ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.21</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3084404</id>
      <parentid>3084356</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:36:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>/* שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים */</comment>
      <origin>3084404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269449" sha1="8jzxrhsojdbsgf94tbu06ump2wutpcq" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שישלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::למה זה נצרך? ובכל אופן, כמה זמן זה ייקח?  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: זה נצרך בגלל שצריך גם לתחזק את הדפים. אני ואחרים מגיהים מפעם לפעם טקסטים מנוקדים, ואם הניקוד אינו במקלדת, זה יוצר פתח לבעיות. זה ייקח כמה שייקח.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:50, 22 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: {{א|Fuzzy}}, תודה על ההכוונה. עדכון:
:::: 1. העליתי דף ריכוז של חוזרי משרד החינוך לבעלויות (תשס&quot;ז–תשפ&quot;ו, 188 חוזרים) עם הפניות למקור במשרד החינוך: [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]. (חשבון זה, Aryehshebson, הוא חשבון נוסף שלי לצד {{א|אריה שבסון}}.)
:::: 2. לפי הצעתך הכנתי טיוטה של דף ריכוז הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה (44 הסכמים – אופק חדש, עוז לתמורה, הסכמים כלליים והסכמי מסגרת), עם מספר רישום, תאריך חתימה והפניה לקובץ ברשם ההסכמים הקיבוציים של משרד העבודה. אשמח לדעתך לפני שאעלה אותה – בפרט לגבי שם הדף, והאם ואיך לקשר את שני הדפים מספר החוקים הפתוח. [[משתמש:Aryehshebson|Aryehshebson]] ([[שיחת משתמש:Aryehshebson|שיחה]]) 12:15, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: {{א|Fuzzy}}, שאלה נוספת: הדף [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]] נכתב ישירות במרחב הראשי בתבניות התצוגה (&quot;ח:&quot;), ולא במרחב {{קוד|מקור}} כמו [[מקור:הנחיות פרקליטות המדינה]]. האם עדיף להעביר אותו (ואת דף ההסכמים, כשיעלה) לפורמט המקור כדי שיתוחזק על ידי OpenLawBot, או שלדף שכולו טבלת קישורים הפורמט הנוכחי מספיק? [[משתמש:Aryehshebson|Aryehshebson]] ([[שיחת משתמש:Aryehshebson|שיחה]]) 12:29, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
: כן, עדיף לבנות את הטבלה בפורמט המקור. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 15:35, 23 בספטמבר 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;

== המשך התהליך לגבי שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
כהמשך ל[[#שווא נע ודגש חזק ביוניקוד|דיון לעיל]] על הוספת התווים &quot;שווא נע מודגש&quot; ו&quot;דגש חזק מודגש&quot; ביוניקוד, ברצוני להציג קצת מחשבות איך התהליך הזה אמור להתקדם.
#השלב הראשון המתבקש, הוא התקנת פונט כאן בוויקיטקסט שתומך בתווים החדשים. התקנה כזאת דורשת בקשה קהילתית, ומהניסיון בעבר זה יכול לקחת זמן עד הביצוע. אז כדאי כבר להגיש בקשה. התקנת פונט כזה לא יפגע בתצוגה של שום טקסט קיים שאינו משתמש בתווים החדשים. [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] יכול לעצב פונט כזה, וייתכן שהוא כבר עשר את זה.
#אחר כך כדאי ליצור דפי ניסיון לכמה טקסטים המשתמשים בתווים החדשים, כדי לבדוק את תמיכת הדפדפנים במשך הזמן.
#אחרי שאנחנו רואים שהדפדפנים תומכים בתווים החדשים באופן המשביע רצון, נוכל להכניס אותם אל לספרי המקרא ולעוד ספרים שמתאימים לכך. לדעתי לא כדאי לעשות את זה באופן גורף בכל טקסט מנוקד, אלא להחליט על ידי דיון לאיזה ספרים זה שייך ומתאים. לדוגמה: ייתכן מאוד שזה יותר מתאים לסידורי תפילה, ופחות מתאים לחלק מהשירים המודרניים בעברית. בכל מקרה אפשר להחליט על כל יצירה לחוד.
נקווה שהדברים יתקדמו בשעה טובה ומוצלחת. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:17, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8jzxrhsojdbsgf94tbu06ump2wutpcq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084406</id>
      <parentid>3084404</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:48:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Aryehshebson</username>
        <id>46564</id>
      </contributor>
      <comment>/* שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים */ בוצע</comment>
      <origin>3084406</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269755" sha1="hxbkj3nn171a8ftt9ymoiusqumt7um6" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שישלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::למה זה נצרך? ובכל אופן, כמה זמן זה ייקח?  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: זה נצרך בגלל שצריך גם לתחזק את הדפים. אני ואחרים מגיהים מפעם לפעם טקסטים מנוקדים, ואם הניקוד אינו במקלדת, זה יוצר פתח לבעיות. זה ייקח כמה שייקח.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:50, 22 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: {{א|Fuzzy}}, תודה על ההכוונה. עדכון:
:::: 1. העליתי דף ריכוז של חוזרי משרד החינוך לבעלויות (תשס&quot;ז–תשפ&quot;ו, 188 חוזרים) עם הפניות למקור במשרד החינוך: [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]. (חשבון זה, Aryehshebson, הוא חשבון נוסף שלי לצד {{א|אריה שבסון}}.)
:::: 2. לפי הצעתך הכנתי טיוטה של דף ריכוז הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה (44 הסכמים – אופק חדש, עוז לתמורה, הסכמים כלליים והסכמי מסגרת), עם מספר רישום, תאריך חתימה והפניה לקובץ ברשם ההסכמים הקיבוציים של משרד העבודה. אשמח לדעתך לפני שאעלה אותה – בפרט לגבי שם הדף, והאם ואיך לקשר את שני הדפים מספר החוקים הפתוח. [[משתמש:Aryehshebson|Aryehshebson]] ([[שיחת משתמש:Aryehshebson|שיחה]]) 12:15, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: {{א|Fuzzy}}, שאלה נוספת: הדף [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]] נכתב ישירות במרחב הראשי בתבניות התצוגה (&quot;ח:&quot;), ולא במרחב {{קוד|מקור}} כמו [[מקור:הנחיות פרקליטות המדינה]]. האם עדיף להעביר אותו (ואת דף ההסכמים, כשיעלה) לפורמט המקור כדי שיתוחזק על ידי OpenLawBot, או שלדף שכולו טבלת קישורים הפורמט הנוכחי מספיק? [[משתמש:Aryehshebson|Aryehshebson]] ([[שיחת משתמש:Aryehshebson|שיחה]]) 12:29, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
: כן, עדיף לבנות את הטבלה בפורמט המקור. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 15:35, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
:: {{א|Fuzzy}}, בוצע – יצרתי את [[מקור:חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]. גם דף ההסכמים ייבנה בפורמט המקור. תודה! [[משתמש:Aryehshebson|Aryehshebson]] ([[שיחת משתמש:Aryehshebson|שיחה]]) 15:48, 23 בספטמבר 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;

== המשך התהליך לגבי שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==
כהמשך ל[[#שווא נע ודגש חזק ביוניקוד|דיון לעיל]] על הוספת התווים &quot;שווא נע מודגש&quot; ו&quot;דגש חזק מודגש&quot; ביוניקוד, ברצוני להציג קצת מחשבות איך התהליך הזה אמור להתקדם.
#השלב הראשון המתבקש, הוא התקנת פונט כאן בוויקיטקסט שתומך בתווים החדשים. התקנה כזאת דורשת בקשה קהילתית, ומהניסיון בעבר זה יכול לקחת זמן עד הביצוע. אז כדאי כבר להגיש בקשה. התקנת פונט כזה לא יפגע בתצוגה של שום טקסט קיים שאינו משתמש בתווים החדשים. [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] יכול לעצב פונט כזה, וייתכן שהוא כבר עשר את זה.
#אחר כך כדאי ליצור דפי ניסיון לכמה טקסטים המשתמשים בתווים החדשים, כדי לבדוק את תמיכת הדפדפנים במשך הזמן.
#אחרי שאנחנו רואים שהדפדפנים תומכים בתווים החדשים באופן המשביע רצון, נוכל להכניס אותם אל לספרי המקרא ולעוד ספרים שמתאימים לכך. לדעתי לא כדאי לעשות את זה באופן גורף בכל טקסט מנוקד, אלא להחליט על ידי דיון לאיזה ספרים זה שייך ומתאים. לדוגמה: ייתכן מאוד שזה יותר מתאים לסידורי תפילה, ופחות מתאים לחלק מהשירים המודרניים בעברית. בכל מקרה אפשר להחליט על כל יצירה לחוד.
נקווה שהדברים יתקדמו בשעה טובה ומוצלחת. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:17, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hxbkj3nn171a8ftt9ymoiusqumt7um6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Nahum</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1605</id>
    <revision>
      <id>3084575</id>
      <parentid>3082879</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:22:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* אינני מוצא איפה דברנו על הרשאת מפעיל מערכת עבור משתמש מויוהו. נראה שהגיע זמן לסיים את ההצבעה. */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3084575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="270540" sha1="922dvluuk5xatq8pa4osm2lil6ktp0g" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
:שיחות ישנות נמצאות כאן:
:[[משתמש:Nahum/ארכיון 1|ארכיון 1]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 2|2]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 3|3]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 4|4]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 5|5]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 6|6]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 7|7]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 8|8]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 9|9]] - [[משתמש:Nahum/ארכיון 10|10]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 11|11]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 12|12]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 13|13]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 14|14]]
:[[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2022|ארכיון טכנולוגיה 2022]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2023|2023]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2024|2024]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2025|2025]]
--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:00, 2 באפריל 2024 (IDT)

== מבשר טוב - ארץ ישראל ==
:שלום וברכה ר'נחום, אני עורך את העמוד מבשר טוב- ארץ ישראל 
:במהלך העריכה שלי מסתבר שהוא זמנית אתה גם מנסה לערוך את זה וזה הקשה על שמירת השינויים והעריכה...
:אני מניח שלכבודו יש כוונות טובות, אך אשמח לבקש שכבודו לא יתערב בעריכה של הדף הנ&quot;ף ועוד דפים שאני עובד עליהם שיעלו בהמשך בעז&quot;ה. 
:כן אם תראה דברים שיש מה לתקן או לשפר אשמח לקבל ממך קודם כל דרך הודעה פה
:שבת שלום ומבורך ובשורות טובות [[משתמש:ג&amp;#39;רמון|ג&amp;#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&amp;#39;רמון|שיחה]]) 13:10, 19 ביוני 2026 (IDT)


== גייס החרדים לויקיציטוט ==

תודה על העזרה האדיבה והסבלנית במהלך החודשים האחרונים, ועל שיפור התרומות הלא שלמות שלי. רוב העורכים במזימים אחרים נוטים לחזור בבור ולהתחיל ויכוחים, מניסיוני, ואז להאשים במלחמת עריכה.  לעומת זאת, אתה שיפרת את תרומות הנועזים שלי, ונתת לי עצות.
זה מה שאנחנו צריכים בויקיפדיה. 

בחודש שעבר התחלתי בויקיציטוט: [[q:משתמש:Jaredscribe]]
 
מצאתי את הדף שלך ב[[q:משתמש:Nahum]], אבל כנרא אתה לא עושה שם הרבה.

תשקול לתרום יותר שם. ושתהיה לך הצלחה.

אנחנו צריכים לחקור את המקורות בויקיטקסט, הקלט את הפתגמי החכמות בויקיציטוט. ולאחר מכן בחר מתוך וקיציטוט כדי להגיש בקשה לוויקיפדיה.
אחר בכן, לתרגם לשפות אחרות להאיר בגוים.

הלא זה שירות לאומי שיעשה יותר עבור ישראל מאשר שירות בצבא?

שנאמר: &quot;ה[[q:חכמה|חכם]] לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot; [[קהלת ז]] יט.
במזים ויקיציטוט המתיוונים כנרא בשליטה, כאשר כמו ברוב המזימים אחרים.
הם נלחמו נגדי, כדי למנוע מהציטוט הזה להתווסף.  אך לא הצליחו, רק עזרו להוכיח את אמיתותו, ב&quot;ה.

[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 13:48, 1 בינואר 2025 (IST)

:למיטב זכרוני אומר הציטוט: &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;.
:אינני פעיל במיוחד בוויקיפדיה ובוויקיציטוט. כאן בוויקיטסקט מצאתי חברים מקשיבים שבנו ביחד איתי ועם אחרים קהילה סבלנית ומשגשגת. לצערי לא זה המצב בוויקיפדיה. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 1 בינואר 2025 (IST)
::יהי רצונו.
::בבקשה תסלחו על טעות דפוס שלי. כמובן, הזיכרון שלך נכון &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;. וזה מה שנדפוס ב[[q:משתמש:Jaredscribe#ציטוטים_שהוספתי]]. 
::ויהי החודש הזה חודש של חכמה, ועוזה, ועצה טובה, שנאמר על העץ ב[[תהלים א|תהילם א']] &quot;כל אשר יעשה יצליח&quot;.
::[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 05:49, 9 בפברואר 2025 (IST)

==Greetings from the Polish Wikisource==
Hi Nahum,
on the Polish Wikisource we have a text with a few words written with Hebrew letters [[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/28|odkrycia]]. Would you be so kind to proofread (or maybe it would be easier - simply confirm or fix the words):
* חסחיד
* אם
* עשחד 
*  ים 
*  עבדכאח 
*  בדח אכן 
Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:11, 5 בינואר 2025 (IST)
: {{א|Draco flavus}}, Thank you for reaching out to me. Next time, it could help if you add a few Polish words before and/or after the Hebrew.&lt;br&gt;Anyway, here goes:
:# הסתיר
:# אם (correct)
:# עשתר
:# Sorry, I couldn't find it. Please add a few Polish words around it so I can locate it.
:# עברנאה
:# ברת אנך
: Yours,&lt;br&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:58, 5 בינואר 2025 (IST)
Sorry it is really demanding to write English on Hebrew Wikisource (at least for me) the the word I need is 

(Astharte bogini, nazwisko miasta Deuter. 1. 4.) ים mare, occidens, meridies, a

Thanks for your help

Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:04, 5 בינואר 2025 (IST)
: &lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;Yes, that is indeed correct. ים It is inded.&lt;br&gt;[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)&lt;/div&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)
::many thanks 
::[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:26, 5 בינואר 2025 (IST)

Hi, Nahum,

Once more I need assistance with hebrew letters
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/149|odkrycia 145]] --  a few hebrew words pisały⭕Jakiemi  (in the references part of the page)  
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/150|odkrycia 146]] --  a few hebrew words Maur⭕Mad⭕ów Armenin ⭕ (in the references part of the page)

In the first case are there?
* pisały  פרס, פרוס, Jakiemi (I am also not sure about the small comma like dashes - are there simply commas or a different character)
* Maur אורי Mad מדי ów Armenin ירם ?

Regards
[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 21:22, 15 במרץ 2025 (IST)

::Hello {{א|Draco flavus}},
::The first two words are correct. Indeed, פרס, פרוס.
::The second series of 3 should be: מורי, מדי, ירם; However, I'm unsure of the last one, as the image is a bit blurred and it could be ארם.
:Yours, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 16 במרץ 2025 (IST)

Thanks [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:16, 16 במרץ 2025 (IST)

== לגבי סידור תימני תפילת שחרית ==

שיניתי לך מספר דברים בנוסח התפילה...

מספר טקסטים לא מופיעים באף נוסח תימני, וחלקם לא מנוקדים נכון בעליל (לפי הנוסח שלנו...) סתם לידיעה, המנהג שלי תימני מאוד שורשי, בלדי, וערכתי מאות אם לא אלפי טקסטים (חלקם בקונטרסים ובספרים שערכתי והוצאתי), וכן הגהות ועריכות לשוניות בכמויות שהפסקתי לספור...

אז מחילה מראש אם שיניתי את עריכתך, בתודה מראש, (אני מוכן להערות, ואשמח מאוד לגבי כל מה שהגהתי)[[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 23:49, 7 בינואר 2025 (IST)
: תודה לך על ההגהה והעריכה הקפדנית ויישר כח. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:04, 8 בינואר 2025 (IST)

== פרפראות לחכמה- להרה&quot;ק מטשערין ==

כרגע אני באמצע העלאה של הספר- (לא גמור),

בכל מקום כתוב &quot;פרפראות לחוכמה&quot;- עם האות וא&quot;ו, יש אפשרות לשנות, לפחות בחיפוש, שיהיה אפשר לקליד &quot;פרפראות לחכמה&quot;- ללא וא&quot;ו ?

תודה רבה ![[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 11:45, 19 בינואר 2025 (IST)
: לדעתי אין סיבה שזה יהיה עם ו'. אני אשנה.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:14, 19 בינואר 2025 (IST)


== מפרשי שולחן ערוך ==
&lt;div align=&quot;left&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
For the pages with each of the individual seif'im some of the mefarshim don't have inline footnotes do you know how to fix this? [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 17:37, 31 ביולי 2025 (IDT)
: This requires manually placing template {{תב|פרשע1}} within the text of the Shulchan Arukh. You can see how this has been done in the various Simanim of Orach Chayyim from Siman 1 through 31. Enter the page of a Siman in Original Code Editing mode to see how this has been done. If you feel up to it you can copy the method used there elsewhere. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 31 ביולי 2025 (IDT)
::Okay thanks. [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 15:07, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

---Please add comments above this line---
&lt;/div&gt;

== רבינא האחרון ==

בערך מופיע שנת לידה לפי גירסה ישנה של ויקי, במשך כמה שנים היה שם תבנית דרוש מקור אך לא נמצא מקור כזה. בנוסף לפי הערכת דורות הראשונים בפטירת רב אשי הוא היה כבר דיין, נמצא שנולד קודם לתאריך זה. [[משתמש:Yosichen|Yosichen]] ([[שיחת משתמש:Yosichen|שיחה]]) 15:14, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

== פרי מגדים ==

תוכל להסביר לי בקצרה איך ליצור עמודים תקינים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
: {{א|מ. רובין}}, אתה מתכוון לפלט ה-OCR? הבעייה העיקרית היא באיכות הגרועה של הדפוס שבו השתמשו פה, שאיננה מאפשרת לעניות דעתי פלט OCR תקין. אני לוקח את הטקסט שאני משתמש בו ממקור אחר ולא מהקבצים שהועלו כאן לאתר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:06, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::מאיפה אתה לוקח? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:33, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::: אני לוקח מאחד המאגרים התורניים שאני מנוי אליהם, ומכיוון שייתכן שהוא מכיל אלמנטים של עריכה המוגנים בזכויות יוצרים, אני משתדל להתאים את הטקסט שלהם לנוסח שמופיע כאן עד כמה שאפשר. במובן הזה, המהדורה שהועלתה לכאן עוזרת לי להגיה מולה את הטקסט כדי שלא להפר זכויות של מהדורה מעודכנת יותר. אני מעדיף לא לפרט מאיזה מאגר בדיוק אני לוקח, כי אני לא בטוח שמה שאני עושה פה ימצא חן בעיניהם ואני מעדיף לא להסתבך איתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת הדף ==

ירמיהו פרק לו
(כט) וְעַל יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר ה' אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם 
(ל) לָכֵ֞ן כֹּֽה אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עַל יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא יִֽהְיֶה לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-31320-14|&amp;#126;2025-31320-14]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-31320-14|שיחה]] 05:36, 5 בנובמבר 2025 (IST)
: זיַיט געזונט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 5 בנובמבר 2025 (IST)

== מה הדין באבידה ששבעתן העין  ==

סליחה על השאלה מה הדין באבידה ששבעת העין [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-34103-63|&amp;#126;2025-34103-63]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-34103-63|שיחה]] 18:30, 16 בנובמבר 2025 (IST)
: אינני פוסק הלכות ולא הוסמכתי לרבנות. תשאל את הרב באיזור מגוריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

שלום נחום
שם המשתמש שלי YS9211 מציג בתיאורו את שמי האמיתי וקורותי המקצועיים. רבים העירו לי שעדיף ששם המשתמש שלי יוחלף ל'יוסי סרי' שהוא שמי האמיתי לסייע למי שמכיר אותי וגם משום שאין למעשה שום טעם להסתירו בקוד סתמי. האם תוכל לשנותו עבורי?
תודה יוסי [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 10:19, 18 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah|נריה]], אולי הוא יודע איפה מבקשים שינוי שם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 18 בנובמבר 2025 (IST)
::[[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:26, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה. הגשתי עתה בקשה לשינוי השם. [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 16:40, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה על הביצוע! [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 13:33, 11 בדצמבר 2025 (IST)

== [[מחבר:שלמה משיח]] ==

תודה על תיקונך (באתי לתקן ומצאתי מתוקן)...&lt;br&gt;
ב. שאלות לי, למה נועד פרמטר תמונה אם לא רואים אותה?&lt;br&gt;
למה מופיע בדף רק יצירה אחת. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)
: לגבי תמונה אינני יודע.&lt;br&gt;היצירה המופיעה מוגדרת באמצעות &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שלמה משיח]]&lt;/nowiki&gt;. תכניס עוד יצירות לקטגוריה הזו וגם הן תופענה.&lt;br&gt;חנוכה שמח,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:: הכנסתי והן לא מופיעות,&lt;br&gt;חנוכה מואר. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::: היה צריך לרענן את דף הקטגוריה. עכשיו זה מופיע. תודה רבה ויישר כח!.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:40, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:::: ריעננתי מספר פעמים, מוזר... [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 18:30, 16 בדצמבר 2025 (IST)

== רש&quot;י על ספר יהושע ==

שלום נחום, ויישר כוחך על ההתקדמות!

שאלה לגבי זוטות: למה נקודותיים בסוף הפירוש לפסוק? בספרים האחרים עשינו עם נקודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:23, 5 בינואר 2026 (IST)
: שכחתי שכך עשינו. אשנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:11, 5 בינואר 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== יציאה מהתחברות  ==

שלום. שאני לוחץ על &quot;יציאה מהתחברות&quot; זה כותב לי לאחר התנתקות, &quot;לא תהיה לך עוד אפש'''א'''ות וכו'&quot;, וצריך לתקן ל&quot;אפשרות&quot;, תודה רבה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14217-81|&amp;#126;2026-14217-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14217-81|שיחה]] 15:34, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 5 במרץ 2026 (IST)
:: [[משתמש:~2026-14217-81|תודה]] על הדיווח, טופל. התיקון יגיע אלינו בשבוע הבא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:46, 5 במרץ 2026 (IST)
:::עוד שאלה: יש אפשרות שחשבון חולף לא יפוג תוך כמה שעות? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14255-13|&amp;#126;2026-14255-13]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14255-13|שיחה]] 17:27, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: אולי אם יש לך static IP זה אולי אפשרי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 5 במרץ 2026 (IST)
::::: זה תלוי בהגדרות המחשב שלך לגבי קוקיז. בעיקרון, העוגיה שנוצרת נשמרת ל-90 יום, כך שאם לא תמחק אותה, ותשתמש באותו דפדפן, אתה אמור להשאר באותו חשבון חולף.
::::: תכל'ס יכול להיות שהבעיה שגרמה היום לכך שנעלו את בסיס הנתונים גרמה גם לזה, לא יודע. אבל אתה תמיד יכול [[מיוחד:יצירת חשבון|ליצור חשבון]], זה עדיין שומר על אנונימיות מלאה :). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:30, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::כפי שכתבתי ב[[שיחת משתמש:~2026-60899-0|מקו&quot;א]] איני יכול ליצור חשבון בגלל הגנה על המחשב שלי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15044-43|&amp;#126;2026-15044-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15044-43|שיחה]] 16:00, 9 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצי שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== תבנית &quot;הסבר בוט חוקים&quot; ==

התבנית {{תב|הסבר בוט חוקים}} יכולה לקבל פרמטר של דף מספר החוקים הפתוח, ואז תחליף את הדוגמה בדף הרלוונטי. זה מיועד להסבר עבור משתמשים שערכו דף ספציפי. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 14:59, 17 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== זכויות יוצרים ==

באתר מכון שכטר יש להם מגילת השואה להורדה בחינם. האם זאת אומרת שאפר להעלות אותו כטקסט?

https://schechter.ac.il/release/the-shoah-scroll-online-version/

&quot;לראשונה, מגילת השואה עלתה לאתר האינטרנט של מכון שכטר למדעי היהדות לקריאה ולהורדה בפורמט PDF לכל החפץ בכך.
נזכור!
מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה השנה לראשונה לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. &quot; [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 22:15, 13 באפריל 2026 (IDT)
: בשום אופן לא. נוסח ההודעה אינו משחרר את היצירה באופן מפורש, ולעומת זאת בדף ה־PDF עצמו כתוב במפורש &quot;כל הזכויות שמורות&quot;. צר לי, ובבניין ציון וירושלים ננוחם, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] מזמין עורכים מנוסים מ[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators|וויקיפדיות הניסיוניות]] בשפות הערבית, בנגלה, היפנית, הפורטוגזית, הפרסית, הטורקית, האנגלית הפשוטה, הספרדית והצרפתית לעזור בתרגום והתאמת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר לדוגמה]. קווי המתאר הללו יכוונו עורכים ביצירת ערכים נקיים, בנויים היטב ותואמים למדיניות באמצעות השימוש ב[https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Special:NewArticle כלי] הזה לאחר שיתחיל לפעול במאי 2026. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|הנחיות פשוטות]] לגבי התרגום וההתאמה.
'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצת המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה את [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת ההמלצות]] לגבי מודל שהשותפים יכולים להשתמש בו כדי לתרום בתחום הטכני. חברי הקהילה מוזמנים להשאיר משוב לגבי ההמלצות עד ל-8 במאי ב[[:m:Talk:Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|דף השיחה]].
* מספר סוגי התמונות הממוזערות בהעדפות במדיה-ויקי יצומצם לשלושה בלבד, והם קטן (180px), רגיל (250px) וגדול (400px). זה נעשה כחלק מהמאמץ המתמשך לשיפור היעילות והורדת הלחץ על התוכנה המייצרת את התמונות הממוזערות. כתוצאה מכך ימופו ההעדפות הקיימות למידות החדשות הקרובות ביותר. למשל, בחירות קטנות כמו 120px או 150px יהפכו ל-180px, והגדולות כמו 300px או 360px יהפכו ל-400px. ממשק ההעדפות יעודכן בהתאם בקרוב, והמשתמשים המעוניינים להסיר את ההעדפה או להשאיר משוב יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T424909]
* החל מעכשיו כשהרשאות פגות אוטומטית יקבלו המשתמשים הודעה כחולה דומה לזאת שנשלחת כשההרשאות משתנות ידנית. קיים הבדל בין המנגנון הזה ל[[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] ששולח תזכורת בדף השיחה שבוע לפני סיום ההרשאה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה התגלגל בוחר השפות בדף [[m:Special:Translate|Special:Translate]] ללא צורך. עד כה כשהמשתמשים פתחו את התרגום לאנגלית והקלידו קלטים מסוימים חלון הדיאלוג קפץ כלפי מעלה בכמה פיקסלים גם כשהיה מספיק מקום בדף לכל התוצאות. התפריט לא זז יותר בלי סיבה בזמן סינון השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358864] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת להציג רשימות מעקב מאתרים רבים בדף אחד ממשיכה להשתפר. למשל, רשימות המעקב לאתרי ויקיבייס דוגמת [[:d:|ויקינתונים]] תומכות עכשיו בפריטי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EntitySchema|EntitySchema]] למעקב טוב יותר. מצב העדכונים החיים מתחדש עכשיו מדי 60 שניות כדי להתאים ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]] החדשות, למען תגובה משופרת בזמן אמת. כמו כן, תוקן באג בכיווניות שהציג קישורים עם טקסט &quot;שינויים 3&quot; במקום &quot;3 שינויים&quot; ברשימות עם כיווניות לשני הצדדים. [https://phabricator.wikimedia.org/T415450][https://phabricator.wikimedia.org/T424422][https://phabricator.wikimedia.org/T418091]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בוצע השלב השני של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]], וזאת כדי לצמצם את [[diffblog:2026/03/26/quo-vadis-crawlers-progress-and-whats-next-on-safeguarding-our-infrastructure/|השפעת ה-AI הקוצרים]] ולוודא גישה הוגנת ובת קיימא למשאבי ויקימדיה, בהעדפת פעולות אנושיות וטראפיק של משימות ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits#Limits|ההגבלות]] שונו ממספרים מסויימים לשעה למספרים מסויימים לדקה, ובכך יצרו תבניות טראפיק חלקות יותר וכמות קריאות צפויה יותר. המשתמשים בקהילות לא צפויים להיות מושפעים ולא נדרשות שום פעולות להתאמה. ניתן כבר לראות שחלק משולחי הקריאות ל-API מבוססות User-Agent מתאמים את פעילותם, וזוהה 64% מטראפיק APU אוטומטי. המעקב נמשך, והמנגנון של Wikimedia Enterprise ממשיך להיות זמין ללקוחות מסחריים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.27|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 4 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30498077 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות טכנולוגיית הקהילה פרסם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/How to write a good wish|הנחיות חדשות]] המסבירות כיצד נבחרות ומקבלות ההעדפה משאלות חדשות בסקר משאלות הקהילה. התיעוד מיועד לעזור לתורמים לכתוב הצעות חזקות יותר באמצעות הבהרת הגורמים המשפיעים על תיעדוף ההחלטות. מעבר לספירת הקולות מדגישות ההנחיות שיקולים כמו השפעה אפשרית על הקהילה בזמן קבלת ההחלטה לגבי מה יהיו המשאלות שיקודמו.

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקריאה של Growth משיק ניסוי לבדיקת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Share_Card|כרטיס השיתוף]] החדש המאפשר לקוראים ליצור כרטיסים ויזואליים מערכי ויקיפדיה או פרקים נבחרים בערכים ולשתף אותם ברשת, כשכל כרטיס כזה כולל קישור חזרה לערך המקורי, כדי להרחיב את מספר הקוראים וגילוי הערכים. בדיקת A/B בניידים תהיה זמינה לחלק מהקוראים בוויקיפדיות בערבית, סינית, צרפתית, ויאטנאמית ואנגלית, כדי להבין טוב יותר הרגלי קריאה ושיתוף, והיא תתחיל בשבוע של 18 במאי למשך ארבעה שבועות.
* היישומונים לוויקיפדיה עבור אנדרואיד ו-iOS פרסמו בזמן האחרון את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/25th_Birthday_Reading_Challenge|אתגר הקריאה ל-25 ימים]] כתכונת בטא, וזאת כחלק מהמאמצים למשוך קוראים באמצעות עידוד המשתתפים לבצע משימות קריאה. כדי לעקוב אחר ההתקדמות באתגר יוכלו משתמשי היישומונים להוסיף וידג'ט בהובלת דמותו של בייבי גלוב למסך הבית שלהם. האתגר יתחיל רשמית ב-11 במאי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:17|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:17}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה ההעדפות הגלובליות להפעלת צביעת קוד ויקי כובו בפתאומיות לאחר ההדלקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T425286]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול של ResourceLoader בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui.input&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהוכרז כמיושן מ[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|ספטמבר 2023]], יוסר השבוע. קיים [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר מ-MediaWiki UI ל-Codex]], לכלים המשתמשים במודול. [https://phabricator.wikimedia.org/T420125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 11 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30524429 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הצוות של Abstract Wikipedia זיהה חמישה אתרי ויקי אפשריים לפיילוט שניתן לבדוק את התעניינותם בהפעלת ערכים מופשטים. מדובר בוויקיפדיות במלאיאלאם, בנגלית, דגבני, ערבית ואינדונזית. תקופת המשוב תפתח ב-22 במאי. אם קהילתכם מעוניינת להפוך לפיילוט [[m:Talk:Abstract Wikipedia|ניתן לפנות במטא]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הניסוי שיציג לקוראים לא מחוברים לחשבון את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] בניידים יחל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, טורקית ואורדו, והוא יתנהל למשך חודש. המאמץ תומך ביעדים רחבים של עזרה לקוראים לשמור ולארגן ערכים לקריאה בהמשך, תוך כדי עידוד הרגלים שיכולים להביא להצטרפות לוויקיפדיה בעתיד.
* כדי לתמוך בכפתור הבוקמרק של רשימות קריאה בבטא עודכנו הקישורים בתפריט &quot;כלים -&gt; פעולות&quot; כך שיציגו גם אייקונים מתאימים. זה כולל את כוכב ההוספה לרשימת המעקב המאפשר לעורכים לזהות ערכים במעקב זמני. האייקונים תואמים עכשיו את אלו שבשימוש בניידים, מה שמשפר את הקשר בין הפלטפורמות השונות. השינוי מוגבל כרגע לתפריט הפעולות ומשפיע לרוב על עורכים עם הרשאות רחבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T426008]
* תכונת ה-[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|Suggestion Mode]] הופעלה כחלק מ[[w:en:A/B test|בדיקת A/B]] לעורכים נרשמים באתר הנייד ב[[phab:T421189|כ-15]] ויקיפדיות. הניסוי ימדוד את השפעת התכונה על אחוז השימושים של המשתמשים הללו בעריכת בניידים שלא שוחזרו. הניסוי ייחשב גם את השפעת התכונה על שמירת העורכים וינטר שינויים בכמויות השחזורים והחסימות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד בגללה תמונות לפעמים לא נטענו ברשימות קריאה מומלצת לאחר פתיחת הודעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T418231]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים]] פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/Backend Replacement|המלצות החלפת הבקאנד]] ואת [[wikitech:Wikidata Query Service/WDQS Architecture re-design|הארכיטקטורה הטכנית]] הנלווית לקראת מעברו של שירות השאילתות לוויקינתונים (WDQS) מ-Blazegraph. ניתן להשאיר משוב עד ל-25 במאי 2026, במיוחד לגבי מרווחים צפויים והשפעות על מקרים מסובכים. חברי קהילת ויקינתונים ומשתמשי WDQS מוזמנים גם לעזור בזיהוי כלים ומהלכי עבודה בעלי השפעה גבוהה שייתכן יצטרכו טיפול, ב[[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/High-Impact Use Cases|דף הזה]]. את המשוב ניתן להשאיר ב[[d:Wikidata talk:SPARQL query service/WDQS backend update|דף השיחה של המעבר]] או במהלך [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Blazegraph Migration Office Hours|שעות הקבלה הקרובות]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|עיתון הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.3|MediaWiki]]

'''לעומק'''

* בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית, יפנית, וכמה אחרות נעשה [[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|ניסוי של hCaptcha]], שירות חיצוני לזיהוי בוטים. הניסוי הראה כי hCaptcha מזהה ומרתיע ביעילות חלק מפעילות אוטומטית זדונית, גם בעצמו גם באמצעות המלצות ל[[w:en:Wikipedia:Village pump (technical)/Archive 225#Introducing SuggestedInvestigations|בודקים ודיילים]]. עקב התוצאות החיוביות יופעל השירות בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. מידע טכני והגנות פרטיות מופיעים ב[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|דף המיזם]]. ניתן גם לקבל [[diffblog:2026/05/04/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha-part-2/|פרטים נוספים]].
* הופיע הגליון החדש של עיתון הצוות הטכני של הקהילה. מופיעים שם עדכונים לגבי התקדמות בכמה משאלות של סקר משאלות הקהילה, כולל הרחבת רשימות הקריאה מניידים למצב מחשב, תמיכה לשונית חדשה עבור &quot;מי כתב את זה&quot; ולוח עבודה פרטי, שיפורים לתצוגות 3D ו-Charts, והעבודה הצפויה לגבי מיון דפי השיחה, השמעת קבצי קול ועריכת תהליכי העבודה. הגליון מציג גם סדרי עדיפויות נוכחיים, טרנדים במצב משאלות הקהילה, והזדמנויות לקהילה להשאיר פידבק על תחומי מיקוד עתידיים ועל התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2026–2027. להרחבה ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 13, 2026: Latest updates from the Community Tech team|הגליון המלא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:22, 18 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30539262 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#LOWM|הצלחת הניסוי ליצירת החשבונות]] תוצג הודעת אזהרה משופרת למשתמשים לא מחוברים החל מהשבוע הראשון של יוני. השינוי ישפיע רק על משתמשים בדפדפנים ניידים שעושים פעולות עריכה. החווייה המעודכנת עוצבה כדי לעודד יצירת חשבונות בצורה נהירה יותר, כשלמשתמשים עדיין תשאר אפשרות לערוך מחשבונות זמניים. תוצאות הניסוי הראו שיפור משמעותי ביצירת החשבונות, 27% יותר אצל אלו שראו את ההודעה המעודכנת. כצפוי כשיותר אנשים יוצרים חשבונות במצב הזה, יורד מספר החשבונות הזמניים, והוא צנח ב-16%. הניסוי לא הראה שינויים משמשמעותיים ברמת העריכות המועילות או במדדים נבדקים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T424595] 

'''עדכונים לעורכים'''
* מטעמי בטיחות נדרשים בעלי הרשאות מסוימות להפעיל את [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|האימות הדו-שלבי]], 2FA. חברי הקבוצות הללו לא יוכלו לנתק את שיטת 2FA האחרונה בחשבונם, ולא ניתן יהיה לצרף לקבוצות הללו משתמשים שאין להם 2FA מופעלת. המשתמשים יוכלו להוסיף ולהוריד שיטות זיהוי שונות כל עוד בכל רגע נתון שיטה אחת לפחות מופעלת בחשבון. בשבועות הקרובים יוסרו המשתמשים ללא 2FA מהקבוצות הללו. במיוחד זה נוגע לבירוקרטים. ניתן לראות את לוחות הזמנים בקישורים המצורפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T423119][https://phabricator.wikimedia.org/T423120]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של WMDE]] יריץ [[w:en:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] על [[:phab:T415904|10 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, כדי לבדוק את [[m:WMDE Technical Wishes/References/Reference Previews|השיפורים האפשריים ל-Reference Previews]]. הניסוי יימשך כשבועיים בין סוף מאי לתחילת יוני וישפיע על 10% מקוראים במצב מחשב באתרי ויקי המדוברים.
* לאחר שני ניסויים מוצלחים יפעיל צוות קוראים Growth את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] במצב נייד לכל ויקיפדיות החל מ-25 במאי. לפיכך יוכל כל מי שמופעלת אצלו בהעדפות הדלקה אוטומטית של תכונות בטא או כל מי שיפעיל את התכונה בעצמו להשתמש בכלי החדש. בראש כל ערך תופיע קרוסלה של כל התמונות בערך, כשהעורכים יוכלו [[mw:Readers/Reader_Growth/Image_Browsing#Phase_2.1_beta_feature|להוציא תמונות מסויימות מהתצוגה או להוציא ערכים מסוימים מהצגת הקרוסלה לגמרי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו קבצי STL בשלושה מימדים הוצגו בצורה שגויה בידי הרחבת ה-3D של מציג המדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T416723]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מחלקות CSS ישנות בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוחלפו במחלקות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כי הן לא עבדו בצורה אחידה בכל הפלטפורמטת של מדיה ויקי, כמו תצוגה ניידת או יישומונים לניידים. המיזמים המשתמשים במחלקות הללו מתבקשים לבדוק את השימושים ולתכנן משימת מעבר. יש לשים לב שגם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יכולים להיות מוכרזים כמיושנים בעתיד, אם כי אין תוכניות כאלו נכון לעכשיו. ניתן לקבל [[phab:T426452|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:52, 26 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30584502 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מבצע ניסוי כדי להציג את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הנמצאות עדיין בפיתוח למשתמשים הלא מחוברים בניידים ולבדוק האם השימוש בהן מעודד יצירת חשבונות בקצב גדול יותר מאשר בהצגת כוכב רשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists#Experiment timeline|הניסוי]] התחיל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית, טורקית ואורדו, והוא יימשך כחודש.
* צוות היישומונים לוויקיפדיה מבצע את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|השלב הראשון]] בפריסת פיד הבית ליישומון בטא של אנדרואיד. הפיד החדש כולל את לשונית הקהילה המחודשת ואת הלשונית החדשה בשם &quot;בשבילך&quot; המציגה המלצות קריאה יומיות. העיצוב מחדש הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של שיפור גילוי התוכן ויצירת חוויות למידה מזמינות יותר ביישומוני ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה התקלה בגללה תמונות נתקעו תוך כדי טעינה בחלק מההמלצות לעריכה ב[[w:Special:Homepage|מיוחד:דף הבית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424048]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:09, 2 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30613639 --&gt;

== שלום וברכה ==

לדעתי כדאי להוסיף בכל דף בבלי בפרק &quot;קישורים חיצוניים&quot; קישור לדף באתר אוצה&quot;ס היהודי השיתופי. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 00:07, 5 ביוני 2026 (IDT)
: לדעתי עדיף לעשות את זה באמצעות התבנית של תחתית העמוד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 5 ביוני 2026 (IDT)
:: בכל מקרה מקומו של הדיון הזה הוא בדף השיחה של התלמוד הבבלי או במזנון ולא בדף שיחתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:27, 5 ביוני 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המיזם Wikimedia Enterprise העלה את ההגבלות על שימוש חינם ב-API. מספר הפעמים בהם ניתן להשתמש ב-On-demand API עלה מ-5000 ל-50000 בחודש, וב-Snapshot API מ-15 ל-30 בחודש. בנוסף ניתן עכשיו לבצע Structured Contents snapshots גם מחשבונות ללא תשלום. השינויים הללו מרחיבים גישה ל-Wikimedia Enterprise עבור מפתחים, חוקרים וארגונים המשתמשים בתוכן של ויקימדיה. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api]

'''עדכונים לעורכים'''
* לשעבר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|פיד הגילוי המתעדכן]], ששינה את שמו לפיד הבית, יופעל אצל 50% ממשתמשי יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד. פיד הבית עוזר לקוראים לגלות תוכן מתאים באמצעות שתי לשוניות חדשות: לשונית הקהילה ו&quot;לשונית בשבילך&quot;. לשונית הקהילה מספקת פיד של תוכן ועדכונים מטעם קהילה רחבה של ויקימדיה והתנועה, ו&quot;לשונית בשבילך&quot; מציעה חוויית מסך מלא המציגה תוכן מותאם למה שמעניין את המשתמש. העיצוב מחדש הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר גילוי ולהעלות את חוויית הלמידה ביישומון לוויקיפדיה.
* משחק הטריוויה היומי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/&quot;Which came first?&quot; Game|&lt;span dir=ltr&gt;Which came first?&lt;/span&gt;]] (מה היה קודם?) זמין עכשיו בגרסת בטא ביישומוני ויקיפדיה עבור iOS באנגלית, גרמנית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית. המשחק עושה שימוש בארועים היסטוריים מתוך התוכן &quot;היום לפני&quot; ומאתגר קוראים לנחש מה משני הארועים קרה קודם. המשחק כבר קיים באנדרואיד. הקהילות המעוניינות להפוך את המשחק לזמין בשפתן מוזמנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Games#Game availability by language|רשימת ההנחיות והדרישות]].
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], הכלי החדש של מדיה-ויקי המאפשר להוסיף פרטים להערות כדי להשתמש בהן שימוש חוזר, יתחיל להגיע לאתרי ויקי של ויקימדיה לאחר תקופת ניסיון מוצלחת. הפריסה תתחיל ב-8 ביוני ברוב אתרי [[wikitech:Deployments/Train#Wednesday|Group 1]], לא כולל אתרים בעברית, ובוויקיצרפתית. שפות נוספות יצטרפו בחודשים הקרובים. הקהילות מוזמנות להתכונן באמצעות בדיקת [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-cite&amp;language=en&amp;action_source=search&amp;filter=%21translated&amp;optional=1&amp;action=translate הודעות המערכת של הרחבת Cite שטרם תורגמו לשפתן] ובדיקת השימושים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] שייתכן שידרשו [[:phab:T416304#11668731|עדכון]] לתמיכה בפונקציונליות החדשה. באתרי ויקי המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|Reference Previews]] לא נדרשים שינויים. הקהילות יכולות גם ליצור את [[Special:TrackingCategories|קטגוריית המעקב]] המוסתרת באמצעות הודעת המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;''cite-tracking-category-ref-details''&lt;/span&gt; ושימוש ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__HIDDENCAT__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או תבנית רלוונטית ולקשר אותה ל[[d:Q129764848|פריט הרלוונטי]] בוויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T425662]
* הסתיים [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews#Experimentation|הניסוי להפעלת Page Previews]] בניידים. הצוות החליט לא להפעיל את הכלי בניידים מכיוון שהתוצאות לא הראו השפעה סטטיסטית משמעותית על שימור הקוראים. Page Previews כבר זמין בתצוגת מחשב וביישומונים, והוא מציג תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לערך כשהקוראים לוחצים על הקישור הכחול. הניסוי בדק את החוויה על ניידים בשש ויקיפדיות.
* [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Design/Icons|ספריית האייקונים לממשק המשתמש]] תעבור [[phab:T399175|עדכון]] בהמשך השבוע או בשבוע הבא. רובם מתוך כ-300 אייקונים שונו במקצת ונוספו כ-30 חדשים. השינויים משפרים את הייקונים כדי להפוך אותם ליותר אחידים וניתנים להבנה, והם מספקים מאזן ויזואלי טוב יותר כשנעשה שימוש בהם בקבוצות.
* עודכן הממשק של מדיה-ויקי בשם ULS, או [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector|בורר השפות האוניברסלי]],  העוזר לבחור תוכן בשפות אחרות. הגרסה החדשה מהירה יותר ונגישה יותר, ומשתמשים במיזמי ויקימדיה יכולים עכשיו להדביק שפות מסוימות לגישה נוחה יותר. הפריסה לאתרי ויקימדיה תתקיים בהדרגה בשבועות הקרובים. ניתן לנסות את הכלי החדש באמצעות הפעלתו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|הגדרות בטא]] ולהשאיר משוב [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector/New ULS|בדף המיזם]]. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו לוח ניתוחי צפייה באתר pageviews.wmcloud.org הפסיק לעדכן את המידע הגרפי לכל המשתמשים בחודש שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T427171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* חתימת הפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נעשתה פשוטה יותר. המפתחים יכולים עכשיו להעביר אובייקט עם רשימת ההגדרות בזמן יצירת הקישורים. החתימה הקודמת תמשיך לפעול מטעמי תאימות. למשל, במקום&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', '#', 'Stub', 'ca-stubtag', 'Add a stub tag to this page');&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יש לכתוב את&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', { href: '#', text: 'Stub', id: 'ca-stubtag', tooltip: 'Add a stub tag to this page' });&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תומכי הסקריפטים מתבקשים לעבור על קוד קיים ולעדכן את השימושים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במידת הצורך. השינוי יגיע לכל אתרי ויקי ב-11 ביוני. תודה למתנדב הקהילה Gerges על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427945]
* '''דיוני סקר משאלות הקהילה''': צוות המוצר והטכנולוגיה [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 20, 2026: Community Tech becomes a program|הציג שינויים]] הנועדים להעלות את כמות והרמה של המשאלות שיבוצעו, כולל פירוק הצוות הטכני של הקהילה, Community Tech. מתקיימים [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|דיונים]] לגבי [[m:Talk:Community Wishlist#Proposed direction for Wishlist|הכיוון החדש לסקר המשאלות]] שהוצע בידי חברי הקהילה. זה כולל דרכים חדשות למבנה ההצבעות השנתי, שיפור המעקב אחר השינויים, הסרת תחומי המיקוד ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכונים לגבי הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.6|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:30, 9 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30650573 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה Growth]] הפעיל את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] בדפדפנים הניידים של כל אתרי ויקיפדיה. התכונה מציגה קרוסלות תמונות בראש הערכים בעלי שלוש תמונות או יותר. העורכים יכולים לקבוע את ההתנהגות באמצעות מספר פקודות. ניתן להסתיר תמונה מסויימת בדף, באמצעות שימוש ב-&lt;code&gt;class=notpageimage&lt;/code&gt; המסיר אותה מתצוגה מקדימה של תמונות ממוזערות, או באמצעות &lt;code&gt;class=noviewer&lt;/code&gt; המסיר אותה מה-MediaViewer. ניתן גם לכבות את הקרוסלה בשלמותה בדף מסויים באמצעות מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NOMEDIAVIEWERCAROUSEL__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. ניתן להשאיר משוב ולדווח על באגים ב[[mw:Talk:Readers/Reader Growth/Image Browsing|דף המיזם]]. 
* מעכשיו ניתן למיין את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tables#class=&quot;wikitable&quot;|טבלאות ויקי]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Sortable tables#Forcing the initial sort direction|סדר יורד]] בלחיצה הראשונה על כפתור המיון, באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;data-sort-order=&quot;desc&quot;&lt;/code&gt; לתא העליון. עד כה הלחיצה הראשונה תמיד מיינה בסדר עולה. התוספת הזאת מאפשרת שליטה וגמישות טובות יותר. ההתנהגות לאחר הלחיצה הראשונה נותרה ללא שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398416]

'''עדכונים לעורכים'''
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיות לערכים]] נבדקת עכשיו אצל חלק מהעורכים היוצרים ערכים חדשים בוויקיפדיות באנגלית פשוטה, בצרפתית ובטורקית. הניסוי יתחיל בקרוב גם בוויקיפדיות בערבית ובבנגלית. [[w:simple:Special:NewArticle|התכונה הזאת]] מאפשרת לעורכים הנחיה הנקבעת בידי הקהילה כדי לעזור להם ליצור ערכים לפי הכללים של הקהילה הספציפית. עורכים מנוסים יכולים ליצור ולעדכן הנחיות לסוגים מסוימים של ערכים שנוצרים לעיתים קרובות בידי עורכים פחות מנוסים. הסברים לתחביר ההנחיות ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide#Markups in outlines|דף הזה]]. [[w:simple:Wikipedia:Article Guidance|הנחיות לדוגמה]] שניתן להתאים והסברים לדרכי ההתאמה נמצאים ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|חלק הזה]] של דף המיזם.
* אתרי ויקי המעוניינים להחליף את הכפתור &quot;ללא הגבלת זמן&quot; בדף מיוחד:חסימה עבור החשבונות הזמניים, למשל, באמצעות הצגת הזמן הנותר עד לסיום קיומו של החשבון, יוכלו לעשות זאת באמצעות יצירת [[MediaWiki:ipb-indefinite-expiry-temporary-account]] עם ציון התקופה הרלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T427125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:41|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:41}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עד סוף יוני יידרשו ערכי user-agent תקינים לכל הורדה אוטומטית של דאמפים מהאתר dumps.wikimedia.org. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. מדובר ב[[phab:T400119|הרחבת האכיפה]] של [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]] לטווח ארוך. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה.
* הסתיימה הפריסה של [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות על API]], כל ההגבלות בתוקף ובהתאם לתיעוד בכל סוגי ה-API ולכל הקבוצות. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט בכל אתרי ויקי יישארו פטורים. על כל הבוטים להמשיך ולפעול לפי דרכי ההתנהגות המומלצות כדי להמנע מהחרגות קצב.
* [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל ויקי עבור API] יעבור למצב לקריאה בלבד השבוע בין 15 ל-18 ביוני. בשבוע הבא, בין 22 ל-25 יוני, יופנו כל כתובות ה-URL הרלוונטיות ל-[[mw:Wikimedia APIs|API של מדיה-ויקי באתר mediawiki.org]]. פרטים נוספים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.7|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-17 ביוני בשעה 18:00 UTC (או 21:00 שעון ישראל) תקיים WMF שיחת דיסקורד בנושא בדיקת הקוד. [[mw:Special:MyLanguage/Developer Satisfaction Survey/2026|סקר סיפוק המפתחים]] הראה כי המתנדבים מתקשים בנושא סקירת הקוד ולכן הוחלט לדון בחוויות הללו כדי לחפש פתרונות ישימים. ניתן להצטרף לשיחה ב[https://discord.gg/wikipedia?event=1514727511102062664 שרת דיסקורד של קהילת ויקימדיה].
* [[m:Special:MyLanguage/Conferencia Wikimedia de América Latina 2026|ועידת ויקימדיה לאמריקה הלטינית]] תקיים האקתון אזורי שיאחד את הקהילה הטכנית של תנועת ויקימדיה, כולל מפתחים, מפעילי מערכת, מדעני מידע ומשתמשים בעלי הרשאות מורחבות. התורמים הטכניים המעוניינים בכך יכולים [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4osJzTHBJjQbYJk7TMVEJjTEQv7IgtsUDfP-o-qTgeRQQxw/viewform להגיש בקשה למלגת השתתפות] עד 21 ביוני בחצות לפי שעון בוליביה, UTC-4.
* מתקיימת ההרשמה להשתתפות בארוע מיוחד של אתגרי צוות ויקימניה. אתגרי הצוות יתקיימו אונליין ובהשתתפות אישית ב-21 ו-22 ביולי, לפני ועדת ויקימניה. כולם מוזמנים, בלי קשר למיומנויות או הרשמה לוויקימניה. לפרטים ניתן לפנות ל[[wmania:Special:MyLanguage/2026:Team challenges|דף אתגרי הצוות]]. ההרשמה תתקיים [https://wikimedia.eventyay.com/wm/teamchallenges/ כאן] עד 20 ביוני ב-23:00 UTC. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:49, 15 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30689604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|התכונות של Growth]] מעכשיו [[phab:T418115|זמינות גם בוויקינתונים]]. זה מאפשר גישה לחניכה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|אם הופעלה]], יחידת ההשפעה, לשונית העזרה ועמוד הבית המופשט, ללא הצעות עריכה. מפעילים בוויקינתונים ממשיכים לקבוע את המאפיינים השונים באמצעות הגדרות הקהילה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נוצר דף מיוחד בשם [[{{#special:RangeCalculator}}]]. הוא מאפשר למשתמשים לחשב טווח של כתובות IP מבלי צורך בכלים חיצוניים. עד כה הכלי היה זמין לבודקים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T268429]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]] הן תכונה חדשה במדיה-ויקי המאפשרת לעשות שימוש חוזר בהערות שוליים עם פרטים משתנים. היא תפרס ברוב אתרי ויקיפדיה קטונים ובינוניים, לא כולל בעברית, ב-23 ביוני. דף ה-[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#deployment|FAQ]] מציג פעולות אפשריות שיש לבצע כהכנה לפריסה באתר ויקי שלכם. לשלבי הפריסה הבאים ניתן לפנות ל[[:phab:T414094|לוח הפריסות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428902]
* החל מהשבוע הבא המשתמשים יקבלו הודעה כשהם נחסמים, משתחררים מחסימה, או כשהחסימות משתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100974]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבא מסנני ההשחתות שדורשים CAPTCHA ישפיעו גם על המשתמשים בעלי הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt;, כלומר רוב המשתמשים המאומתים. בוטים לא נכללים בשינוי. זה ישפיע רק על העריכות המפעילות את המסננים. הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt; תמשיך לפעול על המשתמשים המחזיקים בכל המקרים הלא קשורים למסננים. [https://phabricator.wikimedia.org/T402595]
* התיעוד של [[wikitech:Machine_Learning/LiftWing/API|Lift Wing API]] הועבר מפורטל API ל[https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?api=lift-wing&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול האינטראקטיבי של REST].
* פורטל ה-API נסגר. לתיעוד ה-API ניתן לפנות לדף המתאר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_APIs|API שונים של ויקימדיה באתר mediawiki.org]]. כל כתובות ה-URL של הפורטל בדומיין &lt;span dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;https://api.wikimedia.org/wiki/&lt;/span&gt; יופנו אוטומטית לדף ב-mediawiki.org החל מ-22 ביוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T427537]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.8|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להצטרף לפגישת אונליין עם מתמחי ויקימדיה ב[[mw:Google_Summer_of_Code/2026|קיץ הקוד של גוגל]] וב-[[mw:Outreachy/Round_32|Outreachy]] ב-25 ביוני בשעה 14:30 UTC, או 17:30 שעון ישראל. המתמחים הכינו סקירה של מיזמים שלהם והצגה קצרה של עבודתם עד כה. המשתתפים מוזמנים [[mw:event:Google_Summer_of_Code/Summer_2026_June_Internship_open_session|לשתף רעיונות וקשרים בקהילותיהם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:05, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30722494 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|סדרת הניסויים ליצירת החשבונות]] בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. [https://phabricator.wikimedia.org/T428220]
* לאחר [[phab:T426248|ניסוי מוצלח]] הוחלט שאצל כל המשתמשים המחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation|אישרו את כתובת המייל שלהם]] יופיע באנר חדש המבקש מהם להשלים את התהליך. זה עוזר לצמצם את הסיכון להנעל מחוץ לחשבון והופך את כתובות המייל המחוברים לחשבון לאמינות יותר. מדובר בחלק מהמיזם ל[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428292]
* עדכון ל[[Special:Search|חיפוש ויקי]] משנה את הדרך לפיה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתנהג בהסרת תוצאות מהחיפוש. עד כה השימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עם שלילה עלול היה להרחיב בטעות את תוצאות החיפוש באמצעות הוספת מרחבי השם הכלולים בטווח החיפוש, מה שהוביל לבלבול בקרב המשתמשים שציפו למסנן הסרה חד משמעי. לאחר העדכון יסיר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; אך ורק את שמות הדפים הדרושים, ובמקרה של אי בחירה מדויקת של מרחב השם יכולה להופיע אזהרה. ההתנהגות של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא שלילה תשאר כמו שהייתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427443]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו המנטרים שהשתמשו בסרגל הכלים Page Curation, שלא מופעל באתרים בעברית, לא נרשמו אוטומטית לדיון בדפי השיחה אותם יצרו. המנטרים יקבלו מעכשיו הודעות כשמישהו עונה בדיונים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T329346]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-29 ביוני יהפכו ההורדות האוטומטיות מהאתר dumps.wikimedia.org לחלק מ[[Foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]]. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה. הידיעה הזאת ממשיכה את הידיעה ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|גליון מלפני שבועיים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.9|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:48, 29 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30744833 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חיפוש בוויקינתונים הציג תוצאות באנגלית במקום שפת פולבק נכונה למשתמשים בשפות בעלות מספר סוגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T429769]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כהכנה ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Celebrate Women|קמפיין חגיגת הנשים]] המתוכנן למרץ 2027 התחיל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Advancement/Community Growth/Content Enablement|צוות אתחול התוכן]] של קרן ויקימדיה סקר חדש בן 22 שאלות כדי להבין טוב יותר תרומות טכניות של נשים וכל מי שמזדהה כאשה במיזמי ויקימדיה. הסקר לוקח בין 15 ל-20 דקות והוא ימשיך להיות פתוח עד 20 ביולי 2026. [[m:Special:MyLanguage/Celebrate Women/Technical contributions survey|השאלות]] גם זמינות בוויקי לסקירה מראש.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת התווים]] תומכת עכשיו בתווים בפורמט SVG בנוסף ל-PNG, בהתאם ל[[:phab:T49578|בקשה]] ישנה, וזה פותר בעיות של איכות התמונה. שני הפורמטים זמינים למשתמשים, PNG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;src&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-SVG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;srcset&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.
* [[wikitech:Parsoid|פרסואיד]], הפרסר החדש של מדיה-ויקי, [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Updates|ממשיך להגיע לאתרי ויקי נוספים]] ובכך הופך הצגת תכונות קריאה ועריכה חדשות לקלה יותר. הוא הופעל בוויקיצרפתית, מה שהעלה את הכיסוי הכללי עד 78.9% מסך קריאות דפי ויקיפדיה. השבוע יגיע הפרסואיד לתצוגת המחשבים בוויקיאנגלית.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[diffblog:2026/06/29/wikimedia-hackathon-2026-building-collaborating-and-shaping-the-future-together/|בלוג התקציר]] של האקטון ויקימדיה 2026 זמין מעכשיו. הוא מציג את המיזמים, הפגישות והפעולות החברתיות שהתקיימו השנה ומשתף תוכניות ראשוניות להאקטון 2027.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:57, 6 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30773578 --&gt;

== [[כתב סופר על התורה]] ==

שלום נחום,

תודה רבה לך על העזרה עם הטקסטים שלי! מכיוון שאני עורך את ויקיטקסט בעברית לעיתים רחוקות, אני מעריך מאד את עזרתך! השתמשתי ב[[תבנית:מונחון]] עם הקיצורים, עכשיו אני רואה שיש [[תבנית:קיצור]] נפרדת בשביל זה, על אף שאני מוצא אותה פחות נעימה מבחינה ויזואלית. אבל האם תוכל בבקשה לעזור לי עם הכותרות כדי שהן יופיעו נכון [[כתב סופר על התורה|בעמוד הראשי]]? איכשהו, אם אני שם את הכותרות האלה בעמוד של הדפים, הן לא מוצגות נכון בעמוד הראשי, ואפילו עכשיו תוכן העניינים לא כולל את הכותרת של הספרים השונים.

בברכה,
[[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 13:47, 8 ביולי 2026 (IDT)
: יש באג כלשהו שגורם לזה שהכותרות לא יופיעו כמו שצריך. הפתרון שאני מצאתי היה לשים כל פרשה בתוך &quot;קטע&quot; נפרד (יש אפשרות לסמן קטעים במרחב &quot;עמוד&quot; באמצעות סימן # כפול, כך: &quot;## בראשית ##&quot;, &quot;## נח ##&quot; וכו') ולשים את הכותרות שבמרחב &quot;עמוד&quot; מחוץ להן, ולשים כותרות בנפרד באופן ידני בדפי הספר.
: כמו כן אני ממליץ לפצל את &quot;[[כתב סופר על התורה]]&quot; לדפי־משנה, אחד לכל פרשה, כך:&lt;nowiki&gt; &quot;[[/בראשית/]]&quot;, &quot;[[/נח/]]&quot;&lt;/nowiki&gt; וכן הלאה. כל הספר בדף אחד נראה לי יותר מדיי.
: ולגבי {{תב|קיצור}}, אם יש לך מה לשפר לגבי הצורה הוויזואלית שלה, אשמח לשמוע.
: בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:29, 8 ביולי 2026 (IDT)
::עקב הבאג הזה ביצעתי את האלתור הזה כדי להסיר את הכותרת מעמודי הדפים כתגובות, ולהעלות אותה ידנית לעמוד הראשי. לגבי {{תבנית|קיצור}} התכונה המוזרה ביותר נראית לי היא הרוחב הקבוע של תיבת הטקסט. {{תבנית|מונחון}} נראית לי יותר &quot;צנועה&quot;. לגבי הרעיון שלך לחלק את הספר לפרקים, זה בהחלט יהיה רעיון טוב, אבל בשלב זה אני רק מעתיק כמה חלקים שאני מוצא מעניינים. המכשול הכי גדול בשבילי כרגע הוא שאני לא מכיר תוכנת OCR טובה (וחינמית) שמעבדת את כתב רש&quot;י, אולי יש לך רעיון גם לזה. [[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 18:19, 8 ביולי 2026 (IDT)
::: אני משתמש בתוכנת OCR טובה, שמזהה גם כתב רש&quot;י, אבל היא ממש לא חינמית ולא זולה בכלל. קוראים לה ABBYY FINEREADER וטרם מצאתי לה מתחרים ברמה סבירה לכתב רש&quot;י. עלה והצלח ויישר כח, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone|הורדת הווליום]] עוזרת לנרשמים החדשים לזהות ביטויים בערכי ויקיפדיה שיכולים להכיל שפה לא אנציקלופדית ומעודדת אותם לבדוק מחדש את ההתבטאויות. התכונה עברה [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית, שם התברר כי רמת השלמת המשימות למשתמשים החדשים [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone#Experiment_Results|עלתה ב-38.7%]] בהשוואה למשימת Copyedit הקיימת, וזאת ללא הורדת איכות העריכות. הבדיקה הסתיימה ב-9 ביולי והתכונה זמינה עכשיו לכולם באתרי ויקי הללו, כשניתן לשנות את המאפיינים שלה במערכת הגדרות הקהילה. [[phab:T426364|התכנון]] הוא לפרוס את התכונה לאתרי ויקי נוספים.
* הגדרות הקהילה עבור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship#Automated mentor list cleanup|הסרה אוטומטית של חונכים לא פעילים]] באמצעות קריטריונים ניתנים לשינוי יופעלו ביום חמישי, 16 ביולי, ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, וזה יאפשר לשמור על רשימת החונכים מעודכנת. החונכים הם תורמים מנוסים הבוחרים לעזור למשתמשים חדשים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|המערכת Growth]]. המפעילים יכולים להכין את ההגדרות באמצעות הדף [[w:Special:CommunityConfiguration/Mentorship|מיוחד:CommunityConfiguration/Mentorship]]. ההגדרות יתחילו לפעול ביום חמישי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:38|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:38}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חלק מהמשתמשים ביישומוני ויקיפדיה לאנדרואיד הוצאו מהחשבון מיד לאחר ההתחברות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316916]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עריכת דפים באמצעות סקריפטים וגאדג'טים גרמה להסרת התוויות מדפים ברשימת המעקב. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T423778]
* כדי לתקן [[phab:T425211|באג]] בספארי שהופיע באתרי ויקי עם פרסואיד פעיל, הוחלט לשנות את פורמט כתובות ה-URL בקישורי ויקי מיחסי למלא, כלומר &lt;code dir=ltr&gt;https://...&lt;/code&gt; במקום &lt;code dir=ltr&gt;//...&lt;/code&gt;. גאדג'טים, סקריפטים אישיים, בוטים ודפי CSS יכולים להזדקק לעדכון במקרה והם משתמשים בכתובות יחסיות בקישורי ויקי בקוד ה-HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T431358]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.11|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות ניסויי פלטפורמה של קרן ויקימדיה פרסם בלוג המסכם את השנה הראשונה של ניסויי המבנה. הוא מדגיש את הניסויים המצליחים, דוגמת בדיקת הדבקה, בדיקת הערות ובדיקת ווליום ששיפרו את תוצאות העריכה, ונפרסו ליותר אתרי ויקי. הוא מתאר גם ניסויים שלא הובילו לשינויים בקוד. ניתן לקרוא [[diffblog:2026/07/07/moving-the-needle-how-we-test-new-ideas-across-wikimedia-projects|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:12, 13 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30804401 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reader/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] הפעילה אפשרות להשארת משוב קהילתי לגבי מיקום כוכב המעקב וכפתורי רשימת המעקב עבור [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|תכונת הבטא של רשימות הקריאה]] המאפשרת שמירת ערכים לקריאה עתידית, וזאת במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W102|בקשה בסקר משאלות הקהילה]] להוסיף את הפונקציונליות גם לדפדפנים. העורכים מוזמנים להפעיל את תכונת הבטא כדי לנסות אותה ו[[phab:T426453|לשתף את מחשבותיהם]].
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מוד ההצעות]] מציג הצעות עריכה בעורך החזותי כדי לשפר את ערכי ויקיפדיה. [[Special:EditChecks|כל ההצעות]] ניתנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators – local customization|הגדרה בידי הקהילה]]. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/TextMatch|TextMatch]] מאפשרת למתנדבים ליצור הצעות מקומיות במידת הצורך. היא מחפשת מחרוזות טקסט בערכים, ומעכשיו כוללת תמיכה בביטויים הרגולריים. זה נותן למתנדבים דיוק וגמישות גבוהים יותר לגבי סוגי ההצעות שביכולתם ליצור. ההצעות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration#:~:text=maximumEditcount|ניתנות למיקוד]] בהתבסס על מספר העריכות של המשתמש ועל אפיונים אחרים של הדף. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Create custom local types of Suggestions|לעבור על דוגמאות מקהילות אחרות]] כדי לקבל השראה, כולל שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק, פרסומות חשודות, קלישאות, שימוש שגוי במקפים, מושגי זמן לא מדויקים, שמות מיושנים ועוד. כל [[mw:Special:MyLanguage/Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב]] יתקבל בברכה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[phab:T430577|תוקנה הבעיה]] בגללה כלי התרגום של SVG השתמש בגרסה ישנה של הקובץ ובכך דרס תרגומים קיימים בחדשים. בסך הכל תוקנו בידי קרן ויקימדיה ברבעון השני של השנה מאפריל עד יוני כ-337 בעיות שדווחו בידי הקהילה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי בהם מופעל הפרסואיד הוא מעבד עכשיו עד 1250 תמונות לדף. קטגוריית מעקב חדשה, &quot;media-limit-reached&quot;, תהיה זמינה בקרוב כדי לאתר דפים שעברו את הכמות המותרת, כדי להקל בחיפוש אחר הבעיות. הדף [[phab:T430854|בפבריקטור]] מציג מידע נוסף ומאפשר להשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.12|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 08:47, 21 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30836091 --&gt;

== הצעה לשילוב המהדורה המנוקדת והמעוצבת במשנה המבוארת ==

שלום וברכה

לכבוד הרב נחום שליט&quot;א

ראיתי שכת&quot;ר עוסק כעת במרץ בהכנת מהדורה מנוקדת, מוגהת ומעוצבת של המשנה, ואולי אף כבר סיים את הפרויקט.

העבודה המרשימה הזו עוררה בי מחשבה,האם יש מקום להחיל את הנוסח והעיצוב הללו גם על פרויקט '''&quot;המשנה המבוארת&quot;''' בויקיטקסט?

להבנתי, שילוב כזה עשוי לשדרג את הפרויקט באופן משמעותי משני היבטים מרכזיים: א. הוספת הניקוד לטקסט המשנה יתרום רבות להבנת הנקרא, ימנע שגיאות קריאה נפוצות וינגיש עוד יותר את המשנה לציבור הרחב; ב. החלוקה והעיצוב שכת&quot;ר מחיל על מבנה המשנה מוצלחים, ברורים ונעימים לעין פי כמה מהעיצוב הקיים כיום במשנה המבוארת, ויש בהם כדי להקל מאוד על הרצף של הלימוד.

מכיוון שאיני בקי בצדדים הטכניים ובמגבלות הפלטפורמה, רציתי לשאול מנסיונך, האם מהלך כזה אפשרי מבחינה טכנית? האם כת&quot;ר רואה היתכנות מעשית ליוזמה כזו, ואולי אף להוביל אותה?

חשבתי שנכון להעלות את הרעיון לתועלת הלומדים והמיזם כולו. 

אשמח מאוד לשמוע את דעתך בנושא.

בברכה ובהערכה רבה

יוסף אומץ [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:42, 23 ביולי 2026 (IDT)
: על המשנה המבוארת אחראי הרב ד&quot;ר רונן אחיטוב, [[משתמש:Ahituvrs]]. הוא בחר בעצמו את שיטות הניקוד והעיצוב למהדורה שלו, שיטות המתאימות יותר לסוג הביאור שהוא עורך, ואין אני רשאי להתערב לו בשיקוליו. איש איש ומהדורתו. בברכת נחמת ציון וירושלים, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:05, 23 ביולי 2026 (IDT)
::הסיבה שחשבתי על כך מלכתחילה היא שבחלקים נרחבים במיזם הטקסט כלל אינו מנוקד, ומכאן נולדה המחשבה שתוספת ניקוד תוכל לתרום רבות ללומדים.
::בכל אופן, יישר כוח גדול על מלאכת הקודש.
::שנזכה לנחמת ציון 
::וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:48, 24 ביולי 2026 (IDT)
::: הוא משתמש במהדורת ניקוד אחרת ש(לשיטתו) יותר מדוייקת משלי, אבל היא לא קיימת עדיין לכל המסכתות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 06:37, 24 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|Wishlist item]] [[mw:Special:MyLanguage/ContentTranslation|תרגום התוכן]] תומך עכשיו במצב כהה, בהתאם ל[[m:Community Wishlist/W544|בקשה בסקר המשאלות]]. בכך הוא מצטרף לשורה של כלים בעלי נגישות בווקטור החדש ובמינרווה ועוזר בכך לצמצם את העייפות הוויזואלית של המשתמשים המתרגמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T367077]
* מצב קוד מקור של כלי שיחה ועורך קוד מקור 2017 כוללים עכשיו השלמה אוטומטית לקישורים (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), תבניות (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), HTML ותגי פרסר (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) ומילות קסם (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), ובכך מקלים את הכנסתם תוך כדי עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T432400]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|צוות הקוראים Growth]] סיים את הניסוי עם תצוגה מקדימה של קישורים במצב נייד והחליט לא להפעיל אותה. מדובר בחלונית בתחתית המסך המופיעה לאחר לחיצה על קישור כחול, שם מוצגות תמונה ממוזערת, הפסקה הראשונה ואפשרות לפתוח את הערך. הניסוי הראה מדדים שונים נשמרים או מתדרדרים, מה שמצביע על כך שמשתמשים במצב נייד מעדיפים לעבור ישר לערך המקושר במקום קבלת תצוגה מקדימה.
* צוות חווית הקורא קיבל תוצאות מקדימות מעודדות לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], כש-93% מהמשתמשים דיווחו כי הכלי הועיל להם. רשימות הקריאה עוזרות למשתמשים פעילים לשמור ערכים לקריאה עתידית. הצוות מתכנן להמשיך בשיפורים לפני הרחבת הפריסה למשתמשים נוספים.
* יוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh|עדכון פיד הגילוי]] נבדקה על משתמשים חדשים ומקריים של יישומון ויקיפדיה. הפיד המעודכן עוזר לקוראים לגלות תוכן חדש ורלוונטי. אחרי העלאת השימוש בפיד ב-10.5% החליט צוות היישומונים של הקרן להוסיף את iOS למהלך בהתאם לתוצאות הפעילות באנדרואיד.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בללו שמות בכלי הנחיית כתיבת הערכים בוויקיפדיה הצרפתית בלבל בין אותיות ראשיות לקטנות. מעכשיו הבחירה ביניהן תהיה לפי כללי השפה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427201]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר מספר [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|ניסויים ליצירת החשבונות]] למען שיפור כמות הנרשמים מופיע שדה חדש לשם משתמש ב[[Special:CreateAccount|יצירת החשבון]]. הוא כולל [[:c:File:Create account - July 2026 updates.png|חלונית המציגה את כללי האתר בעניין שמות משתמש]] כדי שהמשתמשים יקבלו מושג טוב יותר איך לעשות זאת תוך כדי התהליך. כחלק מהשינוי הזה הוסרו הודעות המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-helpusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-help&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; שהוגדרו בידי חלק מהקהילות. במקום זאת, ניתן לערוך את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet3&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; אם הקהילה מעוניינת להשפיע על תוכן הטקסט בחלונית. [https://phabricator.wikimedia.org/T430604]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|כלי ההדגשה הצבעונית של הקוד CodeMirror]] יציג בהמשך השבוע [[w:he:ערכת נושא|ערכות נושא]] חדשות. הערכות יהיו ניתנות לבחירה בתפריט הנפתח בדו-שיח ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#CodeMirror preferences|הגדרות Code Mirror]]. עבור קוד ויקי הבחירה תהיה בין ברירת מחדל, ערכה ידודותית לעוורי צבעים, שעד כה ניתן היה לבחור אותה בהעדפות ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|מיוחד:העדפות#mw-prefsection-editing]], וללא צביעה. עבור דפי הקוד, בשפות CSS&amp;rlm;, JavaScript&amp;rlm;, JSON&amp;rlm;, Vue ולואה ישנן מספר ערכות לבחירה, והן יהיו זמינות בעתיד גם לקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T163533]
* מעכשיו אתרי ויקי יכולים להגביל עריכה במרחב השם &quot;משתמש&quot; רק לבעלי הדף וקבוצות משתמשים מוגדרות מראש. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgRestrictUserPageEditing|פרטים נוספים]] לגבי תהליך ההגדרה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:50, 27 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30856308 --&gt;

== הצעת גאדג'ט: עץ מסורת מרחף (ירושלמי מאיר) ==

שלום נחום, כאן מאירושולי (כותב באמצעות חשבון הבוט, כפי שסיכמנו). במסגרת ביאור ירושלמי מאיר בנינו &quot;עץ מסורת&quot; של התנאים והאמוראים — [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]] — וכעת ריחוף על שם חכם בדפי הביאור מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף.

כדי לאפשר שוטטות רציפה בריחוף (עץ מוביל לעץ), וגם כדי להוריד בעתיד את העומס ממכסת התבניות של הדפים (post-expand include size — הדפים הגדולים קרובים כיום לתקרה), הכנתי גאדג'ט קטן. הקוד והוראות ההתקנה מרוכזים בדף [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

אודה אם תוכל, כמפעיל ממשק, להתקינו — אפשר בהחלט להתחיל שלא כברירת מחדל, לניסיון. יתרון ארוך טווח: כשהגאדג'ט פעיל, נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט לגמרי, ומכסת הדפים תרד מ~90% לאזור ה־40%. תודה רבה על כל הליווי! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 19:08, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני אמנם עורך בכיר בוטויקיטקסט ובירוקרט אך אינני עורך ממשק. נא לבקש את התקנת הגאדג'ט מעורכי הממשק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:16, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: תודה רבה על ההכוונה! העברתי את הבקשה ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] עם תיוג עורכי הממשק. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 22:25, 29 ביולי 2026 (IDT)
::: ביקשתי ממך לעשות עריכות רגילות מהחשבון הרגיל. נא לשמור את חשבון הבוט עבור עריכות אוטונומיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:30, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::נחום אני רוצה להריץ את הבינה כך שימלא את הירושלמי ויקיטקסט דפים וחלקים חסרים על פי הבינה ספריא מאשרים שימוש חפשי [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 16:02, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::: אני לא שליט יחיד. תשאל '''במזנון''' ותמתין '''שבוע''' לתשובות של הקהילה. וכמה פעמים אני צריך להסביר לך שפניות מסוג זה תעשה מהחשבון הרגיל '''ולא''' מחשבון הבוט?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:58, 31 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] פיתח [https://82db7c8d4b.catalyst.wmcloud.org/w/index.php?title=Regent%27s_Park&amp;uselang=de פאטץ' דמו] שמפצל את סרגל התפריטים העליון של הדף לשתי שורות במקרים בהם אין מספיק מקום לרוחב לכל הכפתורים בשורה אחת. זה עוזר לצמצם את הצפיפות בסרגל העליון בווקטור החדש שיכולה לקרות בחלק מהשפות בהתאם לרוחב המסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T429518]
* צוות חווית הקורא מתכנן להפעיל בספטמבר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], שהוצעו ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Mobile and apps/Have Apps reading lists available on Destop/Mobile|סקר משאלות הקהילה]] וזמינות עכשיו בבטא, כחלק מובנה של הממשק. לפני כן נדרשת עזרה של מתרגמים מתנדבים לתרגום [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-readinglists&amp;filter=&amp;action=translate ההודעות הרלוונטיות] בחלק מהשפות. הכלי תומך ביעדי קריאה ולמידה של ויקיפדיה.
* בשבוע הבא ישתפר תוכן העניינים בדפי הקבצים בוויקישיתוף באמצעות שילובו בתוכן העניינים של הדף. זה יקל על הבנת מבנה הדף, מעבר לחלק הרצוי ושיתוף קישורים לפרקים בדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T332644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חלק מתמונות [[w:he:Tagged Image File Format|TIFF]] לא הוצגו לאחר הלחיצה על התמונה הממוזערת. [https://phabricator.wikimedia.org/T429326]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בורר המשתנים והפונקציות במסנן ההשחתות עודכן כדי לכלול חיפוש והשלמה אוטומטית. זה יאפשר לעורכי המסננים למצוא את המשתנים והפונקציות הרצויות מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T323698]
* הפורמטים MJPEG ו-VP8 הוסרו מנגן הווידאו. הפורמט MP4 (חלק 2 של MPEG-4) החליף אותם, מה שיאפשר איכות וידאו גבוהה יותר במכשיר iPhone הישנים. העדכון הרטרואקטיבי של כל קבצי הווידאו הקיימים אמור לקחת מספר שבועות. פורמט ברירת המחדל למכשירים החדשים VP9/WebM לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T358266]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:47, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30872536 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] בוויקישיתוף הופעל [[c:Special:ChartWizard/Data:Example.Pie.chart|אשף הגרפים החדש]], עבור המשתמשים המעוניינים ליצור גרפים ממידע שלהם. האשף הופך את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים הנוכחית]] לידידותית יותר למתחילים בכך שמאפשרת ליצור סוגים שונים של גרפים, כמו עמודות או עוגה, בלי צורך בשימוש ב-JSON. המשתמשים עדיין יכולים לעבור ל-JSON אם זה מה שהם מעדיפים. ניתן להשאיר משוב ב[[m:Talk:Community Wishlist/W414|דף השיחה של המשאלה]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו ביישומון ויקיפדיה עבור iOS נתקעה תמונת היום במקום להתעדכן מדי יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T430692]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תמונות SVG עבור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Math|נוסחאות מתמטיות]] ייווצרו בעתיד הקרוב בידי הדפדפן במקום בצד השרת, כמו שזה קורה עכשיו. ייצירת MathML תמשך בצד השרת ותופעל בדפדפן ללא צורך ב-JavaScript. השינוי יגיע לוויקיספר ב-12 באוגוסט, לוויקיטקסט ב-19 באוגיסט ולווקיפדיה בין 20 ל-27 באוגוסט. ניתן לנסות זאת באמצעות הדלקת &quot;עיבוד MathJax בצד הלקוח&quot;  בהעדפות. השינוי הוא חלק מתהליך הפסקת השימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/RESTBase/deprecation|RESTBase]] וב-[[phab:T431372|Mathoid]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T271001]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;דפי הקטגוריות יתחילו בקרוב לתמוך במיון הדפים לפי זמן ההוספה לקטגוריה. זה מקל על מציאת דפים שהופיע לאחרונה או נמצעים בה זמן רב. זה גם יעזור בטיפול בקטגוריות התחזוקה דוגמת מחיקת דוחות ישנים ומשימות אחרות שתלויות בזמן. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;cldsort=timestamp&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בכתובת URL כדי למיין את הדפים.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T433768]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] והסקריפטים האישיים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו לעשות שימוש בגרסאות [[phab:T395347|ES2018]] ו-[[phab:T419142|ES2019]] של JavaScript. עד כה נתמכה גרסת ES2017. מדיה-ויקי בודקת את תקינות הקוד כדי למנוע שגיאות תחביר ולהבטיח פעילות נכונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browser_support_matrix|כל הדפדפנים הנתמכים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419142]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 10 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30901051 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist|רשימת העבודות]] בכלי רישום האירועים זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. באמצעותה יכולים מארגני האירועים להוסיף לדף האירוע ערכים בהם הוא יעסוק. היא גם מפעילה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist#How Event Pathways uses the worklist|דרכי האירוע]], מה שמעדכן עורכים אחרים של אירוע צפוי או מתקיים לגבי עריכות בערך המקושר לאירוע. מדובר בגרסה חיה מינימלית (MVP), ומשוב יתקבל בברכה. מארגנים מוזמנים לנסות את התכונה. [[m:Special:MyLanguage/Event:Worklist Setup Workshop: Get Your Event Ready|וורקשופ לתרגול התכונה]] יתקיים ב-18 באוגוסט, 16:00 UTC (או 19:00 שעון ישראל) וב-19 באוגוסט, 11:00 UTC (או 14:00 שעון ישראל).

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:ShortPages|מיוחד:דפים קצרים]] מציג דפים קצרים לפי גודל, אבל במקרים רבים הוא מלא בדפי פירושונים ובהפניות רכות, מה שמקשה על מציאת ערכים קצרים אמיתיים. החל מסוף השבוע הזה תוכלו להוציא דפים מהרשימה באמצעות הוספת מילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTSHORTPAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T433203]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3436680|בולה]] ([[w:bol:|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;w:bol:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T429921]
* החל מהשבוע של 17 באוגוסט יתפצל התפריט העליון לשתי שורות כשאין מספיק מקום בשורה אחת. [[phab:T429518|העדכון של צוות חווית הקורא]] אמור לצמצם עומס ויזואלי בתפריט העליון בווקטור החדש שהיה עד כה בשפות מסוימות בהתאם לרוחב המסך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, מעכשיו העלאת קבצים גדולים לוויקישיתוף נעשתה יציבה יותר ופחות מועדת לטעויות בעקבות כמה תיקונים הקשורים להודעת שגיאה &quot;לא ניתן להשיג מנעול&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T386640]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ב-31 באוגוסט 2026 תסתיים התמיכה הטכנית ב-Debian Bullseye. [[phab:T434103|מספר מיזמי Cloud VPS]] עדיין רצים שם. תומכי המיזמים מתבקשים לעבור ל-Debian Bookworm או ל-Debian Trixie. [[wikitech:Help:Cloud VPS instance operating system migration|מדריך המעבר]] זמין להקלת התהליך, והמשתמשים יכולים גם לשקול מעבר ל-Toolforge. אלו הצריכים עזרה או לא מסוגלים לסיים עד 31 בחודש מוזמנים לפנות למפעילי Cloud VPS בהקדם האפשרי. ניתן לקבל [[listarchive:list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/RVIPQSYLKMSL5M46JP6NEJVGVE6I2RXQ/|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:04, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30922806 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:CreateAccount|מיוחד:הרשמה לחשבון]] נעשה פשוט יותר כחלק מתהליך העבודה להפיכת חווית יצירת החשבונות לעכשווית יותר. הפנל המראה סטטסטיקות של המיזם הוסר בשני המצבים, מחשב ונייד. ניסויים רבים ליצירת החשבונות הראו כי טופס פשוט יותר עוזר למשתמשים חדשים להשלים את ההרשמה. [https://phabricator.wikimedia.org/T433783]
* כדי לשפר את ביצועי הדף התמונות נטענות עכשיו רק כשהן מוצגות. זה אומר שתמונות בחלק התחתון של הערך לא יטענו כלל אם המשתמש לא הגיע עד לשם. זה יכול להשפיע על מדדים שונים הקשורים לתמונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T148047]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו תמונות ממוזערות באתר Abstract Wikipedia לא הופיעו לאחר שהקובץ הרלוונטי שינה את שמו בוויקישיתוף. התמונות הממוזערות יתעדכנו עכשיו במעבר הקובץ לשם חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T433448]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כרטיס מידע על משתמש הוא תכונה העוזרת למנטרים לקבל מידע לגבי חשבונות המשתמשים. עד כה הוא הופיע במקומות שנקבעו מראש, דוגמת היסטוריית הערך, יומנים ושינויים אחרונים. מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CheckUser#User_Info_card_in_page_content|להוסיף אותו לדף]] באמצעות פונקציית הפרסר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#uic:}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתבניות דוגמת [[:en:Template:Userlinks|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{Userlinks}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]] או גרסאות שלהן, כי זה יקל על קבלת ההקשר על משתמשים בדפים שונים. הכרטיס יוצג רק למשתמשים שהפעילו אותו ב[[Special:Preferences#mw-input-wpcheckuser-userinfocard-enable|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424466]
* עקב סיכוני הבטחה ופרטיות נחסמה הגישה לכתובות URL &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשנעשה שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מי שהושפע מכך מוזמן לשקול גישה חלופית. הכתובות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עדיין זמינים ללא שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הכתובות לדפי משתמש שונים, כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;User:Myusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, עדיין זמינים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T120386]
* עקב עדכון תוכנה השתפר הטיפול בתמונות ממוזערות. זה כולל שדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;librsvg&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 2.60 ושדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ImageMagick&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 7, כמו גם פתרון מספר באגים שונים דוגמת שגיאות ברנדרינג. [https://phabricator.wikimedia.org/T419815#12222841]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 24 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30961208 --&gt;

== רש&quot;י מנוקד על ספר שופטים ==

יישר כוחך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:47, 30 באוגוסט 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המבנה החדש של סקר משאלות הקהילה פתוח להשארת המשוב. ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Community Wishlist 2027|תיאור הרעיונות החדשים]] במטא. התהליך החדש אמור לשפר את הדרכים בהם המשאלות מתקבלות, מדורגות בהצבעה ומתועדפות בצורה שקופה ומאוזנת בין סוגי ולשונות המיזמים. הדיון פתוח למשך שבועיים.

'''עדכונים לעורכים'''
* בגרסה האחרונה של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד שודרגה תכונת השמורים, מה שמקרב את חווית השמירה ל-iOS ולדפדפנים. העדכון מעצב מחדש את לשונית השמורים באמצעות תצוגת &quot;כל הערכים&quot;, מסיר את רשימת הקריאה ברירת המחדל &quot;שמורים&quot;, משנה את שם רשימות הקריאה לאוספים ומחדש את חווית שמירת הערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T420788]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הופעלה לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות בבנגלית, ויאטנאמית, סינית וצ'כית ב-25 באוגוסט, לאחר הרצת בטא בת כמה חודשים. רשימות הקריאה יהיו זמינות לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות באינדונזית, ערבית וצרפתית ב-1 בספטמבר, לאחר מכן בוויקיאנגלית ב-14 בספטמבר, ובשאר ויקיפדיות, כולל בעברית, ב-28 בספטמבר.
* בסוף החודש יראו חלק מהקוראים מחוץ לחשבון בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, פולנית, פרסית וצ'כית המשתמשים בעיצוב מינרווה בניידים את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|סרגל הניווט המעודכן]] ב[[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. הבדיקה תשווה את הסרגל הנוכחי עם הגרסה החדשה שעוצבה להקל מציאה מהירה של מידע. המטרה היא להחליט האם השינויים אכן מעודדים חזרה שכיחה יותר של קוראים. הניסוי לא ישנה את החוויה של משתמשים מחוברים ושל עורכים.
* עורכים המטפלים בהפניות ובתבניות ובקטגוריות בדפי ההפניות יכולים עכשיו לשפר את עבודתם באמצעות חיפוש של הפניות. עד כה לא ניתן היה לחפש אותן. שתי מילות חיפוש נוספו, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;onlyredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;withredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, והן מאפשרות חיפוש ישיר של הפניות. ניתן להשתמש בהן גם יחד עם מילות חיפוש אחרות, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;incategory:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;intitle:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;insource:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T204089]
* כלים לחיפוש ISBN היוצרים ציטוטים לא פעלו בזמן האחרון עקב בעיות בשירות החיצוני. המפתחים עובדים על פתרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435179]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חיפוש דפים בקטגוריה באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;deepcat&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא החזיר תשובות או החזיר תשובות לא נכונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414859]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הדומיין של כתובות URL עבור תמונות ממוזערות השתנה מ-upload.wikimedia.org ל-thumb.wikimedia.org. הכתובת החדשה תמשיך לפעול בעתיד הנראה לעין, אבל מדיה-ויקי תפרסם את הכתובת החדשה. כתובות של סוגי מדיה אחרים, דוגמת קבצי מקור, סרטוני וידאו ו-transcoding, יישארו ב-upload.wikimedia.org.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T427465]
* השרות [https://www.mediawiki.org/w/index.php?api=wmf-math%2Fv1&amp;title=Special%3ARestSandbox Math API] של ויקימדיה הוכרז כמיושן. נקודות הקצה ייסגרו לגמרי עד סוף ספטמבר השנה. המפתחים המשתמשים בהן מתבקשים לעבור לפתרונות חלופיים, כמו [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/MathML MathML] או [https://www.mathjax.org/ MathJax]. אתרי ויקי מחוץ לקרן המשתמשים בהרחבת Math להצגת נוסחאות חייבים לשדרג לגרסה 1.43 לכל הפחות, וזאת כדי למנוע בעיות בשימוש בשרות.

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.18|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* ניתן לקרוא על [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/TextMatch|TextMatch]] בבלוג Diff בשם [[diffblog:2026/08/28/custom-edit-suggestions-for-every-wiki-how-communities-are-shaping-suggestion-mode-with-textmatch/|הצעות עריכה לכל ויקי: איך קהילות מעצבות את כלי ההצעות באמצעות TextMatch]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:54, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30990659 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|הוספת קישור]] שודרגה עבור משתמשי ויקיאנגלית באמצעות זיהוי משופר של קישורים עם הבדל בין אות גדולה לקטנה. זה יעזור לצמצם הצעות מיותרות שנגרמו מההבדל הזה בין האותיות בשמות הערכים, כולל ערכים על מוצרים תרבותיים. השלב השני של השדרוג נמצא בתכנון, והוא כולל הכנת התכונה להכנסה לשימוש בשפות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435526#12240876] [https://phabricator.wikimedia.org/T434259]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance|הנחיית הערכים]] תופעל כברירת מחדל לעורכים המתחילים באנגלית פשוטה ובטורקית החל מ-10 בספטמבר 2026, בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance/Updates#Summary_of_experiment_result|ניסוי]] שבוצע. עורכים שעשו בין 0 ל-99 עריכות יראו את התכונה אוטומטית כשילחצו על קישור אדום או ישתמשו בכפתור &quot;[[tr:Vikipedi:Madde_sihirbazı|Madde oluşturto]]&quot; (ליצור ערך) בוויקיפדיה הטורקית. השינוי נועד לעזור לעורכים המתחילים ליצור ערכים איכותיים יותר בהתאם למקובל בוויקיפדיה. [[phab:maniphest/query/z3tcTjmLMxk5/#R|שיפורים נוספים]] יגיעו בהתבסס על תוצאות הניסוי ומשוב הקהילה.
* הכלי [https://pageviews.wmcloud.org ניתוח צפיות בדפים] המאפשר להשוות צפיות בין דפים מרובים חוגג עשור השנה, ובתוך כך התווספו מספר תכונות חדשות. זה כולל [[toolforge:wikinav|WikiNav]] המספק תובנות לגבי איך קוראי ויקיפדיה קוראים את התוכן, סטטיסטיקות עריכה ב[https://pageviews.wmcloud.org/siteviews?range=latest-30&amp;sites=en.wikipedia.org ניתוח צפיות באתר], יכולת [https://pageviews.wmcloud.org/massviews?source=wikiproject&amp;project=en.wikipedia.org לחפש ערכים השייכים למיזם ויקי], ותמיכה במצב כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T378549]
* סרגל הניוויט ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|מינרווה מפושטת ויזואלית]] נבדק עבור משתמשים לא מחוברים בדפדנים ניידים בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, צ'כית, פולנית ופרסית. הניסוי נועד לגלות האם פישוט הניווט משפרת את השארות הקוראים. הניסוי יימשך מ-31 באוגוסט ועד ל-28 בספטמבר, ולא נדרשת שום פעולה מהמשתמשים.
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות בוויקימדיה הגרמנית]] עובד על שיפור [[en:Wikipedia:VisualEditor/Named references|שמות ההערות האוטומטיים בעורך החזותי]]. החל מהשבוע יוכלו העורכים לשים לב לשינוי מזערי. בהוספה אוטומטית של שמות הערות השוליים המספור יתחיל מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:0&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ניתן לקבל פרטים נוספים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|דף המיזם]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/VisualEditor/VisualEditor/+/1332704]
*  כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו הציג [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] בצורה לא נכונה תגי nowiki מקוננים, ובכך גרם לאיבוד התוכן והצגת טקסט לא רצוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T435116]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי ממשק יכולים לקבוע הגדרות לגאדג'טים בדף [[MediaWiki:Gadgets-definition|מדיה ויקי:Gadgets-definition]]. הדרך לעשות זאת עודכנה. אין יותר צורך בהוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ResourceLoader&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, מכיוון שכל הגאדג'טים משתמשים ב-ResouceLoader אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T298199]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:45, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31008437 --&gt;

== [[חנוך ב]] ==

שלום. ראיתי את [[D:Talk:Q516792|הערתך בוויקינתונים]], שכוונה כלפיי. אני מסכים אתך שלפי המקובל בוויקנתונים ישנו פריט על היצירה עצמה ופריטים נפרדים למהדורות ותרגומים, אך במקביל אפשר ונכון ליצור גם כאן דף־אם על היצירה עצמה ודף ייעודי לתרגומו של כהנא. הדף שייקרא &quot;[[חנוך ב]]&quot; יישאר במקומו בוויקינתונים. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 01:05, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
: אנחנו מאגר טקסטים ואין לנו כאן דפים על היצירות המקוריות. מה שיש לנו כאן זה טקסטים בעברית. דף־האם על היצירה המקורית מצוי בוויקיפדיה ולא כאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:24, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::לדעתי, הפריט בוויקינתונים הוא לא על טקסט־המקור (היווני־האבוד) דווקא, אלא על היצירה עצמה על כל מרכיביה. כמובן שהדף כאן יתמקד ב'''תרגומים עבריים''', ויהווה דף שער למהדורת כהנא (ובבוא העת – אולי גם להרטום, או למהדורה משלנו). מבנה של דף כזה שונה לחלוטין מערך אנציקלופדי. ראה למשל את דף השער ל[[מקבים א]]. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 02:33, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::: המממ. יש מן הצדק בדבריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 9 בספטמבר 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 38 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* פלטפורמת הדיונים דיסקורד מפרסמת מסגרת תוכנה חדשה המאפשרת לאתרים לעצב בעצמם את מראה התצוגה המקדימה שלהם בזמן פרסום קישורים אליהם בצ'אטים. צוות הקהלים העתידיים מתכנן להשתמש במסגרת החדשה כדי לשפר את התצוגה המקדימה של דפי ויקיפדיה בדיסקורד, כולל שיפורים בתיאור וקרדיטים לתורמים. תצוגת הקישור והמבנה שלה לא ישתנו בקרוב כי הצוות יתחיל קודם לאסוף מידע בסיסי לגבי ההשפעה של השינוי הצפוי. אבל אם חברי הקהילה הפעילים גם בדיסקורד ייתקלו בבעיות, הם מוזמנים ל[[phab:tag/future-audiences/|פבריקטור]] ול[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences|מטא]].
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;צוות קוראים Growth מתכנן ניסוי הנועד לבדוק האם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Compact Lead|צמצום המבוא של הערך בניידים]] עם כפתור &quot;לקרוא עוד&quot; ישפר את השארות הקוראים. הניסוי יתחיל ב-17 בספטמבר בוויקיפדיות באיטלקית, אינדונזית, ויאטנאמית, יפנית, סינית ,ספרדית, ערבית, פורטוגזית וצרפתית, ויתקיים למשך ארבע שבועות.&lt;/span&gt;
* כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו החזיר האתר [https://wikistats.wmcloud.org/ Wikistats] שגיאת HTTP 500 במקום תשובה רלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T435959]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים התומכים בכלים המבצעים שאילתות לטבלאות הקישורים בוויקישיתוף לעדכן את הקוד כדי לקשר אותו לקלאסטר המידע החדש x4. טבלאות הקישורים הועברו מקלאסטר s4 ל-x4 ולא יעודכנו יותר ב-s4. טבלאות page ו-redirect יישרו זמינים בשני הקלאסטרים. לאחר מכן תיווצר רפליקת ויקי עבור הקלאסטר x4. השינוי נעשה מכיוון שהקלאסטר s4 נהיה גדול מדי מכדי שיוכל לפעול ביעלות. ניתן לקבל [[wikitech:Special:MyLanguage/News/2026 Commons links tables database split|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.20|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:31, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31039826 --&gt;

== אינני מוצא איפה דברנו על הרשאת מפעיל מערכת עבור משתמש מויוהו. נראה שהגיע זמן לסיים את ההצבעה. ==
לא? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>922dvluuk5xatq8pa4osm2lil6ktp0g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084594</id>
      <parentid>3084575</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T22:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אינני מוצא איפה דברנו על הרשאת מפעיל מערכת עבור משתמש מויוהו. נראה שהגיע זמן לסיים את ההצבעה. */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="270732" sha1="hydwk5rss3lqjmvl1vp0aj8xyzbxw5f" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
:שיחות ישנות נמצאות כאן:
:[[משתמש:Nahum/ארכיון 1|ארכיון 1]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 2|2]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 3|3]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 4|4]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 5|5]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 6|6]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 7|7]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 8|8]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 9|9]] - [[משתמש:Nahum/ארכיון 10|10]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 11|11]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 12|12]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 13|13]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 14|14]]
:[[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2022|ארכיון טכנולוגיה 2022]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2023|2023]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2024|2024]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2025|2025]]
--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:00, 2 באפריל 2024 (IDT)

== מבשר טוב - ארץ ישראל ==
:שלום וברכה ר'נחום, אני עורך את העמוד מבשר טוב- ארץ ישראל 
:במהלך העריכה שלי מסתבר שהוא זמנית אתה גם מנסה לערוך את זה וזה הקשה על שמירת השינויים והעריכה...
:אני מניח שלכבודו יש כוונות טובות, אך אשמח לבקש שכבודו לא יתערב בעריכה של הדף הנ&quot;ף ועוד דפים שאני עובד עליהם שיעלו בהמשך בעז&quot;ה. 
:כן אם תראה דברים שיש מה לתקן או לשפר אשמח לקבל ממך קודם כל דרך הודעה פה
:שבת שלום ומבורך ובשורות טובות [[משתמש:ג&amp;#39;רמון|ג&amp;#39;רמון]] ([[שיחת משתמש:ג&amp;#39;רמון|שיחה]]) 13:10, 19 ביוני 2026 (IDT)


== גייס החרדים לויקיציטוט ==

תודה על העזרה האדיבה והסבלנית במהלך החודשים האחרונים, ועל שיפור התרומות הלא שלמות שלי. רוב העורכים במזימים אחרים נוטים לחזור בבור ולהתחיל ויכוחים, מניסיוני, ואז להאשים במלחמת עריכה.  לעומת זאת, אתה שיפרת את תרומות הנועזים שלי, ונתת לי עצות.
זה מה שאנחנו צריכים בויקיפדיה. 

בחודש שעבר התחלתי בויקיציטוט: [[q:משתמש:Jaredscribe]]
 
מצאתי את הדף שלך ב[[q:משתמש:Nahum]], אבל כנרא אתה לא עושה שם הרבה.

תשקול לתרום יותר שם. ושתהיה לך הצלחה.

אנחנו צריכים לחקור את המקורות בויקיטקסט, הקלט את הפתגמי החכמות בויקיציטוט. ולאחר מכן בחר מתוך וקיציטוט כדי להגיש בקשה לוויקיפדיה.
אחר בכן, לתרגם לשפות אחרות להאיר בגוים.

הלא זה שירות לאומי שיעשה יותר עבור ישראל מאשר שירות בצבא?

שנאמר: &quot;ה[[q:חכמה|חכם]] לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot; [[קהלת ז]] יט.
במזים ויקיציטוט המתיוונים כנרא בשליטה, כאשר כמו ברוב המזימים אחרים.
הם נלחמו נגדי, כדי למנוע מהציטוט הזה להתווסף.  אך לא הצליחו, רק עזרו להוכיח את אמיתותו, ב&quot;ה.

[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 13:48, 1 בינואר 2025 (IST)

:למיטב זכרוני אומר הציטוט: &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;.
:אינני פעיל במיוחד בוויקיפדיה ובוויקיציטוט. כאן בוויקיטסקט מצאתי חברים מקשיבים שבנו ביחד איתי ועם אחרים קהילה סבלנית ומשגשגת. לצערי לא זה המצב בוויקיפדיה. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 1 בינואר 2025 (IST)
::יהי רצונו.
::בבקשה תסלחו על טעות דפוס שלי. כמובן, הזיכרון שלך נכון &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;. וזה מה שנדפוס ב[[q:משתמש:Jaredscribe#ציטוטים_שהוספתי]]. 
::ויהי החודש הזה חודש של חכמה, ועוזה, ועצה טובה, שנאמר על העץ ב[[תהלים א|תהילם א']] &quot;כל אשר יעשה יצליח&quot;.
::[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 05:49, 9 בפברואר 2025 (IST)

==Greetings from the Polish Wikisource==
Hi Nahum,
on the Polish Wikisource we have a text with a few words written with Hebrew letters [[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/28|odkrycia]]. Would you be so kind to proofread (or maybe it would be easier - simply confirm or fix the words):
* חסחיד
* אם
* עשחד 
*  ים 
*  עבדכאח 
*  בדח אכן 
Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:11, 5 בינואר 2025 (IST)
: {{א|Draco flavus}}, Thank you for reaching out to me. Next time, it could help if you add a few Polish words before and/or after the Hebrew.&lt;br&gt;Anyway, here goes:
:# הסתיר
:# אם (correct)
:# עשתר
:# Sorry, I couldn't find it. Please add a few Polish words around it so I can locate it.
:# עברנאה
:# ברת אנך
: Yours,&lt;br&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:58, 5 בינואר 2025 (IST)
Sorry it is really demanding to write English on Hebrew Wikisource (at least for me) the the word I need is 

(Astharte bogini, nazwisko miasta Deuter. 1. 4.) ים mare, occidens, meridies, a

Thanks for your help

Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:04, 5 בינואר 2025 (IST)
: &lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;Yes, that is indeed correct. ים It is inded.&lt;br&gt;[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)&lt;/div&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)
::many thanks 
::[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:26, 5 בינואר 2025 (IST)

Hi, Nahum,

Once more I need assistance with hebrew letters
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/149|odkrycia 145]] --  a few hebrew words pisały⭕Jakiemi  (in the references part of the page)  
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/150|odkrycia 146]] --  a few hebrew words Maur⭕Mad⭕ów Armenin ⭕ (in the references part of the page)

In the first case are there?
* pisały  פרס, פרוס, Jakiemi (I am also not sure about the small comma like dashes - are there simply commas or a different character)
* Maur אורי Mad מדי ów Armenin ירם ?

Regards
[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 21:22, 15 במרץ 2025 (IST)

::Hello {{א|Draco flavus}},
::The first two words are correct. Indeed, פרס, פרוס.
::The second series of 3 should be: מורי, מדי, ירם; However, I'm unsure of the last one, as the image is a bit blurred and it could be ארם.
:Yours, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 16 במרץ 2025 (IST)

Thanks [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:16, 16 במרץ 2025 (IST)

== לגבי סידור תימני תפילת שחרית ==

שיניתי לך מספר דברים בנוסח התפילה...

מספר טקסטים לא מופיעים באף נוסח תימני, וחלקם לא מנוקדים נכון בעליל (לפי הנוסח שלנו...) סתם לידיעה, המנהג שלי תימני מאוד שורשי, בלדי, וערכתי מאות אם לא אלפי טקסטים (חלקם בקונטרסים ובספרים שערכתי והוצאתי), וכן הגהות ועריכות לשוניות בכמויות שהפסקתי לספור...

אז מחילה מראש אם שיניתי את עריכתך, בתודה מראש, (אני מוכן להערות, ואשמח מאוד לגבי כל מה שהגהתי)[[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 23:49, 7 בינואר 2025 (IST)
: תודה לך על ההגהה והעריכה הקפדנית ויישר כח. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:04, 8 בינואר 2025 (IST)

== פרפראות לחכמה- להרה&quot;ק מטשערין ==

כרגע אני באמצע העלאה של הספר- (לא גמור),

בכל מקום כתוב &quot;פרפראות לחוכמה&quot;- עם האות וא&quot;ו, יש אפשרות לשנות, לפחות בחיפוש, שיהיה אפשר לקליד &quot;פרפראות לחכמה&quot;- ללא וא&quot;ו ?

תודה רבה ![[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 11:45, 19 בינואר 2025 (IST)
: לדעתי אין סיבה שזה יהיה עם ו'. אני אשנה.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:14, 19 בינואר 2025 (IST)


== מפרשי שולחן ערוך ==
&lt;div align=&quot;left&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
For the pages with each of the individual seif'im some of the mefarshim don't have inline footnotes do you know how to fix this? [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 17:37, 31 ביולי 2025 (IDT)
: This requires manually placing template {{תב|פרשע1}} within the text of the Shulchan Arukh. You can see how this has been done in the various Simanim of Orach Chayyim from Siman 1 through 31. Enter the page of a Siman in Original Code Editing mode to see how this has been done. If you feel up to it you can copy the method used there elsewhere. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 31 ביולי 2025 (IDT)
::Okay thanks. [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 15:07, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

---Please add comments above this line---
&lt;/div&gt;

== רבינא האחרון ==

בערך מופיע שנת לידה לפי גירסה ישנה של ויקי, במשך כמה שנים היה שם תבנית דרוש מקור אך לא נמצא מקור כזה. בנוסף לפי הערכת דורות הראשונים בפטירת רב אשי הוא היה כבר דיין, נמצא שנולד קודם לתאריך זה. [[משתמש:Yosichen|Yosichen]] ([[שיחת משתמש:Yosichen|שיחה]]) 15:14, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

== פרי מגדים ==

תוכל להסביר לי בקצרה איך ליצור עמודים תקינים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
: {{א|מ. רובין}}, אתה מתכוון לפלט ה-OCR? הבעייה העיקרית היא באיכות הגרועה של הדפוס שבו השתמשו פה, שאיננה מאפשרת לעניות דעתי פלט OCR תקין. אני לוקח את הטקסט שאני משתמש בו ממקור אחר ולא מהקבצים שהועלו כאן לאתר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:06, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::מאיפה אתה לוקח? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:33, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::: אני לוקח מאחד המאגרים התורניים שאני מנוי אליהם, ומכיוון שייתכן שהוא מכיל אלמנטים של עריכה המוגנים בזכויות יוצרים, אני משתדל להתאים את הטקסט שלהם לנוסח שמופיע כאן עד כמה שאפשר. במובן הזה, המהדורה שהועלתה לכאן עוזרת לי להגיה מולה את הטקסט כדי שלא להפר זכויות של מהדורה מעודכנת יותר. אני מעדיף לא לפרט מאיזה מאגר בדיוק אני לוקח, כי אני לא בטוח שמה שאני עושה פה ימצא חן בעיניהם ואני מעדיף לא להסתבך איתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת הדף ==

ירמיהו פרק לו
(כט) וְעַל יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר ה' אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם 
(ל) לָכֵ֞ן כֹּֽה אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עַל יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא יִֽהְיֶה לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-31320-14|&amp;#126;2025-31320-14]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-31320-14|שיחה]] 05:36, 5 בנובמבר 2025 (IST)
: זיַיט געזונט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 5 בנובמבר 2025 (IST)

== מה הדין באבידה ששבעתן העין  ==

סליחה על השאלה מה הדין באבידה ששבעת העין [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-34103-63|&amp;#126;2025-34103-63]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-34103-63|שיחה]] 18:30, 16 בנובמבר 2025 (IST)
: אינני פוסק הלכות ולא הוסמכתי לרבנות. תשאל את הרב באיזור מגוריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

שלום נחום
שם המשתמש שלי YS9211 מציג בתיאורו את שמי האמיתי וקורותי המקצועיים. רבים העירו לי שעדיף ששם המשתמש שלי יוחלף ל'יוסי סרי' שהוא שמי האמיתי לסייע למי שמכיר אותי וגם משום שאין למעשה שום טעם להסתירו בקוד סתמי. האם תוכל לשנותו עבורי?
תודה יוסי [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 10:19, 18 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah|נריה]], אולי הוא יודע איפה מבקשים שינוי שם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 18 בנובמבר 2025 (IST)
::[[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:26, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה. הגשתי עתה בקשה לשינוי השם. [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 16:40, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה על הביצוע! [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 13:33, 11 בדצמבר 2025 (IST)

== [[מחבר:שלמה משיח]] ==

תודה על תיקונך (באתי לתקן ומצאתי מתוקן)...&lt;br&gt;
ב. שאלות לי, למה נועד פרמטר תמונה אם לא רואים אותה?&lt;br&gt;
למה מופיע בדף רק יצירה אחת. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)
: לגבי תמונה אינני יודע.&lt;br&gt;היצירה המופיעה מוגדרת באמצעות &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שלמה משיח]]&lt;/nowiki&gt;. תכניס עוד יצירות לקטגוריה הזו וגם הן תופענה.&lt;br&gt;חנוכה שמח,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:: הכנסתי והן לא מופיעות,&lt;br&gt;חנוכה מואר. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::: היה צריך לרענן את דף הקטגוריה. עכשיו זה מופיע. תודה רבה ויישר כח!.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:40, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:::: ריעננתי מספר פעמים, מוזר... [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 18:30, 16 בדצמבר 2025 (IST)

== רש&quot;י על ספר יהושע ==

שלום נחום, ויישר כוחך על ההתקדמות!

שאלה לגבי זוטות: למה נקודותיים בסוף הפירוש לפסוק? בספרים האחרים עשינו עם נקודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:23, 5 בינואר 2026 (IST)
: שכחתי שכך עשינו. אשנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:11, 5 בינואר 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== יציאה מהתחברות  ==

שלום. שאני לוחץ על &quot;יציאה מהתחברות&quot; זה כותב לי לאחר התנתקות, &quot;לא תהיה לך עוד אפש'''א'''ות וכו'&quot;, וצריך לתקן ל&quot;אפשרות&quot;, תודה רבה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14217-81|&amp;#126;2026-14217-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14217-81|שיחה]] 15:34, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 5 במרץ 2026 (IST)
:: [[משתמש:~2026-14217-81|תודה]] על הדיווח, טופל. התיקון יגיע אלינו בשבוע הבא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:46, 5 במרץ 2026 (IST)
:::עוד שאלה: יש אפשרות שחשבון חולף לא יפוג תוך כמה שעות? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14255-13|&amp;#126;2026-14255-13]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14255-13|שיחה]] 17:27, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: אולי אם יש לך static IP זה אולי אפשרי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 5 במרץ 2026 (IST)
::::: זה תלוי בהגדרות המחשב שלך לגבי קוקיז. בעיקרון, העוגיה שנוצרת נשמרת ל-90 יום, כך שאם לא תמחק אותה, ותשתמש באותו דפדפן, אתה אמור להשאר באותו חשבון חולף.
::::: תכל'ס יכול להיות שהבעיה שגרמה היום לכך שנעלו את בסיס הנתונים גרמה גם לזה, לא יודע. אבל אתה תמיד יכול [[מיוחד:יצירת חשבון|ליצור חשבון]], זה עדיין שומר על אנונימיות מלאה :). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:30, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::כפי שכתבתי ב[[שיחת משתמש:~2026-60899-0|מקו&quot;א]] איני יכול ליצור חשבון בגלל הגנה על המחשב שלי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15044-43|&amp;#126;2026-15044-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15044-43|שיחה]] 16:00, 9 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצי שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== תבנית &quot;הסבר בוט חוקים&quot; ==

התבנית {{תב|הסבר בוט חוקים}} יכולה לקבל פרמטר של דף מספר החוקים הפתוח, ואז תחליף את הדוגמה בדף הרלוונטי. זה מיועד להסבר עבור משתמשים שערכו דף ספציפי. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 14:59, 17 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== זכויות יוצרים ==

באתר מכון שכטר יש להם מגילת השואה להורדה בחינם. האם זאת אומרת שאפר להעלות אותו כטקסט?

https://schechter.ac.il/release/the-shoah-scroll-online-version/

&quot;לראשונה, מגילת השואה עלתה לאתר האינטרנט של מכון שכטר למדעי היהדות לקריאה ולהורדה בפורמט PDF לכל החפץ בכך.
נזכור!
מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה השנה לראשונה לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. &quot; [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 22:15, 13 באפריל 2026 (IDT)
: בשום אופן לא. נוסח ההודעה אינו משחרר את היצירה באופן מפורש, ולעומת זאת בדף ה־PDF עצמו כתוב במפורש &quot;כל הזכויות שמורות&quot;. צר לי, ובבניין ציון וירושלים ננוחם, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] מזמין עורכים מנוסים מ[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators|וויקיפדיות הניסיוניות]] בשפות הערבית, בנגלה, היפנית, הפורטוגזית, הפרסית, הטורקית, האנגלית הפשוטה, הספרדית והצרפתית לעזור בתרגום והתאמת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר לדוגמה]. קווי המתאר הללו יכוונו עורכים ביצירת ערכים נקיים, בנויים היטב ותואמים למדיניות באמצעות השימוש ב[https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Special:NewArticle כלי] הזה לאחר שיתחיל לפעול במאי 2026. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|הנחיות פשוטות]] לגבי התרגום וההתאמה.
'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצת המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה את [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת ההמלצות]] לגבי מודל שהשותפים יכולים להשתמש בו כדי לתרום בתחום הטכני. חברי הקהילה מוזמנים להשאיר משוב לגבי ההמלצות עד ל-8 במאי ב[[:m:Talk:Product and Technology Advisory Council/May 2026 draft PTAC recommendation for feedback|דף השיחה]].
* מספר סוגי התמונות הממוזערות בהעדפות במדיה-ויקי יצומצם לשלושה בלבד, והם קטן (180px), רגיל (250px) וגדול (400px). זה נעשה כחלק מהמאמץ המתמשך לשיפור היעילות והורדת הלחץ על התוכנה המייצרת את התמונות הממוזערות. כתוצאה מכך ימופו ההעדפות הקיימות למידות החדשות הקרובות ביותר. למשל, בחירות קטנות כמו 120px או 150px יהפכו ל-180px, והגדולות כמו 300px או 360px יהפכו ל-400px. ממשק ההעדפות יעודכן בהתאם בקרוב, והמשתמשים המעוניינים להסיר את ההעדפה או להשאיר משוב יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T424909]
* החל מעכשיו כשהרשאות פגות אוטומטית יקבלו המשתמשים הודעה כחולה דומה לזאת שנשלחת כשההרשאות משתנות ידנית. קיים הבדל בין המנגנון הזה ל[[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] ששולח תזכורת בדף השיחה שבוע לפני סיום ההרשאה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה התגלגל בוחר השפות בדף [[m:Special:Translate|Special:Translate]] ללא צורך. עד כה כשהמשתמשים פתחו את התרגום לאנגלית והקלידו קלטים מסוימים חלון הדיאלוג קפץ כלפי מעלה בכמה פיקסלים גם כשהיה מספיק מקום בדף לכל התוצאות. התפריט לא זז יותר בלי סיבה בזמן סינון השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358864] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת להציג רשימות מעקב מאתרים רבים בדף אחד ממשיכה להשתפר. למשל, רשימות המעקב לאתרי ויקיבייס דוגמת [[:d:|ויקינתונים]] תומכות עכשיו בפריטי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EntitySchema|EntitySchema]] למעקב טוב יותר. מצב העדכונים החיים מתחדש עכשיו מדי 60 שניות כדי להתאים ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]] החדשות, למען תגובה משופרת בזמן אמת. כמו כן, תוקן באג בכיווניות שהציג קישורים עם טקסט &quot;שינויים 3&quot; במקום &quot;3 שינויים&quot; ברשימות עם כיווניות לשני הצדדים. [https://phabricator.wikimedia.org/T415450][https://phabricator.wikimedia.org/T424422][https://phabricator.wikimedia.org/T418091]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בוצע השלב השני של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות של API]], וזאת כדי לצמצם את [[diffblog:2026/03/26/quo-vadis-crawlers-progress-and-whats-next-on-safeguarding-our-infrastructure/|השפעת ה-AI הקוצרים]] ולוודא גישה הוגנת ובת קיימא למשאבי ויקימדיה, בהעדפת פעולות אנושיות וטראפיק של משימות ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits#Limits|ההגבלות]] שונו ממספרים מסויימים לשעה למספרים מסויימים לדקה, ובכך יצרו תבניות טראפיק חלקות יותר וכמות קריאות צפויה יותר. המשתמשים בקהילות לא צפויים להיות מושפעים ולא נדרשות שום פעולות להתאמה. ניתן כבר לראות שחלק משולחי הקריאות ל-API מבוססות User-Agent מתאמים את פעילותם, וזוהה 64% מטראפיק APU אוטומטי. המעקב נמשך, והמנגנון של Wikimedia Enterprise ממשיך להיות זמין ללקוחות מסחריים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.27|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W19&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 4 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30498077 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות טכנולוגיית הקהילה פרסם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/How to write a good wish|הנחיות חדשות]] המסבירות כיצד נבחרות ומקבלות ההעדפה משאלות חדשות בסקר משאלות הקהילה. התיעוד מיועד לעזור לתורמים לכתוב הצעות חזקות יותר באמצעות הבהרת הגורמים המשפיעים על תיעדוף ההחלטות. מעבר לספירת הקולות מדגישות ההנחיות שיקולים כמו השפעה אפשרית על הקהילה בזמן קבלת ההחלטה לגבי מה יהיו המשאלות שיקודמו.

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקריאה של Growth משיק ניסוי לבדיקת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Share_Card|כרטיס השיתוף]] החדש המאפשר לקוראים ליצור כרטיסים ויזואליים מערכי ויקיפדיה או פרקים נבחרים בערכים ולשתף אותם ברשת, כשכל כרטיס כזה כולל קישור חזרה לערך המקורי, כדי להרחיב את מספר הקוראים וגילוי הערכים. בדיקת A/B בניידים תהיה זמינה לחלק מהקוראים בוויקיפדיות בערבית, סינית, צרפתית, ויאטנאמית ואנגלית, כדי להבין טוב יותר הרגלי קריאה ושיתוף, והיא תתחיל בשבוע של 18 במאי למשך ארבעה שבועות.
* היישומונים לוויקיפדיה עבור אנדרואיד ו-iOS פרסמו בזמן האחרון את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/25th_Birthday_Reading_Challenge|אתגר הקריאה ל-25 ימים]] כתכונת בטא, וזאת כחלק מהמאמצים למשוך קוראים באמצעות עידוד המשתתפים לבצע משימות קריאה. כדי לעקוב אחר ההתקדמות באתגר יוכלו משתמשי היישומונים להוסיף וידג'ט בהובלת דמותו של בייבי גלוב למסך הבית שלהם. האתגר יתחיל רשמית ב-11 במאי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:17|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:17}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה ההעדפות הגלובליות להפעלת צביעת קוד ויקי כובו בפתאומיות לאחר ההדלקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T425286]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול של ResourceLoader בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui.input&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהוכרז כמיושן מ[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|ספטמבר 2023]], יוסר השבוע. קיים [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר מ-MediaWiki UI ל-Codex]], לכלים המשתמשים במודול. [https://phabricator.wikimedia.org/T420125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W20&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 11 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30524429 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הצוות של Abstract Wikipedia זיהה חמישה אתרי ויקי אפשריים לפיילוט שניתן לבדוק את התעניינותם בהפעלת ערכים מופשטים. מדובר בוויקיפדיות במלאיאלאם, בנגלית, דגבני, ערבית ואינדונזית. תקופת המשוב תפתח ב-22 במאי. אם קהילתכם מעוניינת להפוך לפיילוט [[m:Talk:Abstract Wikipedia|ניתן לפנות במטא]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הניסוי שיציג לקוראים לא מחוברים לחשבון את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] בניידים יחל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, טורקית ואורדו, והוא יתנהל למשך חודש. המאמץ תומך ביעדים רחבים של עזרה לקוראים לשמור ולארגן ערכים לקריאה בהמשך, תוך כדי עידוד הרגלים שיכולים להביא להצטרפות לוויקיפדיה בעתיד.
* כדי לתמוך בכפתור הבוקמרק של רשימות קריאה בבטא עודכנו הקישורים בתפריט &quot;כלים -&gt; פעולות&quot; כך שיציגו גם אייקונים מתאימים. זה כולל את כוכב ההוספה לרשימת המעקב המאפשר לעורכים לזהות ערכים במעקב זמני. האייקונים תואמים עכשיו את אלו שבשימוש בניידים, מה שמשפר את הקשר בין הפלטפורמות השונות. השינוי מוגבל כרגע לתפריט הפעולות ומשפיע לרוב על עורכים עם הרשאות רחבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T426008]
* תכונת ה-[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|Suggestion Mode]] הופעלה כחלק מ[[w:en:A/B test|בדיקת A/B]] לעורכים נרשמים באתר הנייד ב[[phab:T421189|כ-15]] ויקיפדיות. הניסוי ימדוד את השפעת התכונה על אחוז השימושים של המשתמשים הללו בעריכת בניידים שלא שוחזרו. הניסוי ייחשב גם את השפעת התכונה על שמירת העורכים וינטר שינויים בכמויות השחזורים והחסימות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד בגללה תמונות לפעמים לא נטענו ברשימות קריאה מומלצת לאחר פתיחת הודעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T418231]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים]] פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/Backend Replacement|המלצות החלפת הבקאנד]] ואת [[wikitech:Wikidata Query Service/WDQS Architecture re-design|הארכיטקטורה הטכנית]] הנלווית לקראת מעברו של שירות השאילתות לוויקינתונים (WDQS) מ-Blazegraph. ניתן להשאיר משוב עד ל-25 במאי 2026, במיוחד לגבי מרווחים צפויים והשפעות על מקרים מסובכים. חברי קהילת ויקינתונים ומשתמשי WDQS מוזמנים גם לעזור בזיהוי כלים ומהלכי עבודה בעלי השפעה גבוהה שייתכן יצטרכו טיפול, ב[[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/High-Impact Use Cases|דף הזה]]. את המשוב ניתן להשאיר ב[[d:Wikidata talk:SPARQL query service/WDQS backend update|דף השיחה של המעבר]] או במהלך [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Blazegraph Migration Office Hours|שעות הקבלה הקרובות]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|עיתון הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.3|MediaWiki]]

'''לעומק'''

* בוויקיפדיות באנגלית, צרפתית, יפנית, וכמה אחרות נעשה [[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|ניסוי של hCaptcha]], שירות חיצוני לזיהוי בוטים. הניסוי הראה כי hCaptcha מזהה ומרתיע ביעילות חלק מפעילות אוטומטית זדונית, גם בעצמו גם באמצעות המלצות ל[[w:en:Wikipedia:Village pump (technical)/Archive 225#Introducing SuggestedInvestigations|בודקים ודיילים]]. עקב התוצאות החיוביות יופעל השירות בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. מידע טכני והגנות פרטיות מופיעים ב[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|דף המיזם]]. ניתן גם לקבל [[diffblog:2026/05/04/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha-part-2/|פרטים נוספים]].
* הופיע הגליון החדש של עיתון הצוות הטכני של הקהילה. מופיעים שם עדכונים לגבי התקדמות בכמה משאלות של סקר משאלות הקהילה, כולל הרחבת רשימות הקריאה מניידים למצב מחשב, תמיכה לשונית חדשה עבור &quot;מי כתב את זה&quot; ולוח עבודה פרטי, שיפורים לתצוגות 3D ו-Charts, והעבודה הצפויה לגבי מיון דפי השיחה, השמעת קבצי קול ועריכת תהליכי העבודה. הגליון מציג גם סדרי עדיפויות נוכחיים, טרנדים במצב משאלות הקהילה, והזדמנויות לקהילה להשאיר פידבק על תחומי מיקוד עתידיים ועל התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2026–2027. להרחבה ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 13, 2026: Latest updates from the Community Tech team|הגליון המלא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W21&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:22, 18 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30539262 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#LOWM|הצלחת הניסוי ליצירת החשבונות]] תוצג הודעת אזהרה משופרת למשתמשים לא מחוברים החל מהשבוע הראשון של יוני. השינוי ישפיע רק על משתמשים בדפדפנים ניידים שעושים פעולות עריכה. החווייה המעודכנת עוצבה כדי לעודד יצירת חשבונות בצורה נהירה יותר, כשלמשתמשים עדיין תשאר אפשרות לערוך מחשבונות זמניים. תוצאות הניסוי הראו שיפור משמעותי ביצירת החשבונות, 27% יותר אצל אלו שראו את ההודעה המעודכנת. כצפוי כשיותר אנשים יוצרים חשבונות במצב הזה, יורד מספר החשבונות הזמניים, והוא צנח ב-16%. הניסוי לא הראה שינויים משמשמעותיים ברמת העריכות המועילות או במדדים נבדקים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T424595] 

'''עדכונים לעורכים'''
* מטעמי בטיחות נדרשים בעלי הרשאות מסוימות להפעיל את [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|האימות הדו-שלבי]], 2FA. חברי הקבוצות הללו לא יוכלו לנתק את שיטת 2FA האחרונה בחשבונם, ולא ניתן יהיה לצרף לקבוצות הללו משתמשים שאין להם 2FA מופעלת. המשתמשים יוכלו להוסיף ולהוריד שיטות זיהוי שונות כל עוד בכל רגע נתון שיטה אחת לפחות מופעלת בחשבון. בשבועות הקרובים יוסרו המשתמשים ללא 2FA מהקבוצות הללו. במיוחד זה נוגע לבירוקרטים. ניתן לראות את לוחות הזמנים בקישורים המצורפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T423119][https://phabricator.wikimedia.org/T423120]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של WMDE]] יריץ [[w:en:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] על [[:phab:T415904|10 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, כדי לבדוק את [[m:WMDE Technical Wishes/References/Reference Previews|השיפורים האפשריים ל-Reference Previews]]. הניסוי יימשך כשבועיים בין סוף מאי לתחילת יוני וישפיע על 10% מקוראים במצב מחשב באתרי ויקי המדוברים.
* לאחר שני ניסויים מוצלחים יפעיל צוות קוראים Growth את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] במצב נייד לכל ויקיפדיות החל מ-25 במאי. לפיכך יוכל כל מי שמופעלת אצלו בהעדפות הדלקה אוטומטית של תכונות בטא או כל מי שיפעיל את התכונה בעצמו להשתמש בכלי החדש. בראש כל ערך תופיע קרוסלה של כל התמונות בערך, כשהעורכים יוכלו [[mw:Readers/Reader_Growth/Image_Browsing#Phase_2.1_beta_feature|להוציא תמונות מסויימות מהתצוגה או להוציא ערכים מסוימים מהצגת הקרוסלה לגמרי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו קבצי STL בשלושה מימדים הוצגו בצורה שגויה בידי הרחבת ה-3D של מציג המדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T416723]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מחלקות CSS ישנות בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוחלפו במחלקות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כי הן לא עבדו בצורה אחידה בכל הפלטפורמטת של מדיה ויקי, כמו תצוגה ניידת או יישומונים לניידים. המיזמים המשתמשים במחלקות הללו מתבקשים לבדוק את השימושים ולתכנן משימת מעבר. יש לשים לב שגם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatleft&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;floatright&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יכולים להיות מוכרזים כמיושנים בעתיד, אם כי אין תוכניות כאלו נכון לעכשיו. ניתן לקבל [[phab:T426452|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W22&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:52, 26 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30584502 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מבצע ניסוי כדי להציג את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הנמצאות עדיין בפיתוח למשתמשים הלא מחוברים בניידים ולבדוק האם השימוש בהן מעודד יצירת חשבונות בקצב גדול יותר מאשר בהצגת כוכב רשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists#Experiment timeline|הניסוי]] התחיל ב-18 במאי בוויקיפדיות בגרמנית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית, טורקית ואורדו, והוא יימשך כחודש.
* צוות היישומונים לוויקיפדיה מבצע את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|השלב הראשון]] בפריסת פיד הבית ליישומון בטא של אנדרואיד. הפיד החדש כולל את לשונית הקהילה המחודשת ואת הלשונית החדשה בשם &quot;בשבילך&quot; המציגה המלצות קריאה יומיות. העיצוב מחדש הוא חלק מהמאמץ הרחב יותר של שיפור גילוי התוכן ויצירת חוויות למידה מזמינות יותר ביישומוני ויקיפדיה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה התקלה בגללה תמונות נתקעו תוך כדי טעינה בחלק מההמלצות לעריכה ב[[w:Special:Homepage|מיוחד:דף הבית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424048]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W23&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:09, 2 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30613639 --&gt;

== שלום וברכה ==

לדעתי כדאי להוסיף בכל דף בבלי בפרק &quot;קישורים חיצוניים&quot; קישור לדף באתר אוצה&quot;ס היהודי השיתופי. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 00:07, 5 ביוני 2026 (IDT)
: לדעתי עדיף לעשות את זה באמצעות התבנית של תחתית העמוד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 5 ביוני 2026 (IDT)
:: בכל מקרה מקומו של הדיון הזה הוא בדף השיחה של התלמוד הבבלי או במזנון ולא בדף שיחתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:27, 5 ביוני 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המיזם Wikimedia Enterprise העלה את ההגבלות על שימוש חינם ב-API. מספר הפעמים בהם ניתן להשתמש ב-On-demand API עלה מ-5000 ל-50000 בחודש, וב-Snapshot API מ-15 ל-30 בחודש. בנוסף ניתן עכשיו לבצע Structured Contents snapshots גם מחשבונות ללא תשלום. השינויים הללו מרחיבים גישה ל-Wikimedia Enterprise עבור מפתחים, חוקרים וארגונים המשתמשים בתוכן של ויקימדיה. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api]

'''עדכונים לעורכים'''
* לשעבר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Explore Feed Refresh/Phase 1|פיד הגילוי המתעדכן]], ששינה את שמו לפיד הבית, יופעל אצל 50% ממשתמשי יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד. פיד הבית עוזר לקוראים לגלות תוכן מתאים באמצעות שתי לשוניות חדשות: לשונית הקהילה ו&quot;לשונית בשבילך&quot;. לשונית הקהילה מספקת פיד של תוכן ועדכונים מטעם קהילה רחבה של ויקימדיה והתנועה, ו&quot;לשונית בשבילך&quot; מציעה חוויית מסך מלא המציגה תוכן מותאם למה שמעניין את המשתמש. העיצוב מחדש הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר גילוי ולהעלות את חוויית הלמידה ביישומון לוויקיפדיה.
* משחק הטריוויה היומי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/&quot;Which came first?&quot; Game|&lt;span dir=ltr&gt;Which came first?&lt;/span&gt;]] (מה היה קודם?) זמין עכשיו בגרסת בטא ביישומוני ויקיפדיה עבור iOS באנגלית, גרמנית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית. המשחק עושה שימוש בארועים היסטוריים מתוך התוכן &quot;היום לפני&quot; ומאתגר קוראים לנחש מה משני הארועים קרה קודם. המשחק כבר קיים באנדרואיד. הקהילות המעוניינות להפוך את המשחק לזמין בשפתן מוזמנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Games#Game availability by language|רשימת ההנחיות והדרישות]].
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], הכלי החדש של מדיה-ויקי המאפשר להוסיף פרטים להערות כדי להשתמש בהן שימוש חוזר, יתחיל להגיע לאתרי ויקי של ויקימדיה לאחר תקופת ניסיון מוצלחת. הפריסה תתחיל ב-8 ביוני ברוב אתרי [[wikitech:Deployments/Train#Wednesday|Group 1]], לא כולל אתרים בעברית, ובוויקיצרפתית. שפות נוספות יצטרפו בחודשים הקרובים. הקהילות מוזמנות להתכונן באמצעות בדיקת [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-cite&amp;language=en&amp;action_source=search&amp;filter=%21translated&amp;optional=1&amp;action=translate הודעות המערכת של הרחבת Cite שטרם תורגמו לשפתן] ובדיקת השימושים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] שייתכן שידרשו [[:phab:T416304#11668731|עדכון]] לתמיכה בפונקציונליות החדשה. באתרי ויקי המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|Reference Previews]] לא נדרשים שינויים. הקהילות יכולות גם ליצור את [[Special:TrackingCategories|קטגוריית המעקב]] המוסתרת באמצעות הודעת המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;''cite-tracking-category-ref-details''&lt;/span&gt; ושימוש ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__HIDDENCAT__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או תבנית רלוונטית ולקשר אותה ל[[d:Q129764848|פריט הרלוונטי]] בוויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T425662]
* הסתיים [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews#Experimentation|הניסוי להפעלת Page Previews]] בניידים. הצוות החליט לא להפעיל את הכלי בניידים מכיוון שהתוצאות לא הראו השפעה סטטיסטית משמעותית על שימור הקוראים. Page Previews כבר זמין בתצוגת מחשב וביישומונים, והוא מציג תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לערך כשהקוראים לוחצים על הקישור הכחול. הניסוי בדק את החוויה על ניידים בשש ויקיפדיות.
* [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Design/Icons|ספריית האייקונים לממשק המשתמש]] תעבור [[phab:T399175|עדכון]] בהמשך השבוע או בשבוע הבא. רובם מתוך כ-300 אייקונים שונו במקצת ונוספו כ-30 חדשים. השינויים משפרים את הייקונים כדי להפוך אותם ליותר אחידים וניתנים להבנה, והם מספקים מאזן ויזואלי טוב יותר כשנעשה שימוש בהם בקבוצות.
* עודכן הממשק של מדיה-ויקי בשם ULS, או [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector|בורר השפות האוניברסלי]],  העוזר לבחור תוכן בשפות אחרות. הגרסה החדשה מהירה יותר ונגישה יותר, ומשתמשים במיזמי ויקימדיה יכולים עכשיו להדביק שפות מסוימות לגישה נוחה יותר. הפריסה לאתרי ויקימדיה תתקיים בהדרגה בשבועות הקרובים. ניתן לנסות את הכלי החדש באמצעות הפעלתו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|הגדרות בטא]] ולהשאיר משוב [[mw:Special:MyLanguage/Universal Language Selector/New ULS|בדף המיזם]]. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו לוח ניתוחי צפייה באתר pageviews.wmcloud.org הפסיק לעדכן את המידע הגרפי לכל המשתמשים בחודש שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T427171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* חתימת הפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נעשתה פשוטה יותר. המפתחים יכולים עכשיו להעביר אובייקט עם רשימת ההגדרות בזמן יצירת הקישורים. החתימה הקודמת תמשיך לפעול מטעמי תאימות. למשל, במקום&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', '#', 'Stub', 'ca-stubtag', 'Add a stub tag to this page');&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יש לכתוב את&lt;br/&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mw.util.addPortletLink('p-cactions', { href: '#', text: 'Stub', id: 'ca-stubtag', tooltip: 'Add a stub tag to this page' });&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תומכי הסקריפטים מתבקשים לעבור על קוד קיים ולעדכן את השימושים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink()&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במידת הצורך. השינוי יגיע לכל אתרי ויקי ב-11 ביוני. תודה למתנדב הקהילה Gerges על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427945]
* '''דיוני סקר משאלות הקהילה''': צוות המוצר והטכנולוגיה [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#May 20, 2026: Community Tech becomes a program|הציג שינויים]] הנועדים להעלות את כמות והרמה של המשאלות שיבוצעו, כולל פירוק הצוות הטכני של הקהילה, Community Tech. מתקיימים [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|דיונים]] לגבי [[m:Talk:Community Wishlist#Proposed direction for Wishlist|הכיוון החדש לסקר המשאלות]] שהוצע בידי חברי הקהילה. זה כולל דרכים חדשות למבנה ההצבעות השנתי, שיפור המעקב אחר השינויים, הסרת תחומי המיקוד ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכונים לגבי הצוות]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.6|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W24&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:30, 9 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30650573 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה Growth]] הפעיל את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Image Browsing|דפדוף תמונות]] בדפדפנים הניידים של כל אתרי ויקיפדיה. התכונה מציגה קרוסלות תמונות בראש הערכים בעלי שלוש תמונות או יותר. העורכים יכולים לקבוע את ההתנהגות באמצעות מספר פקודות. ניתן להסתיר תמונה מסויימת בדף, באמצעות שימוש ב-&lt;code&gt;class=notpageimage&lt;/code&gt; המסיר אותה מתצוגה מקדימה של תמונות ממוזערות, או באמצעות &lt;code&gt;class=noviewer&lt;/code&gt; המסיר אותה מה-MediaViewer. ניתן גם לכבות את הקרוסלה בשלמותה בדף מסויים באמצעות מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NOMEDIAVIEWERCAROUSEL__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. ניתן להשאיר משוב ולדווח על באגים ב[[mw:Talk:Readers/Reader Growth/Image Browsing|דף המיזם]]. 
* מעכשיו ניתן למיין את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tables#class=&quot;wikitable&quot;|טבלאות ויקי]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Sortable tables#Forcing the initial sort direction|סדר יורד]] בלחיצה הראשונה על כפתור המיון, באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;data-sort-order=&quot;desc&quot;&lt;/code&gt; לתא העליון. עד כה הלחיצה הראשונה תמיד מיינה בסדר עולה. התוספת הזאת מאפשרת שליטה וגמישות טובות יותר. ההתנהגות לאחר הלחיצה הראשונה נותרה ללא שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398416]

'''עדכונים לעורכים'''
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיות לערכים]] נבדקת עכשיו אצל חלק מהעורכים היוצרים ערכים חדשים בוויקיפדיות באנגלית פשוטה, בצרפתית ובטורקית. הניסוי יתחיל בקרוב גם בוויקיפדיות בערבית ובבנגלית. [[w:simple:Special:NewArticle|התכונה הזאת]] מאפשרת לעורכים הנחיה הנקבעת בידי הקהילה כדי לעזור להם ליצור ערכים לפי הכללים של הקהילה הספציפית. עורכים מנוסים יכולים ליצור ולעדכן הנחיות לסוגים מסוימים של ערכים שנוצרים לעיתים קרובות בידי עורכים פחות מנוסים. הסברים לתחביר ההנחיות ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide#Markups in outlines|דף הזה]]. [[w:simple:Wikipedia:Article Guidance|הנחיות לדוגמה]] שניתן להתאים והסברים לדרכי ההתאמה נמצאים ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance#Adapting a sample outline in a Wikipedia|חלק הזה]] של דף המיזם.
* אתרי ויקי המעוניינים להחליף את הכפתור &quot;ללא הגבלת זמן&quot; בדף מיוחד:חסימה עבור החשבונות הזמניים, למשל, באמצעות הצגת הזמן הנותר עד לסיום קיומו של החשבון, יוכלו לעשות זאת באמצעות יצירת [[MediaWiki:ipb-indefinite-expiry-temporary-account]] עם ציון התקופה הרלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T427125]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:41|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:41}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עד סוף יוני יידרשו ערכי user-agent תקינים לכל הורדה אוטומטית של דאמפים מהאתר dumps.wikimedia.org. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. מדובר ב[[phab:T400119|הרחבת האכיפה]] של [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]] לטווח ארוך. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה.
* הסתיימה הפריסה של [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|הגבלות הקצב הגלובליות על API]], כל ההגבלות בתוקף ובהתאם לתיעוד בכל סוגי ה-API ולכל הקבוצות. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט בכל אתרי ויקי יישארו פטורים. על כל הבוטים להמשיך ולפעול לפי דרכי ההתנהגות המומלצות כדי להמנע מהחרגות קצב.
* [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל ויקי עבור API] יעבור למצב לקריאה בלבד השבוע בין 15 ל-18 ביוני. בשבוע הבא, בין 22 ל-25 יוני, יופנו כל כתובות ה-URL הרלוונטיות ל-[[mw:Wikimedia APIs|API של מדיה-ויקי באתר mediawiki.org]]. פרטים נוספים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.7|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-17 ביוני בשעה 18:00 UTC (או 21:00 שעון ישראל) תקיים WMF שיחת דיסקורד בנושא בדיקת הקוד. [[mw:Special:MyLanguage/Developer Satisfaction Survey/2026|סקר סיפוק המפתחים]] הראה כי המתנדבים מתקשים בנושא סקירת הקוד ולכן הוחלט לדון בחוויות הללו כדי לחפש פתרונות ישימים. ניתן להצטרף לשיחה ב[https://discord.gg/wikipedia?event=1514727511102062664 שרת דיסקורד של קהילת ויקימדיה].
* [[m:Special:MyLanguage/Conferencia Wikimedia de América Latina 2026|ועידת ויקימדיה לאמריקה הלטינית]] תקיים האקתון אזורי שיאחד את הקהילה הטכנית של תנועת ויקימדיה, כולל מפתחים, מפעילי מערכת, מדעני מידע ומשתמשים בעלי הרשאות מורחבות. התורמים הטכניים המעוניינים בכך יכולים [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4osJzTHBJjQbYJk7TMVEJjTEQv7IgtsUDfP-o-qTgeRQQxw/viewform להגיש בקשה למלגת השתתפות] עד 21 ביוני בחצות לפי שעון בוליביה, UTC-4.
* מתקיימת ההרשמה להשתתפות בארוע מיוחד של אתגרי צוות ויקימניה. אתגרי הצוות יתקיימו אונליין ובהשתתפות אישית ב-21 ו-22 ביולי, לפני ועדת ויקימניה. כולם מוזמנים, בלי קשר למיומנויות או הרשמה לוויקימניה. לפרטים ניתן לפנות ל[[wmania:Special:MyLanguage/2026:Team challenges|דף אתגרי הצוות]]. ההרשמה תתקיים [https://wikimedia.eventyay.com/wm/teamchallenges/ כאן] עד 20 ביוני ב-23:00 UTC. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W25&quot; /&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:49, 15 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30689604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|התכונות של Growth]] מעכשיו [[phab:T418115|זמינות גם בוויקינתונים]]. זה מאפשר גישה לחניכה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|אם הופעלה]], יחידת ההשפעה, לשונית העזרה ועמוד הבית המופשט, ללא הצעות עריכה. מפעילים בוויקינתונים ממשיכים לקבוע את המאפיינים השונים באמצעות הגדרות הקהילה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נוצר דף מיוחד בשם [[{{#special:RangeCalculator}}]]. הוא מאפשר למשתמשים לחשב טווח של כתובות IP מבלי צורך בכלים חיצוניים. עד כה הכלי היה זמין לבודקים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T268429]
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]] הן תכונה חדשה במדיה-ויקי המאפשרת לעשות שימוש חוזר בהערות שוליים עם פרטים משתנים. היא תפרס ברוב אתרי ויקיפדיה קטונים ובינוניים, לא כולל בעברית, ב-23 ביוני. דף ה-[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#deployment|FAQ]] מציג פעולות אפשריות שיש לבצע כהכנה לפריסה באתר ויקי שלכם. לשלבי הפריסה הבאים ניתן לפנות ל[[:phab:T414094|לוח הפריסות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428902]
* החל מהשבוע הבא המשתמשים יקבלו הודעה כשהם נחסמים, משתחררים מחסימה, או כשהחסימות משתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100974]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבא מסנני ההשחתות שדורשים CAPTCHA ישפיעו גם על המשתמשים בעלי הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt;, כלומר רוב המשתמשים המאומתים. בוטים לא נכללים בשינוי. זה ישפיע רק על העריכות המפעילות את המסננים. הרשאת &lt;code&gt;skipcaptcha&lt;/code&gt; תמשיך לפעול על המשתמשים המחזיקים בכל המקרים הלא קשורים למסננים. [https://phabricator.wikimedia.org/T402595]
* התיעוד של [[wikitech:Machine_Learning/LiftWing/API|Lift Wing API]] הועבר מפורטל API ל[https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?api=lift-wing&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול האינטראקטיבי של REST].
* פורטל ה-API נסגר. לתיעוד ה-API ניתן לפנות לדף המתאר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_APIs|API שונים של ויקימדיה באתר mediawiki.org]]. כל כתובות ה-URL של הפורטל בדומיין &lt;span dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;https://api.wikimedia.org/wiki/&lt;/span&gt; יופנו אוטומטית לדף ב-mediawiki.org החל מ-22 ביוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T427537]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.8|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להצטרף לפגישת אונליין עם מתמחי ויקימדיה ב[[mw:Google_Summer_of_Code/2026|קיץ הקוד של גוגל]] וב-[[mw:Outreachy/Round_32|Outreachy]] ב-25 ביוני בשעה 14:30 UTC, או 17:30 שעון ישראל. המתמחים הכינו סקירה של מיזמים שלהם והצגה קצרה של עבודתם עד כה. המשתתפים מוזמנים [[mw:event:Google_Summer_of_Code/Summer_2026_June_Internship_open_session|לשתף רעיונות וקשרים בקהילותיהם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:05, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30722494 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|סדרת הניסויים ליצירת החשבונות]] בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. [https://phabricator.wikimedia.org/T428220]
* לאחר [[phab:T426248|ניסוי מוצלח]] הוחלט שאצל כל המשתמשים המחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation|אישרו את כתובת המייל שלהם]] יופיע באנר חדש המבקש מהם להשלים את התהליך. זה עוזר לצמצם את הסיכון להנעל מחוץ לחשבון והופך את כתובות המייל המחוברים לחשבון לאמינות יותר. מדובר בחלק מהמיזם ל[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T428292]
* עדכון ל[[Special:Search|חיפוש ויקי]] משנה את הדרך לפיה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתנהג בהסרת תוצאות מהחיפוש. עד כה השימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עם שלילה עלול היה להרחיב בטעות את תוצאות החיפוש באמצעות הוספת מרחבי השם הכלולים בטווח החיפוש, מה שהוביל לבלבול בקרב המשתמשים שציפו למסנן הסרה חד משמעי. לאחר העדכון יסיר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;-prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; אך ורק את שמות הדפים הדרושים, ובמקרה של אי בחירה מדויקת של מרחב השם יכולה להופיע אזהרה. ההתנהגות של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prefix:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא שלילה תשאר כמו שהייתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427443]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו המנטרים שהשתמשו בסרגל הכלים Page Curation, שלא מופעל באתרים בעברית, לא נרשמו אוטומטית לדיון בדפי השיחה אותם יצרו. המנטרים יקבלו מעכשיו הודעות כשמישהו עונה בדיונים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T329346]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-29 ביוני יהפכו ההורדות האוטומטיות מהאתר dumps.wikimedia.org לחלק מ[[Foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות ה-user-agent]]. קריאות אוטומטיות עם user-agent גנרי או ריק ייחסמו. לא תשתנה ההתנהגות בקריאות לשירותי הענן של ויקימדיה. הידיעה הזאת ממשיכה את הידיעה ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/25|גליון מלפני שבועיים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.9|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 14:48, 29 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30744833 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חיפוש בוויקינתונים הציג תוצאות באנגלית במקום שפת פולבק נכונה למשתמשים בשפות בעלות מספר סוגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T429769]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כהכנה ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Celebrate Women|קמפיין חגיגת הנשים]] המתוכנן למרץ 2027 התחיל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Advancement/Community Growth/Content Enablement|צוות אתחול התוכן]] של קרן ויקימדיה סקר חדש בן 22 שאלות כדי להבין טוב יותר תרומות טכניות של נשים וכל מי שמזדהה כאשה במיזמי ויקימדיה. הסקר לוקח בין 15 ל-20 דקות והוא ימשיך להיות פתוח עד 20 ביולי 2026. [[m:Special:MyLanguage/Celebrate Women/Technical contributions survey|השאלות]] גם זמינות בוויקי לסקירה מראש.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת התווים]] תומכת עכשיו בתווים בפורמט SVG בנוסף ל-PNG, בהתאם ל[[:phab:T49578|בקשה]] ישנה, וזה פותר בעיות של איכות התמונה. שני הפורמטים זמינים למשתמשים, PNG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;src&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-SVG בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;srcset&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.
* [[wikitech:Parsoid|פרסואיד]], הפרסר החדש של מדיה-ויקי, [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Updates|ממשיך להגיע לאתרי ויקי נוספים]] ובכך הופך הצגת תכונות קריאה ועריכה חדשות לקלה יותר. הוא הופעל בוויקיצרפתית, מה שהעלה את הכיסוי הכללי עד 78.9% מסך קריאות דפי ויקיפדיה. השבוע יגיע הפרסואיד לתצוגת המחשבים בוויקיאנגלית.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[diffblog:2026/06/29/wikimedia-hackathon-2026-building-collaborating-and-shaping-the-future-together/|בלוג התקציר]] של האקטון ויקימדיה 2026 זמין מעכשיו. הוא מציג את המיזמים, הפגישות והפעולות החברתיות שהתקיימו השנה ומשתף תוכניות ראשוניות להאקטון 2027.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 16:57, 6 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30773578 --&gt;

== [[כתב סופר על התורה]] ==

שלום נחום,

תודה רבה לך על העזרה עם הטקסטים שלי! מכיוון שאני עורך את ויקיטקסט בעברית לעיתים רחוקות, אני מעריך מאד את עזרתך! השתמשתי ב[[תבנית:מונחון]] עם הקיצורים, עכשיו אני רואה שיש [[תבנית:קיצור]] נפרדת בשביל זה, על אף שאני מוצא אותה פחות נעימה מבחינה ויזואלית. אבל האם תוכל בבקשה לעזור לי עם הכותרות כדי שהן יופיעו נכון [[כתב סופר על התורה|בעמוד הראשי]]? איכשהו, אם אני שם את הכותרות האלה בעמוד של הדפים, הן לא מוצגות נכון בעמוד הראשי, ואפילו עכשיו תוכן העניינים לא כולל את הכותרת של הספרים השונים.

בברכה,
[[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 13:47, 8 ביולי 2026 (IDT)
: יש באג כלשהו שגורם לזה שהכותרות לא יופיעו כמו שצריך. הפתרון שאני מצאתי היה לשים כל פרשה בתוך &quot;קטע&quot; נפרד (יש אפשרות לסמן קטעים במרחב &quot;עמוד&quot; באמצעות סימן # כפול, כך: &quot;## בראשית ##&quot;, &quot;## נח ##&quot; וכו') ולשים את הכותרות שבמרחב &quot;עמוד&quot; מחוץ להן, ולשים כותרות בנפרד באופן ידני בדפי הספר.
: כמו כן אני ממליץ לפצל את &quot;[[כתב סופר על התורה]]&quot; לדפי־משנה, אחד לכל פרשה, כך:&lt;nowiki&gt; &quot;[[/בראשית/]]&quot;, &quot;[[/נח/]]&quot;&lt;/nowiki&gt; וכן הלאה. כל הספר בדף אחד נראה לי יותר מדיי.
: ולגבי {{תב|קיצור}}, אם יש לך מה לשפר לגבי הצורה הוויזואלית שלה, אשמח לשמוע.
: בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:29, 8 ביולי 2026 (IDT)
::עקב הבאג הזה ביצעתי את האלתור הזה כדי להסיר את הכותרת מעמודי הדפים כתגובות, ולהעלות אותה ידנית לעמוד הראשי. לגבי {{תבנית|קיצור}} התכונה המוזרה ביותר נראית לי היא הרוחב הקבוע של תיבת הטקסט. {{תבנית|מונחון}} נראית לי יותר &quot;צנועה&quot;. לגבי הרעיון שלך לחלק את הספר לפרקים, זה בהחלט יהיה רעיון טוב, אבל בשלב זה אני רק מעתיק כמה חלקים שאני מוצא מעניינים. המכשול הכי גדול בשבילי כרגע הוא שאני לא מכיר תוכנת OCR טובה (וחינמית) שמעבדת את כתב רש&quot;י, אולי יש לך רעיון גם לזה. [[משתמש:Drkazmer|Drkazmer]] ([[שיחת משתמש:Drkazmer|שיחה]]) 18:19, 8 ביולי 2026 (IDT)
::: אני משתמש בתוכנת OCR טובה, שמזהה גם כתב רש&quot;י, אבל היא ממש לא חינמית ולא זולה בכלל. קוראים לה ABBYY FINEREADER וטרם מצאתי לה מתחרים ברמה סבירה לכתב רש&quot;י. עלה והצלח ויישר כח, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone|הורדת הווליום]] עוזרת לנרשמים החדשים לזהות ביטויים בערכי ויקיפדיה שיכולים להכיל שפה לא אנציקלופדית ומעודדת אותם לבדוק מחדש את ההתבטאויות. התכונה עברה [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית, שם התברר כי רמת השלמת המשימות למשתמשים החדשים [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Revise_Tone#Experiment_Results|עלתה ב-38.7%]] בהשוואה למשימת Copyedit הקיימת, וזאת ללא הורדת איכות העריכות. הבדיקה הסתיימה ב-9 ביולי והתכונה זמינה עכשיו לכולם באתרי ויקי הללו, כשניתן לשנות את המאפיינים שלה במערכת הגדרות הקהילה. [[phab:T426364|התכנון]] הוא לפרוס את התכונה לאתרי ויקי נוספים.
* הגדרות הקהילה עבור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship#Automated mentor list cleanup|הסרה אוטומטית של חונכים לא פעילים]] באמצעות קריטריונים ניתנים לשינוי יופעלו ביום חמישי, 16 ביולי, ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, וזה יאפשר לשמור על רשימת החונכים מעודכנת. החונכים הם תורמים מנוסים הבוחרים לעזור למשתמשים חדשים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|המערכת Growth]]. המפעילים יכולים להכין את ההגדרות באמצעות הדף [[w:Special:CommunityConfiguration/Mentorship|מיוחד:CommunityConfiguration/Mentorship]]. ההגדרות יתחילו לפעול ביום חמישי.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:38|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:38}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה חלק מהמשתמשים ביישומוני ויקיפדיה לאנדרואיד הוצאו מהחשבון מיד לאחר ההתחברות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316916]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עריכת דפים באמצעות סקריפטים וגאדג'טים גרמה להסרת התוויות מדפים ברשימת המעקב. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T423778]
* כדי לתקן [[phab:T425211|באג]] בספארי שהופיע באתרי ויקי עם פרסואיד פעיל, הוחלט לשנות את פורמט כתובות ה-URL בקישורי ויקי מיחסי למלא, כלומר &lt;code dir=ltr&gt;https://...&lt;/code&gt; במקום &lt;code dir=ltr&gt;//...&lt;/code&gt;. גאדג'טים, סקריפטים אישיים, בוטים ודפי CSS יכולים להזדקק לעדכון במקרה והם משתמשים בכתובות יחסיות בקישורי ויקי בקוד ה-HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T431358]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.11|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות ניסויי פלטפורמה של קרן ויקימדיה פרסם בלוג המסכם את השנה הראשונה של ניסויי המבנה. הוא מדגיש את הניסויים המצליחים, דוגמת בדיקת הדבקה, בדיקת הערות ובדיקת ווליום ששיפרו את תוצאות העריכה, ונפרסו ליותר אתרי ויקי. הוא מתאר גם ניסויים שלא הובילו לשינויים בקוד. ניתן לקרוא [[diffblog:2026/07/07/moving-the-needle-how-we-test-new-ideas-across-wikimedia-projects|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:12, 13 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30804401 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reader/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] הפעילה אפשרות להשארת משוב קהילתי לגבי מיקום כוכב המעקב וכפתורי רשימת המעקב עבור [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|תכונת הבטא של רשימות הקריאה]] המאפשרת שמירת ערכים לקריאה עתידית, וזאת במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W102|בקשה בסקר משאלות הקהילה]] להוסיף את הפונקציונליות גם לדפדפנים. העורכים מוזמנים להפעיל את תכונת הבטא כדי לנסות אותה ו[[phab:T426453|לשתף את מחשבותיהם]].
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מוד ההצעות]] מציג הצעות עריכה בעורך החזותי כדי לשפר את ערכי ויקיפדיה. [[Special:EditChecks|כל ההצעות]] ניתנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators – local customization|הגדרה בידי הקהילה]]. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/TextMatch|TextMatch]] מאפשרת למתנדבים ליצור הצעות מקומיות במידת הצורך. היא מחפשת מחרוזות טקסט בערכים, ומעכשיו כוללת תמיכה בביטויים הרגולריים. זה נותן למתנדבים דיוק וגמישות גבוהים יותר לגבי סוגי ההצעות שביכולתם ליצור. ההצעות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration#:~:text=maximumEditcount|ניתנות למיקוד]] בהתבסס על מספר העריכות של המשתמש ועל אפיונים אחרים של הדף. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#Create custom local types of Suggestions|לעבור על דוגמאות מקהילות אחרות]] כדי לקבל השראה, כולל שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק, פרסומות חשודות, קלישאות, שימוש שגוי במקפים, מושגי זמן לא מדויקים, שמות מיושנים ועוד. כל [[mw:Special:MyLanguage/Talk:VisualEditor/Suggestion Mode|משוב]] יתקבל בברכה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[phab:T430577|תוקנה הבעיה]] בגללה כלי התרגום של SVG השתמש בגרסה ישנה של הקובץ ובכך דרס תרגומים קיימים בחדשים. בסך הכל תוקנו בידי קרן ויקימדיה ברבעון השני של השנה מאפריל עד יוני כ-337 בעיות שדווחו בידי הקהילה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי בהם מופעל הפרסואיד הוא מעבד עכשיו עד 1250 תמונות לדף. קטגוריית מעקב חדשה, &quot;media-limit-reached&quot;, תהיה זמינה בקרוב כדי לאתר דפים שעברו את הכמות המותרת, כדי להקל בחיפוש אחר הבעיות. הדף [[phab:T430854|בפבריקטור]] מציג מידע נוסף ומאפשר להשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.12|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 08:47, 21 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30836091 --&gt;

== הצעה לשילוב המהדורה המנוקדת והמעוצבת במשנה המבוארת ==

שלום וברכה

לכבוד הרב נחום שליט&quot;א

ראיתי שכת&quot;ר עוסק כעת במרץ בהכנת מהדורה מנוקדת, מוגהת ומעוצבת של המשנה, ואולי אף כבר סיים את הפרויקט.

העבודה המרשימה הזו עוררה בי מחשבה,האם יש מקום להחיל את הנוסח והעיצוב הללו גם על פרויקט '''&quot;המשנה המבוארת&quot;''' בויקיטקסט?

להבנתי, שילוב כזה עשוי לשדרג את הפרויקט באופן משמעותי משני היבטים מרכזיים: א. הוספת הניקוד לטקסט המשנה יתרום רבות להבנת הנקרא, ימנע שגיאות קריאה נפוצות וינגיש עוד יותר את המשנה לציבור הרחב; ב. החלוקה והעיצוב שכת&quot;ר מחיל על מבנה המשנה מוצלחים, ברורים ונעימים לעין פי כמה מהעיצוב הקיים כיום במשנה המבוארת, ויש בהם כדי להקל מאוד על הרצף של הלימוד.

מכיוון שאיני בקי בצדדים הטכניים ובמגבלות הפלטפורמה, רציתי לשאול מנסיונך, האם מהלך כזה אפשרי מבחינה טכנית? האם כת&quot;ר רואה היתכנות מעשית ליוזמה כזו, ואולי אף להוביל אותה?

חשבתי שנכון להעלות את הרעיון לתועלת הלומדים והמיזם כולו. 

אשמח מאוד לשמוע את דעתך בנושא.

בברכה ובהערכה רבה

יוסף אומץ [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:42, 23 ביולי 2026 (IDT)
: על המשנה המבוארת אחראי הרב ד&quot;ר רונן אחיטוב, [[משתמש:Ahituvrs]]. הוא בחר בעצמו את שיטות הניקוד והעיצוב למהדורה שלו, שיטות המתאימות יותר לסוג הביאור שהוא עורך, ואין אני רשאי להתערב לו בשיקוליו. איש איש ומהדורתו. בברכת נחמת ציון וירושלים, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:05, 23 ביולי 2026 (IDT)
::הסיבה שחשבתי על כך מלכתחילה היא שבחלקים נרחבים במיזם הטקסט כלל אינו מנוקד, ומכאן נולדה המחשבה שתוספת ניקוד תוכל לתרום רבות ללומדים.
::בכל אופן, יישר כוח גדול על מלאכת הקודש.
::שנזכה לנחמת ציון 
::וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:48, 24 ביולי 2026 (IDT)
::: הוא משתמש במהדורת ניקוד אחרת ש(לשיטתו) יותר מדוייקת משלי, אבל היא לא קיימת עדיין לכל המסכתות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 06:37, 24 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|Wishlist item]] [[mw:Special:MyLanguage/ContentTranslation|תרגום התוכן]] תומך עכשיו במצב כהה, בהתאם ל[[m:Community Wishlist/W544|בקשה בסקר המשאלות]]. בכך הוא מצטרף לשורה של כלים בעלי נגישות בווקטור החדש ובמינרווה ועוזר בכך לצמצם את העייפות הוויזואלית של המשתמשים המתרגמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T367077]
* מצב קוד מקור של כלי שיחה ועורך קוד מקור 2017 כוללים עכשיו השלמה אוטומטית לקישורים (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), תבניות (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), HTML ותגי פרסר (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) ומילות קסם (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;), ובכך מקלים את הכנסתם תוך כדי עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T432400]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|צוות הקוראים Growth]] סיים את הניסוי עם תצוגה מקדימה של קישורים במצב נייד והחליט לא להפעיל אותה. מדובר בחלונית בתחתית המסך המופיעה לאחר לחיצה על קישור כחול, שם מוצגות תמונה ממוזערת, הפסקה הראשונה ואפשרות לפתוח את הערך. הניסוי הראה מדדים שונים נשמרים או מתדרדרים, מה שמצביע על כך שמשתמשים במצב נייד מעדיפים לעבור ישר לערך המקושר במקום קבלת תצוגה מקדימה.
* צוות חווית הקורא קיבל תוצאות מקדימות מעודדות לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], כש-93% מהמשתמשים דיווחו כי הכלי הועיל להם. רשימות הקריאה עוזרות למשתמשים פעילים לשמור ערכים לקריאה עתידית. הצוות מתכנן להמשיך בשיפורים לפני הרחבת הפריסה למשתמשים נוספים.
* יוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Explore Feed Refresh|עדכון פיד הגילוי]] נבדקה על משתמשים חדשים ומקריים של יישומון ויקיפדיה. הפיד המעודכן עוזר לקוראים לגלות תוכן חדש ורלוונטי. אחרי העלאת השימוש בפיד ב-10.5% החליט צוות היישומונים של הקרן להוסיף את iOS למהלך בהתאם לתוצאות הפעילות באנדרואיד.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בללו שמות בכלי הנחיית כתיבת הערכים בוויקיפדיה הצרפתית בלבל בין אותיות ראשיות לקטנות. מעכשיו הבחירה ביניהן תהיה לפי כללי השפה. [https://phabricator.wikimedia.org/T427201]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר מספר [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|ניסויים ליצירת החשבונות]] למען שיפור כמות הנרשמים מופיע שדה חדש לשם משתמש ב[[Special:CreateAccount|יצירת החשבון]]. הוא כולל [[:c:File:Create account - July 2026 updates.png|חלונית המציגה את כללי האתר בעניין שמות משתמש]] כדי שהמשתמשים יקבלו מושג טוב יותר איך לעשות זאת תוך כדי התהליך. כחלק מהשינוי הזה הוסרו הודעות המערכת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-helpusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-help&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; שהוגדרו בידי חלק מהקהילות. במקום זאת, ניתן לערוך את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet2&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;createacct-username-policy-popover-bullet3&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; אם הקהילה מעוניינת להשפיע על תוכן הטקסט בחלונית. [https://phabricator.wikimedia.org/T430604]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|כלי ההדגשה הצבעונית של הקוד CodeMirror]] יציג בהמשך השבוע [[w:he:ערכת נושא|ערכות נושא]] חדשות. הערכות יהיו ניתנות לבחירה בתפריט הנפתח בדו-שיח ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#CodeMirror preferences|הגדרות Code Mirror]]. עבור קוד ויקי הבחירה תהיה בין ברירת מחדל, ערכה ידודותית לעוורי צבעים, שעד כה ניתן היה לבחור אותה בהעדפות ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|מיוחד:העדפות#mw-prefsection-editing]], וללא צביעה. עבור דפי הקוד, בשפות CSS&amp;rlm;, JavaScript&amp;rlm;, JSON&amp;rlm;, Vue ולואה ישנן מספר ערכות לבחירה, והן יהיו זמינות בעתיד גם לקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T163533]
* מעכשיו אתרי ויקי יכולים להגביל עריכה במרחב השם &quot;משתמש&quot; רק לבעלי הדף וקבוצות משתמשים מוגדרות מראש. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgRestrictUserPageEditing|פרטים נוספים]] לגבי תהליך ההגדרה.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:50, 27 ביולי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30856308 --&gt;

== הצעת גאדג'ט: עץ מסורת מרחף (ירושלמי מאיר) ==

שלום נחום, כאן מאירושולי (כותב באמצעות חשבון הבוט, כפי שסיכמנו). במסגרת ביאור ירושלמי מאיר בנינו &quot;עץ מסורת&quot; של התנאים והאמוראים — [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]] — וכעת ריחוף על שם חכם בדפי הביאור מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף.

כדי לאפשר שוטטות רציפה בריחוף (עץ מוביל לעץ), וגם כדי להוריד בעתיד את העומס ממכסת התבניות של הדפים (post-expand include size — הדפים הגדולים קרובים כיום לתקרה), הכנתי גאדג'ט קטן. הקוד והוראות ההתקנה מרוכזים בדף [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

אודה אם תוכל, כמפעיל ממשק, להתקינו — אפשר בהחלט להתחיל שלא כברירת מחדל, לניסיון. יתרון ארוך טווח: כשהגאדג'ט פעיל, נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט לגמרי, ומכסת הדפים תרד מ~90% לאזור ה־40%. תודה רבה על כל הליווי! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 19:08, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני אמנם עורך בכיר בוטויקיטקסט ובירוקרט אך אינני עורך ממשק. נא לבקש את התקנת הגאדג'ט מעורכי הממשק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:16, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: תודה רבה על ההכוונה! העברתי את הבקשה ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] עם תיוג עורכי הממשק. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 22:25, 29 ביולי 2026 (IDT)
::: ביקשתי ממך לעשות עריכות רגילות מהחשבון הרגיל. נא לשמור את חשבון הבוט עבור עריכות אוטונומיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:30, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::נחום אני רוצה להריץ את הבינה כך שימלא את הירושלמי ויקיטקסט דפים וחלקים חסרים על פי הבינה ספריא מאשרים שימוש חפשי [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 16:02, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::: אני לא שליט יחיד. תשאל '''במזנון''' ותמתין '''שבוע''' לתשובות של הקהילה. וכמה פעמים אני צריך להסביר לך שפניות מסוג זה תעשה מהחשבון הרגיל '''ולא''' מחשבון הבוט?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:58, 31 ביולי 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקורא]] פיתח [https://82db7c8d4b.catalyst.wmcloud.org/w/index.php?title=Regent%27s_Park&amp;uselang=de פאטץ' דמו] שמפצל את סרגל התפריטים העליון של הדף לשתי שורות במקרים בהם אין מספיק מקום לרוחב לכל הכפתורים בשורה אחת. זה עוזר לצמצם את הצפיפות בסרגל העליון בווקטור החדש שיכולה לקרות בחלק מהשפות בהתאם לרוחב המסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T429518]
* צוות חווית הקורא מתכנן להפעיל בספטמבר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]], שהוצעו ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Mobile and apps/Have Apps reading lists available on Destop/Mobile|סקר משאלות הקהילה]] וזמינות עכשיו בבטא, כחלק מובנה של הממשק. לפני כן נדרשת עזרה של מתרגמים מתנדבים לתרגום [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-readinglists&amp;filter=&amp;action=translate ההודעות הרלוונטיות] בחלק מהשפות. הכלי תומך ביעדי קריאה ולמידה של ויקיפדיה.
* בשבוע הבא ישתפר תוכן העניינים בדפי הקבצים בוויקישיתוף באמצעות שילובו בתוכן העניינים של הדף. זה יקל על הבנת מבנה הדף, מעבר לחלק הרצוי ושיתוף קישורים לפרקים בדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T332644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חלק מתמונות [[w:he:Tagged Image File Format|TIFF]] לא הוצגו לאחר הלחיצה על התמונה הממוזערת. [https://phabricator.wikimedia.org/T429326]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בורר המשתנים והפונקציות במסנן ההשחתות עודכן כדי לכלול חיפוש והשלמה אוטומטית. זה יאפשר לעורכי המסננים למצוא את המשתנים והפונקציות הרצויות מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T323698]
* הפורמטים MJPEG ו-VP8 הוסרו מנגן הווידאו. הפורמט MP4 (חלק 2 של MPEG-4) החליף אותם, מה שיאפשר איכות וידאו גבוהה יותר במכשיר iPhone הישנים. העדכון הרטרואקטיבי של כל קבצי הווידאו הקיימים אמור לקחת מספר שבועות. פורמט ברירת המחדל למכשירים החדשים VP9/WebM לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T358266]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:47, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30872536 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] בוויקישיתוף הופעל [[c:Special:ChartWizard/Data:Example.Pie.chart|אשף הגרפים החדש]], עבור המשתמשים המעוניינים ליצור גרפים ממידע שלהם. האשף הופך את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים הנוכחית]] לידידותית יותר למתחילים בכך שמאפשרת ליצור סוגים שונים של גרפים, כמו עמודות או עוגה, בלי צורך בשימוש ב-JSON. המשתמשים עדיין יכולים לעבור ל-JSON אם זה מה שהם מעדיפים. ניתן להשאיר משוב ב[[m:Talk:Community Wishlist/W414|דף השיחה של המשאלה]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו ביישומון ויקיפדיה עבור iOS נתקעה תמונת היום במקום להתעדכן מדי יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T430692]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תמונות SVG עבור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Math|נוסחאות מתמטיות]] ייווצרו בעתיד הקרוב בידי הדפדפן במקום בצד השרת, כמו שזה קורה עכשיו. ייצירת MathML תמשך בצד השרת ותופעל בדפדפן ללא צורך ב-JavaScript. השינוי יגיע לוויקיספר ב-12 באוגוסט, לוויקיטקסט ב-19 באוגיסט ולווקיפדיה בין 20 ל-27 באוגוסט. ניתן לנסות זאת באמצעות הדלקת &quot;עיבוד MathJax בצד הלקוח&quot;  בהעדפות. השינוי הוא חלק מתהליך הפסקת השימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/RESTBase/deprecation|RESTBase]] וב-[[phab:T431372|Mathoid]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T271001]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;דפי הקטגוריות יתחילו בקרוב לתמוך במיון הדפים לפי זמן ההוספה לקטגוריה. זה מקל על מציאת דפים שהופיע לאחרונה או נמצעים בה זמן רב. זה גם יעזור בטיפול בקטגוריות התחזוקה דוגמת מחיקת דוחות ישנים ומשימות אחרות שתלויות בזמן. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;cldsort=timestamp&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בכתובת URL כדי למיין את הדפים.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T433768]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] והסקריפטים האישיים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו לעשות שימוש בגרסאות [[phab:T395347|ES2018]] ו-[[phab:T419142|ES2019]] של JavaScript. עד כה נתמכה גרסת ES2017. מדיה-ויקי בודקת את תקינות הקוד כדי למנוע שגיאות תחביר ולהבטיח פעילות נכונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browser_support_matrix|כל הדפדפנים הנתמכים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419142]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 10 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30901051 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist|רשימת העבודות]] בכלי רישום האירועים זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. באמצעותה יכולים מארגני האירועים להוסיף לדף האירוע ערכים בהם הוא יעסוק. היא גם מפעילה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Worklist#How Event Pathways uses the worklist|דרכי האירוע]], מה שמעדכן עורכים אחרים של אירוע צפוי או מתקיים לגבי עריכות בערך המקושר לאירוע. מדובר בגרסה חיה מינימלית (MVP), ומשוב יתקבל בברכה. מארגנים מוזמנים לנסות את התכונה. [[m:Special:MyLanguage/Event:Worklist Setup Workshop: Get Your Event Ready|וורקשופ לתרגול התכונה]] יתקיים ב-18 באוגוסט, 16:00 UTC (או 19:00 שעון ישראל) וב-19 באוגוסט, 11:00 UTC (או 14:00 שעון ישראל).

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:ShortPages|מיוחד:דפים קצרים]] מציג דפים קצרים לפי גודל, אבל במקרים רבים הוא מלא בדפי פירושונים ובהפניות רכות, מה שמקשה על מציאת ערכים קצרים אמיתיים. החל מסוף השבוע הזה תוכלו להוציא דפים מהרשימה באמצעות הוספת מילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTSHORTPAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T433203]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3436680|בולה]] ([[w:bol:|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;w:bol:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T429921]
* החל מהשבוע של 17 באוגוסט יתפצל התפריט העליון לשתי שורות כשאין מספיק מקום בשורה אחת. [[phab:T429518|העדכון של צוות חווית הקורא]] אמור לצמצם עומס ויזואלי בתפריט העליון בווקטור החדש שהיה עד כה בשפות מסוימות בהתאם לרוחב המסך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, מעכשיו העלאת קבצים גדולים לוויקישיתוף נעשתה יציבה יותר ופחות מועדת לטעויות בעקבות כמה תיקונים הקשורים להודעת שגיאה &quot;לא ניתן להשיג מנעול&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T386640]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ב-31 באוגוסט 2026 תסתיים התמיכה הטכנית ב-Debian Bullseye. [[phab:T434103|מספר מיזמי Cloud VPS]] עדיין רצים שם. תומכי המיזמים מתבקשים לעבור ל-Debian Bookworm או ל-Debian Trixie. [[wikitech:Help:Cloud VPS instance operating system migration|מדריך המעבר]] זמין להקלת התהליך, והמשתמשים יכולים גם לשקול מעבר ל-Toolforge. אלו הצריכים עזרה או לא מסוגלים לסיים עד 31 בחודש מוזמנים לפנות למפעילי Cloud VPS בהקדם האפשרי. ניתן לקבל [[listarchive:list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/RVIPQSYLKMSL5M46JP6NEJVGVE6I2RXQ/|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:04, 18 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30922806 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף [[Special:CreateAccount|מיוחד:הרשמה לחשבון]] נעשה פשוט יותר כחלק מתהליך העבודה להפיכת חווית יצירת החשבונות לעכשווית יותר. הפנל המראה סטטסטיקות של המיזם הוסר בשני המצבים, מחשב ונייד. ניסויים רבים ליצירת החשבונות הראו כי טופס פשוט יותר עוזר למשתמשים חדשים להשלים את ההרשמה. [https://phabricator.wikimedia.org/T433783]
* כדי לשפר את ביצועי הדף התמונות נטענות עכשיו רק כשהן מוצגות. זה אומר שתמונות בחלק התחתון של הערך לא יטענו כלל אם המשתמש לא הגיע עד לשם. זה יכול להשפיע על מדדים שונים הקשורים לתמונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T148047]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו תמונות ממוזערות באתר Abstract Wikipedia לא הופיעו לאחר שהקובץ הרלוונטי שינה את שמו בוויקישיתוף. התמונות הממוזערות יתעדכנו עכשיו במעבר הקובץ לשם חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T433448]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כרטיס מידע על משתמש הוא תכונה העוזרת למנטרים לקבל מידע לגבי חשבונות המשתמשים. עד כה הוא הופיע במקומות שנקבעו מראש, דוגמת היסטוריית הערך, יומנים ושינויים אחרונים. מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CheckUser#User_Info_card_in_page_content|להוסיף אותו לדף]] באמצעות פונקציית הפרסר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#uic:}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתבניות דוגמת [[:en:Template:Userlinks|&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{Userlinks}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]] או גרסאות שלהן, כי זה יקל על קבלת ההקשר על משתמשים בדפים שונים. הכרטיס יוצג רק למשתמשים שהפעילו אותו ב[[Special:Preferences#mw-input-wpcheckuser-userinfocard-enable|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T424466]
* עקב סיכוני הבטחה ופרטיות נחסמה הגישה לכתובות URL &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשנעשה שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מי שהושפע מכך מוזמן לשקול גישה חלופית. הכתובות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MyPage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עדיין זמינים ללא שימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הכתובות לדפי משתמש שונים, כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;User:Myusername&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, עדיין זמינים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=raw&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T120386]
* עקב עדכון תוכנה השתפר הטיפול בתמונות ממוזערות. זה כולל שדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;librsvg&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 2.60 ושדרוג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ImageMagick&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לגרסה 7, כמו גם פתרון מספר באגים שונים דוגמת שגיאות ברנדרינג. [https://phabricator.wikimedia.org/T419815#12222841]

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:46, 24 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30961208 --&gt;

== רש&quot;י מנוקד על ספר שופטים ==

יישר כוחך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:47, 30 באוגוסט 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המבנה החדש של סקר משאלות הקהילה פתוח להשארת המשוב. ניתן לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Community Wishlist 2027|תיאור הרעיונות החדשים]] במטא. התהליך החדש אמור לשפר את הדרכים בהם המשאלות מתקבלות, מדורגות בהצבעה ומתועדפות בצורה שקופה ומאוזנת בין סוגי ולשונות המיזמים. הדיון פתוח למשך שבועיים.

'''עדכונים לעורכים'''
* בגרסה האחרונה של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד שודרגה תכונת השמורים, מה שמקרב את חווית השמירה ל-iOS ולדפדפנים. העדכון מעצב מחדש את לשונית השמורים באמצעות תצוגת &quot;כל הערכים&quot;, מסיר את רשימת הקריאה ברירת המחדל &quot;שמורים&quot;, משנה את שם רשימות הקריאה לאוספים ומחדש את חווית שמירת הערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T420788]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/Reading lists|רשימות הקריאה]] הופעלה לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות בבנגלית, ויאטנאמית, סינית וצ'כית ב-25 באוגוסט, לאחר הרצת בטא בת כמה חודשים. רשימות הקריאה יהיו זמינות לכל המשתמשים המחוברים בוויקיפדיות באינדונזית, ערבית וצרפתית ב-1 בספטמבר, לאחר מכן בוויקיאנגלית ב-14 בספטמבר, ובשאר ויקיפדיות, כולל בעברית, ב-28 בספטמבר.
* בסוף החודש יראו חלק מהקוראים מחוץ לחשבון בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, פולנית, פרסית וצ'כית המשתמשים בעיצוב מינרווה בניידים את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|סרגל הניווט המעודכן]] ב[[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. הבדיקה תשווה את הסרגל הנוכחי עם הגרסה החדשה שעוצבה להקל מציאה מהירה של מידע. המטרה היא להחליט האם השינויים אכן מעודדים חזרה שכיחה יותר של קוראים. הניסוי לא ישנה את החוויה של משתמשים מחוברים ושל עורכים.
* עורכים המטפלים בהפניות ובתבניות ובקטגוריות בדפי ההפניות יכולים עכשיו לשפר את עבודתם באמצעות חיפוש של הפניות. עד כה לא ניתן היה לחפש אותן. שתי מילות חיפוש נוספו, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;onlyredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;withredirects:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, והן מאפשרות חיפוש ישיר של הפניות. ניתן להשתמש בהן גם יחד עם מילות חיפוש אחרות, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;incategory:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;intitle:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;insource:&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T204089]
* כלים לחיפוש ISBN היוצרים ציטוטים לא פעלו בזמן האחרון עקב בעיות בשירות החיצוני. המפתחים עובדים על פתרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435179]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו חיפוש דפים בקטגוריה באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;deepcat&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא החזיר תשובות או החזיר תשובות לא נכונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414859]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הדומיין של כתובות URL עבור תמונות ממוזערות השתנה מ-upload.wikimedia.org ל-thumb.wikimedia.org. הכתובת החדשה תמשיך לפעול בעתיד הנראה לעין, אבל מדיה-ויקי תפרסם את הכתובת החדשה. כתובות של סוגי מדיה אחרים, דוגמת קבצי מקור, סרטוני וידאו ו-transcoding, יישארו ב-upload.wikimedia.org.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T427465]
* השרות [https://www.mediawiki.org/w/index.php?api=wmf-math%2Fv1&amp;title=Special%3ARestSandbox Math API] של ויקימדיה הוכרז כמיושן. נקודות הקצה ייסגרו לגמרי עד סוף ספטמבר השנה. המפתחים המשתמשים בהן מתבקשים לעבור לפתרונות חלופיים, כמו [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/MathML MathML] או [https://www.mathjax.org/ MathJax]. אתרי ויקי מחוץ לקרן המשתמשים בהרחבת Math להצגת נוסחאות חייבים לשדרג לגרסה 1.43 לכל הפחות, וזאת כדי למנוע בעיות בשימוש בשרות.

* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.18|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* ניתן לקרוא על [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/TextMatch|TextMatch]] בבלוג Diff בשם [[diffblog:2026/08/28/custom-edit-suggestions-for-every-wiki-how-communities-are-shaping-suggestion-mode-with-textmatch/|הצעות עריכה לכל ויקי: איך קהילות מעצבות את כלי ההצעות באמצעות TextMatch]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:54, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30990659 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|הוספת קישור]] שודרגה עבור משתמשי ויקיאנגלית באמצעות זיהוי משופר של קישורים עם הבדל בין אות גדולה לקטנה. זה יעזור לצמצם הצעות מיותרות שנגרמו מההבדל הזה בין האותיות בשמות הערכים, כולל ערכים על מוצרים תרבותיים. השלב השני של השדרוג נמצא בתכנון, והוא כולל הכנת התכונה להכנסה לשימוש בשפות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T435526#12240876] [https://phabricator.wikimedia.org/T434259]
* תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance|הנחיית הערכים]] תופעל כברירת מחדל לעורכים המתחילים באנגלית פשוטה ובטורקית החל מ-10 בספטמבר 2026, בעקבות [[mw:Special:MyLanguage/Article_guidance/Updates#Summary_of_experiment_result|ניסוי]] שבוצע. עורכים שעשו בין 0 ל-99 עריכות יראו את התכונה אוטומטית כשילחצו על קישור אדום או ישתמשו בכפתור &quot;[[tr:Vikipedi:Madde_sihirbazı|Madde oluşturto]]&quot; (ליצור ערך) בוויקיפדיה הטורקית. השינוי נועד לעזור לעורכים המתחילים ליצור ערכים איכותיים יותר בהתאם למקובל בוויקיפדיה. [[phab:maniphest/query/z3tcTjmLMxk5/#R|שיפורים נוספים]] יגיעו בהתבסס על תוצאות הניסוי ומשוב הקהילה.
* הכלי [https://pageviews.wmcloud.org ניתוח צפיות בדפים] המאפשר להשוות צפיות בין דפים מרובים חוגג עשור השנה, ובתוך כך התווספו מספר תכונות חדשות. זה כולל [[toolforge:wikinav|WikiNav]] המספק תובנות לגבי איך קוראי ויקיפדיה קוראים את התוכן, סטטיסטיקות עריכה ב[https://pageviews.wmcloud.org/siteviews?range=latest-30&amp;sites=en.wikipedia.org ניתוח צפיות באתר], יכולת [https://pageviews.wmcloud.org/massviews?source=wikiproject&amp;project=en.wikipedia.org לחפש ערכים השייכים למיזם ויקי], ותמיכה במצב כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T378549]
* סרגל הניוויט ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Minimal_Minerva|מינרווה מפושטת ויזואלית]] נבדק עבור משתמשים לא מחוברים בדפדנים ניידים בוויקיפדיות באנגלית, בנגאלית, צ'כית, פולנית ופרסית. הניסוי נועד לגלות האם פישוט הניווט משפרת את השארות הקוראים. הניסוי יימשך מ-31 באוגוסט ועד ל-28 בספטמבר, ולא נדרשת שום פעולה מהמשתמשים.
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות בוויקימדיה הגרמנית]] עובד על שיפור [[en:Wikipedia:VisualEditor/Named references|שמות ההערות האוטומטיים בעורך החזותי]]. החל מהשבוע יוכלו העורכים לשים לב לשינוי מזערי. בהוספה אוטומטית של שמות הערות השוליים המספור יתחיל מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;:0&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ניתן לקבל פרטים נוספים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|דף המיזם]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/VisualEditor/VisualEditor/+/1332704]
*  כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו הציג [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] בצורה לא נכונה תגי nowiki מקוננים, ובכך גרם לאיבוד התוכן והצגת טקסט לא רצוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T435116]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי ממשק יכולים לקבוע הגדרות לגאדג'טים בדף [[MediaWiki:Gadgets-definition|מדיה ויקי:Gadgets-definition]]. הדרך לעשות זאת עודכנה. אין יותר צורך בהוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;ResourceLoader&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, מכיוון שכל הגאדג'טים משתמשים ב-ResouceLoader אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T298199]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:45, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31008437 --&gt;

== [[חנוך ב]] ==

שלום. ראיתי את [[D:Talk:Q516792|הערתך בוויקינתונים]], שכוונה כלפיי. אני מסכים אתך שלפי המקובל בוויקנתונים ישנו פריט על היצירה עצמה ופריטים נפרדים למהדורות ותרגומים, אך במקביל אפשר ונכון ליצור גם כאן דף־אם על היצירה עצמה ודף ייעודי לתרגומו של כהנא. הדף שייקרא &quot;[[חנוך ב]]&quot; יישאר במקומו בוויקינתונים. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 01:05, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
: אנחנו מאגר טקסטים ואין לנו כאן דפים על היצירות המקוריות. מה שיש לנו כאן זה טקסטים בעברית. דף־האם על היצירה המקורית מצוי בוויקיפדיה ולא כאן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:24, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::לדעתי, הפריט בוויקינתונים הוא לא על טקסט־המקור (היווני־האבוד) דווקא, אלא על היצירה עצמה על כל מרכיביה. כמובן שהדף כאן יתמקד ב'''תרגומים עבריים''', ויהווה דף שער למהדורת כהנא (ובבוא העת – אולי גם להרטום, או למהדורה משלנו). מבנה של דף כזה שונה לחלוטין מערך אנציקלופדי. ראה למשל את דף השער ל[[מקבים א]]. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 02:33, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::: המממ. יש מן הצדק בדבריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 9 בספטמבר 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 38 ==
&lt;section begin=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* פלטפורמת הדיונים דיסקורד מפרסמת מסגרת תוכנה חדשה המאפשרת לאתרים לעצב בעצמם את מראה התצוגה המקדימה שלהם בזמן פרסום קישורים אליהם בצ'אטים. צוות הקהלים העתידיים מתכנן להשתמש במסגרת החדשה כדי לשפר את התצוגה המקדימה של דפי ויקיפדיה בדיסקורד, כולל שיפורים בתיאור וקרדיטים לתורמים. תצוגת הקישור והמבנה שלה לא ישתנו בקרוב כי הצוות יתחיל קודם לאסוף מידע בסיסי לגבי ההשפעה של השינוי הצפוי. אבל אם חברי הקהילה הפעילים גם בדיסקורד ייתקלו בבעיות, הם מוזמנים ל[[phab:tag/future-audiences/|פבריקטור]] ול[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences|מטא]].
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;צוות קוראים Growth מתכנן ניסוי הנועד לבדוק האם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader_Growth/Compact Lead|צמצום המבוא של הערך בניידים]] עם כפתור &quot;לקרוא עוד&quot; ישפר את השארות הקוראים. הניסוי יתחיל ב-17 בספטמבר בוויקיפדיות באיטלקית, אינדונזית, ויאטנאמית, יפנית, סינית ,ספרדית, ערבית, פורטוגזית וצרפתית, ויתקיים למשך ארבע שבועות.&lt;/span&gt;
* כל אתרי ויקי [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כמה דקות]] ב-23 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בשעה 14:00 UTC, או 17:00 שעון ישראל. מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T433363]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג בגללו החזיר האתר [https://wikistats.wmcloud.org/ Wikistats] שגיאת HTTP 500 במקום תשובה רלוונטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T435959]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים התומכים בכלים המבצעים שאילתות לטבלאות הקישורים בוויקישיתוף לעדכן את הקוד כדי לקשר אותו לקלאסטר המידע החדש x4. טבלאות הקישורים הועברו מקלאסטר s4 ל-x4 ולא יעודכנו יותר ב-s4. טבלאות page ו-redirect יישרו זמינים בשני הקלאסטרים. לאחר מכן תיווצר רפליקת ויקי עבור הקלאסטר x4. השינוי נעשה מכיוון שהקלאסטר s4 נהיה גדול מדי מכדי שיוכל לפעול ביעלות. ניתן לקבל [[wikitech:Special:MyLanguage/News/2026 Commons links tables database split|פרטים נוספים]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.47/wmf.20|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:31, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=31039826 --&gt;

== אינני מוצא איפה דברנו על הרשאת מפעיל מערכת עבור משתמש מויוהו. נראה שהגיע זמן לסיים את ההצבעה. ==
לא? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
: תודה על התזכורת. ההצבעה הסתיימה. ההרשאה ניתנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:36, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hydwk5rss3lqjmvl1vp0aj8xyzbxw5f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנת הפרטיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1991</id>
    <revision>
      <id>3084617</id>
      <parentid>3083727</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T10:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084616] /* סימן א': מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו) */ תקלדה</comment>
      <origin>3084617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269400" sha1="22e4z984yzk1ulra1q8ft66so0ttntn" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000234}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 128|חוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208332.pdf}}, {{ח:תיבה|174|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317310.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 84|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|326|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|תיקון מס׳ 4 (מאגרי מידע)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 167|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317311.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 160|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300199.pdf}}, {{ח:תיבה|304|חוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 54|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299898.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 368|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 114|חוק להגנה על עדים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 758|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 986|חוק לביטול פקודת העיתונות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1430|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פגיעה בפרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מאגרי מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיוור ישיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הרשות להגנת הפרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: בירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן א|סימן א׳: סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן ד׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ו|סימן ו׳: צו הפסקה שיפוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4|פרק ד׳4: סמכויות אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן א׳: סמכויות אכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד4 סימן ב|סימן ב׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד5|פרק ד׳5: הוראות לעניין בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|נוסח החלטת הממשלה מס׳ 1890}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|עיצום כספי על הפרת תקנות אבטחת מידע}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|עיצום כספי על הפרת תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פגיעה בפרטיות}}

{{ח:סעיף|1|איסור הפגיעה בפרטיות}}
{{ח:ת}} לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

{{ח:סעיף|2|פגיעה בפרטיות מהי|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשע״א}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} האזנה האסורה על פי חוק;
{{ח:תת|(3)}} צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
{{ח:תת|(4)}} פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
{{ח:תת|(4א)}} פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, ”נפגע“ – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
{{ח:תת|(5)}} העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, ”כתב“ – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(6)}} שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
{{ח:תת|(7)}} הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
{{ח:תת|(8)}} הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
{{ח:תת|(9)}} שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
{{ח:תת|(10)}} פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
{{ח:תת|(11)}} פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

{{ח:סעיף|2א|פרסום תצלום של נפטר|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
{{ח:תתת|(3)}} התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:
{{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל ילדיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוריו;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל אחיו;
{{ח:תתת|(4)}} לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|3|הגדרת מונחים|תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – הגנה על שלמות המידע האישי או הגנה על המידע האישי מפני עיבוד, ללא רשות כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב|17ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|17ב1}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|17ב2}}, {{ח:פנימי|סעיף 17ו|17ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 23ב|23ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 23מו|23מו}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}}, וכן לעניין ההגדרות ”דיוור ישיר“, ”מאגר מידע“, ”מזהה ביומטרי“, ”מידע אישי“ ו”מידע בעל רגישות מיוחדת“ – למעט תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ במאגר מידע – מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוא או בעל תפקיד בו הוסמך בחיקוק לעבד מידע במאגר מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוור ישיר“ – פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכמה“ – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מידע“ – אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק;
{{ח:תתת|(2)}} אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, לגבי 100,000 בני אדם או פחות, שאינו מלמד כשלעצמו על מידע אישי נוסף לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף אחר הכולל פרטי מידע אחרים לגבי אותם בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהה ביומטרי“ – נתון ביומטרי המשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו, או אמצעי ביומטרי שניתן להפיק ממנו נתון כאמור; לעניין הגדרה זו, ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי, פיזיולוגי או התנהגותי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, לעניין מאגר מידע – גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר המידע המעבד בעבורו מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע אישי“ – נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי; לעניין הגדרה זו, ”אדם הניתן לזיהוי“ – מי שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות פרט מזהה, כגון שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום, מזהה מקוון, או נתון אחד או יותר הנוגע למצבו הפיזי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי או התרבותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע בעל רגישות מיוחדת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית;
{{ח:תתת|(2)}} מידע אישי המתייחס למצב בריאותו של אדם, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע אישי שהוא מידע גנטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:תתת|(4)}} מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי המשמש או המיועד לשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו באופן ממוחשב;
{{ח:תתת|(5)}} מידע אישי על מוצאו של אדם;
{{ח:תתת|(6)}} מידע אישי על אודות עברו הפלילי של אדם;
{{ח:תתת|(7)}} מידע אישי על אודות דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות של אדם או השקפת עולמו;
{{ח:תתת|(8)}} מידע אישי שהוא הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי שכדרך עיסוק מחווה דעתו על אישיותו של אדם, או שנערכה באמצעי שמיועד לביצוע הערכה של מאפייני אישיות מהותיים, ובכלל זה קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים;
{{ח:תתת|(9)}} מידע אישי שהוא נתוני מיקום ונתוני תעבורה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007}}, שנוצרו על ידי ספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)|בחוק האמור}}, לגבי אדם, ונתונים על אודות מיקומו של אדם שיש בהם כדי ללמד על מידע לפי פסקאות (1) עד (7) ו־(11);
{{ח:תתת|(10)}} מידע אישי על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית;
{{ח:תתת|(11)}} מידע אישי שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין;
{{ח:תתת|(12)}} מידע אישי אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ובלבד שהוא מידע אישי במאגר מידע הנמצא בישראל שהועבר אליו מחוץ לגבולות המדינה, ושבמקום שממנו הועבר חלות על מידע אישי מסוגו הוראות דין מיוחדות ביחס לדין החל על מידע אישי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מאגר“ – בעל שליטה במאגר מידע, ולעניין גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} – המנהל הכללי של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שהמנהל הכללי הסמיכו לנהל את המאגר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ט|סעיף 23ט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – מרשם מאגרי המידע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מערכת“ – נתונים על אודות החזקה וניהול של מידע אישי ושל מאגר מידע ועל אודות השימוש בהם, ובלבד שאינם כוללים מידע אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“, ”שימוש“ – כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צילום“ – לרבות הסרטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות“ – מי שהממשלה מינתה אותו לעמוד בראש הרשות להגנת הפרטיות ולפקח על הגנת המידע האישי במאגרי מידע לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות{{ח:הערה|“}}, ”הרשות להגנת הפרטיות“ – הרשות להגנת הפרטיות שהוקמה ופועלת על פי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4660|החלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19 בינואר 2006}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2012_des4820|מס׳ 4820 מיום 28 ביוני 2012}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3019|מס׳ 3019 מיום 7 בספטמבר 2017}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec1890-2022|והחלטת הממשלה מס׳ 1890 מיום 2 באוקטובר 2022}} שנוסחה מובא {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דיוור ישיר“ – מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות המידע“ – זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

{{ח:סעיף|4|פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|5|פגיעה בפרטיות – עבירה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1), 2(3) עד (7) ו־(9) עד (11)}}, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|6|מעשה של מה בכך}}
{{ח:ת}} לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מאגרי מידע|תיקון: תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|8|ניהול מאגר מידע ועיבוד חוקי של מידע אישי|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עיבוד“ – למעט אחסון באקראי ובתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעבד אדם מידע אישי במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעבד אדם מידע אישי ממאגר מידע ללא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע או בחריגה מהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אם המידע האישי הכלול במאגר המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות חוק זה או להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע.
{{ח:תתת|(2)}} נמסר מידע אישי לבעל שליטה במאגר מידע מגורם אחר, ובעל השליטה לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אותו גורם פעל שלא כדין, לא יישא בעל השליטה במאגר המידע באחריות לפי סעיף קטן זה לעיבוד מידע אישי שבוצע לפני שידע או שהיה עליו לדעת כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על הפרת דין קלת ערך בנסיבות העניין, ולעניין מידע אישי שנמסר כאמור בפסקה (2), אף אם בעל השליטה ידע או היה עליו לדעת.

{{ח:סעיף|8א|חובת רישום או הודעה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מאגר מידע חייב ברישום בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ־10,000 בני אדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל השליטה במאגר המידע הוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23}}, אלא אם כן מאגר המידע כולל מידע אישי על עובדי הגוף הציבורי בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אלא אם כן מאגר המידע נרשם במרשם; לעניין זה, יראו מאגר מידע כאילו נרשם אם בעל השליטה במאגר המידע הגיש בקשה לרישום המאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} וחלפה התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(1)}}, בלי שראש הרשות הודיע למבקש על סירובו לרשום את המאגר או על השהיית הרישום של המאגר.
{{ח:תתת|(3)}} ראש הרשות רשאי לפטור מאגר חייב ברישום מחובת הרישום לפי פסקה (1), אם שוכנע כי הרישום אינו דרוש לשם הבטחת קיום הוראות חוק זה לגבי מאגר המידע; הודעה כאמור תומצא לבעל השליטה במאגר ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עלה מספר בני האדם שיש על אודותיהם מידע בעל רגישות מיוחדת במאגר מידע שאינו מאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (א)(1), על 100,000, יודיע בעל השליטה במאגר המידע לרשות, בתוך 30 ימים מהתקיימות האמור, על זהות בעל השליטה, מענו ודרכי ההתקשרות עימו, על זהות הממונה על הגנת הפרטיות – אם נדרש מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1}}, ועל דרכי ההתקשרות עימו, וימסור לרשות העתק ממסמך הגדרות המאגר שעריכתו נדרשת בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה כאמור בפסקה (1) יודיע לרשות, בתוך 30 ימים מיום השינוי או הפסקת הפעילות, לפי העניין, על כל שינוי בזהות בעל השליטה או בזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימם, על שינוי המחייב עדכון של מסמך הגדרות המאגר בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}, ועל הפסקת פעילות המאגר.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי ההודעה לפי סעיף קטן זה, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוקה, לפטור מחובת ההודעה סוגים של מאגרי מידע או סוגים של בעלי שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין.

{{ח:סעיף|9|בקשה לרישום|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את –
{{ח:תתת|(1)}} זהות בעל השליטה במאגר המידע, מענו בישראל ודרכי ההתקשרות עימו וזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימו;
{{ח:תתת|(1א)}} סוג השירות שנותן המחזיק במאגר המידע לבעל השליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי המידע שייכללו במאגר;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.
{{ח:תת|(ד)}} בעל השליטה במאגר מידע יודיע לראש הרשות על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

{{ח:סעיף|10|סמכויות ראש הרשות בקשר לרישום מאגר|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –
{{ח:תתת|(1)}} ירשום אותו ראש הרשות במרשם, תוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע האישי הכלול בו נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין, ואולם אם דרש ראש הרשות ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יבוא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראש הרשות רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על רישום המאגר ככמה מאגרים נפרדים, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;
{{ח:תתת|(3)}} ראש הרשות לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב2)}} הודיע ראש הרשות למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע או על השהיית הרישום לא יהיה המבקש רשאי לעבד מידע אישי במאגר ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.
{{ח:תת|(ב3)}} ראש הרשות ימחק רישומו של מאגר מידע מהמרשם, אם הודיע לו בעל השליטה במאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער או שהועבר למאגר רשום אחר ואינו קיים עוד, או שהמאגר אינו מחויב עוד ברישום, ואימת הודעה זו בתצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו ראש הרשות, רשאי ראש הרשות להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע במרשם, אם שוכנע כי הדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל השליטה במאגר או למחזיק במאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|חובת מבקש מידע {{ח:הערה|אישי}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} פניה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –
{{ח:תת|(1)}} אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ומהי תוצאת אי־ההסכמה;
{{ח:תת|(2)}} המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
{{ח:תת|(2א)}} שמו של בעל השליטה במאגר המידע, ודרכי ההתקשרות עימו;
{{ח:תת|(3)}} למי יימסר המידע ומטרות המסירה;
{{ח:תת|(4)}} קיומן של זכות עיון במידע האישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} ושל זכות לבקש תיקון של המידע האישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.

{{ח:סעיף|12|מרשם מאגרי מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות ינהל מרשם מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור ויאפשר חיפוש בפרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, למעט שמו של הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)(1א) ו־(3), (4) ו־(5)}} לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

{{ח:סעיף|13|זכות עיון במידע אישי|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תש״ס־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא־כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל השליטה במאגר מידע יאפשר עיון במידע האישי, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל השליטה במאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע אישי המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל השליטה במאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.
{{ח:תת|(ג1)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע אישי בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה.
{{ח:תת|(ד)}} האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע אישי ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13א|וסעיף 13א}} לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}};
{{ח:תתת|(1א)}} על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(2)}} על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(3)}} כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;
{{ח:תתת|(4)}} על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע האישי שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי)|תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה)|צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} על מאגר מידע שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 28|סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.

{{ח:סעיף|13א|עיון במידע אישי שאינו בהחזקת בעל השליטה במאגר|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} –
{{ח:תת|(1)}} בעל השליטה במאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה – המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;
{{ח:תת|(2)}} פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע אישי עליו, וכן את שם בעל השליטה במאגר המידע ואת מענו.

{{ח:סעיף|14|תיקון מידע אישי|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעיין במידע האישי שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל השליטה במאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע האישי או למוחקו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכים בעל השליטה במאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל השליטה במאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק חייב לתקן מידע אישי, אם בעל השליטה במאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

{{ח:סעיף|15|ערעור לבית המשפט|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על סירובו של בעל השליטה במאגר מידע לאפשר עיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} או {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}} ועל הודעת סירוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}, רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|15א|פיצויים לדוגמה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – אם המאגר חייב ברישום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} – עיבד מידע אישי במאגר מידע בלי שנרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|אותו סעיף}}, ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה לרשום את המאגר, וחלפו 90 ימים מיום פנייתו;
{{ח:תתת|(2)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 23ד|או 23ד(א)}} בלי שמסר הודעה כדרישת {{ח:פנימי|סעיף 23ד|אותו סעיף}}, ובלבד שאדם כאמור פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע לו כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – לא אפשר לאדם שביקש לעיין במידע אישי שעליו המוחזק במאגר המידע, לעיין במידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}}, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הסכים לבקשה לתיקון או למחיקת מידע אישי שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, אך לא ביצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו, או לא הודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה הקבועה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע אישי שעליו, שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, על סירובו, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע – לא הודיע לראש הרשות על קבלה דרך קבע של מידע אישי, שנאגר במאגר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ג)}}, ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתת|(1)}} עידוד התובע למימוש זכויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} היקף ההפרה וחומרתה;
{{ח:תתת|(3)}} התנהגות המפר, נסיבותיו האישיות ויכולתו הכלכלית, וכן אמצעי אכיפה נוספים או תשלום נוסף שהוחלו על המפר לגבי אותן הפרות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לנהל הליך פלילי, אם ההפרה מהווה גם עבירה פלילית, לגרוע מהאפשרות להשתמש בסמכות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} או לגרוע מזכותו של התובע לתבוע כל סעד אחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בשל אותה הפרה; ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת.

{{ח:סעיף|16|סודיות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם מידע אישי שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום; המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

{{ח:סעיף|17|אחריות לאבטחת מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שליטה במאגר מידע ומחזיק במאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע תקנות לעניין האחריות לאבטחת המידע הקבועה בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 17ב|ובסעיף 17ב(ב)}}, ובכלל זה היקפה והחובות הכלולות בה, וכן לעניין דרכי אבטחת המידע כאמור, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגנה פיזית ולוגית על המאגר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סדרי הניהול וכללי העבודה במאגר המידע ובקשר אליו, לרבות לעניין קביעה של הגבלות על גישה של מועסקים למידע.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי פסקה (1), יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי מאגרי מידע בעלי מאפיינים שונים.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי פסקה (1) שיחולו על גופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|ו־3 בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}} – יותקנו גם בהתייעצות עם שר הביטחון.

{{ח:סעיף|17א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ב|ממונה על אבטחת מידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} או מחזיק בחמישה מאגרי מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}};
{{ח:תתת|(3)}} בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, הממונה על אבטחת המידע יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה כממונה על אבטחת המידע מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|17ב1|חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות:
{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} או מחזיק במאגר מידע כאמור, למעט גוף ביטחוני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23כ|בסעיף 23כ}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ־10,000 בני אדם;
{{ח:תתת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקיו העיקריים כוללים פעולות עיבוד מידע או כרוכים בפעולות כאמור, אשר נוכח טיבן, היקפן או מטרתן מחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, ובכלל זה מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגותו, מיקומו או פעולותיו של אדם, בהיקף ניכר, ובין היתר ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, וספק שירות חיפוש מקוון או מי שעיסוקו העיקרי כרוך בפעולות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובין השאר תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, בית חולים כללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}, וקופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) – עיבוד מידע בהיקף ניכר יהיה בין השאר בשים לב למספר בני האדם שמידע מעובד לגביהם, לשיעורם באוכלוסייה מסוימת, להיקף המידע, לכמותו ולטווח של סוגי המידע המעובד, למשך ולתדירות של פעולות העיבוד, למשך שמירת המידע ולתחום הגאוגרפי של פעולות העיבוד.

{{ח:סעיף|17ב2|תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הגנת הפרטיות יפעל להבטחת קיום ההוראות לפי חוק זה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ולקידום השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע במאגרי המידע, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} ישמש סמכות מקצועית ומוקד ידע, ייעץ להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו ולעובדיו, יכין תוכנית הדרכה ויפקח על ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} יכין תוכנית לבקרה שוטפת על העמידה בהוראות לפי חוק זה לגבי מאגרי מידע, יוודא את ביצועה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ידווח להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו על ממצאיו ויציע הצעות לתיקון הליקויים;
{{ח:תתת|(3)}} יוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות המאגר, שעריכתם נדרשת בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}, שיובאו לאישור הנהלת הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} יוודא טיפול בפניות של בני אדם שמידע אישי על אודותיהם נמצא במאגר המידע, לגבי עיבוד מידע כאמור או מימוש זכויותיהם לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות לעיון במידע אישי או לתיקונו; דרכי ההתקשרות עם הממונה על הגנת הפרטיות יפורסמו לציבור באופן נגיש ופשוט;
{{ח:תתת|(5)}} ישמש איש קשר של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו עם הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, יספקו לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו ויוודאו שהוא מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על הגנת הפרטיות ידווח ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה במאגר המידע או של המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, או לעובד שכפוף ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה או המחזיק, לפי העניין.

{{ח:סעיף|17ב3|כישורי הממונה על הגנת הפרטיות ומילוי תפקידו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים למילוי תפקידו בצורה נאותה, ובכלל זה ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע והיכרות עם תחומי פעילותו של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו ומטרותיו, והכול בשים לב לאופי עיבוד המידע, נסיבותיו, היקפו ומטרותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הגנת הפרטיות יכול שיהיה מי שאינו עובד הגוף שבו ימלא את תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על הגנת הפרטיות לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר, אם מילוי התפקיד או הכפיפות כאמור עלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|17ג||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ד|דיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום במרשם ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

{{ח:סעיף|17ה|ציון מקור המידע|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

{{ח:סעיף|17ו|מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט –
{{ח:תתת|(1)}} ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר במרשם מאגרי מידע;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
{{ח:תתת|(3)}} זהותו ומענו של בעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע האישי שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל השליטה במאגר מידע זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע שעל־פיו בוצעה הפניה, כי מידע אישי המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע אדם לבעל השליטה במאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל השליטה במאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
{{ח:תת|(ה)}} לא הודיע בעל השליטה במאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל השליטה במאגר המידע לפעול כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

{{ח:סעיף|17ז||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17ח|אי תחולה על גוף ציבורי|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23(1)}} במילוי תפקידיו על פי דין.

{{ח:סעיף|17ט|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הרשות להגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|17ט1|הרשות להגנת הפרטיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו לגבי מאגרי מידע.
{{ח:תת|(ב)}} דין מי שפועל מטעם ראש הרשות כדין עובד המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תפרסם את נהליה לעניין הפעלת סמכויותיה באתר האינטרנט שלה; ואולם, לא יפורסמו פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, והרשות רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ראש הרשות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|17ט2|חוות דעת מקדמית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, או מי שעומד להיות אחד מאלה, תיתן הרשות חוות דעת מקדמית בעניין עמידת מאגר המידע בדרישות חוק זה או ההוראות לפיו לעניין עיבוד המידע במאגר המידע (בחוק זה – חוות דעת מקדמית).
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית תכלול את מטרת הבקשה ואת כל העובדות הנדרשות למתן חוות הדעת, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} חוות דעת מקדמית תינתן בתוך 60 ימים ממועד קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד המצאת המסמכים הנוגעים בדבר, לפי המאוחר; ראש הרשות רשאי להאריך את המועד, בנסיבות מיוחדות; החליטה הרשות שלא לתת חוות דעת מקדמית, תודיע על כך למבקש בתוך 45 ימים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לפרסם חוות דעת מקדמית בהסכמת המבקש; לא הסכים המבקש לפרסום חוות הדעת המקדמית, רשאית הרשות לפרסמה ללא פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
{{ח:תת|(ה)}} ראש הרשות יקבע נוהל, אשר יפורסם באתר האינטרנט של הרשות, לעניין דרכי הגשת בקשה לחוות דעת מקדמית ונסיבות שבהן לא תינתן חוות דעת לגבי בקשות מהסוגים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה שהתפרסמה לגביה בעבר עמדת הרשות או שיש בעניינה הלכה ברורה;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה שתחולתה והשלכותיה מצומצמות לעניינו של המבקש ביחס להקצאת משאבים רבה שהטיפול בה ידרוש;
{{ח:תתת|(3)}} בקשה שעניינה תאורטי או אקדמי;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה הנגועה בחוסר ניקיון כפיים;
{{ח:תתת|(5)}} בקשה הנוגעת להליכים תלויים ועומדים, לרבות הליכי פיקוח, בירור או אכיפה פלילית, לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} בקשה שהטיפול בה ידרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה.

{{ח:סעיף|17ט3|דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות ודיווח לוועדת החוקה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יכין עד 1 ביוני בכל שנה דוח על פעולות שנקטה הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה להכנת הדוח, ובכלל זה פעולות האכיפה והפיקוח (בסעיף זה – דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות); המועצה להגנת הפרטיות תגיש את הדוח, בצירוף הערותיה, לא יאוחר מ־1 ביולי בכל שנה, לוועדת החוקה.
{{ח:תת|(ב)}} דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות יכלול בין השאר מידע כמפורט להלן, בפילוח לפי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות לחוות דעת מקדמית שהוגשו לרשות ומספר חוות הדעת שנתנה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הבקשות לרישום מאגרי מידע שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}} ומספר הבקשות שסורבו או מאגרי המידע שרישומם הושהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}, והסיבות לסירוב או להשהיה;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מאגרי המידע החייבים ברישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}}, שניתן להם פטור מחובת רישום;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מאגרי המידע שרישומם הותלה או בוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} מספר ההודעות על מאגרי מידע שנמסרו לרשות להגנת הפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}} ומספר בעלי השליטה או המחזיקים של המאגרים כאמור שבוצע כלפיהם פיקוח או בירור מינהלי בשנה שלאחר הגשת ההודעה;
{{ח:תתת|(6)}} מספר התלונות שהוגשו לרשות כלפי בעלי שליטה במאגרי מידע או מחזיקים, לגבי הפרות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(7)}} מספר פיקוחי הרוחב שהתקיימו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יז|סעיף 23יז}};
{{ח:תתת|(8)}} מספר הליכי הבירור המינהלי שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יב|סעיף 23יב(א)}}, ולגבי כמה מהם הוחלט על קיום חקירה במקום הליך הבירור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23טז|סעיף 23טז(ב)}};
{{ח:תתת|(9)}} מספר צווי החיפוש והתפיסה או חדירה לחומר מחשב שהתבקשו מבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יד|סעיף 23יד(א)}} ומספר המקרים שבהם ניתן הצו;
{{ח:תתת|(10)}} מספר התלונות שהוגשו לראש הרשות על מומחה חיצוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ח)}}, וכמה מהן נמצאו מוצדקות;
{{ח:תתת|(11)}} מספר ההוראות להפסקת הפרה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}}, בחלוקה לפי סוגי ההפרות, לגבי כמה מהן הוגש ערעור וכמה ערעורים התקבלו באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(12)}} מספר ההתראות המינהליות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}}, ולגבי כמה מהן הוגשה בקשה לביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לז|סעיף 23לז}}, ומה היו תוצאות הבקשה;
{{ח:תתת|(13)}} מספר המקרים שבהם נמסרה למפר הודעה על אפשרות להגיש לו כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לט|סעיף 23לט}}, ובכמה מקרים הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ג)}};
{{ח:תתת|(14)}} סך העיצומים הכספיים שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו}}, סכום העיצום הכספי הממוצע שהוטל, סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל וסכום העיצום הנמוך ביותר שהוטל;
{{ח:תתת|(15)}} מספר המקרים שבהם ביקש מפר לממש את זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, ופרק הזמן הממוצע למימוש זכות טיעון;
{{ח:תתת|(16)}} מספר המקרים שבהם הוגשה הודעת חיוב ולא הוטל עיצום כספי ומה היו הטעמים לאי־הטלתו;
{{ח:תתת|(17)}} מספר המקרים שבהם הופחת העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והתוספת החמישית}}, בכמה מהם הופחת סכום העיצום בשל כך שעלה על השיעור המרבי המותר ממחזור העסקאות של הגוף, בכמה מהם – בשל כך שעלה על תקרת העיצום של עסק זעיר או קטן לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|אותה תוספת}} ובכמה מהם – בשל כך שמונה ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}};
{{ח:תתת|(18)}} מספר ההפרות החוזרות שאירעו, כמה מהן אירעו לאחר מסירת התראה מינהלית למפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}}, וכמה מהן אירעו לאחר הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ}};
{{ח:תתת|(19)}} מספר ההפרות הנמשכות שאירעו;
{{ח:תתת|(20)}} מספר הערעורים שהוגשו על החלטות ראש הרשות להטיל עיצום כספי, התראה מינהלית או כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}}, בכמה מהן עוכב ביצוע ההחלטה ובכמה מהן התקבל הערעור;
{{ח:תתת|(21)}} מספר המקרים שבהם לא פורסם עיצום כספי שהוטל על תאגיד ומספר המקרים שבהם פורסם עיצום כספי שניתן ליחיד או לתאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23מו|בסעיף 23מו}};
{{ח:תתת|(22)}} מספר הבקשות שהוגשו לצו הפסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מט|סעיף 23מט}} ובכמה מהן ניתן צו כאמור;
{{ח:תתת|(23)}} נתונים על האכיפה הפלילית שביצעה הרשות, ובין השאר מספר החקירות שנפתחו על ידי חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות החקירות האמורות, בפילוח לפי סעיפי העבירות, ובכמה מהם הסתיים ההליך בהרשעה, ומה היה העונש בכל אחד מהמקרים;
{{ח:תתת|(24)}} מספר הבקשות לאישור הפעלת סמכות ראש הרשות, מפקח או חוקר שהוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23נט|לסעיף 23נט}}; כמה מהן התקבלו ובכמה מהן נקבעו תנאים.
{{ח:תת|(ג)}} לדוח על פעולות הרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף קטן (א) יצרף ראש הרשות דיווח על מספר התביעות שהוגשו לבית משפט בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}} ואת מספרי ההליכים של התביעות האמורות, בהתאם למידע שתמסור לו הנהלת בתי המשפט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגנות}}

{{ח:סעיף|18|הגנות מה הן|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי, אזרחי או מינהלי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 13|סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
{{ח:תתת|(ב)}} הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
{{ח:תתת|(ג)}} הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
{{ח:תתת|(ד)}} הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
{{ח:תתת|(ה)}} הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
{{ח:תתת|(ו)}} הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 15|פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(3)}} בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

{{ח:סעיף|19|פטור|תיקון: תשמ״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
{{ח:תת|(ג)}} ”רשות בטחון“, לענין סעיף זה – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות בטחון כללי;
{{ח:תתת|(4)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים.

{{ח:סעיף|20|נטל ההוכחה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}} ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(2)(ב) או (ד)}} שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

{{ח:סעיף|21|הפרכה של טענות הגנה}}
{{ח:ת}} הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפני כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

{{ח:סעיף|22|הקלות}}
{{ח:ת}} בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא התכוון לפגוע;
{{ח:תת|(3)}} אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים|תיקון: תשמ״ה}}

{{ח:סעיף|23|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ –
{{ח:תתת|(1)}} משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)|צו בדבר קביעת גופים ציבוריים}} (ק״ת תשמ״ו, 466).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מידע“, ”מידע“, ”הרשם“ ו”שימוש“ – {{ח:הערה|(נמחקו).}}

{{ח:סעיף|23א||תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23ב|איסור על מסירת מידע {{ח:הערה|אישי}}|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע האישי מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} לקבל או למסור מידע אישי לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

{{ח:סעיף|23ג|סייג לאיסור|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מסירת המידע האישי מותרת, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בסעיף 23ב}}, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –
{{ח:תת|(1)}} בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסירת המידע האישי היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
{{ח:תתת|(ב)}} מסירת המידע האישי היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
{{ח:תת|(2)}} מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע האישי דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו; אולם לא יימסר מידע אישי כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

{{ח:סעיף|23ד|חובותיו של גוף ציבורי|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המוסר מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} יקיים רישום של המידע האישי שנמסר.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, והמידע האישי נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לראש הרשות ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי שקיבל מידע אישי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}} לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.
{{ח:תת|(ה)}} לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע אישי שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע אישי שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

{{ח:סעיף|23ה|מידע אישי עודף|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שמידע אישי שמותר למסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיפים 23ב}} {{ח:פנימי|סעיף 23ג|או 23ג}} מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אישי אחר (להלן – מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע האישי למסור לגוף המקבל את המידע האישי המבוקש עם המידע האישי העודף.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת מידע אישי עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע האישי עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|23ו|מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מסירת מידע אישי המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}.

{{ח:סעיף|23ז|תקנות לענין מסירת מידע אישי|תיקון: תשמ״ה, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע אישי מאת גופים ציבוריים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|23ח||תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23ט|הסמכת מפקחים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להסמיך מפקח מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות של חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23יד|בסעיף 23יד}} – הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת מפקח).
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23י|סמכויות מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}}, ולשם פיקוח על ביצוע ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}}, רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א׳}} (להלן – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם שהוא סבור שהוא נוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי סעיף זה לא ייאסף בהיקף העולה על הנדרש למימוש תכליות הפיקוח;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שקיים בו מאגר מידע או שנעשה בו שימוש במאגר מידע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} טרם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יודיע המפקח לאדם כי הוא נמצא בהליך פיקוח; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות ימחק נתוני מערכת או מידע מדגמי שנמסרו או שנאספו לפי סעיף קטן (א)(3), כאשר אינם נדרשים עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח, ולכל המאוחר בתוך שלוש שנים ממועד מסירת המידע או איסופו, ולעניין נתוני מערכת – בתוך שבע שנים, אלא אם כן המידע נדרש להליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|או ג׳ לפרק זה}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד4|פרק ד׳4}}.

{{ח:סעיף|23יא|זיהוי מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יב|בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} או הוראה לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, רשאי הוא לפתוח בהליך בירור מינהלי של ההפרה ולהפעיל לשם כך את הסמכויות {{ח:פנימי|סעיף 23י|בסעיף 23י}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך בירור מינהלי לפי סעיף קטן (א), לא תחול חובת הזדהות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יא|סעיף 23יא}} אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|23יג|הודעה על קיום הליך בירור מינהלי ומענה לשאלות מפקח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} טרם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}} יודיע המפקח לאדם כי מתקיים הליך בירור מינהלי לגבי מאגר המידע ואת מהות ההליך; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}.

{{ח:סעיף|23יד|צו חיפוש ותפיסה וצו חדירה לחומר מחשב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח שראש הרשות הסמיך לכך, יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23יב|בסעיף 23יב(א)}}, רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|23א}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|ו־24 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעם בעצמו או באמצעות מפקח אחר; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שנאסף באמצעות חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי ישמש לתכלית שלשמה נאסף בלבד, ולא ישמש ראיה בהליך פלילי.

{{ח:סעיף|23טו|אופן ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב והעתקתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32א|32א עד 42}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או למפקח שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|23טז|החלטה על הליך בירור מינהלי במקרה של יסוד סביר לחשד לקיומה של עבירה פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי {{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן א׳ לפרק ד׳4}} או בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן זה}}, יחליט ראש הרשות על קיום חקירה או בירור מינהלי; החלטת ראש הרשות כאמור תהיה בהתאם לשיקולים אלה בלבד, ועל פי נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} חומרת המעשה ונסיבותיו;
{{ח:תתת|(2)}} הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
{{ח:תתת|(3)}} מדיניות האכיפה של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש הרשות לקיים הליך בירור מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), ונתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לרשות קודם לכן ושאילו היו ידועות לרשות היו משפיעות על ההחלטה, רשאי ראש הרשות להורות על קיום חקירה, במקום הליך הבירור.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), להחליט לקיים חקירה פלילית או בירור מינהלי לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יז|תוכנית לפיקוח רוחב והסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח הרוחב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות לפי חוק זה ואת רשימת הגורמים המפוקחים שעליהם תחול התוכנית לפיקוח הרוחב; לשם ביצוע התוכנית, רשאי ראש הרשות להסתייע במי שאינו עובד המדינה בביצוע פעולות אלה (בסעיף זה – גורם מסייע):
{{ח:תתת|(1)}} הפצת שאלוני פיקוח רוחב לגורמים המפוקחים, ובלבד שיובהר כי הפנייה למפוקח היא מטעם הרשות אך המענה והשיח יתבצעו מול אדם שאינו עובד המדינה וכי המפוקח יהיה רשאי לפנות לעובד המדינה ששמו ודרכי ההתקשרות עימו יצוינו בפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת המענה לשאלון מהמפוקח, בצירוף המסמכים הנלווים שהתבקשו ומסמכים נוספים שצירף המפוקח;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת המענה לשאלון והמסמכים שהתקבלו לפי פסקה (2), לפי אמות מידה שיקבע ראש הרשות בנוהל;
{{ח:תתת|(4)}} פנייה למפוקח לשם קבלת השלמות או כדי לעדכנו בצורך בהבהרת התשובות מול הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} הכנת דוח לרשות בדבר התייחסות המפוקח לשאלון לגבי מפוקח מסוים או סוג מפוקחים;
{{ח:תתת|(6)}} מתן אורכה לבקשת מפוקח למענה לשאלון או למסירת מסמכים על פי הנחיות הרשות;
{{ח:תתת|(7)}} מענה למפוקח בשאלות טכניות.
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע הפעולות יפעל גורם מסייע בהתאם להנחייתו ולהוראותיו של ראש הרשות ותחת פיקוחו; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} כל פעולה המחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לרשות או לעובדיה על פי דין, לא תבוצע אלא בידי מי שהוא עובד המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גורם מסייע לא יבצע פעולה שנדרשת לגביה כניסה למקום בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על גורם מסייע יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ג)(2) עד (ה), (ז), (י) ו־(יא)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23יח|הסתייעות במומחה חיצוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על מילוי ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} ולשם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד3|ופרק ד׳3}}, רשאי ראש הרשות להסתייע באדם שאינו עובד המדינה, ושבידו אישור שניתן לו לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בחוק זה – מומחה חיצוני), בעניינים שנדרשים לגביהם ניסיון, ידע או אמצעים ייחודיים.
{{ח:תת|(ב)}} מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו; מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות לפי דין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ניסיון, ידע ומומחיות המתאימים לתפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי שלא לתת אישור לשמש מומחה חיצוני למי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תתת|(2)}} מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תתת|(3)}} נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2), יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.
{{ח:תת|(ו)}} מומחה חיצוני רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, ובלבד שכל דרישה תאושר מראש על ידי מפקח, וכן רשאי הוא ללוות מפקח הנכנס למקום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ז)}} מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ח)}} הרואה את עצמו נפגע מפעולה של מומחה חיצוני, רשאי לפנות בתלונה מנומקת, בכתב, לראש הרשות; ראש הרשות יבחן את התלונה ויענה לפונה בתוך 45 ימים; מצא ראש הרשות שהתלונה הייתה מוצדקת – יודיע על כך למתלונן ולמומחה החיצוני, בצירוף החלטתו; מצא ראש הרשות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמומחה החיצוני.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וההוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|בחוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}.
{{ח:תתת|(2)}} מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עימו ייקבעו בתנאי חוזה ההתקשרות עימו, ובכלל זה הוראות לעניין פרק הזמן שבו לא יעבוד המומחה החיצוני אצל גוף שמתחרה בגוף שטיפל בעניינו כמומחה חיצוני ולא ייתן שירות לגוף כאמור או יקבל זכות או טובת הנאה ממנו.
{{ח:תת|(י)}} הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של מומחה חיצוני – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של מומחה חיצוני;
{{ח:תתתת|(2)}} אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23יט|פיקוח ובירור מינהלי בגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} אופן הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳}} לעניין הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}, ייקבע בנוהל שיגובש בהסכמה בין מערך הסייבר הלאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק האמור}} (בחוק זה – מערך הסייבר הלאומי) ובין הרשות, בהתחשב ברגישות המידע והמערכות הממוחשבות המשמשות גופים אלה.

{{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כ|תחולה על גופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתתת|(4)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתתת|(5)}} מערך הסייבר הלאומי;
{{ח:תתתת|(6)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתתת|(7)}} שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתתת|(8)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו והממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
{{ח:תתתת|(9)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(10)}} מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|פרט (3) בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}}, ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר המשפטים;
{{ח:תתתת|(11)}} גוף אחר שקבע שר הביטחון, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש גוף ביטחוני“, לעניין צבא הגנה לישראל – ראש המטה הכללי או קצין בדרגת אלוף שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳ בפרק ד׳1}} לא יחולו על גופים ביטחוניים, אולם הפיקוח והבירור המינהלי בגופים ביטחוניים יבוצעו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 14.8.2028):}} על אף האמור בפסקה (1), על משטרת ישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|ו־ג׳ לפרק ד׳1}}, ובלבד שלא יחולו על מאגרים בדרגת סיווג ”סודי“ ומעלה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי שלא לכלול בפרסום ברשומות של צו כאמור בפסקה (11) להגדרה ”גוף ביטחוני“ שבסעיף קטן (א), את שמו של גוף שלגביו הוצא הצו האמור, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה; ואולם הנוסח המלא של הצו, הכולל את שמו של הגוף האמור, יופקד אצל שר המשפטים.

{{ח:סעיף|23כא|מינוי מפקח פרטיות בגוף ביטחוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש גוף ביטחוני, בהתייעצות עם ראש הרשות, ימנה אדם לתפקיד מפקח פרטיות בגוף הביטחוני ({{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}} – המפקח הפנימי), בהתאם לתנאי כשירות והכשרה שיורה עליהם ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הפנימי ימונה לתקופת כהונה אחת, ורשאי ראש הגוף הביטחוני למנותו לתקופות כהונה נוספות, בהתייעצות עם ראש הרשות; תקופת כהונה של המפקח הפנימי לא תפחת משלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא תופסק כהונתו של המפקח הפנימי והוא לא יועבר מתפקידו אלא בהתייעצות עם ראש הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הפנימי יהיה עובד הגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, או לעובד בכיר בגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, והוא יונחה מקצועית בידי ראש הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} המפקח הפנימי לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף, העלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} הגוף הביטחוני יעמיד לרשות המפקח הפנימי אמצעים נאותים הדרושים למילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|23כב|תפקידי המפקח הפנימי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המפקח הפנימי יפקח על יישום הוראות חוק זה בגוף הביטחוני ויקיים בקרה על ביצוען, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} יכין תוכנית עבודה שנתית שתובא לאישור ראש הגוף הביטחוני וראש הרשות, לפיקוח על קיום הוראות חוק זה ולבדיקת הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} והפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} (בסעיף זה – תוכנית עבודה);
{{ח:תת|(2)}} יבדוק את נוהלי הגוף הביטחוני ומדיניותו בתחום הגנת הפרטיות ועמידתם בהוראות הדין ואת מדיניות הגוף הביטחוני בתחום הגנת הפרטיות ועמידתה בהוראות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} יבדוק קיום הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} והפרה של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, בהתאם להנחיות ראש הרשות;
{{ח:תת|(4)}} ידווח לראש הרשות בלא דיחוי, בכפוף להוראות ההתאמה הביטחונית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, והמידור החלות על הגוף הביטחוני, על ממצאים של פעולות הפיקוח והבדיקה שביצע;
{{ח:תת|(5)}} יקיים בקרה על אופן תיקון ליקויים שהתגלו בממצאי הפיקוח והבדיקה;
{{ח:תת|(6)}} יקיים הכשרה והדרכה של עובדי הגוף הביטחוני בנושאי פרטיות;
{{ח:תת|(7)}} יגיש לראש הגוף הביטחוני ולראש הרשות דין וחשבון שנתי על אופן הביצוע של תוכנית העבודה ועל קיום הוראות הדין בתחום הפרטיות בגוף הביטחוני.

{{ח:סעיף|23כג|סמכויות המפקח הפנימי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לשם מילוי תפקידו יהיו למפקח הפנימי הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳1}}, וכן תחול עליו החובה למחוק מידע מדגמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23י|בסעיף 23י(ג)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23כד|סמכויות ראש הרשות לגבי גופים ביטחוניים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות, ובכלל זה פעולות משלימות או פעולות נוספות על הפעולות שביצע המפקח הפנימי, או לפעול לתיקון ליקויים.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להשתמש בסמכויות המסורות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק ד׳3}} אם מצא כי הופרה הוראה מן ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה}} או הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, על סמך דיווח של המפקח הפנימי, או אם מצא כי יש חשש כי הופרה הוראה מן ההוראות המנויות כאמור והורה למפקח הפנימי לברר אם בוצעה הפרה, והמפקח הפנימי לא בירר את ההפרה בתוך זמן סביר שיקבע ראש הרשות לאחר שנועץ במפקח הפנימי, והתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר ראש הרשות כי הממצאים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) מעלים חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה או שנודע לו בדרך אחרת על ביצוע עבירה כאמור, יהיו נתונות לחוקר סמכויות האכיפה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא}}, אלא אם כן הייתה רשות חקירה אחרת המוסמכת על פי דין לחקור עבירות באותו גוף ביטחוני; לעניין סעיף זה, ”רשות חקירה אחרת“ – למעט משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעשה חוקר או ראש הרשות שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק זה}} כלפי גוף ביטחוני, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:קטע2|פרק ד3|פרק ד׳3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן א|סימן א׳: סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כה|סמכות להורות על הפסקת הפרה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או הרשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לסעיף 8(ד)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, עיבד מידע בניגוד להוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא ראש הרשות כי התקיים האמור בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל שליטה במאגר מידע או למחזיק במאגר המידע שחייב במינוי ממונה על הגנת פרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)}}, הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה, ולהורות לו על הפסקת ההפרה ועל הדרך שבה עליו לתקנה; קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ד)(1)(ז)}}, רשאי ראש הרשות להורות כאמור גם לעניין פסקה (5) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לא סופקו לממונה על הגנת הפרטיות התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו או שהוא לא היה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|לסעיף 17ב2(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הגנת הפרטיות אינו מדווח ישירות לבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17ב2|בסעיף 17ב2(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על הגנת הפרטיות אינו בעל הידע והכישורים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב3|סעיף 17ב3(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על הגנת הפרטיות ממלא תפקיד נוסף או כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר באופן שעלול להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב3|לסעיף 17ב3(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל השליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|לסעיף 17ב1(א)(3) או (4)}}.
{{ח:תת|(ה)}} בהוראה להפסקת הפרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) יציין ראש הרשות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, הדרישה לתיקון ההפרה והמועד לתיקונה;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות שיוטל על המפר עיצום כספי אם לא יפסיק את ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על הפסקת הפרה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} הוגש ערעור כאמור, לא יראו בהפרת הוראת ראש הרשות לפי סעיף זה כהפרה עד שייתן בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23כו|עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 150,000 שקלים חדשים, ואם במאגר המידע היה מידע אישי על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו את כפל הסכום:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום בלי שנרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} או בפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}, למעט שינוי במענו של בעל השליטה במאגר המידע;
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לראש הרשות הודעה על מאגר מידע החייב בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}} או שלא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרט מהפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8א|באותו סעיף}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שהמאגר היה רשום במרשם או בלי שאחת ממטרותיו הרשומות של המאגר היא שירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}};
{{ח:תתת|(4)}} לא הודיע לראש הרשות כי הוא מקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}} והמידע נאגר במאגר מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום של 15,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} סירב לאפשר לאדם שמידע אישי עליו מוחזק במאגר המידע לעיין במידע האישי שעליו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(2)}} ביצע שינוי במידע האישי שברשותו בלי שהודיע עליו לכל מי שקיבל את המידע, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע למבקש על סירוב לתקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבבעלותו או למוחקו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא תיקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבהחזקתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17ו|לסעיף 17ו(ב)}}, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(ד)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17ו|לסעיף 17ו(ג)}}, כי מידע אישי המתייחס אליו, לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסוימים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום השווה למכפלה של 50 שקלים חדשים במספר בני האדם שאליהם נעשתה הפנייה או הדרישה, כמפורט להלן, ואם הייתה הפנייה או הדרישה לגבי מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום השווה למכפלה של 100 שקלים חדשים במספר בני האדם כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פנה לאדם בדיוור ישיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ו|סעיף 17ו(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא פירט על דרישת מידע אישי, כי הוא מוסר דרך קבע מידע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ־30,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 30,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם:
{{ח:תתתת|(א)}} פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, והפנייה נעשתה לקבוצה בלתי מסוימת של בני אדם, בלי שמסר לו הודעה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיף האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא מינה ממונה על אבטחת מידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שיש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו וכן רישום המציין למי מסר כל אוסף נתונים כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא קִיים רישום של המידע האישי שמסר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23ג|לסעיף 23ג}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ב)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לעניין בעל שליטה במאגר מידע המנוי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(1) או (2)}} – לא מילא אחר הוראות ראש הרשות להפסקת הפרה או לתיקונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ד)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע, בצו, שהוראות פסקת משנה (ו) יחולו גם לעניין בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|בסעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעיצום כספי לפי פסקאות משנה (ד) ו־(ה) יחושב סכום העיצום הכספי לפי מספר בני האדם שאין לגביהם רישום כאמור באותן פסקאות משנה.
{{ח:תתת|(3)}} היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ־20,000 שקלים חדשים, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – קטן מ־40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – בסכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם:
{{ח:תתתת|(א)}} לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(א)}} להפסיק שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, או להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שאינה כדין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, אלא אם כן העיבוד נעשה רק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ב)}} להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או להפסיק להרשות לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} עיבד מידע אישי בלא הרשאה של בעל השליטה במאגר המידע, או בחריגה מהרשאה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל שליטה במאגר מידע שמסר מידע מאת גוף ציבורי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, בלי שהתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ג|סעיף 23ג}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום העיצום הכספי כאמור בפסקה (1) קטן מ־200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} עיבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מידע אישי במאגר שלא בהתאם למטרה שנקבעה לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, בנסיבות שבהן היה ניתן לקבוע כדין מטרה כאמור, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט (1) לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא מסר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מסמך או עותק מחומר מחשב למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(2) או (3)}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בשיעור של 300,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ח)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, החלה עליו, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳, בטור ג׳, בטור ד׳ או בטור ה׳}} לצד אותה הוראה, לפי העניין, ואם מאגר המידע הוא מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}} ויש בו מידע על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו כפל הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ה׳}} לצד אותה הוראה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לאותה תוספת}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}} בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה.
{{ח:תתת|(2)}} לא מילא בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע אחר הוראות ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} להפסיק הפרה של הוראות התקנות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(י)|(1)}} נמסרה למחזיק במאגר מידע דרישת תשלום בשל הפרת הוראה כאמור בסעיף קטן (ח), יודיע על כך ראש הרשות לבעל השליטה במאגר המידע בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה למחזיק, ויורה לבעל השליטה במאגר לפעול להפסקת ההפרה בידי המחזיק, והכול בתוך תקופה, כפי שיורה ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} לא הופסקה ההפרה כאמור בפסקה (1) ולא ביצע בעל השליטה במאגר מידע את שדרש ממנו ראש הרשות לשם הפסקת ההפרה, רשאי ראש הרשות למסור לו הודעה על כוונת חיוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כז|בסעיף 23כז}} בשל אותה הפרה, ויחולו לגבי בעל השליטה במאגר המידע לעניין אותה הפרה, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן זה}}, כאילו הוא היה המפר; סכום העיצום הכספי שיוטל על בעל השליטה במאגר המידע בשל הפרה כאמור יהיה הסכום שניתן להטיל על המחזיק בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|23כז|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין ראש הרשות, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני ראש הרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|23כח|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}} רשאי לטעון את טענותיו, לפני ראש הרשות, בכתב או בעל פה, לפי החלטת ראש הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|23כט|החלטת ראש הרשות ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ד3|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן את זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מה|סעיף 23מה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט ראש הרשות את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 23כח|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|23ל|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק המאה שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
{{ח:תתת|(2)}} הוגש ערעור על החלטת דרישת התשלום, לא תבוא במניין הימים לעניין פסקה (1) התקופה שעד להכרעת בית המשפט בעניין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|23לא|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ראש הרשות אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן זה}}, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ובשיעורים הקבועים בה.

{{ח:סעיף|23לב|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני ראש הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש הרשות או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} והסכומים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה בשנת 2026; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|23לג|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט}}.

{{ח:סעיף|23לד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23לה|גבייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23לו|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳}}, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין ראש הרשות מהו המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, ואת אופן החישוב של סכום העיצום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לח|בסעיף 23לח}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23לז|סעיף 23לז}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)|תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|23לז|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לו|בסעיף 23לו}}, רשאי הוא לפנות לראש הרשות, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל ראש הרשות בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת ראש הרשות תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|23לח|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(א)}}, וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(ב)}}, וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ד|סימן ד׳: התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23לט|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}}, והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות למסור למפר הודעה בכתב על אפשרותו להגיש לראש הרשות כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן להטיל עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימן ב׳}}.

{{ח:סעיף|23מ|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לט|בסעיף 23לט}} ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש הרשות ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות, לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות עירבון בסכום העיצום הכספי שראש הרשות היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|23מא|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23לט|בסעיף 23לט}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו ראש הרשות הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|23מב|הפרת התחייבות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(א)}} או כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ל|סעיף 23ל(ב)}}, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסר ראש הרשות למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני ראש הרשות לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23כט|בסעיף 23כט(ד)}}, יחלט ראש הרשות את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט ראש הרשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט}} הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית, מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23מ|בסעיף 23מ(ב)}} – יחלט ראש הרשות את העירבון, ואם החליט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מ|סעיף 23מ(ד)}}, לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כט|סעיף 23כט}} לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ראש הרשות לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו ראש הרשות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|23מג|השבת העירבון|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ד|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23מד|עיצום כספי בשל הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה וכן על מעשה המהווה הפרה של הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו}} ושל הפרה לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|23מה|ערעור, עיכוב ביצוע והחזר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על הפעלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפעולה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור על החלטת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}}, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש הרשות או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|23מו|פרסום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל ראש הרשות עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד, אלא אם כן הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד ושמו של התאגיד כשם הבעלים היחיד שלו.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע אלא לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כח|סעיף 23כח}}, ובלבד שראש הרשות הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור על החלטת ראש הרשות להטיל עיצום כספי, יפרסם ראש הרשות, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), ראש הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לא יפרסם את שמו של מפר שהוא תאגיד, אם שוכנע כי ההפרה היא קלת ערך בנסיבות העניין, אלא אם כן הפרסום נחוץ לאזהרת ציבור בני האדם שפרטיהם נמצאים במאגר;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד או של תאגיד ששמו כשם הבעלים היחיד שלו, אם סבר שהדבר נחוץ לאזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש הרשות פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ו)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|23מז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק ד3|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23טז|בסעיף 23טז}}; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו ראש הרשות הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} בשל ההפרה.

{{ח:סעיף|23מח|אצילת סמכויות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳}} לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות ואחראי על תחום העיצומים הכספיים; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ד3 סימן ו|סימן ו׳: צו הפסקה שיפוטי|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23מט|צו שיפוטי להפסקת פעולות עיבוד מידע או צו למחיקת מידע אישי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 23ב|או 23ב}}, רשאי הוא לבקש מבית משפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט) לתת צו לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, להפסקת פעולות עיבוד מידע הגורמות להפרה או שיש חשש שיגרמו להפרה (בסעיף זה – צו הפסקה), וכן רשאי בית המשפט להורות לשם כך על מחיקת המידע האישי שבמאגר המידע במלואו (בסעיף זה – צו מחיקה).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א), כפי שהתבקש או בשינויים, אם שוכנע כי התקיימו כל אלו:
{{ח:תתת|(1)}} יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה כאמור באותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(2)}} אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה למניעת ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההפרה עולה על הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו הנוגע אליה, ובכלל זה הפגיעה בחופש הביטוי שעלולה להיגרם ממתן הצו;
{{ח:תתת|(4)}} חומרת ההפרה מצדיקה את מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט, ואם הצו מופנה כלפי מחזיק – גם למחזיק, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צו הפסקה שלא במעמד צד כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; בתקופה כאמור לא יינתן צו מחיקה.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו לפי סעיף זה אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ה)}} על הליך לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, בשינויים המחויבים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליך לפי סעיף זה; עד לקביעת הוראות כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות)|תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע״ז–2017}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ד4|פרק ד׳4: סמכויות אכיפה ועונשין|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד4 סימן א|סימן א׳: סמכויות אכיפה|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נ|הסמכת חוקרים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות רשאי להסמיך חוקר מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (להלן – חוקר), אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23נא|בסעיף 23נא(א)(3)}} – הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכתו של חוקר לפי סעיף זה, תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כחוקר ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן – תעודת חוקר).
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:סעיף|23נא|סמכויות אכיפה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, בנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(9)}}, והחשד הוא שהעבירה נעברה לגבי ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, או היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד4|פרק זה}}, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיפים 23 עד 24 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו.
{{ח:תת|(ב)}} על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 31|31 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 45|ו־45, לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היה לחוקר יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחוקרו במקום הימצאו; היה הזיהוי בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום הימצאו, רשאי החוקר לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו למשרדי הרשות או לזמנו למשרדי הרשות למועד אחר שיקבע; מי שזומן למשרדי הרשות, יתייצב במועד שזומן אליו.
{{ח:תתת|(2)}} על עיכוב לפי פסקה (1) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 66|סעיפים 66}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|67}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך, ויראו את משרדי הרשות שראש הרשות הכריז עליהם בהודעה ברשומות כתחנת משטרה לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}.

{{ח:סעיף|23נב|זיהוי חוקר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד4 סימן א|סימן זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימות לגביו הוראות לעניין זיהוי מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יא|סעיף 23יא}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לובש מדי חוקר, בצבע ובצורה שהורה ראש הרשות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יב|סעיף 23יב(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין החובות כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ד4 סימן ב|סימן ב׳: עבירות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נג|הפרעה לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המפריע לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|23נד|הטעיית ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה בכוונה להטעות את ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תת|(1)}} כולל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או בהודעה על שינוי בפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} או בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} מוסר פרטים שאינם נכונים במענה לדרישה של מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(1) עד (3)}} או של מומחה חיצוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יח|סעיף 23יח(ו)}}.

{{ח:סעיף|23נה|עיבוד מידע ממאגר מידע בלא הרשאה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המעבד מידע אישי ממאגר מידע בלא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|23נו|מסירת פרטים לא נכונים בפנייה לקבלת מידע|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הפונה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבוד המידע במאגר מידע ומוסר לו פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, בכוונה להטעותו באשר למסירת המידע האישי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|23נז|מסירת מידע מגוף ציבורי שלא כדין|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} שהוא תאגיד, עובד של גוף ציבורי כאמור או מי שפועל מטעם גוף ציבורי כאמור, המוסר מידע אישי שעל העברתו חל איסור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבד אותו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע2|פרק ד5|פרק ד׳5: הוראות לעניין בחירות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|23נח|{{ח:פנימי|פרק ד5|פרק ד׳5}} – הגדרות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות כלליות לרשויות“ – הבחירות הכלליות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות לרשות מקומית“ – בחירות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}, למעט בחירות לוועד המקומי של יישוב במועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הבחירות המרכזית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות (דרכי תעמולה)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת בחירות אזורית“ – יושב ראש ועדת בחירות אזורית שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ד|סעיף 17ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, בנוגע לבחירות לרשות מקומית שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד בבחירות לרשות מקומית“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחילת תקופת הבחירות הכלליות לרשויות ועד יום הגשת הרשימות –
{{ח:תתתת|(א)}} מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} וסיעה של הכנסת;
{{ח:תתתת|(ב)}} סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שזכאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 16|סעיף 16(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}}, לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 16|סעיף 16(ג) לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מי שזכאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א)(1) לחוק המועצות האזוריות}}, לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5ב|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} החל מיום הגשת רשימות מועמדים – רשימת מועמדים בבחירות למועצה של רשות מקומית ומועמד לראש רשות מקומית וכן מי שהגיש את רשימת המועמדים או הצעת המועמד, למעט קבוצה של בוחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, ולעניין החלק מתקופת בחירות לכנסת המתחיל ביום שלאחר המועד האחרון להגשת רשימת מועמדים לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית – מפלגה כאמור שהגישה רשימת מועמדים המשתתפת בבחירות לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות בחירות“ – תקופת הבחירות לכנסת או תקופת הבחירות הכלליות לרשויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות הכלליות לרשויות“ – תקופה שתחילתה ביום ה־101 שלפני יום הבחירות הכלליות לרשויות, וסיומה ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות לכנסת“ – תקופה שתחילתה ביום הקובע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, וסיומה ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 11|סעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות לרשות“ – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים או הצעות המועמד וסיומה היום ה־14 שלאחר יום הבחירות.

{{ח:סעיף|23נט|הפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרקים ד׳1}} {{ח:פנימי|פרק ד3|ו־&lt;wbr&gt;ד׳3}} בתקופות בחירות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות, מפקח או חוקר לא יפעיל, בתקופות בחירות, סמכות הנתונה לו לפי סעיפים המנויים להלן בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, הנוגעת למאגר מידע אשר מפלגה או מועמד בבחירות לרשות מקומית הם בעלי השליטה בו, שהם או מי שמחזיק במאגר מידע כאמור מטעמם ביצעו, אלא אם כן קיבל אישור לפי סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} כניסה למקום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23י|סעיף 23י(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23יד|סעיף 23יד}};
{{ח:תתת|(3)}} הגשת בקשה לצו הפסקה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23מט|סעיף 23מט}};
{{ח:תתת|(4)}} סמכות לתפוס כל חפץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23נא|סעיף 23נא(א)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כז|סעיף 23כז}};
{{ח:תתת|(7)}} מסירת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לו|סעיף 23לו}};
{{ח:תתת|(8)}} מסירת הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23לט|סעיף 23לט}}.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתופעל –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת בחירות לכנסת, לעניין מאגר מידע אשר מפלגה היא בעלת השליטה בו – באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת בחירות כלליות לרשויות, לעניין מאגר מידע שמפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או סיעה של הכנסת היא בעלת שליטה בו – באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ולעניין מאגר מידע אשר מועמד אחר בבחירות לרשויות מקומיות הוא בעל השליטה בו – באישור יושב ראש ועדת בחירות אזורית.
{{ח:תת|(ג)}} לפני מתן אישור לפי סעיף זה ייתן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, הזדמנות למפלגה או למועמד בבחירות ברשות המקומית הנוגעים בדבר להשמיע את טענותיהם; ואולם לגבי סמכות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (5) רשאי יושב ראש ועדת בחירות כאמור לתת אישור להפעלת הסמכות בלי לבקש את עמדת המפלגה או המועמד בבחירות ברשות המקומית, מטעמי דחיפות או אם יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הפעלת הסמכות המבוקשת; נסיבות העניין וטעמי הדחיפות יפורטו בהחלטת יושב הראש.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית לא ייתן אישור להפעלת סמכות לפי סעיף זה, אם מצא כי הדבר יפגע באופן מהותי ביכולתם של המפלגה או של המועמד בבחירות ברשות המקומית, לפי העניין, להתמודד בבחירות או לנהל את הקשר עם ציבור הבוחרים, וכי עוצמת הפגיעה הצפויה כאמור עולה על הסיכון לפגיעה בפרטיות ועל הסיכון לפגיעה באינטרס הציבורי העומד בבסיס הפעלת הסמכות; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש ועדת בחירות אזורית הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ו)}} החליט ראש הרשות, מפקח או חוקר להפעיל סמכות לפי סעיף זה בתקופת בחירות לרשות מקומית שמתקיימות ביום שאינו יום הבחירות הכלליות לרשויות, בנוגע למאגר מידע שהמועמד בבחירות לרשות מקומית הוא בעל השליטה בו, רשאי המועמד בבחירות לרשות מקומית לבקש מיושב ראש ועדת בחירות אזורית, ואם הוא מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} או סיעה של הכנסת – מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לקבוע כי הסמכות האמורה לא תופעל בתקופת הבחירות לאותה רשות מקומית, אם ימצא כי התקיים האמור בסעיף קטן (ד), או להתנות את הפעלת הסמכות בתנאים; על בקשה והחלטה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ד|סעיפים 17ד}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 17ה|ו־17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין בחירות לרשות מקומית אחרת או למועצה אזורית אחרת המתוקצבת מתקציב המדינה, למעט ועד מקומי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)|הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות|תיקון: תשמ״ה}}

{{ח:סעיף|24|דין המדינה|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} חוק זה חל על המדינה.

{{ח:סעיף|25|מות הנפגע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן־זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן־זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27|החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|מחוק איסור לשון הרע}}}}
{{ח:ת}} על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 23|23}} {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע#סעיף 24|ו־24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|28|ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

{{ח:סעיף|29|צווים נוספים|תיקון: תשנ״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;
{{ח:תתת|(2)}} על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} על מסירת החומר הפוגע לנפגע;
{{ח:תתת|(4)}} על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23ה|בסעיף 23ה}}, או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

{{ח:סעיף|29א|פיצוי בלא הוכחת נזק|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במשפט בשל עוולה אזרחית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
{{ח:תתת|(2)}} במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – מדד חודש מאי 2007.

{{ח:סעיף|30|אחריות בשל פרסום בעתון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא של העתון.
{{ח:תת|(ב)}} באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עורך עתון“ – לרבות עורך בפועל.

{{ח:סעיף|31|אחריות של מדפיס ומפיץ|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

{{ח:סעיף|31א||תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31ב|עוולה בנזיקין|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|או ד׳}} או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|32|חומר פסול לראיה}}
{{ח:ת}} חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|35|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|36|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(2)}} תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)|תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(3)}} כללי התנהגות ואתיקה לבעלי שליטה או למחזיקים של מאגרי מידע ולעובדיהם;
{{ח:תת|(4)}} הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

{{ח:סעיף|36א|אגרות|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע אגרות בעבור עיון במאגרי מידע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36ב|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|37|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ””הרשות“, ”הרשות להגנת הפרטיות““, בסעיף 3}})}}}}
{{ח:קטע3||נוסח {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec1890-2022|החלטת הממשלה מס׳ 1890}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נושא ההחלטה:
{{ח:ת}} עצמאות הרשות להגנת הפרטיות ותיקון החלטת ממשלה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מחליטים:
{{ח:ת}} בהמשך {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4660|להחלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19 בינואר 2006}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2012_des4820|מס׳ 4820 מיום 28 ביוני 2012}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3019|ומס׳ 3019 מיום 7 בספטמבר 2017}}:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות להגנת הפרטיות (להלן: הרשות) היא יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תהיה עצמאית בהפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תפקידי הרשות הם בין היתר אלו:
{{ח:תת|(א)}} לפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 והתקנות שלפיו ביחס למאגרי מידע.
{{ח:תת|(ב)}} לחקור חשדות לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 ביחס למאגרי מידע בהתאם לסמכויותיה על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} להעלות את המודעות בציבור לזכות לפרטיות במאגרי מידע, לערך ההגנה על הפרטיות ולחשיבותו בעידן המידע, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
{{ח:תת|(ד)}} לטפל בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
{{ח:תת|(ה)}} לפתח וליישם תוכניות מקצועיות והכשרות בתחומי פעילותה.
{{ח:תת|(ו)}} לקדם ולקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם ובמסגרת פורומים בין־לאומיים שבהם משתתפים גופים מקבילים.
{{ח:תת|(ז)}} לבצע את סמכויות רשם הגורמים המאשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בהמשך להחלטות הממשלה מס׳ 4660 מיום 19.1.2006 ומס׳ 3543 מיום 11.2.2018, לקבוע כי תנאי הכשירות למינוי כראש הרשות יהיו כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית המשפט המחוזי;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימונה לראש הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} יובהר, כי בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 4470 מיום 8.2.2009, ראש הרשות ימונה לתקופת כהונה אחת בת שש שנים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} לתקן את החלטת הממשלה מס׳ 4660 מיום 19.1.2006 ולקבוע כי:
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את ראש הרשות בהודעה ברשומות כרשם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ימנה את ראש הרשות כרשם לעניין {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|פסקה (12) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“, בסעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מידע על חברות בארגון עובדים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ח)}})}}}}
{{ח:קטע3||עיצום כספי על הפרת {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות אבטחת מידע}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם חיצוני“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א) לתקנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – אדם וקרובו, אדם ובא כוחו; לעניין זה ”קרוב“ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר המנוהל בידי יחיד“ – מאגר מידע שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד או תאגיד בבעלות שני יחידים, ושלכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} מאגר מידע שיש בו מידע אישי על אודות 10,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:תתת|(3)}} מאגר מידע הכולל מידע אישי שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית“ – מאגר מידע שאינו מאגר המנוהל בידי יחיד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרתו העיקרית אינה איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה במאגר המידע אינו גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}};
{{ח:תתת|(3)}} אם יש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת מתקיים בו גם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר בעלי ההרשאה למאגר אצל בעל השליטה אינו עולה על עשרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת רק על אודות המועסקים אצל בעל השליטה או הספקים שלו, הוא משמש למטרות ניהול העסק של בעל השליטה במאגר המידע בלבד והוא מהסוגים שלהלן בלבד:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידע לפי פסקאות (2), (6) ו־(8) עד (10) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“;
{{ח:תתתתת|(2)}} מידע אישי על נטייתו המינית של המועסק או של בן זוגו, הנובע ממידע שמסר המועסק;
{{ח:תתתתת|(3)}} מידע אישי על אודות אמונותיו הדתיות;
{{ח:תתתתת|(4)}} מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי כאמור בפסקה (4) להגדרה ”מידע בעל רגישות מיוחדת“ שהוא תמונת פנים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית“ – מאגר שאינו מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד ואינו מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה ומתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל השליטה בו הוא גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת, למעט מידע בעל רגישות מיוחדת המוחרג בפסקה (3)(ב) להגדרה ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה“ – מאגר מידע שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאגר מידע כאמור בפרט (1) להגדרה ”מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית“ או מאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת שמספר בעלי ההרשאה אצל בעל השליטה בו עולה על 100 או שיש בו מידע אישי על אודות 100,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מאגר מידע שיש בו מזהים ביומטריים של 100,000 בני אדם ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אבטחת מידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot; width=&quot;40%&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר המנוהל בידי יחיד}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} הכנת מסמך הגדרות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא הגדיר במסמך הגדרות המאגר את כל העניינים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|בתקנה 2(א) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|אותה תקנה}}, לרבות סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע לפי תקנת משנה (3), בשים לב לרשימת סוגי המידע המהווים מידע בעל רגישות מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} עדכון מסמך הגדרות מאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא עדכן את מסמך הגדרות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|תקנה 2(ב) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בדיקת מידע עודף: בעל שליטה במאגר מידע שלא בחן או תיעד את הבחינה אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 2|תקנה 2(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|או 19(ב) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} הכנת נוהל אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע במסמך נוהל אבטחת מידע בהתאם למסמך הגדרות המאגר {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|ותקנות אבטחת מידע}} (להלן – נוהל אבטחה), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} נוהל אבטחה – הכנה, שמירה וקביעת הוראות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא עשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} שמר את נוהל האבטחה כך שפרטים ממנו יימסרו לבעלי הרשאה רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע תפקידיהם, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} כלל בנוהל האבטחה את הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|בתקנה 4(ג) לתקנות אבטחת מידע}}; ולעניין מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה – כלל בו התייחסות לפרטים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 4|בתקנה 4(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|בתקנה 9(ב)(2) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} קבע בנוהל האבטחה הוראות לעניין התמודדות עם אירועי אבטחת מידע או לעניין דיווח לבעל השליטה במאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} פירט בנוהל האבטחה את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א)(2)(א) עד (ה) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|תקנה 15(א)(3) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מבנה המאגר ומערכותיו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא החזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע או רשימת מצאי מעודכנת של מערכות המאגר, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} מסירת פרטי מבנה המאגר ורשימת מצאי: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר את המסמך המעודכן של מבנה מאגר המידע או את רשימת המצאי לפי הרשאות הגישה שנקבעו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} הגנת מערכות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הבטיח כי המערכות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|בתקנה 5(א)(1) לתקנות אבטחת מידע}} יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, באופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנה 6(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} סקר סיכונים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא דאג לכך שייערך סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע אחת ל־18 חודשים לפחות (להלן – סקר סיכונים), או שלא דן בתוצאות סקר הסיכונים שהועברו לו ולא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהן, או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו במסגרת סקר הסיכונים, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבדקי חדירות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו מבדקי חדירות למערכות המאגר, אחת ל־18 חודשים לפחות, או שלא דן בתוצאות מבדקי החדירות או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 5|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} בקרה ותיעוד כניסה לאתרים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים לבקרה ולתיעוד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנה 6(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} ניהול כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלי שנקט אף אמצעי סביר כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|בתקנה 7(א) לתקנות אבטחת מידע}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|אותה תקנה}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} הדרכת כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלא שקיים לפני כן הדרכות או בלא שמסר לבעלי ההרשאות מידע כנדרש, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|תקנה 7(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} הדרכה תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים פעילות הדרכה תקופתית לבעלי ההרשאות שלו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|תקנה 7(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 7|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} קביעה וניהול של הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע הרשאות גישה של בעלי הרשאות למאגר המידע ולמערכות המאגר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין, או שלא ניהל רישום מעודכן של ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|תקנה 8(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין (להלן – רשימת הרשאות תקפות)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} יישום נוהל הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי המאגר וטיבו, כדי לוודא כי הגישה למאגר המידע ולמערכות המאגר נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד לפי רשימת ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|תקנה 9(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} יישום נוהל הרשאות הגישה לגבי בעל הרשאה שסיים את תפקידו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לביטול ההרשאות של בעל הרשאה שסיים את תפקידו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|תקנה 9(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 9|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} מנגנון בקרה ותיעוד גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא ביצע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} דאג שינוהל מנגנון בקרה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(א) ו־(ב) לתקנות אבטחת מידע}} (להלן – מנגנון בקרה) או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} קבע נוהל בדיקה שגרתי של נתוני התיעוד של מנגנון הבקרה וערך דוח של הבעיות שהתגלו וצעדים שננקטו בעקבותיהן, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} דאג שנתוני התיעוד של מנגנון הבקרה יישמרו למשך 12 חודשים לפחות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ד) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} יידע את בעלי ההרשאות במאגר בדבר קיום מנגנון הבקרה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|תקנה 10(ה) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 10|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} תיעוד אירוע אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לתיעוד כל מקרה שבו התגלה אירוע המעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או לחריגה מהרשאה (להלן – אירועי אבטחת מידע), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} דיון תקופתי באירועי אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים דיון באירועי אבטחת המידע או שלא בחן את הצורך בעדכון נוהל האבטחה ותיעד דיון ובחינה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|ותקנה 19(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} דיווח לרשות אודות אירוע אבטחה חמור: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הודיע לראש הרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור, או שלא דיווח לראש הרשות על הצעדים שנקט בעקבות האירוע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|תקנה 11(ד)(1) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 11|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} עדכון מערכות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו עדכונים שוטפים של מערכות המאגר, לרבות חומר המחשב הנדרש לפעולתן, או לכך שלא ייעשה שימוש במערכות שהיצרן לא תומך בהיבטי אבטחה שלהן בלא שניתן כל מענה אבטחתי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|תקנה 13(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} אבטחת חיבור ברשת: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שחיבר את מערכות המאגר לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת, בלא התקנת כל אמצעי הגנה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|תקנה 14(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} בקרה ופיקוח על גורם חיצוני (מיקור חוץ): בעל שליטה במאגר מידע שהתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שירות, שלא קבע במפורש בהסכם עם הגורם החיצוני את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בתקנה 15(א)(2) לתקנות אבטחת מידע}} או שלא נקט כל אמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הגורם החיצוני בהוראות שנקבעו בהסכם האמור בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|בפסקאות משנה (ד) ו־(ו) עד (ח) בתקנה האמורה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|לתקנה 15(א)(4) לתקנות אבטחת מידע}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר באופן מאובטח, במשך שנה לפחות, את הנתונים הנצברים במסגרת יישום הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 6|תקנות 6(ב)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 8|8 עד 11}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 15|15(א)(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|ו־16 לתקנות אבטחת מידע}}, החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|תקנה 17(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} גיבוי נתוני התיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא עשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גיבה את הנתונים שנשמרו באופן שיבטיח שיהיה ניתן, בכל עת, לשחזר את הנתונים למצבם המקורי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|תקנה 17(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ב)}} קבע במסמך את העניינים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) ו־(3) לתקנות אבטחת מידע}} וכן קבע נהלים להבטחת שחזור הנתונים, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 17|בתקנה 17(ב) לתקנות האמורות}};
{{ח:תתת|(ג)}} דאג לכך שיישמר עותק הגיבוי של הנתונים והנהלים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|בתקנה 18(א) לתקנות אבטחת מידע}} באופן שיבטיח את שלמות המידע ואת אפשרות שחזור המידע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|תקנה 18(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 18|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} הפרת חובות תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא תיעד את אופן ביצועה של פעולה שאינה יצירת מסמך, שחלה עליו חובה או אחריות לבצעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|התקנות}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|תקנה 19(ב) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} הפרדת מערכות המאגר (מידור): בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הפריד בין מערכות המאגר אשר ניתן לגשת מהן למידע אישי, לבין מערכות מחשוב אחרות המשמשות אותו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|תקנה 13(ב) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 13|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} ביקורת תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שתיערך, אחת ל־24 חודשים לפחות, ביקורת פנימית או חיצונית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|תקנה 16(א) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין, או שלא דן בדוחות הביקורת שהועברו לו, או שלא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהם, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|תקנה 16(ג) לתקנות אבטחת מידע}} או להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 16|התקנה האמורה}} כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#סעיף 19|בתקנה 19(א) לתקנות האמורות}}, לפי העניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ט)}})}}}}
{{ח:קטע3||עיצום כספי על הפרת {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי“ – {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ״ג–2023}}.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שלא הודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו בבקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(ד) לתקנות האמורות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000 שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר, שמטרתו להבטיח כי במאגר המידע לא מוחזק מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף או הוחזק או למטרה אחרת שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין (להלן – מידע שאינו נחוץ), בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;סכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי קטן מ־20,000 שקלים חדשים, ואם היה המידע האמור מידע בעל רגישות מיוחדת – קטן מ־40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר שמטרתו להבטיח כי המידע שבמאגר המידע נכון, שלם, ברור ומעודכן, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, ולא נקט כל אמצעי לתיקון המידע או מחיקתו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 5|תקנה 5(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל שליטה במאגר מידע שקיבל בקשה כתובה למחיקת מידע אישי כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימו החריגים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(ב) לתקנות האמורות}}, והוא לא מחק את המידע או ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר, באמצעים סבירים, לזהות את נושא המידע, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|תקנה 3(ג) לתקנות האמורות}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}}, שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת – סכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי כאמור קטן מ־200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים; לעניין פרט (1), (3) ו־(4) – העיצום הכספי יחושב לפי מספר בני האדם שבעל השליטה לא מחק את המידע האישי על אודותיהם כנדרש או לא הודיע להם כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 3|בתקנה 3(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|או 6(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|או 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, לפי העניין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע אישי שאינו נחוץ לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}} ולא ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר לזהות את נושא המידע כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|בתקנה 4(ג)}} ולא התקיימו הנסיבות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|בתקנה האמורה}}, ולא מחק את המידע האמור במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 4|תקנה 4(ב) לתקנות האמורות}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל שליטה במאגר מידע שקיבל מידע אישי על אודות אדם ולא הודיע לו כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימו אחת מהנסיבות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|לתקנה 6(א) האמורה}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 4 חלק ב פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} בעל שליטה במאגר מידע שביקש להעביר את המידע האישי שקיבל לצד שלישי ולא הודיע על כך לנושא המידע כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי}}, ולא התקיימה אחת מהנסיבות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)#סעיף 6|לתקנה 6(ב) האמורה}}, וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כה|סעיף 23כה(ג)}} שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23לא|סעיף 23לא}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעניין גובה מחזור העסקאות“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} – אישור שנתן רואה החשבון המבקר;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית – אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 20|סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מפר אחר – אישור שנתן רואה חשבון או יועץ מס מייצג, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין; לעניין זה, ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; לעניין מלכ״ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}} – מחזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העמותות#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980}}, ולעניין גוף ציבורי שאינו אחד האמורים – התקציב השנתי של אותו הגוף הציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק זעיר“ – מפר שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה לא עלה על 4 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק קטן“ – מפר, למעט עסק זעיר, שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 4 מיליון שקלים חדשים ולא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2|הפחתה בשל התנהגות המפר|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} ראש הרשות יפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעורים כמפורט להלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי לא הוטל עליו עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ד3 סימן ב|סימנים ב׳ עד ה׳ בפרק ד׳3}} בשל הפרת אותה הוראה – בשיעור של 20%; ואם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הוטל על המפר עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית כאמור – בשיעור של 10%;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לראש הרשות – בשיעור של 30%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של ראש הרשות – בשיעור של 20%;
{{ח:תת|(4)}} המפר חב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב1|סעיף 17ב1(א)(3) ו־(4)}} בלבד, ומינה ממונה כאמור, טרם מסירת ההודעה על כוונת חיוב – בשיעור של 10%; הפחתה כאמור תחול כל עוד לא קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23כו|סעיף 23כו(ד)(1)(ז)}}.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל תשלום או פיצוי אחר ששולם|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראש הרשות רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשל פיצוי ששולם או שנפסק לחובת המפר בשל אותן הפרות – בשיעור שלא יעלה על 30%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} ראה ראש הרשות, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|ו־4}}, רשאי ראש הרשות להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.

{{ח:סעיף*|6|הפחתה לעסק זעיר או קטן|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, כי המפר הוא עסק זעיר או קטן, לפי העניין, יפחית את סכומי העיצום שיוטלו עליו, בין שהופחתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|סעיף 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|או 4}} ובין שלא הופחתו כאמור, כך שסכום העיצום בשל הפרות לפי כל אחת מהפסקאות המפורטות להלן, לא יעלה על הסכום המפורט לצידן:
{{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|בפרטים (6) עד (8)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 11|(11) עד (14)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 25|ו־(25) עד (28) לתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 1|ופרט (1) בחלק א׳ לתוספת הרביעית}} | עבור עסק זעיר – 20,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 40,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(ג) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים (1) עד (5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|(9)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|ו־(10)}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|(15) עד (24)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 29|ו־(29) לתוספת השלישית}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים (2) עד (4) לחלק א׳ לתוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|ובחלק ב׳ לתוספת האמורה}} | עבור עסק זעיר – 50,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 100,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 23כו|בסעיף 23כו(ז)}} | עבור עסק זעיר – 70,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן – 140,000 שקלים חדשים; }}
{{ח:ת}} הפר מפר שהוא עסק זעיר או עסק קטן מספר הפרות לפי פסקאות (1) עד (3) – לא יישא המפר בסכום העולה על העיצום הכספי הגבוה מבין הפסקאות.

{{ח:סעיף*|7|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|סעיף 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|4}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|או 6}} ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, יפחית את סכום העיצום הכספי ל־5% ממחזור העסקאות שלו; ואולם לעוסק שאין לו מחזור עסקאות, ראש הרשות לא יפחית את סכום העיצום לפי סעיף זה לסכום קטן מהסכום המרבי שניתן להטיל לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|סעיף 6}} לעניין עסק זעיר.
{{ח:תת|(ב)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|סעיף 6}} או סעיף זה, יגיש לראש הרשות אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ט באדר א׳ התשמ״א (23 בפברואר 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>22e4z984yzk1ulra1q8ft66so0ttntn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3731</id>
    <revision>
      <id>3084593</id>
      <parentid>3080367</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T22:34:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הצבעה */ תגובה: קיים קונצנזוס בעד. ההרשאות יינתנו.--~~~~ (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34767" sha1="cutxl4m0jmhdexjcfmtoz7w0wrs8m72" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:::{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  
:::לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 
:::בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

:::רק אוסיף את דעתי לענין הנושא של ההרשאה עצמה. אני כרגע לא רואה באמת את הצורך בהרשאה הזאת כפי מה שנטען (כמובן אני יכול פשוט שלא להבין דברים לעומקם) - אבל אם הנושא הזה עלול לגרום למשתמש {{א|מו יו הו}} להיות נעלב ולפרוש מעבודתו כאן - אז הייתי בעד לתת את ההרשאה, ולו בכדי שלא יפסיק את תרומותיו החשובות לאתר. כמובן שאני עדיין מצפה ממנו במקרים של מחיקות  משמעותיות - שהוא יביא את הדברים בפני הקהילה לפני שהוא עושה מחיקות גדולות.  --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:53, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::::אני מקבל את דבריך, כנראה שאכן ראוי שאפרט יותר, בפרט לאור זאת שהתגובות שלי התפרשו כעלבון, ואני מבין למה, אבל לא זו היתה כוונתי. בעזרת ה' אכתוב שוב הערב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 08:27, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: היי [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]], תוכל להסביר את הצורך בהרשאה? מאז הרשמתך, ביקשת דבר אחד בדף הבקשות מבעלי הרשאות. אותו מקרה לא בוצע, אך זה פחות מטריד אותי - הובהר שהמקום להצעות שינוי מבנה הוא לא דף הבקשות מבעלי הרשאות אלא המזנון. השאלה מופנת לעתיד - במה מתבטא הצורך שלך בהרשאה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:19, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::כפי שהבטחתי, אבהיר כעת את הדברים ביתר פירוט. מקודם קיצרתי בעיקר משום שחשבתי שמי שיקרא את דבריי בתשומת לב מספקת יקבל פחות או יותר את התשובות מתוך מה שכתבתי בקיצור כאן וב[[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]], וניסיתי להימנע מאי-הנוחות הכרוכה בהימצאות בעמדה שבה עליי לשכנע בערכי ובערך עבודתי. אולם השתכנעתי שאין זה הוגן לצפות מאחרים לנסות להבין הכול בעצמם כשאני יכול פשוט להסביר. בנוסף, אני מעונין לתקן את הרושם שיצרתי בטעות בתגובות הקודמות. 
::אקדים משהו שנוגע לדיון בכמה מובנים: בהתאם לאופי העריכה בוויקיטקסט, איננו עובדים עם תוכנית עבודה מסודרת, לוח זמנים, פיקוח הדוק על איכות העבודה והתקדמותה וכו'. כמובן שאין בכך משהו לא תקין, שהרי זה בדיוק הקטע של ויקיטקסט, אבל לא ניתן להכחיש שיש בכך גם חסרונות, ואת התוצאות ניתן לראות בשטח. הדבר הכי קל ומהנה עבור ויקיעורך הוא להתחיל פרוייקט חדש, ואילו העבודה הקשה ביותר היא להגיה ולשפר טקסט קיים. מכיון שאנחנו רק בני אדם, הרי שפעמים רבות כאשר עורך מוצא זמן עבור עריכה באתר וניגש לערוך, הוא מעדיף לבחור בעבודה הקלה. לפעמים הוא פשוט לא פנוי ליותר מזה, והוא עושה כמיטב יכולתו. כתוצאה מכך קיימות באתר אינספור עבודות שננטשו בשלב זה או אחר של העבודה. טקסטים רבים אחרים נכתבו באיכות ירודה ביותר אפילו ביחס לסטנדרטים המקלים יותר המקובלים באינטרנט. כמובן שלעתים גם העלאת עבודה חלקית מביאה תועלת, משום שהיא עשויה לדרבן עורכים אחרים לסיים אותה, אבל בל נשכח שפעמים רבות עורכים מעדיפים דווקא שלא 'להיכנס באמצע' ולהצטרף לעבודה שמישהו אחר התחיל, כך שלא נוכל לדעת בוודאות אם הנזק אינו מרובה על התועלת. כל זאת עוד לפני שדיברנו על הנזק התדמיתי לוויקיטקסט בעיני המשתמשים (לצערי אני נוכח בו פה ושם כאשר אני מתעניין אצל מישהו אם הוא מכיר את האתר ומשתמש בו). שיהיה ברור: אני ממש לא מתכוון לומר שהשיטה כולה לא נכונה. בשורה התחתונה ויקיטקסט הוא דבר טוב! יש באתר לא מעט עבודות שרק עבורן הכל היה שווה, בבחינת {{צ|אלף נכנסים למקרא…}} 
::מכל מקום, בעבודתי כאן אני מנסה לפעול אחרת, ומקפיד לא להתחיל בעבודה שאני לא רואה איך אני מסיים אותה, וכן מעדיף להתמקד יותר באיכות הטקסט מאשר בכמות שלו. באופן כללי אני יכול לומר שאני משתדל לא לזנוח אף טקסט שהעליתי, ומידי פעם חוזר ומשפר גם טקסטים בני כמה שנים. גם אני לא מושלם בזה, גם לי יש 'חובות' ישנים שאני מתקשה להשלים, אבל אני משתדל. העבודה על [[סידור/נוסח אשכנז]] היא משהו שהתחלתי כבר בימיי הראשונים כאן. המצב אז היה כך שלאחר שנים ארוכות של עבודה על הסידור, וכפי הנראה גם שעות רבות מאד של עבודה שהושקעה בו, היו בו כל כך הרבה ליקויים, עד שהוא היה כמעט בלתי שימושי (למעט דפים מסוימים שבהם הושקעה עבודה טובה באופן ספיציפי, כמו דפי היוצרות). את מצבו של הסידור כיום כל אחד יכול לראות, ונתוני הצפיות שלו מדברים בעד עצמם. 
::אתאר כמיטב זכרוני את מה שהיה אז, כשהעליתי את הבקשה אל [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]]. אקדים שאני מסכים לגמרי עם נריה על כך שהאירוע ההוא שייך לעבר, והסיבה היחידה שאני שב אליו היא משום שאני כן חושב שזו דוגמה מצוינת ל'כיצד ההרשאה עשויה להועיל'. באותו יום חשבתי שלצד העבודה הרבה המושקעת באירגון הסידור עצמו, ראוי לתת את הדעת גם על אירגון עץ קטגוריות מסודר עבור הסידורים, קטעי התפילות וסדרי התפילה באתר באופן כללי (לא רק בסידור אשכנז). ואכן, התחלתי קצת בעבודה הזו, הוספתי קטגוריות שהיו חסרות לדעתי, הזזתי דפים בין הקטגוריות, איחדתי כפילויות וכו'. הקושי המרכזי שלי היה בכך שכבר '''היו קיימות''' קטגוריות רבות בנושא זה. היו כמה עורכים לפניי שהתחילו להכין עצי קטגוריות מסוגים שונים עבור דפי התפילות. אלא שכולם עזבו את העבודה באמצעה, והותירו אי-סדר: קטגוריות כפולות או כאלו שההבדל ביניהן לא מוגדר, המון קטגוריות שמכילות רק מעטים מהדפים שמתאימים אליהן, קטגוריות נדרשות היו חסרות ועוד ועוד. מבחינתי לא בא בחשבון להוסיף שכבה נוספת על כל הכאוס הקיים. אמנם ברור – כפי שכתבתי בזמנו בדף הבקשה – שתמיד קיימת האפשרות פשוט לרוקן את הקטגוריה מכל הדפים שבה ולהותירה כך, אבל איזו תועלת תצמח מכך? איזה ייתרון ניתן למצוא במצב שבו עשרות רבות של דפי-קטגוריות ריקים נמצאים באתר ללא שימוש על פני מצב שבו הם פשוט לא קיימים? לו היתה בידי אז ההרשאה המתאימה, הייתי יכול לנהל את הדיון בעניין זה בין העורכים שעוסקים בפועל בעריכת הסידור (כמו {{א|בן עדריאל}} ו-{{א|Yack67}}) ועשויים להבין בקלות את הצורך, ואז למחוק אותם בעצמי בכפוף לקבלת דעתם החיובית. אולם המצב הקיים אילץ אותי לפנות אל עורכים שאינם מצויים בעניין ואין להם מושג על מה מדובר. למרות זאת ניסיתי להתחיל ממשהו קל, ולהציע למחוק דפי-קטגוריות שעבור מחיקתם – כך חשבתי – אין צורך להסביר בפרוטרוט מדוע הם מיותרים, וזאת משום שהמפעילים יוכלו להתבסס על תקדים. מדובר בכמה קטגוריות שנועדו לארגן קטעים של הסידורים ונוצרה עבורן קטגוריה ראשית. יוצר הקטגוריות הנ&quot;ל לא הסתפק בעץ רגיל של קטגוריות (כלומר כמה קטגוריות המקושרות בעצמן לקטגוריה הראשית), אלא אף הבהיר את ההיררכיה ביניהן באמצעות השמות שנתן לדפים; היות ובניגוד לדפים אחרים באתר לא נהוג ליצור דפי-משנה לדפי-קטגוריה באמצעות קו נטוי (/) בשם הדף, הוא עשה זאת באמצעות הוספת שם קטגוריית-האם כתחילית אל שמות קטגוריות המשנה ואחריו מקף (-). אולם גם עבודת האירגון הזו נעצרה די בראשיתה, מה שגרם, כנראה, לכך שדף הקטגוריה הראשית נמחק על ידי אחד המפעילים, ובצדק, שהרי הוא לא מילא את ייעודו ורק הצטרף לרשימת נסיונות-הנפל של מיון התפילות בקטגוריות. אולם משום מה המפעיל לא סיים את העבודה, ואת קטגוריות-המשנה הוא לא מחק, וגם לא איחד אותן עם קטגוריות מקבילות. זו היתה הסיבה בשלה חשבתי שיהיה לי קל לשכנע את המפעילים למחוק את הדפים האלו – כאמור, לאור התקדים; שהרי מאחר שהדף הראשי נמחק, ברור שגם לדפי-המשנה שלו אין זכות קיום. אני מודה לך, דניאל, על כך שהגבת די מהר לפנייתי, אני מאד מאד מעריך את העובדה שאתה מפעיל-מערכת שעושה את עבודתו. אבל נסה גם להבין את התחושה שלי. לו היית כותב משהו כמו &quot;'''למרות התקדים''' אני רוצה שתפרט מדוע הדפים מיותרים&quot; הייתי לפחות מקבל את התחושה שדבריי הובנו. כאשר לא התייחסת כלל לטיעון הזה, התקבלה אצלי תחושה שהדברים שכתבתי לא ממש נקראו. אולם תגובתי בה סירבתי להסביר וכתבתי שאני מושך את הבקשה לא הגיעה ממקום של כעס ועלבון – פשוט התייאשתי. הבנתי שבקצב הזה אין שום סיכוי שאצליח לתקן את המצב הקיים, לאור זאת שאפילו הבקשה שהיתה נראית לי קלה-יחסית לא הובנה כהלכה. כשכתבתי על דיונים איסופיים '''ממש לא''' התכוונתי דווקא בנוגע לבקשה הספיציפית הזו; נניח שלאחר שהייתי מתאמץ ומסביר את עצמי היטב היא היתה מתקבלת והדף היה נמחק, היתה זו רק טיפה מן הים, רק ההתחלה. הייתי צריך לאחר מכן להגיש בקשה חדשה עבור הדף הבא שברצוני למחוק, לנהל דיון, לקוות שהבקשה תתקבל, להמשיך הלאה… אינוספי, לא? העניין הוא שכל מה שכתבתי כאן כבר נכתב על ידי שם בקצרה, אם היית מעיין היטב בתגובה שלי היית רואה זאת בעצמך. דיברתי שם מפורש על כאוס '''כללי''' בקטגוריות של התפילות ועל רצוני לעשות תיקון רוחבי. האמת שגם קיויתי שאולי בכל זאת מפעיל שאכפת לו, כאשר יקרא את דבריי על כאוס שקיים באתר ועל כך שברצוני לתקן אותו, יחשוב שזו מטרה טובה וירצה לעזור בכך. כמובן שלמרות זאת, לו היו המפעילים מסירים את הבקשה בנימוק שמשכתי אותה בעצמי, היה זה בסדר גמור מבחינתי. אולם מה שקרה הוא שהדיון נתקע למשך כמה חודשים, ובסופו של דבר הוסר על ידי נריה. '''ראיתי''' בזמנו את תקציר העריכה שלו. הוא לא הכיל התייחסות לטענות שהזכרתי. אגב, אתם שבים וטוענים שהאירוע ההוא היה חד-פעמי, אבל מפספסים את זה שיש סיבה לכך שהוא נותר '''חד-פעמי'''… 
::כמובן שקיימת תמיד האפשרות של פנייה ישירה. אבל כנראה שאני פשוט לא מרגיש בנוח לכפות את תחום העניין שלי על עורך אחר. בנוסף, כפי שכתבתי למעלה, בעת עריכה בוויקיטקסט, כאשר עבודה מסוימת נתקלת בקושי, הדרך הקלה היא תמיד פשוט לעבור למשהו אחר. תמיד יש בלי-סוף דברים שאני יכול לקדם, אז למה לי לעסוק במשהו שהעבודה עליו כל כך מסורבלת עבורי? מובן שלאור זאת חשבתי שהצעד ההגיוני ביותר הוא לבקש להיות בעצמי בעל הרשאה כזו (כבר רמזתי שם על המחשבה הזו). למרות זאת התמהמתי עם הגשת הבקשה עד השבוע, כאשר נחום דירבן אותי לעשות זאת. 
::אני מבין שהעניין הזה של מחיקת דפים נתפס אצל חלקכם כדבר נורא מסוכן. אבל אני באמת ובתמים רוצה שתחשבו שוב אם אין כאן הגזמה מסוימת. האם לא אמורה להיות התאמה מינימלית בין הקלות היתרה שבה כל גולש יכול ליצור דף חדש לבין יכולתם של משתמשים ותיקים, מנוסים ואחראיים (אני!) לעשות קצת סדר באתר? מדוע לא לסמוך על משתמש שהוכיח את עצמו בתחומים אחרים שידע לפעול בזהירות ובאחריות גם בנושא זה? כמובן שבלי קשר לדעתי האישית, וכפי שכבר כתבתי, אין לי שום כוונה לפעול עצמאית בעניין זה ולעבור על דעת חבריי, ואני גם ממש לא מתכנן מחיקה סיטונאית של כל מה שלא מוצא חן בעיניי כאן. אני לא חושב שמישהו יאשים אותי בכך שאי-פעם ניסיתי לכפות את דעתי או לפעול נגד דעת האחרים. 
::דניאל, צר לי על כך שלדעתך התועלת היחידה שוויקיטקסט עשוי להפיק מכך שאהיה מפעיל-מערכת היא מניעת פרישה שלי בשל היותי נעלב סידרתי (טוב… '''זה''' כבר באמת מעליב… ;) כבר כתבתי שלמרות שהסיבה העיקרית לרצוני בהרשאה היא בכדי לייעל את עבודתי הנוכחית, סביר להניח שאגיע בהמשך גם לפעילות של קונטרול. אני משתדל בדרך כלל לעשות כראוי את מה שאני עושה, ולו תהיה לי ההרשאה כנראה שאשתדל להשתמש גם בה כמיטב יכולתי. הסיבה שאני נמנע מלהתחייב על כך באופן מפורש היא רק משום שאיני יכול להתחייב על משהו שכרגע אין לי את הכלים לדעת בוודאות את כל ההשלכות שלו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:10, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
:::טוב. קראתי את הכל אבל לא יכול להתייחס אל הכל. אבל אציין ראשי פרקים.
:::* אני מצטער שלא שמתי לב עד כמה היית מושקע אז בפרויקט של הסידור. אני אודה כי הפרויקט של הסידור בעיניי הייתה תמיד קצת &quot;אבוד&quot;, ויש לך הרבה אומץ לדעתי לנסות לסדר את זה. אני משוכנע מתוך מה שכתבת שיש לך מספיק  לב ואכפתיות בעניין שאני מרגיש בנוח שתעשה דברים כמיטב יכולתך שסביר להניח תהיה יותר טוב משלי.
:::* לצערי אני פחות פנוי לויקיטקסט (ובמיוחד בנושאים שלא קשורים אל הפרויקטים שלי) - כך שלפעמים אני אפילו מגיב תוך כדי נסיעה באוטובוס וכדומה. ההקלדה הינה &quot;בקצרה&quot; כי זה בזבוז זמן להקליד בנייד. הבנתי אז שציינת כי קטגוריית-האם כבר נמחקה אבל עדיין רציתי להבין למה התתי קטגוריות הפריעו לך ואיזה נזק הם עושים. עכשיו אני מבין כי הכוונה שלך הייתה באמת &quot;לסדר את הכל&quot; באופן רוחבי ממה שחשבתי.
:::* המילים שלך למעלה נותנים לי יותר בטחון שאתה תנהל בצורה אחראית. מבחינתי לא ידעתי אם אתה בן 16 או בן 70, אבל עכשיו אני מרגיש יותר בטוח. 
:::* אני גם מסכים כי השיום של קטגוריות בסגנון של &quot;סידור - XXX&quot; אינו על הצד הטוב ביותר.
:::* העבודה שעשית בספר המכלול של הרד&quot;ק הייתה למופת. תודה רבה שוב!
:::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:32, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

===הצבעה===

{{בעד}}. המועמד אחראי, מקצועי, פעיל, חרוץ, ידען עצום, והעיקר: הוא תורם המון ספרות איכותית לאתר. הספריה כאן יותר עשירה באופן ניכר בגלל תרומותיו. למען עתידו של ויקיטקסט, חשוב שלכמה שיותר אנשים כמוהו יהיו הרשאות לעת הצורך. הדיון העקרוני כאן על מהות התפקיד מכובד וראוי; אני נוטה לדעתם של נחום ובן עדריאל, ולכן הצבעתי בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:45, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: גם אני {{בעד}}. הסברתי את נימוקיי בדיון לעיל ואני גם מסכים לכל דברי Dovi.{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:00, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::{{בעד}} לאחר הבנת הרצינות והלב שהשקיע המשתמש באתר אני מרגיש יותר בטוח לסמוך על נתינת הרשאה של מפעיל מערכת. מרגיש שהוא אחראי &quot;ומבוגר&quot; מספיק. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:34, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: קיים קונצנזוס בעד. ההרשאות יינתנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:34, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cutxl4m0jmhdexjcfmtoz7w0wrs8m72</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אמיתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6793</id>
    <revision>
      <id>3084532</id>
      <parentid>2991220</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:27:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1298" sha1="8t6ed34j4piwyb19nurvupoi5igrxzi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}&lt;/noinclude&gt;&lt;poem&gt;
לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ 
לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ 
לְמַעַן {{סי|גׇּ}}דְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ 
לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ 
לְמַעַן {{סי|ה}}וֹדָךְ 
לְמַעַן {{סי|וִ}}עוּדָךְ 
לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ 
לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ 
לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ 
לְמַעַן {{סי|יִ}}חוּדָךְ 
לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ 
לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ 
לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ 
לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ 
לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ 
לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ 
לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ 
לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ 
לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ 
לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ הָרַבִּים 
לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ
לְמַעַן {{סי|תְּ}}הִלָּתָךְ
&lt;/poem&gt;
הוֹשַׁע נָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8t6ed34j4piwyb19nurvupoi5igrxzi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל למושעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6959</id>
    <revision>
      <id>3084529</id>
      <parentid>2991243</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:23:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1441" sha1="c9x2jmjbs4ci87agm0905rftu9txcvt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}ל לְמוֹשָׁעוֹת
{{סי|בְּ}}אַרְבַּע שְׁבוּעוֹת
{{סי|גָּ}}שִׁים בְּשַׁוְעוֹת
{{סי|דּ}}וֹפְקֵי עֶרֶך שׁוּעוֹת {{נוא|שְׁעוֹת}}
{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשֻׁעוֹת
{{סי|וְ}}חִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת
{{סי|ז}}וֹעֲקִים לְהַשְׁעוֹת
{{סי|ח}}וֹכֵי יְשׁוּעוֹת
{{סי|טְ}}פוּלִים בָּךְ שְׁעוֹת
{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין שָׁעוֹת
{{סי|כּ}}וֹרְעֶיךָ בְּשַׁוְעוֹת
{{סי|לְ}}הָבִין שְׁמוּעוֹת
{{סי|מִ}}פִּיךָ נִשְׁמָעוֹת
{{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעוֹת
{{סי|סְ}}פוּרוֹת מַשְׁמָעוֹת
{{סי|עֵ}}דוּת מַשְׁמִיעוֹת
{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת
{{סי|צַ}}דִּיק נוֹשָׁעוֹת
{{סי|קִ}}רְיַת {{נוא|קָרֵב}} תְּשׁוּעוֹת
{{סי|רֶ}}גֶשׁ תְּשׁוּאות
{{סי|שָׁ}}לֹש שָׁעוֹת
{{סי|תָּ}}חִיש לִתְשׁוּעוֹת
&lt;/poem&gt;
הוֹשַׁע נָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>c9x2jmjbs4ci87agm0905rftu9txcvt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Erel Segal</title>
    <ns>3</ns>
    <id>9483</id>
    <revision>
      <id>3084578</id>
      <parentid>3084402</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:25:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Erel Segal</username>
        <id>542</id>
      </contributor>
      <comment>/* הביאור של כת&quot;ר על משלי נפלא וייחודי */ תגובה</comment>
      <origin>3084578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="311108" sha1="9a5d9h2dqzene13nxsyxw2fj6ts0xqy" xml:space="preserve">[[שיחת משתמש:Erel Segal/התשסז עד התשעג|ה'תשס&quot;ז עד ה'תשע&quot;ג]]

== unchecked מסתיר את הכתוב ==
שלום אראל,  בקשה קטנה, המלים unchecked מופיעים מעל הכתוב בפרוש רש&quot;י וברמב&quot;ן ומסתירים את השורה הראשונה. האם אפשר להזיז את אחד מהם? ilan sendowski 03:19, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:באיזה דף בדיוק? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' בחשוון ה'תשע&quot;ד 08:00, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:: בכל דף. תלך לפסוק: בראשית ל לב ותבחר לראות את רש״י. לפעמים קשה לנחש מה כתוב. ilan sendowski 13:15, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:::אתה מתכוון לדף הזה? [[קטע:רש&quot;י על בראשית ל לב]] אצלי הוא נראה בסדר. באיזה דפדפן אתה משתמש? (אני בפיירפוקס). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' בחשוון ה'תשע&quot;ד 20:03, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:::: אולי זה רק אצלי (ואולי אחרים שותקים), אבל המשפט הראשון בהקשר שנתת: &quot;&quot;נקד&quot; - מנומר בחברבורות דקות כמו נקודות פונטר&quot;א בלעז (פונקטירט)&quot; המילה unchecked מכסה אצלי חצי מהמילה פונקטירט. אולי זה תלוי בגודל האותיות, שמגיעות עד למקום הזה. תנסה להגדיל את האותיות (+ ctrl ). לא שזה חשוב, אבל אם אפשר להזיז. בכל אופן תודה שתיקנת לי את עניין &quot;עשרת מונים&quot;. ilan sendowski 22:26, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:::: נסיתי לשנות את גודל האותיות וזה לא עזר, הכל גדל וזז יחד - אני יכול לצלם את המסך ולשלוח לך תמונה, אם אני אדע לאיפה ואיך לעשות זאת בתוך ויקיטקסט.ilan sendowski 22:29, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::באיזה דפדפן אתה משתמש? בדקתי בפיירפוקס וגם בכרום וזה נראה בסדר. לשלוח צילום מסך - אפשר בדואר אלקטרוני. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ג' בחשוון ה'תשע&quot;ד 22:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
אני אשלח תמונות, אבל בנתיים, אני משתמש בiPad and Firefox ilan sendowski 00:16, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
:אם אתה משתמש ב-ipad - אולי תשתמש בתצוגה המיוחדת לניידים? בתחתית כל דף יש קישור &quot;Mobile View&quot; (אני רואה אותו גם בצילומי המסך ששלחת).
:הצעה נוספת: אולי תנסה לעבור לממשק עברי. בראש כל עמוד, ישנו קישור ל&quot;העדפות&quot;, משם ל&quot;פרטי המשתמש&quot;, ומתחת לאמצע הדף אפשר לבחור את &quot;שפת הממשק:&quot;. אם תבחר עברית, אולי זה ייראה יותר טוב. שבת שלום! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשע&quot;ד 17:38, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

== בעיה בתגי קטע של דפי הזוהר ==

שלום אראל. אני קצת מתחרפן עם הבעיה הזו. לא יכולתי למצוא את הבאג.

כאן (ב[[זהר חלק ב קלג א]]) הדף מציג את כל המשך הדף ואינו מפסיק בתגי קטע הסופי של '''קטע סוף=דף קלג א''' שנמצא בדף של ([[זוהר חלק טו]]). ואז שאר כל הדפים ריקים עד ([[זהר חלק ב קלט ב]]) ומשם מתחיל להיות שוב תקין??  הצילו.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:16, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

::{{בוצע}} וואאאוו איזה דייקנות צריך. פשוט היה ענין של הזזת '{' בדף קלט :-) תודה בכל אופן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:23, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

== [[שיחת משתמש:אראל סגל]] ==

זה גם שלך? שלחתי לך הודעה לשם בטעות... • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ג' בכסליו ה'תשע&quot;ד • 14:57, 6 בנובמבר 2013 (IST)
:כן, היתה הפניה מדף המשתמש אבל לא מדף השיחה, הוספתי עכשיו.

==העברות משם==
דרך אגב,

אתה אותו אראל סגל שכותב ב&quot;מעריב&quot;?

שבת שלום. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 05:19, 6 מאי 2005 (UTC)

=== לא! הוא כותב את השם שלו עם גרשיים סג&quot;ל ואני לא ===

==בקשה לטיפול עם הבוט==
אראל שלום,
תוכל לעשות שהבוט שלך (שיש לו, אם זכרוני אינו מטני, הרשאת מפעיל) יקח את כל הדפים מ[[מיוחד:הפניות לא תקינות]], למעט [[תרגום יונתן על מגילת אסתר]] שתיקנתי כבר, (בדקתי, וכולן מפנות לדפים לא קיימים (אדומים)) וימחק אותם? (אפשר פשוט למחוק הכל, ואז לשחזר את תרגום יונתן) -- [[משתמש:נחום|נחום]] 02:58, 7 באפריל 2008 (IDT)
:עדיין לא הצלחתי לכתוב בוט שמוחק דפים אוטומטית. אבל אני יכול לטעון לשם אוטומטית הפניה לדף אחר, למשל הפניה לדף המתאים במרחב הביאור. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 10:16, 7 באפריל 2008 (IDT)
:עברתי על הרשימה וגיליתי שיש כמה דפים שלא צריך למחוק. בפרט, יש שם כמה דפים של פסוקים, שמשום מה לא קיימים - יצרתי אותם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 10:22, 7 באפריל 2008 (IDT)


== עזרה בתבנית ניווט למשניות - ניווט לדפי הפרקים ==

:שלום אראל, 
:האם ניתן להכין תבנית אלגנטית עבור דפי הפרקים כמו [[ירושלמי שקלים ח]]• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ג' בכסליו ה'תשע&quot;ד • 12:52, 6 בנובמבר 2013 (IST)

::ראי ב[[משנה אבות א]] - אני רואה שכבר יש שם תבנית --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בכסליו ה'תשע&quot;ד 07:31, 7 בנובמבר 2013 (IST)
::אכן ראיתי את התבנית לאחר שכתבתי לך את ההודעה. ועדיין יש שם תקלות (בפרק האחרון במסכת יש קישור אדום) יכול להיות שבקרוב ארכז תקלות של התבניות הללו • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ז' בכסליו ה'תשע&quot;ד • 15:37, 10 בנובמבר 2013 (IST)

== [[ויקיטקסט:מזנון#בעיות בהפנייה לבבלי מהירושלמי]] ==

יש בעיה בהפניות לבבלי שהקישורים הם לפי דפים ולא לפי הלכות, יש לך רעיון כיצד לטפל בזה? • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ז' בכסליו ה'תשע&quot;ד • 15:40, 10 בנובמבר 2013 (IST)

== משנה מנוקדת ==

למה נוסח המשנה המנוקד אינו מופיע בדפי המשניות הבודדות? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 04:08, 8 בדצמבר 2013 (IST)

:איפה הוא לא מופיע? ב[[משנה אבות א א]], למשל, הוא כן מופיע. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשע&quot;ד 19:31, 10 בדצמבר 2013 (IST)

::ראה לדוגמא [[משנה ברכות א א]] ו[[משנה ברכות א ב]]. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 00:38, 11 בדצמבר 2013 (IST)

:::כנראה בגלל שבדף [[משנה ברכות א ניקוד]] היו תגי poem. התגים האלה לא הולכים ביחד עם &quot;קטע&quot;. עכשיו הורדתי את תגי קטע משם והמשנה המנוקדת מופיעה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' בטבת ה'תשע&quot;ד 19:49, 11 בדצמבר 2013 (IST)
::::תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 02:18, 12 בדצמבר 2013 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

שלום רב, אבקש לשנות את שמי מ[[משתמש:קרוקס|קרוקס]] ל[[משתמש:Crocsh|Crocsh]], תודה. [[משתמש:קרוקס|קרוקס]] ([[שיחת משתמש:קרוקס|שיחה]]) 15:46, 27 בדצמבר 2013 (IST)

:בוצע. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 15:55, 27 בדצמבר 2013 (IST)

== עזרה במקראות גדולות ==

שלום אראל.

יצרתי קטע חדש ([[קטע:רבי ישעיה מטראני על ישעיהו ד ה]]) שאני רוצה להכניס לתוך דף המקראות גדולות של הפסוק. איך אני יכול להכניס אותו לשם?

בתודה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י' באדר א' ה'תשע&quot;ד • 10:16, 10 בפברואר 2014 (IST)
:אתה מכליל אותו עם תווי {{ במקום [[. אני אדגים לך בדף של המ&quot;ג. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 10:33, 10 בפברואר 2014 (IST)
:תראה מה שעשיתי שם. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 10:40, 10 בפברואר 2014 (IST)
::תודה רבה, אך מדובר בפלסטר.
::אני חיפשתי פיתרון מהותי יותר שיכניס אותו באופן אוטומאטי לתבנית במקרה שייכתב. כעת גיליתי שגם האבן עזרא ביואל לא נכלל בתבנית וצריך הוספה ידנית. הפיתרון של נחום הוא טוב זמנית, אך לדעתי כדאי גם להכניס אותם לתבנית (כפי שהאבן עזרא נכנס אוטומאטית לבראשית, לדוגמא). בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י' באדר א' ה'תשע&quot;ד • 11:31, 10 בפברואר 2014 (IST)
:::אפשר לשנות את [[תבנית:מקראות גדולות על פסוק]].
:::אבל לפני כן, כדאי להחליט אם רוצים לקרוא לו &quot;רבי ישעיה מטראני&quot;, או כמו בויקיפדיה: [[w:ישעיה די טראני]]. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באדר א' ה'תשע&quot;ד 20:24, 10 בפברואר 2014 (IST)
::::המשמעות של &quot;di&quot; באיטלקית היא &quot;מ&quot; ולכן אני סובר שכדאי לקרוא לו &quot;רבי ישעיה מטראני&quot;. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;א באדר א' ה'תשע&quot;ד • 21:40, 10 בפברואר 2014 (IST)
:::::ומי הם [[קטע:רי&quot;ד על נחמיה ח ח]], [[תבנית:רי&quot;ד על שופטים א א]], [[תבנית:רי&quot;ד על שופטים א ג]]? - האם זה אותו פרשן? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;א באדר א' ה'תשע&quot;ד 08:16, 11 בפברואר 2014 (IST)

כן. הוא גם בעל &quot;תוספות רי&quot;ד&quot;. ר' ישעיהו די-טראני. בגלל שהד' נכנסה לכינוי שלו אני לא מסכים עם איתן.
[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 08:24, 11 בפברואר 2014 (IST)

== cat-a-lot ==

שלום אראל. אם תוכל לייבא מויקיפדיה את הגאדג'ט cat-a-lot זה יוכל לעזור מאוד לשינויי הקטגוריה הבעל&quot;ט. בתודה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 20:57, 11 במרץ 2014 (IST)
:כדאי לפנות למישהו שמבין בייבוא גאדג'טים מויקיפדיה :) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 18:41, 12 במרץ 2014 (IST)
::פניתי לאינקבג. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;א באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 18:53, 12 במרץ 2014 (IST)

== שלום אראל. בקשה קטנה ==

אודה לך אם תוכל להסיר לגמרי את &quot;ביאור:משנה&quot; מהתבנית &quot;כותרת במבנה מסכת&quot;.

אני מעדיף לשלוט על הכותרות בעצמי באופן ידני.

סליחה על הטרחה.

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 18:37, 13 במרץ 2014 (IST)

:התבנית הזאת נמצאת בשימוש בדפים רבים, ובפרט, בכל דפי המשניות, כגון [[משנה מגילה ב א]]. לדעתי כדאי שיהיה קישור מהדפים הללו למקום המתאים בביאור. מה דעתך? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד באדר ב' ה'תשע&quot;ד 07:43, 16 במרץ 2014 (IST)

לא הבנתי. אתה מתכוון שאפשר להשתמש בתבנית כדי להפנות מהמשנה לביאור וההפך? אם כן - זה כמובן רצוי. חיפשנו לפני זמן מה דרך לעשות זאת.

אבל ביחס לכותרות הפרקים בביאור עצמו אני מעדיף שלא יהיו בתבנית. לפעמים אני רוצה לשנות את הכותרת, או להוסיף הערה משמאלה של הכותרת, ואיני יודע איך עושים את זה כאשר היא מוכתבת ע&quot;י התבנית.

כרגע התבנית קיימת רק במסכת בבא קמא, ואשמח אם תסיר אותה משם, (או שתגלה לי את הסוד איפה מתחבאים הפרמטרים שלה).

תודה, וחג שמח

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:56, 16 במרץ 2014 (IST)

:באיזה דף בדיוק אתה רואה את הכותרת שאתה רוצה להסיר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 16:46, 17 במרץ 2014 (IST)

בכל הדפים של מסכת בבא קמא, למשל [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א]]. תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 11:44, 18 במרץ 2014 (IST)

:עכשיו הבנתי, והסרתי את הכותרת --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד 08:22, 19 במרץ 2014 (IST)

תודה [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:32, 19 במרץ 2014 (IST)

== איילת השחר -- כלל י ==

שלום אראל. התחלתי בהעתק הדבק של טקסט של &quot;איילת השחר&quot; של המלבי&quot;ם מהאתר שלך. בעיה שנתקלתי בו -- אצלכם מופיע טקסט של כלל י' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37625&amp;st=&amp;pgnum=6 שלא מופיע בקובץ שלי] . עקב כך, כל מה שהעתקתי והדבקתי עד עכשיו (אחרי סימן י') יוצא מספר אחד פחות ממה שמופיע באתר שלך (ובכן עכשיו באתר של ויקיטקסט). תוכל אולי לברר לי מאיפה בא הטקסט של '''כלל י''' באתר שלך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:41, 28 במרץ 2014 (IST)
:חיפשתי ומצאתי את הטקסט הזה בכלל טו (בהיברו-בוקס) וגם בכלל טז (באתר שלי). כנראה באתר שלי הטקסט נכנס לכלל י בטעות. בדקתי גם בספר שברשותי (מהדורת ברמן-ברוכמן), ואמנם אין לי הטקסט של איילת השחר, אבל לפי מספרי הכללים המופיעים בגוף הטקסט, למשל [[התורה והמצוה ויקרא יב א-ב#סימן ו]], נראה שהטקסט מתאים למהדורת היברו-בוקס. לכן נראה לי שעדיף להשאיר את מספרי הסעיפים כמו במהדורת היברו-בוקס (ולא כמו באתר שלי).  --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:37, 28 במרץ 2014 (IDT)

:: תודה רבה לך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 28 במרץ 2014 (IDT)

==אילת השחר -- ארגון פרקים וכללים בדפים==
נראה לי שארגון החומר על ידי תבניות יסתכם בכמות גדולה מדי של טקסט בדף אחד. נראה לי שאצטרך לשים קישורים בדף הראשי אל כל 54 דפי פרקים בנפרד כזה:
* [[אילת השחר (מלבי&quot;ם)/פרק א]]
* [[אילת השחר (מלבי&quot;ם)/פרק ב]]

דעתך? נראה הגיוני?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:39, 30 במרץ 2014 (IDT)
:זה באמת נראה קצת ארוך, אבל מצד שני יש יתרון גם בלראות את כל הטקסט בדף אחד - כך אפשר לחפש טקסט בבת אחת בכל הדף בעזרת Ctrl+F. אבל אפשר לעשות דף [[אילת השחר (מלבי&quot;ם) בדף אחד]] שבו יהיה כל הטקסט בדף אחד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:08, 31 במרץ 2014 (IDT)


::יש טעות שמה באתר הנווט לתנ&quot;ך. מכלל שכא עד לסביבות שלו -- הכל הוא העתק של כללים קודמים ואינה הטקסט הנכון המתאימה לסימן הכלל ההוא. לידיעתך. בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:26, 23 באפריל 2014 (IDT)

== שלום אראל. האם תוכל להגיד לבוט שלך לייבא גם את תחילת המכילתא לבשלח (פרק יג פס' יז-כב)? ==

תודה, [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 00:10, 22 באפריל 2014 (IDT)
:אני לא מוצא אצלי את הטקסט הנ&quot;ל... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ד 13:12, 22 באפריל 2014 (IDT)

טוב. הוספתי את הקטע הנ&quot;ל. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 21:42, 23 באפריל 2014 (IDT)

== בקשה לתיקון טכני רוחבי ==

שלום אראל, ותודה על המשך העבודה בקובץ. עניתי על שאלותיך האחרונות בדף שיחתי. השרשור הפך להיות קצת מסורבל, ואולי כדאי לנו לפתוח נושא חדש לשאלות הבאות כדי שלא נתבלבל.

יש לי בקשה טכנית לא לגבי הקובץ, אלא לגבי החומר שכבר קיים בוויקיטקסט. אני יודע שאתה לא מעדיף בדרך כלל להפעיל בוט על דפי ויקיטקסט בגלל הסכנה לשיבושים, אבל הדבר הזה הוא כל כך זוטר ופשוט שאולי לא תהיה בעיה כזו.

כעת יש טעות קטנה, עקבית ורוחבית, בכל התנ&quot;ך. יש שתי תבניות שכל אחת מהן מופיעה כעת עם רווח לאחריה, ופשוט צריך למחוק את הרווח הזה. שתי התבניות והשינוי המתבקש הן:
*&lt;nowiki&gt;כעת כתוב &quot;{{מ:לגרמיה}} &quot;. צריך להפוך אותו ל&quot;{{מ:לגרמיה}}&quot; (בלי רווח אחרי התבנית).&lt;/nowiki&gt;
*&lt;nowiki&gt;כעת כתוב &quot;{{מ:פסק}} &quot;. צריך להפוך אותו ל&quot;{{מ:פסק}}&quot; (בלי רווח אחרי התבנית).&lt;/nowiki&gt;

יש לדעתך אפשרות לעשות את זה ע&quot;י בוט לכל הדפים בתוך [[:קטגוריה:מקרא על פי המסורה]]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:30, 22 במאי 2014 (IDT)

:אתה מתכוון לדפים במרחב המשתמש שלך? או לדפים במרחב הראשי? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד 18:58, 22 במאי 2014 (IDT)

::אני מתכוון אך ורק לדפים [[:קטגוריה:מקרא על פי המסורה|בקטגוריה הנ&quot;ל]]. אבל כולם בפועל במרחב המשתמש שלי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:02, 22 במאי 2014 (IDT)

:::בסדר, אני אבדוק. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד 19:10, 22 במאי 2014 (IDT)

:::התחלתי ברגע זה את העדכון של 911 הדפים בקטגוריה. 
:::בהזדמנות זו תיקנתי את ה[http://tora.us.fm/tnk1/export.php סקריפט] כך שיוריד עד 1000 דפים  בקטגוריה (ולא רק 100 כמו קודם). אתה מוזמן להשתמש בקישור זה בעתיד לשינויים נוספים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;ד 10:14, 23 במאי 2014 (IDT)

::::קודם כל, כל כך טובה! זה עבד מצויין. חכיתי לזה הרבה זמן...
::::אמנם צדקת שיכול להיות איזה שינוי בלתי-צפוי. משום מה כל הדפים מתחילים עכשיו בשירה ריקה מיותרת... זה לא כל כך מפריע ובכל זאת.
::::תודה שוב ושבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:31, 23 במאי 2014 (IDT)

:::::אתה צודק, היה באג בתוכנה, תיקנתי אותו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;ד 13:20, 23 במאי 2014 (IDT)

::::::תודה רבה מאוד, הכל נראה מצויין! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:26, 23 במאי 2014 (IDT)

===עוד בקשה דומה===

שלום אראל, אודה לך אם תוכל לבצע עוד תיקון רוחבי קל, ממש כמו התיקון הקודם שעשית. הנה השינוי המתבקש בדפים בתוך [[:קטגוריה:מקרא על פי המסורה]]:
*&lt;nowiki&gt;במקומות שכתוב &quot;{{מ:לגרמיה}}{{ר0}}&quot;. צריך להפוך אותו ל&quot;{{מ:לגרמיה}}{{ר0|רווח=לא}}&quot; (כלומר שצריך להכניס את הפרמטר לתוך התבנית השנייה כאשר [[תבנית:מ:לגרמיה|מ:לגרמיה]] באה מיד לפניה).&lt;/nowiki&gt;

תודה על כל העזרה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

:שלום אראל, ראית את זה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:22, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

== תיקון סופי שורות ==

אראל אני ממש מתנצל, הייתי עסוק ואז שכחתי מזה לגמרי!

לעצם העניין: העיקרון שאתה מפעיל בקובץ &quot;תיקון סופי שורה&quot; נראה לי נכון, ובלבד שתהיה אפשרות בסופו של דבר להמיר את [[תבנית:ש]] בחזרה אל רווח רגיל של שורה ריקה בדפי הוויקי.

שאלה טכנית: למה יש תמיד רווח אחד בין התבניות בקובץ (כולל התבנית של השורה הריקה) בטור C? הוא נראה מיותר.

::שמתי רווח לפני ואחרי התבנית של השורה הריקה כדי שיהיה יותר ברור. אני יכול למחוק אותו כבר עכשיו, או למחוק אותו אוטומטית בזמן התרגום חזרה לסימני סוף שורה. מה אתה מעדיף? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בסיוון ה'תשע&quot;ד 15:29, 20 ביוני 2014 (IDT)
:::בגלל שהשימוש המדוייק ברווחים כל כך חשוב כאן, ובכל מקום שיש רווח או אין רווח יש לכך משמעות מהותית, נראה לי חשוב מאוד שההמרה מוויקיטקסט לקובץ תהיה באופן זהה לגמרי 1:1, כדי שהקובץ ישקף בדיוק את המידע הסמסנטי שקיים בוויקיטקסט. אז כדאי באמת למחוק אותם כבר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:38, 20 ביוני 2014 (IDT)

סליחה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:36, 9 ביוני 2014 (IDT)


:מצאתי עוד דבר חריג: משום מה בפרק א' בלבד יש &quot;ש&quot; מיותרת ב-C לפני כל פסוק. שאר כל הפרקים נראים בסדר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:47, 9 ביוני 2014 (IDT)

::אז האם צריך למחוק את כל סימני השורה החדשה שנמצאים לבדם בשורה?
:::בפרק א' כן, כי זה לא קיים במקור. אבל יש מקומות אחרים שבהם קיים שורה חדשה ריקה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:38, 20 ביוני 2014 (IDT)
:::שבוע טוב אראל, עכשיו הבנתי מה הבעיה. בגלל הנסיונות שנעשו בפרק א' בישעיהו נוספו רווחים של שורה לפני כל פסוק. עכשיו עשיתי שחזור וניקיון בפרק. לא נראה לי שהבעיה קיימת בפרקים אחרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:05, 21 ביוני 2014 (IDT)

:ועוד דבר טכני קטן: בסוף C של פסוקים &quot;0&quot; (קוד בתחילת פרק) יש תמיד &quot;ש&quot; בסוף, אבל גם בתחילת C של פסוק א' יש &quot;ש&quot;, כך שאחד מהם מיותר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:52, 9 ביוני 2014 (IDT)

::בסדר, אני אוריד מסוף פסוק 0. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בסיוון ה'תשע&quot;ד 15:29, 20 ביוני 2014 (IDT)

:::תודה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:38, 20 ביוני 2014 (IDT)

== הסידור הפתוח ==

::שלום אראל. החב'רה מפרויקט Open Siddur ביקשו גישה לקבצים שאתה מכין למקרא. אפשר לשתף אותם בקובץ (אהרן ורדי ואפרים פיינשטיין)? אם צריך אשלח לך את המיילים שלהם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 17 ביוני 2014 (IDT)

:::אפשר, אם יש להם חשבון בג'ימייל. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בסיוון ה'תשע&quot;ד 08:41, 20 ביוני 2014 (IDT)

::::עשיתי. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:49, 20 ביוני 2014 (IDT)

== תיקון קל לראשי הספרים בתנ&quot;ך ==

שלום אראל, היום ביצעתי תיקון קל בראשי הספרים בתנ&quot;ך. את תיקון הזה הכנסתי באופן ידני גם בתחילת הקובץ של ספר מלכים כדי שהכל יהיה מתואם. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:57, 25 ביולי 2014 (IDT)

== שינוי ב{{תב|ניווט משנה}} ==

הי אראל, אני לא בטוחה, אנא הגד לי אם [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94&amp;diff=next&amp;oldid=537840 שינוי זה] שעשיתי הוא בסדר • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ב' באב ה'תשע&quot;ד • 10:56, 29 ביולי 2014 (IDT)
:זה נראה בסדר, אני לא יודע למה היתה המילה הזאת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' באב ה'תשע&quot;ד 11:37, 29 ביולי 2014 (IDT)

==[[תבנית:מאמר אוסף]]==
שלום אראל,

ישנם מספר מאמרים במרחב השם &quot;ביאור&quot; שיובאו לכאן ע&quot;י הבוט שלך מאתר הניווט בתנ&quot;ך, המהווים &quot;מאמרי אוסף&quot;. הם מאופיינים ע&quot;י הצבת התבנית &quot;[[תבנית:מאמר אוסף]]&quot; בראש המאמר. כדאי מאד לייבא לכאן את התבנית הזאת גם כן מהאתר ההוא, ולהסב אותו כדי שישמש אותנו כראוי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:09, 8 באוגוסט 2014 (IDT)
:תיקנתי, תודה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד באב ה'תשע&quot;ד 07:11, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

== המשך בחמש מגילות ==

שלום אראל, ותודה רבה מאוד על כל העזרה עד כה. הביצוע של דניאל היה מושלם, ונראה לי שלמדנו את כל הלקח לגבי הספרים שעסקנו בהם עד עכשיו.

אני מציע שנמשיך בחמש מגילות (כל אחת בדף משלה): מצד אחד הן יחסית קטנות, אבל מצד שני הן מעלות בעיות נוספות שצריך ללמוד איך להתמודד איתן. אולי כדאי לעבוד לאט לאט במשך השבוע לפי דרגת הקושי:
#בשלב ראשון שיר השירים, רות, ואיכה: בשלושת המגילות הללו יש רק בעייה נוספת אחת, שלרוב כבר יש בהן [[תבנית:מ:פסוק]]. אני לא יודע אם זה מיקל עליך או הופך את העבודה שלך ליותר קשה. מה אתה חושב?
#בשלב השני קהלת. כאן יש עוד קושי נוסף: זה השיר הראשון שלנו, והפסוקים של שירת העתים מופיעים בתוך טבלה ([[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג|ראה בדף העריכה של פרק ג']]). אני לא יודע מה הפתרון. כשנגיע לשם אולי ננסה קודם להכניס את הקוד של הטבלה ממש לתוך D, או C ו-D. זה יהיה מסובך אבל אולי פחות ממה שאני דואג.
#בשלב השלישי אסתר. כאן יש גם צורת השיר בטבלה ([[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|ראה בדף העריכה של פרק ט']]), וגם קושי נוסף: באסתר יש תגיות של &quot;קטע&quot; שצריך '''לשמור''' אותם בהמרה, והם נקראים בשמות של קטע כגום &quot;פרשות סתומות 1&quot; ו-&quot;פרשות סתומות 2&quot; וכו'. צריך שלא למחוק אותם בהמרה.

נראה לי שאחרי חמש מגילות, ספרי אמ&quot;ת כבר יהיו קלים :-). וספרי הנביאים עוד יותר, כמעט אוטומטיים. כל הטרחה הזאת כדי שבהמשך יהיה יותר קל... מתי שיתאפשר לך להעלות את שלושת המגילות הראשונות אתחיל לעבוד עליהן. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:37, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

===רות ושיר השירים ואיכה===

שלום אראל, עברתי עכשיו את רות ושיר השירים, שהן שתי המגילות הכי קלות. תיקנתי את הדברים הקטנים מהסוגים שאנחנו כבר רגילים להם.
מצאתי שני דברים שכדאי שתהיה מודע להם:
*משום מה לא נכנסו מספרי הסדרים לתוך [[תבנית:מ:פסוק]].
**האם אתה רוצה שאעלה הכל מחדש? זה עלול לדרוס את השינויים שביצעת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]]
***אענה לך על זה להלן. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:34, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
• ח' באלול ה'תשע&quot;ד 13:48, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
*בשיר השירים ג,יא קרה משהו קטן אבל מאוד מוזר: [[תבנית:מ:פסק]] נמצאת משום מה בטור C. השארתי אותו כך בינתיים כדי שתראה (ראה בשורה 143). זה מוזר בגלל שהתבנית הזו נמצאת באמצע הפסוק ולא בתחילתו, ועד עכשיו ראינו רק תבניות בתחילת פסוקים שלפעמים נמצאים בטור הלא-נכון.
**זה כנראה בגלל שהוא צמוד לתבנית &quot;נוסח&quot;, שנמצאת בתחילת הפסוק. מקרה מאד יוצא-דופן שצריך לתקן ידנית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' באלול ה'תשע&quot;ד 13:48, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
***בסדר, תיקנתי אותו ידנית.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:34, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
בינתיים מחכה לתשובתך, ואח&quot;כ אפשר להעלות את רות ושה&quot;ש בלי תבניות של מ:פסוק כדי לבדוק את השינויים בטקסט. תודה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:02, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

בוקר טוב, עברתי עכשיו גם על איכה, שגם הוא קל כמו רות ושה&quot;ש. אפשר להעלות את שלושתם: את רות ושה&quot;ש שכבר יש בהם [[תבנית:מ:פסוק]] בוויקיטקסט עם התבנית; ואת איכה בינתיים בלי התבנית; כדי לבדוק קודם כל את השינויים בטקסט עצמו בכולן.

צריך לזכור שבכולן משום מה אין מספרים של סדרים ב[[תבנית:מ:פסוק]] בקובץ, ולברר מדוע.

יכול להיות שקהלת ואסתר יהיו יותר מסובכים, לכן נראה נכון לסיים את שלוש אלו קודם כל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:00, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

====מספרי הסדרים====

'''חשוב לברר:''' האם יש סיבה לכך שמספרי הסדרים לא נכנסו לתוך [[תבנית:מ:פסוק]] בחלק מהמגילות? הם רק מופיעים בקהלת ואיכה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
:אני יכול לתקן את זה, אבל השאלה היא אם להעלות עכשיו את הכל מחדש, דבר שידרוס את התיקונים שעשית? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' באלול ה'תשע&quot;ד 13:49, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
::הוספתי אותם ידנית, במגילות זה קל מאוד בגלל שהם קצרים. אפשר לתקן לקראת העתיד? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:34, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
:::אפשר לתקן לעתיד. האם יש עוד ספרים שבהם יש מספרי סדרים? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באלול ה'תשע&quot;ד 07:41, 4 בספטמבר 2014 (IDT)
::::הסדרים מסומנים בכל התנ&quot;ך. ברוב הספרים זה ע&quot;י [[תבנית:מ:סדר]]. במיעוט ספרים (או בחלקי ספרים) שכבר יש להם [[תבנית:מ:פסוק]] הוא כבר נמצא בתור פרמטר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

====קווי // בכתובת URL====

גם במגילות יש הערה שבתוכה נמצאת כתובת URL בטור D. הכתובת מתחילה כמובן ב&quot;http://&quot;. צריך לוודא שתוכנת ההמרה לא יתרגם את שני הקווים &quot;//&quot; לרווח של שורה חדשה. אגב התווים &quot;//&quot; מופיעים עוד הרבה בטור D כחלק מטבלאות השירים, ובשימוש רגיל כזה (שאינו בתוך כתובת URL) הם כן צריכים להתפרש כרווח של שורה חדשה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:39, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
:בסדר, נבדוק את זה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' באלול ה'תשע&quot;ד 13:48, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

===קהלת ואסתר===

====שירים בטבלאות====

שלום אראל. היום עברתי על קהלת ואסתר בקובץ. הן מסובכות במיוחד כי בפעם הראשונה יש לנו פסוקים של שיר משובצים בתוך קוד של טבלה. אני רואה שאת הקוד של הטבלה העברת ישר לטור D. יכול להיות שזה יעבוד בסדר, ננסה את זה בהמרה. בכל מקרה נראה לי במבט ראשון שהקוד של הטבלה הועתק נכון אל קובץ האקסל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

====נספחים ו/או הערות בסופי פרקים====

חשוב גם לדעת שבפרקים שיש בהם צורה של שיר בטבלה (קהלת ג' ואסתר ט') יש גם '''נספח בסוף הפרק''' שבו מופיעים אותם פסוקים שוב בצורות נוספות (כולל טקסט פשוט בלי טבלה). משום מה הנספחים הללו לא הועתקו לתוך הקובץ (ראה לדוגמה את קהלת פרק ג' פסוק &quot;תתת&quot; בטור C והשווה אל סוף דף העריכה של [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג|קהלת ג']] שחסר בקובץ האקסל).

:זה לא הועתק כנראה כי הוא נמצא בין תגי &quot;קטע&quot;. 

נא להסתכל בבקשה גם בשורה 826 טור E (פסוק &quot;תתת&quot; בסוף אסתר פרק ט') ותראה את הקוד המוזר שם (&quot;#N/A&quot;). את הקוד לנספח בסוף פרק זה (בטור C) הוספתי ידנית.

האם אפשר לבדוק את תוכנת ההמרה, כדי שבשביל פסוקי &quot;תתת&quot; התוכנה '''תמיד''' תעתיק את '''כל''' הטקסט עד סוף הדף ממש? יש לא-מעט דפים נוספים בתנ&quot;ך שיש להם הערות או נספחים בסוף, וצריך שלא לאבד את המידע הזה בהמרה האוטומטית. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:58, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

:אפשר להעתיק את הכל לתוך האקסל, אבל זה יהיה מאד ארוך ויהיה לך מאד לא נוח לערוך שורה כל-כך ארוכה. אולי פתרון טוב יותר הוא לשים את הטקסט הזה בדף נפרד כגון &quot;קהלת ג/הערות&quot; או &quot;אסתר ט/נספח&quot;? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' באלול ה'תשע&quot;ד 13:55, 3 בספטמבר 2014 (IDT)
::אם זה אפשרי, במקום שיהיו הרבה דפים נוספים מעבר לספרים הייתי מעדיף בהרבה שיהיה טור נוסף F בשביל &quot;נספחים&quot;, והנספח יהיה שם בסופי פסוקים &quot;תתת&quot; בפרקים שיש בהם נספח. נא להודיע לי אם לעשות את זה כך או להוסיף את החומר הזה במקום אחר או בדרך אחרת. מדובר על קהלת ג' ועל אסתר ח' וט'. צריך גם לבדוק את פשר הקוד המוזר (&quot;#N/A&quot;) בשורה 826. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:43, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

:::אם אתה רוצה שזה יישאר בטבלה, אז נשאיר את זה כבר כמו עכשיו, בעמודה C של פסוק תתת.
:::עקרונית זה מועתק אוטומטית לשם, אלא אם כן זה נמצא בתוך תגי קטע. במקרה זה צריך להעתיק ידנית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באלול ה'תשע&quot;ד 07:44, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

::::זה יהיה גם פשוט וגם מצויין אם תהיה אפשרות שבפסוקים &quot;תתת&quot; התוכנה לא תוריד את תגי הקטע בכלל. זה יפתור את כל הבעייה. זה בר ביצוע לדעתך? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:51, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

:::::אני רואה עכשיו שיש בעיה אחרת: בגלל שיש שם פסוקים, הוא מנסה להכניס אותם לפסוקים שמספרם גדול ממספר הפסוקים בפרק, ולכן התוכן נעלם. הפתרון הכי טוב - להעתיק את הנספחים ידנית למקום הרצוי. יש רק מעט כאלה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באלול ה'תשע&quot;ד 09:53, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

::::::אם ממש צריך אז בסדר. אני מבין את הבעייה שהתוכנה תוסיף פסוקים בטעות וזה באמת חמור. אבל דע לך שהעתקה ידנית של הנספחים אינו כל כך פשוט, כי צריך להמר ידנית את כל הרווחים של שורה חדשה ל-&quot;//&quot; ונופלים בזה טעויות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

====תגי &quot;קטע&quot; באסתר====

תוכנת ההמרה משמיטה תגי &quot;קטע&quot; שנמצאים בדפי ויקיטקסט. כך זה צריך להיות וזה נכון, כי את התגיות הרגילות למספר הפסוק והפרק אתה מוסיף באופן אוטומטי בעת המרת הקובץ.

אמנם במגילת אסתר יש תגי קטע מיוחדים שאין כמותם בשאר התנ&quot;ך, והם חייבים להיות בקובץ האקסל (&quot;hardcoded&quot;). היום הוספתי אותם באופן ידני בהעתק-הדבק מוויקטקסט, כדי שאח&quot;כ הם ייעתקו בחזרה מהקובץ אל ויקיטקסט. רציתי שתהיה ער לכך, ואם נראה לך שזה יגרום לאיזושהי בעייה נא להודיע לי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

== An important message about renaming users ==

&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Dear Erel Segal,
''My aplogies for writing in English. Please translate or have this translated for you if it will help.''
I am cross-posting this message to many places to make sure everyone who is a Wikimedia Foundation project bureaucrat receives a copy. If you are a bureaucrat on more than one wiki, you will receive this message on each wiki where you are a bureaucrat.

As you may have seen, work to perform the Wikimedia cluster-wide [[mw:SUL finalisation|single-user login finalisation]] (SUL finalisation) is taking place. This may potentially effect your work as a local bureaucrat, so please read this message carefully.

Why is this happening? As currently stated at [[m:Global rename policy|the global rename policy]], a global account is a name linked to a single user across all Wikimedia wikis, with local accounts unified into a global collection. Previously, the only way to rename a unified user was to individually rename every local account. This was an extremely difficult and time-consuming task, both for stewards and for the users who had to initiate discussions with local bureaucrats (who perform local renames to date) on every wiki with available bureaucrats. The process took a very long time, since it's difficult to coordinate crosswiki renames among the projects and bureaucrats involved in individual projects. 

The SUL finalisation will be taking place in stages, and one of the first stages will be to turn off Special:RenameUser locally. This needs to be done as soon as possible, on advice and input from Stewards and engineers for the project, so that no more accounts that are unified globally are broken by a local rename to usurp the global account name. Once this is done, the process of global name unification can begin. The date that has been chosen to turn off local renaming and shift over to entirely global renaming is 15 September 2014, or three weeks time from now. In place of local renames is a new tool, hosted on Meta, that allows for global renames on all wikis where the name is not registered will be deployed. 

Your help is greatly needed during this process and going forward in the future if, as a bureaucrat, renaming users is something that you do or have an interest in participating in. The Wikimedia Stewards have set up, and are in charge of, a new community usergroup on Meta in order to share knowledge and work together on renaming accounts globally, called [[m:Global renamers|Global renamers]]. Stewards are in the process of creating documentation to help global renamers to get used to and learn more about global accounts and tools and Meta in general as well as the application format. As transparency is a valuable thing in our movement, the Stewards would like to have at least a brief public application period. If you are an experienced renamer as a local bureaucrat, the process of becoming a part of this group could take as little as 24 hours to complete. You, as a bureaucrat, should be able to apply for the global renamer right on Meta by the [[m:SRGP|requests for global permissions]] page on 1 September, a week from now.

In the meantime please update your local page where users request renames to reflect this move to global renaming, and if there is a rename request and the user has edited more than one wiki with the name, please send them to [[:m:SRUC|the request page for a global rename]].

Stewards greatly appreciate the trust local communities have in you and want to make this transition as easy as possible so that the two groups can start working together to ensure everyone has a unique login identity across Wikimedia projects. Completing this project will allow for long-desired universal tools like a global watchlist, global notifications and many, many more features to make work easier.

If you have any questions, comments or concerns about the SUL finalisation, read over the [[m:SUL|Help:Unified login]] page on Meta and leave a note on the talk page there, or on the talk page for [[m:Talk:Global renamers|global renamers]]. You can also contact me on [[m:User talk:Keegan (WMF)|my talk page on meta]] if you would like. I'm working as a bridge between Wikimedia Foundation Engineering and Product Development, Wikimedia Stewards, and you to assure that SUL finalisation goes as smoothly as possible; this is a community-driven process and I encourage you to work with the Stewards for our communities.

Thank you for your time.
-- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] [[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]] 21:24, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

&lt;small&gt;--This message was sent using [[m:MassMessage|MassMessage]]. Was there an error? [[m:Talk:MassMessage|Report it!]]&lt;/small&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/MassMessage/Crats&amp;oldid=9637985 --&gt;

== פסוקים בטבלאות של שירים ובנספחים ==

שלום אראל, אתמול בלילה חשבתי על עוד בעייה שצריך לשים לב אליה, ויש לי גם הצעה לפתרון. נא להגיד לי אם הרעיון נראה לך מעשי.

'''הבעייה היא כך:''' יש כאמור פסוקים המופיעים ברצף הטקסט ב&quot;צורת שיר&quot;, ובדפי העריכה הם מופיעים בתוך קוד של טבלה. נניח בינתיים שכל הקוד הזה באמת באמת יוחזר נכון אל דפי הוויקיטקסט (עוד לא ניסינו את זה אבל נניח שכן). גם במקרה של הצלחה עדיין יש עוד בעייה: תגי ה&quot;קטע&quot; של מספרי הפסוקים. אי אפשר שהתגים יהיו בפסוקים המקודדים, כי לפי תגי הקטע &quot;מצטטים&quot; את הפסוקים במקומות אחרים, וכמובן לא רוצים לצטט אותם ביחד עם קוד מוזר.

'''הצעה לפתרון:''' בנספחים בסוף אותו הדף של הפרק מופיעים שוב אותם פסוקים, אבל הפעם בלי קוד. לכן אני מציע פתרון שיש בו שני חלקים:
#ייבחר קוד מיוחד (לדוגמה &quot;$$$&quot;). את הקוד הזה אוסיף ידנית בתחילת פסוקים שיש בהם קוד של טבלה. אם הקוד הזה מופיע ממש בתחילת פסוק בטור E בטבלה, אז התוכנה '''לא תוסיף''' תגי &quot;קטע&quot; לאותו פסוק. כמובן שהקוד עצמו (&quot;$$$&quot;) לא יועתק לוויקיטקסט בהמרה מהקובץ לאתר.
#אני אוסיף תגי קטע לאותם פסוקים, כפי כשהם מופיעים שוב בנספח בסוף הפרק (כנראה בפסוק &quot;תתת&quot;). תגים אלה יהיו hardcoded, וכך יגיעו לוויקיטקסט בהמרה בחזרה לשם.

קודם כל, האם ההצעה שלי מובנת? (אני מבין שכל הנושא קצת מסובך.) אם היא מובנת, האם נראה לך שזה יכול להיות בר ביצוע? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:08, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

:זה אכן נראה מאד מסובך. לדעתי, הפסוקים בגוגל דוקס צריכים להיות כמה שיותר נקיים, עם כמה שפחות קוד, כדי שנוכל לצטט אותם במקומות שונים, לא רק דרך תגי קטע אלא גם דרך תוכנות שיעבדו ישירות עם הטבלה. אם רוצים להציג פרקים מסויימים בעיצוב מיוחד (בנוסף לעיצוב הפשוט), לדעתי הכי פשוט לעשות את זה בדפים מיוחדים שיוכללו מהדף הרגיל. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באלול ה'תשע&quot;ד 10:40, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

::אבל איך נפתור את הבעיה של הציטוט של פסוק בתגי קטע בוויקיטקסט מתוך דף של פרק (כמו שהוא עכשיו ובצדק)? וגם: הפסוקים הללו אינם נקיים בגוגל דוקס. שלא כמו פסוקים אחרים, הם מלאים בקוד בלתי-צפוי.
::&quot;דפים מיוחדים שיוכללו מהדף הרגיל&quot; - לא הבנתי (נא להסביר). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:48, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

:::הכוונה שלי היא, שהפסוקים יהיו נקיים בגוגל דוקס, ומשם יגיעו נקיים גם לדף הפרק.
:::בנוסף, יהיה דף בשם &quot;קהלת ג/טבלה&quot;, שם יהיו הפסוקים בעיצוב של טבלה.
:::אם נרצה שהקוראים של &quot;קהלת ג&quot; יראו קודם-כל את העיצוב של הטבלה, פשוט נשים בראש הדף של קהלת ג את הקוד: &lt;nowiki&gt;{{:קהלת ג/טבלה}}&lt;/nowiki&gt;. כך, הקוראים יראו את הטבלה, אבל הפסוקים ה&quot;אמיתיים&quot; (שמהם יתבצעו הציטוטים) יהיו בתחתית הדף. הרעיון הוא להפריד בין תוכן לבין עיצוב. גוגל דוקס מתאים במיוחד לתוכן, אבל כשרוצים עיצוב מיוחד, עדיף לעשות את זה בנפרד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באלול ה'תשע&quot;ד 21:36, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

שלום אראל, זוהי באמת הצעה נבונה ואלגנטית, ששומר גם על האפשרות לפונקציה כדי לצטט פסוק באופן נורמלי, וגם שומר על העדיפות הוויזואלית של &quot;צורת השיר&quot; כמו שצריך להיות בכל מהדורת תנ&quot;ך מקצועית. כי &quot;צורת השיר&quot; היא ממש חלק מהטקסט (וגם של ההלכה), בדיוק כמו פרשות פתוחות וסגורות, שעליהן כמובן שלא נוותר.

לדעתי הקובץ בגוגל דוקס גם צריך לשמור על הקוד של צורת השיר, אמנם בתוך אותו דף ובמקביל. אנסה עכשיו לעשות דוגמה לכך.

צריך לזכור דבר נוסף, שלמעשה לא צריך להפריע: גם הפתרון של דף משנה של &quot;טבלה&quot; בוויקיטקסט לא אינו ממצה את כל האפשרויות המופיעות בנספים. זאת אומרת שעדיין יהיו נספחים בפסוקי &quot;תתת&quot; של אותם פרקים שיש בהם טבלה לצורת השיר.

אנסה להדגים את כוונתי עכשיו בתוך הקובץ לעשרת בני המן. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:25, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

:אני מייצג כאן את נקודת המבט של אנשים שירצו להשתמש בטבלת הפסוקים כבסיס לעיבוד אוטומטי, עבור פרוייקטים מהסוג שראינו בהקאתון בן יהודה. מנקודת מבט זו, המצב שבו יש מספר שונה של עמודות בכל פרק, לחלק מהפסוקים יש גירסה אחת ולחלק שתי גירסאות, בחלק מהפסוקים הקוד שלפני הפסוק נמצא בעמודה C ובחלק מהפסוקים הוא משולב עם עמודות E ו-F, כל אלה מקשים מאד על עיבוד אוטומטי.
:בנוסף, לא ברור לי מה התועלת של הכנסת גירסאות שונות של פסוקים לתוך הטבלה? הרי בסופו של דבר, העיבוד האוטומטי (הוספת תגי קטע) יתבצע רק על הגירסה הנקיה של הפסוק, שאותה מצטטים. אם כך, מדוע להכניס טקסט נוסף שבסה&quot;כ יועתק כמו שהוא לויקיטקסט? לא יותר נוח לערוך אותו בדף ויקיטקסט רגיל? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;א באלול ה'תשע&quot;ד 21:12, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

שלום אראל ושבוע טוב!

אני מבין את הדאגה. באמת מבין וחשבתי על זה המון גם כן. לדעתי הבעייה נובעת מהעובדה שאי-אפשר להתעלם ממנה, כלומר שהטקסט המקראי מורכב מאוד, וצורת השיר היא חלק מהותי ממורכבות זו. הנה המחשבה שלי: אם אנחנו רוצים שהקובץ יהיה מקור גם בשביל ויקיטקסט וגם בשביל עוד יישומים מקצועיים, אז הקובץ חייב להכיל גם את צורת השיר. השאלה היא רק אם לעשות את זה בדף נפרד או באותו דף. אני מבין למה אתה מעדיף דף אחר, אבל נא לקחת בחשבון את הנימוקים ההפוכים:
*קודם כל קשה מאוד להפריד את מרכיבי הפסוק בשביל שני היישומים השונים. אין לך מושג כמה זה מסובך. זה אפשרי (עכשיו שלמדתי לעשות את זה יהיה קצת יותר קל, ובכל זאת הוא הכרחי, ולאחר מעשה התיקונים יהיו יותר קלים). '''זה עדיין קשה, אבל לפחות קצת יותר קל, לעשות את זה במקביל כדי להשוות בו בזמן.''' זה גם יקל על ביצוע תיקונים עתידיים כשיהיה צורך, ועל בדיקתם כדי לראות שהכל נמצא איפה שהוא צריך להיות.
*&quot;המצב שבו יש מספר שונה של עמודות בכל פרק&quot; - לא בדיוק, רק שבפסוקים מסויימים יש עוד עמודה. כל השאר נשאר אותו דבר בדיוק בכל הפרקים. אראל, מה שבאמת צריך לדעתי הוא לכתוב תיעוד לעבודה שלנו כדי להסביר איך הקובץ עובד (עשיתי מקום לטיוטה הערב). שם אפשר לכתוב בפשטות הסבר, שמי שרוצה פסוקים פשוטים בלי טבלאות ישתמש באפשרות הראשונה בטור E. זה לא כל כך קשה להבין.
*&quot;בחלק מהפסוקים הקוד שלפני הפסוק נמצא בעמודה C ובחלק מהפסוקים הוא משולב עם עמודות E ו-F&quot;, כאן אתה לא רק צודק אלא גם הבנתי בעצמי שיש בעייה טכנית לעשות את זה. כבר שיניתי אותו בפסוקים הרלוונטיים.
*מדובר על פרקים שלמים. כלומר, בשביל פחות מקומץ פסוקים באסתר ט', יהיה צורך ליצור דף נוסף בקובץ לכל הפרק, כולל כפילות מיותרת לכל שאר הפסוקים. יותר מזה: גיליתי עכשיו שצורת השיר לעשרת בני המן אפילו קשור לסוף פרק ח', וגם שם צריך להכניס קוד ולעשות פסוק מקביל. זה הרבה יותר קל בתוך הרצף של הפרקים בקובץ, גירסה מול גירסה.

אני חייב לרוץ עכשיו לסדר דברים בבי&quot;כ... יש בכל הדבר הזה נחמה פורתא: זה הדבר המסובך ביותר שצריך לפתור בכל התנ&quot;ך. כל השאר יותר פשוט. מקווה שנמצא את הדרך הנכונה לעשות את זה. מחקה למחשבותיך ושוב תודה על הכל... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:17, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

::אז אני מבין שחשוב לך שכל הגירסאות של כל פסוק יהיו זו לצד זו כדי שיהיה אפשר לתקן אותן יחד. אבל חשוב גם שמי שרוצה להשתמש בטבלה יוכל להתעלם מעמודה F ולהשתמש בשאר העמודות כרגיל. לכן אני מציע, שעמודה C תכיל רק את הקוד השייך לגירסה של עמודה E, בלי סימנים מיוחדים כגון $$$. במקביל, כשיש עמודה F, היא תכלול את כל הקוד השייך לגירסה הנוספת, כולל קוד שלפני הפסוק, והעמודה כולה תועתק כמו שהיא לדף של הטקסט המעוצב. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד באלול ה'תשע&quot;ד 10:13, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

בסדר גמור אראל, ותודה על ההתחשבות! אנסה לסיים את התיקונים בדף &quot;מגילות&quot; בקובץ ברוח זו עד סוף השבוע בעזר&quot;ה (ואולי מוקדם מזה).

שאלה: למרות שכל המגילות בדף אחד בקובץ, האם יש לך אפשרות להעלות אותן אחת אחת? אם כן, אז בינתיים זה יהיה מצויין אם תוכל להתחיל במגילת רות. במגילה זו כבר יש &quot;תבנית:מ:פסוק&quot; בוויקיטקסט, ולכן צריך להעלות אותו בפעם הראשונה (בשלב הבדיקה) עם התבנית אבל בלי תגי &quot;קטע&quot; לפסוקים, כדי שאוכל לבדוק שלא נפלו בה טעויות מהקובץ. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:14, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

שלום אראל, כמה דברים:
#סיימתי לעשות תיקונים בדף של חמש מגילות בקובץ. נא להביע את דעתך על הביצוע למעשה בקובץ, וכן על ההסבר שכתבתי [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|כאן]] (מעין מדריך למשתמש בקובץ).
#אפשר כאמור להעלות את מגילת רות מתוך הקובץ (עם [[תבנית:מ:פסוק]] אבל בינתיים בלי תגיות &quot;קטע&quot; לפסוקים).
#אחרי שנבדוק את הביצוע בחמש מגילות (בתקווה שזה יעבור חלק) נוכל לעבור לספרים אחרים. הם יהיו בעזר&quot;ה הרבה יותר קלים. אין ספר אחר בנ&quot;ך שמעלה כל כך הרבה בעיות מורכבות כמו בחמש מגילות.
#לא קשור לתנ&quot;ך: אתה ממש חייב לעשות אירכוב לדף השיחה הזה :-) הוא גדול מאוד ולכן איטי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:55, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

== טיוטה של &quot;מדריך למשתמש&quot; בקובץ אקסל ==

שלום אראל, '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים#עבודה על בסיס המקור הדיגיטלי של הפרויקט|כתבתי כאן]]''' טיוטה ראשונה קצרה של הסבר לעבודה שלנו על הקובץ.

זה כמובן לא צריך להישאר במקום ששמתי אותו (אפשר להעביר אותו למקום מתאים יותר), והוא לא חייב להישאר במתכונתו הנוכחית. אפשר לשנות בו כל מה שצריך ולשפר. את ההסבר כתבתי לטור F כפי שהוא מופיע ברגע זה, אבל כמובן שגם את זה נשנה אם בסוף יוחלט אחרת.

שאלה: האם הקוד של תוכנת ההמרה שאתה משתמש בה נגיש בקישור באינטרנט? אם כן אולי כדאי להוסיף גם קישור אליו והסבר קצר במדריך.

מקווה שזה יעזור גם לנו וגם לאחרים להפוך את העבודה בקובץ ליותר יעילה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:02, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

== פתרון להפניות בסימנים של המלבי&quot;ם ==

שלום אראל. לאחרונה סיימתי שלב ראשוני של הקלדת המלבי&quot;ם על ויקרא. יש לי בעיה. יש המון הפניות של המלבי&quot;ם אל סימנים אחרים שלו בכל הפרשיות (למשל: פרשת צו סימן מ). עכשיו, זה אי אפשר לבנות דף אחד למשל של &quot;מלבי&quot;ם על ספרא/פרשת ויקרא&quot; ולשים שמה את '''כל הסימנים''' שלו (מעל 300) כי זה יותר מדאי טקסט. (ניסיתי).

יש לך פתרון איך תהיה אפשר לעשות משהו כך שבסופו של דבר כאשר אני נפגש בהפנייה כמו למשל של &quot;פרשת צו סימן מ&quot; אני יכול להקליד משהו בקלות כמו &lt;nowiki&gt;[[מלבי&quot;ם על ספרא/צו#סימן מ]]&lt;/nowiki&gt; וזהו בפשטות.?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:22, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

:אפשר ליצור דף הפניה עבור כל סימן בנפרד. למשל הדף [[מלבי&quot;ם על פרשת צו סימן מ]] (או כל שם אחר שנוח לך) יהיה הפניה לדף [[התורה והמצוה ויקרא י ח-יא#סימן מ]]. אם אתה רוצה, אפשר ליצור את דפי ההפניה בצורה חצי-אוטומטית, כלומר, אתה תיצור טבלה מהצורה:
::צו::לט::ויקרא י ח-יא
::צו::מ::ויקרא י ח-יא
::צו::מא::ויקרא י יב-טו
::צו::מב::ויקרא י יב-טו
ואני אנסה בל&quot;נ ליצור את ההפניות אוטומטית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד באלול ה'תשע&quot;ד 10:04, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

מעניין אבל אני אישית מעדיף להימנע מליצור כל כך הרבה דפים. אז אם כן זה בסדר. אתגבר עם המצב הנתון. תודה רבה לך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:13, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

:יש עוד אפשרות: ראה [[תבנית:מלבים על פרשת צו]], למשל {{מלבים על פרשת צו|מ}}. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ד 08:00, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

== ביאורי פסוקים - תמונת מצב 9.11.2014 ==

שלום אראל&lt;br /&gt;
יש רשימה של באורים שלא נמצאים בתמונת מצב. האם יש לך זמן לתת הצצה?&lt;br /&gt;
בראשית:&lt;br /&gt;
: כה - כט
: כז - לב, מה
: כט - י
: ל  - א, כב, מ
: לא - ג, יא
: לה - ב
: מד - יח
בכבוד רב ilan sendowski 17:30, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

::שלום אילן ותודה על העדכון! ברוב המקרים הבעיה היתה קשורה להפניה ישנה במאגר הנתונים שלי. ניקיתי את ההפניות הישנות, ואתה יכול עכשיו להוסיף מחדש את המאמרים שלך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ד 01:15, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

:: שלום אראל ושנה טובה ומבורכת הבאה עלינו לטובה. ניסיתי להכניס מחדש את הרשימה. לכל אחד מהם היה פעם בעבר הפניה קודמת, ויכול להיות שהם כבר הוכנסו כי אני מקבל &quot;Fatal error: Invalid query: Duplicate entry . . . . 'ברא-כה-29-תרגומים-ביאור:בראשית כה29' for key 'PRIMARY' Whole query: INSERT INTO qjr_psuq_tnk1(bn,sfr,prq0,psuq0,psuq1,kotrt,sug,sdr_bn,tarik_hosfa) VALUES ( 'ביאור:בראשית כה29', 'ברא', 'כה', 29, 29, 'סיכום הפירושים', 'תרגומים', 30, NOW() ) in /root/erel-sites/_script/sql.php on line 360&quot;
:: בכל אופן יש כבר משהו עבורם, אבל הם לא מופיעים בתמונת המצב.  תודה רבה ilan sendowski 18:29, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

:ב[[ביאור:בראשית לא יא]] כבר יש משהו, והוא גם בתמונת המצב. את שאר הפסוקים ניקיתי שוב, אני מקווה שעכשיו זה יעבוד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' באלול ה'תשע&quot;ד 12:24, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

== Import bot ==

שלחתי לך למייל קובץ עבור [[ירושלמי נידה]], לאחר הדרכה של איתן להכנתו. אשמח אם תפעיל עליו את הבוט ונראה שזה מצליח. אחרי שזה יצליח טוב נוכל להתחיל להריץ תכנים לאתר • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • כ' באלול ה'תשע&quot;ד • 09:33, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

== {{int:right-upload}}, [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Upload Wizard|{{int:uploadwizard}}]]? ==

[[Image:Commons-logo.svg|right|100px|alt=Wikimedia Commons logo]]
Hello! Sorry for writing in English. As you're an administrator here, please check the message I left on [[MediaWiki talk:Licenses]] and the village pump. Thanks, [[m:User:Nemo_bis|Nemo]] 22:22, 18 בספטמבר 2014 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Nemo bis@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User_talk:Nemo_bis/Unused_local_uploads&amp;oldid=9923284 --&gt;

== בדיקה סופית של חמש מגילות ==

אראל, תודה רבה מאוד על העלאת מגילת רות!

ערב טוב. הצלחתי לבדוק את פרקים א', ג', ד', והם נראים בסדר גמור. בשלב הבדיקה חשוב שלא יהיו תוספות אוטומטיות בכל פסוק, כי אז קשה לבדוק את השינויים המשמעותיים כדי לוודא שלא נכנסה טעות בקובץ. התגברתי על זה בשלושת הפרקים הנ&quot;ל, אבל בפרק ב' תוכנת מדיה-ויקי אינה מאפשרת לראות את השינויים. אודה לך מאוד אם תוכל לעשות את אותה הפעולה למגילת רות, אמנם בלי תגיות קטע של &quot;סימן&quot; מסביב ל[[תבנית:מ:פסוק]]. ואם כבר אז כדאי לעשות בו בזמן גם את שיר השירים ואסתר, כי הן בדיוק באותו מצב כמו רות, והן צריכות בדיוק את אותה הפעולה:
*'''יש''' בהן כבר [[תבנית:מ:פסוק]].
*'''אין''' בהן עדיין תגיות &quot;קטע&quot; מסביב ל[[תבנית:מ:פסוק]], וגם לא מסביב לפסוקים. ולכן כדי לאפשר את בדיקתן צריך להעלות אותן באותה צורה.

במגילת רות גם הוספת תגי &quot;noinclude&quot;, אבל זה ממש בסדר גמור אפילו בשלב הבדיקה, ולמרות שגם הם מופיעים בתור &quot;שינוי&quot; מהמקור, כי המיקום שלהם לא מפריע כלל לבדיקה. ואגב מיקומם מצויין, וכבר הבנתי את טעותי מקודם, ואני יודע שצדקת לגמרי לגבי המיקום.

בקיצור, אודה לך מאוד אם תוכל לעשות את הפעולה לרות ושיר השירים ואסתר ביחד, ואולי נצליח לגמור את הספרים המסובכים ביותר בכל התנ&quot;ך לפני ראש השנה. 19:41, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

:העליתי --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ד 20:01, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

'''תודה רבה!''' הביצוע ברות ובשיר השירים וברוב פרקי אסתר היה '''מושלם'''. ההמרה הייתה מדוייקת בלי שום בעייה. ע&quot;י השוואת הגירסה שהעלית לגירסה הקודמת, גיליתי כמה טעויות וכבר תיקנתי את כולם גם בוויקיטקסט וגם בקובץ עצמו.

לגבי עשרת בני המן במגילת אסתר עדיין צריך קצת tweaking. מה שקרה בפועל הוא כך:
*בפרק ח' היה עדכון, אבל בפסוק ט&quot;ו העדכון היה לפי טור E כרגיל (במקום להשתמש ב-F).
**העדכון הוא תמיד לפי E. עמודה F מיועדת לתת-דף המעוצב.
*בפרק ט' '''לא היה שום עדכון (!)'''. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהמרת הטבלה עברה בלי שום תקלה כבר בנסיון הראשון... :-)
*בפרק י' הייתה תקלה. גירסת E '''לפרק ט'''' נוספה בתחילת הדף לפרק י', ואח&quot;כ העדכון של פרק י' עצמו. כנראה איזה באג בתוכנה.
**אכן היתה תקלה, העליתי שוב את מגילת אסתר. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשע&quot;ה 13:56, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

בקיצור, ההמרה הרגילה כבר מושלמת. לגבי פרק ט' יכול להיות ששורש הבעייה בכך שעוד לא בוצעה התוכנית היפה שלך, כלומר להכניס את הטבלה לתוך תת-דף של הפרק.

נראה לי שכדאי להעלות כבר עכשיו גם את איכה וקהלת, אבל '''בלי תגיות ובלי [[תבנית:מ:פסוק]]''' בשלב הזה של הבדיקה (כי זה עדיין לא מופיע בוויקיטקסט). ואז אבדוק אותם כמו שעשיתי לרות ואסתר ושה&quot;ש. אח&quot;כ נוכל לנסות בפועל את התכנית החכמה שלך לטבלה בתת-דף בשביל שיר העתים ועשרת בני המן. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:06, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה אראל. שתי שאלות/בקשות:
#האם אפשר &quot;ללמד&quot; את התוכנה ליצור את התת-דף המעוצב (ולהכיל אותו בדף הרגיל), כדי שנוכל לבדוק את התהליך?
#* נראה לי שזה יהיה אפשרי.
#ויותר חשוב ופשוט לטווח הקצר: אם תעלה את איכה וקהלת (בלי [[תבנית:מ:פסוק]]) אבדוק גם אותן סופית, ואז נעבור לספרים נוספים ומעכשיו הרבה יותר פשוטים.
#*האם מגילת אסתר כבר בסדר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשע&quot;ה 14:53, 28 בספטמבר 2014 (IDT)
#**אראל, עשיתי עכשיו השוואה ובאמת יש משהו מוזר במגילת אסתר. רוב הפרקים בסדר. אבל בפרק ב' ובפרק ח' עשיתי תיקונים קלים בקובץ בעקבות הבדיקה. בשינויים שנעשו עכשיו ל[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8/%D7%91&amp;diff=566962&amp;oldid=566044 פרק ב'] ול[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8/%D7%97&amp;diff=566964&amp;oldid=566046 פרק ח'] קרה משהו מוזר: הם מביאים את מה שהיה '''לפני''' התיקון, ולא מה שנמצא עכשיו בקובץ! אני לא מבין איך זה קרה, אלא אם כן אתה מפעיל את הבוט על העתק ישן של הקובץ? בכל מקרה פרקים ט' וי' כבר עושים את מה שצריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:38, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:07, 28 בספטמבר 2014 (IDT)


:אכן, אחרי שעושים שינויים בגוגל דוקס, אני צריך ידנית להוריד את הקובץ המעודכן למחשב שלי ואז להריץ. עשיתי את זה עכשיו. האם עכשיו מגילת אסתר בסדר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בתשרי ה'תשע&quot;ה 14:14, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

::עכשיו הכל נראה נכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:39, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

:העליתי את איכה וקהלת. האם זה בסדר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בתשרי ה'תשע&quot;ה 15:26, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

ערב טוב אראל, ההמרה מהקובץ לוויקיטקסט לקהלת ואיכה הייתה בסדר גמור. גיליתי טעויות קלות בקהלת פרק ג' ותיקנתי אותם '''בתוך הקובץ'''.

עכשיו זה בסדר גמור להעלות את כל חמש מגילות באופן '''מלא וסופי''' מתוך הקובץ, '''כולל כל התגיות של &quot;קטע&quot; לפסוקים ומסביב ל[[תבנית:מ:פסוק]]''' (וגם התגיות של noinclude). את כל זה כבר עשינו בהצלחה בספרים הקודמים. אני לא אבדוק את השוואת השינוי הזה, אלא רק אבדוק שהמראה של הדף עצמו נראה נכון (ובאמת לא צריך להיות בעייה בזה).

הדבר האחרון שנשאר לעשות הוא שהתוכנה תיצור את התת-דפים בשביל הטבלאות ולהכיל אותם בתחילת דפי הפרק הרגילים. אגב, אם זה בסדר מבחינתך, אפשר לקרוא לתת-דפים &quot;צורת-השיר&quot; (כגון [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג/צורת-השיר]])? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:23, 29 בספטמבר 2014 (IDT)

:העליתי.--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בתשרי ה'תשע&quot;ה 20:47, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה! ההמרה עבדה נכון. מצאתי שני דברים שדורשים תיקון, ואת הראשון כבר תיקנתי בעצמי בתוך הקובץ:
#צריך להוסיף את [[תבנית:מ:שוליים]] לפסוקי &quot;0&quot; בתחילת כל פרק בקהלת; במגילה זו לא היו קודם כי גם לא היו מספרי פסוקים בשוליים. עכשיו הוספתי אותם בקובץ. צריך לזכור את זה לעתיד, כי ברוב הספרים הבאים הם לא קיימים וצריך להוסיף אותם בקובץ.
#גם ההמרה של הטבלות לתת-הדפים הייתה ללא תקלה, וזו כבר הצלחה. אמנם צריך להמיר '''לא רק''' את הפסוקים בטבלה בלבד אלא את '''כל הפרק''' כדי שצורת השיר תופיע בתוך הרצף (כגון בעשרת בני המן), כך: בפסוקים ש'''אין''' להם חומר בטור F צריך להשתמש בתת-הדף כרגיל בטורים C-D-E (אמנם בלי להוסיף תגיות &quot;קטע&quot; לפסוקים). זה כולל גם את פסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot; כדי שיהיה עיצוב בתת-הדפים.
גם הבנתי עוד דבר שאני מעדיף לפתור בעצמי באופן ידני בתוך הקובץ: צריך להכניס בפסוק &quot;0&quot; של הפרקים שיש בהם צורת השיר קוד כדי להכיל את תת-הדף בתוך הדף הרגיל של הפרק. אנסה לעשות את זה עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:52, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

בצעתי את השינויים בקובץ (וגם בוויקיטקסט) כדי להכיל את תת-הדפים בראש הדפים הרגילים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:39, 30 בספטמבר 2014 (IDT)
:גם מצאתי דבר זוטר בדרך: משום מה אסתר פרק ט' פסוק א' בטור F לא נכלל בתת-הדף. אבל כאמור צריך להביא את כל הפסוקים בפרק, ולהשתמש בטור F רק מתי שהוא קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:41, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

אראל, נא לראות את [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט]] ואת [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג]] כדי להבין את העיצוב שעשיתי בשביל שילוב תת-הדף של &quot;צורת השיר&quot; בתוך הדף הרגיל של הפרק. כל הקוד בשביל העיצוב הזה כבר עודכן גם בתוך הקובץ בגוגל-דוקס. כל מה שנשאר לעשות זה לייבא את הפרק השלם מהקובץ אל תת-הדף (כמו שכתוב ב-#2 לעיל). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:57, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

===סיכום לחמש מגילות===

שלום אראל, בשעה זו סיימתי סופית עדכונים לקובץ בגוגל דוקס כדי לאפשר הכללה מלאה גם של צורת השיר בתת הדף. יש לראות במיוחד בשתי הדוגמאות הללו:
*[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט]]
*[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג]]

מתוך הנסיון הזה, הנה סיכום הלקחים שלמדתי לגבי המרת הטבלה מהקובץ את תת-הדף:
#בתת-הדף של &quot;צורת-השיר&quot; מעלים את כל הפרק: פסוקים &quot;רגילים&quot; מתוך טורים C-D-E כרגיל, ופסוקים של טבלה או עיצוב מיוחד לקראת הטבלה מתוך טור F '''בלבד'''.
#'''יש''' להוסיף תגיות &quot;קטע&quot; מסביב ל'''פרק''' (כרגיל), כלומר מיד לפני פסוק א' ומיד לאחר הפסוק האחרון (לא כולל תתת).
#אבל '''אין''' להוסיף תגיות &quot;קטע&quot; מסביב לכל '''פסוק''' (שלא כרגיל).
#'''יש''' להוסיף תגיות noinclude מסביב לחומר הבא לפני הפרק (פסוק 0) ולפסוק הבא לאחר הפרק (פסוק תתת), כמו רגיל.
#'''יש''' לשים תגיות &quot;סימן&quot; כרגיל מסביב ל[[תבנית:מ:פסוק]] בפסוקים &quot;רגילים&quot; שאין להם מקביל בטור F.

מקווה שהסיכום הזה ברור. נא להשתמש בו במקום כל מה שכתבתי למעלה. תודה שוב על הכל, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:17, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

:העליתי --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' בתשרי ה'תשע&quot;ה 09:38, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

::אראל, ככל שאני יכול להבחין, אסתר ט' וקהלת ג' יצאו '''מושלמים'''. כל הכבוד! מצאתי טעות אחת שתיקנתי אותו בקובץ, ואין לה קשר להמרה שלך (בתת-הדף של קהלת ג' הפרק מופיע פעמיים כי שכחתי לשים קוד מחליף בפסוק 0). האם זה אתה שפתרת את אותה הבעייה באסתר ט'? כי אני לא זוכר שעשיתי את זה...
:::אכן אני תיקנתי.

::אם זה בסדר אתך, אני מציע שהספר הבא יהיה דברי הימים. מצד אחד הוא יותר קל: הרבה פחות תבניות בפסוקים, כמו שגם יהיה בספרי הנביאים. מצד שני יש בו פרק אחד עם שירה, אבל אנחנו כבר מוכנים ומנוסים לטפל בו. נראה לך? גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:20, 2 באוקטובר 2014 (IDT)
:::בסדר.

אראל, תראה עכשיו את '''שני הדפים''':
*[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט]]
*[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/ג]]
מה אתה חושב?

בעצם אפשר עכשיו, להציג גם '''כל פרק רגיל''' אוטומטית באופן כפול, כלומר גירסה שנייה בלי מספרים (&quot;הפרק בלי מספרים&quot;) כדי לאפשר &quot;העתק-הדבק&quot; בלי סיבוכים (ולעוד סיבות). שים לב שאת השינויים עוד לא עשיתי בקובץ ואני לא יכול ברגע זה. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:44, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

:::לענ&quot;ד, כשמציגים כמה גירסאות של אותו פרק, עדיף שכל גירסה תהיה במגירה, כמו בדפי הפרקים במרחב הראשי שלנו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' בתשרי ה'תשע&quot;ה 09:13, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

::::תודה. אני אישית פחות אוהב את המגירות, אבל בכל מקרה זה לא משנה כל כך במרחב האישי. במרחב הראשי זה עניין אחר, ומה שאנשים ירצו ייעשה כמובן. מה שיותר חשוב: האם הדבר הדבר הזה נראה לך תקין מבחינה '''טכנית'''? כנראה שזה כן עובד...

::::שאלה אחרת: נא להסתכל במה שעשיתי ב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת קהלת/א|קהלת א]]. כדי לעשות את זה בקובץ לכל הפרקים צריך לכתוב ב'''קובץ''' בקהלת א' פוסק &quot;תתת&quot; כך: &quot;בלי קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/A|סימן&quot;, כאשר A=&quot;מגילת קהלת/א&quot; (כלומר מה שיש בטור A באותו פסוק). ראה את הדוגמה שעשיתי באותו פסוק בקובץ (קהלת ג, תתת, C).

::::אחרת צריך לכתוב את שמו של הספר ומספר הפרק באופן ידני לכל פרק בתנ&quot;ך. האם לדעתך אפשר לעשות דבר כזה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:34, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

:::::זה נראה יחסית קל לביצוע, צריך לבדוק. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' בתשרי ה'תשע&quot;ה 10:03, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום אראל, עשיתי את הכל התיקונים בקובץ. בקהלת א' (תתת) השארתי את &quot;מגילת קהלת/א&quot; בתור דוגמה (בלי &quot;A&quot; בינתיים). לדעתי אפשר לעשות העלאה שלמה לכל חמש מגילות, עם כל התגיות והתבניות וה-noinclude לפרקים הרגילים, ואת תת-הדפים לשירות. גמר חתימה טובה ויישר כוח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:13, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

:העליתי הכל. גמר חתימה טובה!! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' בתשרי ה'תשע&quot;ה 12:11, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

::ההמרה הפעם הייתה '''מושלמת'''! מצאתי קצת טעויות קלות מאוד שמקורן בשינויים שעשיתי בקובץ, ותיקנתי אותן עכשיו בוויקיטקסט וגם בקובץ.

::יש רק דבר אחד קטן מאוד שאני לא מצליח להבין מאיפה הוא בא. ראה נא את [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA/%D7%92&amp;diff=568521&amp;oldid=568499 השינוי הזה] (הוספת רווחים על יד noinclude. יש לך מושג למה זה קרה? לא מצאתי סיבה בקובץ. גמר חתימה טובה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:52, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

===תגיות noinclude===

מוזר, אני לא יודע מאיפה זה בא. אם אתה רוצה שליטה מלאה על התגים האלה, אפשר פשוט להכניס אותם לעמודה המתאימה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בתשרי ה'תשע&quot;ה 22:15, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

:אם הבנתי נכון, מוסיפים את תגיות ה-noinclude מסביב לתוכן בפסוק 0 טור C ופסוק תתת טור C. אתה כנראה צודק שיותר טוב שזה יהיה במפורש בתוך הקובץ עצמו. האם יש דרך לעשות פעולה אוטומטית כדי להוסיף אותם? נראה לי ש&quot;find and replace&quot; זה לא מספיק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:04, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

::הוספתי עכשיו גליון חדש בשם &quot;מגילות חדש&quot;. אם זה נראה לך, אתה יכול למחוק את הישן. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ה 22:26, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

:::זה נראה בסדר. היתה טעות שהוא לא כלל את טור F אבל הוספתי אותו בעצמי במקומות הרלוונטיים. היה גם רווח מיותר לפני &quot;/noinclude&quot; בסוף C במקומות מסויימים ומחקתי אותו ע&quot;י find and replace.

:::נראה לי שבהזדמות שמתאימה לך ניתן ליצור דף של &quot;דברי הימים&quot; בקובץ. כדאי לשים את ה-noinclude כבר בתוך עצם יצירת הדף בקובץ. בספר זה, חוץ מהפרק האחד שיש בו שיר, לא נראה לי שיהיו הרבה תיקונים ונסיונות.

:::חג שמח! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:17, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

::::שלום אראל, מקווה שהכל בסדר. אם יש לך הזדמנות לייבא את ספר דברי הימים מוויקיטקסט אל הקובץ (בהוספת תגי noinclude) אז אנסה לעבוד עליו במשך השבוע הקרוב. בתודה ובברכה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:04, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

:העליתי את דברי הימים לגוגל דוקס. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בתשרי ה'תשע&quot;ה 09:30, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

== [[משתמשת:אור שפירא/ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]] ==

אשמח להערות לפני העברה למרחב הראשי, רשמתי אותך בתור מישהו שיודע להריץ את הבוט, אני מקווה שזה בסדר. • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • כ&quot;ט בתשרי ה'תשע&quot;ה • 14:32, 23 באוקטובר 2014 (IDT)
:נראה בסדר גמור. במקום לשלוח את הסקריפט perl לאנשים, אני יכול לשים את הקוד שלו בגיטהאב. מה דעתך? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ל' בתשרי ה'תשע&quot;ה 09:04, 24 באוקטובר 2014 (IDT)
::אני חושבת שכדאי שאנשים יעברו סוג של חניכה בשלבים הראשונים, למרות שאני גם בעד לפשט את הדברים כמה שיותר. 
::העניין הוא פשוט יכולת הנזק (במזיד או בשוגג) של משתמשים, מה האפשרויות שלנו לתקן דברים כאלה?
::אשמח לשמוע את דעתך
::• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשע&quot;ה • 07:59, 5 בנובמבר 2014 (IST)

== דברי הימים ==

אראל, תודה שהעלית את דברי הימים לקובץ.

עברתי עליו בפעם הראשונה היום, וההמרה שעשית נראית מושלמת. אני לא יודע אם זה בגלל שעשית שיפורים בתוכנה, או רק בגלל שהטקסט עצמו הרבה יותר פשוט (הייתי רציני לגמרי כשאמרתי שאת הספרים המורכבים והקשים במיוחד כבר עשינו מראש). בכל מקרה, בעיות שנכנסו לקובץ בספרים שהיו עד עכשיו לא נמצאים כלל בדברי הימים. לדוגמה: אין אף מקרה של תבנית בראש פסוק שצריך להיות בטור C; וכל המספרים של הסדרים מופיעים בדיוק כמו שצריך בטור D.

בשבוע הקרוב אנסה לעבור על הקובץ ולגמור את העבודה הידנית הדרושה. אח&quot;כ נוכל לייבא אותו שוב אל ויקיטקסט ולראות את התוצאות.

תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום אראל, סיימתי את התיקונים בקובץ לספר דברי הימים. למיטב הבנתי הוא כבר מוכן להעברה '''מלאה''' לוויקיטקסט. אפשר כבר להעלות אותו ביחד עם '''כל''' המרכיבים ('''בלי''' לעשות שלב מקדים של השוואות כמו שביקשתי בעבר לספרים הקודמים):
*[[תבנית:מ:פסוק]] עם תגי &quot;סימן&quot; מסביב,
*תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפסוקים,
*תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפרק,
*הוספת תת-דף של &quot;צורת השיר&quot; לפרק ט&quot;ז (על בסיס טור F איפה שיש בו תוכן, ועל בסיס הטורים הרגילים לפסוקים האחרים).
כמובן שאין צורך הפעם להוסיף תגי &quot;noinclude&quot; בפסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;, כי הפעם כבר הוספת אותם בעצמך בתוך הקובץ עצמו.

הפעם יש רק דבר אחד חדש. כמו שדיברנו קודם למעלה, בתוך פסוקים &quot;תתת&quot; יש הפעם קוד כזה בקובץ: &lt;nowiki&gt;{{#בלי קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/A|סימן}}&lt;/nowiki&gt;. האות &quot;A&quot; אמורה להתחלף עם התוכן המופיע באותה שורה בטור A. יש כנראה שתי אפשרויות: או להחליף אותם באופן אוטומטי בתוך הקובץ עצמו עוד לפני שלב ההמרה לוויקיטקסט, או להשאיר את האות &quot;A&quot; בתוך הקובץ ולהחליף אותו בשלב ההמרה. אינני יודע איזו משתי האפשרויות עדיפה עליך. אני קצת נוטה לאפשרות הראשונה, כי אז הקובץ יכיל את כל המידע באופן יותר בהיר, אבל גם האפשרות השנייה בסדר גמור. כמובן שאם עושים את ההחלפה בתוך הקובץ עצמו, אז צריך להיות זהיר ששאר המידע בו לא ישתנה (לא לשכוח לדוגמה את טור F).

נא להעלות את ספר דברי הימים לוויקיטקסט מתי שנוח לך. אח&quot;כ נראה לי שהכי טוב להמשיך בספרי נביאים לפי הסדר עד סופם, ולעשות אותם בדיוק כמו שעשינו את דברי הימים. בתודה ובברכה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 27 באוקטובר 2014 (IST)

:העליתי. אבל במקום להסתבך עם עמודה A, למה שלא תשתמש בשם הדף המלא? ראה השינוי שעשיתי ב: [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה&quot;א ח]].   --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשע&quot;ה 10:37, 31 באוקטובר 2014 (IST)

::תודה אראל, הכל נראה מצויין! גם הרעיון להשתמש ב&quot;שם הדף המלא&quot; מצויין ופותר את הבעייה לגמרי, עשיתי כבר את השינוי בקובץ.

::אח&quot;כ משום מה אני לא יכול פתאום לערוך את הקובץ, מה קרה? יש כמה תיקונים אחרונים קטנים שצריך לבצע בוויקיטקסט ובמקביל לקובץ, אבל לא יהיה צורך לעלאה נוספת.

::בכל מקרה נראה שהשיטה ממש עבדה טוב בדברי הימים. אני מציע שנמשיך באותה דרך גם בספרי הנביאים. אם תוכל לייבא את ספר יהושע אל הקובץ בדיוק כמו שעשית לדברי הימים, אנסה לעבוד עליו ולעשות את ההתאמות הנדרשות בשבוע הבא. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:15, 31 באוקטובר 2014 (IST)

בסופו של דבר גיליתי טעות קטנה שצריך לטפל בו. ראה נא הורדת רווחים מיותרים ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%94%22%D7%90_%D7%98%D7%96&amp;diff=576138&amp;oldid=576068 שינוי זה]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 31 באוקטובר 2014 (IST)

עוד דבר דומה: הוספת תגי noinclude מיותרים בדף של &quot;צורת השיר&quot; [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%2F%D7%93%D7%94%22%D7%90_%D7%98%D7%96%2F%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8&amp;diff=576141&amp;oldid=576132 בשינוי זה]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:50, 31 באוקטובר 2014 (IST)

== ספר יהושע ==

שלום אראל, נא להעלות את ספר יהושע מוויקיטקסט לקובץ מתי שנוח לך, כמו שהעלית את דברי הימים. אנסה לעבור עליו בקובץ בשבוע הבא.

נא לזכור להוסיף את תגיות ה-noinclude כבר בתוך הקובץ, כמו שעשינו בדברי הימים. חוץ מזה אעשה את שאר כל ההתאמות המתבקשות (כגון &quot;שם הדף המלא&quot;) בעצמי באופן ידני. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:01, 31 באוקטובר 2014 (IST)
:העליתי --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשע&quot;ה 08:55, 5 בנובמבר 2014 (IST)

שבוע טוב אראל, קודם כל ההמרה של ספר יהושע מאתר ויקיטקסט לקובץ היה מושלם (תגיות noinclude, מספרי סדרים, ועוד דברים). זה היקל מאוד על העבודה שלי, ותודה.

סיימתי את העבודה הידנית על ספר יהושע בקובץ, ונראה לי שהקובץ כבר מוכן להמרה בחזרה לוויקיטקסט. לא צריך שלב בדיקה מקדים, ואפשר להעביר אותו ישר כמו שעשינו בדברי הימים. חשוב שתדע שגם עשיתי עדכונים ושיפורים קלים בתוך הקובץ לספרים ה&quot;ישנים&quot; (דניאל, עזרא, מגילות) לפי הנסיון שצברנו בדברי הימים ויהושע. נראה לי שמכאן והלאה נוכל לעבוד בשיטה הנוכחית עד שנגמור את כל ספרי הנ&quot;ך.

אז שוב, לדעתי אפשר כבר להעלות את יהושע באופן מלא בוויקיטקסט כמו שעשינו בדברי הימים:
*יש להוסיף [[תבנית:מ:פסוק]] עם תגי &quot;קטע&quot; של &quot;סימן&quot; מסביב,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפסוקים עצמם,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפרק,
*יש להוסיף תת-דף של &quot;צורת השיר&quot; בפרק י&quot;ב בשביל רשימת מלכי כנען (על בסיס טור F איפה שיש בו תוכן, ועל בסיס הטורים הרגילים לכל הפסוקים האחרים).
*'''אין צורך להוסיף''' מכאן והלאה תגי &quot;noinclude&quot; בפסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;, כי הם כבר נמצאים בתוך הקובץ.
*'''אין צורך להוסיף''' את הפתרון היפה שלך לגבי &quot;שם הדף המלא&quot;, כי כבר עשיתי את זה בעצמי באופן ידני בתוך הקובץ וכך אעשה גם לעתיד.

דבר אחד שכדאי לשים לב: הכי טוב אם לא יתווספו רווחים מיותרים לפני או אחרי אף תבנית כלשהי. בדברי הימים זה קרה בעיקר בפרק של השיר. את אותו הפרק (יהושע י&quot;ב) צריך לבדוק היטב ולוודא שהוא אכן הועתק בדיוק כמו שמופיע בקובץ.

תודה על כל העזרה עד כה, ויהיה יפה לראות את ספר יהושע גמור ושלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:00, 8 בנובמבר 2014 (IST)

:העליתי עכשיו.
:לגבי הרווחים, נראה שזה באג של גוגל - הם מוסיפים מדי-פעם רווחים מיותרים בסופי תאים. האם אפשר להוריד את כל הרווחים בתחילת וסוף קטע (שאינם קוים תחתיים)? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה 08:33, 10 בנובמבר 2014 (IST)

::אם הכוונה &quot;בתחילת וסוף קטע&quot; הוא לרווח רגיל מיותר (לא קווים תחתיים) בתחילת תא או בסוף תא, או בתא ריק (כמו שהיה ביהושע א,א-C עד שתיקנתי אותו עכשיו) אז נראה לי בסדר להוריד אותם. אם הכוונה לתו לפני או אחרי תגים של &quot;קטע&quot; אז גם נראה לי בסדר. האם הכוונה למשהו אחר? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:50, 10 בנובמבר 2014 (IST)

:::נראה איזה שגיאות יתגלו בהמשך ונעדכן בהתאם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה 09:54, 10 בנובמבר 2014 (IST)

::::בסדר גמור! אם כן נא להעלות את ספר שופטים לקובץ מתי שנוח לך (לפי אותם פרמטרים שכתבתי למעלה לספר יהושע). גם בספר שופטים יש צורת השיר בפרק ה'. אבל אנחנו מתקרבים לסוף: אחרי שירת דוד בספר שמואל, בכל שאר הספרים בנביאים וכתובים אין יותר צורת השיר, וזה כמובן יקל על ההתקדמות ועל הקצב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:36, 10 בנובמבר 2014 (IST)

== ניווט לתוספתא ==

אני מתחילה להעלות את התוספתא לאתר, בשימוש בבוט. כבר התחלתי עם כל מסכת ברכות. ואז נזכרתי שצריך תבנית ניווט, יש תבנית ניווט טובה לעניין (ניסיתי את {{תב|ניווט משנה}} וזה נותן לי שגיאה.

אני מעלה בפורמט שמות כזה [[תוספתא/זרעים/ברכות/א/א]].

האם אפשר באמצעות הבוט לעשות גם הפניות, נניח מ[[תוספתא/ברכות/א/א]] לנ&quot;ל
• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ט&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 11:53, 9 בנובמבר 2014 (IST)
:: אחרי שהקלדתי ב[[שיחה:תוספתא/זרעים/ברכות]] ראיתי את זה כאן. לדעתי לא כדאי ליצור דפים של המשניות הבודדות כי זה לא בשימוש למיטב ידיעתי וגם דומני שקיים הרבה גרסאות של חלוקות שונות ואין חלוקה אחת ספצפית קבועה....לשיקולכם--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:12, 9 בנובמבר 2014 (IST)
:::הי, הדיון כאן הוא על תבנית ניווט לתוספתא• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ט&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 14:22, 9 בנובמבר 2014 (IST)
::::[[משתמש:Roxette5]] מתכוון להלכות הבודדות שבתוספתא. 16:27, 9 בנובמבר 2014 (IST)
:::קודם כל יישר כוח, אור!

:::עד עכשיו הניווט היה בתבנית &lt;nowiki&gt; [[תוספתא מסכת ברכות#א, א]] &lt;/nowiki&gt;, וקצת חבל להתחיל לשנות  אותו. חלק מהמסכתות כבר נכנסו לויקיטקסט בתבנית הנ&quot;ל, בעיקר העבודות של דן בארי. הוא עובד לאט מאד, אבל מה שעשה יפה ואני אוהב להשתמש בזה. אולי אפשר לעקוב אחרי אותה שיטת ניווט (כלומר דף אחד לכל מסכת עם כותרות ביניים בפרקים)? [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 19:14, 9 בנובמבר 2014 (IST)

גם אני חושב שאפילו אם יש החלטה להתחיל להעדיף את השיטה של התת-דפים, זה יכול להיות בעיקר לספרים חדשים כעת. השיטה הנוכחית לציין דף גמרא או פרק משנה (או תוספתא) היא לא רק קלה יותר לזכור ולהקליד, אלא שהיא גם משולבת באלפי אלפים של תבניות וקישורים. יכול להיות שהשיטה תשתנה בעתיד גם לאותם חיבורים, אבל זה רק יכול להיות באופן איטי עם הרבה מאוד זהירות, כדי שלא לקלקל את מה שכבר קיים.

לגבי התוספתא של אור, אני חושב שזה בסדר גמור שהיא מעלה את זה לפי שיטתה, וגם טוב ונכון (כמו שהיא אומרת) שתהיה כאן תוספתא מלאה כבר עכשיו, גם אם פחות מהודרת ומדוייקת. השאלה היחידה: איך לשלב את זה בתוך הדף הראשי של [[תוספתא]], ובדפי המסכתות הקיימות שם.

כעת יש כפילות של דפי מסכתות, לדוגמה:
#[[תוספתא/זרעים/ברכות|הדף של מסכת ברכות של אור]], שכעת הוא די טכני ולא כל כך שימושי.
#[[תוספתא מסכת ברכות|הדף של מסכת ברכות]] מנוקדת ומעוצבת ע&quot;י הרב דן בארי. דף זה כבר די שימושי ויש בו כמה יתרונות עבור המשתמש, וגם הכותרות לדפים מקבילים באופן מדוייק לשמות המסכתות במשנה (כגון [[משנה מסכת ברכות]]).

חשוב לקחת בחשבון שמסיבות מעשיות חייבים להעלות את המסכתות של הרב בארי אלא בדפים שלמים לכל מסכת (וכך גם במשנה). אפשר בעתיד לבסס על עבודה זו גם דפים של פרקים בודדים, אבל זה בשלב מאוחר יותר. אני לא חושב שזה כל כך מעשי לבנות דפים של &quot;הלכות&quot; בודדות (זה יהיה די מסובך בגלל שאין התאמה בין השיטות השונות).

אולי הפתרון בינתיים לכל הבלגן הזה יכול להיות די פשוט: שבכל דף מסכת של אור תהיה בהתחלה הפניה אל &quot;מסכת X מנוקדת ומבוארת&quot; (למסכתות הקיימות). ואילו בתבנית של המסכתות של הרב דן בארי נוסיף הפניה ל&quot;מסכת זו בנוסח הדפוס&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:13, 11 בנובמבר 2014 (IST)
:אוקי, מהשיחות הבנתי שלא צריך דף לכל משנה אלא מספיק דף לכל פרק (גם אין הסכמה על חלוקת המשניות כך שבאמת חלוקה זו לא רלוונטית) לא הבנתי עדיין איך מוסיפים את התבנית בשביל הניווט. אני מניחה שקישור לתוספתא המהודרת אפשר להכניס לתוך תבנית הניווט. אנא רק הגידו לי מה הפורמט של תבנית הניווט ואני אכין את הקבצים• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ה • 10:13, 12 בנובמבר 2014 (IST)

== שאלה ==

האם תוכל לחוות את דעתך [[שיחת משתמש:Inkbug#הפניות כפולות של ספר החינוך|כאן]]? תודה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 08:47, 11 בנובמבר 2014 (IST)

== [[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית/מחסן]] ==

האם תוכל להוסיף קישור לקבצי הטקסט עצמו? • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ה • 10:35, 12 בנובמבר 2014 (IST)
:סליחה, לא ראיתי ששמת...• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ה • 10:38, 12 בנובמבר 2014 (IST)

== ספר שופטים ==

ערב טוב אראל, רק רציתי שתדע, לפני שתעלה את ספר שופטים, שהיום עשיתי כמה תיקונים טכניים בקובץ (ביהושע ודברי הימים). נזכרתי רק עכשיו שאתה מוריד את הקובץ כדי לעשות העלאה, ואני מקווה שזה לא יגרום לך בעייה. בעתיד אזהר לא לעשות תיקונים בזמן שאתה אולי עושה עדכונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:48, 12 בנובמבר 2014 (IST)

:בינתיים זה לא משנה כי כל ספר הוא בדף נפרד. העליתי עכשיו דף חדש לספר שופטים בלי לפגוע בשינויים שעשית בדפים האחרים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בחשוון ה'תשע&quot;ה 08:50, 16 בנובמבר 2014 (IST)

בוקר טוב אראל, סיימתי את התיקונים בספר שופטים ואפשר להעלות אותו לוויקיטקסט. מעכשיו אמנע מלעשות שינויים בקובץ עד שתודיע לי שכבר הורדת אותו לצורך זה (אגב עשיתי שינויים לא רק בשופטים).

אגב התיקונים לרוב הקובץ היו קצרים מאוד: רק 30-40 דקות עבודה בערך. רק העבודה על שירת דבורה בפרק ה' לקח יותר זמן. זה אומר שלאחר שנסיים את השירים בקרוב (שירת דוד בשמואל הוא האחרון), הקצב לשאר ספרי הנביאים אמור להיות הרבה יותר מהר. כדאי לשקול את האופציה לייבא אותם ביחד אל הקובץ (הספרים מלכים עד תרי עשר) אפילו בבת אחת.

הנה הפרמטרים להעלאת ספר שופטים (בדיוק כמו שכבר עשינו ביהושע):
*יש להוסיף [[תבנית:מ:פסוק]] עם תגי &quot;קטע&quot; של &quot;סימן&quot; מסביב,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפסוקים עצמם,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפרק,
*יש להוסיף תת-דף של &quot;צורת השיר&quot; בפרק י&quot;ב בשביל רשימת מלכי כנען (על בסיס טור F איפה שיש בו תוכן, ועל בסיס הטורים הרגילים לכל הפסוקים האחרים).
*'''אין צורך להוסיף''' מכאן והלאה תגי &quot;noinclude&quot; בפסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;, כי הם כבר נמצאים בתוך הקובץ.
*'''אין צורך להוסיף''' את הפתרון היפה שלך לגבי &quot;שם הדף המלא&quot;, כי כבר עשיתי את זה בעצמי באופן ידני בתוך הקובץ וכך אעשה גם לעתיד.

האם מצאת דרך לא-מסוכנת למחוק את הרווחים המיותרים שדיברנו עליהם? אם כן כנראה כדאי... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:31, 18 בנובמבר 2014 (IST)

:עדיין לא ברור לי איפה בדיוק יש רווחים מיותרים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ה 08:14, 18 בנובמבר 2014 (IST)

:העליתי את שופטים לויקיטקסט ואת שמואל לדוקס. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ה 08:49, 18 בנובמבר 2014 (IST)

שלום אראל ושוב תודה. ככל שאני יכול לראות, ההמרה של ספר שופטים מהקובץ בחזרה לוויקי הייתה מושלמת. לא גיליתי אף טעות גדולה או קטנה, וגם הרווחים לא גרמו שום בעייה הפעם. מצאתי רק טעות אחת קטנה שמקורה בתוך הקובץ וכבר תיקנתי אותה בקובץ.

התחלתי טיפה לעבוד על ספר שמואל, אבל זה יקח זמן... אעדכן אותך כאן כשאסיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:25, 19 בנובמבר 2014 (IST)

== ספר שמואל ==

שלום אראל, סיימתי לעבוד על תיקונים ידניים בספר שמואל בקובץ. לדעתי אפשר להעלות אותו שוב לוויקיטקסט (כמו שכבר עשינו בספרים יהושע ושופטים):
*יש להוסיף [[תבנית:מ:פסוק]] עם תגי &quot;קטע&quot; של &quot;סימן&quot; מסביב,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפסוקים עצמם,
*יש להוסיף תגי &quot;קטע&quot; מסביב לפרק,
*יש להוסיף '''תת-דף של &quot;צורת השיר&quot; בשמ&quot;ב פרק כ&quot;ב בשביל שירת דוד''' (על בסיס טור F איפה שיש בו תוכן, ועל בסיס הטורים הרגילים לכל הפסוקים האחרים).
*'''אין צורך להוסיף''' מכאן והלאה תגי &quot;noinclude&quot; בפסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;, כי הם כבר נמצאים בתוך הקובץ.
*'''אין צורך להוסיף''' את הפתרון היפה שלך לגבי &quot;שם הדף המלא&quot;, כי כבר עשיתי את זה בעצמי באופן ידני בתוך הקובץ וכך אעשה גם לעתיד.

לדעתי אפשר לייבא כבר '''את כל שאר ספרי הנביאים''' (מלכים עד תרי עשר) אל תוך הקובץ, ואעבוד עליהם אחד אחד במשך השבועות הקרובים. אחרי שמואל כבר אין עבודה מסובכת של צורת השיר. אח&quot;כ כל מה שיישאר זה ספרי אמ&quot;ת, שהם לא שונים עקרונית אבל כמה פרטים קטנים שאינם מהווים בעייה מיוחדת אבל צריך לדבר עליהם לפני שמעלים אותם לתוך הקובץ. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])

:תודה אראל, ראיתי שכבר העלית את ספר שמואל בחזרה לוויקיטקסט. נראה מבדיקה ראשונה שהעלאת הספר הייתה מושלמת, לא מצאתי שום בעייה בכלל. היו שתי טעויות זעירות בקובץ עצמו, תיקנתי אותן כבר ידנית בקובץ וגם בוויקיטקסט.
:ראיתי שהבאת לקובץ גם את מלכים כבר. אנסה לעבוד עליו קצת במשך השבוע. את שאר ספרי הנביאים אפשר גם להוסיף מתי שיהיה נוח בשבילך.
:תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:55, 24 בנובמבר 2014 (IST)

== ספר מלכים ==

שלום אראל, עברתי על ספר מלכים בקובץ, ותיקנתי את מה שדרש תיקון. אפשר להעלות אותו שוב לוויקיטקסט באותה דרך שעשינו את הספרים האחרונים.

מעכשיו כמות העבודה שאני צריך לעשות על כל ספר די מוגבל. אפשר בהחלט לייבא את השאר אל תוך הקובץ. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:42, 25 בנובמבר 2014 (IST)

:העליתי את ספר מלכים לויקיטקסט ואת כל נביאים אחרונים לגוגל דוקס. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשע&quot;ה 08:38, 25 בנובמבר 2014 (IST)

שלום אראל ותודה. ספר מלכים נראה ממש מצויין.

נרתעתי בהתחלה כשראיתי שאת כל ספרי נביאים אחרונים שמת בתוך דף אחד גדול בקובץ. יש בזה קצת חסרונות וגם הדף לפעמים קצת כבד ואיטי; אבל אחרי שהתחלתי לעבוד עליהם הבנתי שיש בזה גם יתרונות מובהקות, ואני דווקא שמח עכשיו שעשית את זה כך.

לא רק זה, אלא גם נראה לי שבוודאי עדיף לשמור כך את קבוצות הספרים שכבר נעשו: להשאיר כמובן את חמש מגילות בדף אחד כמו שהן עכשיו, אבל גם לשים את כל ספרי הנביאים הראשונים בדף אחד, ואת ספרי סוף כתובים בדף אחד (דניאל, עזרא, דה&quot;י). האם אפשר לעשות את זה בקלות ובלי להסתכן באיבוד מידע או בהכנסת טעויות? אם כן אז אודה לך אם תוכל לעשות את זה (אל תשכח את טור F... :-). בינתיים אינני חוזר אל הקובץ עד מחר.

:העליתי את &quot;נביאים ראשונים&quot; ואת &quot;כתובים סוף&quot;. אחרי שתבדוק ותראה שזה בסדר, תוכל למחוק את הגיליונות הישנים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשע&quot;ה 19:15, 26 בנובמבר 2014 (IST)

::בוקר טוב אראל ותודה. אבל בדפים החדשים שיצרת חסר טור F לגמרי לכל השירים (ביהושע, שופטים, שמואל, ודה&quot;י)! אפשר לתקן? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:02, 27 בנובמבר 2014 (IST)

:::אפשר לתקן. האם זו הבעיה היחידה בדפים החדשים? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בכסלו ה'תשע&quot;ה 10:35, 27 בנובמבר 2014 (IST)

::::ככל שאני יכול לראות זו הבעיה היחידה. אולי עדיף שלא לתקן את זה באופן ידני כי זה יכול לגרום טעויות... וגם: אולי כדאי לשמור &quot;עותק&quot; של הספרים הבודדים לכמה ימים עד שנהיה בטוחים לגמרי שהכל בסדר. אגב סיימתי את נביאים אחרונים ואפשר להעלות אותם לוויקיטקסט. מאוחר יותר אכתוב כאן קצת מידע טכני לגבי ספרי אמ&quot;ת (לפני שנתחיל לטפל בהם). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 27 בנובמבר 2014 (IST)

:::::שיחזרתי את עמודה F, ואני מעלה עכשיו את נביאים אחרונים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בכסלו ה'תשע&quot;ה 20:11, 27 בנובמבר 2014 (IST)

::::::בוקר טוב אראל, נביאים אחרונים בוויקיטקסט נראים מצויינים. גם טור F נראה בסדר בדפים החדשים בקובץ. אבל יש בעייה אחת לא קטנה: אחרי שעשיתי עדכונים בקובץ ראיתי שמשום מה בדף החדש של &quot;נביאים ראשונים&quot; יש רק את הספרים יהושע ושופטים, וחסרים שם לגמרי שמואל ומלכים (ואל תשכח שבשמואל יש טור F בשמ&quot;ב פרק כ&quot;ב)! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:53, 28 בנובמבר 2014 (IST)
:::::::כן, משום מה הם נשמטו, החזרתי אותם. האם עכשיו זה בסדר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשע&quot;ה 23:43, 29 בנובמבר 2014 (IST)

::::::::שבוע טוב, עכשיו הכל נראה בסדר ותודה. ליתר ביטחון שמרתי שני עותקים של הקובץ בשלב זה (כולל כל הדפים של הספרים הבודדים בנ&quot;ך) למקרה שנגלה אח&quot;כ טעות או משהו חסר. אמחק את הספרים הבודדים בימים הבאים. בינתיים, אוסיף לך מידע עכשיו לגבי ספרי אמ&quot;ת להלן כאן בדף שיחתך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:15, 30 בנובמבר 2014 (IST)

בכל זאת אבקש ממך לא לשים את ספרי אמ&quot;ת בדף אחד בהתחלה, כי צריך לבדוק בהם לאט לאט לגבי קצת מריכיבים חדשים שעדיין אין לנו נסיון בהם. אכתוב לך קצת מידע לגביהם כאן מחר בעזר&quot;ה, ואז אולי נתחיל בעתיד הקרוב עם ספר משלי, שהוא הקצר והפשוט מבין שלושתם. בינתיים ערב טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:56, 26 בנובמבר 2014 (IST)

== ספרי אמ&quot;ת ==

שלום אראל, בוקר טוב ושבוע טוב. הנה קצת מידע טכני על ספרי אמ&quot;ת, לפני שתעלה את הספר הראשון (הכי טוב שיהיה משלי).

בדפי העריכה של ספרי אמ&quot;ת יש שימוש רב בכמה תבניות שאינן מופיעות לרוב בשאר הספרים:
*[[תבנית:ר0]]
*[[תבנית:ר1]]
*[[תבנית:ר2]]
*[[תבנית:ר3]]
*[[תבנית:ר4]]

תבניות ר0-ר1-ר2-ר3 '''תמיד''' מופיעות '''באמצע''' פסוק בלי שום רווח לפניהם או אחריהם (כלומר בין שתי מילים צמודות בתוך הפסוק).

יוצאת מן הכלל [[תבנית:ר4]], והיא הכי חשובה במלאכה שלך בהכנת הקובץ. תבנית זו תמיד ממוקמת בתחילת פסוק חדש, (לפני [[תבנית:מ:פסוק]]) ולעולם לא תבוא באמצע פסוק. לא רק זה, אלא שהיא נמצאת '''תמיד''' בראש '''כל''' הפסוקים של אמ&quot;ת '''חוץ''' מהפסוק הראשון בכל פרק וגם בפסוק שבא בתחילת פרשה חדשה.

במלים אחרות: רוב רובם של פסוקי אמ&quot;ת מתחילים עם הקוד &lt;nowiki&gt;{{ר4}}&lt;/nowiki&gt; לפניהם. למה מידע זה רלוונטי בשבילך במלאכת הכנת הקובץ? שתי סיבות:
*יש בקוד הזה סימן מובהק לתחילתו של פסוק חדש.
*ברוב רובם של הפסוקים, הקוד בטור C בספרי אמ&quot;ת יהיה &quot;&lt;nowiki&gt;{{ר4}}&lt;/nowiki&gt;&quot;. בשונה משאר הספרים שהוא בדרך כלל __ (רווח פשוט) או קוד לפרשה.

חוץ מהשימוש המיוחד בתבניות ר0-ר4, ספרי אמ&quot;ת הם בעיקרון כמו שאר כל הספרים שכבר עשינו. יכול להיות שהשימוש בתניות מיוחדות בדפי העריכה לא ישפיע כלל על ייבוא הספרים אל תוך הקובץ. בכל מקרה רציתי שהמידע הזה יהיה ברור לך עוד לפני שתתחיל לעבוד. אודה לך אם תוכל לעשות את ספרי משלי תחילה (בדף נפרד בקובץ). משלי הוא לא רק הכי קצר בשביל נסיון ראשון, אלא גם הכי פשוט, כי יש תופעות קצת יותר מורכבות באיוב ותהלים.

ועוד פרט טכני חשוב: בדפי העריכה של משלי יש כבר ביצוע מלא של [[תבנית:מ:פסוק]] בכל הספר. אתה יכול להשתמש בזה, או לחלופין ליצור מחדש את התבניות בתהליך ההמרה לתוך הקובץ. זה לא כל כך משנה, תעשה כמובן מה שהכי נוח ובטוח בשבילך, רק צריך להקפיד שהתבנית תהיה פעם אחת בכל פסוק ולא פעמיים. תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:17, 30 בנובמבר 2014 (IST)

:העליתי לדוקס --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בכסלו ה'תשע&quot;ה 19:28, 2 בדצמבר 2014 (IST)

תודה אראל ויישר כוח, ספר משלי בגוגל-דוקס יצא טוב בלי בעיות מיוחדות. עברתי עליו וכבר תיקנתי בדוקס את מה שהיה צריך תיקון. העבודה הייתה יחסית קלה וקצרה, ועכשיו הוא מוכן להעלות אותו שוב אל ויקיטקסט.

נא להעלות בהזדמנות גם את ספר איוב לדוקס. בעיקרון הוא כמו משלי, ולא צפוייה בו בעייה מיוחדת. אבל כדאי לשים לב שסיפור המסגרת באיוב (פרקים א'-ב' וסוף פרק מ&quot;ב) הוא בכתיבת כ&quot;א הספרים (כלומר כתיבה רגילה כולל רווחים פשוטים ופרשות רגילות בטור C לפני פסוקים עצמם) ואילו רוב הפסוקים בגוף הספר הם בכתיבת אמ&quot;ת (כלומר &quot;ר4&quot; לפני רוב הפסוקים בטור C). ועוד דבר טכני: היישום של [[תבנית:מ:פסוק]] כבר קיים בספר איוב באופן חלקי, בפרקים א'-כ&quot;ד ובפרקים (מ&quot;א-מ&quot;ב); בשאר הפרקים הוא חסר. תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:29, 3 בדצמבר 2014 (IST)

:העליתי את משלי לויקי ואת איוב ותהלים לדוקס. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשע&quot;ה 08:24, 8 בדצמבר 2014 (IST)

::נראה שמשלי יצא מושלם, ותודה! איוב ותהלים נראים בסדר בקובץ, והתחלתי לעבוד על איוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:47, 8 בדצמבר 2014 (IST)

::סיימתי לעבוד על איוב, הקובץ היה מצויין והמלאכה הייתה קלה עבורי. אפשר להעלות אותו מהקובץ אל ויקיטקסט. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 04:58, 9 בדצמבר 2014 (IST)

::סיימתי גם לעבוד על תהלים, היה יותר ארוך ומורכב אבל בסדר. אפשר להעלות גם אותו מהקובץ אל ויקיטקסט, ובכך סיימנו את ספרי הנביאים והכתובים!! אגב הפעם אצור בעצמי את הדף לכל ספרי אמ&quot;ת ביחד, לאחר שתסיים את העבודה של העלתם לוויקיטקסט.

::בקרוב אכתוב כאן בדף שיחתך מידע חיוני לקראת התחלת העבודה על התורה, שתהיה קצת שונה מנ&quot;ך בגלל המבנה של הדפים בוויקיטקסט. בינתיים יישר כוחך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:39, 9 בדצמבר 2014 (IST)

בוקר טוב אראל. נראה שהייתה תקלה לגבי איוב ותהלים. תסתכל על פרקיהם בוויקיטקסט ותראה שהם משובשים. כנראה שמקור הבעייה לא בקובץ אלא בהמרה, כי השיבוש נמצא בכל תגי ה&quot;קטע&quot; שבדפי העריכה. אודה לך אם תוכל לברר מה גרם לכך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:05, 11 בדצמבר 2014 (IST)
:איך עכשיו? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' בכסלו ה'תשע&quot;ה 08:06, 12 בדצמבר 2014 (IST)

::כמעט... השיבוש של תגיות ה&quot;קטע&quot; תוקן ועכשיו הפסוקים עצמם נראים נראים בסדר. אבל משום מה הקוד של תחילת פרק וסוף פרק בקובץ (&quot;0&quot; ו-&quot;תתת&quot;) לא הגיע לדפי הפרקים ולכן לדוגמה אין שוליים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:23, 12 בדצמבר 2014 (IST)
:::איפה? אני רואה שוליים למשל ב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר איוב/א]]. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' בכסלו ה'תשע&quot;ה 09:49, 12 בדצמבר 2014 (IST)
::::ברוב פרקי איוב כבר היו שוליים גם קודם. אבל תראה לדוגמה [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר איוב/לב|איוב לב]] ורוב מזמורי התהלים. וגם עיצוב נוסף שיש בקוד בתחילת פרק ובסוף פרק (&quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;) חסר בכולם, כגון הצגת הפרק בסוף בלי מספרי פסוקים. בינתיים שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:58, 12 בדצמבר 2014 (IST)

:::::הבנתי. אכן היה באג בהורדת הקובץ המעודכן מהדוקס. תיקנתי את זה והעליתי שוב. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' בכסלו ה'תשע&quot;ה 14:21, 12 בדצמבר 2014 (IST)
::::::שבוע טוב ותודה, זה נראה מצויין! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:52, 13 בדצמבר 2014 (IST)

== איחוד חשבונות ==

לא יודע אם זה בכלל משנה או חשוב אבל אמרתי להביא לידיעתך. לכאורה 3 חשבונות אלה של אותו בן אדם שעורך עריכות על הבן איש חי:
* [[משתמש:נתנאל קיאלי]]
* [[משתמש:Nkialy]]
* [[משתמש:נתנאל ק]]
--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:34, 1 בדצמבר 2014 (IST)
::אפשר למזג את שלושת החשבונות דרך דף [[מיוחד:מיזוג משתמשים]], אולם אין לי הרשאות לבצע פעולה זו. ייתכן שצריך לפנות לדייל. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה 10:24, 4 בדצמבר 2014 (IST)

== תבניות בויקיפדיה ==

הבנתי שאתם עובדים על מהדורה חדשה לתנ&quot;ך, אני רוצה להביא לידיעתכם שיש שלוש תבניות בויקיפדיה שמפנות לויקיטקסט, כך שאם יש שינוי כלשהו במבנה הקישור יש לשנות את התבניות בהתאם, התבניות הן: [[w:תבנית:תנ&quot;ך]], [[w:תבנית:תנ&quot;ך1]], [[w:תבנית:תנ&quot;ך2]]• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;א בכסלו ה'תשע&quot;ה • 11:03, 3 בדצמבר 2014 (IST)

שלום אור ותודה על המידע. לדעתי לא צפויה שום בעייה, כי למיטב הבנתי גם כאשר נעתיק המהדורה החדשה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט, אין שום כוונה לשנות את האופן שבו מכנים את השמות של הדפים לפרקים, פסוקים, וכו'. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 3 בדצמבר 2014 (IST)
:לא עוברים למבנה של דפי משנה? (עם סלאשים - / )• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:01, 4 בדצמבר 2014 (IST)
::יש בעייה עם דפי משנה. כל ההפניות הקיימות מעשרות ואולי מאות של ספרים אחרים בוויקיטקסט למקרא הן בפורמט של רווחים, כגון [[בראשית א א]], [[שמואל ב כג ה]] וכו', ולשנות את כולם לפורמט של דפי משנה זו עבודה בלתי אפשרית. כנ&quot;ל לגבי התלמוד הבבלי. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:11, 4 בדצמבר 2014 (IST)
::יש לזה שני פתרונות: או ליצור הפניות, או להריץ בוט שיתקן • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:44, 4 בדצמבר 2014 (IST)

==  התחלת העבודה על התורה: דוגמה מספר בראשית והצעה לספר ויקרא ==

שלום אראל, ויישר כוח גדול על כל ההשקעה והמחשבה, שבזכותן סיימנו בעזר&quot;ה את כל ספרי הנביאים והכתובים.

חמישה חומשי תורה שונים מספרי הנביאים והכתובים משתי בחינות:
#השימוש בתגי &quot;קטע&quot; לפרקים בתוך הדפים של הפרשות,
#והקוד הקיים בתחילת כל פרשה וסוף כל פרשה (במקום תחילת כל פרק וסוף כל פרק).

שתי העובדות הללו יכולות להשפיע על אופי המלאכה שלך &quot;לתרגם&quot; את החומר בוויקטקסט אל תוך גליון הנתונים בגוגל-דוקס, וגם על הצורה שבה צריך &quot;להחזיר&quot; אח&quot;כ את החומר הזה לוויקיטקסט.

===תגי &quot;קטע&quot; לפרקים בתוך דפי הפרשות===

כידוע לך, דפי התורה בוויקיטקסט הם דפים של פרשות (כלומר לפי פרשת השבוע), ולא דפים של פרקים. '''אבל בתוך דפי הפרשות יש ציון מובהק ומדוייק של הפרקים, ותוכל להשתמש במידע הזה כדי להמיר את התוכן אל הגליון בגוגל-דוקס.''' לדוגמה ראשונה ופשוטה תסתכל נא בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ויקרא|פרשת ויקרא]]. תראה שם תגי &quot;קטע&quot; שמגדירים במדוייק את הפרקים שבתוך פרשת ויקרא: &quot;ויקרא א&quot;, &quot;ויקרא ב&quot;, וכו' עד &quot;ויקרא ה&quot;. התגים האלה יכולים לעזור לך במלאכתך להמיר את החומר אל גוגל-דוקס באופן אוטומטי ביחד עם מספרי פרקים ומספרי פסוקים, למרות שמדובר על דף של פרשה ולא על דף של פרק. אותו דבר נכון לדוגמה גם ב[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/צו|פרשת צו]] (פרקים ו'-ח').

'''כלומר: כל דף של פרשה כולל בתוכו פרקים שלמים ומתוייגים.''' אבל בנוסף לכך, בחלק מהפרשות יש גם '''חלקי פרקים מתוייגים'''. לדוגמה, תסתכל נא בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/דברים|פרשת דברים]]. כאן יש שני פרקים שלמים ומתוייגים בתגי &quot;קטע&quot;: &quot;דברים א&quot; וגם &quot;דברים ב&quot;. אבל אח&quot;כ בסוף הפרשה יש קטע מתוייג &quot;דברים ג (דברים)&quot;. הכוונה היא כמובן ל'''חלק הראשון''' של פרק ג' (השייך לפרשת דברים). בפרשה הבאה, [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ואתחנן|פרשת ואתחנן]], הקטע הראשון המתוייג הוא &quot;דברים ג (ואתחנן)&quot;, כלומר זה '''החלק השני''' של פרק ג' (השייך לפרשת ואתחנן). אח&quot;כ באים קטעים של פרקים שלמים (ד', ה', ו') ובסוף הפרשה יש &quot;דברים ז (ואתחנן)&quot;. כלומר: הפרשה מסתיימת באמצע פרק ז', והפרשה הבאה תתחיל כמובן באמצע אותו פרק.

אני מקווה שהתגים הקיימים לפרקים (בתוך דפי העריכה של הפרשות) יוכלו לעזור לך &quot;לתרגם&quot; באופן אוטומטי את הרצף של הטקסט אל פסוקים ממוספרים לפי פרקים.

===קוד השייך לפרקים וקוד השייך לפרשות===

בדפים של הנביאים והכתובים יש קוד בכל דף לתחילת פרק ולסוף פרק, בשבילם השתמשנו בכינויים של פסוק מספר &quot;0&quot; לתחילת פרק ופסוק מספר &quot;תתת&quot; לסוף פרק, ואת הקוד שמנו בטור C של אותם &quot;פסוקים&quot;. אבל בדפים של התורה הקוד בתחילת הדף ובסופו אינו בשביל '''הפרק''' אלא דווקא בשביל '''הפרשה'''. לכן נראה שיש צורך בתורה ליצור גם פסוק של &quot;תחילת פרשה&quot; ופסוק של &quot;סוף פרשה&quot;, שם יישמר המידע של הקוד הזה, ועל פיהם יהיה ניתן ליצור מחדש את דפי פרשות בוויקיטקסט מתוך הנתונים בגוגל-דוקס.

אבל בו בזמן יש צורך להמשיך כמובן לייצר את הפסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot; בתחילת כל פרק ובסוף כל פרק. כדי שהתוכן שלהם לא יהיה ריק בטור C בגוגל-דוקס (שהרי אין שום מידע בוויקיטקסט להעתיק לשם), אני מציע שאם זה אפשרי אז כדאי לנו להוסיף את הקוד באופן אוטומטי בגוגל-דוקס באופן הזה:
#בפסוקים &quot;0&quot; בטור C יש להוסיף באופן אוטומטי את הקוד הזה: &lt;nowiki&gt;&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}//{{מ:שוליים|5}}//{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}//&lt;/noinclude&gt;&lt;/nowiki&gt;. זה כמובן ברירת מחדל, ואם יש פרק חריג שבו הקוד צריך להיות משהו אחר אצטרך לשנות את זה בקובץ בגוגל-דוקס באופן ידני.
#בפסוקים &quot;תתת&quot; בטור C יש להוסיף באופן אוטומטי את הקוד הזה: &lt;nowiki&gt;&lt;noinclude&gt;//{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}//{{מ:שוליים-סוף}}//==הפרק בלי מספרים==//{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}//{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}//{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;/nowiki&gt;. גם זה כמובן ברירת מחדל, ואם יש פרק חריג שבו הקוד צריך להיות משהו אחר אשנה את זה בקובץ בגוגל-דוקס באופן ידני.

'''כלומר, בדף בגוגל-דוקס בשביל ספר כמו בראשית או ויקרא, יהיו כנראה פסוקים רגילים, וגם '''פסוקים''' מלאכותיים של תחילת פרק וסוף פרק (&quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;), וגם &quot;פסוקים&quot; מלאכותיים של תחילת פרשה וסוף פרשה.''' כדי להמחיש את האפשרות הזו בניתי דף נסיוני לדוגמה שמראה איך ניתן לארגן את החומר בגוגל-דוקס לפי פרשות ופרקים ביחד, והוא נמצא [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1fP5RDhlrP6GqVZQXjUMVtnsC2N7ACl2rg2m1BScUqTY/edit?usp=sharing כאן בגוגל-דוקס]. שילבתי בו לדוגמה את השורות בשביל שלושת הפרשות הראשונות (בראשית, נח, לך לך). נא להסתכל שם בטורים A-B על שמות הפרשות ועל מספרי הפרקים/פסוקים.

בשביל תחילת פרשה השתמשתי בדוגמה זו בקוד &quot;0-פרשה&quot;, ובשביל סוף פרשה התמשתי בקוד &quot;תתת-פרשה&quot;. אין כמובן שום דבר עקרוני בשמות הללו, וניתן לשנות אותם לצורך טכני או לפי הטעם הטוב שלך. העיקר בדוגמה זה כדי להמחיש איך שני המרכיבים משתלבים ביחד בתוך אותה טבלה. שים לב ש&quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot; של פרק תמיד נמצאים '''בתוך''' ההתחלה והסוף של הפרשה. לדוגמה, בתחילת הקובץ בא &quot;0-פרשה&quot; של פרשת בראשית '''לפני''' &quot;0&quot; זה &quot;בראשית א&quot;. כלומר: כל פרשה מכיל לפחות פרק אחד שלם ובדרך כלל הרבה יותר מזה, אבל אין אף פרק שמכיל יותר מפרשה אחת שלמה. לכן בדוגמה הפרשות מכילות את הפרקים ולא להיפך.

נראה שעל פי המודל הזה בקובץ בדוקס ניתן לבנות מחדש את דפי הפרשות בוויקיטקסט, וגם ליצור בעתיד דפי פרקים לתורה. בבניית דף של פרשה יש כמובן &quot;להתעלם&quot; לגמרי מהשורות שמגדירות תחילת פרק וסוף פרק, ואילו בבניית דף של פרק יש &quot;להתעלם&quot; לגמרי מהשורות שמגדירות תחילת פרשה וסוף פרשה. אני מבין היטב שבכך ניתן להיווצר מצב של כפל טקסט בוויקיטקסט לתורה. אבל לדעתי זה לא כל כך משנה, כי רק מדובר עדיין על מהדורה נסיונית בתוך המרחב האישי שלי, ובכל מקרה הבסיס הוא אחיד בגוגל-דוקס. אח&quot;כ, כשנבנה את התנ&quot;ך במרחב הראשי של ויקיטקסט, נוכל להחליט איך לעשות את זה באופן היותר נכון. אבל עד אז חשוב לדעתי לשמור על המצב הגמיש שבו קיימת אפשרות עקרונית ליצור גם דפים של פרשות וגם דפים של פרקים מתוך גוגל-דוקס.

===המשך העבודה בחמישה חומשי תורה===

עוד פרט טכני קטן שצריך לזכור: כל הדפים של התורה במהדורה הנסיונית בוויקיטקסט נקראים כמובן &quot;תורה על פי המסורה&quot; במקום &quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;. 

לדעתי חשוב שנעשה את חמישה חומשה תורה אחד אחד, כי בחלק מהם יש מרכיבים מסובכים מאוד שדורשים ממני טיפול מיוחד. אני מציע שנתחיל דווקא מהחומש הכי קצר והכי קל, שאין בו בעצם שום מרכיבים מסובכים במיוחד, והוא חומש ויקרא. (נא לשים לב שבספר ויקרא יש כבר תבניות של &quot;מ:פסוק&quot; ב[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/שמיני|פרשת שמיני]], פרקים ט'-י&quot;א.)

כל מה שכתבתי כאן באריכות הוא כדי שהפרטים הטכניים יהיו כמה שיותר ברורים בשבילך, וכדי שתבין את הדרך שבה אני מציע לעבוד. אשמח כמובן לקרוא את התגובות שלך, ואם יש לך רעיון איך לעשות את הדברים באופן יותר יעיל אז בבקשה להציע. תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:07, 10 בדצמבר 2014 (IST)

:האם אתה רוצה שהדפים העיקריים בויקיטקסט יהיו דווקא דפי הפרשות? אולי כדאי יותר, גם לצורך ההמרה וגם לצורך עבודה בעתיד, שהדפים העיקריים יהיו דפי הפרקים, כפי שעשינו בנביאים וכתובים, ודפי הפרשות ייווצרו מתוכם לאחר מכן? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ה 09:00, 11 בדצמבר 2014 (IST)

::שלום אראל. אני בכלל לא בטוח שהדפים העיקריים בוויקיטקסט (כלומר במרחב הראשי בסופו של דבר) צריכים להיות דפי פרשות. יכול להיות מאוד שאתה צודק שדפי הפרשות ייווצרו שם מתוך דפי הפרקים. אבל לדעתי חשוב לזכור שני דברים: הראשון שאנחנו עובדים עדיין על המהדורה הנסיונית במרחב האישי, ואני בוודאי רוצה לבנות מחדש שם את דפי הפרשות (על בסיס של תוכן ממש כמו שהם עכשיו). והשני שהקובץ בגוגל-דוקס מיועד לאפשר שימושים נוספים (לא רק בוויקיטקסט), וחשוב שהחלוקה לפרשות (שהיא חלק מהמסורה וגם יש בקוד מידע חשוב לגביה שאסור לאבד אותה בטור C של גוגל-דוקס) ישתקף שם כדי לאפשר גם יצירת דפי פרשות. במלים אחרות, חשוב לראות ששתי השיטות יכולות להיבנות מתוך הקובץ ושכל המידע ישתקף בקובץ, גם אם בסופו של דבר נלך לפי הפרקים כבסיס בוויקיטקסט.

::תכל'ס, האם לדעתך המבנה של השורות שהצעתי בדוגמה של בראשית יכול לעבוד למעשה? אפשר אגב להריץ גם דפי פרקים במרחב האישי כדי לבדוק שזה עובד כראוי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:43, 11 בדצמבר 2014 (IST)

:כל נושא הפרשות נראה לי מסובך ועלול לקחת זמן רב. צריך לחשוב על זה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה 08:51, 14 בדצמבר 2014 (IST)

שלום אראל אני מבין. בוא נגיד שנלך על יצירת דפים לפרקים בדיוק כמו שעשינו בנביאים וכתובים. אם כן כבר אתחיל לבנות מפתח חדש לפרקי התורה [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|כאן]] כדי לנוכל להגיע אליהם בוויקיטקסט. גם אודה לך מאוד אם בכל זאת אוכל להוסיף שורות בקובץ בשביל הקוד לתחילת פרשה וסופה (ואתה תתעלם מהן), כי זה מידע שמאוד חשוב להכיל בקובץ לתורה.

באיזו דרך נראה לך הכי מתאים ליצור דפי פרשות מתוך דפי הפרקים? על ידי הכללת כל פסוק ופסוק כמו שזה עכשיו (לדוגמה בבסיס [[:קטגוריה:פרשת ואתחנן|לדף הזה]]) או בדרך אחרת? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:27, 14 בדצמבר 2014 (IST)

:העליתי את ספר ויקרא. העליתי גם את הקוד הקשור לפרשות, בדף נפרד.
:לדעתי דפי הפרשות של היום מאד נוחים, ואפשר להשתמש בשיטה דומה גם בעתיד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • א' בטבת ה'תשע&quot;ה 16:35, 23 בדצמבר 2014 (IST)

אראל, הדף של ספר ויקרא נראה בסדר גמור ותודה. כל הכבוד שהצלחת להמיר אותם גם מתוך הפורמט השונה הזה. עכשיו שאנחנו יודעים שזה עובד, נראה לי שכדאי כבר להעלות גם את שאר החומשים בהזדמנות המתאימה לך, ואז אני אעבוד עליהם אחד אחד בקצב שמתאפשר לי. אחרי שאגמור כל חומש אודיע לך ונוכל להעלות אותו שוב לוויקיטקסט. בינתיים נא להעלות כל חומש בדף נפרד, זה מיקל עלי, ואח&quot;כ אחברם בעצמי בדף אחד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:44, 23 בדצמבר 2014 (IST)

:בוקר טוב אראל, מצאתי טעות אחת חשובה. תיקנתי אותו עכשיו בעצמי, אבל חשוב שתדע עליו לחומשים הבאים כי היא מסוגלת לגרום שיבושים עוד יותר גדולים מהפעם.

:הטעות: פרשת בחוקותי היא הפרשה היחידה בספר ויקרא שמתחילה באמצע פרק (פרק כ&quot;ו פסוק ג'). אבל בקובץ הפסוק &quot;אם בחוקותי&quot; היה דווקא '''פסוק א'''', ופסוקים א'-ב' האמיתיים נמחקו. אח&quot;כ בסוף הפרק, בשורות של פסוקים מ&quot;ה-מ&quot;ו, הייתה חזרה על אותם שני פסוקים באותיות בלבד בלי ניקוד וטעמים (!), גם בטור E וגם בטור C. בתיקון שעשיתי בקובץ הזזתי את הכל שתי שורות בהעתק-הדבק ואת שני הפסוקים החסרים בראש הפרק השלמתי באופן ידני. כאן זה היה יחסית פשוט לתקן, אבל צריך לשים לב לחומשים הבאים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:01, 24 בדצמבר 2014 (IST)

::תיקנתי את הקוד והעליתי את בראשית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' בטבת ה'תשע&quot;ה 10:19, 24 בדצמבר 2014 (IST)

:::תודה. משהו מוזר קרה בפרק ל' (תסתכל). כל השאר נראה בסדר גמור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:36, 24 בדצמבר 2014 (IST)

::::הבעיה בפרק ל היא במקור - בדף של פרשת ויצא אין סימון של סוף פרק כט ושל התחלת פרק ל. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בטבת ה'תשע&quot;ה 15:19, 26 בדצמבר 2014 (IST)


:::עשיתי '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#הפרקים בתורה|כאן]]''' קישורים לדפי פרקים בוויקיטקסט בחמישה חומשי תורה. ספר ויקרא מוכן בקובץ, וניתן לנסות להעלות אותו שוב לוויקיטקסט לפרקים. עשיתי שם גם קישורים לדפים חדשים של פרשות (כדי שלא נצטרך להחליף את הישנים), אבל לדעתי אין צורך להתעסק בזה עדיין. חשוב יותר לגמור קודם כל את הפרקים בתורה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:53, 24 בדצמבר 2014 (IST)

== עזרה בתבנית {{תב|שולחן ערוך}} ==

תוכל לעזור לי. אני רוצה להכניס בתבנית זו הצגה של רשימת מפרשים על השולחן ערוך בהתאם לטור המדובר (אורח חיים, חושן משפט, וכולי). ניסיתי לעשות פרמטר של &lt;nowiki&gt;{{#בחר:&lt;/nowiki&gt; -- אבל ללא הצלחה... פרטתי יותר את הענין במזנון גם כן תחת כותרת '''בקשת עזרה בתבנית {{תב|שולחן ערוך}}'''.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:09, 22 בדצמבר 2014 (IST)

==דפים נסיוניים לחומשים==

בוקר טוב אראל. מצאתי בינתיים עוד שיבושים מוזרים בבראשית. לדוגמה: הפסוק הראשון בכל פרשה נעלם אם אותה פרשה מתחילה באמצע פרק.

אח&quot;כ חשבתי שבקלות אפשר לעשות פעולה קטנה שגם יקל על העבודה שלך וגם ימנע שיבושים מהסוג הזה. עכשיו יצרתי '''[[משתמש:Dovi/ספר במדבר נסיוני עבור אראל|דף נסיוני לספר במדבר בשבילך]]'''. תסתכל שם בדף העריכה, ותראה את הדברים הבאים:
*כל הספר בדף אחד.
*כל הפרקים מתוייגים במדוייק בלי קשר לפרשות. הורדתי את כל חלקי הפרקים בסוף פרשה או בתחילת פרשה, ובמקומם יש רק את הפרקים השלמים. כל תגי ה&quot;קטע&quot; בדף העריכה הם אך ורק בשביל בפרקים השלמים של ספר במדבר. לא השארתי שם תגי &quot;קטע&quot; לשום דבר אחר.

האם דף כזה יכול לעזור לך? זה לקח לי סה&quot;כ 15 דקות, ואוכל לעשות כך גם לספרים הנשארים אם לדעתך זה יעזור. גם את ספר בראשית בקובץ יהיה ניתן להחליף על בסיס דף כזה אם תרצה. בינתיים שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:05, 26 בדצמבר 2014 (IST)

:::זה באמת יכול לעזור. אבל ייתכן שנסתדר גם בלי זה. צריך רק להוסיף את תגי הפרק החסרים בבראשית (פרשת ויצא). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בטבת ה'תשע&quot;ה 15:31, 26 בדצמבר 2014 (IST)

::::אם זה עוזר אז אני מאוד מעדיף שלא להסתכן (גם בבראשית). אעשה דפים כאלה לשאר החומשים חוץ מויקרא (כולל לבראשית) בשבוע הבא. בינתיים יש לך את במדבר כבר מוכן. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:44, 26 בדצמבר 2014 (IST)

::::שבוע טוב, הכנתי לך '''[[משתמש:Dovi/ספר בראשית נסיוני עבור אראל|כאן]]''' את ספר בראשית. היו בו כמה תיקונים לתגי הקטע, ולכן אני מאוד מעדיף אם תוכל להעלות אותו מחדש לגרמי לקובץ (ונמחק שם את &quot;בראשית&quot; שכבר קיים). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:41, 27 בדצמבר 2014 (IST)

:העליתי את ספר במדבר לדוקס. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשע&quot;ה 22:56, 27 בדצמבר 2014 (IST)

::תודה, התחלתי לעבוד עליו. דבר זוטר: משום מה יש נוצרה תבנית &quot;מ:פסוק&quot; בטור D גם לפסוקים &quot;0&quot; שיש בהם תחילת סדר, וגם מספר הסדר מובא פעמיים (כמעט בכולם בפסוק של הסדר ובפסוק שלפני כן). אני מתקן את זה באופן ידני (עד עכשיו עד פרשת פינחס). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:22, 28 בדצמבר 2014 (IST)

:::העליתי גם את בראשית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשע&quot;ה 22:09, 29 בדצמבר 2014 (IST)

תודה על בראשית! סיימתי עכשיו להכין לך גם את שמות ואת דברים. קח בחשבון שיש בהם גם תגי &quot;קטע&quot; רבים בשירת הים ובשירת האזינו, ואתה יכול סתם להתעלם מהם או אף למחוק אותם כרצונך. אבל מה שיותר חשוב שתגי הקטע לפרקים (כגון &quot;שמות א&quot;, &quot;דברים ב&quot; וכו') נבדקו היטב, ויש בהם '''רק''' התחלה וסיום לפרקים '''שלמים''' כמו בשאר הדפים שעשיתי לך לבמדבר ובראשית.

להלן רשימה של כל הדפים:
*√ [[משתמש:Dovi/ספר בראשית נסיוני עבור אראל]] - הודעת עכשיו שהעלית אותו
*[[משתמש:Dovi/ספר שמות נסיוני עבור אראל]] - סיימתי בשבילך עכשיו כדי להעלות לקובץ
*√ ויקרא - לא צריך, הוא כבר גמור בתוך הקובץ
*√ [[משתמש:Dovi/ספר במדבר נסיוני עבור אראל]] - כבר העלית אותו, והוא בתהליכי בדיקה ותיקון על ידי בקובץ
*[[משתמש:Dovi/ספר דברים נסיוני עבור אראל]] - סיימתי בשבילך עכשיו כדי להעלות לקובץ

כמובן שזה ייקח לי זמן לעבוד על כל הספרים הנשארים, במיוחד לגבי שמות ודברים שיש בהם עשרת הדברות ושירות. אבל טוב שהכל כבר יהיה כדי שאוכל לעבוד אליו כשתהיה לי הזדמנות. תודה רבה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:30, 30 בדצמבר 2014 (IST)

ראיתי שהעלית את שמות ודברים לקובץ. התחלת לעשות בהם תיקונים, מקווה שזה בסדר... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:21, 5 בינואר 2015 (IST)

:מצויין. תודיע לי כשתרצה להעלות אותם לויקיטקסט. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ו בטבת ה'תשע&quot;ה 08:18, 6 בינואר 2015 (IST)

::לדעתי כדאי כבר לעשות נסיון בינתיים בספר ויקרא (הספר הקצר והפשוט ביותר). יצרתי [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#הפרקים בתורה|קישורים חדשים כאן]] לפרקים, כי הדפים עד עכשיו לא היו קיימים ולא היה להם מפתח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:41, 6 בינואר 2015 (IST)

שלום אראל. בשבוע זה אני מסנה לעבוד בהזדמנויות על עשרת הדברות (בשמות ובדברים). בשבוע הבא בעזר&quot;ה אעבוד על השירות (שירת היום והאזינו). אבל בזמן האחרון אני מתקשה קצת לעבוד עם הקובץ, אולי בגלל שהוא כבד. אתה נתקל באותה בעייה?
:אני לא נתקלתי בבעיה זו, אבל אני לא עובד עם הקובץ באופן שוטף. בהחלט ייתכן שהקובץ כבד מדי. פתרון אפשרי הוא להעתיק את הדף שאתה רוצה לערוך, באופן זמני, לקובץ אקסל, לערוך אותו שם,  ואז להחזיר אותו לגוגל דוקס. אתה יכול לנסות בקטן ולראות איך זה עובד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ה 14:46, 12 בינואר 2015 (IST)

עוד שאלה: יש לך מושג למה [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם|הדף הזה]] לא עובד על בסיס הפרקים שיצרת בויקרא? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:11, 12 בינואר 2015 (IST)

:אני רואה שיש שם קישורים ל&quot;נביאים וכתובים לפי המסורה&quot;, ואני העליתי את הפרקים ב&quot;תורה לפי המסורה&quot;. זה באמת מבלבל. אולי עדיף לשים את הכל תחת &quot;מקרא לפי המסורה&quot;?  --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ה 14:46, 12 בינואר 2015 (IST)

::תודה! אתקן את זה. בדיעבד ולאחר מעשה, בוודאי שהיה עדיף לשים את הכל תחת &quot;מקרא על פי המסורה&quot;. אבל אני דואג מאוד שאם נעביר אותם ניצור המון תקלות בגלל קישורים והכללות דפים וכו'. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:30, 12 בינואר 2015 (IST)

:::תיקנתי ועכשיו [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם|ספר ויקרא השלם והמלא]] נראה מצויין, החומש הראשון בעיצוב מלא על בסיס דפי הפרקים החדשים. תודה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:13, 16 בינואר 2015 (IST)

שלום אראל, אני בינתיים עובד על שמות ודברים, וייקח לי עוד שבוע לפחות להשלים את השירות (את עשרת הדברות פחות או יותר סיימתי אבל עדיין רוצה לעשות בדיקות). בינתיים אפשר אם תרצה להעלות את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#הפרקים בתורה|הפרקים לבראשית ובמדבר]], או אולי לעשות נסיון ראשוני לבניית [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#ספר ויקרא|דפי פרשות לספר ויקרא]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:05, 16 בינואר 2015 (IST)

===בראשית ובמדבר===

שלום אראל, יופי שיש פתרון לתקלה, ותודה על העלתם של הספרים בראשית ובמדבר! כלל שאני יכול להבחין, כל החומשים בראשית, ויקרא ובמדבר בסדר גמור עכשיו בדפי הפרקים, והוספתי גם דפים לספרים שלמים. היו כמה טעויות ממש זעירות שנבעו מהעבודה שלי בקובץ, ותיקנתי אותן עכשיו במקביל בוויקיטקסט ובקובץ. הכל נראה חלק, ולדעתי ניתן לנסות להעלות גם את שמות ודברים. אל תשכח שיש בהם פרקים של צורת השיר (שירת הים ושירת האזינו) שצריך לפתוח עבורם תת-דפים. חזק ואמץ, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:09, 12 בפברואר 2015 (IST)

===מעשה ראובן בספר בראשית===

שלום אראל, ראיתי שלא נוצר דף אוטומטי ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית/מעשה ראובן|מעשה ראובן]] בספר בראשית. אבל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית/לה|הדף של הפרק עצמו]] דווקא יצא אחלה! זה מבוסס על שילובה של הטבלה בתוך פסוק &quot;תתת&quot; של אותו פרק, ואני כבר לא זוכר אם השארתי את זה כך בטעות בעצמי, או שאתה הוספת את זה בעצמך בקובץ בתור פתרון. בכל מקרה זה עובד. החסרון היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שאי-אפשר לעשות מהדף של הפרק הזה עותק &quot;נקיא&quot; (כלומר בלי מספרי פסוקים ובלי הטבלה). אבל אולי זה לא כל-כך חסרון.

לעשרת הדברות בשמות ובדברים גם הוספתי בקובץ כאילו &quot;פרק&quot; בסוף כל ספר, בדומה למעשה ראובן בספר בראשית. כאן הכמות גדולה מאוד, הרבה יותר מפסוק אחד, ויש שמונה טבלאות (!) בכל פעם. נראה לי קצת מפחיד לשים את כל זה בתוך פסוק &quot;תתת&quot;, אבל אולי זה הפתרון גם כאן. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:41, 12 בפברואר 2015 (IST)

:לא הגדרנו יצירה אוטומטית של דפים עם שמות מיוחדים, ולא ברור לי איך אפשר ליצור אותם אוטומטית. נראה לי שיהיה הכי נוח ליצור אותם ידנית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ה 12:54, 12 בפברואר 2015 (IST)

::נכון שלא דיברנו על זה, כי בפועל אין תופעה כזאת בספרים הקודמים שעשינו בנ&quot;ך. זה רק בשמות ובדברים (וטיפה בבראשית). אבל כנראה שבפועל אין כל כך צורך להגדיר דפים כאלה בסופו של דבר, כי הפתרון לפסוק מעשה ראובן בעצם עובד. אבל רציתי לדעת אם זה פתרון שאתה הכנסת בעצמך, או שזה נוצר בעצם במקרה מתוך מיעוט תשומת לב שלי. ועקרונית, מדוע בהמרה אוטומטית לא נוצר דף בשם כמו &quot;מעשה ראובן&quot; בדיוק כמו שנוצר דף בשם &quot;מא&quot; לדוגמה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:57, 12 בפברואר 2015 (IST)

:::כל הדפים של הפרקים מוגדרים בטבלה. אבל לא הגדרנו בטבלה דפים של קטעים שאינם פרקים. זה עלול ליצור בלגן גם בסדר הפסוקים (למשל, הדף &quot;מעשה ראובן&quot; עלול להיכנס בסדר אלפביתי אחרי פרק מט..) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ה 16:52, 12 בפברואר 2015 (IST)

::::מבין ומקבל. עוד לא הבנתי איך נברא הפתרון הקיים בפועל בדף של בראשית ל&quot;ה (בלי להשתמש בדף שאינו פרק), אבל האם צורה כזו של פתרון נראה לך למרות המגבלה שיש בו? אם כן אז יהיה צורך לעשות אותו דבר בקובץ בשמות ולדברים לעשרת הדברות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:10, 12 בפברואר 2015 (IST)

:::::כנראה, כפי ששיערת, הטבלה שהכנסת בפסוק תתת הגיעה למקומה.
:::::לדעתי הפתרון הטוב יותר הוא ליצור ידנית את הדף המיוחד (כגון &quot;מעשה ראובן&quot;), ואז בפסוק תתת לשים רק הכללה של הדף הזה. כך לא יהיה צורך להכניס טבלה שלמה לתוך פסוק תתת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ה 19:09, 12 בפברואר 2015 (IST)

::::::בסדר, לפחות אני יודע עכשיו שאני הכנסתי את הטבלה לשם (או לפחות שכחתי למחוק אותה) ולא אתה, כי באמת לא זכרתי. :-) בכל מקרה תן לי יום-יומיים לסדר את הדברים. בסופו של דבר נראה לי שהכי חשוב שהטבלה תהיה במקומה בקובץ (&quot;תתת&quot;) ולא רק בוויקטקסט (לטובת יישומים נוספים): אם זה עובד אז בסדר, ואם לא אז לא. מקווה לטפל בזה במוצ&quot;ש או ביום ראשון, ואז אודיע לך. בינתיים שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:53, 13 בפברואר 2015 (IST)

בוקר טוב אראל, בצעתי את השינויים הנדרשים בעשרת הדברות. גם מחקתי את שורות הנספחים לעשרת הדברות בסוף שמות ודברים (ולמעשה ראובן בסוף בראשית). אפשר כבר להריץ את הספרים שמות ודברים כרגיל להעלות את הפרקים. לא לשכוח ליצור תת-דף לצורת השיר (מתוך טור F) בפרקים של שירת הים ושירת האזינו. תודה רבה מאוד וסליחה על ההמתנה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:20, 17 בפברואר 2015 (IST)

:העליתי. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ה 18:09, 17 בפברואר 2015 (IST)

===עשרת הדברות===

שלום אראל, עשיתי בדיקות בספרים שמות ודברים. הפרקים הרגילים נראים בסדר, הגם הפרקים של &quot;צורת השיר&quot; נראים בסדר גמור.

לגבי עשרת הדברות, אני חייב להתנצל. למרות שהשיטה שהצעתי עובדת מבחינה טכנית, היא כשלון מבחינה אסתטית. שכנעת אותי, ואני מסכים לגמרי איתך שהדרך הטובה שכל החומר הזה יישאר בדף נפרד, ומאותו דף יהיה אפשר &quot;לצטט&quot; אותו במקום ובאופן המתאים. אבל גם נחוץ לדעתי שהחומר הזה יהיה מתועד בדף של &quot;תורה&quot; בתוך הקובץ. לא מדובר כלל בתוספת נחמדה אלא בחלק מהותי מעצם הנוסח בספרים שמות ודברים (ולפסוק אחד מבראשית).

האם לדעתך יש דרך כלשהו לשלב את זה ביחד, כמו שמצאנו דרך לעשות את זה בשביל צורת השיר? אפילו אם ניתן לזה כינוי כגון &quot;ספר בראשית/נספח&quot; אז &quot;נספח&quot; יהיה אחרי פרק &quot;נ&quot; מבחינה מספרית/אלפביתית. נראה לך שאפשר למצוא פתרון? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:27, 18 בפברואר 2015 (IST)

:אפשר לשים את עשרת הדיברות בעמודה F, ואז הם יגיעו לדף ששמו &quot;צורת-השיר&quot;. אמנם זה לא בדיוק שיר, אבל כבר אמרו חז&quot;ל שהתורה כולה נקראה &quot;שירה&quot;. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בשבט ה'תשע&quot;ה 17:02, 18 בפברואר 2015 (IST)

::נראה לי שזה לא יעבוד. יש הרבה יותר ממקבילה אחת לכל פסוק בודד, והרבה פחות מפרק שלם. זה פשוט לא אותו דבר ויהפוך לבלגן עצום. אי אפשר לבנות &quot;פרק&quot; מלאכותי? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:20, 18 בפברואר 2015 (IST)

::עוד רעיון קצת מוזר: אולי אפשר פשוט להוסיף פרק נוסף '''לפי המספור הרגיל''' (כגון שמות מא) בתור נספח? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:34, 18 בפברואר 2015 (IST)

:::אבל אז עדיין תהיה לך רק שורה אחת לכל פסוק, כמו ב&quot;צורת השיר&quot;.
:::בנוסף, לא תהיה לך הקבלה בין הפסוקים כמו שרצית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשע&quot;ה 08:16, 19 בפברואר 2015 (IST)

::::בוקר טוב אראל, עשרת הדברות הם לא כמו צורת השיר. בגלל שיש מגוון צורות בטבלאות שונות, אי אפשר ולא רצוי שהם יהיו במקביל לפסוקים. וגם בגלל שצריך להציג '''רק''' אותם ולא את שאר הפרק. הרבה יותר מתאים לנספח בדף נפרד.
::::לא הבנתי לגמרי את ההערה הראשונה. כוונתי הייתה שיהיה פרק &quot;מלאכותי&quot; בסוף הספר (כגון &quot;ספר שמות/מא&quot;) שיהיו בו רק פסוקים &quot;0&quot; ו&quot;תתת&quot;, ובהם נשים את כל הנספחים לאותו ספר בתגיות (כגון כל הצורות השונות של עשרת הדברות) כדי שיהיה אפשר להכליל אותם במקומות אחרים לפי הצורך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:30, 19 בפברואר 2015 (IST)

:::::אז כל מה שאתה צריך זה עוד שני תאים לכל ספר? 
:::::אם כך, מדוע שלא תשתמש בתאים של פסוק &quot;0&quot; ופסוק &quot;תתת&quot; בעמודה F של פרק כ, למשל? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשע&quot;ה
::::::כן, והאמת שרק צריך תא '''אחד''' נוסף לכל ספר (אבל אולי צריך להיות בהכרח גם &quot;0&quot; וגם &quot;תתת&quot; בשביל התוכנה שלך). אבל זה לא מתאים לעמודה F, כי היא מיועדת לפרק שלם (שורה באותו פרק שאין בה תוכן בעמודה F משתמשים בתוכן שבעמודה E). וגם בגלל שנספח כזה שאינו בפרק כ' יכול להיות מיועד לפי ההיגיון גם לעוד דברים חוץ מעשרת הדברות (כגון צורות נוספות של שירת הים שכעת אי אפשר להכליל אותן בדפים אחרים). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:54, 19 בפברואר 2015 (IST)
:::::::אם מדובר רק בתא אחד לכל ספר, וגם זה רק בספרי התורה, אז אולי אפשר לעשות זאת בגיליון נפרד? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • א' באדר ה'תשע&quot;ה 09:42, 20 בפברואר 2015 (IST)
::::::::אם יהיה בגליון נפרד, הוא לא יעלה באופן אוטומטי ביחד עם שאר הספר. כדאי שהכל יהיה ביחד, כי מדובר על חלק מהותי מהנוסח עצמו. לגבי איזה ספרים, זה קריטי רק בבראשית, שמות, ודברים. אבל אם האפשרות קיימת, כדאי לאפשר אותה גם בשאר הספרים, כי עכשיו לדוגמה אין פתרון מלא לנספחים בשאר הספרים שיש בהם שירים (יש נספחים מעבר לצורת השיר עצמה). חודש טוב ושבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:26, 20 בפברואר 2015 (IST)

::::::::הכנסת פרק נוסף עלולה לבלבל תוכנות אוטומטיות שיעבדו על הקובץ. אם זה רק מספר קטן של ספרים, אולי אפשר פשוט להעלות אותם ידנית? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • א' באדר ה'תשע&quot;ה 12:18, 20 בפברואר 2015 (IST)
:::::::::אני חושש מההיפך: אם זה יהיה שמור &quot;בצד&quot; בשביל העתקה ידנית, המתכנתים יפספסו אותו, וגם בוויקיטקסט הוא לא יתעדכן, למרות שהוא נחוץ ויש קישורים אליו מתוך גוף הטקסט. לא עדיף להסביר שיש דבר כזה &quot;פרק נספח&quot; [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|במדריך הטכני]] (כמו שכבר עשינו לצורת השיר בעמודה F) ולתת לאנשים להתמודד עם המורכבות האמיתית מתוך מודעות לה? זה גם יעזור לשחרר תופעות נוספות שאי-אפשר לצטט אותם כעת בגלל שהם מוכרחים להיות בתוך &quot;noinclude&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:58, 22 בפברואר 2015 (IST)
::::::::::אפשר לשים את זה באותו דף בגוגל דוקס, אבל עדיין להעתיק ידנית כך שזה לא ייכנס לטבלה האוטומטית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע&quot;ה 12:24, 26 בפברואר 2015 (IST)

שלום אראל (בשביל הנוחות אני חוזר לראש השורה). לא לגמרי הבנתי את ההערה האחרונה שלך: &quot;אפשר לשים את זה באותו דף בגוגל דוקס&quot;. לא הבנתי איפה ואיך בדיוק לשים אותו? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:36, 26 בפברואר 2015 (IST)

:למשל, אתה יכול להוסיף שורה בשם &quot;ספר בראשית/נספח&quot;, כמו שהוספתי עכשיו בסוף השורות של ספר בראשית. אתה יכול לשים שם מה שאתה רוצה. זה לא עובר לטבלה הממוחשבת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באדר ה'תשע&quot;ה 22:29, 28 בפברואר 2015 (IST)

::שבוע טוב ובוקר טוב, ותודה. אוסיף בעזר&quot;ה בקרוב. האם זה בסדר שעמודה B תהיה ריקה, והכל יהיה בעמודה C? ומה זה &quot;הטבלה הממוחשבת&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 04:59, 1 במרץ 2015 (IST)

:::כן, זה בסדר. הטבלה הממוחשבת זו טבלה שנמצאת על המחשב שלי, שבה יש שורה אחת לכל פסוק, ואפשר להשתמש בה לשימושים אוטומטיים שונים כגון חיפושים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באדר ה'תשע&quot;ה 08:17, 1 במרץ 2015 (IST)

:::לפי מה שהבנתי, זה לא יעלה אוטומטית כשיועלה הטקסט מהגוגל דוקס לוויקיטקסט, ויהיה צורך להעלות ידנית. זה עלול ליצור בעיות, אם מישהו ישכח את התוספות האלה בטעות. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:25, 1 במרץ 2015 (IST)

::::אפשר לקרוא לשורה הזאת &quot;בראשית/נספח - להעלות ידנית&quot;. ואז כל מי שיגיע לשורה ייזכר שצריך להעלות ידנית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באדר ה'תשע&quot;ה 08:17, 1 במרץ 2015 (IST)

:::::נחום, כנראה שאין פתרון ממש מושלם, אבל זה יחסית טוב. כל עוד הוא נמצא באותו דף, אז כל מי שרוצה להשתמש בחומר שבדף הזה יצטרך להחליט מתוך מודעות מה לעשות איתו: או &quot;לדלג&quot; על הנספחים בתוך ההעלאה האוטומטית ולטפל בהם באופן ידני, או להכיל אותם בתור פרקים מיוחדים נוספים בתוך ההעלאה האוטומטית עצמה. בשביל התוכנה של אראל הדרך הראשונה כנראה יותר מתאימה. בכל מקרה אנסה במשך השבוע לערוך את הנספחים בתורה באופן סופי, ובכך תיגמר בעזר&quot;ה המלאכה בקובץ! אח&quot;כ נוכל לפנות אל ענייניםלא של הכנת הקובץ אלא של ויקיקטסט עצמו: איך לבנות דפים של פרשות (כנראה כבר יש פתרון עקרוני לזה), ואיך להעלות את כל הקובץ שוב פעם אל המקרא במרחב הראשי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:08, 1 במרץ 2015 (IST)

שלום אראל, וסליחה על ההמתנה. עשיתי את התאים לנספחים בתורה, וגם יצרתי את הדפים המקבילים בוויקיטקסט. מבחינתי נראה שהדבר הזה כבר מאחורינו.

עכשיו השאלה מה נשאר לעשות הלאה. חשוב למצוא את הדרך ליצור '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#הפרקים בתורה|דפים של פרשות השבוע בתורה]]''', כי את זה נצטרך לעשות גם במרחב הראשי. אבל אני לא יכול לחשוב על דבר אחר חוץ מזה שנשאר לנו לעשות. אנחנו סוף סוף קרובים מאוד להחלפת הטקסט המרחב הראשי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:20, 15 במרץ 2015 (IST)

== תגי קטע של מפרשי השולחן ערוך ==

שלום אראל. בעבודתי על שילוב פירוש המשנה ברורה על הסעיפים של שולחן ערוך ראיתי שישנם עריכות שונות ביחס לתגי קטע של הפירוש. לפעמים נערכו כזה: &lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=מ&quot;ב א/&gt; &lt;קטע סוף=מ&quot;ב א/&gt;&lt;/nowiki&gt; ולפעמים נערכו כזה: &lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt; &lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;/nowiki&gt;. בין כך ובין כך השילוב עובד ורואים את הפירוש של המשנה ברורה בדפים של סעיפי השולחן ערוך  ( כך למשל [[שולחן ערוך אורח חיים רמב א]] או [[שולחן ערוך אורח חיים רנ א]] -- שניהם עובדים אף על פי שיש בהם עריכת תגי קטע שונים)

שאלתי, מכאן ולהבא, כאשר אני יעבוד על עוד מפרשי השולחן ערוך, נגיד למשל הש&quot;ך -- האם אני צריך לשים תגי קטע של &lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ש&quot;ך א/&gt; &lt;קטע סוף=ש&quot;ך א/&gt;&lt;/nowiki&gt; או שמספיק רק לכתוב &lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt; &lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;/nowiki&gt;?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:16, 28 בדצמבר 2014 (IST)

:כפי שנראה מה[[תבנית:סעיף שולחן ערוך]], יש לכתוב רק &lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt; &lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;/nowiki&gt;.    --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשע&quot;ה 08:14, 29 בדצמבר 2014 (IST)
::האם גרמתי נזק בכך שהסבתי בכמה מקרים לתגי קטע השני?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:03, 29 בדצמבר 2014 (IST)

:::תבדוק בדף המתאים של שולחן ערוך ותראה אם המפרשים מופיעים. אם הם מופיעים אז לא נגרם נזק. אם הם לא מופיעים אז צריך להחזיר לפורמט הקודם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בטבת ה'תשע&quot;ה 22:05, 29 בדצמבר 2014 (IST)

== ביאורי פסוקים - תמונת מצב ==

שלום אראל,&lt;br /&gt;
אני רואה שאתה מאוד עסוק, אבל אם אפשר הייתי מבקש לעדכן את &quot;ביאורי פסוקים - תמונת מצב&quot;. תודה מקרב לב. ilan sendowski 17:14, 7 בינואר 2015 (IST)
:עדכנתי. יישר כוחך על ההתמדה בפרוייקט ביאור התנ&quot;ך! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ה 10:15, 8 בינואר 2015 (IST)

== תיקון {{תב|פרשן על ספר}} ==
יש באג ששובר שורה תמיד אחרי פרק א....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:58, 15 בינואר 2015 (IST)
:נראה לי שתיקנתי, אבל צריך לוודא --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ה בטבת ה'תשע&quot;ה 08:17, 16 בינואר 2015 (IST)

== ארגון מחדש של כלי יקר על בראשית ==

שלום לך אראל.

השלמתי את יתר הפירוש של הכלי יקר על התורה מלבד הכלי יקר על בראשית שהיה קיים כבר מייבוא הבוט שלך. בנוסף, ב4 חומשים אחרונים הוספתי חלוקת דפים לפי פרשיות השבוע -- עבור מישהו שירצה להסתכל בפירוש הכלי יקר על פני פרשת השבוע כולה. עשיתי זאת בשימוש התבנית {{תב|קטע עם כותרת}}. אולם בספר בראשית נתקלתי בבעיה. היות והדפים הורכבו ברמת הפסוק ולא ברמת הפרקים (כמו שאני ארגנתי ביתר החומשים), עכשיו בכדי לבצע דף כולל למשל בפרשת בראשית המערכת לא מאפשרת כי זה עובר את המגבלה של קריאת פונקציות של תבניות.

שאֵלתי, במידה ואני בוחר להשקיע בזה מאמץ, האם יש לך התנגדות אם אני יארגן מחדש את הכלי יקר על בראשית כך שתוכן הטקסט יימצא בדף של הפרקים ואציג את הטקסט בדפי הפסוקים הבודדים על ידי תגי קטע לאורך הטקסט. האם יש לך התנגדות לכך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:37, 3 בפברואר 2015 (IST)

:שלום,
:אכן ארגון לפי פרקים הוא נוח יותר מבחינת המערכת כי יש פחות דפים.
:הסיבה שבחרנו באירגון לפי פסוקים היא כדי להקל על אנשים שמגיעים לפסוק, לראות את כל הפירושים על הפסוק. ראה למשל [[בראשית נ יז]], שם אפשר לראות תחת &quot;מקראות גדולות&quot; את פירוש כלי יקר יחד עם שאר התרגומים והפירושים על הפסוק.
:אפשר לנסות לארגן לפי פרקים כפי שהצעת, אבל צריך לוודא שהפירוש עדיין נכלל בדף של הפסוק.
:אגב, נראה לי שגם בשביל חלוקה לפרשיות תצטרך להשתמש בתגי קטע. למשל הדף [[כלי יקר על שמות/פרשת שמות]] לא כולל את הפירוש לפסוק האחרון בפרשה, שנמצא בתחילת פרק ו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ה 13:05, 5 בפברואר 2015 (IST)


::אני אכן גם מעריץ של הדפים של מקראות גדולות אבל יעיל יותר לשים תגי קטע בדפים של הפסוקים ולאחסן את עיקר הטקטס בדפים של הפרק, כפי שאתה בטח יודע. אולי אתחיל לעבוד על זה. אכן, אני גם מודע לכך שיש חפיפות בין הפרשיות לבין חלוקת הפרקים. פשוט נמנעתי מלהכניס תגי קטע כי חסר לי הזמן. אבל בהחלט אני אצטרך לעשות את זה. כמו כן עשיתי בכמה דברים, כמו למשל פירושי התוספות על פרקי המסכתות -- לא הכנסתי עדיין גם שמה תגי קטע ולכן מופיע בהרבה מקרים את הטקסט של הפרק הקודם או הפרק הבא בתוך הפרק הנדרש. לבינתיים זה מספקת בשביעת רצון עד שנשפר את זה יותר.  תודה רבה :-)--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:31, 5 בפברואר 2015 (IST)

== {{תב|דף סדר}} ==

שלום אראל,

אשמח אם יבוצע בתבנית שינוי כך שאוכל גם לקשר לסדרים שבתרי עשר (שם יש כמה ספרים בתוך אותו סדר, לכן צריך גם לציין את שם הספר בו נגמר הסדר)

• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ד' בניסן ה'תשע&quot;ה • 14:40, 24 במרץ 2015 (IST)

:&quot;דף סדר&quot; מסתמך על כך שכל הטקסט של כל אחד מספרי התנ&quot;ך נמצא בדף אחד. כיוון שספרים שונים נמצאים בדפים שונים, זה לא יעבוד כאן. הפתרון הוא להשתמש בכמה קריאות שונות ל&quot;דף סדר&quot;, אחת לכל ספר. פתרון יותר מסובך  הוא ליצור דף אחד עם כל הטקסט של תרי-עשר. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בניסן ה'תשע&quot;ה 09:37, 25 במרץ 2015 (IST)
::קריאות שונות לתבנית יגרמו לזה להיראות אחד אחרי השני ולא כגוש טקסט אחד ואחיד. צריך למצוא פתרון שיגרום לזה להיראות כמו כל שאר דפי הסדרים • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ה' בניסן ה'תשע&quot;ה • 11:48, 25 במרץ 2015 (IST)

:::אז הפתרון השני הוא ליצור דף אחד עם כל הטקסט של תרי-עשר, לסמן שם את הספרים הפרקים והפסוקים, ואז תבנית &quot;דף סדר&quot; תעבוד כמו שהיא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשע&quot;ה 08:04, 26 במרץ 2015 (IST)
::::איך עושים את זה?• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ו' בניסן ה'תשע&quot;ה • 13:30, 26 במרץ 2015 (IST)

:::::כיום לכל ספר יש שלוש גירסאות, למשל [[נחום כתיב]], [[נחום ניקוד]] ו[[נחום טעמים]]. צריך ליצור שלושה דפים [[תרי עשר כתיב]], [[תרי עשר ניקוד]] ו[[תרי עשר טעמים]], ולשים בכל אחד מהם את הטקסטים המתאימים לפי הסדר, עם תגי-קטע מתאימים.  ייתכן שנעשה את זה בקרוב במסגרת הפרוייקט של דובי &quot;מקרא לפי המסורה&quot;. אבל אני לא יודע מתי זה יהיה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשע&quot;ה 08:31, 27 במרץ 2015 (IDT)

== סרגל למפרשי הרמב&quot;ם בדפי הפרקים של הרמב&quot;ם ==

שלום לך אראל,

מאיפה להתחיל.. בא אציג בפניך את המטרה היבשה שאני רוצה להשיג ואז נדבר על הפרטים.
* בעזה&quot;י אני עומד לסיים העלאת חומר של ה[[כסף משנה]] על הרמב&quot;ם בקרוב. כרגע העליתי את החומר ברמה של ההלכות הראשיות בלבד (למשל: כסף משנה/'''הלכות שבת''') ולא ברמה של פרקים ולא ברמה של הלכות בתוך הפרקים.
: ברצוני ליצור איזה סרגל של '''מפרשי הרמב&quot;ם''' שילווה לכל דף ודף של לפחות דפי הפרקים של הרמב&quot;ם (לעומת דפי ההלכות הבודדות של הרמב&quot;ם). בדומה למה שקיים כרגע בדפי השולחן ערוך (סרגל של מפרשים), דפי גמרא (מפרשי גמרא), וכולי.  זאת המטרה.
* עכשיו, הערות לנ&quot;ל. חשבתי ליצור עכשיו דפים של פרקים (למשל:'''כסף משנה/הלכות שבת/פרק א''') על ידי תגי קטע בדפים הראשיים ושימוש בתבנית {{תב|קטע עם כותרת}}. לאחר מכן הייתי מכניס בתבנית של {{תב|רמב&quot;ם פרק}} סרגל למפרשי רמב&quot;ם על הפרק הנוכחי (דהיינו עם מסתכלים על רמב&quot;ם הלכות שבת פרק א ולוחצים על &quot;כסף משנה&quot; הקישור יוביל ישיר לדף של '''כסף משנה/הלכות שבת/פרק א'''.
: בהסתכלות על מבנה התבנית של {{תב|רמב&quot;ם פרק}} אני רואה שהוא מורכב וגם מתבסס על שיום מילולי של הפרקים ולא שיום לפי אותיות (דהיינו &quot;'''פרק ראשון'''&quot; ולא &quot;'''פרק א'''&quot; או רק &quot;'''א'''&quot;). עובדה זו מקשה עלי לראות אפשרות לסדר את הסרגל כפי שציינתי לעיל. אני פונה אליך לראות אם אתה יכול לעלות על איזה פתרון לנ&quot;ל. 
: בלית ברירה, אני אכן כן מוכן במידת הצורך ליצור תבנית נפרדת עבור המפרשים ולהכניס אותו ידני בכל דף ודף של פרקי הרמב&quot;ם. אולם החסרון בגישה זו הוא שהתבנית יצטרך לבוא '''אחרי''' התבנית של {{תב|רמב&quot;ם פרק}} שמכיל גם קישור בתחתיתו לקישור חיצוני  של מפרשי הרמב&quot;ם. היות שכן, הדבר ייראה קצת מוזר כאשר יש קישורים לאתרים חיצוניים מעל הקישורים למפרשי הרמב&quot;ם באתר עצמו. ובכן אני מנסה למצוא פתרון של הכנסת הסרגל בתוך התבנית הקיים של {{תב|פרק רמב&quot;ם}} אם אפשר.
: דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:17, 5 במאי 2015 (IDT)

::שלום דניאל,
::אני נוסע עכשיו לכנס ואוכל לעסוק בנושא רק בעוד שבוע.
::בינתיים, ראה את החדשות שעשינו לתוספתא, למשל ב[[תוספתא/מגילה/ב]]. היתרון הוא, שבדרך כלל לא צריך שום פרמטרים - כל הפרמטרים נלקחים מהכותרת של הדף. האם נראה לך שזה אפשרי גם כאן? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ה 20:15, 5 במאי 2015 (IDT)

:::זאת אומרת אתה רוצה להחליף את התבניות שמופיעות בדפים כליל? איך תעשה את זה? על ידי בוט? הפונט שמה נראה קצת מכוער לדעתי האישית.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:30, 5 במאי 2015 (IDT)

::::אם זה לא דחוף לך, אז בוא נדבר על זה בעוד שבוע. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ה 21:43, 5 במאי 2015 (IDT)

== עדכון של ביאורי פסוקים - תמונת מצב  ==

שלום רב אראל,&lt;br /&gt;
יש רשימה של פסוקים בבראשית שלא נכנסו לתמונת מצב למרות שהם נעשו לפני זמן רב.&lt;br /&gt;
* פרק יב - ב, ז, יח
* פרק יז - טו
* פרק יט - כג, כה, כט
* פרק כד - א, יד, נ, סה
* פרק כח - יח
* פרק מ - ו
* פרק מו - ב
כמובן שזה לא דחוף, ואני רואה שאתה מעוד עסוק בכנסים ופעיליות. &lt;br /&gt;
בכבוד רב, ilan sendowski 17:00, 3 ביוני 2015 (IDT)

:שלום אילן, יישר כוחך על המשך ביאור המקרא!
:חלק מהפסוקים אכן היו כפולים ותיקנתי אותם. פסוקים אחרים (בפרט: שלושת האחרונים) לא נמצאים כלל במאגר הנתונים וייתכן שצריך להכניס אותם מחדש. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' בסיוון ה'תשע&quot;ה 16:53, 7 ביוני 2015 (IDT)

שלום אראל,&lt;br /&gt;
מצאתי גם את 
* כ - ב
* כו - ז, כ
האם אפשר לתקן גם אותם? תודה רבה ilan sendowski 22:38, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

:::שלום אילן, סליחה על העיכוב, רק עכשיו ראיתי את ההודעה.
:::ניקיתי את מאגר הנתונים ועכשיו אפשר להוסיף את הפסוקים האלה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ד באלול ה'תשע&quot;ה 10:38, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

שלום רב אראל,  תודה על העידכון. בדקתי את הרשימה ויש מספר פסוקים עם בעיות בבראשית:
: כ - ב
: כב- ו, ח, טו
תודה רבה ilan sendowski 18:14, 5 בדצמבר 2015 (IST)

== Search GOOGLE ==

שלום אראל,

עשיתי חיפוש &quot;חוקי חמורבי&quot;. בעבר ויקיטקסט היה במקום השני בחיפוש במחשב שלי. עכשו רק בדף השני מופיע &quot;שיחה:חוקי חמורבי – ויקיטקסט&quot;. כאשר חיפשתי &quot;חוקי חמורבי ויקיטקסט&quot; קיבלתי &quot;חוקי חמורבי – ויקיטקסט&quot;, שנראה שנוגע בהקשר הנכון, אבל ההקשר נראה משונה, וכאשר לחצתי על זה קיבלתי: &quot;You're not a robot  There is nothing to see here&quot;.&lt;br /&gt;
האם קיימת בעיה בGOOGLE בקשר לדף?&lt;br /&gt;
תודה רבה. ilan sendowski 20:34, 24 ביוני 2015 (IDT)

:הבעיה העיקרית לדעתי היא, שהדף [[שיחה:חוקי חמורבי]] מופיע בתוצאות לפני הדף [[חוקי חמורבי]]. מזה נובעות שאר הבעיות. זה מוזר כי בדרך-כלל גוגל יודעים לזהות מהו הדף העיקרי. ייתכן שיש איזשהו תג בדפים שלנו, שאומר לגוגל לא לחפש במרחב הראשי וכן לחפש במרחבי שיחה. צריך לבדוק אם זה קורה בדפים נוספים. אולי כדאי לשאול מישהו שמבין בזה יותר. אולי תשאל במזנון? (לגבי הדף שמדבר על רובוטים - זה נראה כמו אתר חיצוני שמעתיק תוכן מתוך ויקיטקסט, אין מה לעשות בנשא. צריך רק לדאוג שהדף &quot;חוקי חמורבי&quot; שלנו יהיה במקום הראוי לו). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשע&quot;ה 12:49, 25 ביוני 2015 (IDT)

::תודה רבה ilan sendowski 16:33, 25 ביוני 2015 (IDT)
:::עשיתי עכשיו חיפוש &quot;חוקי חמורבי&quot; ויצא לי במקומות הראשונים ויקיפדיה וויקיטקסט. [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] ([[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]]) 13:47, 10 ביולי 2015 (IDT)

==החלפת התנ&quot;ך במרחב הראשי==

שלום אראל, בחודשים האחרונים התחלתי לעסוק המון בפרויקט חדש (אונקלוס ורש&quot;י על התורה). למדתי המון מהעבודה המשותפת אתך על הטקסט של התנ&quot;ך, ואני מנסה לבנות את אונקלוס ורש&quot;י בדרך שתקל על המרתם בסופו של דבר לפורמט של עיבוד נתונים.

בינתיים כמעט שכחתי את התנ&quot;ך עצמו. האם לדעתך הכל כבר מוכן להעברה למחרב הראשי כדי להחליף את הטקסט הקיים שם עכשיו (לפחות בדפי הפרקים)? המבנה של הפסוקים במרחב הראשי והצגתם האוטומטית בהקשרים שונים ע&quot;י תבניות כל כך מסובך שנראה לי שאתה האדם היחיד שמבין אותם עד תום. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:56, 21 ביולי 2015 (IDT)

:נראה לי שזה מוכן להעברה. אבל בוא נתחיל בקטן. מאיזה דף לדעתך כדאי להתחיל? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' באב ה'תשע&quot;ה 07:19, 22 ביולי 2015 (IDT)

::לי לא משנה בכלל. אולי כדאי להתחיל דוגמה פשוטה יחסית (כגון אחד מספרי הנביאים). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:14, 23 ביולי 2015 (IDT)

:::לאן בדיוק צריך להעביר? תן דוגמה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באב ה'תשע&quot;ה 20:53, 26 ביולי 2015 (IDT)

::::סליחה על האיחור בתגובה, אני בנסיעות וביקורים. אם אני מבין נכון, כל הטקסט במרחב הראשי נמצא כעת בדפי הפרקים, משם אפשר &quot;לצטט&quot; פסוקים או לבנות דפים אחרים. אז מה שצריך לעשות, כנראה לי, הוא לקחת את הטקסט שבדפי הפרקים במרחב הראשי (במהדורת &quot;טעמים&quot;) ולהחליף אותו בטקסט שנמצא במאגר שבנינו. אבל צריך להקפיד שהקידוד לאחר ההחלפה יהיה באותו סגנון שהוא עכשיו.

::::לדוגמה, אם ניקח את הדף [[יהושע א/טעמים]], צריך להחליף בו את הטקסט לפי מה שמופיע במאגר שלנו. אבל הקידוד צריך להיות באותו סגנון שהוא מופיע כעת בדף העריכה שם. זה נראה לך הגיוני ונכון? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 01:59, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

:::::נשמע הגיוני, אני אנסה ונראה איך ייצא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשע&quot;ה 15:41, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

:העליתי את [[יהושע א/טעמים]]. אנא בדוק. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ה 08:13, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

שלום אראל, ותודה וסליחה. הייתי בנסיעות ובכלל לא שמתי לב להודעה הזאת עד עכשיו. הוא נראה מצויין. שתי הערות:
*ב[[יהושע א/טעמים|דף החדש]] יש רווח גדול מדי לפני פרשה פתוחה, וזה נגרם ע&quot;י רווח נוסף של שורה ריקה בדף העריכה. השווה אל [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר יהושע/א]] כדי לראות את ההבדל הקטן ותסתכל גם שם בדף העריכה.
*הטקסט הזה מופיע בדפי הפרקים כגון [[יהושע א]]. צריך כנראה לעסוק איזה שינוי למנגנון של דפי הפרקים כדי לאפשר בהם להראות את הטקסט לפי העיצוב של הפונט והשוליים.

חוץ מהזוטות הללו הכל נראה בסדר גמור. ואגב גם ה&quot;ציטוט&quot; של הפסוק בדף הפסוק עובד מצויין, כגון לדוגמה [[קטגוריה:יהושע א ז]] (אפשר לראות בו אף את ההבדל בגירסת הטעמים בין הנוסח החדש לישן).

יש לי גם שאלה: בדפים שאני יצרתי (כגון [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר יהושע/א]]) יש רווח רגיל בין פסוק לפסוק בדף העריכה. ב[[יהושע א/טעמים|דף החדש]] לעומת זאת כל פסוק מופיע בשורה חדשה בדף העריכה (ולכן הרבה יותר קל להתמצא בו) וכנראה שאין בו רווחים רגילים כלל בין הפסוקים. אם כן מאיפה באים הרווחים בדף הוויקי?

תודה רבה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:21, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

::אכן במהדורה החדשה הוספתי סוף-שורה אחרי כל פסוק, מכאן הגיע גם הרווח בפרשה פתוחה. תיקנתי את זה עכשיו, והעליתי את כל ספר יהושע.

שלום אראל, סוף סוף עברתי על פרקי יהושע אחד על אחד, ולא מצאתי אפילו טעות או בעייה אחת באף אחד מהם. הכל נראה פשוט מושלם. אפילו פרק י&quot;ב שיש בו צורת השיר יצא מושלם. נראה לי שצורת השיר שם עדיין מבוסס על טקסט שנמצא במרחב האישי שלי, אבל בוא ונשאיר את זה כך בינתיים, ונמצא פתרון ידני בשבילו לאחר שנטפל בעיקר שזה העלאת כל הפרקים.

אגב האם נראה לך לשים הגנה אוטומטית על הפרקים הללו לאחר שנבדקו? איננו רוצים כבר שאנשים יעשו בהם התאמות אלא שרק יעירו על בעיות בדפי השיחה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:49, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

:לשים הגנה זה רעיון טוב, אבל אני לא יודע איך עושים את זה באופן אוטומטי. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' בתשרי ה'תשע&quot;ו 08:49, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

בסדר. נמשיך בספר שופטים כמו שעשינו ביהושע? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 25 בספטמבר 2015 (IDT)
:העליתי את שופטים, שמואל ומלכים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ו 01:35, 4 באוקטובר 2015 (IDT)
::תודה אראל, כבר כל ספרי נביאים ראשונים זה מצויין! אנסה לעבור עליהם בעזר&quot;ה בתקופה הקרובה לאחר החג. בינתיים חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:51, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

===שופטים ושמואל ומלכים===

שלום אראל. עברתי עכשיו על שופטים, ורוב הפרקים בסדר. גם השיר בפרק ה' יצא בסדר גמור. מצאתי טעות קטנה בפרק ב' שמקורה בגליון הנתונים, ותיקנתי אותה גם שם וגם כאן.

חוץ מזה, בשני פרקים ([[שופטים יח/טעמים|פרק יח]] ו[[שופטים יח/טעמים|פרק כ]]) משהו השתבש, ונמצאת בהם הגירסה הישנה כמו שהייתה במקום הטקסט החדש. צריך לבדוק מה קרה בהם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:27, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

שלום שוב אראל, בדקתי עכשיו גם את שמואל. כמו בשופטים הרוב המרכיע של הפרקים היו לגמרי בסדר, ורק מצאתי טעות קלה אחת שמקורו בגליון הנתונים, וכבר תיקנתי אותה גם שם וגם כאן בוויקיטקסט.

אמנם כמו בשני הפרקים בשופטים ([[שופטים יח/טעמים|פרק יח]] ו[[שופטים יח/טעמים|פרק כ]]), גם בשמואל יש מספר פרקים שמשום מה נשארו בגירסה הישנה הקודמת ולא חלה בהם שום שינוי. הנה הרשימה:
*[[שמואל ב ב/טעמים]]
*[[שמואל ב י/טעמים]]
*[[שמואל ב יא/טעמים]]
*[[שמואל ב יב/טעמים]]
*[[שמואל ב טז/טעמים]]

אין לי מושג למה זה קורה, ולא מצאתי סיבה בגליון הנתונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:39, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

::הבוט שמעלה את הקבצים נתקל לפעמים בבעיות תקשורת ולא מצליח להעלות חלק מהקבצים. העליתי עכשיו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ל' בתשרי ה'תשע&quot;ו 08:23, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

עברתי על מלכים. כל הפרקים עלו כהוגן, אבל היו טעויות זהות ב[[מלכים ב טו/טעמים]] וב[[מלכים ב טז/טעמים]] שמקורן בגליון הנתונים. תיקנתי אותן, אבל תוך כדי תיקון עלתה לי שאלה אמתית:
*בדפים שלי (בדפי המשתמש עדיין) יש '''רווח רגיל''' (&quot; &quot;) בין פסוק לפסוק. בדפים החדשים במרחב הראשי, פסוק חדש מתחיל בשורה חדשה.
*זאת אומרת שאת הסימן &quot;__&quot; מתרגמים בדפים שלי לרווח רגיל (&quot; &quot;) בדפי העריכה ובדפים עצמם, אבל בדפים במרחב הראשי מתרגמים את &quot;__&quot; ל'''שורה חדשה''' בדפי העריכה.
*קודם כל אינני מבין איך במרחב הראשי מופיע בכל זאת רווח רגיל בין הפסוקים בדף עצמו. מאיפה הוא? לפי ההגיון הפסוק החדש יופיע מיד לאחר הנקודותיים בסוף הפסוק הקודם בלי שום רווח.
*מעבר לכך הטעות שמצאתי באותם שני פרקים נבעה מכך שהסימן &quot;__&quot; הופיע בשני פסוקים כפרמטר בתוך [[תבנית:נוסח]], וכך הוא גרם לשיבוש בשני הדפים של מל&quot;ב ט&quot;ו וט&quot;ז (בגלל הרווח בתחילת השורה בסביבת ויקי).
*הפתרון שמצאתי הוא לשנות את גליון הנתונים ולהפוך את הקוד &lt;nowiki&gt;{{נוסח|__|הערה}}&lt;/nowiki&gt; אל הקוד הזה: &lt;nowiki&gt;__{{נוסח||הערה}}&lt;/nowiki&gt;. נראה לי שזה פותר את הבעייה. אח&quot;כ עשיתי את אותו השינוי בשאר כל המקומות הדומות בתנ&quot;ך בגליון הנתונים. האם נראה לך שזה אכן יפתור את הבעייה?

לגבי ההמשך, אם זה בסדר אתך בוא ונמשיך דווקא בתורה, כי זה נראה הכי קריטי בינתיים. תודה שוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:02, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

=== תורה ===
-- התחלתי להעלות את חמישה חומשי תורה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בחשוון ה'תשע&quot;ו 06:12, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

:תודה אראל. תעדכן אותי לגבי ההתקדמות. אודה לך אם תוכל להסביר לי את הצד הטכני של הרווחים (השאלות למעלה), ובמיוחד אם הפתרון יעבוד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:24, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

::ההעלאה הסתיימה. לגבי הרווחים: הוספתי שורה חדשה בנוסף (ולא במקום) הרווח. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בחשוון ה'תשע&quot;ו 15:57, 19 באוקטובר 2015 (IDT)
:::תודה. זה מוזר מאוד. כי חשבתי על זה, אבל לא מצאתי רווחים בסוף השורה הקודמת בדפי העריכה. בכל מקרה זה עובד, אבל יש הסבר? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:24, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

שלום אראל, התחלתי עכשיו לעבור על הפרקים בתורה, ומצאתי את אותה הטעות בדיוק (לגבי הרווח) באותו סגנון ומאותה סיבה ב[[בראשית ג|בראשית ה,ג]] (ראה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;diff=655818&amp;oldid=655623 הבדל זה]). תיקנתי אותו כאן, אבל הוא כבר היה מתוקן בגליון הנתונים! ייתכן שצריך לעשות ריענון לנתונים שאתה עובד איתם כדי להעלות את הפרקים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:53, 19 באוקטובר 2015 (IDT)
:עשיתי ריענון ואני מעלה מחדש. אנא בדוק אם זה בסדר עכשיו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בחשוון ה'תשע&quot;ו 22:05, 19 באוקטובר 2015 (IDT)
::בוקר טוב. הנה משהו מוזר: אתה זוכר שאמרתי לך שאינני מצליח למצוא את הרווחים בסופי הפסוקים בדפי העריכה. אתמול דווקא הוספתי רווח כזה כדי לפתור את הבעייה בבראשית ה,ג. כשאתה העלית את הכל מחדש, נמחק הרווח שהוספתי, ובכל זאת הבעייה '''לא''' קיימת. ראה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;diff=655843&amp;oldid=655818 בהבדל זה]. אני באמת מרגיש מבולבל לגבי הרווחים האלה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:52, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

:::השינוי שעשיתי היה כמו השינוי שאתה עשית - הוצאתי את התוים &quot;__&quot; מחוץ לתבנית נוסח. גם אני לא לגמרי מבין את עניין הרווחים (רוב שפות התיכנות מתעלמות מרווחים). בכל מקרה, אני שמח שהבעיה נפתרה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשע&quot;ו 08:05, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

'''דברים שצריך לבדוק בתורה:'''
#ראה נא את [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%97/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;diff=656287&amp;oldid=655764 ההבדל הזה]. אין מקור לטעות בגליון הנתונים, והוא דווקא עלה בסדר [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר שמות/כח|כאן]]. מה יכול להיות הסיבה לטעות? חוץ מזה הכל נראה עקרונית בסדר בספרים בראשית-שמות. אנסה להתקדם בספרים הבאים בשבוע הבא. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 22 באוקטובר 2015 (IDT)
::ייתכן שהסיבה היא השימוש בתוי &quot;&gt;&quot; ו&quot;&lt;&quot;. אלה תוים שמורים שמיועדים לתגי קטע, והשימוש בהם בתוך תבניות מבלבל את המערכת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בחשוון ה'תשע&quot;ו 07:52, 23 באוקטובר 2015 (IDT)
:::תודה אראל. עשיתי שינוי קל בגליון הנתונים להוריד את ה &lt;&gt;. אולי כדאי להעלות שוב את הפרק ההוא ולראות אם הטעות חוזרת על עצמה. השימוש ב-&lt;&gt; היא נפוצה אגב בתוך הערות נוסח, ורוב הזמן אין בעייה עם זה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:52, 28 באוקטובר 2015 (IST)
#סיימתי עכשיו לעבור על שאר פרקי התורה, וכמעט הכל בסדר. יש רק טעות אחת שחוזרת על עצמה ב[[דברים כ/טעמים]] וב[[דברים לא/טעמים]]. מקור הטעות בכך שהטקסט בעמודה D לא הועתק במלואו עד הסוף, וכך חסרו גם &quot;}}&quot; בסוף התבנית. אולי זה בגלל מגבלה לגודל של הטקסט בעמודה D?

חוץ מהטיפול בנקודות הנ&quot;ל, נראה לי שניתן להמשיך ולהעלות את נביאים אחרונים. תודה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:52, 28 באוקטובר 2015 (IST)

== משימה לבוט של הזנה אוטומטית ==

שלום אראל,

יש לי טקסט מוכן של [[תניא מנוקד]] לפרקים יג-נג. הטקסט מרוכז כולו בקובץ אחד, כרגע בקובץ וורד, וימחולק רק על ידי כותרות הפרקים עם שני סימני שוויון מכל צד: ==פרק יג== , ==פרק יד== וכו'. המילה &quot;פרק&quot; בכותרת לרוב מנוקדת, אבל מספר הפרק אינו מנוקד. (הטקסט כולל תבניות {{תב|שוליים}} עם הפניות להערות שוליים אך לא את ההערות עצמן, שטרם נכתבו).

תוכל לטפל בזה באמצעות הבוט אם אשלח לך את הקובץ? אתה רוצה אותו בוורד או בקובץ .txt? הטקסט כולו מנוקד.

[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:02, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

שלום נחום,
כדי להעלות את הקובץ בעזרת הבוט, צריך לשים כותרת מתאימה לכל דף, באופן הבא:

:&lt;nowiki&gt;#####&lt;/nowiki&gt; תניא מנוקד יג
:...
:התוכן של פרק יג
:...
:סוףקובץ


:&lt;nowiki&gt;#####&lt;/nowiki&gt; תניא מנוקד יד
:...
:התוכן של פרק יד
:...
:סוףקובץ

הטקסט בשורת הכותרת, אחרי ה&quot;#####&quot;, הוא הכותרת של הדף. 

כשיהיה לך קובץ כזה, שלח נא לי אותו בקובץ txt ואני אי&quot;ה אעלה אותו לאתר.
--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ה 10:56, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

הקובץ מוכן. לאן לשלוח אותו? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:31, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

:בוצע! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ה 15:15, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

{{תודה לרשום|תניא מנוקד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:44, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

== Create a book ==

שלום רב אראל,&lt;br /&gt;
עד כלפני שבועים השתמשתי בפונקציה &quot;Create a book&quot; ללא בעיות. עכשו, לאחר שאני בוחר את הפונקציה ומאשר להתחיל ביצירת הספר, המסך מופיע ומיד נעלם, ולא מאפשר לי ללחוץ על &quot;הוסף דף&quot;. האם יש לך זמן להסתכל ולעזור לי? תודה רבה ilan sendowski 17:45, 31 באוגוסט 2015 (IDT)
:שלום אילן,
:אני לא כל כך מכיר את הפונקציה הזאת. אולי כדאי לשאול במזנון. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באלול ה'תשע&quot;ה 08:42, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

==כנס ויקיטקסט בוינה - הרשמה ומלגות==
שלום, רציתי להודיע לך שניתן להירשם ולבקש מלגות ל[https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikisource_Community_User_Group/Wikisource_Conference_2015 כנס ויקיטקסט הבין לאומי]  ב[https://docs.google.com/a/wikimedia.org.il/forms/d/1Sjfyd0atGwBzmxgC2Ydz8oEIhJ9a86dZno-iKlURz8Q/viewform?c=0&amp;w=1 קישור הזה]. בהצלחה {{חיוך}} [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 11:15, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

== תיקון של בראשית לא,נה ==

שבוע טוב אראל, נא לראות [[שיחת משתמש:Dovi#בראשית ל&quot;ב:א'|כאן]] לגבי פסוק שהיה חסר. בקדתי במאגר הנתונים כ-Docs ומצאתי שהפסוק דווקא נמצא שם, אבל חסרים מספר הפרק והפסוק והרווח לפני הפסוק (עמודות A-B-C), ומלאתי אותם עכשיו שם בשורה 990. נראה לי שהדבר נגרם בגלל שבוויקיטקסט בכלל אותו פסוק נחשב לפסוק לפרק ל&quot;ב פסוק א' בעקבות [http://tanach.us/Tanach.xml?Gen32:1-32:33 מהדורת וסטמינסטר], אמנם הוא לא כך בקורן וברוב הדפוסים העבריים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:45, 5 באוקטובר 2015 (IDT)
:בסדר, תיקנתי אצלי במאגר --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ו 23:45, 5 באוקטובר 2015 (IDT)
::לידיעתכם, מדובר במחלוקת בין המהדורות הלועזיות המבוססות ככל הנראה על תרגום השבעים לבין המהדורות העבריות המבוססות ככל הנראה על מקראות גדולות, לאיזה פרק לשייך את הפסוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:51, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

שמתי לב עכשיו שהטעות הזאת חזרה [[בראשית לא|כאן]] (פסוק נ&quot;ה לא עלה בגירסת הטעמים). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:00, 28 באוקטובר 2015 (IST)

פסוק [[בראשית לא נה|'''&lt;span style=&quot;color: RED;&quot;&gt;בראשית לא נה&lt;/span&gt;''']] לא קיים במהדורה בעברית. הפסוק הזה הוא [[בראשית לב א]]. לכן כל הפסוקים של [[בראשית לב]] מוזזים והפסוק האחרון במהדורה הלועזית הוא 32 ובעברית הוא 33. אי אפשר לשנות את המיספור, אבל אפשר להוסיף הקשרים שיביאו את הקורא למקום הנכון - כלומר (בראשית לא נה) יעבור אוטומטי ל(בראשית לב א), וכך לכל שאר הפסוקים, ולהפך כאשר משתמשים במהדורה הלועזית. ilan sendowski 17:55, 28 באוקטובר 2015 (IST)

:תודה אילן, זה ברור. אבל עדיף (ואפשר) לשנות את המספור הקיים במערכת כדי שיתאם למספור בדפוס קורן לשם העקביות, וכמו שנעשה בגליון הנתונים. מינימום צריך לוודא לחלוטין שהפסוק לא ילך לאיבוד בתהליך של העלאה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:07, 28 באוקטובר 2015 (IST)

:תיקנתי את הטעויות ב[[בראשית לא/טעמים]], [[דברים כ/טעמים]] ו[[דברים לא/טעמים]] (השגיאות האחרונות באמת נבעו מהגבלת גודל בשדה, כפי שחשבת). 
:לגבי הפסוק [[בראשית לא נה]], נראה לי שצריך לעדכן אותו בהתאם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ו 08:03, 29 באוקטובר 2015 (IST)

== העלאת נביאים אחרונים ==
מהדורת הטעמים של נביאים '''אחרונים''' עולה עכשיו. ההעלאה תסתיים בעוד מספר דקות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ו 08:04, 8 בנובמבר 2015 (IST)
:תודה! האם גם העלית את נביאים ראשונים שוב פעם בטעות? אני שואל רק כדי לדעת אם צריך לבדוק שם שוב פעם, לפחות בפרקים שהיו בהם בעיות. זה אולי תלוי בריענון של הנתונים שלך מ-Google Docs. יישר כוח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:12, 9 בנובמבר 2015 (IST)
::כן, העליתי גם את נביאים ראשונים. ועכשיו העליתי שוב את הנוסח המעודכן. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ו 18:42, 9 בנובמבר 2015 (IST)

שלום אראל, סליחה על האיחור הרב. פשוט שכחתי מהעניין בזמן האחרון ואתך הסליחה. בכל מקרה עברתי היום על ספר ישעיהו, והטעות היחידה שמצאתי בכל הספר נמצא בפרק האחרון. משום מה סוף הקוד לפרק ס&quot;ו לא עלה: נא להשוות את הקוד בסוף דף העריכה [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ישעיהו/סו|כאן]] אל הקוד בסוף דף העריכה ב[[ישעיהו סו/טעמים]]. הקוד נמצא בגליון הנתונים.

אנסה לעבור על הפרקים בשאר הספרים במשך השבוע או בשבוע הבא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:08, 29 בנובמבר 2015 (IST)

סיימתי לעבור על ספר ירמיהו, וכמעט הכל בסדר גמור.
*הייתה טעות קטנה ב[[ירמיהו ל/טעמים|פרק ל]] שמקורה בגליונים הנתונים, ותיקנתי אותה שם ובמקומות המקבילים.
*יש טעות בפרק ו' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;diff=662156&amp;oldid=658287 שתיקנתי] אבל לא הצלחתי להבין מה מקורה. מדובר על רווח לפני פסוק י&quot;א בתחילת השורה שגורם לשיבוש בתצוגה. לא מצאתי שום דבר חריג באותו מקום בגליון הנתונים.
חוץ מזה הכל בסדר (ואודה לך אם תוכל לבדוק מה קרה בירמיהו ו,יא), ואעבור הלאה בינתיים לספר יחזקאל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:39, 1 בדצמבר 2015 (IST)

ערב טוב אראל, סיימתי לעבור על יחזקאל ותרי עשר כדי להשלים בדיקה של מאות פרקי הנביאים. סליחה שזה לקח כל כך הרבה זמן. מצאתי שתי טעויות זעירות שמקותן בגליון הנתונים, ותיקנתי אותם בכל המקומות. אמנם מצאתי גם בעייה נוספת שצריך לשים עליה עין. ראה את התיקונים שעשיתי בסוף ישעיהו ובסוף מלאכי:
*[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A1%D7%95%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=665810&amp;oldid=658399 ישעיהו סו]
*[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%D7%92%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=665807&amp;oldid=665805 מלאכי ג]
אותו דבר בדיוק קרה בשני המקומות. האם אני זוכר נכון שמקור הבעייה מכך שהטקסט בעמודה C לא עלה באופן מלא? אם כן צריך לתקן את זה לקראת העלאת ספרי הכתובים.

:שלום דובי,
:לגבי ירמיהו ו -  הטעות היתה בגליון הנתונים - היה רווח מיותר בסוף עמודה C. תיקנתי את זה והעליתי שוב.
:לגבי ישעיהו ומלאכי - העליתי שוב וזה נראה בסדר. אני לא יודע מה גרם לבעיה.
-- [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בטבת ה'תשע&quot;ו 08:46, 22 בדצמבר 2015 (IST)

:נראה לי מתוך ההשוואות שגם תיקנת בחודשיים האחרונים את [[תבנית:H]] ל[[תבנית:מ:ירושלם]] בגליון הנתונים. תודה!
:ב&quot;ה סיימנו עכשיו את היסוד לכל הספרי התורה והנביאים. יישר כוחך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:16, 22 בדצמבר 2015 (IST)

== העלאת כתובים ==
לגבי כתובים, הכי טוב אם נלך מן הקל והפשוט אל הכבד והמסובך. אודה לך אם תוכל להעלות את ספרי הכתובים האחרונים מתוך גליון הנתונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:53, 21 בדצמבר 2015 (IST)
:העליתי את כתובים אחרונים.  --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בטבת ה'תשע&quot;ו 08:34, 4 בינואר 2016 (IST)
תודה! אסיים לבדוק אותם בימים הקרובים בעזר&quot;ה, ועד עכשיו לא מצאתי טעויות (הם באמת הפשוטים ביותר מהבחינה הזאת). אודה לך אם תוכל בינתיים להעלות את חמש מגילות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:50, 14 בינואר 2016 (IST)
:שבוע טוב אראל, סיימתי ספרי סוף כתובים לפני שבוע, ולא מצאתי שום דבר שצריך לדווח עליו. אודה לך אם תוכל להעלות את חמש מגילות, ואולי כדאי בו בזמן את ספרי אמ&quot;ת. לגבי ספרי אמ&quot;ת אני קצת דואג שיהיו שיבושי עיצוב גדולים, אבל יכול להיות שדווקא יצא בסדר (אז בוא ננסה ונראה). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:45, 23 בינואר 2016 (IST)
::העליתי את מגילות ואת ספרי אמ&quot;ת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ו 07:38, 24 בינואר 2016 (IST)

===ספרי אמ&quot;ת===

לגבי ספרי אמ&quot;ת, ממה שהסתכלתי בדפדוף עד עכשיו נראה שהכל מושלם, ובעיות העיצוב שדאגתי פשוט לא קיימים! ייקח זמן לבדוק אותם (תהלים זה המון פרקים), אבל בכל זאת זה כל כך מיקל לראות שהעיצוב המיוחד עובד בסדר גמור גם בהעלאה האוטומטית. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:22, 24 בינואר 2016 (IST)

עברתי על ספר תהלים כולו (ק&quot;נ מזמורים), ועד עכשיו לא מצאתי אפילו טעות אחת! אעדכן אותך לגבי משלי ואיוב בעוד כמה ימים בעזר&quot;ה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:48, 5 בפברואר 2016 (IST)

=== דברים ל&quot;ב (שירת האזינו) ===

שלום אראל, ראה נא [[שיחה:דברים לב/טעמים|בדף השיחה הזה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:47, 5 בפברואר 2016 (IST)

===חמש מגילות===

שלום אראל, מצאתי טעות שיטתית שאולי נוכל למצוא לה פתרון. תסתכל בגליון הנתונים באסתר פרק א', בתחילת הפסוקים ט' וי&quot;ג (בעמודה C). יש שם שני קווים תחתיים לרווח (&quot;__&quot;) שבדרך כלל אתה ממיר אותם לרווח של שורה חדשה בהעלאה כדי שהפסוק יתחיל בשורה חדשה. אבל כאן הם באים לאחר קוד של תג לסוף קטע, והוא אמור להיות מיד לאחר סוף הפסוק הקודם. הוא אינו חלק מהפסוק הקודם אלא מציין סוף קטע שמסתיים בסוף אותו פסוק. זה יצא בסדר גמור '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/א|בדף המקביל כאן]]''', כי באותו דף מקביל לא הייתה החלפה של &quot;__&quot; לשורה חדשה אלא פשוט לרווח רגיל &quot; &quot;.

האם יש דרך לתרגם את &quot;__&quot; בעמודה C לשורה חדשה גם אם הוא לאחר תג קטע? אולי יותר טוב שבכלל, כל &quot;__&quot; בעמודה C '''בלבד''' יתורגם על ידי הבוט שלך לשורה חדשה (זה יכול להקל על כמה דברים). או אולי ניתן להשתמש בקוד אחר עבור &quot;רווח רגיל לפני פסוק&quot; בעמוד C, שאיתו הבוט יעשה שורה חדשה בדפי הפרק? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 24 בינואר 2016 (IST)

:אפשרות אחת היא להוסיף עמודה של &quot;סיומת&quot;, כמו שיש עמודה של &quot;תחילית&quot;, ולהעביר את &lt;nowiki&gt;&quot;&lt;קטע סוף=פרשות סתומות 1/&gt;&quot;&lt;/nowiki&gt; לעמודת הסיומת של פסוק ח. השאלה היא, האם יהיה עוד שימוש לעמודת סיומת פרט לעניין זה? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשע&quot;ו 08:30, 1 בפברואר 2016 (IST)

::התופעה יחסית נדירה שיש סיומת (נדמה לי שזה אולי רק כ-20 פעמים בלבד או פחות בכל התנ&quot;ך מסיבות שונות ומשונות ובמיוחד באסתר, אבל קשה לזכור את כל המקומות). ולכן ויתרנו בזמנו על עמודה בשביל סיומות כי חבל. וגם כי כבר יש שימוש בעמודה F בשביל השירות (שהם משהו אחר לגמרי). נראה לך להשתמש בעמודה G? או ליצור סימן מיוחד לרווח בעמודה C? או אולי יש פתרון אחר... תודה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:28, 1 בפברואר 2016 (IST)

:::הוספתי טיפול מיוחד למקרה זה. אבל צריך לבדוק שזה לא גורם נזק. העליתי מחדש את כל חמש מגילות - צריך לבדוק את כולן מחדש. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בשבט ה'תשע&quot;ו 05:51, 8 בפברואר 2016 (IST)

בוקר טוב אראל ותודה, אבדוק אותם השבוע בעזר&quot;ה. חשבתי על הנקודה הזאת בזמן האחרון, ונראה שאולי יותר טוב באמת, למען היעילות העתידית של הפרויקט, אכן להגדיר &quot;סיומת לפסוק&quot; בעמודה G. לא יהיה בו הרבה שימוש, אבל יש בהחלט מקומות מסויימים שבהם הוא יכול להסייע, ולהיות יותר יעיל מהפתרונות הקיימים עכשיו. האם לדעתך ניתן לאפשר את זה בלי יותר מדי קושי? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:10, 8 בפברואר 2016 (IST)

'''עדכון נוסף:''' בוקר טוב אראל, עברתי שוב על חמש מגילות וברוב הפרקים כמובן לא היה שום שינוי. קודם תיקנתי שני שיבושים חשובים אבל לא עקרוניים:
*ב[[קהלת ג/טעמים|קהלת ג]] היה בלגן בצורת השיר שמקורו בגליון הנתונים. תיקנתי אותו גם שם [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%92%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=673793&amp;oldid=671551 וגם כאן], והיה טוב לראות שהוא עובר נכון עכשיו בהעלאה.
*ב[[איכה ה]] יש טעות זעירה ומוזרה בסוף הדף (ראה שם). האמת חשבתי שכבר תיקנתי אותה בגליון הנתונים (ואני כבר לא מוצא אותה שם), ולכן אינני מבין למה הוא עדיין מופיע לאחר העלאה חוזרת של חמש מגילות.

חוץ מזה הכי חשוב, מגילת אסתר: ראה נא ב[[אסתר א/טעמים|פרק א]], בתחילת הפסוקים א' וי&quot;ג. הקוד של &quot;סוף קטע&quot; היה צריך להיות '''בסוף השורה הקודמת''' (ובלי רווח פשוט אח&quot;כ כדי שתגי הפסוק יתחילו מיד בתחילת השורה). נראה לי שהפתרון הכי טוב באמת הוא קוד לסיומת נדירה בעמודה G.

כל טוב ושוב תודה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:57, 16 בפברואר 2016 (IST)

:אפשר להוסיף עמודה G, אבל חשוב לוודא שהיא תהיה נכונה ומדוייקת ''בכל'' הדפים. האם אתה רוצה להוסיף אותה? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באדר א' ה'תשע&quot;ו 06:01, 18 בפברואר 2016 (IST)

::נראה לי שכן. כעת לא אמור להיות שום דבר בעמודה G באף מקום, כי עד עכשיו לא השתמשנו בו בכלל. אולי יש דרך פשוטה לרוקן את העמודה לגמרי בגליון הנתונים, כדי להיות בטוחים לגמרי שאין שם שום דבר בטעות? אח&quot;כ אעבור על אסתר ואביא ל-G את מעט הקוד שצריך להיות שם בשביל סיומות לפסוקים מסויים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:49, 18 בפברואר 2016 (IST)

:::בסדר. אני ארוקן אותה במאגר הנתונים. אתה תדאג שהערך שלה יהיה מעודכן בכל המקומות שצריך בגליון האלקטרוני. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באדר א' ה'תשע&quot;ו 04:20, 19 בפברואר 2016 (IST)

::::בסדר גמור. תעדכן אותי לגבי הריקון, ואז אעביר את קטעי הקוד. בינתיים שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:58, 19 בפברואר 2016 (IST)

:::::אתה יכול לעדכן את הגיליון. תודיע לי כשיהיה מוכן. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב באדר א' ה'תשע&quot;ו 13:39, 21 בפברואר 2016 (IST)

שלום אראל וחג שמח. הבוקר טיפלתי סוף סוף (ממש מתנצל כלפיך!) את הטיפול בתגיות במגילות אסתר. אם תסתכל בגליון הנתונים בעמודה G תראה שיש שם עכשיו מספר תגיות טכניות, שבכל אחת מהן (ובכל מה שנמצא בעמודה G מכאן והלאה) צריך לטפל בו בתור &quot;סיומת לפסוק&quot;. חוץ מזה שהוא יפתור את הבעייה המיוחדת במגילת אסתר, אני חושב שעצם האפשרות הזאת יהיה פתרון לעוד בעיות טכניות בעתיד. הוא מאפשר גמישות מסויימת שעד כה לא הייתה וזה דבר חשוב.

אודה לך אם תוכל להעלות מחדש את חמש מגילות, כדי לראות אם הפתרון הזה עבד כמו שצריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:57, 12 במאי 2016 (IDT)

נ. ב. רק עכשיו ברגע זה עשיתי שינוי אחרון בגליון הנתונים (לתגיות במגילת אסתר). אודה לך אם תוכל לרענן את הנתונים ולהעלות את חמש מגילות דווקא על פי מה שנמצא שם כעת. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:08, 12 במאי 2016 (IDT)

שלום אראל, אני מתנצל על כל העיכוב שהיה בדברים. חמש מגילות מוכנות להעלאה מחדש מתי שתוכל. ובזה בעצם סיימנו את כל המלאכה הבסיסית (חוץ מתיקונים שוטפים שתמיד יהיו...). שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:22, 20 במאי 2016 (IDT)

== דפים מאתר הניווט בתנ&quot;ך ==

נראה שחלק מהדפים רקים - [[ביאור:את נושא השיעור אני מפחד להגיד]] לדוג' לא מכיל שום תוכן של ממש. אני לא יודע עד כמה התופעה נרחבת. [[משתמש:אלישיב ליפא|אלישיב ליפא]] ([[שיחת משתמש:אלישיב ליפא|שיחה]]) 18:10, 29 במרץ 2016 (IDT)
:בעבר העליתי דפים כאלה כי קיוויתי שבעליהם יסכימו לשחרר אותם ברשיון חופשי, אבל זה לא קרה עד היום. נראה לי שאפשר למחוק את הדפים הריקים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ד באדר ב' ה'תשע&quot;ו 08:09, 3 באפריל 2016 (IDT)

== ניטוב פסוקים בבאור ==

שלום אראל,&lt;br /&gt;
אני רואה שיש שני ניסוחים שונים להבהרה. בנוסף נכנסה שגיאה לניווט של הפסוק הבא. כאשר לוחצים על אחד הפסוקים ברשימה: &lt;&lt; · ביאור · מלכים א ג · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב · &gt;&gt; התוכנית קופצת לאסתר ולא קופצת לפסוק הנכון בפרק הנבחר. וגם זה משונה שניתן לעשות זאת רק עד פסוק 'כב' כאשר בפרק יש יותר פסוקים. ilan sendowski 22:16, 3 באפריל 2016 (IDT)
:שלום אילן,
:בדפי ביאורי הפסוקים הכנסתי את ההבהרה לתוך התבנית, כדי שתשתלב טוב יותר ותכלול קישור ישירות לקטגוריה הרלבנטית.
:אכן היתה שגיאה בסרגל הניווט, תיקנתי אותה ועכשיו זה אמור לעבוד (צריך לערוך את הדף ולשמור כדי לראות את התיקון). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ה באדר ב' ה'תשע&quot;ו 07:05, 4 באפריל 2016 (IDT)
:: יופי,  תודה.  ilan sendowski 08:17, 4 באפריל 2016 (IDT)

השימוש ב - |ציטוט= .... }} נראה טוב, במיוחד כאשר יוצרים ספר והפסוק עצמו מופיע בכתוב. ilan sendowski 21:36, 4 באפריל 2016 (IDT)
:יופי. הכנסתי את הגדלת הפונט לתבנית, כך שלא תצטרך לטרוח להוסיף big בכל מקום. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ו 08:14, 5 באפריל 2016 (IDT)

== ביאור מופיע אוטומטי בקטגוריה ==

שלום רב אראל,&lt;br /&gt;
בזמן האחרון, בצורה אוטמטית, מופיע הבאור אחרי הקטגוריה בבאורי התנ&quot;ך. ההבהרה לא מופיעה, והכתוב מופיע במרכז הדף ולא כפי שזה נכתב בבאור עצמו. האם אפשר לבדוק את זה?  בכבוד רב ilan sendowski 02:56, 10 במאי 2016 (IDT)
:תן לי דוגמה שבה זה קורה --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע&quot;ו 07:55, 10 במאי 2016 (IDT)
:: מתשובתך אני מבין שזה לא קורה לך. זה קורה לי גם במחשב וגם בI-PAD. לא זכור לי ששיניתי משהו בSETUP או בPREFERENCES. ניסיתי לדוגמא [[משלי כו ז|'''קטגוריה:משלי כו ז''']], [[בראשית מג ד|'''בראשית מג ד''']], אבל בכל אסתר זה לא מופיע. ב[[משלי ח ט|'''משלי ח ט''']] המקראות הגדולות מופיעות אבל הבאור לא מופיע. ניסיתי לבטל את ההבהרה וזה לא שינה דבר. כאשר אני לוחץ על (הראה) ניטוב הפסוקים מופיע למעלה, כאשר אני לוחץ על (הסתר) הניטוב למעלה נעלם, אבל כל שאר הביאור, במרכז הדף נשאר. תודה רבה. ilan sendowski 15:56, 10 במאי 2016 (IDT)
:::זה באג עיצובי שנובע מהעיצוב של קבצים בתוך מגירות. 
:::* לגבי הדף [[:קטגוריה:משלי ח ט]]: הדף [[הגאון מווילנה על משלי ח ט]] הסתיים ברשימה, וזה שיבש את העיצוב של המגירה של מקראות גדולות ב[[:קטגוריה:משלי ח ט]]. עכשיו, תיקנתי את הדף ע&quot;י הוספת מקף קטן אחרי הרשימה. כעת הקובץ לא מסתיים ברשימה ולכן דף הקטגוריה נראה בסדר.
:::* לגבי שני הדפים האחרים, הבעיה נפתרה כאשר שיניתי את השימוש בתבנית &quot;סיכום על פסוק&quot; בדפי הביאור - העברתי את ההבהרה ואת הציטוט לתוך התבנית.
--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ג' באייר ה'תשע&quot;ו 14:01, 11 במאי 2016 (IDT)

כן. אחרי ששיניתי לפי ההנחיות שלך זה באמת הסתדר. אבל דבר אחר משונה קרה. כאשר מוסיפים את הציטוט, בהקשר הפסוקים, ההקשר ל'הפסוק' (הפניה לקטגוריה) מתחת להקשרים, נעלם. בכל אופן יום עצמאות שמח. תודה רבה. ilan sendowski 08:24, 12 במאי 2016 (IDT)

==API change will break your bot==
&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;

Hello, Erel Segal.

I noticed that Erel Import Bot has been using http:// to access the API, rather than https://    This is going to break soon, because of changes to the API. You can find more information [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2016-May/085618.html in this e-mail message].   If you need help updating your code to use https:// , then you might be able to find some help at [[w:en:Wikipedia:Bot owners' noticeboard]] or on the mailing list.   Good luck, [[משתמש:Whatamidoing (WMF)|Whatamidoing (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Whatamidoing (WMF)|שיחה]]) 02:39, 20 במאי 2016 (IDT)
:Thanks. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ו 05:09, 20 במאי 2016 (IDT)
&lt;/div&gt;

== אתר 'מקראות גדולות הכתר' - מבנה סופי של הפניות. ==

שלום אראל, 
עלה האתר הסופי של 'מקראות גדולות הכתר'.
אשמח אם תעזור לי להעלות הפניות לאתר מויקיטקסט ב&quot;תבנית פסוק&quot; וב&quot;תבנית פרק&quot;.
אם מדובר בתהליך קצר אודה לך אם תעשה זאת עבורי, אם לא, אשמח שתפנה אותי להסבר כיצד לעשות זאת.
ההפניה לפרק: https://www.mgketer.org/mikra/1/1 (בראשית פרק א'). ההפניה לפסוק: https://www.mgketer.org/tanach/1/1/1 (בראשית פרק א' פסוק א')
תודה וגמר חתימה טובה([[משתמש:Emmanuel678|Emmanuel678]] ([[שיחת משתמש:Emmanuel678|שיחה]]) 21:55, 6 באוקטובר 2016 (IDT))

:שלום עמנואל,
:ביצעתי את התיקון לדף תבנית הפרק. בתבנית הפסוק אינני יודע איך לעשות זאת, משום שלא ראיתי בדפי הפסוקים קישור קיים לאתר הישן שלכם. זה ייאלץ להידחות עד שאראל יתפנה לעסוק בזה.
:התיקון לדף תבנית הפרק עדיין אינו מבוצע בפועל בדפי כל פרק ופרק עד לריענון הדף, דומני שזה מתבצע אוטומטית כעבור פרק זמן מסויים (שעות או ימים, אינני בטוח). 
:תודה רבה לך ולאביך ולכל העוסקים במלאכה וגמר חתימה טובה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:47, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

::תיקנתי. יישר כוחכם!!! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בתשרי ה'תשע&quot;ז 09:29, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
:::תודה רבה לכם נחום ואראל, אי אפשר לטעות ברצונכם לתרום לכל אחד ואחת שלא על מנת לקבל פרס. עלו והצליחו וגמר חתימה טובה! ([[משתמש:Emmanuel678|Emmanuel678]] ([[שיחת משתמש:Emmanuel678|שיחה]]) 19:24, 9 באוקטובר 2016 (IDT))

== תבנית {{תב|ממ}} בפורמט דפי משנה לצורך הספר &quot;כל בו&quot; ==

שלום אראל. בהמשך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8_2015#.D7.90.D7.A4.D7.A9.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.9C.D7.A8.D7.9B.D7.99.D7.A9.D7.AA_.D7.A1.D7.95.D7.A8.D7.A7_.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.9C.D7.9E.D7.A9.D7.A8.D7.93.D7.99_.D7.94.D7.A2.D7.9E.D7.95.D7.AA.D7.94 לדיון שלנו בעבר] על תיאום התבנית ללוכסונים של דפי התוספתא, שמתי לב שהתבנית לא עובד כשמנסים להפנות אל ספר הכל בו. לדוגמא &lt;nowiki&gt;{{ממ|כל בו|לז}}&lt;/nowiki&gt; מניב {{ממ|כל בו|לז}} למרות שקיים דף בשם [[כל בו/לז]]. תוכל לתקן?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:09, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

:עשיתי תיקון, אני מקווה שזה לא קלקל שום דבר. התבנית די מסובכת וקשה להבין מה קשור למה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בתשרי ה'תשע&quot;ז 22:41, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
::אם כן אני מעדיף לבטל את העריכה שלך ולהחזיר את זה כמו שהיה. בפועל לא משתמשים בזה הרבה וגם עדיף שנציג את זה בצורה שמציין גם על הסימן (בהרבה דפוסים עושים הפניות של הכלבו ע&quot;פ מספר הדף וכאן אנו מפנים ע&quot;פ מספר הסימן). אם אתה לא מתנגד אני אשחזר.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:48, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
:::בסדר, שיחזרתי. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' בתשרי ה'תשע&quot;ז 09:52, 10 באוקטובר 2016 (IDT)

== [[שיחת תבנית:התחלת דיבור]] ==

הי אראל,

מועדים לשמחה! מה שלומך? קפצתי לבקר אחרי הרבה זמן שלא הייתי - הרבה דברים השתנו - מרשים!

תוכל לראות את שאלתי לגבי תבנית זו?

תודה, [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:43, 17 באוקטובר 2016 (IDT)

==הפרת זכויות יוצרים==
שלום וברכה,אני פונה לבקשת מכון הרצי&quot;ה שבתור מפעיל מערכת תסיר מיד את ספרי עין אי&quot;ה,הם עלו פה ללא רשות וראיתי שאתה היית בין העורכים של הערך בויקיטסקט.העלאת כתבי הרב קוק שלא ברשות המכון הינה עבירה על החוק.אני באופן אישי ממרכז הרב ובעל זכות הצבעה בויקיפדיה(כתבי למעלה ממאה חמישים ערכים)[[משתמש:מרכז הרב1|מרכז הרב1]] ([[שיחת משתמש:מרכז הרב1|שיחה]]) 13:13, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

== מקראות גדולות הכתר - קישורים לפרשת שבוע ==
כתבתי במזנון, אבל אני לא בטוח שראיתה את זה שם. עלו דפי פרשת שבוע באתר 'מקראות גדולות הכתר', הדפים כוללים את הפרשה ואת ההפטרה לפי הספרדים, האשכנזים והתימנים. כמו כן בלחיצה על כל מילה בפרשה ובהפטרה ניתן לראות את כל הפרשנים שמפרשים אותה והערות מסורה, אם קיימות עליה. אשמח אם תסביר לי איך מכניסים את הדפים לתבנית פרשת השבוע של ויקיטקסט, או שתסייע לי לעשות זאת. הקישור לדפים: https://www.mgketer.org/parasha/1 לבראשית, סיומת-2 לנח, 3 ל-לך לך, וכד' במקום המספרים אפשר לכתוב גם את שם הפרשה. תודה מראש ([[משתמש:Emmanuel678|Emmanuel678]] ([[שיחת משתמש:Emmanuel678|שיחה]]) 13:46, 16 בינואר 2017 (IST))

== בדיקת מקורות ==

שלום רב,

כתבת ערך בוויקיפדיה העברית בשם נמליים. הערך הוצג על ידי אחד המשתתפים לדיון המלצה. לפי הכללים שלנו חל איסור להעתיק מקורות מוויקיפדיה זרה בעת תרגום הערך. לכן, נערכת בדיקה במקרה שבו הערך מגיע לדיון המלצה היות שהם נתונים לביקורת רבה יותר. האם בדקת את המקורות בעת התרגום או רק העתקת אותם בלי לעיין בהם? תראה בבקשה את הדיון בדף שיחת הערך. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 06:11, 19 במרץ 2017 (IST)
:עד כמה שזכור לי, ביצעתי רק תרגום מאנגלית לעברית. לא קראתי את המקורות באנגלית. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ה'תשע&quot;ז 05:33, 20 במרץ 2017 (IST)
::תודה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 10:30, 4 באפריל 2017 (IDT)

== סיגנון הקשר לפסוקים באסתר ==

שלום רב אראל,&lt;br /&gt;
תודה רבה על השיפורים לביאורים של אסתר. ראיתי שאתה משנה את הסגנון של ההקשר לפסוק במגילה. אני השתמשתי בתבנית ([[ביאור:אסתר ב ג]]) ובצורה זאת אדם שמעוניין לקרוא את החידושים האלה אינו צריך לחפש ולהקיש כדי למצוא את הבאור לפסוק ההקשר. מה דעתך באיזה סגנון להשתמש? בכבוד רב. ilan sendowski 20:58, 22 במרץ 2017 (IST)
:שלום אילן,
:אני מעדיף להשתמש בסגנון אחיד &lt;nowiki&gt;{{צמ|ציטוט|מקור}}&lt;/nowiki&gt; לכל הציטוטים, כך קל יותר לקורא לזהות שזה ציטוט ולהתמקד בביאור הנוכחי.
:אם רוצים לעודד את הקוראים להיכנס גם לדף אחר, כי יש בו מידע חשוב עבור הביאור הנוכחי, עדיף לכתוב זאת בנפרד מהציטוט, למשל &quot;להסבר על התנאים לבחירת מלכה, ראו ב[[ביאור:אסתר ב ג]]&quot;.
--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ד באדר ה'תשע&quot;ז 22:33, 22 במרץ 2017 (IST)

== עין איה שבת רפה ==

שלום אראל, לא ברור למה נוספה כאן הערה שדעתו של הרב קוק רומזת לדברי מאלטוס. אם כבר דבריו מזכירים את הדעה השניה שריבוי בני אדם בעולם תקין (חלוקה נכונה של משאבים ושיתוף פעולה ביכולות וכו') יביא לעולם טוב (וממילא עשיר) יותר. כל טוב, [[משתמש:Lehayim|Lehayim]] ([[שיחת משתמש:Lehayim|שיחה]]) 18:13, 6 ביולי 2017 (IDT)
:אכן לכך התכוונתי. העברתי את ההערה למקומה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ז 22:24, 6 ביולי 2017 (IDT)

== מחיקת {{תב|הבהרת מרחב ביאור}} מדפים קיימים וגם חוסר הצגת התבנית בדפים החדשים שיצרת ע&quot;י הבוט ERELIMPORTBOT ==

זה בעיה. הבוט שלך מחק את התבנית מכל דף ביאור שעדכן. תוכל לתקן?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:47, 21 באוגוסט 2017 (IDT)
:כן, אני אתקן --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ל' באב ה'תשע&quot;ז 19:05, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
::תיקנתי --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ז 06:59, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

== שורה חדשה במדבר י' ל&quot;ו. ==

שלום אראל, נא לראות את [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=786086&amp;oldid=786083 השינוי הזה], שבו החלפתי את השורה החדשה של פסוק ל&quot;ו (שנכנס אוטומטית בהעלאה) ברווח פשוט. אחרת מופיע משום מה שורה חדשה גם בטקסט שמופיע בדף. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:35, 6 בספטמבר 2017 (IDT)
:אז שינית גם במקום המתאים בדוקס? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ו באלול ה'תשע&quot;ז 20:02, 6 בספטמבר 2017 (IDT)
::שלום. אין שורה לפני הפסוק בדוקס אלא סימן של רווח פשוט. כמו באותו פסוק [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר במדבר/י|כאן]]. זה קשור לאופן ההעלאה לוויקיטקסט: בדפי הפרקים של &quot;טעמים&quot;, כל פסוק מתחיל בשורה חדשה. זה בדרך כלל בסדר גמור, ורק במקום הזה הוא גורם משום מה לתופעה חריגה. יש לך מושג למה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:03, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

== עוד על רווחים של שורה חדשה בגירסת הטעמים ==

שלום אראל,

התחלתי לבנות דפי פרשות, ואולי אמשיך בזה במשך השנה הקרובה מידי שבוע. סיימתי עכשיו את '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית/פרשת בראשית|פרשת בראשית]]'''. מצאתי תוך כדי עבודה דבר שדומה קצת לשאלתי הקודמת: הרווחים (של שורה חדשה) בדפי הפרקים של הטעמים אינם מאפשרים חיבור &quot;נקי&quot; בין הדפים. ראה לדוגמה את '''[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%93%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;type=revision&amp;diff=786237&amp;oldid=655622 השינוי הזה בבראשית פרק ד]''' - זה היה נחוץ כדי למנוע רווחים מיותרים (וגדולים) בדף הפרשה. כאמור, המקור של הרווחים האלה אינו בקובץ גליון הנתונים בגוגל דוקס, אלא בתוכנת ההעלאה לוויקיטקסט (ולכן אין צורך לבצע תיקון מקביל בדוקס).

יכולתי להשתמש בדפים המקבילים שהעלית בזמנו, כגון '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית/ד|פרק ד כאן]]''', שבהם אין את הרווחים מיותרים בכלל. אבל להפתעתי מצאתי בהם בעיה אחרת: אין בהם בכלל תגים של &quot;קטע סוף&quot; בסופי הפסוקים! איכשהו שנינו לא עלינו על זה בזמנו...

תכל'ס זה כבר מיותר שיהיו דפי פרקים כפולים במרחב המשתמש שלי. זה היה נחוץ בזמנו, אבל כבר נכון להשתמש בדפי הפרקים במרחב הראשי, ולהשאיר את הכפילות הקיימת לתזכורת. אין יותר צורך להעלאה כפולה. אך עדיין נשארת הבעיה התכנית של הרווחים הנוספים בדפי הטעמים במרחב הראשי.

לגבי הפרקים בתורה, אני יכול לתקן את זה ידנית, לאט לאט במשך השנה. אבל חוץ מדפים של פרשת השבוע, יהיה נכון אם דפי הפרקים לתנ&quot;ך יאפשרו גמישות ביצירת דפים של קטעי מקרא שעוברים לפעמים את גבולות הפרקים. בשביל זה צריך להוריד את הרווחים המיותרים של השורות החדשות (עדיף גם בין הפסוקים).

מה נראה לך? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:58, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

:שלום דובי,
:אני מאד עמוס כרגע, יש לי קורס להכין לשנת הלימודים הקרובה, אשתדל לבדוק את העניין כשאתפנה.
:בהזדמנות זו, אולי כדאי שאעביר את הקוד והידע למישהו אחר כדי שלא יהיה רק אצלי. הקוד כולו חופשי ונמצא [https://github.com/erelsgl/erel-sites/tree/master/wiki/mikra_lfi_hamsora כאן], צריך רק למצוא מישהו שיודע PHP ויוכל להיכנס לזה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג באלול ה'תשע&quot;ז 07:40, 14 בספטמבר 2017 (IDT)
::שלום אראל ותודה! קודם כל זה מצוין שהקוד נגיש עכשיו, ושוב תודה על זה. אני מבין שאתה עמוס, אבל הדבר הזה ממש לא דחוף. אני יכול בינתיים להתקדם ידנית פעם בשבוע ולא קרה כלום. כדאי לתווך ארוך לתקן את הדבר הזוטר הזה באופן מלא גם בשביל ספרי נ&quot;ך, אשמח אם תוכל לבדוק בעתיד כשתתפנה.
::בתודה ובברכה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:41, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

== שתי שאלות נקודתיות לגבי גליון הנתונים ==

שלום אראל, אני מקווה שהכל טוב אצלך :-)

יש לי שתי שאלות שונות לגבי גליון הנתונים, אשאל אותם בשתי הפסקאות הבאות.

לגבי עצם ההעלאה: קודם כל אני מודה לך על הקישור שנתת לקוד שלך. הוספתי אותו לדף של &quot;README&quot; בגליון הנתונים. בדרך כלל, בתיקונים השוטפים במשך השנים, אינני מוצא שום סיבה להעלאה מחדש, כי בקלות ניתן לעשות תיקונים מקומיים במקביל בוויקיטקסט וב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=920165745 גליון הנתונים].

אולם לגבי הרווחים בדפי הפרקים, בגלל שהם נוצרו ע&quot;י הקוד באופן שוטף ולא מתוך הנתונים עצמם, נראה לי שיש צורך לבצע עוד העלאה בסופו של דבר. זה לא דחוף. אם נראה לך שתוכל לעסוק בזה בעתיד, מתי שהכי נוח מבחינתך, זה יהיה מצוין. אם לא תגיד לי, ואשאל בעתיד במזנון.

להלן שתי השאלות:

===נספח אחת בלבד לעשרת הדברות בסוף התורה===

אם תסתכל בדף &quot;תורה&quot; ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=920165745 גליון הנתונים], תראה שהשמטתי את כל הנספחים שהיו שם בסוף הספרים בראשית (פסוק מעשה ראובן), שמות (עשרת הדברות), ודברים (עשרת הדברות). במקומם יש עכשיו רק תוספת אחת בסוף ספר דברים שנקרא פשוט &quot;עשרת הדברות&quot;. יש בו &quot;כאילו&quot; פסוקים בהתחלה ובסוף (פסוק &quot;0&quot; ופסוק &quot;תתת&quot;) והתוכן נמצא בעמודה C אחרי &quot;0&quot;.

שאלתי: באופן עקרוני, האם לדעתך ניתן באופן הזה להעלות דף שנקרא [[עשרת הדברות/טעמים]] תוך כדי העלאה אוטומטית של ספרי תורה? האם צריך לשנות משהו בדרך שעשיתי את הנספח? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:20, 27 בנובמבר 2017 (IST)

===[[תבנית:דף קטע]]===

יש תבנית שימושית שנקרא [[תבנית:דף קטע]], שעליו מבוססים כל מיני דפי תוכן מהתנ&quot;ך בוויקיטקסט (במגירות של כתיב, ניקוד, וטעמים), כולל כל הדפים לפרשת השבוע (גם [[תבנית:דף פרשה]] מבוססת על [[תבנית:דף קטע]]).

הפונקציה בתבנית הזאת משתמשת בקטעים מתוך דפים של ספרים שלמים, כגון [[שמות כתיב]], [[שמות ניקוד]], [[שמות טעמים]], [[ויקרא כתיב]], [[ויקרא ניקוד]], [[ויקרא טעמים]] וכו'. בגלל שיש ספרים שלמים בדפים האלה, אפשר בקלות להכיל קטעים מוגדרים מכל פסוק מסויים בספר אל כל פסוק אחר.

התבנית הזאת איננה יכולה להשתמש ביעילות ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, כי ממנו יצרנו רק דפי פרקים.

שאלתי: באופן עקרוני, האם לדעתך תוך כדי העלאה אוטומטית של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ניתן ליצור גם דפים של ספרים שלמים במקביל לדפי הפרקים, כדי שהפונקציה הזאת תוכל להשתמש בטקסט שלנו?

בתודה ובברכה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:20, 27 בנובמבר 2017 (IST)

::שלום דובי,
::באופן עקרוני אפשר להעלות דף &quot;[[עשרת הדברות/טעמים]]&quot; ואפשר גם להעלות דף לכל ספר. זה דורש עבודת תיכנות. אם תמצא מישהו שיש לו זמן לעשות עבודה זאת, אשמח להסביר לו על הקוד. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בכסלו ה'תשע&quot;ח 08:05, 28 בנובמבר 2017 (IST)

== Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey ==

&lt;div class=&quot;mw-parser-output&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Hello! The Wikimedia Foundation is asking for your feedback in a survey. We want to know how well we are supporting your work on and off wiki, and how we can change or improve things in the future. The opinions you share will directly affect the current and future work of the Wikimedia Foundation. You have been randomly selected to take this survey as we would like to hear from your Wikimedia community. The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes.
 
&lt;big&gt;'''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&amp;prj=ot&amp;edc=5&amp;prjedc=ot5 Take the survey now!]'''&lt;/big&gt;

You can find more information about this survey [[m:Special:MyLanguage/Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|on the project page]] and see how your feedback helps the Wikimedia Foundation support editors like you. This survey is hosted by a third-party service and governed by this [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]] (in English). Please visit our [[m:Special:MyLanguage/Community_Engagement_Insights/Frequently_asked_questions|frequently asked questions page]] to find more information about this survey. If you need additional help, or if you wish to opt-out of future communications about this survey, send an email through the EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]] to remove you from the list.

Thank you!
&lt;/div&gt; &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]&lt;/span&gt;, 21:36, 29 במרץ 2018 (IDT)

&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&amp;oldid=17881402 --&gt;

== Reminder: Share your feedback in this Wikimedia survey ==

&lt;div class=&quot;mw-parser-output&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Every response for this survey can help the Wikimedia Foundation improve your experience on the Wikimedia projects. So far, we have heard from just 29% of Wikimedia contributors. The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes to be completed. '''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&amp;prj=ot&amp;edc=5&amp;prjedc=ot5  Take the survey now.]'''

If you have already taken the survey, we are sorry you've received this reminder. We have design the survey to make it impossible to identify which users have taken the survey, so we have to send reminders to everyone.
If you wish to opt-out of the next reminder or any other survey, send an email through EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]].  You can also send any questions you have to this user email. [[m:Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|Learn more about this survey on the project page.]] This survey is hosted by a third-party service and governed by this Wikimedia Foundation [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]].  Thanks!  
&lt;/div&gt; &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]&lt;/span&gt;, 04:34, 13 באפריל 2018 (IDT)

&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&amp;oldid=17888784 --&gt;

== Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey ==

&lt;div class=&quot;mw-parser-output&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Hello! This is a final reminder that the Wikimedia Foundation survey will close on '''23 April, 2018 (07:00 UTC)'''.   The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes. '''[https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_5ABs6WwrDHzAeLr?aud=VAE&amp;prj=ot&amp;edc=5&amp;prjedc=ot5  Take the survey now.]'''

'''If you already took the survey - thank you! We will not bother you again.''' We have designed the survey to make it impossible to identify which users have taken the survey, so we have to send reminders to everyone. To opt-out of future surveys, send an email through EmailUser feature to [[:m:Special:EmailUser/WMF Surveys|WMF Surveys]].  You can also send any questions you have to this user email.  [[m:Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|Learn more about this survey on the project page.]]  This survey is hosted by a third-party service and governed by this Wikimedia Foundation [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2018_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]].
&lt;/div&gt; &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:WMF Surveys|WMF Surveys]]&lt;/span&gt;, 03:43, 20 באפריל 2018 (IDT)

&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:WMF Surveys@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2018/ot5&amp;oldid=17888784 --&gt;

== ביאור המשנה ==
רציתי להודות לך על הערותיך לביאור המשנה. אמנם לא את כולן אני מקבל, אבל תמיד חשוב להעביר עין נוספת, ובדרך כלל ההערות קולעות ומצילות את הביאור משטויות שונות.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 08:57, 9 בינואר 2019 (IST)
:תודה רבה לך על הביאור המקיף! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשע&quot;ט 08:14, 10 בינואר 2019 (IST)

== מלבי&quot;ם ==

אראל שלום,

החומר שהעלת בנביאים של [[מלבי&quot;ם על המקרא]] הוא מלא? 

ראיתי כי בחלק מפרקי תורה יצרת פרקים אך הם לא היו עם כל הפרשים של מלבי&quot;ם על אותו פרק. 

האם יש מקום לעבור על הספרים?

תודה מראש, --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 11:24, 27 בינואר 2019 (IST)
:בעבר קניתי את פירושי מלבי&quot;ם המלאים לכמה ספרים, והעליתי אותם לכאן. אני לא זוכר איזה ספרים בדיוק קניתי במלואם. כדאי לעבור על כמה פרקים ולראות איזה פרקים נמצאים במלואם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשע&quot;ט
::תודה. --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 15:22, 29 בינואר 2019 (IST)

== [[תבנית:צת]] ==

משום מה כשמצטטים פסוקים בודדים ולא פרק שלם, זה לא מציג את מספר הפסוק של הפסוק הראשון.
:כן, זה לא בגלל התבנית צת אלא בגלל מבנה הדפים של פרקי התנ&quot;ך, שבהם סימוני תחילת הקטע הם אחרי סימן הפסוק ולפני טקסט הפסוק. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט 18:35, 21 באפריל 2019 (IDT)
::{{א|Dovi}}, מה יש לעשות עם זה? [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט • 21:13, 21 באפריל 2019 (IDT)
:::שלום דוד, זה נכון. לפני שמצטטים פסוקים רצופים צריך לציין את הסימן של הפסוק הראשון קודם. הסיבה שסימוני תחילת הקטע הם אחרי סימן הפסוק ולפני טקסט הפסוק - כדי לאפשר ציטוט של פסוק בלי סימנים נוספים (כגון בדפי הפסוקים). 22:04, 21 באפריל 2019 (IDT)
::::מה זה אומר בפועל? האם יש איזושהיא תבנית (או שאפשר ליצור אחת) שמציגה את הסימן של פסוק בודד? תודה ומועדים לשמחה. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט • 22:44, 21 באפריל 2019 (IDT)
:::::הוספתי בתבנית צת לעיצוב. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט 16:51, 22 באפריל 2019 (IDT)
==={{תב|צת לעיצוב}}===
כמו כן אם בא לך לעזור לי בתבנית הבת שיצרתי [[תבנית:צת לעיצוב]], אשמח מאוד. אני רוצה ששם הפרק המצוטט (בלי הפסוק) יפיע בתחילת הציטוט מימין לשורה, ושזו תהיה אפשרות ברירת מחדל פרמטרית. תודה. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ט • 09:38, 17 באפריל 2019 (IDT)
:הוספתי קישור לשם הפרק המצוטט בצד ימין, האם לזה התכוונת? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט 18:35, 21 באפריל 2019 (IDT)
::זה לא מה שהתכוונתי. אני רוצה ששם הפרק המצוטט שמופיע עכשיו בסוף הטקסט יופיע בצד ימין (אני מדמיין את זה כמו ההפניות לפסוקים שיש בסידורי קורן ורינת ישראל. בוויקיטקסט יש את זה ב{{תב|מ:פסוק}} רק בצד שמאל. ואני רוצה שתהיה אפשרות לא להציג את זה (משהוא בסגנון של &quot;|ימין=לא&quot;).
::תודה רבה, מועדים לשמחה. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט • 21:02, 21 באפריל 2019 (IDT)
:::את הפרמטר הוספתי, אבל לגבי העיצוב אני עדיין לא מבין את כוונתך. בדף מ:פסוק לא רואים כלום. האם תוכל להראות לי דף אחר שבו שם הפרק מופיע כמו שאתה רוצה? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט 16:48, 22 באפריל 2019 (IDT)
::::בדף [[מקראי מועד/פסח]] לדוגמה, שמשתמש ב{{תב|מ:פסוק}} מופיע בצד שמאל שם העלייה. אני הייתי שמח אם יהיה משהוא כזה (אולי עם עיצוב קצת שונה) בצד ימין. תודה רבה. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ט • 20:03, 22 באפריל 2019 (IDT)
:::::הפכתי את שם הפרק לטקסט צף (float) ימינה, כמו ב[[תבנית:מ:פסוק]]. אבל זה לא נראה כל כך טוב כי זה מתערבב עם שאר הטקסט בדף. אני לא בטוח שאפשר לעשות את מה שאתה רוצה בעזרת תבנית. אולי מישהו אחר יידע. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשע&quot;ט 14:05, 25 באפריל 2019 (IDT)

==={{תב|פסח}}===
::תודה רבה. דרך אגב, תוכל להכניס לעמוד הראשי את {{תב|פסח}} שיצרתי? [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ט • 08:02, 19 באפריל 2019 (IDT)
:::אני רואה שנחום כבר הכניס. חג שמח --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ט 12:55, 19 באפריל 2019 (IDT)

== Interface administrator ==

שלום אראל,

ראה נא את [https://meta.wikimedia.org/wiki/Steward_requests/Miscellaneous#Update_of_MediaWiki:PageNumbers.js_for_the_%3Cpages/%3E_function_at_Hebrew_Wikisource הבקשה הזאת] שהוספתי במטה-ויקי.

אני חושב שחשוב שיהיו אצלנו &quot;Interface administrator&quot; שמבין בקוד (css, js וכו') ויהיו לו הרשאות לערוך אותו. שינו לאחרונה את ההרשאות, כך שנראה לי שאף אחד מאיתנו לא יכול כעת לעשות את זה.

האם אתה תסכים לקבל הרשאה? הם ממליצים שיהיו דווקא שניים, אז אולי גם אורי או מישהו אחר?

בינתיים שיברך ה' אותך בחג חירות בריא ושמח ומלא במשמעות :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:26, 17 באפריל 2019 (IDT)
:אני מסכים. אמנם אני מבין קצת ב-css באופן כללי אבל לא בטוח כמה אני מבין ב-css של האתר. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ט 15:57, 22 באפריל 2019 (IDT)
::תודה אראל. האמת שבהתחלה חשבתי שאין לנו, פשוט לא ידעתי. אחרי שכתבתי לך הצביעו על כך [[מיוחד:רשימת_משתמשים/interface-admin|שיש לנו ארבעה אנשים]]. אבל האמת שמתוך הארבעה, רק [[משתמש:Fuzzy]] פעיל כאן באופן קבוע. פניתי אליו, והוא אמר שינסה לטפל בבעיה הנוכחית אחרי החג, שזה בסדר גמור.

::אבל בכל זאת נראה לי שכדאי אם גם אתה עם הידע שלך תהיה. כדי לקבל הרשאה, פונים ל'''[https://meta.wikimedia.org/wiki/Steward_requests/Permissions#Interface_administrator_access כאן]'''. כדי לנמק את הבקשה, אפשר אולי להסביר שרוב המורשים אינם פעילים כאן באופן קבוע, שאתה מתכנת, ושיש לנו צרכים טכניים לעתים קרובות. תודה שוב על המוכנות, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:18, 22 באפריל 2019 (IDT)

== תוספת ל[[תבנית:מ:פסוק]] ==

שלום אראל, מה שלומך?

מהדורת המקרא קיבלה המון פידבק והצעות לתיקונים ושיפורים בשנים האחרונות. הכנסתי את כולם במקביל בוויקיטקסט ובגליון הנתונים. הכל התאפשר בזכות העזרה הטכנית שלך :-)

אודה לך אם תוכל להוסיף דבר טכני קטן שיעזור במהדורת המקרא: תוספת ל[[תבנית:מ:פסוק]] שתאפשר את הצגת מספר הפרק לא רק לפסוק א' (שזה קורה באופן אוטומטי) אלא גם לפסוקים אחרים. לדוגמה: לכתוב &quot;מ:פסוק|שוטפטים|ב|ג|פרק=כן&quot;, ואז מספר הפרק יופיע על יד פסוק ג' (בדיוק כמו שהוא כבר מופיע תמיד על יד פסוק א' בכל פרק). הסיבה לבקשה כדי לסמן את מספר הפרק בהפטרות, שלא תמיד מתחילות בפסוק א'.

בתודה ובברכה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:24, 21 בנובמבר 2019 (IST)

:תוכל לשים קישור לדף עם דוגמאות? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בחשוון ה'תש&quot;ף 15:46, 21 בנובמבר 2019 (IST)
:אני רואה בקוד שכבר יש תנאי על המשתנה פרק, רק שצריך לשים שם את הפרק עצמו ולא את המילה &quot;כן&quot;. תוכל לבדוק?--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בחשוון ה'תש&quot;ף 16:12, 21 בנובמבר 2019 (IST)
::זה לא טוב. מה שזה עושה זה להכניס את המילה פרק עם קישור לפרק הרלוונטי. מה שדובי רוצה זה שיהיה קישור לפרק עם שם הפרק (היינו במקום {{ללא קוד ויקי|[[ב{{!}}פרק]] יופיע [[ב]])}} .[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ&quot;ג בחשוון ה'תש&quot;ף • 16:37, 21 בנובמבר 2019 (IST)
:::{{א|david7031}}, מה שאראל התכוון זה שצריך לכתוב בפרמטר הנוסף &quot;פרק=כג&quot; עבור פרק כג ולא &quot;פרק=פרק&quot;, ואז מופיע מספר הפרק כמו שדובי ביקש. אתה מוזמן לבדוק בעצמך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:38, 21 בנובמבר 2019 (IST)
::::אכן עובד, תודה על ההבהרה. אולי כדאי לכתוב בדף התבנית איזושהם הוראות הפעלה?[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ&quot;ד בחשוון ה'תש&quot;ף • 18:22, 21 בנובמבר 2019 (IST)
:::::נכון, כדאי להוסיף הסברים. אני מציע שמי שמשתמש בתבנית בתדירות גבוהה יוסיף הסברים בדף התבנית בהתאם לשימושים הנפוצים. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ג בחשוון ה'תש&quot;ף 18:47, 21 בנובמבר 2019 (IST)
זה עובד בדיוק כמו שאמרתם, תודה רבה! [[פרשת בא/טעמים|הנה דוגמה]]. טוב לגלות שהפונציונאליות כבר היתה שם. לא היה לי מושג. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:01, 21 בנובמבר 2019 (IST)

== עריכות האלמוני היום בשעה 9:00 שעון ישראל ==

היום נעשו מספר רב של עריכות בדפים במרחב הביאור ע&quot;י אלמוני, עם תקציר &quot;עדכון מאתר הניווט בתנ&quot;ך&quot;. אנא בדוק שהכל תקין. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:17, 28 בינואר 2020 (IST)
:זה היה הבוט שלי, שמשום-מה לא הצליח להתחבר. תיקנתי את זה --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' בשבט ה'תש&quot;ף 15:01, 28 בינואר 2020 (IST)

== קישור שבור בדף המשתמש שלך ==

http://tora.us.fm/erelsgl/life.html

ממש בהתחלה.[[משתמש:Uziel302|&amp;#32;Uziel302]] ([[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]]) 23:16, 2 בפברואר 2020 (IST)
:תודה, תיקנתי --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ח' בשבט ה'תש&quot;ף 05:48, 3 בפברואר 2020 (IST)

== התיקונים שלך בתוכן למסכת שביעית ==

ביטלתי את רובם, כי הם לא איפשרו לעבור ישירות לפרקים ולתת הכותרות בהם. מצטער. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 21:42, 1 באפריל 2020 (IDT)

== אוצר הספרים היהודי השיתופי ==

לכבוד אחינו לחזית העשייה התורנית, תותחי המקלדת, שעמלו והקלידו והגיהו טקסטים תורניים במשך שעות אינספור, לילות כימים. {{ש}}
אנחנו, קבוצת כותבים ב[[w:אוצר הספרים היהודי השיתופי|אוצר הספרים היהודי השיתופי]], שמתמקד רק בטקסטים תורניים, בדגש על ההדרתם והוספת הערות שוליים עם מידע מחכים, מעוניינים להשתמש בטקסטים שהקלדתם ובכך להגדיל את אפקט הרבצת התורה שלכם לטווח רחב יותר, זאת מבלי לפגוע או למנוע את המשך טיובו של הטקסט במסגרת הנוכחית או אצל שלל האתרים שכבר מעתיקים מכאן לפי הרישיון הנדיב שמאפשר שימוש מסחרי.{{ש}}
אה-מה-מה, בעוד באוצר הספרים היהודי השיתופי ישמחו ושמחים לתת קרדיט ליוצרים ולמקלידים, מסיבות שונות ומשונות רישיון האתר שם אינו מאפשר להכניס טקסטים שעליהם ישנה התנייה הדורשת דרישות כלשהן מיצירות נגזרות, ולכן אין לנו יכולת להעתיק מכאן לשם כל טקסט.{{ש}}
בפועל, שמנו לב שטקסטים רבים שנמצאים כאן הוקלדו בידי כותב יחיד, או שרוב העבודה נעשתה בידי כותב יחיד כך שאם נקבל את רשותו נוכל להשתמש בה (בלי להשתמש בגרסאות שנעשו בידי אחרים) גם בלי מגבלה זו של הרישיון, אם כאמור יסכים לכך הכותב.{{ש}}
אנו רוצים להודות מאד למשתמשים {{א|Roxette5}}, {{א|תולדות אדם}}, {{א|Do2or}}, {{א|Sije}} ול{{א|Nahum}}, שכבר נרתמו ונתנו את רשותם לכך, כל משתמש נוסף שיוסיף ויתן את רשותו, יבורך, וזכות הרבים תהיה תלויה בו.
בעוד כשבועיים נסכם לאור ההיענות כאן, אלו ספרים עונים על ההגדרות המתאימות, ונוכל להכין דף שיתוף פעולה עם קהילת ויקיטקסט שבו נוכל לרשום גם באוצר הספרים היהודי את רשימת הספרים שנתרמו בידי קהילת ויקיטקסט תוך ציון שמות התורמים והפניה לדפי המשתמש שלהם.{{ש}}
בעזרת ה' נעשה ונצליח,{{ש}}
בשמי ובשם לומדי ועורכי אוצר הספרים היהודי השיתופי,{{ש}}
גמח&quot;ט [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] ([[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]]) 14:38, 24 בספטמבר 2020 (IDT)

:יישר כוחכם על המיזם היפה. שאלה: אם אתם מעתיקים טקסט מכאן לשם, ואז משפרים אותו שם (ע&quot;י ההדרה והוספת הערות שוליים כפי שכתבתם), האם אפשר להעתיק בחזרה את הטקסט המשופר משם לכאן? כך שני האתרים ירויחו מהעבודה המשותפת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ו' בתשרי ה'תשפ&quot;א 20:11, 24 בספטמבר 2020 (IDT)

== ספר בהלכות ברית מילה וגירות ==

שלום רב
האם ניתן לשלוח לכם קובץ וורד של ספר הדן בהלכות ברית מילה? יש אישור מהמחבר [[משתמש:Adjust.Nick|Adjust.Nick]] ([[שיחת משתמש:Adjust.Nick|שיחה]]) 15:51, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
:שלום, אני מציע שתשאל במזנון --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בחשוון ה'תשפ&quot;א 15:13, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::המשתמש שלח לי את הקובץ במייל ובע&quot;ה בקרוב אעלה אותו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 15:13, 3 בנובמבר 2020 (IST)

== @ ==

--[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:29, 3 בנובמבר 2020 (IST)

== בקשה ==

שלום הרב {{כתב מחוק|ה}}אראל, תוכל להשתתף בהצבעה ב[[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]? תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:53, 13 בדצמבר 2020 (IST)
: תודה על הצבעתך! תוכל לתת לי את ההרשאה? (יש רוב) [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 20:14, 14 בדצמבר 2020 (IST)

== קוד של בוט ==

שלום אראל, ראיתי שבעבר העלית את שירי ראב&quot;ע מפרויקט בן יהודה עם בוט. תוכל לשלוח לי את הקוד של הבוט כי יש עוד שירים להעלאה (התחלתי לעבוד על זה בתבנית וגיליתי שאתה עושה את זה אוטומטית)
תודה!--[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 20:19, 14 בדצמבר 2020 (IST)
:[https://github.com/erelsgl/erel-sites/tree/master/wiki הקוד נמצא כאן]. הבוט מאד ישן וכתוב בשפת PERL, כך שאני לא בטוח שהוא יעבוד על המחשב שלך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בכסלו ה'תשפ&quot;א 12:22, 15 בדצמבר 2020 (IST)
{{התנגשות}}
::ראיתי שכתבת בדף המשתמש שלך, תודה! 
::איך מריצים אותו? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 12:24, 15 בדצמבר 2020 (IST)
: ועוד משהו, מה הקוד של הבוט של בן יהודה (נכנסתי לקישור וראיתי שיש שם קודים של הרבה בוטים ולא הבנתי מה הבוט של השירי ראב&quot;ע) [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 12:29, 15 בדצמבר 2020 (IST)
::יש רק בוט אחד והוא upload2wiki.pl. מריצים אותו בעזרת perl:
::
&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
perl upload2wiki.pl &lt;filename.txt&gt;
&lt;/div&gt;
קובץ הקלט צריך להיות בפורמט מסויים המוכר ע&quot;י הבוט - יש דוגמאות בקישור. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בכסלו ה'תשפ&quot;א 15:15, 15 בדצמבר 2020 (IST)
: שבוע טוב,&lt;br&gt;א. איך הופכים את הקוד שכתבת לבוט?&lt;br&gt;ב. מה הקוד של הבוט להזנה אוטומטית? &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 23:05, 26 בדצמבר 2020 (IST)

::א. אתה פשוט מריץ את הקוד על המחשב שלך.
::ב. אתה צריך להכניס את שם-המשתמש של הבוט שלך בויקיטקסט, ואת הסיסמה שלו.
--[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א 14:56, 27 בדצמבר 2020 (IST)
::: א. בcommand? העתקתי לשם את כל ה[https://github.com/erelsgl/erel-sites/blob/master/wiki/upload2wiki.pl קוד] וזה פשוט נסגר...&lt;br&gt;ב. לאן? &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 15:33, 27 בדצמבר 2020 (IST)

::::יש לך Perl? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א 16:27, 27 בדצמבר 2020 (IST)
::::: כן, כקובץ zip במחשב &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 16:33, 27 בדצמבר 2020 (IST)
::::::אתה יודע להריץ סקריפטים של PERL? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א 20:55, 27 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::לא, אבל זה לא אמור להיות מסובך. יש לך אפשרות פשוט להריץ בעצמך את הבוט של פרויקט בן יהודה ולהסביר לי איך מריצים את הבוט להזנה אוטומטית כי יש לי המון טקסטים? תודה וסליחה על הנדנוד! --&lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 12:02, 31 בדצמבר 2020 (IST)
::{{א|מושך בשבט}}, ממליץ לך על [[mw:pywikibot]], בוט רשמי של ויקימדיה שכתוב בשפת פייתון. גיליתי אותו לפני כמה ימים ושמחתי כי אני יודע שפת פייתון, אבל אז התברר לי שאפילו לא צריך לדעת פייתון כי כשמורידים אותו מקבלים יחד איתו חבילה של סקריפטים ([[mw:pywikibot/scripts]]) שמריצים אותם ישירות מהcmd בלי לגעת בפייתון. יש שם סקריפט אחד שעושה את אותה עבודה של הבוט של אראל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;א • 13:11, 31 בדצמבר 2020 (IST)
:::מצטרף להמלצה... הבוט בפייתון יותר מתקדם ומתוחזק טוב יותר. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;א 16:21, 31 בדצמבר 2020 (IST)
:::: השאלה היא איזה מהסקריפטים שם... &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 16:34, 31 בדצמבר 2020 (IST)

== בקשה להשתתפות בסקר משאלות הקהילה ==

&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
[[File:Magic Wand Icon 229981 Color Flipped.svg|thumb|48px]]
'''אנחנו מזמינים את כל המשתמשים הרשומים להצביע ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר משאלות הקהילה 2021]]. אתם יכולים להצביע מעכשיו ועד {{#time:j xg|2020-12-21|he}} לכמה משאלות שרק תרצו.'''

נשמח אם תוכלו להצביע [[m:Community Wishlist Survey 2021/Miscellaneous/Check if a page exists without populating WhatLinksHere|כאן]] כדי לתקן את ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2016#%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99:_%22#%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D%22 באג] בהצגת הדפים המקושרים לכל דף.

תודה!
[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:02, 15 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:מושך בשבט@hewikisource באמצעות הרשימה בדף https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9A_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94&amp;oldid=1008888 --&gt;

== How we will see unregistered users ==

&lt;section begin=content/&gt;
שלום!

קיבלת את ההודעה הזאת כי יש לך הרשאות מפעיל באתר ויקי של ויקימדיה.

כיום, כשמישהו עורך אתר ויקי של ויקימדיה בלי להיכנס לחשבון, אנחנו מציגים את כתובת ה־IP שלהם. כפי שאולי כבר שמעת, לא נוכל לעשות את זה בעתיד. זאת החלטה של המחלקה המשפטית של קרן ויקימדיה, כי מה שמקובל וקבוע בחוק בנוגע לפרטיות ברשת השתנה.

במקום כתובת IP אנחנו נציג זהות מוסתרת (masked identity). היות שיש לך הרשאות מפעיל, '''עדיין תהיה לך אפשרות לגשת ל־IP'''. תהיה גם הרשאת משתמש חדשה בשביל אנשים שצריכים לראות כתובות IP מלאות של משתמשים שלא נכנסו לחשבון כדי להילחם נגד השחלות, הטרדות, וזבל בלי להיות מפעילים. גם מנטרים יוכלו לראות חלק מכתובת ה־IP, אפילו בלי ההרשאה הזאת. אנחנו עובדים על מסמך [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Improving tools|better tools]], שאמור לעזור.

אם עדיין לא ראית את זה, באפשרותך [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לקרוא על זה עוד באתר מטא]]. אם ברצונך לא לפספס שינויים טכניים באתרי ויקימדיה, באפשרותך [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות מינוי]] ל[[m:Tech/News|ידיעון הטכנולוגיה השבועי]].

אנחנו מציעים [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#IP Masking Implementation Approaches (FAQ)|שתי דרכים]] שהזהות החדשה תפעל בהן. '''נשמח לקבל את המשוב שלך''' על מהי הדרך הטובה יותר בשבילך ובשביל אתר הוויקי שלך, עכשיו ובעתיד. ניתן [[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לספר לנו בדף השיחה]]. אפשר לכתוב בשפה שלך. ההצעות פורסמו באוקטובר וההחלטה תתקבל לאחר 17 בינואר.

תודה. 
/[[m:User:Johan (WMF)|Johan (WMF)]]&lt;section end=content/&gt;

20:15, 4 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Target_lists/Admins2022(4)&amp;oldid=22532508 --&gt;

== קטגוריית הפניות ==

שלום אראל. הבוט שהרצת היום שיחזר כמה עריכות שלי. הוספתי לא מזמן קטגוריה לדפי הפניה מהמרחב הראשי למרחב הביאור, וההרצה שלך מחקה את הקטגוריה. עם מה שנעשה ספציפית אין לי בעיה, כי הקטגוריה נועדה בעיקר בשביל לזהות הפניות בעייתיות, ופה אלה הפניות נצרכות, אבל עדיף שהבוט שלך יתעלם לחלוטין מהקטגוריה כי לפעמים הוא יכול למחוק אותה במקומות שהוא נצרכת. תודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 15:32, 8 באוקטובר 2023 (IDT)

== גימטריה ==

שלום אראל.

לפני יותר מתריסר שנים התבקשתי (אולי על ידך ואולי על ידי מישהו אחר - בגילי קשה לי לזכור מה קרה לפני תריסר ימים, קל וחומר שנים) לחבר כלים לחישוב גימטריות. הקוד לכלים הללו כתוב ב-JS, ושוכן ב [[מדיה ויקי:common.js]], ואף פעם לא הייתי ממש מרוצה ממנו.

בזמן שחלף מאז קרו כל מיני דברים, והדבר העיקרי לענייננו הוא הוספת הרחבת scribuntu, והצגת מרחב השם &quot;יחידה&quot;, שמאפשר להשתמש בקוד לואה במקום JS. ההבדל המשמעותי אינו השפה בה נכתב הקוד, אלא הפלטפורמה שמריצה אותו: קוד JS רץ בדפדפן של הקורא, מול קוד לואה שרץ על השרת. הבעיה הספציפית במימוש הנוכחי של גימטריה היא שהוא משתמש בתכונה של &quot;הצפת העכבר&quot; מעל קטע טקסט כשהגימטריה מוצגת ב&quot;רמז&quot; (tooltip), תכונה שלא נתמכת במכשירים ניידים. בוויקיפדיה בעברית היום בערך 2/3 מהצפיות הם ממכשירים ניידים, והחלק הוזה הולך ועולה בהתמדה על חשבון צפיות ממחשבים. בוויקיטקסט היחס נמוך קצת יותר - בערך 50% מהצפיות הם מניידים (אולי פחות מכך בערכים שרוצים &quot;גימטריה&quot; - יש ציבורים מסוימים בהם שימוש בניידים לגלישה במרשתת מוקצה מחמת מאוס, ואולי יש הטיה לטובת הציבור הזה בערכים שמציגים גימטריות).

גם אם מדובר &quot;רק&quot; בשליש, עדיף לא לקפח את הניידים (מה גם שהחלק הזה גדל בהתמדה, ושליש או חצי היום זה רוב גדול מחר). רצוי למצוא פתרון שלא מסתמך על JS וחשוב מכך, לא מסתמך על tooltip, ולמצוא דרכים טובות יותר. קיימת כבר [[יחידה:גימטריה]] (לא זכור לי אם גם לה תרמתי משהו), וכדאי למצוא דרכים לגייר את התבניות שבונות על JS (בעזרת מחלקות עם שמות כמו gim-calc, gim-product ו-gim-factor) כך שיעשו במקום זאת שימוש ביחידה.

הסיבה לפנייתי היא שנראה שבין השאר נוצרה גם תבנית מפתיעה &quot;כפל גימטריה&quot; ([[תבנית:גמט כפל]] מפנה אליה), והוזעקתי אליה משום שהתברר שיש בג בתבנית או ליתר דיוק בקוד עליו היא מסתמכת (הבג כנראה שם מיומה הראשון, מה שמעלה תהיות בשאלה עד כמה היא שימושית לאור העובדה שיותר מעשר שנים איש לא הבחין בו). כנראה לא נורא קשה לפתור את הבג, אבל כל המערכת הזו נראית מיושנת ושגויה. בברכה - [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] ([[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]]) 02:00, 10 באפריל 2024 (IDT)

== מעשה אבות סימן לבנים ==

הי אראל,
ניסיתי לחפש בגוגל, וגם לשאול את ChatGPT ולא מצאתי תשובה - אז אני פונה למומחה אנושי:

שמתי לב שסיפור יוסף במצרים מזכיר את התהליך של ישראל בארצות הגולה (בבחינת: מעשה אבות סימן לבנים): הם מגיעים מהר למשרות בכירות, יועצים למלך בתחום הכלכלי והאדמיניסטרטיבי וכו' ולאחר מכן העם מקנא בהם, שונא את היהודים, מתעלל בהם, ומגרש אותם מהארץ.

האם ראית מישהו שהתייחס להשוואה זו?

תודה, ושבוע טוב. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:50, 4 בינואר 2025 (IST)

:אני לא זוכר במדויק, אבל אולי אברבנאל? הוא עצמו היה כיוסף - שר בכיר, שגורש מהארץ. [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ&quot;ה 15:41, 5 בינואר 2025 (IST)
:: אולי באחת מההקדמות של האברבנאל עצמו לאחד מספריו הרבים, או שמא באחת הביוגרפיות הרבות שנכתבו אודותיו, ייתכן שנכתבו דברים בסגנון זה. שווה לבדוק. לי אין את הזמן וגם לא הספרים הדרושים.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:36, 5 בינואר 2025 (IST)
::: תודה לשניכם על הכיוון - אנסה לחפש. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:37, 5 בינואר 2025 (IST)

== תבנית:מאמר דמיוני ==

מה דעתך לגבי המאמרים שיש להם את התבנית הזו? לדעתי כדאי להסיר אותם מוויקיטקסט.

אמנם אפשר למצוא בהם רעיונות משעשעים ומחכימים, אבל סביר להניח שביום מהימים תצוץ ביקורת על אחד או יותר מהם.

אם לא למחוק, אז לפחות להפסיק להעתיק מאמרים כדוגמת אלו מאתר הניווט בתנ&quot;ך.

בברכה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:02, 11 בפברואר 2025 (IST)

:אני מסכים, זה לא כל כך מתאים לכאן. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ה 11:14, 11 בפברואר 2025 (IST)
:: [[משתמש:Ori229|אורי]], הרצתי בוט למחיקת כל הדפים המכילים את התבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:56, 11 בפברואר 2025 (IST)

== תבנית:דף של פסוק ==

פורים שמח! מה שלום כבודו?  בתור מי שבנה את התשתית לדפי הפסוקים - מה דעתך על ההצעה שלי לעיצוב חדש?

ר' [[שיחת משתמש:Ori229/ארגז חול/תבנית:דף של פסוק - הצעה לעיצוב חדש]]. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 3 במרץ 2026 (IST)

:פורים שמח! עדיין יש כפילות - הנוסחאות השונות של פסוקים מופיעות גם בדף הראשי, וגם בדף של מקראות גדולות כשפותחים אותו. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;ו 19:56, 3 במרץ 2026 (IST)

::תודה! זה מסתדר לאחר שאני מעביר את התבנית למרחב הראשי, וגם משתמש בדף של פסוק &quot;אמיתי&quot;. הדגמתי עכשיו ב[[בראשית ב יב]].
::אעלה את ההצעה ב[[שיחה:מקרא]] לדיון. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:33, 3 במרץ 2026 (IST)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== הביאור של כת&quot;ר על משלי נפלא וייחודי ==
בבפרט בחלק של הביאור המפורט. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:50, 23 בספטמבר 2026 (IDT)

:תודה רבה! --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ב בתשרי ה'תשפ&quot;ז 23:25, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9a5d9h2dqzene13nxsyxw2fj6ts0xqy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:דף של פסוק</title>
    <ns>10</ns>
    <id>9587</id>
    <revision>
      <id>3084409</id>
      <parentid>3081798</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:59:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Minorax</username>
        <id>23375</id>
      </contributor>
      <origin>3084409</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6722" sha1="f5r625c8cwrf4hpj1j8dlueid8umfhe" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;templatestyles src=&quot;תבנית:דף של פסוק/styles.css&quot; /&gt;
&lt;div class=&quot;bigger-text center&quot;&gt;[[:קטגוריה:{{{4}}}|&lt;&lt;]] {{!}} '''[[{{{1}}}|ספר {{{1}}}]] • [[{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{גרשיים|{{{2}}}}}]] • פסוק {{גרשיים|{{{3}}}}}''' {{!}} [[:קטגוריה:{{{5}}}|&gt;&gt;]]&lt;/div&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/כתיב#{{{2}}} {{{3}}}|מהדורת הכתיב]]:&lt;/span&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div class=&quot;hebrewQuotation&quot; style=&quot;font-family:David; font-size:140%&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/כתיב|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המנוקדת]]:&lt;/span&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div class=&quot;hebrewQuotation&quot; style=&quot;font-family:David; font-size:150%&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/טעמים#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המוטעמת]]:&lt;/span&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-size:160%;{{פונטים התומכים בטעמי המקרא}}&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/טעמים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
{{מידע על מהדורות המקרא}}

&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:100%;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:auto&quot;&gt;מהדורות נוספות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה הדקדוקית]]:&lt;/span&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים#{{{3}}}|תרשים הפסוק ע&quot;פ טעמי המקרא]]&lt;br&gt;&lt;small&gt;([https://hb.openscriptures.org/structure/OshbVerse/index.html?b={{{11}}}&amp;c={{{7}}}&amp;v={{{8}}} מקור])&lt;/small&gt;:&lt;/span&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-size:110%;&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;float:left&quot;&gt;{{עריכה|ביאור:{{{1}}} {{{2}}}}}&lt;/div&gt;&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}}#{{{3}}}|פיסוק ופירוש מודרני]]:&lt;/span&gt;&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;&quot;&gt;{{#קטע:ביאור:{{{1}}} {{{2}}}|{{{2}}} {{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;big&gt;'''פרשנות מסורתית:'''&lt;/big&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:100%;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:auto&quot;&gt;[[מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|מקראות גדולות]]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}}}
&lt;references/&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;big&gt;'''פרשנות מודרנית:'''&lt;/big&gt;
&lt;div align=&quot;center&quot;&gt;
{{#קיים:ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|
[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ביאור מפורט על הפסוק]]
| {{#שווה:{{{ביאור}}}|ללא||
[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|כתבו ביאור על הפסוק!]]}}
}}
{{#קיים:ביאור:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt; [[ביאור:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|המפרשים עונים לשאלות]]
}}
&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; font-size: 80%&quot;&gt;
'''פסוק זה באתרים אחרים:'''
[https://www.mgketer.org/tanach/{{{11}}}/{{{7}}}/{{{8}}} הכתר]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://mg.alhatorah.org/Full/{{על התורה ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}/{{{8}}} על התורה]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://www.sefaria.org.il/{{ספריא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}.{{{7}}}.{{{8}}} ספריא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
{{פסוק תא שמע|{{{1}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}}
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://www.etnachta.co.il/tanach.php?book={{{12}}}&amp;fromPerek={{{7}}}&amp;fromPasuk={{{8}}} אתנ&quot;כתא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://kodesh.snunit.k12.il/trace/t{{{9}}}{{{10}}}_{{{8}}}.htm סנונית]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://shitufta.org.il/{{שיתופתא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}.{{{8}}} שיתופתא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://www.basehasefer.com/#/tanach?location={{{12}}}:{{{2}}}:{{{3}}} בייס-הספר]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://mechon-mamre.org/p/pt/pt{{{9}}}{{{10}}}.htm#{{{8}}} תרגום לאנגלית]
&lt;/div&gt;

[[קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}}|{{גימטריה|{{{3}}}}}]]
__NOTOC__
&lt;noinclude&gt;
----
{{קטן|[[/styles.css|קובץ ה-CSS לתבנית]]}}
===דוגמא:===
&lt;nowiki&gt;{{דף של פסוק|דברי הימים א|א|ב|דברי הימים א א א|דברי הימים א א ג|54|1|2|25a|01|38|דברי+הימים+א}}&lt;/nowiki&gt;

===הסבר:===
&lt;nowiki&gt;{{דף של פסוק|
1. ספר|2. פרק|3. פסוק|
4. פסוק קודם|5. פסוק הבא|6. מספר הפסוקים בפרק|
7. הפרק במספרים|8. הפסוק במספרים|9. קוד ספר במכון ממרא|10. קוד פרק במכון ממרא|11. מספר הספר בתנ&quot;ך|12. שם הספר בלי רווחים}}&lt;/nowiki&gt;

[[קטגוריה:תבניות מקראות גדולות]]
&lt;templatedata&gt;
{
	&quot;params&quot;: {
		&quot;1&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;ספר&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;2&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פרק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;3&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;4&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק קודם&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;5&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק הבא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;6&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפסוקים בפרק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;7&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפרק&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;לפרק א - 1&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;8&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפסוק&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;לפסוק א -1&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;9&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;קוד ספר במכון ממרא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;10&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;קוד פרק במכון ממרא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;11&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הספר בתנ\&quot;ך&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;12&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;שם הספר בלי רווחים&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;למשל דברי+הימים+א&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;ביאור&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;להסרת הקישור לביאור באמצעות נתינת הערך \&quot;ללא\&quot;, בפסוקים בהם אין פוטנציאל לביאור&quot;,
			&quot;suggested&quot;: true
		}
	}
}
&lt;/templatedata&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f5r625c8cwrf4hpj1j8dlueid8umfhe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדמה מארר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>65660</id>
    <revision>
      <id>3084527</id>
      <parentid>2991232</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:20:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1239" sha1="3d3n7w14q7y79a39j3p99cs3p4035eg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|{{סי|אֲ}}דָמָה מֵאָרֶר 
{{סי|בְּ}}הֵמָה מִמְּשַׁכָּלֶת 
{{סי|גֹּ}}רֶן מִגָּזָם 
{{סי|דָּ}}גָן מִדַּלָּקֶת 
{{סי|ה}}וֹן מִמְּאֵרָה 
{{סי|וְ}}אֹכֶל מִמְּהוּמָה 
{{סי|זַ}}יִת מִנָּשֶׁל 
{{סי|חִ}}טָּה מֵחָגָב 
{{סי|טֶ}}רֶף מִגּוֹבָי 
{{סי|יֶ}}קֶב מִיָּלֶק 
{{סי|כֶּ}}רֶם מִתּוֹלָעַת 
{{סי|לֶ}}קֶשׁ מֵאַרְבֶּה 
{{סי|מֶ}}גֶד מִצְּלָצַל 
{{סי|נֶ}}פֶשׁ מִבֶּהָלָה 
{{סי|שֹׂ}}בַע מִסׇּלְעָם 
{{סי|עֲ}}דָרִים מִדַּלּוּת 
{{סי|פֵּ}}רוֹת מִשִּׁדָּפוֹן 
{{סי|צֹ}}אן מִצְּמִיתוּת 
{{סי|קָ}}צִיר מִקְּלָלָה 
{{סי|רֹ}}ב מֵרָזוֹן 
{{סי|שִׁ}}בֹּלֶת מִצִּנָּמוֹן 
{{סי|תְּ}}בוּאָה מֵחָסִיל}}
הוֹשַׁעְנָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>3d3n7w14q7y79a39j3p99cs3p4035eg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ט כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164271</id>
    <revision>
      <id>3084607</id>
      <parentid>2695280</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T07:27:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51426-26</username>
        <id>46571</id>
      </contributor>
      <origin>3084607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5096" sha1="ka5xpa1aybsu9vmivz6stj9uienstz5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|כג|כד|כה}}
{{צתב|והמאריך בשלחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה מידי, דכתיב והמזבח עץ שלש אמות גבוה, וכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ד', פתח במזבח ומסיים בשלחן ריו&quot;ח ור&quot;א דאמרי תרוייהו בזמן שכיהמ&quot; ק קיים מזבח מכפר על ישראל, ועכשו שלחנו של אדם מכפר עליו. |ברכות|נה|א}}.

 אף שהחסד והנדיבות הוא יסודו של עולם איך שיעשה, מ&quot;מ אנו חייבים להשכיל אל דל, וכל שאנו יכולים לקיים את עניני הצדקה באופן שיהיו עומדים כתרים בפני העניות שלא תתרבה בעולם, היא יותר מכוונת ונערכת. אמנם כשהסבות מעיקות עד שא&quot;א לנהל עניני הצדקה באופן גבוה, שצריך לזה כוחות גדולים ומוסדות יקרים, צריך אדם לעולם להחזיק במדת הצדקה הפרטית ובזה יהי' עושה את חלקו בנדיבות כפי אשר תשיג ידו, ונעשה משותף עכ&quot;פ אל הכלל של עושי צדקה וחסד שבכללם הם מצילים רבים משחיתותם, מחרפת רעב וחלאים רעים. והנה המזבח הוא האות לאחדות הכלל, כי אסור להיות כ&quot;א מזבח אחד במקום אשר יבחר ד', וב&quot;ג ובני ראובן כשבנו מזבח אחר! וחשבו ישראל שהוא להקריב עליו, הי' עליהם קצף גדול מפני החלישם את כח הכללי שע&quot;י המזבח המיוחד. והנה בזמן שביהמייק קיים, שהיינו במעמד לאומי חזק בין במצב הגשמי בין במצב הרוחני, היינו יכולין לתקן עניני צדקותינו ג&quot;כ באופן כללי, במוסדות גבוהים רבי הערך, כפי ערך כחות אומה גדולה כוללת, והי; מזבח מכפר על ישראל, המזבח, כלל עבודת ישראל שכולל הטבת המצב המוסרי בין במה שנוגע בין אדם למקום בין במה שנוגע בין אדם לחבירו, והיינו יכולין מצד האגודה הלאומית לכונן פנים גדולות למעשה הצדקה שלנו. עכשיו שאין ביהמ&quot;ק קיים, וכוחות הלאומיים נתפזרו לכל רוח בעונינו, &quot;כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמנו לפי שאול&quot; , אנו צריכין להחזיק בכל עז במעוז הצדקה הפרטית הפשוטה. שולחנו של אדם מכפר עליו, כשפורס מלחמו לדל באופן ישר ופשוט, ויחש השולחן אל מזבח ילמדנו לדעת באשר השלחן הוא רק ממלא מקום המזבח. אבל כשיש מזבח הלא עלינו לערוג אל האגד הכללי. ע&quot;כ יהי' להעיר שבכל אופן שיתחדש בזמן מן הזמנים איזה אפשרות לנו לנהל את צדקותינו באופן היותר כללי, ומכש&quot;כ בדרך אגד לאומי, שהמצוה עלינו בזאת גדולה מאד, כי היחיד לא יוכל בשום אופן לעשות את הדברים הגדולים שהרבים יכולים לפעול. ע&quot;כ הגדולה שבמדת הצדקה היא הנתינה לקופה הכללית, קופה של צדקה. וכש&quot;כ בהקבץ קשר לאומי, שיוכל לתקן ענינים רבים ולמנע עני ומחסר מרבים טרם תבאנה, שמתקרב הדבר יותר לערך מזבח מערך שלחן, שמצוה עלינו לעזור ולהשתתף. והעולה מכל הנאמר בזה המאמר, שיושר המשקל בכל צדדי החיים ומניעת הבזוי לכל דבר קטן המועיל בשביל שנמצאו מגמות יותר רמות, הם מאריכיו ימיו ושנותיו של אדם, מצד הסגולה האלהית שהוא מוכשר להשתמש בכל צדדי החיים לתכלית הנשגב האמיתי, ע&quot;כ יהיו חייו מרובין בתועליות ויזכה לאריכות ימים ושנים. וכן מצד הטבע שתהי' נפשו טובה עליו ורוחו נוחה מכל מעמד גופני ונפשי כי בכולם ימצא און לו להפיק ענינים מועילים בתורה ועבודת ד' ונדבת לב. ובכלל יהיו חייו טובים ומאושרים, ודרך החיים שלו תהי' מסוקלת מכל אבני מכשול, הרגילים למתקצפים בבקשם רק גדולות, ומכש&quot;כ הפונים רק למטה שלעולם לא ימצאו שלוה. רק האיש המאגד את כל צדדי החיים, ומשתמש בהם בדרך הטוב והישר, הוא המאושר המאריך ימים ושנים טובים.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|כג|כד|כה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ט כד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ka5xpa1aybsu9vmivz6stj9uienstz5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084614</id>
      <parentid>3084607</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T09:10:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5093" sha1="r8k71h3wfy5o5o0kbl4f7xu13uqidef" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|כג|כד|כה}}
{{צתב|והמאריך בשלחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה מידי, דכתיב והמזבח עץ שלש אמות גבוה, וכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ד', פתח במזבח ומסיים בשלחן ריו&quot;ח ור&quot;א דאמרי תרוייהו בזמן שכיהמ&quot; ק קיים מזבח מכפר על ישראל, ועכשו שלחנו של אדם מכפר עליו|ברכות|נה|א}}.

אף שהחסד והנדיבות הוא יסודו של עולם איך שיעשה, מ&quot;מ אנו חייבים להשכיל אל דל, וכל שאנו יכולים לקיים את עניני הצדקה באופן שיהיו עומדים כתרים בפני העניות שלא תתרבה בעולם, היא יותר מכוונת ונערכת. אמנם כשהסבות מעיקות עד שא&quot;א לנהל עניני הצדקה באופן גבוה, שצריך לזה כוחות גדולים ומוסדות יקרים, צריך אדם לעולם להחזיק במדת הצדקה הפרטית ובזה יהי' עושה את חלקו בנדיבות כפי אשר תשיג ידו, ונעשה משותף עכ&quot;פ אל הכלל של עושי צדקה וחסד שבכללם הם מצילים רבים משחיתותם, מחרפת רעב וחלאים רעים. והנה המזבח הוא האות לאחדות הכלל, כי אסור להיות כ&quot;א מזבח אחד במקום אשר יבחר ד', וב&quot;ג ובני ראובן כשבנו מזבח אחר! וחשבו ישראל שהוא להקריב עליו, הי' עליהם קצף גדול מפני החלישם את כח הכללי שע&quot;י המזבח המיוחד. והנה בזמן שביהמייק קיים, שהיינו במעמד לאומי חזק בין במצב הגשמי בין במצב הרוחני, היינו יכולין לתקן עניני צדקותינו ג&quot;כ באופן כללי, במוסדות גבוהים רבי הערך, כפי ערך כחות אומה גדולה כוללת, והי; מזבח מכפר על ישראל, המזבח, כלל עבודת ישראל שכולל הטבת המצב המוסרי בין במה שנוגע בין אדם למקום בין במה שנוגע בין אדם לחבירו, והיינו יכולין מצד האגודה הלאומית לכונן פנים גדולות למעשה הצדקה שלנו. עכשיו שאין ביהמ&quot;ק קיים, וכוחות הלאומיים נתפזרו לכל רוח בעונינו, &quot;כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמנו לפי שאול&quot; , אנו צריכין להחזיק בכל עז במעוז הצדקה הפרטית הפשוטה. שולחנו של אדם מכפר עליו, כשפורס מלחמו לדל באופן ישר ופשוט, ויחש השולחן אל מזבח ילמדנו לדעת באשר השלחן הוא רק ממלא מקום המזבח. אבל כשיש מזבח הלא עלינו לערוג אל האגד הכללי. ע&quot;כ יהי' להעיר שבכל אופן שיתחדש בזמן מן הזמנים איזה אפשרות לנו לנהל את צדקותינו באופן היותר כללי, ומכש&quot;כ בדרך אגד לאומי, שהמצוה עלינו בזאת גדולה מאד, כי היחיד לא יוכל בשום אופן לעשות את הדברים הגדולים שהרבים יכולים לפעול. ע&quot;כ הגדולה שבמדת הצדקה היא הנתינה לקופה הכללית, קופה של צדקה. וכש&quot;כ בהקבץ קשר לאומי, שיוכל לתקן ענינים רבים ולמנע עני ומחסר מרבים טרם תבאנה, שמתקרב הדבר יותר לערך מזבח מערך שלחן, שמצוה עלינו לעזור ולהשתתף. והעולה מכל הנאמר בזה המאמר, שיושר המשקל בכל צדדי החיים ומניעת הבזוי לכל דבר קטן המועיל בשביל שנמצאו מגמות יותר רמות, הם מאריכיו ימיו ושנותיו של אדם, מצד הסגולה האלהית שהוא מוכשר להשתמש בכל צדדי החיים לתכלית הנשגב האמיתי, ע&quot;כ יהיו חייו מרובין בתועליות ויזכה לאריכות ימים ושנים. וכן מצד הטבע שתהי' נפשו טובה עליו ורוחו נוחה מכל מעמד גופני ונפשי כי בכולם ימצא און לו להפיק ענינים מועילים בתורה ועבודת ד' ונדבת לב. ובכלל יהיו חייו טובים ומאושרים, ודרך החיים שלו תהי' מסוקלת מכל אבני מכשול, הרגילים למתקצפים בבקשם רק גדולות, ומכש&quot;כ הפונים רק למטה שלעולם לא ימצאו שלוה. רק האיש המאגד את כל צדדי החיים, ומשתמש בהם בדרך הטוב והישר, הוא המאושר המאריך ימים ושנים טובים.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|כג|כד|כה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ט כד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r8k71h3wfy5o5o0kbl4f7xu13uqidef</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפילה זכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171284</id>
    <revision>
      <id>3084585</id>
      <parentid>2988519</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:55:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29722" sha1="6nj29zj2dln9v50a8r2lv5ma3ukze2o" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|התפילה הראשונה בסדר תפילות [[יום הכיפורים]] בחלק מקהילות האשכנזים, ובה האדם מתוודה על חטאיו וסולח לאנשים שפגעו בו. תפילה זו נאמרת בשקט בין האדם לעצמו. }}

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת אֲשֶׁר יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וְאַתָּה בָּרָאתָ אֶת הָאָדָם לְהֵיטִיב לוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ. וּבָרָאתָ לוֹ שְׁנֵי יְצָרִים יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לִבְחֹר בְּטוֹב אוֹ בְרָע, כְּדֵי לָתֶת לוֹ שכָר טוֹב עַל טוּב בְּחִירָתוֹ כִּי כֵן גָּזְרָה חָכְמָתֶךָ. כַּכָּתוּב רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. וְעַתָּה אֱלֹהַי, לֹא שָׁמַעְתִּי לְקוֹלֶךָ וְהָלַכְתִּי בַּעֲצַת הַיֵּצֶר הָרָע וּבְדַרְכֵי לִבִּי, וּמָאַסְתִּי בְטוֹב וּבָחַרְתִּי בְרָע. וְלֹא דַי לִי שֶׁלֹּא קִדַּשְׁתִּי אֶת אֵיבָרַי אֶלָּא טִמֵּאתִי אוֹתָם. בָּרָאתָ בִּי מֹחַ וָלֵב וּבָהֶם חוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְהַרְהוֹרִים טוֹבִים וְלֵב לְהָבִין דִּבְרֵי קָדְשֶׁךָ וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת בְּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּהַרְהוֹרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְלֹא דַי לִי בָּזֶה אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי הַהַרְהוֹרִים הָרָעִים בָּאתִי לִידֵי טֻמְאָה פַּעַם בְּרָצוֹן וּפַעַם בְּאֹנֶס בְּטֻמְאָה הַמְּטַמֵּאת אֶת כָּל הַגּוּף. וּמֵהֶם בָּרָאתִי מַשְׁחִיתִים וּמְחַבְּלִים הַנִּקְרָאִים נִגְעֵי בְנֵי אָדָם. 

אוֹי לִי כִּי תַחַת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיָּכֹלְתִּי לִבְרֹא עַל יְדֵי זֶה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיוּ סַנֵּגוֹרִים וּפְרַקְלִיטִים טוֹבִים עָלַי, תַּחְתֵּיהֶם בָּרָאתִי מַשְׁחִיתִים לְחַבֵּל אֶת עַצְמִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. בָּרָאתָ בִּי עֵינַיִם וּבָהֶם חוּשׁ הָרְאוּת לִרְאוֹת בָּהֶם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּלְקַדֵּשׁ אוֹתָם בִּרְאִיַּת כָּל דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְהִזְהַרְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אוֹי לִי כִּי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי עֵינַי וְטִמֵּאתִי אוֹתָם לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דְּבַר טֻמְאָה. בָּרָאתָ בִּי אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה וְדִבְרֵי תוֹרָה. אוֹי לִי כִּי טִמֵּאתִי אוֹתָם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי נְבָלָה וְלָשׁוֹן הָרָע וְכָל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. בָּרָאתָ בִּי פֶּה וְלָשׁוֹן וְשִׁנַּיִם וְחֵךְ וְגָרוֹן וְנָתַתָּ בָּהֶם כֹּחַ לְדַבֵּר בָּהֶם חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אָלֶף בֵּית, אֲשֶׁר בָּהֶם בָּרָאתָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּמְלוֹאָם, וּבָהֶם אָרַגְתָּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכֹחַ הַדִּבּוּר הִבְדַּלְתָּ אֶת הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. וַאֲפִלּוּ כִּבְהֵמָה לֹא הָיִיתִי כִּי טִמֵּאתִי פִי בְּדִבְרֵי נְבָלָה, בְּלָשׁוֹן הָרָע, בִּשְׁקָרִים, לֵצָנוּת, רְכִילוּת, מַחֲלֹקֶת, מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, מְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי מַשּא וּמַתָּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, בִּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים. בָּרָאתָ בִּי יָדַיִם וְחוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם בְּמִצְווֹת. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּמִשְׁמוּשִׁים שֶׁל אִסּוּר לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף רֶשַׁע וּלְהָרִים יָד לְהַכּוֹת בֶּן אָדָם וּלְטַלְטֵל דְּבָרִים הַמֻּקְצִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. בָּרָאתָ בִּי רַגְלַיִם לַהֲלֹךְ לְכָל דְּבַר מִצְוָה. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה. מִשַּׁשְׁתִּי אֶת כָּל אֵיבָרַי וּמָצָאתִי אוֹתָם בַּעֲלֵי מוּמִין. מִכַּף רַגְלִי וְעַד רֹאשִׁי אֵין בִּי מְתוֹם. בּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ. כִּי בְּאֵלֶּה הָאֵיבָרִים וְהַחוּשִׁים שֶׁחֲנַנְתַּנִי בָּהֶם, וּבְכֹחַ הַחַיִּים שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד, בָּהֶם נִשְׁתַּמַּשְׁתִּי לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ וְלַעֲבֹר עַל רְצוֹנֶךָ. אוֹי לִי וְאוֹי לְנַפְשִׁי:

וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ. אוֹ שֶׁדִּבֶּר עָלַי לָשׁוֹן הָרָע. וַאֲפִלּוּ הוֹצָאַת שֵׁם רָע. וְכֵן לְכָל מִי שֶׁהִזִּיק לִי בְּגוּפִי אוֹ בְּמָמוֹנִי. וּלְכָל חַטֹּאת הָאָדָם אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. חוּץ מִמָּמוֹן אֲשֶׁר אוּכַל לְהוֹצִיא עַל פִּי דִין. [נ&quot;א - אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְתָבְעָם וְאוּכַל וכו'. וכן ראוי לומר]. וְחוּץ מִי שֶׁחוֹטֵא כְּנֶגְדִּי וְאוֹמֵר אֶחֱטָא לוֹ וְהוּא יִמְחַל לִי. וְחוּץ מֵאֵלּוּ אֲנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לְכָל אָדָם כֵּן תִּתֵּן אֶת חִנִּי בְּעֵינֵי כָל אָדָם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה:

וְעַתָּה ה' אֱלֹהַי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי בְּכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת לְהַכְעִיסְךָ וְלִמְרֹד כְּנֶגְדֶּךָ. אַךְ הָלַכְתִּי בַּעֲצַת יִצְרִי הָרָע אֲשֶׁר תָּמִיד בְּכָל יוֹם פּוֹרֵשֹ רֶשֶׁת לְרַגְלַי לְלָכְדֵנִי. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ כָּשַׁל כֹּחִי לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ. וַעֲמַל הַפַּרְנָסָה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵיתִי וְטִרְדַּת הַזְּמַן וּמִקְרָיו הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרָי. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא. לָכֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נָתַתָּ לָּנוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה יוֹם אַדִּיר וְקָדוֹשׁ יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לָשׁוּב לְפָנֶיךָ וּלְכַפֵּר אֶת כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי בַיוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:

וְעַתָּה רְאֵה עַמְּךָ יִשרָאֵל אֲשֶׁר לָקַחְתָּ אוֹתָם לְךָ לְעָם מִי כְּעַמְּךָ יִשרָאֵל טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים הַמְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לִמְחִילָתֶךָ. בָּאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים וְרָשִׁים לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְעָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ. יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ. בּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא. וְאֵיךְ נִפְתַּח פֶּה וְנָרִים רֹאשׁ. כִּי בְרֹב עֲוֹנֵנוּ הֶעֱבַרְנוּ מֵעָלֵינוּ הַצֶּלֶם הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הוּא מַלְבִּישׁ אוֹתָנוּ, אֲשֶׁר כָּל הַמַּזִּיקִים וְהַמְקַטְרְגִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַבִּיט בְּפָנָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, וְהֶחֱלַפְנוּ אוֹתוֹ בְּצֶלֶם טָמֵא, וְלָבַשְׁנוּ בְּגָדִים צוֹאִים. וְאֵיךְ נָבוֹא בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שק מְלֻכְלָךְ בְּצוֹאָה. מַתְמִיהִים אֲנַחְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ אֵיךְ נֶעֶשתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת כִּי הוֹצֵאנוּ נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ וּבָרַחְנוּ לִמְקוֹם מִדְבָּר צִיָּה וְצַלְמָוֶת לִמְקוֹם הַטֻּמְאָה וְהַקְּלִפּוֹת. וְאַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשרָאֵל. וְנֶאֱמַר כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ:

וְנֶאֱמַר הֶחָפֹץ אֶחְפּוֹץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה הֲלֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה. עַתָּה שמְנוּ אֶל לִבֵּנוּ לָשׁוּב וְלָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בְּנוֹ שֶׁמָּרַד בְּאָבִיו וְיָצָא מִבֵּיתוֹ. וּבְשׁוּבוֹ אֶל אָבִיו בְּבשֶׁת פָּנִים בִּבְכִי וּצְעָקָה וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו, מִדֶּרֶךְ הָאָב לְרַחֵם עַל בְּנוֹ. וְאִם עֲבָדִים אֲנַחְנוּ, הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּיִסּוּרִים כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ, הִנֵּה כְּבָר לָקִינוּ בְּשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁבַּגּוּף. אוֹ עֲנִיּוּת וְצַעַר גִּדּוּל בָּנִים וּשְׁאָר מַכְאוֹבִים. יַסְּרֵנוּ ה' אַךְ בְּמִשְׁפָּט אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ. רַחֵם עָלֵינוּ וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַמְמֻנִּים עַל הַטָּהֳרָה לְהַפְשִׁיט אֶת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלֵינוּ וּלְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חַטֹּאתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. וְכִתְפִלַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָשִׁיבָה לִּי ששֹוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. לֵב טָהוֹר בְּרָא לָנוּ אֱלֹהִים וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּתֵּן בְּקִרְבֵּנוּ. וְאִם פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ כְּמִדַּת בָּשר וָדָם, אַתָּה עֲשה כְּמִדָּתְךָ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ, וְאַל עַכְּבוּ עֲווֹנוֹתֵינוּ מִלָּשׁוּב לְפָנֶיךָ כְּמִדָּתְךָ לְקַבֵּל שָׁבִים. וְחַזֵּק לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ, שֶׁתִּהְיֶה יִרְאָתְךָ תָּמִיד קְבוּעָה בְּלִבֵּנוּ. וְטַהֵר רַעְיוֹנֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּרְאֵה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי כִּי מִתְנַחֵם אֲנִי עַל מַעֲשי הָרָעִים שֶׁעָשיתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּתוֹךְ תְּשׁוּבַת כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל הַשָּׁבִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם, כִּי גַם אֲנִי מִבְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְאַל יְעַכְּבוּנִי עֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מִלָּשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב. וְזַכֵּנִי שֶׁאָשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהִתְחָרֵט עַל עֲוֹנוֹתַי חֲרָטָה גְמוּרָה. וְלַעֲזֹב מַעֲשי הָרָעִים עֲזִיבָה עוֹלָמִית. וְרַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי עַד עוֹלָם מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן. כִּי לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע אֲשֶׁר הוּא כָּאֵשׁ בּוֹעֵר בְּעַצְמוֹתָי. וְלָכֵן רַחֵם עָלַי וְתֶן בִּי כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים בְּדִבְרֵי קָדְשָׁם הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ:

וְהִנֵּה אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּלְהִתְעַנּוֹת בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁצִּוִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדְּךָ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. רְחִיצָה. סִיכָה. נְעִילַת הַסַּנְדָּל. תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְלִשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִכָּל מְלָאכָה. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בַּאֲכִילוֹת וּשְׁתִיּוֹת אֲסוּרוֹת. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵרְחִיצָה וְסִיכָה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְעַנַּגְנוּ בִּימֵי הַחֹל וּבִפְרָט בַּתַּעֲנוּגִים הָאֲסוּרִים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִנְּעִילַת הַסַּנְדָּל תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל עֶשרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם וְנִתְחַיַּבְנוּ לִהְיוֹת יְחֵפֵי רַגְלַיִם כִּמְנֻדִּים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ וּפָגַמְנוּ בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּטֻמְאַת קְרִי וּבְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה (וּמַה שֶּׁבָּעַלְתִּי בְּעִילוֹת אֲסוּרוֹת). וְעַל יְדֵי חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בְּחָמֵשׁ מוֹצָאוֹת הַפֶּה. הַחֵךְ וְהַגָּרוֹן. וְהַלָּשׁוֹן. וְהַשִּׁנַּיִם. וְהַשּפָתַיִם. שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַדִּבּוּר, וְטִמֵּאתִי אוֹתָם בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים, וּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת. 

וְעַל יְדֵי חִבּוּק וְנִשּׁוּק סֵפֶר הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זְכוּת הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְפַּלֵּל בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ וְיִצְטָרְפוּ עִמָּהֶם כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּלֹא כַוָּנָה וְיִהְיוּ כֻלָּן נִכְלָלוֹת בִּתְפִלּוֹת הַיּוֹם הַזֶּה. וְיַגִּיעוּ לְרֹאשְׁךָ לִהְיוֹת עֲטָרָה לְרֹאשְׁךָ בִּכְלַל תְּפִלּוֹת יִשרָאֵל. וְעַל יְדֵי דִמְעוֹת עֵינֵינוּ יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בִּרְאִיַּת עֵינַיִם בְּכָל דָּבָר טָמֵא. וְעַל יְדֵי רְתִיחַת גּוּפֵנוּ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית וְהַתְּפִלּוֹת יְתֻקַּן מַה שֶּׁהִרְתַּחְנוּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרֵינוּ וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִידֵינוּ בָּאֵשׁ שֶׁל יֵצֶר הָרָע. וּבְמִעוּט חֶלְבֵּנוּ וְדָמֵנוּ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית יְכֻפַּר כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ הַתַּעֲנִית כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ אֶת גּוּפֵנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וִיקֻבַּל לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּקָרְבָּן וּכְעוֹלָה:

וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא וָחֵטְא, וּלְסַגֵּף אֶת גּוּפֵנוּ בִּתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל נֶגֶד מַה שֶּׁהִתְעַנַּגְנוּ בַּעֲבֵרוֹת. אַךְ גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת אֲפִלּוּ עַל חֵטְא אֶחָד וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן כִּי רַבּוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ מִלִּסְפֹּר וְכָשַׁל כֹּחֵנוּ. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה צוֹם הַתַּעֲנִית בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, יוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ לְיִרְאָה אוֹתְךָ כָּל הַיָּמִים. וּבְתוֹכָם תְּרַחֵם עַל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל וְתֵן בְּלִבָּם פַּחַד הֲדַר גְּאוֹנֶךָ וְהַכְנַע לְבָבָם הָאֶבֶן וְיָשׁוּבוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. גַּם כִּי הִרְבּוּ אַשְׁמָה לְפָנֶיךָ עַד שֶׁנִּנְעֲלוּ בִּפְנֵיהֶם דַּרְכֵי תְשׁוּבָה. אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתֹּר לָהֶם חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ וּתְקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה. וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתֶן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲבֹד אוֹתְךָ כָּל הַיָּמִים. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתָנוּ מִלַּעֲבֹד אוֹתָךְ. כִּי אַתָּה יְצַרְתָּנוּ וְתֵדַע כָּל מַחְסוֹרֵי בְנֵי אָדָם וְטִבְעָם הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָם מֵעֲבוֹדָתֶךָ, וּבְיָדְךָ לַהֲסִירָם וּלְמָנְעָם. וְלֹא תִטְרֹף עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁעָה עַד שֶׁנָּשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וְנִהְיֶה כָּל יָמֵינוּ בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשים טוֹבִים עַד סוֹף רֶגַע הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ לֶאֱסֹף אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ אֵלֶיךָ אָז יִהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ דְּבוּקִים בָּךְ, וְאָז תֵּצֵא נִשְׁמָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאָז נִזְכֶּה לִהְיוֹת נֻקְבָא לַעֲלוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּלְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְתֶן בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וּלְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית בְּכָל חֲמֵשֶׁת הָעִנּוּיִים, וְשֶׁלֹּא יִגְרְמוּ מַעֲשינוּ לִהְיוֹת נִכְשָׁלִים חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים כִּי כֻלָּנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יְדִידֶיךָ. וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ לַתּוֹרָה וּלְמַעֲשים טוֹבִים. וְלֹא יִתָּפְסוּ חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. חַיִּים שֶׁל יִרְאַת שְׁמֶךָ. חַיִּים שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתְךָ בְּלֵב שָׁלֵם. חַיִּים שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְאַשְׁמָה. חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה בְּנַחַת וּבְכָבוֹד וּבְהֶתֵּר. וְלֹא תַטְרִידֵנוּ הַפַּרְנָסָה בְּטִרְדַּת הַזְּמָן. וְתֶן לָנוּ פַּרְנָסָה בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה. פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבֵּנוּ פָּנוּי תָּמִיד לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְטַהֵר רַעְיוֹנֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ דְּבוּקִים בְּךָ תָּמִיד:

וּבְכֵן יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ וְיֵרָאוּ וְיֵרָצוּ וְיִשָּׁמְעוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ. קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. וְתוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לַקְּלִפָּה עַל יְדֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים יִתְעוֹרְרוּ מִדּוֹתֶיךָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שמְחָה. וְתִתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ. וְהִנָּשא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ. וְתֵן שמְחָה לְאַרְצֶךָ וְששֹוֹן לְעִירֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ. {{יהיו לרצון}} אָמֵן.
{{סוף}}

[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:תפילות לתשובה]]</text>
      <sha1>6nj29zj2dln9v50a8r2lv5ma3ukze2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084588</id>
      <parentid>3084585</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:19:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30212" sha1="0498o10w5g6hp6hji8uhx591wnq6qj6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|התפילה הראשונה בסדר תפילות [[יום הכיפורים]] בחלק מקהילות האשכנזים, ובה האדם מתוודה על חטאיו וסולח לאנשים שפגעו בו. תפילה זו נאמרת בשקט בין האדם לעצמו. }}

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, אֲשֶׁר יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, וְאַתָּה בָּרָאתָ אֶת הָאָדָם לְהֵיטִיב לוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, וּבָרָאתָ לוֹ שְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לִבְחֹר בְּטוֹב אוֹ בְרָע, כְּדֵי לָתֶת לוֹ שָׂכָר טוֹב עַל טוּב בְּחִירָתוֹ, כִּי כֵן גָּזְרָה חָכְמָתֶךָ. כַּכָּתוּב: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.{{ממס|דברים ל#ל טו|דברים ל טו, יט}}

וְעַתָּה אֱלֹהַי, לֹא שָׁמַעְתִּי לְקוֹלֶךָ, וְהָלַכְתִּי בַּעֲצַת הַיֵּצֶר הָרָע וּבְדַרְכֵי לִבִּי, וּמָאַסְתִּי בַטּוֹב וּבָחַרְתִּי בָרָע. וְלֹא דַי לִי שֶׁלֹּא קִדַּשְׁתִּי אֶת אֵיבָרַי, אֶלָּא טִמֵּאתִי אוֹתָם.

בָּרָאתָ בִּי מֹחַ וָלֵב וּבָהֶם חוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְהַרְהוֹרִים טוֹבִים, וְלֵב לְהָבִין דִּבְרֵי קָדְשֶׁךָ וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת בְּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּהַרְהוֹרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְלֹא דַי לִי בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי הַהַרְהוֹרִים הָרָעִים בָּאתִי לִידֵי טֻמְאָה פַּעַם בְּרָצוֹן וּפַעַם בְּאֹנֶס, בְּטֻמְאָה הַמְטַמֵּאת אֶת כָּל הַגּוּף, וּמֵהֶם בָּרָאתִי מַשְׁחִיתִים וּמְחַבְּלִים הַנִּקְרָאִים נִגְעֵי בְנֵי אָדָם. אוֹי לִי כִּי תַחַת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיָּכֹלְתִּי לִבְרֹא עַל יְדֵי זֶה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיוּ סַנֵּגוֹרִים וּפְרַקְלִיטִים טוֹבִים עָלַי, תַּחְתֵּיהֶם בָּרָאתִי מַשְׁחִיתִים לְחַבֵּל אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם.{{ממס|ש&quot;ב ז יא}}

בָּרָאתָ בִּי עֵינַיִם וּבָהֶם חוּשׁ הָרְאוּת לִרְאוֹת בָּהֶם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּלְקַדֵּשׁ אוֹתָם בִּרְאִיַּת כָּל דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְהִזְהַרְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם.{{ממס|במדבר טו לט}} אוֹי לִי כִּי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי עֵינַי וְטִמֵּאתִי אוֹתָם לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דְּבַר טֻמְאָה. 

בָּרָאתָ בִּי אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה וְדִבְרֵי תוֹרָה. אוֹי לִי כִּי טִמֵּאתִי אוֹתָם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי נְבָלָה וְלָשׁוֹן הָרָע וְכָל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. 

בָּרָאתָ בִּי פֶּה וְלָשׁוֹן וְשִׁנַּיִם וְחֵךְ וְגָרוֹן, וְנָתַתָּ בָּהֶם כֹּחַ לְדַבֵּר בָּהֶם חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אָלֶף בֵּית, אֲשֶׁר בָּהֶם בָּרָאתָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּמְלוֹאָם, וּבָהֶם אָרַגְתָּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכֹחַ הַדִּבּוּר הִבְדַּלְתָּ אֶת הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה. וַאֲפִלּוּ כִּבְהֵמָה לֹא הָיִיתִי, כִּי טִמֵּאתִי פִי בְּדִבְרֵי נְבָלָה, בְּלָשׁוֹן הָרָע, בִּשְׁקָרִים, לֵצָנוּת, רְכִילוּת, מַחֲלֹקֶת, מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, מְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, בִּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים. 

בָּרָאתָ בִּי יָדַיִם וְחוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם בְּמִצְוֹת. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּמִשְׁמוּשִׁים שֶׁל אִסּוּר, לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף רֶשַׁע, וּלְהָרִים יָד לְהַכּוֹת בֶּן אָדָם, וּלְטַלְטֵל דְּבָרִים הַמֻּקְצִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. 

בָּרָאתָ בִּי רַגְלַיִם לַהֲלֹךְ לְכָל דְּבַר מִצְוָה. וַאֲנִי טִמֵּאתִי אוֹתָם בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה. 

מִשַּׁשְׁתִּי אֶת כָּל אֵיבָרַי וּמָצָאתִי אוֹתָם בַּעֲלֵי מוּמִין. מִכַּף רַגְלִי וְעַד רֹאשִׁי אֵין בִּי מְתוֹם. בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ. כִּי בְּאֵלֶּה הָאֵיבָרִים וְהַחוּשִׁים שֶׁחֲנַנְתַּנִי בָּהֶם, וּבְכֹחַ הַחַיִּים שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד, בָּהֶם נִשְׁתַּמַּשְׁתִּי לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ וְלַעֲבֹר עַל רְצוֹנֶךָ. אוֹי לִי וְאוֹי לְנַפְשִׁי.

וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי, כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ, אוֹ שֶׁדִּבֶּר עָלַי לָשׁוֹן הָרָע, וַאֲפִלּוּ הוֹצָאַת שֵׁם רָע. וְכֵן לְכָל מִי שֶׁהִזִּיק לִי בְּגוּפִי אוֹ בְּמָמוֹנִי, וּלְכָל חַטֹּאת הָאָדָם אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. חוּץ מִמָּמוֹן אֲשֶׁר אוּכַל לְהוֹצִיא עַל פִּי דִין. [{{הור|נ&quot;א:}} אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְתָבְעוֹ וְאוּכַל וכו'. {{הור|וכן ראוי לומר}}]. וְחוּץ מִי שֶׁחוֹטֵא כְּנֶגְדִּי וְאוֹמֵר אֶחֱטָא לוֹ וְהוּא יִמְחַל לִי. וְחוּץ מֵאֵלּוּ אֲנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לְכָל אָדָם, כֵּן תִּתֵּן אֶת חִנִּי בְּעֵינֵי כָל אָדָם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה.

וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהַי, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי בְּכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת לְהַכְעִיסְךָ וְלִמְרֹד כְּנֶגְדֶּךָ, אַךְ הָלַכְתִּי בַּעֲצַת יִצְרִי הָרָע אֲשֶׁר תָּמִיד בְּכָל יוֹם פּוֹרֵשֹ רֶשֶׁת לְרַגְלַי לְלָכְדֵנִי, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, כָּשַׁל כֹּחִי לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ. וַעֲמַל הַפַּרְנָסָה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵיתִי וְטִרְדַּת הַזְּמָן וּמִקְרָיו הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרָי. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, לָכֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נָתַתָּ לָּנוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, יוֹם אַדִּיר וְקָדוֹשׁ, יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לָשׁוּב לְפָנֶיךָ וּלְכַפֵּר אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְעַתָּה רְאֵה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לָקַחְתָּ אוֹתָם לְךָ לְעָם, מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים הַמְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לִמְחִילָתֶךָ. בָּאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים וְרָשִׁים לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה סְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְעָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ. יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ. בּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ, כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא. וְאֵיךְ נִפְתַּח פֶּה וְנָרִים רֹאשׁ. כִּי בְרֹב עֲוֹנֵנוּ הֶעֱבַרְנוּ מֵעָלֵינוּ הַצֶּלֶם הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הוּא מַלְבִּישׁ אוֹתָנוּ, אֲשֶׁר כָּל הַמַּזִּיקִים וְהַמְקַטְרְגִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַבִּיט בְּפָנָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ,{{ממס|דברים כח י}} וְהֶחֱלַפְנוּ אוֹתוֹ בְּצֶלֶם טָמֵא, וְלָבַשְׁנוּ בְּגָדִים צוֹאִים. וְאֵיךְ נָבוֹא בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק מְלֻכְלָךְ בְּצוֹאָה. מַתְמִיהִים אֲנַחְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ אֵיךְ נֶעֶשתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת, כִּי הוֹצֵאנוּ נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ וּבָרַחְנוּ לִמְקוֹם מִדְבָּר צִיָּה וְצַלְמָוֶת, לִמְקוֹם הַטֻּמְאָה וְהַקְּלִפּוֹת. וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשרָאֵל.{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ{{ממס|יחזקאל יח לב}} הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה.{{ממס|יחזקאל יח כג}} עַתָּה שַׂמְנוּ אֶל לִבֵּנוּ לָשׁוּב וְלָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בְּנוֹ שֶׁמָּרַד בְּאָבִיו וְיָצָא מִבֵּיתוֹ, וּבְשׁוּבוֹ אֶל אָבִיו בְּבשֶׁת פָּנִים בִּבְכִי וּצְעָקָה וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו, מִדֶּרֶךְ הָאָב לְרַחֵם עַל בְּנוֹ. וְאִם עֲבָדִים אֲנַחְנוּ, הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּיִסּוּרִים כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ, הִנֵּה כְּבָר לָקִינוּ בְּשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁבַּגּוּף, אוֹ עֲנִיּוּת וְצַעַר גִּדּוּל בָּנִים וּשְׁאָר מַכְאוֹבִים. יַסְּרֵנוּ יְיָ אַךְ בְּמִשְׁפָּט, אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ. רַחֵם עָלֵינוּ וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַמְמֻנִּים עַל הַטָּהֳרָה לְהַפְשִׁיט אֶת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלֵינוּ וּלְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חַטֹּאתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת.{{ממס|זכריה ג ד}} וְכִתְפִלַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: הָשִׁיבָה לִּי ששֹוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.{{ממס|תהלים נא יד}} לֵב טָהוֹר בְּרָא לָנוּ אֱלֹהִים וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּתֵּן בְּקִרְבֵּנוּ. וְאִם פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה עֲשֵׂה כְּמִדָּתְךָ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ, וְאַל יְעַכְּבוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ מִלָּשׁוּב לְפָנֶיךָ כְּמִדָּתְךָ לְקַבֵּל שָׁבִים. וְחַזֵּק לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ, שֶׁתִּהְיֶה יִרְאָתְךָ תָּמִיד קְבוּעָה בְּלִבֵּנוּ. וְטַהֵר רַעְיוֹנֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּרְאֵה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי כִּי מִתְנַחֵם אֲנִי עַל מַעֲשַׂי הָרָעִים שֶׁעָשִׂיתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם, וְאוֹמֵר: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּתוֹךְ תְּשׁוּבַת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם, כִּי גַם אֲנִי מִבְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְאַל יְעַכְּבוּנִי עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים מִלָּשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב. וְזַכֵּנִי שֶׁאָשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהִתְחָרֵט עַל עֲוֹנוֹתַי חֲרָטָה גְמוּרָה, וְלַעֲזֹב מַעֲשַׂי הָרָעִים עֲזִיבָה עוֹלָמִית. וְרַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי עַד עוֹלָם מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן. כִּי לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע אֲשֶׁר הוּא כָּאֵשׁ בּוֹעֵר בְּעַצְמוֹתָי. וְלָכֵן רַחֵם עָלַי וְתֶן בִּי כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים בְּדִבְרֵי קָדְשָׁם: הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ.{{ממס|יומא לח ב}}

וְהִנֵּה אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְהִתְעַנּוֹת בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁצִּוִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדְּךָ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רְחִיצָה, סִיכָה, נְעִילַת הַסַּנְדָּל, תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְלִשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִכָּל מְלָאכָה. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בַּאֲכִילוֹת וּשְׁתִיּוֹת אֲסוּרוֹת. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵרְחִיצָה וְסִיכָה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְעַנַּגְנוּ בִּימֵי הַחֹל, וּבִפְרָט בַּתַּעֲנוּגִים הָאֲסוּרִים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִנְּעִילַת הַסַּנְדָּל תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם וְנִתְחַיַּבְנוּ לִהְיוֹת יְחֵפֵי רַגְלַיִם כִּמְנֻדִּים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ וּפָגַמְנוּ בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּטֻמְאַת קְרִי וּבְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה (וּמַה שֶּׁבָּעַלְתִּי בְּעִילוֹת אֲסוּרוֹת). וְעַל יְדֵי חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בְּחָמֵשׁ מוֹצָאוֹת הַפֶּה: הַחֵךְ וְהַגָּרוֹן וְהַלָּשׁוֹן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַשּפָתַיִם, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַדִּבּוּר, וְטִמֵּאתִי אוֹתָם בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת. 

וְעַל יְדֵי חִבּוּק וְנִשּׁוּק סֵפֶר הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זְכוּת הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְפַּלֵּל בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ וְיִצְטָרְפוּ עִמָּהֶם כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּלֹא כַוָּנָה, וְיִהְיוּ כֻלָּן נִכְלָלוֹת בִּתְפִלּוֹת הַיּוֹם הַזֶּה, וְיַגִּיעוּ לְרֹאשְׁךָ לִהְיוֹת עֲטָרָה לְרֹאשְׁךָ בִּכְלַל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי דִמְעוֹת עֵינֵינוּ יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בִּרְאִיַּת עֵינַיִם בְּכָל דָּבָר טָמֵא. וְעַל יְדֵי רְתִיחַת גּוּפֵנוּ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית וְהַתְּפִלּוֹת יְתֻקַּן מַה שֶּׁהִרְתַּחְנוּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרֵינוּ וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִידֵינוּ בָּאֵשׁ שֶׁל יֵצֶר הָרָע. וּבְמִעוּט חֶלְבֵּנוּ וְדָמֵנוּ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית יְכֻפַּר כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ הַתַּעֲנִית כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ אֶת גּוּפֵנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וִיקֻבַּל לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּקָרְבָּן וּכְעוֹלָה.

וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא וָחֵטְא, וּלְסַגֵּף אֶת גּוּפֵנוּ בִּתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל נֶגֶד מַה שֶּׁהִתְעַנַּגְנוּ בַּעֲבֵרוֹת. אַךְ גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת אֲפִלּוּ עַל חֵטְא אֶחָד וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן, כִּי רַבּוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ מִלִּסְפֹּר וְכָשַׁל כֹּחֵנוּ. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה צוֹם הַתַּעֲנִית בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, יוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ לְיִרְאָה אוֹתְךָ כָּל הַיָּמִים. וּבְתוֹכָם תְּרַחֵם עַל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתֵן בְּלִבָּם פַּחַד הֲדַר גְּאוֹנֶךָ וְהַכְנַע לְבָבָם הָאֶבֶן וְיָשׁוּבוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. גַּם כִּי הִרְבּוּ אַשְׁמָה לְפָנֶיךָ עַד שֶׁנִּנְעֲלוּ בִּפְנֵיהֶם דַּרְכֵי תְשׁוּבָה, אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתֹּר לָהֶם חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ וּתְקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה. וְרַחֵם עָלֵינוּ וְתֶן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲבֹד אוֹתְךָ כָּל הַיָּמִים. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתָנוּ מִלַּעֲבֹד אוֹתָךְ. כִּי אַתָּה יְצַרְתָּנוּ וְתֵדַע כָּל מַחְסוֹרֵי בְנֵי אָדָם וְטִבְעָם הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָם מֵעֲבוֹדָתֶךָ, וּבְיָדְךָ לַהֲסִירָם וּלְמָנְעָם. וְלֹא תִטְרֹף עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁעָה עַד שֶׁנָּשׁוּב לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וְנִהְיֶה כָּל יָמֵינוּ בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשים טוֹבִים עַד סוֹף רֶגַע הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ לֶאֱסֹף אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ אֵלֶיךָ אָז יִהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ דְּבוּקִים בָּךְ, וְאָז תֵּצֵא נִשְׁמָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאָז נִזְכֶּה לִהְיוֹת נֻקְבָא לַעֲלוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּלְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְתֶן בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וּלְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית בְּכָל חֲמֵשֶׁת הָעִנּוּיִים, וְשֶׁלֹּא יִגְרְמוּ מַעֲשינוּ לִהְיוֹת נִכְשָׁלִים חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים כִּי כֻלָּנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יְדִידֶיךָ. וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ לַתּוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא יִתָּפְסוּ חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת שְׁמֶךָ, חַיִּים שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתְךָ בְּלֵב שָׁלֵם, חַיִּים שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְאַשְׁמָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה בְּנַחַת וּבְכָבוֹד וּבְהֶתֵּר. וְלֹא תַטְרִידֵנוּ הַפַּרְנָסָה בְּטִרְדַּת הַזְּמָן. וְתֶן לָנוּ פַּרְנָסָה בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבֵּנוּ פָּנוּי תָּמִיד לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְטַהֵר רַעְיוֹנֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ דְּבוּקִים בְּךָ תָּמִיד.

וּבְכֵן יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ וְיֵרָאוּ וְיֵרָצוּ וְיִשָּׁמְעוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ. {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. וְתוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לַקְּלִפָּה עַל יְדֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים יִתְעוֹרְרוּ מִדּוֹתֶיךָ: הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.{{ממס|דה&quot;א כט יא}} אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.{{ממס|תהלים צז יא}} וְתִתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} {{לשם יחוד|5}} וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ. וְתֵן שמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ. {{יהיו לרצון}} אָמֵן.
{{סוף}}

[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:תפילות לתשובה]]</text>
      <sha1>0498o10w5g6hp6hji8uhx591wnq6qj6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שעל המיטה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>209451</id>
    <revision>
      <id>3084581</id>
      <parentid>3016851</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:41:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוקים ותחינות */</comment>
      <origin>3084581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18318" sha1="mwtavp5xi0433whzi91urcesr3evxfc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קריאת שמע שעל המיטה==
===רבונו של עולם===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש הנוהגים לומר:}}{{ש}}
&lt;small&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ, וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ. וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִם רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{ממס|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
===המפיל===
{{הור|יש האומרים את הברכה בסוף.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. בָּרוּך אַתָּה יְיָ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
===קריאת שמע===
&lt;center&gt;{{ק|(אֵל מֶלֶך נֶאֱמָן)}}
&lt;/center&gt;&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש האומרים כאן גם את פרשת &quot;והיה אם שמע&quot; ואת פרשת ציצית:}}

&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והיה}} אֱמֶת.&lt;/small&gt;
{{סוף}}
===פסוקים ותחינות===
{{הור2|יש נוהגים להוסיף קטעים אלו או חלקם:}}
{{מקורות לסידור|[[תהלים צ יז]] - [[תהלים צא]]}}{{ש}}
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃ {{ש}}
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃ 

{{ממס1|תהלים ג|תהלים ג ב-ט}}
יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}

בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָמִיד, וּמְלֹך עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃{{ממס|שמות טו כו}}{{ש}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ͏ִם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ{{ממס|זכריה ג ב}}{{ש}} הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|שיר השירים ג#ג ז|שה&quot;ש ג ז-ח}}

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
{{ק|'''יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ש}}יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃'''}}

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}}{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}}הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.'''}}

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}}{{ק|'''לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ש}}לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃'''}}

בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.{{ש}}{{ק|'''בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.{{ש}}בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.'''}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח}}

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים ד ה}}{{ש}}{{ק|'''רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃{{ש}}רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃'''}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}}&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;

===תהלים א-ד===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש הנוהגים לומר מזמורים אלו:}}

&lt;small&gt;אַשְרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃ עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים׃ כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים א}}

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃ יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ׃ נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ׃ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃ וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קׇדְשִי׃ אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ׃ תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃ וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃ נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כׇּל חוֹסֵי בוֹ׃{{ממס|תהלים ב}}

מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג}}

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּקׇרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חׇנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃ וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקׇרְאִי אֵלָיו׃ רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה׃ זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְיָ׃ רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ׃ נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃ בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃{{ממס|תהלים ד}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}</text>
      <sha1>mwtavp5xi0433whzi91urcesr3evxfc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084582</id>
      <parentid>3084581</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוקים ותחינות */</comment>
      <origin>3084582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18475" sha1="gdlp3jkjvkv9f8h5jro5da2ntf23xqz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קריאת שמע שעל המיטה==
===רבונו של עולם===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש הנוהגים לומר:}}{{ש}}
&lt;small&gt;רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בֶּן אָדָם, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחְטָא עוֹד, וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ, וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ. וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִם רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:{{ממס|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
===המפיל===
{{הור|יש האומרים את הברכה בסוף.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. בָּרוּך אַתָּה יְיָ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
===קריאת שמע===
&lt;center&gt;{{ק|(אֵל מֶלֶך נֶאֱמָן)}}
&lt;/center&gt;&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש האומרים כאן גם את פרשת &quot;והיה אם שמע&quot; ואת פרשת ציצית:}}

&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והיה}} אֱמֶת.&lt;/small&gt;
{{סוף}}
===פסוקים ותחינות===
{{הור2|יש נוהגים להוסיף קטעים אלו או חלקם:}}
{{מקורות לסידור|[[תהלים צ יז]] - [[תהלים צא]]}}{{ש}}
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃ {{ש}}
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃ 

{{ממס1|תהלים ג|תהלים ג ב-ט}}
יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃

{{ממס1|קריאת שמע של ערבית|ברכות קריאת שמע של ערבית}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}

{{ממס1|ברכת ברוך ה' לעולם}}
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָמִיד, וּמְלֹך עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}
יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ {{ש}}
כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃{{ממס|שמות טו כו}}{{ש}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ͏ִם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ{{ממס|זכריה ג ב}}{{ש}} הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|שיר השירים ג#ג ז|שה&quot;ש ג ז-ח}}

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
{{ק|'''יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ש}}יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃'''}}

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}}{{ש}}{{ק|'''הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}}הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.'''}}

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}}{{ק|'''לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ש}}לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃'''}}

בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.{{ש}}{{ק|'''בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.{{ש}}בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל.'''}}

&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;{{ממס1|תהלים קכח}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃

&lt;קטע התחלה=ק&quot;ש ליינען/&gt;רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים ד ה}}{{ש}}{{ק|'''רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃{{ש}}רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃'''}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}}&lt;קטע סוף=ק&quot;ש ליינען/&gt;

===תהלים א-ד===
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|יש הנוהגים לומר מזמורים אלו:}}

&lt;small&gt;אַשְרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃ עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים׃ כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃{{ממס|תהלים א}}

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃ יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ׃ נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ׃ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃ וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קׇדְשִי׃ אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ׃ תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃ וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃ נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כׇּל חוֹסֵי בוֹ׃{{ממס|תהלים ב}}

מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג}}

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּקׇרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חׇנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃ וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקׇרְאִי אֵלָיו׃ רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה׃ זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְיָ׃ רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ׃ נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃ בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃{{ממס|תהלים ד}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}</text>
      <sha1>gdlp3jkjvkv9f8h5jro5da2ntf23xqz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הפרטיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>273365</id>
    <revision>
      <id>3084616</id>
      <parentid>3083716</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T09:39:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Eliezer.Greiniman</username>
        <id>30404</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* סימן א': מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו) */ תקלדה</comment>
      <origin>3084616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214459" sha1="rx6h7ji487lr771yvejqkvkc7w7vl4q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2000234 תיקון 2013582 תקן 147337 קוד a163Y00000DuCpvQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 128|חוק הגנת הפרטיות|9:208332)), ((174|ת&quot;ט|ec:9:317310)); ((תשמ&quot;ה, 52|תיקון|11:210403)); ((תשנ&quot;ה, 84|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((326|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|13:211177)); ((תשנ&quot;ו, 290|תיקון מס' 4 (מאגרי מידע)|13:211276)); ((תשנ&quot;ז, 167|ת&quot;ט|ec:14:317311)); ((תש&quot;ס, 160|תיקון מס' 5|15:300199)), ((304|חוק איסור הלבנת הון|15:300267)); ((תשס&quot;ה, 750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 54|תיקון מס' 8|16:299898)); ((תשס&quot;ז, 368|תיקון מס' 9|17:300033)); ((תשס&quot;ט, 114|חוק להגנה על עדים|17:300899)); ((תשע&quot;א, 758|תיקון מס' 11|18:301942)); ((תשע&quot;ז, 986|חוק לביטול פקודת העיתונות|20:387463)); ((תשפ&quot;ד, 1430|תיקון מס' 13|25:4810658)).

__TOC__

== פרק א': פגיעה בפרטיות ==

@ 1. איסור הפגיעה בפרטיות
: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

@ 2. פגיעה בפרטיות מהי (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;א)
: פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
: (1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
: (2) האזנה האסורה על פי חוק;
: (3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
: (4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
: (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, &quot;נפגע&quot; - מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
: (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, &quot;כתב&quot; - לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
: (6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
: (7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
: (8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
: (9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
: (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
: (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

@ 2א. פרסום תצלום של נפטר (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;
:: (2) חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;
:: (3) התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:
::: (א) בן זוגו;
::: (ב) כל ילדיו;
::: (ג) הוריו;
::: (ד) כל אחיו;
:: (4) לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.
: (ב) בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

@ 3. הגדרת מונחים (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: לענין חוק זה -
:- &quot;אבטחת מידע&quot; - הגנה על שלמות המידע האישי או הגנה על המידע האישי מפני עיבוד, ללא רשות כדין;
:- &quot;אדם&quot;, לענין [[סעיפים 2]], [[13]], [[14]], [[15א]], [[17ב]], [[17ב1]], [[17ב2]], [[17ו]], [[23ב]], [[23מו]], [[ו-25]], וכן לעניין ההגדרות &quot;דיוור ישיר&quot;, &quot;מאגר מידע&quot;, &quot;מזהה ביומטרי&quot;, &quot;מידע אישי&quot; ו&quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; - למעט תאגיד;
:- &quot;בעל שליטה&quot; במאגר מידע - מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע או גוף שהוא או בעל תפקיד בו הוסמך בחיקוק לעבד מידע במאגר מידע;
:- &quot;דיוור ישיר&quot; - פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;הסכמה&quot; - הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
:- &quot;ועדת החוקה&quot; - ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים&quot; - [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מאגר מידע&quot; - אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי, למעט אחד מאלה:
:: (1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק;
:: (2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, לגבי 100,000 בני אדם או פחות, שאינו מלמד כשלעצמו על מידע אישי נוסף לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף אחר הכולל פרטי מידע אחרים לגבי אותם בני אדם;
:- &quot;מזהה ביומטרי&quot; - נתון ביומטרי המשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו, או אמצעי ביומטרי שניתן להפיק ממנו נתון כאמור; לעניין הגדרה זו, &quot;ביומטרי&quot; - מאפיין אנושי, פיזיולוגי או התנהגותי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
:- &quot;מחזיק&quot;, לעניין מאגר מידע - גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר המידע המעבד בעבורו מידע;
:- &quot;מידע אישי&quot; - נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי; לעניין הגדרה זו, &quot;אדם הניתן לזיהוי&quot; - מי שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות פרט מזהה, כגון שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום, מזהה מקוון, או נתון אחד או יותר הנוגע למצבו הפיזי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי או התרבותי;
:- &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מידע אישי על צנעת חיי המשפחה של אדם, על צנעת אישותו ועל נטייתו המינית;
:: (2) מידע אישי המתייחס למצב בריאותו של אדם, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (3) מידע אישי שהוא מידע גנטי כהגדרתו [[בחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]];
:: (4) מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי המשמש או המיועד לשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו באופן ממוחשב;
:: (5) מידע אישי על מוצאו של אדם;
:: (6) מידע אישי על אודות עברו הפלילי של אדם;
:: (7) מידע אישי על אודות דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות של אדם או השקפת עולמו;
:: (8) מידע אישי שהוא הערכת אישיות שנערכה מטעם גורם מקצועי שכדרך עיסוק מחווה דעתו על אישיותו של אדם, או שנערכה באמצעי שמיועד לביצוע הערכה של מאפייני אישיות מהותיים, ובכלל זה קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים;
:: (9) מידע אישי שהוא נתוני מיקום ונתוני תעבורה, כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס&quot;ח-2007]], שנוצרו על ידי ספק מורשה כהגדרתו [[בחוק האמור]], לגבי אדם, ונתונים על אודות מיקומו של אדם שיש בהם כדי ללמד על מידע לפי פסקאות (1) עד (7) ו-(11);
:: (10) מידע אישי על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית;
:: (11) מידע אישי שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין;
:: (12) מידע אישי אחר שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, [[בתוספת השנייה]], ובלבד שהוא מידע אישי במאגר מידע הנמצא בישראל שהועבר אליו מחוץ לגבולות המדינה, ושבמקום שממנו הועבר חלות על מידע אישי מסוגו הוראות דין מיוחדות ביחס לדין החל על מידע אישי אחר;
:- &quot;מנהל מאגר&quot; - בעל שליטה במאגר מידע, ולעניין גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] - המנהל הכללי של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שהמנהל הכללי הסמיכו לנהל את המאגר;
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהוסמך לפי הוראות [[סעיף 23ט]];
:- &quot;מרשם&quot; - מרשם מאגרי המידע כמשמעותו [[בסעיף 12]];
:- &quot;נתוני מערכת&quot; - נתונים על אודות החזקה וניהול של מידע אישי ושל מאגר מידע ועל אודות השימוש בהם, ובלבד שאינם כוללים מידע אישי;
:- &quot;עיבוד&quot;, &quot;שימוש&quot; - כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו;
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;פרסום&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;צילום&quot; - לרבות הסרטה;
:- &quot;ראש הרשות&quot; - מי שהממשלה מינתה אותו לעמוד בראש הרשות להגנת הפרטיות ולפקח על הגנת המידע האישי במאגרי מידע לפי הוראות חוק זה;
:- &quot;הרשות((&quot;)), &quot;הרשות להגנת הפרטיות&quot; - הרשות להגנת הפרטיות שהוקמה ופועלת על פי [[2006_des4660 | החלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19 בינואר 2006]], [[2012_des4820 | מס' 4820 מיום 28 ביוני 2012]], [[page:dec3019 | מס' 3019 מיום 7 בספטמבר 2017]] [[dec1890-2022 | והחלטת הממשלה מס' 1890 מיום 2 באוקטובר 2022]] שנוסחה מובא [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;שימוש&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותי דיוור ישיר&quot; - מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא;
:- &quot;שלמות המידע&quot; - זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

@ 4. פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית
: פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

@ 5. פגיעה בפרטיות - עבירה (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות [[בסעיף 2(1), 2(3) עד (7) ו-(9) עד (11)]], דינו - מאסר חמש שנים.

@ 6. מעשה של מה בכך
: לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

== פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ==

@ 7. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן א': מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו) ===

@ 8. ניהול מאגר מידע ועיבוד חוקי של מידע אישי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;עיבוד&quot; - למעט אחסון באקראי ובתום לב.
: (ב) לא יעבד אדם מידע אישי במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה לו כדין.
: (ג) לא יעבד אדם מידע אישי ממאגר מידע ללא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע או בחריגה מהרשאה כאמור.
: (ד)(1) בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אם המידע האישי הכלול במאגר המידע נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות חוק זה או להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע.
:: (2) נמסר מידע אישי לבעל שליטה במאגר מידע מגורם אחר, ובעל השליטה לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אותו גורם פעל שלא כדין, לא יישא בעל השליטה במאגר המידע באחריות לפי סעיף קטן זה לעיבוד מידע אישי שבוצע לפני שידע או שהיה עליו לדעת כאמור.
:: (3) הוראות פסקה (1) לא יחולו על הפרת דין קלת ערך בנסיבות העניין, ולעניין מידע אישי שנמסר כאמור בפסקה (2), אף אם בעל השליטה ידע או היה עליו לדעת.

@ 8א. חובת רישום או הודעה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א)(1) מאגר מידע חייב ברישום בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם;
::: (ב) בעל השליטה במאגר המידע הוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; שבסעיף 23]], אלא אם כן מאגר המידע כולל מידע אישי על עובדי הגוף הציבורי בלבד.
:: (2) בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע כאמור, אלא אם כן מאגר המידע נרשם במרשם; לעניין זה, יראו מאגר מידע כאילו נרשם אם בעל השליטה במאגר המידע הגיש בקשה לרישום המאגר לפי הוראות [[סעיף 9]] וחלפה התקופה המנויה [[בסעיף 10(א)(1)]], בלי שראש הרשות הודיע למבקש על סירובו לרשום את המאגר או על השהיית הרישום של המאגר.
:: (3) ראש הרשות רשאי לפטור מאגר חייב ברישום מחובת הרישום לפי פסקה (1), אם שוכנע כי הרישום אינו דרוש לשם הבטחת קיום הוראות חוק זה לגבי מאגר המידע; הודעה כאמור תומצא לבעל השליטה במאגר ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ב)(1) עלה מספר בני האדם שיש על אודותיהם מידע בעל רגישות מיוחדת במאגר מידע שאינו מאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (א)(1), על 100,000, יודיע בעל השליטה במאגר המידע לרשות, בתוך 30 ימים מהתקיימות האמור, על זהות בעל השליטה, מענו ודרכי ההתקשרות עימו, על זהות הממונה על הגנת הפרטיות - אם נדרש מינויו לפי [[סעיף 17ב1]], ועל דרכי ההתקשרות עימו, וימסור לרשות העתק ממסמך הגדרות המאגר שעריכתו נדרשת בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]].
:: (2) בעל השליטה כאמור בפסקה (1) יודיע לרשות, בתוך 30 ימים מיום השינוי או הפסקת הפעילות, לפי העניין, על כל שינוי בזהות בעל השליטה או בזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימם, על שינוי המחייב עדכון של מסמך הגדרות המאגר בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]], ועל הפסקת פעילות המאגר.
:: (3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי ההודעה לפי סעיף קטן זה, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוקה, לפטור מחובת ההודעה סוגים של מאגרי מידע או סוגים של בעלי שליטה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין.

@ 9. בקשה לרישום (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשפ&quot;ד)
: (א) בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לראש הרשות.
: (ב) בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את -
:: (1) זהות בעל השליטה במאגר המידע, מענו בישראל ודרכי ההתקשרות עימו וזהות הממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימו;
:: (1א) סוג השירות שנותן המחזיק במאגר המידע לבעל השליטה בו;
:: (2) מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;
:: (3) סוגי המידע שייכללו במאגר;
:: (4) פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
:: (5) פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]], שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.
: (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.
: (ד) בעל השליטה במאגר מידע יודיע לראש הרשות על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

@ 10. סמכויות ראש הרשות בקשר לרישום מאגר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע -
:: (1) ירשום אותו ראש הרשות במרשם, תוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע האישי הכלול בו נוצר, נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין, ואולם אם דרש ראש הרשות ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יבוא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור;
:: (2) ראש הרשות רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על רישום המאגר ככמה מאגרים נפרדים, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;
:: (3) ראש הרשות לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) (((בוטל).))
: (ב2) הודיע ראש הרשות למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע או על השהיית הרישום לא יהיה המבקש רשאי לעבד מידע אישי במאגר ולא ירשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.
: (ב3) ראש הרשות ימחק רישומו של מאגר מידע מהמרשם, אם הודיע לו בעל השליטה במאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער או שהועבר למאגר רשום אחר ואינו קיים עוד, או שהמאגר אינו מחויב עוד ברישום, ואימת הודעה זו בתצהיר.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ה1) (((בוטל).))
: (ו) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו ראש הרשות, רשאי ראש הרשות להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע במרשם, אם שוכנע כי הדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל השליטה במאגר או למחזיק במאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ז) (((בוטל).))

@ 10א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 11. חובת מבקש מידע ((אישי)) (תיקון: תשפ&quot;ד)
: פניה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה -
: (1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ומהי תוצאת אי-ההסכמה;
: (2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
: (2א) שמו של בעל השליטה במאגר המידע, ודרכי ההתקשרות עימו;
: (3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה;
: (4) קיומן של זכות עיון במידע האישי לפי [[סעיף 13]] ושל זכות לבקש תיקון של המידע האישי לפי [[סעיף 14]].

@ 12. מרשם מאגרי מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות ינהל מרשם מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור ויאפשר חיפוש בפרטיו.
: (ב) המרשם יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור [[בסעיף 9]], למעט שמו של הממונה על הגנת הפרטיות.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים [[בסעיף 9(ב)(1א) ו-(3), (4) ו-(5)]] לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

@ 13. זכות עיון במידע אישי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2, תשפ&quot;ד)
: (א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע.
: (ב) בעל השליטה במאגר מידע יאפשר עיון במידע האישי, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
: (ג) בעל השליטה במאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע אישי המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל השליטה במאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.
: (ג1) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע אישי בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.
:: בסעיף קטן זה, &quot;דין&quot; - לרבות הלכה פסוקה.
: (ד) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע אישי ייקבעו בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981]].))
: (ה) הוראות סעיף זה [[וסעיף 13א]] לא יחולו -
:: (1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה [[בסעיף 19(ג)]];
:: (1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;
:: (2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (3) כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;
:: (4) על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן - מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע האישי שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;
::: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ״ז–1987]].))
:: (5) על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה;
::: ((פורסם [[צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה), התשנ״ח–1998]].))
:: (6) על מאגר מידע שהוקם לפי [[סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]].

@ 13א. עיון במידע אישי שאינו בהחזקת בעל השליטה במאגר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 13]] -
: (1) בעל השליטה במאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה - המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;
: (2) פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע אישי עליו, וכן את שם בעל השליטה במאגר המידע ואת מענו.

@ 14. תיקון מידע אישי (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) אדם שעיין במידע האישי שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל השליטה במאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ - למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע האישי או למוחקו.
: (ב) הסכים בעל השליטה במאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה שנקבעה בתקנות.
: (ג) סירב בעל השליטה במאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.
: (ד) מחזיק חייב לתקן מידע אישי, אם בעל השליטה במאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

@ 15. ערעור לבית המשפט (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: על סירובו של בעל השליטה במאגר מידע לאפשר עיון כאמור [[בסעיף 13]] או [[בסעיף 13א]] ועל הודעת סירוב כאמור [[בסעיף 14(ג)]], רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

@ 15א. פיצויים לדוגמה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
:: (1) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - אם המאגר חייב ברישום לפי הוראות [[סעיף 8א]] - עיבד מידע אישי במאגר מידע בלי שנרשם, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה לרשום את המאגר, וחלפו 90 ימים מיום פנייתו;
:: (2) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע לפי [[סעיף 11]] [[או 23ד(א)]] בלי שמסר הודעה כדרישת [[אותו סעיף]], ובלבד שאדם כאמור פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע לו כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו;
:: (3) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - לא אפשר לאדם שביקש לעיין במידע אישי שעליו המוחזק במאגר המידע, לעיין במידע, בניגוד להוראות [[סעיפים 13]] [[או 13א]], במועד ובדרך שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 13]];
:: (4) הסכים לבקשה לתיקון או למחיקת מידע אישי שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, אך לא ביצע את השינויים הנדרשים במידע האישי שברשותו, או לא הודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע האישי בתקופה הקבועה בתקנות לפי [[סעיף 14(ב)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (5) לא הודיע לאדם שביקש לתקן או למחוק מידע אישי שעליו, שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, על סירובו, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 14(ג)]], בניגוד להוראת [[אותו סעיף]];
:: (6) לעניין בעל שליטה במאגר מידע - לא הודיע לראש הרשות על קבלה דרך קבע של מידע אישי, שנאגר במאגר מידע לפי [[סעיף 23ד(ג)]], ובלבד שאדם שהמידע האישי מתייחס אליו פנה לבעל השליטה בדרישה להודיע כאמור, וחלפו 30 ימים מיום פנייתו.
: (ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מביצוע ההפרה:
:: (1) עידוד התובע למימוש זכויותיו;
:: (2) היקף ההפרה וחומרתה;
:: (3) התנהגות המפר, נסיבותיו האישיות ויכולתו הכלכלית, וכן אמצעי אכיפה נוספים או תשלום נוסף שהוחלו על המפר לגבי אותן הפרות.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לנהל הליך פלילי, אם ההפרה מהווה גם עבירה פלילית, לגרוע מהאפשרות להשתמש בסמכות לפי [[פרק ד'3]] או לגרוע מזכותו של התובע לתבוע כל סעד אחר לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], בשל אותה הפרה; ואולם לא יקבל אדם פיצוי לדוגמה לפי סעיף זה, בשל אותו מעשה או מחדל, יותר מפעם אחת.

@ 16. סודיות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יגלה אדם מידע אישי שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום; המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.

@ 17. אחריות לאבטחת מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) בעל שליטה במאגר מידע ומחזיק במאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.
: (ב)(1) שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע תקנות לעניין האחריות לאבטחת המידע הקבועה בסעיף קטן (א) [[ובסעיף 17ב(ב)]], ובכלל זה היקפה והחובות הכלולות בה, וכן לעניין דרכי אבטחת המידע כאמור, בין השאר בעניינים אלה:
::: (א) הגנה פיזית ולוגית על המאגר;
::: (ב) סדרי הניהול וכללי העבודה במאגר המידע ובקשר אליו, לרבות לעניין קביעה של הגבלות על גישה של מועסקים למידע.
:: (2) בתקנות לפי פסקה (1), יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי מאגרי מידע בעלי מאפיינים שונים.
:: (3) תקנות לפי פסקה (1) שיחולו על גופים המנויים [[+#$ תוספת ראשונה|בפרטים 2]] [[ו-3 בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] - יותקנו גם בהתייעצות עם שר הביטחון.

@ 17א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ב. ממונה על אבטחת מידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: (א) הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע:
:: (1) בעל שליטה בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום או בהודעה לפי [[סעיף 8א]] או מחזיק בחמישה מאגרי מידע כאמור;
:: (2) גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]];
:: (3) בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17]], הממונה על אבטחת המידע יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לא ימונה כממונה על אבטחת המידע מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

@ 17ב1. חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות:
:: (1) בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] או מחזיק במאגר מידע כאמור, למעט גוף ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 23כ]];
:: (2) בעל שליטה במאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש במאגר מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם;
:: (3) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקיו העיקריים כוללים פעולות עיבוד מידע או כרוכים בפעולות כאמור, אשר נוכח טיבן, היקפן או מטרתן מחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, ובכלל זה מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגותו, מיקומו או פעולותיו של אדם, בהיקף ניכר, ובין היתר ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], וספק שירות חיפוש מקוון או מי שעיסוקו העיקרי כרוך בפעולות אלה;
:: (4) בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובין השאר תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], בית חולים כללי כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]], וקופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ב) לעניין פסקאות (3) ו-(4) שבסעיף קטן (א) - עיבוד מידע בהיקף ניכר יהיה בין השאר בשים לב למספר בני האדם שמידע מעובד לגביהם, לשיעורם באוכלוסייה מסוימת, להיקף המידע, לכמותו ולטווח של סוגי המידע המעובד, למשך ולתדירות של פעולות העיבוד, למשך שמירת המידע ולתחום הגאוגרפי של פעולות העיבוד.

@ 17ב2. תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה על הגנת הפרטיות יפעל להבטחת קיום ההוראות לפי חוק זה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ולקידום השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע במאגרי המידע, ובכלל זה -
:: (1) ישמש סמכות מקצועית ומוקד ידע, ייעץ להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו ולעובדיו, יכין תוכנית הדרכה ויפקח על ביצועה;
:: (2) יכין תוכנית לבקרה שוטפת על העמידה בהוראות לפי חוק זה לגבי מאגרי מידע, יוודא את ביצועה על ידי בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, ידווח להנהלת הגוף שהוא ממלא בו את תפקידו על ממצאיו ויציע הצעות לתיקון הליקויים;
:: (3) יוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות המאגר, שעריכתם נדרשת בהתאם לתקנות לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[ו-36]], שיובאו לאישור הנהלת הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו;
:: (4) יוודא טיפול בפניות של בני אדם שמידע אישי על אודותיהם נמצא במאגר המידע, לגבי עיבוד מידע כאמור או מימוש זכויותיהם לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות לעיון במידע אישי או לתיקונו; דרכי ההתקשרות עם הממונה על הגנת הפרטיות יפורסמו לציבור באופן נגיש ופשוט;
:: (5) ישמש איש קשר של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו עם הרשות.
: (ב) בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, יספקו לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו ויוודאו שהוא מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות.
: (ג) הממונה על הגנת הפרטיות ידווח ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה במאגר המידע או של המחזיק במאגר המידע, לפי העניין, או לעובד שכפוף ישירות למנהל הכללי של בעל השליטה או המחזיק, לפי העניין.

@ 17ב3. כישורי הממונה על הגנת הפרטיות ומילוי תפקידו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים למילוי תפקידו בצורה נאותה, ובכלל זה ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע והיכרות עם תחומי פעילותו של הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו ומטרותיו, והכול בשים לב לאופי עיבוד המידע, נסיבותיו, היקפו ומטרותיו.
: (ב) הממונה על הגנת הפרטיות יכול שיהיה מי שאינו עובד הגוף שבו ימלא את תפקידו.
: (ג) הממונה על הגנת הפרטיות לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר, אם מילוי התפקיד או הכפיפות כאמור עלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה.

=== סימן ב': דיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו) ===

@ 17ג. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ד. דיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום במרשם ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

@ 17ה. ציון מקור המידע (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: לא יעבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

@ 17ו. מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: (א) כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט -
:: (1) ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר במרשם מאגרי מידע;
:: (2) הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;
:: (3) זהותו ומענו של בעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע האישי שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל השליטה במאגר מידע זה.
: (ב) כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.
: (ג) כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל השליטה במאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל השליטה במאגר המידע שבו מצוי המידע שעל-פיו בוצעה הפניה, כי מידע אישי המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.
: (ד) הודיע אדם לבעל השליטה במאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל השליטה במאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.
: (ה) לא הודיע בעל השליטה במאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל השליטה במאגר המידע לפעול כאמור.
: (ו) הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

@ 17ז. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 17ח. אי תחולה על גוף ציבורי (תיקון: תשנ&quot;ו)
: [[סימן זה]] לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 23(1)]] במילוי תפקידיו על פי דין.

@ 17ט. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין.

=== סימן ג': הרשות להגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 17ט1. הרשות להגנת הפרטיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו לגבי מאגרי מידע.
: (ב) דין מי שפועל מטעם ראש הרשות כדין עובד המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (ג) הרשות תפרסם את נהליה לעניין הפעלת סמכויותיה באתר האינטרנט שלה; ואולם, לא יפורסמו פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], והרשות רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) הודעה על מינוי ראש הרשות תפורסם ברשומות.

@ 17ט2. חוות דעת מקדמית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לבקשת בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, או מי שעומד להיות אחד מאלה, תיתן הרשות חוות דעת מקדמית בעניין עמידת מאגר המידע בדרישות חוק זה או ההוראות לפיו לעניין עיבוד המידע במאגר המידע (בחוק זה - חוות דעת מקדמית).
: (ב) בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית תכלול את מטרת הבקשה ואת כל העובדות הנדרשות למתן חוות הדעת, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר.
: (ג) חוות דעת מקדמית תינתן בתוך 60 ימים ממועד קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד המצאת המסמכים הנוגעים בדבר, לפי המאוחר; ראש הרשות רשאי להאריך את המועד, בנסיבות מיוחדות; החליטה הרשות שלא לתת חוות דעת מקדמית, תודיע על כך למבקש בתוך 45 ימים מהמועד האמור.
: (ד) הרשות רשאית לפרסם חוות דעת מקדמית בהסכמת המבקש; לא הסכים המבקש לפרסום חוות הדעת המקדמית, רשאית הרשות לפרסמה ללא פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
: (ה) ראש הרשות יקבע נוהל, אשר יפורסם באתר האינטרנט של הרשות, לעניין דרכי הגשת בקשה לחוות דעת מקדמית ונסיבות שבהן לא תינתן חוות דעת לגבי בקשות מהסוגים האלה:
:: (1) בקשה שהתפרסמה לגביה בעבר עמדת הרשות או שיש בעניינה הלכה ברורה;
:: (2) בקשה שתחולתה והשלכותיה מצומצמות לעניינו של המבקש ביחס להקצאת משאבים רבה שהטיפול בה ידרוש;
:: (3) בקשה שעניינה תאורטי או אקדמי;
:: (4) בקשה הנגועה בחוסר ניקיון כפיים;
:: (5) בקשה הנוגעת להליכים תלויים ועומדים, לרבות הליכי פיקוח, בירור או אכיפה פלילית, לפי חוק זה;
:: (6) בקשה שהטיפול בה ידרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה.

@ 17ט3. דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות ודיווח לוועדת החוקה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יכין עד 1 ביוני בכל שנה דוח על פעולות שנקטה הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה להכנת הדוח, ובכלל זה פעולות האכיפה והפיקוח (בסעיף זה - דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות); המועצה להגנת הפרטיות תגיש את הדוח, בצירוף הערותיה, לא יאוחר מ-1 ביולי בכל שנה, לוועדת החוקה.
: (ב) דוח על פעילות הרשות להגנת הפרטיות יכלול בין השאר מידע כמפורט להלן, בפילוח לפי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים:
:: (1) מספר הבקשות לחוות דעת מקדמית שהוגשו לרשות ומספר חוות הדעת שנתנה;
:: (2) מספר הבקשות לרישום מאגרי מידע שהוגשו לפי [[סעיף 8א(א)]] ומספר הבקשות שסורבו או מאגרי המידע שרישומם הושהה לפי [[סעיף 10(א)]], והסיבות לסירוב או להשהיה;
:: (3) מספר מאגרי המידע החייבים ברישום לפי [[סעיף 8א(א)]], שניתן להם פטור מחובת רישום;
:: (4) מספר מאגרי המידע שרישומם הותלה או בוטל לפי [[סעיף 10(ו)]];
:: (5) מספר ההודעות על מאגרי מידע שנמסרו לרשות להגנת הפרטיות לפי [[סעיף 8א(ב)]] ומספר בעלי השליטה או המחזיקים של המאגרים כאמור שבוצע כלפיהם פיקוח או בירור מינהלי בשנה שלאחר הגשת ההודעה;
:: (6) מספר התלונות שהוגשו לרשות כלפי בעלי שליטה במאגרי מידע או מחזיקים, לגבי הפרות לפי חוק זה;
:: (7) מספר פיקוחי הרוחב שהתקיימו לפי [[סעיף 23יז]];
:: (8) מספר הליכי הבירור המינהלי שנפתחו לפי [[סעיף 23יב(א)]], ולגבי כמה מהם הוחלט על קיום חקירה במקום הליך הבירור, לפי [[סעיף 23טז(ב)]];
:: (9) מספר צווי החיפוש והתפיסה או חדירה לחומר מחשב שהתבקשו מבית המשפט לפי [[סעיף 23יד(א)]] ומספר המקרים שבהם ניתן הצו;
:: (10) מספר התלונות שהוגשו לראש הרשות על מומחה חיצוני לפי [[סעיף 23יח(ח)]], וכמה מהן נמצאו מוצדקות;
:: (11) מספר ההוראות להפסקת הפרה שניתנו לפי [[סעיף 23כה]], בחלוקה לפי סוגי ההפרות, לגבי כמה מהן הוגש ערעור וכמה ערעורים התקבלו באופן מלא או חלקי;
:: (12) מספר ההתראות המינהליות שניתנו לפי [[סעיף 23לו]], ולגבי כמה מהן הוגשה בקשה לביטול לפי [[סעיף 23לז]], ומה היו תוצאות הבקשה;
:: (13) מספר המקרים שבהם נמסרה למפר הודעה על אפשרות להגיש לו כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 23לט]], ובכמה מקרים הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סעיף 23מ(ג)]];
:: (14) סך העיצומים הכספיים שהוטלו לפי [[סעיף 23כו]], סכום העיצום הכספי הממוצע שהוטל, סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל וסכום העיצום הנמוך ביותר שהוטל;
:: (15) מספר המקרים שבהם ביקש מפר לממש את זכות הטיעון לפי [[סעיף 23כח]], ופרק הזמן הממוצע למימוש זכות טיעון;
:: (16) מספר המקרים שבהם הוגשה הודעת חיוב ולא הוטל עיצום כספי ומה היו הטעמים לאי-הטלתו;
:: (17) מספר המקרים שבהם הופחת העיצום הכספי לפי [[סעיף 23לא]] [[והתוספת החמישית]], בכמה מהם הופחת סכום העיצום בשל כך שעלה על השיעור המרבי המותר ממחזור העסקאות של הגוף, בכמה מהם - בשל כך שעלה על תקרת העיצום של עסק זעיר או קטן לפי [[אותה תוספת]] ובכמה מהם - בשל כך שמונה ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המנויים [[בסעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]];
:: (18) מספר ההפרות החוזרות שאירעו, כמה מהן אירעו לאחר מסירת התראה מינהלית למפר לפי [[סעיף 23לו]], וכמה מהן אירעו לאחר הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון לפי [[סעיף 23מ]];
:: (19) מספר ההפרות הנמשכות שאירעו;
:: (20) מספר הערעורים שהוגשו על החלטות ראש הרשות להטיל עיצום כספי, התראה מינהלית או כתב התחייבות ועירבון לפי [[פרק ד'3]], בכמה מהן עוכב ביצוע ההחלטה ובכמה מהן התקבל הערעור;
:: (21) מספר המקרים שבהם לא פורסם עיצום כספי שהוטל על תאגיד ומספר המקרים שבהם פורסם עיצום כספי שניתן ליחיד או לתאגיד כאמור [[בסעיף 23מו]];
:: (22) מספר הבקשות שהוגשו לצו הפסקה לפי [[סעיף 23מט]] ובכמה מהן ניתן צו כאמור;
:: (23) נתונים על האכיפה הפלילית שביצעה הרשות, ובין השאר מספר החקירות שנפתחו על ידי חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות החקירות האמורות, בפילוח לפי סעיפי העבירות, ובכמה מהם הסתיים ההליך בהרשעה, ומה היה העונש בכל אחד מהמקרים;
:: (24) מספר הבקשות לאישור הפעלת סמכות ראש הרשות, מפקח או חוקר שהוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, בהתאם [[לסעיף 23נט]]; כמה מהן התקבלו ובכמה מהן נקבעו תנאים.
: (ג) לדוח על פעולות הרשות להגנת הפרטיות לפי סעיף קטן (א) יצרף ראש הרשות דיווח על מספר התביעות שהוגשו לבית משפט בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי [[סעיף 15א]] ואת מספרי ההליכים של התביעות האמורות, בהתאם למידע שתמסור לו הנהלת בתי המשפט.

== פרק ג': הגנות ==

@ 18. הגנות מה הן (תיקון: תשפ&quot;ד)
: במשפט פלילי, אזרחי או מינהלי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
: (1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי [[סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
:: (א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
:: (ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
:: (ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
:: (ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
:: (ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
:: (ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי [[פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]];
: (3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.

@ 19. פטור (תיקון: תשמ&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
: (ב) רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
: (ג) &quot;רשות בטחון&quot;, לענין סעיף זה - כל אחד מאלה:
:: (1) משטרת ישראל;
:: (2) אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;
:: (3) שירות בטחון כללי;
:: (4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:: (5) הרשות להגנה על עדים.

@ 20. נטל ההוכחה (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות [[בסעיף 18(2)]] ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.
: (ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה [[בסעיף 18(2)]].
: (ג) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי [[סעיף 18(2)(ב) או (ד)]] שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

@ 21. הפרכה של טענות הגנה
: הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפני כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.

@ 22. הקלות
: בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
: (1) הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
: (2) הוא לא התכוון לפגוע;
: (3) אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

== פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (תיקון: תשמ&quot;ה) ==

@ 23. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף ציבורי&quot; -
:: (1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
:: (2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;
::: ((פורסם [[צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)|צו בדבר קביעת גופים ציבוריים]] (ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 466).))
:: (3) (((נמחקה);))
:- &quot;מאגר מידע&quot;, &quot;מידע&quot;, &quot;הרשם&quot; ו&quot;שימוש&quot; - (((נמחקו).))
@ 23א. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 23ב. איסור על מסירת מידע ((אישי)) (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע האישי מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה [[בסעיף 19]] לקבל או למסור מידע אישי לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

@ 23ג. סייג לאיסור (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: מסירת המידע האישי מותרת, על אף האמור [[בסעיף 23ב]], אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית -
: (1) בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (א) מסירת המידע האישי היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;
:: (ב) מסירת המידע האישי היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;
: (2) מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע האישי דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו; אולם לא יימסר מידע אישי כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

@ 23ד. חובותיו של גוף ציבורי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
: (ב) גוף ציבורי המוסר מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] יקיים רישום של המידע האישי שנמסר.
: (ג) גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]], והמידע האישי נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לראש הרשות ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי [[סעיף 12]].
: (ד) גוף ציבורי שקיבל מידע אישי בהתאם [[לסעיף 23ג]] לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.
: (ה) לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע אישי שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע אישי שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

@ 23ה. מידע אישי עודף (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: (א) מקום שמידע אישי שמותר למסור לפי [[סעיפים 23ב]] [[או 23ג]] מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אישי אחר (להלן - מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע האישי למסור לגוף המקבל את המידע האישי המבוקש עם המידע האישי העודף.
: (ב) מסירת מידע אישי עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע האישי עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

@ 23ו. מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: מסירת מידע אישי המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות [[סעיפים 2]] [[ו-8]].

@ 23ז. תקנות לענין מסירת מידע אישי (תיקון: תשמ&quot;ה, תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע אישי מאת גופים ציבוריים.
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 23ח. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23ט. הסמכת מפקחים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להסמיך מפקח מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות של חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 23יד]] - הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
: (ב) הסמכתו של מפקח לפי סעיף זה תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כמפקח ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת מפקח).
: (ג) הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

=== סימן ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23י. סמכויות מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו-ה']], ולשם פיקוח על ביצוע ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]], רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות [[סימן א']] (להלן - מפקח) -
:: (1) לדרוש מכל אדם שהוא סבור שהוא נוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך;
:: (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו או למסור לו עותק מחומר מחשב הכולל נתוני מערכת או מידע מדגמי; מידע מדגמי לפי סעיף זה לא ייאסף בהיקף העולה על הנדרש למימוש תכליות הפיקוח;
:: (4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שקיים בו מאגר מידע או שנעשה בו שימוש במאגר מידע, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) טרם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יודיע המפקח לאדם כי הוא נמצא בהליך פיקוח; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי [[סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].
: (ג) ראש הרשות ימחק נתוני מערכת או מידע מדגמי שנמסרו או שנאספו לפי סעיף קטן (א)(3), כאשר אינם נדרשים עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח, ולכל המאוחר בתוך שלוש שנים ממועד מסירת המידע או איסופו, ולעניין נתוני מערכת - בתוך שבע שנים, אלא אם כן המידע נדרש להליכים לפי [[סימן ב']] [[או ג' לפרק זה]], לפי [[פרק ד'3]] או לפי [[פרק ד'4]].

@ 23יא. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

=== סימן ג': בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יב. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] או הוראה לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 23כו]], רשאי הוא לפתוח בהליך בירור מינהלי של ההפרה ולהפעיל לשם כך את הסמכויות [[בסעיף 23י]].
: (ב) בהליך בירור מינהלי לפי סעיף קטן (א), לא תחול חובת הזדהות לפי [[סעיף 23יא]] אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:
:: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
:: (2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
: (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר.

@ 23יג. הודעה על קיום הליך בירור מינהלי ומענה לשאלות מפקח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: טרם הפעלת סמכויותיו לפי [[סימן זה]] יודיע המפקח לאדם כי מתקיים הליך בירור מינהלי לגבי מאגר המידע ואת מהות ההליך; הודע לאדם כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל, אולם תשובות שהשיב לא ישמשו ראיה בהליך פלילי נגדו, אם לא היה חייב להשיב עליהן לו היה נשאל לפי [[סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]].

@ 23יד. צו חיפוש ותפיסה וצו חדירה לחומר מחשב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה למפקח שראש הרשות הסמיך לכך, יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23יב(א)]], רשאי הוא לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי [[+|סעיפים 23(1)]], [[+|23א]] [[ו-24 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעם בעצמו או באמצעות מפקח אחר; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שנאסף באמצעות חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי ישמש לתכלית שלשמה נאסף בלבד, ולא ישמש ראיה בהליך פלילי.

@ 23טו. אופן ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב והעתקתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי [[סימן זה]], יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו-(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]], [[+|32א עד 42]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או למפקח שהוא הסמיך לכך.

@ 23טז. החלטה על הליך בירור מינהלי במקרה של יסוד סביר לחשד לקיומה של עבירה פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר לחשד כי בוצע מעשה או מחדל ([[בפרק זה]] - מעשה) שבשלהם ניתן לקיים חקירה פלילית לפי [[סימן א' לפרק ד'4]] או בירור מינהלי לפי [[סימן זה]], יחליט ראש הרשות על קיום חקירה או בירור מינהלי; החלטת ראש הרשות כאמור תהיה בהתאם לשיקולים אלה בלבד, ועל פי נוהל אכיפה שקבע ראש הרשות:
:: (1) חומרת המעשה ונסיבותיו;
:: (2) הערכת טיבן ועוצמתן של הראיות הקשורות באותו מעשה;
:: (3) מדיניות האכיפה של הרשות.
: (ב) החליט ראש הרשות לקיים הליך בירור מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), ונתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לרשות קודם לכן ושאילו היו ידועות לרשות היו משפיעות על ההחלטה, רשאי ראש הרשות להורות על קיום חקירה, במקום הליך הבירור.
: (ג) ראש הרשות רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), להחליט לקיים חקירה פלילית או בירור מינהלי לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ד': פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יז. תוכנית לפיקוח רוחב והסתייעות במי שאינו עובד המדינה לשם פיקוח הרוחב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יקבע תוכנית לפיקוח רוחב על יישום הוראות לפי חוק זה ואת רשימת הגורמים המפוקחים שעליהם תחול התוכנית לפיקוח הרוחב; לשם ביצוע התוכנית, רשאי ראש הרשות להסתייע במי שאינו עובד המדינה בביצוע פעולות אלה (בסעיף זה - גורם מסייע):
:: (1) הפצת שאלוני פיקוח רוחב לגורמים המפוקחים, ובלבד שיובהר כי הפנייה למפוקח היא מטעם הרשות אך המענה והשיח יתבצעו מול אדם שאינו עובד המדינה וכי המפוקח יהיה רשאי לפנות לעובד המדינה ששמו ודרכי ההתקשרות עימו יצוינו בפנייה;
:: (2) קבלת המענה לשאלון מהמפוקח, בצירוף המסמכים הנלווים שהתבקשו ומסמכים נוספים שצירף המפוקח;
:: (3) בדיקת המענה לשאלון והמסמכים שהתקבלו לפי פסקה (2), לפי אמות מידה שיקבע ראש הרשות בנוהל;
:: (4) פנייה למפוקח לשם קבלת השלמות או כדי לעדכנו בצורך בהבהרת התשובות מול הרשות;
:: (5) הכנת דוח לרשות בדבר התייחסות המפוקח לשאלון לגבי מפוקח מסוים או סוג מפוקחים;
:: (6) מתן אורכה לבקשת מפוקח למענה לשאלון או למסירת מסמכים על פי הנחיות הרשות;
:: (7) מענה למפוקח בשאלות טכניות.
: (ב) בביצוע הפעולות יפעל גורם מסייע בהתאם להנחייתו ולהוראותיו של ראש הרשות ותחת פיקוחו; ואולם -
:: (1) כל פעולה המחייבת הפעלת שיקול דעת שניתן לרשות או לעובדיה על פי דין, לא תבוצע אלא בידי מי שהוא עובד המדינה;
:: (2) גורם מסייע לא יבצע פעולה שנדרשת לגביה כניסה למקום בהתאם להוראת [[סעיף 23י(א)(4)]].
: (ג) על גורם מסייע יחולו הוראות [[סעיף 23יח(ג)(2) עד (ה), (ז), (י) ו-(יא)]], בשינויים המחויבים.

@ 23יח. הסתייעות במומחה חיצוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על מילוי ההוראות לפי [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו-ה']] ולשם הפעלת סמכויותיו לפי [[סימנים ב']] [[ו-ג']] [[ופרק ד'3]], רשאי ראש הרשות להסתייע באדם שאינו עובד המדינה, ושבידו אישור שניתן לו לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בחוק זה - מומחה חיצוני), בעניינים שנדרשים לגביהם ניסיון, ידע או אמצעים ייחודיים.
: (ב) מומחה חיצוני יפעל מטעמו של ראש הרשות, בהתאם להנחייתו ולהוראותיו ובפיקוחו; מומחה חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן לראש הרשות או לעובדי הרשות לפי דין.
: (ג) ראש הרשות רשאי לתת למי שמתקיימים בו כל אלה אישור לשמש מומחה חיצוני:
:: (1) הוא בעל ניסיון, ידע ומומחיות המתאימים לתפקידו;
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
: (ד) ראש הרשות רשאי שלא לתת אישור לשמש מומחה חיצוני למי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מומחה חיצוני.
: (ה)(1) לא ימונה למומחה חיצוני ולא יכהן כמומחה חיצוני כאמור מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים.
:: (2) מומחה חיצוני לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
:: (3) נודע למומחה חיצוני כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקאות (1) או (2), יודיע על כך בהקדם האפשרי לראש הרשות.
: (ו) מומחה חיצוני רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, ובלבד שכל דרישה תאושר מראש על ידי מפקח, וכן רשאי הוא ללוות מפקח הנכנס למקום לפי הוראות [[סעיף 23י(א)(4)]].
: (ז) מומחה חיצוני שהגיע אליו מידע לפי הוראות סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט.
: (ח) הרואה את עצמו נפגע מפעולה של מומחה חיצוני, רשאי לפנות בתלונה מנומקת, בכתב, לראש הרשות; ראש הרשות יבחן את התלונה ויענה לפונה בתוך 45 ימים; מצא ראש הרשות שהתלונה הייתה מוצדקת - יודיע על כך למתלונן ולמומחה החיצוני, בצירוף החלטתו; מצא ראש הרשות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמומחה החיצוני.
: (ט)(1) דינו של מומחה חיצוני כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], וההוראות [[בחוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]].
:: (2) מגבלות על עיסוקיו של המומחה החיצוני לאחר סיום ההתקשרות עימו ייקבעו בתנאי חוזה ההתקשרות עימו, ובכלל זה הוראות לעניין פרק הזמן שבו לא יעבוד המומחה החיצוני אצל גוף שמתחרה בגוף שטיפל בעניינו כמומחה חיצוני ולא ייתן שירות לגוף כאמור או יקבל זכות או טובת הנאה ממנו.
: (י) הודעה על אישור לשמש מומחה חיצוני ורשימת המומחים החיצוניים המעודכנת יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;טיפול&quot; - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
::- &quot;ניגוד עניינים&quot;, של מומחה חיצוני - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
::- &quot;קרוב&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בן משפחה של מומחה חיצוני;
::: (2) אדם שלמומחה החיצוני יש עניין במצבו הכלכלי;
::: (3) תאגיד שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2), הם בעלי עניין בו;
::: (4) גוף שמומחה חיצוני, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

=== סימן ה': פיקוח ובירור מינהלי בגופים לפי [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23יט. פיקוח ובירור מינהלי בגופים המנויים [[בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: אופן הפעלת הסמכויות לפי [[סימנים ב']] [[ו-ג']] לעניין הגופים המנויים [[בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]], ייקבע בנוהל שיגובש בהסכמה בין מערך הסייבר הלאומי כהגדרתו [[בחוק האמור]] (בחוק זה - מערך הסייבר הלאומי) ובין הרשות, בהתחשב ברגישות המידע והמערכות הממוחשבות המשמשות גופים אלה.

== פרק ד'2: פיקוח ובירור מינהלי בגופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 23כ. תחולה על גופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;גוף ביטחוני&quot; - אחד מאלה:
::: (1) משטרת ישראל;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) שירות הביטחון הכללי;
::: (4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
::: (5) מערך הסייבר הלאומי;
::: (6) הרשות להגנה על עדים;
::: (7) שירות בתי הסוהר;
::: (8) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו והממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
::: (9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (10) מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי [[פרט (3) בתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]], ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר המשפטים;
::: (11) גוף אחר שקבע שר הביטחון, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
::- &quot;ראש גוף ביטחוני&quot;, לעניין צבא הגנה לישראל - ראש המטה הכללי או קצין בדרגת אלוף שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה.
: (ב)(1) הוראות [[$ פרק ד1|סימנים ב']] [[ו-ג' בפרק ד'1]] לא יחולו על גופים ביטחוניים, אולם הפיקוח והבירור המינהלי בגופים ביטחוניים יבוצעו לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (2) (((החל מיום 14.8.2028):)) על אף האמור בפסקה (1), על משטרת ישראל יחולו הוראות [[$ פרק ד1|סימנים ב']] [[ו-ג' לפרק ד'1]], ובלבד שלא יחולו על מאגרים בדרגת סיווג &quot;סודי&quot; ומעלה.
: (ג) שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי שלא לכלול בפרסום ברשומות של צו כאמור בפסקה (11) להגדרה &quot;גוף ביטחוני&quot; שבסעיף קטן (א), את שמו של גוף שלגביו הוצא הצו האמור, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה; ואולם הנוסח המלא של הצו, הכולל את שמו של הגוף האמור, יופקד אצל שר המשפטים.

@ 23כא. מינוי מפקח פרטיות בגוף ביטחוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש גוף ביטחוני, בהתייעצות עם ראש הרשות, ימנה אדם לתפקיד מפקח פרטיות בגוף הביטחוני ([[בפרק זה]] - המפקח הפנימי), בהתאם לתנאי כשירות והכשרה שיורה עליהם ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הגוף הביטחוני.
: (ב) המפקח הפנימי ימונה לתקופת כהונה אחת, ורשאי ראש הגוף הביטחוני למנותו לתקופות כהונה נוספות, בהתייעצות עם ראש הרשות; תקופת כהונה של המפקח הפנימי לא תפחת משלוש שנים.
: (ג) לא תופסק כהונתו של המפקח הפנימי והוא לא יועבר מתפקידו אלא בהתייעצות עם ראש הרשות.
: (ד) המפקח הפנימי יהיה עובד הגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, או לעובד בכיר בגוף הביטחוני הכפוף ישירות לראש הגוף הביטחוני, והוא יונחה מקצועית בידי ראש הרשות.
: (ה) המפקח הפנימי לא ימלא תפקיד נוסף ולא יעסוק בעיסוק נוסף, העלולים להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].
: (ו) הגוף הביטחוני יעמיד לרשות המפקח הפנימי אמצעים נאותים הדרושים למילוי תפקידו לפי [[פרק זה]].

@ 23כב. תפקידי המפקח הפנימי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המפקח הפנימי יפקח על יישום הוראות חוק זה בגוף הביטחוני ויקיים בקרה על ביצוען, ובין השאר -
: (1) יכין תוכנית עבודה שנתית שתובא לאישור ראש הגוף הביטחוני וראש הרשות, לפיקוח על קיום הוראות חוק זה ולבדיקת הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] והפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 23כו]] (בסעיף זה - תוכנית עבודה);
: (2) יבדוק את נוהלי הגוף הביטחוני ומדיניותו בתחום הגנת הפרטיות ועמידתם בהוראות הדין ואת מדיניות הגוף הביטחוני בתחום הגנת הפרטיות ועמידתה בהוראות לפי חוק זה;
: (3) יבדוק קיום הפרות של הוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] והפרה של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 23כו]], בהתאם להנחיות ראש הרשות;
: (4) ידווח לראש הרשות בלא דיחוי, בכפוף להוראות ההתאמה הביטחונית, כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], והמידור החלות על הגוף הביטחוני, על ממצאים של פעולות הפיקוח והבדיקה שביצע;
: (5) יקיים בקרה על אופן תיקון ליקויים שהתגלו בממצאי הפיקוח והבדיקה;
: (6) יקיים הכשרה והדרכה של עובדי הגוף הביטחוני בנושאי פרטיות;
: (7) יגיש לראש הגוף הביטחוני ולראש הרשות דין וחשבון שנתי על אופן הביצוע של תוכנית העבודה ועל קיום הוראות הדין בתחום הפרטיות בגוף הביטחוני.

@ 23כג. סמכויות המפקח הפנימי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לשם מילוי תפקידו יהיו למפקח הפנימי הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[סימן ב' בפרק ד'1]], וכן תחול עליו החובה למחוק מידע מדגמי כאמור [[בסעיף 23י(ג)]], בשינויים המחויבים.

@ 23כד. סמכויות ראש הרשות לגבי גופים ביטחוניים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להורות למפקח הפנימי לקיים פעולות, ובכלל זה פעולות משלימות או פעולות נוספות על הפעולות שביצע המפקח הפנימי, או לפעול לתיקון ליקויים.
: (ב) ראש הרשות רשאי להשתמש בסמכויות המסורות לו לפי [[פרק ד'3]] אם מצא כי הופרה הוראה מן ההוראות שראש הרשות מוסמך להורות על הפסקת הפרתן לפי [[סעיף 23כה]] או הוראה המנויה [[בסעיף 23כו]], על סמך דיווח של המפקח הפנימי, או אם מצא כי יש חשש כי הופרה הוראה מן ההוראות המנויות כאמור והורה למפקח הפנימי לברר אם בוצעה הפרה, והמפקח הפנימי לא בירר את ההפרה בתוך זמן סביר שיקבע ראש הרשות לאחר שנועץ במפקח הפנימי, והתקיימו הוראות [[סעיף 23כז]].
: (ג) סבר ראש הרשות כי הממצאים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) מעלים חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה או שנודע לו בדרך אחרת על ביצוע עבירה כאמור, יהיו נתונות לחוקר סמכויות האכיפה לפי [[סעיף 23נא]], אלא אם כן הייתה רשות חקירה אחרת המוסמכת על פי דין לחקור עבירות באותו גוף ביטחוני; לעניין סעיף זה, &quot;רשות חקירה אחרת&quot; - למעט משטרת ישראל.
: (ד) לא יעשה חוקר או ראש הרשות שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי גוף ביטחוני, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ד'3: אמצעי אכיפה מינהליים וצו שיפוטי (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': סמכות ראש הרשות להורות על הפסקת הפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23כה. סמכות להורות על הפסקת הפרה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע השתמש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(9)]], או עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי [[סעיף 2]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ב) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע עיבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או הרשה לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור, בניגוד [[לסעיף 8(ד)]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ג) מצא ראש הרשות כי בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, עיבד מידע בניגוד להוראות התקנות המנויות [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], רשאי הוא, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה ולהורות לו להפסיק אותה באופן ובתוך תקופה שיורה.
: (ד) מצא ראש הרשות כי התקיים האמור בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל שליטה במאגר מידע או למחזיק במאגר המידע שחייב במינוי ממונה על הגנת פרטיות לפי [[סעיף 17ב1(א)]], הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לו שמעשיו מהווים הפרה, ולהורות לו על הפסקת ההפרה ועל הדרך שבה עליו לתקנה; קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי [[סעיף 23כו(ד)(1)(ז)]], רשאי ראש הרשות להורות כאמור גם לעניין פסקה (5) שלהלן:
:: (1) לא סופקו לממונה על הגנת הפרטיות התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו או שהוא לא היה מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות, בניגוד [[לסעיף 17ב2(ב)]];
:: (2) הממונה על הגנת הפרטיות אינו מדווח ישירות לבעלי התפקידים המנויים [[בסעיף 17ב2(ג)]];
:: (3) הממונה על הגנת הפרטיות אינו בעל הידע והכישורים הנדרשים לפי [[סעיף 17ב3(א)]];
:: (4) הממונה על הגנת הפרטיות ממלא תפקיד נוסף או כפוף לנושא משרה בגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או בגוף אחר באופן שעלול להעמידו בחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידיו לפי חוק זה בניגוד [[לסעיף 17ב3(ג)]];
:: (5) בעל השליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד [[לסעיף 17ב1(א)(3) או (4)]].
: (ה) בהוראה להפסקת הפרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) יציין ראש הרשות את אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, הדרישה לתיקון ההפרה והמועד לתיקונה;
:: (2) האפשרות שיוטל על המפר עיצום כספי אם לא יפסיק את ההפרה;
:: (3) זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי סעיף קטן (ו).
: (ו)(1) על הוראה של ראש הרשות להפסקת הפרה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על הפסקת הפרה כאמור.
:: (2) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
:: (3) הוגש ערעור כאמור, לא יראו בהפרת הוראת ראש הרשות לפי סעיף זה כהפרה עד שייתן בית המשפט הוראה אחרת.
: (ז) ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23כו. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 150,000 שקלים חדשים, ואם במאגר המידע היה מידע אישי על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו את כפל הסכום:
:: (1) עשה אחד מאלה:
::: (א) עיבד מידע אישי במאגר מידע חייב ברישום בלי שנרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 8א(א)]];
::: (ב) כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי [[סעיף 9]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
::: (ג) לא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרטים המנויים [[בסעיף 9(ב)]] או בפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 9(ג)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]], למעט שינוי במענו של בעל השליטה במאגר המידע;
:: (2) לא מסר לראש הרשות הודעה על מאגר מידע החייב בהודעה לפי [[סעיף 8א(ב)]] או שלא הודיע לראש הרשות על שינוי בפרט מהפרטים המפורטים [[באותו סעיף]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (3) עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שהמאגר היה רשום במרשם או בלי שאחת ממטרותיו הרשומות של המאגר היא שירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ד]];
:: (4) לא הודיע לראש הרשות כי הוא מקבל דרך קבע מידע אישי בהתאם להוראות [[סעיף 23ג]] והמידע נאגר במאגר מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(ג)]].
: (ב) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 15,000 שקלים חדשים:
:: (1) סירב לאפשר לאדם שמידע אישי עליו מוחזק במאגר המידע לעיין במידע האישי שעליו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]];
:: (2) ביצע שינוי במידע האישי שברשותו בלי שהודיע עליו לכל מי שקיבל את המידע, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14(ב)]];
:: (3) לא הודיע למבקש על סירוב לתקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבבעלותו או למוחקו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 14(ג)]];
:: (4) לא תיקן מידע אישי הנמצא במאגר מידע שבהחזקתו, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ד)]];
:: (5) לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם [[לסעיף 17ו(ב)]], שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(ד)]];
:: (6) לא נענה לדרישתו של אדם בהתאם [[לסעיף 17ו(ג)]], כי מידע אישי המתייחס אליו, לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסוימים, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(ד)]].
: (ג)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום השווה למכפלה של 50 שקלים חדשים במספר בני האדם שאליהם נעשתה הפנייה או הדרישה, כמפורט להלן, ואם הייתה הפנייה או הדרישה לגבי מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום השווה למכפלה של 100 שקלים חדשים במספר בני האדם כאמור:
::: (א) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, בלי שמסר לו הודעה כנדרש [[בסעיף 11]];
::: (ב) פנה לאדם בדיוור ישיר, בניגוד להוראות [[סעיף 17ו(א)]];
::: (ג) בעל שליטה במאגר מידע שלא פירט על דרישת מידע אישי, כי הוא מוסר דרך קבע מידע בהתאם [[לסעיף 23ג]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(א)]].
:: (2) היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ-30,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 30,000 שקלים חדשים.
: (ד)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם:
::: (א) פנה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע, והפנייה נעשתה לקבוצה בלתי מסוימת של בני אדם, בלי שמסר לו הודעה כנדרש [[בסעיף 11]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
::: (ב) לא מינה ממונה על אבטחת מידע, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב(א)]];
::: (ג) לא מינה ממונה על הגנת הפרטיות, בניגוד להוראות [[סעיף 17ב1(א)(1) או (2)]];
::: (ד) עיבד מידע אישי במאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, בלי שיש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו וכן רישום המציין למי מסר כל אוסף נתונים כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 17ה]];
::: (ה) בעל שליטה במאגר מידע שלא קִיים רישום של המידע האישי שמסר בהתאם [[לסעיף 23ג]], בניגוד להוראות [[סעיף 23ד(ב)]];
::: (ו) לעניין בעל שליטה במאגר מידע המנוי [[בסעיף 17ב1(א)(1) או (2)]] - לא מילא אחר הוראות ראש הרשות להפסקת הפרה או לתיקונה, בניגוד להוראות [[סעיף 23כה(ד)]];
::: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע, בצו, שהוראות פסקת משנה (ו) יחולו גם לעניין בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק המנוי [[בסעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]].
:: (2) בעיצום כספי לפי פסקאות משנה (ד) ו-(ה) יחושב סכום העיצום הכספי לפי מספר בני האדם שאין לגביהם רישום כאמור באותן פסקאות משנה.
:: (3) היה סכום העיצום הכספי לפי פסקה (1) קטן מ-20,000 שקלים חדשים, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - קטן מ-40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
: (ה)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - בסכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם:
::: (א) לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(א)]] להפסיק שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע שלא למטרה שלשמה נמסרה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(9)]], או להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שמהווה פגיעה בפרטיות לפי [[סעיף 2]];
::: (ב) עיבד מידע אישי במאגר מידע למטרה שאינה כדין, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]], אלא אם כן העיבוד נעשה רק בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::: (ג) לא מילא אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ב)]] להפסיק לעבד מידע אישי במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף, בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד להוראות כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע, או להפסיק להרשות לאחר לעבד בעבורו מידע אישי כאמור;
::: (ד) עיבד מידע אישי בלא הרשאה של בעל השליטה במאגר המידע, או בחריגה מהרשאה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]];
::: (ה) בעל שליטה במאגר מידע שמסר מידע מאת גוף ציבורי, בניגוד להוראות [[סעיף 23ב]], בלי שהתקיימו הוראות [[סעיף 23ג]].
:: (2) היה סכום העיצום הכספי כאמור בפסקה (1) קטן מ-200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים.
: (ו) עיבד בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מידע אישי במאגר שלא בהתאם למטרה שנקבעה לו, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)]], בנסיבות שבהן היה ניתן לקבוע כדין מטרה כאמור, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע [[בפרט (1) לתוספת השלישית]].
: (ז) לא מסר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע מסמך או עותק מחומר מחשב למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 23י(א)(2) או (3)]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בשיעור של 300,000 שקלים חדשים.
: (ח) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 36]], כמפורט [[בטור א' לתוספת השלישית]], החלה עליו, רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע לגביו [[התוספת האמורה|בטור ב', בטור ג', בטור ד' או בטור ה']] לצד אותה הוראה, לפי העניין, ואם מאגר המידע הוא מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה [[בתוספת האמורה]] ויש בו מידע על אודות 1,000,000 בני אדם ומעלה, רשאי ראש הרשות להטיל עליו כפל הסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ה']] לצד אותה הוראה.
: (ט)(1) הפר בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 36]], [[בתוספת הרביעית]], כמפורט [[בטור א' בחלק א' לאותה תוספת]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.
:: (2) לא מילא בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע אחר הוראות ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] להפסיק הפרה של הוראות התקנות כאמור [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], רשאי ראש הרשות להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[התוספת האמורה|בטור ב']] לצד אותה הוראה [[באותה תוספת]].
: (י)(1) נמסרה למחזיק במאגר מידע דרישת תשלום בשל הפרת הוראה כאמור בסעיף קטן (ח), יודיע על כך ראש הרשות לבעל השליטה במאגר המידע בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה למחזיק, ויורה לבעל השליטה במאגר לפעול להפסקת ההפרה בידי המחזיק, והכול בתוך תקופה, כפי שיורה ראש הרשות.
:: (2) לא הופסקה ההפרה כאמור בפסקה (1) ולא ביצע בעל השליטה במאגר מידע את שדרש ממנו ראש הרשות לשם הפסקת ההפרה, רשאי ראש הרשות למסור לו הודעה על כוונת חיוב כאמור [[בסעיף 23כז]] בשל אותה הפרה, ויחולו לגבי בעל השליטה במאגר המידע לעניין אותה הפרה, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי [[סימן זה]], כאילו הוא היה המפר; סכום העיצום הכספי שיוטל על בעל השליטה במאגר המידע בשל הפרה כאמור יהיה הסכום שניתן להטיל על המחזיק בשל אותה הפרה.

@ 23כז. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין ראש הרשות, בין השאר, את אלה:
:: (1) פירוט המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני ראש הרשות לפי הוראות [[סעיף 23כח]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 23ל]], ושיעור התוספת.

@ 23כח. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 23כז]] רשאי לטעון את טענותיו, לפני ראש הרשות, בכתב או בעל פה, לפי החלטת ראש הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 23כט. החלטת ראש הרשות ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 23כח]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 23לא]].
: (ב) החליט ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו וכן את זכותו של המפר להגיש ערעור בתוך 45 ימים לפי [[סעיף 23מה]];
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט ראש הרשות את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 23כח]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 23ל. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א)(1) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק המאה שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
:: (2) הוגש ערעור על החלטת דרישת התשלום, לא תבוא במניין הימים לעניין פסקה (1) התקופה שעד להכרעת בית המשפט בעניין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], שבוצעה לאחר המועד לתשלום העיצום הכספי, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 23לא. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ראש הרשות אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת החמישית]] ובשיעורים הקבועים בה.

@ 23לב. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני ראש הרשות כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש הרשות או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור, לפי העניין.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בסעיף 23כו]] והסכומים הקבועים [[בתוספת השלישית]], [[בתוספת הרביעית]] [[ובתוספת החמישית]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה בשנת 2026; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) ראש הרשות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 23לג. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 23כט]].

@ 23לד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], בשינויים המחויבים.

@ 23לה. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ג': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23לו. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן ב']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) בהתראה מינהלית יציין ראש הרשות מהו המעשה המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, ואת אופן החישוב של סכום העיצום, כאמור [[בסעיף 23לח]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 23לז]].
: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ״ו–2026]].))

@ 23לז. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 23לו]], רשאי הוא לפנות לראש הרשות, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל ראש הרשות בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת ראש הרשות תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 23לח. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת, ויחולו הוראות [[סעיף 23ל(א)]], וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 23ל(ב)]], וראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23לט. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 23כו]], והתקיימו נסיבות שקבע שר המשפטים, רשאי ראש הרשות למסור למפר הודעה בכתב על אפשרותו להגיש לראש הרשות כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שניתן להטיל עליו לפי הוראות [[סימן ב']].

@ 23מ. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 23לט]] ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש הרשות ושתחילתה ביום הגשת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) ראש הרשות רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות, לשם הקטנת הנזק שנגרם מההפרה או מניעת הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הרשות עירבון בסכום העיצום הכספי שראש הרשות היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]].
: (ד) ראש הרשות רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

@ 23מא. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן זה]], בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 23לט]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לראש הרשות כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו ראש הרשות הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 23כז]].
: (ב) ראש הרשות רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 23מב. הפרת התחייבות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 23ל(א)]] או כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 23ל(ב)]], לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) ראש הרשות ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 23כז]], בשינויים המחויבים;
::: (ב) מסר ראש הרשות למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 23כט(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני ראש הרשות לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 23כט(ד)]], יחלט ראש הרשות את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט ראש הרשות, לפי [[סעיף 23מ(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 23כט]] הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית, מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;
:: (2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 23מ(ב)]] - יחלט ראש הרשות את העירבון, ואם החליט, לפי [[סעיף 23מ(ד)]], לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי [[סעיף 23כט]] לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת ראש הרשות על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ראש הרשות לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.
: (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו ראש הרשות להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]], בשל אותה הפרה.

@ 23מג. השבת העירבון (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

=== סימן ה': הוראות שונות לעניין עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23מד. עיצום כספי בשל הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות לפי חוק זה וכן על מעשה המהווה הפרה של הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 23כו]] ושל הפרה לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 23מה. ערעור, עיכוב ביצוע והחזר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על הפעלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי [[סימנים ב' עד ה']] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ביצוע הפעולה.
: (ב) אין בהגשת ערעור על החלטת ראש הרשות לפי [[סימנים ב' עד ה']], כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש הרשות או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת ראש הרשות, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה, ורשאי הוא להחזיר את העניין עם הוראות לראש הרשות.
: (ד) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

@ 23מו. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הטיל ראש הרשות עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד, אלא אם כן הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד ושמו של התאגיד כשם הבעלים היחיד שלו.
: (ב) פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע אלא לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 23כח]], ובלבד שראש הרשות הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 23כז]].
: (ג) הוגש ערעור על החלטת ראש הרשות להטיל עיצום כספי, יפרסם ראש הרשות, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), ראש הרשות -
:: (1) לא יפרסם את שמו של מפר שהוא תאגיד, אם שוכנע כי ההפרה היא קלת ערך בנסיבות העניין, אלא אם כן הפרסום נחוץ לאזהרת ציבור בני האדם שפרטיהם נמצאים במאגר;
:: (2) יפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד או של תאגיד ששמו כשם הבעלים היחיד שלו, אם סבר שהדבר נחוץ לאזהרת הציבור.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש הרשות פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ו) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 23מז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת, כאמור [[בסעיף 23טז]]; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו ראש הרשות הליכים לפי [[סימנים ב' עד ה']] בשל ההפרה.

@ 23מח. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ראש הרשות רשאי לאצול את סמכויותיו לפי [[סימנים ב' עד ה']] לעובד בכיר הכפוף אליו ישירות ואחראי על תחום העיצומים הכספיים; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ו': צו הפסקה שיפוטי (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23מט. צו שיפוטי להפסקת פעולות עיבוד מידע או צו למחיקת מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה של הוראות לפי [[סעיף 2(9)]], [[8(ב), (ג) או (ד)]], [[17]] [[או 23ב]], רשאי הוא לבקש מבית משפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה - בית המשפט) לתת צו לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, להפסקת פעולות עיבוד מידע הגורמות להפרה או שיש חשש שיגרמו להפרה (בסעיף זה - צו הפסקה), וכן רשאי בית המשפט להורות לשם כך על מחיקת המידע האישי שבמאגר המידע במלואו (בסעיף זה - צו מחיקה).
: (ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א), כפי שהתבקש או בשינויים, אם שוכנע כי התקיימו כל אלו:
:: (1) יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עומדת להתבצע במאגר מידע הפרה כאמור באותו סעיף קטן;
:: (2) אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה למניעת ביצוע ההפרה;
:: (3) הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מההפרה עולה על הנזק שעלול להיגרם ממתן הצו הנוגע אליה, ובכלל זה הפגיעה בחופש הביטוי שעלולה להיגרם ממתן הצו;
:: (4) חומרת ההפרה מצדיקה את מתן הצו.
: (ג)(1) צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט, ואם הצו מופנה כלפי מחזיק - גם למחזיק, ככל שהדבר ניתן, ובדרך המתאימה בנסיבות העניין.
:: (2) צו הפסקה שלא במעמד צד כאמור בפסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; בתקופה כאמור לא יינתן צו מחיקה.
:: (3) בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לאחר שניתנה לבעל השליטה במאגר המידע או למחזיק במאגר המידע, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו לפי סעיף זה אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.
: (ה) על הליך לפי סעיף זה יחולו הוראות [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], בשינויים המחויבים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי דין בהליך לפי סעיף זה; עד לקביעת הוראות כאמור, יחולו הוראות [[תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע&quot;ז-2017]], בשינויים המחויבים.

== פרק ד'4: סמכויות אכיפה ועונשין (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': סמכויות אכיפה (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23נ. הסמכת חוקרים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות רשאי להסמיך חוקר מקרב עובדי המדינה, שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (להלן - חוקר), אם התקיימו בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של ראש הרשות אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, ועמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שנקבעו, כפי שהורה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 23נא(א)(3)]] - הוא בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הגנת הפרטיות, כפי שהורה שר המשפטים.
: (ב) הסמכתו של חוקר לפי סעיף זה, תהיה בתעודה החתומה בידי ראש הרשות, שמעידה על תפקידו כחוקר ועל סמכויותיו לפי חוק זה (להלן - תעודת חוקר).
: (ג) הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות להגנת הפרטיות.

@ 23נא. סמכויות אכיפה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 5]], בנסיבות המנויות [[בסעיף 2(9)]], והחשד הוא שהעבירה נעברה לגבי ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם במאגר מידע, או היה לחוקר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי [[פרק ב']] או לפי [[פרק זה]], רשאי הוא -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]] והוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס&quot;ב-2002]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חפץ הקשור לעבירה כאמור;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב לפי [[סעיפים 23 עד 24 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו.
: (ב) על ביצוע חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו-(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31 עד 42]] [[+|ו-45, לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך; הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ג)(1) היה לחוקר יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחוקרו במקום הימצאו; היה הזיהוי בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום הימצאו, רשאי החוקר לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו למשרדי הרשות או לזמנו למשרדי הרשות למועד אחר שיקבע; מי שזומן למשרדי הרשות, יתייצב במועד שזומן אליו.
:: (2) על עיכוב לפי פסקה (1) יחולו הוראות [[+|סעיפים 66]], [[+|67]], [[+|ו-72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות לחוקר והסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לראש הרשות או לחוקר שהוא הסמיך לכך, ויראו את משרדי הרשות שראש הרשות הכריז עליהם בהודעה ברשומות כתחנת משטרה לעניין הוראות [[חוק המעצרים]].

@ 23נב. זיהוי חוקר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) מתקיימות לגביו הוראות לעניין זיהוי מפקח לפי [[סעיף 23יא]], בשינויים המחויבים;
:: (2) הוא לובש מדי חוקר, בצבע ובצורה שהורה ראש הרשות לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.
: (ב) הוראות [[סעיף 23יב(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין החובות כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ב': עבירות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 23נג. הפרעה לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המפריע לראש הרשות, לחוקר או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 23נד. הטעיית ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני (תיקון: תשפ&quot;ד)
: העושה אחד מאלה בכוונה להטעות את ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני, דינו - מאסר שנתיים:
: (1) כולל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי [[סעיף 9]] או בהודעה על שינוי בפרטים המנויים [[בסעיף 9(ב)]] או בהודעה לפי [[סעיף 8א(ב)]];
: (2) מוסר פרטים שאינם נכונים במענה לדרישה של מפקח לפי [[סעיף 23י(א)(1) עד (3)]] או של מומחה חיצוני לפי [[סעיף 23יח(ו)]].

@ 23נה. עיבוד מידע ממאגר מידע בלא הרשאה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המעבד מידע אישי ממאגר מידע בלא הרשאה מאת בעל השליטה במאגר המידע, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ג)]], דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 23נו. מסירת פרטים לא נכונים בפנייה לקבלת מידע (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הפונה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבוד המידע במאגר מידע ומוסר לו פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות [[סעיף 11]], בכוונה להטעותו באשר למסירת המידע האישי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 23נז. מסירת מידע מגוף ציבורי שלא כדין (תיקון: תשפ&quot;ד)
: גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]] שהוא תאגיד, עובד של גוף ציבורי כאמור או מי שפועל מטעם גוף ציבורי כאמור, המוסר מידע אישי שעל העברתו חל איסור לפי הוראות [[סעיף 23ב]], במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבד אותו, דינו - מאסר שלוש שנים.

== פרק ד'5: הוראות לעניין בחירות (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 23נח. [[פרק ד'5]] - הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בחירות כלליות לרשויות&quot; - הבחירות הכלליות כמשמעותן [[בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]];
:- &quot;בחירות לרשות מקומית&quot; - בחירות כהגדרתן [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או [[בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ&quot;ד-1994]], למעט בחירות לוועד המקומי של יישוב במועצה אזורית;
:- &quot;ועדת הבחירות המרכזית&quot; - כמשמעותה [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חוק הבחירות (דרכי תעמולה)&quot; - [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק המועצות האזוריות&quot; - [[=חוק המועצות האזוריות|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חוק הרשויות המקומיות (בחירות)&quot; - [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;יושב ראש ועדת בחירות אזורית&quot; - יושב ראש ועדת בחירות אזורית שנקבע לפי [[סעיף 17ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], בנוגע לבחירות לרשות מקומית שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן;
:- &quot;מועמד בבחירות לרשות מקומית&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מתחילת תקופת הבחירות הכלליות לרשויות ועד יום הגשת הרשימות -
::: (א) מפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] וסיעה של הכנסת;
::: (ב) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]];
::: (ג) מי שזכאי, לפי [[סעיף 16(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]], לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי [[סעיף 16(ג) לחוק האמור]];
::: (ד) מי שזכאי, לפי [[סעיף 5ב(א)(1) לחוק המועצות האזוריות]], לקבל מידע פנקס, והמידע נמסר לו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) החל מיום הגשת רשימות מועמדים - רשימת מועמדים בבחירות למועצה של רשות מקומית ומועמד לראש רשות מקומית וכן מי שהגיש את רשימת המועמדים או הצעת המועמד, למעט קבוצה של בוחרים;
:- &quot;מפלגה&quot; - כהגדרתה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], ולעניין החלק מתקופת בחירות לכנסת המתחיל ביום שלאחר המועד האחרון להגשת רשימת מועמדים לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית - מפלגה כאמור שהגישה רשימת מועמדים המשתתפת בבחירות לכנסת;
:- &quot;תקופות בחירות&quot; - תקופת הבחירות לכנסת או תקופת הבחירות הכלליות לרשויות;
:- &quot;תקופת הבחירות הכלליות לרשויות&quot; - תקופה שתחילתה ביום ה-101 שלפני יום הבחירות הכלליות לרשויות, וסיומה ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות האמור;
:- &quot;תקופת בחירות לכנסת&quot; - תקופה שתחילתה ביום הקובע, כהגדרתו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]], וסיומה ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת]];
:- &quot;תקופת הבחירות לרשות&quot; - תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים או הצעות המועמד וסיומה היום ה-14 שלאחר יום הבחירות.

@ 23נט. הפעלת סמכויות לפי [[פרקים ד'1]] [[ו-ד'3]] בתקופות בחירות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ראש הרשות, מפקח או חוקר לא יפעיל, בתקופות בחירות, סמכות הנתונה לו לפי סעיפים המנויים להלן בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, הנוגעת למאגר מידע אשר מפלגה או מועמד בבחירות לרשות מקומית הם בעלי השליטה בו, שהם או מי שמחזיק במאגר מידע כאמור מטעמם ביצעו, אלא אם כן קיבל אישור לפי סעיף קטן (ב):
:: (1) כניסה למקום, לפי [[סעיף 23י(א)(4)]];
:: (2) הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב במסגרת בירור מינהלי, לפי [[סעיף 23יד]];
:: (3) הגשת בקשה לצו הפסקה, לפי [[סעיף 23מט]];
:: (4) סמכות לתפוס כל חפץ, לפי [[סעיף 23נא(א)(2)]];
:: (5) הגשת בקשה לצו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב, לפי [[סעיף 23נא(א)(3)]];
:: (6) הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 23כז]];
:: (7) מסירת התראה מינהלית, לפי [[סעיף 23לו]];
:: (8) מסירת הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, לפי [[סעיף 23לט]].
: (ב) סמכות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתופעל -
:: (1) בתקופת בחירות לכנסת, לעניין מאגר מידע אשר מפלגה היא בעלת השליטה בו - באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית;
:: (2) בתקופת בחירות כלליות לרשויות, לעניין מאגר מידע שמפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או סיעה של הכנסת היא בעלת שליטה בו - באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ולעניין מאגר מידע אשר מועמד אחר בבחירות לרשויות מקומיות הוא בעל השליטה בו - באישור יושב ראש ועדת בחירות אזורית.
: (ג) לפני מתן אישור לפי סעיף זה ייתן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת הבחירות האזורית, לפי העניין, הזדמנות למפלגה או למועמד בבחירות ברשות המקומית הנוגעים בדבר להשמיע את טענותיהם; ואולם לגבי סמכות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (5) רשאי יושב ראש ועדת בחירות כאמור לתת אישור להפעלת הסמכות בלי לבקש את עמדת המפלגה או המועמד בבחירות ברשות המקומית, מטעמי דחיפות או אם יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הפעלת הסמכות המבוקשת; נסיבות העניין וטעמי הדחיפות יפורטו בהחלטת יושב הראש.
: (ד) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית לא ייתן אישור להפעלת סמכות לפי סעיף זה, אם מצא כי הדבר יפגע באופן מהותי ביכולתם של המפלגה או של המועמד בבחירות ברשות המקומית, לפי העניין, להתמודד בבחירות או לנהל את הקשר עם ציבור הבוחרים, וכי עוצמת הפגיעה הצפויה כאמור עולה על הסיכון לפגיעה בפרטיות ועל הסיכון לפגיעה באינטרס הציבורי העומד בבסיס הפעלת הסמכות; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים.
: (ה) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש ועדת בחירות אזורית הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ו) החליט ראש הרשות, מפקח או חוקר להפעיל סמכות לפי סעיף זה בתקופת בחירות לרשות מקומית שמתקיימות ביום שאינו יום הבחירות הכלליות לרשויות, בנוגע למאגר מידע שהמועמד בבחירות לרשות מקומית הוא בעל השליטה בו, רשאי המועמד בבחירות לרשות מקומית לבקש מיושב ראש ועדת בחירות אזורית, ואם הוא מפלגה כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] או סיעה של הכנסת - מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לקבוע כי הסמכות האמורה לא תופעל בתקופת הבחירות לאותה רשות מקומית, אם ימצא כי התקיים האמור בסעיף קטן (ד), או להתנות את הפעלת הסמכות בתנאים; על בקשה והחלטה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ה), בשינויים המחויבים.
: (ז) על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17ד]] [[ו-17ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)]], בשינויים המחויבים.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין בחירות לרשות מקומית אחרת או למועצה אזורית אחרת המתוקצבת מתקציב המדינה, למעט ועד מקומי.
: ((פורסמו [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים), התשפ״ה–2025]].))

== פרק ה': שונות (תיקון: תשמ&quot;ה) ==

@ 24. דין המדינה (תיקון: תשמ&quot;ה)
: חוק זה חל על המדינה.

@ 25. מות הנפגע
: (א) אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.
: (ב) אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

@ 26. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 27. החלת הוראות [[מחוק איסור לשון הרע]]
: על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות [[+|סעיפים 21]], [[+|23]] [[ו-24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 28. ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם
: במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

@ 29. צווים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;
:: (2) על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;
:: (3) על מסירת החומר הפוגע לנפגע;
:: (4) על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו [[בסעיף 23ה]], או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

@ 29א. פיצוי בלא הוכחת נזק (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 5]], רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
: (ב)(1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי [[סעיף 4]], רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
:: (2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
: (ג) לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
: (ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - מדד חודש מאי 2007.

@ 30. אחריות בשל פרסום בעתון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא של העתון.
: (ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;עורך עתון&quot; - לרבות עורך בפועל.

@ 31. אחריות של מדפיס ומפיץ (תיקון: תשע&quot;ז)
: פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

@ 31א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 31ב. עוולה בנזיקין (תיקון: תשנ&quot;ו)
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות [[פרקים ב']] [[או ד']] או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 32. חומר פסול לראיה
: חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.

@ 33. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].))

@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ&quot;ה-1965]].))

@ 35. שמירת דינים
: הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.

@ 36. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר:
: (1) תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017]].))
: (2) תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס&quot;א–2001]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].))
: (3) כללי התנהגות ואתיקה לבעלי שליטה או למחזיקים של מאגרי מידע ולעובדיהם;
: (4) הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

@ 36א. אגרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשפ&quot;ד)
: (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע אגרות בעבור עיון במאגרי מידע לפי חוק זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 36ב. שינוי התוספות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, לתקן את [[התוספת השלישית]], [[התוספת הרביעית]] [[והתוספת החמישית]].

@ 37. תחילה
: תחילתו של [[פרק ב']] ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;&quot;הרשות&quot;, &quot;הרשות להגנת הפרטיות&quot;&quot;, בסעיף 3]]))) ====
=== נוסח [[dec1890-2022 |  החלטת הממשלה מס' 1890]] ===
@ : נושא ההחלטה:
: עצמאות הרשות להגנת הפרטיות ותיקון החלטת ממשלה
@ : מחליטים:
: בהמשך [[2006_des4660 | להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19 בינואר 2006]], [[2012_des4820 | מס' 4820 מיום 28 ביוני 2012]] [[page:dec3019 | ומס' 3019 מיום 7 בספטמבר 2017]]:

@ 1. : (א) הרשות להגנת הפרטיות (להלן: הרשות) היא יחידה במשרד המשפטים שבראשה עומד ראש הרשות.
: (ב) הרשות תהיה עצמאית בהפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות.

@ 2. : תפקידי הרשות הם בין היתר אלו:
: (א) לפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981 והתקנות שלפיו ביחס למאגרי מידע.
: (ב) לחקור חשדות לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981 ביחס למאגרי מידע בהתאם לסמכויותיה על פי דין.
: (ג) להעלות את המודעות בציבור לזכות לפרטיות במאגרי מידע, לערך ההגנה על הפרטיות ולחשיבותו בעידן המידע, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
: (ד) לטפל בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981.
: (ה) לפתח וליישם תוכניות מקצועיות והכשרות בתחומי פעילותה.
: (ו) לקדם ולקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם ובמסגרת פורומים בין-לאומיים שבהם משתתפים גופים מקבילים.
: (ז) לבצע את סמכויות רשם הגורמים המאשרים לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 3. : (א) בהמשך להחלטות הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ומס' 3543 מיום 11.2.2018, לקבוע כי תנאי הכשירות למינוי כראש הרשות יהיו כדלקמן:
:: (1) מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית המשפט המחוזי;
:: (2) לא ימונה לראש הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) יובהר, כי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4470 מיום 8.2.2009, ראש הרשות ימונה לתקופת כהונה אחת בת שש שנים.

@ 4. : לתקן את החלטת הממשלה מס' 4660 מיום 19.1.2006 ולקבוע כי:
: (א) הממשלה תמנה את ראש הרשות בהודעה ברשומות כרשם לעניין [[חוק זה|סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) שר המשפטים ימנה את ראש הרשות כרשם לעניין [[סעיף 9 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[פסקה (12) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot;, בסעיף 3]]))) ====
@ (1) : מידע על חברות בארגון עובדים כאמור [[בתקנה 7 לתקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23כו(ח)]]))) ====
=== עיצום כספי על הפרת [[תקנות אבטחת מידע]] ===
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גורם חיצוני&quot; - כמשמעותו [[תקנות אבטחת מידע|בתקנה 15(א) לתקנות]];
:- &quot;יחיד&quot; - אדם וקרובו, אדם ובא כוחו; לעניין זה &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה;
:- &quot;מאגר המנוהל בידי יחיד&quot; - מאגר מידע שבעל השליטה בו הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד או תאגיד בבעלות שני יחידים, ושלכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן:
:: (1) מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) מאגר מידע שיש בו מידע אישי על אודות 10,000 בני אדם ומעלה;
:: (3) מאגר מידע הכולל מידע אישי שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית&quot; - מאגר מידע שאינו מאגר המנוהל בידי יחיד שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) מטרתו העיקרית אינה איסוף מידע אישי לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) בעל השליטה במאגר המידע אינו גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23]];
:: (3) אם יש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת מתקיים בו גם אחד מאלה:
::: (א) מספר בעלי ההרשאה למאגר אצל בעל השליטה אינו עולה על עשרה;
::: (ב) המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת רק על אודות המועסקים אצל בעל השליטה או הספקים שלו, הוא משמש למטרות ניהול העסק של בעל השליטה במאגר המידע בלבד והוא מהסוגים שלהלן בלבד:
:::: (1) מידע לפי פסקאות (2), (6) ו-(8) עד (10) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot;;
:::: (2) מידע אישי על נטייתו המינית של המועסק או של בן זוגו, הנובע ממידע שמסר המועסק;
:::: (3) מידע אישי על אודות אמונותיו הדתיות;
:::: (4) מידע אישי שהוא מזהה ביומטרי כאמור בפסקה (4) להגדרה &quot;מידע בעל רגישות מיוחדת&quot; שהוא תמונת פנים בלבד;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית&quot; - מאגר שאינו מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד ואינו מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה ומתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) מטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר;
:: (2) בעל השליטה בו הוא גוף ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 23 לחוק]];
:: (3) המאגר כולל מידע בעל רגישות מיוחדת, למעט מידע בעל רגישות מיוחדת המוחרג בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית&quot;;
:- &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה&quot; - מאגר מידע שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) מאגר מידע כאמור בפרט (1) להגדרה &quot;מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית&quot; או מאגר מידע שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת שמספר בעלי ההרשאה אצל בעל השליטה בו עולה על 100 או שיש בו מידע אישי על אודות 100,000 בני אדם ומעלה;
:: (2) מאגר מידע שיש בו מזהים ביומטריים של 100,000 בני אדם ומעלה;
:- &quot;תקנות אבטחת מידע&quot; - [[=תקנות אבטחת מידע|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע&quot;ז-2017]].

@ : {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | ההפרה !! colspan=&quot;4&quot; width=&quot;40%&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר המנוהל בידי יחיד}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבסיסית}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית}} !! width=&quot;10%&quot; | {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} {{מוקטן|מאגר שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) הכנת מסמך הגדרות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא הגדיר במסמך הגדרות המאגר את כל העניינים האמורים [[בתקנה 2(א) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[אותה תקנה]], לרבות סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע לפי תקנת משנה (3), בשים לב לרשימת סוגי המידע המהווים מידע בעל רגישות מיוחדת לפי [[סעיף 3 לחוק]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) עדכון מסמך הגדרות מאגר: בעל שליטה במאגר מידע שלא עדכן את מסמך הגדרות המאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 2(ב) לתקנות אבטחת מידע]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בדיקת מידע עודף: בעל שליטה במאגר מידע שלא בחן או תיעד את הבחינה אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר, בניגוד להוראות [[+|תקנה 2(ג)]] [[או 19(ב) לתקנות אבטחת מידע]] || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) הכנת נוהל אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע במסמך נוהל אבטחת מידע בהתאם למסמך הגדרות המאגר [[ותקנות אבטחת מידע]] (להלן - נוהל אבטחה), בניגוד להוראות [[תקנה 4(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) נוהל אבטחה - הכנה, שמירה וקביעת הוראות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא עשה אחד מאלה:
:: (א) שמר את נוהל האבטחה כך שפרטים ממנו יימסרו לבעלי הרשאה רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע תפקידיהם, בניגוד להוראות [[תקנה 4(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) כלל בנוהל האבטחה את הפרטים המנויים [[בתקנה 4(ג) לתקנות אבטחת מידע]]; ולעניין מאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה - כלל בו התייחסות לפרטים המנויים [[בתקנה 4(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות כאמור [[בתקנה 9(ב)(2) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ג) קבע בנוהל האבטחה הוראות לעניין התמודדות עם אירועי אבטחת מידע או לעניין דיווח לבעל השליטה במאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 11(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ד) פירט בנוהל האבטחה את העניינים המנויים [[בתקנה 15(א)(2)(א) עד (ה) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[תקנה 15(א)(3) לתקנות האמורות]]
| - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) מבנה המאגר ומערכותיו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא החזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע או רשימת מצאי מעודכנת של מערכות המאגר, בהתאם להוראות [[תקנה 5(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) מסירת פרטי מבנה המאגר ורשימת מצאי: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר את המסמך המעודכן של מבנה מאגר המידע או את רשימת המצאי לפי הרשאות הגישה שנקבעו בהתאם להוראות [[תקנה 5(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : (8) הגנת מערכות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הבטיח כי המערכות המפורטות [[בתקנה 5(א)(1) לתקנות אבטחת מידע]] יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, באופן התואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו, בהתאם להוראות [[תקנה 6(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 1,000 || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : (9) סקר סיכונים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע, שלא דאג לכך שייערך סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע אחת ל-18 חודשים לפחות (להלן - סקר סיכונים), או שלא דן בתוצאות סקר הסיכונים שהועברו לו ולא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהן, או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו במסגרת סקר הסיכונים, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || - || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : (10) מבדקי חדירות: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו מבדקי חדירות למערכות המאגר, אחת ל-18 חודשים לפחות, או שלא דן בתוצאות מבדקי החדירות או שלא פעל לתיקון הליקויים שהתגלו, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || - || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : (11) בקרה ותיעוד כניסה לאתרים: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים לבקרה ולתיעוד בהתאם להוראות [[תקנה 6(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : (12) ניהול כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלי שנקט אף אמצעי סביר כאמור [[בתקנה 7(א) לתקנות אבטחת מידע]], בניגוד להוראות [[אותה תקנה]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : (13) הדרכת כוח אדם: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנתן גישה למידע המצוי במאגר או ששינה את היקף ההרשאה שניתנה, בלא שקיים לפני כן הדרכות או בלא שמסר לבעלי ההרשאות מידע כנדרש, בניגוד להוראות [[תקנה 7(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : (14) הדרכה תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים פעילות הדרכה תקופתית לבעלי ההרשאות שלו, בניגוד להוראות [[תקנה 7(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : (15) קביעה וניהול של הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קבע הרשאות גישה של בעלי הרשאות למאגר המידע ולמערכות המאגר, בניגוד להוראות [[תקנה 8(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין, או שלא ניהל רישום מעודכן של ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות [[תקנה 8(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין (להלן - רשימת הרשאות תקפות) || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : (16) יישום נוהל הרשאות גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא נקט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי המאגר וטיבו, כדי לוודא כי הגישה למאגר המידע ולמערכות המאגר נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד לפי רשימת ההרשאות התקפות, בניגוד להוראות [[תקנה 9(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : (17) יישום נוהל הרשאות הגישה לגבי בעל הרשאה שסיים את תפקידו: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לביטול ההרשאות של בעל הרשאה שסיים את תפקידו, בניגוד להוראות [[תקנה 9(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : (18) מנגנון בקרה ותיעוד גישה: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא ביצע אחד מאלה:
:: (א) דאג שינוהל מנגנון בקרה, בניגוד להוראות [[תקנה 10(א) ו-(ב) לתקנות אבטחת מידע]] (להלן - מנגנון בקרה) או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) קבע נוהל בדיקה שגרתי של נתוני התיעוד של מנגנון הבקרה וערך דוח של הבעיות שהתגלו וצעדים שננקטו בעקבותיהן, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ג) דאג שנתוני התיעוד של מנגנון הבקרה יישמרו למשך 12 חודשים לפחות, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ד) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ד) יידע את בעלי ההרשאות במאגר בדבר קיום מנגנון הבקרה, בניגוד להוראות [[תקנה 10(ה) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין
| - || - || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : (19) תיעוד אירוע אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לתיעוד כל מקרה שבו התגלה אירוע המעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או לחריגה מהרשאה (להלן - אירועי אבטחת מידע), בניגוד להוראות [[תקנה 11(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : (20) דיון תקופתי באירועי אבטחת מידע: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא קיים דיון באירועי אבטחת המידע או שלא בחן את הצורך בעדכון נוהל האבטחה ותיעד דיון ובחינה כאמור, בניגוד להוראות [[+|תקנה 11(ג)]] [[ותקנה 19(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[-#11|התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : (21) דיווח לרשות אודות אירוע אבטחה חמור: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הודיע לראש הרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור, או שלא דיווח לראש הרשות על הצעדים שנקט בעקבות האירוע, בניגוד להוראות [[תקנה 11(ד)(1) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 80,000 || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : (22) עדכון מערכות המאגר: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שייערכו עדכונים שוטפים של מערכות המאגר, לרבות חומר המחשב הנדרש לפעולתן, או לכך שלא ייעשה שימוש במערכות שהיצרן לא תומך בהיבטי אבטחה שלהן בלא שניתן כל מענה אבטחתי, בניגוד להוראות [[תקנה 13(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : (23) אבטחת חיבור ברשת: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שחיבר את מערכות המאגר לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת, בלא התקנת כל אמצעי הגנה, בניגוד להוראות [[תקנה 14(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || 2,000 || 2,000 || 40,000 || 160,000
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : (24) בקרה ופיקוח על גורם חיצוני (מיקור חוץ): בעל שליטה במאגר מידע שהתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שירות, שלא קבע במפורש בהסכם עם הגורם החיצוני את העניינים המנויים [[בתקנה 15(א)(2) לתקנות אבטחת מידע]] או שלא נקט כל אמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הגורם החיצוני בהוראות שנקבעו בהסכם האמור בעניינים המפורטים [[בפסקאות משנה (ד) ו-(ו) עד (ח) בתקנה האמורה]], בניגוד [[לתקנה 15(א)(4) לתקנות אבטחת מידע]] || - || 4,000 || 80,000 || 320,000
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : (25) תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא שמר באופן מאובטח, במשך שנה לפחות, את הנתונים הנצברים במסגרת יישום הוראות [[+|תקנות 6(ב)]], [[+|8 עד 11]], [[+|14]], [[+|15(א)(4)]] [[ו-16 לתקנות אבטחת מידע]], החלות עליו, בניגוד להוראות [[תקנה 17(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות אבטחת מידע]], לפי העניין || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : (26) גיבוי נתוני התיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא עשה אחד מאלה:
:: (א) גיבה את הנתונים שנשמרו באופן שיבטיח שיהיה ניתן, בכל עת, לשחזר את הנתונים למצבם המקורי, בניגוד להוראות [[תקנה 17(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין;
:: (ב) קבע במסמך את העניינים המנויים [[בתקנה 18(א)(1) ו-(3) לתקנות אבטחת מידע]] וכן קבע נהלים להבטחת שחזור הנתונים, כאמור [[בתקנה 17(ב) לתקנות האמורות]];
:: (ג) דאג לכך שיישמר עותק הגיבוי של הנתונים והנהלים האמורים [[בתקנה 18(א) לתקנות אבטחת מידע]] באופן שיבטיח את שלמות המידע ואת אפשרות שחזור המידע, בניגוד להוראות [[תקנה 18(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין
| - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : (27) הפרת חובות תיעוד: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא תיעד את אופן ביצועה של פעולה שאינה יצירת מסמך, שחלה עליו חובה או אחריות לבצעה לפי [[תקנות אבטחת מידע|התקנות]], בניגוד להוראות [[תקנה 19(ב) לתקנות האמורות]] || - || 1,000 || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : (28) הפרדת מערכות המאגר (מידור): בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא הפריד בין מערכות המאגר אשר ניתן לגשת מהן למידע אישי, לבין מערכות מחשוב אחרות המשמשות אותו, בניגוד להוראות [[תקנה 13(ב) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || - || - || 20,000 || 80,000
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : (29) ביקורת תקופתית: בעל שליטה במאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שלא דאג לכך שתיערך, אחת ל-24 חודשים לפחות, ביקורת פנימית או חיצונית, בניגוד להוראות [[תקנה 16(א) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין, או שלא דן בדוחות הביקורת שהועברו לו, או שלא בחן את הצורך בעדכון מסמך הגדרות המאגר או נוהל האבטחה בעקבותיהם, בניגוד להוראות [[תקנה 16(ג) לתקנות אבטחת מידע]] או להוראות [[התקנה האמורה]] כפי שהוחלה [[בתקנה 19(א) לתקנות האמורות]], לפי העניין || || - || 40,000 || 160,000
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23כו(ט)]]))) ====
=== עיצום כספי על הפרת [[תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] ===
@ : [[בתוספת זו]], &quot;תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי&quot; - [[=תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי|תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ&quot;ג-2023]].

=== חלק א' ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההפרה !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בעל שליטה במאגר מידע שלא הודיע בכתב לנושא המידע על החלטתו בבקשה לפי הוראות [[תקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], בניגוד להוראות [[תקנה 3(ד) לתקנות האמורות]] || 15,000 שקלים חדשים
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר, שמטרתו להבטיח כי במאגר המידע לא מוחזק מידע שאינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף או הוחזק או למטרה אחרת שלשמה מותר להחזיקו לפי כל דין (להלן - מידע שאינו נחוץ), בניגוד להוראות [[תקנה 4(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] || rowspan=&quot;3&quot; | סכום של 2 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי קטן מ-20,000 שקלים חדשים, ואם היה המידע האמור מידע בעל רגישות מיוחדת - קטן מ-40,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים או 40,000 שקלים חדשים, לפי העניין.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בעל שליטה במאגר מידע אשר לא הפעיל כל מנגנון ארגוני, טכנולוגי או אחר שמטרתו להבטיח כי המידע שבמאגר המידע נכון, שלם, ברור ומעודכן, בניגוד להוראות [[תקנה 5(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]]
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, ולא נקט כל אמצעי לתיקון המידע או מחיקתו, בניגוד להוראות [[תקנה 5(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]]
|}

=== חלק ב' ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;60%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההפרה !! width=&quot;40%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) בעל שליטה במאגר מידע שקיבל בקשה כתובה למחיקת מידע אישי כאמור [[בתקנה 3(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימו החריגים כאמור [[בתקנה 3(ב) לתקנות האמורות]], והוא לא מחק את המידע או ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר, באמצעים סבירים, לזהות את נושא המידע, בניגוד להוראות [[תקנה 3(ג) לתקנות האמורות]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]], שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות; || rowspan=&quot;4&quot; | סכום של 4 שקלים חדשים לכל אדם שמידע אישי על אודותיו נמצא במאגר המידע, ואם המידע האישי במאגר המידע היה מידע בעל רגישות מיוחדת - סכום של 8 שקלים חדשים לכל אדם; היה סכום העיצום הכספי כאמור קטן מ-200,000 שקלים חדשים, רשאי ראש הרשות להטיל על בעל שליטה במאגר מידע או על מחזיק במאגר מידע עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים; לעניין פרט (1), (3) ו-(4) - העיצום הכספי יחושב לפי מספר בני האדם שבעל השליטה לא מחק את המידע האישי על אודותיהם כנדרש או לא הודיע להם כנדרש [[+|בתקנה 3(ג)]] [[+|או 6(א)]] [[או 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], לפי העניין.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) בעל שליטה במאגר מידע אשר מצא כי במאגר המידע מוחזק מידע אישי שאינו נחוץ לפי [[תקנה 4(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]] ולא ביצע פעולות המבטיחות שלא יתאפשר לזהות את נושא המידע כאמור [[-|בתקנה 4(ג)]] ולא התקיימו הנסיבות הקבועות [[בתקנה האמורה]], ולא מחק את המידע האמור במועד המוקדם האפשרי בנסיבות העניין, בניגוד להוראות [[תקנה 4(ב) לתקנות האמורות]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) בעל שליטה במאגר מידע שקיבל מידע אישי על אודות אדם ולא הודיע לו כנדרש [[בתקנה 6(א) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימו אחת מהנסיבות הקבועות [[בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות]], בניגוד [[-|לתקנה 6(א) האמורה]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) בעל שליטה במאגר מידע שביקש להעביר את המידע האישי שקיבל לצד שלישי ולא הודיע על כך לנושא המידע כנדרש [[בתקנה 6(ב) לתקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי]], ולא התקיימה אחת מהנסיבות הקבועות [[בתקנה 6(ג) לתקנות האמורות]], בניגוד [[-|לתקנה 6(ב) האמורה]], וזאת לאחר שקיבל הודעה מאת ראש הרשות לפי [[סעיף 23כה(ג)]] שמעשיו מהווים הפרה, ולא הפסיק את ההפרה בתקופה שהורה עליה ראש הרשות.
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 23לא]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור לעניין גובה מחזור העסקאות&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין מפר החייב לפי דין במינוי רואה חשבון מבקר כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] - אישור שנתן רואה החשבון המבקר;
:: (2) לעניין מפר שהוא אגודה שיתופית - אישור של מי שביקר את חשבונותיה של האגודה השיתופית לפי [[סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות]];
:: (3) לעניין מפר אחר - אישור שנתן רואה חשבון או יועץ מס מייצג, כי גובה מחזור העסקאות שהציג המפר תואם לאמור במסמך שהוגש לרשות המסים בישראל או למוסד לביטוח לאומי לפי דין; לעניין זה, &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; לעניין מלכ&quot;ר כהגדרתו [[בחוק האמור]] - מחזור כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], ולעניין גוף ציבורי שאינו אחד האמורים - התקציב השנתי של אותו הגוף הציבורי;
:- &quot;עסק זעיר&quot; - מפר שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה לא עלה על 4 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;עסק קטן&quot; - מפר, למעט עסק זעיר, שמחזור העסקאות שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 4 מיליון שקלים חדשים ולא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים.

@ 2. הפחתה בשל התנהגות המפר
: ראש הרשות יפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעורים כמפורט להלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) בחמש השנים שקדמו להפרת ההוראה שבשלה מוטל על המפר עיצום כספי לא הוטל עליו עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית לפי [[סימנים ב' עד ה' בפרק ד'3]] בשל הפרת אותה הוראה - בשיעור של 20%; ואם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הוטל על המפר עיצום כספי או אמצעי אכיפה מינהלית כאמור - בשיעור של 10%;
: (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לראש הרשות - בשיעור של 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של ראש הרשות - בשיעור של 20%;
: (4) המפר חב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות לפי [[סעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)]] בלבד, ומינה ממונה כאמור, טרם מסירת ההודעה על כוונת חיוב - בשיעור של 10%; הפחתה כאמור תחול כל עוד לא קבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, צו לפי [[סעיף 23כו(ד)(1)(ז)]].

@ 3. הפחתה בשל תשלום או פיצוי אחר ששולם
: ראש הרשות רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשל פיצוי ששולם או שנפסק לחובת המפר בשל אותן הפרות - בשיעור שלא יעלה על 30%.

@ 4. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה ראש הרשות, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר בשיעור של 20%.

@ 5. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]], [[$ תוספת|3]] [[$ תוספת|ו-4]], רשאי ראש הרשות להפחית למפר מסכום העיצום הכספי המוטל עליו את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 70% מסכום העיצום הכספי.

@ 6. הפחתה לעסק זעיר או קטן
: מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, כי המפר הוא עסק זעיר או קטן, לפי העניין, יפחית את סכומי העיצום שיוטלו עליו, בין שהופחתו לפי [[$ תוספת|סעיף 2]], [[$ תוספת|3]] [[$ תוספת|או 4]] ובין שלא הופחתו כאמור, כך שסכום העיצום בשל הפרות לפי כל אחת מהפסקאות המפורטות להלן, לא יעלה על הסכום המפורט לצידן:
: (1) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(א) ו-(ב)]], [[$ תוספת שלישית|בפרטים (6) עד (8)]], [[$ תוספת שלישית|(11) עד (14)]] [[ו-(25) עד (28) לתוספת השלישית]], [[ופרט (1) בחלק א' לתוספת הרביעית]] | עבור עסק זעיר - 20,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 40,000 שקלים חדשים; }}
: (2) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(ג) עד (ו)]], [[$ תוספת שלישית|בפרטים (1) עד (5)]], [[$ תוספת שלישית|(9)]] [[$ תוספת שלישית|ו-(10)]], [[$ תוספת שלישית|(15) עד (24)]] [[ו-(29) לתוספת השלישית]], [[בפרטים (2) עד (4) לחלק א' לתוספת הרביעית]] [[ובחלק ב' לתוספת האמורה]] | עבור עסק זעיר - 50,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 100,000 שקלים חדשים; }}
: (3) {{טורים שווים | לעניין הפרות המנויות [[בסעיף 23כו(ז)]] | עבור עסק זעיר - 70,000 שקלים חדשים, ועבור עסק קטן - 140,000 שקלים חדשים; }}
: הפר מפר שהוא עסק זעיר או עסק קטן מספר הפרות לפי פסקאות (1) עד (3) - לא יישא המפר בסכום העולה על העיצום הכספי הגבוה מבין הפסקאות.

@ 7. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא ראש הרשות, לבקשת המפר, שסכום העיצום הכספי המוטל על המפר, בין שהופחת לפי [[$ תוספת|סעיף 2]], [[$ תוספת|3]], [[$ תוספת|4]] [[$ תוספת|או 6]] ובין שלא הופחת כאמור, עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, יפחית את סכום העיצום הכספי ל-5% ממחזור העסקאות שלו; ואולם לעוסק שאין לו מחזור עסקאות, ראש הרשות לא יפחית את סכום העיצום לפי סעיף זה לסכום קטן מהסכום המרבי שניתן להטיל לפי [[$ תוספת|סעיף 6]] לעניין עסק זעיר.
: (ב) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיף 6]] או סעיף זה, יגיש לראש הרשות אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר א' התשמ&quot;א (23 בפברואר 1981).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* משה נסים, שר המשפטים
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>rx6h7ji487lr771yvejqkvkc7w7vl4q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3084469</id>
      <parentid>3084276</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3084469</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1621" sha1="regi7pcerclsitkpupi6vpc8giwn94e" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו נמל חיפה (גבולות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>regi7pcerclsitkpupi6vpc8giwn94e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3084413</id>
      <parentid>3084277</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T13:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3084413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2017" sha1="54j8ofgb1y8gtq7wvufbvsf8a8liv53" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הנמלים]]
* [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(סיראות וסבלות)}}]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)|צו נמל חיפה {{מוקטן|(גבולות)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשדוד)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשקלון)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל עכו)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אילת)}}]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(תקנות רחצה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת דליקות בכלי שיט)}}]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינת חמרי נפץ ופריקתם)}}]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>54j8ofgb1y8gtq7wvufbvsf8a8liv53</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084470</id>
      <parentid>3084413</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3084470</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1922" sha1="mxpedy54ffkwo8oxc7ulxxrtm7q4he5" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]
* [[תקנות הנמלים]]
* [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(סיראות וסבלות)}}]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)|צו נמל חיפה {{מוקטן|(גבולות)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשדוד)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אשקלון)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל עכו)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל מרינה אילת)}}]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(תקנות רחצה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת דליקות בכלי שיט)}}]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינת חמרי נפץ ופריקתם)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>mxpedy54ffkwo8oxc7ulxxrtm7q4he5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3084408</id>
      <parentid>3084275</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3084408</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6192" sha1="59clen8n0y1uuaj43c3zu8gqdc5x1th" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל טבריה]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]
* [[מקור:חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]</text>
      <sha1>59clen8n0y1uuaj43c3zu8gqdc5x1th</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084468</id>
      <parentid>3084408</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3084468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6198" sha1="pxse4c37jmnb8gqduw5uanf85biw1eu" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל טבריה]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]</text>
      <sha1>pxse4c37jmnb8gqduw5uanf85biw1eu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית נ טז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>313057</id>
    <revision>
      <id>3084451</id>
      <parentid>3084281</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:29:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* האחים לא שיקרו לגמרי */</comment>
      <origin>3084451</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4408" sha1="svhy5pdx5c7rgumcgbwfu9iwu2mam7f" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ טו|טז|נ יז|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.}}
== וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר ==
האחים השתמשו בשיטה ידועה מאוד:
# '''שימוש בכוח הרשות'''. האחים טענו שאביהם המכובד אמר להם, וכפי שיוסף נשמע לו בעניין הקבורה כך הוא חייב להשמע לו מדבריהם.
# '''עדות בשם אדם שנפטר'''. אחרי מותו, יעקב לא יכול להעיד האם הדבר הוא אמת או לא. 
לפי [[חוקי חמורבי|'''חוקי חמורבי''']] מספר 7, 123, הסכם או תשלום חייב להיות בכתב או בנוכחות עדים, כדי להיות תקף. כאן אין הסכם חתום על ידי יעקב, אבל כל האחים הם עדים אחד לשני. אולם עדותם נחשבת לדבר שמועה חשודה מפי אדם אחר, וכיוון שאי אפשר לשאול את יעקב עדותם לא מתקבלת כאמת.

כיוון שכל האחים מפחדים מעונש ויש להם סיבה לשקר, כל האחים מדברים כאיש אחד – עד אחד, והם לא עדים כשרים.

יוסף היה נוכח בברכת יעקב לבניו, ובמותו של אביו. לא נראה שיעקב ידע על עניין מכירת יוסף כי הוא לא הזכיר את זה בברכתו. לכן ליוסף היתה סיבה לא להאמין להם.

'''יוסף לא ידע על מה הם מדברים ולא ידע את מחשבותיהם, כך שהוא היה מוכן להקשיב מה אביו ציווה עליהם לאמור.'''

=== האחים לא שיקרו לגמרי ===
כדי להבין, צריך לחבר את הנקודות:
* האחים אמרו: &quot;אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר&quot;. &quot;לפני מותו&quot; יכול להתייחס לכל תקופת חייו, לאו דווקא לרגעים שלפני מותו.
* יעקב ידע שהאחים שונאים את יוסף: &quot;הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ... וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו&quot; ([[ביאור:בראשית לז ח]]).&lt;br&gt;החלומות ידועים; &quot;דְּבָרָיו&quot; מתקשרים לדיבה שהביא יוסף לאביו ([[ביאור:בראשית לז ב]]).
* יעקב דרש מיוסף לשאת אותו ממצרים ולקבור אותו עם אבותיו במערת המכפלה: &quot;וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם&quot; ([[ביאור:בראשית מז ל]]).
* יעקב ברך את כל בניו, וציין ששמעון ולוי יפגעו בגלל שכם, אולם לכל האחרים הוא העניק תפקיד בעם ישראל, כך שברור שהוא לא חשב שיוסף יפגע בהם.
* אחר כך ציווה גם על כל בניו: &quot;קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית מט כט]]).
* יעקב אימץ את בני יוסף לישראל והעניק להם מעמד לצד בניו. לא סביר שהתכוון לאפשר ליוסף להרוג את אחיו לאחר מותו.
* האחים עשו הרבה פשעים בהקשר ליוסף, שיעקב ידע עליהם, ואין חובה לחשוב שמדובר רק במכירתו לעבדות.

מכאן, שיוסף התחייב לקבור את אביו יחד עם אחיו, חודשים לאחר מותו, ולהבטיח את שלומם במסע.

לכן סביר שכאשר יעקב דרש מיוסף לקבור אותו יחד עם אחיו, '''זה רמז במשמעות מובנת''' - לא להעניש את אחיו על הפשעים והשנאות שיעקב ידע עליהם.&lt;br&gt;
''''גם לאחר מותי, אל תהרוג את אחיך'''', כרמז למחשבות עשו: &quot;וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז מא]]).


{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ טו|טז|נ יז|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>svhy5pdx5c7rgumcgbwfu9iwu2mam7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית נ יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>313058</id>
    <revision>
      <id>3084452</id>
      <parentid>3084280</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>האחים לא שיקרו</comment>
      <origin>3084452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11367" sha1="pruo9eixkvipy030cksng2hxsddcjhd" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ טז|יז|נ יח|הבהרה=כן|
ציטוט=כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו.}}
== אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ ==
האחים דברו בשם יעקב.
* האחים טוענים שהם סיפרו ליעקב את מעשיהם, ויעקב סלח להם - אין ספק שזה שקר כי יעקב לא הזכיר את זה בברכתו לבניו.
* האחים טוענים שיעקב ביקש שיוסף יסלח להם - יוסף ידע שאביו לא אמר דבר כזה, כי יעקב היה אומר לו את זה אישית ולא אומר לבניו להגיד ליוסף לאחר למותו.

לאחים לא היתה ברירה. הם היו מוכרחים לתת כבוד ליוסף, כל האחים ביחד, כאשר הם יודעים שהוא יוסף אחיהם. &lt;br&gt;
'''כך האחים נתנו כבוד ליוסף ולאלוהים.''' 
* הם מודים שאלוהים הודיע להם את העתיד ושהחלום בצורה פלאית ביותר התקיים. 
* הם מודים שיוסף לא שיקר ולא המציא את החלום מרצון גדלות.
* הם מוכנים לשאת בעונש קל, ומוכנים שיוסף ימלוך עליהם.

=== דברי האחים ===
כאשר אדם מצהיר דבר, כל דבר לטובתו הוא חשוד, כל דבר לרעתו ייתכן שהוא אמת, ומותר להשתמש בדבריו נגדו. &lt;br /&gt;
האחים אמרו:
* '''הם דיברו כולם ביחד.''' ראובן לא אמר אני לא אשם, כדבריו בעבר: &quot;הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית מב כב]]), ויהודה לא הסביר את תוכניתו להציל את יוסף ממות. האחים היו מאוחדים וכולם לקחו אחריות למעשיהם.

* &quot;'''כִּי רָעָה גְמָלוּךָ'''&quot; האחים מסכימים שהם גמלו ליוסף רעה, מעל ומעבר לרעה שהוא גרם להם כאשר הוא הוציא &quot;דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם&quot; ([[ביאור:בראשית כז ב]]), וחלומותיו.

* &quot;'''שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם'''&quot;. האחים מודים שהם פשעו וחטאו לו מספר פעמים. לבטח יוסף התרגש שהם מודים באשמתם. הוא הבין שהאחים חיכו אחרי מותו של יעקב כדי לא לצער את יעקב. רואים בדבריהם כבוד אב עמוק מאוד ליעקב.

* לא ברור אם [[ביאור:בראשית מג טו|'''בנימין''']] היה בין האחים, הן בנימין לא עשה רע ליוסף, והוא לא צריך להודות באשמה ולבקש סליחה. 

* &quot;'''שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ'''&quot;. האחים חוזרים ומודים, פעמים, שהם פשעו, גם ליוסף וגם ליעקב. אבל הם מגדירים את עצמם &quot;עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ&quot;. בצורה זאת הם מונעים מיוסף מלהעניש אותם הן יוסף לא יוכל להעניש את &quot;עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ&quot;, שיש להם תפקיד בברכת אלוהים לאברהם וזרעו לעד? 

* &quot;'''עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ'''&quot;, האחים מזכירים ליוסף שהוא אמר שהם היו ככלי בידי אלוהים, עבדי אלוהים, כאשר הם גרמו שהוא יישלח למצרים, כדברי יוסף בעבר: &quot;וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; ([[ביאור:בראשית מה ח]]). האחים מטילים את האחריות על אלוהים, והם רק עבדי אלוהים עושי דברו, שאינם חייבים בעונש נוסף. ובאמת יוסף עונה להם: 'מי אני שאעניש אותכם, &quot;הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי&quot; ([[ביאור:בראשית נ יט]]).'

=== לְפֶשַׁע ===
המילה &quot;לְפֶשַׁע&quot; מופיעה פעמיים:
* &quot;שָׂא נָא '''פֶּשַׁע אַחֶיךָ'''&quot; - האחים פשעו וחטאו ליוסף כאשר הם לא האמינו לחלומותיו, שנאו אותו, חשבו לרצוח אותו במכות או בצמא בבור, מכרו אותו לעבדות, לא חיפשו אותו כדי להציל אותו עד שירדו למצרים והתחילו לרגל.
* &quot;שָׂא נָא '''לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ'''&quot; - האחים פשעו לאלוהים כאשר הם לא האמינו לחלום הנבואה הראשון שיוסף יפרנס אותם באוכל, ולחלום הנבואה השני של יציאת מצרים. הם הראו חוסר אמונה לאלוהים, ולכן הם מבקשים מיוסף ומאלוהים לסלוח להם.
* חסרה הבקשה 'שא נא '''לפשע בני אביך'''' - האחים פשעו ליעקב כאשר הם סילקו את בנו האהוב, לא סיפרו לו את האמת והשאירו אותו מתאבל הרבה שנים. אולם בזה שהאחים אמרו: &quot;אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר&quot; ([[ביאור:בראשית נ טז]]) הם טוענים שהם סיפרו ליעקב, והוא סלח להם. וכיון שיוסף עצמו לא בא לכנען כאשר הוא מונה למשנה למלך, גם יוסף אשם לאביו, לכן אין צורך לבקש שהוא יסלח להם, בנוסף ליעקב.

=== האחים לא שיקרו לגמרי ===
כדי להבין, צריך לחבר את הנקודות:
* האחים אמרו: &quot;אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר&quot;. &quot;לפני מותו&quot; יכול להתייחס לכל תקופת חייו, לאו דווקא לרגעים שלפני מותו.
* יעקב ידע שהאחים שונאים את יוסף: &quot;הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ... וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו&quot; ([[ביאור:בראשית לז ח]]).&lt;br&gt;החלומות ידועים; &quot;דְּבָרָיו&quot; מתקשרים לדיבה שהביא יוסף לאביו ([[ביאור:בראשית לז ב]]).
* יעקב דרש מיוסף לשאת אותו ממצרים ולקבור אותו עם אבותיו במערת המכפלה: &quot;וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם&quot; ([[ביאור:בראשית מז ל]]).
* יעקב ברך את כל בניו, וציין ששמעון ולוי יפגעו בגלל שכם, אולם לכל האחרים הוא העניק תפקיד בעם ישראל, כך שברור שהוא לא חשב שיוסף יפגע בהם.
* אחר כך ציווה גם על כל בניו: &quot;קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית מט כט]]).
* יעקב אימץ את בני יוסף לישראל והעניק להם מעמד לצד בניו. לא סביר שהתכוון לאפשר ליוסף להרוג את אחיו לאחר מותו.
* האחים עשו הרבה פשעים בהקשר ליוסף, שיעקב ידע עליהם, ואין חובה לחשוב שמדובר רק במכירתו לעבדות.

מכאן, שיוסף התחייב לקבור את אביו יחד עם אחיו, חודשים לאחר מותו, ולהבטיח את שלומם במסע.

לכן סביר שכאשר יעקב דרש מיוסף לקבור אותו יחד עם אחיו, '''זה רמז במשמעות מובנת''' - לא להעניש את אחיו על הפשעים והשנאות שיעקב ידע עליהם.&lt;br&gt;
''''גם לאחר מותי, אל תהרוג את אחיך'''', כרמז למחשבות עשו: &quot;וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי&quot; ([[ביאור:בראשית כז מא]]).

=== וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו ===
יוסף היה ילד רגיש מאוד, וגם בבגרותו הוא נשאר רגשני ובכין. יוסף לא ענה לאחיו ורק בכה בלי יכולת לדבר.&lt;br /&gt;
כאשר האחים דיברו, ולפני שהם סיימו, יוסף התחיל לבכות. האחים המשיכו לדבר ולא הפסיקו באמצע אלא גמרו את דבריהם.
התנהגותו של יוסף הסבירה להם שהוא לא יעניש אותם, ולכן האחים הלכו והשתחוו לפניו, ככתוב: &quot;וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו&quot; ([[ביאור:בראשית נ יח]]).&lt;br /&gt;
קשה להבין איך האחים חשבו שיוסף יפגע בהם לאחר שהוא הציג אותם בגאוה לפני פרעה ולפני מצרים. פרעה ציווה על יוסף לבחור אנשי חיל מאחיו שיעבדו במקנה שלו. אם יוסף יהרוג אותם, פרעה יפסיד את הרועים המצויינים שלו וזה ירגיז אותו, במיוחד לאחר שהוא נתן להם את ארץ גושן &quot;הטובה&quot; ועכשו הם מתים.

הבכיות של יוסף:
* &quot;וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ&quot; ([[ביאור:בראשית מב כד]]), לאחר שיוסף שמע את ראובן מוכיח את אחיו שהם התאכזרו ביוסף.
* &quot;יָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה&quot; ([[ביאור:בראשית מג ל]]), לאחר שיוסף ראה את בנימין.
* &quot;וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ&quot; ([[ביאור:בראשית מה יד]]), לאחר שיוסף מתגלה לאחיו.
* &quot;וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם&quot; ([[ביאור:בראשית מה טו]]).
* &quot;וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו&quot; ([[ביאור:בראשית מו כט]]), כאשר יוסף נפגש עם אביו.
* &quot;וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית נ א]]), כאשר יעקב נפטר.
* &quot;וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו&quot;, כאשר האחים מודים באשמתם ומבקשים סליחה.
הרבה מעמינו קיבלו את תכונת ההתרגשות והבכי מיוסף.


{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ טז|יז|נ יח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>pruo9eixkvipy030cksng2hxsddcjhd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>337605</id>
    <revision>
      <id>3084407</id>
      <parentid>3083215</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:55:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>טבלאות השוואה</comment>
      <origin>3084407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256418" sha1="gsr3js98pi2ib16oasbilfs8ctkgtzu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר תקן 2104188 קוד a163Y00000DuPCpQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון - תקנות בדבר אגרות|2909)), ((235|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות גלנוע|2929)), ((469|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות החסנה|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6 - תקנות בדבר אגרות|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון - תקנות בדבר אגרות|3085)), ((481|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1157|אגרת החסנה - הוראת שעה|3309)), ((1251|אגרות החסנה בנמל אילת - הוראת שעה|3314)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), ((2482|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 7] - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 3|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)), ((1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6942)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)); ((תשפ&quot;ה, 1424|תיקון|11803)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[סעיף 14 לפקודה|כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת (([במקור: לפחות])), או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-7)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
:: ((פורסמו [[כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008]].))
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

@ 149א. (תיקון: תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-3) : (((בוטלה).))

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EM'S) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 151א. (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל - אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות (תיקון: תשל&quot;ח) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 189. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ז-7, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
::- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות (תיקון: תשמ&quot;ט-5)
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום (תיקון: תשל&quot;ח)
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א פרט 1|בסעיפים 1]] [[ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ומעגן ואגרת מינגש])) --&gt; אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור&lt;!-- (([במקור: ומינגש])) --&gt;.

@ 196. אגרות לספינות דיג (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-8, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt;, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות &lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלור ועגינה מוזלות])) --&gt;(תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע)
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; שנקבעה [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: פטור מאגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt; (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt;, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרת הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222א. (תיקון: תשמ&quot;א-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-5, תש&quot;ם-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ד. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ה. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ו. (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 240. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד-5, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים לייצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 224]].

@ 241. אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
:: {|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. מטעני מתכות
|-
| :: א.1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| :: א.2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ב. עצים
|-
| :: ב.1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| :: ב.2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| : ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| : ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| : ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| : ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ס)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד 20′}} !! {{מוקטן| מעל 20′}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 || 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| :: (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| :: (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| :: (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%. || ||
|-
| : ב. לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| : ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-5) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
: (ה) (((פקעה).))

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין-נמלי דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תשל&quot;ג-6, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5)
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2)
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במירצף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תשל&quot;ג-11, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 276. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ט-5)
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 279. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח)
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2) ===

@ 283. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2)
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| : (1) יום אחד || 0.35
|-
| : (2) חודש אחד || 3.00
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| : (1) יום אחד || 1 || 1.70
|-
| : (2) חודש אחד || 6 || 13
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| : (4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] ו-284(ב)(3) ו-(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ט, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. [[תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)]];
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]];
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]];
: 6. [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]];
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]];
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]];
: 14. [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970]];
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957]];
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960]];
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 31. [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 32. [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]];
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]];
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]];
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

@ &lt;עוגן תוספת חלק א&gt; : {{מוגדל|א. כללי}}
@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

@ &lt;עוגן תוספת חלק ב&gt; &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} ((([[תקנה 124(א)]])))
@ : {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
: א. שם האניה: ..............................
: ב. תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: .................... לנמל/מנמל* ....................
: ג. תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: .....................
: ד. רדיוס אזורי סכנה &quot;א&quot; ............... מטרים ; רדיוס אזורי סכנה &quot;ב&quot; ............... מטרים;
: ה. בכל מקרה שאזור סכנה &quot;א&quot; חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי [[תקנה 129(ג)]].
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | שם החומר !! colspan=&quot;4&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | משקל !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג האריזה !! rowspan=&quot;2&quot; | סימני היכר מס' המכולה !! rowspan=&quot;2&quot; | מספר האריזות
|-
! I.M.O Class !! מס' קטלוגי !! I.M.D.G. Code Page !! מס' U.N.‎ !! נטו !! ברוטו
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}
: ו. המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* ..............................
: ז. שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע ..............................
: ח. רצ&quot;ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.
@ : אני הח&quot;מ .................... מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|....................|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|....................|חתימה}} }}
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
: {{מוקטן|** קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

@ : לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
: החלטות:
:: מקום עגינת האניה: ..............................
:: מקום ואזור השינוע: ..............................
:: קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: ..............................
:: מספר הצוותים: ..............................
: הערות: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך: .................... | רמ&quot;ח תיפעול {{טקסט תחתי|....................|(חתימה)}} }}
@ : מכבי אש/ בטיחות

@ &lt;עוגן תוספת חלק ג&gt; &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} ((([[תקנה 129(ג)(1)]])))
@ : {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק א'''' - ימולא על ידי יבואן/יצואן))
@ : אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון - המנהל הכללי, רשות הנמלים
@ : 1. נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל .................... אזור סכנה א' התואם הוא .......... מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: .......... מטרים.
: 2. הערות ............................................................
: {{טורים שווים | : 3. סימוכין: טופס &quot;הודעה לפי [[תקנה 124(ג)]]&quot; | מתאריך .................... {{ש}} שעה .................... {{ש}} סימוכין .................... }}
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | חתימה .................... }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | תפקיד .................... }}

@ : (('''חלק ב'''' - מנכ&quot;ל משהב&quot;ט))
@ : לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
: 1. שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
: 2. ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה&quot;ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot;, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
: 3. משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק ג'''' - מנכ&quot;ל רשות הנמלים))
@ : '''יוגש למנכ&quot;ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע&quot;י מנכ&quot;ל משהב&quot;ט'''
: לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ&quot;ל משהב&quot;ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
: ............................................................
: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|מנכ&quot;ל רשות הנמלים}} }}

@ &lt;עוגן תוספת חלק ד&gt; : {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} ((([[תקנה 124(ב)]])))

==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג ((ה))קודקס ((של אימ&quot;ו)) ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 1 || 72 || 160
|-
| 2 || 91 || 202
|-
| 3 || 104 || 231
|-
| 4 || 114 || 254
|-
| 5 || 123 || 274
|-
| 6 || 131 || 291
|-
| 7 || 138 || 306
|-
| 8 || 144 || 320
|-
| 9 || 150 || 333
|-
| 10 || 155 || 345
|-
| 11 || 160 || 356
|-
| 12 || 165 || 366
|-
| 13 || 169 || 376
|-
| 14 || 174 || 386
|-
| 15 || 178 || 395
|-
| 16 || 181 || 403
|-
| 17 || 185 || 411
|-
| 18 || 189 || 419
|-
| 19 || 192 || 427
|-
| 20 || 195 || 434
|-
| 21 || 199 || 441
|-
| 22 || 202 || 448
|-
| 23 || 205 || 455
|-
| 24 || 208 || 462
|-
| 25 || 211 || 468
|-
| 26 || 213 || 474
|-
| 27 || 216 || 480
|-
| 28 || 219 || 486
|-
| 29 || 221 || 492
|-
| 30 || 224 || 497
|-
| 31 || 226 || 503
|-
| 32 || 229 || 508
|-
| 33 || 231 || 513
|-
| 34 || 233 || 518
|-
| 35 || 236 || 523
|-
| 36 || 238 || 528
|-
| 37 || 240 || 533
|-
| 38 || 242 || 538
|-
| 39 || 244 || 543
|-
| 40 || 246 || 547
|-
| 41 || 248 || 552
|-
| 42 || 250 || 556
|-
| 43 || 252 || 561
|-
| 44 || 254 || 566
|-
| 45 || 256 || 571
|-
| 46 || 258 || 576
|-
| 47 || 260 || 581
|-
| 48 || 262 || 586
|-
| 49 || 263 || 591
|-
| 50 || 265 || 596
|-
| 52 || 269 || 606
|-
| 54 || 272 || 617
|-
| 56 || 275 || 628
|-
| 58 || 279 || 639
|-
| 60 || 282 || 651
|-
| 62 || 285 || 663
|-
| 64 || 288 || 675
|-
| 66 || 291 || 687
|-
| 68 || 294 || 699
|-
| 70 || 297 || 712
|-
| 72 || 300 || 724
|-
| 74 || 302 || 737
|-
| 76 || 305 || 750
|-
| 78 || 308 || 763
|-
| 80 || 310 || 776
|-
| 82 || 313 || 789
|-
| 84 || 315 || 801
|-
| 86 || 318 || 814
|-
| 88 || 320 || 827
|-
| 90 || 323 || 840
|-
| 92 || 325 || 852
|-
| 94 || 327 || 864
|-
| 96 || 330 || 876
|-
| 98 || 332 || 888
|-
| 100 || 334 || 899
|-
| 102 || 336 || 910
|-
| 104 || 339 || 921
|-
| 106 || 341 || 931
|-
| 108 || 343 || 941
|-
| 110 || 345 || 950
|-
| 112 || 347 || 959
|-
| 114 || 349 || 967
|-
| 116 || 351 || 974
|-
| 118 || 353 || 981
|-
| 120 || 355 || 986
|-
| 122 || 357 || 992
|-
| 124 || 359 || 997
|-
| 126 || 361 || 1003
|-
| 128 || 363 || 1008
|-
| 130 || 365 || 1013
|-
| 132 || 367 || 1018
|-
| 134 || 368 || 1023
|-
| 136 || 370 || 1029
|-
| 138 || 372 || 1034
|-
| 140 || 374 || 1038
|-
| 142 || 376 || 1043
|-
| 144 || 377 || 1048
|-
| 146 || 379 || 1053
|-
| 148 || 381 || 1058
|-
| 150 || 383 || 1063
|-
| 160 || 391 || 1086
|-
| 170 || 399 || 1108
|-
| 180 || 407 || 1129
|-
| 190 || 414 || 1150
|-
| 200 || 421 || 1170
|-
| 210 || 428 || 1189
|-
| 220 || 435 || 1207
|-
| 230 || 441 || 1225
|-
| 240 || 447 || 1243
|-
| 250 || 454 || 1260
|-
| 260 || 460 || 1277
|-
| 270 || 465 || 1293
|-
| 280 || 471 || 1308
|-
| 290 || 477 || 1324
|-
| 300 || 482 || 1339
|-
| 310 || 487 || 1354
|-
| 320 || 492 || 1368
|-
| 330 || 498 || 1382
|-
| 340 || 503 || 1396
|-
| 350 || 507 || 1409
|-
| 360 || 512 || 1423
|-
| 370 || 517 || 1436
|-
| 380 || 522 || 1449
|-
| 390 || 526 || 1461
|-
| 400 || 531 || 1474
|-
| 410 || 535 || 1486
|-
| 420 || 539 || 1498
|-
| 430 || 543 || 1510
|-
| 440 || 548 || 1521
|-
| 450 || 552 || 1533
|-
| 460 || 556 || 1544
|-
| 470 || 560 || 1555
|-
| 480 || 564 || 1566
|-
| 490 || 568 || 1577
|-
| 500 || 571 || 1587
|-
| 510 || 575 || 1598
|-
| 520 || 579 || 1608
|-
| 530 || 583 || 1619
|-
| 540 || 586 || 1629
|-
| 550 || 590 || 1639
|-
| 560 || 593 || 1649
|-
| 570 || 597 || 1658
|-
| 580 || 600 || 1668
|-
| 590 || 604 || 1677
|-
| 600 || 607 || 1687
|-
| 610 || 611 || 1696
|-
| 620 || 614 || 1705
|-
| 630 || 617 || 1715
|-
| 640 || 620 || 1724
|-
| 650 || 624 || 1732
|-
| 700 || 639 || 1776
|-
| 750 || 654 || 1817
|-
| 800 || 668 || 1857
|-
| 850 || 682 || 1895
|-
| 900 || 695 || 1931
|-
| 950 || 708 || 1966
|-
| 1000 || 720 || 2000
|-
| 1050 || 732 || 2033
|-
| 1100 || 743 || 2065
|-
| 1150 || 754 || 2095
|-
| 1200 || 765 || 2125
|-
| 1250 || 776 || 2154
|-
| 1300 || 786 || 2183
|-
| 1350 || 796 || 2210
|-
| 1400 || 805 || 2237
|-
| 1450 || 815 || 2264
|-
| 1500 || 824 || 2289
|}

==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | תת-קבוצה !! rowspan=&quot;2&quot; | חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| א. || בלתי מוגבלת || 60 || 120
|-
| ב. || בלתי מוגבלת || 120 || 240
|-
| ג. || בלתי מוגבלת || 185 || 370
|-
| ד. || בלתי מוגבלת || 275 || 550
|}

==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 5 || 50 || 55
|-
| 10 || 50 || 69
|-
| 15 || 50 || 79
|-
| 20 || 54 || 87
|-
| 25 || 58 || 94
|-
| 30 || 62 || 99
|-
| 35 || 65 || 105
|-
| 40 || 68 || 109
|-
| 45 || 71 || 114
|-
| 50 || 74 || 118
|-
| 55 || 76 || 122
|-
| 60 || 78 || 125
|-
| 65 || 80 || 129
|-
| 70 || 82 || 132
|-
| 75 || 84 || 135
|-
| 80 || 86 || 138
|-
| 85 || 141 || 888
|-
| 90 || 90 || 143
|-
| 95 || 91 || 146
|-
| 100 || 93 || 149
|-
| 105 || 94 || 151
|-
| 110 || 96 || 153
|-
| 115 || 97 || 156
|-
| 120 || 99 || 158
|-
| 125 || 100 || 160
|-
| 130 || 101 || 162
|-
| 135 || 103 || 164
|-
| 140 || 104 || 166
|-
| 145 || 105 || 168
|-
| 150 || 106 || 170
|-
| 155 || 107 || 172
|-
| 160 || 109 || 174
|-
| 165 || 110 || 176
|-
| 170 || 111 || 177
|-
| 175 || 112 || 179
|-
| 180 || 113 || 181
|-
| 185 || 114 || 182
|-
| 190 || 115 || 184
|-
| 195 || 116 || 186
|-
| 200 || 117 || 187
|-
| 205 || 118 || 189
|-
| 210 || 119 || 190
|-
| 215 || 120 || 192
|-
| 220 || 121 || 193
|-
| 225 || 122 || 195
|-
| 230 || 123 || 196
|-
| 235 || 123 || 197
|-
| 240 || 124 || 199
|-
| 245 || 125 || 200
|-
| 250 || 126 || 202
|-
| 260 || 128 || 204
|-
| 270 || 129 || 207
|-
| 280 || 131 || 209
|-
| 290 || 132 || 212
|-
| 300 || 134 || 214
|-
| 310 || 135 || 217
|-
| 320 || 137 || 219
|-
| 330 || 138 || 221
|-
| 340 || 140 || 223
|-
| 350 || 141 || 226
|-
| 360 || 142 || 228
|-
| 370 || 144 || 230
|-
| 380 || 145 || 232
|-
| 390 || 146 || 234
|-
| 400 || 147 || 236
|-
| 410 || 149 || 238
|-
| 420 || 150 || 240
|-
| 430 || 151 || 242
|-
| 440 || 152 || 243
|-
| 450 || 153 || 245
|-
| 460 || 154 || 247
|-
| 470 || 155 || 249
|-
| 480 || 157 || 251
|-
| 490 || 158 || 252
|-
| 500 || 159 || 254
|-
| 510 || 160 || 256
|-
| 520 || 161 || 257
|-
| 530 || 162 || 259
|-
| 540 || 163 || 261
|-
| 550 || 164 || 262
|-
| 560 || 165 || 264
|-
| 570 || 166 || 265
|-
| 580 || 167 || 267
|-
| 590 || 168 || 268
|-
| 600 || 169 || 270
|-
| 610 || 170 || 271
|-
| 620 || 171 || 273
|-
| 630 || 171 || 274
|-
| 640 || 172 || 276
|-
| 650 || 173 || 277
|-
| 660 || 174 || 279
|-
| 670 || 175 || 280
|-
| 680 || 176 || 281
|-
| 690 || 177 || 283
|-
| 700 || 178 || 284
|-
| 710 || 178 || 285
|-
| 720 || 179 || 287
|-
| 730 || 180 || 288
|-
| 740 || 181 || 289
|-
| 750 || 182 || 291
|-
| 800 || 186 || 297
|-
| 900 || 193 || 309
|-
| 1000 || 200 || 320
|-
| 1100 || 206 || 330
|-
| 1200 || 213 || 340
|-
| 1300 || 218 || 349
|-
| 1400 || 224 || 358
|-
| 1500 || 229 || 366
|}

==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים) 
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! איזור סכנה א' !! איזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| בלתי מוגבל || 50 || 50
|}

==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
==== {{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה [[בלוח ב']])}} ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים !! מספר בקודקס !! תת-קבוצה
|-
| 0198 || 1203 || ב
|-
| 0201 || 1204 || א
|-
| 0205 || 1206 || ג
|-
| 0210 || 1207 || ג
|-
| 0213 || 1207 || ג

|-
| 0216 || 1208 || ג
|-
| 0218 || 1209 || ג
|-
| 0222 || 1210 || ד
|-
| 0303 || 1210-5 || ד
|-
| 0306 || 1210-7 || ד
|-
| 0446 || 1218 || ב
|-
| 0452 || 1215 || ד
|-
| 0454 || 1214 || ב
|-
| 0457 || 1220 || ב
|-
| 0459 || 1219 || ב
|-
| 0614 || 1231 || ג
|-
| 0623 || 1224 || ד
|-
| 0625 || 1225 || ד
|-
| 0627 || 1229 || א
|-
| 0769 || 1241 || א
|-
| 0779 || 1242 || ד
|-
| 0803 || 1244 || א
|-
| 0893 || 1248 || א
|-
| 1258 || 1250 || ג
|-
| 1302 || 1260 || א
|-
| 1327 || 1262 || ב
|-
| 1329 || 1263 || ב
|-
| 1332 || 1264 || ב
|-
| 1433 || 1266 || א
|-
| 1764 || 1270 || ב
|-
| 1766 || 1269 || ב
|-
| 2075 || 1126 || ג
|-
| 2171 || 1273 || ד
|-
| 2175 || 1275 || ד
|-
| 2177 || 1274 || ד
|-
| 2258 || 1282 || ג
|-
| 2259 || 1283 || ד
|-
| 2261 || 1281 || ג
|-
| 2264 || 1278 || ד
|-
| 2266 || 1279 || ד
|-
| 2326 || 1288 || ד
|-
| 2446 || 1289 || ג
|-
| 2448 || 1288-1 || ג
|-
| 2481 || 1131-1 || ג
|-
| 2757 || 1294 || ד
|}

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) (תיקון: תשנ&quot;ב) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: {{ממורכז|[[תמונה:ICS Bravo gazette.png|180px]]}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5) __NOSUB__ ==
=== חלק א': אגרות כלי שיט ===
==== ((([[תקנה 190]]))) ====

@ 1. אגרת מגדלור
: בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט [[פרט 3|בסעיף 3 להלן]], אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 3. שיעור אגרות מגדלור (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תש&quot;ע)
: אגרת מגדלור, כאמור [[פרט 1|בסעיף 1]] תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם) !! האגרה בשקלים חדשים למטר אורך
|-
! אגרת מגדלור
|-
| עד 50 || 0.50
|-
| 51 עד 60 || 0.70
|-
| 61 עד 70 || 0.90
|-
| 71 עד 80 || 1.40
|-
| 81 עד 90 || 1.50
|-
| 91 עד 100 || 1.70
|-
| 101 עד 110 || 2.00
|-
| 111 עד 150 || 3.30
|-
| 151 עד 160 || 4.60
|-
| 161 עד 170 || 5.20
|-
| 171 עד 180 || 6.20
|-
| 181 עד 190 || 7.30
|-
| 191 עד 220 || 8.50
|-
| 221 עד 250 || 10.30
|-
| 251 עד 300 || 17.20
|-
| מעל 300 || 37.00
|}

@ 4. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ב': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ג': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ג, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====

@ 19. : בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
: (()) '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | סוג המטען !! colspan=&quot;4&quot; | שקלים חדשים לכל טון מטרי
|-
! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עיקרי !! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עזר
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.21 || 4.42 || 1.50 || 3.00
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 2. צינורות בקוטר -
|-
| :: עד 3″ || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| :: מעל 3″ עד 8″ || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| :: מעל 8″ || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| : 4. שקים וחביות || 1.43 || 2.86 || 1.00 || 2.00
|-
| : 5. קרטונים || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| : 6. מטען אחר || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|}
: '''ב. מיון עץ וטיפול בעץ'''
:: {|
! סוג המטען !! היחידה !! בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 1.17
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 1.69
|-
| :: ג. אריזה || טון מטרי || 2.21
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ -
|-
| :: א. לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אורן, לפי מידות עובי ורוחב || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ג. אשור, לפי מידות עובי || מטר מעוקב || 5.00
|-
| :: ד. אריזה || טון מטרי || 1.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 5.00
|}

@ 20. : בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: 1. שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים -
:: עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 12.35
:: לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 6.11
: 2. (א) שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים -
::: (1) כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 4.29
::: (2) כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 8.58
:: (ב) תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
: 3. (א) שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים -
::: (1) ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה -
:::: עד 40 טון [---] 43.55
:::: למעלה מ-40 טון [---] 61.10
::: (2) ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה [---] 30.55
:: (ב) בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
: 4. (א) אספקת מים לאניות העוגנות בנמל -
::: (1) באמצעות כלי שיט -
:::: ל-30 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 105.30
:::: לכל טון נוסף [---] 3.51
::: (2) באמצעות צינורות מהרציף -
:::: ל-15 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 31.20
:::: לכל טון נוסף [---] 2.08
:: (ב) בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

@ 21. : (א) מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
: (ב) בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
:: {|
! למטעני יבוא !! בשקלים חדשים
|-
| : 1. לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי || 2.0
|-
| : 2. לכל תעודת אישור אחרת || 4.0
|-
! למטעני יצוא !!
|-
| :: לכל תעודת אישור || 1.0
|}

@ 22. : (א) נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו-6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
: (ב) הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
: (ג) פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

@ 23. : (א) שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה -
:: (1) כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
:: (2) כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס&quot;מ.
: (ב) בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

=== חלק ה': אגרות שימוש בציוד (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 24. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ו': אגרת איסוף מי שיפוליים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 26. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

== תוספת ששית (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== לות השוואה ==
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;200px&quot; | תקנה חדשה !! תקנה קודמת
|-
| [[1]] || 
|-
| [[2]] || [[תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| 3 || 
|-
| [[4–10]] || [[+|תקנות 1–6]] [[ו-7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[11–13]] || 
|-
| [[14]] || [[תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[15]] [[ו-16]] ||
|-
| [[17]] || [[תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[18]] || [[תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[19–24]] || 
|-
| [[25]] [[ו-26]] || תקנה 3(2)(א) ו-(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[27]] ||
|-
| [[28(א)]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.
|-
| [[28(ב)–30]] || תקנה 3(5) ו-(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)((.))
|-
| [[31–35]] || 
|-
| [[36]] || [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936]].
|-
| [[37–47]] || [[תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]].
|-
| [[48]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964.
|-
| [[49]] || תקנות 5 ו-6 לתקנות נמל חיפה.
|-
| [[50]] || 
|-
| [[51–53]] || [[תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[54–56]] || 
|-
| [[57]] || [[תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]].
|-
| [[58]] [[ו-59]] || 
|-
| [[60]] || תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.
|-
| [[61–66]] || 
|-
| [[67]] [[ו-68]] || [[+|תקנות 6]] [[ו-7 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[69–71]] || 
|-
| [[72]] [[ו-73]] || [[+|תקנות 1]] [[ו-2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]].
|-
| [[74]] || 
|-
| [[75]] || [[תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[76]] || 
|-
| [[77]] || תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.
|-
| [[78]] || 
|-
| [[79–81]] || [[+|תקנות 8]] [[ו-9(1) ו-(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[82]] || 
|-
| [[83]] || [[תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[84–91]] || 
|-
| [[92–95]] || [[+|תקנות 5]], [[+|13]], [[+|15–17]] [[ו-17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[96]] [[ו-97]] || [[תקנות 8]] [[ו-9 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[98–102]] || 
|-
| [[103]] || [[תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[104–106]] || 
|-
| [[107–122]] || [[תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[123–149]] [[והתוספת השניה]] || [[תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]].
|-
| [[150–170]] [[והתוספת השלישית]] || 
|-
| [[171]] || [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]].
|-
| [[172–185]] [[והתוספת הרביעית]]
|-
| [[186–188]] || [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]].
|-
| [[189]] || 
|-
| [[190–212]]; [[תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א' לתוספת החמישית]] || תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ&quot;ו-1966.
|-
| [[213–217]] || תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968.
|-
| [[218–232]]; [[תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[תוספת 5 חלק ג|23 ו-24 בחלק ג' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[233–239]] ||
|-
| [[240–243]] || [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]].
|-
| [[244–249]] || תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.
|-
| [[250]]; [[תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; [[+|תקנות 10(3) ו-(4)]], [[+|16]] [[ו-17 לתקנות הנמלים, 1943]]; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960.
|-
| [[251–254]] || [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[255–258]] || [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]].
|-
| [[259–263]] || תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[264–270]] || תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[271]] || תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[272–275]] || תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951.
|-
| [[276–278]] || [[צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953]].
|-
| [[279–282]]; [[תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962.
|-
| [[283]] [[ו-284]] || [[+|תקנות 7]] [[ו-27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[285]] || תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[286]] [[ו-287]] [[והתוספת הראשונה]] || [[תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א' לתוספת החמישית]] || התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על-ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960.
|}

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>gsr3js98pi2ib16oasbilfs8ctkgtzu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084433</id>
      <parentid>3084407</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084433</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256423" sha1="87neq93xamjduyj2qgefjksy99hgnbn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר תקן 2104188 קוד a163Y00000DuPCpQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון - תקנות בדבר אגרות|2909)), ((235|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות גלנוע|2929)), ((469|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות החסנה|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6 - תקנות בדבר אגרות|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון - תקנות בדבר אגרות|3085)), ((481|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1157|אגרת החסנה - הוראת שעה|3309)), ((1251|אגרות החסנה בנמל אילת - הוראת שעה|3314)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), ((2482|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 7] - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 3|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)), ((1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6942)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)); ((תשפ&quot;ה, 1424|תיקון|11803)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[סעיף 14 לפקודה|כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת (([במקור: לפחות])), או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-7)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
:: ((פורסמו [[כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008]].))
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

@ 149א. (תיקון: תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-3) : (((בוטלה).))

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EM'S) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 151א. (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל - אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות (תיקון: תשל&quot;ח) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 189. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ז-7, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
::- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות (תיקון: תשמ&quot;ט-5)
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום (תיקון: תשל&quot;ח)
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א פרט 1|בסעיפים 1]] [[ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ומעגן ואגרת מינגש])) --&gt; אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור&lt;!-- (([במקור: ומינגש])) --&gt;.

@ 196. אגרות לספינות דיג (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-8, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt;, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות &lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלור ועגינה מוזלות])) --&gt;(תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע)
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; שנקבעה [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: פטור מאגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt; (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt;, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרת הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222א. (תיקון: תשמ&quot;א-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-5, תש&quot;ם-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ד. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ה. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ו. (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 240. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד-5, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים לייצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 224]].

@ 241. אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
:: {|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. מטעני מתכות
|-
| :: א.1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| :: א.2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ב. עצים
|-
| :: ב.1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| :: ב.2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| : ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| : ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| : ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| : ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ס)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד 20′}} !! {{מוקטן| מעל 20′}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 || 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| :: (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| :: (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| :: (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%. || ||
|-
| : ב. לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| : ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-5) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
: (ה) (((פקעה).))

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין-נמלי דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תשל&quot;ג-6, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5)
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2)
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במירצף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תשל&quot;ג-11, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 276. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ט-5)
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 279. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח)
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2) ===

@ 283. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2)
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| : (1) יום אחד || 0.35
|-
| : (2) חודש אחד || 3.00
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| : (1) יום אחד || 1 || 1.70
|-
| : (2) חודש אחד || 6 || 13
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| : (4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] ו-284(ב)(3) ו-(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ט, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. [[תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)]];
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]];
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]];
: 6. [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]];
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]];
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]];
: 14. [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970]];
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957]];
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960]];
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 31. [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 32. [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]];
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]];
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]];
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

@ &lt;עוגן תוספת חלק א&gt; : {{מוגדל|א. כללי}}
@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

@ &lt;עוגן תוספת חלק ב&gt; &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} ((([[תקנה 124(א)]])))
@ : {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
: א. שם האניה: ..............................
: ב. תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: .................... לנמל/מנמל* ....................
: ג. תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: .....................
: ד. רדיוס אזורי סכנה &quot;א&quot; ............... מטרים ; רדיוס אזורי סכנה &quot;ב&quot; ............... מטרים;
: ה. בכל מקרה שאזור סכנה &quot;א&quot; חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי [[תקנה 129(ג)]].
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | שם החומר !! colspan=&quot;4&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | משקל !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג האריזה !! rowspan=&quot;2&quot; | סימני היכר מס' המכולה !! rowspan=&quot;2&quot; | מספר האריזות
|-
! I.M.O Class !! מס' קטלוגי !! I.M.D.G. Code Page !! מס' U.N.‎ !! נטו !! ברוטו
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}
: ו. המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* ..............................
: ז. שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע ..............................
: ח. רצ&quot;ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.
@ : אני הח&quot;מ .................... מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|....................|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|....................|חתימה}} }}
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
: {{מוקטן|** קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

@ : לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
: החלטות:
:: מקום עגינת האניה: ..............................
:: מקום ואזור השינוע: ..............................
:: קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: ..............................
:: מספר הצוותים: ..............................
: הערות: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך: .................... | רמ&quot;ח תיפעול {{טקסט תחתי|....................|(חתימה)}} }}
@ : מכבי אש/ בטיחות

@ &lt;עוגן תוספת חלק ג&gt; &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} ((([[תקנה 129(ג)(1)]])))
@ : {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק א'''' - ימולא על ידי יבואן/יצואן))
@ : אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון - המנהל הכללי, רשות הנמלים
@ : 1. נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל .................... אזור סכנה א' התואם הוא .......... מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: .......... מטרים.
: 2. הערות ............................................................
: {{טורים שווים | : 3. סימוכין: טופס &quot;הודעה לפי [[תקנה 124(ג)]]&quot; | מתאריך .................... {{ש}} שעה .................... {{ש}} סימוכין .................... }}
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | חתימה .................... }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | תפקיד .................... }}

@ : (('''חלק ב'''' - מנכ&quot;ל משהב&quot;ט))
@ : לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
: 1. שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
: 2. ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה&quot;ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot;, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
: 3. משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק ג'''' - מנכ&quot;ל רשות הנמלים))
@ : '''יוגש למנכ&quot;ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע&quot;י מנכ&quot;ל משהב&quot;ט'''
: לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ&quot;ל משהב&quot;ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
: ............................................................
: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|מנכ&quot;ל רשות הנמלים}} }}

@ &lt;עוגן תוספת חלק ד&gt; : {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} ((([[תקנה 124(ב)]])))

==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג ((ה))קודקס ((של אימ&quot;ו)) ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 1 || 72 || 160
|-
| 2 || 91 || 202
|-
| 3 || 104 || 231
|-
| 4 || 114 || 254
|-
| 5 || 123 || 274
|-
| 6 || 131 || 291
|-
| 7 || 138 || 306
|-
| 8 || 144 || 320
|-
| 9 || 150 || 333
|-
| 10 || 155 || 345
|-
| 11 || 160 || 356
|-
| 12 || 165 || 366
|-
| 13 || 169 || 376
|-
| 14 || 174 || 386
|-
| 15 || 178 || 395
|-
| 16 || 181 || 403
|-
| 17 || 185 || 411
|-
| 18 || 189 || 419
|-
| 19 || 192 || 427
|-
| 20 || 195 || 434
|-
| 21 || 199 || 441
|-
| 22 || 202 || 448
|-
| 23 || 205 || 455
|-
| 24 || 208 || 462
|-
| 25 || 211 || 468
|-
| 26 || 213 || 474
|-
| 27 || 216 || 480
|-
| 28 || 219 || 486
|-
| 29 || 221 || 492
|-
| 30 || 224 || 497
|-
| 31 || 226 || 503
|-
| 32 || 229 || 508
|-
| 33 || 231 || 513
|-
| 34 || 233 || 518
|-
| 35 || 236 || 523
|-
| 36 || 238 || 528
|-
| 37 || 240 || 533
|-
| 38 || 242 || 538
|-
| 39 || 244 || 543
|-
| 40 || 246 || 547
|-
| 41 || 248 || 552
|-
| 42 || 250 || 556
|-
| 43 || 252 || 561
|-
| 44 || 254 || 566
|-
| 45 || 256 || 571
|-
| 46 || 258 || 576
|-
| 47 || 260 || 581
|-
| 48 || 262 || 586
|-
| 49 || 263 || 591
|-
| 50 || 265 || 596
|-
| 52 || 269 || 606
|-
| 54 || 272 || 617
|-
| 56 || 275 || 628
|-
| 58 || 279 || 639
|-
| 60 || 282 || 651
|-
| 62 || 285 || 663
|-
| 64 || 288 || 675
|-
| 66 || 291 || 687
|-
| 68 || 294 || 699
|-
| 70 || 297 || 712
|-
| 72 || 300 || 724
|-
| 74 || 302 || 737
|-
| 76 || 305 || 750
|-
| 78 || 308 || 763
|-
| 80 || 310 || 776
|-
| 82 || 313 || 789
|-
| 84 || 315 || 801
|-
| 86 || 318 || 814
|-
| 88 || 320 || 827
|-
| 90 || 323 || 840
|-
| 92 || 325 || 852
|-
| 94 || 327 || 864
|-
| 96 || 330 || 876
|-
| 98 || 332 || 888
|-
| 100 || 334 || 899
|-
| 102 || 336 || 910
|-
| 104 || 339 || 921
|-
| 106 || 341 || 931
|-
| 108 || 343 || 941
|-
| 110 || 345 || 950
|-
| 112 || 347 || 959
|-
| 114 || 349 || 967
|-
| 116 || 351 || 974
|-
| 118 || 353 || 981
|-
| 120 || 355 || 986
|-
| 122 || 357 || 992
|-
| 124 || 359 || 997
|-
| 126 || 361 || 1003
|-
| 128 || 363 || 1008
|-
| 130 || 365 || 1013
|-
| 132 || 367 || 1018
|-
| 134 || 368 || 1023
|-
| 136 || 370 || 1029
|-
| 138 || 372 || 1034
|-
| 140 || 374 || 1038
|-
| 142 || 376 || 1043
|-
| 144 || 377 || 1048
|-
| 146 || 379 || 1053
|-
| 148 || 381 || 1058
|-
| 150 || 383 || 1063
|-
| 160 || 391 || 1086
|-
| 170 || 399 || 1108
|-
| 180 || 407 || 1129
|-
| 190 || 414 || 1150
|-
| 200 || 421 || 1170
|-
| 210 || 428 || 1189
|-
| 220 || 435 || 1207
|-
| 230 || 441 || 1225
|-
| 240 || 447 || 1243
|-
| 250 || 454 || 1260
|-
| 260 || 460 || 1277
|-
| 270 || 465 || 1293
|-
| 280 || 471 || 1308
|-
| 290 || 477 || 1324
|-
| 300 || 482 || 1339
|-
| 310 || 487 || 1354
|-
| 320 || 492 || 1368
|-
| 330 || 498 || 1382
|-
| 340 || 503 || 1396
|-
| 350 || 507 || 1409
|-
| 360 || 512 || 1423
|-
| 370 || 517 || 1436
|-
| 380 || 522 || 1449
|-
| 390 || 526 || 1461
|-
| 400 || 531 || 1474
|-
| 410 || 535 || 1486
|-
| 420 || 539 || 1498
|-
| 430 || 543 || 1510
|-
| 440 || 548 || 1521
|-
| 450 || 552 || 1533
|-
| 460 || 556 || 1544
|-
| 470 || 560 || 1555
|-
| 480 || 564 || 1566
|-
| 490 || 568 || 1577
|-
| 500 || 571 || 1587
|-
| 510 || 575 || 1598
|-
| 520 || 579 || 1608
|-
| 530 || 583 || 1619
|-
| 540 || 586 || 1629
|-
| 550 || 590 || 1639
|-
| 560 || 593 || 1649
|-
| 570 || 597 || 1658
|-
| 580 || 600 || 1668
|-
| 590 || 604 || 1677
|-
| 600 || 607 || 1687
|-
| 610 || 611 || 1696
|-
| 620 || 614 || 1705
|-
| 630 || 617 || 1715
|-
| 640 || 620 || 1724
|-
| 650 || 624 || 1732
|-
| 700 || 639 || 1776
|-
| 750 || 654 || 1817
|-
| 800 || 668 || 1857
|-
| 850 || 682 || 1895
|-
| 900 || 695 || 1931
|-
| 950 || 708 || 1966
|-
| 1000 || 720 || 2000
|-
| 1050 || 732 || 2033
|-
| 1100 || 743 || 2065
|-
| 1150 || 754 || 2095
|-
| 1200 || 765 || 2125
|-
| 1250 || 776 || 2154
|-
| 1300 || 786 || 2183
|-
| 1350 || 796 || 2210
|-
| 1400 || 805 || 2237
|-
| 1450 || 815 || 2264
|-
| 1500 || 824 || 2289
|}

==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | תת-קבוצה !! rowspan=&quot;2&quot; | חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| א. || בלתי מוגבלת || 60 || 120
|-
| ב. || בלתי מוגבלת || 120 || 240
|-
| ג. || בלתי מוגבלת || 185 || 370
|-
| ד. || בלתי מוגבלת || 275 || 550
|}

==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 5 || 50 || 55
|-
| 10 || 50 || 69
|-
| 15 || 50 || 79
|-
| 20 || 54 || 87
|-
| 25 || 58 || 94
|-
| 30 || 62 || 99
|-
| 35 || 65 || 105
|-
| 40 || 68 || 109
|-
| 45 || 71 || 114
|-
| 50 || 74 || 118
|-
| 55 || 76 || 122
|-
| 60 || 78 || 125
|-
| 65 || 80 || 129
|-
| 70 || 82 || 132
|-
| 75 || 84 || 135
|-
| 80 || 86 || 138
|-
| 85 || 141 || 888
|-
| 90 || 90 || 143
|-
| 95 || 91 || 146
|-
| 100 || 93 || 149
|-
| 105 || 94 || 151
|-
| 110 || 96 || 153
|-
| 115 || 97 || 156
|-
| 120 || 99 || 158
|-
| 125 || 100 || 160
|-
| 130 || 101 || 162
|-
| 135 || 103 || 164
|-
| 140 || 104 || 166
|-
| 145 || 105 || 168
|-
| 150 || 106 || 170
|-
| 155 || 107 || 172
|-
| 160 || 109 || 174
|-
| 165 || 110 || 176
|-
| 170 || 111 || 177
|-
| 175 || 112 || 179
|-
| 180 || 113 || 181
|-
| 185 || 114 || 182
|-
| 190 || 115 || 184
|-
| 195 || 116 || 186
|-
| 200 || 117 || 187
|-
| 205 || 118 || 189
|-
| 210 || 119 || 190
|-
| 215 || 120 || 192
|-
| 220 || 121 || 193
|-
| 225 || 122 || 195
|-
| 230 || 123 || 196
|-
| 235 || 123 || 197
|-
| 240 || 124 || 199
|-
| 245 || 125 || 200
|-
| 250 || 126 || 202
|-
| 260 || 128 || 204
|-
| 270 || 129 || 207
|-
| 280 || 131 || 209
|-
| 290 || 132 || 212
|-
| 300 || 134 || 214
|-
| 310 || 135 || 217
|-
| 320 || 137 || 219
|-
| 330 || 138 || 221
|-
| 340 || 140 || 223
|-
| 350 || 141 || 226
|-
| 360 || 142 || 228
|-
| 370 || 144 || 230
|-
| 380 || 145 || 232
|-
| 390 || 146 || 234
|-
| 400 || 147 || 236
|-
| 410 || 149 || 238
|-
| 420 || 150 || 240
|-
| 430 || 151 || 242
|-
| 440 || 152 || 243
|-
| 450 || 153 || 245
|-
| 460 || 154 || 247
|-
| 470 || 155 || 249
|-
| 480 || 157 || 251
|-
| 490 || 158 || 252
|-
| 500 || 159 || 254
|-
| 510 || 160 || 256
|-
| 520 || 161 || 257
|-
| 530 || 162 || 259
|-
| 540 || 163 || 261
|-
| 550 || 164 || 262
|-
| 560 || 165 || 264
|-
| 570 || 166 || 265
|-
| 580 || 167 || 267
|-
| 590 || 168 || 268
|-
| 600 || 169 || 270
|-
| 610 || 170 || 271
|-
| 620 || 171 || 273
|-
| 630 || 171 || 274
|-
| 640 || 172 || 276
|-
| 650 || 173 || 277
|-
| 660 || 174 || 279
|-
| 670 || 175 || 280
|-
| 680 || 176 || 281
|-
| 690 || 177 || 283
|-
| 700 || 178 || 284
|-
| 710 || 178 || 285
|-
| 720 || 179 || 287
|-
| 730 || 180 || 288
|-
| 740 || 181 || 289
|-
| 750 || 182 || 291
|-
| 800 || 186 || 297
|-
| 900 || 193 || 309
|-
| 1000 || 200 || 320
|-
| 1100 || 206 || 330
|-
| 1200 || 213 || 340
|-
| 1300 || 218 || 349
|-
| 1400 || 224 || 358
|-
| 1500 || 229 || 366
|}

==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים) 
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! איזור סכנה א' !! איזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| בלתי מוגבל || 50 || 50
|}

==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
==== {{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה [[בלוח ב']])}} ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים !! מספר בקודקס !! תת-קבוצה
|-
| 0198 || 1203 || ב
|-
| 0201 || 1204 || א
|-
| 0205 || 1206 || ג
|-
| 0210 || 1207 || ג
|-
| 0213 || 1207 || ג

|-
| 0216 || 1208 || ג
|-
| 0218 || 1209 || ג
|-
| 0222 || 1210 || ד
|-
| 0303 || 1210-5 || ד
|-
| 0306 || 1210-7 || ד
|-
| 0446 || 1218 || ב
|-
| 0452 || 1215 || ד
|-
| 0454 || 1214 || ב
|-
| 0457 || 1220 || ב
|-
| 0459 || 1219 || ב
|-
| 0614 || 1231 || ג
|-
| 0623 || 1224 || ד
|-
| 0625 || 1225 || ד
|-
| 0627 || 1229 || א
|-
| 0769 || 1241 || א
|-
| 0779 || 1242 || ד
|-
| 0803 || 1244 || א
|-
| 0893 || 1248 || א
|-
| 1258 || 1250 || ג
|-
| 1302 || 1260 || א
|-
| 1327 || 1262 || ב
|-
| 1329 || 1263 || ב
|-
| 1332 || 1264 || ב
|-
| 1433 || 1266 || א
|-
| 1764 || 1270 || ב
|-
| 1766 || 1269 || ב
|-
| 2075 || 1126 || ג
|-
| 2171 || 1273 || ד
|-
| 2175 || 1275 || ד
|-
| 2177 || 1274 || ד
|-
| 2258 || 1282 || ג
|-
| 2259 || 1283 || ד
|-
| 2261 || 1281 || ג
|-
| 2264 || 1278 || ד
|-
| 2266 || 1279 || ד
|-
| 2326 || 1288 || ד
|-
| 2446 || 1289 || ג
|-
| 2448 || 1288-1 || ג
|-
| 2481 || 1131-1 || ג
|-
| 2757 || 1294 || ד
|}

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) (תיקון: תשנ&quot;ב) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: {{ממורכז|[[תמונה:ICS Bravo gazette.png|180px]]}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5) __NOSUB__ ==
=== חלק א': אגרות כלי שיט ===
==== ((([[תקנה 190]]))) ====

@ 1. אגרת מגדלור
: בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט [[פרט 3|בסעיף 3 להלן]], אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 3. שיעור אגרות מגדלור (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תש&quot;ע)
: אגרת מגדלור, כאמור [[פרט 1|בסעיף 1]] תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם) !! האגרה בשקלים חדשים למטר אורך
|-
! אגרת מגדלור
|-
| עד 50 || 0.50
|-
| 51 עד 60 || 0.70
|-
| 61 עד 70 || 0.90
|-
| 71 עד 80 || 1.40
|-
| 81 עד 90 || 1.50
|-
| 91 עד 100 || 1.70
|-
| 101 עד 110 || 2.00
|-
| 111 עד 150 || 3.30
|-
| 151 עד 160 || 4.60
|-
| 161 עד 170 || 5.20
|-
| 171 עד 180 || 6.20
|-
| 181 עד 190 || 7.30
|-
| 191 עד 220 || 8.50
|-
| 221 עד 250 || 10.30
|-
| 251 עד 300 || 17.20
|-
| מעל 300 || 37.00
|}

@ 4. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ב': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ג': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ג, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====

@ 19. : בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
: (()) '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | סוג המטען !! colspan=&quot;4&quot; | שקלים חדשים לכל טון מטרי
|-
! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עיקרי !! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עזר
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.21 || 4.42 || 1.50 || 3.00
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 2. צינורות בקוטר -
|-
| :: עד 3″ || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| :: מעל 3″ עד 8″ || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| :: מעל 8″ || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| : 4. שקים וחביות || 1.43 || 2.86 || 1.00 || 2.00
|-
| : 5. קרטונים || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| : 6. מטען אחר || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|}
: '''ב. מיון עץ וטיפול בעץ'''
:: {|
! סוג המטען !! היחידה !! בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 1.17
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 1.69
|-
| :: ג. אריזה || טון מטרי || 2.21
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ -
|-
| :: א. לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אורן, לפי מידות עובי ורוחב || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ג. אשור, לפי מידות עובי || מטר מעוקב || 5.00
|-
| :: ד. אריזה || טון מטרי || 1.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 5.00
|}

@ 20. : בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: 1. שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים -
:: עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 12.35
:: לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 6.11
: 2. (א) שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים -
::: (1) כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 4.29
::: (2) כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 8.58
:: (ב) תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
: 3. (א) שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים -
::: (1) ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה -
:::: עד 40 טון [---] 43.55
:::: למעלה מ-40 טון [---] 61.10
::: (2) ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה [---] 30.55
:: (ב) בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
: 4. (א) אספקת מים לאניות העוגנות בנמל -
::: (1) באמצעות כלי שיט -
:::: ל-30 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 105.30
:::: לכל טון נוסף [---] 3.51
::: (2) באמצעות צינורות מהרציף -
:::: ל-15 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 31.20
:::: לכל טון נוסף [---] 2.08
:: (ב) בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

@ 21. : (א) מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
: (ב) בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
:: {|
! למטעני יבוא !! בשקלים חדשים
|-
| : 1. לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי || 2.0
|-
| : 2. לכל תעודת אישור אחרת || 4.0
|-
! למטעני יצוא !!
|-
| :: לכל תעודת אישור || 1.0
|}

@ 22. : (א) נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו-6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
: (ב) הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
: (ג) פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

@ 23. : (א) שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה -
:: (1) כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
:: (2) כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס&quot;מ.
: (ב) בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

=== חלק ה': אגרות שימוש בציוד (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 24. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ו': אגרת איסוף מי שיפוליים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 26. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

== תוספת ששית (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== לוח השוואה ==
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;200px&quot; | תקנה חדשה !! תקנה קודמת
|-
| [[1]] || 
|-
| [[2]] || [[תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| 3 || 
|-
| [[4–10]] || [[+|תקנות 1–6]] [[ו-7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[11–13]] || 
|-
| [[14]] || [[תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[15]] [[ו-16]] ||
|-
| [[17]] || [[תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[18]] || [[תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[19–24]] || 
|-
| [[25]] [[ו-26]] || תקנה 3(2)(א) ו-(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[27]] ||
|-
| [[28(א)]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.
|-
| [[28(ב)–30]] || תקנה 3(5) ו-(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)((.))
|-
| [[31–35]] || 
|-
| [[36]] || [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936]].
|-
| [[37–47]] || [[תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]].
|-
| [[48]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964.
|-
| [[49]] || תקנות 5 ו-6 לתקנות נמל חיפה.
|-
| [[50]] || 
|-
| [[51–53]] || [[תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[54–56]] || 
|-
| [[57]] || [[תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]].
|-
| [[58]] [[ו-59]] || 
|-
| [[60]] || תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.
|-
| [[61–66]] || 
|-
| [[67]] [[ו-68]] || [[+|תקנות 6]] [[ו-7 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[69–71]] || 
|-
| [[72]] [[ו-73]] || [[+|תקנות 1]] [[ו-2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]].
|-
| [[74]] || 
|-
| [[75]] || [[תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[76]] || 
|-
| [[77]] || תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.
|-
| [[78]] || 
|-
| [[79–81]] || [[+|תקנות 8]] [[ו-9(1) ו-(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[82]] || 
|-
| [[83]] || [[תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[84–91]] || 
|-
| [[92–95]] || [[+|תקנות 5]], [[+|13]], [[+|15–17]] [[ו-17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[96]] [[ו-97]] || [[+|תקנות 8]] [[ו-9 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[98–102]] || 
|-
| [[103]] || [[תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[104–106]] || 
|-
| [[107–122]] || [[תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[123–149]] [[והתוספת השניה]] || [[תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]].
|-
| [[150–170]] [[והתוספת השלישית]] || 
|-
| [[171]] || [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]].
|-
| [[172–185]] [[והתוספת הרביעית]] ||
|-
| [[186–188]] || [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]].
|-
| [[189]] || 
|-
| [[190–212]]; [[תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א' לתוספת החמישית]] || תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ&quot;ו-1966.
|-
| [[213–217]] || תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968.
|-
| [[218–232]]; [[תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[תוספת 5 חלק ג|23 ו-24 בחלק ג' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[233–239]] ||
|-
| [[240–243]] || [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]].
|-
| [[244–249]] || תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.
|-
| [[250]]; [[תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; [[+|תקנות 10(3) ו-(4)]], [[+|16]] [[ו-17 לתקנות הנמלים, 1943]]; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960.
|-
| [[251–254]] || [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[255–258]] || [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]].
|-
| [[259–263]] || תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[264–270]] || תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[271]] || תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[272–275]] || תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951.
|-
| [[276–278]] || [[צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953]].
|-
| [[279–282]]; [[תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962.
|-
| [[283]] [[ו-284]] || [[+|תקנות 7]] [[ו-27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[285]] || תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[286]] [[ו-287]] [[והתוספת הראשונה]] || [[תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א' לתוספת החמישית]] || התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על-ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960.
|}

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>87neq93xamjduyj2qgefjksy99hgnbn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084599</id>
      <parentid>3084433</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256655" sha1="2nlulqelktutdj5jbygwm6j1iolxmz0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר תקן 2104188 קוד a163Y00000DuPCpQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון - תקנות בדבר אגרות|2909)), ((235|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות גלנוע|2929)), ((469|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות החסנה|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6 - תקנות בדבר אגרות|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון - תקנות בדבר אגרות|3085)), ((481|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1157|אגרת החסנה - הוראת שעה|3309)), ((1251|אגרות החסנה בנמל אילת - הוראת שעה|3314)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), ((2482|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 7] - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 3|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)), ((1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6942)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)); ((תשפ&quot;ה, 1424|תיקון|11803)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[סעיף 14 לפקודה|כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת (([במקור: לפחות])), או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-7)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
:: ((פורסמו [[כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008]].))
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

@ 149א. (תיקון: תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-3) : (((בוטלה).))

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EM'S) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 151א. (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל - אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות (תיקון: תשל&quot;ח) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 189. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ז-7, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
::- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות (תיקון: תשמ&quot;ט-5)
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום (תיקון: תשל&quot;ח)
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א פרט 1|בסעיפים 1]] [[ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ומעגן ואגרת מינגש])) --&gt; אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור&lt;!-- (([במקור: ומינגש])) --&gt;.

@ 196. אגרות לספינות דיג (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-8, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt;, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות &lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלור ועגינה מוזלות])) --&gt;(תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע)
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; שנקבעה [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: פטור מאגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt; (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt;, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרת הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222א. (תיקון: תשמ&quot;א-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-5, תש&quot;ם-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ד. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ה. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ו. (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 240. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד-5, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים לייצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 224]].

@ 241. אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
:: {|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. מטעני מתכות
|-
| :: א.1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| :: א.2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ב. עצים
|-
| :: ב.1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| :: ב.2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| : ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| : ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| : ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| : ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ס)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד 20′}} !! {{מוקטן| מעל 20′}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 || 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| :: (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| :: (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| :: (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%. || ||
|-
| : ב. לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| : ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-5) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
: (ה) (((פקעה).))

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין-נמלי דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תשל&quot;ג-6, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5)
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2)
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במירצף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תשל&quot;ג-11, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 276. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ט-5)
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 279. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח)
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2) ===

@ 283. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2)
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| : (1) יום אחד || 0.35
|-
| : (2) חודש אחד || 3.00
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| : (1) יום אחד || 1 || 1.70
|-
| : (2) חודש אחד || 6 || 13
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| : (4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] ו-284(ב)(3) ו-(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ט, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. [[תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)]];
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]];
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]];
: 6. [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]];
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]];
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]];
: 14. [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970]];
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957]];
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960]];
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 31. [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 32. [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]];
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]];
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]];
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

@ &lt;עוגן תוספת חלק א&gt; : {{מוגדל|א. כללי}}
@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

@ &lt;עוגן תוספת חלק ב&gt; &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} ((([[תקנה 124(א)]])))
@ : {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
: א. שם האניה: ..............................
: ב. תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: .................... לנמל/מנמל* ....................
: ג. תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: .....................
: ד. רדיוס אזורי סכנה &quot;א&quot; ............... מטרים ; רדיוס אזורי סכנה &quot;ב&quot; ............... מטרים;
: ה. בכל מקרה שאזור סכנה &quot;א&quot; חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי [[תקנה 129(ג)]].
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | שם החומר !! colspan=&quot;4&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | משקל !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג האריזה !! rowspan=&quot;2&quot; | סימני היכר מס' המכולה !! rowspan=&quot;2&quot; | מספר האריזות
|-
! I.M.O Class !! מס' קטלוגי !! I.M.D.G. Code Page !! מס' U.N.‎ !! נטו !! ברוטו
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}
: ו. המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* ..............................
: ז. שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע ..............................
: ח. רצ&quot;ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.
@ : אני הח&quot;מ .................... מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|....................|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|....................|חתימה}} }}
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
: {{מוקטן|** קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

@ : לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
: החלטות:
:: מקום עגינת האניה: ..............................
:: מקום ואזור השינוע: ..............................
:: קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: ..............................
:: מספר הצוותים: ..............................
: הערות: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך: .................... | רמ&quot;ח תיפעול {{טקסט תחתי|....................|(חתימה)}} }}
@ : מכבי אש/ בטיחות

@ &lt;עוגן תוספת חלק ג&gt; &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} ((([[תקנה 129(ג)(1)]])))
@ : {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק א'''' - ימולא על ידי יבואן/יצואן))
@ : אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון - המנהל הכללי, רשות הנמלים
@ : 1. נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל .................... אזור סכנה א' התואם הוא .......... מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: .......... מטרים.
: 2. הערות ............................................................
: {{טורים שווים | : 3. סימוכין: טופס &quot;הודעה לפי [[תקנה 124(ג)]]&quot; | מתאריך .................... {{ש}} שעה .................... {{ש}} סימוכין .................... }}
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | חתימה .................... }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | תפקיד .................... }}

@ : (('''חלק ב'''' - מנכ&quot;ל משהב&quot;ט))
@ : לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
: 1. שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
: 2. ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה&quot;ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot;, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
: 3. משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (('''חלק ג'''' - מנכ&quot;ל רשות הנמלים))
@ : '''יוגש למנכ&quot;ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע&quot;י מנכ&quot;ל משהב&quot;ט'''
: לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ&quot;ל משהב&quot;ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי [[תקנות אלה|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל&quot;א-1971]], בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
: ............................................................
: ............................................................
@ : {{טורים שווים | תאריך .................... | }}
@ : {{טורים שווים | שעה .................... | חתימה {{טקסט תחתי|..............................|מנכ&quot;ל רשות הנמלים}} }}

@ &lt;עוגן תוספת חלק ד&gt; : {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} ((([[תקנה 124(ב)]])))

==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג ((ה))קודקס ((של אימ&quot;ו)) ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 1 || 72 || 160
|-
| 2 || 91 || 202
|-
| 3 || 104 || 231
|-
| 4 || 114 || 254
|-
| 5 || 123 || 274
|-
| 6 || 131 || 291
|-
| 7 || 138 || 306
|-
| 8 || 144 || 320
|-
| 9 || 150 || 333
|-
| 10 || 155 || 345
|-
| 11 || 160 || 356
|-
| 12 || 165 || 366
|-
| 13 || 169 || 376
|-
| 14 || 174 || 386
|-
| 15 || 178 || 395
|-
| 16 || 181 || 403
|-
| 17 || 185 || 411
|-
| 18 || 189 || 419
|-
| 19 || 192 || 427
|-
| 20 || 195 || 434
|-
| 21 || 199 || 441
|-
| 22 || 202 || 448
|-
| 23 || 205 || 455
|-
| 24 || 208 || 462
|-
| 25 || 211 || 468
|-
| 26 || 213 || 474
|-
| 27 || 216 || 480
|-
| 28 || 219 || 486
|-
| 29 || 221 || 492
|-
| 30 || 224 || 497
|-
| 31 || 226 || 503
|-
| 32 || 229 || 508
|-
| 33 || 231 || 513
|-
| 34 || 233 || 518
|-
| 35 || 236 || 523
|-
| 36 || 238 || 528
|-
| 37 || 240 || 533
|-
| 38 || 242 || 538
|-
| 39 || 244 || 543
|-
| 40 || 246 || 547
|-
| 41 || 248 || 552
|-
| 42 || 250 || 556
|-
| 43 || 252 || 561
|-
| 44 || 254 || 566
|-
| 45 || 256 || 571
|-
| 46 || 258 || 576
|-
| 47 || 260 || 581
|-
| 48 || 262 || 586
|-
| 49 || 263 || 591
|-
| 50 || 265 || 596
|-
| 52 || 269 || 606
|-
| 54 || 272 || 617
|-
| 56 || 275 || 628
|-
| 58 || 279 || 639
|-
| 60 || 282 || 651
|-
| 62 || 285 || 663
|-
| 64 || 288 || 675
|-
| 66 || 291 || 687
|-
| 68 || 294 || 699
|-
| 70 || 297 || 712
|-
| 72 || 300 || 724
|-
| 74 || 302 || 737
|-
| 76 || 305 || 750
|-
| 78 || 308 || 763
|-
| 80 || 310 || 776
|-
| 82 || 313 || 789
|-
| 84 || 315 || 801
|-
| 86 || 318 || 814
|-
| 88 || 320 || 827
|-
| 90 || 323 || 840
|-
| 92 || 325 || 852
|-
| 94 || 327 || 864
|-
| 96 || 330 || 876
|-
| 98 || 332 || 888
|-
| 100 || 334 || 899
|-
| 102 || 336 || 910
|-
| 104 || 339 || 921
|-
| 106 || 341 || 931
|-
| 108 || 343 || 941
|-
| 110 || 345 || 950
|-
| 112 || 347 || 959
|-
| 114 || 349 || 967
|-
| 116 || 351 || 974
|-
| 118 || 353 || 981
|-
| 120 || 355 || 986
|-
| 122 || 357 || 992
|-
| 124 || 359 || 997
|-
| 126 || 361 || 1003
|-
| 128 || 363 || 1008
|-
| 130 || 365 || 1013
|-
| 132 || 367 || 1018
|-
| 134 || 368 || 1023
|-
| 136 || 370 || 1029
|-
| 138 || 372 || 1034
|-
| 140 || 374 || 1038
|-
| 142 || 376 || 1043
|-
| 144 || 377 || 1048
|-
| 146 || 379 || 1053
|-
| 148 || 381 || 1058
|-
| 150 || 383 || 1063
|-
| 160 || 391 || 1086
|-
| 170 || 399 || 1108
|-
| 180 || 407 || 1129
|-
| 190 || 414 || 1150
|-
| 200 || 421 || 1170
|-
| 210 || 428 || 1189
|-
| 220 || 435 || 1207
|-
| 230 || 441 || 1225
|-
| 240 || 447 || 1243
|-
| 250 || 454 || 1260
|-
| 260 || 460 || 1277
|-
| 270 || 465 || 1293
|-
| 280 || 471 || 1308
|-
| 290 || 477 || 1324
|-
| 300 || 482 || 1339
|-
| 310 || 487 || 1354
|-
| 320 || 492 || 1368
|-
| 330 || 498 || 1382
|-
| 340 || 503 || 1396
|-
| 350 || 507 || 1409
|-
| 360 || 512 || 1423
|-
| 370 || 517 || 1436
|-
| 380 || 522 || 1449
|-
| 390 || 526 || 1461
|-
| 400 || 531 || 1474
|-
| 410 || 535 || 1486
|-
| 420 || 539 || 1498
|-
| 430 || 543 || 1510
|-
| 440 || 548 || 1521
|-
| 450 || 552 || 1533
|-
| 460 || 556 || 1544
|-
| 470 || 560 || 1555
|-
| 480 || 564 || 1566
|-
| 490 || 568 || 1577
|-
| 500 || 571 || 1587
|-
| 510 || 575 || 1598
|-
| 520 || 579 || 1608
|-
| 530 || 583 || 1619
|-
| 540 || 586 || 1629
|-
| 550 || 590 || 1639
|-
| 560 || 593 || 1649
|-
| 570 || 597 || 1658
|-
| 580 || 600 || 1668
|-
| 590 || 604 || 1677
|-
| 600 || 607 || 1687
|-
| 610 || 611 || 1696
|-
| 620 || 614 || 1705
|-
| 630 || 617 || 1715
|-
| 640 || 620 || 1724
|-
| 650 || 624 || 1732
|-
| 700 || 639 || 1776
|-
| 750 || 654 || 1817
|-
| 800 || 668 || 1857
|-
| 850 || 682 || 1895
|-
| 900 || 695 || 1931
|-
| 950 || 708 || 1966
|-
| 1000 || 720 || 2000
|-
| 1050 || 732 || 2033
|-
| 1100 || 743 || 2065
|-
| 1150 || 754 || 2095
|-
| 1200 || 765 || 2125
|-
| 1250 || 776 || 2154
|-
| 1300 || 786 || 2183
|-
| 1350 || 796 || 2210
|-
| 1400 || 805 || 2237
|-
| 1450 || 815 || 2264
|-
| 1500 || 824 || 2289
|}

==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | תת-קבוצה !! rowspan=&quot;2&quot; | חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות) !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| א. || בלתי מוגבלת || 60 || 120
|-
| ב. || בלתי מוגבלת || 120 || 240
|-
| ג. || בלתי מוגבלת || 185 || 370
|-
| ד. || בלתי מוגבלת || 275 || 550
|}

==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! אזור סכנה א' !! אזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| 5 || 50 || 55
|-
| 10 || 50 || 69
|-
| 15 || 50 || 79
|-
| 20 || 54 || 87
|-
| 25 || 58 || 94
|-
| 30 || 62 || 99
|-
| 35 || 65 || 105
|-
| 40 || 68 || 109
|-
| 45 || 71 || 114
|-
| 50 || 74 || 118
|-
| 55 || 76 || 122
|-
| 60 || 78 || 125
|-
| 65 || 80 || 129
|-
| 70 || 82 || 132
|-
| 75 || 84 || 135
|-
| 80 || 86 || 138
|-
| 85 || 141 || 888
|-
| 90 || 90 || 143
|-
| 95 || 91 || 146
|-
| 100 || 93 || 149
|-
| 105 || 94 || 151
|-
| 110 || 96 || 153
|-
| 115 || 97 || 156
|-
| 120 || 99 || 158
|-
| 125 || 100 || 160
|-
| 130 || 101 || 162
|-
| 135 || 103 || 164
|-
| 140 || 104 || 166
|-
| 145 || 105 || 168
|-
| 150 || 106 || 170
|-
| 155 || 107 || 172
|-
| 160 || 109 || 174
|-
| 165 || 110 || 176
|-
| 170 || 111 || 177
|-
| 175 || 112 || 179
|-
| 180 || 113 || 181
|-
| 185 || 114 || 182
|-
| 190 || 115 || 184
|-
| 195 || 116 || 186
|-
| 200 || 117 || 187
|-
| 205 || 118 || 189
|-
| 210 || 119 || 190
|-
| 215 || 120 || 192
|-
| 220 || 121 || 193
|-
| 225 || 122 || 195
|-
| 230 || 123 || 196
|-
| 235 || 123 || 197
|-
| 240 || 124 || 199
|-
| 245 || 125 || 200
|-
| 250 || 126 || 202
|-
| 260 || 128 || 204
|-
| 270 || 129 || 207
|-
| 280 || 131 || 209
|-
| 290 || 132 || 212
|-
| 300 || 134 || 214
|-
| 310 || 135 || 217
|-
| 320 || 137 || 219
|-
| 330 || 138 || 221
|-
| 340 || 140 || 223
|-
| 350 || 141 || 226
|-
| 360 || 142 || 228
|-
| 370 || 144 || 230
|-
| 380 || 145 || 232
|-
| 390 || 146 || 234
|-
| 400 || 147 || 236
|-
| 410 || 149 || 238
|-
| 420 || 150 || 240
|-
| 430 || 151 || 242
|-
| 440 || 152 || 243
|-
| 450 || 153 || 245
|-
| 460 || 154 || 247
|-
| 470 || 155 || 249
|-
| 480 || 157 || 251
|-
| 490 || 158 || 252
|-
| 500 || 159 || 254
|-
| 510 || 160 || 256
|-
| 520 || 161 || 257
|-
| 530 || 162 || 259
|-
| 540 || 163 || 261
|-
| 550 || 164 || 262
|-
| 560 || 165 || 264
|-
| 570 || 166 || 265
|-
| 580 || 167 || 267
|-
| 590 || 168 || 268
|-
| 600 || 169 || 270
|-
| 610 || 170 || 271
|-
| 620 || 171 || 273
|-
| 630 || 171 || 274
|-
| 640 || 172 || 276
|-
| 650 || 173 || 277
|-
| 660 || 174 || 279
|-
| 670 || 175 || 280
|-
| 680 || 176 || 281
|-
| 690 || 177 || 283
|-
| 700 || 178 || 284
|-
| 710 || 178 || 285
|-
| 720 || 179 || 287
|-
| 730 || 180 || 288
|-
| 740 || 181 || 289
|-
| 750 || 182 || 291
|-
| 800 || 186 || 297
|-
| 900 || 193 || 309
|-
| 1000 || 200 || 320
|-
| 1100 || 206 || 330
|-
| 1200 || 213 || 340
|-
| 1300 || 218 || 349
|-
| 1400 || 224 || 358
|-
| 1500 || 229 || 366
|}

==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים) 
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | הכמות בטונות !! איזור סכנה א' !! איזור סכנה ב'
|-
! colspan=&quot;2&quot; | (רדיוס במטרים)
|-
| בלתי מוגבל || 50 || 50
|}

==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
==== {{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה [[בלוח ב']])}} ====
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים !! מספר בקודקס !! תת-קבוצה
|-
| 0198 || 1203 || ב
|-
| 0201 || 1204 || א
|-
| 0205 || 1206 || ג
|-
| 0210 || 1207 || ג
|-
| 0213 || 1207 || ג

|-
| 0216 || 1208 || ג
|-
| 0218 || 1209 || ג
|-
| 0222 || 1210 || ד
|-
| 0303 || 1210-5 || ד
|-
| 0306 || 1210-7 || ד
|-
| 0446 || 1218 || ב
|-
| 0452 || 1215 || ד
|-
| 0454 || 1214 || ב
|-
| 0457 || 1220 || ב
|-
| 0459 || 1219 || ב
|-
| 0614 || 1231 || ג
|-
| 0623 || 1224 || ד
|-
| 0625 || 1225 || ד
|-
| 0627 || 1229 || א
|-
| 0769 || 1241 || א
|-
| 0779 || 1242 || ד
|-
| 0803 || 1244 || א
|-
| 0893 || 1248 || א
|-
| 1258 || 1250 || ג
|-
| 1302 || 1260 || א
|-
| 1327 || 1262 || ב
|-
| 1329 || 1263 || ב
|-
| 1332 || 1264 || ב
|-
| 1433 || 1266 || א
|-
| 1764 || 1270 || ב
|-
| 1766 || 1269 || ב
|-
| 2075 || 1126 || ג
|-
| 2171 || 1273 || ד
|-
| 2175 || 1275 || ד
|-
| 2177 || 1274 || ד
|-
| 2258 || 1282 || ג
|-
| 2259 || 1283 || ד
|-
| 2261 || 1281 || ג
|-
| 2264 || 1278 || ד
|-
| 2266 || 1279 || ד
|-
| 2326 || 1288 || ד
|-
| 2446 || 1289 || ג
|-
| 2448 || 1288-1 || ג
|-
| 2481 || 1131-1 || ג
|-
| 2757 || 1294 || ד
|}

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) (תיקון: תשנ&quot;ב) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: {{ממורכז|[[תמונה:ICS Bravo gazette.png|180px]]}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5) __NOSUB__ ==
=== חלק א': אגרות כלי שיט ===
==== ((([[תקנה 190]]))) ====

@ 1. אגרת מגדלור
: בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט [[פרט 3|בסעיף 3 להלן]], אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 3. שיעור אגרות מגדלור (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תש&quot;ע)
: אגרת מגדלור, כאמור [[פרט 1|בסעיף 1]] תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם) !! האגרה בשקלים חדשים למטר אורך
|-
! אגרת מגדלור
|-
| עד 50 || 0.50
|-
| 51 עד 60 || 0.70
|-
| 61 עד 70 || 0.90
|-
| 71 עד 80 || 1.40
|-
| 81 עד 90 || 1.50
|-
| 91 עד 100 || 1.70
|-
| 101 עד 110 || 2.00
|-
| 111 עד 150 || 3.30
|-
| 151 עד 160 || 4.60
|-
| 161 עד 170 || 5.20
|-
| 171 עד 180 || 6.20
|-
| 181 עד 190 || 7.30
|-
| 191 עד 220 || 8.50
|-
| 221 עד 250 || 10.30
|-
| 251 עד 300 || 17.20
|-
| מעל 300 || 37.00
|}

@ 4. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ב': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ג': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ג, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====

@ 19. : בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
: (()) '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | סוג המטען !! colspan=&quot;4&quot; | שקלים חדשים לכל טון מטרי
|-
! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עיקרי !! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עזר
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.21 || 4.42 || 1.50 || 3.00
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 2. צינורות בקוטר -
|-
| :: עד 3″ || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| :: מעל 3″ עד 8″ || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| :: מעל 8″ || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| : 4. שקים וחביות || 1.43 || 2.86 || 1.00 || 2.00
|-
| : 5. קרטונים || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| : 6. מטען אחר || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|}
: '''ב. מיון עץ וטיפול בעץ'''
:: {|
! סוג המטען !! היחידה !! בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 1.17
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 1.69
|-
| :: ג. אריזה || טון מטרי || 2.21
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ -
|-
| :: א. לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אורן, לפי מידות עובי ורוחב || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ג. אשור, לפי מידות עובי || מטר מעוקב || 5.00
|-
| :: ד. אריזה || טון מטרי || 1.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 5.00
|}

@ 20. : בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: 1. שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים -
:: עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 12.35
:: לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 6.11
: 2. (א) שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים -
::: (1) כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 4.29
::: (2) כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 8.58
:: (ב) תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
: 3. (א) שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים -
::: (1) ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה -
:::: עד 40 טון [---] 43.55
:::: למעלה מ-40 טון [---] 61.10
::: (2) ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה [---] 30.55
:: (ב) בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
: 4. (א) אספקת מים לאניות העוגנות בנמל -
::: (1) באמצעות כלי שיט -
:::: ל-30 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 105.30
:::: לכל טון נוסף [---] 3.51
::: (2) באמצעות צינורות מהרציף -
:::: ל-15 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 31.20
:::: לכל טון נוסף [---] 2.08
:: (ב) בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

@ 21. : (א) מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
: (ב) בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
:: {|
! למטעני יבוא !! בשקלים חדשים
|-
| : 1. לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי || 2.0
|-
| : 2. לכל תעודת אישור אחרת || 4.0
|-
! למטעני יצוא !!
|-
| :: לכל תעודת אישור || 1.0
|}

@ 22. : (א) נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו-6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
: (ב) הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
: (ג) פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

@ 23. : (א) שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה -
:: (1) כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
:: (2) כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס&quot;מ.
: (ב) בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

=== חלק ה': אגרות שימוש בציוד (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 24. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ו': אגרת איסוף מי שיפוליים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 26. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

== תוספת ששית (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== לוח השוואה ==
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;200px&quot; | תקנה חדשה !! תקנה קודמת
|-
| [[1]] || 
|-
| [[2]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| 3 || 
|-
| [[4–10]] || [[+|תקנות 1–6]] [[ו-7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[11–13]] || 
|-
| [[14]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[15]] [[ו-16]] ||
|-
| [[17]] || [[תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[18]] || [[תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[19–24]] || 
|-
| [[25]] [[ו-26]] || תקנה 3(2)(א) ו-(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[27]] ||
|-
| [[28(א)]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.
|-
| [[28(ב)–30]] || תקנה 3(5) ו-(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)((.))
|-
| [[31–35]] || 
|-
| [[36]] || [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936]].
|-
| [[37–47]] || [[תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]].
|-
| [[48]] || תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964.
|-
| [[49]] || תקנות 5 ו-6 לתקנות נמל חיפה.
|-
| [[50]] || 
|-
| [[51–53]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[54–56]] || 
|-
| [[57]] || [[תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]].
|-
| [[58]] [[ו-59]] || 
|-
| [[60]] || תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.
|-
| [[61–66]] || 
|-
| [[67]] [[ו-68]] || [[+|תקנות 6]] [[תקנות הנמלים 1943|ו-7 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[69–71]] || 
|-
| [[72]] [[ו-73]] || [[+|תקנות 1]] [[ו-2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]].
|-
| [[74]] || 
|-
| [[75]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[76]] || 
|-
| [[77]] || תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.
|-
| [[78]] || 
|-
| [[79–81]] || [[+|תקנות 8]] [[ו-9(1) ו-(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[82]] || 
|-
| [[83]] || [[תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[84–91]] || 
|-
| [[92–95]] || [[+|תקנות 5]], [[+|13]], [[+|15–17]] [[ו-17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]].
|-
| [[96]] [[ו-97]] || [[+|תקנות 8]] [[תקנות הנמלים 1943|ו-9 לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[98–102]] || 
|-
| [[103]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[104–106]] || 
|-
| [[107–122]] || [[תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[123–149]] [[והתוספת השניה]] || [[תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]].
|-
| [[150–170]] [[והתוספת השלישית]] || 
|-
| [[171]] || [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]].
|-
| [[172–185]] [[והתוספת הרביעית]] ||
|-
| [[186–188]] || [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]].
|-
| [[189]] || 
|-
| [[190–212]]; [[תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א' לתוספת החמישית]] || תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ&quot;ו-1966.
|-
| [[213–217]] || תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968.
|-
| [[218–232]]; [[תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[תוספת 5 חלק ג|23 ו-24 בחלק ג' לתוספת החמישית]] || תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[233–239]] ||
|-
| [[240–243]] || [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]].
|-
| [[244–249]] || תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.
|-
| [[250]]; [[תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; [[+|תקנות 10(3) ו-(4)]], [[+|16]] [[ו-17 לתקנות הנמלים, 1943]]; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960.
|-
| [[251–254]] || [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]].
|-
| [[255–258]] || [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]].
|-
| [[259–263]] || תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957.
|-
| [[264–270]] || תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[271]] || תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967.
|-
| [[272–275]] || תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951.
|-
| [[276–278]] || [[צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953]].
|-
| [[279–282]]; [[תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה' לתוספת החמישית]] || צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962.
|-
| [[283]] [[ו-284]] || [[+|תקנות 7]] [[ו-27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]].
|-
| [[285]] || תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
|-
| [[286]] [[ו-287]] [[והתוספת הראשונה]] || [[תקנות הנמלים 1943|תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943]].
|-
| [[תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א' לתוספת החמישית]] || התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על-ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960.
|}

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>2nlulqelktutdj5jbygwm6j1iolxmz0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344721</id>
    <revision>
      <id>3084410</id>
      <parentid>3083216</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T13:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084407] טבלאות השוואה</comment>
      <origin>3084410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="327928" sha1="tfl9ydec0ajy7jjv86sa1un05gq5a52" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2867.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות גלנוע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2929.pdf}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות החסנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2946.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2949.pdf}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2974.pdf}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2980.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3085.pdf}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3110.pdf}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3113.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3154.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1157|אגרת החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|אגרות החסנה בנמל אילת – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3318.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3406.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3426.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3440.pdf}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3447.pdf}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3505.pdf}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 7] – תקנות בדבר אגרות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3644.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3669.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3680.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3687.pdf}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3741.pdf}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3810.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3833.pdf}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3869.pdf}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3881.pdf}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3899.pdf}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3943.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3998.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4036.pdf}}, {{ח:תיבה|779|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4078.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4100.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4104.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4172.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4183.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4231.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4238.pdf}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4323.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4360.pdf}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4382.pdf}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4393.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4398.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4496.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4581.pdf}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4618.pdf}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4915.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5190.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5196.pdf}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5390.pdf}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5400.pdf}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5491.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5492.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5580.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5607.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5646.pdf}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5703.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5711.pdf}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5814.pdf}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5880.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5931.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6025.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6222.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1424|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11803.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת {{ח:הערה|[במקור: לפחות]}}, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת)|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:סעיף|149א||תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־5, תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל – אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}
{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ו־4, תשל״ו־5, תשל״ז־7, תשל״ח, תשל״ט־6, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 20|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 24|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות|תיקון: תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיפים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשנ״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־8, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה|תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות |תיקון: תשמ״ג־2, תשל״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור |תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222א||תיקון: תשמ״א־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־3, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225א||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ד||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ה||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ו||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים לייצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בתקנה 224}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} מטעני מתכות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.1 צינורות מתכת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.2 שאר מתכות – אחודות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ב.}} עצים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.1 בולי עץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.2 שאר עצים אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} גלילי נייר אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ד.}} מכוניות נוסעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ה.}} מכונית מסחרית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ו.}} משאית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20′}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל 20′}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} לכלי רכב הטעון טובין –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} בארבעת השבועות הראשונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשבוע החמישי ואילך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ב.}} לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} לגרור גלנוע ריק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ד.}} בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה|תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תשמ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשל״ג־6, תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה|תיקון: תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד, תשל״ד־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ד, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ט־6, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז, תשל״ז־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תשל״ג־11, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשל״ג־9, תשל״ח, תשמ״א, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־6, תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית|תיקון: תשל״ה, תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ג־9, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב|תיקון: תשל״א, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} ו־284(ב)(3) ו־(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)}};
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)}};
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)|תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}};
{{ח:תת|6.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}};
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}};
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}};
{{ח:תת|14.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970}};
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960}};
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|31.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|32.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק א}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ב, טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
{{ח:תת|א.}} שם האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ב.}} תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לנמל/מנמל* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ג.}} תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ד.}} רדיוס אזורי סכנה ”א“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים ; רדיוס אזורי סכנה ”ב“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים;
{{ח:תת|ה.}} בכל מקרה שאזור סכנה ”א“ חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)}}.
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שם החומר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משקל&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג האריזה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סימני היכר מס׳ המכולה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מספר האריזות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;I.M.O Class&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ קטלוגי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;I.M.D.G. Code Page&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ U.N.‎&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נטו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ברוטו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|ו.}} המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ז.}} שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ח.}} רצ״ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימה}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
{{ח:ת}} החלטות:
{{ח:תת}} מקום עגינת האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מקום ואזור השינוע: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר הצוותים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הערות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | רמ״ח תיפעול {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|(חתימה)}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מכבי אש/ בטיחות

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ג, טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק א'''' – ימולא על ידי יבואן/יצואן}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון – המנהל הכללי, רשות הנמלים

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אזור סכנה א׳ התואם הוא . . . . . . . . . . מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: . . . . . . . . . . מטרים.
{{ח:תת|2.}} הערות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|3.}} סימוכין: טופס ”הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ג)}}“ | מתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} סימוכין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ב'''' – מנכ״ל משהב״ט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
{{ח:תת|1.}} שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
{{ח:תת|2.}} ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה״ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה ”א“ ו־”ב“, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
{{ח:תת|3.}} משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ג'''' – מנכ״ל רשות הנמלים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''יוגש למנכ״ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע״י מנכ״ל משהב״ט'''
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ״ל משהב״ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מנכ״ל רשות הנמלים}} }}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ד}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג {{ח:הערה|ה}}קודקס {{ח:הערה|של אימ״ו}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;306&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;333&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;356&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;395&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;419&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;427&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;434&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;455&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;462&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;468&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;497&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;518&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;538&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;547&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;561&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;576&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;581&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;591&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;596&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;606&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;628&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;651&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;663&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;675&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;737&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;308&lt;/td&gt;&lt;td&gt;763&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;789&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;315&lt;/td&gt;&lt;td&gt;801&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;814&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;852&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;876&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;899&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;336&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;339&lt;/td&gt;&lt;td&gt;921&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;341&lt;/td&gt;&lt;td&gt;931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;347&lt;/td&gt;&lt;td&gt;959&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;967&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;986&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357&lt;/td&gt;&lt;td&gt;992&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;997&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;367&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1034&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;374&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1038&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1053&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;381&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1058&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;383&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1063&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1108&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;407&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;421&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;428&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;447&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1293&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;471&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1308&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;477&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1324&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;482&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1339&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1354&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1368&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1396&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;507&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1409&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;512&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1423&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;517&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1436&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1449&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1461&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;531&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;539&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1498&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;564&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1587&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;575&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1598&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;579&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1608&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;583&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1619&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1629&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;593&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1649&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;597&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1658&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1668&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;604&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1677&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;607&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;611&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1696&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1705&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;624&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;654&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1817&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;668&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;850&lt;/td&gt;&lt;td&gt;682&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1895&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;695&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;708&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1966&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2033&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;743&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;754&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2095&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;765&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2154&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;786&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2183&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;796&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;805&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2237&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;824&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;271&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;273&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;730&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים)
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}
{{ח:קטע4||{{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה {{ח:פנימי|לוח ב|בלוח ב׳}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר בקודקס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0452&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0625&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0627&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0769&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0779&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0893&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1433&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1766&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2075&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2448&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1131-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:ICS Bravo gazette.png|180px|link=]]}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: אגרות כלי שיט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|אגרת מגדלור|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|בסעיף 3 להלן}}, אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|שיעור אגרות מגדלור|תיקון: תשמ״ט־6, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} אגרת מגדלור, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1}} תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים למטר אורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אגרת מגדלור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 עד 160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161 עד 170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171 עד 180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181 עד 190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191 עד 220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;221 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;251 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־5, תשס״ג, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ט־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 19}}
{{ח:ת}} בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
{{ח:ת}} '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;שקלים חדשים לכל טון מטרי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עיקרי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} צינורות בקוטר –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עד 3″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 3″ עד 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שקים וחביות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קרטונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מטען אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''מיון עץ וטיפול בעץ'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היחידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} בעד מיון לפי סימני עזר של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אורן, לפי מידות עובי ורוחב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אשור, לפי מידות עובי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ד.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} בעד טיפול לצורך מדידה של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 20}}
{{ח:ת}} בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|1.}} שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים –
{{ח:תת}} עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12.35&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.11&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים –
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.29&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.58&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
{{ח:תת|3.|(א)}} שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים –
{{ח:תתתת|(1)}} ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה –
{{ח:תתתת}} עד 40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} למעלה מ־40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;61.10&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
{{ח:תת|4.|(א)}} אספקת מים לאניות העוגנות בנמל –
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות כלי שיט –
{{ח:תתתת}} ל־30 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;105.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות צינורות מהרציף –
{{ח:תתתת}} ל־15 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;31.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.08&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יבוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} לכל תעודת אישור אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יצוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לכל תעודת אישור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו־6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה –
{{ח:תתת|(1)}} כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: אגרות שימוש בציוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: אגרת איסוף מי שיפוליים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:קטע2||לות השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תקנה חדשה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4–10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 1|תקנות 1–6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7א|ו־7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11–13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 12|תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19–24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(2)(א) ו־(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)-30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(5) ו־(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם){{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31–35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 3|ו־3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37–47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)#סעיף 1|תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות 5 ו־6 לתקנות נמל חיפה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51–53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 3|תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54–56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61–66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 7|ו־7 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69–71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 2|ו־2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 7|תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79–81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 9|ו־9(1) ו־(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84–91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92–95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 15|15–17}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 17א|ו־17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 9|ו־9 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98–102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 12|תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104–106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107–122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)#סעיף 1|תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123–149}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)#סעיף 1|תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150–170}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172–185}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186–188}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190–212}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ״ו–1966.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213–217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218–232}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|23 ו־24 בחלק ג׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233–239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240–243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244–249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנות 10(3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 16|16}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 17|ו־17 לתקנות הנמלים, 1943}}; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251–254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255–258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259–263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 264|264–270}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272–275}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276–278}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הנמלים (אגרות מלתחה)|צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279–282}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 27|ו־27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}} {{ח:פנימי|סעיף 287|ו־287}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על־ידי ספינות דיג), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tfl9ydec0ajy7jjv86sa1un05gq5a52</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084440</id>
      <parentid>3084410</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084433]</comment>
      <origin>3084440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328073" sha1="cw02v96s5qorars2n16grri5hcux4ah" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2867.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות גלנוע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2929.pdf}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות החסנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2946.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2949.pdf}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2974.pdf}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2980.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3085.pdf}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3110.pdf}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3113.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3154.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1157|אגרת החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|אגרות החסנה בנמל אילת – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3318.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3406.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3426.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3440.pdf}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3447.pdf}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3505.pdf}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 7] – תקנות בדבר אגרות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3644.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3669.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3680.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3687.pdf}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3741.pdf}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3810.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3833.pdf}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3869.pdf}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3881.pdf}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3899.pdf}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3943.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3998.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4036.pdf}}, {{ח:תיבה|779|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4078.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4100.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4104.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4172.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4183.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4231.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4238.pdf}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4323.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4360.pdf}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4382.pdf}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4393.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4398.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4496.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4581.pdf}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4618.pdf}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4915.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5190.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5196.pdf}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5390.pdf}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5400.pdf}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5491.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5492.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5580.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5607.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5646.pdf}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5703.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5711.pdf}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5814.pdf}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5880.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5931.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6025.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6222.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1424|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11803.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת {{ח:הערה|[במקור: לפחות]}}, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת)|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:סעיף|149א||תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־5, תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל – אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}
{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ו־4, תשל״ו־5, תשל״ז־7, תשל״ח, תשל״ט־6, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 20|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 24|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות|תיקון: תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיפים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשנ״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־8, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה|תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות |תיקון: תשמ״ג־2, תשל״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור |תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222א||תיקון: תשמ״א־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־3, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225א||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ד||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ה||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ו||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים לייצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בתקנה 224}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} מטעני מתכות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.1 צינורות מתכת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.2 שאר מתכות – אחודות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ב.}} עצים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.1 בולי עץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.2 שאר עצים אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} גלילי נייר אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ד.}} מכוניות נוסעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ה.}} מכונית מסחרית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ו.}} משאית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20′}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל 20′}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} לכלי רכב הטעון טובין –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} בארבעת השבועות הראשונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשבוע החמישי ואילך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ב.}} לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} לגרור גלנוע ריק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ד.}} בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה|תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תשמ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשל״ג־6, תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה|תיקון: תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד, תשל״ד־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ד, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ט־6, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז, תשל״ז־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תשל״ג־11, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשל״ג־9, תשל״ח, תשמ״א, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־6, תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית|תיקון: תשל״ה, תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ג־9, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב|תיקון: תשל״א, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} ו־284(ב)(3) ו־(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)}};
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)}};
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)|תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}};
{{ח:תת|6.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}};
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}};
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}};
{{ח:תת|14.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970}};
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960}};
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|31.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|32.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק א}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ב, טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
{{ח:תת|א.}} שם האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ב.}} תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לנמל/מנמל* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ג.}} תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ד.}} רדיוס אזורי סכנה ”א“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים ; רדיוס אזורי סכנה ”ב“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים;
{{ח:תת|ה.}} בכל מקרה שאזור סכנה ”א“ חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)}}.
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שם החומר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משקל&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג האריזה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סימני היכר מס׳ המכולה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מספר האריזות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;I.M.O Class&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ קטלוגי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;I.M.D.G. Code Page&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ U.N.‎&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נטו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ברוטו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|ו.}} המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ז.}} שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ח.}} רצ״ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימה}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
{{ח:ת}} החלטות:
{{ח:תת}} מקום עגינת האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מקום ואזור השינוע: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר הצוותים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הערות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | רמ״ח תיפעול {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|(חתימה)}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מכבי אש/ בטיחות

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ג, טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק א'''' – ימולא על ידי יבואן/יצואן}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון – המנהל הכללי, רשות הנמלים

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אזור סכנה א׳ התואם הוא . . . . . . . . . . מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: . . . . . . . . . . מטרים.
{{ח:תת|2.}} הערות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|3.}} סימוכין: טופס ”הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ג)}}“ | מתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} סימוכין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ב'''' – מנכ״ל משהב״ט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
{{ח:תת|1.}} שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
{{ח:תת|2.}} ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה״ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה ”א“ ו־”ב“, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
{{ח:תת|3.}} משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ג'''' – מנכ״ל רשות הנמלים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''יוגש למנכ״ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע״י מנכ״ל משהב״ט'''
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ״ל משהב״ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מנכ״ל רשות הנמלים}} }}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ד}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג {{ח:הערה|ה}}קודקס {{ח:הערה|של אימ״ו}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;306&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;333&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;356&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;395&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;419&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;427&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;434&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;455&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;462&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;468&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;497&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;518&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;538&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;547&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;561&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;576&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;581&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;591&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;596&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;606&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;628&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;651&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;663&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;675&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;737&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;308&lt;/td&gt;&lt;td&gt;763&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;789&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;315&lt;/td&gt;&lt;td&gt;801&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;814&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;852&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;876&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;899&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;336&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;339&lt;/td&gt;&lt;td&gt;921&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;341&lt;/td&gt;&lt;td&gt;931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;347&lt;/td&gt;&lt;td&gt;959&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;967&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;986&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357&lt;/td&gt;&lt;td&gt;992&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;997&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;367&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1034&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;374&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1038&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1053&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;381&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1058&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;383&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1063&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1108&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;407&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;421&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;428&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;447&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1293&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;471&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1308&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;477&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1324&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;482&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1339&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1354&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1368&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1396&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;507&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1409&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;512&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1423&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;517&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1436&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1449&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1461&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;531&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;539&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1498&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;564&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1587&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;575&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1598&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;579&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1608&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;583&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1619&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1629&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;593&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1649&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;597&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1658&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1668&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;604&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1677&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;607&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;611&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1696&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1705&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;624&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;654&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1817&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;668&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;850&lt;/td&gt;&lt;td&gt;682&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1895&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;695&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;708&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1966&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2033&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;743&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;754&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2095&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;765&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2154&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;786&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2183&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;796&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;805&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2237&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;824&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;271&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;273&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;730&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים)
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}
{{ח:קטע4||{{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה {{ח:פנימי|לוח ב|בלוח ב׳}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר בקודקס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0452&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0625&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0627&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0769&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0779&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0893&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1433&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1766&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2075&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2448&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1131-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:ICS Bravo gazette.png|180px|link=]]}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: אגרות כלי שיט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|אגרת מגדלור|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|בסעיף 3 להלן}}, אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|שיעור אגרות מגדלור|תיקון: תשמ״ט־6, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} אגרת מגדלור, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1}} תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים למטר אורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אגרת מגדלור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 עד 160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161 עד 170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171 עד 180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181 עד 190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191 עד 220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;221 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;251 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־5, תשס״ג, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ט־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 19}}
{{ח:ת}} בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
{{ח:ת}} '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;שקלים חדשים לכל טון מטרי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עיקרי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} צינורות בקוטר –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עד 3″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 3″ עד 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שקים וחביות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קרטונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מטען אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''מיון עץ וטיפול בעץ'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היחידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} בעד מיון לפי סימני עזר של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אורן, לפי מידות עובי ורוחב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אשור, לפי מידות עובי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ד.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} בעד טיפול לצורך מדידה של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 20}}
{{ח:ת}} בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|1.}} שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים –
{{ח:תת}} עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12.35&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.11&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים –
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.29&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.58&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
{{ח:תת|3.|(א)}} שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים –
{{ח:תתתת|(1)}} ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה –
{{ח:תתתת}} עד 40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} למעלה מ־40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;61.10&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
{{ח:תת|4.|(א)}} אספקת מים לאניות העוגנות בנמל –
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות כלי שיט –
{{ח:תתתת}} ל־30 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;105.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות צינורות מהרציף –
{{ח:תתתת}} ל־15 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;31.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.08&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יבוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} לכל תעודת אישור אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יצוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לכל תעודת אישור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו־6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה –
{{ח:תתת|(1)}} כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: אגרות שימוש בציוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: אגרת איסוף מי שיפוליים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תקנה חדשה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4–10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 1|תקנות 1–6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7א|ו־7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11–13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 12|תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19–24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(2)(א) ו־(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)-30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(5) ו־(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם){{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31–35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 3|ו־3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37–47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)#סעיף 1|תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות 5 ו־6 לתקנות נמל חיפה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51–53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 3|תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54–56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61–66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 7|ו־7 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69–71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 2|ו־2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 7|תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79–81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 9|ו־9(1) ו־(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84–91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92–95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 15|15–17}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 17א|ו־17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 9|ו־9 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98–102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 12|תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104–106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107–122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)#סעיף 1|תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123–149}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)#סעיף 1|תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150–170}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172–185}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186–188}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190–212}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ״ו–1966.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213–217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218–232}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|23 ו־24 בחלק ג׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233–239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240–243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244–249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנות 10(3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 16|16}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 17|ו־17 לתקנות הנמלים, 1943}}; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251–254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255–258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259–263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 264|264–270}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272–275}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276–278}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הנמלים (אגרות מלתחה)|צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279–282}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 27|ו־27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}} {{ח:פנימי|סעיף 287|ו־287}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על־ידי ספינות דיג), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cw02v96s5qorars2n16grri5hcux4ah</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084604</id>
      <parentid>3084440</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084599]</comment>
      <origin>3084604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="328123" sha1="ln10gkdkbx17psu1wtp0nbtk15m2r9m" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2867.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות גלנוע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2929.pdf}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות החסנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2946.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2949.pdf}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2974.pdf}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2980.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3085.pdf}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3110.pdf}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3113.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3154.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1157|אגרת החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|אגרות החסנה בנמל אילת – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3318.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3406.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3426.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3440.pdf}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3447.pdf}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3505.pdf}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 7] – תקנות בדבר אגרות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3644.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3669.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3680.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3687.pdf}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3741.pdf}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3810.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3833.pdf}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3869.pdf}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3881.pdf}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3899.pdf}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3943.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3998.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4036.pdf}}, {{ח:תיבה|779|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4078.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4100.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4104.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4172.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4183.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4231.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4238.pdf}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4323.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4360.pdf}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4382.pdf}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4393.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4398.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4496.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4581.pdf}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4618.pdf}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4915.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5190.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5196.pdf}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5390.pdf}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5400.pdf}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5491.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5492.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5580.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5607.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5646.pdf}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5703.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5711.pdf}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5814.pdf}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5880.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5931.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6025.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6222.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1424|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11803.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת {{ח:הערה|[במקור: לפחות]}}, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת)|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:סעיף|149א||תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־5, תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל – אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}
{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ו־4, תשל״ו־5, תשל״ז־7, תשל״ח, תשל״ט־6, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 20|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 24|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות|תיקון: תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיפים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשנ״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־8, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה|תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות |תיקון: תשמ״ג־2, תשל״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור |תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222א||תיקון: תשמ״א־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־3, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225א||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ד||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ה||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ו||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים לייצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בתקנה 224}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} מטעני מתכות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.1 צינורות מתכת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.2 שאר מתכות – אחודות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ב.}} עצים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.1 בולי עץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.2 שאר עצים אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} גלילי נייר אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ד.}} מכוניות נוסעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ה.}} מכונית מסחרית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ו.}} משאית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20′}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל 20′}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} לכלי רכב הטעון טובין –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} בארבעת השבועות הראשונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשבוע החמישי ואילך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ב.}} לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} לגרור גלנוע ריק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ד.}} בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה|תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תשמ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשל״ג־6, תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה|תיקון: תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד, תשל״ד־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ד, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ט־6, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז, תשל״ז־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תשל״ג־11, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשל״ג־9, תשל״ח, תשמ״א, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־6, תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית|תיקון: תשל״ה, תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ג־9, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב|תיקון: תשל״א, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} ו־284(ב)(3) ו־(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)}};
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)}};
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)|תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}};
{{ח:תת|6.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}};
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}};
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}};
{{ח:תת|14.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970}};
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960}};
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|31.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|32.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק א}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ב, טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ב. טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל'''}}
{{ח:תת|א.}} שם האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ב.}} תאריך ושעה צפויים להגעתה/ הפלגתה*: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לנמל/מנמל* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ג.}} תאריך מבוקש לביצוע פריקה/טעינה*: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ד.}} רדיוס אזורי סכנה ”א“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים ; רדיוס אזורי סכנה ”ב“ . . . . . . . . . . . . . . . מטרים;
{{ח:תת|ה.}} בכל מקרה שאזור סכנה ”א“ חורג מתחום האזור המוגבל יש לצרף בקשה מאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)}}.
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שם החומר&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;משקל&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג האריזה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סימני היכר מס׳ המכולה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מספר האריזות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;I.M.O Class&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ קטלוגי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;I.M.D.G. Code Page&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ U.N.‎&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נטו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ברוטו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|ו.}} המטען יוצא מהנמל/יגיע אל הנמל* באמצעות משאיות/קרונות רכבת* . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ז.}} שם הנציג/הנציגים* המוסמך (הבקי בסוגי חמרי הנפץ) אשר יהיה נוכח בעת השינוע . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ח.}} רצ״ב תכנית סיוור ורשימת ספנות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר ומאשר בזאת כי הפרטים שנמסרו לעיל הינם לפי מיטב ידיעתי נכונים ומדוייקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|התפקיד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימה}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; קטלוג לסיווג חמרים מסוכנים של רשות הנמלים.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לשימוש מחלקת תפעול: {{ש}} '''תשומת הלב מופנית לתוספת לתקנות בדבר טעינת המרי נפץ ופריקתם.'''
{{ח:ת}} החלטות:
{{ח:תת}} מקום עגינת האניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מקום ואזור השינוע: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} קצב ושיטת הפריקה/ טעינה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר הצוותים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הערות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | רמ״ח תיפעול {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|(חתימה)}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מכבי אש/ בטיחות

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ג, טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ג. טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק א'''' – ימולא על ידי יבואן/יצואן}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: המנהל הכללי, משרד הבטחון – המנהל הכללי, רשות הנמלים

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} נבקשכם לאשר פריקה/טעינה של חמרי נפץ בנמל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אזור סכנה א׳ התואם הוא . . . . . . . . . . מטרים וגדול מהאזור המוגבל בנמל ב: . . . . . . . . . . מטרים.
{{ח:תת|2.}} הערות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|3.}} סימוכין: טופס ”הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ג)}}“ | מתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} סימוכין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | תפקיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ב'''' – מנכ״ל משהב״ט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם הריני מאשר בקשתכם לפי הסמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, ובהתאם לשיקולים ולתנאים הבאים:
{{ח:תת|1.}} שינוע חמרי הנפץ האמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה עניין בהם.
{{ח:תת|2.}} ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפול צה״ל ומשטרת ישראל בכל פיגוע אפשרי במקרה אסון בתחום אזור סכנה ”א“ ו־”ב“, הכל לפי המקרה, כשאותם אזורים חורגים כולם או מקצתם מתחום האזור המוגבל.
{{ח:תת|3.}} משרד הבטחון ישא במלוא האחריות לכל נזק הנובע מן החריגה, אם יהיה, וישפה את רשות הנמלים בגין כל נזק כאמור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|המנהל הכללי של משרד הבטחון}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''חלק ג'''' – מנכ״ל רשות הנמלים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''יוגש למנכ״ל רשות הנמלים רק במקרה של אישור ע״י מנכ״ל משהב״ט'''
{{ח:ת}} לאחר עיון בבקשתכם וקבלת אישור מנכ״ל משהב״ט הריני מאשר בקשתכם לפי סמכות שניתנה לי לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג) לתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}, בהתאם לתנאים שלעיל ולתנאים נוספים כלהלן:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | חתימה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מנכ״ל רשות הנמלים}} }}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 תוספת חלק ד}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג {{ח:הערה|ה}}קודקס {{ח:הערה|של אימ״ו}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חומר נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;306&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;333&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;356&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;395&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;419&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;427&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;434&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;455&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;462&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;468&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;497&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;518&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;528&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;538&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;547&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;561&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;576&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;581&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;591&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;596&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;606&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;628&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;651&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;663&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;675&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;737&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;308&lt;/td&gt;&lt;td&gt;763&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;789&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;315&lt;/td&gt;&lt;td&gt;801&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;814&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;852&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;876&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;899&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;336&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;339&lt;/td&gt;&lt;td&gt;921&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;341&lt;/td&gt;&lt;td&gt;931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;941&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;345&lt;/td&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;347&lt;/td&gt;&lt;td&gt;959&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;967&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;986&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357&lt;/td&gt;&lt;td&gt;992&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;997&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;367&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1034&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;374&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1038&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1053&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;381&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1058&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;383&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1063&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1108&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;407&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;421&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;428&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;441&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;447&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1293&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;471&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1308&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;477&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1324&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;482&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1339&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1354&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;492&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1368&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1396&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;507&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1409&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;512&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1423&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;517&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1436&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1449&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1461&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;531&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1474&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;539&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1498&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;552&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;564&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;571&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1587&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;575&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1598&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;579&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1608&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;583&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1619&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;586&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1629&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;593&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1649&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;597&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1658&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1668&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;604&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1677&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;607&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1687&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;611&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1696&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1705&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;624&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1776&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;654&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1817&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;668&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;850&lt;/td&gt;&lt;td&gt;682&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1895&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;695&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;708&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1966&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2033&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;743&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2065&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;754&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2095&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;765&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;776&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2154&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;786&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2183&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;796&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;805&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2237&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;824&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 400px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;חמרי נפץ {{ש}} (כמות בטונות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;888&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;510&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;570&lt;/td&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;580&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;590&lt;/td&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;271&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;273&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;277&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;720&lt;/td&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;730&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
איזור איז זר הכמות סכנה סכנה בטונות אי ני רדיוס במטרים)
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הכמות בטונות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;איזור סכנה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;(רדיוס במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בלתי מוגבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}
{{ח:קטע4||{{מוקטן|(ראה טבלת כמויות ורדיוסי אזורי סכנה {{ח:פנימי|לוח ב|בלוח ב׳}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המספר בקטלוג לסיווג חמרים מסוכנים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר בקודקס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תת־קבוצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1210-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0452&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0454&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0614&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0625&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0627&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0769&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0779&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0803&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0893&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1433&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1766&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2075&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2446&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2448&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1288-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1131-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2757&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:ICS Bravo gazette.png|180px|link=]]}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: אגרות כלי שיט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|אגרת מגדלור|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|בסעיף 3 להלן}}, אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|שיעור אגרות מגדלור|תיקון: תשמ״ט־6, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} אגרת מגדלור, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1}} תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים למטר אורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אגרת מגדלור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 עד 160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161 עד 170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171 עד 180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181 עד 190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191 עד 220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;221 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;251 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־5, תשס״ג, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ט־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 19}}
{{ח:ת}} בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
{{ח:ת}} '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;שקלים חדשים לכל טון מטרי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עיקרי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} צינורות בקוטר –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עד 3″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 3″ עד 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שקים וחביות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קרטונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מטען אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''מיון עץ וטיפול בעץ'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היחידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} בעד מיון לפי סימני עזר של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אורן, לפי מידות עובי ורוחב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אשור, לפי מידות עובי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ד.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} בעד טיפול לצורך מדידה של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 20}}
{{ח:ת}} בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|1.}} שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים –
{{ח:תת}} עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12.35&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.11&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים –
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.29&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.58&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
{{ח:תת|3.|(א)}} שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים –
{{ח:תתתת|(1)}} ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה –
{{ח:תתתת}} עד 40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} למעלה מ־40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;61.10&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
{{ח:תת|4.|(א)}} אספקת מים לאניות העוגנות בנמל –
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות כלי שיט –
{{ח:תתתת}} ל־30 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;105.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות צינורות מהרציף –
{{ח:תתתת}} ל־15 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;31.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.08&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יבוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} לכל תעודת אישור אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יצוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לכל תעודת אישור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו־6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה –
{{ח:תתת|(1)}} כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: אגרות שימוש בציוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: אגרת איסוף מי שיפוליים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תקנה חדשה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקנה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 10|תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4–10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 1|תקנות 1–6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7א|ו־7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11–13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 12|תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19–24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(2)(א) ו־(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)-30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(5) ו־(11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם){{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31–35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&amp;quot;י ספינות)#סעיף 3|ו־3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע״י ספינות), 1936}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37–47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)#סעיף 1|תקנות 1–8 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות 5 ו־6 לתקנות נמל חיפה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51–53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 3|תקנות 3–5 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54–56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ו־59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61–66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 7|ו־7 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69–71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)#סעיף 2|ו־2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 7|תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79–81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 9|ו־9(1) ו־(3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84–91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92–95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 15|15–17}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)#סעיף 17א|ו־17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 9|ו־9 לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98–102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 12|תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104–106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107–122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)#סעיף 1|תקנות 1–16 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123–149}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)#סעיף 1|תקנות 1–27 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150–170}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172–185}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186–188}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190–212}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|1–8 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ״ו–1966.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213–217}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218–232}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|11–22 בחלק ב׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960; תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|23 ו־24 בחלק ג׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף); תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233–239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240–243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244–249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|25–29 בחלק ד׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 10|תקנות 10(3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 16|16}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 17|ו־17 לתקנות הנמלים, 1943}}; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251–254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255–258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259–263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 264|264–270}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272–275}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276–278}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הנמלים (אגרות מלתחה)|צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279–282}}; {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|27–29 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)#סעיף 27|ו־27 לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}} {{ח:פנימי|סעיף 287|ו־287}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943#סעיף 10|תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|סעיף 9 בחלק א׳ לתוספת החמישית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על־ידי ספינות דיג), תש״ך–1960.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ln10gkdkbx17psu1wtp0nbtk15m2r9m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שיכורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>347696</id>
    <revision>
      <id>3084491</id>
      <parentid>3070089</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:27:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084491</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12826" sha1="fogft0qohkrxxlmrs8qg6xxq4mezwpj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל פורים לרבי מנחם בן אהרן, מ[[מחזור ויטרי]] סימן תסה.}}

לֵיל שִׁכּוֹרִים הוּא זֶה הַלַּיְלָה {{ש}}
לִשְׁמֹחַ בְּיֵין הַטּוֹב וּלְגִילָה {{ש}}
פּוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר נִקְרָא בְּגִילָה {{ש}}
יִזְכֹּר לָנוּ בִּקְרִיאַת מְגִלָּה
::{{הור|המעריב}}

בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִשְׁכְּרוּ כָּל יְצוּרִים {{ש}}
לְהִזָּכֵר חֹק אֲשֶׁר נִקְבַּע בְּפוּרִים {{ש}}
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים {{ש}}
לִשְׁתּוֹת מַיִם הַמְאָרְרִים 
::{{הור|אוהב}}

{|
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} בַּיַּיִן פּוֹתְחִים בְּבָרוּךְ {{ש-רווח|1em}} || עַל הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָרוּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יְשׁוֹרֵר שִׁיר נֹעַם {{ש-רווח|1em}} || עֲלֵי יַיִן בִּקְהַל עָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יְמַלֵּא כוֹסוֹת {{ש-רווח|1em}} || כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִשְׁתּוּ יַיִן כָּל רוֹאֵהוּ {{ש-רווח|1em}} || עַד לֹא יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} לֹא יִקַּח נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית {{ש-רווח|1em}} || אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה יַיִן מֵחָבִית {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִפֶן {{ש-רווח|1em}} || לְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִשְׁכְּרוּ בְּיַיִן לָבָן {{ש-רווח|1em}} || וְיֵרָצֶה כְּמִנְחָה וּכְקָרְבָּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} אִכְלוּ וּשְׁתוּ רֵעִים {{ש-רווח|1em}} || זַמְּרוּ לְיֵין הַטּוֹב כִּי נָעִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} שַׁחֲטוּ אֲוָזִין וְתַרְנְגוֹלִים {{ש-רווח|1em}} || כִּי בְזֹאת תִּהְיוּ נִגְאָלִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} זִכְרוּ תּוֹרַת רִאשׁוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} שִׁמְעוּ בְּנֵי אֵיתָנִים {{ש-רווח|1em}} || מַהֲרוּ וְאִכְלוּ מַשְׁמַנִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִשְׁתֶּה יַיִן טוֹב {{ש-רווח|1em}} || אֲשֶׁר יַרְוֶה כְּגַן רָטֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} אֲשֶׁר לֹא זָקַן {{ש-רווח|1em}} || יִשְׁתֶּה מִן הַקַּנְקַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִזְכֹּר יֵין בְּרִיתוֹ {{ש-רווח|1em}} || כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְּאָמְנָה אִתּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יַקְרִיבֵהוּ אֶל חִכּוֹ {{ש-רווח|1em}} || לְרָחְבּוֹ וּלְאָרְכּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} בְּיִשְׂרָאֵל לְפָנִים {{ש-רווח|1em}} || יָקָר הוּא מִפְּנִינִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} כּוֹס יַיִן בְּיָדוֹ יַעֲמִיד {{ש-רווח|1em}} || וְיַעֲרֹךְ עַל פִּיו תָּמִיד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִשְׁתֶּה יַיִן יָשָׁן {{ש-רווח|1em}} || אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִישָׁן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יַיִן תָּמִיד יְרוֹקֵן {{ש-רווח|1em}} || לִפְנֵי נַעַר וְזָקֵן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} יִשְׁלַח לְרֵעֵהוּ מָנוֹת {{ש-רווח|1em}} || וּלְאֶבְיוֹנִים מַתָּנוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|אִ|10}}כְלוּ רֵעִים וּשְׁתוּ אִישׁ בְּאָהֳלוֹ {{ש-רווח|1em}} || וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|א|10}}וֹהֵב שִׂמְחָה אוֹהֵב יַיִן יַעֲשִׁיר {{ש-רווח|1em}} || וְכָל כְּלֵי זֶמֶר וּכְלֵי שִׁיר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|אַ|10}}ל תִּשְׁתֶּה יֵין רַע עַיִן {{ש-רווח|1em}} || קֹדֶם תִּשְׁבֹּר צָמְאֲךָ אֶל הָעַיִן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|בַּ|10}}מֶּה יִזְכֶּה אִישׁ וּבֵיתוֹ {{ש-רווח|1em}} || שָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד רָעָתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|גִּ|10}}ילָה רִנָּה חֶדְוָה וְדִיצָה {{ש-רווח|1em}} || הִקָּבְצוּ לִשְׁתּוֹת וְעוּצוּ עֵצָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|דְּ|10}}אָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָה {{ש-רווח|1em}} || מַאֲכָל טוֹב וּמִשְׁתֶּה יְשַׂמְּחֶנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|דָּ|10}}לֹה תִּדְלֶה יַיִן מֵחָבִיּוֹת {{ש-רווח|1em}} || בַּלַּיְלָה הַהוּא תְּהִלּוֹת דּוּמִיּוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|הַ|10}}יַּיִן בְּפִיךָ תָּמִיד שָׁגוּר {{ש-רווח|1em}} || וְסֵפֶל אַדִּירִים יִהְיֶה סָגוּר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|חַ|10}}כְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן {{ש-רווח|1em}} || וְאֹיְבֵינוּ יִהְיוּ כְּאַיִן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|ט|10}}וֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בְּכוֹס מָלֵא {{ש-רווח|1em}} || בְּכֶתֶם אוֹפִיר לֹא תְסֻלֶּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|יֵ|10}}ין מַלְכוּת יִשְׁתּוּ וִיסַלְסְלוּ {{ש-רווח|1em}} || בַּחוּרִים שִׁכּוֹרִים יַחְדָּיו יְצַלְצְלוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|כָּ|10}}ל אֲשֶׁר יַמְרֶה פִּיו מִלֶּאֱכֹל {{ש-רווח|1em}} || וּמְצָאוּהוּ רָעוֹת וְהָיָה לֶאֱכֹל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|לֵ|10}}ץ הוֹמֶה וּמַיִם וּמִשֵּׁכָר {{ש-רווח|1em}} || וְהַשׁוֹתֶה מֵהֶם לֹא יַרְבֶּה שָׂכָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|מִ|10}}שְׁתֶּה שֶׁלְּךָ יִהְיֶה לְהֶפְקֵר {{ש-רווח|1em}} || וְשׁוֹתִים הַרְבֵּה לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|מָ|10}}אן דְּאִית לֵהּ בֻּשְׂמַיָּא בְּרַחֲמֵהּ מַסֵּק לֵהּ {{ש-רווח|1em}} || וְיִקְנֶה שֵׁם טוֹב וְיִהְיֶה עוֹלֶה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|נָ|10}}תוֹן תִּתֵּן מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים {{ש-רווח|1em}} || לֹא לַשְּׁפָחוֹת וְלֹא לָעֲבָדִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|שֶׁ|10}}כָּל אָדָם מַאֲרִיךְ בִּסְעוּדָתוֹ {{ש-רווח|1em}} || וּמִן הַשָּׁמַיִם יְמַלְאוּ שְׁאֵלָתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|שׁ|10}}וֹתֶה כַּדָּת וְכַהֲלָכָה {{ש-רווח|1em}} || זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|שׁ|10}}וֹמֵר מִצְוָה שׁוֹתֶה תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ {{ש-רווח|1em}} || שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ נִבְרְאוּ לְשַׁמְּשׁוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|שִׁ|10}}בְקֵהּ לְרַוְיָא דְּמִנַּפְשֵׁהּ נָפִיל {{ש-רווח|1em}} || לֹא יָקוּם כִּי יִפֹּל כְּמוֹ פִּיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|{{מילת קבע|פּוּרִים}} {{סי|תֵּ|10}}רֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם {{ש-רווח|1em}} || כִּי זֶה כָּל הָאָדָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פּוּרִים}}
|-
|}

{{מילת קבע|פּוּרִים}} יַיִן אֲשֶׁר הוּקַם לִשְׂמֹחַ פְּנֵי אִישִׁים {{ש}}
יָבֹא וְיָגֵל פְּנֵי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים {{ש}}
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל עֲדָשִׁים{{הערה|לפי שהוא מאכל אבלים.}} {{ש}}
בְּלֵילֵי פּוּרִים וּבַמּוֹעֲדִים וּבֶחֳדָשִׁים 
::{{הור|בגילה}}

אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל פּוֹלִין כְּתוּשִׁים{{הערה|גם זה היה בזמנם מאכל אבלים.}} {{ש}}
מִפִּי הַמֶּלֶךְ וְהָהֶגְמוֹן וְהָרָאשִׁים {{ש}}
כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יַעֲלוּ עָלָיו חֲמֻשִׁים {{ש}}
לְגָרְשׁוֹ מִתּוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים 
::{{הור|גאל. השכיבנו, ושמור צאתנו ובואינו}}
{{סוף}}

== הערות ==

&lt;REFERENCES /&gt;
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שיכורים}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>fogft0qohkrxxlmrs8qg6xxq4mezwpj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:מערביות</title>
    <ns>14</ns>
    <id>367425</id>
    <revision>
      <id>3084497</id>
      <parentid>2948909</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:35:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084497</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="185" sha1="m7dg7eyjj19zcvyhq5lj2vueplcprra" xml:space="preserve">פיוטים מסוג [[w:מערבית|מערבית]]; נועדו להיאמר בברכות קריאת שמע בחגים ובמועדים.

[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]</text>
      <sha1>m7dg7eyjj19zcvyhq5lj2vueplcprra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403230</id>
    <revision>
      <id>3084435</id>
      <parentid>1279302</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:54:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084435</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21857" sha1="8j5tkfmo2aqs0dkzf0ilgf4sxo2fegp" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|ל|לא|לב|}}
== ל&quot;א ==
'''&lt;big&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח: רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל&lt;/big&gt;''' (משלי כ, יד). '''&lt;big&gt;אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה הב&quot;ה קוֹרֵא אוֹתָם רָעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי&lt;/big&gt;''' (ירמיה יג, י). '''&lt;big&gt;וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל.&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].  

אפשר דהוקשה לו כי הנה השי&quot;ת הנה הוא המוחץ והרופא ומידו הכל, ואם כן הוא לא ימנע מהחלוקה, או שהיו ישראל ראויים לאותו העונש והגלות או לא היו ראויים, אם לא היו ראויים למה הביא עליהם, ואם היו ראויים למה קנן אח&quot;כ עליהם איכה ישבה בדד וכל הדברים אשר נזכרו במגילת קינות, ולזה הביא פ' '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', כי בתחלה בעוד שהיו בשלוה על אדמתם היו בועטי' מרוב טובה ולפיכך לא שמעו בקול ה', ולפיכך קראם &quot;'''רָעִים'''&quot;, '''הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', וכשגלו וקבלו ענשם וגם שבו קצת בתשובה אז '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן''', והרי זה דומה למ&quot;ש ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר ד, יא): '''בְבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה רְשָׁעִים וְבְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה צַדִּיקִים'''. וכדומה לזה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ''' וכו' (תהלים עט, ב). וקיצור דבריו הוא, כי בתחלה עד שלא קבלו ענשם קראם עבדים, ואח&quot;כ כשקבלו ענשם קראם חסידים, וז&quot;ש אח&quot;כ '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ'''. כל זה אפשר לומר לפי פשוטן של דברים, אמנם למען לא יצאו דברי רשב&quot;י בלא חידוש, אפשר לומר כאשר נקדים מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;א רי&quot;ט ע&quot;ב) על פ' '''אוֹי לְרָשָׁע רָע''' וכו' (ישעיה ג, יא): '''וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רָע וְרָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע? אֶלָּא הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה נִקְרָא רָשָׁע'''. והנה הכתוב אומר: '''הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל עַרְסוֹתָם''' (עמוס ו, ד). ופי' רז&quot;ל (במד&quot;ר ט, ז): '''שֶׁמַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם'''. עוד אמרו ז&quot;ל (חולין לז, ב): '''שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם וּבָאתִי לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה'''. והאריכו המפרשים ז&quot;ל ג&quot;כ לומר כי מי שלבו פנוי ואינו מהרהר בדברי תורה, לא ימלט מן ההרהור. וז&quot;ש הכתוב: העם הרע הזה שהוא רע להיותו מוציא שז&quot;ל שכבר אמרנו שנקרא רע, ונתן טעם למה נק' העם &quot;הרע&quot;, מפני שהם '''מְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', ואינם שומעים דברי תורה, ולפיכך הם מהרהרים בזנות ובאים לידי טומאה, ובזה נקראים העם הרע, וז&quot;ש ג&quot;כ הכתוב: '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', פי' השי&quot;ת שהוא אל עליון קונה הכל, החפץ לזכות ולטהר את ישראל, וע&quot;י מצותיהם ותורתם יקבצו נפוצותינו מארבע כנפות הארץ ויעלו ניצוצות אל תוך הקדושה, דמינן הוו ואידחו, הנה הוא אומר ומזהיר: '''רַע רַע''', כי לא פעם א' ולא שתים חטאו בזה רק הרבה פעמים. 

ולפיכך '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ''', כדי ללקט הניצוצות שנפלו בין הקליפות כמ&quot;ש הרבה פעמים, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ''' ואז הכשירו מעשיהם והעלו ניצוצות מתוך הקליפות, '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל'''. וזהו ג&quot;כ אומרו: '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', פי' מהניצוצות שהיו בתוכה, ועתה צריך לטרוח להחזירם, והרי זה דומה למ&quot;ש הכתוב: '''תַּחַת אֲשֶׁר לֹֽא עָבַדְתָּ''' וכו', '''וְעָֽבַדְתָּ אֶת אֽוֹיְבֶיךָ''' וכו' (דברים כח מז־מח). והנה בראות ישראל כי הב&quot;ה משבחן על היותם מעלים מ&quot;נ וכנזכר, התחילו לשורר שיר השירים. אם כפשוטו כמ&quot;ש רז&quot;ל (רש&quot;י): '''הַשִּׁיר הַזֶּה אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָהּ, מִי יִתֵּן וְיַשְׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה''' וכו'. וגם לפי מ&quot;ש בענין העלאת ניצוצות, אין לך דבר המסייע להעלותם יותר מן השיר כמ&quot;ש הרבה פעמים, והכתוב ג&quot;כ אומר: '''רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם''' וכו' (תהלים קמט, ו). ודי בזה עתה: 

'''&lt;big&gt;הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה&lt;/big&gt;''' (צפניה ג, א). &lt;big&gt;'''מַהוּ הוֹי מֹרְאָה, הוֹי מִפְּנֵי הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''',&lt;/big&gt; ['''&lt;big&gt;אֵימָתַי וְנִגְאָלָה, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל הָאוּמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&lt;/big&gt;''' וגו' '''&lt;big&gt;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&lt;/big&gt;''' וגו' (שמות טו, יד). &lt;big&gt;'''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''ינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּיוֹנָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה: לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה' וְלֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל אֱלוֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה'''&lt;/big&gt; (צפניה ג, ב). &lt;big&gt;'''כַּלָּה דְּלָא שָׁמְעָה מָה הִיא לָאו שְׁטוּתָא הִיא, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא צָוְ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''וחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, הֱוֵי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא. וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנִגְאָלָה מִן הַכְּהוּנָּה. הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה, מִנִּינְוֵה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה לֵאמֹר שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי'''&lt;/big&gt; וגו' (מ&quot;ב יז, יג). '''&lt;big&gt;וּכְתִיב: וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ז, כה). '''&lt;big&gt;הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב, וְלוֹא שָׁמְעוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמְעוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי&lt;/big&gt;'''].

כבר אמר למעלה במדרש (פ' כד) מ&quot;ש הב&quot;ה: '''אוֹי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנוּתוֹ לֹא הִצְלִיחַ'''. גם מצינו למרע&quot;ה שאמר בתפלתו: '''וְשָֽׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּֽי הֶעֱלִיתָ בְכֹֽחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה''' וכו', '''וְאָֽמְרוּ''', '''מִבִּלְתִּי יְכוֹלֶת ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (במדבר יד, יג־טז). וז&quot;ש כאן: '''הוֹי מִפְּנֵי''' מוראה, '''הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''', ועי&quot;ז היה שמו ית' מתגדל ומתקדש ע&quot;י הניסים שהיה הוא ית' עושה לעמו ישראל, וז&quot;ש שזה היה '''בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם''', ועי&quot;ז הכירו כי בחר ה' בעמו, ולפיכך '''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן''' וכו' '''אָז נִבְהֲלוּ''' וכו'. וכמו שהיו אומרים אלקות הם אלו. ולא זו בלבד אלא ג&quot;כ '''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים''', ועל ידי המצות ומע&quot;ט היו מצויינים אליו ית', וכמ&quot;ש הכתוב: '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן''' (שה&quot;ש ג, יא). (שהש&quot;ר ג, כ): '''בָּנִים הַמְצוּיָּינִים בְּתִגְלַחַת וְצִיצִית''' וכו'. עד כי '''כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'&lt;nowiki/&gt;''' (ישעיה סא, ט). והיה ניכר אלקותו ית' ושכר העובד אותו, '''וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה'&lt;nowiki/&gt;'''. כי הנה הכתוב אומר: '''וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַֽחֻקִּים''' וכו' (דברים ד, א). ובזה אתם מתייראים בעיני האומות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ: '''כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָֽעַמִּים''' וכו' '''וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּֽה''' (שם ו). והם לא שמעו. וזהו '''לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה''''. וזהו '''כֹּל דְּלָא שָׁמַע שְׁטוּתָא הוּא''' וכו'. והוא על דרך משז&quot;ל (רש&quot;י) על פ' '''רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן''', '''הָא אִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים'''. גם להיות '''וְנִגְאָלָה''', שנגאלה ממצרים, ועל אותה שעה נאמר: '''אוֹ הֲנִיסָּה אֱלֹקִים לָבֹא''' וכו' (שם לד). עוד אומר הכתוב: '''כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַֽאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּֽאבֵדוּן''' (דברים ח, כ). והיה להם ללמוד ולחוש פן יקרה להם אם יחטאו כמו שקרה אל הגוים ולא לקחו מוסר, גם על היותם מצויינים במצות היה להם לשמור המצות ולבטוח בה' אשר צוה אותם להם, ובפרט כי עיקר הציווי הוא כדי שיהיו מצויינים לו, וא&quot;כ לא היה להם לעזוב אלקים חיים, כמ&quot;ש הכתוב: '''אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בּוֹרוֹת''' וכו' (ירמיה ב, יג). גם להיותה מצויינת כיונה, וידוע כי היונה כיון שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותו, וכאן היתה להפך '''אֶל אֱלֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה''', ולפיכך פי' ר' ראובן פי' אחר בפסוק, ודקדק אומרו מוראה שהיל&quot;ל ירואה, ומדשני קרא בדיבוריה בא להורות על שני הפירושים, ושקולים הם ויבואו שניהם. וסיים ג&quot;כ לפרש כל שאר הפסוק לפי דרכו, ופי' הוי מוראה הוא '''לָשׁוֹן יְוָנִי, צָוְוחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה, הוֹי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה וְנִגְאָלוּ מִן הַכְּהוּנָּה''', פי' לא די שלא היו מטים אזנם לד&quot;ת אלא היו ג&quot;כ מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, ולכן מדה כנגד מדה נגאלו מן הכהונה ונתרחקו מאת ה'. וסיים לפרש הפ' לפי דרך שאומר '''הָעִיר הַיּוֹנָה''', אפשר דהוקשה לו אומרו העיר היונה שהיל&quot;ל עיר היונה, ולפיכך פי' העיר שהיה לו '''לִלְמוֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה''' וכו', והם לא שמעו בקול נביא וחוזה, ולפי הנראה כל אלו הם דברי רשב&quot;י שאמר לעיל ג&quot;כ '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''' כמו שפי', ונתן טעם למה היה הוא ית' מתרעם על זה, שהיו מוציאים שז&quot;ל, מפני שכמה יגיעות יגע להוציאם ממצרים ולהוציאם מיד החצונים, ונתן אימתן על כל האומות והחצונים, ונתן להם מצות להצילם מהם, רק אדרבא ע&quot;י תורה ומוצת יוסיפו אומץ מידי יום ביומו לטהר ולקדש עצמם בהם ולהתקרב אל ה', ועי&quot;ז יאבדו רשעים והקליפות מפני אלקים, ושמו ית' אשר נקרא עליהם, ולפי' הביא פי' ר' ראובן שפי' מוראה, '''הוֹי מִפְּנֵי שְׁטוּתָא''', כי '''אֵין אָדָם חוֹטֵא אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת''' (סוטה ג, א). שממשיך על עצמו רוח מן הקליפה ועי&quot;ז '''וְנִגְאָלָה''', שטנפה עצמה בכל מיני טומאה, וכל זה על ידי שהיו מרחיקין עצמן מלשמוע ד&quot;ת, ולפיכך נגאלו ונטמעו בתוך הקליפות בעוה&quot;ר. ואומר עוד במדרש: '''הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמוֹד מֵעִיר שֶׁל יוֹנָה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם''' וכו'. הנה בענין תשובת אנשי נינוה נאמר: '''וְיָשׁוּבוּ''' ['''וְיִקְרְאוּ'''] '''אֶל אֱלֹקִים בְּחָזְקָה''' וגו' '''וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם''' (יונה ג, ח). ואמרו ז&quot;ל (תענית טז, א): '''שְּׁאֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה, הָיָה מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו'''. ופירשו המפרשים ז&quot;ל והרמ&quot;ע מפאנו זלה&quot;ה בפרט, '''כִּי לִהְיוֹת כִּי הָאוּמּוֹת אֵינָם בִּכְלַל תַּקָּנַת הַשָּׁבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ''' (ע&quot;ז עא, ב): '''בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְלֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן'''. '''לָכֵן בִּתְשׁוּבָתָם אֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ''' וכו', '''מְקַעְקֵעַ אֶת כָּל הַבִּירָה כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ''' עכ&quot;ל. והנה אפשר לומר כי כוונתם היתה על דרך מ&quot;ש בשער ההונאה, כי ענין הגניבה הוא שאותו האור היורד בתוך הקדושה, הוא מאיר והולך אל תוך הקליפות, ולפיכך החזירו אותו הדבר שגנבו בעצמו כדי להחזיר האור למקומו, כי אין להם תקנת השבים להוריד אור הבינה, ועל כל פשעים תכסה הארתה, והנה ישראל היה להם ללמוד מזה, שלא להוריד האור אל הקליפות על ידי מעשיהם הרעים ועל ידי עונותיהם, ואפילו אחרי שחטאו היה להם תקנה על ידי תשובה, ולפיכך היה ה' מתרה בהם, וז&quot;ש: '''וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם''', פי' ישראל הקדושים מצד עצמם, ועוד שהיו בירושלים מקום הקדושה, ובנקל היה להם להחזיר הדברים אל הקדושה, או להמשיך אור הבינה עליהם, ולכן היה הב&quot;ה שולח להם עבדיו הנביאים למען יחזרו בהם, ולא יצטרכו לגלות וטלטול וצירוף אחר צירוף, ואפשר שהיה שולח להם '''הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר''', והערב '''וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב''', שהוא שעת הקרבת התמיד והוא עת רצון, כי תמיד של שחר היה מכפר על עבריות של לילה ושל בין הערבים היה מכפר על של יום, ולכן היה משלח להם הנביאים בעוד שהיה כח הקדושה קיימת, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג): '''עַד שֶׁבְּחוּרוֹתֵיכֶם קַיֶּימֶת, וְעַד שֶׁבְּרִית כְּהוּנָּה קַיֶּימֶת'''. וכמו שפי' לעיל, והם לא שמעו ולא שבו בתשובה וגברו העונות והקליפות. ולפיכך גלו, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד'''. וזה מפני שנסתלקו כל הדברים הקדושים, וברית כהונה ולויה וירושלים ובית המקדש וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג). ומ&quot;מ אעפ&quot;י שגלו ונסתלקה הקדושה, אעפ&quot;י כן שערי תשובה לא ננעלו. והכתוב אומר: '''הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים''' (ירמיה לא, כ). והם התורה והמצות אשר יעשה אותם האדם מישראל וחי בהם, בהם בגלות הזה, ולהוציא בזה האורות מתוך הקליפות ולהעלות מ&quot;נ עד הבינה, ולהוריד משם מ&quot;ד והארת הבינה למטה, וכל שכן אם ירבה בתשובה ובבכיה ובתחנונים בהורדת שפע מחו&quot;ב, או מלמעלה משלש עשרה מדות של רחמים, ויותר מזה עד מקום שאין הפה יכולה לדבר לפי גודל הכוונה, וכל שכן אם יעשה יחודים לפי שלימות הצדיק כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בפרט, הנה בזה יחזיר הדברים לקדמותן, וצדקו בזה דברי הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל (מאמר העתים, סימן כה): '''הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין שִׁיעוּר לְקִלְקוּל הָרִאשׁוֹן בְּמִיעוּט הַמְּאוֹרוֹת, וְאֵין קִצְבָּה לְתִקּוּן הַמְקוּוֵּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ''' עכ&quot;ל. ומדבריו ז&quot;ל נלמוד ג&quot;כ לשאר דברים, והרבה דרכים לפניו ית', כלם נתנם לפני עמו ישראל, וכמ&quot;ש רז&quot;ל כי התורה ומצותיה כלם סובבים על קוטב א', שהם כלם אורות עליונים ודרכים טובים להוציא עצמן מן הקליפות, ואפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ ב'''שִׁיר הַשִּׁירִים''', פי' הרבה מיני שירים וכלם שוים לטובה, '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה''', פי' להשלים עצמו לפני קונו, וע&quot;י השלמתו אז את הטוב יקבל והברכה והשלום, אמן כן יהי רצון:</text>
      <sha1>8j5tkfmo2aqs0dkzf0ilgf4sxo2fegp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084438</id>
      <parentid>3084435</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:58:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21768" sha1="66x2217nflz8g4ucc9v7b1yghma7u5g" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|ל|לא|לב|}}
== ל&quot;א ==
'''&lt;big&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח: רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל&lt;/big&gt;''' (משלי כ, יד). '''&lt;big&gt;אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה הב&quot;ה קוֹרֵא אוֹתָם רָעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי&lt;/big&gt;''' (ירמיה יג, י). '''&lt;big&gt;וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל.&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].  

אפשר דהוקשה לו כי הנה השי&quot;ת הנה הוא המוחץ והרופא ומידו הכל, ואם כן הוא לא ימנע מהחלוקה, או שהיו ישראל ראויים לאותו העונש והגלות או לא היו ראויים, אם לא היו ראויים למה הביא עליהם, ואם היו ראויים למה קנן אח&quot;כ עליהם איכה ישבה בדד וכל הדברים אשר נזכרו במגילת קינות, ולזה הביא פ' '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', כי בתחלה בעוד שהיו בשלוה על אדמתם היו בועטי' מרוב טובה ולפיכך לא שמעו בקול ה', ולפיכך קראם &quot;'''רָעִים'''&quot;, '''הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', וכשגלו וקבלו ענשם וגם שבו קצת בתשובה אז '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן''', והרי זה דומה למ&quot;ש ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר ד, יא): '''בְבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה רְשָׁעִים וְבְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה צַדִּיקִים'''. וכדומה לזה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ''' וכו' (תהלים עט, ב). וקיצור דבריו הוא, כי בתחלה עד שלא קבלו ענשם קראם עבדים, ואח&quot;כ כשקבלו ענשם קראם חסידים, וז&quot;ש אח&quot;כ '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ'''. כל זה אפשר לומר לפי פשוטן של דברים, אמנם למען לא יצאו דברי רשב&quot;י בלא חידוש, אפשר לומר כאשר נקדים מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;א רי&quot;ט ע&quot;ב) על פ' '''אוֹי לְרָשָׁע רָע''' וכו' (ישעיה ג, יא): '''וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רָע וְרָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע? אֶלָּא הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה נִקְרָא רָשָׁע'''. והנה הכתוב אומר: '''הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל עַרְסוֹתָם''' (עמוס ו, ד). ופי' רז&quot;ל (במד&quot;ר ט, ז): '''שֶׁמַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם'''. עוד אמרו ז&quot;ל (חולין לז, ב): '''שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם וּבָאתִי לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה'''. והאריכו המפרשים ז&quot;ל ג&quot;כ לומר כי מי שלבו פנוי ואינו מהרהר בדברי תורה, לא ימלט מן ההרהור. וז&quot;ש הכתוב: העם הרע הזה שהוא רע להיותו מוציא שז&quot;ל שכבר אמרנו שנקרא רע, ונתן טעם למה נק' העם &quot;הרע&quot;, מפני שהם '''מְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', ואינם שומעים דברי תורה, ולפיכך הם מהרהרים בזנות ובאים לידי טומאה, ובזה נקראים העם הרע, וז&quot;ש ג&quot;כ הכתוב: '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', פי' השי&quot;ת שהוא אל עליון קונה הכל, החפץ לזכות ולטהר את ישראל, וע&quot;י מצותיהם ותורתם יקבצו נפוצותינו מארבע כנפות הארץ ויעלו ניצוצות אל תוך הקדושה, דמינן הוו ואידחו, הנה הוא אומר ומזהיר: '''רַע רַע''', כי לא פעם א' ולא שתים חטאו בזה רק הרבה פעמים. 

ולפיכך '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ''', כדי ללקט הניצוצות שנפלו בין הקליפות כמ&quot;ש הרבה פעמים, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ''' ואז הכשירו מעשיהם והעלו ניצוצות מתוך הקליפות, '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל'''. וזהו ג&quot;כ אומרו: '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', פי' מהניצוצות שהיו בתוכה, ועתה צריך לטרוח להחזירם, והרי זה דומה למ&quot;ש הכתוב: '''תַּחַת אֲשֶׁר לֹֽא עָבַדְתָּ''' וכו', '''וְעָֽבַדְתָּ אֶת אֽוֹיְבֶיךָ''' וכו' (דברים כח מז־מח). והנה בראות ישראל כי הב&quot;ה משבחן על היותם מעלים מ&quot;נ וכנזכר, התחילו לשורר שיר השירים. אם כפשוטו כמ&quot;ש רז&quot;ל (רש&quot;י): '''הַשִּׁיר הַזֶּה אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָהּ, מִי יִתֵּן וְיַשְׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה''' וכו'. וגם לפי מ&quot;ש בענין העלאת ניצוצות, אין לך דבר המסייע להעלותם יותר מן השיר כמ&quot;ש הרבה פעמים, והכתוב ג&quot;כ אומר: '''רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם''' וכו' (תהלים קמט, ו). ודי בזה עתה: 

'''&lt;big&gt;הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה&lt;/big&gt;''' (צפניה ג, א). &lt;big&gt;'''מַהוּ הוֹי מֹרְאָה, הוֹי מִפְּנֵי הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''',&lt;/big&gt; ['''&lt;big&gt;אֵימָתַי וְנִגְאָלָה, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל הָאוּמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&lt;/big&gt;''' וגו' '''&lt;big&gt;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&lt;/big&gt;''' וגו' (שמות טו, יד). &lt;big&gt;'''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''ינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּיוֹנָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה: לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה' וְלֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל אֱלוֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה'''&lt;/big&gt; (צפניה ג, ב). &lt;big&gt;'''כַּלָּה דְּלָא שָׁמְעָה מָה הִיא לָאו שְׁטוּתָא הִיא, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא צָוְ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''וחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, הֱוֵי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא. וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנִגְאָלָה מִן הַכְּהוּנָּה. הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה, מִנִּינְוֵה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה לֵאמֹר שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי'''&lt;/big&gt; וגו' (מ&quot;ב יז, יג). '''&lt;big&gt;וּכְתִיב: וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ז, כה). '''&lt;big&gt;הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב, וְלוֹא שָׁמְעוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמְעוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד&lt;/big&gt;'''].

כבר אמר למעלה במדרש (פ' כד) מ&quot;ש הב&quot;ה: '''אוֹי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנוּתוֹ לֹא הִצְלִיחַ'''. גם מצינו למרע&quot;ה שאמר בתפלתו: '''וְשָֽׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּֽי הֶעֱלִיתָ בְכֹֽחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה''' וכו', '''וְאָֽמְרוּ''', '''מִבִּלְתִּי יְכוֹלֶת ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (במדבר יד, יג־טז). וז&quot;ש כאן: '''הוֹי מִפְּנֵי''' מוראה, '''הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''', ועי&quot;ז היה שמו ית' מתגדל ומתקדש ע&quot;י הניסים שהיה הוא ית' עושה לעמו ישראל, וז&quot;ש שזה היה '''בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם''', ועי&quot;ז הכירו כי בחר ה' בעמו, ולפיכך '''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן''' וכו' '''אָז נִבְהֲלוּ''' וכו'. וכמו שהיו אומרים אלקות הם אלו. ולא זו בלבד אלא ג&quot;כ '''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים''', ועל ידי המצות ומע&quot;ט היו מצויינים אליו ית', וכמ&quot;ש הכתוב: '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן''' (שה&quot;ש ג, יא). (שהש&quot;ר ג, כ): '''בָּנִים הַמְצוּיָּינִים בְּתִגְלַחַת וְצִיצִית''' וכו'. עד כי '''כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'&lt;nowiki/&gt;''' (ישעיה סא, ט). והיה ניכר אלקותו ית' ושכר העובד אותו, '''וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה'&lt;nowiki/&gt;'''. כי הנה הכתוב אומר: '''וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַֽחֻקִּים''' וכו' (דברים ד, א). ובזה אתם מתייראים בעיני האומות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ: '''כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָֽעַמִּים''' וכו' '''וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּֽה''' (שם ו). והם לא שמעו. וזהו '''לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה''''. וזהו '''כֹּל דְּלָא שָׁמַע שְׁטוּתָא הוּא''' וכו'. והוא על דרך משז&quot;ל (רש&quot;י) על פ' '''רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן''', '''הָא אִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים'''. גם להיות '''וְנִגְאָלָה''', שנגאלה ממצרים, ועל אותה שעה נאמר: '''אוֹ הֲנִיסָּה אֱלֹקִים לָבֹא''' וכו' (שם לד). עוד אומר הכתוב: '''כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַֽאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּֽאבֵדוּן''' (דברים ח, כ). והיה להם ללמוד ולחוש פן יקרה להם אם יחטאו כמו שקרה אל הגוים ולא לקחו מוסר, גם על היותם מצויינים במצות היה להם לשמור המצות ולבטוח בה' אשר צוה אותם להם, ובפרט כי עיקר הציווי הוא כדי שיהיו מצויינים לו, וא&quot;כ לא היה להם לעזוב אלקים חיים, כמ&quot;ש הכתוב: '''אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בּוֹרוֹת''' וכו' (ירמיה ב, יג). גם להיותה מצויינת כיונה, וידוע כי היונה כיון שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותו, וכאן היתה להפך '''אֶל אֱלֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה''', ולפיכך פי' ר' ראובן פי' אחר בפסוק, ודקדק אומרו מוראה שהיל&quot;ל ירואה, ומדשני קרא בדיבוריה בא להורות על שני הפירושים, ושקולים הם ויבואו שניהם. וסיים ג&quot;כ לפרש כל שאר הפסוק לפי דרכו, ופי' הוי מוראה הוא '''לָשׁוֹן יְוָנִי, צָוְוחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה, הוֹי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה וְנִגְאָלוּ מִן הַכְּהוּנָּה''', פי' לא די שלא היו מטים אזנם לד&quot;ת אלא היו ג&quot;כ מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, ולכן מדה כנגד מדה נגאלו מן הכהונה ונתרחקו מאת ה'. וסיים לפרש הפ' לפי דרך שאומר '''הָעִיר הַיּוֹנָה''', אפשר דהוקשה לו אומרו העיר היונה שהיל&quot;ל עיר היונה, ולפיכך פי' העיר שהיה לו '''לִלְמוֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה''' וכו', והם לא שמעו בקול נביא וחוזה, ולפי הנראה כל אלו הם דברי רשב&quot;י שאמר לעיל ג&quot;כ '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''' כמו שפי', ונתן טעם למה היה הוא ית' מתרעם על זה, שהיו מוציאים שז&quot;ל, מפני שכמה יגיעות יגע להוציאם ממצרים ולהוציאם מיד החצונים, ונתן אימתן על כל האומות והחצונים, ונתן להם מצות להצילם מהם, רק אדרבא ע&quot;י תורה ומוצת יוסיפו אומץ מידי יום ביומו לטהר ולקדש עצמם בהם ולהתקרב אל ה', ועי&quot;ז יאבדו רשעים והקליפות מפני אלקים, ושמו ית' אשר נקרא עליהם, ולפי' הביא פי' ר' ראובן שפי' מוראה, '''הוֹי מִפְּנֵי שְׁטוּתָא''', כי '''אֵין אָדָם חוֹטֵא אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת''' (סוטה ג, א). שממשיך על עצמו רוח מן הקליפה ועי&quot;ז '''וְנִגְאָלָה''', שטנפה עצמה בכל מיני טומאה, וכל זה על ידי שהיו מרחיקין עצמן מלשמוע ד&quot;ת, ולפיכך נגאלו ונטמעו בתוך הקליפות בעוה&quot;ר. ואומר עוד במדרש: '''הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמוֹד מֵעִיר שֶׁל יוֹנָה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם''' וכו'. הנה בענין תשובת אנשי נינוה נאמר: '''וְיָשׁוּבוּ''' ['''וְיִקְרְאוּ'''] '''אֶל אֱלֹקִים בְּחָזְקָה''' וגו' '''וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם''' (יונה ג, ח). ואמרו ז&quot;ל (תענית טז, א): '''שְּׁאֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה, הָיָה מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו'''. ופירשו המפרשים ז&quot;ל והרמ&quot;ע מפאנו זלה&quot;ה בפרט, '''כִּי לִהְיוֹת כִּי הָאוּמּוֹת אֵינָם בִּכְלַל תַּקָּנַת הַשָּׁבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ''' (ע&quot;ז עא, ב): '''בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְלֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן'''. '''לָכֵן בִּתְשׁוּבָתָם אֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ''' וכו', '''מְקַעְקֵעַ אֶת כָּל הַבִּירָה כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ''' עכ&quot;ל. והנה אפשר לומר כי כוונתם היתה על דרך מ&quot;ש בשער ההונאה, כי ענין הגניבה הוא שאותו האור היורד בתוך הקדושה, הוא מאיר והולך אל תוך הקליפות, ולפיכך החזירו אותו הדבר שגנבו בעצמו כדי להחזיר האור למקומו, כי אין להם תקנת השבים להוריד אור הבינה, ועל כל פשעים תכסה הארתה, והנה ישראל היה להם ללמוד מזה, שלא להוריד האור אל הקליפות על ידי מעשיהם הרעים ועל ידי עונותיהם, ואפילו אחרי שחטאו היה להם תקנה על ידי תשובה, ולפיכך היה ה' מתרה בהם, וז&quot;ש: '''וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם''', פי' ישראל הקדושים מצד עצמם, ועוד שהיו בירושלים מקום הקדושה, ובנקל היה להם להחזיר הדברים אל הקדושה, או להמשיך אור הבינה עליהם, ולכן היה הב&quot;ה שולח להם עבדיו הנביאים למען יחזרו בהם, ולא יצטרכו לגלות וטלטול וצירוף אחר צירוף, ואפשר שהיה שולח להם '''הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר''', והערב '''וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב''', שהוא שעת הקרבת התמיד והוא עת רצון, כי תמיד של שחר היה מכפר על עבריות של לילה ושל בין הערבים היה מכפר על של יום, ולכן היה משלח להם הנביאים בעוד שהיה כח הקדושה קיימת, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג): '''עַד שֶׁבְּחוּרוֹתֵיכֶם קַיֶּימֶת, וְעַד שֶׁבְּרִית כְּהוּנָּה קַיֶּימֶת'''. וכמו שפי' לעיל, והם לא שמעו ולא שבו בתשובה וגברו העונות והקליפות. ולפיכך גלו, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד'''. וזה מפני שנסתלקו כל הדברים הקדושים, וברית כהונה ולויה וירושלים ובית המקדש וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג). ומ&quot;מ אעפ&quot;י שגלו ונסתלקה הקדושה, אעפ&quot;י כן שערי תשובה לא ננעלו. והכתוב אומר: '''הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים''' (ירמיה לא, כ). והם התורה והמצות אשר יעשה אותם האדם מישראל וחי בהם, בהם בגלות הזה, ולהוציא בזה האורות מתוך הקליפות ולהעלות מ&quot;נ עד הבינה, ולהוריד משם מ&quot;ד והארת הבינה למטה, וכל שכן אם ירבה בתשובה ובבכיה ובתחנונים בהורדת שפע מחו&quot;ב, או מלמעלה משלש עשרה מדות של רחמים, ויותר מזה עד מקום שאין הפה יכולה לדבר לפי גודל הכוונה, וכל שכן אם יעשה יחודים לפי שלימות הצדיק כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בפרט, הנה בזה יחזיר הדברים לקדמותן, וצדקו בזה דברי הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל (מאמר העתים, סימן כה): '''הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין שִׁיעוּר לְקִלְקוּל הָרִאשׁוֹן בְּמִיעוּט הַמְּאוֹרוֹת, וְאֵין קִצְבָּה לְתִקּוּן הַמְקוּוֵּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ''' עכ&quot;ל. ומדבריו ז&quot;ל נלמוד ג&quot;כ לשאר דברים, והרבה דרכים לפניו ית', כלם נתנם לפני עמו ישראל, וכמ&quot;ש רז&quot;ל כי התורה ומצותיה כלם סובבים על קוטב א', שהם כלם אורות עליונים ודרכים טובים להוציא עצמן מן הקליפות, ואפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ ב'''שִׁיר הַשִּׁירִים''', פי' הרבה מיני שירים וכלם שוים לטובה, '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה''', פי' להשלים עצמו לפני קונו, וע&quot;י השלמתו אז את הטוב יקבל והברכה והשלום, אמן כן יהי רצון:</text>
      <sha1>66x2217nflz8g4ucc9v7b1yghma7u5g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084441</id>
      <parentid>3084438</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084441</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21757" sha1="cfu6o2ewk3w9cd3hdf19nmyfzfl7wkl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|ל|לא|לב|}}
== ל&quot;א ==
'''&lt;big&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח: רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל&lt;/big&gt;''' (משלי כ, יד). '''&lt;big&gt;אַתָּה מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה הב&quot;ה קוֹרֵא אוֹתָם רָעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי&lt;/big&gt;''' (ירמיה יג, י). '''&lt;big&gt;וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל.&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].  

אפשר דהוקשה לו כי הנה השי&quot;ת הנה הוא המוחץ והרופא ומידו הכל, ואם כן הוא לא ימנע מהחלוקה, או שהיו ישראל ראויים לאותו העונש והגלות או לא היו ראויים, אם לא היו ראויים למה הביא עליהם, ואם היו ראויים למה קנן אח&quot;כ עליהם איכה ישבה בדד וכל הדברים אשר נזכרו במגילת קינות, ולזה הביא פ' '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', כי בתחלה בעוד שהיו בשלוה על אדמתם היו בועטי' מרוב טובה ולפיכך לא שמעו בקול ה', ולפיכך קראם &quot;'''רָעִים'''&quot;, '''הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', וכשגלו וקבלו ענשם וגם שבו קצת בתשובה אז '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן''', והרי זה דומה למ&quot;ש ז&quot;ל במדרש (שהש&quot;ר ד, יא): '''בְבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה רְשָׁעִים וְבְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה צַדִּיקִים'''. וכדומה לזה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ''' וכו' (תהלים עט, ב). וקיצור דבריו הוא, כי בתחלה עד שלא קבלו ענשם קראם עבדים, ואח&quot;כ כשקבלו ענשם קראם חסידים, וז&quot;ש אח&quot;כ '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ'''. כל זה אפשר לומר לפי פשוטן של דברים, אמנם למען לא יצאו דברי רשב&quot;י בלא חידוש, אפשר לומר כאשר נקדים מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;א רי&quot;ט ע&quot;ב) על פ' '''אוֹי לְרָשָׁע רָע''' וכו' (ישעיה ג, יא): '''וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רָע וְרָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רָע? אֶלָּא הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה נִקְרָא רָשָׁע'''. והנה הכתוב אומר: '''הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל עַרְסוֹתָם''' (עמוס ו, ד). ופי' רז&quot;ל (במד&quot;ר ט, ז): '''שֶׁמַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם'''. עוד אמרו ז&quot;ל (חולין לז, ב): '''שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם וּבָאתִי לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה'''. והאריכו המפרשים ז&quot;ל ג&quot;כ לומר כי מי שלבו פנוי ואינו מהרהר בדברי תורה, לא ימלט מן ההרהור. וז&quot;ש הכתוב: העם הרע הזה שהוא רע להיותו מוציא שז&quot;ל שכבר אמרנו שנקרא רע, ונתן טעם למה נק' העם &quot;הרע&quot;, מפני שהם '''מְּמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי''', ואינם שומעים דברי תורה, ולפיכך הם מהרהרים בזנות ובאים לידי טומאה, ובזה נקראים העם הרע, וז&quot;ש ג&quot;כ הכתוב: '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''', פי' השי&quot;ת שהוא אל עליון קונה הכל, החפץ לזכות ולטהר את ישראל, וע&quot;י מצותיהם ותורתם יקבצו נפוצותינו מארבע כנפות הארץ ויעלו ניצוצות אל תוך הקדושה, דמינן הוו ואידחו, הנה הוא אומר ומזהיר: '''רַע רַע''', כי לא פעם א' ולא שתים חטאו בזה רק הרבה פעמים. 

ולפיכך '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ''', כדי ללקט הניצוצות שנפלו בין הקליפות כמ&quot;ש הרבה פעמים, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ''' ואז הכשירו מעשיהם והעלו ניצוצות מתוך הקליפות, '''הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל'''. וזהו ג&quot;כ אומרו: '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', פי' מהניצוצות שהיו בתוכה, ועתה צריך לטרוח להחזירם, והרי זה דומה למ&quot;ש הכתוב: '''תַּחַת אֲשֶׁר לֹֽא עָבַדְתָּ''' וכו', '''וְעָֽבַדְתָּ אֶת אֽוֹיְבֶיךָ''' וכו' (דברים כח מז־מח). והנה בראות ישראל כי הב&quot;ה משבחן על היותם מעלים מ&quot;נ וכנזכר, התחילו לשורר שיר השירים. אם כפשוטו כמ&quot;ש רז&quot;ל (רש&quot;י): '''הַשִּׁיר הַזֶּה אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָהּ, מִי יִתֵּן וְיַשְׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה''' וכו'. וגם לפי מ&quot;ש בענין העלאת ניצוצות, אין לך דבר המסייע להעלותם יותר מן השיר כמ&quot;ש הרבה פעמים, והכתוב ג&quot;כ אומר: '''רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם''' וכו' (תהלים קמט, ו). ודי בזה עתה: 

'''&lt;big&gt;הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה&lt;/big&gt;''' (צפניה ג, א). &lt;big&gt;'''מַהוּ הוֹי מֹרְאָה, הוֹי מִפְּנֵי הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''',&lt;/big&gt; ['''&lt;big&gt;אֵימָתַי וְנִגְאָלָה, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל הָאוּמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&lt;/big&gt;''' וגו' '''&lt;big&gt;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&lt;/big&gt;''' וגו' (שמות טו, יד). &lt;big&gt;'''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''ינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּיוֹנָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה: לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה' וְלֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל אֱלוֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה'''&lt;/big&gt; (צפניה ג, ב). &lt;big&gt;'''כַּלָּה דְּלָא שָׁמְעָה מָה הִיא לָאו שְׁטוּתָא הִיא, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא צָוְ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''וחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, הֱוֵי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא. וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנִגְאָלָה מִן הַכְּהוּנָּה. הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה, מִנִּינְוֵה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה לֵאמֹר שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי'''&lt;/big&gt; וגו' (מ&quot;ב יז, יג). '''&lt;big&gt;וּכְתִיב: וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ז, כה). '''&lt;big&gt;הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב, וְלוֹא שָׁמְעוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמְעוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד&lt;/big&gt;'''].

כבר אמר למעלה במדרש (פ' כד) מ&quot;ש הב&quot;ה: '''אוֹי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנוּתוֹ לֹא הִצְלִיחַ'''. גם מצינו למרע&quot;ה שאמר בתפלתו: '''וְשָֽׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּֽי הֶעֱלִיתָ בְכֹֽחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה''' וכו', '''וְאָֽמְרוּ''', '''מִבִּלְתִּי יְכוֹלֶת ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (במדבר יד, יג־טז). וז&quot;ש כאן: '''הוֹי מִפְּנֵי''' מוראה, '''הָאֵימָה, שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתָה עַל כָּל הָאוּמּוֹת''', ועי&quot;ז היה שמו ית' מתגדל ומתקדש ע&quot;י הניסים שהיה הוא ית' עושה לעמו ישראל, וז&quot;ש שזה היה '''בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם''', ועי&quot;ז הכירו כי בחר ה' בעמו, ולפיכך '''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן''' וכו' '''אָז נִבְהֲלוּ''' וכו'. וכמו שהיו אומרים אלקות הם אלו. ולא זו בלבד אלא ג&quot;כ '''הָעִיר הַיּוֹנָה, אוּמָּה שֶׁצִּיַּינְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים''', ועל ידי המצות ומע&quot;ט היו מצויינים אליו ית', וכמ&quot;ש הכתוב: '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן''' (שה&quot;ש ג, יא). (שהש&quot;ר ג, כ): '''בָּנִים הַמְצוּיָּינִים בְּתִגְלַחַת וְצִיצִית''' וכו'. עד כי '''כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'&lt;nowiki/&gt;''' (ישעיה סא, ט). והיה ניכר אלקותו ית' ושכר העובד אותו, '''וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה''''. כי הנה הכתוב אומר: '''וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַֽחֻקִּים''' וכו' (דברים ד, א). ובזה אתם מתייראים בעיני האומות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ: '''כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָֽעַמִּים''' וכו' '''וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּֽה''' (שם ו). והם לא שמעו. וזהו '''לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה''''. וזהו '''כֹּל דְּלָא שָׁמַע שְׁטוּתָא הוּא''' וכו'. והוא על דרך משז&quot;ל (רש&quot;י) על פ' '''רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן''', '''הָא אִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים'''. גם להיות '''וְנִגְאָלָה''', שנגאלה ממצרים, ועל אותה שעה נאמר: '''אוֹ הֲנִיסָּה אֱלֹקִים לָבֹא''' וכו' (שם לד). עוד אומר הכתוב: '''כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַֽאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּֽאבֵדוּן''' (דברים ח, כ). והיה להם ללמוד ולחוש פן יקרה להם אם יחטאו כמו שקרה אל הגוים ולא לקחו מוסר, גם על היותם מצויינים במצות היה להם לשמור המצות ולבטוח בה' אשר צוה אותם להם, ובפרט כי עיקר הציווי הוא כדי שיהיו מצויינים לו, וא&quot;כ לא היה להם לעזוב אלקים חיים, כמ&quot;ש הכתוב: '''אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בּוֹרוֹת''' וכו' (ירמיה ב, יג). גם להיותה מצויינת כיונה, וידוע כי היונה כיון שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותו, וכאן היתה להפך '''אֶל אֱלֹקֶיהָ לֹא קָרֵבָה''', ולפיכך פי' ר' ראובן פי' אחר בפסוק, ודקדק אומרו מוראה שהיל&quot;ל ירואה, ומדשני קרא בדיבוריה בא להורות על שני הפירושים, ושקולים הם ויבואו שניהם. וסיים ג&quot;כ לפרש כל שאר הפסוק לפי דרכו, ופי' הוי מוראה הוא '''לָשׁוֹן יְוָנִי, צָוְוחִין לְשְׁטוּתָא מוֹרָא, הוֹי מֹרְאָה, וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה, הוֹי מִקַּמֵּי שְׁטוּתָא וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה וְנִגְאָלוּ מִן הַכְּהוּנָּה''', פי' לא די שלא היו מטים אזנם לד&quot;ת אלא היו ג&quot;כ מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, ולכן מדה כנגד מדה נגאלו מן הכהונה ונתרחקו מאת ה'. וסיים לפרש הפ' לפי דרך שאומר '''הָעִיר הַיּוֹנָה''', אפשר דהוקשה לו אומרו העיר היונה שהיל&quot;ל עיר היונה, ולפיכך פי' העיר שהיה לו '''לִלְמוֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה''' וכו', והם לא שמעו בקול נביא וחוזה, ולפי הנראה כל אלו הם דברי רשב&quot;י שאמר לעיל ג&quot;כ '''רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה''' כמו שפי', ונתן טעם למה היה הוא ית' מתרעם על זה, שהיו מוציאים שז&quot;ל, מפני שכמה יגיעות יגע להוציאם ממצרים ולהוציאם מיד החצונים, ונתן אימתן על כל האומות והחצונים, ונתן להם מצות להצילם מהם, רק אדרבא ע&quot;י תורה ומוצת יוסיפו אומץ מידי יום ביומו לטהר ולקדש עצמם בהם ולהתקרב אל ה', ועי&quot;ז יאבדו רשעים והקליפות מפני אלקים, ושמו ית' אשר נקרא עליהם, ולפי' הביא פי' ר' ראובן שפי' מוראה, '''הוֹי מִפְּנֵי שְׁטוּתָא''', כי '''אֵין אָדָם חוֹטֵא אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת''' (סוטה ג, א). שממשיך על עצמו רוח מן הקליפה ועי&quot;ז '''וְנִגְאָלָה''', שטנפה עצמה בכל מיני טומאה, וכל זה על ידי שהיו מרחיקין עצמן מלשמוע ד&quot;ת, ולפיכך נגאלו ונטמעו בתוך הקליפות בעוה&quot;ר. ואומר עוד במדרש: '''הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמוֹד מֵעִיר שֶׁל יוֹנָה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם''' וכו'. הנה בענין תשובת אנשי נינוה נאמר: '''וְיָשׁוּבוּ''' ['''וְיִקְרְאוּ'''] '''אֶל אֱלֹקִים בְּחָזְקָה''' וגו' '''וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם''' (יונה ג, ח). ואמרו ז&quot;ל (תענית טז, א): '''שְּׁאֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה, הָיָה מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו'''. ופירשו המפרשים ז&quot;ל והרמ&quot;ע מפאנו זלה&quot;ה בפרט, '''כִּי לִהְיוֹת כִּי הָאוּמּוֹת אֵינָם בִּכְלַל תַּקָּנַת הַשָּׁבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ''' (ע&quot;ז עא, ב): '''בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְלֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן'''. '''לָכֵן בִּתְשׁוּבָתָם אֲפִילּוּ גָּזַל מָרִישׁ''' וכו', '''מְקַעְקֵעַ אֶת כָּל הַבִּירָה כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ''' עכ&quot;ל. והנה אפשר לומר כי כוונתם היתה על דרך מ&quot;ש בשער ההונאה, כי ענין הגניבה הוא שאותו האור היורד בתוך הקדושה, הוא מאיר והולך אל תוך הקליפות, ולפיכך החזירו אותו הדבר שגנבו בעצמו כדי להחזיר האור למקומו, כי אין להם תקנת השבים להוריד אור הבינה, ועל כל פשעים תכסה הארתה, והנה ישראל היה להם ללמוד מזה, שלא להוריד האור אל הקליפות על ידי מעשיהם הרעים ועל ידי עונותיהם, ואפילו אחרי שחטאו היה להם תקנה על ידי תשובה, ולפיכך היה ה' מתרה בהם, וז&quot;ש: '''וְאִילּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם''', פי' ישראל הקדושים מצד עצמם, ועוד שהיו בירושלים מקום הקדושה, ובנקל היה להם להחזיר הדברים אל הקדושה, או להמשיך אור הבינה עליהם, ולכן היה הב&quot;ה שולח להם עבדיו הנביאים למען יחזרו בהם, ולא יצטרכו לגלות וטלטול וצירוף אחר צירוף, ואפשר שהיה שולח להם '''הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ בַּבֹּקֶר''', והערב '''וְשָׁלוֹחַ בָּעֶרֶב''', שהוא שעת הקרבת התמיד והוא עת רצון, כי תמיד של שחר היה מכפר על עבריות של לילה ושל בין הערבים היה מכפר על של יום, ולכן היה משלח להם הנביאים בעוד שהיה כח הקדושה קיימת, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג): '''עַד שֶׁבְּחוּרוֹתֵיכֶם קַיֶּימֶת, וְעַד שֶׁבְּרִית כְּהוּנָּה קַיֶּימֶת'''. וכמו שפי' לעיל, והם לא שמעו ולא שבו בתשובה וגברו העונות והקליפות. ולפיכך גלו, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד'''. וזה מפני שנסתלקו כל הדברים הקדושים, וברית כהונה ולויה וירושלים ובית המקדש וכמ&quot;ש למעלה (פ' כג). ומ&quot;מ אעפ&quot;י שגלו ונסתלקה הקדושה, אעפ&quot;י כן שערי תשובה לא ננעלו. והכתוב אומר: '''הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים''' (ירמיה לא, כ). והם התורה והמצות אשר יעשה אותם האדם מישראל וחי בהם, בהם בגלות הזה, ולהוציא בזה האורות מתוך הקליפות ולהעלות מ&quot;נ עד הבינה, ולהוריד משם מ&quot;ד והארת הבינה למטה, וכל שכן אם ירבה בתשובה ובבכיה ובתחנונים בהורדת שפע מחו&quot;ב, או מלמעלה משלש עשרה מדות של רחמים, ויותר מזה עד מקום שאין הפה יכולה לדבר לפי גודל הכוונה, וכל שכן אם יעשה יחודים לפי שלימות הצדיק כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בפרט, הנה בזה יחזיר הדברים לקדמותן, וצדקו בזה דברי הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל (מאמר העתים, סימן כה): '''הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין שִׁיעוּר לְקִלְקוּל הָרִאשׁוֹן בְּמִיעוּט הַמְּאוֹרוֹת, וְאֵין קִצְבָּה לְתִקּוּן הַמְקֻוֵּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ''' עכ&quot;ל. ומדבריו ז&quot;ל נלמוד ג&quot;כ לשאר דברים, והרבה דרכים לפניו ית', כלם נתנם לפני עמו ישראל, וכמ&quot;ש רז&quot;ל כי התורה ומצותיה כלם סובבים על קוטב א', שהם כלם אורות עליונים ודרכים טובים להוציא עצמן מן הקליפות, ואפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ ב'''שִׁיר הַשִּׁירִים''', פי' הרבה מיני שירים וכלם שוים לטובה, '''אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה''', פי' להשלים עצמו לפני קונו, וע&quot;י השלמתו אז את הטוב יקבל והברכה והשלום, אמן כן יהי רצון:</text>
      <sha1>cfu6o2ewk3w9cd3hdf19nmyfzfl7wkl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407509</id>
    <revision>
      <id>3084555</id>
      <parentid>3084335</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:58:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3084555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1167" sha1="2lm7pnnwxgh0vcwai5x3e8m0hvw49bp" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|טוב הארץ|מאת {{דף ויקיפדיה|נתן שפירא הירושלמי|הרב נתן בן ראובן דוד שפירא}}{{ש}}
בעל המחבר הספר מצת שמורים, והגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים}}


==דפי פתיחה ונספחים==
* [[/דף שער/|דף שער של דפוסים שונים]]
* [[/הקדמת המדפיסים/]]
* [[/הקדמת המחבר/]]
* [[/הקדמת המגיה/]]

==תוכן הספר==
* [[/ארץ ישראל|'''חלק א''' - על סגולות ומעלות ארץ ישראל]]
* [[/משנה כלים|'''חלק ב''' - על פרק קמא דמסכת כלים]]

==ראו גם==
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס וויניציא, שנת תט&quot;ו (1655), 160  דפים|52594|}}
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס וויניציא, שנת תט&quot;ו (1655), 159  דפים|42786|}}
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס ירושלים, שנת תרמ&quot;א (1881), 201  דפים|5921|}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:נתן שפירא הירושלמי]]</text>
      <sha1>2lm7pnnwxgh0vcwai5x3e8m0hvw49bp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084563</id>
      <parentid>3084555</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>3084563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1167" sha1="ohxw5udhi6jkg1ymwjxhs7yums2cjrn" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|טוב הארץ|מאת {{דף ויקיפדיה|נתן שפירא הירושלמי|הרב נתן בן ראובן דוד שפירא}}{{ש}}
בעל המחבר הספר מצת שמורים, והגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים}}


==דפי פתיחה ונספחים==
* [[/דף שער/|דף שער של דפוסים שונים]]
* [[/הקדמת המדפיסים/]]
* [[/הקדמת המחבר/]]
* [[/הקדמת המגיה/]]

==תוכן הספר==
* [[/ארץ ישראל|'''חלק א''' - על סגולות ומעלות ארץ ישראל]]
* [[/משנה כלים|'''חלק ב''' - על פרק קמא דמסכת כלים]]

==ראו גם==
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס וויניציא, שנת תט&quot;ו (1655), 160  דפים|52594|}}
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס וויניציא, שנת תט&quot;ו (1655), 159  דפים|42786|}}
* {{היברובוקס|טוב הארץ|דפוס ירושלים, שנת תרנ&quot;א (1891), 201  דפים|5921|}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:נתן שפירא הירושלמי]]</text>
      <sha1>ohxw5udhi6jkg1ymwjxhs7yums2cjrn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כף החיים (פאלאג'י)/לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>472560</id>
    <revision>
      <id>3084597</id>
      <parentid>2792523</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T00:18:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לויוני-YL</username>
        <id>14687</id>
      </contributor>
      <origin>3084597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63910" sha1="g4i9awkokxvfpiifrk88o5xqjmxc4ki" xml:space="preserve">[מקומו של סימן זה הוא לפני [[כף החיים (פאלאג'י)/ל|סימן ל']], אך הוא נדפס בעקבות השמטה בסוף הספר]

{{סרגל ניווט|כף החיים (פאלאג'י)|3=לה|4=לו}}

== סימן לו ==
'''אסדר לסעודתא,''' 

'''דרך שלש'ת ימי'ם, מחתינהו בחדא מחתא''' 

'''א'''. מי שיש לו חתונה או שבוע הבן יזהר להכין שנים ושלשה זוגי הדס כדי שלא יברכו כולם על זוג אחד, לפי מה שכתוב בתקנות המובאות בספר חנן אלהים אות ט&quot;ז, והמנהג שהיה באזמיר בזמנו לעמוד איש בפתח הקהילה הקדושה עם הדס שיברכו היוצאים מבית הכנסת, וביטלו כאשר יעויין שם, הנה מקרוב חזר המנהג בזמננו שנת תק&quot;ץ, ואני הצעיר בטלתי אותו בכוחו הגדול של מרן מלכא מוהר&quot;ח אבולעפיא זיע&quot;א כדי לקיים שפיר גזרתו דבר המלך ודתו. ועוד הרחבתי הדיבור בזה בספרי הקטן רוח חיים סימן ר&quot;ץ בס&quot;ד

'''ב'''. איתא במדרש חזית על פסוק כשושנה בין החוחים, מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים כך ישראל מתוקנים לגאולה, עד כאן, ולפי זה יש להזהר להביא עם ההדס שושנים בזמן שימצא, ועל ידי זה אתיא זכירה דאנו מצפים לגאולה שלימה

'''ג'''. בברכת עצי ועשבי הוא כמו ברכת עירובי חצירות ועירובי תחומין וחלה ופדיון, עיין מראית העין סימן י&quot;א אות י' על דברי המחזיק ברכה שלו סימן רט&quot;ז, ואם הותר לברך על ההדס הנתון בתוך כלי חרס של מים, ואי עביד שפיר להוציא ההדס מהכלי ולברך עליו, על זה עמדתי בספרי הקטן לב חיים חלק ב' בסייעתא דשמיא, ועוד תשוב ותראה מה שכתבתי בעניותי בקונטרס חקקי לב לענין מחזירתו למים בשבת, יעויין שם

'''ד'''. יברך על ההדס בכל השלש סעודות, מלך שלם דף ע&quot;ה ע&quot;ד, ובעמודי שמים כתב בדף ש&quot;נ ע&quot;ב, דאחר ברכת המזון נמי יברך על ההדס. וכן כתב בספר אור הישר

'''ה'''. אם אינו מריח דאטום חוטמו מנזילה, לא יברך על ההדס כי הוא ברכה לבטלה, ועיין בספר יוסף אומץ סוף סימן י&quot;ז, ועיין שדה הארץ ח&quot;ג סימן י&quot;ט, וזכור לאברהם ח&quot;ג, וידוע מה שאמרו בעלי המוסר, דמי שאינו מריח תכף בהדס מבלי סיבה המעכבתו, הוא סימן דנשמתו עומדת למטה ולכך אינו מריח מיד, וזה כתבוהו למוצאי שבת

'''ו'''. לא יאמר ברוך מקדש השבת קודם ברכת עצי בשמים, יד נאמן בלקוטים סימן י' דף ס&quot;א ע&quot;ד, ובלילה יאמר שמור וזכור, וביום יאמר זכור ושמור, ולפי גורי האר&quot;י זיע&quot;א, גם בלילה קדמא ואתיא זכירה, ויסיים בדבור אחד נאמרו, ברוך אתה כו', ותו לא

'''ז'''. שלחן של שבת צריך מארבע רגלים, והרגלים יהיו למעלה, ושנים עשר לחמים, שית מהאי סטרא ושית מהאי סטרא, תקונים תקון מ&quot;ז דף פ&quot;ד ע&quot;א, ובגליון למטה הימנו מהרמ&quot;ז, ובספר נגיד ומצוה, ואורחות צדיקים לגורי האר&quot;י, ועיין מחזיק ברכה סימן רע&quot;ה, ועמודי שמים דף שמ&quot;ח ע&quot;ב, ובספרי זוטא רוח חיים סימן רס&quot;ב עמדתי אם מותר לעשות בכיוון ממש, אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו כמקדש, יעויין שם בסייעתא דשמיא, ועיין דבר משה חלק ב' סימן קכ&quot;ב לענין המנורה, יעויין שם, ועיין חסד לאלפים סימן רפ&quot;ב

'''ח'''. אפילו כשחל יום טוב בשבת, כשם שאומרים לכו נרננה, ומזמור הבו לה', ולכה דודי, ומזמור שיר ליום השבת, וה' מלך, ואחר כך מזמור של יום טוב, ככה יעשה בקידוש לומר כל סדר שבת, שלום עליכם, ואשת חיל, ואתקינו, ויהא רעוא, וצריך להתחיל מאתקינו, לפי מה שכתב בספר יוסף אומץ שם בסימן מ&quot;ד, ואחר כך הקידוש של יום טוב עם הזכרת שבת כנהוג. ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן רס&quot;ד מה שהבאתי מדברי הרב בית דוד יעויין שם בס&quot;ד, ועוד תראה בקונטרס חייים לראש דף מ&quot;א ע&quot;א

'''ט'''. כתב הרב עמודי שמים דף דש&quot;ם וזה לשונו, תקיף השלחן דרך ימין בשתיקה, ואחר כך קח בידך השתי אגודות של הדס, ותחברם בשתי ידיך ותברך עליהם ותריח בהם, ואחר כך תקיף עמהם השלחן דרך ימין פעם שניה בשתיקה ותאמר, זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, וכן כתב בספר אור הישר דף כ&quot;ה ע&quot;ב, אלא דשינה מפעם ראשונה לשניה, עיין שם, ולדבר זה יסלחו הצדיקים, דבלילה צריך להקדים שמור לזכור, ועוד דזה שייך יותר לאומרו קודם ברכת הדס וכמו שכן נוהגים, ועיין עוד שם דף ש&quot;נ ע&quot;ב, ומה שכתבו בהקפות שתי פעמים, הנה מנהגו של רבינו האר&quot;י היה שבע פעמים, ואולי דעתם הוא דכיון דענין שבת הוא הכל בכפל, גם זה יעבור פעמים, וכך קבלו מרבותם, או שיש לומר דאיכא הפרש בזה בענין ההקפות בין גברא לגברא רבה, על דרך שכתבתי לעיל בהקפות התיבה בנכנס לבית הכנסת בכל יום ובשבת, וראיתי אני דלא סיימוה קמיה דמורינו הרב שבט מוסר פרק ל&quot;א, ההפרש שיש בין שבת לחול בין רבינו האר&quot;י למוהרח&quot;ו כאשר הובא למעלה בדיני תפלה בס&quot;ד, עוד ראיתי שם בספר עמודי שמים דף שפ&quot;ז ע&quot;א דכתב, דגם ביום צריך להקיף השלחן שני פעמים, עיין שם

'''יוד'''. האוכל בלילות הקיץ בחצר, יזהר להשים עששית על גבי השלחן כדי לקדש לאור הנר כי כך הוא המצוה, חסד לאלפים אות ו', ועיין קמח סולת דף ע&quot;א סוף ע&quot;א, ובית מנוחה דף כ&quot;ד ע&quot;ב

'''יא'''. יאמר הקידוש עם בגד העליון דהתפלל בו ערבית, עיין חסד לאלפים סימן צ&quot;א אות ג', וקמח סולת דף ז' ע&quot;ד, ואורחות יושר פרק י&quot;ג, ובספר עמודי שמים דף שט&quot;ו ע&quot;א, מוסר השכל על התפילות שמתפללים בלתי גלימה. ועיין מה שכתבתי בקונטרס חיים לראש בס&quot;ד

'''יב'''. קידוש בשעת מאדים, ועיין נוהג כצאן יוסף אות כ&quot;ג, ועיין זכור לאברהם אות ק', ובספרי זוטא רוח חיים סימן רע&quot;א עשיתי סמוכות מהזוהר הקדוש, דצריך בסעודה ראשונה ובסעודה שלישית להוסיף בה מחול על הקודש דהיינו בכניסתו וביציאתו, יעויין שם בסייעתא דשמיא, ובספר חסד לאלפים סימן ער&quot;א כתב, דהגם דצריך להסמיך תלתא ויכולו זה אחר זה, עם כל זה יאריך בזמירות של קודם הקידוש עד שיהיה לילה, ועיין מורה באצבע אות קמ&quot;ו, והנה רובא דעלמא אינן נוהגים לא זה ולא אותו, דיש מהם דהוא על הרוב דמקדשים בתוך שעה י&quot;ב, ויש אחר י&quot;ב, ומיעוטא דמיעוטא הוא דימתינו עד שעה מהלילה, ואני למדתי עליהם זכות, להורות דישראל אינן תחת המזל, דהראיה מהשבת עצמו דאנו עושים הפך המזל כמו שכתב הרב רבי אברהם בן עזרא כן, אל תר&quot;א יין כי יתאדם, ועיין בית מנוחה דף כ&quot;ב ע&quot;א, ולעיל סימן כ&quot;ח, ובקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג ע&quot;ג, ואחר זמן מצאתי בספר אדני פז, ובספר מחצית השקל, דעשו חשבון דחששא זו אינה אלא בזמן דשעות היום והלילה שוין, ויהיה זה בניסן ותשרי מעלה ומטה, עיין בדבריהם הנעימים, וצדיק הראשון שהביא זה הוא הרב מגן אברהם סימן ער&quot;א, דהזהיר דיקדש בצדק ולא במאדים, או ימתין עד שיעבור מאדים ועיין מוהרי&quot;ל סימן קס&quot;ג, ועיין למוהרש&quot;א בחידושי אגדות בתענית לדף ח', ובדרך החיים דף ק&quot;נ ע&quot;ב אות ד' 

'''יג'''. כשאומר [[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]], לא יאמר ממלך אלא כה יאמר, מלאכי עליון מלך מלכי המלכים, כך שמעתי שנוהג לומר הרב המופלא ראש על ארץ עיר הקדש טבריא ת&quot;ו, כמוהר&quot;ר חיים שמואל המכונה קופורטי הכהן נר&quot;ו, וכוותיה דמר מצאתי להגאון הרב יעב&quot;ץ ז&quot;ל בספר עמודי שמים שהגיה כן, ואמר מר דהוא שגיאה גדולה לומר ממלך, ותמה על המחזורים איך טעו בזה, עיין שם

'''יד'''. מנהגו של הרב אבא מארי יעקב שלימא זכר צדיק לברכה היה, שלא לומר התחינה של רבון העולמים, ולא בצאתכם לשלום, וכך אני נוהג, ועיין שלמי חגיגה דף קצ&quot;ה ע&quot;ד, ומחזיק ברכה סימן רס&quot;ב, וזכור לאברהם מערכה ק', ועוד שם בח&quot;ג דאסף איש טהור כל האמור בפרט זה להרב בית עובד דף ק&quot;ג סוף ע&quot;ב, ובספר עמודי שמים דף שמ&quot;ה ע&quot;א החריד חרדה גדולה על אמירת רבון העולמים ובצאתכם יעויין שם, ובחסד לאלפים סימן רע&quot;א אות ט&quot;ו נמי כתב דלא יאמר רבון העולמים, ובאתקינו ידלג מאסדר לדרומא עד שכינתא תתעטר, וביהא רעוא ידלג ויאמר, ומשם יתמשך על נפשנו רוחנו ונשמתינו שפע חינא וחיסדא ורחמי מן קדם אלהנא מארי שמיא וארעא ואמרו אמן, ועיין בית מנוחה דף כ&quot;ד ע&quot;ב, ובספר יוסף אומץ סימן מ&quot;ד כתב כן דיש נוהגים לומר דוקא עד ויפרקינן, ויש מי שנוהג עד ויתמשך

'''טו'''. באתקינו יאמר כלא ולא כלה, וגם דישרי ולא דתשרי, ושביתין קודם שכינתא תתעטר, כן כתב בספר עמודי שמים דף שמ&quot;ז ע&quot;א, עוד כתב בדף ש&quot;צ ע&quot;ב, דבאתקינו דשחרית צריך לומר ומלילו מלה דחפיא בלבושא, וכן לא יאמר בריקניא בב' אלא בל', יעו&quot;ש

'''טז'''. באתקינו סעודתא דצפרא דשבתא, צריך לומר אהללה שם אלהים בשיר כמו בלילה קודם אמירת אסדר לסעודתא, וכן בסעודה שלישית, ובמחזורים לא הדפיסוהו, גם יש טעות הניכר בספר בית מנוחה, דיצא עתק בדף ר&quot;א ע&quot;ב, חקל תפוחין קדישין וצריך לומר עתיקא קדישא, ועיין שם דף קצ&quot;ו ע&quot;א, וראה תראה בספר חזה ציון במזמור שיר ליום השבת, דגילה לן על דרך האמת דבפסוק עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון, רמוזים בהם שלש סעודות לפי בחינתם, חקל תפוחין קדישין, ועתיקא קדישא, וזעיר אנפין, יעויין שם, ולפי זה יפה מנהגן של האומרים המזמור הזה בכל השלש סעודות, וראוי לכוין במקום סעודה את אכלם בעתו

'''טוב'''. יהא רעוא מן קדם עתיקא קדישא יאמר בכל שלש סעודות, וכשאומר טלא יכוין בלילה לטל דיצחק, ובשחרית לטל של אברהם, ובסעודה שלישית לטל של יעקב, כן כתב רבינו מוהרח&quot;ו בספר הכוונות, ובשלמי צבור סידרו לכל סעודה גם בחול, ועיין שפת אמת למהר&quot;י נינייו סימן נ&quot;ו, ולפי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה דהשבת שומר מזלו של אדם, ועיין בספר קרבן מנחה סימן שס&quot;ז כאשר יעויין שם, אם כן נאה לומר נוסח זה בשבת בשלש סעודות, ודוק

'''חי''' בקידוש לא יאמר באהבה וברצון הנחילנו כי אם יאמר באהבה הנחילנו לבד, ואחרי כן יאמר כי בנו בחרת, ושבת קדשך הנחלתנו במקום באהבה וברצון. כמו שתראה בספרי הקטן חקקי לב ח&quot;א אורח חיים סימן י&quot;א תשובה מאהבה של עטרת ראשי הרב אדוני אבי יעקב בחר לו יה זצוק&quot;ל, ועוד שם בסימן י&quot;ב מה שכתבתי אני בעוניי לקיים מילי דאבות, והבאתי שם בסוף התשובה נוסח הקידוש, עיין שם בס&quot;ד אם תאוה נפשך לך נא ראה

'''יט'''. סבר&quot;י, יכוין גימטריא ע&quot;ב ר', להמתיק רבוע אלהים בחסד דבשם ע&quot;ב, ובתיבת מרנ&quot;ן יכוין גימטריא שם הוי&quot;ה שד&quot;י, ואל כונה זו הכריעו דאפילו ביחיד צריך לומר כן, אלא דאפילו הכי כתב בספר עמודי שמים דף שמ&quot;ז, דלא היה נוהג לומר ביחיד סברי מרנן

'''ך'''. יהרהר תשובה בשעת הקידוש, דהוא לתת עדות ורשע פסול לעדות, כמו שכתב הרב חיד&quot;א במורה באצבע אות קמ&quot;ב, ועיין באשל מפרי סימן רס&quot;ח, ואליהו זוטא אות ו', וחסד לאלפים סימן רע&quot;א אות ט', ומה שכתב בקצור של&quot;ה דף פ&quot;ב ע&quot;ד, דדוקא ויכולו מעומד ומהברכה ואילך מיושב, ליתא להא, ועיין מור וקציעה סימן רע&quot;א, ובעמודי שמים שלו ודו&quot;ק, ובספר הנחמד עבודה ומורה דרך דף קמ&quot;א ע&quot;א, ובשיירי כנסת הגדולה כתב, דטעימת הקידוש של המסובין ושתית המקדש צריך להיות מיושב, ועיין נמי בספר נגיד ומצוה, ובית מנוחה דף כ&quot;ז ע&quot;א, ועמודי שמים דף שמ&quot;ח ע&quot;א, ואור הישר דף כ&quot;ה ע&quot;ב, ובקידוש היום צריך לאומרו מיושב, גורי האר&quot;י, וברכי יוסף סימן רפ&quot;ט, ושלמי חגיגה דף קצ&quot;ו ריש ע&quot;ד, ובחסד לאלפים שם כתב דכן נהגו רבנן קדישי בעיר הקודש ירושלים ת&quot;ו, יעויין שם, ובספר בית מנוחה, ונקרא קידושא רבא על דרך סגי נהור, עמודי שמים דף שפ&quot;ז ע&quot;א

'''אך'''. יזהר ביין של קידוש והבדלה לקנותו על יד נאמן, ומה טוב מצוה בו, דחלילה לא יכשילוהו ובמקום מצוה תהיה לו לחטאה, והן בעון הגדילו התערובות ואין לסמוך כל כך על המוכרים אנה ואנה שאינן ידועים, ולאו דוקא ליין של מצוה, אלא בכל עת שבא לשתות יין ושאר משקין יתן דעתו מהיכן הוא קונה, ועמי הארצות חושבין דבשכר אין קפידא לשתות מהם, ולא ידעו כי הכל בכלל האיסור, ויצא שכרו בהפסדו כי בא בגלגול חמור רחמנא ליצלן, ועיין מה שכתבתי בקונטרס תוכחת חיים חלק שמות דף ק&quot;ז ע&quot;ב, וידוע מה שכתב מוהרמ&quot;ף זכרונו לברכה, דראיית הנכרי פוגם היין וטוב שלא לשתות ממנו, ואם כן השולח לקנות יין על יד בניו הקטנים, מצוה להזהיר גדולים על הקטנים שיביאו את היין מכוסה

'''בך'''. מה טוב לומר ויהי ערב ויהי בקר בלחש, ולהתחיל בקול רם יום הששי, ולהפסיק מעט בין יום הששי לויכולו, כי הגם דהוא לרמוז ראשי תיבות שם הוי&quot;ה, מכל מקום צריך להורות כי אינו פסוק אחד עמודי שמים דף שמ&quot;ו ע&quot;א

'''כג'''. על ידי אמירת ויכולו נחשב לו כאילו קיים רמ&quot;ח מצוות עשה ושס&quot;ה לא תעשה, ולכך שני מלאכים אומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר, דעת חכמה בשער השבת, עמודי שמים בדף פ&quot;ד ודף פ&quot;ה, ובספר שומר אמונים סדר תשא כתב, דאות היא לעולם גימטריא קידו&quot;ש על היין, וגימטריא מיכא&quot;ל גבריא&quot;ל אוריא&quot;ל דהם השלשה מלאכים המלוים אותו בערב שבת, יעויין שם, והוא חידוש בעיני

'''כד'''. יסתכל בנרות בשעת הקידוש, נוהג כצאן יוסף אות כ&quot;ג, וחסד לאלפים סימן ער&quot;א כתב, דבויכולו יסתכל בנרות ובברכת הקידוש יתן בכוס עיניו, ובזה ניחא ליישב קושית הדרכי משה, ועיין קמח סולת, ובית מנוחה דף כ&quot;א ע&quot;א, ובעמודי שמים דף דש&quot;ם סוף ע&quot;ב, ועוד שם בע&quot;א כתב, דיכוין באל במלואו ובאדנות כמנין נ&quot;ר, כי בחול הוא אל אדנ&quot;י פשוט, גם שני פעמים נ&quot;ר הוא ת&quot;ק והוא סגולה למאור עיניו, ועיין קיצור של&quot;ה דף פ&quot;ב ע&quot;ד, ועיין מגן אברהם סימן רע&quot;א, עוד כתב שם בספר עמודי שמים דף שצ&quot;א ע&quot;א, דגם ביום יתן בכוס עיניו, יעו&quot;ש

'''כה'''. בקדושא ואבדלתא, אחר שבירך בורא פרי הגפן, אם דחפו אותו שלא במתכוין ונפל הכוס מידו ונשפך והביאו לו יין אחר אם צריך עוד הפעם לברך, עיין טורי זהב ומגן אברהם דאם יין לפניו ודעתו לשתות ישתה ואינו צריך עוד לברך, ועיין בית מנוחה דף כ&quot;ו ע&quot;ב, ועמודי שמים דף שמ&quot;ו ריש ע&quot;ב, וכסא אליהו סימן רע&quot;א, ופוק חזי מה שכתבתי אני הדל בתשובותי בהלכות שבת מה שהעליתי בזה בסייעתא דשמיא, וכיוצא בזה עמדתי שם בתשובה אחרת, להיכא דכשבא לשתות הרגיש שהוא חומץ מאי תקנתיה, תראנו משם, ועיין בספר מחזיק ברכה סימן רע&quot;א, ומשחא דרבותא בשם הרדב&quot;ז, ובספרו חיים שאל ח&quot;א סימן ע&quot;ד אות מ&quot;ג, ובספר סמא דחיי סימן ז', ובית מנוחה דף כ&quot;ו ע&quot;א, ובחסד לאלפים אות י&quot;ג חילק לפי החומץ, וגם דאם היה יין לפניו אין צריך לחזור ולברך אפילו בורא פרי הגפן, ומעין זה עמד הברכי יוסף סימן ער&quot;ב לענין יין מגולה, אם קידש ואחר כך ידע דצריך לחזור ולקדש, ובספר משפט כתוב שם כתב, דאין צריך כשלא נמר טעמו וריחו, וגם בשעת הדחק יכול לקדש עליו כשאין לו יין אחר, ואפילו יש שכר יקדש על השכר ולא על יין מגולה, יעויין שם, ועיין בית מנוחה דף כ&quot;ג ע&quot;א, דכל שלא עבר לילה אחת מקדשין עליו. ועיין מה שכתבתי בספרי זוטא נשמת כל חי חלק אורח חיים סימן י&quot;ב וי&quot;ג וי&quot;ד, יעויין שם בעזר משדי 

'''כו'''. הלומדין בליל שבת בתוך הסעודה יזהרו ליטול את פת לחם בידם כפעם בפעם, או לטעום מידי, אם הפליגו בלימודם, עיין הריק&quot;ש, ועיין גו&quot;ר כלל ג' סימן כ', ועיין להברכי יוסף סימן ק&quot;ע משם מר זקנו הרב מוהרי&quot;א אזולאי ז&quot;ל, ובספר ערך השלחן שם, ועיין להרב זכור ליצחק הררי סימן ע&quot;ז, ועיין בחסד לאלפים סימן רע&quot;ג אות ב' להנמשכים בליל יום טוב מהקידוש לסעודה דלא טוב עושים, יעויין שם, ומזבח אדמה שם, וקמח סולת

'''כז'''. אם אחר שקידש בביתו הלך למקום אחר, צריך עוד הפעם קידוש במקום סעודה, וטוב שישמע מאחרים, גם יעשה נטילת ידים והמוציא, ועיין זכור לאברהם חלק א' בדיני ברכות מערכת ה', יעויין שם, והוא מהברכי יוסף על דברי הרב יד אהרן גם כן בימי החול, ועיין מחצית השקל סימן רס&quot;ט, ושיורי ברכה סימן רע&quot;ג, וחסד לאלפים סימן רע&quot;א אות ח', וסימן רע&quot;ג אות א' ואילך, וקמח סולת דף ע&quot;א ע&quot;ג, ובית מנוחה דף כ&quot;ד ע&quot;א, ובהם תראה באיזה אופן הוא אם לא טעם מזונות או אכל המוציא בלבד, עיין עליהם

'''כח'''. מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין, פירש ידיד נפשי בני בן חכם יוסף תהלות נר&quot;ו, על מה שכתב בספר החסידים, כי הגם דיש מצוה בשבת לאכול ולשתות, על כל פנים צריך זהירות הרבה שלא ישתכר ויבוא לידי חילול שבת על סיבת שכרותו, וזה שאמרו זכור את יום השבת לקדשו ולא תחללהו, והוא דזכרהו על היין, תתן דעתך לזכור את השבת על היין שאתה שותה שלא תשתכר הרבה, דאז במקום לקדשו הוא לחללו, זה תוכן דבריו הי&quot;ו, והן בעון הוא בדוק ומנוסה, כי הרבה יין עושה כמה איסורים, קורע בגד, משחית כלי, מנבל פיו, עושה קטטה ומחלוקת, חובל בשבת, וכמה שבתות אינן נותנים מנוחה מחמת השתיה דיהיה ריב בין אנשים ואפילו בשבת אין מרגוע, ה' הטוב יכפר בעדם, ואל כונה זו נתקן לקדש את היום בשבת ויום טוב בכוס של יין בכניסתו תכף, להודיע כי זה היין הוא לקדש את השבת ואת יום טוב ולא לחללו בשתיית היין

'''כט'''. ולענין יין שמדד בו או שרה פתו קשה ולא נפלו פירורין כלל אי כשר לקידוש, הנה על זה כתבתי בתשובה בספרי הקטן לב חיים חלק ב', עיין שם בסייעתא דשמיא, ויין שיש לו ריח מחמת החבית, להבדלה בקושי התירו, ולקידוש לא התירו כלל. שער אפרים, הביא דבריו בקמח סולת דף ע&quot;א ע&quot;ב

'''ל'''. כשגומר הקידוש, טוב שיהרהר לכוין בשמות אלו רפא&quot;ל פינו&quot;יה שירו&quot;ן. כמו שכתב בספר מדרש תלפיות, ועיין בקונטרס חיים לראש דף מ&quot;א ע&quot;א

'''לא'''. קטן אפילו בן שלש עשרה שנה, כל שאינו בר מנין אינו מוציא בקידוש ליל שבת ובהבדלה, אפילו לנשים, כיון דחייבות בקידוש היום. קיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג ע&quot;א, דגול מרבבה סימן רע&quot;א, ועיין זכור לאברהם מערכה ק', יעויין שם וחסד לאלפים סימן רע&quot;א, ובית מנוחה דף כ&quot;ב ריש ע&quot;ב

'''לב'''. מי שאינו רגיל לשתות יין דבוחר לו יין מתוק לקידוש, הנה אני בעניי בספרי הקטן לב חיים להלכות שבת סימן רע&quot;ב, פקפקתי ביין מתוק לקידוש, עיין שם שהארכתי בסייעתא דשמיא בזה, וגם ביין שהתליע ועלו בו קמחים, ולענין מסננת, עיין שם בעזר משדי

'''לג'''. יזהיר לבני ביתו שלא ילכו אנה ואנה בשעת הקידוש והבדלה, ויהיו שומעים היטב בלי נשמע קולם כלל כי אם ברוך הוא וברוך שמו ועת לחשות וכבר האריך במוסר על זה הרב חסד לאלפים סימן רע&quot;א

'''לד'''. לענין אם הפסיקו בדיבור המקדש או המסובין, עיין לעיל בדיני המוציא ועיין חסד לאלפים אות י&quot;ב

'''לה'''. יין לקידוש אם אין לו וצריך הוצאה מרשות לרשות, אם הוא בין השמשות, התיר על ידי שנים מוה&quot;ר המופלא חסידא קדישא לישראל שארינו זלה&quot;ה בספרו החשוב אות היא לעולם מערכה ה' אות ע&quot;א יעויין שם

'''לו'''. יזהר המוהל בשבת לקדש קודם שימול, או לא ישתה הכוס ויתננו לאחר, ומי שלא קידש עדיין יזהר שלא לטעום כמו שכתב בחסד לאלפים סימן רס&quot;ג אות ד', ועיין קיצור של&quot;ה דף פ&quot;ו ע&quot;ג

'''לז'''. יכול לצאת בקידוש ששומע משכינו בהיותו גם הוא על שולחנו, ובלבד שיכוין שומע ומשמיע להוציאו, חסד לאלפים אות ה', וטוב שישלח לו לטעום, ונראה דלא בעינן בזה משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ועיין בספר בית מנוחה דף נ&quot;ד ריש ע&quot;ב 

'''לח'''. מה שאומרים בקידוש חצי פסוק, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו לא טוב עושין, או יאמר כל הפסוק שלם או לא יאמר אפילו החצי, חסד לאלפים סימן רפ&quot;ט

'''טל'''. מה טוב להעביר על עיניו מהקידוש, ועמידה בקידוש הוא טוב לעייפות, ולפי הרב הלבוש הוא להמקדש דוקא, חידושי משבצות זהב סימן רצ&quot;ט, ועיין אליהו זוטא, וטעימה מהקידוש מרפא את העינים, עיין חסד לאלפים סימן רע&quot;א, ועיין ל&quot;ל סימן קמ&quot;ז, ועיין מה שכתבתי אני הדל בקונטרס רוח חיים סימן רס&quot;ט לענין העברת יין על עיניו מה שהבאתי מתשובת הגאונים בסוף ספר נהרות דמש&quot;ק סימן קי&quot;ג יעויין שם, ועיין טורי זהב סימן רס&quot;ט, דמבואר מדבריו כמו כן דלא טוב עושים המתרשלים מלטעום מהקידוש דהוא רפואה לעינים

'''מ'''. מה שכתוב בחסד לאלפים סימן ער&quot;ב אות ה', דאם מקדש על השכר בבוקר יעשה נטילת ידים ויברך שהכל ואחר כך יעשה המוציא, יעויין שם, וכן הביא בספר בית מנוחה דף כ&quot;ג ע&quot;ב, ואחרי המחילה רבה אין זה דרך נכון לפי מה שהבאתי למעלה בדיני ברכת המוציא כאשר יעויין שם בסייעתא דשמיא, והיה להם לבאר ולא לשתוק, ועל בית מנוחה אינו כל כך קושיא דכתב קודם המוציא, והיינו במקומו כשיבא לעשות נטילת ידים, אך להרב חסד לאלפים קשה 

'''מא'''. ירגיל לקטנים שלא יטעמו דבר קודם קידוש אפילו מים משחשיכה, אפילו לא התפללו ערבית עדיין על איזה סיבה, לא יוכלו לטעום אפילו שתיה כלל, ועיין חסד לאלפים סימן רע&quot;א אות ה', ובספר בית מנוחה

'''מב'''. אפילו אם יזיק לו היין, ידחוק עצמו וישתה המקדש, ועיין להרב החשקן בתורה מר שמואל ז&quot;ל בספרו הבהיר משק ביתי אות ת&quot;א יעויין שם, ועיין חסד לאלפים סימן רע&quot;א אות י&quot;א, והרב בית מנוחה דף ס&quot;ו ע&quot;ב

'''מג'''. ינגב ידיו היטב זה בזה דיזובו המים לגמרי מעל ידיו קודם קינוח במפה שלא יבא לידי כבוס, מוהר&quot;ד עראמה בפרק ו' דברכות, ובשולחן ערוך סימן ש&quot;ב סעיף י' הזהיר ע&quot;ז, ועיין בית מנוחה דף ל&quot;ז ע&quot;א, ודף ק&quot;ב ע&quot;א, ולאו דוקא הנטילה מעומד אלא גם הניגוב לסברת הרב חמדת ימים פ&quot;ח משבת אות ז'

'''מד'''. מה שנוהגות הנשים לעשות מהעיסה לחם קטן דבציר פחות מכזית כשיש להם מעוברת בבית, ואומרות בליל שבת זה להילד הנולד, לא יקחנו לצירוף לחם משנה ואפילו לשנים עשר לחמין דמחזי כחוכא, וטוב שיהיו כולן שוין כיון דיש לו, לפי מה שכתב אבינו מלכנו הגאון מרן זקני בספר חקרי לב יורה דעה ח&quot;א דף פ&quot;ח ע&quot;א כאשר יעויין שם, וראיתי מה שהשיב עליו הרב בית מנוחה בדף מ&quot;ה ע&quot;א, והמעיין יראה דלא צדק בדבריו, דכיון דכתיב אכלוהו היום ואין אכילה פחות מכזית, ותו דלאשתו צריך שיתן לה כביצה מהמוציא, ואיך יתכן דהלחם אשר יבצע עליו יהיה פחות מכזית, ודוק 

'''מה'''. בימי חורפי מקדמוני, הזהירני עטרת ראשי הרב המופלא צרור המור דודי לי, כבוד מורינו הרב ר' אליהו חזן זלה&quot;ה בעל ספר אורח משפט, דבשלש סעודות שבת צריך לעשות המוציא בסדר הזה, דהיינו ליל שבת על הפיתין חררות הנקראין פיטא'ס (פיתות), וביום שבת על הלחמים רחבים הנקראים פאני'ס (ככרות לחם), ובסעודה שלישית על הלחמים ארוכין הנקראין סוב'אדוס, ובסעודה רביעית לברך על הרקיקים דהם ביסקוג'וס (ביסקויטים) או ריש'אס או רוסקא'ס (כעכים) וכדומה מפת הבאה בכסנין, והוא מנהג ותיקין, ואמר אלי כי נתייסד מנהג זה כדי שיתברכו כל המיני לחמים שעושין מהעיסה בערב שבת ויחול עליהם מקדושת שבת, דמשפעו יריק שפע וברכה לכל ימות השבוע ויאכלו ויותירו אכול ושבוע והותר, זה תוכן דבריו, אלא דלענין סעודה רביעית מצוה מן המובחר בפת, אבל רובא דעלמא לא יוכלו לסבול לאכול פת לחם כי אם פת הבאה בכסנין, וממילא רווחא להניח ברכה

'''מו'''. כתב הרב טהרת הקדש, דמי שאין לו יין או שאינו מסדר י&quot;ב ככרות או שאין לו הדס, לא יאמר נוסח אתקינו, דהוה ליה קורא קריאת שמע בלא ציצית ותפילין ומעיד עדות שקר בעצמו, רק יעיין בו ויצטער על זה שאין בידו לקיים וה' יסלח לו, ותחשב לו לצדקה כאילו עשה וכן הביא דבריו בספר עבודה ומורה דרך דף ק&quot;ח ע&quot;ב

'''מז'''. לפי מה שכתב בספר עמודי שמים, ובית מנוחה, הוא דגילוי הפת הוא תכף אחר הקידוש, ולא צדקו בזה, כי צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו&quot;ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד, וכמו שכתב בקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג ע&quot;א, אלא דלא כתב בכיוון לפי מה שאנו נוהגים, על כל פנים לכל הדברות ותכסהו בשמיכה, ובלא זה ראוי להיות מכוסה כדי שלא יפול עליהן מנטילת ידים, אלא דאפשר לקיים שתיהן לגלותו אחר הקידוש ולכסותו אחר כך

'''מח'''. בשבת ויום טוב יבצע לעצמו פרוסת המוציא כזית ולאשתו כביצה שהוא כנגד השם כנודע, אפילו נמצא גדול שמסב על השלחן לא יתן לו קודם אשתו שלא לעשות פירוד בין השתי יודין שהוא בינו לבינה כידוע ליודעי ח&quot;ן אספקלריא המאירה דף ק&quot;ז ע&quot;א, ועיין חסד לאלפים סימן רע&quot;ד אות ד'

'''מט'''. בשבת בלילה יבצע מהתחתונה, וביום שבת וביום טוב מהעליונה, קיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג ע&quot;א, ועבודה ומורה דרך דף קמ&quot;ב ריש ע&quot;א, וחסד לאלפים ריש סימן רע&quot;ד, וסימן רפ&quot;ט, והוא סברת השלחן ערוך, אבל הב&quot;ח כתב לבצוע מהעליונה, ורש&quot;ל כתב לבצוע משתיהן, וכן כתב הרב חפץ ה' בחידושיו לשבת, ומצ&quot;א חיי'ם דרמוז זה ברעיא מהימנא בזוהר הקדוש, וגם בסעודת היום יעשה כן, בית מנוחה דף מ&quot;ה ע&quot;ב ודף מ&quot;ו ע&quot;א, ועיין בן יוחאי דף ק&quot;מ ע&quot;ב

'''ן''' בשבת מצוה לצאת בברכת הבוצע כדי שיהיה הברכה על לחם משנה, ומצוה לחתוך שתי הלחמים שמהם יאכלו בסעודה ההיא, חסד לאלפים סימן רע&quot;ד אות ב'

'''נא'''. סעודת היום עדיף מהלילה, אשל מפרי סימן קפ&quot;א, ועיין בן יוחאי דף ק&quot;מ ע&quot;ב, ובית מנוחה דף ר&quot;ד ע&quot;ב, ועמודי שמים דף שמ&quot;ה ע&quot;ב

'''בן'''. המענג את השבת זוכה לאריכות ימים, מוהר&quot;ש בן ג'בירול ברשות של קודם האזהרות, וזה רמז יחיינו מיומים דהוא מדבר על שלש סעודות כאומרם זכרונם לברכה, וכתב בספר ילקוט ראובני סדר ויקרא מהזוהר, דמי שאינו מענג את השבת גוזל מהשכינה, ולכך והשיב את הגזילה על ידי עסק התורה והמצוות, עיין שם, ואיתא בתקונים תקון כ&quot;א, מאן דאית ליה רשו למעבד עונג שבת ולא עביד, אתהפך ליה עונג לנגע צרעת וחריב ביתיה וממוניה, עד כאן, (ועיין בספר דרך החיים דף קי&quot;ט ע&quot;ב), ולפי זה אתי שפיר מה שדרשו לדירתם, דאם שמרו בני ישראל את השבת, ובכלל שמירת שבת הוא וקראת לשבת עונג, אז יהיה דירתם לדור תם, ובספר ברית עולם סימן תקס&quot;ט הוכיח במישור להאוכל יותר מדאי דלאו שפיר עביד כאשר יעויין שם, ולדידי במקום עונג נעשה לו נגע אם ממלא כריסו בכל סעודה, דהרי צריך לאכול ארבע סעודות זה אחר זה, ויש מהן חמשה, ויתקלקל האצטומכא וצער הוא לו במקום תענוג ויעשה חרטה על מה שאכל, ואם כן טוב מעט בכל סעודה לקיים מה שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו 

'''גן'''. אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה למען דעת ולכוין בחמשים שערים שיש בכונת האכילה, תמצאם בסוף ספר מדרש תלפיות דף רב&quot;י ויג&quot;ר, רזין סתימין רזין עלאין

'''דן''' מה טוב לאכול תפוח בליל שבת, ואם לא נמצא יאכל תמרים כי הם בהשואה אחת, ספר ימי דוד דף קכ&quot;ה ע&quot;ב בקונטרס מעשה הצדקה יעויין שם, עוד נהגו לאכול ביצה בכל שלש סעודות, אלא דיש בני אדם דמתרגזים וחרדים לאכול ביצה בליל שבת, ומה גם דאעיקרא דתקנתא הוא משום אבילות, ובכן הנוהג לאכול בשלש סעודות והוא סמוך על שלחן אחרים, לא יביא לשלחן אם הבעל הבית ובני הבית אינם נוהגים מנהג זה, והנוהגים דוקא בסעודה שלישית הוא יותר נכון דהוא דבר בעתו דבעבור כן תקנו לומר צדקתך, ומכל מקום בליל מוצאי שבת אפילו משיורי שבת אינו טוב לאכול ביצה כי לא מסמנא מילתא, ואפילו אם התינוק שואל לו, יתן לו דבר אחר תמורתו ולא ביצה כי הזמן למבעי סימנא דחיי ושמחה וששון ליהודים. ועיין בשיירי כנסת הגדולה סימן רפ&quot;ח, ובאר היטב סימן רצ&quot;ב, ובית מנוחה דף ר&quot;ד ע&quot;ב

'''נה'''. מה טוב שלא לאכול ארבע סעודות דתלתא היום כתיבי, אליה רבה, ואשל מפרי סימן רס&quot;ז

'''נו'''. צריך להוסיף בתבשילין תוספת מחול על הקודש, ועיין בספרי הקטן רוח חיים סימן רמ&quot;ב, כיצד יהיה התוספת במטעמים בשבת יותר מהחול, יעויין שם בסייעתא דשמיא, ועיין להגאון בספר בן יוחאי דף ק&quot;מ, ועתה אביא אליך מה שלא הבאתי שם, והוא לשון הזהב של הרב דרך חיים דף קי&quot;ד ריש ע&quot;ב וזה לשונו, ומי שאין לו יכולת, יעשה שינוי לתת תבלין או שומן וכיוצא, וה' יראה ללבב כי הכל לפי ערך האיש, יעויין שם בארוכה, גם בכל שלש סעודות צריך לאכול דגים, וכמו שכתב הבאר היטב סימן רמ&quot;ב ס&quot;ק א', והוא במגן אברהם, ובית מנוחה דף נ&quot;ב ע&quot;א, וקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ה ע&quot;ד, ובספר גדי מקולס כתב, דמי שאינו אוכל דגים בשבת הוא בא בגלגול, ועיין בספר חמדת ימים פ&quot;א דשבת אות נ&quot;ב, נ&quot;ג, ואם הם ביוקר יקח אפילו קטני קטנים, ואם לא ימצא יאכל מעט מדג מליח והכל לפי האדם ולפי הזמן, ובספר מחזיק ברכה סימן רע&quot;א כתב משם רש&quot;ל, דטפי עדיף לאכול דגים בסעודה שניה ביום ולא בלילה להורות דכבוד יום עדיף, יעויין שם, ועיין בית מנוחה דף מ&quot;ה ע&quot;ב לענין המוציא, ודף נ&quot;ב, שלא הזכיר להמחזיק ברכה יעויין שם, איך שיהיה נמצא מזה דהעושה להפך משתי סברות הללו, והיינו לאכול דגים בליל שבת ולא תשאר פרסה ליום השבת, לא טוב עושה, ועיין בית מנוחה דף נ&quot;ב ע&quot;א, והזריז במצוות כה יעשה, דישלש הדגים דיהיה לכל סעודה. ועיין בספר דרש אברהם ח&quot;ב דף נ&quot;א ע&quot;ד 

'''זן'''. מי שאין לו לחם בשבת והרי הוא מתענה, אם מותר ליקח פת של גוי אפילו מבעל הבית, ולמאן דנזהר אפילו מנחתום, הנה על זה עמדתי בעניותי בספרי הקטן רוח חיים סימן שס&quot;ז, והבאתי מהתשב&quot;ץ ב' תשובות ומהרשב&quot;ש והרשב&quot;א והרא&quot;ש בספר בשמים ראש, וממרן בתשובה בספר אבקת רוכל, וב&quot;ח, ומגן אברהם, ומור וקציעה, והמחזיק ברכה, ועיקרי הד&quot;ט סימן י&quot;ג אות כ&quot;ז כאשר יעויין שם, והעליתי דלכתחילה לא יקח בשבת, אבל אם היה לו אונס בערב שבת דלא היה לו פנאי אפילו ליקח פת של גוי יקחנו בשבת, יעויין שם בסייעתא דשמיא, ועיין בית מנוחה דף ר&quot;ג ע&quot;ב, ועתה נדפס מחדש ספר מעשה אברהם לרב נהוראי הרב כמהר&quot;א אשכנזי נר&quot;ו וראיתי מה שכתב בזה בסימן נ' בסוף אורח חיים יעויין שם

'''חן'''. המתענה תענית חלום בשבת, ולמחר חנוכה או פורים או ראש חודש או חול המועד, לא יתענה למיתב תענית לתעניתיה, ואם היה ביום טוב אחרון התענית חלום, אפילו יום טוב שני של גליות צריך למיתב תענית לתעניתיה באסרו חג, ומינה, דהמתענה ביום טוב או בחול המועד, התענית השני יניחנו לאחר המועד, וכן בחנוכה ופורים וראש חודש הדין כן, עיין למרן בית יוסף סימן תקס&quot;ח, ובכנסת הגדולה סימן רפ&quot;ח, ובספר ברית עולם סימן רכ&quot;ט יעויין שם, וחיים שאל ח&quot;ב סימן ל&quot;ח אות פ&quot;ב, וי&quot;א מ&quot;ב, וראיתי בספר קרבן מנחה סימן שפ&quot;ו, דהיקל בענין החלומות שלא להתענות בשבת, יעויין שם, ועיין מטה יהודה, וברכי יוסף, ומחזיק ברכה סימן רפ&quot;ח, וחסד לאלפים שם, דיתענה שני ימים בחול ולא יתענה בשבת, והשואל עצה מחבירו אם יתענה או לא, הנה טוב שישיא לו עצה שיפדנו התענית ולא יתענה בשבת, והפדיון הוא לפי כחו, וכמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים בס&quot;ד, ועיין שם בחסד לאלפים, ואם ביום שאין בו תחנון אי צריך למיתב תענית לתעניתיה, עיין באר היטב סימן שכ&quot;ח. ובברכי יוסף, וזכור לאברהם, ועמודי שמים דף שפ&quot;ז ע&quot;א, ועיין בית מנוחה דף קצ&quot;ב ע&quot;ב דביאר כל הצורך בדיני תענית חלום כאשר יעויין שם, וגם אני בעניי בספרי זוטא רוח חיים סימן רפ&quot;ח כתבתי בענין תענית חלום בשבת, עיין שם בס&quot;ד כמה סעיפי דינים

'''נט'''. ואם חלם בשבת שהיה עושה מלאכה במלאכות שרגיל בהם בחול, אם הוא סימן רע במה שהראו לו דהיה מחלל שבת ובעי איזה כפרה ותקון אחר השבת או לא, הנה על זה כבר עמדתי בתשובה בספרי הקטן לב חיים חלק ב', תראנו משם אם תאוה נפשך 

'''ס'''. היכא דיום ראשון היה תענית צבור אי עולה לכאן ולכאן, והיכא דהתענה חצי יום בשבת וחצי ליל יום טוב, אי צריך שתי תעניות או אחד עולה לשנים, עיין בספר ברכי יוסף, ומחזיק ברכה, וזכור לאברהם מערכה ת', ואני בעניי עמדתי בתשובה היכא דתענית חלום היה ביום טוב שחל בשבת או בחול המועד או חנוכה ופורים, אי בעי פעמיים למיתב תענית לתעניתיה, עיין שם בסייעתא דשמיא, ועיין עמודי שמים דף שפ&quot;ז ע&quot;א, ועל כל פנים צריך התענית דוקא יום א'. ועיין להרב בן יוחאי דף קמ&quot;א ע&quot;א. 

סא חלם חלום רע על חבירו בליל שבת לא יגיד לו עד שיעבור השבת, ב&quot;ד, ואהל יוסף, ומחזיק ברכה סימן רפ&quot;ח, ועיין י&quot;א מ&quot;ב, וכמו כן יזהר שלא לדבר בפני חבירו מענין שמגיע לו צער או יגון ואנחה, ומכל שכן בשורה שאינה טובה לו דיהיה שומר פיו ולשונו, וכשפותח פיו לדבר דבר בין בשבת בין בחול, יסתכל בתחילה היטב את העומדים לפניו ואחר כך יפתח פיו, וזה דרך ישר בעיני אלהים ואדם, ועיין ספר החסידים סימן ק&quot;י, ומגן אברהם סימן ש&quot;ח, ובספרי זוטא רוח חיים סימן רפ&quot;ז 

'''סב'''. ענין מאה ברכות מתחיל למנות מתחילת הלילה עד סוף היום בכל העשרים וארבע שעות, ובשבת ויום טוב צריך זהירות כדי להשלימן, ויותר ויותר ביום הכיפורים דקשה ורחוק להשלימן, ועיין בשלמי ציבור דף מ&quot;ב ודף מ&quot;ג, ובמחצית השקל סימן מ&quot;ו ביאר יפה חשבון המאה ברכות לחול ולשבת ויום הכיפורים, ועיין לרש&quot;י בספר הפרדס דף ז&quot;ן ע&quot;ב דמונה אותן אחת לאחת למצוא חשבון, ועיין להתשב&quot;ץ ח&quot;ב סימן קס&quot;א וסימן קפ&quot;ו יעויין שם, ועמודי שמים דף שנ&quot;א ע&quot;א המוציא במספר עיין שם, וראה תראה למורינו הרב המופלא חסין קדוש שארינו בספר אות היא לעולם מערכה ב' אות ל&quot;ג, לענין ברכת מעין שלש אם עולה לחשבון שלש או באחת ועלתה לו, עיין שם, ומצאתי ברבינו יעקב בעל הטורים סדר ואתחנן דכתב, דיש תגין על ק' של ואתם הדבקים רמז על מאה ברכות, יעויין שם, ולפי זה אתי שפיר סיום חיים כולכם היום נגד מה שהיו מתים בכל יום עד שתיקן דוד מאה ברכות, ועוד רמז רבינו יעקב בעל הטורים שם סדר ואתחנן, דעל ק' של ובקומך יש תגין לרמוז דבבוקר כשיקום ישתדל לברך מאה ברכות וינצל מתשעים ושמונה קללות, ועוד שתים גם כל חולי וכל מכה, יעויין שם, ובסדר עקב כתב, מה בא&quot;ת ב&quot;ש מאה, ממ&quot;ך, גימטריא מאה, והפסוק גם כן מאה אותיות, יעויין שם, ובסדר וזאת הברכה כתב, דבכל ברכה עשרה זהובים הרי אלף, ולכן אמר משה יוסף ה' עליכם אלף פעמים על ידי מאה ברכות, ועל זה בא הרמז בראשי תיבות משה' איש' האלהים' סופי תיבות משה דזהו משלו, יעויין שם, ובסדר וילך כתב, דעל ק' של וקם יש תגין, והוא רמז דימאסו במאה ברכות ובבנין שלמה מאה אמה, יעויין שם, עוד אמרו, דיכוין במודים דהוא גימטריא ק' על מאה ברכות, ועיין קמח סולת, גם בנשמת כל חי כשאומר ה&quot;ן ה&quot;ם יודו יכוין על מאה, כמו שכתב בשלמי חגיגה דף ר&quot;ה ריש ע&quot;א, והנה לשון רבינו יעקב בעל הטורים מסדר ואתחנן הנזכר לעיל, נראה דנעלם מנייהו מלכי הכותנות אור סדר נצבים, ושלמי ציבור דף מ&quot;ב, וצפורן שמיר סימן ה' אות ל&quot;ב כיע&quot;ש, ובספר חומת אנך בתהלים סימן כ' כתב, דיכוין בראשי תיבות ל'מנצח מ'זמור ל'דוד דהוא מאה על מאה ברכות, יעויין שם

'''סג'''. המבטל אחת משלש סעודות בלתי אונס מה תשובתו ותקונו, כתבתי בתשובה להלכות שבת בסייעתא דשמיא לענין אם חייב מלקות מרדות מדבריהם, עי&quot;ש

'''סד'''. עתה דאין לנו בתים ועליות מרווחים, קשה להניח השלחן עם פת מהלילה ליום לסעודה שניה ומסעודה שניה, לסעודה שלישית לפי מנהג רבינו האר&quot;י זיע&quot;א, הביא דבריו הבאר היטב, ועמודי שמים דף ש&quot;נ ע&quot;ב ודף שס&quot;א ע&quot;א, ואור הישר דף כ&quot;ה ע&quot;ב, וקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג סוף ע&quot;ב, ועבודה ומורה דרך דף קמ&quot;ד סוף ע&quot;ב, ועיין בהגהות הרמ&quot;ז בזוהר הקדוש ח&quot;ב דף פ&quot;ח, ואפילו מי שרוצה לעשותו איכא משום יוהרא כיון דאחרים אינם עושין וניכר הדבר בזה הענין יותר דאיכא יוהרא דהנכנסין ויוצאין, או יתכן דלא נהגו כן שמא יניחו פת שלם ויחשבו דהוא מהעורכים לגד, ועיין אור הישר, ועיין בספרי הקטן רוח חיים בזה בסייעתא דשמיא, ולענין כוס גדול לכל הקדושות שכתב בשיירי כנסת הגדולה, וי&quot;א מ&quot;ב, ועיין בבית מנוחה, והנה הרב מור וקציעה ובספרו עמודי שמים, לא ישרה בעיניו סברא זו כאשר יעויין שם, אך כתב שם בסימן שמ&quot;ח דישאיר בכוס מעט לקידוש היום, יעויין שם ובספר אור הישר, ועל כל פנים צריך שטיפה והדחה ולהעבירו בכוס אחר דטעמו פגמו

'''סה'''. בכל השלש סעודות צריך שני מפות. חמדת ימים פ&quot;ד משבת אות ל&quot;ח, ובאר היטב סימן רס&quot;ב, וזכור לאברהם אות ש', ועיין חסד לאלפים סימן רע&quot;א אות ח', ובית מנוחה, ועוד שם דף כ&quot;ד ע&quot;ב

'''סו'''. אמרו רבותינו זכרונם לברכה, אשר פריו יתן בעתו משבת לשבת, וטמון ברמז ראשי תיבות א'שר פ'ריו י'תן גימטריא הוי&quot;ה אדנות שהם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, דאז בליל שבת עת דודים, ולכן חיובא רמיא כמו שכתוב בזוהר הקדוש ואין פוטר אותו, יוסף תהלות סימן י&quot;א, ועיין בספרו מורה באצבע אות קנ&quot;ד, ועיין עמודי שמים בז' פרקים דף שנ&quot;א ודף שנ&quot;ב ודף שנ&quot;ג ויערב לך, ובענין מה שצריך לצייר צורת האותיות של עשרים ושתים אותיות התורה בשעת הזיווג, הלא כתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן ר&quot;מ, ובקונטרס תורה וחיים אות ב', ולענין תלמיד חכם המשמש מטתו בלילי חול דהוא רע ומר, וחובל בעצמו ובבניו היוצאים ממנו, ועיין שם מה שכתב מהרב דרך חיים מליסא ז&quot;ל תראנו משם, וידוע דביאה ראשונה בנושא אלמנה בליל שבת הוי סכנתא, ואפילו נושא באמצע השבוע ואירע פעם ראשונה בליל שבת, לא יבא ולא יהיה ביחוד עמה. חסד לאלפים בסימן ש&quot;פ וסימן של&quot;ד, וקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ו ע&quot;ד, ועיין מה שכתב בספר יוסף אומץ הפותח י&quot;ד בתשובה, ובספר מעשה אברהם באה&quot;ע סימן ה' יע&quot;ש

'''סז'''. אמירת למבצע בין נטילת ידים להמוציא, המחזיק ברכה סימן קס&quot;ו הביא משם כמה רבנן דנהגו הכי. ובספר משפט כתוב הביא כן מהרב מוהרד&quot;ף ז&quot;ל, ועיין חמדת ימים פ&quot;ח משבת אות י&quot;ג, וקמח סולת דף ס&quot;ט ע&quot;א, ובית מנוחה דף ל&quot;ז ע&quot;א, ומה שכתבתי בקונטרס חיים לראש בס&quot;ד 

'''סח'''. חשבון ששה שעות שלא יתענה בשבת, אינו עד ששה מהיום אלא יחשוב משעה שקם ממטתו, מחצית השקל סימן קנ&quot;ז, ועיין נוהג כצאן יוסף אות ל&quot;ג, ועמודי שמים דף שפ&quot;ז ע&quot;א

'''סט'''. מי שנוהג לאכול חמין דטומנין אותו מבערב, כיצד יעשה אם נתארח אצל אחרים שאינן נזהרים, עמד על זה בספר זכור לאברהם אביגדור, בא&quot;ח סימן ל&quot;א, ובספר פתח הדביר דף ב', ועיין בתקנות חנן אלהים תקון ל&quot;א, ובספר זכור ליצחק הררי סימן ע&quot;ה, ועוד שם והוא ע&quot;ד בענין חזרת הקאב&quot;י לתנור כמה פעמים, ובספר שם חדש במלאכת האופה

'''ע'''. מצוה לזמר ולשורר בשבת בכל סעודה כנגד מה שנאמר באיוב אל תבוא רננה בו, ואותן הפיוטים של שבת דהן מסודרים בלשון תרגום, משובחים יותר לאומרם שהם בסוד אחוריים דקדושה, הרב עמודי שמים דף שמ&quot;ח ע&quot;ב

'''עא'''. לדעת רבינו תם נשים חייבות בשלש סעודות. ועיין במה שכתב בספר בגדי ישע סימן ו', ובית מנוחה דף רנ&quot;ד ע&quot;א, ולא הזכיר למה שכתב מרן משם שבולי הלקט, והביאו נמי בכסא אליהו

'''עב'''. סעודה שניה בפת, ובפת הבאה בכסנין אינו יוצא ידי חובה, עמודי שמים דף שמ&quot;ח ע&quot;ב, ובית מנוחה דף נ&quot;א ע&quot;ב, ועיין בספר זכור ליצחק הררי סימן פ', ומבואר בהרשב&quot;א ח&quot;א סימן תרי&quot;ד, ובחידושי משבצות זהב סוף סימן רל&quot;ד, וחיוב אכילת פת בשבת הוא מדאורייתא, ועיין בית מנוחה דף ר&quot;ג ע&quot;ב, וסעודה שלישית נמי בעי פת, ועיין שם דף רכ&quot;ה ע&quot;א, ובעמודי שמים דף שצ&quot;ו ע&quot;ב, וזרע אמת ח&quot;א סימן כ&quot;ח, ועיקרי הד&quot;ט סימן י&quot;ג אות ב', ועיין פתח עינים בשבת לדף קי&quot;ח ע&quot;א ביו&quot;ד לג' סעודות יע&quot;ש

'''עג'''. קודם ברכת המזון דאומר מזמור בשוב ה' את שיבת ציון כשהוא בשבת, כן יאמר בערב שבת אחר חצות ובערב ראש חודש, ולא יאמר על נהרות. חידושי משבצות זהב סימן רס&quot;ו, ואשל סימן רצ&quot;ב, ועיין עמודי שמים דף ש&quot;נ ע&quot;ב, ולעיל בדיני ברכת המזון בס&quot;ד

'''עד'''. אם השלים סעודת הלילה ביום ולא הזכיר רצה והחליצנו צריך לחזור ולברך, אשל מפרי סימן קפ&quot;ח, ובחסד לאלפים כתב, דאם אוכל ביום להשלים הסעודה של הלילה ושכח לומר רצה והחליצנו אין צריך לחזור, ומסקנת הברכי יוסף ומחזיק ברכה רצ&quot;א דאין צריך לחזור, ועיין עיקרי הד&quot;ט, וחסד לאלפים שם, ועיין גן המלך סימן לח לענין סעודה יתירה, ועיין מה שכתב בספר זכור ליצחק הררי סימן פ', ומכל מקום בסעודה שלישית אין צריך לחזור כמו שכתב הרב מגן אברהם, ועיין דברי דוד בתשובה סימן פ&quot;ז, ובית מנוחה דף רכ&quot;ה ע&quot;ב

'''עה'''. בטעם אמירת מגדול, עיין שלחן הטהור אות צ&quot;ו ואות ק&quot;ה, ובספר שפת אמת להרב כמוהר&quot;ר יעקב ניניו זלה&quot;ה סימן ס', ובמה שכתב הרב הקדוש בשל&quot;ה דבר נאה ומתקבל לכל הפירושים, ואם אמר מגדיל ושוב נזכר צריך לחזור הפסוק דאין זה ברכה בהזכרת ה' 

'''עו'''. סעודה שלישית דנמשכה עד הלילה, אין להזכיר בברכת על הגפן ענין שבת אם נוהג לשתות הכוס, כמו שכתבתי בספרי הקטן לב חיים ח&quot;ב הלכות ברכות בס&quot;ד, ועיין בספר פתח הדביר סימן פק&quot;ח אות ה' היכא דהוא להוציא אחר, יעויין שם, והנוהגים לשמור כוס של ברכה שלא לשתותו כי אם להבדיל עליו ומכסין אותו עד שעת הבדלה, אינן צריכין לבא לידי מידה זו

'''עז'''. תמיהא לי מלתא טובא, על הלומדים בכל שבת מאמר הזוהר הקדוש סדר יתרו, מאן דפגים חד סעודתא מינייהו אחזי פגימותא לעילא ואחזי גרמיה דלאו מבני מלכא עילאה הוא, דלאו מבני היכלא דמלכא הוא, דלאו מזרעא קדישא דישראל הוא, ויהבין עליה חומרא דתלת מלין, דינא דגהינם כו' כאשר יעויין שם, דודאי לא משכחת רבה רעה יותר מזה, איך יתרשלו מלעשות סעודה שלישית, וגם סעודה שניה לאוכלה על השובע קץ במזונו, בדבר דהתיקון הוא בידו של אדם לאכול מעט בכל סעודה כדי שתאוה נפשו בסעודה של אחריה, ועיין בקונטרס רחמים לחיים סימן ג' מה שכתבתי בזה בס&quot;ד, ועיין מורה באצבע אות קמ&quot;ה, וכתב בספר עמק ברכה דף ס&quot;ז ע&quot;ב דסעודה שלישית היא העיקרית שבכולם, יעויין שם, ויש לי ראיה גדולה לדבריו מהיצר הרע, דאנו רואים דהוא מסית ומדיח בסעודה זו שלא יעשנה האדם, ועיין נוהג כצאן יוסף אות ל&quot;ו, ושא עיניך וראה מה שכתב בספר שומר אמונים סדר תשא דף כ&quot;ו ריש ע&quot;ג וזה לשונו, שב&quot;ת ענ&quot;ג גימטריא ז&quot;ה ארבע סעודות, והיינו כרב חדקא דסעודה רביעית לקבל דוד, לכן אמר תאבתי לפקודיך, תאבת&quot;י גימטריא ארבע סעודות דצריך לאכול לתיאבון, וכן בבוקר זרע זרעך ולער&quot;ב א&quot;ל תנ&quot;ח ידי&quot;ך, גימטריא זהו ארבע סעודות, שהיא סעודת מוצאי שבת, רמז מצות ה' ברה מאירת עינים דאור דידן במוצאי שבת איברי, מאירת עינים גימטריא זהו ארבע סעודות, וכן אור צדיקים ישמח גימטריא ארבע סעודות, על דרך מאכילין אותו עד שיאורו עיניו, וסימן לדבר, דוד מלך ישראל חי וקיים גימטריא ארבע סעודות, שהרביעית במקום דוד אשר העצם נסכא שממנו התחיה בא לאדם נהנה מסעודה הרביעית כנודע להקדמונים, ולבך תשית לדעתי, עכ&quot;ד דברי פי חכם חן, ולפי זה המבקש ומחזר אחר ברכת הלבנה לאומרה במוצאי שבת ואינו עושה סעודה רביעית, בודאי דלא ניחא להו למארייהו שיאמר דוד מלך ישראל חי וקיים ולא יעשה סעודה רביעית, ולכן אחוז מזה וגם מזה אל תנח ידיך, ומכל שכן היכא דבא דבר בעיתו דמה טוב ומה נעים. ועיין לקמן סימן ל&quot;ב אות ס&quot;ב, ועיין בזוהר הקדוש סדר וארא דף כ&quot;ח ע&quot;ב

'''עח'''. אפילו בספק חשיכה יכול לעשות סעודה שלישית. זכור ליצחק סימן פ&quot;ב, וחסד לאלפים סימן רע&quot;ד וסימן רצ&quot;א אות ה' 

'''עט'''. סעודה שלישית קודם מנחה, בדיעבד יצא. חסד לאלפים סימן רצ&quot;א, ואליהו זוטא, ועיין מורה באצבע אות קמ&quot;ז, ובית מנוחה דף רכ&quot;ג ע&quot;ב, ועמודי שמים דף שצ&quot;ו ע&quot;ב, ובאשל מפרי שם, ודלא כמו שכתב בקיצור של&quot;ה דף פ&quot;ג ע&quot;ד, ועיין יד אליהו סימן ט&quot;ו

'''ף'''. צריך לשתות יין בשלש סעודות ולומר אתקינו סעודתא, חסד לאלפים סימן רפ&quot;א, ובספר נגיד ומצוה, ובית מנוחה דף רכ&quot;ב ע&quot;ב, ועוד שם דף ר&quot;ג ע&quot;א, ושתיית היין יהיה בתוך הסעודה ולא מקודם דאין קידוש במקום סעודה זו. עמודי שמים דף שצ&quot;ו ע&quot;ב, ולפ&quot;ז יש לתמוה על הרב גור אריה במה שכתב בסימן רצ&quot;א עיין עליו, וכן יש לתמוה על קיצור של&quot;ה דף פ&quot;ב ריש ע&quot;ד דכתב להיפך משם רבינו האר&quot;י יעויין שם

'''פא'''. טוב שלא לשתות מים בין מנחה למעריב, בין בערב שבת בין בשבת אחר ברכת המזון דסעודה שלישית ולא לטעום מידי, ועיין להטור ומרן בית יוסף לענין תוך י&quot;ב חודש, ועיין מה שכתב בספר ערך לחם, ותוספת שבת, ויד אהרן משם הרדב&quot;ז, וכסא אליהו שם, ובחסד לאלפים שם בסימן רצ&quot;א, ובבית מנוחה דף רכ&quot;ג ע&quot;ב, ועיין מהר&quot;ם אלשקאר סימן ק&quot;ו, ובספר בן יוחאי דף קמ&quot;א ע&quot;א, ועונש השותה מים בין השמשות מפורש בגמרא דמיתתו באסכרה. ועיין נגיד ומצוה, ועמודי שמים דף שצ&quot;ו ע&quot;ב, ועבודה ומורה דרך דף ר&quot;ג ע&quot;א יעויין שם. 

'''פב'''. האוכל בשבת עם בני אדם דעושין שחוק וקלות ראש, אותיות שלח&quot;ן נהפך לנחש והשטן מרקד ביניהם רחמנא ליצלן. עבודת הקדש, ודרך החיים דף קס&quot;א ע&quot;ב

'''פג'''. זכור לטוב להגביר החכם המרומם בעל צדקות צרור המור דוד'י לי, כבוד מורינו הרב יעקב רבי זכרונו לברכה, דבכלל צדקותיו אשר עשה, הנה זאת אחת מהנה דהקדיש סך מה לצורך סעודה שלישית להאכיל לעניי עמו, ובכל שבת עורכים השלחן בעזרה של קהילת קדש תלמוד תורה יב&quot;ץ, ויחד אוספו כמה עניים, ואוכלים ושמחים ומשוררים מידי שבת בשבתו בכל סעודה שלישית אשריו ואשרי חלקו, וגם שבח אני ליחידי סגולה עיר תהלה הזאת נעמ&quot;י בוקרישטי יע&quot;א, דנמצא שם שלשה יחידים דמזמינים בביתם כנופיא גדולה לעשות סעודה שלישית, ובשלשה מקומות נאספים אגודות אגודות כמעט רובא של עיר כדי לעשות סעודה שלישית, ושם אינו להנצרכים כי אם שבעים בלחם כדי לזכותם, ונזהרים לומר חידושי תורה על השלחן מפי התלמידי חכמים הנמצאים שם ומהשלוחים דעוברים ושבים, ודמיתי אותם למעשה רב של בעל שם טוב זיע&quot;א, שהובא בספר עבודה ומורה דרך דף ר&quot;ב סוף ע&quot;ב כאשר יעויין שם מה טוב חלקם ומה נעים גורלם, ה' צבאות יגן עליהם ויזכו לעשות כמו כן לדורי דורות לאורך ימים ושנות חיים
[[קטגוריה:כף החיים (פאלאג'י)|לו]]</text>
      <sha1>g4i9awkokxvfpiifrk88o5xqjmxc4ki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק ראשון</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706149</id>
    <revision>
      <id>3084425</id>
      <parentid>3076311</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200016" sha1="mcufjvethzumey5dxc5b362ij0ylyu6" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|ראשון||שני}}
==פרק ראשון – שבעת ימים==

&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק ראשון)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] &lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף א א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [https://www.bing.com/videos/riverview/relatedvideo?q=%d7%a7%d7%95%d7%9c+%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f+%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%aa+%d7%99%d7%95%d7%9d+%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d&amp;mid=7ADE231DDC9B166CDFC87ADE231DDC9B166CDFC8&amp;FORM=VIRE {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת יום הכיפורים}}] [[File:ירושלמי מאיר יומא א.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא א&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;1&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_א|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים שאין מתקינים לו אשה אחרת, שאם כן אין לדבר סוף (וכן פסק הרמב״ם, הלכות עבודת יוה״כ פ״א ה״ג, שמתקינים רק כהן תחתיו ולא אשה אחרת)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}[[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F ל{{ירו&quot;מ-הוסר|לי}}שכת פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}הדרין]] ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה|תיאור=בר עילאי תנא דור רביעי{{ש}} רבותיו:	רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא{{ש}}תלמידיו:	רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי{{ש}}בני דורו:	רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר}} אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר ([[ויקרא טז ו|ויקרא אחרי מות טז ו]]) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו היא אשתו. אמרו לו חכמים אם כן אין לדבר סוף.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם: שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה. תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין. מה המקור לדין הזה? אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא|תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש}}רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן|תיאור=בן הנפח אמורא דור שני{{ש}} רבותיו:	רבי שמעון בן יהוצדק, רבי יהודה הנשיא, רבי ינאי, רבי אושעיא, חזקיה{{ש}}תלמידיו:	רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי אבין, רבי חייא בר אבא, רבי בנימין בר יפת, רבי אמי ורבי אסי{{ש}}בני דורו: אילפא, ריש לקיש}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם}}. כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' {{ירו&quot;מ-ביאור| שתעשו כך}} לדורות לעשות זה שעיר של יום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה להלן במילואים פרישת שבעה אף כאן ביום הכיפורים פרישת שבעה}} או אינו אלא שעיר של ראש חדש {{ירו&quot;מ-ביאור|וציוותה תורה שיפרישו את הכהן המקריב שבעה ימים}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא|תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש}}רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליכם כפרה שהיא כזו. מה זו כפרת אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמו כפרת בנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ט ז|ויקרא שמיני ט ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר משה אל אהרון: קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה}}', אף זו כפרת אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כפרת בנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה|תיאור=אמורא דור רביעי{{ש}} רבותיו:	רבי ירמיה{{ש}}בני דורו:	רבי יוסי בר זבידא{{ש}}בניו: רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא|תיאור=דור המעבר{{ש}}רבותיו: רבי יהודה הנשיא{{ש}}
תלמידיו:	רבי אושעיא ור' יהושע בן לוי}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם}}. כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' {{שוליים|א_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהיקש הירושלמי בגזירה שווה ״צוה ה'״ מפרשת פרה לפרשת שעיר יום הכיפורים, שכפרתו אינה אלא בכהן גדול - כך רמב״ם, הלכות פרה אדומה, פרק ב, הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;זו שריפת הפרה. נאמר כאן צוה ה' ונאמר להלן ([[במדבר יט ב|במדבר חקת יט ב]]) זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר לעשות זה שעיר של יום הכיפורים או אינו אלא שעיר של ראש חדש? כהיא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא|תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש}}רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליכם כפרה שהיא כזו. מה זו כפרה שאינה כשירה אלא בכהן גדול, אף זו כפרה שאינה אלא בכהן גדול. מה בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכיפורים? {{ירו&quot;מ-הוסר|שזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| השורף את הפרה}} אפרשתו בטהרה {{שוליים|א_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ג|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: נפסק כדעה שאין הפרשת שורף הפרה מן התורה אלא סילסול מעלה מדרבנן, שהרי גם הכהנים שאינם מטמאים בה נכנסים ונוגעים בשורף בשעת הצורך, מה שאין כן בכהן גדול ביום הכיפורים שאסור בנגיעה מדין תורה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין אחיו הכהנים נוגעין בו, וזה אפרשתו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכנס לקדש הקדשים באימה וביראה}} ואחיו הכהנים נוגעין בו. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן|תיאור=בן הנפח אמורא דור שני{{ש}} רבותיו:	רבי שמעון בן יהוצדק, רבי יהודה הנשיא, רבי ינאי, רבי אושעיא, חזקיה{{ש}}תלמידיו:	רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי אבין, רבי חייא בר אבא, רבי בנימין בר יפת, רבי אמי ורבי אסי{{ש}}בני דורו: אילפא, ריש לקיש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דלא}} יליף לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דפרה}} מן הדין קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא למד את הציווי להפריש את השורף את הפרה מפסוק זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע לה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאין אחיו הכהנים נוגעים בכהן השורף את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בפרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מן הדין אלא}} סילסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעלה של חומרה}} היא בפרה ניחא.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף א עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בעזרת השם אנחנו מתחילים מסכת יומא בתלמוד ירושלמי. אומרת המשנה: '''שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו לשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול'''. רבי יהודה אומר: '''אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו''', שנאמר '''וכפר בעדו ובעד ביתו''', ביתו היא אשתו. מה בעצם הכהן הגדול שהוא עושה את עבודת יום הכיפורים הוא חייב להיות נשוי. אז אם תמות אשתו הוא לא יכול לבצע את עבודת יום הכיפורים, לכן מתקינים לו אישה אחרת. '''אמרו לו חכמים אם כן אין לדבר סוף'''. כלומר אתה חושש למיתה, אולי גם השנייה תמות, אולי גם השלישית וכולי.

עכשיו מה המקור לדין שמפרישים כהן גדול לשכת פרהדרין שבעה ימים לפני יום כיפורים? אמר רבי אבא, רבי יוחנן שמע לה מן הדא: '''כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות''' - זה לכפר עליכם. כלומר, מדובר על ימי מילואים. אז כאשר עשה ביום הזה - הכוונה לשבעת ימי מילואים. ציוה ה' שתעשו כך לדורות. במה? '''לעשות''' - זה שעיר יום הכיפורים. מה להלן במילואים פרישת שבעה, אף כאן ביום כיפורים פרישת שבעה. '''או אינו אלא שעיר של ראש חדש'''? כלומר גם כן שיפרישו את הכהן שמקריב את שעיר ראש חודש שבעה ימים.

אמר רבי אבא, כתיב '''לכפר עליכם''', וצריך כפרה שהיא כזו. '''מה זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן''', דכתיב ויאמר משה לאהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה'. אף זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן. כלומר ביום כיפורים באמת הכהן מכפר קודם כל על עצמו ואחרי זה על עם ישראל, וכל אחד כפרה בנפרד. ואילו שעיר ראשי חודשים זה כפרה אחת לכולם.

רבי מנא בשם רבי יהושע בן לוי שמע לה מן הדא, דכתיב '''כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות''' - כאשר עשה ביום הזה, אלו שבעת ימי המילואים. '''צוה ה'''' - זו שריפת הפרה. נאמר כאן צוה ה', ונאמר להלן '''זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור''', לעשות - זה שעיר יום הכיפורים. בעצם למד מכאן את שני הדינים - גם צריך להפריש כהן לפני שריפת הפרה, וגם שמפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים.

ואומרת הגמרא '''או אינו אלא שעיר של ראש חדש'''? שוב פעם אולי שעיר ראש חודש. ואותו דבר כמו התירוץ שאמרנו קודם, כהיא דאמר רבי אבא, '''לכפר עליכם כפרה שהיא כזו, מה זו כפרה שאינה כשירה אלא בכהן גדול, אף זו כפרה שאינה אלא בכהן גדול'''.

עכשיו, '''מה בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכיפורים'''? כהן השורף את הפרה - '''אפרשתו בטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו'''. וזה כהן הגדול שמפרישים ביום כיפורים - '''אפרשתו בקדושה''', שכדי שייכנס לקדש הקדשים באימה וביראה, '''ואחיו הכהנים נוגעין בו'''. זה ההבדל ביניהם. כיוון ששם בפרה אדומה צריך להיות טהור. הגמרא תסביר את הסיבה, וביום הכיפורים הסיבה היא כדי שייכנס לקודש הקודשים באימה וביראה, לכן מפרישים אותו.

ואומרת הגמרא: '''על דעתיה דבן הנפח''' - כן, דלא אליף עד דפרה מן הדין קרייא. הרי רבי יוחנן לא למד בפסוק הזה את העניין של פרה. אז אם כן, זה שאין אחיו הכהנים נוגעין בכהן השורף את הפרה - זה לא מהדין, אלא '''סילסול היא בפרה'''. זה רק מעלה, כמו כל שאר הדברים שאנחנו יודעים.

הגמרא אומרת שכיוון שהיה מחלוקת בין הצדוקים - כי כתוב שם '''ואסף איש טהור את אפר הפרה''', אז הצדוקים אמרו מכאן שהוא צריך להיות טהור, ואילו חכמים אומרים שמכאן שהוא טהור רק לזה, סימן שהוא טמא לשאר הדברים וזהו טבול יום, שאפר הפרה כשר בטבול יום. לכן היו בכוונה מטמאים את הכהן ששורף את הפרה, ולאחר מכן היו מטהרים אותו, הוא טובל ואז עושה את הפרה, כדי שיהיה בטבול יום, להוציא מלבם של הצדוקים. אבל כדי שלא יזלזלו בזה, לכן החמירו הרבה מאוד הנהגות, הרבה מאוד סלסולים, הרבה מאוד חומרות בפרה אדומה, וזה אחד מהם - שמפרישים אותו ממש כמו שמפרישים כהן גדול. אז גם עוד דבר נוסף הוסיפו - שגם אחיו הכהנים לא יגעו בו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף א ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=4|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=12|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;2&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; על דעתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא יליף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיליף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף פרה}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדין}} קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מפסוק זה}} למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אדא}}: שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהכל טמאים אצל פרה}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לא כך אינו טמא מחמת הזייתו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}}: אף {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שהפרשת הכהן השורף את הפרה מהתורה גם הוא}} אית ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שלא נוגעים בו אינו מהתורה אלא}} משום מעלה הוא בפרה סלסול הוא בפרה. 

{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי מה איל המילואים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרשה}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שנאמר ככה}} אף שעיר של יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרשה}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת וקשה הרי מתקינים לו כהן אחר אבל לא מפרישים אותו}}? והוא מקבל מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הסכים עימו שזו אכן קושיה טובה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|מן מה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיה}} אני {{ירו&quot;מ-הוסר|היך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|מקשה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} והוא מקבל מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הסכים עימו שזו אכן קושיה טובה}} ויתיביניה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיענה לו}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי אומר שכיוון שהפרשת כהן גדול ביום הכיפרים נלמדה מהמילואים, אז כשם שההפרשה במילואים מעכבת כך ההפרשה ביום הכיפורים מעכבת? וכי}} לא מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי מדכתיב}} ([[ויקרא א טו|ויקרא ויקרא א טו]]) ומלק {{ירו&quot;מ-הדגשה|את ראשו}} והקטיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזבחה הקיש מליקה להקטרה}}. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|מליקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקטרה}} בראש המזבח אף {{ירו&quot;מ-הוסר|הקטרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מליקה}} בראש המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{שוליים|א_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שהחביתין נלמדות בגזירה שווה ״תמיד״ מתמיד ומלחם הפנים, וכך פסק הרמב״ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק ו הלכה כ&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מליקה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין הקטרה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני. וכן למדנו גזרה שווה}} תמיד תמיד נאמר תמיד בחביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים. מה תמיד האמור {{שוליים|א_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי הלומד מגזירה שווה מלחם הפנים (״שתים עשרה״) שגם התמיד קרב שנים עשר, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יג הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|בחביתין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלחם הפנים}} שנים עשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כד ה|ויקרא אמור כד ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפיתה אתה שתים עשרה חלות}} אף תמיד האמור {{שוליים|א_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמספר שתים עשרה בחביתין אינו מעכב את קרבתן בשני חצאים, בגזירה שווה ״לקיחה לקיחה״, וכן פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחביתין שנים עשר. והא שנים עשר}} בלחם הפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב ואין}} שנים עשר {{ירו&quot;מ-הוסר|לחם הפנים מעכב אין }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}חביתין מעכבת {{ירו&quot;מ-ביאור| שקרבה חצאין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני. וכן למדנו גזירה שווה}} לקיחה לקיחה נאמר לקיחה במצרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב כב|שמות בא יב כב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקחתם אגודת אזוב}} ונאמר לקיחה בלולב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג מ|ויקרא אמור כג מ]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים}}. מה לקיחה האמור במצרים אגודה אף לקיחה האמור בלולב אגודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא אגודה ב}}לולב מעכב

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף א עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ואומרת הגמרא: '''על דעתיה דבר קפרא''' - ניחא, גם לדידיה שהוא למד גם את פרה מן הפסוק, את שניהם הוא למד - גם את יום כיפורים גם את העניין של פרה, שמפרישים שבעת ימים מאותו פסוק. אז '''מן קרייא למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין'''? כלומר מה ההבדל? אם אתה אומר זה רק מעלה בפרה אדומה, אז אני מבין. ואם אתה אומר שזה מדאורייתא, אז למה כאן נוגעים ולמה כאן לא נוגעים?

'''אמר רבי חייא בר אדא שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים'''. כלומר, כיוון שלגבי פרה החמירו מאוד - פרה אדומה, ראשון שברה תרומה, כלומר בחולין יש עד שני, בתרומה יש עד שלישי, בקודשים עד רביעי, ופרה אדומה יש עד חמישי. אנחנו מכירים שאדם שהוא טהור לקודש, בגדיו מדרס לפרה אדומה. כלומר תמיד תמיד פרה אדומה החמירו בה יותר. אז גם כאן החמירו שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים.

שואלת הגמרא: '''ולא כך אינו טמא מחמת הזייתו'''? הרי כל יום מזים עליו מכל הפרות האדומות שהיו, אז אם כך בכל יום הוא נטמא. מה עוזר שמונעים שאחיו הכהנים לא יגעו בו, הרי כל יום מזה עליו, אז בכל יום הוא נטמא.

'''אמר רבי בון אף בר קפרא אית ליה משום מעלה הוא בפרה סלסול הוא בפרה'''. כלומר, גם בר קפרא שהוא סובר שהפרשת הכהן לשרוף את הפרה זה מהתורה, גם הוא יתלה שמה שלא נוגעים בו זה לא מהתורה, אלא משום מעלה - סלסול בפרה. כמו שאמרנו שהחמירו בפרה הרבה, כדי להוציא מלבם של צדוקים ושלא יזלזלו בזה. מצד אחד טימאו אותו כדי להוציא מלבם של צדוקים, ומצד שני החמירו בפרה כדי שלא יזלזלו בה.

ואומרת הגמרא: '''רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן''', אם מה איל המילואים הפרשה מעכבת - '''אי מה איל המילואים מעכב אף שעיר של יום הכיפורים מעכב'''? אם זה ככה קשה, הרי מתקינים לו כהן אחר אבל לא מפרישים אותו. '''והוא מקבל מיניה''' - כלומר באמת רבי יוחנן אמר שזו קושיה טובה.

'''אמר רבי מנא אני''' - תמה אני, איך רבי שמעון בן לקיש מתיב קומי רבי יוחנן והוא מקבל מיניה? איך בכלל רבי יוחנן הסכים לקושיה הזאת? והרי יכול לענות לו בקלות, להגיד לו: מי אומר שכיוון שהפרשת כהן גדול ביום הכיפורים היא לומדת מהמילואים, ששם הפרשה מעכבת - אז גם ביום הכיפורים הפרשה מעכבת? '''לא מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב'''. הרי אותו דבר כאן. למרות שבמילואים ההפרשה מעכבת והפרשת כהן גדול נלמדת מהמילואים, בכל זאת ביום הכיפורים זה לא מעכב, והרי יש לכך דוגמאות.

והרי מדכתיב '''ומלק והקטיר''', למדנו '''מה בראש המזבח אף בראש המזבח''' - מליקה בראש המזבח, והרי '''מליקה מעכבת''' '''אין הקטרה מעכבת'''. ועוד דבר, ולפין הגזירה שווה '''תמיד תמיד''' - '''נאמר תמיד בחביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים, מה תמיד האמור''' בלחם הפנים - שנים עשר, דכתיב ולקחת סולת ואפית אותה שנים עשר חלות. אף '''תמיד האמור בחביתין''' - יהיה שנים עשר, זה חביתי כהן גדול. והשנים עשר בלחם הפנים זה מעכב, ואילו בכהן גדול שנים עשר בחביתין לא מעכב, כי הרי מקריבים בחצאים - מקריבים חצי בבוקר וחצי בערב.

וכן למדנו גזירה שווה '''לקיחה לקיחה, נאמר לקיחה במצרים''', דכתיב ולקחתם אגודת אזוב, '''ונאמר לקיחה בלולב''', דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים. '''מה לקיחה האמור במצרים אגודה אף לקיחה האמור בלולב אגודה'''. והרי אגודה בלולב זה מעכב, ואילו במצרים אינה מעכבת. אז אם ככה, מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב, אז בכלל אין קושיה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|א א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|וב}}מצרים אינה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני}}. הרי מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב ודבר שאינו מעכב למד מדבר מעכב. הא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} מקשי לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהוא לא סובר שלומדים מהמילואים. אם כך}} מן ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן מייתי לה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}? כהדא דתני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-ביאור| גבי יום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ג|ויקרא אחרי מות טז ג]]) בזאת יבא אהרן אל הקדש כאמור בעניין. מה אמור בעניין — מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה, אף זה מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה. וכי אמור הוא בעניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הפרשה לא נאמרה בפרשת אחרי מות בעבודת יום הכיפורים אלא במילואים}}? אלא מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בעניין ולא מתו אלא במילואין {{ירו&quot;מ-ביאור| ורק נכתב שם,}} כמו שהוא אמור בעניין. ולית סופיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} מישמעינה מן הדין קריא {{ירו&quot;מ-ביאור|הלא בסופו של דבר גם רבי שמעון בן לקיש לומד ממלואים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הוא מקשה על}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה {{ירו&quot;מ-ביאור|כאדם ששמע דבר ושואל איך זה יתכן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כך {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאל אם לומדים ממילואים למה ביום הכיפורים ההפרשה לא מעכבת. }} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-ביאור| ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} לא קשה }} טעמא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלמד מסיני דכתיב}} ([[שמות כד טז|שמות משפטים כד טז]]) וישכן כבוד ה' על הר סיני. מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה, אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בעה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} למה מיתת בני אהרן אמורה בעניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום הכיפורים}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} מתו אלא במילואים? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר אבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בני אהרן באחד בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים? ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר בינה}} למה סמך הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה? ללמדך שכשם שאפר פרה מכפרת על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן בי רבי שלום}} למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות? ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקדוש ברוך הוא כשיבור לוחות. כתיב ([[דברים י ו|דברים עקב י ו]]) ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%AA {{ירו&quot;מ-הוסר|במוסרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מוסרה}}] מת אהרן והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%94%D7%A8 {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הר}} ההר] מת? הדא הוא דכתיב ([[במדבר לג לח|במדבר מסעי לג לח]]) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם. אלא מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד ובקשו הכנענים להתגרות בם. הדא הוא דכתיב ([[במדבר כא א|במדבר חקת כא א]]) וישמע הכנעני מלך ערד יושב {{ירו&quot;מ-הוסר|הנגד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הנגב}} כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל. מהו דרך האתרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעו}} כי מת&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו קוראים ירושלמי מסכת יומא דף ב'. אנחנו מתחילים השורה השנייה. אומרת הגמרא, &quot;הא רבי שמעון בן לקיש מקשי לה&quot;, כלומר רבי שמעון בן לקיש הקשה על רבי יוחנן, מה שהוא לא סובר שלומדים מהמילואים את העניין של הפרשת כהן גדול ביום הכיפורים. אז אם כן, מהיכן מייתי לה רבי שמעון בן לקיש? כלומר מאיפה הוא למד את זה? אומרת הגמרא כהדא דתני רבי ישמעאל. גבי יום הכיפורים כתיב '''בזאת יבא אהרן אל הקדש'''. אז אומר מה זה &quot;בזאת יבוא אהרון לקודש&quot;? '''כאמור בעניין'''. מה העניין האמור? זה העניין של המילואים. כתוב שמפרישים אותו כל שבעה. כלומר במילואים הפרישו את אהרון הכהן שבעה, כל שבעה ימים והוא עבד כל שבעה, ומחנכים אותו כל שבעה. אז '''אף זה מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה'''. שואלת הגמרא, &quot;'''וכי אמור הוא בעניין?'''&quot; הרי &quot;בזאת יבוא אהרון לקודש&quot; מדובר בפרשת יום כיפורים לא במילואים. זה לא נאמר בפרשת מילואים אלא בפרשת אחרי מות, פרשת יום הכיפורים. אלא '''מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בעניין'''. כלומר מיתת בני אהרון הם מתו במילואים, אבל זה נכתב באחרי מות, אז זה נחשב כאילו שבעצם יום הכיפורים נאמרה במילואים. מה אז אם ככה? &quot;'''ולית סופיה דרבי שמעון בן לקיש מישמעינה מן הדין קריא רבי יוחנן?'''&quot; כלומר בסופו של דבר גם רבי שמעון בן לקיש למד מזה במילואים. אז שוב פעם חוזרת השאלה מה שהוא שאל על רבי יוחנן. אז למה בכלל הוא מקשה? הרי בדיוק אותה שאלה שהוא שאל את רבי יוחנן גם לגביו. הרי כל מה שבמילואים מעכב, אז גם כאן היה צריך לעכב. אז איך מפרישים כהן, מתקינים לו כהן אחר תחתיו ואותו לא מפרישים? אומרת הגמרא באמת רבי שמעון בן לקיש למד בדיוק כמו רבי יוחנן מהמילואים, אבל בכל זאת הוא הקשה. למה? '''כאינש דשמע מילה ומקשי עלה'''. הוא מקשה כמו אדם שלמד משהו חדש ומשהו קשה לו. לכן הוא הקשה. אבל ודאי גם הוא למד מאותו מקור.

אמר רבי יוסה ברבי בון טעמא דרבי שמעון בן לקיש - לא, לרבי שמעון בן לקיש לא קשה, הוא בכלל לא למד את זה מהמילואים. הוא למד את זה ממקום אחר. תניא רבי שמעון בן לקיש למד מסיני. דכתיב &quot;'''וישכן כבוד ה' על הר סיני'''. '''מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה, אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה כל שבעה'''.&quot;

אומרת הגמרא, אז על דעתיה דרבי יוחנן, למה מיתת בני אהרן אמורה בעניין? בעניין יום הכיפורים? לכאורה הם מתו במילואים. הלא לא מתו במילואים. אז למה הזכירו את זה באחרי מות בפרשת יום הכיפורים?

אמר רבי חייא בר אבא בני אהרן באחד בניסן מתו. עכשיו למה הוא מזכיר את יום הכיפורים? '''ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל, כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל'''.

אמר רבי אבא בר בינה למה סמך הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה? '''ללמדך שכשם שאפר פרה מכפרת על ישראל, כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל'''.

אמר רבי יודן בי רבי שלום למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות? '''ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקדוש ברוך הוא כשיבור לוחות'''.

וכתיב &quot;'''ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן'''&quot;. וכי במוסרה מת אהרן? הלא בהר ההר מת! דכתיב &quot;'''ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם'''&quot;. אלא '''מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד''' וביקשו הכנענים להתגרות בם. דכתיב &quot;'''וישמע הכנעני מלך ערד יושב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל'''&quot;. '''מהו דרך האתרים? כי מת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך'''. חושבים שאהרון שהיה התייר הגדול שהורה להם את הדרך עם האורים והתומים, אז באו והתגרו בם וביקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהם שמונה מסעות ורץ אחריהם שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;4&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך. ובאו ונתגרו בהם ובקשו ישראל לחזור למצרים, ונסעו לאחוריהן שמונה מסעות, ורץ אחריו שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות {{ירו&quot;מ-ביאור| לבנימין היו עשרה בנים ולא נמנו אלה חמישה, ואהוד משמעון ואצבון לגד וישוה לאשר.}} אף הם הרגו ממנו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|משפחת}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שמעי נעקר לגמרי ומיצהר חברון ועוזיאל נותרו מעט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} {{הפ|דברי הימים א|כו|כג}} לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי {{ירו&quot;מ-ביאור| והפסוק הזה מיותר ונכתבו יחד שהיו מעט,}} אימתי חזרו? בימי דוד. הדא הוא דכתיב {{הפ|תהילים|עב|ז}} יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח {{ירו&quot;מ-ביאור| בני לוי שהיו רודפי שלום.}} אמרו מי גרם לנו לדמים הללו? אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד. והעלה עליהן המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד. 

{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חנינה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין {{ירו&quot;מ-ביאור| אף שאינם כתובים במילואים.}} מה טעמא? זה וזה {{ירו&quot;מ-הוסר|עשייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עשיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב בהו בעשירית האיפה כתיב יעשה אותו ובמכנסים כתיב ועשה להם מכנסי בד ויליף ממילואים דכתיב זה הדבר אשר ציוה ה' לעשות ועיכובה במילואים מנין}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט לה|שמות תצוה כט לה]]) ועשית לאהרן ולבניו ככה כל האמור בפרשה מעכב. ואתייא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} זה הדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר ציוה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה' לעשות זה}} הדיבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אפילו קריית הפרשה מעכבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כל המעכב לדורות מעכב כאן {{ירו&quot;מ-ביאור| במילואים}} וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב כאן. מה אית לך {{ירו&quot;מ-ביאור| מה מיעט {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}}}? סמיכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושפיכת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושירי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שירי}} דמים שאינן מעכבין לדורות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינן}} מעכבין כאן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: ציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבניטן של בנים {{ירו&quot;מ-ביאור| שקדם הלבישו את אהרון את כל הבגדים ורק אחר כך את בניו.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה ברבי}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כולם כאחד דכתיב}} ([[שמות כט ט|שמות תצוה כט ט]]) וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}}: הדא דאת אמר למצוה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהצטוו שיחגרו אבנט}} אבל לציווי {{ירו&quot;מ-ביאור| סדר עשיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהרון קדם דכתיב}} ([[ויקרא ח ו|ויקרא צו ח ו]]) ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ואחר כך ויתן עליו את הכתנת ואחר כך ויקרב משה את {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני}} אהרון{{ירו&quot;מ-הוסר| ואת בניו}} וילבישם כתנות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}}: פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר יודן}}: ותני לה: כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידיו, וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרתה שכינה על ידיו. מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ויקרא ט ד|ויקרא שמיני ט ד]]) כי היום ה' נראה אליכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו יג|ויקרא צו ו יג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב}} {{ירו&quot;מ-ביאור| מכאן למדו חכמינו זכרונם לברכה שכל כהן אפילו הדיוט מקריב עשירית האיפה שלמה ביום שבו הוא מתחנך לעבודה. אבל כהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חנינה}} בעי

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
לביתן היה עשרה בנים וכשמנו אז לא מונים אלא חמישה. חמישה מהם מתו - את משפחת אהוד משמעון ואת אצבון משבט גד ותשע מאשר - כל אלה הרגו שמונה משפחות ואף הם הרגו ממנו ארבע משפחות. שמעי נעקר לגמרי ומעצר, אז חברון ועוזיאל נותרו מעט. ולכן מה המקור לזה? כתוב בדברי הימים '''לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי'''. למה מנו אותם? למה זה נכתב? '''ללמדך אימתי חזרו? בימי דוד'''. כלומר להגיד לנו שרק בימי דוד הם השלימו את המשפחות האלה. כלומר התחילו לגדול והפכו להיות משפחה חשובה. עד אז הם היו פשוט מתים מעט.

דכתיב &quot;'''יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח'''&quot;. כלומר בני לוי שהם רודפי שלום. אז בימי דוד רק אז המשפחות האלה של לוי השלימו את עצמם. הם אמרו, אחרי שקרה שהרגו אחד את השני - '''אמרו מי גרם לנו לדמים הללו? אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק'''. ולא הספדנו מספיק טוב את אהרון. '''וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד'''. '''והעלה עליהן המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד'''. למרות שהוא לא נקבר שם, הוא לא מת במוסרה אלא מת בהר ההר. אבל כאילו שהוא נקבר במוסרה כיוון שאז הם ספדו אותו כאילו שהוא מת אז.

אמר רבי יוסי בר חנינה עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין. כלומר למרות שהוא לא כתוב במילואים - מה טעמא? כתוב &quot;ועשה&quot; והוא. עשירית האיפה כתיב &quot;יעשה&quot; אותו, מכנסיים כתיב &quot;ועשה להם... ועשה להם מכנסי בד&quot;. ואז לומדים את זה ממילואים דכתיב &quot;זה הדבר שציווה השם לעשות&quot;.

עכשיו, מאיפה למדנו בכלל שמה שכתוב במילואים מעכב? אמר רבי חנינה דכתיב &quot;'''ועשית לאהרן ולבניו ככה'''&quot;. '''כל האמור בפרשה מעכב'''. ואתייא כי הדא דאמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן - כתיב &quot;זה הדבר&quot; - '''זה הדבר הדיבור אפילו קריית הפרשה מעכבת'''.

רבי יוחנן אמר '''כל המעכב לדורות מעכב כאן''' במילואים '''וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב כאן'''. כלומר גם במילואים לא הכל עיכב. מה שמעכב לדורות עיכב גם במילואים, מה שלא מעכב - לא מעכב. מה מיעט רבי יוחנן? '''סמיכה דמים שאינן מעכבין לדורות מעכבין כאן'''. כלומר גם שפיכת שירי דמים שלא מעכבים לדורות, לכן הם לא מעכבים במילואים לפי רבי יוחנן.

אמר רבי חנינה '''ציץ ומצנפת של אהרן קודם''' להלבשה של הבנים. כלומר קודם כל הלבישו את אהרון את כל הבגדים כולל הציץ והמצנפת, ורק אחר כך הלבישו את בניו. רבי יהודה ברבי אומר כולם כאחד, דכתיב &quot;'''וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו'''&quot;. כלומר אין חשיבות לסדר.

אמר רבי אידי הדא דאת אמר למצוה, אבל לציווי - כלומר סדר העשייה, אהרון קודם - דכתיב &quot;'''ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים'''&quot; ואחר כך &quot;'''ויתן עליו את הכתנת'''&quot; ואחר כך &quot;'''ויקרב משה את אהרון וילבישם כתנות'''&quot;. אז קודם כל אהרון ואחרי זה בניו.

אמר רבי אלעזר ברבי יוסי '''פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה'''. אמר רבי תנחום בר יודן ותני לה: '''כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידיו, וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרתה שכינה על ידיו'''. מה טעמא? דכתיב &quot;'''כי היום ה' נראה אליכם'''&quot;.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9F {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחת חביתין}}] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחם הפנים}}][https://www.google.com/search?q=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;sxsrf=AB5stBhOySrtKjmy8ZOuzARoVaC_M8To1w%3A1690551566845&amp;ei=DsXDZLL6MvqL9u8PkNyLwAo&amp;oq=%D7%9C%D7%97&amp;gs_lp=Egxnd3Mtd2l6LXNlcnAiBNec15cqAggAMgcQIxiKBRgnMgQQIxgnMhEQLhiDARivARjHARixAxiABDIHEC4YigUYQzINEAAYigUYsQMYgwEYQzIHEAAYigUYQzILEC4YgwEYsQMYgAQyBRAAGIAEMhEQLhiABBixAxiDARjHARivATIFEAAYgARIjhJQAFjNAXAAeAGQAQCYAdMBoAHyAqoBBTAuMS4xuAEByAEA-AEBwgILEAAYigUYsQMYgwHCAgsQLhiABBixAxiDAcICCxAAGIAEGLEDGIMBwgIREC4YigUYsQMYgwEYxwEYrwHCAhEQLhiABBixAxiDARjHARjRA-IDBBgAIEGIBgE&amp;sclient=gws-wiz-serp#fpstate=ive&amp;vld=cid:a52ead07,vid:f7qWAECZXQ8 {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלחן לחם הפנים}}] [[File:ירושלמי מאיר יומא ג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=16|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;5&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום השמיני למילואים}} עשירית האיפה היאך {{ירו&quot;מ-הוסר|קריבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי היה זה גם יום חניכתו של אהרון לכהן גדול}} חצייה קריבה או שלימה קרבה? {{ירו&quot;מ-הוסר|מן מה ד }}כתיב ([[ויקרא ט כב|ויקרא שמיני ט כב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וכתיב}} ([[ויקרא ט כג|ויקרא שמיני ט כג]]) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותני}} מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת. הדא אמרה: חציים קרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכבר בבקר עשה חציה ד}}אין תימר שלימה קרבה ניתני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא ללמדו}} על מעשה קטרת ועל עשירית האיפה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהרי לא הקריב מעולם.}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למשמע דהלא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| בודאי ללמדו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בעבודת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודות}} שבפנין אנן קיימין {{ירו&quot;מ-ביאור| דכתיב ויבא משה ואהרן אל אהל מועד,}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך ללמדו על מעשה הקטורת אבל על מנחת חביתין לא היה צריך ללמדו ש}}כבר לימדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} עבודות שבחוץ. 

מילואים מה היו קרבן יחיד או קרבן ציבור? מן מה דכתיב ([[ויקרא ח כב|ויקרא צו ח כב]]) ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה: קרבן יחיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|היו שהרי אין סמיכה בקרבנות ציבור}} והתני קרבן ציבור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}}: נתנדבו ציבור ומסרום להם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ימי}} מילואים מאיכן למדו מן הקרבנות או ממעשה בראשית? אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום. אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה. אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום {{ירו&quot;מ-ביאור| שלא ישבו ביום השמיני.}} אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהתחילו רק מהבקר.}} תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה כהנים נכנסין: שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכים, וארבעה מקדימין לפניהם, שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכים. המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום המוציאין עומדים בדרום ופניהם לצפון}} {{שוליים|א_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יוסי, כדברי ר' יוחנן שלמד מישיבת אהרן ובניו שאין צריך שיהיו טפח בטפח דווקא, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה {{ירו&quot;מ-הוסר|בצד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} טפחו של זה שנאמר ([[שמות כה ל|שמות תרומה כ&quot;ה ל]]) לפני תמיד. מתניתין ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מדר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} אומר אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מישיבת אהרן ובניו למד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי במילואים כתיב}} ([[ויקרא ח לה|ויקרא צו ח לה]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים}} {{ירו&quot;מ-ביאור| וודאי אין הכוונה שלא יזוזו בכלל מפתח אהל מועד, שהרי אי אפשר שלא הלכו לעשות צרכיהם, אלא שבמעבר בין היום ללילה ובין הלילה ליום עליהם להיות שם.}} כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמידי ירושלמי מסכת יומא, דף ג'. נתחיל מהדף הקודם, שני שורות מהסוף.

אומרת הגמרא: כתיב &quot;זה קרבן אהרון ובניו אשר הקימו לה' ביום משוח אותו&quot;, עשירית האיפה עשו בכך תמיד, מחצית בבוקר ומחצית בערב. אז מכאן למדו חז&quot;ל שכל כהן, אפילו כהן הדיוט, מקריב עשירית האיפה שלמה ביום שבו הוא מתחנך לעבודה. אבל כהן גדול מקריב בכל יום מחצית בבוקר ומחצית בערב.

רבי יוסי בר חנינא בעי: '''עשירית האיפה היאך חצייה קריבה או שלימה קרבה?''' ביום השמיני למילואים איך היא הייתה קרבה? הרי ביום השמיני למילואים זה גם היה יום שאהרון נהיה כהן וגם הוא נהיה כהן גדול בו זמנית. אז איך הוא הקריב את זה? חצי הקרבה כמו כהן גדול, או שלמה קרבה כמו כהן הדיוט?

אמרה הגמרא: כתיב &quot;וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים&quot;, וכתיב '''ויבא משה ואהרן אל אהל מועד'''. ותני '''מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת'''. כלומר, הביאה אומרת שהסיבה שהוא נכנס פנימה עם משה זה כיוון שמשה למד אותו מעשה הקטורת. אז אתה אומר חצי שם קרבה - שכבר בבוקר הוא עשה חצי, ולכן לא היה צריך ללמד אותו על החצי, כי הוא כבר יודע איך עושים את זה.

'''הדא אמרה: חציים קרבה, אין תימר שלימה קרבה ניתני על מעשה קטרת ועל עשירית האיפה''' - עדיין לא הקריב מעולם את עשירית האיפה, אז צריך גם את זה ללמד אותו. אז מכאן אתה רואה שכנראה היא קרבה לחצאין, חצי בבוקר חצי בערב. את החצי בבוקר הוא כבר קודם למד אותו, ועכשיו הוא נכנס ללמד אותו הקטורת, כי את החצי השני הוא כבר יודע איך עושים.

אמר רבי תנחום בר יודן: מהלכה למה נצרך? '''ויבא משה ואהרן אל אהל מועד''', בוודאי זה היה ללמד אותו רק על עבודות שבפנים היה נקבע. כי היה צריך ללמד אותו מעשה קטורת שהיא בפנים, אבל מנחת חביתין לא היה צריך ללמד אותו, שכבר לימד אותו את כל העבודות שבחוץ קודם, '''שבפנין אנן קיימין, כבר לימדו עבודות שבחוץ'''. ועשירית האיפה, את המנחה הזאתי הוא מקטיר הרי בחוץ, אז את זה הוא כבר ידע איך עושים, את זה הוא כבר למד מקודם. כל מה שהוא נכנס זה רק ללמוד עבודת פנים.

שואלת הגמרא: '''מילואים מה היו קרבן יחיד או קרבן ציבור?''' אומרת הגמרא '''מן מה דכתיב ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל''', אתה אומר קורבן יחיד היו, שאין סמיכה בקרבן ציבור. שואלת הגמרא: '''והתני קרבן ציבור'''. יש ברייתא שאומרת שזה היה קרבן ציבור. אמר רבי אידי: '''נתנדבו ציבור ומסרום להם''' - בעצם כל עם ישראל תרם את האיל, אבל הם מסרו להם אותו.

כתיב &quot;ובפתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים&quot;. שואלת הגמרא: '''מילואים מאיכן למדו, מן הקרבנות או ממעשה בראשית?''' '''אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום''' - אנחנו יודעים שכל קרבן, כן קרבן תודה, כן נזיר, אז הלילה הולך אחר היום. אבל '''אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה''', כי כתוב &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;. '''אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום''' - כי הרי לא מצאנו שהם ישבו ביום השמיני. '''אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה''', כי הרי הם התחילו רק מהבוקר.

'''תמן תנינן''': ארבעה כהנים נכנסים בשעת חילוף לחם הפנים בשבת, שניים בידם שני סדרים ושניים בידם שני בזיכין, וארבעה מקדימים לפניהם, שניים ליטול שני סדרים ושניים ליטול שני בזיכין. המכניסים עומדים בצפון פנים לדרום, המוציאים עומדים בדרום פנים לצפון. '''אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה טפחו של זה''', כלומר מוציאים טפח ומכניסים טפח, '''שנאמר לפני תמיד''', כלומר אסור שהשולחן יהיה ריק.

'''מתניתין דרבי מאיר'''. אמר רבי יוחנן: '''מודה רבי מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד''' - אפילו אם יעשו ככה, בדיעבד זה בסדר, זה נקרא תמיד. '''רבי יוסה אומר אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד''' - אפילו אם ייקחו את כל הלחם והבזיכין, והקבוצה הראשונה תיטול הכל ורק אחר כך תניח הקבוצה השנייה, זה גם נקרא תמיד.

אמר רבי יוחנן: '''מישיבת אהרן ובניו למד רבי יוסי''' - כי הרי במילואים כתיב &quot;ובפתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים&quot;, שעכשיו ודאי לא הייתה הכוונה שהם לא יזוזו בכלל מפתח אהל מועד, אלא הכוונה שבמעבר בין היום ללילה ובין הלילה ליום עליהם להיות שם. '''כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום, הכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום''', ודאי בעצם במעברים מיום ללילה ומלילה ליום. בדיעבד די בזה, זה נקרא תמיד. אז זו דעת רבי יוחנן - לפי רבי יוחנן כדי שייקרא תמיד צריך שיהיה במעברים בין היום ללילה וגם בין לילה ליום.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=17|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;6&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ללילה ולילה ליום {{ירו&quot;מ-ביאור| ודי שיהיו במעבר מיום ללילה ומלילה ליום.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} הכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד די בכך}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלחם הפנים}} מכיון שמסר יום ללילה דייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין צורך אף במעבר מיום ללילה לפי שהיום הולך אחר הלילה ורק במעבר בין הימים ללילות יש צורך בחיבור}}. מה אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}}: בישיבת אהרן ובניו {{ירו&quot;מ-ביאור| האם גם שם די במעבר מיום ללילה, או ששם היה צורך גם במעבר מלילה ליום??}} מה אין תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי לחם הפנים}} שכתוב בו תמיד, את אמר: מכיון שמסר יום ללילה דייו, כאן שאין כתוב בו תמיד לא כל שכן. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} היה שם שבע עמידות וששה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שאי אפשר היה לפרק בלילה שהרי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אלא אחר תמיד של שחר היה מפרקו וחוזר ובונה אותו קדם תמיד של בין הערבים.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהלילה ימסור ליום}} היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שהעמידו קדם תמיד של שחר ופרקו אחר עבודת השחר. וחזרו והרכיבו קדם תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו בלילה.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות, וביום השמיני העמידו ולא פירקו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בי רבי יודה}} אמר אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבכל יום הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך המילואים וחזרו ופרקו, והקימו לצורך תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו. וביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך עבודות יום השמיני ויותר לא פרקו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שנאמר ביום הקים את המשכן}} זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בי רבי יודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בר}} היה שם

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
רבי חייא בר יוסה אמר: '''מכיון שמסר יום ללילה דייו''' - לא צריך גם במעבר מיום ללילה, כיוון שהיום הולך אחר הלילה, ורק במעבר בין הימים ללילות יש צורך בחיבור, כי בעצם הלילה מתחיל יום חדש, אז רק במעבר הזה צריך שיהיה חיבור.

שואלת הגמרא: '''מה אמר רבי חייה בר יוסף? בישיבת אהרן ובניו מה אין תמן שכתוב בו תמיד, את אמר מכיון שמסר יום ללילה דייו, כאן שאין כתוב בו תמיד לא כל שכן'''. אז כאן במילואים שלא כתוב תמיד, לא כל שכן שדי במעבר רק מיום ללילה.

'''אשכחת אמר על דעתיה דרבי יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין''' - כלומר שבע פעמים הקימו את המשכן ושש פעמים פירקו אותו, כי הרי אי אפשר היה לפרק בלילה, כי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אז אחרי תמיד של שחר היה מפרק אותו וחוזר ובונה אותו קודם עמידת בין הערביים. אז בכל יום היה פירוק אחד והעמדה אחת, ומשאיר אותו כל הלילה, ולמחרת שוב פעם אותו דבר. אז כיוון שהיו שבעה ימי מילואים, היה פה שבע עמידות ושש פירוקין, כי ביום השמיני לא פירקו אותו.

'''על דעתיה דרבי חייה בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין''' - כי בעצם העמידו את זה קודם תמיד של שחר, כי לא היה צריך שזה יבוא מהלילה בנוי. אז העמידו קודם שחרית ופרקו את זה אחר עבודת השחר, וחזרו והקימו קודם תמיד שבין הערביים וחזרו ופרקו בלילה.

'''תני: כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות, וביום השמיני העמידו ולא פירקו'''. '''רבי יוסה בי רבי יודה אמר אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו''' - כלומר שבכל יום העמידו את המשכן לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והעמידו לצורך המילואים וחזרו ופרקו, והעמידו לצורך בין הערביים וחזרו ופרקו. ביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך עבודת יום השמיני ואותו לא פרקו.

אמר רבי זעירא: '''זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום''' - ממה שנאמר &quot;ביום הקים את המשכן&quot;, זאת אומרת שהקמת הלילה בשביל עבודת היום, כתוב &quot;ביום הקים&quot; רק ביום מקימים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ד&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=19|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;7&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שאי אפשר היה לפרק בלילה שהרי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אלא אחר תמיד של שחר היה מפרקו וחוזר ובונה אותו קדם עבודות המילואים, וחוזר ומפרקו וחוזר ובונה אותו קדם תמיד של בין הערבים.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שהעמידו קדם תמיד של שחר ופרקו אחר עבודת השחר. וחזרו והרכיבו קדם עבודות המילואים וחזרו ופרקו, וחזרו והעמידו קדם תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו בלילה.}} מניין לפירוקין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| בא' ניסן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ז א|במדבר נשא ז א]]) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן {{ירו&quot;מ-ביאור| והרי ביום כ&quot;ג אדר הוקם?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ביום שכלו הקמותיו {{ירו&quot;מ-ביאור| שבכל יום היו מקימים ומפרקים וביום השמיני כלו הקמותיו.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) כאשר עשה ביום הזה צוה ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעשות לכפר עליכם. כמו שביום הראשון הקים את המשכן כך בכל יום היה מקימו}} ולא כבר תניתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשנו מהפסוק הזה שצריך להפריש כהן גדול שבעה ימים קדם יום הכיפורים}} חדא בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמד פרישת כהן גדול ממילואים}} וחדא בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמד פרישה מסיני}}. בשמיני: אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח, אית תניי תני נתפרק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אית תניי תני לא נתפרק. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנין}}: פשט הוא לן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלמאן דאמר נמשח נתפרק ולמאן דאמר לא נמשח לא נתפרק}}. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|נמשח נתפרק ומד לא נמשח לא נתפרק מד }}נמשח ניחא דכתיב ([[במדבר ז א|במדבר נשא ז א]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וימשחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וימשח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו}} ויקדש אותו. מאן דאמר לא נמשח מה מקיים {{ירו&quot;מ-הוסר|וימשחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וימשח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו}}? מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} נתפרק ניחא דכתיב ([[שמות כט לז|שמות תצוה כט לז]]) שבעת ימים יכפרו את המזבח מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}נתפרק מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור| הרי היה צריך להיות שמונה ימים?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבעת ימים היתה}} כפרה שהיא בדם כהדא דתני על זה ועל זה {{ירו&quot;מ-ביאור| על כהן גדול ועל כהן השורף את הפרה}} היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם כדי שיכנסו המים תחת הדם {{ירו&quot;מ-ביאור| שהיו מזין בשבעת ימי מילואים}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר תחת הדם ותחת שמן המשחה {{ירו&quot;מ-ביאור| שגם נמשך כל יום.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין. ולמה מפרישים אותו מביתו}}? פירש בן בתירה {{שוליים|א_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי: הטעם להפרשת הכהן הגדול הוא חשש שתימצא אשתו נידה ולא חשד ניאוף, ולכן אם נמצאת נידה בתוך שבעת הימים דוחים שוב שבעה ימים מיום הטהרה, כפי שפסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שמא יבא על אשתו נידה וידחה כל שבעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וישראל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישראל}} חשודין על הנידות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שמא תמצא אשתו נידה}} כיי דתנינן תמן {{שוליים|א_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן בר נפחא שיציאתו הנייה לו כביאתו וחייב כרת אם לא פירש מיד, כלשון הירושלמי המבואר ברמב״ם ובשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי פירש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שלמדים פרישה ממילואים צריכה ל{{תנא-ירו&quot;מ|בן בתירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שהפרישה מביתו שמא תראה אשתו נידה}}. מאן דאמר {{תנא-ירו&quot;מ|בן בתירה}} צריכה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אילו אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולא אמרה {{תנא-ירו&quot;מ|בן בתירה}} הוינן אמרין ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין הוי צורכה להיא דאמר בן בתירה. אילו אמר {{תנא-ירו&quot;מ|בן בתירה}}: ולא אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוינן אמרין יפרוש ממטתו וישן לו&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין''' על דעתיה דרבי חייה בר יוסף. אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ד'. בדף הקודם ראינו את השיטה של רבי יוסי ברבי יהודה, שהוא אומר שבכל יום הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופירקו והקימו לצורך המילואים וחזרו ופירקו והקימו לצורך תמיד של בין הערביים וחזרו ופירקו. ביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר, חזרו פירקו והקימו לצורך עבודת יום שמיני ועדיין לא פירקו.

אמרה הגמרא - אז כך תאמר על דעת רבי יוחנן, אם הוא יסבור כרבי יוסי ברבי יהודה, אם כן היה שם ארבע עשרה עמידות ושלושה עשר פירוקים. כי אי אפשר לפרק בלילה, כי היה צריך - הרי לפי רבי יוחנן צריך שימסור היום ללילה ולילה ליום. אז בעצם את העמידה האחרונה שהייתה אחרי קורבן תמיד של בין הערביים השאירו. אז אם כך היה, אם כן תמיד אחרי תמיד של שחר היו מפרקים את זה וחוזרים ובונים אותו לפני עבודת המילואים, וחוזרים מפרקים אותו אחרי עבודת המילואים, חוזרים בונים אותו לפני קורבן תמיד של בין הערביים, וככה משאירים אותו עד למחרת. אז בעצם היה כאן ארבע עשרה, כלומר שתי עמידות בכל יום. זה ביחד ארבע עשרה עמידות ושלושה עשר פירוקים, כי בפעם האחרונה לא פירקו.

אבל דעת רבי חייא בר יוסף, שאם הוא יסבור כרבי יוסי ברבי יהודה, אם כן '''היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין'''. כי הרי לא צריך שהלילה ימסור ליום. אז אם כן יעמידו קודם תמיד של שחר ופירקו אחרי עבודת השחר, חזרו והרכיבו קודם עבודת המילואים וחזרו פירקו, וחזרו העמידו קודם תמיד בין הערביים וחזרו פירקו בלילה. אז ביחד זה עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקים, כי בפעם האחרונה לא פירקו.

שואלת הגמרא: '''מניין לפירוקין?''' אמר רבי זעירה: כתיב '''ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן'''. מה זאת אומרת? הרי ביום כ&quot;ג באדר כבר הוקם המשכן, הרי מדובר ביום השמיני שהוא ראש חודש ניסן, זה שבעה שמונה ימים אחר כך. אלא '''ביום שכלו הקמותיו''', כלומר בכל יום מקימים ומפרקים, וביום השמיני כלו הקמותיו.

רבי שמעון בן לקיש אמר: כתיב '''כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם'''. כמו שביום הראשון הקימו את המשכן, כך בכל יום ויום היו מקימים.

שואלת הגמרא: '''ולא כבר תניתה?''' כלומר מהפסוק הזה כבר למדת משהו אחר - הרי דרשנו בפסוק הזה שצריך להפריש כהן גדול שבעה ימים קודם יום הכיפורים. ואומרת הגמרא: '''חדא בשם רבי יוחנן וחדא בשם רבי שמעון בן לקיש'''. כלומר רבי יוחנן שלמד מהפסוק הזה את הפרשת כהן גדול ביום הכיפורים, הוא לא יכול להשתמש בזה עם משהו אחר. אבל ריש לקיש, שלא למד מהפסוק הזה אלא כמו שאמרנו למד מהר סיני, הפסוק הזה נשאר לו מיותר, והוא למד מכאן שבכל יום ויום היו פורקים ומקימים.

ואומרת הגמרא: '''בשמיני, אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח, אית תניי תני נתפרק אית תניי תני לא נתפרק'''. אמר רבי חנין: '''פשט הוא לן''' - דלמאן דאמר נמשח נתפרק, ולמאן דאמר לא נמשח לא נתפרק, בעצם אותו תנא שאמר את זה אמר את זה.

'''מאן דאמר נמשח ניחא דכתיב ויקדש אותו'''. כלומר בעצם הוא נמשח גם ביום השמיני. אבל '''מאן דאמר לא נמשח מה מקיים''' &quot;ויקדש אותו&quot;? '''מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו''' - אחרי שעשיתם את כל העבודה הזאת, כאילו משחתם אותו גם ביום השמיני.

'''מאן דאמר נתפרק ניחא דכתיב שבעת ימים יכפרו את המזבח''' - כלומר רק שבעה ימים, לא שמונה. אבל '''מאן דאמר לא נתפרק מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח'''? היה צריך שמונה ימים. אלא מסבירה הגמרא ששבעת הימים הייתה '''כפרה שהיא בדם''' - שבעה ימים מקריבים על זה קורבנות של ימי מילואים.

כדהוא דתני: '''על זה ועל זה היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם''' - כלומר על כהן גדול ועל כהן שורף את הפרה, כל שבעת הימים. למה? '''כדי שיכנסו המים תחת הדם''' - כמו שבעת ימי מילואים שהיזו על המזבח מהדם, כך בשבעת הימים האלה מזים על הכהנים, על הכהן הגדול ועל כהן שורף הפרה - '''דברי רבי יהודה'''.

'''רבי יוסי אומר תחת הדם ותחת שמן המשחה''' - כלומר הייתה פה גם הזאת דם, אבל גם משיחה בכל יום. אז ההזאה על הכהנים, על הכהן הגדול ביום הכיפורים ועל כהן שורף הפרה, הייתה כנגד שני הדברים, גם כנגד הדם וגם כנגד שמן המשחה.

ואומרת הגמרא ששבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין. למה מפרישים אותו מביתו? '''פירש בן בתירה שמא יבא על אשתו נידה וידחה כל שבעה'''. שואלת הגמרא: '''חשודין על הנידות?''' מה זאת אומרת שמא יבוא על אשתו? מה, חשוד לנידה? אלא שמא תימצא אשתו נידה בלי כוונה, '''כיי דתנינן תמן היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי פירש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו'''. רואים שיש מקרה שבעל טהורה ולאחר מכן היא נטמאת ואז גם הוא טמא.

'''אשכחת אמר רבי יוחנן שלמדים פרישה ממילואים צריכה לבן בתירה''' - שהפרישה מביתו זה שמא תראה אשתו נידה, כלומר צריך את שני ההסברים. '''מאן דאמר בן בתירה צריכה לרבי יוחנן''' - גם מה שאמר בן בתירה צריך את הטעם של רבי יוחנן. למה? '''אילו אמר רבי יוחנן ולא אמרה בן בתירה הוינן אמרין''' - אין בעיה, אם רק צריך לפרוש, בסדר, '''ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין'''. מה הבעיה? לכן צריך את בן בתירה שנדע שיש חשש נוסף.

'''אילו אמר בן בתירה ולא אמר רבי יוחנן''', היינו אומרים, אם כל החשש שמא תראה אשתו נידה, אז '''יפרוש ממטתו וישן לו בתוך ביתו''' - למה צריך לקדש? '''הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן וצורכה להיא דאמר בן בתירה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;8&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בתוך ביתו הוי צורכה להיא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וצורכה להיא דאמר בן בתירה. 

תני {{שוליים|א_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_י|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא, שלשכת פלהדרין חייבת במזוזה מן התורה שכן דינה כבית דירה גמור, כפי שפסק הרמב״ם (הל' תפילין ו, ו) שהיא חייבת במזוזה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה, חוץ מלשכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אף היא גזירה גזרו עליה {{ירו&quot;מ-ביאור| לחייבה מזוזה מדרבנן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים. כתיב}} ([[דברים יא כ|דברים עקב יא כ]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך}} בשעריך אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות אית תניי תני לרבות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי הר הבית והעזרות}}. מאן דאמר פרט {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שסובר שאף לישכת פלהדרין אינה אלא מדרבנן.}} מאן דאמר לרבות רבנן יאות. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שהרי אין אלו שעריך אלא שערי הקדש,}} מה טעמא? דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא כתיב}} בשעריך וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי הר הבית והעזרות}} בית דירה הן? התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} והתני בשעריך {{שוליים|א_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שכל פתח המשמש לכניסה ויציאה, אף שאינו פתח דירה רגיל, מתחייב במזוזה כשיטת ״לרבות שערי המדינה״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לרבות שערי המדינה וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי המדינה}} בית דירה הן אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} שבהן היו נכנסין לבית דירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם לישכת כהן גדול}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|חולדת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חלונות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המולים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המלון}} {{ירו&quot;מ-ביאור| בית שמחולק לחדרונים קטנים ללינת עברי דרך}} חייבת במזוזה. חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה. לולים אלו על גב אלו {{ירו&quot;מ-ביאור| פתח בגג שדרכו נכנסו לקומה שמעל וגם בגג שם היה פתח לקומה מעל,}} חייבין במזוזה הן דו דרס אסקופתה ארעייתא {{ירו&quot;מ-ביאור| המקום עליו נשען הסלם ועליו הוא דורך כשניכנס נחשב כקרקע הפתח ובצד יתקע מזוזה.}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} הוה מצטער דלא חמא לולא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ראה את לול}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי איליי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שנעשה נכון לכל הדעות}} {{ירו&quot;מ-ביאור| ורצה לדעת אם היה שם מזוזה והיכן:}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו}} ללישכת {{ירו&quot;מ-הוסר|פלהדרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרהדרין}}. {{תנא-ירו&quot;מ|אבא שאול}} היה קורא אותה לשכת בולווטין. בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין, ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שם}} פראידתין {{ירו&quot;מ-ביאור| פקידים הממונים על ידי המלך שמתחלפים כל שנה}} מילא עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור| למה שינו את שם הלישכה וקראו לה כך?}} בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים, אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים ויש אומרים שמונים ואחד ויש אומרים שמונים ושנים ויש אומרים שמונים ושלש ויש אומרים שמונים וארבע ויש אומרים שמונים וחמש ומהן שימשו {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} ארבעים שנה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: כתיב {{הפ|משלי|י|כז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה}}. יראת ה' תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני. מעשה באחד ששילח {{ירו&quot;מ-הוסר|בידו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביד}} בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף, ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן {{ירו&quot;מ-הוסר|זאב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} אמרו כפה הסיח את המנורה {{ירו&quot;מ-ביאור| ביטוי שאומר שמי שמשלם יותר שוחד זוכה. כמו שמסופר בבבלי &quot;אמא - שלום היתה אשתו של {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחותו של}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה פילוסוף אחד בשכנותו שהיה מפרסם על עצמו שאין הוא מקבל שוחד מבעלי}} - {{ירו&quot;מ-הדגשה|דין הבאים לפניו והיה מקבל שוחד בסתר. בקש}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללעוג לו ולפרסם קלונו ברבים. הכניסה לו אמא}} - {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלום}} מנור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו רצוני שיחלקו לי בנכסי בית אבי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם חילקו לה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתוב בתורתנו שאין בת יורשת במקום הבן. השיבו: מיום שגליתם מארצכם ניטלה תורת משה וניתן ספר אחר, וכתוב בו בן ובת יורשים כאחד. למחר חזר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכניס לו חמור לובי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ירדתי לסוף הספר וכתוב בו אני לא לגרוע מתורת משה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}את{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא להוסיף על תורת משה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}אתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתוב בה שבמקום בן אין הבת יורשת}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו אמא}} - שלום יאיר אורך כנר (רמז למנורת הזהב שנתנה לו כשוחד) אמר לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}מור ובעט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מנורה}} מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת}} כוכבים ומזלות ומגלים עריות ושופכי דמים וכן בשני. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן בר תורתא}} אמר מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים. מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת}} כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים, אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן, אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם, וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים וגילוי עריות ושפיכות דמים. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבונה}} הוון יתבין אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא שקולה היא אלא חמורה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ביותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יותר}} שבראשון נבנה ובשני לא נבנה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דראשונים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שקולה היא אלא שהראשונים}} עשו תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן נבנה}} והשניים לא עשו תשובה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הראשונים

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תני: '''כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה, חוץ מלשכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה'''. אמר רבי יהודה: '''אף היא גזירה גזרו עליה''' - שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים, לכן צריכה מזוזה שתיראה כמו בית. ואומר הכתוב &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;. '''אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות אית תניי תני לרבות'''.

'''מאן דאמר פרט רבי יהודה''', שהוא סובר שאפילו לשכת פלהדרין לא הייתה חייבת במזוזה מדאורייתא, רק תקנת חכמים שלא יגידו שהכהן הגדול חבוש בבית האסורים. '''מאן דאמר לרבות רבנן'''.

'''יאות אמר רבי יהודה, מה טעמא? דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן?''' - הרי אין אלו שעריך אלא שערי הקודש, אז למה הם צריכים מזוזה?

'''התיב רבי יוסי ברבי בון: והתני בשעריך לרבות שערי המדינה וכי בית דירה הן?''' - שוב אותה שאלה, וכי שערי מדינה בית דירה הם? '''אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה''' - כיוון שנכנסים בהם לבית דירה, לכן הם חייבים. '''והכא שבהן היו נכנסין לבית דירה''' - יש שם לשכת כהן גדול, אז גם שערי העזרה, כיוון שנכנסים מהם לבית של הכהן הגדול, '''חייבת במזוזה'''.

'''חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה'''. '''לולים אלו על גב אלו חייבין במזוזה''' - אם יש פתח בגג שדרכו נכנסים לקומה שמעל, וגם בגג ההוא היה פתח לקומה שמעל, חייבים במזוזה. איך נדע איפה לשים את המזוזה? '''הן דו דרס אסקופתה ארעייתא''' - המקום שעליו נשען הסולם, שעליו הוא דורך כשהוא נכנס, ייחשב כמו הקרקע של הפתח, ואז בצדדים יתקע את המזוזה.

'''רבי יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דרבי איליי דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן''' - הוא הצטער שלא ראה את הפתח של הגג של רבי איליי, שאמרו שנעשה לדעת כל החכמים. הוא רצה לדעת איך שמים את המזוזה.

'''אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין''' - החשובים. '''בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין, ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין''', מלשון פראידתין, שזה הפקידים שממונים על ידי המלך. '''מילא עבידה''' - בעצם זה מילה שאולה. למה קראו אותה כך? כי '''בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים''' - בבית ראשון היו בכל הזמן רק שמונה עשר כהנים, כל אחד וכל החיים שלו, ואחרי מותו הבן שלו וכך הלאה.

'''אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים''' - היו קונים את זה בדמים - '''ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים, שימשו בו שמונים כהנים, ויש אומרים שמונים ואחד, ויש אומרים שמונים ושנים, ויש אומרים שמונים ושלש, ויש אומרים שמונים וארבע, ויש אומרים שמונים וחמש'''. ומתוך כל ארבע מאות ועשרים שנה של בית המקדש השני, '''שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה'''.

אמר רבי אחא: כתיב '''יראת ה' תוסיף ימים''' - '''אילו כהנים ששימשו בבית הראשון''', '''ושנות רשעים תקצורנה''' - '''אילו ששימשו בבנין השני'''.

'''מעשה באחד ששילח בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף''' - עוד תוספת, כדי שזה יהיה גדוש. '''ובא ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן''' זהב. '''אמרו כפה הסיח את המנורה''' - זה ביטוי שאומר שמי שמשלם יותר שוחד זוכה. כמו שמסופר בבבלי: אמא שלום הייתה אשתו של רבי אליעזר ואחותו של רבן גמליאל. היה שם איזה פילוסוף, מין בשכונה שלהם, שהיה לו שם של אדם שלא מקבל שוחד. רצו לצחוק עליו, אז היא נתנה לו מנורה מזהב והלכה לפניו ואמרה לו: אני רוצה לקבל חלק בירושה. אמר לה: טוב, קחי. אמרה לו: אבל כתוב בתורה &quot;במקום ברא בת לא תירות&quot; - איפה שיש בנים הבת לא יורשת. אמר לה: מיום שגליתם מארצכם ניתלה תורתו של משה וניתנה תורה אחרת, וכתוב בה &quot;ברא ובתא ירתון כחדא&quot; - בן ובת יורשים ביחד. למחר אדרו ליה איהו חמרא. רבן גמליאל הביא לו חמור יקר. אמר אותו אדם: הסתכלתי בסוף הספר, וראיתי שכתוב &quot;לא באתי להוסיף על תורת משה&quot;, וראיתי בתורת משה שבמקום בן הבת לא יורשת, לכן אני חוזר בי. היא רצתה לרמוז לו את מה שנתנה לו, אמרה לו: &quot;יאיר אורך כנר&quot; - כמו הנרות של המנורה שנתתי לך. אמר לה רבן גמליאל: &quot;אתא חמרא ובטש לשרגא&quot; - החמור בא ובעט במנורה.

מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים כוכבים ומזלות ומגלים עריות ושופכי דמים, וכן בשני - גם בית שני חרב בגלל שלוש העבירות האלה. רבי יוחנן בר תורתא אמר: מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים.

'''מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים, אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן, אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם, וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים וגילוי עריות ושפיכות דמים'''.

מספרת הגמרא: '''רבי זעירה ורבי יעקב בר אחא ורבי אבונה הוון יתבין אמרין''' - שבראשון נבנה ובשני לא נבנה, כלומר שנאת חינם חמורה יותר, שהרי הראשון נבנה אחרי החורבן והשני עדיין לא נבנה. אמר רבי זעירא: לא, שקולים הם, אלא '''הראשונים עשו תשובה''' ולכן נבנה, '''והשניים לא עשו תשובה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%94 בגדי כהונה][https://wikitemple.org.il/wt/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D#D790D795D7A4D79F_D794D79ED799D7A0D795D799_D791D79CD791D799D7A9D7AA_D791D792D793D799D79D {{ירו&quot;מ-הדגשה|מרובה בגדים}}][https://www.google.com/search?q=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99+%D7%9B%D7%94%D7%9F+%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&amp;sxsrf=AB5stBjE8iCXZ0tifWC_9-d0dFChjgtw6g%3A1690552768826&amp;source=hp&amp;ei=wMnDZM78L4LL5OUP__qA-AY&amp;iflsig=AD69kcEAAAAAZMPX0FSgXI6RHTTxItVZ0JjMW8SoWmsH&amp;oq=&amp;gs_lp=Egdnd3Mtd2l6IgAqAggAMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnSMgOUABYAHABeACQAQCYAQCgAQCqAQC4AQHIAQCoAgo&amp;sclient=gws-wiz#fpstate=ive&amp;vld=cid:994f0070,vid:vTabSK9hDo4 הכנת הבגדים] [[File:ירושלמי מאיר יומא ה.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ה&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=19|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;9&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; נתגלו עוונם ונתגלה קיצם השניים נתגלה עוונם ולא נתגלה קיצם. שאלו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דורות האחרונים כשרים מן הראשונים? אמר להן: עידיכם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית}} הבחירה יוכיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלראשונים נבנה ולאחרונים לא נבנה}} אבותינו העבירו את התקרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|ישעיה|כב|ח}} ויגל את מסך יהודה אבל אנו פעפענו את הכתלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|קלז|ז}} האומרים ערו ערו עד היסוד בה. אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. מה מייחדין ליה עימיה {{ירו&quot;מ-ביאור| האם אף אותו מפרישין ללשכת פרהדרין}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| לשון שבועה,}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא מיחדים אותו עם הכהן הגדול שמא הוא ירצח אותו מקנאה}}. כתיב ([[ויקרא ו יג|ויקרא צו ו יג]]) זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו. המשח אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים מאי טעמא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מפני איבה. עבר זה {{ירו&quot;מ-ביאור| כגון שנטמא הראשון}} ושימש זה {{ירו&quot;מ-ביאור| השני במקומו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שיחזור}} {{שוליים|א_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שעבר ועבד עבודתו כשירה, וכמעשה בבן אילם מציפורין ששימש תחת כהן גדול שאירעו קרי, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הראשון כל קדושת כהונה עליו השני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו של שני {{ירו&quot;מ-ביאור| פר ואיל של יום הכיפורים}} משל מי נישמעינה? מן הדא: מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים משלי הן קריבין או משל כהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו {{ירו&quot;מ-ביאור| שרמז לו שימנה אותו כהן גדול, ואז התברר שכבר ביום הכיפורים הוא היה הכהן הגדול הקבוע והפר והאיל משלו.}} אמר לו: בן אילם: {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו }}לא דייך {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה. מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים, ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד. שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. שלחו חכמים ואמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להן יבא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי {{ירו&quot;מ-הוסר|ואומרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואימרת}} חלוקי מימי. אמרון כל קימחיא קמח וקמחא דקמחית סולת וקרון עלה את הפסוק {{הפ|תהילים|מה|יד}} כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה תלמוד לומר ([[ויקרא ו טו|ויקרא צו ו טו]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכהן המשיח}} תחתיו מבניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה אותה}} את שבנו עובד תחתיו מביא עשירית האיפה יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו {{שוליים|א_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הירושלמי, כמבואר בדרשת הכתוב ״תחתיו מבניו... לשרת בקדש״, שיצא ממנו משוח מלחמה, וכן פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ומנין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} {{הפ|שמות|כט|ל}} שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש}} את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עובד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש. ומנין שהוא מתמנה להיות כהן גדול שנאמר {{הפ|דברי הימים א|ט|כ}} ופינחס בן אלעזר נגיד {{ירו&quot;מ-ביאור| כהן גדול}} היה עליהם לפנים ה' עמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובימי משה היה משוח מלחמה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} כד הוה בעי מקנטרה ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שלא היה משקיעה בלימודים כמו בעבר,}} הוה אמר לו לפנים עמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} לפנים עמו בימי זימרי מיחה בימי פילגש בגבעה לא מיחה. מנין שהוא נשאל בשמונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|שמות|כט|כט}} ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אחריו אלא לגדולה של אחריו. ומניין שהוא {{ירו&quot;מ-ביאור| משוח מלחמה}} עובד בשמנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט כט|שמות תצוה כט כט]]) ובגדי הקדש אשר לאהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיו לבניו אחריו}} מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אחריו לקדושה של אחריו. אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} עמך הייתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עובד אלא נשאל ובמה {{ירו&quot;מ-הוסר|נשאל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא עובד}}? אייתי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הושעיה}} מתניתא ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} מן דרומא. ותנא וחכמים אומרים: אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{שוליים|א_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שעובד בשמונה כדי שלא יאמרו ראינוהו פעמים בארבעה פעמים בשמונה, כרמב״ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בדין היה שיהא עובד בארבעה, ולמה אינו עובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בארבע}}? שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים בשמונה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: ולא מבפנים הוא עובד {{ירו&quot;מ-ביאור| בארבע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא מבחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובחוץ}} נשאל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשמונה}} וטועין מבפנים לבחוץ וכי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אביהן של כל ישראל לא טעה &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ה עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו מדברים על ירושלמי מסכת יומא, דף ה'. בדף הקודם, בשורה האחרונה, סיפרנו מעשה שרבי זירא ורבי יעקב בר חמא ורבי אבונה ישבו ואמרו: לא שקולה היא, אלא כלומר החטא שהיה בבית שני לא היה שקול לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אלא יותר חמור ממנה. הראיה: שבבית ראשון הבית נבנה אחרי החורבן ובשני לא נבנה. ואמר רבי זירא: שקולה היא, אלא שהראשונים עשו תשובה ולכן נבנה, והשניים לא עשו תשובה ולכן לא נבנה.

אומרת הגמרא, אמר רבי אלעזר: '''הראשונים נתגלו עוונם ונתגלה קיצם'''. כתוב שבעים שנה, וקץ שבעים שנה. השניים נתגלה עוונם - אנחנו יודעים בדיוק מה החטא שלהם, שנת חילם - אבל קיצם לא נתגלה.

שאלו את רבי אליעזר: '''דורות האחרונים כשרים מן הראשונים?''' אמר להם: '''עידיכם הבחירה יוכיח''', שהרי לראשונים הוא נבנה ולאחרונים הוא לא נבנה. אז לכן כנראה שהאחרונים החטא שלהם היה יותר גדול מהראשונים. אומרת הגמרא: '''אבותינו העבירו את התקרה''' דכתיב &quot;ויגל את מסך יהודה&quot;, '''אבל אנו פעפענו את הכתלים''' דכתיב '''אומרים ערו ערו עד היסוד בה'''. '''אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו'''.

למדנו במשנה: '''מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול'''. שואלת הגמרא: מה מייחדין ליה עימיה? כלומר אם גם את אותו אחד שמתקינים תחתיו, מפרישים גם אותו לשכת פרהדרין ביחד עם הכהן הגדול? אמר רבי חגיי: אם מייחדין ליה עימיה - דו קטל ליה, כלומר לא מייחדים אותו, כי אם יחדו אותו הוא ירצח אותו מתוך קנאה.

אז הגמרא: כתיב '''זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו'''. &quot;ביום המשח אותו&quot; - הכוונה שאחד מושחים ואין מושחים שניים, כלומר לא מושחים שני כהנים גדולים. אמר רבי יוחנן: למה, מפני איבה. עבר זה - כלומר נניח שנתמנה הראשון - ושימש זה, כלומר השני שימש במקומו, אז לאחר שהוא חוזר, '''הראשון כל קדושת כהונה עליו, השני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט'''. אמר רבי יוחנן: '''עבר ועבד עבודתו כשירה'''. כלומר זה רק תקנה - מעלים בקודש ומורידים מפני איבה וכולי - אבל אם הוא עבד, עבודתו כשרה.

שואלת הגמרא: עבודתו של שני, כלומר כשהוא ביום הכיפורים עובד, אז הפר והשעיר של יום הכיפורים של מי הם? אומרת הגמרא: נשמענה מן הדא: '''מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים משלי הן קריבין או משל כהן גדול?''' הוא אמר למלך, אולי תמנה אותי לכהן גדול ואז אני אשלם את הפר והשעיר של יום הכיפורים. '''וידע המלך מה הוא שואלו, אמר לו: בן אילם, לא דייך ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה'''.

ואומרת הגמרא: '''מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים, ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד'''. ואומרת הגמרא: '''שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. שלחו חכמים ואמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להן יבא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי חלוקי מימי'''. '''אמרון כל קימחיא קמח''' - כלומר כל הקמחים קמח - '''וקמחא דקמחית סולת''', וקראו עלה את הפסוק '''כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה'''.

שואלת הגמרא: יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה כמו כהן גדול? תלמוד לומר '''תחתיו מבניו''' - את שבנו עובד תחתיו מביא עשירית האיפה, יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו. ומנין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו? תלמוד '''שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו''' - את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עובד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש.

ומנין שהוא מתמנה להיות כהן גדול? כלומר אם היה כהן משוח מלחמה, הוא יכול להיות כהן גדול, שנאמר '''ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו''' - הוא היה כהן גדול, ובימי משה היה משוח מלחמה. רבי יוסי כד הוה בעי מקנטרה לרבי אלעזר ברבי יוסי - כלומר רוצה לקנטר את הבן שלו, שאולי הוא לא משקיע בלימודים כמו בעבר - הוה אמר לו: לפנים עמו, לפנים עמו - כן פעם ה' עמך וכן פעם לא. אומרת הגמרא: מאי לפנים עמו? '''בימי זימרי מיחה''', כלומר פנחס מיחה, '''בימי פילגש בגבעה לא מיחה'''.

שואלת הגמרא: מנין שהוא נשאל בשמונה? כלומר שמשוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים. רבי חייה בשם רבי יוחנן: דכתיב '''ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו''', מה תלמוד אחריו? אלא לגדולה של אחריו. כלומר גם כהן משוח מלחמה לובש שמונה בגדים כשהוא נשאל באורים ותומים.

עכשיו, מנין שהוא עובד בשמונה? רבי ירמיה בשם רבי יוחנן: '''ובגדי הקדש אשר לאהרן''', מה תלמוד אחריו? לקדושה של אחריו. אמר לו רבי יונה: עמך הייתי, ולא אמר רבי יוחנן עובד אלא נשאל - כלומר הוא לא עובד בשמונה, רק נשאל בשמונה. אז מה הוא עובד באמת? אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא: '''וחכמים אומרים: אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט'''. אמר רבי אבא: בדין היה שיהא עובד בארבעה, ולמה אינו עובד? '''שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים בשמונה''' - כי הרי יראו אותו עם שמונה בגדים כשנשאל, ואחר כך יראו אותו במקדש עם ארבעה בגדים, ויחשבו שכהן גדול פעם עם שמונה פעם עם ארבע.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;10&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן? דתני כתיב ([[במדבר י ח|במדבר בהעלתך י ח]]) ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים ולא בעלי מומין דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אמי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} רבי שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל ואני אומר בשעת קרבן. אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל, אני הוא שראיתי את המעשה ושכחתי, ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים לשמועה, הא כל הפורש ממך כפורש מחייו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי עבודת יום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לב|ויקרא אחרי מות טז לב]]) וכפר הכהן אשר ימשח אתו מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} לפי שכל הפרשה אמורה באהרן אין לי אלא אהרן עצמו ומניין לרבות כהן אחר תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר ימשח אתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבות}} משוח בשמן המשחה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומרובה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרובה}} בבגדים מניין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז לב|ויקרא אחרי מות טז לב]]) ואשר ימלא את ידו ומניין לרבות כהן אחר המתמנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו רק לאותו כיפור}} תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} וכפר הכהן. במה הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכפר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמנה? שהרי יתכן שהכהן גדול יטמא אחר העבודות שנעשים בבגדי זהב, והשני נכנס תחתיו לעבודות שהם בבגדי לבן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם אותם ארבע בגדים של כהן הדיוט, אם כן במה הוא מתמנה}}? רבנין דקיסרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}}: בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים לו שהוא מתמנה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: הדא אמרה שממנין זקנים בפה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אדא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן אמרו לעקביא בן מהללאל}} חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך {{ירו&quot;מ-ביאור|גירסא אחרת ואתה נעשה}} אב בית דין על ישראל {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד כשתחזור בך}}. מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול, כך מקדשין לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו, שנאמר ([[ויקרא טז ו|ויקרא אחרי מות טז ו]]) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף? שמא תמות אשה זו {{ירו&quot;מ-ביאור|אשתו}} ותמות אשה אחרת {{ירו&quot;מ-ביאור|זו שהתקינו לו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: עד דאת מקשי לה על ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} קשייתה על דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. אף כאן}} שמא יארע קרי לכהן זה {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן המכהן}} ויארע קרי לכהן אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|זה שמינו תחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לרבנן מחשש שמא יטמא גזרו שיתקינו לו אחר ולא גזרו שיתקינו לו אשה אחרת שמא תמות אשתו}}? קרי מצוי, מיתה אינה מצויה, גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סבר אף מיתה מצויה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}א אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אמר מיתה מצויה הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}} דתנינן {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זו ששנינו כאן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו. תמן תנינן: המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. תמן את אמר אין מיתה מצויה ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא את אמר מיתה מצויה. תמן ביחיד וכאן בציבור חומר הוא בצבור {{ירו&quot;מ-ביאור|שכפרת כל ישראל תלויה בו}}. והא אשכחנן ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מחמיר ביחיד {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי גם מה שחשש שמא תמות אשתו זה רק מפני שכפרת כל ישראל תלויה בו}} דתני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא היה שופר של קינים {{ירו&quot;מ-ביאור|של חובה שמהם מביאים אחד לעולה ואחד לחטאת}} בירושלם מפני התערובות שמא תמות אחד מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו}} ויקדש מאתמול {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי גמליאל ברבי איניוני}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: לא נמצא כקונה קיניין בשבת? אמר לו {{ירו&quot;מ-ביאור|אין איסור לקדש אשה אלא משום שבות וזה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משום }}שבות שהתירו במקדש. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} {{שוליים|א_טו}}אילין דכנסין ארמלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו שנושאים אלמנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שנקנת בביאה ולא בחופה}} צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ב|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22039 {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת התמיד}}] {{ש}}&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שכל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב; הרמב״ם פסק כן בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב {{שוליים|א_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, כמפורש במשנה ״כהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש״, וכן פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכה יב.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ה עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אמר רבי יונה: '''ולא מבפנים הוא עובד נשאל וטועין מבפנים לבחוץ'''? אז מה ההבדל? הרי בחוץ הוא נשאל בשמונה, בפנים עובד בארבעה. וכי רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה - איפה הוא טעה? '''בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן'''. דתני: כתיב '''ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים''' - '''ולא בעלי מומין''', דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי טרפון: '''אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אמי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע'''. אמר לו רבי עקיבא: רבי, שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל, ואני אומר בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון: '''אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל, אני הוא שראיתי את המעשה ושכחתי, ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים לשמועה, הא כל הפורש ממך כפורש מחייו'''.

אז לכן רואים שבעצם יש מקום לטעות אפילו בתוך המקדש, כמו שרבי טרפון טעה - קל וחומר ששאר ישראל יכולים לטעות אם יראו את כהן משוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים, ולאחר מכן יראו אותו בארבעה בגדים, יחשבו שכהן גדול יכול לעבוד גם בארבעה בגדים.

אומרת הגמרא: כתיב '''וכפר הכהן אשר ימשח אתו'''. מה תלמוד? לפי שכל הפרשה אמורה באהרן, אין לי אלא אהרן עצמו. ומניין לרבות כהן אחר? תלמוד '''אשר ימשח אתו''' - משוח בשמן המשחה. בבגדים מניין? תלמוד '''ואשר ימלא את ידו'''. ומניין לרבות כהן אחר המתמנה - כלומר אפילו רק ליום כיפור? תלמוד '''וכפר הכהן'''.

שואלת הגמרא: במה הוא מתמנה? רבנין דקיסרין בשם רבי חייה בר יוסף: בפה. פשוט אומרים לו: אתה ממונה, אתה כהן גדול. אמר רבי זעירה: הדא אמרה שממנין זקנים בפה - כלומר שהסמיכה זה לא תהליך מיוחד, פשוט אומרים לו שהוא נסמך. אמר רבי חייה בר אדא: מתניתא אמרה כן - '''חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין על ישראל'''. כלומר רואים מכאן שממנים בפה.

ואומרת הגמרא: מניין כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול, כך מקדשין לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו, שנאמר '''וכפר בעדו ובעד ביתו''' - '''ביתו זו אשתו''', דברי רבי יהודה? כלומר יש חובה שהוא יהיה נשוי, ואם אשתו תמות אז הוא יהיה בלי אישה ולא יכול לעבוד, לכן מקדשים לו אישה על תנאי.

אמר לו רבי יוסה: אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף? שמא תמות אשה זו ותמות אשה אחרת. אמר רבי מנא: עד דאת מקשי לה על דרבי יהודה, קשייתה על דרבנן - שמא יארע קרי לכהן זה ויארע קרי לכהן אחר? קרי מצוי, מיתה אינה מצויה, גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי, ורבי יהודה סובר אף מיתה מצויה.

שואלת הגמרא: והא אשכחנן דרבי יהודה אמר מיתה מצויה? הדא דתנינן: רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינים לו שמא תמות אשתו. תמן תנינן: '''המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים''' - כלומר לא חושבים שמא הוא מת. תמן את אמר אין מיתה מצויה, וכא את אמר מיתה מצויה! תמן ביחיד וכאן בציבור, חומר הוא בצבור - כלומר הכהן הגדול בא לכפר על כל ישראל, לכן מחמירים בציבור.

והא אשכחנן דרבי יהודה מחמיר ביחיד? דתני: אמר רבי יהודה '''לא היה שופר של קינים בירושלם מפני התערובות שמא תמות אחד מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן'''. אז רואים מכאן שהוא חושש גם למיתה של יחיד.

רבי יהודה: ויקדש מאתמול, '''וכפר בעדו ובעד ביתו''' - ולא בעד שני בתים. רבי גמליאל ברבי איניוני בעא קומי רבי מנא: לא נמצא כקונה קניין בשבת? אמר לו: שבות שהתירו במקדש. אמר רבי מנא: הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת.

הפרק א' הלכה ב'. משנה: '''כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ה א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=26|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;11&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ואינו טמא משום הזייתו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וטובל ועושה הערב שמש. תנן}} שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש. היך עבידה עור זה שלי, חלה אחת משתי הלחם, שש חלות מלחם הפנים? הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעור}} הוא נסב {{ירו&quot;מ-ביאור|נוטל}} כולה, וכא הוא נסיב פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|נוטל חצי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר אומר אני שלא יטול אלא מחצה. אית תניי תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר אומר אני שיטול מחצה. היך עבידה? היה שם עור אחד, רבנן אמרי נוטל את כולו, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר {{שוליים|א_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יח|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי, שדרש מהכתוב ״לאהרן ולבניו״ שאהרן (הכהן הגדול) נוטל מחצה ובניו מחצה, כפי שהביא הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אומר אני שלא יטול אלא מחצה. היו שם ארבעה חמשה עורות, רבנן אמרי נוטל אחד, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר אומר אני נוטל מחצה. מה טעמא? דרבי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ב י|ויקרא ויקרא ב י]]) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו? ומה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} לאהרן ולבניו? אלא אמר אהרן יסב פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|יטול חצי}} ובניו יסבין פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|יטלו חצי}}. כהדא בולי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים בגלל עשרם}} ואסטרגי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} הוה לון קריבו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמרו השלטון שהממונים העשירים והממונים יביאו דורון למלך}}, אתא עובדא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא המעשה לפני}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ואמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} בולי בכלל אסטרגי {{ירו&quot;מ-ביאור|ששניהם ממונים}}, וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה}} אמר בולי ואסטרגי? אלא אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כוונתו}} אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו יתנו חצי ואלו יתנו חצי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} כדעתיה דרבי אמר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כד ט|ויקרא אמור כד ט]]) והיתה לאהרן ולבניו, לאהרן מחצה ולבניו מחצה. מתיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} והא מתני' פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|א_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהבנת הירושלמי שכוונת האומר ״בשני כלים״ היא לחלוקה שווה של חמישים-חמישים, כמבואר ברמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק יז הלכה ו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;האומר הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים, מביא חמשים בכלי א' וחמשים בכלי א', ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מביאן בשני כלים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי אינו יכול להביא יותר משישים בכלי אחד}}, וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה}} אמר להביאן בשני כלים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנראה שכוונתו שיביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד, ואף על פי כן, ותני עלה: אם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. מכאן שממה שאמר שיביא בשני כלים אין ראיה שחצי}} יביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| חמשים בכלי אחד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחמשים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וחצי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזה}},{{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי אחד ותני}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עלה אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב את הבולאות חצי רק מפני שהזכירו את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ששים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שניהם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בולאות ואסטרגי}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לזה התכוון השלטון והמוציא מחבירו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אחד וארבעים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו הראיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אחד יצא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזכיר שני שמות ודאי כוונתו חצי מכל אחד כפי שפסק}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושונה הדין גבי מנחות שאף שאמר בשני כלים}}, מכיון שעד ששים יכולין ליבלל, כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ו'. נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה, תחילת המשנה, פרק א', הלכה ב'. תחילת המשנה: כל שבעת הימים הוא זורק את הדם, הוא מכתיר את הקטורת, הוא מיטיב את הנרות, הוא מקריב את הראש ואת הרגליים. הוא שר כל הימים, רצה להקריב, מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש. אומרת הגמרא, '''ואינו טמא משום הזייתו'''. אם כל יום, כל שבעת הימים מזין עליו, אין, אז הרי הוא נטמא. אז איך הוא עובד?

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו'''. כלומר, קודם כל הוא היה עובד כל היום. לאחר מכן, לפני השקיעה היו מזין עליו והוא טובל ועושה ערב שמש. אומרת התנא, שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש. איך עבידה? וברייתא אומרת, עור זה שלי, חלה אחת משתי הלחם, שש חלות מלחם הפנים - כך אומרת הברייתא. שוב, איתמר לכאורה קשה, '''הכא הוא נסב כולה, וכא הוא נסיב פלגא'''. כלומר בשני הלחם הוא לוקח רק לחם אחד, ובלחם הפנים לוקח רק שישה. אמר רבי זעירה: '''כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור'''. כלומר בקורבן ציבור הוא מקבל חצי, ובקורבן יחיד יכול לקחת הכל.

תני, °רבי אומר: '''אומר אני שלא יטול אלא מחצה'''. כלומר, תמיד הוא לוקח רק חצי. אית תניי תני, °רבי אומר: '''אומר אני שיטול מחצה'''. איך עבידה? היה שם עור אחד, רבנן אמרי נוטל את כולו, °רבי אומר: '''אומר אני שלא יטול אלא מחצה'''. היו שם ארבעה חמשה עורות, רבנן אמרי נוטל אחד, °רבי אומר: '''אומר אני נוטל מחצה'''. מה טעמא דרבי? למה הוא אומר שהוא נוטל תמיד חצי? כתיב '''והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו'''. וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו, הרי אהרון הוא כהן כמו בניו? ומה תלמוד לאהרן ולבניו? אלא אמר אהרן יסב פלגא ובניו יסבין פלגא. כן, אהרון ייקח חצי - הכהן הגדול לוקח חצי, והבנים ושאר הכהנים לוקחים חצי.

כהדא, מספרת סיפור בולי ואסטרגי הוה לון קריבו. כלומר העשירים ובני העיר, השלטון ביקש שהם ישלחו לו איזה מנחה. אתא עובדא קומי °רבי ואמר בולי בכלל אסטרגי. וליידא מילה אמר בולי ואסטרגי? כלומר למה המושל אמר שהוא רוצה שגם הבולי וגם האסטרגי, גם העשירים וגם בני העיר, יתנו מנחה? אלא אמר, כנראה כוונתו: '''אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא'''.

אמר רבי יוסה ברבי בון°: °רבי כדעתיה דרבי אמר - זה בדיוק ההסבר שרבי תמיד אומר. רבי אמר, כתיב '''והיתה לאהרן ולבניו''', לאהרן מחצה ולבניו מחצה. אז גם כאן חצי לעשירים, חצי לבני העיר.

מתיב רבי אבא בר ממל°, והא מתני' פליגא. כן, יש משנה מפורשת שרואים שמה שאמרנו לאו דווקא חצי. תני: האומר הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים, מביא חמשים בכלי א' וחמשים בכלי א', ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אומרת הגמרא, אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן - הרי מסתם הוא מביא את זה בשני כלים, כי הוא לא יכול להביא יותר משישים בכלי אחד, זה לא ראוי להיבלל. אז וליידא מילה אמר להביאן בשני כלים? כנראה שכוונתו שיביא חמישים בכלי זה וחמישים בכלי זה. והרי בכל אופן, למרות שזה ההיגיון, אם הוא הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד, יצא. אז רואים מכאן שמה שאומר להביא בשני כלים זה לא ראיה שחצי יביא בכלי זה וחצי בכלי זה. אז למה רבי מחייב שיתנו חצי רק מפני שהזכירו את שניהם, בולי ואסטרגי? אולי בכלל לא התכוון לזה השלטון. והרי המוציא מחברו עליו הראיה - איך אתה יכול לחייב את העשירים?

אמר רבי יוסי ברבי בון°: °רבי אומר לו, כשמזכיר שני שמות ודאי כוונתו חצי מכל אחד, כמו שפסק רבי. אבל הדין שונה לגבי המנחות - שם למרות שהוא אמר בשני כלים, מכיון שעד ששים יכולין ליבלל בכלי אחד, כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה. כלומר אם הוא שם ששים וארבעים, אני אומר כנראה לזה הוא מתכוון - את המקסימום שאפשר בכלי אחד ואת השאר בכלי שני.

לא צורכא - אם באמת היינו מוצאים ברייתא שהיתה אומרת שאם אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים, מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א', ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא - אם היתה ברייתא כזאת, אז באמת היה קשה. אשכח תני כן - באמת מצאו ברייתא כזאת.

רבי חנניה חברין דרבנין° בעי, למידין מידת הדין מעשרון? מה הקשר? זה דיני ממונות וזה קודשים, איך היו לומדים דיני ממונות מקודשים? כן, אז מקשים על רבי שהוא פסק בדיני ממונות שאם הזכירו שני שמות אז כל אחד ייתן חצי, ממה שראינו שבעשרון הדין לא כך. אשכח תני שלמד מידת הדין ממדת עשרון - כלומר משמע שרבי למד מאותו דין, מדת הדין הוא למד מהמנחות.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; לא צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מהבריתא הזו אין להקשות}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אם במקום זה הבריתא היתה אומרת}} אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים, מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א', ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז באמת היתה קושיה}}. אשכח תני כן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצא בריתא שנאמר בה כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים. מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א'. ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה חברין דרבנין}} בעי למידין מידת הדין {{ירו&quot;מ-ביאור|דיני ממונות}} מעשרון {{ירו&quot;מ-ביאור|מקדשים}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז מה מקשים על}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפסק שבדיני ממונות אם הזכירו שני שמות כל אחד יתן חצי? ממה שבמנחות ראינו שהדין לא כך}}? אשכח תנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}{{ירו&quot;מ-הוסר| י והוא}} שלמד מידת הדין ממדת עשרון, איתמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|האומר הרי עלי להביא מאה עשרונות בשני כלים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} בלבד שלא יביאם בג' כלים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} אמר אפילו בכמה כלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר שכוונתו היתה להביא כמות גדולה שנכנסת בשני כלים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}: בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר, אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן, והולך בתו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ך}} ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם רוצה בא}} ולן בלשכת פלהד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}ין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עוקבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים. אית תניי תני {{שוליים|א_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כ|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמ״ד ״אפילו תלוי בזוית״, שהציץ מרצה אף כשאינו על מצחו, כפי שכתב הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הציץ מרצה על מצחו, אית תניי תני אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלוי}} בזוית. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} והיה על מצחו תמיד. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מן הדא דיום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלבוש בגדי לבן ולא לובש את הציץ}}. מאן דאמר הציץ מרצה על {{ירו&quot;מ-הוסר|פסחו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחו}} מסייע לרבי יוסי {{ירו&quot;מ-הוסר|בי ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברבי}} בון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן לבש בכל יום}}. מאן דאמר אפילו תלוי בזוית מסייע לרבי עוקבה. 

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ג|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שזקני בית דין קורין לפניו ואומרים לו לקרוא בעצמו שמא שכח או לא למד, כמובא ברמב״ם הלכות עבודת יוה״כ פרק א הלכה ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מסרו לו זקנים מזקני בית דין, קורין לפניו {{ירו&quot;מ-הוסר|כסדר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסדר}} היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. ערב יום הכיפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח, ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנן: {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מסרו}} לו זקנים מזקני בית דין קורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. לא כן תני ([[ויקרא כא י|ויקרא אמור כא י]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה}}, והכהן הגדול מאחיו שתהא גדולתו מאחיו {{ירו&quot;מ-ביאור|במה צריך שיהיה גדול מאחיו}}? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר {{שוליים|א_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שמעמידין אותו בשער המזרח מבפנים בעזרה, וטבילה זו לצורך כניסתו לעזרה ולא מחמת קדושת היום, כרמב״ם הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה, ואיך יתכן שלא למד? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} כאן במקדש {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשון}} וכאן בשני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ערב יום הכיפורים שחרית}} מעמידין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|בשערי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מזרח. איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ? {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מבפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבחוץ, נמצא שלא טבל וטבילה ראשונה שטובל אינה מחמת יום הכיפורים אלא לצורך כניסה לעזרה}}, כיי דתנינן תמן חמש טבילות היה שם באותו היום, אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיהא טובל, וארבעה מחמת יום הכיפורים. אין תימר {{ירו&quot;מ-הוסר|מבחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבפנים, נמצא שכבר טבל לכניסה לעזרה, ואם כך כל החמש טבילות שטובל ביום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כולהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כולן}} מחמת יום הכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים {{ירו&quot;מ-ביאור|שבערב יום הכיפורים לא היו מניחים לו לצאת}}. תנן מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים. למה לא אמר שעיר? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא קרטיגנא}}: בלא כך אינו זקוק להערות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי כל הזיות שעושה בפר עושה בשעיר ולבסוף מערה את שניהם ומזה יחד, כך שדי שרואה את הפר ונזכר גם משעיר}}. אשכח תני ושעיר.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ו עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
איתמר, אמר הרי עלי להביא מאה עשרונות בשני כלים. אמר רבי אבון°: '''בלבד שלא יביאם בג' כלים'''. כלומר אם הוא אמר בשני כלים, כאן הוא צריך לעמוד בזה - לגבי הכמות בכל כלי זו שאלה אחרת, אבל לגבי כמות הכלים הוא חייב לעמוד בזה. רבי אבא בר ממל° אמר: '''אפילו בכמה כלים''' - כי יכול להיות שמה שהוא אמר בשני כלים הכוונה לכמות גדולה שנכנסת לשני כלים, אז זו היתה הכוונה שלו, ולכן הוא יכול להביא את זה בשלושה כלים.

רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יהושוע בן לוי°: '''בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר, אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן, והולך בתו ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים, ולן בלשכת פלהדרין'''. כלומר כל היום הוא יכול להישאר במקדש. רבי עוקבה° בשם רבי יהושוע בן לוי°: '''לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים'''. כלומר רק בשבת וימים טובים, רק אז הוא היה לובש את הבגדים ונשאר במקדש.

אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו - כלומר רק כשהציץ על המצח, רק אז הוא מרצה. אית תניי תני אפילו בזוית - תלוי בזווית. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, דכתיב והיה על מצחו תמיד. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מן הדא דיום הכיפורים - הרי ביום כיפורים הוא לובש בגדי לבן, אין לו ציץ, אבל בכל מקרה מרצה. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, מסייע לרבי יוסי בון° - כלומר שכל יום הוא צריך ללבוש את הבגדים. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מסייע לרבי עוקבה - שנוהג את זה רק פעם, כנראה במעבר של החלפת המשמרות, שהכהן הגדול היה מופיע כדי לכבד את המעמד.

בפרק א' הלכה ג' במשנה: '''מסרו לו זקנים מזקני בית דין, קורין לפניו היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. ערב יום הכיפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח, ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה'''.

תנן: לו זקנים מזקני בית דין קורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. לא כן תני '''והכהן הגדול מאחיו''', שתהא גדולתו מאחיו? עכשיו מהו יותר גדול מאחיו? °רבי אומר: '''בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה'''. ואיך יתכן שלא למד? אמר רבי יוסי ברבי בון° כאן במקדש - במקדש ראשון - וכאן בשני, בשני היו קונים את הכהונה, אז גם מי שאינו ראוי היו כהנים גדולים.

מעמידין אותו מזרח. איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ? אם תאמר מבחוץ, אז נמצא שהוא לא טבל, ואז הטבילה הראשונה שהוא טובל ביום הכיפורים אינה מחמת יום הכיפורים אלא לצורך כניסה לעזרה. כיי דתנינן תמן: חמש טבילות היה שם באותו היום, אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיהא טובל, וארבעה מחמת יום הכיפורים. אבל בעצם יוצא שהראשונה לא היתה בכלל קשורה ליום הכיפורים, אלא פשוט כיוון שהוא נכנס לעזרה הוא צריך לטבול. עכשיו אם תאמר מבפנים, כלומר הוא בכלל לא יצא, נמצא שכבר הוא טבל לכניסה לעזרה, ואם כך כל חמש הטבילות שהוא טובל ביום הכיפורים כולן היו מחמת יום הכיפורים.

תנן מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים. אבל למה לא אמר שעיר? גם שעיר יש. אמר רבי אבא קרטיגנא°: בלא כך אינו זקוק להערות. כלומר, כל העבודות שהוא עושה בפר, כל ההזיות שהוא עושה בפר, עושה גם בשעיר, ובסוף הוא גם מונה את שניהם זה וזה ביחד, כך שבעצם די בזה שהוא רואה את הפר ויזכר גם בעבודת השעיר. אשכח תני ושעיר - אמרו לו ברייתא שגם מונה את השעיר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=31|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;13&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ד|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כהראייתא בירושלמי, וכן פסק הרמב״ם: מונעים ממנו חלב, ביצים, גבינה, בשר שמן, יין ישן, קונדיטון, גריסי פול ועדשים, ותרתי (אתרוג) וכל המרגיל לזיבה, שמא יבוא לידי קרי או שינה הפוסלת בעבודת יוה״כ&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה, ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} הרבה, שהמאכל מביא את השינה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: לא היו מניחין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} לא חלב ולא בצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה. אף על פי כן היו קורין עליו את הפסוק הזה {{הפ|תהילים|קכז|א}} אם ה' לא יבנה בית וגו', ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ארע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: על שם לא תנסון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: כאן בראשון וכאן בשני.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ה|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי - זקני בית דין משביעים את הכהן הגדול בעליית בית אבטינס שלא ישנה דבר מהעבודה, וכן פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, הוליכוהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}[https://wikitemple.org.il/wt/%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1 {{ירו&quot;מ-הוסר|לעליית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליית}} בית אבטינס], השביעוהו ונפטרו והלכו להם. אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} שלוחינו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לישכת בית אבטינס}} על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה. הוא פורש ובוכה שנחשד, והן פורשין ובוכין שצרכו לכך. ולמה משביעין אותו? מפני הבייתוסין שהיו אומרים יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים. מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים, וכשיצא אמר לאביו: אף על פי שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם, עד שעמד אותו האיש ועשה. אמר לו: אביו: אף על פי שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין, תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם {{ירו&quot;מ-ביאור|על בנו אמר כן}}. אמרו לא באו ימים קלין עד שמת, ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו. אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצדוקי}} דפרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו כדי שיעשה בטבול יום}} היא דסוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|שניסך על רגליו ורגמו אותו כל העם באתרוגים}} היא דיום הכפורים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} לא אמר כן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|אי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} דפרה ודסוכה חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שבסוכות נהרג}} ודכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי מסופר שמלאך בעט בו והרגו מיד כשיצא מקדש הקדשים, כך שבסוכות כבר לא היה בחיים}}, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד. מאן דאמר לא באו ימים קלים עד שמת, תלתיהון עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתחילה שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו כדי שיעשה בטבול יום, ובים כיפור הקטיר מבחוץ, ואחרי כיפור הגיעה סוכות ומת}}. מאן דאמר יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל {{ירו&quot;מ-הוסר|יצאת מתוך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתוך}} מצחו, כמאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} דפרה ודסוכה חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו, ואחר כך בסוכות מת מרגימת אתרוגים}} ודכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת ומצאו בו כמין פרסת עגל}}, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} צווחה עליהן העזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שצווחה בימי עלי ואמרה}} צאו מיכן בני עלי טימאתם בית אלהינו.&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה'''. אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ז', תחילת המשנה פרק א' הלכה א'. עומדת המשנה: כל שבעת ימים לא מונעים ממנו מאכל ומשתה. '''ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו הרבה''', שמא המאכל מביא את השינה, ושהוא יראה בשינה, יראה קרי.

תני: '''לא היו מניחין אותו לא חלב ולא ביצים ולא גבינה ולא בשר''' שמן, '''ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים'''. שמואל אמר '''ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה'''. אבל אף על פי כן היו קיימים על ידי הפסוק '''אם ה' לא יבנה בית''' שוא עמלו בוניו בו - כלומר אנחנו משתדלים אבל צריך עזרה משמיים.

שואלת הגמרא: '''ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן'''. הרי כתוב שאחד הנסים היה שלא ראה כהן גדול קרי מימיו, אז מה אנחנו צריכים לדאוג כל כך? אמר רבי אבין: על שם '''לא תנסון''' - אתה לא צריך לסמוך על הנס. אמר רבי יוסי ברבי בון: '''כאן בראשון וכאן בשני''' - כלומר בבית הראשון מעולם לא ראה כהן גדול קרי וסמכו על הנס, ובבית שני היו צריכים לדאוג שמא יראה קרי.

אומרת המשנה: '''מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, הוליכוהו בית אבטינס, השביעוהו ונפטרו והלכו להם'''. '''אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואת שלוחינו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך'''. '''פורש ובוכה והן פורשין ובוכין'''.

תני: '''על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה'''. '''הוא פורש ובוכה שנחשד, והן פורשין ובוכין שצרכו לכך'''. עכשיו למה משביעין אותו? כלומר בחוץ שהם חושדים באדם שלא עשה מעשה סתומים - למה באמת הם משביעים אותו? '''מפני הבייתוסין שהיו אומרים יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים'''. הם אמרו צריך להיכנס עם עשן, אז לכן הם נותנים את הקטורת על הגחלים כבר בחוץ.

'''מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים, וכשיצא אמר לאביו: אף על פי שהייתם דורשין כל ימיכם''' - אתם הצדוקים כל ימיכם הייתם דורשים - '''לא עשיתם''', עד שעמד אותו האיש אמר לעצמו וכן ועשה. '''אמר לו אביו: אף על פי שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין, תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם'''. הוא דיבר על הבן שלו.

'''אמרו לא באו ימים קלין עד שמת, ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו'''. כלומר הוא יצא מהזהרה מקודש הקודשים, שחוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלתה בתוך מצחו.

'''אית דבעי מימר דפרה היא דסוכה היא דיום הכפורים'''. כן, שמופיע בברייתא שהוא לא רצה להיטמא ורבי יוחנן הטמא אותו כדי שיעשה בטבול יום, ודסוכה שמסופר שהצדוקים לא מקבלים את העניין של ניסוך המים, אז לכן הוא שפך את המים על הרגליים שלו ואז הרגמו אותו כל העם באתרוגים והוא מת. ויום הכיפורים - מה שאמרנו עכשיו, הצדוקי הזה שנכנס ושם את הקטורת על הגחלים לפני הכניסה.

'''רבי סימון לא אמר כן, אלא דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד'''. כלומר בעצם אותו כהן שהיה בסיפור עם הפרה הוא הכהן שהיה בסוכות, אבל היום כיפורים זה כהן אחר - כי הרי בשתיהם נהרגו, בסוכות הוא נהרג ובכיפורים הוא נהרג. או שהפרה וכיפורים זה היה אחד, כי הוא נהרג בכיפורים וסוכה זה אחד.

'''מאן דאמר לא באו ימים קלים עד שמת, תלתיהון עבד''' - אז יכול להיות אותו אחד בשלושתם, שאחרי יום הכיפורים הגיע אחר כך סוכות ואז הוא מת. אבל '''מאן דאמר יצא חוטמו מזנק תולעים''' - כלומר הוא מת מיד - '''וכמין פרסת עגל''' עלתה בתוך מצחו, כלומר שהוא יצא מקודש הקודשים ומיד הוא מת, אז זה '''כמאן דאמר דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=33|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;14&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בו ביום נפגמה קרן המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|מהאתרוגים}} ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום, {{שוליים|א_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהלכה זו, שמזבח החסר קרן, סובב או יסוד הוא פגום ופסול, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יז בהתאם למסקנת הירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד {{ירו&quot;מ-הוסר|פסול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פגום}} הוא. בעון קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} והא כתיב {{הפ|ויקרא|טז|יז}} וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, אפילו אותן שכת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב בהן {{הפ|יחזקאל|א|י}} ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבאו לכפר בקדש}}. אמר לו{{ירו&quot;מ-הדגשה|הן}} בשעה שהוא נכנס כדרכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדושה, אבל הצדוקי הזה לא עשה כדין שנתן הקטורת בחוץ}}. כתיב ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה', {{שוליים|א_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים, שנאמר ״ונתן את הקטורת על האש לפני ה'״ - גזירת הכתוב שאין נתינתה אלא מבפנים, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים, שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס. {{ירו&quot;מ-הוסר|אם לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלפני}} בשר ודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} עושין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת הקטורת בפניו}}, קל וחומר לפני המקום. ואומר {{ירו&quot;מ-ביאור|וגם ראיה מהכתובים דכתיב}} ([[ויקרא טז ב|ויקרא אחרי מות טז ב]]) כי בענן אראה על הכפרת. אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) ונתן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} הקטרת על האש לפני ה' {{ירו&quot;מ-ביאור|גזרת הכתוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו נותן אלא מבפנים. אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת? {{שוליים|א_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהכרעת הירושלמי שיש להוסיף סממן ״מעלה עשן״ לקטורת, כדברי רמב״ם הלכות כלי המקדש פרק ב הלכות ב-ג, מדין ״וכסה ענן הקטרת... ולא ימות״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן. ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות, {{שוליים|א_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אלעזר ברבי שמעון שהעונש נלמד מ״ולא ימות״ והאזהרה מ״כי בענן אראה על הכפרת״, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} ולא ימות הרי זה עונש, כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז א|ויקרא אחרי מות טז א]]) אחרי מות שני בני אהרן. אי אחרי מות שני בני אהרן, יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כי בענן אראה על הכפרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהיה קדם שירדה שכינה שנאמר אראה בלשון עתיד וזה קדם שמתו בני אהרון}}. הא כיצד? אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה, מיכן שאין הקדוש ברוך הוא עונש אא&quot;כ הזהיר.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ו|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שקוראים לפניו באיוב, בעזרא, בדברי הימים, במשלי ובתהלים כדי שטעמן יפיג את השינה, כפי שפסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אם היה חכם דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. אם רגיל לקרות קורא, ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל {{ירו&quot;מ-ביאור| שהיו עמי ארצות ולא ידעו עברית:}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני במשלי ובתילים מפני שטעמן מפיג את השינה. {{אמורא-ירו&quot;מ|כהנא}} שאל לרב {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מה ניתני קבוטר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} קבוטל? והוה קאים מצלי וחוי ליה באצבעתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אות ריש לסמן לו שצריך לגרוס}} צפר קבוטר.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ז|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרב חונא שהקול נעשה בפה, שכן המשנה (המובאת כברייתא בגמרא) מפורשת ״משמיעין לפניו קולות בפה״ ומקשה על ר' יוחנן, וכך פסק הרמב״ם ״משמיעין לפניו קול בפה״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ביקש להתנמנם — פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרים לו: אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה, ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונא}} אמר באצבע צרדה בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה מכניסה לפה ומשמיע קול}}, ורבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר באצבע צרדה ביד. מתני' פליגא על רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני משמיעים לפניו קולות}} בפה לא בנבל ולא בכינור {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא באצבע}}. פתר לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיו שרים לפניו}} נעימה הנאמרת באצבע צרדה, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרה}} בפה לא בנבל ולא בכנור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כשרצו להעיר אותו השתמשו באצבע צרדה ביד}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ח|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_לא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כלשון המשנה (יוה״כ מחצות, רגלים מאשמורה ראשונה) ולא כדחיית רבי מנא, וכך פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פ״ב ה״יא ובהלכות ביאת המקדש פ״ה ה״ט&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר או בסמוך לו לפניו או מלאחריו, וביום הכיפורים מחצות

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''צווחה עליהן העזרה: צאו מיכן בני עלי, טימאתם בית אלהינו'''. '''בו ביום נפגמה קרן המזבח''' - שזרקו עליו אתרוגים. '''ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום, שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד הוא''' פגום.

רק חשבתי על איזה רעיון - אולי כתוב בירושלמי שהיה מזבח הנחושת במקדש, הם היו צריכים מזבח הנחושת. אז אולי זה מסתדר עם מה שאומר התוספות, שאם יש מזבח כלשהו אז אפשר היה להקריב באזהרה גם על הרצפה. אז לכן בעצם שאם המזבח נפגם היו מוציאים את מזבח הנחושת, מניחים אותו, ואז אפשר היה להקריב גם על המזבח בתור, הוא לא יותר גרוע מאשר הרצפה של האזהרה. אולי זה ההסבר למה מופיע פתאום מזבח הנחושת במקדש.

בעון קומי רבי אבהו: '''והא כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו'''. מה משמע ש'''אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד'''. אז אפילו מלאכים לא היו שמה - אז איך הוא שיש לו דמות של פני אדם? זה בעצם מלאך. איך המלאכים לא היו שמה? אמר לו: '''בשעה שהוא נכנס כדרכו''' בקדושה, אז באמת אף אחד לא נכנס שמה. אבל הצדוקי הרי לא עשה כדין, הרי לא נתן את הקטורת מבחוץ.

כתיב '''והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה''''', '''שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים, שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס'''. למה הם אומרים את זה? כי '''בשר ודם עושין כן, קל וחומר לפני המקום''' - הרי לפני בשר ודם לא שמים את הקטורת בפניו, אלא מביאים את זה מבחוץ עם הקטורת על הגחלים, אז לכן הם עשו את זה ככה. '''ואומר כי בענן אראה על הכפרת'''. ככה הם אמרו - כלומר צריך להיכנס עם ענן.

'''אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ונתן הקטרת על האש לפני ה''''' - כתוב מפורש מה לעשות, '''אינו נותן אלא מבפנים'''. גזירת הכתוב שלא נתן את זה בפנים. '''אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת? מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן'''. כלומר צריך להוסיף שם בקטורת מעלה עשן. '''ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן? תלמוד וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות'''. הא, '''אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה'''.

אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''ולא ימות הרי זה עונש, כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה'''. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן? תלמוד אחרי מות שני בני אהרן'''. '''אי אחרי מות שני בני אהרן, יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן?''' תלמוד '''כי בענן אראה על הכפרת''' - משמע שזה היה קודם שירדה השכינה, כי נאמר &quot;אראה&quot; מלשון עתיד, זה קודם שמתו בני אהרן. '''הא כיצד? אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן'''.

אמר רבי זעירא: '''כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה, מיכן שאין הקדוש ברוך הוא עונש אא&quot;כ הזהיר'''.

פרק א' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''אם היה חכם דורש''' - כלומר אם הכהן הגדול היה חכם הוא דורש, '''ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו'''. '''אם רגיל לקרות קורא, ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל'''. מה, היה כהן כזה עם הארץ שלא ידע אפילו עברית? לכן הוא קרא בדניאל, זה היה בארמית.

תני: '''במשלי ובתילים''' - הם קוראים לפניו משלי ותהילים - '''מפני שטעמן מפיג את השינה'''. כהנא שאל לרב מה ניתני, קבוטר או קבוטל? והוה קאים מצלי - אז הוא באמצע תפילה - וחוי ליה באצבעתיה צפר קבוטר, ענה לו באצבעו כדי להגיד &quot;קבוטר&quot;.

פרק א' הלכה ח'. אומרת המשנה: '''ביקש להתנמנם — פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה''', '''ואומרים לו: אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה''' - שתתקרר ואז יתעורר - '''ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה'''.

אומרת הגמרא: '''רב חונא אמר באצבע צרדה בפה''' - כלומר בפה הוא היה מניח את האצבע בתוך הפה ואז משמיע קול. '''ורבי יוחנן אמר באצבע צרדה ביד''' - מעשה מצמיד את האצבע לאגודל וכך משמיע קול.

'''מתני' פליגא על רבי יוחנן''', דתני משמיע לפניו קולות '''בפה לא בנבל ולא בכינור'''. כל מה שמשתמשים זה רק בפה, לא באצבע צרדה ביד. '''פתר לה נעימה הנאמרת באצבע צרדה, בפה לא בנבל ולא בכנור'''. כלומר כשהיו שרים לפניו, גם שרים לפניו להעיר אותו את השירים, באמת היו עושים הכל בפה, לא בנבל ולא בכינור, אבל כשרצו להעיר אותו אז כן השתמשו באצבע צרדה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=36|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=31|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;15&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; וברגלים {{ירו&quot;מ-הוסר|מאשמורת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאשמורה}} הראשונה, לא היתה קרות הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מליאה מישראל.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא יום הכפורים מאשמורה הראשונה וברגלים מחצות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמקדימים את תרומת הדשן ביום הכיפורים כדי}} שלא יבואו לידי צמאון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-א_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#א_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שתרומת הדשן נחשבת תחילת עבודת המחר וטעונה קידוש ידים ורגלים מן הכיור המשוקע במים, כפי שהביא הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין ובהלכות ביאת המקדש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמעלים אותו מקדשים ידים ורגלים וחוזרים ומשקעים אותו בבור}}. 

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק שבעת ימים&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|ראשון||שני}}</text>
      <sha1>mcufjvethzumey5dxc5b362ij0ylyu6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק שני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706150</id>
    <revision>
      <id>3084426</id>
      <parentid>3075966</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084426</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="134057" sha1="a94qhw8la2709lc48umjn7btola4dv5" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שני|ראשון|שלישי}}
==פרק שני - בראשונה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שני)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא ח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_ח.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_א|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם. בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה. ואם היו שנים שוים {{שוליים|ב_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתקנת בית דין המובאת בירושלמי, שלאחר מעשה הסכנה בכבש התקינו לתרום את המזבח בפייס ולא ברצין ועולין; כך פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הממונה אומר להן הצביעו. ומה הן מוציאין? אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. {{שוליים|ב_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כדעת רבי מנא בירושלמי, וכן פסק הרמב״ם: תרומת הדשן אינה טעונה פייס, הכהן הזריז לעלות ולתרום זוכה בה, בניגוד לשחיטה ולשאר עבודות שיש להן פייס&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} בעי, ולמה לא קבעו פייס לתרומת הדשן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם לכן}} איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} שחיטה כשירה בזר ואת אמר יש לה פייס, תרומת הדשן אסורה בזר ואת אמר אין לה פייס. חזר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ואמר, שחיטה אינה כשירה אלא ביום {{שוליים|ב_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, הלמד מ״כל הלילה עד הבקר״ (ויקרא ו,ב-ג); לכן אין מגרילים עליה מבעוד לילה שהרי אין חובה להשכים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל תרומת הדשן כשירה כל הלילה. אם אומר את {{ירו&quot;מ-הוסר|יפים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יפיס}} אף הוא אינו משכים על הספק {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא לא יזכה}}. מאי חמית מימר כן {{ירו&quot;מ-ביאור|מה ראיתה לאמר כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא כשרה כל הלילה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ו ב |ויקרא צו ו ב ג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא העולה על מוקדה על המזבח}} כל הלילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד הבקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מידו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו}} והרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח}}. מיכן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה. זר שתרם, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר חייב, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{שוליים|ב_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כריש לקיש שההרמה אינה בכלל עבודה שזר חייב עליה מיתה, כפי שהביא רבי יוסי ברבי בון בשם רב אבא בר אייבו המונה ארבע עבודות בלבד שהכהן מתחייב עליהן, וכן פסק הרמב״ם שהרמת הדשן אינה מן העבודות שהזר חייב עליהן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פטור. מה טעם? ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יח ז|במדבר קרח יח ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ובניך איתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת, עבודת מתנה אתן את כהנתכם, והזר הקרב יומת}} עבודת מתנה, יצא זה שהוא בהרמה. מאי טעמא? ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} לכל דבר המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|אף הרמה בכלל}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, ארבע&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''תיקון ועיבוד:'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ח'. אנחנו מתחילים עם המשנה פרק א' הלכה ח'. אמורת המשנה: &quot;בכל יום תורמין את המזבח מקורות הגבר, או בסמוך לו, לפניו ולאחריו. ביום הכיפורים מחצות, וברגלים ממשמורת ראשונה&quot;. כיוון שיש הרבה קורבנות, אז הולכים ממשמורת ראשונה.

'''וברגלים הראשונה, לא היתה קרות הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מליאה מישראל.''' כן, ברגלים, קורת הגבר לא הגיעה עד שהייתה עזרה מלאה מעם ישראל. ואמר רבי מנא לא מסתברא דא, אלא דווקא יום כיפורים ממשמורת ראשונה וברגלים מחצות, כיוון שמקדימים את תרומת הדשן של יום כיפורים כדי שלא יבואו לידי צמאון.

אמר רבי יוחנן '''תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא'''. כלומר, תרומת הדשן זו תחילת העבודה של מחר, ולכן צריך לקדש את הידיים והרגליים מן הכיור המשוקע במים. כן, כמו בעצם, היו צריכים להעלות את הכיור, לקדש את הידיים ולהחזיר אותו חזרה - לשקע אותו חזרה במים.

פרק ב', לפני המשנה. '''בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם, בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה. ואם היו שנים שוים הממונה אומר להן הצביעו. ומה הן מוציאין? אחת או שתים'''. כלומר, הם מוציאים כמה אצבעות שהם מוציאים, וכלומר זורקים איזה מספר ומתחילים לספור את האצבעות.

'''ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון.'''

רבי מנא בעי, ולמה לא קבעו פייס לתרומת הדשן קודם לכן? הרי '''איתא חמי שחיטה כשירה בזר ואת אמר יש לה פייס, תרומת הדשן אסורה בזר ואת אמר אין לה פייס'''. חזר רבי מנא ואמר, '''שחיטה אינה כשירה אלא ביום אבל תרומת הדשן כשירה כל הלילה'''. אם אתה אומר שיהיה לו פייס, אף הוא אינו משכים על הספק - כלומר, הוא אומר שמא לא יזכה, למה הוא צריך לתרום באמצע הלילה?

מאי חמית מימר כן, שהוא בעצם כשר כל הלילה? דכתיב '''כל הלילה והרים'''. מיכן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה.

זר שתרם - רבי יוחנן אמר חייב, רבי שמעון בן לקיש אמר פטור. מה טעם דרבי שמעון בן לקיש שהוא פוטר? דכתיב '''עבודת מתנה''', יצא זה שהוא בהרמה - כלומר, תרומת הדשן זו הרמה, זו לא נתינה.

מה טעם דרבי יוחנן שאומר שחייב? '''לכל דבר המזבח''' - גם הרמה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=39|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=33|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;16&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|על שחוטי חוץ הייינו עבודה תמה}}, זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו {{שוליים|ב_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כר' יוחנן, שאף תרומת הדשן וחתיית הגחלים טעונות בגדי כהונה, שכן היא סוברת שאף בתרומת הדשן ״ולבש בגדי כהונה״ נאמר; וכן פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;זו? הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי}} אמר אפילו לתרומת הדשן, ואתיא כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. חתה גחלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתרומת הדשן}} תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|הותיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוציא}} שאר הדשן תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אתיא כמאן דאמר ולבש בגדים אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוציא את הדשן}} {{שוליים|ב_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: הכל מודים בכך, כלשון הירושלמי ״הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב״, ונפסק כן ברמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פחותים מהן {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בכהן כשר}}. ברם כמאן דאמר אחרים לרבות בעלי מומין, הוא זר הוא בעל מום. הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{שוליים|ב_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי רבי יהודה בר עילאי הנלמד מ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח״ (ויקרא א,ז), שאם לא נאמר ״בני אהרן הכהן״ הייתי כשר בזר; הרמב״ם פסק כן להלכה בפרק ט מהלכות ביאת מקדש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז]]) ונתנו בני אהרן הכהן {{ירו&quot;מ-הוסר|אשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אש}} על המזבח וערכו עצים. תני אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, מנין להצתת האליתא {{ירו&quot;מ-ביאור|זרדים לתחילת האש}} שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת {{ירו&quot;מ-ביאור|בגדי כהנה}}? תלמוד לומר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שאלמלא הפסוק הייתי חושב שזר כשר לכך}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח? אם כן למה נאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח? לימד על {{שוליים|ב_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יהודה שההצתה בראש המזבח, וכך פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ט&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח. התיבון, והא כתיב ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה! מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? תמן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}צריכה כהן כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו ללא פסוק מיוחד שהרי הוא סובר שההצתה חייבת להיות בראש המזבח וזר אינו יכול לקרב למזבח}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא הוא אינה {{ירו&quot;מ-הוסר|צריכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצריך}} כהן כשר אלא רק מפני גזרת הכתוב שנאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר יודן}}, מה את שמע מינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיהיה}} נאמר בראש המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|וזר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצריך שיהיה נאמר שאסור בזר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאילמלא הפסוק שאוסר זר הייתי אומר שזר יעמוד על הריצפה ויצית על המזבח}}? תרם והפריחתו הרוח, תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}. דאמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|קומין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קומץ}} שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח, בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רב, '''ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ, זר מתחייב עליהן מבפנים'''. ואיזו זו? '''הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין'''. ואתיא כרבי שמעון בן לקיש - זה הכל פה נתינה. לוי אמר אפילו לתרומת הדשן, ואתיא כרבי יוחנן - שגם לקיחה, כמו תרומת הדשן, גם על זה חייב.

חתה גחלים - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. שאר הדשן - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש.

אתיא כמאן דאמר '''ולבש בגדים אחרים פחותים מהן''', אבל חייב שזה כהן כשר. ברם כמאן דאמר אחרים לרבות בעלי מומין, הוא זר הוא בעל מום - כמו שבעל מום מותר לו, אז גם זר אם עשה את זה אינו חייב.

הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב. אמר רבי זעירא ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה, דכתיב '''ונתנו בני אהרן הכהן על המזבח וערכו עצים'''. אז דווקא זה - זה ודאי חייב רק בכוהנים, וזר שעושה את זה חייב.

תני אמר רבי יהודה, מנין להצתת האליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת? תלמוד לומר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''. משמע שבלי הפסוק הזה הייתי חושב שגם זר מותר, כלומר זה גזירת הכתוב שבני אהרן הכהנים הם יתנו את האש על המזבח.

אמר רבי שמעון, וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח? אם כן, למה נאמר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''? לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח. כן, זה בא לומר שרק ידליק את האש למעלה על המזבח, ולא למטה.

התיבון, והא כתיב '''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה'''! מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח, דברי רבי יהודה. כלומר, רבי יהודה אומר שמדליקים את האש על המזבח, אז לכאורה קשה - לדעת רבי יהודה, למה הוא מצריך כהן כשר אפילו בלי הפסוק? כי הרי הוא אומר שמדליקים את זה בראש המזבח, והרי זר לא יכול להתקרב למזבח.

מחלפה שיטתיה דרבי יהודה? תמן הוא צריכה כהן כשר, וכא הוא אינה כהן כשר אלא רק מפני גזרת הכתוב שנאמר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''. כלומר, זה גזירת הכתוב שזה יהיה כהן, אבל אלמלא זה הייתי אומר שזר יכול לעמוד על הרצפה ולהדליק.

אמר רבי תנחום בר יודן, מה את שמע מינה נאמר בראש המזבח? צריך שנאמר בראש המזבח, וצריך שנאמר שאסור בזר - כי אלמלא הפסוק שאוסר זר הייתי אומר שהזר יעמוד על הרצפה ויציץ על המזבח. אז לכן צריך את שני הפסוקים, כי זה צריך את שני הדינים.

תרם והפריחתו הרוח - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי חנינה. דאמר רבי חנינה, '''שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח''', בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. רבי יוחנן אמר...
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|ח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=42|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=35|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ב_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן בר נפחא שהשיעור ברוב כל פרידה ופרידה, וכן פסק הרמב״ם שדי בהקטרת רוב כל פתית ופתית של הקומץ להתיר השיריים, כמסקנת הירושלמי בשם רבי יוחנן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;משיאחוז האור ברובו. מה ברובו? ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה {{ירו&quot;מ-ביאור|פתית}} ופרידה? איתאמרת. את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. תרם חצייה {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי שיעור בכל פעם}}, תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}}. דאמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, קומץ שקדש בכלי והקטירו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעט מעט}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שומשמין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל פעם עד שהקטיר את כולו}} יצא. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר, מתני' לא אמרה כן אלא {{שוליים|ב_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי שהקטרה בשתי פעמים כשרה, ובכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הקטיר {{ירו&quot;מ-הוסר|בקומצו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקומץ}} פעמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יותר}} כשירה {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיעור כזית בכל הקטרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חמא בר עוקבה}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}, {{שוליים|ב_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי נפסק, וכן פסק הרמב״ם שאין הקמיצה פחותה משני זיתים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין קמיצה פחות משני זתים {{שוליים|ב_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כר' יוחנן שקומץ שקדש בכלי מקטירו אף בשמאל, שהרי גם הקטרת פסולים בשמאל כשרה בקומץ שקדש בכלי; הרמב״ם פסק כשיטתו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין הקטרה פחותה מכזית {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן יכול לחלק לשני הקטרות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בי רבי אלעזר}} שאל, מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה? תרם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומת הדשן}} בשמאל, תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בי רבי}}. דאמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, קומץ שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הוסר|והקטירו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקטירו}} {{שוליים|ב_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שהמתנה כשרה בין ביד בין בכלי ובין בימין ובין בשמאל, כלשון הרישא הבלתי מוגבלת; רבי יהודה בי רבי הצריך ימין ונדחה, וכן פסק הרמב״ם שאין הכהן צריך ליתנה בימין דווקא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בי רבי}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר במנחה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם מכאן שיכול ליתנה}} או {{ירו&quot;מ-הוסר|בחטאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחטאת}} ביד או {{ירו&quot;מ-הוסר|באשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשם}} בכלי, ובלבד בימין. התיבון, והא תני {{שוליים|ב_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים שהקטרת הבזך צריכה להיות בימין ואם עשאה בשמאל פסולה, שכן הקומץ צריך קידוש בכלי שרת (בבזך) ואין הלכה כר״א ברבי שמעון.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קיבל {{ירו&quot;מ-ביאור|את הדם}} בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו? אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמאל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הולכה למזבח שאינה מעכבת}} הוא מחזיר {{ירו&quot;מ-הוסר|למזבח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה כשרה בשמאל}}, לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הוסר|לבזך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקטרת הבזך}} שמעכבת שחיבת להיות בימין? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|שנייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאה}} אדם {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר להקטיר גם בשמאל}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאה}}, דתני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|הקומץ}} אינה צריכה קידוש בזך {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שאינה צריכה כלי שרת אף שמאל אינו פוסל בה}}. אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} בשיטת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אביו, דתנינן תמן {{שוליים|ב_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_טו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבנן שקמיצה צריכה כלי שרת ופסולה בלעדיו, כרמב״ם, הלכות פסולי המוקדשין פרק יא הלכה ו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|שלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קמץ ולא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}}בכלי שרת פסול ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מכשיר. מאי כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה הקשר}}? רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקו האם חובה בימין}}, {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דלית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}, ותמיה אנא היך רבנן מדמין תרומת הדשן להקטרה ולא דמיא אלא לקמיצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלדעת כולם צריכה להיעשות בימין}}? ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהרמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמה}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהרמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו ג|ויקרא צו ו ג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח כתיב}} והרים, ואין והרים אלא&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ט'. בדף הקודם ראינו שיש מחלוקת בין רבי יוחנן ורבי חייה, כן? שרבי חייה אומר קומץ שנתנו על גבי אישי מפרכתו הרוח, אז בעצם הבהמים לא התכפרו. ואילו רבי יוחנן אומר רק אם אחז האור ברובן. שואלת הגמרא '''מה ברובו? ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה ופרידה?''' אומרת הגמרא את רבי חזקיה ורבי יונה ורבי אבא ורבי חייה ואמרו בשם רבי יוחנן, '''ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת.''' לפי רבי יוחנן צריך שכל פתית, כל פירור יהיה רובו יאחוז באור ואז הוא יוצא.

אומרת הגמרא תרם חצייה, כלומר תרם חצי שיעור בכל פעם. אז '''תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי'''. דאמר רבי יוחנן '''קומץ שקדש בכלי והקטירו אפילו שומשמין יצא'''. ואילו רבי יהושע בן לוי אומר '''מתני' לא אמרה כן אלא הקטיר פעמים כשירה''', כיוון שצריך שבכל שיעור לפחות כזית בכל הקטרה. כי דאמר רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי '''אין קמיצה פחות משני זתים ואין הקטרה פחותה מכזית'''. כלומר לכן מותר מקסימום שני הקטרות, אבל ביותר מזה אסור, לא יוצא ידי חובה.

ואומרת הגמרא רבי יצחק בי רבי אלעזר שאל, '''מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה?''' כן, הרי אתה אומר שצריך הקטרה של שני זיתים.

שואלת הגמרא תרם תרומת הדשן בשמאל, כן? אם את תרומת הדשן הוא עשה ביד שמאל, '''תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהודה בי רבי'''. דאמר רבי יוחנן '''קומץ שקדש בכלי בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל'''. רבי יהודה בי רבי אומר, '''או ביד או בכלי, ובלבד בימין'''. התיבון, '''והא תני קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו'''? כן, אז אם הלכה למזבח שהיא לא מעכבת, אף על פי כן הוא חייב להחזיר לימין, כי זה לא נפסל בשמאל. אם כן לא כל שכן הקטרת הבזך שהיא מעכבת, כי היא חייבת להיות בימין. אמר רבי אילא, אם שנה אדם - כלומר אם משנת ברייתא - זה רבי אלעזר ברבי שמעון נשנה. דתני רבי אלעזר ברבי שמעון אומר '''אינה צריכה קידוש בזך'''. כן? כלומר, אם יש תנא שאומר שאפשר גם ביד שמאל, אז זה כנראה רבי אלעזר ברבי שמעון, שהוא סובר שקומץ לא צריך קידוש בבזך. למה? כיוון שהוא לא צריך כלי שרת, אז גם שמאל לא פוסל בה.

ואת אומר '''אתיא דרבי אלעזר ברבי שמעון בשיטת רבי שמעון אביו'''. וכן '''תנינן תמן בכלי שרת פסול ורבי שמעון מכשיר'''. כלומר אחרי שקומצים את המנחה אז צריך את הקומץ להניח בכלי שרת ואז אחרי זה מקטירים אותו. אז אם הוא קמץ ולא נתן בכלי שרת אז זה פסול. רבי שמעון מכשיר, אומר שלא צריך כלי שרת לקומץ.

אז '''מאי כדון'''? כלומר מה הדין אם תרם בשמאל? אומרת הגמרא רק על פי המחלוקת: '''רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין''' - הם מצריכים שזה יהיה בימין. אבל '''רבי שמעון דלית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין''', כלומר שלא צריך כלי שרת, אז הוא לא צריך שזה יהיה בימין.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;18&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|בששיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בימין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} אשר תאכל, אין אכילה אלא בכזית. היה בכולו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשה}}? ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית, ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} והרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדשן}} אשר תאכל האש, יכול עצים? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר את ה}}עולה. אי עולה, יכול איברי עולה? תלמוד לומר אשר תאכל האש. הא כיצד? {{שוליים|ב_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן שמצוה להקדים אש לעצים ככתוב ״וערכו עצים על האש״, אך אם קידם עצים לאש הדין בדיעבד כשר ומתקן ע״י השחלת המחתה או פירוק העצים; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה יב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד {{ירו&quot;מ-הדגשה|להניחם אצל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בצד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזבח}}. מצוה להקדים אש לעצים, שנאמר ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז]]) וערכו עצים על האש. קידם עצים לאש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או ש}}סידר עד שלא תרם, משחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|את המחתה מתחת העצים}} ותורם {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מפרק {{ירו&quot;מ-הדגשה|את העצים מעל הדשן}} ותורם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר, חילפיי שאל קומץ {{ירו&quot;מ-ביאור|של מנחה}} שנתנו על גבי מערכת לילה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ערך אש חדשה}} מה הן? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} אמר, חילפיי שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|אימרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אימורי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד של שחר}} שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן? ולא מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם שהקטורת קודמת לתמיד של שחר, וסידור מערכה ראשונה קודם לסידור מערכה שנייה של קטורת, וסידור הקטורת קודם לאברים, כסדר המבואר בירושלמי; והשאלה אם המשנה למצוה או לעיכוב נשארה בעיא ולא הוכרעה, ולכן הרמב״ם נקט את הסדר להלכ&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסידור מערכה של קטורת קדם לאברים, וסידור מערכה ראשונה קדמת לסידור מערכה שניה של קטורת, ואם נתן אברים על מערכה של לילה הרי הקדים אברים לקטורת}}. מתניתין למצוה, מה צריכה ליה לעיכוב {{ירו&quot;מ-ביאור|ונשאר בשאלה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קידש ידיו ורגליו קדם עבודה}} ציץ מהו שירצה על טומאת ידים? {{שוליים|ב_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידיים, שאם קידש ידיו ועבד כל הלילה אינו צריך לקדש שוב בבוקר, וכן פסק הרמב״ם שאין הלינה פוסלת בידיים ורגליים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ידים מהו שיפסלו משם יוצא? ולאו מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: קידש ידיו ורגליו וניטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו {{ירו&quot;מ-ביאור|מדרבן}} מטבילן והן טהורות, יצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לא נפסלו משם יוצא {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נאמר שצריך לקדש שוב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואתיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אתיא}} כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם קידש ידיו ועבד כל הלילה אינו צריך לקדש ידיו שוב בבקר}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}צריכה ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם }}הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שהוא שאל כאן}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} דאמר {{שוליים|ב_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא וכר' יוחנן שקידש ידיו ורגליו היום לעבודת מחר הרי זה קידוש, שהלינה פוסלת בגוף ולא ביוצא מחוסר זמן; הרמב״ם פסק כך&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם פוסלת גם ביוצא. למאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים}}, ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם קדש בלילה לצורך עבודת היום}}? ולאו מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה קידוש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ב_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם (הלכות ביאת המקדש ה,ט; תמידין ומוספין ב,יב) שכהן העובד בתרומת הדשן חייב קידוש ידיים ורגליים מן הכיור באותה עבודה, ואין קידוש היום הקודם מועיל, כדעת חברייא בשם רבי יוחנן שהחמירו בעניין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו יכול לסמוך על מה שקידש ידיו ביום שקודם}}, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדם הלילה שקעו אותו בבור שלא יפסל בלינה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}} אמר, מכיון שמסר יום ללילה דייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתחילת הלילה פוסל לכן משקע לפני תחילת הלילה ומעלה ודיו}}. חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ט עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אמר רבי מנא, '''ותמיה אנא היך רבנן מדמין תרומת הדשן להקטרה ולא דמיא אלא לקמיצה'''? אם אתה כבר מדמה את זה למשהו אז זה יותר דומה לקמיצה, כן? שזה לדעת כולם קמיצה חייבת להיות ביד ימין, כן, שהרי גם בזה נאמר דרשה. כתוב '''והרים... אשר תאכל האש''' - '''והרים''' ואין '''והרים''' אלא בשיור. '''אשר תאכל''' - אין אכילה אלא בכזית. היה בכולו כזית מה יעשה? '''ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית, ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור'''. הוא חייב להשאיר משהו.

'''והרים אשר תאכל האש''', יכול עצים? '''תלמוד''' - '''עולה'''. אי עולה, יכול איברי עולה? '''תלמוד לומר אשר תאכל האש'''. הא כיצד? '''חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד'''.

'''מצוה להקדים אש לעצים, שנאמר וערכו עצים על האש'''. כלומר קודם תהיה אש ואחרי זה עצים. קידם עצים לאש, סידר עד שלא תרם - אז איך יכול לתרום עכשיו? אלא '''משחיל ותורם, מפרק ותורם''' - יש שתי אפשרויות.

רבי יעקב בר אחא אמר, חילפיי שאל קומץ שנתנו על גבי מערכת לילה מה הן? כלומר בעצם הוא לא ערך אש חדשה, מה הדין שלה? רבי ירמיה אמר, חילפיי שאל תמיד שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן?

שואלת הגמרא '''ולא מתני' היא'''? הרי זה מפורש. '''אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד'''. והרי סידור מערכה של קטורת קודם לאיברים. אם נותן את האיברים על מערכה של לילה, אז יוצא שהוא הקדים את האיברים לקטורת, אז לא יצא ידי חובה. אלא '''מתניתין למצוה, מה צריכה ליה לעיכוב'''? גם אני מסכים שיש מצווה שזה יהיה הסדר. השאלה מה יקרה אם הוא לא נהג ככה, בדיעבד.

'''ציץ מהו שירצה על טומאת ידים? ידים מהו שיפסלו משם יוצא'''? כלומר אם הוציא רק את הידיים, אדם שיוצא מהמקדש, כשהוא חוזר הוא צריך לטבול בכניסה. אבל אם הוציא רק את הידיים, מה הדין?

'''ולאו מתני' היא'''? '''קידש ידיו ורגליו וניטמו מטבילן והן טהורות, יצא לא נפסלו משם יוצא'''. זה מפורש, לא כתוב שצריך לקדש עוד פעם את ידיו ורגליו. ואתה אומר '''כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים'''. כלומר, שאם הוא קידש ידיו ועבד כל הלילה, אז לא צריך לקדש את ידיו שוב בבוקר.

'''מה צריכה ליה הכא'''? '''דאמר לינה פוסלת בידים, ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן'''? כלומר איש אומר שאינה פוסלת בידיים, השאלה אם גם יציאה פוסלת בידיים.

'''ולאו מתני' היא'''? '''קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר'''. הרי זה קידוש, ורואים מכאן שזה לא פוסל.

אמר רבי יוחנן '''תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים'''. כלומר, בעצם לפני השקיעה היו משקיעים את הכיור בבור שלא יהיה פוסל בלינה. אז לפני שהוא תורם את הדשן לצורך עבודת מחר, הוא מעלה את הכיור ומקדש ידיו ורגליו ולאחר מכן מחזיר את זה.

רבי חייה בר יוסף אמר, '''מכיון שמסר יום ללילה דייו'''. כי הוא סובר שרק תחילת הלילה פוסל, אז לכן הוא משקה לפני תחילת הלילה, מעלה כדי לתרומת הדשן ומשאיר אותו שם. הוא לא צריך עוד פעם להשקות אותו כיוון שרק תחילת הלילה זה מה שפוסל.

חברייא בשם רבי יוחנן אומרים לא, צריך את שניהם, כי גם עלות השחר גם כן פוסל, אז לכן הוא צריך להעלות מהבור. כלומר הוא משקה את זה לפני השקיעה, ובלילה כשהוא רוצה לתרום את הדשן הוא מעלה את זה ומקדש את ידיו ורגליו וחוזר ומשקה אותו בתוך הבור.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|ט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|ט ב}} 

{{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף י א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא י.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא י&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=46|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=37|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;19&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; משהוא מגביהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצורך תרומת הדשן}} הוא משקיעו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפסל}}. מתני' פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה, בלילה צריך לקדשן ביום {{ירו&quot;מ-ביאור| שעמוד השחר עושה לינה ולא תחילת הלילה}}, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימים}} אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד אחר שקידש ולא פסק, אף שעבר עליו הלילה אינו נפסל לעבודות שאינם תחילת עבודה, כגון הקטר חלבים ואיברים}}, אבל בתחילת עבודות צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשתא רבי חייה בר יוסף כמאן סבירא ליה? דלרבי לעולם הלינה פוסלת בהן ואפילו עסוק בעבודה, ולרבי אלעזר ברבי שמעון מיהת לתחלת עבודה צריך הוא לקדשן, ורבי חייה בר יוסף קאמר שאין הלינה פוסלת כלל בהן, וזה דלא כרבי ודלא כרבי אלעזר ברבי שמעון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|פתרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר}} מתני' קידש ידיו ורגליו ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך לקדשן בלילה {{ירו&quot;מ-הוסר|בשירי עבודות אבל }}{{ירו&quot;מ-הוסר|בתחילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} צריך לקדשן ביום דברי{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שרק תחילת הלילה פוסל}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} אומר אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות, אבל בתחילת עבודות צריך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שגם תחילת הלילה וגם סופו פוסלים בלינה}} פתר מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} קידש ידיו ורגליו ביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} צריך לקדשן בלילה בשירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד קדם ביום ולא פסק אלא המשיך להקטיר בלילה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל בתחילת עבודות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אם קידש ביום ופסק מלעבוד קדם הלילה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לקדשן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה לצורך עבודת הלילה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קידש}} בלילה צריך לקדשן ביום, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל יותר מזה ודאי ישן ושינה פוסלת}} אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשירי עבודות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד ברצף אחר שקידש ובעבודות כגון הקטרת אימורים}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|בין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} בתחילת עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם הפסיק ועבר עליו הלילה או עבודות שהם תחילת עבודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לחזור ולקדשן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חילפיי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ן בשירי עבודות}} אמר, כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור. מתני' פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חילפיי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדש בלילה, בלילה צריך לקדש ביום, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עוסק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת. תלמידוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חילפיי}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|הכיני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיני}} קידש ידיו ורגליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כו' שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת ובלבד מיום ללילה כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייא בר יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתחילת הלילה פוסל. תנן: בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם. בזמן שהן מרובין — רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה}} מה {{ירו&quot;מ-הוסר|בין }}בתוך ארבע אמות לכבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בתוך ארבע אמות למזבח? מן מה דתנינן מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש, הדא אמרה: בתוך ארבע אמות למזבח. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}, בפירוש תני לה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות למזבח זכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואם היו שנים שוים הממונה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש}} מהו הצביעו? הוציאו אצבע. הוציאו אחת מונין לו, שתים מונין לו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתים}} שלש אין מונין לו. מהו אין מונין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו? אין מונין לו}} כל עיקר {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא יוצא מהמעגל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אין מונין לו את היתירה {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר בשאלה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוציא}} ארבע הממונה מכה אותו בפקיע ובטל הפייס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מוציאין אגודל במקדש מפני הרמאין. אין אומר ממי {{ירו&quot;מ-הוסר|במקדש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחיל}} אלא {{שוליים|ב_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי בון בר חייה בשם התוספתא ״מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה״, ומכך למד הרמב״ם שהפייס מהלך לימין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הממונה היה&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף י עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
הרב תום ירושלמי מסכת, יומא דף י'. אומרת הגמרא, '''מתניתין פליגא על רבי חייה בר יוסף'''. ראינו שרבי חייא בר יוסף סובר שרק המעבר מהיום ללילה, רק זה פוסל, אבל לא עלות השחר. ואתה אומר, מוצאת בעיה שחולקת. תני כי '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה, בלילה צריך לקדשן ביום'''. משמע מכאן שעלות השחר הוא עושה לינה ולא תחילת הלילה. זה '''דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות'''. כלומר, אם הוא כבר עבד אחרי שהוא קידש ידיים פעם אחת, אז יותר הידיים לא נפסלות כל עוד שהוא עובד. '''אבל בתחילת עבודות צריך''', כלומר אם הוא לא עבד, מה שקרה קידש ידיו ורגליו ועבר הלילה, אז הוא צריך לחדש ידיים ורגליים.

רבי יוחנן סובר שגם בתחילת הלילה וגם סופה פוסלים מלינה, אז הוא פתר מתניתין כך. '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה''', זה בשירי עבודות. כלומר, אם הוא עבד קודם ביום אז הוא ממשיך בלילה, לא צריך לקדש ידיים ורגליים. אבל בתחילת העבודות, כלומר אם הוא קידש ידיו ביום והוא לא עבד עד הלילה אז צריך לקדש מחדש בלילה. '''בלילה צריך לקדשן ביום, דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים''', בתחילת עבודות - כיוון שהוא סובר שאין לינה פוסלת בידיים בשירי עבודות. כלומר, אם הוא עבד כבר קודם אחרי שהוא קידש ידיים, אבל בתחילת העבודות צריך לחזור ולקדשן.

רבי חייא בר יוסף, שהוא סובר שרק המעבר מהיום ללילה זה מה שפוסל, אבל לא עלות השחר, אז הוא פתר מתניתין ככה. '''קידש ידיו ורגליו ביום צריך לקדשן בלילה''', בלילה אין צריך לקדשן ביום. '''דברי רבי''', כי הוא סובר כמו שאמרנו שתחילת הלילה פוסל. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות, אבל בתחילת עבודות צריך''', כיוון שאין לינה פוסלת בידיים בין בשירי עבודות בין בתחילת עבודות.

רבי חילפיי אמר, '''כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור'''. כלומר אם השתמשו בכיור אז לינה לא פוסלת בו. אז '''מתניתין פליגא על רבי חילפיי'''. תני, '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדש בלילה, בלילה צריך לקדש ביום, דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עוסק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים''', משמע שבכיור זה פוסלת. תלמידוי דרבי יוחנן בשם רבי חילפיי, כך צריך להבין את המשנה. '''קידש ידיו ורגליו כו' שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת ובלבד מיום ללילה'''. כלומר, כי מה שגורם לפסילה זה המעבר מיום ללילה, ואז זה כמו רבי חייא בר יוסף שהוא סובר שתחילת הלילה פוסל.

מתרגם מתנן בראשונה כל מי שהיה רוצה לתרום את המזבח תורם, בזמן שהם מרובים רצים ועולים בכבש וכל הקודם את חברו לתוך הארבע אמות זכה. שואלת הגמרא '''מה בתוך ארבע אמות לכבש בתוך ארבע אמות למזבח'''? ומתרגמה, '''מן מה דתנינן מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש, הדא אמרה: בתוך ארבע אמות למזבח'''. אמר רבי יוסי ברבי בון, '''בפירוש תני לה רבי חייה כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות למזבח זכה'''. הלכה מפורשת.

ותאמר מתנן ואם הם שתיים שווים הממונה אומר להם הצביעו. שואלת הגמרא '''מהו הצביעו? הוציאו אצבע'''. עכשיו המשנה עוברת לעניין של הפייסות. '''הוציאו אחת מונין לו, שתים מונין לו''', שלוש אין מונים לו כלל. שואלת הגמרא '''מהו אין מונין כל עיקר אין מונין לו את היתירה'''? כלומר אין מונים לו כל עיקר, או אין מונים לו את היתרה. אומרת הגמרא לא נפשט, לא ענתה אם מונים לו, האם לא מונים לו בכלל, כלומר כאילו לא נחשב, מוציאים אותו מהמעגל, או שמונים רק אחת.

'''ארבע הממונה מכה אותו בפקיע ובטל הפייס'''. כלומר אם הוא הוציא ארבע מבטלים את הפיס. תנן '''אין מוציאין אגודל במקדש מפני הרמאין''', כי הם יכולים להוציא את האגודל ואת הזרת נניח, וזה ייראה כאילו שני אנשים. '''אין אומר ממי'''. כלומר הוא לא אומר ממי מתחיל, כי אז אנשים יכולים לחשב. הוא יכול לתכנן את מי הוא רוצה שיזכה. '''אלא הממונה היה מגביה מצנפתו של אחד מהן והן יודעין שממנו היה הפייס מתחיל'''. כלומר בעצם מגביה כובע של אחד והם יודעים שממנו מתחיל, ובעצם מישהו אחר אומר מספר. בעצם זה מערכת שכל אחד בוחר משהו ולא מתואמים. כלומר אחד אומר מספר ואחד מגביה הכובע ואז מתחיל המניין.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף י ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=48|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;20&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מגביה מצנפתו של אחד מהן והן יודעין שממנו היה הפייס מתחיל. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ש לומר שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבחר מספר כדי שיפול הפיס}} לאוהבו או לקרובו. כמין קובליים {{ירו&quot;מ-ביאור|מעגל}} היו עושין. כיצד היה הפייס מהלך? לימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לשמאל? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}}, מן מה דתני מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה, הדא אמרה: לימין הפייס מהלך. תלמידוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חילפיי}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|הכיני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיני}} לשמאל הפייס מהלך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הזוכה זוכה לימין, מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפייס שני פעמים מזה שלא עבר עליו הפייס אלא פעם אחת בלבד. מעשה באחד שקדם את חבירו בתוך ארבע אמות של מזבח, נטל חבירו את הסכין ותקעה בלבו. עמד לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי צדוק}} על מעלת האולם, אמר להן: שמעוני אחי בית ישראל, כתיב ([[דברים כא א|דברים שפטים כא א ב]]) כי ימצא חלל וגו' ויצאו זקיניך ושופטיך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל}}. אנו מאיכן לנו למוד? מן ההיכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מן העזרות? שרון כל עמא בכיין {{ירו&quot;מ-ביאור|התחילו כל העם לבכות}}, עד דאינון עסיקין בבכייה נכנס אביו של אותו התינוק, אמר להן: אני כפרתכם אדיין התינוק מפרפר ולא ניטמאת הסכין! מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים לגנאי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון למה מפיסים וחוזרים ומפיסים}}? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כדי לעשות פומפי {{ירו&quot;מ-ביאור|פרסום}} לדבר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנאמר בבית ה' נהלך ברגש}}. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תדע שכן הוא, הלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה, ולמה זכו בזה שני כהנים? אלא}} לעשות פומפי לדבר. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שהטיב חמש נרות}} {{שוליים|ב_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כריש לקיש, שחלוקת הטבה זו מדאורייתא, וכך נפסק ברמב״ם (הל' תמידין ומוספין ג, טז-יז) שמטיב שתי נרות בכניסה אחת ושתיים בכניסה שנייה, כלשון הפסוק ״בהיטיבו... יקטירנה״ המורה על חילוק הפעולה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שהטיב שתי הנרות האחרונים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונטל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נטל}} את הכוז ממעלה שנייה ויצא. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ולמה היה נכנס {{ירו&quot;מ-הוסר|לקטרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להטיב את הנרות}} שני פעמים? אלא כדי לעשות פומפי לדבר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלק הטבת הנרות לשנים}} דבר תורה הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שמדאוריתא צריך לחלק את הטבת הנרות לשנים ובאמצע ההטבה להקטיר את הקטורת ולא כדי לעשות פומבי}}. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|עבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} לה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך היתה כוונת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נכנסים שני כהנים אחד להיטיב ואחד להקטיר שיכנס רק אחד}} עובד להטיב ומקטיר {{ירו&quot;מ-ביאור|והוא גם ייטיב וגם יקטיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא לעשות פומבי}}.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ב|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב, וכך פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הפייס השני — מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, מי מעלה איברים לכבש: הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין. וי&quot;ג כהנים זוכין בו. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} משם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} כדרך הילוכו היה קרב.

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף י עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ותיקנו '''חשש שמא לאוהבו או לקרובו'''. כלומר הוא ידע, ברגע שהוא מוריד כובע מאחד ואז השני יבחר מספר שמתאים כדי שהקרוב שלו או האויב שלו ייבחר. ותיקנו '''כמין קובליים היו עושין'''. כלומר בעצם זה היה כמו מעגל בתוך מעגל, ואז ככה בעצם קשה מאוד לדעת איפה ייפול המספר. ובוחרים במספר גדול. בעצם חוזרים על זה כמה פעמים.

אומר תנן '''כיצד היה הפייס מהלך? לימין לשמאל'''? אמר רבי בון בר חייה, '''מן מה דתני מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה, הדא אמרה: לימין הפייס מהלך'''. תלמידוי דרבי יונה בשם רבי חילפיי, '''לשמאל הפייס מהלך''', בדיוק הפוך, דווקא לשמאל, כי '''הזוכה זוכה לימין'''. כלומר שמי שזוכה הולכים תמיד ימינה ובוחרים, ואז הזוכה אומר לזה משמאל להצטרף אליו. למה? כי '''מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפייס שני פעמים מזה שלא עבר עליו הפייס אלא פעם אחת בלבד'''. כלומר, הרי שהוא הולך לכיוון ימין אז על השמאליים הוא כבר עבר, אז בעצם אלה שהוא כבר עבר עליהם הפייס עדיף שהם יזכו ולא מי שעוד לא עבר עליו פייס. ואם הוא כבר עבר כמה פעמים, אז תמיד אלה שמשמאל עבר עליהם פעם אחת יותר מאלה שקדימה.

'''מעשה באחד שקדם את חבירו בתוך ארבע אמות של מזבח, נטל חבירו את הסכין ותקעה בלבו'''. '''עמד לו רבי צדוק על מעלת האולם, אמר להן: שמעוני אחי בית ישראל, כתיב כי ימצא חלל וגו' ויצאו זקיניך ושופטיך'''. '''אנו מאיכן לנו למוד? מן ההיכל מן העזרות'''? הפוסקים מסבירים כמובן שכל מה שהוא עושה פה זה רק לעורר את הלבבות, כי הרי פה יודעים מי הרוצח וכו'. אבל בעצם מה שהוא אומר להם - מאיפה אנחנו צריכים למדוד? ממי? מההיכל? כלומר משם הקדוש ברוך הוא, שנמצא בהיכל, או הכוהן שבעזרות?

'''שרון כל עמא בכיין, עד דאינון עסיקין בבכייה נכנס אביו של אותו התינוק, אמר להן: אני כפרתכם אדיין התינוק מפרפר ולא ניטמאת הסכין'''! ותני הגמרא '''מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים לגנאי'''. כלומר זה לא מראה על מעלה כמה הם הקפידו על הכלים, אלא זה מראה כמה הם זלזלו בחיים. וכן זה שאף אחד לא התעורר. כולם ראו בדברים שלו דברים פשוטים. אף אחד לא התעורר לחשוב איך אבא מגיע לכזה טמטום.

ותני הגמרא, תנן הפיס הראשון וזה הפייס הראשון. שואלת הגמרא למה מפייסים וחוזרים ומפייסים? הפיצו פעם אחת לכל העבודות. אמר רבי יוחנן, '''כדי לעשות פומפי לדבר'''. כלומר פרסום לדבר, שמא בעלי חיים ילכו ברגש. אמר רבי, תדע שכן הוא, הלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול גם לדשן את המנורה. אז למה זקוקים בזה שני כוהנים? לעשות פומפי לדבר.

תמן תנינן לאחר שהוא מטיב את חמש נרות אז הוא מניח את הכוז על מעלה שנייה ויוצא, ולאחר שהטיב את עשרה נרות החולים הוא מטיל את הכוז ממעלה שנייה ויוצא. אמר רבי יוחנן, '''ולמה היה נכנס שני פעמים? אלא כדי לעשות פומפי לדבר'''. שוב פעם שיהיה פרסום, וזוכים לילך ברגש.

רבי שמעון בן לקיש אמר '''דבר תורה הוא'''. זה גזירת הכתוב שחייבים לחלק את ההטבה לשני חלקים. דכתיב '''בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה'''. משמע שמחלקים את הטבת הנרות לשניים ובאמצע ההטבה מקטירים את הקטורת. '''מה לה רבי יוחנן'''? הרי רבי יוחנן סובר שזה רק עשו כדי לפרסם שיהיה פומבי. אם זה גזירת הכתוב, כתוב בהיטיבו את הנרות יקטירנה, משמע שבהכרח צריך לחלק את זה לשתיים. אומר, '''רבי יוחנן עובד להטיב ומקטיר'''. כלומר בעצם מיד אחרי שהוא מטיב הוא מקטיר. זה הכוונה.

ואז המשנה אומרת '''הפייס השני — מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, מי מעלה איברים לכבש''', והדרך שהיו מעלים את זה זה '''הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין'''. '''וי&quot;ג כהנים זוכין בו'''. '''אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משם רבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|י א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|י ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=51|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;21&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מניין לדישון המזבח הפנימי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת|תיאור=בנו של רבי אלעזר בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א טז|ויקרא ויקרא א טז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והסיר את מראתה בנוצתה}} והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן, אינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאמר אל מקום הדשן ד}}אם לקבע לו מקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|למראת העוף}} כבר כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשליך אותה}} אצל המזבח, אם ללמדך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על תרומת הדשן}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ינתן במזרחו של כבש {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר כתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} קדמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתרומת הדשן לא נאמר באיזה צד}}. אף הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו צריך שזה שמקום תרומת הדשן יהיה במזרח הכבש נ}}דרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגזרה שוה נאמר}} אצל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|במראת העוף ונאמר}} אצל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדישון מזבח החיצון}}, מה כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מראת העוף}} מזרחו של כבש אף כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומת הדשן}} מזרחו של כבש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן למה נאמר אל מקום הדשן אלא ללמד ששם נותן גם דשן של מזבח פנימי}}? {{שוליים|ב_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כד|&lt;span title=&quot;דאורייתא · הכרעה: נפסק להלכה שהדשן אסור בהנאה מהתורה (רמב״ם הל' מעילה פ״ב הט״ו והל' פסולי המוקדשין פי״ט הי״ג), והמחלוקת היא רק במקור הלימוד ואינה משנה את עצם הדין המוסכם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מניין שהוא אסור בהנייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו ד|ויקרא צו ו ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוציא את הדשן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחוץ למחנה אל}} מקום טהור, שיהא מקומו טהור {{ירו&quot;מ-ביאור|מהנאה כמו ובעל השור נקי, נקי מנכסיו שאסור בהנאה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} לא אמר כן, אלא מניין לדישון מזבח החיצון שהוא אסור בהנייה? תלמוד לומר אל מקום הדשן {{ירו&quot;מ-הוסר|שוהא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהא}} מקומו לעולם {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יטלנו משם}}. מניין לדישון מזבח הפנימי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז יט|ויקרא אחרי מות טז יט]]) והזה עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|באצבעו שבע פעמים וטהרו מכאן שצריך להזות על טהרו של מזבח וכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) והקטיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו אהרן קטרת סמים}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו שנאמר ב}}הזייה בגופו, אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו שנאמר ב}}הקטרה בגופו. מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה? קל וחומר, אם מזבח החיצון אסור בהנייה הפנימי לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} {{שוליים|ב_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שאין דין ״אשר תאכל האש״ נאמר אלא על מזבח החיצון, וכפי שפסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פ״ג ה״ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קטרת שכבת הוממה {{ירו&quot;מ-ביאור|נפסלת כמום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסור להחזירה לאש}} אפילו בקרטין {{ירו&quot;מ-ביאור|חתיכה חשובה של קטורת}} שאין כתיב {{ירו&quot;מ-הוסר|אוכלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר תאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שיאוכלו}} אלא על מזבח החיצון. {{שוליים|ב_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כו|&lt;span title=&quot;לא נפסק · הכרעה: הרמב״ם פסק כדעה שאין צריך דישון מיידי דווקא, אלא מדשן את הפתילות הכבויות בעת הטבת הנרות הרגילה, ואין חובה להשגיח ברציפות שלא יכבה נר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פתילה שכבת צריכה דישון מה מיד? תלמידוי ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר לולייני}} אמר, מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם צריך שידשן מיד}} צריך שיהא {{ירו&quot;מ-הוסר|מיצן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מציץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הזמן לראות שלא כבה שום נר}}. שמן מהו שיהא&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף יא'. נחזור על המשנה בדף הקודם, פרק ב' הלכה ב'. אז המשנה, הפייס השני, מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, ומעלה איברים לכבש: הראש והרגל, שתי הידיים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, שתי הדפנות, הכרעיים, הקרביים, הסולת והיין. שלושה עשר כוהנים זוכים בו. אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא בשם רבי יהושע, כדרך הילוכו היה קרב.

אומרת הגמרא, מניין לדישון המזבח הפנימי? אמר רבי בסיה בשם רבי אלעזר, דכתיב, '''והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן'''. הרי לכאורה לא צריך לומר אל מקום הדשן, כי אם לקבוע לו מקום למוראת העוף, הרי כבר כתיב, '''אצל המזבח'''. ואם ללמד על תרומת הדשן שתהא במזרחו של כבש? ששם הרי כתוב, דכתיב &quot;קדמה&quot;, ותרומת הדשן לא נאמר באיזה צד. אז אולי זה בא לומר שתרומת הדשן תהיה בקדמה? גם זה לא צריך. למה? כיוון שזה נדרש בגזרה שווה. נאמר '''אצל המזבח''' במוראת העוף ונאמר '''אצל המזבח''' של מזבח החיצון. מה כאן מוראת העוף במזרחו של כבש, אף כאן תרומת הדשן במזרחו של כבש. אז לא צריך לומר את זה. אם כן, למה נאמר אל מקום הדשן? אלא ללמד ששם נותנים גם דישון מזבח הפנימי.

אומרת הגמרא, מניין שהוא אסור בהנייה? רבי אילא בשם רבי אלעזר, דכתיב, '''מקום טהור'''. מה זה מקום טהור? שיהא מקומו טהור. זה יהיה טהור מהנייה, כמו שאנחנו אמרנו לגבי השור, &quot;ובעל השור נקי&quot; - שור נגח שנעשה בו הנאה, אז גם כאן &quot;טהור&quot; - שנעשה בו הנייה.

רבי זעירה בשם רבי אלעזר לא אמר כן, אלא מניין למזבח החיצון שהוא אסור בהנייה? תלמוד לומר '''אל מקום הדשן''' - שיהא מקומו לעולם, זה המקום שלו, לא יטו אותו משם.

מניין לדישון מזבח הפנימי? כתיב, '''והזה עליו''' - ואצבעו שבע פעמים, מכאן שצריך לעשות על טהרו של מזבח, שצריך להיות נקי. וכתיב, '''והקטיר''' - עליו האש בקטורת עשנים. מה עליו שנאמר בה זה בגופו, אף עליו שנאמר בהקטרה בגופו.

מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה? קל וחומר, אם מזבח החיצון אסור בהנייה, הפנימי לא כל שכן?

אמר רבי זעירה בשם רבי חנינה, קטורת שכבתה, הוא מה? כלומר, היא יושבת כאילו פסולה כמו בעל מום, ואסור להחזירה לאש אפילו בקרטין - אפילו אם יש חתיכה חשובה של קטורת. למה? כיוון שאין כתיב &quot;אשר תאכל האש&quot; אלא במזבח החיצון. כלומר, רק במזבח החיצון, כל עוד שהם לא הוקלו, צריך להחזיר אותם למזבח. אבל במזבח הפנימי, ברגע שכבו, גמרנו, לא מחזיר אותם, נחשב כמו בעל מום.

פתילה שכבתה צריכה דישון, גם כן אותה צריך להסיר. ואומרת הגמרא, מה, מיד? מהיכן שזה כבה מיד חייב להוציא את זה? תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמר, מעתה, אם אתה אומר שצריך מיד, אז צריך שיהא מציץ כל הזמן לראות שלא כבה שום נר.

שואלת הגמרא, שמן מהו שיהא צריך דישון? כלומר, האם צריך להסיר את השמן אחרי שכבה הנר? מילתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אמר, שמן צריך דישון. דרבי שמואל בר רב יצחק בעי, מעתה, באחד בתקופת טבת מחצי לוג לכל נר, ובאחד בתקופת תמוז מחצי לוג לכל נר? עכשיו, אם היה יכול להוסיף על זה שמן ולא צריך להוציא את השמן, אז מה השאלה? כן, נותנים חצי לוג וזה מתאים ליום הכי ארוך, ללילה הכי ארוך, וכל שאר הימים פשוט ממלא את זה, משלים את החסר. אז מזה שהוא שאל, כנראה צריך כל פעם מחדש להסיר את מה שנשאר.

אמר רבי יוסה, אין מן הדא לית שמע מינה כלום, דתנינן תמן, בן בבי על הפקיע - שמזייג את הפתילות, כלומר, הוא מתאים את עובי הפתילות לאורך הלילה, שייגמר השמן בכל יום, ומכאן אף פעם לא נשאר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=52|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=41|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;22&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; צריך דישון? מילתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} אמר {{שוליים|ב_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסה שהשמן טעון דישון בכל בוקר ללא קשר לכמות שנותרה, כפי שפסק הרמב״ם (תמידין ומוספין ג, יב) שכל בוקר מדשנים את הנרות ומסירים כל שיירי השמן והפתילות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שמן צריך דישון. ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} בעי, מעתה בא' בתקופת טבת {{ירו&quot;מ-ביאור|שהלילות ארוכים}} מחצי לוג לכל נר, באחד בתקופת תמוז {{ירו&quot;מ-ביאור|שהלילות קצרים}} מחצי לוג לכל נר {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם לא היה צריך לדשן ולזרוק את השאריות לא היה מקשה, שהרי היה יכול בכל יום להוסיף מה שחסר}}? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, אין מן הדא לית שמע מינה כלום, דתנינן תמן בן בבי על הפקיע שהיה מזייג את הפתילות {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה מתאים את עובי הפתילות לאורך הלילה בכדי שיגמר השמן בכל יום תנן. הכא כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ותנן התם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מסכת תמיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודם לקטורת}} הכא את אמר מיטיב ואחר כך מקטיר, והכא את אמר מקטיר ואחר כך מיטיב! אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ואומרת הגמרא, תנן הכא, כל שבעת הימים הוא זורק את הדם, מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות. כלומר, הסדר פה זה זריקת הדם, הקטרת קטורת, הטבת נרות. ותנן במסכת תמיד, דם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטורת. אז לכאורה הטבת נרות קודמת לקטורת. אז איך, למה, '''הכא את אמר מיטיב ואחר כך מקטיר, והכא את אמר מקטיר ואחר כך מיטיב'''?

אמר רבי יוחנן, תמיד רבי שמעון מצפה היא. כלומר, זה תנא יחידי. התנא של מסכת תמיד הוא תנא יחידי, המשנה שלנו היא לא כמותו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; תמיד ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון איש המצפה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} היא. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ולא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כל מסכת תמיד}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}צריכין {{ירו&quot;מ-ביאור|רק דברים שהיו קשים}} לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לגבי המתנות נאמר שנותן שתים שהן ארבע ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון איש המצפה}} סובר שנותן על קרן מזרחית צפונית אחר כך מערבה ואחר כך דרומה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: מדות ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן יעקב}} היא. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} ולא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כל מסכת מידות}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מילין דצריכין {{ירו&quot;מ-ביאור|רק דברים שהיו קשים}} לרבנן. מה טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון איש המצפה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שמטיב ואחר כך מקטיר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כז כא|שמות תצוה כז כא]]) מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערוך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר, שלא יהא שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודה אחרת מהערב עד לבקר שלמחרת}} אלא הטבת נרות בלבד. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמסקנת הירושלמי שהזוכה בפייס שחרית זוכה לעצמו גם בבין הערביים, כפי שהביא הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים, אלא אמרו: מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים. והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים? הזכה זכה לעצמו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר כהנא}}: תיפתר {{שוליים|ב_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון רבי יוחנן בר נפחא בירושלמי, וכך הכריע הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ט&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהיתה {{ירו&quot;מ-הוסר|השבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שבשבת מחלפים המשמרות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פיס}} אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|על תמיד של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שחר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הבא ואחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}משמר היוצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופיס אחד לתמיד של בין הערבים למשמר הנכנס}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שלא גזרו על שני גזירין בשחרית, כמבואר במשנה שהקרבנות היחידים הטעונים שני גזירי עצים הם התמיד של בין הערבים, וכך פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הוסר|איל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד}} קרב {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשעה}} בין הערבים באחד עשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנים בידם שני גזרי עצים}} ולא אמר בשחרית כלום. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} בעי, ולמה לא גזרו על שני גזירין בשחרית? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}, ולא שמיע {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לא גזרו על שני גזירין בשחרית? ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתני' אמרה כן. וחזר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ואמר, אין דו שמיע אלא כאינש דשמע מילא ומקשי עלה {{ירו&quot;מ-ביאור| הוא אכן הוא שמע אלא כאדם ששמע ושואל למה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר שמי}} בעי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שימי}}, למה גזרו על שני גזירין בין הערבים ולא גזרו על ב' גזירין בשחרית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני ו}}י&quot;ג {{ירו&quot;מ-הדגשה|כהנים}} זכין בו, ותני עלה פעמים בארבעה עשר פעמים בט&quot;ו פעמים בט&quot;ז לא פחות ולא יתר. כדרכו {{ירו&quot;מ-הוסר|בתשעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בי&quot;ג}} ובחג ביד אחד צלוחית של מים הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|עשרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|י&quot;ד}}, בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בט&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| באחד עשר}} שנים בידם {{ירו&quot;מ-הוסר|שנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} גזירי עצים, ובשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בט&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| באחד עשר}} שנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי ארבעה עשר }}ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ט&quot;ז}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת בשחר היו מקריבים את התמיד ואת המוספים, את הנסכים — סלת בלולה בשמן ויין, ואת החביתין, ואת בזיכי הלבונה של לחם התמיד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא יג יד|ויקרא צו יג יד]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|ששה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו}} עש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב על מחבת בשמן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מטוגנת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשה מרבכת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוטה ברותחין}} תביאנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפויה וחוזר ומטגן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחת פתים תקריב ריח ניחוח לפני ה}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|המילים תביאנה ותקריב מיותרות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשו חכמינו זכרונם לברכה תביאנה להקדים מנחת כהן גדול}} לפני המוספין, וכשהוא אומר&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''תמיד ד' רבי שמעון איש המצפה היא'''. בדף הקודם סיימנו בשאלה, אמרנו שזה במשנה כתוב שכל שבעת הימים הוא זורק את הדם, הוא מקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות. משמע שהטבת נרות אחרי הקטרת הקטורת, ואילו במסכת תמיד כתוב הפוך. כתוב שדם התמיד קודם להטבת נרות, נרות קודם לקטורת. אז פה אתה אומר שקודם כל מיטיב ואחרי זה מקטיר, ופה אתה אומר מקטיר אחר כך מיטיב.

אמר רבי יוחנן: מסכת תמיד מי שנה את זה — רבי שמעון איש המצפה, כן, הוא דעת יחיד. '''אמר רבי יעקב בר אחא ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן'''. כלומר בעצם לא את כל מסכת תמיד שנה רבי שמעון איש המצפה, אלא רק העניין הזה, מה שכל דבר שחכמים התקשו בו אז אמרו שהוא אמר את זה. כי הרי לגבי המתנות, קורבן תמיד זה קורבן עולה, וקורבן עולה לפי חכמים נותנים שתיים שהן ארבע. ואילו רבי שמעון איש המצפה סובר שנותנים שתיים, נותנים ארבעה. כמו בעצם עולה בשתי קרנות, אבל נותנים ארבע מתנות. במזרח ואחרי זה בצפון, מערב ואחרי זה דרום. אז בעצם לכן אומרים שלא הכל זה רבי שמעון איש המצפה, אלא רק בדברים שלא הבינו, שלא הסתדרו עם שאר המסכתות, אז אמרו שזה הוא. '''חזקיה ורבי אחא בשם רבי אבהו''' אמרו דבר דומה.

'''מדות ד' רבי אלעזר בן יעקב היא'''. '''אמר רבי יוסי ברבי בון ולא כולה אלא מילין דצריכין לרבנן'''. גם שם לא כל מסכת מידות זה רבי אלעזר בן יעקב, אלא כל דבר שמתקשים בו תלו בו.

שואלת הגמרא: מה טעמא ד' רבי שמעון איש המצפה? למה הוא אומר שההקטרה היא אחרי ההטבת נרות? אז אומרת '''בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה''', מכאן שמטיב ואחרי זה מקטיר. '''רבי אחא ורבי חיננא בשם רבי שמעון ברבי טעמון דרבנן'''. למה חכמים אומרים שקודם כל מקטיר ואחרי זה מיטיב? דכתיב '''מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר'''. שלא יהיה לך שום עבודה אחרת מהערב עד הבוקר שלמחרת אלא הטבת נרות בלבד. אז זה שהטבת נרות היא צריכה להיות המלאכה האחרונה, ולכן קודם כל מקטיר ואחרי זה הטבת נרות.

'''אמר רבי יוחנן: לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים, אלא אמרו מי שזכה בשחרית יזכה בין הערביים'''. שואלת הגמרא: '''והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים, הזכה זכה לעצמו'''. הרי מכאן ששייך פייס לצהריים בין הערביים. '''חזקיה בשם רבי בון בר כהנא: תיפתר שהיתה אחד משמר היוצא'''. הרי בשבת מתחלפים המשמרות, אז הפייס הראשון עשו למשמרת, כן, אז עשו את התמיד של שחר למשמר היוצא, ופייס חדש עשו לתמיד של בין הערביים למשמר נכנס.

'''אמר רבי יוחנן: לא גזרו על שני גזירין בשחרית'''. כלומר בבוקר לא היו מביאים שני גזרי עצים, רק בין הערביים. '''אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן''': דתנן '''בכל יום קרב בין הערבים באחד עשר''', שניים בהם שני גזרי עצים. עכשיו הוא לא אמר בשחרית כלום, הוא לא אמר שגם שחרית יש שניים בהם שני גזרי עצים. אז רואים מכאן שרק בין הערביים מביאים את זה.

'''רבי שמי בעי''': ולמה לא גזרו על שני גזירין בשחרית? '''אמר רבי מנא''': ולא שמיע רבי שמי דאמר רבי יוחנן לא גזרו על שני גזירין בשחרית? '''ואמר רבי יוסי מתניתין אמרה כן'''. וחזר רבי מנא ואמר, אין דו שמיע, ובתר כן שמע את זה, אלא כי דיש שמע מילא ומקשי עלה, ובתר כן שאל למה. והרי בעי רבי שימי למה גזרו שני גזירין בין הערביים ולא גזרו על שני גזירין בשחרית? כלומר הוא הכיר את הדין, הוא ידע מה המקור של זה, הוא שאל למה.

'''י&quot;ג זכין בו''', כך כתוב לגבי קורבן תמיד. '''ותני עלה פעמים בארבעה עשר פעמים בט&quot;ו פעמים בט&quot;ז לא פחות ולא יתר'''. '''כדרכו''' — בתשעה. '''ובחג ביד אחד צלוחית של מים הרי''' עשרה. בחג סוכות יש ניסוך המים, יש אחד שמחזיק צלוחית מים. '''בין הערבים שנים בידם גזירי עצים''' — כלומר יש לנו חוץ מהעשרה, עוד שניים בהם שני גזרי עצים. '''ובשבת שנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים''', אז ביחד זה חמישה עשר. '''ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים הרי''' שישה עשר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=55|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=43|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; תקריב {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}לאחר הנסכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|של תמיד של שחר}}. אית תניי תני קודם לנסכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא פלגי}} מאן דאמר קודם לנסכים קודם {{שוליים|ב_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כסדר שבסוגיית הירושלמי שסלת קודמת לחביתין, וחביתין קודמין לבזיכין וליין, משום כלל התדיר קודם ודין הקרבה לאישים קודם לספלים; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לנסכי יין מאן דאמר לאחר נסכים לאחר נסכי סלת. סלת קודמת לחביתין אף על פי שזה לאישים וזה לאישים זה קרבן יחיד וזה קרבן צבור. חביתין קודמין לבזיכין, אף על פי שזה קרבן יחיד וזה קרבן צבור, זה תדיר וזה אינו תדיר. חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים. בזיכין ויין מי קודם? ולא מתניתא היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} לבונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדמת}} ליין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי דמי}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבריתא שאמרה שלבונה קדמת ליין זה כשהיין והלבונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לקרבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבן}} יחיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|והלבונה קדמת כיוון שהיא לאישים כי מספקא לן}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי קדם בששניהם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לקרבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבן}} ציבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל החזה והגרה ושתי הדפנות והקרביים אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדרך הילוכו היה קרב}}. כיני מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרך הילוכו היה קרב}} הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|בן עזאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט יח|שמות תצוה כט יח]]) והקטרת את כל האיל המזבחה, כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח. הראש והרגל ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי הרגל צריכה להיות אחרונה}}? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| כדרך הילוכו}} פשט ראשה עקר רגלה.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ג|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי ״חדשים לקטורת בואו והפיסו״, וכן פסק הרמב״ם שהקטורת מחלקים לחדשים שלא הקטירוה מעולם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו {{שוליים|ב_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חנינה שמימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה וכן למחתה, כמוכח ממשנתנו ״חדשים לקטרת״ ומדין ״מי שזכה בקטורת... אף את למחתה״, וכך פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;רביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: חדשים לקטרת בואו והפיסו. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} וכן למחתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמי שזכה במחתה לא משתתף עוד בפיס}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתה אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שהמקטיר היה מתברך}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב ישימו קטורה באפיך וכתיב}} ([[דברים לג יא|דברים וזאת הברכה לג יא]]) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה. מעשה באחד שיבשה זרועו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נעשה בעל מום בכך}} ולא הניחה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הסכים לוותר}} לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ד|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יתר. כיצד? עצמו בתשעה בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי עשרה, בין הערבים באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים, בשבת באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים {{שוליים|ב_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי - איל בי״א כוהנים ופר בכ״ד, כמנוי חלוקת הבשר, הקרביים, הסולת והיין; כך נפסק ברמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ו הלכות יז-יח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;איל קרב באחד עשר

&lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו יודעים שבשחר היו מקריבים את התמיד ואת המוספים ואת הנסכים, שזה סולת בלולה בשמן ויין, ואת החביתין של כהן, מנחת כהן גדול, ובזיכי הלבונה שלחם הפנים. '''עשר תביאנה' לפני המוספין, וכשהוא אומר תקריב לאחר הנסכים'''. כלומר שתהיה אחר הנסכים של תמיד של שחר. '''אית תניי תני קודם לנסכים'''. מהשורה זה דווקא זה קודם ולא פליג. אימתי אמרה קודם נסכים? '''מאן דאמר קודם לנסכים קודם לנסכי יין'''. אימתי אמרה לאחר נסכים? '''מאן דאמר לאחר נסכים לאחר נסכי סלת'''.

'''סלת קודמת לחביתין'''. למה? כי '''אף על פי שזה לאישים וזה לאישים זה קרבן יחיד וזה קרבן צבור'''. נכון, זה כהן גדול, אבל בכל אופן זה קורבן יחיד. '''חביתין קודמין לבזיכין, אף על פי שזה קרבן יחיד וזה קרבן צבור, זה תדיר וזה אינו תדיר'''. זה כל יום עושים את זה וזה רק בשבת. '''חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים'''. כלומר למרות שזה קורבן ציבור, אבל החביתין זה לאישים ואילו היין זה לספלים.

'''בזיכין ויין מי קודם? ולא מתניתא היא לבונה ליין''' — '''כאן יחיד כאן ציבור'''. כאן במתניתא שאמר שלבונה קודמת ליין מדובר שהיין והלבונה זה קורבן יחיד, אז הלבונה קודמת כיוון שזה לאישים. כי מספקא להון כאן ששניהם קורבן ציבור, כלומר יש לנו יין ובזיכין ששניהם קורבן ציבור, מה הדין? ואיתא גמרתן נשאר בשאלה.

'''כיני מתני' הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל'''. '''אמר רבי יוחנן טעמא ד' בן עזאי''': '''והקטרת את כל האיל המזבחה''', כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח. ולכן ככה מעלים אותו לפי סדר האיברים כשהוא הולך.

'''הראש והרגל ואת אמר הכין'''? איך זה, מה זאת אומרת דרך הילוכו? הראש והרגל... הרי הרגל צריכה להיות אחרונה, כי הרגל האחורית צריכה להיות אחרונה. '''אמר רבי מנא: פשט ראשה עקר רגלה'''. דרך הילוכו הכוונה איך שהיא הולכת, לא מבנה הגוף שלה, וכשהיא הולכת קודם כל היא מזיזה את הראש ואז מזיזה את הרגל האחורית וכך היא ממשיכה להתקדם.

'''מתני': הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו רביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח'''. '''גמ': אמר רבי חנינה מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה'''. כלומר קרה שאדם הקטיר כמה פעמים — אנחנו יודעים שכהן גדול יכול להקטיר מה שהוא רוצה, אבל הכוונה לא היה בפייס. אדם שהיה פעם אחת בפייס יותר לא הפיס לגבי הקטורת.

'''אמר רבי יוסה מתני' אמרה כן''': '''חדשים לקטרת בואו והפיסו'''. חדשים הכוונה אנשים שאף פעם לא הפיסו בקטורת, לא זכו אף פעם בקטורת שעברו. '''אמר רבי חנינה וכן למחתה'''. כלומר גם המחתה, מי שזכה במחתה גם כן לא משתתף בפייס. '''אמר רבי יוסה מתניתה אמרה כן''': '''מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה'''. כלומר אתה תצטרף אליי למחתה. '''נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם'''.

מניין שהמקטיר היה מתברך? אז למה אמר: '''רב אמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה'''. רואים מכאן שהקדוש ברוך הוא מברך את מי שמקטיר את הקטורת. '''מעשה באחד שיבשה זרועו''' — ובעצם הוא לא נעשה בעל מום בגלל זה, אבל הוא '''לא הניחה''' — למרות שהיד שלו הייתה חצי משותקת, הוא לא הסכים לוותר על הקטורת, כי '''לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=44|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; הבשר בחמשה {{ירו&quot;מ-ביאור|הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות}} הקרביים והסולת והיין שנים שנים. פר קרב בעשרים וארבעה: הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} — הראש באחד והרגל בשנים, העוקץ {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} — העוקץ בשנים {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} בשנים, החזה והגרה — החזה באחד והגרה בג' שתי ידות בשנים ושתי דפנות בשנים הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה. {{שוליים|ב_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ב_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#ב_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא דרבי יהודה בן בתירא שבקרבן יחיד מספיקים שני כהנים, מדין ״תפשת המרועט תפשת״, כברייתו של רבי עקיבא בירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; במה דברים אמוריםבקרבנות {{ירו&quot;מ-הוסר|בקרבנות }}צבור, אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב. הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים}} וערכו יכול מאה יכול מאתים? אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט תפשתה המרובה לא תפשת תפשת את הממועט תפשת. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}} אומר שתי מדות {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי מידה}} אחת כלה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול למלא את כולה במה שרוצה למדוד}} ואחת שאינה כלה, הכל מוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ין במידה כלה ואין מוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ין במידה שאינה כלה. {{ירו&quot;מ-הוסר|אר נחמיה ו }}כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}י{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}} ([[ויקרא טו כה|ויקרא מצורע טו כה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואשה כי יזוב זוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימים רבים}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מודין במידה שאינה כלה}} אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}} וכי מה בא הכתוב לפתוח {{ירו&quot;מ-ביאור|שנדע}} או לנעול? לא בא לנעול אלא לפתוח. אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ימים עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} אינן אלא מאה {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} מאתים {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} אלף {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} ריבוא? וכשאתה אומר ימים שנים פתחת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר משום {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יודה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ימים שנים יכול ימים הרבה? אם מרובין הן והלא כבר נאמר רבים, הא לא דיבר אלא בימים מועטים. וכמה הן? הוי אומר שנים. רבים {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} יכול רבים עשרה? אמר ימים ואמר רבים, מה ימים מיעוט ימים שנים אף רבים מיעוט רבים {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}}. יכול שנים {{ירו&quot;מ-הוסר|וג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושלושה}} הרי חמשה? וכי נאמר ימים ורבים? והלא לא נאמר אלא ימים רבים! הא כיצד? הרבים הללו יהו מרובין על שנים, וכמה הן? הוי אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}}. וערכו בני אהרן יכול מאה? תלמוד לומר וערך הכהן אותם. אי וערך הכהן אותם יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר וערכו. הא כיצד? כהן אחד עורך שני איברים. וכמה הן איברים? עשרה ואחד בקרבים, נמצא הטלה עולה בששה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים, מלמד שהטלה עולה בששה הכהנים. לרבות הקרחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זה מום הפוסל בכהנים}} דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}. והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הפרשה}} בבן הבקר הכתוב מדבר? מה {{ירו&quot;מ-הוסר|תל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיתה לאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא טלה}} הכתוב מדבר? {{אמורא-ירו&quot;מ|שמעון בר אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: נאמר כאן עריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים}}&lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר, כלומר מספר הכוהנים, לא פחות ולא יותר. כיצד? עצמו בתשעה. בחג, ביד אחת שלושית של מים, אז הרי עשרה. בחנוכה, באחד עשר. למה? כי עצמו בתשעה ועוד שניים בידם שני גזרי עצים. בשבת זה באחד עשר, עצמו בתשעה ושניים בידם שני בזיכי הלבנה של לחם הפנים. בשבת שבתוך החג, אז ביד אחת שלושית של מים, אז ביחד זה שנים עשר.

'''האיל קרב באחד עשר'''. '''הבשר בחמישה''', כי הבשר זה ממש כמו קורבן תמיד. הראש והרגל כהן אחד, שתי ידיים בכהן אחר, העוקץ והרגל עוד כהן, החזה והגרה עוד כהן, שתי הדפנות בעוד כהן. ביחד חמישה כוהנים, זה רק את הבשר. עכשיו '''הקרביים והסולת והיין שנים שנים''', כל אחד עם שני כוהנים, אז זה יוצא ביחד עוד שישה. אז חמישה ועוד שישה זה אחד עשר.

'''פר קרב בעשרים וארבעה''', כי '''הראש באחד והרגל בשנים''', ביחד זה שלושה. '''העוקץ בשנים בשנים''', אז זה שלושה ועוד ארבעה, זה שבעה. '''החזה באחד והגרה בג''''', אז זה שבעה ועוד ארבעה זה אחד עשר. '''שתי ידות בשנים''', אז זה שלוש עשרה. '''שתי דפנות בשנים''', זה חמישה עשר. '''הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה''', כלומר עוד תשעה כוהנים, ביחד עשרים וארבעה.

'''במה דברים אמורים בקרבנות צבור, אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב''', כלומר אפילו כהן אחד יכול להקריב הכול. '''הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוה'''.

כתיב &quot;וערכו&quot; - בני אהרן מקריבים. '''וערכו יכול מאה יכול מאתים?''' אמר רבי עקיבא, '''כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט, תפשתה המרובה לא תפשת, תפשת את הממועט תפשת'''. כי בכלל המועט - בכלל גם המרובה. זאת אומרת, אם הוא יבוא ויתפוס את המעט אי אפשר להוציא ממנו את זה, ואם הוא יתפוס את המרובה יגידו לו אולי פחות. לכן בעצם תפסת ממועט תפסת, תפסת מרובה לא תפסת.

אומרת הגמרא, תני רבי יהודה בן בתירה אומר: '''שתי מדות, אחת כלה ואחת שאינה כלה'''. אם יש לך שני כלי מדידה, אחת שיש לה שיעור שאתה יכול למדוד בה, והשנייה אין לה שיעור, כלומר כמה שתשים בה לא-פעם מתמלאת. אז ודאי ש'''הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה'''. זה בעצם אותו ביטוי בצורה אחרת.

כתיב &quot;ימים רבים&quot;. אמר רבי נחמיה, '''וכי מה בא הכתוב לפתוח או לנעול?''' כלומר הכתוב בא ללמד אותנו שנדע, או שהוא בא להגיד משהו סתום? מסתמא '''לא בא לנעול אלא לפתוח''', שהתורה באה ללמד אותנו את ההלכות. '''אם אומר ימים עשרה אינן אלא מאה מאתים אלף ריבוא'''? '''וכשאתה אומר ימים שנים פתחת''', עכשיו זה מובן.

רבי מנא אמר משום רב יודה: '''ימים שנים יכול ימים הרבה''', מי אמר שהם רבים? '''אם מרובין הן והלא כבר נאמר רבים''', כתוב אחרי זה &quot;ימים רבים&quot;, אז לא צריך אם באמת מדובר ברבים, '''הא לא דיבר אלא בימים מועטים'''. '''וכמה הן? הוי אומר שנים'''.

'''רבים יכול רבים עשרה?''' אומר לא, '''אמר ימים ואמר רבים, מה ימים מיעוט ימים שנים אף רבים מיעוט רבים''' שלשה. '''יכול שנים הרי חמשה?''' '''וכי נאמר ימים ורבים? והלא לא נאמר אלא ימים רבים!''' '''הא כיצד? הרבים הללו יהו מרובין על שנים, וכמה הן?''' איבעיא להו שלשה.

כתוב '''וערכו בני אהרן יכול מאה? תלמוד לומר וערך הכהן אותם'''. כלומר כהן אחד. '''אי וערך הכהן אותם יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר וערכו'''. '''הא כיצד? כהן אחד עורך שני איברים'''. עכשיו '''וכמה הן איברים? עשרה''', ואחד בקרבים. אז אם כן, קיבלנו שחמישה כוהנים מקריבים את הבשר ואחד בקרביים. '''נמצא הטלה עולה בששה, דברי רבי ישמעאל'''.

רבי עקיבא אומר דרך אחרת להגיע לשישה: '''וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים, מלמד שהטלה עולה בששה הכהנים'''. ואחר &quot;הכהנים&quot; '''לרבות הקרחים דברי רבי יודה''', כלומר להגיד שקרחת לא פוסלת בכהנים, זה לא מום פוסל.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=60|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ונאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|להלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד}} ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) וערך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|העלה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ן אותם}}. מה עריכה שנאמר להלן בתמיד של שחר הכתוב מדבר, אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר. {{אמורא-ירו&quot;מ|עולא בר ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: אינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגזרה שוה אלא על כרחך מדובר בתמיד של שחר דכתיב}} ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו עצים על האש, וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש}} ממשמע שנאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתחילה}} וערכו אין אנו יודעין שהן שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא נמנו}} ואת דרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ללמד שמיד אחר עריכת העצים בבקר ערכו את הנתחים הללו ועל כרחך מדובר בקרבן תמיד}}? ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: איל קרב באחד עשר}}, יכולין הם ג' להעלותו ולמה איל קרב בי&quot;א? אלא כדי לעשות פומפי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פר קרב בעשרים וארבעה}} רבנן דקיסרין אמרי, מפני מה פר קרב בכ&quot;ד? כדי לעשות פומפי לדבר על שם בבית אלהים נהלך ברגש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף שמהפסוק}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים — למדנו לתמיד שקרב בשישה, פשוטו של פסוק מדבר על הפר}} ואת דרש: וערכו שנים, בני אהרן שנים, הכהנים שנים, מיכן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה.

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ב|יג ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק בראשונה&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שני|ראשון|שלישי}}</text>
      <sha1>a94qhw8la2709lc48umjn7btola4dv5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק שלישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706151</id>
    <revision>
      <id>3084427</id>
      <parentid>3076312</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="174351" sha1="n8ba7gvd0fqxiqsiod2e9rjx8rdsj3h" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שלישי|שני|רביעי}}
==פרק שלישי – אמר להן==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא יג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_יג.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_א|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר בורקי {{תנא-ירו&quot;מ|מתיה בן שמואל}} אומר {{שוליים|ג_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהכרעת הירושלמי שעד אחד נאמן בזה, כדין נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פי עד אחד, שהדבר ניכר ומתברר לאחר מכן, וכן פסקו הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פ״א ה״ב ובהלכות עבודת יום הכיפורים פ״א ה״ח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מהו {{ירו&quot;מ-הוסר|בורקי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברקאי}} ברקת {{ירו&quot;מ-ביאור|ניצוצות אור}} תמן {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברקא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הנהר}} מנהרא ועד אחד נאמן שנייא היא הכא שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ין את}} יכול לעמוד עליו וחש לומר {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא חוששים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} עד ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליל ונפק {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מנהרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהוא יעלה לבדוק כבר יאיר}} חכימא היא {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מילתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ניתן לדעת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם גם קדם היה אור}} אמר עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר עד אחד}} חשיכה מוצאי שבת מטלטלין {{ירו&quot;מ-הוסר|אותו }}על פיו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטלטל על פומה דמלייתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נשים שהיו ממלאות מים מיד במוצאי שבת, שנהגו לשאוב מים מיד בצאת השבת לפי שהיתה מסורת שבארה של מרים עולה באותו רגע בכל המעינות, ומי שיזכה לשתות מאותם מים יבריא מכל החוליים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתנייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטלטל על פי איכרי דזהרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שם מקום}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מטלטל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מל}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|פי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| פום מלויתא ר מתניה מטלטל על פום איבריתא דזהרא ר אמי מטלטל על פום}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נשייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נשים}} דאמרן שמשא הוות על סוסיתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשעה שנולד}} ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שואלים האם האיר כל המזרח}} עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא בחברון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבחברון}} והוא אומר הין בא להזכיר זכות אבות.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''והלא בבן הבקר הכתוב מדבר?''' אז מה אתה לומד פה על עניין קורבן תמיד? '''מה בתמיד של שחר הכתוב מדבר?''' שמעון בר אבא ורבי יוחנן בשם רבי ינאי: זה גזירה שווה. '''נאמן כאן עריכה ונאמר וערך'''. '''מה עריכה שנאמר להלן בתמיד של שחר הכתוב מדבר, אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר'''.

עולא בר ישמעאל בשם רבי אלעזר: אינו צריך לגזירה שווה, גם בלי זה על כורחך מדובר בתמיד של שחר. למה? '''ממשמע שנאמר וערכו אין אנו יודעין שהן שנים ואת דרש וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים?''' למה לא דרשת הקודמים? אלא זה כנראה הסמיכות באה ללמד שמיד אחרי עריכת העצים בבוקר ערכו את הנתחים האלו, ועדיין מדובר בקורבן תמיד. '''ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד'''.

תנן, '''איל קרב בי&quot;א'''. '''יכולין הם ג' להעלותו''', '''ולמה איל קרב בי&quot;א? אלא כדי לעשות פומפי''', שיהיה פרסום. תנן, '''פר קרב בכ&quot;ד'''. '''רבנן דקיסרין אמרי, מפני מה פר קרב בכ&quot;ד? כדי לעשות פומפי''', לדבר על שם &quot;בבית אלהים נהלך ברגש&quot;.

ואת דרש - למרות שהפסוק כפשוטו מדבר על הפר: '''וערכו שנים, בני אהרן שנים, הכהנים שנים, מיכן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה'''.

הדרן עלך פרק בראשונה.

פרק ג' הלכה א'. אומרת המשנה: '''אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה, אם הגיע הרואה אומר בורקי'''. '''מתיה בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הין'''.

שואלת הגמרא, '''מהו ברקת''' - תמן מנהרא, כלומר בבבל היו אומרים &quot;הבריק ברק והאיר האור&quot;. ושואלת הגמרא, '''ועד אחד נאמן'''? הרי רק אדם אחד רואה את זה. '''שנייא היא הכא שיכול לעמוד עליו''', כלומר דבר שאתה יכול לעמוד עליו, בעצם עד אחד נאמן. '''וחש לומר עד דעליל ונפק מנהרא''', כלומר אם ילכו לבדוק עד שיעלה האור, אז לא נוכל לדעת האם שיקר. '''חכימא היא''' - ניתן להכיר האם באמת קודם היה אור או לא.

'''עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו''', כי מלים בשמונה ימים, אז מלים על פיו בשבת. '''עד אחד חשיכה מוצאי שבת מטלטלין על פיו'''.

רבי אמי, רבי מתנייה, רבי אימי - טלטלו על סמך שראו נשים יוצאות לשאוב מים או להכין דברים לקראת העבודה ביום ראשון. '''רבי אמי, רבי מתנייה, רבי אימי, על דאמרן שמשא הוות על סוסיתה''' בשעה שנולד, כלומר אומרים שעדיין השמש היתה בשעה שנולד, אז לכן ימולו אותו בשבת הבאה.

'''ולמה עד והוא אומר הין? בא להזכיר זכות אבות'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יד&lt;/span&gt;]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ב|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=63|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=47|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאיר}} המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה. זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו {{שוליים|ג_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט המשנה והירושלמי המבאר תקנה זו משום חשש טעות באור הלבנה, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הלבנה ודימו שהאיר המזרח ומי דמי}} מאור הלבנה מתמר ועולה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח. עד כדון {{ירו&quot;מ-הוסר|דהוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובן למה תקנו שיעשו כך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סיפיה דירחא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש מקום לטעות שבסוף החדש הירח בעלות השחר במזרח אבל אם}} הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|רישא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רישיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דירחה שאין בכלל ירח או בימים שהירח לא מתחיל מהמזרח למה לנהוג כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כנראה שלא חילקו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} מאיילת השחר עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שיאיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיאור}}{{ירו&quot;מ-הוסר| המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומנין שמאילת השחר עד שיאיר}} המזרח אדם מהלך ארבעת מילין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין שמשיאור המזרח עד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב}} ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) וכמו השחר עלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגומר, וכתיב}} ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמש יצא על הארץ}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ויאיצו המלאכים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בלוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולוט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא צוערה}},{{ירו&quot;מ-הוסר|לאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מן סדום {{ירו&quot;מ-הוסר|לזוער}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לצוער}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ארבעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יותר}} הוון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? שהיה לו לכתוב כמו השחר עלה ולמה כתב וכמו? מילה מדמיא לחבירתה מלמד שיש עוד זמן דומה לזה דכמו שלמדנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משיאיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמשהאיר}} המזרח עד הנץ החמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}'{{ירו&quot;מ-הוסר|אדם מהלך ארבעת}} מיל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ין הוא הדין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כמו וכמו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דמיא לחבירתה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאומר שזה כוכב השחר טועה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא {{ירו&quot;מ-הוסר|מקדמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקדמא}} וזימנין דהיא מאחרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי פעמים שהוא מקדים ופעמים שהוא מאחר}}. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|מהו איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין {{ירו&quot;מ-ביאור|כמין שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}}. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל {{ירו&quot;מ-הוסר|בקריצתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריצתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו מהלכים בבקעת ארבל בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בי}} רבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא, כל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} שהיא הולכת היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבה ו}}הולכת.{{ירו&quot;מ-הוסר|ומאיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מאי טעמא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזה פסוק רומז לכך? דכתיב}} {{הפ|מיכה|ז|ח}} כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה {{הפ| אסתר|ב|כא}} ומרדכי יושב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}שער המלך ואחר כך {{הפ|אסתר|ו|יא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וישב מרדכי אל שער המלך ואחכ }}ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך {{הפ|אסתר|ו|יב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וישב מרדכי אל שער המלך}} ואחר כך {{הפ|אסתר|ח|טו}} ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך {{הפ|אסתר|ח|טז}} ליהודים היתה אורה ושמחה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: זה הכלל היה במקדש — כל המיסיך את רגליו טעון טבילה, וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים}}. תני {{שוליים|ג_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי: אם יצא להפליג (זמן מרובה) טעון טבילה, ואם יצא לשעה קלה טעון רק קידוש ידיים ורגליים; ויציאה להסך רגליו (עשיית צרכיו) דינה כהפלג ומחייבת טבילה, אף שלכאורה אינה אלא לשעה קלה, שחכמים השוו הסך רגליים להפלג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג {{ירו&quot;מ-ביאור|להרבה זמן}} טעון טבילה אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הוסר|וסמיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיסך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רגליו}} לא שעה קלה היא? שנייא היא {{ירו&quot;מ-הוסר|סמיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הסיך רגלים}} שעשו אותה כהפלג. תני {{שוליים|ג_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חייה שהובא בירושלמי: ישן טעון טבילה, נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות ביאת המקדש פ״ה ה״ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים וישן טעון טבילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אסור לישון בעזרה ואם ישן בחוץ הרי חייב טבילה בגלל שנכנס לעזרה}}. לא כן תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{שוליים|ג_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא, שרק למלכי בית דוד מותרת ישיבה בעזרה משום כבוד המלכות, וכן פסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה ובהלכות מלכים שאין רשות לישב בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה. תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך אומר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה}} והא כתיב ([[שמואל ב ז יח]]) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'? אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אייבי בר נגרי}} יישב עצמו בתפילה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ולמה הוצרכו לכך''' — כלומר, למה היה צריך כל התהליך הזה שכהן עולה על החומה ומסתכל לכיוון מזרח והוא אומר להם ברכי וכולי? '''שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהיא מזרח ושחטו את התמיד'''. מה זה בעצם היה פסול? '''והוציאוהו לבית השריפה'''. וכשהגיע זמן שחיטה, אז '''הורידו הכהן לבית הטבילה'''. עכשיו '''זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים'''.

אמרה הגמרא למד במשנה '''ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהיא המזרח'''. שאלת הגמרא, הרי '''מאור הלבנה מתמר ועולה''' ו'''מאור החמה פוסה על פני כל המזרח''', אז אי אפשר לטעות. ועוד הוסיף '''עד כדון''', מובן למה תיקנו שיעשו כך '''בסיפיה דירחא''' — יש מקום לטעות, כי בסוף החודש הירח באותו שחר במזרח. אבל אם ברישא דירחא, שאז אין בכלל ירח, או בשאר ימים שהירח לא מתחיל במזרח, אז למה אינו ככה? הם סתם כנראה לא חילקו.

ואמר '''רבי חנינא''': '''מאיילת השחר עד המזרח אדם מהלך ארבעת מילין'''. עלות השחר זה כשהירח במזרח. מעת השחר עד עלות השחר אדם הולך ארבעה מיל, מעלות השחר עד צאת החמה זה ארבעה מיל. עכשיו מניין שמאור המזרח עד צאת החמה ארבעה מיל? כלומר מעת השחר עד צאת החמה ארבעה מיל. דכתיב '''וכמו השחר עלה''', וכתיב השמש יצאה לארץ ועלות בצואר. כלומר, יצא מסדום בעלות השחר והגיע לצואר בנץ החמה, ומסדום לצואר זה ארבעה מיל. אז רואים מכאן שזה המרחק הליכה מעלות השחר עד נץ החמה.

שואלת הגמרא, והרי יותר מכאן הוו — הרי יש מרחק יותר גדול. '''אמר רבי זעירא: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך''' — זה בקו אווירי, כי המלאך יישר להם את הדרך.

עכשיו מניין שמעת השחר עד שהירח מזרח ארבעה מיל? כלומר, הבנו שמעת השחר עד הנץ החמה ארבעה מיל, אבל מאיפה שמעת השחר עד עלות השחר זה ארבעה מיל? מה שהיה לו לכתוב &quot;כמו השחר עלה&quot;, למה כתב &quot;וכמו השחר עלה&quot;? מילה מדמה לחברתה — כלומר, בעצם מלמד שיש עוד זמן דומה לזה, כמו שאמרנו שמשעלית המזרח עד צאת החמה זה ארבעה מיל, אז עד השחר עד שהירח מזרח גם כן ארבעה מיל.

'''ואמר רבי יוסי ברבי בון: הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעי''' — מי שאומר זה כוכב, הוא טועה, '''זימנין דהיא וזימנין דהיא מאחרה''' — הכוכב השחר הוא לפעמים מקדים, לפעמים מאחר. והרי רואים שזה זמן קבוע, מהלך ארבעה מיל. אז '''מאי כדון''' עילת השחר? מה זה באמת עילת שחר? '''כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין''' — שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים.

'''דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל''' בהשכמה, לפני עילת השחר, '''וראו איילת השחר שבקע אורה'''. '''אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא, רבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת היא הולכת''' וגדלה.

שואלת הגמרא, מה המקור לכך? דכתיב '''כי אשב בחושך ה' אור לי''' — כלומר, בשיא החושך אז מתחיל הגאולה, כמו שבלילה שחושך מוחלט ואז מתחיל ההארה. וכך גם בתחילה '''ומרדכי יושב שער המלך'''. לאחר מכן '''ויקח המן את הלבוש ואת הסוס''', ואחר כך '''ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות''', ואחר כך '''ליהודים היתה אורה ושמחה'''. כלומר הגאולה זה בשלבים — כל פעם, ככל שהזמן עובר, ההארה של הגאולה הולכת וגדלה.

ותאמר תנן '''זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים'''. '''תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג''' — כלומר אם להרבה זמן — '''טעון טבילה, אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים'''. ומסיך רגליו '''לא שעה קלה היא'''? אז למה הוא צריך? למה הצריכו אותו טבילה? '''שנייא היא שעשו אותה כהפלג''' — עשו את זה כמו אדם שהפליג, לכן הוא צריך טבילה.

'''תני ישן טעון טבילה, נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים'''. שואלת הגמרא, '''וישן טעון טבילה'''? הרי אסור לישון בעזרה. ואם הוא ישן מחוץ לעזרה אז הוא חייב טבילה בלי קשר, בגלל שהוא נכנס לעזרה — הרי כל שנכנס לעזרה חייב טבילה. '''לא כן תני רבי חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. ואמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש: אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה'''. אז איך בכלל הוא יכול לישון? '''תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו''' — לא, כלומר זו לא הייתה שינה במיטה וכולי, אלא נסמך לכותל וישן.

שואלת הגמרא, איך אומר ריש לקיש למלכי בית דוד לא הייתה ישיבה בעזרה? '''והא כתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה''''? '''אמר רבי אייבי בר נגרי: יישב עצמו בתפילה''' — לא הכוונה ישב, אלא יישב עצמו בתפילה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=66|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ג|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם פסק (הלכות ביאת המקדש פ״ה ה״ד) שאין כהן נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול, שנאמר ״ורחצו... בגשתם אל המזבח״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. {{שוליים|ג_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא קמא במשנה שכל הטבילות והקידושים בקודש חוץ מהראשונה, כפי שהעמידה הגמרא בירושלמי, ובכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום וכלם בקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} בית הפרוה חוץ מזו בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ מהטבילה הראשונה}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול}}. כיני מתני' {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל. לא סוף דבר לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה. שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו? אמר להם: מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור| כשמחליף מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב}} טעון טבילה מחול לקודש כל שכן. לא צורכה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא? אדרבא אין כאן קל וחומר שיתכן שעיקר הטבילה בגלל קדש הקדשים וכדי שלא יזלזלו בעזרה תקנו שגם ביוצא מקדש הקדשים יטבול אבל מחול לקדש אולי לא צריך טבילה לכן}} מקודש {{ירו&quot;מ-הוסר|לקדוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לקודש}} לא יהא טעון טבילה מחול לקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יהא טעון טבילה. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} וכיני {{ירו&quot;מ-ביאור|כך צריך להבין את הקל וחומר}} מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם נטמא בהיכל ויצא דרך העזרה}} טעון טבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשניכנס מהעזרה להיכל}} מחול {{ירו&quot;מ-הוסר|לקדוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לקודש}} שהוא ענוש כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי שהיה טמא בחול ונכנס לעזרה}} לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהא טעון טבילה? {{ירו&quot;מ-ביאור|כשניכנס מהחול לעזרה}} ואפילו מקודש לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}יהא ענוש כרת כיי דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נטמא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בפנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}השתחוה או ששהא כדי השתחויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב}}. עד כמה היא שיעור השתחויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{שוליים|ג_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי מנא המוסיף עד ״כי לעולם חסדו״, וכן נפסק שטבילת סרך היא מדרבנן מחשש קרי ישן, כפי שהביא רמב״ם בהלכות ביאת המקדש פרק ג הלכות כב-כג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עד כדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת הפסוק}} {{הפ|דברי הימים ב|ז|ג}} ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} מוסיף עד והודו לה' כי טוב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מוסיף עד כי לעולם חסדו. תני אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כל עצמן לא התקינו טבילה זו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ואומרת המשנה: '''אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום''' — ביום כיפורים — '''וכלם בקודש בית הפרוה חוץ מזו בלבד'''. כלומר, הטבילה הראשונה רק היא הייתה בחול.

ותאמר תנן, '''אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול'''. '''כיני מתני' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל'''. זה לא רק לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה — כלומר, אפילו נכנס לעזרה. המשנה אמרה &quot;אין אדם נכנס לעזרה לעבודה&quot;, ואנחנו היינו מבינים שהוא לא נכנס לעזרה אם הוא רוצה לעבוד, אבל אם הוא לא עובד אז הוא לא צריך לטבול. לא, לא זו הכוונה, אלא '''לא סוף דבר לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה''', עד שיטבול.

אז '''שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו'''? למה תיקנו את הטבילה הזו? '''אמר להם: מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש''' — הרי כשהכהן הגדול מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב, הוא טעון טבילה, וזה שתיהם הרי קודש — '''מחול לקודש כל שכן'''.

אמרה הגמרא '''לא צורכה''', בדיוק הפוך — אין פה קל וחומר. לאו דווקא, ייתכן שעיקר הטבילה זה בגלל קודש הקודשים, כשהוא נכנס לקודש הקודשים צריך טבילה. אבל כדי שלא יזלזלו בעזרה, תיקנו שגם כשהוא יוצא מקודש הקודשים יצטרך לטבול, אבל מחול לקודש אולי לא צריך. אז '''מקודש לא יהא טעון טבילה, מחול לקדש יהא טעון טבילה'''.

'''אמר רבי שמי: וכיני''' — כך צריך להבין את הקל וחומר. '''מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת טעון טבילה, מחול שהוא ענוש כרת לא כל שכן יהא טעון טבילה'''? מי שהיה טמא בחול ונכנס מחול לקודש, יש בו עונש כרת, לא כל שכן שיהיה טעון טבילה. '''ואפילו מקודש לקודש יהא ענוש כרת''' — כלומר אם הוא טמא והוא יוצא מקודש לקודש גם כן פעמים שיהא אנוש כרת. '''כיי דתנינן תמן השתחוה או ששהא כדי השתחויה''' חייב.

שואלת הגמרא '''עד כמה היא שיעור השתחויה'''? '''רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי עד כדי ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו. רבי אבהו מוסיף עד והודו לה' כי טוב'''. כלומר, כל הפסוק הזה פלוס המילים &quot;והודו לה' כי טוב&quot;. '''רבי מנא מוסיף עד כי לעולם חסדו'''.

'''תני אמר רבי יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו'''
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא טו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא טו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=68|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=50|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אלא מפני טבילת {{ירו&quot;מ-הוסר|סרק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סרך}} שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|זב שראה קרי וכ&quot;ו}} המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} {{שוליים|ג_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ט|&lt;span title=&quot;לא נפסק · הכרעה: הבבלי (ברכות כב.) פוסק כדעה שטבילת בעל קרי היא מתקנת עזרא ואינה מעכבת מדאורייתא, וכן פסקו הרמב״ם והטור להלכה שאין טבילת קרי מעכבת אלא מדרבנן&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פוטר. {{ירו&quot;מ-ביאור|ההנחה היא ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתקנת עזרא נוהגת ובעל קרי חייב לטבול כדי ללמוד תורה, ורק בזב שראה קרי הוא חולק. והשאלה מה מקור המחלוקת — האם שניהם מודים שאם ראה קרי אף שאחר כך נהיה זב חייב לטבול כיוון שכבר התחייב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טביל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עזרא, ורק אם קדם היה זב ואחר כך ראה קרי הם חולקים, שתנא קמא אומר שחייב}} טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום סרך שמא ראה קרי קדם הזיבה ושכח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מצריך}} טבילה משום סרך או שלתנא קמא תקנת עזרא מחייבת אפילו אם לא יועיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ול}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תקנת עזרא נוהגת}} ר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מועילה}}}} מה חלוק {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} על טבילת סרך או משם אפילו טובל מהו מועיל? מה נפק מינה? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך נהיה זב}} אין תימר חלוק {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} על טבילת סרך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשקדם וראה קרי כבר התחייב טבילה}} דבר תורה הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקנת עזרא}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום ש}}אפי{{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} טובל מהו מועיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו ראה קרי קדם יפטור}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום וכי מה}} מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הוסר|כהדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מהדא}} דתני {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה ששנינו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הנכנס לעזרה טעון טבילה}} אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך, שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו, וחוזר ובא לו. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרא}} לא חלק {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} על טבילת סרך אלא מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם אפילו טובל מה הוא מועיל.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ד|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם {{שוליים|ג_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אלעזר בשם רבי הושעיה שאינו מוסרו לאחר, שכל עבודות היום ביום הכיפורים כשרות בכהן גדול בעצמו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. הביאו לו את התמיד, קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו, וקבל את דמו וזרקו. נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות, להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתין ואת היין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מוסרו לאחר}} עד שישחוט בו שנים או רוב שנים. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו את התמיד קרצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרץ זו שחיטה ואין שחיטה פחות מרוב שנים}}. כתיב {{הפ|ירמיה|מו|כ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה יפיפיה מצרים}} קרץ מצפון בא בא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} חד אמר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ירושלמי יומא דף טו'''
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף טו. אומרת הגמרא: תמן תנינן — '''המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה, °רבי יודה פוטר'''. אלא ההנחה הייתה שרבי יהודה מודה שהתקנת עזרא נוהגת ובעל קרי חייב לטבול כפי שאומרת התורה, ורק בזב שהוא ראה קרי הוא חולק. השאלה מה המקור למחלוקת?

האם שניהם מודים שאם הוא ראה קרי, ולמרות שאחר כך הוא נהיה זב, אז הוא חייב לטבול כיוון שכבר בהתחלה הוא התחייב בטבילת עזרא — אלא כל המחלוקת היא רק אם היה זב קודם ואחר כך הוא ראה קרי, בזה הם חולקים. תנא קמא אומר שהוא חייב טבילה משום סרך, כשמא הוא ראה קרי קודם והוא פשוט שכח, אז לכן מחייבים אותו טבילה שאולי ייזכר. ולרבי יהודה הוא לא צריך טבילה משום סרך, או הסבר אחר: שתנא קמא — תקנת עזרא מחייבת אפילו אם הטבילה לא תועיל, כמו כאן, כי אם הוא זב אז בכל מקרה הטבילה לא מועילה. ורבי יהודה רק אם הטבילה מועילה, רק אז הוא מחייב. ואם הטבילה לא מועילה הוא לא מחייב.

אז מה בדיוק החילוק? כן, הגמרא אומרת ככה: '''מה חלוק °רבי יודה על טבילת סרך או משם אפילו טובל מהו מועיל? מה נפק מינה?''' איזה דין נכתי את זה ביניהם? אם הוא ראה קרי ואחרי זה נהיה זב — עכשיו אם תאמר שהוא חלוק רבי יהודה על טבילת סרח, כל החילוק שלו זה רק כי הוא אומר: אם אני לא יודע אם הוא ראה, אלא פשוט הוא כרגע זב, ואז אני מחייב אותו טבילה כי הוא היה זב אחרי זה ראה קרי — אז תנא קמא אומר אני מחייב אותו טבילה כי אולי הוא ייזכר שהיה לו קרי קודם כל. בזה רבי יהודה פוטר, הוא אומר שדבר כזה לא חוששים. אבל כאן כשהוא ראה קרי ואחרי זה ראה זיבה בוודאות, כלומר אנחנו יודעים בוודאות שהיה לו קרי — אז גם רבי יהודה מודה שהוא חייב בטבילה מתקנת עזרא.

עכשיו ואם תאמר שאפילו טובל מה מועיל, אז אפילו ראה קרי קודם פטור רבי יהודה, כי משום מה מועיל — כי הרי ברגע שהוא זב אז גם אם קודם הוא היה בעל קרי, הטבילה לא תעזור כי הוא נשאר טמא.

אומרת הגמרא נוכל ללמוד את זה מהדא תני: הנכנס לעזרה טעון טבילה. אמרו לו למה צריך את הטבילה הזאת? אמר רבי יהודה: '''כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך, שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו, וחוזר ובא לו'''. מכאן שרבי יהודה מודה בטבילת סרך, אלא מה הסיבה שהוא חולק בזב שראה קרי? משום שאפילו טובל מה מועיל. אז אם זה ככה, אז גם אם הוא יראה קרי ואחרי זה יזוב, גם כן רבי יהודה יפטור.

עוברים למשנה: '''פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם, פשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקידש ידיו ורגליו. הביאו לו את התמיד, קרצו, ומירק אחר שחיטה על ידו, וקבל את דמו וזרקו. נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות, להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתין ואת היין'''.

אומרת הגמרא: תנן — '''הביאו לו את התמיד, קרצו, ומירק אחר שחיטה על ידו'''. אמר רבי אלעזר בשם רבי הושעיה: אינו מוסר לאחר עד שישחוט בו שנים או רוב שנים, עד שהשחיטה בעצם תסתיים. אמר רבי יוסה: מתני' אמרה כן, דתנן '''הביאו לו את התמיד קרצו''' — וזו שחיטה, והרי אין שחיטה פחותה מרוב שניים. ואתה אומר: כתיב &quot;קרץ מצפון בא&quot;. 

רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי — חד אמר נכוסה, וחורנה אמר נסוחה. מאן דאמר נכוסה, מן הדא: '''הביאו לו את התמיד קרצו''' — כלומר שחטתו. מאן דאמר נסוחה — מלשון גלות, שיגלו אותם, למד מהפסוק &quot;מחומר קורצתי גם אני&quot;, כלומר נבדלתי מחומר. אז בעצם המצרים הם יעקרו מהמקום שלהם ויוגלו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=70|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; נכוסה {{ירו&quot;מ-ביאור|שחיטה שהמצרים יהרגו}} וחורנה אמר נסוחה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיעקרו ממקומם}}. מאן דאמר נכוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|למד}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו את התמיד קרצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופירושו ששחטו}} מאן דאמר נסוחה מגליינא {{ירו&quot;מ-ביאור|גולה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למד מהפסוק}} {{הפ|איוב|לג|ו}} מחמר קרצתי {{ירו&quot;מ-ביאור|נבדלתי}} גם אני.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ה|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים. אם היה כהן גדול זקן או {{שוליים|ג_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, שהתירו להפיג צינת המים לאיסטניס גם ביום הכיפורים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים}} כתיב בתמיד ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה}} בבקר וכתיב בעצים ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובער עליה הכהן עצים בבקר}} בבקר יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד {{ירו&quot;מ-הוסר|מעתה אפי לדמו אר הילא תעשה הקדים בו מעשה כתיב בבקר בתמיד וכתיב בקטורת בבקר בבקר יקדים דבר שנא בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר }}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיימין אם ללמד שהעצים קדמים לאיברין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא}} והלא {{ירו&quot;מ-הוסר|כעצים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצים}} הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נקטרים}} אלא כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אפילו לדמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסידור העצים קדם לזריקת הדם. כתיב בתמיד}} ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה בבקר וכתיב בקטורת}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד. מעתה נימא דיוקדם אפילו לדמו של תמיד והא תנן: קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|את הכבש האחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להקדים בו מעשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זריקת דמו שיהא קודם לקטרת}}. כתיב בעצים ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובער עליה הכהן עצים}} בבקר בבקר וכתיב בקטורת ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקטיר עליו אהרן קטורת סמים}} בבקר בבקר ואיני יודע איזה מהן יקדים? נחזה אנן מי מכשיר את מי? עצים מכשירין את הקטורת {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקטיר על גחלים}} אף הם יקדמו את הקטורת. איתא חמי עצים {{ירו&quot;מ-הוסר|קו ד מי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדמים}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ן את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ודם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם}} לקטורת ותימר הכין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בגלל שהעצים מכשירים את הקטורת הם קדמים}} אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} לא על שלא זכיתי בו מן הדין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו לא בגלל שלא ידעתי האם עצים קדמים לקטורת או קטורת קדמת לעצים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוצרכנו לברייתא שמלמדת}} שהעצים מכשירין את הקטורת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הם קדמים שאת זה באמת יכולתי לדעת ממה שהעצים קדמים לדם והדם קדם לקטורת}} ואצרכת הדא מתניתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללמד שהעצים הם המכשירים את הקטורת ולא דבר אחר ד}}הוון בעיי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו לאמר}} מי מכשיר את הקטורת? גחלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מעלה עשן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים}} נאמר בתמיד ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה}} בין הערבים ונאמר בקטורת בין הערבים סמך לנרות דכתיב ([[שמות ל ח|שמות תצוה ל ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} ונאמר בנרות מערב ועד בוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כז כ|שמות תצוה כז כ כא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעלות נר תמיד. באהל מעד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהנרות מאוחרות לכל שאין לך דבר כשר מערב עד בקר אלא נרות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יואחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יאוחר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|קטורת}} דבר שנאמר בו בין הערבים סמך לנרות {{ירו&quot;מ-ביאור|שמאוחרות לכל}} לדבר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמיד}} שלא נאמר בו אלא בין הערבים. מעתה אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|לנסכין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנסכיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טו עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
עוברים למשנה: '''קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים. אם היה כהן גדול זקן או איסטניס, מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן'''.

אומרת הגמרא: תנן '''קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים'''. כתיב בתמיד &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot;, וכתיב בעצים &quot;ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר&quot; — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד, ולכן העצים קודמים לתמיד. שמא מה נן קיימין — אם ללמד שהעצים קודמים לאיברים, פשיטא, הלא על העצים הם נקטרין! אלא כי נן קיימין אפילו לדמו. כלומר שסידור העצים קודם אפילו לזריקת הדם.

ואתה אומר: כתיב בתמיד &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot;, וכתוב בקטורת &quot;והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בקר בקר&quot; — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר, כלומר הקטורת, לתמיד שנאמר בו רק בוקר אחד. מעתה נימא דיוקדם אפילו לדמו של תמיד! והא תנן קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, כלומר שהדם היה קודם.

אמררבי הילא: כתיב &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot; — המילה &quot;תעשה&quot; מיותרת, זה בא ללמד להקדים בו מעשה אחד, זריקת דם, שזה היה קודם לקטורת. ואתה אומר: כתיב בעצים &quot;ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר&quot;, וכתוב בקטורת &quot;והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר&quot;, ואיני יודע איזה מהן יקדים — הרי בשניהם כתוב אותו דבר.

אומרת הגמרא: נחזה אנן מי מכשיר את מי? עצים מכשירין את הקטורת, כי הקטורת מקטירים על גחלים, אף הם יקדמו את הקטורת. ואתה אומר: איתא חמי — הרי למדנו שהעצים קודמים לאדם, והרי אדם קודם לקטורת, אז לא צריך פסוק מיוחד להגיד לנו שהעצים קודמים לקטורת. ותימר הכין — שרק בגלל שהעצים מכשירים את הקטורת הם מקדימים?

אמררבי הילא: לא על שלא זכיתי בו מן הדין — הוא צריך את הביתא שמלמדת שהעצים מכשירין את הקטורת, ולכן הם קודמים. לא, זה לא בגלל זה הם צריכים את זה, כי זה באמת יכול לדעת ממה שהעצים קודמים לאדם ואדם קודם לקטורת. אלא למה הצורך בזה? ואצרכת הדא מתניתין — הוון בעיי מימר מי מכשיר את הקטורת? גחלים. ואמר רבי אלעזר: מעלה עשן. יש מחלוקת מי הוא המכשיר של הקטורת — הגחלים או מעלה עשן, ולכן הם צריכים את האמירה של הביתא כדי ללמד שהגחלים הם המכשירים.

ומתנין: '''שבין הערביים היתה קריבה בין איברים לנסכים'''. נאמר בתמיד &quot;את הקרבן אחד תעשה בבקר&quot; ו&quot;את הקרבן השני תעשה בין הערבים&quot;, ונאמר בקטורת &quot;בין הערבים&quot; — סמך לנרות. כתוב &quot;בהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה&quot;, אז מופיע גם בין הערביים וגם נרות. ולגבי הנרות נאמר &quot;מערב ועד בקר&quot;, דכתיב &quot;להעלת נר תמיד... יערוך אתו... מערב ועד בקר&quot;. עכשיו מכאן שהנרות הם הדבר האחרון שעושים, כי אין לך דבר כשר מערב עד בוקר אלא נרות. אז לכן יאוחר קטורת — דבר שנאמר בו בין הערבים סמך לנרות, שכמו שאמרנו הם הכי מאוחרות, לתמיד שנאמר בו בין הערבים בלבד.

מעתה אפילו נסכים? למה תנן שבין הערבים היה קרב בין איברים לנסכים? אמר רבי הילא: כמנחת הבקר — &quot;היא ותסכה תעשה&quot; כתיב. אז גם פה כתוב &quot;תעשה&quot; שזה מיותר, אז להקדים בו מעשה אחד. מה בבוקר? קטורת ואחר כך נסכים. אבל בין הערביים — קטורת ואחר כך נסכים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|טו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא טז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא טז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=72|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=52|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמנחת הבקר וכנסכו}} תעשה איחר בו מעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה בבקר קטרת ואחר כך נסכים אף בין הערבים קטרת ואחר כך נסכים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} את אמר תעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הקדים בו מעשה ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של בין הערבים}} את אמר תעשה איחר בו מעשה. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} כל מדרש ומדרש {{ירו&quot;מ-הוסר|בעניינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעניינו}} תמיד של שחר בכלל מאוחר היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי נאמר בו רק בבקר אחד}} מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} תעשה הקדים בו מעשה? תמיד של בין הערבים בכלל מוקדם היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב בו בין הערבים שלא סמוך לנרות והייתי חושב שיקדם אף לנסכים ו}}מה תלמוד לומר תעשה איחר בו מעשה? והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|וקרא לו בן תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן}} תני אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ג_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, לכן מותר להטיל את העששות המלובנות למים הקרים ביום הכיפורים בבית המקדש, שכן אין כוונתו לכיבוי אלא להפגת הצינה, וכן פסק הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עששות של ברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפיג צינתן ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים. אלא מסבור סבר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} שאין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} אבות מלאכות ביום הכיפורים? אלא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמרו דבר אחד שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. תנן: התם: כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה — חייב ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פוטר בכולם חוץ מן הפתילה}}. לא כן סבר מימר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהם אמרו דבר אחד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם גם}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר כך}} נימר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שלשתן אמרו דבר אחד. אלא מיסבור סבר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} שאין תולדת האש כאש אלא כיני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} סבר מימר שאין תולדת אש כאש ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש. ויחם לו חמין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא אמר כמו המשנה}}}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע בר אבין}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אנייני בן סוסיי}}: טעם דהדין תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|של התנא הזה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}}} שלא יהו אומר ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ו|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם {{שוליים|ג_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים (הסתמא) שאין לקדש לפני הפשיטה אלא רק אחר הטבילה, כדעת הרמב״ם המכריע כרבים נגד ר' מאיר, וכן בענין ערך הבגדים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קידש ידיו ורגליו ופשט {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו, ירד וטבל, עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים בשחר היה לבוש פילוסים של י&quot;ח מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה {{שוליים|ג_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחכמים שהקידוש קודם לפשיטת הבגדים, שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה וקידוש ידיים ורגליים, כמפורש בקרא ״בגדי קדש הם״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הכל שלשים מנה אלו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ט&quot;ז. בדף הקודם ראינו שקורבן תמיד של שחר כתוב בו &quot;בבוקר&quot;. &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. בקטורת כתוב &quot;בבוקר בבוקר&quot;. אז לכן הקטורת קודמת לתמיד של שחר. אבל אף על פי כן הדם של התמיד קודם לקטורת. למה? כיוון שכתוב שמה בקטורת &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. המילה תעשה מיותרת, לומר תקדים למעשה אחד שזה בעצם זריקת הדם. ואילו לגבי קטורת שבין הערביים, אז כתוב בקטורת &quot;בין הערביים סמוך לנרות&quot; ובקורבן תמיד שבין הערביים כתוב רק &quot;בין הערביים&quot;. אז בעצם הקטורת צריכה להיות אחרי קורבן תמיד, יותר מאוחר. אבל כיוון שכתוב שמה &quot;ואת הכבש תעשה בין הערביים&quot;, אז בא לומר תאחר לו מעשה אחד. לכן הנסכים של קורבן תמיד שבין הערביים מאחרים אחרי הקטורת.

כן, שואלת הגמרא, '''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי הילא הכא''' בתמיד של שחר אתה אומר תעשה זה בא להקדים במעשה, ותמיד של בין הערביים אתה אומר תעשה זה איחר במעשה. איזה מסתדר? '''אמר רבי הילא כל מדרש ומדרש''' כעינינו. תמיד של שחר בכלל מאוחר הוי, כי הרי נאמר בו רק &quot;בבוקר&quot; חד, אז הוא צריך יותר מאוחר מהקטורת. אז מה אתה בא לומר תעשה להקדים במעשה. אבל תמיד של בין הערביים בכלל מוקדם היה, הרי כתוב בו &quot;בין הערביים&quot; לא סמוך לנרות, כן, בקטורת כתוב &quot;בין הערביים סמוך לנרות&quot;. כמו שאמרנו הנרות זה דבר הכי מאוחר שיש, אז לכן בעצם הקטורת הייתה יותר מאוחרת. אז הייתי חושב שהוא יקדם אף לנסכים. כלומר שגם הנסכים היו קודמים לקטורת. מה אתה אומר? '''תעשה איחר בו מעשה'''. כן, נסכים צריכים לאחר קטורת. '''והוה רבי זעירה מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא''' כן, בן תורה.

ואתה אומר תנן, אם היה כהן גדול זקן או אסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוכו צנון כדי שתפיג צינתן. ואיתא לרבי יהודה, לא היו מחמים מים, אלא '''עששות של ברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפיג צינתן''' '''ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים'''. הרי הברזל הרותח הוא מלובן, ויש שם אותו מכבה. ואתה מראה לה, מי סבור סבר רבי יהודה שאין כל עבודת מלאכה ביום הכיפורים? כלומר אם הוא סובר שאין מלאכות, כלומר המלאכות לא אסורות מדאורייתא ביום הכיפורים. ואמרת לא, '''אלא רבי יודה ורבי שמעון אמרו דבר אחד שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה'''. כן. וכאן כשהוא מכבה את הברזל הוא לא צריך את זה, כלומר, אין לו שום תועלת בכיבוי. הוא לא צריך את זה שזה יהיה יותר חזק או משהו כזה.

ואת אומר תנן התם, '''כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה — חייב ורבי יוסי''' פוטר בכולן חוץ מן הפתילה. כן, שם הגמרא אומרת שרבי יוסי, שהוא פוטר בכולם חוץ מן הפתילה, אז הוא סובר כמו רבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. אז כתוב שמה שרבי יוסי ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד. אבל אם ככה, אם לפי דעתך יוצא שגם רבי יהודה סובר כמו רבי שמעון, אז צריך לומר רבי יוסי ורבי יהודה, לא רבי שמעון, ששניהם אמרו דבר אחד. למה לא אמרו ככה? '''לא כן סבר מימר רבי יוסי ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד'''? '''רבי יהודה נימר רבי יוסי ורבי יודה ורבי שמעון שלשתן אמרו דבר אחד'''.

ואמרת, מי סבור סבר רבי יודה שאין תולדת האש כאש? כן, כלומר האיסור מהתורה זה רק לחמם, לבשל, באש, אבל לבשל בדבר שהוא תולדת האש לא אסור. אז רבנן, ובמקדש שוי, קודשא לא אסרו. ואת אומר לה, כן, ככה צריך להבין את זה. '''אלא כיני רבי יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש''' '''ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש'''.

ושואלת הגמרא, '''ויחם לו חמין'''? כלומר, למה רבי יהודה התעקש, כן, לא להגיד כמו המשנה, למה לא שיחמו לו חמין? אז אתה אומר, '''רבי יהושע בר אבין ורבי סימון בשם רבי אנייני בן סוסיי''' אמרו: '''טעם דהדין תנייא''' — הסיבה שרבי יהודה לא אמר שיחמו לו חמין, אלא יחממו ברזלים ויניחו אותם בתוך המים, '''שלא יהו אומר ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים'''. כן, שיראו אותם מוזגים מים חמים, יחשבו שזה בעצם המים היחידים שיש שמה. ואם כן הכהן גדול טובל במים שאובים. לכן אומר רבי יהודה שעדיף שיחממו לו ברזלים ויניחו את זה בתוך המים, וככה חממו את המים.

והגמרא חזר ואומר את המשנה. '''הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה''', '''פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם''', '''קידש ידיו ורגליו ופשט'''. '''רבי מאיר אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו'''. כלומר אחרי שהוא מרטיב את הבגדים. '''ירד וטבל, עלה ונסתפג'''. '''הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו'''. '''בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז, דברי רבי מאיר'''. '''וחכמים אומרים בשחר היה לבוש פילוסים של י&quot;ח מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה'''. הכל ביחד שלושים מנה. '''אלו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=74|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: קידש ידיו ורגליו ופשט}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר פשט קידש ידיו ורגליו}} מה טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתנת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. ואומר בגדי קדש הם — הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה. וכתיב}} ([[ויקרא טז כג|ויקרא אחרי מות טז כג- כד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם, ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכיפר בעדו ובעד העם. הטיל הכתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה, כאילו כתוב}} פשט וקידש ורחץ וקידש {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן רחיצה פירושה קידוש ידים ורגלים שכבר למדנו שצריך טבילה על כל החלפת בגדים}}. מה טעם? דרבנן? ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא לבוש}} אף פשיטה מקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא לבוש}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין שמקדש ורוחץ ומקדש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה מקדש פעם שניה וכי}} רחיצה חוצצת? אמר לו: מסבור את סבור על ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} ופשט וקידש ורחץ וקידש {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם לבישה}}? אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שמקדש כשהוא}} פשוט ואחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שהוא מקדש כשהוא}} לבוש שתיהן לבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשביל בגדים שלובש}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} אמר אחת לבא {{ירו&quot;מ-ביאור|עבור הבגדים שלובש}} ואחת לשעבר {{ירו&quot;מ-ביאור|עבור הבגדים שפשט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן לדעת חכמים}} שתיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} לבוש. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש הראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפושט בגדי חול ולובש בגדי זהב}} שהוא לבא. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש הראשון {{שוליים|ג_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שהקידוש מעכב, שנאמר ״ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו... חק עולם״, והראיה ממשנתנו כדברי רבי יוסה; כן פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהוא מעכב מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל כא|שמות כי תשא ל כא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חקת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חק}} עולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו ולזרעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לדרתיכם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרתם}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפושט בגדי זהב ולובש בגדי חול}} שהוא לשעבר. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתנת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו}} ולבשם {{ירו&quot;מ-ביאור|נאמר פעמים לבישה לעכב}} לבישה מעכבת {{שוליים|ג_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שלא כרבי יוסי, שהבגדים צריכים להיות כפולים לכל כהן, כלשון הירושלמי ״וקיימינן דלא כרבי יוסה״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין קידוש ידים ורגלים מעכב ודכוותה לבישה מעכבת ואין {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קידוש ידים ורגלים}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת כתיב כתנת בד}} כדי שיהו כפולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכל כהן יהיו שנים}} וקיימינה דלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|די באחד לכל כהן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} לא נחת לבית וועדא קם עם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אמר לו: מה חדתין הוה לכון {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה חידוש היה לכם}} בבי מדרשא יומא דין? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} בד שיהו כפולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכל כהן יהיו שנים}} וקיימינה דלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} דתני ([[שמות כח מ|שמות תצוה כח מ]]) ולבני אהרן תעשה כתנות רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד. מאי טעמא? דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ולבני אהרן תעשה כתנות {{ירו&quot;מ-ביאור|לכל אחד מבני אהרון שתי כתנות}}. מאי טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שנאמר בלשון רבים הכוונה}} למאה בני אהרן תעשה כתונת&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף טז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא, תנן, למדנו במשנה, &quot;קידש ידיו ורגליו ופשט. רבי מאיר אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו&quot;. שואלת הגמרא, '''רבי מאיר מה טעמא'''? למה הוא אומר שהקידוש זה אחר שהוא פושט את הבגדים? אז אומרת הגמרא, כתיב &quot;כתונת בד קודש ילבש... ורחץ במים... בשרו... ולבשם&quot;. הלמדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. כלומר פה כבר אנחנו רואים שכל החלפת בגדים צריך טבילה. ואומר &quot;בגדי קודש הם&quot;, אז הוא קשור כל הבגדים כולן זה לזה. כלומר לא משנה אם הוא מחליף בגדי זהב לבגד לבן או בגד לבן לבגד זהב. וכתיב &quot;ובא אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבוא אל הקודש והניחם שם, ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו... ועשה את עולתו... וכיפר עדו ועד העם&quot;. אז כאילו כתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה. כאילו כתוב כאן '''פשט וקידש ורחץ וקידש'''. שפה הרחיצה זה לא טבילה, כי הרי טבילה כבר למדנו קודם שעל כל החלפת בגדים צריך לטבול.

שואלת הגמרא, אם ככה '''מה טעם דרבנן'''? הם אמרו, מה שכתוב '''ופשט ולבש''' — התורה '''הקיש פשיטה ללבישה''', לומר '''מה לבישה מקדש''' כשהוא לבוש, '''אף פשיטה מקדש''' שהוא לבוש. אז לכן מקדש, פושט, כן, טובל, לובש ומקדש.

'''אמר רבי מנא קומי רבי יודן''' — עד לעת זה, כן. הגמרא חשבה שהוא מקדש ורוחץ ומקדש, כלומר כאילו הוא את שני הקידושים עושה כשהוא בלי בגדים. אז למה לכאורה הוא מקדש פעם שנייה? '''על דעתיה דרבי מאיר רחיצה חוצצת'''? מה קרה, הוא ברגע שהוא נכנס לטבול, הוא נטמא והוא צריך עוד פעם לקדש ידיים? '''אמר לו: מסבור את סבור על דעתיה דרבי מאיר פשט וקידש ורחץ וקידש''' קודם לבישה? '''אינה כן, אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש'''.

'''שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא'''. כלומר בשביל הבגדים שהוא לובש, כן, החדשים. '''בר קפרא אמר אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש'''. כלומר אחת עבור הבגדים שהוא לובש ואחת עבור הבגדים שהוא פשט. לכן דעת חכמים ששניהם כשהוא לבוש.

ואתה אומר, '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא'''. כלומר, שהוא פושט בגדי החול ולובש בגדי קודש, כולם מודים שזה בשביל לבא. כן, זה ודאי, כי בגדי חול לא צריך לקדש ידיים בשבילהם. '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב'''. מה הטעם? '''ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והייתה להם חוק עולם'''. אז הם מקריבים מעכב. '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר'''. כשפושט בגדי קודש ולובש בגדי חול. '''אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן: הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול'''. אז ברור שזה רק לבגדים הקודמים שהיו לו.

'''רבי יוחנן: ולבשם''' — כלומר כתבו פעמיים המילה לבישה. למה? כדי לעכב. '''לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב'''. '''ודכוותה לבישה מעכבת ואין''' טבילה '''מעכב'''. ואתה כבר כתיב &quot;כתונת בד&quot; — מה זה כתונת בד? '''כדי שיהו כפולים'''. כוונת שלכל כוהן יהיו שניים. '''וקיימינה דלא כרבי יוסה''', כי לפי רבי יוסי די בעצם באחד לכל כוהן.

'''רבי שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא''' — הוא לא הגיע לישיבה. '''קם עם רבי זעירא אמר לו: מה חדתין הוה לכון בבי מדרשא יומא דין'''? מה למדתם, איזה חידוש יש לכם היום בבית המדרש? אמר ליה: '''כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כרבי יוסי דתני''' &quot;'''ולבני אהרן תעשה כתנות'''&quot;. '''רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד'''. '''רבי יוסי אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד'''.

אז '''מאי טעמא דרבנן'''? למה אמרו שתי כתנות? דכתיב &quot;ולבני אהרן תעשה כתנות&quot;, זה פשוט. '''מאי טעמא דרבי יוסי'''? הוא אומר, לא, מה שכתוב &quot;לבני אהרן תעשה כתנות&quot; הכוונה לכל הכוהנים, &quot;'''למאה בני אהרן תעשה כתונת'''&quot;.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|טז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=76|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בד {{שוליים|ג_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: הרמב״ם (הל' כלי המקדש פ״ח ה״ד) פוסק להחמיר בבגדי כהונה כדעת המחמירים (כרשב״ג), שכן הם ״לגבוה״ ואינם כמזוזה ד״הדיוט״ שבה הלכה כרבנן המקילים; הבבלי אינו חולק בנקודה זו במפורש.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שיהו חדשים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנעשו לשם כהן ולא בא למעט שחקים ד}}אם אומר את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא למעט}} שלא ילבש שחקים והא תני ולבשם אפילו שחקים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: במחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אוסר. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} הוינן סברין מימר מה פליגין {{ירו&quot;מ-ביאור|של{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} לא צריך לעשות לשמו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במזוזה שזה לצורך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגדי כהנה שהם}} לגבוה לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פליגי שצריך לעשות לשמו}} מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו {{ירו&quot;מ-ביאור|לשם קדש}} בגדי קדש {{שוליים|ג_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת המחמירה הדורשת אריגה בעזרה ממש, וכן פסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה שהבגדים טעונים אריגה בעזרה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו {{ירו&quot;מ-ביאור|לשם קדש}}. ואמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: במחלוקת הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|{{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} וחכמים}} הדא אמרה: אף לגבוה פליגין דתני {{שוליים|ג_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_יט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרמב״ם שהתיר עד שלא נשתמש בו הדיוט, כתנא קמא, שכן הלכה כדעה המקילה שרק שימוש הדיוט פוסל את הכלי מגבוה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|לגבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדיוט}} — עד שלא נשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} מותר להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}}, משנשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} אסור להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}}. והא תני: העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|לגבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדיוט}} אל ישתמש בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לא נשתמש בו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כמחלוקת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במחלוקת}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|דתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לגבוה}} — עד שלא נשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} מותר להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}}, משנשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} אסור להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}}. והא תני {{שוליים|ג_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שכלי הנעשה לגבוה קדוש מעת עשייתו לתשמיש קודש ואין להשתמש בו הדיוט, כמבואר ברמב״ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה כ&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לגבוה}} אל ישתמש בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שלא השתמש}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום. כלי שרת מאימתי הן קדושין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדושת הגוף ואין להם פדיון האם}} מיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמקדישים אותם}} או בשעת התשמיש? אין תימר מיד ניחא אין תימר {{שוליים|ג_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שכלי שרת ״כאחת הן קדושין ומקדשין״ - שימושם וקידושם באים כאחד, שהרי כלי שלמה לא נתקדשו בשמן המשחה ובכל זאת נתקדשו על ידי עצם השימוש, כפי שפסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בשעת התשמיש איך משתמש פעם ראשונה כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שימושו וקידושו באין כאחד}} ניחא. של משה שנתקדשו בשמן המשחה ברם של שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו אם תאמר שאין מתקדשין ומקדשין כאחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
לפני תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף יז. אומרת הגמרא, '''בד שיהיו חדשים'''. חדשים הכוונה שנעשו לשם כהן, לא הכוונה שלא יהיה בהם שחקים. כי '''אם אומר אתה שלא ילבש שחקים''', והא תני '''ולבשם אפילו שחקים'''.

אמר רבי חנניה בשם רבי יסא, '''במחלוקת'''. כלומר, אם צריך שהבגדים ייעשו לשם כהן, זה מחלוקת. דתני, '''עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה, רבן שמעון בן גמליאל אוסר'''. והבעיה שגם יהיה לו סר. כן, כי הוא צריך שיהיה לשמה, אמר רבי יוסה, '''הוינן סברין מימר מה פליגין'''. כלומר, למה — באיזה מקרה רבי שמעון גם לא צריך אז מזוזה לשמו, דווקא במזוזה, כי הוא צריך ידיות. אבל בגדי כהונה שזה לגבוה, לא פליגי, כולם מסכימים שצריך לעשות לשמו.

אבל מ&quot;מ דתני, '''אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו, בגדי קדש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו'''. ועל זה אמר רבי חנינה בשם רבי יסא '''במחלוקת הוא''', בין רבי שמעון לבין החכמים. אז זה מראה שגם לגבי גבוה פליגי. דתני, '''העושה כלי — עד שלא נשתמש בו מותר להשתמש בו, משנשתמש בו אסור להשתמש בו'''. מי שהשתמש בו לידיות, אסור להשתמש בו גבוה. והא תני '''עושה כלי אל ישתמש בו''', כלומר אפילו אם לא השתמש בו.

אמר רבי חנניא בשם רבי יסא, '''במחלוקת'''. תני, עושה כלי לגבוה, עד שלא השתמש בו גבוה, מותר לשמש בו ידיות. מי שישתמש בו גבוה, אסור להשתמש בו ידיות. ואתני, '''עושה כלי אל ישתמש בו'''. אמר רבי חונה בשם רבנן, '''תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום'''. כן, יכול להיות שבעצם בגלל שזה בא מכספי הלשכה, לכן אסור להשתמש בזה. אבל אולי אם זה לא מתרומת הלשכה, אז אם הוא לא השתמש בזה, יכול להשתמש בזה ידיות.

אומרת הגמרא, '''כלי שרת מאימתי הן קדושין? מיד או בשעת התשמיש?''' האם מיד שמקדישים אותם או רק בשעת תשמיש? '''אין תימר מיד ניחא''', הרי טוב, '''אין תימר בשעת התשמיש איך משתמש פעם ראשונה'''? כן, אם הם לא היו קדושים, אז איך השתמשו בהם? הרי צריך כלי קדוש. '''כאחת הן קדושין''' — כלומר השימוש שלהם וקידושן באים כאחד.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=78|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=55|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; של שלמה לא היה שם של משה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשין}}. ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם. לא היה שם של שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין ומתקדשין. אבנים שחצבן לשם מת — אסורים בהנייה, לשם חי ולשם מת — מותרין בהנייה. הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות — אסור בהנייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|כל }}חוץ לד' אמות מותר בהנייה. נמצאת אומר: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום. מנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז כג |ויקרא אחרי מות טז כג כד]]) ופשט ורחץ ולבש {{ירו&quot;מ-ביאור|הטל רחיצה על פשיטה ועל לבישה}}. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} ודין הוא מה אם {{ירו&quot;מ-ביאור|בתחילת כל יום}} במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים, כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהא טעון קידוש ידים ורגלים? טול לך מה שהבאתה אי מה להלן אחת כל היום אף {{ירו&quot;מ-הוסר|כאחת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן}} אחת כל היום. תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז כג |ויקרא אחרי מות טז כג כד]]) ופשט את בגדי הבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר לבש}} שאין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר לבש וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש? אם כן למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנאמר ופשט ורחץ}} מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז דברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|שני של פילוסין יפה מן הראשון }}של הנדוין {{ירו&quot;מ-הדגשה|יפים מן הראשון של פילוסין}}? מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם מילה דשמעה פרוטי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שההינדוים יפים יותר כיוון שהפילוסים יקרים יותר הם נחשבים יותר חשובים ולכן משתמש בהם בבקר}}. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי שמן למנחות}} {{שוליים|ג_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרב נחמן בשם רבי מנא שבשחר כתיב ״בד״ ארבעה פעמים ללמד ששחרית טעונה בגדים משובחים יותר, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הראשון שבראשון אין למעלה הימנו, השני שבראשון והראשון שבשני שוין, ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני. משם מילה דשמעה פרוטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שהשני שבראשון היה יפה מהראשון שבשני, כיוון שהראשון שבשני היה יקר יותר זה החשיב אותו יותר}}. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה של שחר צריך להיות משובח יותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב נחמן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בשחר כתיב בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתיב בד {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעם אחת}}. מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|בי }}ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל בן פיאבי}} שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח. מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בן חרסום}} שלבש כתנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום. מה עשה? מילא אותה מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיתכווץ מעט ויסתמו הנקבים ולא יראה שקוף}} וסבב את המזבח שבע פעמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיתיבש}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא, ניחא '''של משה שנתקדשו בשמן המשחה'''. ברם '''של שלמה'''? איך יקדשו? הכי — '''כאחת הן קדושין'''. עכשיו, אפילו נאמר שהם מתקדשים כאחד, עדיין אפשר '''בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה''', ואז ככה הם התקדשו. עכשיו, את אומרת, '''לא היה שם של משה''', אז איך התקדשו? הכי '''כאחת הן קדושין'''. '''ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם''', וכך בעצם זה מתקדש. '''לא היה שם של שלמה'''? אז איך התקדשו? הכי '''כאחת הן קדושין ומתקדשין'''.

'''אבנים שחצבן לשם מת — אסורים בהנייה, לשם חי ולשם מת — מותרין בהנייה'''. '''הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות — אסור בהנייה, חוץ לד' אמות מותר בהנייה'''.

עכשיו אנחנו חוזרים לנושא שלנו. אומרת הגמרא, '''נמצאת אומר: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום'''. '''מנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה?''' '''תלמוד לומר ופשט ורחץ ולבש'''. כלומר, כתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה, שצריך אותה גם על הרחיצה וגם על הבגדים שהוא פושט וגם הבגדים שהוא לובש.

אמר רבי אלעזר ברבי שמעון, '''ודין הוא, מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים'''? זה בתחילת כל יום, שלא טעון טבילה, בכל זאת טעון קידוש ידים ורגלים. '''כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים?''' — ביום הכיפורים שטעון טבילה, לא כל שכן שטעון קידוש ידים ורגלים.

אומרת הגמרא, '''טול לך מה שהבאתה''', כי אחרת תוכל לומר, '''אי מה להלן אחת כל היום אף אחת כל היום'''. הרי מספיק קידוש ידיים ורגלים אחד, אז גם פה יהיה מספיק קידוש ידיים ורגליים אחד כל היום.

'''תלמוד לומר ופשט את בגדי הבד אשר לבש, שאין תלמוד אשר לבש'''. וכי עלתה על דעתנו כלום, הוא פושט מה שאינו לובש? '''וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש?''' אז אם כן, '''למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה, מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים'''.

אמר רבי מנא, '''לא מסתברא, אלא חילופין'''. הרי עיקר הפסוק מדבר על הפשיטה, אז '''הקיש לבישה לפשיטה, מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים'''.

אומרת הגמרא, תנן, בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערביים הינדואין של שמונה מאות זוז, דברי רבי מאיר. שואלת הגמרא, ואין השני שבראשון יפה מן הראשון שבשני? כן, הרי למרות שזה יותר זול, אבל זה הרבה יותר יפה. אז למה לא ילבש את זה בבוקר?

אז אומרת הגמרא, '''משם מילה דשמעה פרוטי'''. כלומר, למרות שבעצם ההינדואים יותר יפים, כיוון שהפילוסין יותר יקרים, אז זה נחשב יותר חשוב ולכן משתמשים בהם בבוקר.

אומרת הגמרא, '''תמן תנינן, הראשון שבראשון אין למעלה הימנו'''. לגבי הזיתים שמוציאים מהם את השמן, הראשון שבראשון אין למעלה ממנו. '''השני שבראשון והראשון שבשני שוין'''. עכשיו אומרת הגמרא, '''ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני?''' כן, הרי השני שבראשון עדיין יותר טוב מהראשון שבשני.

אומרת שוב פעם, '''משם מילה דשמעה פרוטי'''. כלומר, שוב פעם, למרות שהשני שבראשון הוא יותר יפה מהראשון שבשני, כיוון שהראשון שבשני היה טיפה יותר יקר, אז זה הופך אותו יותר חשוב, לכן מעדיפים אותו על פני שני שבראשון.

שואלת הגמרא, '''מאי כדון?''' כלומר, למה בשחר צריך יותר משובח מבין הערביים? אמר רב נחמן בשם רבי מנא, '''בשחר כתיב בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתיב בד'''.

אומרת הגמרא, '''מעשה ברבי ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח'''. '''מעשה ברבי אליעזר בן חרסום שלבש כתנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום'''. '''מה עשה? מילא אותה מים''' כדי שיתכווץ הבגד ואז יסתמו הנקבים ולא ייראה שקוף, '''וסבב את המזבח שבע פעמים''' עד שהתייבש. כן, זה מראה שזה לא היה בכלל דק, גם היה צריך שבע פעמים, כי זה ממש נראה כמו שקוף.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=80|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ז|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב, הכהן עומד במזרח ופניו למערב, סמך שתי ידיו עליו ונתודה. {{שוליים|ג_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים פ״ב ה״ו) שמנוסח הוידוי ככתוב בתורת משה ״כי ביום הזה יכפר עליכם״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;וכך היה אומר: אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי. אנא השם, כפר נא לעונות לפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אי זהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני ועד כותל העזרה צפוני {{ירו&quot;מ-הוסר|עד }}כנגד כל המזבח ישנן כשלשים ושתים אמה, דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רא בי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכנגד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}בית החילפות {{ירו&quot;מ-הוסר|כד }}כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה {{ירו&quot;מ-הוסר|המזרחי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצפוני}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{שוליים|ג_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי רבי יוחנן ורב אבא בר אייבו שבפרה כתוב ״ושחט״ ודרשו בה כהן, כרמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכות יב, טז&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה, מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הצפוני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| המזרחי אר יוחנן לא מצאנו שחיטה כשירה בזר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מפקד {{ירו&quot;מ-הוסר|לתלמידוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתלמידו}} בכל אתר הוון תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זורק כהן חוץ מפרה הוון תני}} שוחט {{ירו&quot;מ-הוסר|חוץ מפרה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהן}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}}{{ירו&quot;מ-הוסר|תני זורק ואר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ג_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדחיית התלמוד שזר כשר לשחיטת הפרה, שהרי ההיקש נדחה על ידי הזיית מיימיה שכשרה בזר, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא מצאנו שחיטה פסולה בזר {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין דכל שאשה פסולה זר פסול}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}} והא כתיב ([[במדבר יט ג|במדבר חקת יט ג ד]]) ושחט והזה מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שאשה פסולה לשחיטת הפרה גם זר פסול}} אמר לו הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|הזייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הזיית}} מיימיה {{שוליים|ג_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שהזיה כשרה באשה כדין הכשרותה בזר, שנלמד מהיקש 'זר-אשה', וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה אמר לו: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהזיה}} לית כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב כהן וליידא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|למה}} כתב איש? {{ירו&quot;מ-הוסר|להכשיר את הזר היא }}איש {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} אשה ברם הכא כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח אלעזר ה}}כהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והזה}} היא זר היא אשה אין תימר שהיא כשירה בזר תיכשר באשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל בר רב יצחק}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}}: פר של יום הכיפורים צריך כהן ולמה לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}}? דו קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא פסוק מפורש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|פשוט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) ושחט {{ירו&quot;מ-הדגשה|את שעיר החטאת אשר לעם}} והביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את דמו אל מבית לפרכת}} מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר יוחאי}}: פר ושעיר של יום הכיפורים צריכין כהן. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{שוליים|ג_כח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בוידויראשון}} הוא אומר אנא השם ובשנייה הוא אומר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף יח'''
זה תחילת המשנה. אומרת המשנה: '''בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב.''' הכוהן עומד במזרח ופניו למערב. '''סמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי. אנא השם, כפר נא לעוונות לפשעים ולחטאים שעוויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם''' וגו'. '''והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.'''

שואלת הגמרא: '''איזהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני ועד כותל העזרה הצפוני כנגד כל המזבח, ישנן כשלושים ושתים אמה''', דברי רבי מאיר. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אף '''בית החליפות כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה.''' רבי מוסיף '''מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה, מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה.'''

כלומר בעצם כל הצד הצפוני, המקביל לקיר הצפוני של המזבח, עד הקיר של העזרה - כלומר מהשער המזרחי עד בית החליפות, כלומר עד המקדש עצמו.

רב מפקד בתלמוד: '''בכל אתר הוון תניי שוחט''', חוץ מפרה אדומה שם תני '''שוחט כהן''' - שם חייב להיות כוהן שוחט גם כן. כן, בכל המקומות האחרים גם ישראל וגם זר יכולים לשחוט, אבל כאן בפרה אדומה דווקא הכוהן שוחט.

אמר רבי יוחנן: '''לא מצאנו שחיטה פסולה בזר.''' כן, אדם שקצוץ - כל אישה שפסולה, כל שחיטה פסולה, אז גם זר פסול לו. התיב רבי חייה בר אבא: '''והא כתיב ושחט והזה''' - זה פרה אדומה. '''מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש, אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש''' - כיוון שהיא פסולה שחיטת הפרה, אז גם זר פסול. אמר לו: '''הרי מיימיה, הרי היא כשרה בזר''' אבל פסולה באשה.

אמר לו: תמן '''לית כתיב כהן''' - אז לאיזה מילה כתוב שם &quot;איש&quot;? למה כתוב איש? להוציא אישה - איש ולא אישה. ואמר לו: הכתוב &quot;לקח הכהן&quot; - עיזה, אז זה איש. אז אם תאמר שהיא כשרה בזר, אם כן תוכשר גם באשה. כלומר כתוב &quot;כהן&quot; - אז או שזה מוציא זה או שזה לא מוציא. אם מוציא - מוציא גם אישה וגם זר. אם לא מוציא - לא מוציא לא אישה ולא זר.

רבי ישמעאל בר רב יצחק ורבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי: '''פר של יום הכיפורים צריך כהן''' לשחוט אותו. ולמה לא אמר גם שעיר? '''דו קרייא ושחט והביא''' - הרי פסוק במפורש: &quot;ושחט את השעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל בית לפרוכת&quot;. כלומר '''מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן.'''

רבי יעקב בר אחא, רבי יסא ורבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי: '''פר ושעיר של יום הכיפורים צריכין כהן.'''

אמר רבי חגיי: בוידוי ראשונה '''הוא אומר אנא השם, ובשנייה הוא אומר אנא בשם.'''
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=83|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אנא בשם. תני כיצד מתוודה? עויתי פשעתי חטאתי ואומר ([[שמות לד ז|שמות כי תשא לד ז]]) נושא עון ופשע וחטאה ואומר ([[ויקרא טז כא|ויקרא אחרי מות טז כא]]) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים עונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים חטאתם אילו השגגות. מאחר שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים הוא חוזר ומתודה על השגגות? אלא {{שוליים|ג_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי (רמב״ם הל' עבודת יוה״כ פ״ב ה״ו, הל' תשובה פ״א ה״א, שו״ע או״ח תרכא ה) לכל המתוודים לומר בסדר חטא-עוון-פשע, כדוגמת וידוי הכהן הגדול המפורש בסוגיה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כך היה מתודה: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן מצינו דרך כל המתודים דוד אמר {{הפ|תהילים|קו|ו}} חטאנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|עם אבותינו העוינו והרשענו שלמה בנו אמר}} {{הפ|מלכים א|ח|מז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חטאנו העוינו רשענו דניאל אמר}} {{הפ|דניאל|ט|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חטאנו}} עוינו הרשענו ומרדנו אף הוא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי לפניך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} מהו שמשה אמר נושא עון ופשע וחטאה, ואומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת כל פשעיהם לכל חטאתם}}? אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|ביקש משה מהקדוש ברוך הוא}} מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם יהפכו}} כאילו הן שגגות לפניו. {{שוליים|ג_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם: הקרובים לכהן הגדול נופלים על פניהם והרחוקים אומרים ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכפורים ששה בפר וג' בשעיר ואחד בגורלות הקרובים היו נופלין על פניהן הרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם ועד ואף ששמעו את שם השם המפורש כמה פעמים}} אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ג טו|שמות שמות ג טו]]) זה שמי לעולם זה שמי לעלם {{ירו&quot;מ-ביאור|לשון העלם}}. {{שוליים|ג_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמשרבו הפרוצים היה כהן גדול אומרו בקול נמוך ומבליעו בנעימת הכהנים, ואינו נמסר אלא לכשירים שבכהונה, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בראשונה היה אומרו בקול גבוה משרבו הפרוצין חששו {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא יכתבו מה ששמעו כדי לא לשכוח וישתמשו שלא כהוגן}} היה אומרו בקול נמוך. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה, והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים. בראשונה הוא נמסר לכל אדם משרבו הפרוצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו משתמשים בו שלא כהוגן}} לא היה נמסר אלא לכשירים. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} הוה עבר שמע פרסייא מקלל לבריה ביה ומית אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|שתי דברים רעים קרו כאן}} אזל גוברא {{ירו&quot;מ-ביאור|מת אדם}} ומאן דשמע שמע. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי איניוני בר סוסיי}} סלק גבי {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך אצל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} לציפורין אמר איתא ואנא מסר יתיה לך. עאל ליה בריה תחותי ערסא {{ירו&quot;מ-ביאור|הכניס את בנו תחת המיטה}} עטש ושמע קליה אמר מה אתון נהיגין גביכון ברמיו? {{ירו&quot;מ-ביאור|ברמאות}} אזל {{ירו&quot;מ-ביאור|לך}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אגלה לא}} לך ולא ליה. חד אסי {{ירו&quot;מ-ביאור|רופא אחד}} בציפורין אמר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס בר חמא}} איתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא}} ואנא מסר ליה לך אמר לו לית אנא יכיל אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} למה? אמר לו: דאנא אכיל מעשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאני מקבל מישראל}} ומאן דרגיל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|בשם ה'}} לא יכיל מיכול מבר נש כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא יתרגז וישתמש בשם ה' לרעה}}. &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ח|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו, ושם שני שעירים, וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו {{שוליים|ג_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם על פי הירושלמי שבן גמלא עשה את המזלגות של זהב והיו מזכירין אותו לשבח, ללמד שראוי לעשות כלי עבודה מזהב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|ועשאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועשהן}} בן גמלא של זהב והיו מזכירין אותו לשבח. בן קטין עשה {{שוליים|ג_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרשום בירושלמי שהמוכני מונע פסילת המים בלינה, וכן פסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה פ״ג הי״ח ובהלכות ביאת המקדש פ״ה הי״ד, בעקבות מעשה בן קטין המובא בסוגיה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים. אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה. מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אי זהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו הכל}} גרסנו שם בהלכתא עיליתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בהלכה הקדמת}} עד מקירו של מזבח הצפוני {{ירו&quot;מ-הוסר|ועד כ&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| תל העזרה המזרחי}}. חמשה דברים היה הסגן משמש&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תני: כיצד מתוודה? '''עוויתי פשעתי חטאתי''' - ככתוב במשנה שלנו. ואומר, כמו שהפסוק רומז על זה שזה הסדר, כתוב: '''נושא עון ופשע וחטאה.''' וגם אומר: '''והתוודה עליו את כל עונות בני ישראל''' - דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: '''עונות אילו הזדונות, פשעיהם אילו המרדים, חטאתם אילו השגגות.'''

אז מאחר שהוא מתוודה על הזדונות ועל המרדים, הוא חוזר ומתוודה על השגגות? זה לא הגיוני. '''אלא כך היה מתודה: אנא השם, חטאתי עוויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר כי ביום הזה''' וגו', '''והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.'''

'''וכן מצינו דרך כל המתודים, דוד אמר חטאנו עוינו הרשענו ומרדנו, אף הוא כך היה מתודה חטאתי עוויתי פשעתי לפניך.''' בעצם וידוי כתוב לא כמו שכתוב במשנה, בסדר הפוך.

שואלת הגמרא: אם כן, '''מהו שמשה אמר נושא עון ופשע וחטאה''' - כלומר כאילו בסדר הפוך, וגם אומר '''והתודה עליו את כל עונות בני ישראל'''? סדר הפוך. '''אלא מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים, כאילו הן שגגות לפניו''' - הקדוש ברוך הוא ימחל להם. משה בעצם מבקש מהקדוש ברוך הוא שימחל גם על הזדונות והמרדים כאילו שהם שגגות.

אומרת הגמרא: '''עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכפורים, ששה בפר ושלושה בשעיר ואחד בגורלות. הקרובים היו נופלין על פניהן והרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו.''' ולמרות שהם שמעו את שם השם במפורש כמה פעמים, '''אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן''' - '''זה שמי לעולם''' - זה שמי להיעלם.

בגמרא: '''בראשונה היה אומרו בקול גבוה, משרבו הפרוצין''' חששו שמא הם יכתבו את מה ששמעו כדי לא לשכוח, ואז ישתמשו בזה שלא כהוגן, '''היה אומרו בקול נמוך.''' אמר רבי טרפון: '''עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה, והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים.''' הם אמרו את זה בשקט, בהבלעה, ושמעתי אותו אומר את זה.

'''בראשונה הוא נמסר לכל אדם, משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים.''' שמואל הוה עבר, שמע פרסייא מקלל לבריה ביה שם השם ומית. הוא שמע שאיזה פרסי מקלל את הבן שלו בשם השם והבן מת. אז הוא אמר שני דברים קרו כאן: א' - אזל גוברא, אדם אחד מת. יותר מזה - '''ומאן דשמע שמע''' - הרבה אנשים שמעו את זה ואולי ישתמשו בזה שלא כהוגן.

רבי איניוני בר סוסיי סלק גבי רבי חנינה לציפורין, אמר איתא ואנא מסר יתיה לך - בוא, אני אמסור לך את שם השם במפורש. עאל ליה בריה תחותי ערסא - הבן שלו התחבא מתחת המיטה כדי לשמוע גם כן. עטש ושמע קליה - הוא התעטש ואז הוא שמע אותו. אמר: מה אתון נהיגין גביכון ברמיו? - הם מרמים. אזל, לא לך ולא ליה - אני לא רוצה למסור את זה לא לך ולא לבן שלך.

חד אסי בציפורין, אמר לרבי פינחס בר חמא: איתא ואנא מסר ליה לך - אני אמסור לך את זה. אמר לו: לית אנא יכיל - אני לא יכול. אמר לו: למה? אמר לו: דאנא אכיל מעשר, ומאן דרגיל ליה לא יכיל מיכול מבר נש כלום - כי בן אדם שאוכל מעשר מתרגז כל הזמן, שהוא השתמש בזה בשם השם לרעה.

אחר כך אומרת המשנה: '''בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו, ושם שני שעירים, וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו, בן גמלא של זהב, והיו מזכירין אותו לשבח.'''

אשכרוע זה סוג של ברוש, ועשה עליהם גם - בן גמלא עשה של זהב ומזכירים אותו לשבח.

'''בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים.''' למה שנים עשר דד? כדי שהשנים עשר כהנים שהיו עושים קורבן תמיד של שחר יטלו את הידיים במכה אחת. שם לא שלושה עשר - כי השחיטה כשרה בזר. ורב קוק מסביר שהקפידו בכוונה שזה לא יהיה כוהן, כיוון שעצם השחיטה הוא פוגע בנפש, אז לכן היה רצון שלא יהיה כוהן. לכן עשו רק שנים עשר ולא שלושה עשר, למרות שגם כוהן כשר ודאי - ואם הכוהן שוחט הוא ודאי צריך לטול ידיים ורגליים.

'''אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה''' - כדי שיוכלו להוריד את זה בלילה לתוך הבור.

'''מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.'''
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא יט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא יט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=83|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; הסגן אומר לו {{שוליים|ג_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; כך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ג הלכה ג) שאומרים לו ״אישי כהן גדול הגבה ימינך״.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אישי כהן גדול הגבה ימינך {{שוליים|ג_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכות ד-ה שהסגן מימין וראש בית אב משמאל, ותופסין בידו של כהן גדול בשעת הניסוך&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;סגן מימינו וראש בית אב משמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחה לנסך}} {{שוליים|ג_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ז&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הניף הסגן {{ירו&quot;מ-הוסר|בסוגרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסודרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגיע למחצית הכבש}} {{שוליים|ג_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין מורידין מגדולתו; הרמב״ם פסק שאין הכהן השני חוזר לשמש בארבעה בגדים, כדין המעלין בקודש ולא מורידין&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אחז הסגן בימינו והעלהו. לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וקלפי היה שם ובה ב' גורלות ושל אשכרוע היו מהו אשכרוע? פסקינן {{ירו&quot;מ-ביאור|מן עץ}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרב}} בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}} אבדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותן של זהב}} מהו לעשות תחתיהן של {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשכרוע}}? ייבא כהדא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלמדנו שכהן גדול שנטמא ומינו אחר תחתיו אחר שהוא חוזר, השני אינו עובד עוד בארבע בגדים}} שמעלין בקודש ולא מורידין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים ולמה סדרן בגובה שוה מסביב}}? ויעשו דדין זה על גבי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שהיה בתחילה, וכאשר הכיור מלא ישתמשו בשש הברזים העליונים, וכאשר הכיור קצת יתרוקן ישתמשו בשש הברזים התחתונים, כך שתמיד יהיה לחץ מים}}. אמר{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{שוליים|ג_לח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעת ר' (המבואר בירושלמי) שאוגן התחתון של הכיור אינו נחשב כלי לעניין פסול שאובים כיוון שהוא מחובר לקרקע כדין כלי שרת מחובר; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כיום מרובה של תמיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששנים עשר כהנים עוסקים בו ויוכלו לקדש בבת אחת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הגמרא מניחה שאסור שהמים שבהם מקדשים יהיו שאובים. הכיור היה מרכב משני חלקים, העליון פתוח בתחתית לתחתון שבו הברזים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא ש}}העליון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו הופך את המים לשאובים}} מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעליון היה}} כלי פחות ברובו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל למה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתחתון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התחתון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו הופך את המים לשאובים וכי}} אין בו משום אוירו של כלי? אמר{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמת המים היתה מושכת לו מעיטם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי נמי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והיו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} רגליו שבדרום פחותין כרימונים {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו מונחים על הארץ כך שהמים לא יצאו}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר כרסנא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}}: הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעשה שלמה}} {{שוליים|ג_לט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_לט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_לט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שבית הטבילה נלמד מ״והים לרחצה לכהנים בו״ ואינו יכול להיות כלי, כמבואר ברמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בית טבילה לכהנים הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|דברי הימים ב|ד|ו}} והים לרחצה לכהנים בו — ולא כלי הוא? אמת המים מושכת לו מעיטם, והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים. כתיב {{הפ|עזרא|א|ט}} ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}מקום שאוגרין בו דמו של טלה. אגרטלי כסף אלף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}מקום שאוגרין דמו של פר. מחלפים תשעה ועשרים אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: אלו הסכינין כיי דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החליפות {{שוליים|ג_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם על פי מעשה הילני המלכה שתרם נברשת זהב וטבלת זהב להיכל, ומכאן שתרומת נכרי מתקבלת ומותרת לשימוש קדשי המקדש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ששם היו גונזין את הסכינין. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. תרין אמורין, חד אמר מנרתא וחרנא אמר קונביתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נברשת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו מנורה בעיגול}} תרגם עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס. {{ירו&quot;מ-הוסר|אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה ש }}בשעה שהיתה החמה זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה}} ומה היה כתוב עליה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אל&quot;ף בי&quot;ת {{ירו&quot;מ-ביאור|ראשי תיבות}} היה כתוב עליה. והא תני ככתב שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|בטבלה}} כן כתב שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|במגילת סוטה}} לא מעובה ולא מידק אלא בינוני? פתר לה כאל&quot;ף שכאן כן אל&quot;ף שכאן כבי&quot;ת שכאן כן בי&quot;ת שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|לענין הגודל העובי והצורה}}. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח. תני: מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים, ונטלו אחד מהם והטילוהו בים, וביקשו להטיל עוד שני, ועמד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף יט. נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה, תחילת הגמרא. אומרת הגמרא: איזה תבואה של מזבח שהוא כשר בשריפת קודשי קודשים מקירותיו של מזבח צפוני וכולי. אומרת הגמרא הכל גרסו שם בהלכה הידעה. כלומר, בהלכה הקודמת אמרנו את הכול.

אומרת הגמרא חמישה דברים האזן משמש. '''הסגן אומר לו אישי כהן גדול''' עקבה ממך. כן, גם כן '''סגן מימינו וראש בית אב משמאלו'''. שחנסך אז נפש גם מסודרים. הגיע למחיצת הכבש, '''אחז הסגן בימינו והעלהו'''. '''ולא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן'''.

אמרה הגמרא תנא למד מבעל פה '''וקלפי היה שם ובה ב' גורלות''' של-- '''ושל אשכרוע היו'''. מה זה אשכרוע? פסקינן, מן עץ. יש אומרים שזה ברוש. רבי שמואל אחוי דרב בעי, עבדו אותן של זהב. מה הוא, לעשות תחתן של אשכרוע? האם אפשר חזרה מהעץ הזה? אתי מהכא, כמו שלמדו שכהן גדול שהיטמא ומינו אחר תחתיו, אז אחר שהוא, שהוא חוזר אז השני לא עובד עוד בארבעה בגדים. למה? כי '''מה שמעלים בקודש לא מורידים'''. אז גם כאן מעלים בקודש ולא מורידים.

רבן גמליאל עשה שנים עשר דרג לכיור שלא היה בו לשניים. שואלת הגמרא למה הוא סידר אותם בגובה שווה מסביב '''ולא דדין זה על גב זה'''? הרי יותר יפה ככה. אמר '''רבי יונה''': '''כיום מרובה של תמיד''' שנים עשר כוהנים עסוקים בו שכולם בבת אחת ירחצו את הידיים.

הגמרא מניחה שאסור שהמים שבהם מקדשים יהיו מים שאובים. אז לכאורה הכיור היה מורכב משני חלקים, חלק העליון שהיה פתוח בתחתית, ובחלק התחתון היו את הברזים. אז ניחא שהעליון אינו הופך את המים לשאובים משום '''שהעליון היה כלי פחות''', '''פחות ברובו''' היה פתוח למטה, אבל למה התחתון אינו הופך את המים לשאובים? '''וכי אין בו משום אוירו של כלי'''? אמר '''רבי יהושע בן לוי''': '''אמת המים היתה מושכת לו מעיטם''' '''והיו רגליו שבדרום פחותין כרימונים'''.

זה קצת נראה כאילו שהתשובה הזאת שייכת לים של שלמה, אבל בכל אופן אז זה-- אז או שבעצם נשאר בשאלה והמסקנה היא שהמים לא צריכים להיות מים שאובים, או שבעצם התשובה זה על מה שכתוב בים של שלמה, אבל אז לכאורה השאלה אז למה בכלל נפסל בלינה? כי אם הוא מחובר למעיין. טוב, בכל אופן הפשט הוא שגם בכיור היה פתח כרימון ולכן המים שבאים ממעיין היו מחוברים אליו ולכן בעצם זה לא נחשב מים שאובים.

ואומר '''רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא''': '''הים בית טבילה לכהנים הוא''' דכתיב '''והים לרחצה לכהנים בו'''. שואלת הגמרא '''אבל הוא כלי הוא'''? אמר זה כלי. אומרת הגמרא, לא, '''אמת המים מושכת לו מעיטם, והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים'''. בעצם היה פתח כמו רימון, אבל בעצם הוא לא היה לו דין של כלי ולכן אי אפשר לטבול בו. היה דין של-- שהמים של המעיין הגיעו אליו, לכן אין שום בעיה לטבול בו.

'''כתיב ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים'''. אמר '''רבי שמואל בר נחמן''' משום מקום שאוגרין בו דמו של טלה. הכוונה זה המזרקים. '''אגרטלי כסף אלף''', אמר '''רבי שמעון בן לקיש''' מקום שאוגרין דמו של פר. '''מחלפים תשעה ועשרים''', אמר '''רבי סימון''' אלו הסכינין. כי תני נתמן, '''הוא היה נקרא בית החליפות ששם היו גונזין את הסכינין'''.

כתוב '''הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל'''. תרין אמורין, חד אמר מנרתא. מה זה נברשת? זה מנורה. וחרנא אמר קונביתא. קונביתא זה נברשת, מנורה בעיגול, כלומר שיש בעצם מנורות במעגל. תרגם עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס, כן מה שנקרא למפה, כלומר מנורה. '''בשעה שהיתה החמה זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה'''.

'''ומה היה כתוב עליה'''? '''רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ינאי''' אמר '''אל&quot;ף בי&quot;ת היה כתוב עליה'''. שואלת הגמרא '''והא תני ככתב שכאן כן כתב שכאן''', כלומר מה שכתוב בטבלה כך כתוב במגילת סוטה, '''לא מעובה ולא מידק אלא בינוני'''? פתר לה '''כאל&quot;ף שכאן כן אל&quot;ף שכאן''' לעניין הגודל והעובי והצורה, '''כבי&quot;ת שכאן כן בי&quot;ת שכאן''', אבל ודאי שלא היה כתוב הכול על הטבלה של זהב.

תני '''רבי הושעיה''' '''כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה'''. אומר, הכול היה כתוב, כל הפרשה, כל הדקדוקים.

'''ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח'''. תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים, ונטלו אחד מהם והטילוהו בים, וביקשו להטיל עוד שני, ועמד, אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו, והיה בוכה ומתאבל. הוא בא-- המתאבל הראשון, הוא בא עד שהגיע ליפו. כיון שהגיע ליפו התחיל מבעבע מתחת הספינה, כלומר גם השני עלה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=89|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|וגייפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגיפפו}} אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הראשון}} ובא עד שהגיע {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמלה}} של יפו. כיון שהגיע {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמלה}} של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כיי דתנינן תמן {{שוליים|ג_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ג_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#ג_מא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמפני הנס (או מפני שנחושתן מצהיב ויפה משל זהב) לא שינו שערי ניקנור לזהב, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ט|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ואלו לגנאי: בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת, הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד {{ירו&quot;מ-הוסר|בו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בן}} קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר {{הפ|משלי|י|ז}} זכר צדיק לברכה ועל {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} נאמר {{הפ|משלי|י|ז}} ושם רשעים ירקב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}עפשת ואלו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}עפשת. וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|משלי|טז|ד}} כל פעל ה' למענהו. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן. שנים עשר מנה היו נוטלין, ונתנו להן עשרים וארבע. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד? אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}היו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם, שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין. של בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין. של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד. וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא שנאמר {{הפ|ישעיה|מג|ז}} כל הנקרא בשמי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכבודי יצרתיו אף עשיתיו}}. שלחו אחריהן ולא רצו לבוא {{ירו&quot;מ-הוסר|כו }}עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: עשרים וארבע היו נוטלין, ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן: מפני מה אין אתם רוצין ללמד? אמרו להן: מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן}} לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצאה אשה של אחד מהן מבושמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס אמרתי לו בני מאי זו משפחה אתה? אמר לי: ממשפחת פלוני. אמרתי לו: בני, אבותיך {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי}} שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים, לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} שח לי שמעון בן לגס: מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של בית אבטינס, וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו בני למה בכיתה? אמר לי: על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה? אמר לי: על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נזכרתה עכשיו אמר לו}} הרי מעלה עשן לנגדי. נומיתי {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרתי}} לו בני {{ירו&quot;מ-הוסר|תראה לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תראהו לי}}? אמר לי: מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה. אמר{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|פגעו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פגע}} בי זקן אחד משל בית אבטינס. אמר לי: רבי, לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אלו לאלו, ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה ותזהר בה. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} זלגו דמעיו ואמר מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי. וכולהן מצאו מתלא לדבריהן חוץ מבן קמצר. כיי דתנינן תמן: אלו הן הממונין שהיו במקדש {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: ורבנן חד אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא היו כולן ממונים בדור אחד אלא}} כשירי {{ירו&quot;מ-הוסר|כל }}דור ודור בא למנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהן}} וח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רנה אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כולם שימשו כאחד ומי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|התנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה באותו דור מנה מה שבדורו תנן: בן קטין עשה י&quot;ב דדים לכיור. מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב, והיו מזכירין אותן לשבח. ואלו לגנאי: של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת, הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד, בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר &quot;זכר צדיק לברכה&quot; ועל אלו נאמר &quot;שם רשעים ירקב&quot;. מאן דאמר שלא היו כולן ממונים בדור אחד אלא כשירי כל דור ודור בא למנות אף בית גרמו והוגרס ובית אבטינס כשרים היו ועל כולן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שלא רצו ללמד כיוון שנתנו טעם לדבר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלבד בר קמצר הוא אומר}} {{הפ|משלי|י|ז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זכר צדיק לברכה. מאן דאמר}} מי שהיה באותו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדור מנה מה שבדורו מד כשירי כל }}דור {{ירו&quot;מ-הוסר|ודור בא למנות על כולם הוא אומר זכר צדיק לברכה מד שהיה באותו הדור }}מנה מה שבדורו על {{ירו&quot;מ-הוסר|כולם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כולן}} הוא אומר {{הפ|משלי|י|ז}} ושם רשעים ירקב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על מי נאמר זכר צדיק לברכה? על בן קטין וחביריו. ועל כולן היה {{תנא-ירו&quot;מ|בן זומא}} אומר משלך יתנו לך ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף יט עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
כי תני נתמן '''כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס'''. '''ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב'''. תני בשם '''רבי אליעזר''': '''נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב'''.

פרקין דף אחד עשר. אומרת המשנה '''ואלו לגנאי''': '''בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים''', '''בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת''', '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', '''קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב'''. '''על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה ועל''' אלו נאמר '''ושם רשעים ירקב'''.

'''בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד'''. '''שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין'''. '''בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מעפשת ואלו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מעפשת'''. '''וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא כל פעל ה' למענהו'''. '''שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן'''. '''שנים עשר מנה היו נוטלין, ונתנו להן עשרים וארבע'''. '''רבי יהודה אומר עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה'''. '''אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד'''? '''אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים''' ועושים כן לפני עבודה זרה שלהם. '''בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם, שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין'''.

'''של בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד'''. '''שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין'''. '''של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד'''. '''וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא''' שנאמר '''כל הנקרא בשמי'''. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא, כמו שכל הסיפור מקודם, שהם פחדו שאחרים ילכו וילמדו ויעשו לפני עבודה זרה שלהם. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: '''שלא יצאה אשה של אחד מהן מבושמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם'''.

אמר '''רבי יוסי''': '''מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס. אמרתי לו: בני, מאי זו משפחה אתה? אמר לי: ממשפחת פלוני. אמרתי לו: בני, אבותיך שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים, לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה'''.

אמר '''רבי עקיבא''': '''שח לי שמעון בן לגס: מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של בית אבטינס, וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו: בני, למה בכיתה? אמר לי: על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה? אמר לי: על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבא'''. למה נזכרת עכשיו? '''הרי מעלה עשן לנגדי'''. אמרתי לו: בני, הראהו לי. אמר לי: '''מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה'''.

אמר '''רבי יוחנן בן נורי''': '''פגע בי זקן אחד משל בית אבטינס. אמר לי: רבי, לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אלו לאלו, ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה ותזהר בה'''. '''וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי עקיבה זלגו דמעיו ואמר: מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי'''.

'''וכולהן מצאו מתלא לדבריהן''' - כמו הסבירו למה הם עושים את זה - '''חוץ מבן קמצר'''.

כי תני נתמן: '''אלו הן הממונין שהיו במקדש'''. בית גרמו למעשה לחם הפנים, בית אבטינס למעשה הקטורת. אמר '''רבי חזקיה''' אמר '''רבי סימון''' ורבנן: חד אמר לא היו כולם ממונים בדור אחד, אלא '''כשירי דור ודור בא למנות'''. וחרנה אמר '''מי שהיה באותו דור''' שעלו ארצה, גולה, רשמו את כולם, '''מנה מה שבדורו'''.

אז תנא בן קטין עשה שיעשה דדים לכיור וכן עשה כל הכלים של יום טוב כי שם בכיפורים זהב, והם מזכירים אותו לשבח. '''ואלו לגנאי''': '''בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים''', '''בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת''', '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', '''קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב'''. כן, היו אומרים שהיה כותב, היה מניח חמישה קולמוסים בין אצבעותיו והיה כותב חמש אותיות בבת אחת ביד ימין.

'''על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה''' '''ועל''' אלו '''נאמר ושם רשעים ירקב'''. אז מה נאמר: '''כשירי דור ודור בא למנות'''. משום מה שלא כולם היו ממונים בדור אחד, אלא כשירי דור ודור בא למנות. אז גם בית גרמו ואוגרס ובית אבטינס כשירים היו, ועל כולם, למרות שלא רצו ללמד, כיוון שנתנו טעם לדבר אמרו עליהם לשבח, מלבד בן קמצר שהוא לא מצא טעם לתירוצו, ולכן עליו הוא אומר '''זכר צדיק לברכה'''.

עכשיו, מה נאמר '''מי שהיה באותו דור''', '''מנה מה שבדורו'''? כלומר כולם היו באותו דור וסתם אם היו בראש אם באותו דור, אז על כולם הוא אומר שהם רשעים מרקב. אז '''על מי נאמר זכר צדיק לברכה? על בן קטין וחביריו'''. '''ועל כולן היה בן זומא אומר: משלך יתנו לך ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך''', והן שוחלה לפני המקום והאדם נוגע בו מוכן לך.

דף פרק אמר לאמונה, אם ירצה השם.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה''' {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כ.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כ&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=93|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=62|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך.&lt;strong&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדרן עלך פרק אמר להם הממונה}}&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שלישי|שני|רביעי}}</text>
      <sha1>n8ba7gvd0fqxiqsiod2e9rjx8rdsj3h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק רביעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706152</id>
    <revision>
      <id>3084428</id>
      <parentid>3076313</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084428</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103786" sha1="1sh4l0ngjczzkghl54xvyim91k0jf6c" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|רביעי|שלישי|חמישי}}
==פרק רביעי – טרף בקלפי==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא כ.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_כ.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_א|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ פ״ג ה״ג) שמסדר סדר הגרלת השעירים כלשונו, ואף בבבלי (יומא לט ע״א) מובאת סוגיה תואמת ללא מחלוקת מהותית&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;טרף בקלפי והעלה שני גורלות, אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל. הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו. אם של שם עלה בימינו, הסגן אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה את ימינך. ואם בשמאלו עלה, ראש בית אב אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה את שמאלך. נתנם על שני שעירים {{שוליים|ד_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הסוגיה שקלפי אינה מעכבת אלא נאמרה כדי לעשות פומבי לדבר, וכן פסק הרמב״ם (הל' עבודת יוה״כ פ״ב ה״ו) שאין הקלפי מעכבת ומביא ראיה אף בקלתות.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואומר: לה' חטאת. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה'. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; לא סוף דבר קלפי {{ירו&quot;מ-ביאור|מיוחדת לכך}}, אלא אפילו קלתות {{ירו&quot;מ-ביאור|סל}}. ולמה אמרו קלפי? כדי לעשות פומבי לדבר. ויביא שני חוטין, אחד שחור ואחד לבן, ויקשור עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל. תלמוד לומר ([[ויקרא טז ח|ויקרא אחרי מות טז ח]]): גורל אחד לה', שיהא ניכר שהוא לה', וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא של עזאזל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוטים לא ניכר לפי שמשתמשים בהם תדיר}}. ויביא שני צרורות, א' שחור וא' לבן, ויתן עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל. תלמוד לומר: גורל א' לה', שיהא ניכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל מי שרואה אותו}} שהוא לה', וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא לעזאזל. {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן צריך שיהיה כתוב עליהם}} ויכתוב עליהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדיו}} ויאמר: זה לה' וזה לעזאזל. תלמוד לומר: גורל א' לה', שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יכול להימחק}}, וגורל אחד לעזאזל, שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם. הדא אמרה: חקוקים היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ימחקו}}. ותני כן: בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל, א' שהגורלות נתונין בתוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמות חלקי ארץ ישראל}}, ואחת ששמות השבטים בתוכה. ושני פירחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל: בגורלות, באורים ותומים, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובכטפים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובכספים}}. הדא הוא דכתיב {{הפ|יהושע|יח|י}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|יהושוע יח }}וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה. גורל - אלו הגורלות. לפני ה' - אלו אורים ותומים. ([[במדבר כו נו|במדבר פנחס כו נו]]): בין רב למעט - אלו הכספים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמי שקיבל נחלה טובה יותר כגון שהיתה קרובה לירושלים שילם לאחרים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}}: אילמלא שנתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותני כן: ג' חינין הן - חן אשה בעיני בעלה, חן מקום בעיני יושביו, חן מקח בעיני לוקחיו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרבי פפי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דסיכנין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי: אף לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה כן. הדא הוא דכתיב {{הפ|יחזקאל|לו|כו}}: ונתתי לכם לב חדש וגו', ונתתי לכם {{ירו&quot;מ-הוסר|לבש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לב}} בשר וגומר, שהוא בושר {{ירו&quot;מ-ביאור|מואס}} בחלקו של חבירו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמת הגורל מעכבת ולא הנחתו}} נגע בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|בחר אחד הגורלות ולא העלהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כשהן למטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקלפי חזרו}} ונתערבו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כ עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ'''
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ. נתחיל במשנה פרק ט' הלכה א'. אומרת המשנה: '''טרף בקלפי והעלה שני גורלות, אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל.''' '''הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו.''' אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו '''אישי כהן גדול, הגבה את ימינך''', ואם בשמאלו עלה, ראש בית אב אומר לו '''אישי כהן גדול, הגבה את שמאלך'''. '''נתנם על שני השעירים ואומר: לה' חטאת.''' רבי ישמעאל אומר: '''לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה'.''' והן עונים אחריו: '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'''.

'''לא סוף דבר קלפי''', לא צריך משהו מיוחד לזה, '''אלא אפילו קלתות'''. כלומר, אפילו אם הוא שם את שני הגורלות בתוך איזה חתיכת סל - איזה כלי - זה גם מספיק טוב. '''ולמה אמרו קלפי? כדי לעשות פומבי לדבר''' - כן, נראה יותר מפורסם, יותר מכובד כשעושים את זה בתוך קלפי, בכלי מיוחד יותר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=96|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אין השעירים כמצותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|העליה מעכבת ואם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומשהעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משהעלה}} אותן, {{ירו&quot;מ-הוסר|נגע בהן ו }}נתערבו השעירים כמצותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הנחה מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ובעלייתו נגע בהן ונתערבו}}. אמר: אם של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בימיני, יקדש זה שעל ימיני קדש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: אם של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בשמאלי, יקדש זה שעל שמאלי קדש. ואפילו אם אמר: אם של שם יעלה בימיני, יקדש זה שעל שמאלי קדש, אם של שם יעלה בשמאלי, יקדש זה שעל ימיני קדש - {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כל פנים הגריל}}. אבל אם אמר: בין של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בימיני בין של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בשמאלי, לא יקדש אלא זה שעל ימיני {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לא יקדש אלא זה שעל שמאלי - לא קדש. מפני מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}קובען בפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בגורל}}? אמרה התורה: גורלות. {{שוליים|ד_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדרשת הכתוב ״גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל״, וכך פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פרק ג הלכה א, שההגרלה חלה ואינה יכולה לחזור ולהתחלף&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;גורלות של כל דבר יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר הגרלה}} יתן {{ירו&quot;מ-ביאור|יניח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גורלות על זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גורלות על זה. תלמוד לומר: גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה, ושל שם ושל עזאזל על זה? תלמוד לומר: גורל - ולא דא קדמייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|זו אותה שאלה כמו קדם}}. כיני יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על {{ירו&quot;מ-הוסר|שם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עזאזל, יחזור ויחליף? תלמוד לומר: גורל א' לה' - אין כאן לשם אלא א', וגורל א' לעזאזל - ואין כאן לעזאזל אלא אחד. {{שוליים|ד_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שהציץ כתוב ״קדש לה'״ בסידור קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך היושב על קתדרה שלו, וכן פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פרק ט הלכה א.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ציץ היה כתוב עליו קדש לה', קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך שהוא יושב על קתדרון שלו. ודכוותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גורל}} אחד מלמטן ושם מלמעלן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}}: אני ראיתיו ברומי, ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת: קודש לה'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ונתן אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שני השעירים גורלות}} - אם נתן זר, כשר. {{ירו&quot;מ-הוסר|ודכוותה אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} העלה זר, פסול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולאו}} קל וחומר - מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן, אם נתן זר כשר, העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן? לא צורכה דלא {{ירו&quot;מ-ביאור|למרות הקל וחומר הדין כפי שאמרנו שכן}} נתינה {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא מעכבת אם נתן זר כשר העלייה }}שאינה מעכבת, אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן זר כשר, העלייה שהיא מעכבת, אם}} {{שוליים|ד_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שקביעתן אפילו בפה, כמבואר ברמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ ג,ג) שכתב שאין ההעלאה מעכבת ודי בקביעה בפה או בגורל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;העלה זר פסול.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כ עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ויביא שני חוטין, אחד שחור ואחד לבן, ויקשור עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל.''' כן, למה לא עושים את זה? '''תלמוד לומר: גורל אחד לה'''', צריך שיהיה ניכר שהוא לה', '''וגורל אחד לעזאזל''', שניכר שהוא לעזאזל. אז אם קושרים עליהם חוטים זה לא ניכר, כי בחוטים משתמשים כל הזמן. לא ברור שהחוטים האלה מציינים שזה בא בגורל.

'''ויביא שני צרורות, אחד שחור ואחד לבן, ויתן עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל.''' אבל שוב פעם - '''תלמוד לומר: גורל אחד לה'''', שיהא ניכר לכל מי שרואה אותו שהוא לה', '''וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא לעזאזל'''. כן, כי אם לא כתוב על זה כלום, אתה רואה אבן לבנה, אבן שחורה - נכון שזה משהו ברור, אבל אין לך מושג שזה בעצם גורל לה' או לעזאזל.

ואתה אומר: טוב, שיכתוב על זה בדיו ויאמר זה לשם זה לעזאזל. '''תלמוד לומר: גורל אחד לה', שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם''', שהוא לא יכול להימחק, '''וגורל אחד לעזאזל, שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם'''. לכן אמר '''הדא אמרה: חקוקים היו''' - צריך לחקוק את זה ולא מספיק לכתוב בדיו.

'''ותני כן: בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל, אחת שהגורלות נתונין בתוכה''' - שם היה מופיע חלקי ארץ ישראל - '''ואחת ששמות השבטים בתוכה, ושני פירחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה'''. כלומר הוא מעלה שבט, הוא מעלה אזור מסוים בארץ, והשבט זכה במה שהוא העלה.

'''בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל: בגורלות, באורים ותומים''', ובכספים. '''הדא הוא דכתיב: וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה.''' כן, '''גורל - אלו הגורלות. לפני ה' - אלו אורים ותומים.''' אחרי זה כתוב '''בין רב למעט - אלו הכספים''', כלומר שמי שקיבל נחלה טובה יותר, כמו למשל את הקרובה לירושלים, הוא היה צריך לשלם לאחרים את ההפרש.

'''אמר רבי אבין: אילמלא שנתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותני כן: ג' חינין הן - חן אשה בעיני בעלה, חן מקום בעיני יושביו, חן מקח בעיני לוקחיו.''' '''רבי אבא בריה דרבי פפי ורבי יהושע דסיכנין בשם לוי: אף לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה כן''', כמו נותן חן של המקום בעיני יושביו לכל מי שהגיע לארץ. '''הדא הוא דכתיב: ונתתי לכם לב חדש וגו', ונתתי לכם בשר וגומר''' - מה זה לב בשר? '''שהוא בושר בחלקו של חבירו''', כלומר הוא מואס בחלק של חברו.

ואתה גמר למדנו: הרמת הגורל מעכבת ולא הנחתו. כן, '''נגע בהן כשהן למטה ונתערבו אין השעירים כמצותן'''. כלומר אם הוא בחר אחד מהגורלות אבל הוא לא הרים אותו מתוך הקלפי, וכשהם למטה הם חזרו והתערבבו - אז אין הם כמצוותם, הוא לא יצא ידי חובה, כיוון שהעלייה מעכבת. אבל אם העלה רק אחרי שהתערבבו, אז '''נתערבו השעירים כמצותן''' - אין הנחה מעכבת, לא חייב להניח, מספיק שהוא העלה. וגם אם אחרי זה שני הגורלות נתערבו - זה מספיק טוב, יצא ידי חובה.

כן, אומרת הגמרא: '''אם אמר: אם של שם עלה בימיני, יקדש זה שעל ימיני קדש. אם של שם בשמאלי, יקדש זה שעל שמאלי קדש.''' '''ואפילו אם אמר: אם של שם יעלה בימיני, יקדש זה שעל שמאלי קדש, ואם של שם יעלה בשמאלי, יקדש זה שעל ימיני קדש''' - כי על כל פנים הוא הקריב. '''אבל אם אמר: בין של שם בימיני בין של שם בשמאלי, לא יקדש אלא זה שעל ימיני, לא יקדש אלא זה שעל שמאלי - לא קדש.''' '''מפני מה קובען בפה?''' - שהוא קבוע בפה ולא בגורל.

'''אמרה התורה: גורלות.''' אז '''גורלות של כל דבר, יכול'''... אחר ההגרלה ייתן שני גורלות על זה ושני גורלות על זה. כלומר, הוא ייקח את שני הגורלות שהוא הרים ויתן אותם על זה שעלה בימינו. תלמוד לומר: '''גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל.'''

'''יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה, ושל שם ושל עזאזל על זה? תלמוד לומר: גורל''' - ולא כמו קודם. יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על עזאזל, יחזור ויחליף? כלומר הוא לא ייתן אותם ביחד - אמרנו לתת שתיים ביחד לא ייתן כי כתוב גורל אחד. אבל אולי אחרי שהוא ייתן את הגורל השם לה', הוא יעביר אותו וייתן אותו גם על עזאזל, ואחרי שהוא נותן את הגורל על השעיר שהוא לעזאזל, הוא ייתן אותו גם על השעיר שהוא לה'. '''תלמוד לומר: גורל אחד לה' - אין כאן לשם אלא אחד''', לא מניחים את השם אלא אחד. '''וגורל אחד לעזאזל - ואין כאן לעזאזל אלא אחד.'''

'''ציץ היה כתוב עליו קדש לה', קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך שהוא יושב על קתדרון שלו.''' הוא מתכוון את הגורל אחד לה' מלמטן ושם מלמעלן. '''אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: אני ראיתיו ברומי, ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת: קודש לה'.'''

ואתה אומר: כתיב '''ונתן אהרן''' את שני השעירים גורלות - '''אם נתן זר, כשר. העלה זר, פסול.''' שואל, תם ודף: קל וחומר הוא. '''מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן, אם נתן זר כשר, העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן?''' שכשר. ודף גמר: '''לא צורכה''' - כלומר זה לא קל וחומר, '''דלא נתינה שאינה מעכבת, אם העלה זר פסול.''' כלומר נתינה שאינה מעכבת - אם נתן זר כשרה; עלייה שהיא מעכבת - אם העלה זר פסולה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כ א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=98|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=64|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ואמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר חקולא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: העלייה מתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|קילפי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קלפי}} מעכבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין נתינה מעכבת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: קובען אפילו בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה לא מעכבת}}. סברין מימר ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו אחד היום ואחד למחר. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן דו אמר אפילו אחד היום ואחד למחר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ניחא על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ינאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא אמר אפילו בפה אפילו אחד היום ואחד למחר}}. לאי זה דבר נאמר גורלות? למצוה. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הגורל עושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} חטאת, ואין השם עושהו חטאת. פתר לה במצליח בגורל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחר שעשה גורל ויצא לו אחד לה' ואחד לעזאזל אינו יכול להחליף}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: לא הגריל ולא נתוודה, כשר, אלא שחיסר מצוה אחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב מיום השמיני ירצה קרבן}} לה' {{ירו&quot;מ-ביאור|כל שהוא לה' {{שוליים|ד_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שהגורל קובע ומעכב, לפיכך שני השעירים צריכים שיהיו כשרים בעת הגרלה, ולכן פוסל בהם מחוסר זמן; כך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ פ״ה ה״יז)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;}} לרבות שעיר המשתלח, שיהא פסול משום מחוסר זמן. ואיתא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קובען אפילו בפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אם הגורל מעכב — פשיטא שאינו יכול להביא אחד פחות מבן שמונה ימים, שמא יעלה הוא בגורל לה}}'. סברין מימר: אפילו אחד היום ואחד למחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוקח שני שעירים יכול היום לאמר על אחד זה לה' ולמחרת יכול לאמר על השני זה לעזאזל}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} דו אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין הגורל מעכב ויכול להגדיר אחד לה' ואחד לעזאזל בפה}} אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלכן צריך פסוק לאסור}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחובה להגריל ולקרא שם מיד}} לאי זה דבר נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגם השעיר לעזאזל צריך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גורלות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להיות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי לקרבן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה פשיטא שהרי}} וחש לומר שמא יעלה לשם. פתר לה ברוצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתנה}} להגריל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעם אחר פעם עד שיעלה עליו הגורל לעזאזל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה באה התורה לאסור}}. {{שוליים|ד_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דאמר פטור, מיושב באוקימתא דרב חסדא שקרב שעיר החיצון כבר, שאז ודאי אחד מהם לעזאזל ופטור, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שהגריל}}, אית תניי תני חייב, ואית תניי תני פטור. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר חייב: {{ירו&quot;מ-הוסר|שקרב השעיר הנעשה בפנים מד פטור }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא מוסף היום, דאז כל אחד מהם ראוי לשעיר הנעשה בחוץ, שקרבנות ציבור נקבעים רק בשחיטה. מאן דאמר פטור בשקרב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
לגמרא ירושלמי מסכת יומא דף כ&quot;א.

אומרת הגמרא, אמר רבי יצחק בר חקולא בשם רבי ינאי: '''העלייה מתוך מעכבת, אין נתינה מעכבת'''. רבי יוחנן אמר: '''קובען אפילו בפה''', כלומר אפילו העלייה לא מעכבת, כי הוא יכול פשוט להגיד זה לשם וזה לעזאזל.

סברין מימר לרבי יוחנן: '''אפילו אחד היום ואחד למחר''', כלומר לא חייב לשחוט את שניהם באותו יום, הוא יכול היום להגדיר אחד להשם ולמחרת להגדיר אחד לעזאזל. '''על דעתיה דרבי ינאי ניחא''', אבל על דעתיה דרבי יוחנן דאמר אפילו בפה - אז לאיזה דבר נאמר גורלות? למה התורה אומרת צריך לעשות גורלות? '''למצוה''', כן, זה לא מעכב.

מתניתא פליגא על רבי יוחנן: '''הגורל עושה חטאת, ואין השם עושהו חטאת'''. אז מכאן שחייב דווקא גורל. פתר לה במצליח בגורל, כלומר אם אחרי שהוא כבר עשה גורל ויצא אחד לה' ואחד לעזאזל, והוא רוצה להחליף - הוא לא יכול להחליף.

מתניתא פליגא על רבי ינאי: '''לא הגריל ולא נתוודה, כשר, אלא שחיסר מצוה אחת'''. רואים מכאן שבעצם זה רק מצווה וזה לא מעכב.

כתיב &quot;מיום השמיני ירצה קורבן לה'&quot;. חז&quot;ל למדו מכאן: '''לה' לרבות שעיר המשתלח, שיהא פסול משום מחוסר זמן'''. עכשיו, מתי? מאחר כדעת רבי יוחנן, זה יסתדר טוב לפי רבי יוחנן שאומר קובען אפילו בפה. אבל אם הגורל מעכב, אז פשיטא שהוא לא יכול להביא אחד שהוא פחות מבין שמונה ימים, כי הרי הייתה עליה בגורל של השם, כי כשהוא מגריל הוא לא ידע מה יעלה לשם. אז אם אחד מהם יהיה פחות מבין שמונה ימים, אולי דווקא הוא יצא בגורל השם. לכן ברור שצריך את שניהם שלא יהיו מחוסרי זמן.

'''סברין מימר: אפילו אחד היום ואחד למחר''', כלומר שבעצם הוא יכול לקחת שני שעירים ולומר על אחד מהם היום שהוא להשם, ולמחרת כשהשני לא יהיה מחוסר זמן להגיד עליו שהוא לעזאזל. ובעצם זה מה שהתורה באה למנוע, לומר שזה אסור.

'''על דעתיה דרבי יוחנן דאמר אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא'''. לכן צריך לומר שזה אסור. אבל על דעתיה דרבי ינאי שהוא אומר שחובה להגריל, אז לאיזה דבר נאמר שגם השעיר לעזאזל צריך להיות ראוי לקורבן? פשיטא, כי הרי '''חש לומר שמא יעלה לשם''' כמו שהסברנו קודם.

פתר לה ברוצה להגריל, כלומר רוצה להגריל פעם אחר פעם עד שיעלה בידיו, כלומר מתנה שאם אותו אחד שהוא לא ראוי יעלה עליו לשם - אז הגורל לא יתפוס. ואם זה יעלה על זה של השם - אז זה יתפוס. ואת זה בעצם התורה באה לאסור.

'''שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ''' קודם שיגריל - '''אית תניי תני חייב, ואית תניי תני פטור'''. '''אמר רב חסדא: מאן דאמר חייב''' - בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ. כמו שיש לנו שעיר במוספים, כיוון שהוא לא קרב, כל אחד מהם ראוי להיות שעיר הנעשה בחוץ כמוסף היום, כי קורבנות ציבור לא נקבעים רק בשחיטה, לכן כל אחד מהם ראוי להיות הקורבן הזה. ממילא מי שישחט בחוץ יהיה חייב. אבל מאן דאמר פטור - בשקרב השעיר הנעשה בחוץ, שאז אחד מהם מיועד לעזאזל, לכן הוא יהיה פטור.

'''אמר רבי יוסה: רב חסדא בעי מדמתה לפסח''' - מאן דאמר חייב, שאם השעיר נעשה בחוץ עדיין לא הוקרב, אז יהיה חייב, בגלל שהוא מדמה את זה לפסח. כמו שבפסח, בשאר ימות השנה, אם הוא שחט את הפסח בחוץ אז הוא עובר עליו כיוון שהוא ראוי להיות שלמים, כן זה השעירים, שהוא ראוי להקריב על מוסף היום מקריב חייב. אבל '''ולא דמיא''' - זה לא דומה בכלל.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=100|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|השעיר הנעשה בחוץ שאז אחד מהם מיועד לעזאזל ולכן פטור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} בעי מדמתה {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לדמות את זה}} לפסח {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שפסח בשאר ימות השנה אם שחטו בחוץ עובר עליו, שכן ראוי שלא לשמו בפנים. הוא הדין לשעירים, הואיל וראוי להקריבו למוסף היום ולכן חייב}}, ולא דמיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא בר תנחום}}: {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} תריהון אמרין: פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|להיות שלמים ולא צריך עקירה}}, ברם הכא בשחיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|אם ישחט אותו לשם מוסף}} הוא משתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל עוד שלא עקר אחד מהם מיועד לעזאזל. ואי אפשר לחייב}} מאי כדון? מאן דאמר חייב: סברין מימר הגרלה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל עוד לא הגריל על שניהם שם קרבן ואין כאן לעזאזל}}. מאן דאמר פטור: סברין מימר אין הגרלה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכבר כשבחר שני שעירים אחד מיועד לעזאזל}}. כלום יש כאן לשם אלא אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה חייב אם שחט רק אחד}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו שחט שניהם פטור שלפני הגורל}}: או זה או זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעזאזל}}. משהגריל: חייב על של שם {{שוליים|ד_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: פטור, ובתנאי שנתן כבר מתנת הפר בין הבדים קודם לשחיטת השעיר בחוץ; אם לא נתן מתנת הפר - פטור, כפירוש ר' אבא בירושלמי, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ופטור על {{ירו&quot;מ-הוסר|שם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עזאזל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: והוא שנתן מתנת הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין הבדים קדם לשחיטת השעיר בחוץ}}. אבל אם לא נתן מתנת הפר, פטור {{שוליים|ד_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדברי הירושלמי שהפר מעכב את השעיר ואין השעיר מעכב את הפר, כמסקנת הבעיא ״שחט את הפר בחוץ עד שלא הגריל חייב״; הרמב״ם (הל' עבודת יוה״כ ה,ב) פסק כן להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|ששחיטתו של שעיר מעכבת }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתן דמו של פר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכבתשחיטתו של שעיר}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: שחט את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ}} עד שלא יגריל, מהו שיהא חייב? אמר לו: נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: פר מעכב את השעיר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתן דם בין הבדים חייב להיות קדם לשחיטת שעיר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין}} השעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב}} את הפר. הדא אמרה: שחט את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ}} עד שלא הגריל, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר פטור, ניתני {{ירו&quot;מ-הוסר|אין השעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והשעיר}} מעכב את הפר אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבדימי}}: הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}: אין השעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב}} את הפר במתנות הבדים, אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר. היך עבידא? שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר רבי מנא בר תנחום: רבי אלעזר ורבי יוחנן תריהון אמרין: פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה''' להיות שלמים, ולא צריך עקירה, אוטומטית זה כבר שלמים, לכן יהיה חייב אם הוא מקריב אותו בחוץ. '''ברם הכא בשחיטה הוא משתנה''' - אצל שני השעירים, בשחיטה הוא משתנה, כלומר אם הוא שוחט אותם כמוסף רק אז הוא נהיה מוסף. אבל כל שהוא לא הקריב, אז אחד מהם מיועד לעזאזל, לכן שם בכלל לא לחייב אותו.

'''מאי כדון?''' אתה אומר '''מאן דאמר חייב: סברין מימר הגרלה מעכבת''', וכל עוד שלא הגריל אז על שניהם יש שם קורבן, ואין כאן בכלל עזאזל. רק אחרי שהוא מגריל אז אחד מהם יוצא מגדר של קורבן ונהיה עזאזל. '''ומאן דאמר פטור: סברין מימר אין הגרלה מעכבת''', אז כבר ברגע שהוא בחר את שני השעירים אז אחד מהם מיועד לעזאזל ולכן הוא יהיה פטור.

'''כלום יש כאן לשם אלא אחד?''' אז למה יהיה חייב אם שחט רק אחד? כלומר, אפילו אם אנחנו אומרים שההגרלה מעכבת, הרי רק אחד מהם יהיה להשם, אז למה הוא שוחט אחד הוא חייב? אולי אותו אחד דווקא לעזאזל אחר כך. אז לכן צריך רק אם שוחט את שניהם, אבל רק אז הוא יהיה חייב.

'''אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: או זה או זה''' - לא, אפילו שחט את שניהם פטור. למה? כיוון שקודם הגורל או זה או זה לעזאזל, כיוון שכל אחד מהם מסופק, ממילא יהיה פטור. אבל '''משהגריל: חייב על של שם ופטור על עזאזל''', כי השם זה קורבן לכן יהיה חייב, ושל עזאזל הוא לא קורבן, לכן יהיה פטור.

'''אמר רבי אבא: והוא שנתן מתנת הפר''' - בין הבדים, קודם ששחט את השעיר בחוץ. כנראה הנוהל הוא שקודם כל נותנים את מתן הדמים של הפר, ורק אחרי זה שוחטים את השעיר. '''אבל אם לא נתן מתנת הפר, פטור''' - כי הפר לא ראוי לשחיטה, לא ראוי לקורבן, ממילא יהיה פטור, כמו שאמרנו ש'''מתן דמו של פר''' מעכב שחיטתו של שעיר.

'''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה: שחט את הפר עד שלא יגריל, מהו שיהא חייב?''' הרי השחיטה היא אחרי הגרלה, כונסים להגרלה בין השעירים ואז שוחטים. מה יקרה אם הוא שחט בחוץ לפני ההגרלה? '''אמר לו: נישמעינה מן הדא''' - אתא תניא: '''פר מעכב את השעיר''', כלומר מתן דם בין הבדים של הפר קודם לשחיטת השעיר, ואם הוא לא נתן ושחט - השעיר פסול. '''השעיר את הפר''' - אבל לא, לכן מראה שאם הוא שחט את הפר בחוץ עד שלא הגריל יהיה חייב. '''הדא אמרה: שחט את הפר עד שלא הגריל, חייב. אין תימר פטור, ניתני מעכב את הפר''' - הרי מאן דאמר פטור, זה '''ניתני: אין השעיר את הפר'''.

'''אמר רבי שמואל בר אבדימי: הדא''' - מה שאין השעיר מעכב את הפר '''במתנות הבדים''', אבל '''במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר'''. '''היך עבידא?''' כלומר, שהוא אינו יכול לתת מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=102|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ב|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביא רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, וכך פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פרק ד הלכה א.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, העמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו. בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו ונתודה וכך היה אומר: אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך. אנא השם, כפר נא לעונות וגו'.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}}: ג' לשונות הן - {{שוליים|ד_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי ״של שעיר בסלע״, וכך פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג הלכה ד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;של שעיר בסלע, {{שוליים|ד_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כן נפסק ברמב״ם, הלכות טומאת צרעת פרק יא הלכה א, בהתאם ללשון הירושלמי ״ושל מצורע בשקל״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ושל מצורע בשקל, {{שוליים|ד_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא שהלשון היא בשני סלעים ומחצה, וכן פסק הרמב״ם בהלכות פרה אדומה פרק ג הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ושל פרה בב' סלעים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר זבדא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: של פרה בב' סלעים ומחצה. אית דמפקין לישנא בי' זוזין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה ב' סלעים ומחצה בלשון אחרת שכל סלע ארבע זוז}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ג|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}': {{שוליים|ד_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים ד,א) שממרס בדם על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שחטו וקיבל במזרק את דמו, נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש. {{שוליים|ד_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי, שהמשנה נדרשת ״הרובד הרביעי שבעזרה״ ולא ״שבהיכל״; כך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ פ״ד ה״א)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נטל את המחתה ועלה לראש המזבח, ופנה גחלים אילך ואילך, וחתה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: נתנו למי שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממרס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בו על הרובד הרביעי שבהיכל}} כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: על הרובד הרביעי שבעזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא בהיכל}}. תני: שחט {{ירו&quot;מ-ביאור|את הפר}} בחוץ, חייב {{ירו&quot;מ-ביאור|משום שחוטי חוץ}}. חפן {{ירו&quot;מ-הדגשה|זר}} בפנים, פטור {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זו מן העבודות שזר חייב עליהן}}. חתה והקטיר ונשפך הדם, יביא פר אחר ונכנס בדמו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} עד שלא הקטיר נשפך הדם, חתייה פסולה היא והוא צריך לח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ות כתחילה. {{ירו&quot;מ-הוסר|פסק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספק}} עד שלא הקטיר נשפך הדם, וספק משהקטיר נשפך הדם, להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול, שאני אומר עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתחילה. לחתות}} כתחילה אין את יכול, שאני אומר משהקטיר נשפך הדם, והיא חתייה כשירה, והוא עובר משום הכנסה יתירה, ובטלו העבודות. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקרה כזה}}: בטלו עבודות של אותו היום.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף כב', תחילת המשנה, פרק ד' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, העמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו. בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו ונתודה''', וכך היה אומר: '''אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך. אנא השם, כפר נא לעונות''' וכולי.

אומרת הגמרא: '''רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: ג' לשונות הן - של שעיר בסלע''', והלשון שהיו קושרים על השעיר, על הסלע, כן? זה היה במשקל סלע, '''ושל מצורע בשקל, ושל פרה בב' סלעים''', שיהיה כבד כי זורקים את זה על האש וצריך ליפול לתוך האש. '''אמר רבי אבא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא: של פרה בב' סלעים ומחצה. אית דמפקין לישנא בי' זוזין''' - כלומר, אומרים את זה בלשון אחרת, אבל זה כמעט אותו דבר, כן? כי עשרה זוזים זה בדיוק שניים וחצי סלעים.

[מעבר נושא] בעזרת השם, ג'. באה המשנה: '''שחטו וקיבל במזרק את דמו, נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש. נטל את המחתה ועלה לראש המזבח, ופנה גחלים אילך ואילך, וחתה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה'''.

למדנו במשנה '''למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל''' - בתר מה קיימת, לרובד הרביעי שבעזרה, לא בהיכל, כי לא נכנס פנימה.

תני: '''שחט בחוץ, חייב''' - משום שהוא שחט בחוץ. '''חפן בפנים, פטור''' - כיוון שזו לא עבודה שזר חייב עליה. '''חתה והקטיר ונשפך הדם''' - כשמראים הכהן חתה והקטיר כבר את הקטורת ואז נשפך הדם, אז '''יביא פר אחר ונכנס בדמו'''. אבל אם נשפך הדם '''עד שלא הקטיר, חתייה פסולה היא והוא צריך לחתות כתחילה''' - צריך לעשות את הכל מחדש.

'''וספק משהקטיר נשפך הדם, להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול''' - כשאני אומר אולי עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לחתות כתחילה, ולחתות כתחילה הוא לא יכול, שאני אומר אולי משהקטיר נשפך הדם, והיא חתייה כשירה, והוא עובר משום הכנסה יתירה. כלומר, אם ייכנס עכשיו לקודש הקודשים עוד הפעם עם קטורת, אז בעצם הוא עובר איסור כי זה כניסה יתרה. '''ובטלו העבודות''' - אז איך אתה אומר במקרה כזה, '''בטלו עבודות של אותו היום'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=104|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=68|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ד_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_טז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כדעת הרבים (ר' חנינה, ר' יונתן, ריב״ל, ור' יוחנן) שאפילו בדם, שהרי המשנה מנוקדת ורוב האמוראים הסכימו לכך נגד ריש לקיש היחיד; וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פ״ה הי״ג שנכנס בדם הראשון ואינו צריך פר חדש.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שחט ומת אחר, מהו שיכנס בדמו? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ג|ויקרא אחרי מות טז ג]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזאת יבא אהרון אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה}} - בפר, אבל לא בדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|פר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וצריך פר חדש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן}} תריהון אמרין: אפילו בדם. מילתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} אמר: אפילו בדם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|דאר}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו בדם. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} שאל: חפן ומת, {{שוליים|ד_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שדם הפר והשעיר מוכנס לפני ולפנים אף בכל שהוא, כרמב״ם, שכן הירושלמי פשיטא ליה שבדם אין צריך חפינה מלאה, בשונה מהקטורת שבה הסתפק אם צריך דווקא מלא חפניו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מהו שיכנס בחפניו? מה צריכא ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בפירוש המילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בחפניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}} דכתיב ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה}}' ומלא חפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת והסתפק האם צריך דווקא שהוא יחפון}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית כתיב בדמו, פשיטא ליה אפילו בדם.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ד|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן (סתם משנה/רוב תנאים) שהמחתות היו בנות ד' קבין וג' קבין, וכן פסק הרמב״ם, ולא כרבי יוסי שסבר סאה וג' קבין, כיוון שדעת היחיד לא נפסקה מול רבים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה {{ירו&quot;מ-הוסר|היום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} מכניס. בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין, והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס. בכל יום היתה כבידה, והיום קלה. בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה. בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום - דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מנחם}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין}} כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שבשבת כופין עליו פסכתר ואין מכבדין לאמה כבחול, כדי לצמצם בטלטול וכיבוד בשבת, כמפורש בירושלמי ונפסק ברמב״ם (תמידין ומוספין ג,ה).&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נתפזר ממנה כקב גחלים, היה מכבדן לאמה, ובשבת כופין עליו פסכתר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: בכל יום היתה כבידה, והיום קלה - שלא לייגעו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה - שלא לייגעו. בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|היתה קצרה ו}}לא היה בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אמה {{ירו&quot;מ-הוסר|גמודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדומה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בצימצום}}, והיום היה בה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמה}} ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת. בכל יום לא היה בה נרתיק, והיום היה בה נרתיק כדי שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|תכבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תכווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידו}} ואינו חוצץ. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}}: קובעו במסמר. שבעה זהבים הן: זהב טוב, זהב טהור, זהב סגור, זהב מופז, זהב מזוקק, זהב שחוט, זהב פרויים. זהב טוב - כמשמעו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|בראשית|ב|יב}}: וזהב {{ירו&quot;מ-הוסר|בארץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הארץ}} ההיא טוב. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}}: טיבוי דו בבייתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב למי שיש לו ממנו בביתו}}, טיבו דו בלווייתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב למי שיש לו בהליכתו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי שהוא נסחר בכל מקום}}. זהב טהור - שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום. ואתייא כדתני: מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום. ויאות - עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין, מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום. זהב סגור - שהיה מכסיף {{ירו&quot;מ-ביאור|מבייש}} בעד כל הזהבים שהיו שם {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו סוגרים חנויותהם}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: כתיב {{הפ|דברי הימים א|כט|ד}}: ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ואת כל הבית צפה זהב. ואת אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אכן}}? אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} מופז - {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר בינה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''שחט ומת אחר, מהו שיכנס בדמו?''' אז '''רבי שמעון בן לקיש אמר''' - כתיב &quot;בפר&quot;, '''אבל לא בדם''' - לכן צריך פר חדש. '''רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין: אפילו בדם'''. '''מילתיה דרבי יהושוע בן לוי אמר: אפילו בדם'''. '''רבי חנינה ורבי אבא בשם רבי יוחנן: אפילו בדם'''.

'''רבי יהושוע בן לוי שאל: חפן ומת, מהו שיכנס בחפניו?''' כלומר, אם הכהן הגדול חפן ומת, האם הכהן החדש יכול להשתמש בקטורת של הכהן השני? '''מה צריכא ליה דכתיב &quot;ומלא חפניו&quot;''' - כלומר, שם דווקא כתיב &quot;בחפניו&quot;. '''ברם הכא לית כתיב בדמו''' - כאן לא כתוב &quot;בדמו&quot; דווקא, אותו דם שהוא שחט. מכאן ש'''פשיטא ליה אפילו בדם''' - אפילו שמישהו אחר שחט, גם כן הכהן השני יכול להיכנס עם הדם כי לא כתוב דווקא דמו.

בעזרת השם, ח'. תלמוד המשנה: '''בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה מכניס. בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין, והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס. רבי יוסי אומר: בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס. בכל יום היתה כבידה, והיום קלה. בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה. בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום - דברי רבי מנחם'''.

למדנו במשנה '''בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין''' - אז ככה בעצם קב אחד של גחלים נופל. '''כיי דתנינן תמן: נתפזר ממנה כקב גחלים, היה מכבדן לאמה, ובשבת כופין עליו פסכתר''' - כופה עליהם איזה כלי.

'''בכל יום היתה כבידה, והיום קלה''' - למה כך? '''שלא לייגעו''', שלא יהיה כבד מדי. '''בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה''' - שוב פעם '''שלא לייגעו''', כשהוא נעזר, כן? שיעזר עם המרפקים.

בכל יום לא היה בה אלא אמה קצומה בצמצום, '''והיום היה בה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת'''. '''בכל יום לא היה בה נרתיק, והיום היה בה נרתיק''' - כדי שלא תיכווה ידו, איזה חתיכת עור שציפתה את הידית. '''כדי שלא ואינו חוצץ''' - מה, רבי? '''אמר רבי יוסי ברבי בון: קובעו במסמר''' - כלומר אם זה קבוע זה כבר לא חוצץ.

'''שבעה זהבים הן: זהב טוב, זהב טהור, זהב סגור, זהב מופז, זהב מזוקק, זהב שחוט, זהב פרויים. זהב טוב - כמשמעו: וזהב ההיא טוב'''. '''אמר רבי יצחק: טיבוי דו בבייתיה, טיבו דו בלווייתיה''' - כלומר טוב לאדם שיש לו את זה בבית, וטוב למי שהוא יוצא ויש לו את זה בדרך, כיוון שזה זהב שנסחר בכל מקום.

'''זהב טהור - שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום'''. '''ואתייא כדתני: מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, וכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום'''. '''ויאות - עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין, מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום''' - כלומר, ככל שהוא לא מזוקק לגמרי, כל פעם שמתיכים אותו חלק מהסיגים יורדים ואז הוא חסר. אבל אחרי שהוא כבר מזוקק אז לא חסר כלום.

'''זהב סגור - שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם''' - כי כל מי שמוכר זהב אחר היה סוגר את החנויות. '''אמר רבי שמואל בר רב יצחק: כתיב: ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית, ואת כל הבית צפה זהב. ואת אמר?''' - הוא ציפה את כל הבית בזהב, אז למה כתוב &quot;כיכר כסף&quot; לצפות את הבית? '''אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם''' - כלומר, זה היה זהב כזה שהכסיף את שאר הזהבים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=107|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=70|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; דומה לאש מצתת בגפרית. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שם}} מקומו הוא נקרא זהב מאופז. זהב מזוקק - שהיו מחתכין אותו כזתים, וטחים אותו בצק, ומאכילין אותן לנעמיות, והן מסננות אותן. ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבעה שנים. זהב שחוט - שהיה נמשך כשעוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו זהב 24 קרט שהוא כמו דונג}}. אדריינוס היה לו משקל ביצה, דוקלטינוס היה לו משקל דינר, גורדינון {{ירו&quot;מ-ביאור|שם מקום}}. זהב פרויים - {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: אדום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונקרא כך לפי שהיה}} דומה לדמו של פר. ויש אומרים: זהב שהוא עושה פירות, כיי דתנינן תמן: וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא בר יצחק}}: בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, צר כל מיני אילנות לתוכו. ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות, היו אלו שבפנים עושין פירות. הדא הוא דכתיב {{הפ|ישעיה|לה|ב}}: פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגו'. אימתי יבשו? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק חיננא בר יצחק}}: בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו, דכתיב {{הפ|נחום|א|ד}}: ופרח לבנון אמלל.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ה|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, {{שוליים|ד_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שביום הכיפורים הכהן הגדול משנה מסדר הכהנים שבכל יום - עולה במזרחו ויורד באמצע הכבש, כפי שפסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ד, הלכה א) על פי סוגיית הירושלמי המבארת את השינויים המיוחדים בעבודת היום&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;והיום מוסיף מלא {{ירו&quot;מ-הוסר|חופניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}}. בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה. בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו, {{שוליים|ד_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא, שדין זה מיוחד ליום הכיפורים בלבד, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;והיום עולין באמצע ויורדין באמצע. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ד_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי ובבבלי (כריתות ו ע״א) המונה אחד עשר סממנים במשקלים קצובים, וכך פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פ״ב ה״ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא }}פיטום [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D הקטורת] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קטף|{{ירו&quot;מ-הוסר|הצרתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצרי}}]] והצפורן החלבנה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לבונה|והלבונה]] משקל שבעים שבעים מנה. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#מור|מור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קציעה|וקציעה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שיבולת נרד|שיבולת נרד]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרכום|וכרכום]] משקל ששה עשר ששה עשר מנה. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קושט|קושט]] שנים עשר, קילופה שלשה, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קינמון|קינמון]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מתשעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשעה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכל יחד שלוש מאות שישים ושמונה מנים}}. נמצאת אומר: שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה, ושלשה של אותו היום. הדא היא דתנינן: והיום מוסיף מלא חפניו. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרשינה|כרשינה]] תשעה קבין, יין קפריסין ג' סאין וג' קבין. אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיורין עתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|יין לבן ישן}}. מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נתן}} אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. {{שוליים|ד_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא קמא בירושלמי; הרמב״ם פסק שנתינת דבש בקטורת פוסלת אותה, וכן שהחסר אחת מסממניה חייב מיתה, כלשון הירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נתן בה דבש, פסלה. חסר בה אחת מסממניה, חייב מיתה. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: {{שוליים|ד_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי; הרמב״ם (הל' כלי המקדש פ״ב ה״ד-ה) פסק שהבורית והיין אינם מסממני הקטורת עצמה אלא משמשים לעיבוד הציפורן, ושמי רגלים אינם מוכנסים לעזרה מפני כבוד המקום, כלשון הסוגיה בדיוק.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף. בורית כרשינה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינה מהסממנים}} למה היתה באה? שבה שפין את הצפורן מפני שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|עושתה}} נאה. יין קפריסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו מהסממנים}} למה {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} באה? {{ירו&quot;מ-הוסר|שבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבו}} שורין את הצפורן מפני שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|עושתה}} עזה. והלא מי רגלים יפין לה? אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד. וכשהיה מידק היה אומר: הדק היטב, הדק היטב, שהקול יפה לבשמים. {{שוליים|ד_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרמב״ם על פי הירושלמי שהקטורת פסולה בחיסור סממן או תוספת דבש, וחייב מיתה בהעדר מלח או מעלה עשן, כלשון הסוגיה ממש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש, היתה פסולה {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך לתת בתוכה מלח דכתיב}} ([[שמות ל לה|שמות כי תשא ל לה]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש}}. לא נתן לתוכה מלח או {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} לתוכה מעלה עשן, נתחייב מיתה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: ועובר משום הכנסה יתירה. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}}: הפטמין שבירושלים היו אומרים: אילו היה נותן לתוכה מעט דבש, לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה. תני: פיטמה חציים כשירה {{ירו&quot;מ-ביאור|כדתני: אחת לשישים או לשבעים שנה היתה באה של שרים לחצאין, ואז היו עושים רק חצי כמות}}. שילשים ורבעים לא שמענו {{ירו&quot;מ-ביאור|חיכו עד שיהיה חצי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: {{שוליים|ד_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאם עשה קטורת בחציה - חצי מכל סממן וסממן, כשירה, ומותר הקטורת המצטבר משנים קודמות היה מצרפו לעשות ממנו פיטום נוסף, כדברי הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כמדתה היתה כשירה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''דומה לאש מוצתת בגפרית'''. אמר רבי אבין: על שם מקומו נקרא, '''זהב מאופז'''. זהב מופז פירושו זהב שבא ממקום שנקרא אופז. '''זהב מזוקק - שהיו מחתכין אותו כזתים, וטחים אותו בצק, ומאכילין אותן לנעמיות, והן מסננות אותן'''. ויש אומרים שהיו טומנים אותו בזבל שבע שנים. זהב שחוט זה זהב שנמשך כשעווה, כמו הבקרת של ימינו, שהוא גם כמו דונג. אדריינוס היה לו משקל ביצה, דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינון, דינר של מקום מסוים.

זהב פרוויים. רבי שמעון בן לקיש אמר שזה זהב אדום, הוא נקרא כך מפני '''שדומה לדמו של פר'''. יש אומרים זהב שעושה פירות, כמו דתנינן תמן: '''וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל'''. אמר רבי אחא בר יצחק: '''בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, צר כל מיני אילנות לתוכו'''. '''ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות, היו אלו שבפנים עושין פירות'''. כלומר, כשהגפן בשדות הייתה נותנת פירות, אז גם הגפן מהזהב הייתה נותנת פירות, וכשהתאנה בחוץ הייתה נותנת פירות, אז גם התאנה מהזהב הייתה נותנת פירות. הדא הוא דכתיב: '''פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן'''. אימתי יבשו? אמר רבי יצחק חיננא בר יצחק: בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו, דכתיב: '''ופרח לבנון אמלל'''.

מתני'. אומרת המשנה: '''בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא'''. '''בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה'''. '''בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו, והיום עולין באמצע ויורדין באמצע'''. רבי יהודה אומר: '''לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע'''. '''בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב'''. רבי יהודה אומר: '''לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב'''.

גמ': '''פיטום הקטורת, הצפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה'''. '''מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה'''. '''קושט שנים עשר, קילופה שלשה, קינמון'''. נמצאת אומר: שלוש מאות ושישים וחמישה מנים היו כנגד ימות השנה, ושלושה של אותו היום - של יום כיפור. הדא היא דתנינן: '''והיום מוסיף מלא חפניו'''. '''כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין שלוש סאין ושלושה קבין'''. '''אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיורין עתיק'''. '''מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא'''. רבי נתן אומר: '''אף כיפת הירדן כל שהוא'''. '''נתן בה דבש, פסלה. חסר בה אחת מסממניה, חייב מיתה'''.

תני רבן שמעון בן גמליאל אומר: '''הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף'''. בורית כרשינה - שהרי היא לא מהסממנים, למה היתה באה? '''שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה'''. יין קפריסין - גם הוא לא מהסממנים, למה בא? '''שורין את הצפורן מפני שהיא עזה'''. '''והלא מי רגלים יפין לה? אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד'''. '''וכשהיה מידק היה אומר: הדק היטב, הדק היטב, שהקול יפה לבשמים'''. כלומר כשמדברים אז זה מועיל לבשמים. '''חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש, היתה פסולה'''. '''לא נתן לתוכה מלח או לתוכה מעלה עשן, נתחייב מיתה'''. אמר רבי זעירה: '''ועובר משום הכנסה יתירה''' - כלומר אם הוא ייכנס עם זה לתוך קודש הקודשים, הוא עובר על הכנסה יתירה.

תני בר קפרא: הפטמין שבירושלים - אלה שעושים את הבשמים - היו אומרים: '''אילו היה נותן לתוכה מעט דבש, לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=110|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ודא דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: פיטמה חציים כשירה - חצי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכמות}} כל סממן וסממן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא שיקחו רק חצי מהסממנים}}. אחת לששים {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנינן}}: מותר הקטרת מה היו עושין בה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמותר הזה היה מצטבר}}. תני: {{שוליים|ד_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי ירמיה שהקטרת כזית פנים כדין - מלוא חופניו מדרבנן ומדאורייתא כזית, ופחות מפרס בפנים פוטר את הציבור, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יט הלכות ג וח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הקטיר כזית בחוץ, חייב. פחות {{ירו&quot;מ-הוסר|מכזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפרס}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי מנה}} בפנים, פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זו כניסה יתירה שמדאוריתא יוצא בכזית אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב ירמיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נפטרו הציבור ידי חובתן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}}: מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שזו הקטרה כדין}}, מינה את שמע פחות {{ירו&quot;מ-הוסר|מכזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפרס}} בפנים פטור {{ירו&quot;מ-ביאור|נפטרו הציבור ידי חובתן}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת דקה והביא מבית לפרכת}} - דקה מה תלמוד לומר? לפי שנאמר ([[שמות ל לו|שמות כי תשא ל לו]]): ושחקת ממנה הדק. אם כן למה נאמר דקה? {{שוליים|ד_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הסוגיה שמפריש שלשת מנים ומחזירם למכתשת כדי לקיים בה ״דקה מן הדקה״, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שתהא דקה מן הדקה. כיצד הוא עושה? מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו, כדי לקיים בה דקה מן הדקה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בכל יום היה מקדש מן הכיור והיום מקיטון של זהב}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}}: חוץ מקידוש הראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחייב להיות מן הכיור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ואפילו מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: {{שוליים|ד_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_כט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כפתרון המתניתא שמקומן של כיור וכן מעכב שיהיו בין האולם למזבח, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים. פתר לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליום הכיפורים}} חוץ מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הכיור והכן מעכבין. פתר לה: מקומן מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהיו בעזרה בין האולם למזבח}}.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ו|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש - דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_ל|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים (רבי מאיר) שבכל יום שלוש וביוה״כ ארבע, וכן פסק הרמב״ם בהלכות תמידין ומוספין ובהלכות עבודת יום הכיפורים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בכל יום שלש, והיום ארבע. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בכל יום שתים, והיום שלש.&lt;br&gt; [[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Degem_Mischan_made_by_Michael_Osnis_111.jpg {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל יום שלוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}]]&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, וביער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, וערך עליה העולה, והקטיר עליה חלבי השלמים}} - והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, זו מערכת קיומי אש. וביער עליה הכהן, זו מערכת איכול איברין ופדרים. וערך עליה העולה, זו מערכה גדולה. והקטיר עליה חלבי השלמים, זו קטורת. ולית ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} מערכת איכול איברין {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יש רק שלוש מערכות}}. ולית ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} מערכת קיומי אש {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יש רק שני מערכות}}. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אש תמיד - אש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המנורה}} שאמרתי לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תהא תמיד {{שוליים|ד_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אלעזר בן פדת שדוחין עליהן את השבת, כמבואר ברמב״ם הלכות תמידין ומוספין פרק ג הלכה יג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לא תהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדליק אותה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאש שתלקח מ}}על מזבח החיצון. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן, ודוחין עליהן את השבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדוחה שבת דתניא}}: בכל יום היו שם ארבע מערכות. מה את שמע מינא {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה לומד מכאן שדוחה שבת}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדתני}}: והיום חמש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שאף ביום הכיפורים היה עושה מערכה לאיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב, וכמו שדוחה יום הכיפורים כך דוחה שבת}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי אברים ופדרים לא מעכבים וכי}} דבר שאינו מעכב דוחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבת}}? אמר ליה: עדי החודש הרי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תני: '''פיטמה חציים כשירה'''. כמו שלמדנו שאחת לששים או שבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים - כלומר היה נשאר חצי מהכמות בתור שיריים, ואז היו עושים עוד חצי כמות כדי להשלים. '''שילשים ורבעים לא שמענו''' - כי לא היו עושים מיד, אלא היו מחכים עד שיהיה חצי, ואז היו עושים חצי כנגדו. רבי אומר: '''כמדתה היתה כשירה'''. ודא דאת מר: '''פיטמה חציים כשירה''' - חצי כל סממן וסממן, אבל לא שיקחו רק חצי מהסממנים, אלא באותו יחס. '''אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים'''.

הדא היא: '''מותר הקטרת מה היו עושין בה'''? אמרנו שמותר הקטורת היו מוכרים אותה, נותנים אותה לאומנים בשכרם, וקונים את זה בכסף הלשכה, כסף חדש. כל שנה זה מתרבע עד שזה מגיע לחצי השיעור, ואז מכינים חצי שיעור נוסף וככה מגיעים לכמות מלאה.

תני: '''הקטיר כזית בחוץ, חייב'''. '''פחות בפנים, פטור'''. אם הקטיר פחות מפרס בפנים, מה אומר? אמרנו שבעצם הוא עושה פרס בבוקר ופרס בין הערביים - חצי מנה בבוקר, חצי מנה בערב. אם הקטיר פחות מזה - פטור, וזה לא נקרא הכנסה יתירה כי מדאורייתא הוא יוצא בכזית. רבי זעירה בשם רב ירמיה: '''נפטרו הציבור ידי חובתן''', כי אם יצא מכזית כבר יצא מדאורייתא. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי ירמיה: מן מה דתני '''הקטיר כזית בחוץ חייב''', מינה את שמע '''פחות בפנים פטור'''. כי אם הוא היה מקטיר בפנים אז הוא היה חייב, כי זה נחשב הקטרה, אז בחוץ צריך לצאת פטור. אם הוא חייב בחוץ, סימן שזה נחשב הקטרה בפנים, ולכן בפנים הוא יהיה פטור ואפילו יוצאים בזה.

דקה - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר '''ושחקת ממנה הדק'''. אם כן למה נאמר דקה? שתהא דקה מן הדקה. כיצד הוא עושה? '''מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו, כדי לקיים בה דקה מן הדקה'''. כלומר כותשים אותה עוד הפעם.

אמר רבי יונה: '''חוץ מקידוש הראשון''' - כשמתחילים את העבודה, זה חייב להיות מן הכיור. אמר רבי יוסה: '''ואפילו מקידוש הראשון'''. מתניתא פליגא על רבי יונה: '''כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים'''. פתר לה חוץ מקידוש הראשון - אבל קידוש ראשון חייב להיות מהכיור. מתניתא פליגא על רבי יוסה: '''הכיור והכן מעכבין'''. פתר לה: מקומן מעכב - כלומר שהם צריכים להיות בעזרה בין העולם למזבח, ואם לא נמצאים במקום אז הקורבנות פסולות.

מתני': '''בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש''' - דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: '''בכל יום שלש, והיום ארבע'''. רבי יהודה אומר: '''בכל יום שתים, והיום שלש'''.

גמ': מה טעמא דרבי מאיר? '''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, זו מערכת קיומי אש'''. הייתה מערכה שהמטרה שלה שאם האש תכבה יקחו ממנה. '''וביער עליה הכהן, זו מערכת איכול איברין ופדרים'''. '''וערך עליה העולה, זו מערכה גדולה'''. '''והקטיר עליה חלבי השלמים, זו קטורת'''. '''ולית ליה לרבי יוסה מערכת איכול איברין''' - לכן הוא חושב שיש רק שלוש. '''ולית ליה לרבי יודה מערכת קיומי אש''' - לכן הוא חושב שיש רק שתיים.

מה מקיים רבי יהודה '''אש תמיד'''? אמרה התלמודה: אש שאמרתי לך תהא תמיד - זו המנורה עצמה, שכתוב עליה להעלות נר תמיד, אז '''לא תהא אלא על מזבח החיצון'''.

אמר רבי אלעזר: '''האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן, ודוחין עליהן את השבת'''. רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמואל בר אבא: מתניתא אמרה כן: '''בכל יום היו שם ארבע מערכות'''. מה את שמע מינה? אמר רבי מנא: '''והיום חמש''' - שאפילו ביום כיפור הייתה מערכה לאיברים ופדרים שלא נתאכלו בערב, וכמו שזה דוחה כיפור כך דוחה שבת.

רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה: דבר שאינו מעכב דוחה שבת? אמר ליה: עדי החודש הרי - שאם לא באו עדים אפשר לקדש בלי עדים, אבל בהן דוחים, דתנינן שמהלך לילה ויום מחלל את השבת ויוצא ידי חודש.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כג א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כד&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=112|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; אינן מעכבין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא באו עדים אפשר לקדש בלי עדים}} ודוחין דתנינן תמן: {{שוליים|ד_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ד_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#ד_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי ירמיה בשם רבי פדת שממעטים מ״גחלי אש״ שהמערכה בטלה על גבי גחליה, ומכאן שמחללין שבת לצורך עדות החודש של תשרי כדי שלא יתבטל סדר יום הכפורים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש. מנין למערכת יום הכפורים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה}} גחלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אש}} מה תלמוד לומר אש? שהיא בטילה על גבי גחליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחר שלוקח אותם המערכה מתבטלת ואין בה עוד שימוש}}. גחלי יכול עוממות תלמוד לומר ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): אש. אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר: גחלי. {{ירו&quot;מ-הוסר|אש }}הא כיצד? מן הלוחשות הללו. ומנין שתהא האש בטילה על גבי גחלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה שום שמוש למערכה הזו מלבד לצורך הקטורת של יום כיפור}} תלמוד לומר: גחלי אש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין לחם הפנים נפסל {{ירו&quot;מ-ביאור|משום יוצא}} בשעת מסעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לחם הפנים נפסל בשעת מסעות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[במדבר ב יז|במדבר במדבר ב יז]]): כאשר יחנו כן יסעו. מה בחנייתם אינו נפסל, אף בנסיעתם אינו נפסל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[במדבר ב יז|במדבר במדבר ב יז]]): ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות - כבתוך המחנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שגם בזמן מסע מתקימים קדושת מחנות והלחם לא נפסל}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות, לוקה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קדשים נדחין בשעת מסעות {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שהמשכן מפורק נפסלו משום יוצא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמחנות לא בטלו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה תדיר בפיהם של החכמים}} - נסתלקו הפרוכת, הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא ל{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחם הפנים אינו נפסל במסעות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם פנים לפני}}: תמיד תמיד אפילו בשבת, תמיד אף בטומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[ויקרא ו ו|ויקרא צו ו ו]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|אש תמיד תקד על המזבח}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מתניתא מסייעא לרבי יוחנן}} לא תכבה אף במסעות. בשעת מסעות מה היו עושין לה? היו כופין עליה פסכתר - דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה, שנאמר ([[במדבר ד יג|במדבר במדבר ד יג]]): ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. הא אילו היה המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|דליק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דולק}}, לא היה בגד ארגמן נשרף? מה עבד לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}? פסכתר היו כופין עליו מלמעלה. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}}: ודשנו את המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|שמשמעו הפשוט שהסירו את הדשן}} - וירוון {{ירו&quot;מ-ביאור|מלשון דשן ושבע שכשהיה מלא אברים ופדרים היו מכסים אותו פסכתר ועליו ארגמן}} כיי דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודה בן פזי}} ([[דברים לא כ|דברים וילך לא כ]]): ואכל ושבע ודשן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק טרף בקלפי.&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|רביעי|שלישי|חמישי}}</text>
      <sha1>1sh4l0ngjczzkghl54xvyim91k0jf6c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק חמישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706153</id>
    <revision>
      <id>3084429</id>
      <parentid>3076314</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="218120" sha1="iu84ni4bov5tjwjwec38t91t7690thy" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|חמישי|רביעי|שישי}}
==פרק חמישי – הוציאו לו==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא כד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_כד.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_א|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_א|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: נפסק כחכמים שהיו שתי פרוכות, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים פ״ד ה״א) שהיה הכהן הגדול מהלך בין שתי הפרוכות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הוציאו לו את הכף ואת המחתה, וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף — הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, וכך היתה מידתן. נטל את המחתה {{ירו&quot;מ-ביאור|של גחלים}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''שאל תא קמא מנין למערכת יום הכיפורים?''' כלומר, מאיפה שעושים ל-- כמו מדורה מיוחדת ליום הכיפורים. '''אמר רבי יונה בשם רבי פדת שנאמר ולקח הכהן מלוא המחתה גחלי אש. מה תלמוד לומר אש? שהיא בטלה על גבי גחליה'''. כלומר שאחרי שלוקחים אותם אז המערכה מתבטלת ואין בה עוד שימוש.

'''גחלי, יכול עוממות. תלמוד לומר אש. אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי. הא כיצד? מן הלוחשות הללו. ומנין שתהא האש בטילה על גבי גחלים'''. כלומר שלא יהיה שום שימוש למערכה הזו מלבד לצורך הקטורת של יום הכיפורים. '''תלמוד לומר גחלי אש'''.

'''רבי יהושע בן לוי אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות'''. כלומר שעם ישראל נדד אז הלחם הפנים שהיה על השולחן הוא לא נפסל, כן? הרי לכאורה ברגע שכבר אין את המחיצות אז הוא כביכול כאילו יצא מהמחיצה.

'''רבי יוחנן אמר לחם הפנים נפסל בשעת מסעות. רבי חייה אמר בשם רבי יהושע בן לוי כאשר יחנו כן יסעו. מה בחנייתם אינו נפסל, אף בנסיעתם אינו נפסל. רבי אמי אמר בשם רבי יהושע בן לוי ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות - כבתוך המחנות''', כלומר כמו שבזמן החניה המחנה לוי היה באמצע, אז כך בזמן הנסיעות המחנה לוי היה באמצע. כלומר המחנות התקיימו גם בזמן המסע ולכן הלחם לא נפסל.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי אמי אמרו בשם רבי אלעזר: השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות, לוקה'''. הרי הוא שורף בחוץ, אז אף על פי כן יש את המחיצות כביכול, ואז הוא שורף מחוץ למחיצות, אז הוא לוקה.

'''אמר רבי יוחנן: קדשים נדחין בשעת מסעות''' מכיוון שהמשכן מפורק אז נפסלו משום יוצא. '''טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו'''. כלומר הטמאים והפרושים כל אחד, כן? כלומר מחיצות לא בטלו. אז בעצם אם נניח אדם מצורע צריך להיות מחוץ לשלוש מחנות, הוא חייב גם עכשיו להיות מחוץ לשלוש מחנות כי המחיצות לא בטלו.

'''רבי יוסה אמר: תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן - נסתלקו הפרוכת, הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין'''. הלא ברגע שהמחיצות הוסרו, כן? ברגע שהפרוכת הוסרה, כלומר בעצם פירקו את המשכן, באותו רגע הותרו המחיצות. כלומר אין מחיצות וזבים וצורעים יכולים להיכנס. אין בעצם הפרדות. זבים וצורעים יכולים להצטרף בלי מחיצות, בלי הפרדה.

'''מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יהושע בן לוי''' שהוא סובר שלחם הפנים לא נפסל במסעות. '''תמיד תמיד אפילו בשבת, תמיד אף בטומאה''', כלומר אפילו במסעות כמובן. כלומר אין שום דבר שיש שלב שהלחם הפנים לא היה נמצא. '''לא תכבה אף במסעות''', כן? כלומר האש עצמה גם כן תמיד, אז גם כן במסעות הייתה דולקת.

'''בשעת מסעות מה היו עושין לה? היו כופין עליה פסכתר - דברי רבי יהודה'''. כלומר היו כופים על איזה כלי שלא-- שהאש תישאר מתחת הכלי, לא תישרף.

'''רבי שמעון אומר: אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה'''. כלומר היו מדשנים את המזבח, '''שנאמר ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן'''. '''הא אילו היה המזבח, לא היה בגד ארגמן נשרף?''' הרי אם המזבח דולק אז לא היה בגד ארגמן נשרף. אז אם כך רואים מכאן שבעצם האש לא הייתה. אותו דבר גם לחם הפנים, כן?

'''מה עבד לה רבי יודה? פסכתר היו כופין עליו מלמעלה'''. כלומר בעצם היו פורסים על זה כלי, כן? ואז את הבגד ארגמן.

'''מה מקיים רבי יודה: ודשנו את המזבח''' - הרי כתוב דשנו, משמע הפשט של הדבר הזה שהסירו את הדשן. אומר לא, ודשנו הכוונה '''וירוון''', כיי דאמר רבי יודה בן פזי '''ואכל ושבע ודשן'''. כן, אז דשן זה לאו דווקא להסיר, אלא אולי אפילו גם כן מלשון מלא.

הדרן עלך פרק טרף בקלפי. ארבעה פרקי הלכה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=116|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=75|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בימינו ואת הכף בשמאלו, מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר ([[שמות כו לג|שמות תרומה כו לג]]) והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הוציאו לו את הכף ואת המחתה}} ולא כבר תנינתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}נטל את המחתה ועלה לראש המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחתה ממנה גחלים}}? כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} את הכף ואת הבזך {{ירו&quot;מ-ביאור|מחתה של קטרת}} מהו כף מגיס {{ירו&quot;מ-ביאור|כף גדולה כמו שמגיסים קדרה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבזך}} כלי חול הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הוסר|כפרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נפדה}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בבזך היו מביאים שלושה קבין ופודים את מה שנשאר מהחפינה}} דאיתפלגון {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטורת ש}}פיטמה בחולין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בן}} אמר {{שוליים|ה_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יהושע בן לוי, שהפרה כשרה כל שבאה מתרומת הלשכה ואין צריך שתהא הוייתה בקודש; הרמב״ם פסק כן להלכה (הל' כלי המקדש פ״ב ה״ו)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פסולה, {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר כשירה. מה טעמא? ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בר}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} קודש היא שתהא {{ירו&quot;מ-הוסר|הבאתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הווייתה}} בקודש. {{ירו&quot;מ-הוסר|מט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמא}} ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}? קודש היא שתהא באה מתרומת {{ירו&quot;מ-הוסר|הלישכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלשכה}}. אמר{{ירו&quot;מ-הוסר| יוסה בי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} אתיא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינה}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וד {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, דתנינן {{שוליים|ה_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כשמואל שהפיטום כולו נעשה בקדושה, ואין ראיה מהמשנה לסתור זאת, כפי שדחה רבי הושעיה את ראיית ריב״ל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דברים ראוין לקרבנות ציבור}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר קטורת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל שאר הדברים נמנו בפרוט במשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שיש קטורת שהיא חולין מכאן שפיטום הקטורת נעשה בחול כדעת}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת, וד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בן}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכתשת שבא פיטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת לקדש. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם שמואל מכתשת עשו אותה כלי שרת לקדש אר יוסה בי רבי בון אמרה רבי הונה }}קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} דבר שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת קדושת הגוף}} נפדה? {{ירו&quot;מ-ביאור|אז איך פודים את מותר הקטורת}} אמר ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|ולאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא? והרי}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא ושמואל }}אמר קל הוא במותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתנאי בית דין שהמותר לא יתקדש קדושת הגוף גמורה ואפשר יהיה לפדותו}}. דאיתפלגון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבשים שהוכנו לצורך תמידים}} {{שוליים|ה_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן, שכן הלכה כמותו לגבי שמואל, וכך פסק הרמב״ם בהלכות שקלים פרק ד הלכה יא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הותירו {{ירו&quot;מ-הוסר|תמידין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמימים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרי ראש חדש ניסן}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר נפדין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתמימין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתמימים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שתנאי בית דין שיפדו}}, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר נפדין כפסולי {{ירו&quot;מ-הוסר|המוקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המוקדשים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וירעו עד שיסתאבו}}. הותירו שעירים {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שעירי ראשי חדשים}} &lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ועל פי המשנה: '''הוציאו לו את הכף ואת המחתה, וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף — הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, וכך היתה מידתן. נטל את המחתה''' של הגחלים '''בימינו ואת הכף בשמאלו''', כן? המחתה של הגחלים בימינו כי זה יותר כבד.

'''מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים'''.

'''ולא כבר תנינתה נטל את המחתה ועלה לראש המזבח?''' אז למה עוד פעם לוקח את המחתה?

'''כיני מתניתא את הכף ואת הבזך'''. כלומר פה מדובר על מחתה שבה לוקח גחלים, אלא כף - מחתה מיוחדת של קטורת והיא נקראת בזך.

'''מהו כף? מגיס''' - כמו מעין כף גדולה כמו זו שמגיסים בה את הקדירה. '''אמר רבי יוסה: הדא אמרה כלי חול הוא''' - המחתה של הקטורת הייתה כלי חול. '''אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי?''' אנחנו יודעים הרי שאחרי שהכהן חופן אז מה שנשאר היו פודים. אז איך אפשר לפדות את זה אם הכלי עצמו הוא קודש? אז כביכול כל מה שנכנס לתוכו נקדש קדושת הגוף. אז איך אפשר לפדות אותו?

'''דאיתפלגון פיטמה בחולין. רבי יוסי בי רבי חנינה אמר פסולה, רבי יהושע בן לוי אמר כשירה'''. מה הייתה דעת רבי יוסי בי רבי חנינה? למה הוא אומר שזה פסול? '''קודש היא שתהא בקודש'''. כלומר, כל המעשים שלה צריכים להיות בקודש. מה הייתה דעת רבי יהושע בן לוי? למה הוא אומר שזה כשר? '''קודש היא שתהא באה מתרומת''' הלשכה - עושים את זה בחול אבל קונים את זה מכספי תרומת הלשכה.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל''' שהוא אומר שזה פסול. '''ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן, דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור'''. כן, מהי דברים ראויים לקרבנות ציבור? הרי המשנה שם מנתה את כל הדברים האחרים, כל הסוגים מנתה. אז מה עוד נשאר?

'''רבי יוחנן אמר קטורת'''. רואים ככה שיש קטורת שהיא חולין, כי אם אדם יכול להקדיש את זה, כן, אז סימן שזה היה חולין קודם. מכאן שקטורת נעשתה בחול כדעת רבי יהושע בן לוי.

'''אמר רבי הושעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת'''. כן, אמרנו שאת מותר הקטורת היו בעצם מוחלים על השכר של האומנים מבית אבטינס ולאחר מכן חוזרים וקונים את זה מכספי תרומת הלשכה. אז אותו אדם כנראה היה מבית אבטינס והוא קיבל את הקטורת בשכרו, ובשלב הזה שאצלו היא חולין. אבל בעצם כל המעשים שלה היו בקודש.

'''דאמר רב הונא שמואל''' - מכתשת שבה פטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת לקדש. כלומר, מההתחלה כל המעשים של הקטורת היו כולם בקודש.

'''אמר רבי יוסה ברבי בון רבי חונה קומי רבי יוסי דבר שקדש בכלי נפדה?''' כלומר, כבר מההתחלה אם אתה אומר שהמכתשת שפטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת, אז אם זה ככה כל מה שנכנס בתוכה קדש. אז דבר שקדש בכלי, כן, נפדה? הרי חלה עליו קדושת הגוף, אז איך פודים את מותר הקטורת?

'''אמר ליה דשמואל שמואל אמר קל הוא במותר'''. שתנאי בית דין שהמותר לא יתקדש בקדושת הגוף ואפשר לפדות אותו, כן. כן, איפה ראינו את זה?

'''דאיתפלגון הותירו''' - כבשים שהוכנו לצורך תמידים והותירו תמימים. כלומר, אם אנחנו יודעים שבפסח, בארבעה עשר בניסן, מתחילים לקנות קורבנות מתרומת הלשכה חדשה. אז אם לפני כן הכינו כבשים לצורך תמידים ונשארו כבשים תמימים ועבר אחד בניסן, עכשיו צריך קורבנות חדשים. אז מה עושים איתם?

'''שמואל אמר נפדין''', כי תנאי בית דין שייפדו. '''ורבי יוחנן אמר נפדין כפסולי''' מוקדשים. '''הותירו שעירים''' - ונמשיך לראות אותו דבר אצל שעירים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כד א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כה.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כה&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=118|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; '''על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אם עולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא כליל}} נפדית לא כל שכן חטאת? על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלגון}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אמר ירעו, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקייצים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקייצין}} בה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} את המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|בהם עצמן בלא פדיון}}. וקשיא יש חטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קריבה עולה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שנייא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|חנניה בן תרדיון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תניי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנאי}} בית דין הוא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המותרות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המותר}} שיקרבו עולות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ב ב|ויקרא ויקרא ב ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקמץ משם}} מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמנה ומסלתה וכתיב}} ([[ויקרא ו ח|ויקרא צו ו ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה מלא קמצו}}. {{שוליים|ה_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי הנלמדת מ״בקמצו״ ו״מלא קומצו״ - חסר פסול ויתר פסול, לכן חופה פס ידו במחבת ומרחשת ומוחק באצבעותיו מלמעלה ומלמטה; כך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;יכול מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הוסר|מבורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבורץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מבצבץ מכל צד}}? תלמוד לומר בקמצו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא יותר}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|או}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} בקמצו יכול {{ירו&quot;מ-ביאור|שכמה שפחות עדיף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יקמוץ בראשי אצבעותיו? תלמוד לומר מלא קומצו. הא כיצד? חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו {{ירו&quot;מ-ביאור|באגודל}} מלמעלן {{ירו&quot;מ-ביאור|ובזרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}למטן. תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי קמיצת המנחות}} את אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שכתוב}} מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שחסר פסול ו}}בקמצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיתר פסול ולכן חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|באגודל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמעלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ובזרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומלמטן}}, והכא {{ירו&quot;מ-הוסר|את}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי חפינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מלא {{ירו&quot;מ-הוסר|קומצו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו האם נדרוש שצריך להיות מבורץ}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בחפינה בין יתר בין חסר פסול דילפינן גזרה שווה מלא מלא}}, מה להלן קומץ החסר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או יתר}} פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} קומץ החסר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או יתר}} פסול.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כה עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בדף הקודם ראינו מחלוקת לגבי כבשים שהוכנו לצורך תמידין והותירו, כלומר אם נשארו אחרי ראש חודש ניסן, הרי אחרי ראש חודש ניסן צריכים כבר להביא קורבנות מהתרומה החדשה. אז הקורבנות האלה בעצם אי אפשר להקריב אותם. אז מה עושים איתם? שמואל אמר נבדים תמימים, כי הוא אומר שזה תנאי בית דין שייפדו. אבל רבי יוחנן אמר הם נבדים כי משעה שהוקדשו, הוא צריך שיסתאבו ויקיץ בהם המזבח.

עכשיו השאלה מה קורה אם הותירו שעירים? כלומר נניח היו שעירים של ראשי חודשים שנשארו. '''על דעתיה דשמואל אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת?''' כלומר על דעת שמואל, אם הוא סובר שעולה קלה נפדית, אז כל שכן חטאת שהיא תיפדה. אבל על דעת רבי יוחנן זה תלוי. רבי זעירא אמר, במקרה כזה, במקרה של שעירים שזה חטאת, אז זה '''ירעו''' עד שיסתאבו. ורבי שמואל בר רב יצחק אמר '''בה את המזבח''', כלומר מקייצים את המזבח, מקריבים אותם בלי פדיון בתור עולות.

'''וקשיא יש חטאת קריבה עולה?''' הרי זה בעצם מוקדש לחטאת. אמר רבי יוסה: '''שנייא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה'''. כלומר קורבנות ציבור עד השחיטה אינם נקבעים, ולכן אפשר לשנות את זה מקורבן אחד לקורבן אחר. אמר רבי חייא: תנאי בית דין הוא שהמותר, שכשייקרבו עולות. כלומר יש איזה תנאי בית דין שכל מותר בקורבנות יקרב בעצם בתור עולות. ולכן למרות שזה הוקדש לשם חטאת, אפשר להקריב אותם בתור עולות.

עוד אתה אומר, הכתיב &quot;מלא קומצו&quot; והכתיב &quot;בקמצו&quot; - אז '''מלא קומצו''', יכול מלא קומצו מבורץ? כלומר שבעצם יבצבץ מכל הכיוונים. תלמוד לומר '''בקמצו''', בקמצו ולא יותר. אם בקמצו, יכול שכמה שפחות עדיף, יקמוץ בראשי אצבעותיו? תלמוד לומר '''מלא קומצו'''. '''הא כיצד? חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת'''. כלומר את כל הארבע אצבעות מקפל לכף היד, וככה בעצם קומץ, ולאחר מכן '''מוחק באצבעו מלמעלן למטן''', כלומר באגודל מלמעלה ובאצבע מלמטה.

אומרת הגמרא: תמן לגבי קמיצת המנחות אתה אומר שמה שכתוב מלא קומצו זה מלמד שחסר פסול, ובקמצו מלמד שיתר פסול. אבל לגבי חפינה נאמר גם כן מלוא חופניו. אז האם גם כאן נדרש שצריך להיות מבורץ? אתה אומר, רבי יעקב בר אחא ורבי סימון אמרו בשם רבי יהושע בן לוי: גם בחפינה '''מה להלן קומץ החסר פסול קומץ החסר פסול'''. למה? כי הרי גזרה שווה בין מלא ומלא - מלוא קומצו ומלוא חופניו. מה להלן קומץ חסר או יתר פסול בקמיצה, אף בחפינה חסר או יתר פסול.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=120|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=77|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; חפנים מהו {{שוליים|ה_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שהקטורת שנשפכה לארץ נאספת וכשרה, כדרשת ״ולקח מלא המחתה... ומלא חפניו קטרת״ - כפי שפסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|שיעשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיעשו}} ככלי שרת לקדש? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יהיה לקטרת פדיון אם נפסלו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם נשפך לארץ חוזר ואוספו והוא כשר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור| ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]])}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת דקה והביא מבית לפרכת {{שוליים|ה_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ז|&lt;span title=&quot;לא נפסק · הכרעה: הירושלמי מעלה בעיא ולא פושט; הרמב״ם פסק שהחפינה נעשית ביד הכהן הגדול עצמו ואין אחר ממלא לו, מחמת חשש שלא ימעט או ירבה בשיעור החפינה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;}} אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ולקח הולך רק על הגחלים, אבל הקטורת אחר יכול לתת לו. או שלקח נאמר גם על הקטורת וצריך שהוא בעצמו יקח}} מהו שיעשה מדה לחפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיעשה כלי במידת חפניו ואותו ימלא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכף שבה הוא מניח את החפינה האם היו רק שלושה קטן בינוני וגדול ד}}בכל חפנים משערין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממוצע}} או אין משערין אלא בחפניו {{ירו&quot;מ-ביאור|ויצטרכו כלי לכל כהן}}? {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} שאל חפן ומת {{שוליים|ה_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ח|&lt;span title=&quot;לא נפסק · הכרעה: הירושלמי מכריע שחפן ומת נכנס אחר בחפניו, משום שהחפינה עשאה ככלי שרת המקדש את הקטורת, אך הרמב״ם השמיט דין זה בהלכה כח&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אחר מהו שיכנס בחפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|עונה הגמרא שהכל תלוי בשאלה הראשונה האם יש מצוות חפינה או מדין קידוש כלי}} אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש {{ירו&quot;מ-ביאור|זה ודאי רק בחפניו של מקטיר ואם כך}} הדא אמרה: חפן ומת {{שוליים|ה_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הברייתא בירושלמי שאין אחר נכנס בחפניו של הראשון ואין אחר חופן ונותן לתוך חפניו, שכן חפינה זו כלי שרת ומקדשת מדתה ואינה ניתנת להשלמה או להעברה מכהן לכהן, כפי שפסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין אחר נכנס בחפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו ועושין מדה לחפניו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף זה כלי שרת}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|מעשרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משערין}} בכל חפנים. אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור|אלא שיש מצווה מיוחדת לחפון}} הדא אמרה: חפן ומת {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} נכנס בחפניו אחר חופן ונותן לתוך חפניו ואין עושין מידה לחפניו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומשערין בכל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן לתוך הכף}} הגדול לפי גודלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקטן לפי קוטנו וכך היתה מידתן}} אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפני קוטנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכלי קטן}} אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים. הילוך {{ירו&quot;מ-ביאור|הדם}} בזר מהו? {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} אמר הילוך בזר כשר, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמר {{שוליים|ה_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמתניתא דפליגא על רבי ינאי, שהילוך בזר פוסל, כפי שהביא הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הילוך בזר פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שאינו מעכב}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ה_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבא: כשמעביר מהשמאל לימין אין זה כהולכה בזר וגם לא כהילוך שמאל פסול, כיון שאין זו הולכה ממש אלא תיקון בעלמא (״שהיא מאיליו״), ולכן הדם כשר; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה כד.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נפסל בכך}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כה עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שואלת הגמרא: '''חפנים מהו ככלי שרת לקדש?''' ואז בעצם לקטורת לא יהיה תיקון אם יפסלו. עוד שאלה: '''אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו?''' האם דווקא חופניו שלו, או שאפילו אם מישהו אחר עשה את זה זה בסדר, אבל צריך שיהיה במצוות חפינה. עוד שאלה: '''מהו שיעשה מדה לחפניו?''' כלומר שיעשה כלי במידה של חפניו, ואז ביום הכיפורים הוא לא יחפון, אלא פשוט ימלא את הכלי הזה. עוד שאלה: '''בכל חפנים משערים או אין משערים אלא בחפניו?''' כלומר האם היו כלים לפי מידתו של כל כהן וכהן, או שמכינים שלושה כלים ממוצעים - אחד גדול, אחד קטן ואחד בינוני.

'''רבי יהושע בן לוי שאל: חפן ומת, אחר מהו שיכנס בחפניו?''' כלומר אם הכהן הגדול חפן והניח את זה בכלי, ולאחר מכן מת, האם כהן חדש שבא במקומו יכול להיכנס עם החפינה של הקודם? הגמרא מבינה שבעצם הכל תלוי בשאלה הראשונה - אם יש בכלל מצוות חפינה, וגם האם לחפינה יש דין קידוש כמו כלי.

'''אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש, הדא אמרה: חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו, אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו, ועושין מדה לחפניו, ואין בכל חפנים.''' כי גם זה כלי שרת, אין הבדל בין אם הוא יחפון בכלי שרת בידיים שלו או יחפון בכלי שרת אחר, וגם משערים שיהיה בדיוק בגודל של חפניו.

'''אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש, הדא אמרה: חפן ומת נכנס בחפניו, אחר חופן ונותן לתוך חפניו, ואין עושין מידה לחפניו.''' לא צריך כלי בדיוק במידה של חפניו, אלא משערים בכל החפנים, כי בעצם מה שצריך זה מצוות חפינה. מספיק שאדם אחד עשה מצוות חפינה, וכבר יצא ידי חובה, ואפשר להשתמש בקטורת הזאת.

'''הגדול לפי גודלו אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין, והקטן לפני קוטנו אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים.''' עשו בעצם שלושה כלים כאלה - אחד גדול מאוד, אחד קטן מאוד ואחד בינוני, ולפי זה בעצם הלכו.

אומרת הגמרא: '''הילוך בזר מהו?''' כלומר אם זר הוליך את הדם. הרי ההילוך לכאורה אינו חובה, אין חובה להוליך, אז אם זה ככה אולי לא יפסול. אבל '''חזקיה אמר הילוך בזר כשר, רבי ינאי אמר הילוך בזר פסול'''. כלומר, למרות שזה לא מעכב, אבל בכל זאת אם הזר עשה את זה - פסול.

'''מתניתא פליגא על רבי ינאי''', דתני: '''קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו'''. כלומר הרי יד שמאל פוסלת, אבל אם קיבל בשמאלו מחזיר לימינו ולא נפסל, כי ברגע שהוא מעביר את זה לימין זה לא נחשב כהולכה בזר. והגמרא מתרצת: ששמאלו כלפי פנים. כלומר יד שמאל הייתה לכיוון המזבח, אז בעצם הוא לא הלך לכיוון המזבח, אלא הפוך - הרחיק את זה מהמזבח, ולכן לא היתה כאן הלכה ביד שמאל, ולכן זה כשר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כה א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=121|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ושמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעביר לימינו}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כהולכת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כזר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זר}} היא? תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|לצד המזבח שכשמחזיר לימין מתרחק מהמזבח ולא מוליך}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}}: ואפילו תימר כלפי לחוץ שניא היא הילוך בזר ושנייא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאל שהיא}} מאיליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוליך את יד ימין לשמאל ויד שמאל במקומה עמדה והניחה לתוך יד ימין}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} אמר {{שוליים|ה_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים שאין פשיטת יד כהילוך, כדברי המתניתא הדוחה את רבי ינאי הכהן; וכך פסק הרמב״ם שאין שינוי בפשיטת יד פוסל.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|ר זעירה }}פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הילוך אלא ברגליו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יכול להחזיר משמאל לימין}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ה_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבא, שהרחיב את הכשרות אף לגלגול הדם כלפי פנים, משום שדם המתגלגל מאליו אינו בגדר הילוך הפוסל בזר, שההילוך הפוסל הוא רק כשנעשה ברגלים; וכך נפסק ברמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהדם התגלגל על הרצפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכוון המזבח והיתה הולכה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ביבי}} תיפתר שהיה מתגלגל כלפי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לפנים}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ואפילו תימר כלפי {{ירו&quot;מ-הוסר|לחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פנים}} שנייא היא הילוך בזר שנייא שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נשפך שהוא}} הילוך מאיליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} פשיטת יד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} עשו אותה כהילוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הילוך אלא ברגלים}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי שמאל דינו כזר}}? שנייא היא שאינו יכול לעשותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרת כיצד יעשה}}? יתלה אותו בזרוע אינה דרך כבוד ויחליף {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקטורת שהיא עיקר ובה יש מצוות הולכה תהיה בימין, והגחלים שהם רק מכשירי מצווה יהיו בשמאל, כיוון שכשחתה גחלים המחתה היתה ביד ימין חייב להשאירה בימין? ד}}סברין מימר אם החליף פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא יאחז את המחתה בשמאלו ויאחז כלי אחר בימינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ויחתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויחתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גחלים לתוך המחתה כמו שלמדנו שבשאר הימים}} אם החתי מימינו לשמאלו כשר ואמר אוף {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן ביום הכיפורים}} ויחתי {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מימין לתוך המחתה שהיא בשמאל ולא יצטרך להחליף יד ביום הכיפורים}} אם החתי פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש ולקיחה בימין ו}}אם החליף פסול. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאר ימות השנה}} אם החתי כשר אם החליף פסול. הכל מודין שאם הכניסן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכף ומחתה}} אחת אחת כיפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה על איזה מהן הוא עובר? {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא אם הראשונה הייתה שוגג והשניה מזיד}} חברייא אמרי על האחרונה. אמר להם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכהן גדול}} היכנס {{ירו&quot;מ-הדגשה|עם המחתה לעשות עבודת היום}} ואת אמר הכין אלא על הראשונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נטמא בעזרה צריך לצאת מיד}} תמן תנינן {{שוליים|ה_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כחברייא, וכן פסק הרמב״ם (הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה כב) שהחיוב הוא על השהות העודפת על שיעור הדרך הקצרה, בהתאם לדעת חברייא בירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;השתחוה או ששהא כדי השתחויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא לו בארוכה חיב בקצרה פטור}} על איזו מהן הוא עובר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שבקצרה יוצא בעשרה רגעים ובארוכה בעשרים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא אם חלק היה בשוגג וחלק במזיד}} חברייא אמרי על {{ירו&quot;מ-הדגשה|העשרה רגעים האחרונים שהרי עשרה רגעים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הראשונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם אם היה הולך בקצרה היה שוהה כך}}. אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי אחרי עשרה רגעים במקום שבו הוא עומד}} אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על {{ירו&quot;מ-הוסר|האחרונ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשונים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים}} וביניהן אמה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: זכר לדבר כהיא דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|במסכת מידות}} {{שוליים|ה_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_טו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי מנא שאמת הטרקסין מבחוץ, וכן פסק הרמב״ם (הל' בית הבחירה פ״ד ה״ב) שאמה זו נוספת על עשרים אמה של קודש הקדשים ועל ארבעים אמה של ההיכל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אמה טרקסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}עשרים אמה לבית קודש הקדשים מהו אמה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף כ&quot;ו. בדף הקודם שאלנו, הילוך של אדם בזר מהו? אמרנו שחזקיה אמר שהילוך בזר כשר ורבי ינאי אמר שהילוך בזר פסול, למרות שבעצם הילוך לא מעכב. ואמרנו שהמשנה, מצאנו ברייתא שחולקת על רבי ינאי, שלמדנו קיבל בימינו אבל נטל משמאלו, יחזיר לימינו ולא נפסל בכך. למרות שבעצם שמאל זה לכאורה כמו זר. ואמרה הגמרא '''תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים'''. כלומר, הייתה לכיוון המזבח דווקא, ואז כשהוא מעביר את זה לימין הוא לא מוליך לכיוון המזבח, אלא הפוך - הוא מרחיק מהמזבח. אז בעצם לא הייתה הולכה בשמאל.

אומר '''רבי אבא: ואפילו תימר כלפי לחוץ''', כלומר אפילו אם להגיד שהיד שמאל הייתה כלפי חוץ ואז בעצם הוא הוליך את זה לכיוון המזבח, '''שניא היא הילוך בזר ושנייא היא מאיליו'''. כן? יכול להיות שכאן בעצם השמאל נשארה במקומה ואת יד ימין הוא הביא לכיוון יד שמאל. בעצם עוד לא הייתה הולכה. כלומר יד שמאל הייתה יותר רחוקה מהמזבח, אבל הוא לא הביא אותה לכיוון יד ימין, לכיוון המזבח, אלא הפוך. הוא הוליך את יד ימין אליה ואז בעצם לא הייתה הולכה בשמאל.

'''רבי זעירה אמר פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך''', שאין הילוך אלא ברגליו, ולכן בעצם יכול להחזיר משמאל לימין. כלומר, אפילו אם השמאל הייתה רחוקה מהמזבח וימין הייתה קרובה, והוא העביר את זה באמת עם יד שמאל לימין, אבל בכל זאת זה לא נקרא הילוך כי הילוך זה רק ברגליו.

ואמרה הגמרא '''מתניתא פליגא''' על רבי ינאי, דתני '''נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר'''. למרות שבעצם אדם הרי התגלגל - יש אפשרות שהתגלגל ברצפה לכיוון המזבח. אז זו הלכה. אמר '''רבי ביבי תיפתר שהיה מתגלגל כלפי''' חוץ. אפשרות אחת שהיה שיפוע כלפי חוץ, ואז בעצם לא התגלגל לכיוון המזבח, אלא הפוך החוצה, אז לכן לא הייתה הולכה כזו. ואמר '''רבי אבא ואפילו תימר כלפי''' פנים, '''שנייא היא הילוך בזר, שנייא שהיא הילוך מאיליו'''. כי אמר רבי זעירה '''פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך''' שאין הילוך אלא ברגליים. כי הוא אמר כמו שאמרנו שאין הילוך אלא ברגליים, ולכן אפילו אם הוא העביר עם יד שמאל לכיוון יד ימין וזה לכיוון המזבח זה לא נקרא הולכה, כי הולכה זה רק ברגליים. אז גם כאן שזה זרם על הרצפה לכיוון המזבח זה לא נקרא הולכה.

אמרה הגמרא '''מתניתא פליגא''' על רבי ינאי, דתני '''נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו'''. והרי שמאל דינו כזר. אז רואים מכאן שזר שעבד, שהוליך, אז לא נפסל. ואומרים '''שנייא היא''' - שאין דרך אחרת. הרי הוא חייב לקחת גם את המחתה עם הגחלים וגם את הכף. אז אחד מהם חייב להיות ביד שמאל. כיצד יעשה? '''יתלה אותו בזרוע''', כלומר יחזיק את המחתה ביד ימין ואת הכף יתקע מתחת לבית השחי וככה יחזיק את זה בזרוע. '''אינה דרך כבוד'''.

עכשיו '''ויחליף''' - שואלת הגמרא, אוקיי, בסדר, אבל למה שיחליף? הרי הקטורת זה העיקר, ובמצוות קטורת יש מצווה שראשית - בימין, שהגחלים שהם רק מכשירי מצווה יהיו בשמאל. אומרת הגמרא לא, כיוון שכשהוא חתה את הגחלים אז המחתה הייתה ביד ימין, אז הוא חייב להשאיר אותה בימין. '''סברין מימר אם החליף פסול'''. כן? כלומר, ברגע שהוא מחליף את היד שבה חתה, אז בעצם זה יהיה פסול.

שואלת הגמרא, אז אוקיי, אז למה לא יאחז את המחתה בשמאלו כל הזמן, הוא לא יחליף, ויאחז כלי אחר בימינו ויחתה גחלים לתוך המחתה כמו שעושים בשאר הימים? כן? כמו ששאר הימים הרי מחתים בגחלים ושם ההלכה היא שאם הוא מחתה מימין לתוך הכלי שנמצא ביד שמאל אז זה כשר. אז גם כאן אומר בימי הכיפורים שיחתה בימין, יקח גחלים עם כלי אחר ביד ימין, אבל המחתה תמיד תישאר ביד שמאל והוא ישפוך לתוכה, ואז בעצם הוא לא יצטרך להחליף יד. אומרת הגמרא לא, '''אם החתי מימינו לשמאלו כשר''' - בימי הכיפורים '''אם החתי פסול'''. כן, כלומר הוא חייב לחתות באותו יום באותו כלי שבו הוא לוקח, כי הלקיחה עצמה היא בימין, ואם הוא החליף זה יהיה פסול. אבל בשאר הימים '''אם החתי כשר''', יכול לחתות בכלי אחר ולשפוך לתוך הכלי שנמצא ביד שמאל, כי כל האיסור שם הוא רק להחליף את היד של המחתה, אבל החיתוי עצמו יכול להיות בכלי אחר.

אומרת הגמרא '''הכל מודין שאם הכניסן אחת אחת כיפר''', כלומר אם הוא הכניס בהתחלה עם המחתה עם הגחלים והניח אותה בתוך קודש הקודשים, לאחר מכן יצא וחזר והביא את הכף והכניס גם כן. אז כל מודים שבעצם הוא כיפר, '''אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה'''. כן, כניסה יתרה יש פה. אז שואלת הגמרא '''על איזה מהן הוא עובר'''? על הראשונה שהוא הכניס את הגחלים או על השנייה שהוא הכניס את הקטורת. כן, הנפקא מינה תהיה אם אחד מהם היה בשוגג ואחד במזיד.

'''חברייא אמרי על האחרונה'''. כן, אמר כי הרי אחת הוא חייב. '''אמר להם רבי יוסי: אומר לו היכנס ואת אמר הכין?''' כלומר כשהגחלים שם, הוא לוקה משהוא מצווה. אז בעצם אומרים לו כנס עם המחתה, עם הקטורת. אז אתה אומר לו לעשות את זה ואתה אומר שהוא עובר איסור? '''אלא על הראשונה'''.

דין דומה - אם הוא שוהה בעזרה, ההלכה היא שצריך לצאת מיד. תמן תנינן '''השתחוה או ששהא כדי השתחויה''' - אם בא לו בארוכה חייב, בקצרה פטור. כן, כלומר אם הוא הולך בדרך ארוכה אז הוא יהיה חייב. אם הוא הולך בדרך קצרה הוא יוצא, אבל לוקח הרבה זמן כי זה רחוק. אבל כיוון שזה הדרך הכי קצרה אז הוא יהיה פטור. עכשיו השאלה '''על איזו מהן הוא עובר'''? כלומר כשהוא הולך בדרך הארוכה, באיזה שלב הוא עובר - על החלק הראשון או על החלק השני? כגון נניח שבקצרה הוא יוצא בעשרה רגעים ובארוכה בעשרים רגעים. אז הנפקא מינה שוב פעם, אם חלק ראשון של הדרך היה בשוגג והחלק השני היה במזיד.

'''חברייא אמרי על''' האחרונה, כי הרי את עשרת הרגעים הראשונים, את החלק הראשון של הדרך הארוכה, בכל מקרה הזמן הזה היה עובר - הוא היה משתהה אותו, גם כשהוא הולך בקצרה. '''אמר רבי יוסי''' שוב פעם, הרי אחרי עשר הרגעים, אחרי שהוא בעצם עבר את החלק הראשון, במקום שבו הוא עומד - אם הוא היה נשאר שם, אתה אומר '''צא ואת אמר הכין''' שהוא יהיה חייב על החלק האחרון? '''אלא על''' הראשון.

תנן, ואומרת המשנה שהוא מהלך בהיכל עד שהוא מגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש לקודש הקודשים, '''וביניהן אמה'''. אמר '''רבי הילא: זכר לדבר''' כהיא דתנינן תמן '''אמה טרקסין עשרים אמה לבית קודש הקדשים'''. שואלת הגמרא '''מהו אמה טרקסין'''? '''רבי יונה בוצריא אמר טרקסון''' - זה חוץ מבפנים. כלומר זה משהו שמפריד, ויש ספק האם זה מבחוץ או מבפנים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=123|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=79|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; טרקסין? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה בוצריא}} אמר טרקסון {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ פנים שספק}} מה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} מבפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מבחוץ? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מן מה דכתיב {{הפ|מלכים א|ו|יז}} וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי הדא אמרה: מבפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי הבית כולו שישים אמה}} אמר לו {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} והכתיב {{הפ|דברי הימים ב|ג|ח}} ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה הוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} מבחוץ. מאי טעמא? דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כו לג|שמות תרומה כו לג]]) והבדילה הפרכת לכם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בין הקדש ובין קדש הקדשים שיכל לכתוב בין הקדש לקדש הקדשים ולמה כתב פעמים בין מכאן שהיו שני פרוכות מה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהעבד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יסי}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת היו שני פרוכות אחת מעל השניה אחת להפריד}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}קדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדש}} הקדשים שלמעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחת להפריד בין הקדש}} לקדש קדשים שלמטן ולית לרבנן כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להפריד בין הקדש לקדש הקדשים גם בגג}} אית לן כהיא דתנינן {{שוליים|ה_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שלא היה קיר אלא ראשי פספסים (עמודי עץ דקים) המבדילים ביניהם, כמידת פרוכת שבמשכן, כמבואר ברמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה יג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|ורושם פסיפסין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וראשיפסיפסין}} מבדיל בעלייה בין קדש לבין קדש הקדשים.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ב|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביאו הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה א, ואין חולק בבבלי על סדר הכניסה והיציאה ואופן הקטרת הקטורת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון, ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון. הגיע לצפון — הפך פניו לדרום, הלך לשמאלו עם הפרכת עד שמגיע לארון. הגיע לארון — נתן את המחתה בין שני הבדים, צבר את הקטרת על גבי גחלים, ונתמלא הבית {{ירו&quot;מ-הוסר|עשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עשן}} יצא ובא לו דרך כניסתו, מתפלל תפלה קצרה, ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל.&lt;br&gt; [[קובץ:חיטוי מזבח הזהב.png|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי מזבח הזהב]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון}} תני מן המנורה ולדרום היה נכנס דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר מן השלחן ולצפון היה נכנס {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתו היתה רק פרוכת אחת, ולא היתה הפרוכת פרופה שלא יראו את קדש הקדשים, אלא הכהן הגדול היה מגיעה לפרוכת בצד צפון ודוחף את הפרוכת ונכנס}}. אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפתח דרומי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בין המנורה לקיר שלא ללכלך את בגדיו שהקירות היו קצת מתפיחות מהמנורה}}. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ישתפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישרפו}} הפרכות הגיע לצפון והפך פניו לדרום {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשסים}} חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבבית ראשון אי אפשר היה לעבור שכן הבדים היו בולטים ונוגעים בפרוכת ואף שבבית שני לא היו ארון ובדים אסרו לעבור שם לפי שאם ימשיך לכיוון דרום ידרוך על המקום שבו היו הבדים אמורים להיות}} כיצד הוא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כו עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר רבי יוסי: מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי'''. אז אתה רואה שאם הכל היה שישים, ואם ההיכל היה ארבעים, אז זה אומר שהתרקסין הוא מבפנים, כי הרי הבית כולו שישים. '''הדא אמרה: מבפנים'''. '''אמר לו רבי מנא: והכתיב ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה'''. אז אתה רואה שבית קודש הקודשים עשרים אמה, אז אם זה ככה, '''הוי מבחוץ'''. כן, לכן בעצם יש ספק.

'''מאי טעמא דרבנן''' שנאמר '''והבדילה הפרכת לכם''' - בין הקודש ובין קודש הקודשים? הרי היה יכול לכתוב &quot;בין הקודש לקודש הקודשים&quot;. למה כתוב &quot;בין&quot; פעמיים? מכאן שהיו שתי פרוכות. מה עבד רבי יוסי? אומר לא באמת היו שתי פרוכות, אלא שאחת מעל השנייה. בעצם המקדש היה בשתי קומות, אז הפרוכת הראשונה הייתה בקומה הראשונה ומעליה הייתה עוד פרוכת - אחת להפריד בין הקודש לקודש הקודשים של מעלה ואחת להפריד בין הקודש לקודש הקודשים של מטה.

שואלת הגמרא '''ולית לרבנן כן''' - צריך גם להפריד בין קודש הקודשים של מעלה בגג? '''אית לן כהיא דתנינן מבדיל בעלייה בין קדש לבין קדש הקדשים'''. כלומר בעלייה לא היה פרוכת, אלא היה פשוט פסיפסים - היו נקודות או מקלות קטנות שהבדילו כדי להראות איפה זה קודש קודשים.

ופרק ב הלכה ב. אומרת המשנה '''החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון, ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון'''. כלומר הוא נכנס בדרום, בפתח הדרומי שהיה פרוף, ואז הוא הולך ביניהם עד שהוא מגיע לצפון. '''הגיע לצפון — הפך פניו לדרום''', כלומר הוא נכנס פנימה, עובר את הפרוכת השנייה והופך פניו לדרום '''הלך לשמאלו עם הפרכת עד שמגיע לארון'''. '''הגיע לארון — נתן את המחתה בין שני הבדים'''. במקום שבו היו שני הבדים - בבית שני זה היה במקום אבל לא היה את הארון עצמו. '''צבר את הקטרת על גבי גחלים, ונתמלא הבית''' עשן. '''יצא ובא לו דרך כניסתו''', כלומר הוא חוזר אחורה, הוא לא ממשיך קדימה אלא חוזר אחורה. '''מתפלל תפלה קצרה, ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל'''.

תני '''מן המנורה ולדרום היה נכנס''', כלומר המנורה הייתה בדרום, השולחן בצפון והמנורה בדרום, והוא היה עובר בין המנורה לכותל, לקיר הדרומי. אלה '''דברי רבי מאיר'''. '''רבי יוסי אומר מן השלחן ולצפון היה נכנס'''. כן, כלומר הוא לא היה נכנס בין המנורה לקיר, אלא בין השולחן לקיר, כלומר זה היה בצד צפון. ולפי השיטה של רבי מאיר בעצם הייתה רק פרוכת אחת והיא לא הייתה פרופה - כי אם הייתה פרופה הרי היו רואים את קודש קודשים, אלא הכהן כשהיה מגיע בצד צפון לפרוכת הוא היה פשוט דוחק אותה והיה נכנס.

אומרת הגמרא '''אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס'''. כלומר הוא היה עובר בדרום, אבל לא בין המנורה לקיר אלא בין המנורה למזבח. המזבח היה באמצע, הוא היה הולך בין המנורה למזבח, והסיבה שהוא היה עושה את זה ולא בין המנורה לקיר, כיוון שהמנורה הייתה מפייחת את הקירות, אז שהבגדים שלו לא יתלכלכו. אז הוא היה הולך בין המנורה למזבח לכיוון הפתח הדרומי, ואז הוא נכנס פנימה - בפרוכת שהייתה פרופה בדרום. היה נכנס משם ועובר בין שני הפרוכות לכיוון צפון עד שהוא מגיע לצפון, ושם '''דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא''' יישרפו '''הפרכות'''. כן, כלומר תוך כדי שהוא הולך, עם האצילים שלו מרחיק את הפרוכות כי אחרת הן יכולות להישרף, הרי הוא מחזיק את המחתה.

'''הגיע לצפון והפך פניו לדרום''' - הוא מגיע לצד בפרוכת הפנימית, הרי יש פתח בצד הצפוני, אז הוא הופך פניו לדרום, וכשסיים '''חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים'''. אחרי שהוא מניח את הגחלים ואת הקטורת, הוא חוזר לאחוריו כדי שלא ייראה מפסיע בין הבדים. כלומר, אם הוא ימשיך - הרי בית שני לא היה בו הארון, אז לא היה דבר שחוסם אותו, היה יכול להמשיך לכיוון דרום ולחזור מהצד השני. אבל כיוון שבבית ראשון אי אפשר היה לעבור כיוון שהבדים היו בולטים ונוגעים בפרוכת, אז גם בבית שני - למרות שלא היה ארון ובדים - אסור לו לעבור שם, כי אם ימשיך לכיוון דרום אז הוא כביכול דורך במקום שבו הבדים אמורים להיות. זה היה כאילו שהוא פוסע בין הבדים. '''כיצד הוא''' עושה?
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=126|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=80|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עושה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}}: מניח את {{ירו&quot;מ-הוסר|הכף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המחתה}} בארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וזורקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וזורק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכף}} באויר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקולטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקולט}} {{ירו&quot;מ-הוסר|במחתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הקטורת בחפניו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר בודדה ברגלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחזיק ברגליו ושופך לתוך ידיו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} מערה מתוך הכף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישירות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בלי לחפון בידיו}} והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת. יצא ובא לו כדרך כניסתו כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלשיטתו היתה רק פרוכות אחת פרופה, ויכול היה לדחוק אותה ולצאת, ובאה המשנה ללמד שלא יעשה כך, אלא יחזור לאחריו ויצא כדרך שנכנס}}. ברם כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו שני פרוכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אפי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין בכך חידוש דאי}} בעי {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדחוק ולצאת ממול הבדים}} לא יכיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יש שני פרוכות ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי יוסי לא ידחק את הפרוכת ויצא}}? שלא יתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חיב להגביה את הפרוכת בידיו ואז יהיה עם גבו כלפי הארון}}. כתיב {{הפ|דברי הימים ב|א|יג}} ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם מירושלם היה בא — נימר מירושלם לבמה, אם מבמה היה בא — נימר מבמה לירושלם היה בא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר אבודמא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לבמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מהבמה}} היה בא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שהלך אחורנית}} שלא ליתן אחוריו לקודש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. וכך היתה תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא תצא עלינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרת}} גלות לא ביום הזה ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנה הזאת ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או}} בשנה הזאת תהא גלותינו למקום של תורה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת ואם יצא עלינו חסרון {{ירו&quot;מ-ביאור|שנצטרך להוציא ממון}} ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון של מצות יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|במידה ובזמן הראוי}} ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו, ואל תפנה לתפלת יוצאי דרכים. רבנן דקסרין אומרין: ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו. ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא יעשו בתיהן קבריהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל מעשה באחד שהאריך וגמרו להכנס אחריו אמרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו כהן גדול}} {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} היה. אמרו לו: למה הארכתה? אמר להן: מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא יחרב. אמרו לו: אף על פי כן לא היית צריך להאריך. ארבעים שנה שימש {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} את ישראל בכהונה גדולה. ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה הזאת אני מת. אמרו לו: מאיכן אתה יודע? אמר להן: כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי. בעון קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} והא כתיב ([[ויקרא טז יז|ויקרא אחרי מות טז יז]]) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אפי{{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} אותן שכתוב בהן {{הפ|יחזקאל|א|י}} ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לון {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מי}} אמר לי: דהוה בר נש אני אומר הקדוש ברוך הוא היה {{ירו&quot;מ-ביאור|דמות שהקדוש ברוך הוא ברא שבא הוא נגלה ל{{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} כמו שהוא נגלה לנביאים}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ג|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט המשנה והגמרא בירושלמי שהאבן משמשת תחת הארון; הרמב״ם פסק כן להלכה (הלכות עבודת יום הכיפורים פ״ד ה״א)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}את גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון, משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} למה נק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}א שמה אבן שתייה? שממנה הושתת העולם. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} ולמה נקרא אבן שתייה? שממנה {{ירו&quot;מ-הוסר|הושתת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הושתה}} העולם. כתיב {{הפ|תהילים|נ|א}} מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל {{ירו&quot;מ-ביאור|נברא}} יופי אלהים הופיע ואומר {{הפ|ישעיה|כח|טז}} לכן הנני יסד בציון אבן וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שהאבן שממנה הושתת העולם נמצאת בציון}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
לכבוד התלמידים, ירושלמי מסכת יומא, דף כ&quot;ז.

שואלת הגמרא כיצד הוא עושה? כלומר, כשהוא מגיע לקודש הקודשים, הרי יש לו ביד ימין את המחתה עם הגחלים וביד שמאל את הכף עם הקטורת. אז מה הוא עושה? אמר רבי חנינה: '''מניח את המחתה בארץ''' וזורק את הכף באוויר וקולט את הקטורת בכופנו, כי הוא צריך לחפון פעם נוספת. ושמואל אמר: '''בודדה ברגלו'''. כלומר הוא מניח את הכף בין הרגליים והוא מחזיק אותה בין הרגליים ואז מטה אותה עם הרגליים שלו והכול נשפך לתוך הידיים שלו. רבי יוחנן אמר: '''מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת'''. כלומר, אין צורך לחפון פעם נוספת, ודי בחפינה הראשונה שהוא עשה, ולכן הוא יכול את הקטורת לשפוך ישירות מהכף על הגחלים.

לאחר מכן '''יצא ובא לו כדרך כניסתו'''. כלומר הוא חוזר, כשהוא הולך אחורנית הוא חוזר לכיוון צפון, למקום שבו הייתה הפרוכת פרוכה, ויוצא משם. ואתה אומר זה כרבי יוסי, שהיו שני פרוכות והפנימית פרוכה בצפון, לכן היה חייב לחזור לצפון. אבל ברם כרבי מאיר, שהייתה רק פרוכת אחת ולא הייתה פרוכה, בעצם היה צריך לדחוק ולהיכנס, אז גם הוא צריך לדחוק ולצאת. אף על פי כן לכאורה יכול בכל מקום, אבל הוא חוזר לאחוריו. למה? כי אם ידחוק לצאת מממול הבדים הוא לא יכול, לפי '''שלא יתן אחוריו לקודש''', כי הרי הוא חייב להגביה את הפרוכת בידיו, אז בעצם צריך להפנות את הגב שלו כלפי המקום שבו היה ארון, ולכן לא יעשה את זה.

ואתה אומר מה המקור שבעצם חוזרים אחורנית? '''ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם'''. ואתה אומר '''מה נן קיימין'''? '''אם מירושלם היה בא — נימר מירושלם לבמה, אם מבמה היה בא — נימר מבמה לירושלם'''. אז מה זה לבוא לבמה אשר בגבעון ירושלים? אמר רבי שמואל בר אבודמא: '''היה בא''' מהבמה. אז למה כתוב לבמה ירושלים? מלמד שהלך אחורנית, כמו שהוא יצא מהבמה הוא הלך אחורנית '''שלא ליתן אחוריו לקודש'''.

ואתה אומר תנן '''ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון'''. אמרנו שהכוהן הגדול כשהוא יוצא מקודש הקודשים, אז הוא נשאר בהיכל כנגד הפרוכת, שם הוא מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון. '''וכך היתה תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש''': '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שלא תצא עלינו גלות לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, תהא גלותינו למקום של תורה'''. '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת'''. כלומר שלא נצטרך להוציא המון. '''ואם יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון של מצות'''. כלומר שנקנה ונעשה בזה מצוות. '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה, ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו, ואל תפנה לתפלת יוצאי דרכים'''. כלומר שאם יתפללו כי הם רוצים שלא יהיה גשם בשביל שיוכלו ללכת, הקדוש ברוך הוא לא יקשיב להם כי אחרת האחרים יינזקו.

רבנן דקסרין אומרין: '''ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו'''. '''ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי שלא יעשו בתיהן קבריהן'''. כיוון שהבתים שלהם היו עשויים מבוץ, אז כשהיה יורד גשם יותר מדי הבתים היו מתמוטטים.

תנן: '''ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל'''. ואתה אומר '''מעשה באחד שהאריך וגמרו להכנס אחריו'''. אמרו '''שמעון הצדיק היה'''. '''אמרו לו: למה הארכתה? אמר להן: מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא יחרב'''. '''אמרו לו: אף על פי כן לא היית צריך להאריך'''.

ואתה אומר '''ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה'''. '''ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה הזאת אני מת'''. '''אמרו לו: מאיכן אתה יודע? אמר להן: כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי'''.

בעו קומי רבי אבהו: והא כתיב '''וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו''', אפילו אותן שכתוב בהן '''ודמות פניהם פני אדם''' לא היו באהל מועד. כלומר גם מלאכים לא היו שם. אז איך הוא ראה זקן? אמר לון אמר לי: &quot;דהוה בר נש&quot; — אני אומר '''הקדוש ברוך הוא היה'''. הרי צריך שהנביאים יזדהו מול משהו. הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אבל הקדוש ברוך הוא בורא דמות כדי שהנביאים יוכלו, כמו שהם ראו את השם יושב על כיסא כבוד וכולי. אז ודאי שלהקדוש ברוך הוא אין גוף, אבל הקדוש ברוך הוא יצר שהם יראו דמות כדי שיוכלו להבין שמולם הקדוש ברוך הוא. אז זה מה שהוא בעצם ראה.

הולך פרק אחד, גמרנו את המשנה. '''משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת, גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן'''.

ואתה אומר תני: '''עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון, משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא'''. אמר רבי יוחנן: '''למה נקרא שמה אבן שתייה? שממנה הושתת העולם'''. תני רבי חייה: '''ולמה נקרא אבן שתייה? שממנה העולם'''. כתיב: &quot;מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ... מציון מכלל יופי אלהים הופיע.&quot; בכלל הכוונה נברא. ואומר: '''לכן הנני יסד בציון אבן וגו''''. כלומר שהאבן שממנה הושתת העולם נמצאת בציון. זה הכוונה של הפסוקים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=128|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ד|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, שהרמב״ם פסק ״נטל הדם ממי שהוא ממרס בו, נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד {{שוליים|ה_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שהמנייה היא ״אחת, אחת ואחת, אחת ושתים״ וכו', וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזה אחת למעלה כף ידו מופנה כלפי מעלה, וכשמזה שבע למטה כף ידו מופנת כלפי מטה}}. וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע {{שוליים|ה_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כך נפסק כפי משמעות הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; יצא והניחו על כןהזהב שהיה בהיכל {{שוליים|ה_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ פ״ד ה״ב) בהתאם למשנה ולברייתא המובאת בירושלמי, ואין בזה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס במקום שנכנסועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף. וכך היה מונה: {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע}} {{שוליים|ה_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כרבי יהודה בר עילאי כפשט הסוגיה, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ פ״ד ה״ב) שיש כן אחד בהיכל ומזה כמצליף ומונה אחת ואחת וכו'.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|נטלד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נטל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפר והניח דם השעירוהזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ}} אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת, אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע}} עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו זה מזבח הזהב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מהו כמצליף? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר חנניה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: כמטוורד {{ירו&quot;מ-ביאור|כמכה בשוט}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ה_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי בון שזו גזירת הכתוב ״ולקח הכהן מדם הפר״, ולכן מונה כל הזאה בצירוף לראשונה, כפי שנפסק ברמב״ם הלכות עבודת יוה״כ פ״ג ה״ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כדי שלא יטעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וימנה את הראשונה שלמטה שניה ולמה לא ימנה אותה שניה ויספור עד שמונה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שבתורה מזכר שיזה שבע פעמים מונה כך}} כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע והא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכך מונה: אחת, אחת ואחת, שתים ואחת, שלוש ואחת, ארבע ואחת, חמש ואחת, שש ואחת}} שבע ואחת? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרת הכתוב היא ד}}כתיב ([[ויקרא טז יד|ויקרא אחרי מות טז יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח הכהן מדם הפר והזה באצבעו}} על פני {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו היה יכול לכתוב ולפני}} הכפורת שבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים}} מה תלמוד לומר יזה? כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן כתיב ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת כתיב}} והזה אתו על הכפרת יכול על גגה תלמוד לומר ולפני הכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הזאה צריכה להיות גם על הכפורת וגם לפני הכפורת}} יכול על מצחה {{ירו&quot;מ-ביאור|בצד של הכפורת כמו המצח שהוא הצד של הראש וכך שני התנאים התקימו}} תלמוד לומר על ולפני {{ירו&quot;מ-ביאור|ולפני פרושו בלא שיגע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן יזה כנגד מצחה אבל בלא שיגע}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} אמר צריך שיהא נוגע, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} אמר אינו צריך שיהא נוגע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}}: טעמא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר רב יצחק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובפר כתיב}} ([[ויקרא טז יד|ויקרא אחרי מות טז יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח הכהן מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו}} מה כפורת שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-ביאור|בפר}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|מחצה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על פני הכפרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב ולפני הכפרת}} אף כפורת שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשעיר}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|מחצה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מיסבור סבר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן אלא הזיות שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|שלמעלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמטה}} למידות מהזיות פר שלמטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והזית פר שלמעלן למד מהזית שעיר שלמעלן נאמר בשעיר}} והזה אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
פרק אחד עוד, גמרנו את המשנה. '''נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו'''. אמרנו שאחרי ששוחט את הפר, הוא נותן אותו למי שממרס בו מחוץ להיכל. אז הוא נכנס — הכניס את הקטורת ולאחר מכן הוא יוצא ולוקח ממנו את המזרק. '''נכנס למקום שנכנס''', כלומר עמד במקום שעמד, כלומר בקודש הקודשים, '''והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף'''.

הגמרא מסבירה מה זה כמצליף? כמו מכה. מי שמכה, אז אחת למעלה הכוונה שהיד שלו כלפי מעלה, ולמטה הכף יד כלפי מטה. '''וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע'''. '''יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל. הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו'''. כלומר, בעצם אחרי שהוא מזה דם פר, אז הוא שוחט את השעיר. '''נכנס למקום שנכנס''', כלומר שוב בקודש הקודשים, '''ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף'''. '''וכך היה מונה'''. '''יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל'''. '''רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד'''.

'''נטל דם השעיר והניח דם הפר, והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה'''. '''עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן''', '''ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו — זה מזבח הזהב'''.

שאלתם מהו כמצליף? רבי שמואל בר חנניה בשם רבי אלעזר: '''כמטוורד''', כמו מכה בשוט. אמר רבי יוחנן: למה הוא מונה ככה? '''כדי שלא יטעה''' וימנה את הראשונה שלמטה בתור שנייה. הוא עושה אחת למעלה, אז כדי שלא יחשוב אחרי שהוא מגיע לשנייה — לאחת למטה — ויגיד שתיים, אז לכן אומרים לו שיגיד אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים וכולי.

שאתה אומר ולמה לא ימנה את השנייה ויספור עד שמונה? אמר רבי זעירא: '''כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע'''. והא שבע ואחת? אז הרי פה הוא לא מסיים בשבע. אמר רבי בון: '''כתיב על פני הכפורת שבע, מה תלמוד לומר יזה? כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן'''.

כתיב: '''והזה אתו על הכפרת''', יכול על גגה — כלומר למעלה על הגג של הארון, שזה בעצם הכפורת מלמעלה — '''תלמוד לומר ולפני הכפרת'''. כלומר שכל ההזיה צריכה להיות גם על הכפורת וגם לפני הכפורת. '''יכול על מצחה, תלמוד לומר על ולפני'''. אז לכן בעצם מצד אחד כתוב מעל, מצד שני כתוב לפני, ולכן בעצם הוא מזה כנגד הכפורת אבל בלי שיגע.

רבי זעירה אמר '''צריך שיהא נוגע''', רבי שמואל בר רב יצחק אמר '''אינו צריך שיהא נוגע'''. אמר רבי בון בר חייה: טעמא דרבי שמואל בר רב יצחק — '''והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת''' — מה כפורת שנאמר להלן בפר &quot;על פני הכפורת&quot; זה על מצחה, לא הכוונה על הכפורת ממש ולא על גגה, ולא צריך שיהא נוגע — '''אף כפורת שנאמר כאן על לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע'''. כלומר כנגד הצד אבל לא נוגע, אלא כנגד האוויר של הצד.

אמר רבי יוסה: '''מיסבור סבר רבי בון בר חייה הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן'''. כלומר הוא הרי לומד את הזיית שעיר למעלה מהזיית פר מלמעלה, אבל אינה כן — '''אלא הזיות שעיר למידות מהזיות פר שלמטן, והזה אותו הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני'''. כלומר ההזיות של שעיר למטה נלמדות מהזיות פר למטה, והזיות פר למעלה נלמדות משעיר למעלה. הגמרא מסבירה מכאן ואילך איך כל אחד מהם נלמד.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=131|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; הכפורת {{ירו&quot;מ-הדגשה|למטה}} איני יודע כמה, הרי אני דן: נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן, מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע, אף מתן דמים אמורין בשעיר למטן שבע. או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטן, מה דמים אמורין בו למעלן אחת, אף דמים אמורין בו למטן אחת. נראה למי דומה — דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן. או לכה לך לדרך הזו — דנין דם השעיר מדם השעיר ואין דנין דם השעיר מדם הפר. תלמוד לומר ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטה שבע. ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן, נאמר מתן דמים בשעיר למעלן ונאמר מתן דמים בפר למעלן, מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת, אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת. או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למטן ונאמרו דמים למעלן, מה דמים אמורין בו למטה שבע, אף דמים אמורין בו למעלן שבע. {{ירו&quot;מ-הוסר|נאמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נראה}} למי דומה — דנין שלמעלן משלמעלן ואין דנין שלמעלן משלמטן. או לכה לך לדרך הזו — דנין דם הפר מדם הפר ואין דנין דם הפר מדם השעיר. תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — שיהו כל מעשיו שוין. מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטן שבע. מה דם השעיר למעלן אחת, אף דם הפר למעלן אחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא אחרי מות טז טז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיפר על}} הקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכיפר על הקדש מכאן ש}}צריך לכוין כנגד הקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולהזות בין בדי הארון}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי נחמיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי}} שמצאנו בפר הבא על כל המצות {{שוליים|ה_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הכתוב ״ויצא אל המזבח אשר לפני ה'״, המלמד שדין היציאה למזבח נאמר במזבח החוץ ולא בהזיית הפרוכת, וכך פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על {{ירו&quot;מ-ביאור|לכיוון}} הפרוכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויצא אל המזבח}} אשר לפני ה' {{שוליים|ה_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כדעה שאינו צריך שהדם ייגע בפרוכת בפועל, אלא כמזה כלפי הפרוכת בלבד, כמבואר ברמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואיכן היה לפנים מן המזבח או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון {{ירו&quot;מ-ביאור|וקדם כשהזה על הפרוכת היה חוץ למזבח פנימי כמו בפר הבא על כל המצוות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצא למזבח החיצון}} תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי. הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדם}} נוגע {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפרוכת ב}}מה פליגין בפר ושעיר של יום הכיפורים? אית תניי תני צריך שיהא נוגע אית תניי תני אין צריך שיהא נוגע. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}}: אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין של דם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרתי אלו מן הדמים שהיו מזין עליה ביום הכיפורים הדא אמרה: צריך שיהא נוגע ואפילו תימר אין צריך שיהא נוגע {{ירו&quot;מ-הוסר|ואם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} נגע נגע. {{שוליים|ה_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חגיי בשם רבי יוסה, וכן פסק הרמב״ם (הלכות פסולי המוקדשין א,כד) שאין הדבר פוסל, כמו במתניתא של עירוי דם הפר לתוך דם השעיר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדם}} מכלי קדש לתוך כלי חול פסל הא מכלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להזות מהשני}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עירה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''הכפורת איני יודע כמה, הרי אני דן''': הזיות של שעיר שלמטה הן צריכות ללמוד מהזיות של פר למטה, אבל הזיות פר של מעלה הם לומדים משעיר של מעלה, ולא כמו שרצו ללמוד שהשעיר למעלה ילמד מהפר למעלה. כן, זה איך הלימוד צריך להיות. נאמר בשעיר &quot;והזה אותו על הכפורת&quot; — מלמד שהוא נותן אחת למעלה ולפני הכפורת, אבל לא כתוב לפני הכפורת כמה, כלומר למטה לא כתוב כמה.

'''הרי אני דן: נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן.''' '''מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע''' — שמה כתוב שבע פעמים. '''אף מתן דמים אמורין בשעיר''' — למרות שלא כתוב, הכוונה צריכה להיות שבע. '''או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטן.''' כן, בשעיר עצמו כתוב למעלה וגם כתוב למטה. '''מה דמים אמורין בו למעלן אחת, אף דמים אמורין בו למטן אחת.'''

'''נראה למי דומה — דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן.''' או אולי '''לכה לך לדרך הזו — דנין דם השעיר מדם השעיר ואין דנין דם השעיר מדם הפר.''' '''תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטה שבע.'''

'''ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן''' — כן, בפר לא כתוב כמה למעלה. אז '''נאמר מתן דמים בשעיר למעלן ונאמר מתן דמים בפר למעלן''', שם לא כתוב. '''מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת, אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת.''' אולי נלך '''לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למטן ונאמרו דמים למעלן, מה דמים אמורין בו למטה שבע, אף דמים אמורין בו למעלן שבע.'''

'''למי דומה — דנין שלמעלן משלמעלן ואין דנין שלמעלן משלמטן.''' או אולי '''לכה לך לדרך הזו — דנין דם הפר מדם הפר ואין דנין דם הפר מדם השעיר.''' '''תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — שיהו כל מעשיו שוין. מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטן שבע. מה דם השעיר למעלן אחת, אף דם הפר למעלן אחת.'''

הכתיב &quot;וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעם וכל חטאתם&quot; — מכאן לומדים ש'''הקדש צריך לכוין כנגד הקדש''', כלומר בין הבדים, כיוון הפרוכת בין הבדים.

'''אמר רבי נחמיה שמצאנו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת''', כן, משם הוא מזה. '''יכול אף זה כן''' — כלומר גם כאן בכפרת יום הכיפורים גם כן הוא יעמוד מחוץ למזבח ויזה לכיוון הפרוכת? '''תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה'''' — כלומר אחרי שהוא מסיים לזרוק על הפרוכת כתוב &quot;ויצא אל המזבח&quot;. היכן הוא היה? כנראה לפנים מהמזבח.

'''או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון''' — כלומר לפני שהוא מזה על הפרוכת הוא היה מחוץ למזבח הפנימי, ואז הוא מזה, ולאחר מכן הוא יוצא לכיוון המזבח החיצון? '''תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה', הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי.''' אז לכן בעצם הוא היה לפנים מהמזבח הפנימי ושם הוא היה מזה, ולאחר מכן הוא יצא לכיוון המזבח.

'''הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא נוגע''' בפרוכת. כן, זה גם כן בלתי אפשרי, כי הוא נמצא מאחורי המזבח, כלומר בחוץ, והוא צריך לזרוק לכיוון הפרוכת. '''מה פליגין בפר ושעיר של יום הכיפורים? אית תניי תני צריך שיהא נוגע, אית תניי תני אין צריך שיהא נוגע.'''

'''אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין של דם''' — כלומר ראיתי את הפרוכת שהייתה מלאה טיפין של דם — '''אמרתי אלו מן הדמים שהיו מזין עליה ביום הכיפורים.''' זה אולי מראה '''צריך שיהא נוגע.''' '''ואפילו תימר אין צריך שיהא נוגע, נגע נגע.''' אף אחד לא אמר שאסור שיגע, אלא אין צריך שיהא נוגע — אז אם נגע, נגע.

'''נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסל''' — אם ערה את הדם מכלי קודש לתוך כלי חול פסל. '''הא מכלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל''' — מה משמע מכאן, שאם ערה מכלי קודש לתוך כלי קודש לא פסל ויכול לעשות מהשני.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=134|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; דם הפר לתוך דם השעיר מה את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא הרי בכל כלי יש דם}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נימר}} מדם הפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שבו הרבה דם נחשב}} שהוא מלא לתוך דם השעיר {{ירו&quot;מ-ביאור|שבו מעט דם ונחשב כאילו}} שהוא ריקם. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר שהראיה ממה שאחר ש}}עירה דם הפר לתוך דם השעיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והת}}מלא מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השני שהתרוקן}} כדי שיבללו כל צורכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא ששופך מתוך כלי מלא לכלי ריק וכיוון ששניהם כלי קדש זה כשר}}. מנין שהוא זקוק להערות? תלמוד לומר ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ונתן מדם הפר ומדם השעיר — בזמן שהן מעורבין. יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו? תלמוד לומר ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה — אחת בשנה הוא מכפר, ואינו מכפר שתים בשנה. או נימר דם הפר אחת בשנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא שתים בשנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מדם השעיר יכול לכפר}} תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן לא נאמר באיזה דם}} אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה. הכל מודין בשבע הזאות שלמטן {{ירו&quot;מ-ביאור|שנותן על מזבח הזהב}} שהוא צריך להערות דכתיב שבע ולא ארבע עשרה. קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרכת {{ירו&quot;מ-הוסר|מאחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחד}} על מזבח הזהב, אי זה מהן זקוק להערות? ויש אדם מחשב חצי כפרה? אלא כיני: קבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על הבדים, ומאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרכת}}, ומאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן הוא זקוק להערות? תפלוגתא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} וד {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} דאיתפלגון הגריל ג' זוגות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על הבדים מאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרכת}} מאחד על מזבח הזהב אי זה מהן משתלח? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא מכפר בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו מקצת כפרה}} חבירו משתלח את שאינו מכפר אין חבירו משתלח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו — את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו כל ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}פרה אין חבירו משתלח. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} שלשתן משתלחין על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו משתלח אלא אחרון בלבד והכא על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} שלשתן הוא זקוק להערות על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו זקוק להערות אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ותו שהזה ממנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרון}}. קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מאחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהן}} על הבדין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומאחד על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועל}} הפרוכת {{ירו&quot;מ-הוסר|ומאחד על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועל}} מזבח הזהב &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר רבי חגיי קומי רבי יוסה: מתניתא אמרה כן''' — זה בלשון מפורשת: '''עירה דם הפר לתוך דם השעיר.''' אז אתה רואה מכאן שמותר לערות מכלי קודש אחד לכלי קודש שני. '''מה את שמע?''' הרי בכל כלי יש דם, אז הוא עירה לתוך הכלי שיש בו דם שעיר, ואנחנו דיברנו על כלי ריק.

'''אמר רבי מנא: מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם''' — כלומר בתוך הכלי של הפר יש הרבה דם, אז לגביו הכמות של דם שעיר שיש נחשבת כמו ריקה.

'''רבי יוסה ברבי בון: עירה דם הפר לתוך דם השעיר''' — מה שאמר, שאחרי שהוא עירה את דם הפר לתוך דם השעיר, ואז זה מלא, לאחר מכן '''מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך כלי כדי שיבללו כל צורכן.''' כלומר הוא חוזר ובולל את התערובת לתוך הכלי שבו היה דם הפר שכרגע הוא ריק. בעצם נמצא שהוא שופך מתוך כלי מלא לכלי ריקן, ורואים כאן שכיוון ששניהם כלי קודש אז זה כשר.

'''מנין שהוא זקוק להערות? תלמוד לומר ונתן מדם הפר ומדם השעיר''' — כן, הכוונה בזמן שהן מעורבין. '''יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו?''' — מי אמר, אולי דם הפר לבד ודם השעיר לבד. '''תלמוד לומר וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה — אחת בשנה הוא מכפר, ואינו מכפר שתים בשנה.'''

'''או נימר דם הפר אחת בשנה לא שתים בשנה''' — כי הרי הפסוק הזה מדבר על דם הפר, &quot;וכפר... קרנותיו אחת בשנה&quot;, דם הפר כתוב. אבל '''תני רבי ישמעאל: מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם''' — ופה לא כתוב איזה סוג דם. '''אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה''' — אז לכן בעצם צריך לתת בעירוב, אחת בשנה מכפר ולא מכפר שתים בשנה.

'''הכל מודין בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות''' — כלומר הזאות שהוא מזה על מזבח הזהב, כולם מודים שהוא צריך לערות, שיהיו מעורבבים. '''דכתיב שבע ולא ארבע עשרה.'''

עכשיו מה הדין אם '''קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרכת על מזבח הזהב, אי זה מהן זקוק להערות?''' הרי בסופו של דבר כשהוא מגיע למזבח הוא צריך לערבב את שני הדמים, ויש פה שלושה כוסות — איזה מהם צריך לערבב?

שואלת הגמרא: '''ויש אדם מחשב חצי כפרה?''' — אז זה פסול, הרי מראש הוא חשב שהדם הזה יינתן רק לחלק מהכפרה, וזה פסול. '''אלא כיני: קבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות מאחד על הבדים, ומאחד, ומאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן הוא זקוק להערות?''' — מתוך כוונה לבצע את כל הפעולות, אבל לאחר מכן במציאות הוא נתן מאחד על הבדים, מאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב. פה השאלה איזה מהם זקוק להערות.

מתברר '''תפלוגתא דרבי זירא ודרבי הילא דאיתפלגון: הגריל ג' זוגות מאחד על הבדים מאחד על מאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן משתלח?''' — כלומר במקרה כזה שהדם נשפך אז הוא כל פעם צריך להגריל מחדש. אז השאלה איזה מהן משתלח.

'''רבי זעירה אמר: לכפר עליו — את שהוא מכפר בו חבירו משתלח, את שאינו מכפר אין חבירו משתלח.''' כלומר כל אחד כיפר קצת, אז כולם. '''רבי הילא אמר: לכפר עליו — את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו כל הכפרה אין חבירו משתלח.'''

'''על דעתיה דרבי זעירה שלשתן משתלחין, על דעתיה דרבי הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד.''' אז גם כאן אותו דבר: '''והכא על דעתיה דרבי זעירה שלשתן הוא זקוק להערות, על דעתיה דרבי הילא אינו זקוק להערות אלא ותו שהזה ממנו.'''

ואומרת הגמרא: '''קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות מאחד על הבדין הפרוכת מזבח הזהב''' — כלומר הוא עשה בעצם את כל הכפרות רק מאחד מהם. איזה מהן נקרא שיריים וזקוק להישפך על היסוד? הרי את השיריים צריך לשפוך על היסוד — אז מי מהם נקרא שיריים?

זה תפלוגתא דרבי ורבי אלעזר ברבי שמעון: חטאת שקיבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד, מניין שכולם ישפכו על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת כל דמו ישפוך&quot;. יכול אפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהיו כולם נשפכים — כלומר, אם רק מכוס אחת הוא נתן את כל המתנות, האם כולם יחשבו שיריים וצריך לשפוך אותם על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת דמה ישפוך&quot; — כלומר לא את כולם, אלא חלק מהדם.

הכיצד? הוא נשפך על היסוד — כלומר הכוס שממנו הוא נתן את כל הדמים, ישפך על היסוד, אבל השאר ישפכו לאמה. זה דברי רבי. אבל רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: מניין שאפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע שיהיו כולם נשפכים על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת כל דמו ישפוך&quot;.

אז אם כך, על דעת רבי אלעזר ברבי שמעון כולם נשפכים על היסוד. כלומר, אם הוא קיבל את הדמים בשלוש כוסות ואת כל המתנות הוא שם מכוס אחת רק, אף על פי כן כולם ישפכו על היסוד. לעומת דעת רבי — אינו נשפך על היסוד אלא אותו שיזם ממנו...
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כח ב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=136|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=85|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;57&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{שוליים|ה_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כח|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי, שכל כוס שהוזה ממנה מתן דמים כדינה - נעשית שיריים וזקוקה לשפיכה על היסוד, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;איזה מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|ישפך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נעשה שיריים וזקוק לשפוך}} על היסוד? תפלוגתא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} וד {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} דאיתפלגון חטאת שקבל דמה בד' כוסות נתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד מניין שכולם נשפכין על היסוד? תלמוד לומר ([[ויקרא ד ל|ויקרא ויקרא ד ל]]) ואת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמה}} ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל יסוד המזבח}} יכול אפילו לא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מאחד מהן מתן ארבע יהו כולם נשפכין תלמוד לומר ([[ויקרא ד כה|ויקרא ויקרא ד כה]]) ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|כל דמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמו}} ישפך הא כיצד? {{שוליים|ה_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_כט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי אלעזר ברבי שמעון שכל הדם נשפך על היסוד אפילו ניתן ממנו מתנה אחת בלבד, וכן פסק הרמב״ם בהלכות פסולי המוקדשין (פ״ב הכ״א).&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הוא נשפך על היסוד, והן נשפכין לאמה — דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}.. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|רא בי }}מנין אפילו לא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מאחד מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}מתן ד' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהו כולן נשפכין על היסוד תלמוד לומר ואת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} דמו ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| עד דרא בי רש מניון אפי לא נתן מאחד מהן אלא מתן ד יהו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כולן נשפכין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעתיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| היסוד תל ואת דמו ישפך עד}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} כולהן נשפכין על היסוד על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהזה ממנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחט שני שעירים}} חבריא אמרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם כאחד}} נתפגל זה {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתפגל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתפגל}} זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה. הכל מודין בפר משיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופר העלם דבר של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתערב דמם שנותן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| עד שיהא שם}} מתנה אחת משל שניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודיו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין סדר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל דם פר יום הכיפורים ודם שעיר שנתערבו נותן משום פר וחוזר ונותן משום שעיר}}. חברייא אמרי {{ירו&quot;מ-הוסר|אימורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמים}} כשירין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין בדם שני חטאות שנתערבו? {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: אומר אני רואין את הדם, אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה — כשר, ואם לאו — פסול. וחכמים אומרים: אפילו אין בו אלא מתנה אחת משל שניהן — כשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין שיעור להזאה}} על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} יש שיעור למתנות על דעתיה דרבנן אין שיעור למתנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|על פי מה שאמרנו, שאם שחט שני פר משיח או שני פר העלם דבר של עדה ונתערב דמם נותן מתנה אחת משל שניהן ודיו}} הדא אמרה: נתפגל זה נתפגל זה, אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ה|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
התחיל מחטא ויורד מהיכן {{שוליים|ה_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכפורים פרק ד הלכה ב ובהלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה יד, שהסדר מתחיל מקרן מזרחית צפונית&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית {{שוליים|ה_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא קמא, וכך נקבע ברמב״ם (הלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה י) שהכהן גומר במזבח הפנימי כנגד המקום שבו התחיל במזבח החיצון&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון {{ירו&quot;מ-ביאור|דרום מזרח}} שם גומר על מזבח הפנימי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר במקומו היה עומד ומחטא {{שוליים|ה_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי הילא שמתחיל בקרן מזרחית דרומית, מקיף בין השולחן לכותל צפוני, ופונה לקרן צפון מזרחית, כדי שלא יזל הדם לתוך השרוול; כך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יוה״כ, פרק ד, הלכה ב)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;על כולן הוא נותן מלמטה למעלן חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יזל הדם לתוך השרוול}}.&lt;br&gt; [[קובץ:חיטוי מזבח הזהב.png|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי מזבח הזהב]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ויתחיל בקרן מזרחית דרומית {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו במזבח החיצון}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהזה על הפרכת הולך בין השלחן לכותל הצפוני של ההיכל עד שיוצא חוץ למזבח, וכשעובר את המזבח ומסתובב כלפי המזבח פונה לקרן צפון מזרח שלגבי מקומו היא הקרן ה}}ימנית {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרן דרום מזרחית}} אין זו ימנית ויתחיל מקרן צפונית מערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבה פגע ראשונה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ויצא אל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיצא מכל המזבח}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
התלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ&quot;ט. נתחיל מהשורה הרביעית. ולמדנו שחט שני שעירים. כלומר אם במקום שעיר אחת הוא שחט שני שעירים, אז חבריא אמרי הרי הם כאחד, אבל לשניהם יש דין כמו אחד ואז '''נתפגל זה נתפגל זה'''. אם '''אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה'''. '''הכל מודין בפר משיח''' - פר עולה ופר אילם דבר של עדה שמתערב דמם, שנותן '''מתנה אחת משל שניהן'''. כן, כי הרי אין סדר, אין סדר מה הייתה קודם, ולכן מספיק מתנה אחת. אבל דם הפר של יום הכיפורים ודם השעיר שהתערבו, אז פה הוא חייב לתת משום פר וחוזר ונותן משום שעיר, כי הרי בעצם יש סדר. הוא חייב קודם כל לתת את דם הפר ולאחר מכן דם השעיר. הוא לא יכול לתת בהזאה אחת.

'''חבריא אמרי כשירין שנתערבו בפסולין''', אז צריך שיהיה, כלומר '''עד שיהא מתנה אחת משל כשירין''', כלומר שיהיה לפחות כמות של דם שהוא יכול לתת מתנה אחת מהדם של הכשרים. ומה פליגין? '''בדם שני חטאות שנתערבו'''. כל המחלוקת היא בדם שתי חטאות שהתערבו, ששתיהם כשרים. '''רבי אומר: אומר אני רואין את הדם, אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה - כשר'''. כלומר אם יש בו כדי לתת בעצם שתי מתנות - מתנה אחת מהחטאת האחת ומתנה מהחטאת השנייה - אז למרות שהוא בעצם נותן פעם אחת, אז זה יהיה כשר. '''ואם לאו - פסול'''. '''וחכמים אומרים: אפילו אין בו אלא מתנה אחת משל שניהן - כשר''', כיוון שאין שיעור להזאה. אז הגמרא אומרת: '''על דעתיה דרבי יש שיעור למתנות''', אז לכן צריך שיהיה פה כמות כפולה. לעומת '''דעתיה דרבנן אין שיעור למתנות''', לכן די אם יש כמות אחת.

ואומרת - על פי מה שאמרנו, שאם שחט שני פרים... יוצא שאם הוא שחט שני פרי משיח או שני פרי אילם דבר של עדה והתערב דמם, אז נותן מתנה אחת בשביל שניהם. כן, '''הדא אמרה: נתפגל זה נתפגל זה, אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה''', כמו שראינו לגבי השעירים.

פרק הלכה י'. עומד המשנה, '''התחיל מחטא ויורד'''. כן, מהמזבח, מהיכן הוא מתחיל, '''מקרן מזרחית צפונית'''. כן, מקרן מזרחית צפונית. לאחר מכן הוא עובר ל'''צפונית מערבית''', לאחר מכן '''מערבית דרומית''' ו'''דרומית מזרחית'''. '''מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון''' - הכוונה דרום מזרח. כן, '''שם גומר על מזבח הפנימי''' - גם בדרום מזרח הוא מסיים.

'''רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא'''. כלומר הוא לא היה הולך בעצמו אלא עומד במקום, כי הרי כל המזבח היה קטן. הוא, בעצם, דומה לקרן, כמו קרן אחת, אז לכן היה עומד במקומו והיה מחטא. '''ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלן''' - כן, כלומר את האצבע הוא מעביר מלמטה למעלה, '''חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן''', כי אם הוא עושה את זה גם, סליחה, אם הוא נותן מלמטה למעלה אז הדם יכול להיכנס לו לתוך השרוול.

ואומרת הגמרא, למה הוא מתחיל מקרן צפונית מזרחית, שיתחיל מקרן דרומית מזרחית כמו שהוא עושה במזבח החיצון? '''אמר רבי הילא''', כיוון שאחר שהוא מזה על הפרוכת אז הרי הוא חוזר, הוא יוצא בין השולחן למזבח. כן, כלומר בחלק הצפוני בין השולחן למזבח עד שהוא עובר את המזבח, ואז הוא פוגש את הקרן הצפון מזרחית, וקרן דרום מזרחית - '''זו אין זו ימנית'''. כלומר זה לא ימינה.

ושואלת - שיתחיל מקרן צפון מערבית, הרי הוא בא ופגע בה ראשונה. למה הוא ממשיך הלאה ומתחיל מהקרן הצפון מזרחית, ולא יתחיל מהצפון מערבית? ואומרת הגמרא, '''אמר רבי אלעזר''': דכתיב '''ויצא אל המזבח''' - עד שיצא מכל המזבח. הוא לא יכול להתחיל מהקרן הצפון מערבית, הוא חייב קודם כל לעבור את כל המזבח, ואז להתחיל. ואחרי שהוא עבר את כל המזבח אז הוא בעצם פוגע בקרן הצפון מזרחית ראשונה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|כט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=139|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;58&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא יצא באמצע ויעבור משמאל למזבח}} ויתחיל מקרן מערבית דרומית שלא יתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הארון באמצע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף עכשו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמתחיל מהפינה הצפון מזרחית אחר כך צפון מערבית ואחר כך דרום מערבית}} ואין סופו ליתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהולך לכוון קרן דרום מזרחית}} חוזר היה לאחוריו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפניו לכיוון ההיכל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ויעמוד בדרום}} ויתחיל מקרן מזרחית צפונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר כך יזה בקרן דרום מזרחית ואחר כך דרום מערבית ואחר כך צפון מערבית וכך לא יפנה את גבו גם בלי ללכת אחורה}} כיי דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הפניות במקדש לימין וצריך ללכת לקרן ה}}ימנית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין זו ימנית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר במקומו היה עומד ומחטא על כולן הוא נותן מלמטה למעלן חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן}} תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ממקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן, חוץ מזו שהיה לפניו לוכסן {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן דרום מערבית הרחוקה ממנו}} שהיה נותן מלמטן למעלן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שניהן מקרא אחד דורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} סביב {{ירו&quot;מ-הוסר|רבנין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רבנן}} אמרי סביב להילוך ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר סביב לקרנות. שני כהנים ברחו בפולמוסיות אחד אומר עומד הייתי ומחטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל מזבח פנימי כחד קרן וגם שלא יהיה גבו להיכל}} ואחד אומר מהלך הייתי ומחטא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: הדא אמרה: מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ו|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים ובהלכות מעשה הקרבנות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון {{שוליים|ה_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי, וכך פסק הרמב״ם שדמים הניתנים על היסוד במזבח החיצון שופכם על יסוד דרומי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}רומי {{שוליים|ה_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי ״אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון״, וכך פסק הרמב״ם בהלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יא.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון {{שוליים|ה_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כרמב״ם שהדם שנשאר בכלי לאחר גמר מתנותיו מועלים בו, שכן נמכר לגננים לזבל ומועלים בו כלשון הירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים}} והזה עליו לא על אפריו עליו לא על גחליו. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאת שבע ההזאות הללו נותן ב}}צד צפוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מזבח הזהב}} אית תניי {{שוליים|ה_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבנן שנתינת שירי הדם בצד דרומי, כרמב״ם הלכות עבודת יוה״כ פרק ד הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}צד דרומי. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנותן ב}}צד צפוני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שממקומו בצד צפון מזרח היה עומד ומחטא לכן שם גם היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה}}ומאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}צד דרומי רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוברים שהיה סובב את המזבח ומסים בדרום מזרח, ולכן שם היה מזה. תנן: שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}}: זה סימן כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון גחלים לקטורת או להדלקת המנורה}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף כט עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שואלת הגמרא - אז שיצא באמצע, לא מהצד בין השולחן למזבח, אלא מול המזבח, באמצע ההיכל, ואז אחרי שהוא יגיע למזבח הוא יפנה ימינה, לימין המזבח, ואז הוא יפגוש את הקרן הדרום מערבית, ואז זה יהיה כמו במזבח הרגיל. ואומרת - '''שלא יתן אחוריו לקודש''', הרי אם הוא יצא באמצע לכיוון המזבח אז בעצם אחריו הם ממש מול ארון הברית. אז לכן הוא הולך בצד, בצד הצפוני, בין השולחן למזבח.

אבל גם עכשיו, גם אם אתה אומר שהוא מתחיל מהקרן הצפון מזרחית, לאחר מכן הוא הולך לקרן הצפון מערבית, לאחר מכן לקרן הדרום מערבית, אבל לאחר מכן כשהוא ממשיך לכיוון הדרום מזרחית, הרי שוב פעם הגב שלו מופנה לכיוון ההיכל. אז מה הרווחת בזה? ואומרת הגמרא '''ואין סופו ליתן אחוריו לקודש, חוזר היה לאחוריו''' - כלומר, אחרי שהוא מגיע לקרן הדרום מערבית, כשהוא הולך לכיוון הקרן הדרום מזרחית, הוא הולך הפוך, שהפנים שלו כלפי ההיכל, הולך אחורה.

ואומרת הגמרא '''ויתחיל מקרן מזרחית צפונית''' ואחר כך דרומית מזרחית ואחר כך דרום מערבית ואחר כך צפון מערבית, ואז בעצם לא צריך אף פעם להפוך את הגב שלו וללכת אחורה. כלומר ילך שמאלה במקום ימינה. אם הוא הולך ימינה יש לו מצב שהוא חייב ללכת בסוף אחורה כלפי ההיכל, אבל אם יפנה שמאלה אז לא יהיה שום שלב שהוא מפנה את הגב כלפי ההיכל והוא גם לא צריך ללכת אחורה. אז אמור לא עושה את זה. אומרת הגמרא, '''כי הדא דאמר רבי הילא: ימנית אין זו ימנית'''. כלומר, בעצם כל הפניות שלך יהיו לימין, ואם אתה אומר שהוא ילך שמאלה אז בעצם לא לימין.

ואומרת הגמרא - '''תני רבי אליעזר אומר: ממקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן, חוץ מזו שהיה לפניו לוכסן שהיה נותן מלמטן למעלן'''. כלומר לא הקרובה אליו, אלא דווקא הרחוקה ממנו - כלומר הקרן הדרום מערבית שהיא רחוקה ממנו, שנותן מלמטה למעלה.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: שניהן מקרא אחד דורשין''' - מי שאומר שמסתובבים סביב המזבח, ומי שאומר שעומד במקומו ומזה על כל הקרנות, שניהם מאותו פסוק למדו. '''סביב - אמרי סביב להילוך''', כלומר צריך ללכת מסביב. '''ורבי אליעזר אומר סביב לקרנות''', כלומר הוא ייתן קרן אחרי קרן בצורה מסביב.

אמרה הגמרא '''שני כהנים ברחו בפולמוסיות. אחד אומר עומד הייתי ומחטא''' - כלומר את המזבח הפנימי הוא עמד וחיטא, כיוון שהוא סובר שכל המזבח הפנימי זה כמו קרן אחת, אז לכן יכול לעמוד במקום, וגם כדי שלא יהיה צריך ללכת אחורה. '''ואחד אומר מהלך הייתי ומחטא'''. '''אמר רבי יודן: הדא אמרה מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש'''. כלומר, כל אחד איך שהוא יעשה זה יהיה בסדר.

פרק ו', מתני'. ואומרת המשנה '''הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד רומי'''. כן, כלומר אמרנו שבמזבח היה יסוד בצד המערבי ובצד הצפוני. אז ביסוד בצד המערבי בפינה הדרומית שלו היו שני חורים, אחד שהיה יותר לכיוון דרום ואחד יותר לכיוון מערב. אז את שיירי הדם של הפר והשעיר הוא היה שופך על יסוד מערבי, ואת שיירי הדם ממזבח החיצון, כל דבר שהוא של מזבח החיצון, היה שופך על היסוד הדרומי, כלומר לחור שהיה יותר דרומה. '''ואלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו'''.

ואומרת הגמרא - תנן '''הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים'''. מה שכתוב, כי כתוב '''והזה עליו''' - '''לא על אפריו, עליו לא על גחליו'''. אנחנו צריכים לנקות את זה - עליו ולא הגחלים שעליו.

'''אית תניי תני צד צפוני, אית תניי צד דרומי'''. הברייתות חלוקות - יש ברייתא שאומרת שאת השבע הזאות הללו הוא נותן בצד צפון של המזבח הזהב, ויש שאומרת בצד דרומי. ואומרת הגמרא '''מאן דאמר צד צפוני - רבי אליעזר''', כי הוא סובר שממקומו בצד צפון מזרח הוא היה עומד ומחטא, הוא לא זז - הוא עומד במקום בקרן הצפון מזרחית ומשם הוא מחטא את הכל, אז לכן גם את ההזאות האלה הוא עושה במקומו בצד צפון. '''ומאן דאמר צד דרומי - רבנן''', כי הם אומרים שהיה סובב את המזבח והוא מסיים בדרום מזרח, אז לכן שם הוא היה מזה.

ואומרת הגמרא - תנן '''שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי'''. '''אמר רבי יוסה: זה סימן, כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים''', כלומר כמו כל דבר שלוקחים אותו מהמזבח החיצון פנימה, כמו גחלים לקטורת או להדלקת הנרות של המנורה, אז ניטל מהסמוך לפנים - כלומר יקחו אותו מהמערכה השנייה, שהייתה בצד המערבי קרוב להיכל. וכל היוצא מבפנים יינתן בחוץ, כמו הדמים כמו שראינו עכשיו - שיירי הדם, הם ניטלים בסמוך לפנים, כלומר אותם ישפכו ביסוד המערבי, בחור שבצד המערבי, שיש שם שני חורים. ניתן ביסוד המערבי, וגם כן בבזיכי לבנה של לחם הפנים - אותם ישרפו, יקטירו אותם על המערכה בצד המערבי.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כט א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|כט ב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף ל א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא ל.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא ל&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ל|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=141|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;59&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ניטל מן הסמוך לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|ממערכה שניה שהיתה בצד מערב קרוב להיכל}} וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן {{ירו&quot;מ-הוסר|מן הסמוך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסמוך}} לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בזיכי לבונה על מערכה בצד מערב, ושיירי הדם של פר ושעיר יום הכיפורים ישפך על יסוד מערבי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת}}: גחלים שבכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקטורת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}נר המערבי למידין מגחלים של יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}} [{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויקרא אחרי מות טז יב ולקח גחלי אש מעל המזבח מלפני ה}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|שנלקח מהמערכה שבצד מערב}} ושני בזיכי לבונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריכים להיות מקטרים על}} {{ירו&quot;מ-ביאור|המערכה שבצד מערב}} למידין משירי דמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנשפכים על יסוד מערבי כתיב}} ואת כל דם הפר ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד תני ואת כל דם הפר}} לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה ולמה לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בלא כך אינו זקוק להערות {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם כשמזה על מזבח הזהב נמצא ששניהם בכלי אחד ושפיכה אחת לשניהם}} אשכחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרבה את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ד ז|ויקרא ויקרא ד ז]]) ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} וכלה מכפר את הקדש. אית תניי תני: אם כילה כיפר, ואית תניי תני: אם כיפר כילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מחלוקת ביניהון מאן דאמר אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כילה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות את כל הנאמר}} כיפר {{ירו&quot;מ-הוסר|כילה }}השיריים מעכבין מאן דאמר אם {{ירו&quot;מ-הוסר|כלה }}כיפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנתן את כל ההזאות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כילה}} {{שוליים|ה_לח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שאין השיריים מעכבין (כרבי סימון בשם ריב״ל, שגם למאן דפליג בסדר המתנות מודה בזה), וכך פסק הרמב״ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יט הלכה ד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין השיריים מעכבין. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר משמעות {{ירו&quot;מ-הדגשה|דורשין}} ביניהון {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לדעת כולם אין השיריים מעכבין}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהם חולקים לכולי עלמא}} אין השיריים מעכבין. מאי כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה הם חלקים}}? מאן דאמר אם כלה כיפר עושה אותן {{ירו&quot;מ-ביאור|את הנתינה על קרנות מזבח הזהב}} ארבע מתנות, מאן דאמר אם כיפר כלה אינו עושה אותן אלא מתנה אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נתן אחת מהם כיפר כמו במזבח החיצון}}. תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכפרה בנתינה על הקרנות}} ניתנין על היסוד תחילת עולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שתים שהן ארבע שנותן בקרבן עולה}} שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שיש בו}} היסוד? אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך צריך היתה}} לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|מר מה}} אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ל עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ל'. אנחנו נתחיל מהשורה השנייה. אומרת הגמרא, מה, רבי ירמיה בשם רבי פדת: '''גחלים שבכל יום ונר המערבי למידין מגחלים של יום הכיפורים'''. כלומר הדבר שלוקחים, הרי לוקחים מהמזבח, כן? פנימה. אז גם את הגחלים של יום הכיפורים לוקחים למזבח פנימה, וגם את הגחלים להדליק את הקטורת, להכתיר את הקטורת ולהדליק את הנר - נלמדים מאותו מקום, כן? כי כתוב &quot;ולקח גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'&quot;, מה שמשמע שהוא נלקח מהמערכה שבצד מערבי. כן, &quot;לפני ה'&quot; הכוונה בצד של כלפי ההיכל, כלפי המערב.

'''ושני בזיכי לבונה''' שהם הפוך - לוקח אותם מבפנים החוצה למזבח, אז צריכים להכתיר אותם על המזבח. הם למדים משיירי דמים שנשפכים על יסוד מערבי, כמו שיירי דמים של הפר והשעיר והפרים הנשרפים שנשפך על יסוד מערבי, שכתוב &quot;את כל דם הפר ישפוך על יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד&quot;, כלומר בצד המערבי. אז גם כאן, גם שני בזיכי לבונה שלוקחים אותם מבפנים החוצה, גם כן הם ישרפו על המערכה בצד המערב.

אומרת הגמרא: תני, כתוב '''ואת כל דם הפר ישפך'''. מה זה בא לרבות? זה בא לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה, שגם הוא צריך לשפוך את הדם שלו על היסוד, את שיירי הדם. שואלת הגמרא: ולמה לא אמר גם שהשעיר? הרי ליכא, גם השעיר אותו דבר. אמר רבי מנא: '''בלא כך אינו זקוק להערות'''. איך? זה באחד, הרי מערים את שניהם - שניהם באותו כלי. אז אם אמר לשפוך את הדם של הפר, אז ממילא שופכים את הדם של השעיר. אשכחת תני, ומצאנו ברייתא ששומרת את שניהם: '''ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה'''.

וכתוב: '''וכלה מכפר את הקדש'''. אית תניי תני אם כילה כיפר, ואית תניי תני אם כיפר כילה. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''מחלוקת ביניהון'''. יש ביניהם מחלוקת. מאן דאמר אם כילה כיפר - הכוונה שמעשה את כל מה שנאמר, אז הוא כיפר, כולל שפיכת השיריים, כי השיריים מעכבים. אבל מאן דאמר אם כיפר כילה - אז השיריים לא מעכבים. כלומר אם הוא עשה את כל הכפרות, את כל ההזאות, אז כבר הוא כילה, גם אם הוא לא שפך את השיריים.

רבי יהושע בן לוי אמר: '''משמעות ביניהון''' - דורשים מהם. כלומר שניהם מודים ששיריים לא מעכבים, וכל המחלוקת היא רק איך דורשים את הפסוק. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: לכולם אין השיריים מעכבין. שאלתי: אם כן מה, במה הם חולקים? אמרה, מאן דאמר אם כילה כיפר, אז הוא עושה את הנתינה על קרנות המזבח ארבע מתנות - הוא צריך על כל אחד מהקרנות לתת. כלומר הוא עושה את כל המתנות, כל ארבע מתנות, אז כיפר. אבל מאן דאמר אם כיפר כילה, אז אינו עושה אותן אלא מתנה אחת. כלומר גם אם הוא ייתן מתנה אחת רק על המזבח, מזבח הזהב, אז הוא כיפר, כמו שמצאנו לגבי המזבח החיצון, שגם בחטאת שצריך ארבע מתנות על ארבע קרנות, בכל זאת עם מתנה אחת יצא.

תני, אמר רבי ישמעאל: '''מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על היסוד'''? כלומר השתיים של ארבע של העולה שזה היה מכפר - אינו דין שניתן על מקום שיש בו יסוד. הרי במזבח היסוד רק בצד המערבי ובצד הצפוני. אז בעצם הוא צריך לתת בקרן הצפון מזרחית והדרום מערבית. אז זה המקור. כלומר כמו שבחטאת אני חייב לשפוך על היסוד, למרות שבעצם זה לא תחילת הכפרה, אז קל וחומר עולה שזה הכפרה עצמה.

אמר לו רבי עקיבא: '''לא, אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על היסוד'''? כלומר אין שום מציאות שהם מכפרים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף ל ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|ל|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=143|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=89|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; היסוד? מאן דאמר אין מכפרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזו דעת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}}} אין מכפרין בשאר ימות השנה הא ביום הכיפורים מכפרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף השריים מעכבים ביום הכיפורים}}. מאן דאמר אינן מכפרין ואינן ראויים לכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שזו דעת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}}} אין מכפרין לא {{ירו&quot;מ-הוסר|בראש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימות}} השנה ולא ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשריים אינם מעכבים אף ביום הכיפורים. תני כתיב}} ([[ויקרא ד ז|ויקרא ויקרא ד ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם למצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בשאר ימות השנה}} מצוה ליתן על היסוד, אלא אם אינו ענין למצוה תניהו ענין לעיכוב. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}}: מתניתא אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|המשנה רוצה להוכיח שאם נתן את הניתנים למעלה למטה לא יצא, כמו שמצאנו שאם נתן את התחתונים למעלה לא יצא {{שוליים|ה_לט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_לט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_לט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שהמעורב מן העליונים למטה אינו מרוצה, כדברי הרמב״ם (פסולי המוקדשין ב,י) הפוסק שדם חטאת הניתן במקום עולה מטה - פסול, כדין ״מה לתחתונים... תאמר בעליונים״ הנדחה מקושיית ״הפנימיים יוכיחו״.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;}} מה לתחתונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למטה מחוט הסיקרה כמו עולה}} אם נתנן למעלן לא הורצו שאין מהן קרב למעלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אין שום נתינה מדמם למעלה}} תאמר בעליונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למעלה כמו חטאת}} אם נתנן למטן הורצו שיש מהן קרב למטן {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש נתינה מדמם למטה שהרי שירי דמם נשפך ליסוד}} הפנימיים יוכיחו שיש מהם קרב בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|שירי הדם}} ואם נתנן בחוץ לא הורצו. מה לפנימיים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין שהכוונה שהשירים מעכבים והם הממרקים}} תאמר בעליונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למעלה כמו חטאת}} אם נתנן למטן הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשריים אינם מעכבים}} הואיל והקרנות ממרקות אותן אם {{ירו&quot;מ-הוסר|נתנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתנן}} למטן תהא כשירה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר הכהן המחטא}} אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יאכלנה אותה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתן}} דמיה למעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתן}} דמיה למטן. מהו אין המזבח הפנימי ממרקן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא כפי שהבנו שמתן דמים על המזבח לא מסים את העבודה כיוון שצריך עוד לשפוך שיריים על היסוד, כיוון שהשירים מעכבים}}, אלא כדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמזבח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} ממרקן לעשותן שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו מכפר לבדו אלא אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} ידי הבדין ועל ידי הפרוכת הן נעשות שיריים אבל שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינם מעכבים אפילו ביום הכיפורים. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה שאין השיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה הוא מקומם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים הנשרפים וכ&quot;ו שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי}} אם לא נתן לא עיכב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בורקיי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מתני' אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לג|ויקרא אחרי מות טז לג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר}} וכפר את מקדש הקדש זה לפניי לפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן בין הבדים}} ואת אהל מועד זה ההיכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן על הפרכת בהיכל}} ואת המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|זה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן על}} מזבח הזהב יכפר אף על העזרות {{ירו&quot;מ-ביאור|מתנה שנותן בעזרה}} מה אית לך כפרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתנת}} בעזרות? לא השיריים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייא}} בעי {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר השיריים מעכבין מקומן מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון אם שפך שלא על היסוד}} נותנן בלילה שוחט עליהן בתחילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שנשפך הדם האם יכול לשחוט, או שכדי שיקראו שיריים צריך קדם שיהיה מתן דמים}}? חברייא בעיי מחשב להן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מחשבת פיגול פוסלת בהם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי אבדו {{ירו&quot;מ-ביאור|האם דינם כמו אברים שאם הם קימים מעכבים ואם אבדו אינם מעכבים}} מה הן? צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשהתחיל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ליתן וחסרו}}, אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}התחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושפך מעט ואחר כך אבדו}} כל עמא מודיי משהוא משייר שהן&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף ל עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא: אם זה ככה, מאן דאמר אין מכפרין - כלומר רבי ישמעאל שאמר רק אין מכפרין, אז הוא כנראה מתכוון לומר '''אין מכפרין בשאר ימות השנה, הא ביום הכיפורים מכפרין''', כי הוא סובר שביום הכיפורים השיריים מעכבין. ואילו רבי עקיבא שאמר שאינם מכפרין ואינן ראויים לכפר, אז הוא סובר שאין מציאות למכפרין כאן, אז הם לא מכפרין לא בשאר ימות השנה ולא ביום הכיפורים. הוא כנראה סובר שהשיריים לא מעכבין.

ואת אמרת מצאנו ברייתא שהשיריים מעכבין, דתני '''ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה'''. את אומר, '''מה נן קיימין'''? אם למצוה - הרי גם בשאר ימות השנה יש מצוה ליתן על היסוד, אלא אם אינו ענין למצוה תניהו ענין לעיכוב. כלומר בפר יום הכיפורים השפיכה על היסוד זה מעכב.

ואמר רבי שמי: '''מתניתא אמרה שהשיריים מעכבין''' - יש גם משנה שאפשר להוכיח ממנה שהשיריים מעכבין. דתנינן: '''מה לתחתונים אם נתנן למעלן לא הורצו שאין מהן קרב למעלן'''. כלומר אם הוא נתן, לדוגמא חטאת, הרי צריך את הדם שלה לתת למעלה על הקרנות, אז אם נתן אותם למטה - לא יצא, כמו שמצאנו שאם נתן את התחתונים למעלה לא יצא. ככה הגמרא רוצה להוכיח.

שואלת הגמרא: מה פתאום? זה לא ראיה. '''מה לתחתונים'''? כלומר הקורבן עצמו ניתן למטה מחוץ, כמו עולה. אם נתנן למעלן לא הורצו, הסיבה שהם לא הורצו כי אין מהן קרב למעלן. תאמר בעליונים, כמו חטאת, שייתנה למטה הורצו, שיש בהן קרב למטה, כי הרי יש להם למטה - את שפיכת הדם שופכים על היסוד. אז מה, '''הפנימיים יוכיחו''', שיש בהן קרב בחוץ, כלומר יש שיירי דם. ואף כן אם ליתן בחוץ לא הורצו. כלומר אם במקום בפנים הוא ייתן בחוץ, אז לא ירצה. אבל זה לא ראיה גם כן. '''מה לפנימיים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן''' - הגמרא חשבה שהכוונה שהשיריים מעכבין, כלומר הם הממרקים, כלומר מה שהוא עשה בפנים לא סיים את הכפרה. אז כך הגמרא חשבה, מה לפנימיים אם ניתן להם בחוץ לא הורצו כיוון שהמזבח הפנימי לא ממרק אותם אלא חייב גם את השפיכה. אז השפיכה היא מעכבת.

'''תאמר בעליונים אם נתנן למטן הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן''' - כלומר קורבנות שניתן למעלה, אם ניתן להם למטה הורצו, כי הרי הקרנות ממרקות אותם. כלומר השיריים לא מעכבים שם. הואיל והקרנות ממרקות אותן, אם למטן תהא כשירה.

'''תלמוד אותה דמיה למעלן לא דמיה למטן''' - זו גזירת הכתוב. כתוב &quot;הכהן המחטא אותה יאכלנה&quot;, והברייתא אומרת שדווקא אם הוא עשה את זה כדין, נתן את הדמים למעלה, רק אז הוא כיפר והכהן המחטא אותה - יכול לאכול אותה. אבל אם נתן אותם למטה אז זה פסול.

שואלת הגמרא: '''מהו אין המזבח הפנימי ממרקן'''? לא כפי שהבנו בהתחלה, שהכוונה שמתן הדמים של המזבח הפנימי, מזבח הזהב, לא מסיים את העבודה כיוון שהשיריים מעכבין. אלא כדאמר רבי יוסי ברבי בון: '''ממרקן לעשותן שיריים''' - שהמזבח אינו ממרקן אלא סתם עושה אותם שיריים. כלומר הוא לא מכפר לבדו - &quot;על ידי הבדין ועל ידי הפרוכת הן נעשות שיריים&quot;. צריך את שלושתם - גם הבדים, גם הפרוכת וגם המזבח. אבל המזבח לבדו לא, אבל שיריים לא מעכבין אפילו ביום כיפור.

ורבי יוסה: '''מתני' אמרה שאין השיריים מעכבין''', דתנינן, כתוב באיזה מקום פר יום הכיפורים וכו', שיירי דם היה שופך יסוד מערבי, '''אם לא נתן לא עיכב''', כתוב במפורש. אז רואים מכאן באמת ששיריים לא מעכבין.

רבי בורקיי בשם רבי יוחנן: '''מתני' אמרה שהשיריים מעכבין''', דתנינן, כתוב '''וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר'''. אז הברייתא אומרת ככה: &quot;וכפר את מקדש הקדש&quot; - זה ההזאות שנותן בין הבדים לפני ולפנים. &quot;ואת אהל מועד&quot; - זה ההיכל, זה ההזאות שנותן על הפרוכת. &quot;ואת המזבח&quot; - זה ההזאות שנותן על מזבח הזהב. אז מה זה &quot;יכפר&quot; אחרי שכתוב &quot;יכפר&quot;? הכוונה '''אף על העזרות'''. במה? '''מה אית לך כפרה בעזרות'''? איזה כפרה עושים בעזרות? לא, שיריים. כלומר אם לא שפיכת השיריים, אז רואים מכאן שזה מעכב.

רבי בון בר חייא בעי: אם מר השיריים מעכבין, האם גם מקומן מעכב? כלומר אם הוא חייב לשפוך דווקא ליסוד? עוד שאלה: '''נותנן בלילה שוחט עליהן בתחילה'''? כלומר נניח נשפך הדם אחרי שהוא הזה על המזבח, נשפך הדם - האם הוא צריך לשחוט עכשיו עוד פעם פר ושעיר כדי שמהדם שלהם יהיה שיריים, והוא ישפוך על יסוד המזבח?

חברייא בעיי: '''מחשב להן'''? כלומר האם, אם נניח נקבע שכן צריך לשחוט עליהם, האם מחשבת פיגול פוסלת בהם? כלומר לשוב לשפוך את השיריים מחוץ לזמנם, או אפילו בתחילה, כלומר אפילו בלי ידיעה בשחיטה הראשונה - האם כששחט, אם הוא התכוון לשפוך את השיריים מחוץ לזמנם, האם זה פיגול פוסל בהם?

רבי יודן בעי: '''אבדו מה הן'''? כלומר אם השיריים אבדו, האם דינם כמו איברים - שאם הם קיימים אז מעכבים, ואם הם אבדו לא מעכבים?

אומרת הגמרא: '''צריכה ליה''' - מתי השאלות קיימות? שלא התחיל, כמו בכלל לא נתן שיריים, לא נתן על היסוד. '''אבל אם התחיל כל עמא מודיי משהוא משייר שהן''' - כן, יש שיריים, אבל אין שיריים לשיריים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|ל א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|ל ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף לא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=145|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;61&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם מעכבות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין שיריים לשיריים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו}} תני מועלין היו בדמים דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} וחכמים אומרים {{שוליים|ה_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבהו/רבי חייה בשם רבי יוחנן שאין מעילה בדם משום ״כי הדם הוא בנפש יכפר״ או ״כל אכליו יכרת״, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין מעילה בדמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא? דרבנן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא יז יא|ויקרא אחרי מות יז יא]]) כי הדם הוא בנפש יכפר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא יז יד|ויקרא אחרי מות יז יד]]) כל אכליו יכרת אין לך בו אלא כרת נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכליו}} בלבד. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: הקדיש דם ביניהון? מאן דאמר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד וזה {{ירו&quot;מ-ביאור|דם שהוקדש לבדק הבית}} הואיל ואין בו כפרה {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} בו מעילה. מאן דאמר אין לך בו אלא כרת נפש בלבד וזה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוקדש לבדק הבית}} הואיל ויש בו כרת {{ירו&quot;מ-הוסר|יש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} בו מעילה אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הקדיש דם {{ירו&quot;מ-הוסר|ובדק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדק}} הבית {{ירו&quot;מ-הוסר|ביניהון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מועלין בו}} והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} חדי {{ירו&quot;מ-ביאור|שמח}} בה סבר: על דרבנן איתאמרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהם סוברים שאין מעילה בדם קדשים הם מודים שאם הקדיש דם לבדק הבית יש בו מעילה ולכן הוא שמח שזה מתאים להבחנה שלו שאם המקור לדעת חכמים הוא מהפסוק}} ([[ויקרא יז יא|ויקרא אחרי מות יז יא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי הדם הוא בנפש יכפר אז רק דם קדשים שמכפר אין בו מעילה אבל אם הקדיש דם לבדק הבית אף חכמים יודו שיש בו מעילה}} אמר לו: ומה בידך {{ירו&quot;מ-הוסר|ועל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי על}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} איתאמרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שמועלין בכל דם}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כך משיבין {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}חכמים {{ירו&quot;מ-הוסר|לרש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוברים שבדם קדשי מזבח אין מעילה}} אילו מכרן {{ירו&quot;מ-ביאור|את הדם}} שמא אינו תופס דמיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם השתמש בהם מעל}} מה ביניהן ומה בין דמיהן? ופליג על ההיא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן אינו תופש את דמיהן; ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן תופש את דמיהן. {{שוליים|ה_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_מא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא בירושלמי: דישון אין נהנין ולא מועלין בו, ואם מכרו תופש את דמיו וחייבים מעילה בדמים, כפי שפסק הרמב״ם (הל' מעילה פ״ב הט״ו)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}תופש את דמיהןהדמים לא נהנין ולא מועלין בהן {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} תופש את דמיהן.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ז|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום {{שוליים|ה_מב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_מב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ה הלכה ד), שיש לקיים את הסדר הקבוע (פר תחילה ואחר כך שעיר), ואם הקדים - מעשהו בטל וצריך לחזור ולהזות בסדר הנכון&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הקדים דם השעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אם {{שוליים|ה_מג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_מג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שחוזר ומתחיל מתחילת אותה כפרה, כפי שפסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה הלכה ה), שכן כן משמעות הסתם במשנה וכל כפרה וכפרה עומדת בפני עצמה, ודברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי שמעון בן יוחאי נדחו כדעת מיע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר ויחזיר ויזה בתחילה מבפנים, וכן בהיכל וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} ממקום שפסק משם הוא מתחיל.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''מועלין היו בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון'''. כלומר לפי רבי מאיר ורבי שמעון בדם של הקודשים יש מעילה. מי שיקח ויהנה מזה עובר, חייב קורבן מעילה וחייב חומש ואשם וכולי. אך '''חכמים אומרים אין מעילה בדמים'''. שואלת הגמרא מה טעם דרבנן? '''אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן''' משום שנאמר '''כי הדם הוא בנפש יכפר'''. דם קודשים, כל מה שהוא נועד זה רק ככפרה. '''אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד'''. אבל דם עצמו אחרי שמתכפרים בו, אין בו מעילה, אין בו כלום.

ורבי חייה אמר בשם רבי יוחנן משום שנאמר '''כל אכליו יכרת'''. כלומר, '''אין לך בו אלא כרת נפש בלבד'''. כיוון שיש בדם עצמו, לא משנה איזה דם, יש בו רק חיוב כרת ואין בו מעילה גם אם הקדישו אותו.

אמר רבי זעירה: אם כך, הקדיש דם בינייהו? מאן דאמר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד, אז זה, כלומר דם חולין שיקדיש אותו לבית הבית, הואיל ואין בו כפרה, יש בו מעילה. כי מה שנאמר זה רק לגבי דם קודשים. אבל מאן דאמר אין לך בו אלא כרת נפש בלבד, אז זה, כלומר אם הוא הקדיש לבית הבית דם, הרי גם בו יש כרת, אז גם בו אין מעילה.

אומרת הגמרא: אתא רבי אבא, ואמר רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן, הקדיש דם הבית — מועלים בו. והוה רבי זעירה חדי בה, הוא שמח, כי הוא סבר על דרבנן איתאמרת. אתה חושב שרבי יוחנן אמר את זה על דברי חכמים, על שיטת חכמים, שגם הם סוברים שלמרות שהם סוברים שאין מעילה בדם קודשים, הם מודים שאם הקדיש דם לבית הבית יש בו מעילה, ולכן הוא שמח, כי זה מתאים להבחנה שלו — שהמקור לדעת חכמים זה מהפסוק כי הדם הוא בנפש יכפר, ולכן רק דם קודשים שמכפר אין בו מעילה. אבל אם הקדיש דם לבית הבית גם החכמים מודים שיש בו מעילה, וזה מתאים לשיטה שלו ולכן הוא שמח.

אמר לו: '''ומה בידך'''? למה אתה כל כך שמח? אולי דרבי שמעון איתאמרת, אולי בעצם רבי יוחנן אמר את זה על שיטת רבי שמעון. רבי שמעון סובר הרי שמועלים בכל דם, לא רק בחולין, גם בקודשים מועלים. אז אין פה, אין מה לשמוח, כלומר זה לא קשור בכלל להבחנה שלך.

רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא: כך משיבין רבי שמעון לחכמים שהם סוברים שדם קודשים במזבח אין מעילה. אמר להם: '''אילו מכרן שמא אינו תופס דמיהן'''? אנחנו על הדם הזה אמרנו שמוכרים לגננים, אחרי המכירה שמא לא תופס דמיהם, ואם ישתמש בהם בכסף עצמו, כולם מודים שהכסף הוא קודש, ומי שישתמש בכסף הזה מעל. '''מה בין דמיהן ומה בין דמיהן'''? אם הדמים שלהם מועלים אז למה בהם אין מעילה?

ואומרת הגמרא: וזה כיוון המחשבה הזה, שאם מועלים בדמים מסתמא מועלים גם בהם — '''ופליג על ההיא דאמר רבי אלעזר'''. דאמר רבי אלעזר: '''יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, מכרן אינו תופש את דמיהן; ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, מכרן תופש את דמיהן'''. כלומר למרות שאין בהם מעילה, בכסף יש. ומה הם? '''דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין מכרן תופש את דמיהן''', כלומר הכסף עצמו נהיה קודש ומועלים בו. '''הדמים לא נהנין ולא מועלין בהן מכרן תופש את דמיהן'''. כן, אז מה שאמר שרבי שמעון אמר שמועלים בדמיהם, זה חולק על הטענה הזאת, על רבי אלעזר.

אומרת הגמרא הלכה. פרקה יום אחד ראש חודש אלול.

אומרת המשנה: '''כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר, הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום'''. הקדים דם השעיר או דם הפר — כלומר הסדר צריך להיות שהוא קודם כל מזה אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, ורק לאחר מכן הוא שוחט את השעיר ומזה אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר. אבל מה יקרה אם הוא הקדים? אז '''יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר''', כי הוא הזה את דם השעיר לפני דם הפר, חייב לחזור עוד הפעם להזות את דם השעיר, כי בעצם דם השעיר הקודם לא עשה כלום.

עכשיו, אבל '''אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר ויחזיר ויזה בתחילה מבפנים'''. '''וכן בהיכל וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן'''. כלומר כל יחידה — המתנות בפנים זה כפרה אחת, המתנות בהיכל כלפי הפרוכת זה מתנה אחת, ומתנת מזבח הזהב מתנה אחת. כל יחידה אחת זה כפרה אחת.

'''רבי אלעזר ורבי שמעון אומר ממקום שפסק משם הוא מתחיל'''. אומרים שבתוך כל מתנה — מתנות בפנים יש הרי אחת למעלה ושבע למטה של הפר, ואחת למעלה ושבע למטה של השעיר, כל הזאה היא מתנה בפני עצמה. לכן אם נשפך הדם ימשיך משם.

אומרת הגמרא: תני, '''אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן''', כלומר רק מה שנעשה בקודש הקודשים בבגדי לבן, רק זה מעכב. '''אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי לבן, אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי'''. כלומר אם הוא הזה על המזבח לפני הפרוכת וכדומה, מה שעשה עשוי. '''וחכמים אומרים אף הנעשות בחוץ בבגדי לבן, אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום'''.

'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: שניהן מקרא אחד הן דורשין''', נאמר '''והיתה זאת לכם לחקת עולם''', '''אחת בשנה'''. רבנן אמרי: עבודות פעם אחת בשנה, לא משנה אם זה בתוך קודש הקודשים או בהיכל — הכל נעשה אחת בשנה, ולכן בכולם אם שינה, לא עשה כלום. '''רבי יהודה אומר מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה''' — הרי קודש הקודשים שם הוא נכנס רק פעם אחת בשנה, אבל בהיכל הוא הרי נמצא כל הזמן.

מתני': '''הקדים דם השעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר'''. אמר בירושלמי '''רבי הושעיה בשם רבי אפס''': מה שאתה אומר זה רק במתנות הפרוכת. כלומר אם הוא הקדים על הפרוכת, נתן קודם כל את דם השעיר ואחרי זה דם הפר, באמת יחזיר ויזה אחרי הפר את דם השעיר. '''אבל במתנות שעיר מעכב את הפר''', כלומר אם הזה קודם כל את דם השעיר, הפר מעכב, כי אם שחטו את השעיר קודם שנתן דם של פר, השעיר פסול.

'''רבי אלעזר אמר: שחט את השעיר ואחר כך נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת הנעשה בתחילה כשר'''. הוא אומר: לא, הפר לא מעכב את שחיטת השעיר. אז לכן גם בפנים זה יכול להיות שיקדים את דם השעיר לדם הפר ואז זה יהיה כשר, רק צריך לעיין על זה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף לא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=148|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;62&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום}} תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ה_מד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ה_מד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#ה_מד|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כתנא קמא שאין הסדר מעכב בעבודות החוץ בבגדי לבן, וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פרק ה הלכה א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; במה דברים אמוריםבעבודות {{ירו&quot;מ-הוסר|בעבודות }}הנעשות בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בקדש הקדשים}} בבגדי לבן אבל בעבודות הנעשות בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בהיכל ובעזרה}} בבגדי {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי וחכמים אומרים אף הנעשות בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בהיכל ובעזרה}} בבגדי {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שניהן מקרא אחד הן דורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והיתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חטאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכפורים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכם לחקת עולם}} אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנה}} רבנן אמרי עבודות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשות}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שהוא נכנס}} פעם אחת בשנה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודות הנעשות ב}}מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אפס}}: במתנות {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרוכת}} אבל במתנות {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שעיר מעכב את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם שחט את השעיר קדם מתן דמיו של פר בין הבדים השעיר פסול}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחט את השעיר אחר כך}}{{ירו&quot;מ-הוסר| רבי לעזר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחר כך שחט את השעיר }}הנעשה בתחילה כשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין הפר מעכב את שחיטת השעיר}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יאות}} אילו נשפך {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דם}} הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שנתן על הבדים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ודם}} השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} וכשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהשעיר נשחט קדם הפר השני}}? מה בין שחט {{ירו&quot;מ-הדגשה|את השעיר קדם הפר}} עד שלא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדם הפר}} מה בין שחט משנתן {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרנו שכשר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם עד שלא גמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יאות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המתנות שמבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל}} רבנן אמרי שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתנות}} לכושר ושלש לפסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל מתנות בין הבדים אחת, וכל מתנות על הפרוכת אחת, וכל המתנות שעל מזבח הזהב אחד, שכל אחד נחשב מכפר לעצמו, לכן אם נשפך הדם באמצע של אחד מהם מתחיל מתחילת אותו אחד}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול {{ירו&quot;מ-הוסר|ורבנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הזאה כפרה בפני עצמה, נמצא שיש ארבעים ושלוש כפרות: אחת למעלה ושבע למטה של פר ושל שעיר בפנים, ועל הפרוכת, ועל ארבע קרנות, ושבע הזהות על טיהרו של מזבח, כל אחת עצמאית, ואם נשפך הדם ממשיך ממנה. דרבנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמריכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} שבע ושבע כפרה בפני עצמה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמרי כל אחד ואחד כפרה בפני עצמו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא טז כ|ויקרא אחרי מות טז כ]]) וכלה מכפר את הקדש אפילו אין שם אלא מתנה אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שנשפך הדם לפני הזיה אחרונה על המזבח}} אמרה התורה כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל תתחיל מהתחלה אלא תגמור ותזה רק אותה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתן מק{{ירו&quot;מ-הדגשה|צ}}ת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן אלו ואלו נשפכין {{ירו&quot;מ-הוסר|במצותן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליסוד כמצותן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הייתי חושב שלא לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}? צריכה כשנקרא עליהן לשם פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שנטמא הדם ונשאר מעט טהור, קא משמע לן שאף על פי כן את מה שנשאר טהור צריך לשפוך ליסוד}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ויאות אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונשאר מעט}} שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין בראשונים {{ירו&quot;מ-ביאור|מה ההבדל בין נשפך לבין נטמא מכאן שהחלק שנשאר כל דיני דם כשר עליו}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''אמר רבי יוסה: אילו נשפך''' דם הפר — אחרי שנתן לבדים ואז נשפך דם הפר, עכשיו דם השעיר נמצא בכוס — '''שמא אינו מביא פר וכשר'''? עכשיו הוא צריך להביא פר אחר. הרי לכאורה דם השעיר הזה, והשעיר נשחט קודם לפר השני, אז למה זה כשר? '''מה בין שחט עד שלא נתן, מה בין שחט משנתן'''? כי הרי אמרנו שאם הוא נתן אז זה בסדר, למה? מה ההבדל?

'''רבי אלעזר ורבי שמעון''': '''רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול'''. כלומר כל מתנות בין הבדים זה אחת, מתנות על הפרוכת זה אחת, ומתנות המזבח זה אחד. כל אחד מהם מכפר על עצמו, אז לכן אם נשפך הדם באמצע של אחד מהם, הוא צריך להתחיל מתחילת אותו אחד. '''ורבי אלעזר ורבי שמעון אומר ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול'''. כן, זה אומר שכל הזאה עצמאית — יש לנו אחד למעלה ושבע למטה של הפר, אותו דבר של השעיר ביחד — שש עשרה, וגם עוד הפעם יש לנו את זה על הפרוכת עוד שש עשרה, אז שלושים ושתים, ויש לנו את השבע זעות על המזבח, כשמערבבים את הכל ביחד זה שלושים ותשע, ויש לנו את הארבעה לקרן המזבח, זה ביחד ארבעים ושלוש. כלומר שכל אחד ואחד מהם הוא עצמאי, ולכן אם נפסל, הוא ממשיך משם.

'''שבע ושבע כפרה בפני עצמה''' — רבנן אמרי כל שבע, הכוונה אחד ושבע כפרה בפני עצמה. '''רבי אלעזר ורבי שמעון אמרי כל אחד ואחד כפרה בפני עצמו'''.

'''רבי זעירה בשם רבי אלעזר: טעמא דרבי אלעזר ורבי שמעון''', שהם אומרים שכל אחד ואחד זה כפרה בפני עצמו, משום שנאמר '''וכלה מכפר את הקדש'''. כתוב בלשון יחיד, מה שאומר '''אפילו אין שם אלא מתנה אחת''', כאילו אם נשפך הדם אפילו לפני הזאה האחרונה על המזבח — '''אמרה התורה כלה'''. כלומר אל תתחיל מההתחלה, אלא תגמור את הזאה כולה.

'''אמר רבי אלעזר: נתן מקצת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן'''. כלומר נשפך הדם, אז אתה צריך להביא אחרים תחתיהן. '''אלו ואלו נשפכין''' ליסוד, כלומר גם הראשון, אם נשאר קצת, אין בו מספיק כדי לעשות את מה שנשאר, הלכו ושחטו אחר. אז גם מה שנשאר צריך להישפך ליסוד, הוא גם נקרא שיריים.

אלא תאמר, למה הייתי חושב שלא? '''צריכה כשנקרא עליהן לשם פסול'''. כלומר לא מדובר שנשפך אלא גם שנטמא הדם. קא משמע לן שאף על פי שבעצם נטמא הדם, אם נשאר משהו, את מה שנשאר הוא צריך לשפוך ליסוד.

'''אמר רבי יוסה: ויאות'''. מה זאת אומרת? ברור שזה נכון. '''אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין בראשונים'''? כלומר דין מעילה יש — הדם הראשון הוא דם רגיל, עובדה שיש בו מעילה, אז ממילא ברור שגם צריך לשפוך, יש לו דין של שיריים וצריך לשפוך אותו ליסוד.

'''רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה''': עד כדון כשהראשונים לשם כשר והשניים לשם פסול, מובן שהשני שנפסל לא יפסול את מה שנשאר מהראשון מדין שיריים, כי הראשון הוא העיקר. אבל מה יקרה אם הראשונים היו לשם פסול והשניים לשם כשר? כלומר הראשונים נטמאו, לבסוף נטמאו כולם ובשניים נשאר מעט. אז האם כיוון שהראשון נפסל אז השניים יתבטלו מדין שיריים? כי הרי בעצם השניים באו בגלל הראשון, אז אם הראשון נטמא והוא פסול אז אולי גם השניים יהיו פסולים.

אמר רבי יוסי: מצינו פסול מוציא מידי פיגול. אנחנו יודעים שקרבן ששוחטים אותו מתוך כוונה לזרוק דמו חוץ לזמנו, זה פיגול. אבל אם היה עוד פסול כלשהו — נניח הוא חשב לא לשמו וגם חשב לזרוק את הדם חוץ לזמנו, כיוון שיש פסול אחר, זה כבר לא פיגול, זה פסול. אז פסול מוציא מידי פיגול, אבל מצאנו פסול מוציא מידי כשר? יש חלק נפסל, מה שנפסל פסול, מה שכשר נשאר כשר.

הדרן עלך פרק &quot;הוציאו לו&quot; — הדרן עלך פרק &quot;הוציאו לו&quot; למסכת יומא.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|לא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ה|לא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=150|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=93|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;63&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שאחר שנישפך הדם ונשאר מעט דם שחט שני בהמות, ראשונה בכשרות ושניה לשם פסול, כך שהבהמה הראשונה שהייתה בהכשר משלימה את השיריים, והשניה שנפסלה לא באה במקום הראשונה אלא במקום השניה, ולכן השיריים לא ניפסלו. אבל האם גם במקרה}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}חט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז הבהמה הראשונה שנשחטה באה כהשלמה לשיירי הראשונה, ואולי כמו שאמרנו שאם שחט שתי בהמות ופיגל באחת פסל את השניה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מצינו פסול מוציא מיד פיגול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שחשב מחשבת פיגול ושלא לשמו ששלא לשמו מוציא מדין פיגול}} מצינו פסול מוציא מיד כושר?&lt;br&gt; {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי ההסבר של הרב חיים קנייבסקי, כל הדיון הוא במקרה שערב את שיירי הדם של הבהמה החדשה עם שיירי הדם הראשון.
עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול . מובן שהשני לא יפסול את מה שנשאר מהראשון מדין שיראים דקמא קמא בטיל. אבל אם הדמים הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר? האם השניים יפסלו דקמא קמא בטיל? ועל זה עונה הגמרא שלא מצאנו פסול מוציא מידי כשר}} 

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הוציאו לו&lt;/strong&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|חמישי|רביעי|שישי}}</text>
      <sha1>iu84ni4bov5tjwjwec38t91t7690thy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק שישי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706154</id>
    <revision>
      <id>3084430</id>
      <parentid>3076315</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084430</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127940" sha1="nx0ib8gfbp664ykdrg6vh6iet4i9vvj" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שישי|חמישי|שביעי}}
==פרק שישי – שני שעירי==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא לב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_לב.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_א|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שהשוויון הוא לכתחילה בלבד (״מצותן שיהיו שוין״), ובדיעבד כשרים אף בלא שוויון או לקיחה כאחת, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פרק ה הלכה יד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת, אף על פי שאינן שוין כשרים. לקח אחד היום ואחד למחר כשרים. {{שוליים|ו_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא קמא שאין חטאת ציבור מתה אלא רועה עד שתסתאב, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מת אחד מהן, אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני, ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה, ויאמר: אם של שם מת זה שעלה עליו {{ירו&quot;מ-הוסר|הגורם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הגורל}} לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שחטאת שנתכפרו בעליה תמות}} שאין חטאת ציבור מתה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר תמות. ועוד אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: נשפך הדם ימות המשתלח, מת המשתלח ישפך הדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ה|ויקרא אחרי מות טז ה]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת נאמר}} שעירים מיעוט שעירים שנים, אם כן למה אמר שני שיהו שוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי טהרת מצורע כתיב}} ([[ויקרא יד י|ויקרא מצורע יד י]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים נאמר}} כבשים מיעוט כבשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהו שוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי צפרי מצורע כתיב}} ([[ויקרא יד ד|ויקרא מצורע יד ד]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפורים חיות''' נאמר}} צפרים מיעוט צפרים שתים, אם כן למה נאמר שתי {{שוליים|ו_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הדרשה ״שני הכהנים״ - שיהו שוין, כדוגמת שתי החצוצרות; הרמב״ם פסק כדרשת הירושלמי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שיהו שוות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי חצוצרות שעשה משה כתיב}} ([[במדבר י ב|במדבר בהעלתך י ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשה לך שתי חצוצרת כסף נאמר}} חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהו שוות. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} והא כתיב ([[דברים יט יז|דברים שפטים יט יז]]) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם כאן נדרוש נאמר}} אנשים מיעוט אנשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהו שוין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישראל עם ישראל וגר עם גר}}? והא כתיב ([[דברים כד יז|דברים כי תצא כד יז]]) לא תטה משפט גר יתום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלמנה}} והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר, יתום דן עם מי שאינו יתום, אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} מה תלמוד לומר שני? אלא מפנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מופנה}} להקיש לגזירה שוה נאמר כאן שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|האנשים אשר להם הריב}} ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וישארו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנימה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנשים במחנה מה}} שני שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אלדד ומידד}} אנשים {{שוליים|ו_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין האישה מעידה, נלמד מ״והתייצבו שני האנשים״ - אנשים ולא נשים, כך נפסק ברמב״ם ובשו״ע חו״מ סימן לה סעיף יד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם אינו ענין לבעלי דינים תניהו ענין לעדים}} הרי למדנו שאין האשה מעידה, מעתה {{שוליים|ו_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאישה פסולה לדון משום שכל שפסול לעדות פסול לדון, שהרי דין הפסול נלמד מגזירה שווה של ״שני״ מ״וישארו שני אנשים״ אנשים ולא נשים, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע חו״מ סימן יז סעיף א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין האשה דנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל שפסול לעדות אינו דן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הפסול של נשים לעדות נלמד ממקום אחר}}: נאמר כאן שני ([[דברים יז ו|דברים שפטים יז ו]]) על פי שנים עדים, ונאמר להלן שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יא כו|במדבר בהעלתך יא כו]]) וישאר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שני אנשים במחנה, מה שני שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. אם כן למה נאמר ועמדו שני האנשים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר להם הריב}}? {{שוליים|ו_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יהודה בר עילאי שאם רצה הדיין להושיב את שניהם - מושיב, כפי שנפסק ברמב״ם וברמב״ם ובשו״ע חו״מ סימן יז וסימן כח, שהעיקר הוא השוואת מעמדם ולא עצם הישיבה או העמידה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד שותק ואחד מדבר, אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך, שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
מהגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף לב ב. נתחיל מהמשנה, תחילת הפרק ו' הלכה א'.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=153|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=94|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;64&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; מעמיד לזה ומושיב לזה. משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אמרו אומר לו לבוש כשם שהוא לובש, או הלבישו כשם שאתה לבוש. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב, ואי זה האסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צורכו וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} {{שוליים|ו_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמשנה: אם שוו בדמים אך לא בשבח הדמים אין השעירים כמצוותם, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות עבודת יוה״כ פרק ה הלכה טו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}}: אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת. היו השעירים}} שוין בדמים ואין שוין בשבח הדמים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף שנקנו באותו מחיר אחד משובח מחברו שהמוכר עשה עליו הנחה}} אין השעירין כמצוותן, שוין בשבח הדמין ואין שוין בדמים השעירים כמצוותן. משובח בגופו {{ירו&quot;מ-ביאור|שמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משובח במראיו מי קודם? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} סבר מימר נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בעניין העומר}} אביב {{ירו&quot;מ-ביאור|לח}} קצור {{ירו&quot;מ-הוסר|יבוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבש}} לקצור, אביב קצור קודם {{ירו&quot;מ-ביאור|שאביב משובח בגופו}}, הדא אמרה: משובח בגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משובח במראיו משובח בגופו קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקצירה הידור מצווה כמו משובח במראה ולח זה משובח בגופו. תנן: ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה, ויאמר: אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. הרי הוא יודע של מי מת, אז למה הוא מתנה}}? כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם של עזאזל מת}} יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה ויאמר זה שעלה עליו הגורל {{ירו&quot;מ-הוסר|לשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעזאזל}} יתקיים תחתיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך יש שנים להשם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} מהן קרב תחילה? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}} שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהראשון נדחה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ו_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שאין בעלי חיים נדחים ומצוותו בראשון שבזוג, שנאמר ״ועשהו חטאת״ ללמד שהגורל קובעו אף אם מת חברו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין בעלי חיים נדחים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: טעמא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא טז ט|ויקרא אחרי מות טז ט]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|והקריב את אשר עלה עליו הגורל לה}}' ועשהו חטאת''' {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לומר לחטאת למה נאמר ועשהו ללמד שמצוותו}} בראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף אם מת חבירו תעשה אותו חטאת}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} טעמא ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ועשהו חטאת — {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגורל}} קבעו בתלייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיזווגו לו חברו}} שלא ידחה. ואתיה כהיא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: ועשהו חטאת קבעו בתלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} שיזדווג לו חבירו. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שאין בעלי חיים נדחים אם אחר שהביאו זוג שני והגרילו}} מת {{ירו&quot;מ-הוסר|שני שבין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גם השני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שב}}זוג{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שני שבין זוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שני שבזוג שני}} מהו שידחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או שאין בעלי חיים נדחים כלל ואינו נדחה ושני השעירים שבזוג השני כשרים ויהיו כפי שעלה עליהם הגורל אחד לה' ואחד לעזאזל}}? אתא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מת שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שני שבין שוג}} ראשון שני שבזוג שני כבר נדחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל שכן. {{ירו&quot;מ-הוסר|מחליפה שיטתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשיטתיה}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ששני שבזוג ראשון נדחה שאם}} מת שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בזוג {{ירו&quot;מ-הדגשה|שני שני שבזוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מצטרף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שבזוג שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כבר נדחה. הגריל {{ירו&quot;מ-הוסר|שלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ג' זוגות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדים}} מאחד על הפרוכת מאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתלח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משתלח}}? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא מכפר בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו מקצת כפרה}} חבירו משתלח, {{ירו&quot;מ-הוסר|אתש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|בו }}אין חבירו משתלח. {{אמורא-ירו&quot;מ| רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא גומר בו {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}כל הכפרה אין חבירו משתלח. על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} שלשתן משתלחין, על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו משתלח אלא אחרון בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} שאין חטאת ציבור מתה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר תמות ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה לשני שבזוג שני}}. וקשיא על ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת המשנה: '''שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת'''. ואף על פי שאינם שווים, כשרים. '''לקח אחד היום ואחד למחר כשרים'''. מת אחד מהן. אם עד שלא הגריל מת אחד מהם — יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר: אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה, '''שאין חטאת ציבור מתה'''. רבי יהודה אומר תמות. ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם ימות המשתלח, מת המשתלח ישפך הדם.

'''שעירים מיעוט שעירים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שווים?''' גבי קרבן מצורע גם כן נאמר '''כבשים מיעוט כבשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שווים?''' גבי ציפורי מצורע נאמר '''צפרים מיעוט צפרים שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהיו שוות?''' גבי חצוצרות נאמר '''חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהיו שוות?'''

התיב רבי חגיי קומי רבי יוסה: והא כתיב '''ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה''''. אז מעתה גם כן נדרוש - אנשים מיעוט אנשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שוין? כמו שישראל עם ישראל, גר עם גר. והכתיב '''לא תטה משפט גר יתום''', והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר, יתום דן עם מי שאינו יתום, אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה. מה תלמוד לומר שני? אלא מפנייא - כלומר זה פנוי - להקיש לגזירה שווה. נאמר כאן שני, ונאמר להלן שני, שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים - זה אלעד ומדד - אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים.

עכשיו, אם אינו עניין לבעלי דינים - כן, הרי בעלי דינים יכול להיות גם נשים גם קטנים - אז פנה הוא עניין לעדים. הרי למדנו מכאן שאין האשה מעידה. מעתה אין האשה דנה, כיוון שכל הפסול לעדות אין הוא דן.

רבי יוסה ברבי בון ורבי חונה בשם רב יוסף אמרו: הפסול של נשים לעדות למדנו ממקום אחר. נאמר כאן שני - '''על פי שנים עדים''' - ונאמר להלן שני - '''וישאר שני אנשים במחנה''' - אלעד ומדד. מה שם נאמר אנשים ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. אם כן, למדנו בעצם שנשים פסולות לעדות. אם כן למה נאמר '''ועמדו שני האנשים אשר להם הריב'''? הרי לכאורה מיעוט אנשים שנים, לא צריך להגיד שני - '''שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד שותק ואחד מדבר, אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך, שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד, מעמיד לזה ומושיב לזה'''.

משום רבי ישמעאל אמרו: '''אומר לו לבוש כשם שהוא לובש'''. כלומר, אם נניח יש אחד עני ואחד עשיר, אומרים לעשיר או שילביש אותו כמוהו או ילבש בגדי עני כמו שהוא לובש. אמר רבי יהודה: שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב, ואיזה הוא האסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צורכו ואחד אומרים לו קצר.

אמר רבי אבא בשם רב הונא: '''צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן'''. אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן.

תנן: שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שווים במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחד. היו השעירים שווים בדמים - כלומר, על אותו מחיר - אבל לא שווים בשבח הדמים, כלומר למרות שהם נקנו באותו מחיר אבל אחד מהם יותר משובח, המוכר עשה לו הנחה או משהו כזה, או שנקנה במקום אחר - אלה השעירים כמצוותן. אבל אם היו שווים בשבח הדמים - כלומר שניהם היו משובחים - אבל לא היו שווים בדמים, כמו שאמרנו שאחד נקנה יותר ביוקר - השעירים כמצוותן.

משובח בגופו, משובח במראיו - מי קודם? כלומר אחד שמן והשני נראה יותר יפה, מי קודם? רבי ירמיה סבר מימר נישמעינה מן הדא: אביב קצור לקצור. אם היה אביב, כלומר היה לח אבל קצור, ויש לו יבש שהוא צריך לקצור - כלומר לא יבש בשדה, לא קצור - מה קודם? אביב קצור קודם, כי אביב זה משובח בגופו. הדא אמרה: משובח בגופו, משובח במראיו, משובח בגופו קודם. כלומר האביב שהוא משובח בגוף הוא יותר טוב מאשר יבש שמשובח במראה. אף כאן משובח בגופו קודם.

כיני מתניתא: יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה ויאמר זה שעלה עליו הגורל יתקיים תחתיו. שואלת הגמרא: מה זאת אומרת? הרי הוא יודע מי מת, למה בכלל מתנה? כי על זה הברייתא לפני ששנה מה ששמענו שהוא מתנה.

מהן קרב תחילה? רב אמר שני שני. רבי יוחנן אמר שני ראשון. אמר רבי זעירה: טעמא דרבי יוחנן - דכתיב '''ועשהו חטאת''' בראשון. רבי אילא: טעמא דרבי יוחנן - '''ועשהו חטאת''' - קבעו בתלייה, שלא ידחה. ואתיא כהיא דאמר רבי יונה בשם רבי זעירה: '''ועשהו חטאת''' - קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו.

על דעתיה דרבי יוחנן, מת זוג ראשון מהו שידחה? האם אני אומר בעלי חיים לא נדחים בכלל, ואז שני האחרים יהיו אחד להשם ואחד לעזאזל כמו שעלה להם הגורל, או שאני אומר לא, כיוון שמראש הגרלנו וידענו שהוא הולך למוות, אז גם רבי יוחנן אומר שהוא נדחה.

אתא רבי אבא ורבי חייה בשם רבי יוחנן: מת שני ראשון, שני שבזוג שני כבר נדחה - כל שכן. דרב: מת שני בזוג ראשון כבר נדחה. כלומר לפי רב אפילו הראשון נדחה, כי הוא סובר שבעלי חיים נדחים. כל שכן שאם הראשון מת, אם מת שני שבזוג שני - שני שבזוג ראשון אינו מצטרף שכבר נדחה.

הגריל מאחד על מאחד, על הפרוכת מאחד, על מזבח הזהב - איזה מהן? רבי זעירה אמר: '''לכפר עליו''' - את שהוא מכפר בו, חבירו משתלח; אינו מכפר, אין חבירו משתלח. רבי הילא אמר: '''לכפר עליו''' - את שהוא גומר בו כל הכפרה, חבירו משתלח; את שאינו גומר בו כל הכפרה, אין חבירו משתלח. על דעתיה דרבי זעירה שלשתן משתלחין, על דעתיה דרבי הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד.

ואתא מתנן: '''שאין חטאת ציבור מתה, רבי יהודה אומר תמות''' - לרבי יוחנן. וקשיא על דרבי יהודה: ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה? כלומר מראש הוא מגריל כדי שאחד מהם ימות. אמר רבי אבון: מה הפלא? ולא אשכחן כן על דרבי אלעזר, דרבי אלעזר אמר: אשם שמת הוא בעליה - ותמורת אשם ימותו. הרי תמורת אשם לכאורה הוא ממיר אותה מראש למיתה.

אמר רבי מנא: אין דעת מקשה על רבי יהודה כשיטת... הקשה לרבי יהודה גם על חכמים. תנן תמן: ולד חטאת וחטאת שאיבדו בעליה, וחטאת שמת הוא בעליה, וחטאת שעברה שנתה - ותמורת חטאת ימותו. כלומר גם תמורת חטאת מתה, וזה דעת חכמים, ושם ממיר במיתה משעה ראשונה. אותה שאלה בדיוק קיימת גם על דעת חכמים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לג.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לג&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=155|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=96|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;65&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; ולא אשכחנן כן על ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשם שמתו בעליה ותמורת אשם}} ימותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי תמורת אשם מפרישה משעה ראשונה למיתה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הן דאת מקשי לה על ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} קשיתה על דמתניתא דתנינן תמן וולד חטאת וחטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתכפרו בעליה באחר וחטאת}} שמתו בעליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחטאת שעברה שנתה ותמורת חטאת}} {{שוליים|ו_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שהמיתה עצמה היא גמר הכפרה, כמפורש ברמב״ם הלכות עבודת יוה״כ פרק ד הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ימותו, ויש אדם מימר למיתה משעה ראשונה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ב|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כר' יהודה, שהשעיר חי עד וכלה מכפר את הקודש דהיינו גמר מתן דמים, כפי שכתב הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל, אנא השם כפר נא וגומר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|בר קפרא}} עוו פשעו חטאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא היה מזכיר ישראל}} שלא להזכיר גניין של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} יעמד חי מלמד שהוא עתיד למות, עד מתי הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להיות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חי}}? עד {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר מתן דמים של שני דכתיב}} וכלה מכפר את הקודש דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר עד שעת הוידוי. על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} הוידוי מעכב, על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אין }}הוידוי מעכב. מה נפק מן ביניהון? שלחו בלא וידוי, על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} צריך להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}, על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}. אף בפר כן שחטו בלא וידוי, על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} צריך להביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}, על דעתיה ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך להביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}. נתוודה ושחטו ונשפך הדם {{ירו&quot;מ-הוסר|ואת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|נו}} צריך להביא פר אחר, צריך להתוודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידוייו של ראשון? אף בשעיר המשתלח כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מת שעיר המשתלח אחר שנעשו כל עבודות שבפנים וכבר אין צורך בשעיר לה' האם}} צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו של ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול לקחת אחד בלי הגרלה}}?&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ג|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כדין התורה שהכל כשרים להוליכו, כרבי יוסי שמעשה בערשלא מציפורין וישראל היה, שכן ״איש״ בא להכשיר את הזר ו״עתי״ מלמד רק שיהא מזומן ועתיד, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מסרו למי שהוא מוליכו, הכל כשירין להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחין ישראל להוליכו. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: מעשה והוליכו ערשלא מציפורין וישראל היה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[ויקרא טז כא|ויקרא אחרי מות טז כא]]) ושלח ביד איש {{ירו&quot;מ-הדגשה|עתי המדברה איש}} להכשיר את הזר, עתי שיהא עתיד, עתי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהא}} מזומן, עתי {{שוליים|ו_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאף בשבת הקטרת היא עתי, כרמב״ם הלכות עבודת יוה״כ פרק ה הלכה כא, שאין שינוי סדר העבודה בין חול לשבת מחמת קדושת היום&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אף בשבת, עתי {{שוליים|ו_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הירושלמי ״והמשלח לא המשלח את המשתלח״, שרק המחזיק בשעיר מטמא בגדים, כך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אף בטומאה. לא {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} עתיד הוא מזומן, אלא שלא ישלחנו ביד שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו שניהם מזומנים}}. שילחו {{ירו&quot;מ-הוסר|בידם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביד}} שנים מהו שיטמא {{ירו&quot;מ-ביאור|השני}} בגדים? נישמעינה מן הדא והמשלח לא המשלח את המשתלח {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה למתלווה}}, הדא אמרה שילחו ביד שנים אינו מטמא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לג עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו מדברים בירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ג. נתחיל מהמשנה פרק ו' הלכה ב'. אומרת המשנה: &quot;'''בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל, אנא השם כפר נא'''...&quot; וכולי.

תני בר קפרא, &quot;עוו פשעו חטאו&quot; - אבל לא מזכיר &quot;ישראל&quot;, כדי לא להזכיר גנאי של ישראל. נאמר על השעיר &quot;יעמד חי&quot; - מלמד שעתיד למות. אז עד מתי הוא צריך להיות חי? עד '''וכלה מכפר את הקודש''', כלומר עד לאחר מתן דמים של השני - של הפר - להשם. זה דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר עד שעת הוידוי. על דעתיה דרבי יהודה אין הוידוי מעכב, על דעתיה דרבי שמעון הווידוי מעכב. מה נפקא מינה? אם שלחו בלא וידוי, כלומר אם שלח את השעיר לעזאזל בלי וידוי, אז לדעת רבי יהודה לא צריך להביא שעיר אחר, ולדעת רבי שמעון צריך להביא שעיר אחר, כי הווידוי מעכב.

אף בפר כן, שחטו בלא וידוי - אז לדעת רבי יהודה לא צריך להביא פר אחר, ולדעת רבי שמעון צריך להביא פר אחר. נתוודה ושחטו ונשפך הדם - הרי צריך להביא פר אחר. השאלה, האם צריך להתוודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידוייו של הראשון? עוד שאלה: אף בשעיר המשתלח כן - אם מת השעיר המשתלח אחרי שנעשו כל העבודות שבפנים וכבר לא צריך את השעיר, האם צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו של הראשון, ועכשיו כיוון שכבר נעשו כל המצוות בשני, יכול לקחת אחד בלי הגרלה? זו נשארת שאלה.

פרק ו' הלכה ג'. אומרת המשנה: &quot;'''מסרו למי שהוא מוליכו, הכל כשירין להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחין ישראל להוליכו'''. אמר רבי יוסי: '''מעשה והוליכו ערשלא מציפורין וישראל היה'''.&quot;

נאמר &quot;ושלח ביד איש אתי המדברה&quot; - איש להכשיר את הזר. &quot;עתי&quot; - שיהא עתיד, &quot;עתי&quot; - מזומן, כלומר שיזמינו אותו, שיחכו לו. &quot;עתי&quot; - אף בשבת, &quot;עתי&quot; - אף בטומאה. לא, &quot;עתי&quot; הוא מזומן - יכול להיות אותו דבר, מה ההבדל? אלא לא הוא עתיד הוא מזומן, אלא שלא ישלחנו ביד שנים. ואפילו אם שניהם מזומנים, כלומר גם אם בית דין שלחו והזמינו שניים, אבל בפועל הליכה רק עם אחד.

שילחו ביד שנים, מהו שיטמא בגדים? נשמענה מן הדא: &quot;והמשלח&quot; - ולא המשלח את המשתלח, כלומר לא מתלווה אליו. הדא אמרה שילחו ביד שנים אינו מטמא בגדים - כלומר השני לא מטמא בגדים, רק מי שמחזיק את השעיר.

ברח דרך הליכה מטמא בגדים - כלומר אם הוא הולך לכיוון הצוק אז הוא מטמא בגדים, אבל דרך חזירה אינו מטמא בגדים - אם הוא ברח חזרה אחורה, אז מי שהולך איתו לא מטמא בגדים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=158|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=98|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;66&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|רק המחזיק את השעיר}}. ברח דרך הליכה מטמא בגדים, דרך חזירה אינו מטמא בגדים. שאלו את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} חלה השליח {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשו}}? אמר להן: כך תהו בשלום. ואם חלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}} המשתלח אמר להן: יכול הוא לטעון אתכם ולי. דחייו ולא מת אמר להן: כך יהו אויבי השמים. לא שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מפליגן אלא שלא היה אומר להן דברים שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שמעון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמען}} מימיו. וחכמים אומרים {{שוליים|ו_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ה הלכה כב) שאם חלה השליח משלחים אחר תחתיו, ואם חלה המשתלח מרכיבים אותו על החמור עד שיגיע למקום התלחשת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חלה השליח משלחו ביד אחר, חלה המשתלח מרכיבו על החמור, {{שוליים|ו_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי; הרמב״ם קבע שאם דחפו ולא מת יורד אחריו וממיתו, שנאמר ״ושלח... המדברה״ - שילוחו הוא כליונו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;דחייו ולא מת יורד אחריו וממיתו. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברין איברין, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} היה בורח למדבר והסרקין {{ירו&quot;מ-ביאור|ערבים}} אוכלין אותו. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים היה גורל של שם עולה בימין, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} פעמים בימין פעמים בשמאל. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים היה נר מערבי דולק, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} פעמים כבה פעמים דלק. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים היה לשון של זהורית מלבין, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} פעמים מלבין פעמים מאדים. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים היה אור המערכה מתגבר ועולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משהיו נותנין שני גזירי עצים בשחרית לא היו נותנין כל היום, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} תשש כוחה של מערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום. כל ימים שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} קיים היתה ברכה משולחת בשתי הלחם ובלחם הפנים, והיה נופל לכל אחד ואחד עד כזית, ויש מהן שהיו אוכלים ושביעין ויש מהן שהיו אוכלין ומותירין, משמת {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון, הצנועים היה מושכין את ידיהן והגרגרנים היו פושטין את ידיהן. מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו, והוא היה נקרא בן האפון עד היום, הוא שדוד אמר {{הפ|תהילים|עא|ד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלהים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלהי}} פלטיני מיד רשע מכף מעוול וחומץ. תני: ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי כבה, ולשון של זהורית מאדים, וגורל של שם עולה בשמאל, והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו רוח רפאים}}. אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבן יוחנן בן זכאי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} היכל למה אתה מבהלינו? יודעין אנו שסופך ליחרב שנאמר {{הפ|זכריה|יא|א}} פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. ארבעים שנה שימש {{תנא-ירו&quot;מ|שמעון הצדיק}} את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה זו אני מת. אמרו לו למי נמנה אחריך? אמר להן הרי נחוניון {{ירו&quot;מ-הוסר|בנין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בני}} לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון וקינא בו שמעון אחיו והלך והלבישו אונקלה {{ירו&quot;מ-ביאור|בגד מעור}} וחגרו צלצל {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם בגדי נשים}} אמר להן: ראו מה נדר לאהובתו אמר לו לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך. {{ירו&quot;מ-הוסר|בדקו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביקשו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדק}} את הדברים ולא מצאו אותו {{ירו&quot;מ-ביאור|שברח מהבושה}} אמרו משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה {{הפ|ישעיה|יט|יט}} ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|הזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ההוא}} יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים. והרי הדברים קל וחומר ומה אם זה שברח מן השררה {{ירו&quot;מ-ביאור|שעד אותה עת לא רצה לשמש וזו היתה חניכתו}} ראו היאך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה. תני זו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא כי אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחונין סרב ו}}מינו את שמעון {{ירו&quot;מ-הוסר|וקינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקינה}} בו נחונין אחיו והלך והלבישו {{ירו&quot;מ-הוסר|נקלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנקלי}} וחגרו צלצל אמר לו: ראו מה נדר לאהובתו {{ירו&quot;מ-הוסר|כו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש אנקלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שליך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחגור בצלצל שליך. ביקשו לבדק את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדברים ולא מצאו אותו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שברח מהבושה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה, ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה}} {{הפ|ישעיה|יט|יט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים. הרי}} הדברים קל וחומר ומה אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה שברח מן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי שלא נכנס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לשררה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השררה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי חוניו לא רצה להתמנות}} ראו {{ירו&quot;מ-הוסר|האיך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היאך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחזר עליה בסוף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| העשיא את ישראל לעכום}} מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לג אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לג ב}} {{סוף}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לג עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שאלו את רבי אליעזר: חלה השליח, מה יעשו? אמר להן: '''כך תהו בשלום'''. ואם חלה המשתלח, מה עושים? אמר להן: '''יכול הוא לטעון אתכם ולי'''. דחייו ולא מת - כלומר אם זרקו את השעיר אבל הוא לא מת, מה יעשו? אמר להן: '''כך יהו אויבי השמים'''. ולא שהיה רבי אליעזר מפליגן, לא סתם הוא יצא להעביר את הזמן, אלא שלא היה אומר להן דברים שלא שמע מימיו, כלומר שלא שמע מרבותיו מימיו.

וחכמים אומרים: חלה השליח משלחו ביד אחר, חלה המשתלח מרכיבו על החמור, דחייו ולא מת יורד אחריו וממיתו.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברים איברים. משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר והסרקין אוכלין אותו - כלומר הערבים, הבדואים, היו אוכלים אותו.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה גורל של שם עולה בימין, משמת שמעון הצדיק פעמים בימין פעמים בשמאל. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי דולק, משמת שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה לשון של זהורית מלבין, משמת שמעון הצדיק פעמים מלבין פעמים מאדים. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה אור המערכה מתגבר ועולה, משהיו נותנין שני גזירי עצים בשחרית לא היו נותנין כל היום, משמת שמעון הצדיק תשש כוחה של מערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היתה ברכה משולחת בשתי הלחם ובלחם הפנים, והיה נופל לכל אחד ואחד עד כזית, ויש מהן שהיו אוכלים ושביעין ויש מהן שהיו אוכלין ומותירין. משמת שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון, הצנועים היו מושכין את ידיהן והגרגרנים היו פושטין את ידיהן לקחת את זה.

מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו, והוא היה נקרא בן האפון עד היום, הוא שדוד אמר &quot;פלטיני מיד רשע מכף מעוול וחומץ&quot; - חומץ, אולי הכוונה לחומוס.

תני: ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי כבה, ולשון של זהורית מאדים, וגורל של שם עולה בשמאל, והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין - כמו רוח רפאים, נפתח לבד. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: היכל למה אתה מבהלינו? יודעין אנו שסופך ליחרב, שנאמר &quot;פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך&quot;.

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה, ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה זו אני מת. אמרו לו: למי נמנה אחריך? אמר להן: הרי נחוניון לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון, וקינא בו שמעון אחיו, והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל - כלומר בגדי נשים. אמר לו הוא - כן, הוא לא עבד אף פעם, אז הוא אמר לו: ככה עובדים. אמר להן: ראו מה נדר לאהובתו, אמר לה: לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך.

ביקשו לבדוק את הדברים ולא מצאו אותו - הוא ברח מהבושה. אמרו: משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה, ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה: &quot;ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים&quot;. והרי הדברים קל וחומר: ומה אם זה שברח מן השררה - הרי הוא עד עכשיו לא היה כהן, לא שימש אף פעם, לכן לא ידע מה עושים - ראו היאך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.

תני, זו דברי רבי מאיר - ככה רבי מאיר מספר את הסיפור. רבי יהודה אומר לא כי, אלא נחוניו סירב ומינו את שמעון אחיו, וקינא בו נחוניו, והלך והלבישו וחגרו צלצל. אמר לו: ראו מה נדר לאהובתו - כמו הסיפור מקודם - ואז הם רצו לבדוק והתברר שנחוניו ברח. הדברים קל וחומר: ומה אם זה שברח מהשררה - נחוניו, הרי הוא לא רצה להיות כהן גדול - ראו איך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לג א}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לד.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לד&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=161|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=100|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;67&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ד|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, כפי שהביא הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג הלכה ז&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;וכבש עושין לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני}} הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא. יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה. י' סוכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשו}} מירושלם עד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל. {{שוליים|ו_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: הרמב״ם פסק כברייתא זו במסכת יומא, שעל כל סוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלווים אותו עד הסוכה האחרונה הסמוכה לצוק, ומשם רואים את מעשיו מרחוק&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מלוין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וכבש עושין לו מפני הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו: טול וצא, טול וצא}} אית תניי תני כבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}גופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעטפו אותו בבגד שלא יתלשו לו שערות}} אית תניי תני כבש ממש. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר יוסף}}: אלכסנדריין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו תולשין בשערו ו}}אומרים עד מתי אתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתעכבים ו}}תולין את הקלקלה {{ירו&quot;מ-ביאור|משהים את העברות}} בנו.{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|י' סוכות עשו}} תני עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|עשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשע}} סוכות בתוך עשרה מיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושני מיל אחרונים מסוכה לצוק}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר חמש וכולן על ידי עירוב וכן אמר לי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר בן רבי יוסי}} בני יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמירושלים ילכו שני מיל ומהסוכה הראשונה חלק יעשו עירוב לכיוון ירושלים ויצאו לקראתו שני מיל וחצי יעשו עירוב לכיוון הצוק וילכו שני מיל וכן מהסוכה השניה}}. על כל סוכה וסוכה אומר לו הרי מזון והרי מים לייפות את כוחו למה? שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וברגע שאומרים לו שמותר כבר אינו תאב}}. כהדא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} סלק למבקרה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך לבקר}} ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום כיפור}} דהוה תשיש אמר לו: צחינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמא}} אמר ליה: שתה שבקיה ונחת ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עזב אותו והלך}} בתר שעה סלק לגביה אמר ליה: מה עבדת ההיא צחיותך {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שעה הלך אליו אמר מה עשיתה עם הצמא שלך}} אמר לו: כד שרית לי אזלת לה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהתרתה לי לשתות היא הלכה לה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}} הוה משתעי הדין עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|סיפר מעשה זה}} חד בר נש הוה מהלך בשוקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} וברתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|וביתו}} עימיה אמרה ליה ברתיה אבא צחייא אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמאה}} אמר לה: אורכין ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמתיני מעט}} אמרה לו אבא צחייא אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמאה}} אמר לה: אורכין ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמתיני מעט}} ומתת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} כד מפני {{ירו&quot;מ-ביאור|כשסיים}} מוספא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של כיפור}} הוה אמר קומיהון אחינן מאן דאית ליה מייניק ייזיל בגיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיש לו תינוק שילך בשבילו להאכיל אותו}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ה|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב״ם בהלכות פרה אדומה פ״ה ה״ו, בהתאם למשנה ולתיאור המעשה בבית המקדש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ומה היה עושה? חלק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין {{ירו&quot;מ-הוסר|קרבניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרניו}}, ודוחפו לאחוריו מתגלגל ויורד, לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים איברים. בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך. {{שוליים|ו_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_יט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן יוחאי, שהמשלח אינו מטמא בגדים אלא משעת דחיית השעיר לצוק, כשיטת הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מאימתי מטמא בגדים? משיצא חומת ירושלם. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר משעת דחייתו לצוק.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לד עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
בס&quot;ד

אנחנו מדברים בירושלמי מסכת יומא, דף ל&quot;ד, סוף המשנה, פרק ו' הלכה ד'.

אומרת המשנה: '''וכבש עושין לו הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא, טול וצא.''' '''יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה.''' עשר סוכות עשו מירושלים עד הצוק, היה תשעים ריס. זה שנים עשר מיל, כי שבעה וחצי ריס לכל מיל. '''על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים, מלוין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו.'''

אומרת הגמרא: תנן '''כבש עושין לו הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא, טול וצא'''. '''אית תניי תני כבש''' - כבש לגופו, הכוונה שעטפו אותו בבגדים כדי שלא יתלשו בשערו. '''ואית תניי תני כבש ממש''' - ממש, גשר כזה.

אמר רבי חייה בר יוסף: האלכסנדריים היו - זה לא היה בבלים, אלא אלכסנדרוניים ששונאים את הבבלים, לכן כינו אותם בבלים. אבל אלה האלכסנדריים היו מתלשים בשערו ואומרים '''עד מתי אתם''' תולין ומעכבים ותולים את הקלקלה בנו, ואתם עושים את העבירות והקלקלה עלינו.

'''יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה''' - ועשר סוכות עשו. תני, אמרת ברייתא שאומרת '''עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל, דברי רבי מאיר'''. '''רבי יהודה אומר''' - לא, תשע '''סוכות בתוך עשרה מיל''', כי הוא סובר שהשני מיל האחרונים - מהסוכה לצוק - לא עשו כלום. '''רבי יוסי אומר חמש, וכולן על ידי עירוב'''. '''וכן אמר לי רבי אליעזר בן רבי יוסי: בני, יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב'''. כלומר, אם על ידי עירוב, לא צריך אפילו חמש, מספיק שתיים. כי הרי מירושלים היו עושים עירוב. אז בעצם אפשר ללכת שתי מיל, ומהסוכה חצי מהם יעשו לכיוון ירושלים וחצי לכיוון השני. אלה שעשו לכיוון ירושלים יבואו אליהם - אז זה עוד שני מיל, ביחד ארבעה מיל, והשניים ימשיכו לכיוון השני עוד שני מיל - שישה מיל, ואלה מהסוכה השנייה יצאו לקראתם עוד שני מיל - זה שמונה מיל, והם יכולים ללכת עוד שני מיל - עשרה מיל. וכמו שאמרנו, את השני מיל האחרונים הוא הולך לבד.

אומרת הגמרא: '''על כל סוכה וסוכה אומר לו הרי מזון והרי מים''', לייפות את כוחו, למה? '''שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו'''. וברגע שאומרים לו שמותר, אז הוא כבר אינו תאב.

כהדא, רבי מנא סלק למבקרה לרבי חגיי ביום הכיפורים, דהוה תשיש - רבי חגיי היה זקן והיה חלש, והרגיש חולשה בצום. '''אמר לו: צחינא''' - אני צמא. '''אמר ליה: שתה, שבקיה''' ונחת ליה - הוא הלך, ולאחר מכן חזר. '''בתר שעה סלק לגביה, אמר ליה: מה עבדת ההיא צחיותך''' - מה עשית עם הצמא שלך? '''אמר לו: כד שרית לי, אזלת לה''' - איך שאמרת לי שמותר, לא הייתי כבר צמא.

רבי חייה בר אבא הוה משתעי הדין עובדא, הוא סיפר את הסיפור הזה: '''חד בר נש הוה מהלך בשוקא''' ביום הכיפורים, '''וברתיה עימיה''' - הבת שלו הקטנה הייתה איתו. '''אמרה ליה ברתיה: אבא, צחייא אנא''' - אני צמאה למים. '''אמר לה: אורכין ציבחר''' - תמתיני קצת. '''אמרה לו: אבא, צחייא אנא''' - עוד פעם אני צמאה. '''אמר לה: אורכין ציבחר''' - עוד פעם, תמתיני קצת - '''ומתת''' - היא מתה.

רבי אחא כד מפני מוספא - כלומר כשיסיימו את תפילת מוסף של יום כיפור, הוה אמר קומיהון: אחינן, '''מאן דאית ליה מייניק ייזיל בגיניה''' - מי שיש לו ילדים קטנים שיילך הביתה להאכיל אותם, חס ושלום שלא יקרה אסון.

פרק ו' הלכה ה'. אומרת המשנה: '''ומה היה עושה? חלק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין''' קרניו, '''ודוחפו לאחוריו, מתגלגל ויורד, לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים איברים.''' '''בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך.''' עכשיו, ממתי מטמא בגדים? '''משיצא חומת ירושלם. רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק.'''
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=163|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;68&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; בראשונה היו קושרין אותו {{ירו&quot;מ-ביאור|כל אחד}} בחלונותיהן ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים והיו מתביישין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} מאלו חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל, ויש שנים שהיה מלבין ושנים שהיה מאדים, חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב {{הפ|ישעיה|א|יח}} לכו נא ונוכחה {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יאמר ה' אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{הפ|ישעיה|א|יח}} אם יהיו חטאיכם כשנים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבין}} שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם מהלך חמש מאות שנים}} כשלג ילבינו, יותר מכאן כצמר יהיו. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהושע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-ביאור|חמש מאות שנים}} [{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה יצחק - 180 שנה יעקב – 147 שנים}}] כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודא בר פזי}}: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית ראשון}}, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}}. ורבנן אמרין בזמן שעוונותיו של אדם כפי שניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחטא מתאים לגילו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון צעיר מנאף וזקן רודף כבוד ומשתכר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלג ילבינו אם הם לא כשניו}} כצמר יהיו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ו|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כהירושלמי; קרע הכוהן את הפר והשעיר הנשרפים, הוציא את אימוריהם והקטירם על המזבח, ואת הנותר קלע במקלות והוציא לבית השריפה - כפי שפסק הרמב״ם בהלכות פרה אדומה פרק ה הלכה ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנם {{ירו&quot;מ-הוסר|במגם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במגס}} והקטירן על גבי המזבח קלען במקלות והוציאן לבית השריפה. {{שוליים|ו_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כחכמים, שמשיצאו מחומת העזרה מטמאין בגדים, כמבואר ברמב״ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ג, ולא כרבי שמעון בן יוחאי&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מאימתי מטמאין בגדים? משיצאו חומת העזרה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר משיצת האור ברובן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} בא לו אצל {{ירו&quot;מ-הוסר|פרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואצל השעיר הנשרפין}} אנן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמיד אחרי שילוח השעיר}} בא לו אצל הפר ואצל שעיר הנשרפין, אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדם}} בא לו כהן גדול לקרות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}}: קרא מסייע למתניתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא טז כו|ויקרא אחרי מות טז כו]]) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו, מה כתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו כהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} כאהן {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} תנייא ברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הגרסה ששנה התנה שמחוץ למשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שקדם קרא את הפרשה}} אתיא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף הוא סובר שקדם שורפים את הפר ושעיר ורק אחר כך קראים דאף שעדין לא הלך לקרא אמרו שהלך}} כאנש דסלק מטבריא לציפורין עד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זריקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}} שאל {{שוליים|ו_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שאם נטמאו לאחר זריקה נשרפים במקומם כמצוותם, שנאמר ״אלה תעשו לה' במועדיכם״ - במועדו אף בשבת, במועדו אף בטומאה; הספק היה רק בנטמאו לפני זריקה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פרים הנשרפים ושעירין הנשרפין שניטמאו מהו שישרפו&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לד אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לד ב}} {{סוף}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לד עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אומרת הגמרא: '''בראשונה היו קושרין אותו''' כל אחד '''בחלונותיהן''' - כלומר לא היה רק אחד, אלא כל אדם ואדם היה קושר בחלון שלו. '''ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים, והיו מתביישין מאלו.''' '''חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל''' - עשו רק אחד וקשרו לפתח ההיכל, '''ויש שנים שהיה מלבין ושנים שהיה מאדים.''' '''חזרו וקשרו אותו בסלע''' כמו שנהגו עד הסוף.

כתיב '''לכו נא ונוכחה''' יאמר ה'. תני רבי אליעזר אומר: '''אם יהיו חטאיכם כשנים''' - הכוונה כמרחק שבין שמים לארץ, כלומר חמש מאות שנה, '''כשלג ילבינו, יותר מכאן כצמר יהיו'''.

רבי יהושע אומר: '''אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות הראשונים''' - הכוונה אברהם, יצחק ויעקב, שביחד זה חמש מאות ושתיים שנה, אבל אברהם הכיר את בוראו רק בגיל שלוש, אז בעצם שנתיים נופלות - זה בעצם חמש מאות שנה. '''כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו'''.

אמר רבי יודא בר פזי: '''אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו''' - הכוונה '''בראשונה''', בבית ראשון, '''אם יאדימו כתולע כצמר יהיו''' - זה בית שני. ויש אומרים שהכוונה על החטא הראשון - כלומר אם זה חטא ראשון, הקדוש ברוך הוא ימחק לגמרי, וזה כשלג ילבינו. אבל אם זה כבר חטאים שניים שלישיים, אז זה כצמר יהיו - לא יתנקו לגמרי.

'''ורבנן אמרין: בזמן שעוונותיו של אדם כפי שניו כצמר יהיו''' - כלומר שהחטא מתאים לגיל שלו. כל גיל יש את החטא שמתאים לגיל, אבל אם אדם חוטא חטאים שלא מתאימים לגיל שלו, אז זה רק כצמר יהיו.

פרק ו' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין''' - כלומר הפר שהוא התוודה עליו והשעיר שהיה לה', אז הם עכשיו הולכים לשריפה. '''קרען והוציא את אימוריהן, נתנם''' במגיס '''והקטירן על גבי המזבח, קלען במקלות והוציאן לבית השריפה''' - כלומר כדי שיוציא אותם מבית השריפה. וממתי מטמאין בגדים? '''משיצאו חומת העזרה. רבי שמעון אומר משיצת האור ברובן.'''

'''ואית תניי תני''' - '''אנן תנינן''': אנחנו למדנו שמיד אחרי שילוח השעיר '''בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין''' - כך מופיע במשנה שלנו. '''אית תניי תני''' - יש ברייתא שכתוב שמה שקודם - '''בא לו כהן גדול לקרות''' - כלומר אחרי שילוח השעיר, המשלח, אז הוא בא לקרות.

אמר רבי חנניה: '''קרא מסייע למתניתן''', דכתיב '''והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו''', מה כתיב בתריה - '''ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת''' וכולי, כלומר הוא הולך אליהם מיד אחרי זה.

אמר רבי מנא: כאהן תנייא ברייא אתיא היא - כלומר גם לפי הברייתא, זה מסתדר. הוא שאמר שקודם כל קורא את הפרשה - גם כאן זה יכול להסתדר, למה? כי גם הוא סובר שקודם שורפים את הפר ואת השעיר, ורק אחרי זה קוראים. למרות שעדיין הוא לא הלך לקרוא, אמרו שהלך - כלומר נכון שהוא לא הלך לקרוא, אבל המשנה אומרת שהוא הלך לקרוא, למה? כי '''אתיא היא כאנש דסלק מטבריא לציפורין''', כי אדם שהולך מטבריה לציפורי, עוד עד הוא בטיבריא, '''אמרין בציפורין הוא יתיב''' - כבר אומרים שהוא גר בציפורי.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לד א}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לה.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לה&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=166|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=103|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;69&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; כמצותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ לשלוש מחנות}}? מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשניטמאו לפני זריקה, אבל אם ניטמו אחר זריקה קורא אני עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלה תעשו לה' במועדכם}} במועדו אף בשבת במועדו אף בטומאה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שכתב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתב}} בו במועדו לית שמע מינה כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|אין עליו ראיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשאלה קימת אף אחר זריקה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מיתמנע {{ירו&quot;מ-ביאור|לא חולק}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששאלת}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קיים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קיימת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הכא ואמר ליה קיים}} בפר משיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם בפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בשניהם לא נאמר במועדו אף שהקשה רק על פר עדה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{שוליים|ו_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהיוצא רוב אבר עם רוב האברים טמא, כדברי הירושלמי שהדבר תלוי ברוב; הרמב״ם פסק כך בהלכות פרה אדומה פ״ה ה״ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|חציו שבתוכו}} רוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|איבר ומיעוט האיבר שבפנים משלים לרוב מהו האם מיעוט האיבר הולך אחר רובו וכאילו כל האיבר יצא והוי כיצא רוב הפר או לא מילתיה אמרה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבריו אפשר להבין שהוא סובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברובו הדבר תלוי פשיטא הדא מילתא שאם יצא רובו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חציו ועוד מיעוט איבר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוב}} האבר המשלים לרוב לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא שהוא טמא. לא}} צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בזה יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא}} יצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה שלם אלא דיצא}} אבר אבר ואחר כן יצא {{ירו&quot;מ-הוסר|רובה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיעוט}} אבר המשלים לרוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|פריט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים}} הנשרפין ושעירים הנשרפין {{שוליים|ו_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כד|&lt;span title=&quot;לא נפסק · הכרעה: הירושלמי משאיר את השאלה בעיא דלא איפשיטא ללא הכרעה מפורשת בסוגיה זו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שיצאו וחזרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? פשיטה דרך חזירה אינו מטמא בגדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו מטמא אלא בשעת הוצאה}}. לא צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מכיון {{ירו&quot;מ-הוסר|שהתחילולצאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתחילו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת פעם שניה אחר שחזר}} מהו שיטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אינו מטמא אלא ביציאה ראשונה או בכל הוצאה}}? התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} והא תנינן {{שוליים|ו_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן (הירושלמי) שהטומאה תלויה ביציאת הנושאים עצמם חוץ לחומה, וכך פסק הרמב״ם: הראשונים שיצאו נטמאים גם אם עוד לא הוציאו את כל הפר, והאחרונים אף שהפר כבר יצא כולו - כל עוד הם עצמם לא יצאו, אינם מטמאים בגדים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;היו סובלין אותן במוטות. יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה והאחרונים לא יצאו — הראשונים מטמין בגדים, האחרונים אינן מטמין בגדים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שכל גוף הפר כבר יצא}} עד שיצאו, יצאו אלו ואלו מטמין בגדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא תלוי האם הפר יצא או לא, אלא האם האנשים שמוציאים את הפר יצאו. אם כך, אף כאן האחרונים שמוציאים את הפר בפעם השניה נטמאים אף שהפר כבר יצא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן אבוי דרבי מתניה}}: שנייא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לה עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ה. אומרת הגמרא, אמר רבי זעירא° שאל, פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שנטמאו מהו שישרפו '''כמצוותן''' מחוץ לשלוש מחנות? אומרת הגמרא, מה צריכה ליה ששיטמאו לפני זריקה. כלומר, אם הם נטמאו מיד אחרי שחטו אותם הם נטמאו. אבל אם נטמאו אחר זריקה, כלומר כבר ביצעו את המצווה שלהם, זרקו את הדמים ואחרי זה נטמאו, אז כבר '''קורא אני עליו במועדו אף בשבת, במועדו אף בטומאה'''. כן, אז כיוון שכבר עשה מצוותן, אז אפילו אם נטמאו שורפים אותם מחוץ לשלוש מחנות.

אמר רבי יוסי° בו במועדו לית שמע מינה כלום. כלומר השאלה של רבי זעירא° היא נשארת קושיה. כל התירוץ הזה יכול להיות טוב לגבי פר, פר של יום כיפורים שעליו נאמר &quot;במועדו&quot;. אבל פר עדה שלא נאמר בו &quot;במועדו&quot; אז אין לי פה ראיה, ואם כן גם אחר זריקת דמים מה הדין?

אמר רבי מנא° לא מיתמנע רבי יוסי° רבי, בפר משיח? הוא אומר בעצם הרב שלי, רבי יוסי° שאל רק לגבי פר עדה, אבל אותה שאלה קיימת גם בפר משיח. למה הוא לא שאל? ויש אומרים שהוא בעצם אומר את זה בניחותא. זאת אומרת, למרות שהוא אמר על זה, הוא התכוון גם על זה.

אומרת הגמרא, רבי בון בר חייה° רבי אלעזר° שאל: פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שיצא חציו, וחציו כלומר חצי יצא, אבל בתוכו היה רוב איבר בתוך החצי שיצא, והמיעוט איבר שבפנים משלים לרוב. כלומר, אם נצרף אותו אז זה יהיה ביחד רוב. מהו? האם אני אומר שמיעוט איבר הולך אחר רוב איבר, ואז כאילו כל האיבר יצא, ואז בעצם זה כאילו יצא רוב הפר ומטמא, או לא?

אומרת הגמרא, לא צורכא יצא אבר אבר '''ואחר כן יצא אבר המשלים לרוב'''. זאת אומרת בעצם הפר לא יצא שלם, אלא הוציאו חצי, ולאחר מכן הוציאו עוד מיעוט איבר, וכך בעצם נוצר רוב. אבל רוב האיבר שלו נמצא עדיין בפנים. זו השאלה — האם המיעוט מצטרף לרוב האיבר, ואז בעצם אני מתייחס לזה כאילו יצא מיעוטו והוא לא מטמא, או שאני אומר לא, מה שיצא יצא ויש פה רוב, לכן הוא מטמא.

אמר רבי חייה בר אבא° רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שיצאו וחזרו''', מהו? כלומר אם הפר והשעירים יצאו החוצה ולאחר מכן חזרו. אז באמת פשיטא דרך חזירה אינו מטמא בגדים, כי הרי לא מטמא אלא בשעת הוצאה. לא צורכא, אלא מכיוון שהתחילו לצאת פעם שנייה אחרי שחזרו, מהו שיטמאו בגדים? כלומר, הם יצאו החוצה, נטמאו האנשים, לאחר מכן הם חזרו. ברור שבחזרה מי שהחזיר אותם לא נטמא. השאלה מה קורה אם הם הוציאו אותם מחדש — האם בפעם השנייה שמוציאים אותם, גם הם מטמאים בגדים או לא?

התיב רבי אבא°: והא תנינן '''היו סובלין אותן במוטות'''. '''יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה והאחרונים לא יצאו — הראשונים מטמין בגדים, האחרונים אינן מטמין בגדים'''. כלומר, למרות שבעצם כל הגוף של הפר יצא, עד שיצאו לגמרי, '''עד שיצאו, יצאו אלו ואלו מטמין בגדים'''. מה שאומר שבכלל לא תלוי בפר, לא ברובו. אפילו כולו יצא, לא תלוי בזה, אלא תלוי שהאנשים שמוציאים את הפר הם יצאו. אז אם כך, גם כאן האחרונים שמוציאים את הפר בפעם השנייה נטמאים למרות שהפר כבר יצא. כלומר בעצם לא אכפת לי אם הפר הזה יצא. הנה עובדה, כאן אנחנו רואים שהפר יצא, אבל האנשים שבפנים לא נטמאו, ורק אחרי שהאנשים עצמם יוצאים אז הם נטמאו. אם זה ככה, בכלל לא תלוי ביציאה של הפר, אז אם ככה גם ביציאה השנייה האנשים שיוצאים איתו יטמאו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=167|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;70&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; היא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסיבה שאם האחרונים לא יצאו אינן מטמין בגדים}} דכתיב והוציא עד שיוציא רשות כל המוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכאן כל המוציאים בפעם הראשונה כבר יצאו וההוצאה הסתימה, והשאלה האם ההוצאה השניה נחשבת הוצאה שמטמאה או לא. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצאו קדם זמנם}} {{שוליים|ו_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כו|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שאברים שנטמאו פוסלים משום יוצא, כפי שהביא הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שניטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו מהו שיפסלו משם יוצא? מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} ברם כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פשיטא ליה דאיתפלגון השוחט {{שוליים|ו_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כז|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כר' שמעון בן לקיש, כפי שכתב הרמב״ם שהחוץ לעזרה פוסל, כשיטתו העקבית ביוצא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר חוץ לחומת ירושלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי סופו לצאת ולהאכל בירושלים}}, {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר חוץ לחומת העזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיצא קדם זמנו נפסל}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שעתיד לצאת ולהיאכל בירושלים ואף בלחמי תודה כן שאם יצאו קדם זמנם פסולים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ואפילו כ{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר גבי לחמי תודה שרק אם יצא חוץ לירושלים ניפסל, אבל יצא חוץ לעזרה — כיוון שסופו לצאת לא נפסל}} צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי פרים הנשרפים כי}} ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים, חוץ לחומת ירושלים אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואולי בזה מודה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אינה מחיצה להן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפרים הנשרפים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חוץ לירושלים זה מקום עבודתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זה מחיצתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הנשרפים כמו שירושלים זה מקום אכילת התודה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{שוליים|ו_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמסקנת הירושלמי שמטמאים אוכלים ומשקים קודם יציאתם מפני שסופן לטמא טומאה חמורה, ודחיית קושיית שמואל בר אבא קפודקיא מיושבת בכך שמדובר כשפירשו האימורין קודם זריקת הדם; הרמב״ם פסק כן להלכה בהלכות פרה אדומה פרק טו הלכה ב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אוכלים ומשקים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו אוכל שהוכשר וניטמא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בגדים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שיצאו}} בלא הכשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלא טומאה מפני שסופן לטמות טומאה חמורה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי סופן לטמא את המוציא אותם לטמא בגדים}}? התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} קפודקיא מעתה יטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו את אימוריהן אלא בשפירשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|האימורים קדם זריקת הדם שרק אז הם ראוים לטמא אם יצאו}} ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בש}}לא פירשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זריקת הדם, כיוון שהוצאת האימורים היא הגורמת לטומאה, ואם יצאו קדם הסרת האימורים אין הם מטמאים ביציאתם, אין האימורים חזרים ונטמאים בשעת הוצאתם מהפרים}}. כהדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהנושא מי חטאת נטמא אין הוא חוזר ומטמא אותם}}. התיב {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} הרי נבלת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין {{שוליים|ו_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסי אסי שנבלת עוף הטהור יש לה מחיצה ואינה מטמאה חוץ לירושלים, וכך פסק הרמב״ם בהלכות טומאת אוכלין פ״ג ה״ג&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בלא הכשר בלא טומאה מפני&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לה אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לה ב}} {{סוף}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לה עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה°: שנייא היא, קצת שונה, דכתיב &quot;והוציא&quot;, '''עד שיוציא רשות כל המוציא'''. וכאן כל המוציאים בפעם הראשונה כבר יצאו — הקץ שהוציא אותו כבר יצא, ההוצאה הראשונה הסתיימה. השאלה אם ההוצאה השנייה נחשבת הוצאה שמטמא או לא, זה בדיוק השאלה.

אמר רבי ירמיה° רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שניטמאו''', מהו שיפסלו משם יוצא? כלומר, האם הם יצאו לפני זריקת הדמים, לפני העבודה שעשו בהם, לפני הוצאת האימורים, האם הם נפסלו בשביל יוצא או לא?

מה צריכה ליה כרבי שמעון בן לקיש°, ברם כרבי יוחנן° פשיטא ליה. מה זאת אומרת? דאיתפלגון: '''השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם'''. הרי כשמביאים תודה צריכים להביא איתה ביחד ארבעים לחמים — ארבעה סוגים, שבכל סוג יש עשרה לחמים. סוג אחד כולו חמץ, כלומר עשרה לחמים חמץ, ושלושים אחרים הם מסוגי מצות. אז אם הלחמים היו מחוץ לחומה כששחטו את קורבן התודה, אז הלחם לא קדש.

'''רבי יוחנן° אמר חוץ לחומת ירושלים''', כיוון שאם היא בירושלים אז זה כן קדש, כיוון שסופה להאכל בירושלים. הרי בסופו של דבר אוכלים את זה בירושלים. '''רבי שמעון בן לקיש° אמר חוץ לחומת העזרה'''. הוא אומר, כיוון שזה עדיין לא הזמן שזה יהיה בירושלים, כלומר זה כאילו יצא קודם זמנו, אז זה כבר נפסל.

'''רבי שמעון בן לקיש° כדעתיה''', דאמר רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש°: '''בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא'''. כלומר, אחרי השחיטה הבשר יצא ולאחר מכן הוא חזר ונכנס, ואז זרקו את הדם, ואז הוא כבר נפסל משום יוצא. למרות שבסופו של דבר הוא נאכל בירושלים, בכל זאת הוא נפסל. אז גם כאן, בלחם, למרות שבסופו של דבר הלחם יאכל בירושלים, כיוון שהוא יצא קודם זמנו אז הוא נפסל.

אמר רבי יוסה°: ואפילו כרבי יוחנן°, שאמר גם על לחמי תודה שרק אם יצאו חוץ לירושלים רק אז זה נפסל, אבל אם יצא חוץ לעזרה כיוון שסופו להיאכל בירושלים אז הוא לא נפסל — גם הוא צריכה ליה, יש מקום להסתפק לשיטתו לגבי פרים הנשרפים. כיוון ש'''ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים'''. אז לכן אומר רבי יוחנן° שאם הלחם יצא לתוך ירושלים אז כן קדש, אבל '''חוץ לחומת ירושלים אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלים'''. הפרים שיצאו חוץ לירושלים — הרי חוץ לירושלים אין בו שום קדושה לעניין זה, לא לקדשים קלים ולא לקדשי קדשים. אז אולי בזה גם רבי יוחנן° מודה.

אמר רבי מנא°: זה לא ראיה, כי '''אינה מחיצה להן'''. כלומר, אני צריך להסתכל על הקורבן עצמו. לגבי הלחם, לגבי לחמי תודה, ירושלים זה המחיצה שלה. אבל לגבי פרים הנשרפים, חוץ לירושלים זה המחיצה — זה המקום שבהם הדין שלהם להישרף, זה מחיצתן, כמו שירושלים זה המקום של אכילת התודה. אז לכן גם בזה רבי יוחנן° יגיד כנראה שהם לא נפסלו.

רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמ ו בלא הכשר בלא טומאה מפני שסופן לטמות טומאה חמורה'''? יש לנו מעין כלל כזה, שכל דבר שסופו לטמא טומאה חמורה, הוא מטמא בלי הכשר. כאן הפרים הנשרפים, סופן, כשיוציאו אותם, לטמא את הנושא אותם טומאת בגדים, טומאה חמורה. אז השאלה אם כבר עכשיו הם מטמאים אוכלין ומשקין, קודם שיצאו.

התיב שמואל° קפודקיא: '''מעתה יטמ ו את אימוריהן'''. אם אתה אומר שכבר במקדש, לפני שהוציאו אותם, הם כבר מטמאים אוכלין, אם כן הם יטמאו את האימורים קודם זריקת הדם. בעצם רק אחרי זריקת הדם הם ראויים לטמא, ואז בעצם מוציאים את האימורים לפני כן. אז לכן בעצם אין שאלה לגבי האימורים.

'''ואפילו תימר לא פירשו''', כיוון שהוצאת האימורים היא הגורמת לטומאה, ואם הם יצאו קודם הוצאת האימורים אז הם לא מטמאים בהוצאתם, אין האימורים חוזרים ונטמאים. כשמוציאים את האימורים עצמם, למרות שזה נוגע בפרים, בכל זאת הם לא חוזרים ונטמאים מהפרים.

כהדא, כמו שראינו: '''אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו'''. כלומר, למרות שהנושא את מי החטאת נטמא, בכל זאת הוא לא חוזר ומטמא את מי החטאת. אז גם כאן, למרות שהפרים עצמם הופכים לטמאים, ברגע שמוציאים את האימורים אז הפרים נהיים טמאים, בכל זאת הם לא חוזרים לטמא את האימורים.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לה א}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לו.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לו&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=170|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=106|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;71&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; שסופן ליטמות טומאה חמורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית הבליעה מכאן נלמד שגם פרים הנשרפים מטמאים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה {{ירו&quot;מ-ביאור|איזור שרק בו היא מטמאה}} אלו יש להן מחיצה {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ לחומה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שלא במחיצתן אינן מטמאים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית הבליעה של}} אדם הוא מחיצתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה מטמאה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית הבליעה של אדם ואף על פי}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרו טומאת אוכלים אם כך גם בפרים נגזור שיטמאו אוכלין ומשקים אף שלא במחיצתן וראיה שהאדם הוא מחיצתה של נבלת עוף טהור דהא}} אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור, שמא {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}מטמא בגדים בבית הבליעה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר דרומיא}}: נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אדם יכניסם לבית הבליעה}} אלו מחיצתן חוץ לירושלים. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל {{שוליים|ו_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_ל|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי; הרמב״ם פסק שמחשבת חוץ לזמנו באימורים מפגלת את כל הקרבן, כלשון הירושלמי ״להקטיר אימורין למחר פיגל״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;להקטיר אימורין למחר פיגל {{שוליים|ו_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי זכיי שזר ששרף פסולי מוקדשין ושרפם כשרה, מקל וחומר מדין תרומה, שכן טעם הפסול הוא היעדר קבלה ואילו כאן אין צורך בקבלה; הרמב״ם פסק כן שהשריפה כשרה בזר ובלילה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לשרוף את בשרו למחר לא פיגל שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמיי}} בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר? ולא שמיע דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך הבשר כאילו אינו ואין זורקים את הדם}}. תנא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זכיי}} זר ששרף מטמא בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|ששרפה כשרה בזר}}. לא צורכה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מהו שיהו כשירים בלילה קל וחומר מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר {{שוליים|ו_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא ״כשירים בלילה״ הכוללת הקטר חלבים ואיברים, ועל כן פסק הרמב״ם שהקטרתם כשרה כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כשירים בלילה, אלו {{שוליים|ו_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, מקל וחומר מכשרות זר בעבודה זו; הרמב״ם פסק כך בהלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז כח|ויקרא אחרי מות טז כח]]) והשורף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותם יכבס בגדיו השורף}} {{שוליים|ו_לד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_לד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_לד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אמי בשם רבי אלעזר שהמהפך בכזית מטמא בגדים, שהמסייע בשעת שריפה נחשב כשורף עצמו, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה, אי זהו השורף? זהו המסייע בשעת שריפה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הדא אמרה: מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: המהפך בכזית מטמא בגדים. לא צורכה אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}} היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית מהו? נישמעינה מן הדא והוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל מחוץ למחנה}} ושרף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו באש}} מה המוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו נטמא}} עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שיוציא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גופו}} לחוץ, אף השורף עד שישרוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} בחוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תפשוט דהא}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי פרה אדומה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|חזקיה}} ([[במדבר יט ח|במדבר חקת יט ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשורף אותה יכבס בגדיו}} וטמא עד הערב לרבות השורף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מרחוק אולי}} אוף הכא כן.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ז|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר. {{שוליים|ו_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ו_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#ו_לה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יהודה שהיו הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל, כפי שהביא הרמב״ם בפירוט זה להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר? {{ירו&quot;מ-הוסר|דידכאות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דירכאות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}} היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: והלא סימן גדול היה להן ג' מילין מירושלם ועד בית חורון {{ירו&quot;מ-ביאור| (בבלי בית חידודו)}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ששם תחילת המדבר}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לו עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''נבלת עוף הטהור מטמאת טומאת אוכלין בלא הכשר בלא טומאה''' — כלומר, למרות שבעצם נבלת עוף טהור מדאורייתא לא מטמאה אלא רק בבית הבליעה, אבל בכן גזרו עליו טומאה. כלומר חכמים תיקנו שהוא יטמא אוכלין ומשקין גם בלא הכשר, גם בלא טומאה, '''וסופן ליטמות טומאה חמורה'''. כיוון שהרי אם אדם יאכל את זה, בטח כשהוא בבית הבליעה אז הוא יטמא, יטמא בגדים. כיוון שסופן ליטמא טומאה חמורה, אז כבר עכשיו גזרו עליו שהוא יטמא אוכלין למרות שבעצם הוא לא בבית הבליעה. אז לכאורה מכאן נלמד שגם פרים נשרפים מטמאים.

'''אמר רבי יוסה: נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה'''. כלומר, בכל אזור, בכל מקום שבו היא מטמאה, '''אלו יש להן מחיצה'''. כלומר שרק הפרים הנשרפים רק חוץ לחומה הם מטמאים. אבל כל עוד שלא במחיצתם הם לא מטמאים.

'''אמר רבי מנא: נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה, אדם הוא מחיצתה''', כיוון שהיא אינה מטמאה אלא בבית הבליעה של האדם. אבל בכן גזרו טומאת אוכלין. אם כן גם בפרים יגזור שיטמאו טומאת אוכלין אף שלא במחיצתן. עכשיו מה הראיה שהאדם זה המחיצה של נבלת עוף טהור? '''אלא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור, שמא מטמא בגדים בבית הבליעה?''' אתה רואה שלא. אם זה כך, רואים שהאדם זה בעצם המחיצה שלו.

'''אמר רבי אלעזר דרומיא: נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום''' — אם אדם מכניס לבית הבליעה, אז כל מקום, לא משנה איפה זה. '''אלו מחיצתן חוץ לירושלים''', כלומר כל עוד שהם בירושלים הם לא מטמאים, רק כשהם יוצאים מירושלים רק אז הם מטמאים. אז יש להם מחיצה, אז זה שונה. לכן כל עוד שהם לא הגיעו למחיצה שלהם הם לא מטמאים.

'''אמר רבי אלעזר: פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל, להקטיר אימורין למחר פיגל, לשרוף את בשרו למחר לא פיגל''', כיוון שפיגול שייך רק בדבר שהוא אכילת אדם או אכילת מזבח, וכאן כשהוא חושב לשרוף את בשרו למחר, '''שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח''', ולכן הוא לא מפגל.

'''רבי שמיי בעי: אבדו האימורין, מהו לזרוק את הדם על הבשר?''' כלומר האימורים לא קיימים, אבל הבשר קיים, בשר שיוצא לשריפה. האם אפשר לזרוק את הדם על הבשר? '''ולא שמיע דאמר רבי אלעזר: שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח'''. כלומר בעצם הוא לא שמע שרבי אלעזר אמר שהבשר לא נחשב, הוא נחשב כאילו לא קיים, ולכן אם זורקים את הדם כדי לשרוף את הבשר למחר לא פיגל. כלומר הבשר, כאילו מתייחסים אליו כאילו שהוא לא קיים. אז גם כאן, האימורים לא קיימים, לא זורקים את הדם על הבשר, כי הבשר בעצם הולך לשריפה מחוץ לירושלים והוא נחשב כאילו שהוא לא קיים.

'''תנא רבי זכיי: זר ששרף מטמא בגדים''', כיוון ששריפה כשרה בזר. '''לא צורכה''', אלא '''מהו שיהו כשירים בלילה'''? זה ברור — השאלה האם השריפה כשרה בלילה. '''קל וחומר: מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר כשירים בלילה'''? כן, שורפים את האימורים, מקטירים כל הלילה. '''אלו שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה'''. כלומר שריפה שהיא כשרה בזר, אינו דין שהיא כשרה בלילה.

מכאן למדו: '''והשורף לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה'''. אז '''אי זהו השורף? זהו המסייע בשעת שריפה''', כלומר שהוא נוגע בבשר. '''אמר רבי יוסי: הדא אמרה מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים'''. '''רבי אמי בשם רבי אלעזר: המהפך בכזית מטמא בגדים'''. '''לא צורכה, אלא היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית, מהו?''' השאלה, הספק, מה יקרה אם הוא נמצא בתוך ירושלים ויש לו מקל ארוך והוא הופך כזית בשר של הפרים הנשרפים — האם הוא נטמא או לא?

'''נישמעינה מן הדא: והוציא ושרף, מה המוציא עד לחוץ, אף השורף עד שישרוף בחוץ'''. אז למדו מכאן, מה המוציא אינו נטמא עד שיצא גופו לחוץ, אז אף השורף, כלומר אינו נטמא כשהפר עצמו יוצא, אלא כשהוא עצמו יוצא. כך למדנו — צריך שהמוציאים עצמם יצאו. אז גם כאן השורף אינו נטמא עד שהוא ישרוף והוא בחוץ.

ואת אמר, זה לא ראיה, לא תפשוט מכאן. למה? דאטמא גם בפרה אדומה. '''תמן אמר חזקיה: וטמא עד הערב, לרבות השורף''', אפילו מרחוק. אז אולי גם כאן אותו דין.

עכשיו המשנה: '''אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר'''. '''ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר?''' כלומר היו עושים אבנים גבוהות שהעמידו אותן כדי שיוכלו לעמוד עליהן ויראו אותם מרחוק. '''היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר'''. '''אמר רבי יהודה: והלא סימן גדול היה להן, ג' מילין מירושלם ועד בית חורון''', שמה זה תחילת המדבר. '''הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר למדבר'''. '''רבי ישמעאל אומר: והלא סימן אחר היה להם — לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'''.

למדנו במשנה — מנין הם יודעים שהגיע שעיר למדבר: '''היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר'''. מהו &quot;עושין&quot;? זה קבלן, כלומר זה אבן גבוהה לעמוד עליה.

בעזרת השם, פרק ז', הלכה א'. אומרת המשנה: '''בא לו כהן גדול לקרות, אם רוצה בבגדי בוץ קורא, ואם לאו באיסטלית לבן משלו. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל ועומד וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן'''. '''ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה''', כדי לא להטריח את הציבור. '''ומברך עליה ח' ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודייה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה. הרואה כהן גדול שהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. לא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה נעשית כאחת'''.

אומרת הגמרא: '''מניין לקריאת הפרשה?''' אמר רבי אידי בשם רבי יצחק: כתיב '''ויעש''', מה תלמוד לומר '''כאשר צוה ה' את משה'''? אתה יכול לומר &quot;ויעש&quot; כן, אלא מכאן לקריאת הפרשה. כלומר, שהוא קורא את הציווי — &quot;ויעש אהרון כאשר ציווה ה' את משה&quot;, הכוונה שהוא קרא את הציווי של ה' למשה.

'''רבי אמי בשם רבי יוחנן: שירי עבודות עובדן בבגדי לבן''', כלומר שירי עבודות, עבודות שהן לא מעכבות, כמו קריאת הפרשה, הוא עושה אותן בבגדי לבן. '''אמר רבי מתנא: מתניתא אמרה כן: ואם לאו באיסטלית לבן משלו'''. כן, אם כתוב &quot;באיסטלית לבן משלו&quot;, משמע שסתם צריך להיות לבן, אז גם הוא עובד בבגדי כהונה, צריך בגדי לבן.

'''רבי יוסה בעי: למה שהן בחוץ?''' אולי בבגדי זהב אסור לעבוד בחוץ? מה פתאום? הרי שחיטת פרה אדומה נעשית בחוץ ועובדה בבגדי זהב. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן''': צריך לתקן ולומר '''רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן''', כמו שמצאנו בשחיטת פרה אדומה. שואלת הגמרא: וכי מצאנו בשחיטת פרה אדומה שרצה עובדה בבגדי זהב ורצה בבגדי לבן? הרי שם זה רק בבגדי זהב.

אומרת הגמרא: '''חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל'''. לכאורה קשה — '''בכל אתר את אמר הולכין התורה, והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן'''? כלומר, לכהן גדול ולמלך מוליכין את התורה אצלם? אלא '''על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=172|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=107|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הולכין מיל {{ירו&quot;מ-ביאור|ללוות את המשלח}} וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר למדבר. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: והלא סימן אחר היה להם — לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנא' {{הפ|ישעיה|א|יח}} אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דירכאות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר}} מהו {{ירו&quot;מ-הוסר|דידכיות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דירכיות}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|קבלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קבל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לו א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|לו ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק שני שעירי&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שישי|חמישי|שביעי}}</text>
      <sha1>nx0ib8gfbp664ykdrg6vh6iet4i9vvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק שביעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706155</id>
    <revision>
      <id>3084431</id>
      <parentid>3075971</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084431</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64085" sha1="quij31q0sbzf6jiqtcn89cpwv0o534b" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שביעי|שישי|שמיני}}
==פרק שביעי – בא לו כהן גדול==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] {{תיבה נגללת}} {{דף קטע|ויקרא|טז|א|טז|לד|בפרשת אחרי מות}} {{סוף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת היום כתובים בפרשת אחרי מות נקראים גם חטאת הכיפורים פר לחטאת ואיל לעולה אותם מביא הכהן הגדול שעיר עזים לחטאת לה' שעיר עזים לעזאזל ואיל אחד לעולה}} {{תיבה נגללת}} {{דף קטע|ויקרא|כג|כז|כג|לב|בפרשת אמור}} {{סוף}} {{תיבה נגללת}} {{דף קטע|במדבר|כט|ז|כט|יא|קריאה בעל פה פרשת פינחס}} {{סוף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוספי יום הכיפורים כנאמר בפרשת פינחס פר איל ושבעה כבשים לעולה (כמו בראש השנה ובשמיני עצרת) שני כבשים לקרבן תמיד דכתיב את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים פרק ז הלכה א}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שכהן גדול רשאי לבחור: אם רוצה קורא בבגדי בוץ, ואם לאו קורא באיצטלית לבן משלו, כלשון הירושלמי; כך פסק הרמב״ם (הלכות עבודת יום הכיפורים ג, ט)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בא לו כהן גדול לקרות. אם רוצה בבגדי בוץ קורא, ואם לאו באיסטלית {{ירו&quot;מ-ביאור|בגד}} לבן משלו. {{שוליים|ז_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם פסק שקורא אחרי מות ואך בעשור מן החומש, ואת עשור שבחומש הפקודים על פה, ומברך שמונה ברכות כמנויין בסוגיה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל {{ירו&quot;מ-הוסר|וקורא }}ועומד וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. ומברך עליה ח' ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודייה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה. {{שוליים|ז_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כפשט הירושלמי שיליף מ״ויעש אהרן כאשר צוה ה' את משה״ שהכהן הגדול עצמו קורא, וכן פסק הרמב״ם להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הרואה כהן גדול שהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. לא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה נעשית כאחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מניין לקריאת הפרשה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לד|ויקרא אחרי מות טז לד]]) ויעש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהרון כאשר ציוה ה' את משה}}. מה תלמוד לומר כאשר צוה ה' את משה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי היה יכול לומר ויעש כן}}? מיכן לקריאת הפרשה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיקרא את הציווי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו קריאת הפרשה שאינה מעכבת}} עובדן בבגדי לבן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מתנא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ואם לאו באיסטלית לבן משלו {{ירו&quot;מ-ביאור|ומסתמא גם אם עבד בבגדי כהונה יעבוד בבגדי לבן}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בעי: למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יכול לעבדם בבגדי זהב האם מפני}} שהן בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|ואולי אסור לעבוד בבגדי זהב בחוץ}}? הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|שחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שחיטת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרה אדומה}} הרי אינה אלא בחוץ והוא עובדה בבגדי זהב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לתקן ולומר}} רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ש}}מצינו {{ירו&quot;מ-הוסר|שחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשחיטת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרה אדומה וכי מצאנו שבשחיטת פרה אדומה}} רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי חייב לשחוט בבגדי זהב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, הסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל}}. בכל אתר את אמר הולכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אצל}} התורה, והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כהן גדול ביום הכיפורים ולמלך בהקהל}} את אמר מוליכין את התורה אצלן. {{שוליים|ז_ד}}אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לו אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לז.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לז&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=178|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=111|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;72&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מוליכין תורה אל ראש הגולה}} אף כשהם עמי ארצות. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה ברבי בון}}: תמן על ידי שזרעו של דוד משוקע שם, אינון עבדין לו כמנהג אבהת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב, ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה}}. תמן תנינן: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. {{שוליים|ז_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם והשו״ע פסקו שבתורה אין מדלגים כלל, ובנביא מדלגים מענין לענין אך לא מנביא לנביא, ובתרי עשר מותר לדלג מנביא לנביא מפני שנחשבים כספר אחד&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף ש}}מדלגין בנביא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה}} אין מדלגין בתורה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|ז_ו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי מפני כבוד הציבור; יש להביא ספר תורה שני ולא לגלול&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שאין ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}ין ספר תורה ברבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני כבוד הציבור}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בעי: הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרובה ואין צורך לגלול למה אין מדלגים}}? אלא כדי שישמעו ישראל תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|של}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} סדר {{ירו&quot;מ-ביאור|שישראל דורשין סמוכים}}. והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור. שנייא היא שהיא סדרו של יום {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאילו קרא על הסדר}}. תדע לך דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בכל מקום אינו קורא על פה, והכא קורא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ציוה אתבר עולא החזן של בהכנ&quot;ס של עולי בבל}}: כד דהיא חדא אוריא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר יש ספר תורה אחד}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וצריך שתים כגון בשבת וראש חדש}} תהא גייל לה להדי פרוכתא {{ירו&quot;מ-ביאור| תגלול על הבמה}}. כד אינון תרתי {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר יש שני ספרי תורה}}, תי מייבל חדא ומייתא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|תביא אחד ותחזיר את השני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואל תוציא אחד ותגלול משום טורח ציבור}}. {{שוליים|ז_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמברך שמונה ברכות (תורה, עבודה, הודייה, מחילת עוון, מקדש וישראל וכהנים, ירושלים, ישראל, עם, ושאר הברכות), וכן פסק הרמב״ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פ״ג ה״יא.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ומברך עליה שמנה ברכות: על התורה הבוחר בתורה {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, ברוך אתה ה' הבוחר בתורה}}, על העבודה שאותך נירא ונעבוד {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד.}}, על ההודייה הטוב לך להודות {{ירו&quot;מ-ביאור|מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות.}}, על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים {{ירו&quot;מ-ביאור|סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' מוחל עונות עמו ישראל ברחמים}}, על המקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם}} הבוחר במקדש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אידי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ואר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר חותם}} השוכן בציון, על ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חותם}} הבוחר בישראל, על הכהנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חותם}} הבוחר בכהנים, על שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' שומע תפלה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ב|ירושלמי יומא, פרק ז, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-ביאור|רשימת כל הקרבנות ביום הכיפורים:
שני כבשים לקרבן תמיד האחד בבקר השני בין הערבים
מוספי יום הכיפורים כנאמר בפרשת פינחס פר איל ושבעה כבשים לעולה (כמו בראש השנה ובשמיני עצרת) עבודת היום כתובים בפרשת אחרי מות נקראים גם חטאת הכיפורים. פר לחטאת (שמכניס דמו לפנים) ואיל לעולה (אילו) אותם מביא הכהן הגדול שעיר עזים לחטאת לה' (שמכניס דמו לפנים) , שעיר עזים לעזאזל, ואיל אחד לעולה (איל העם) .}} &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;ואם בבגדי בוץ קרא, קידש ידיו ורגליו {{שוליים|ז_ח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ח|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כר' עקיבא, כמבואר ברמב״ם הלכות עבודת יום הכפורים פרק ב הלכה ב ופרק ד הלכה ב, שפר העולה קרב לאחר עבודת היום עם אילו ואיל העם ולא עם תמיד של שחר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם שלישית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ נעשה עם תמיד של שחר}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אומר: עם תמיד של שחר היו קריבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר מלבד עולת הבקר}}, ופר העולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נעשה עימם}} ושעיר הנעשה בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|ואימורים של פר ושעיר שניכנס דמם לפנים}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שלשיטתם חלק מהמוספים נעשו עם תמיד של שחר וחלק עם תמיד של בין הערבים}}. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם רביעית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם חמישית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש, קידש ידיו ורגליו. נכנס והקטיר את הקטורת ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הטיב את הנרות. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר עם תמיד של שחר היו קריבין}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלשיטתם חלק מהמוספים נעשו עם תמיד של שחר וחלק עם תמיד של בין הערבים}}, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד של בין הערביים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יוסף}}: אתיא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}}, כמה ד{{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אמרי: תדיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מקודש מקודש קודם {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו בקידוש על היין בערב שבת, שלבית שמאי מקדש על היום ואחר כך על היין, אף שהיין תדיר}}, כן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תדיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מקודש מקודש קודם. היך עבידה? עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין {{ירו&quot;מ-ביאור|שבכל חג יש מוספין}}, עבודת היום קודמת למוספי היום {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}תמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם}} עו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ד את ע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} היו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}קריב את {{ירו&quot;מ-הדגשה|המוספים}}}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: ה}}פר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והאיל ואילו}} ואיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|העם}} ושבעת כבשים ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ימים היו קריבין עם תמיד של שחר, והשאר {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיר החטאת הנעשה בחוץ ואימורי הפר והשעיר שניכנס דמם לפנים}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר טעמא דה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ן תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|של תנא זה}} כדי לסמוך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לז עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ז. בדף הקודם שאלנו למה מוליכים את התורה לכהן הגדול ולמלך. אמרנו שעל ידי שהם בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן. שואלת הגמרא: '''והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא אף כשהם עמי ארצות'''. כן, הרי בבבל מוליכים את התורה לראש הגולה, למרות שהוא בעצם הרבה פעמים עם הארץ.

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''תמן על ידי שזרעו של דוד משוקע שם, אינון עבדין לו כמנהג אבהתון'''. כלומר, כיוון שהראש הגולה הוא היה בדרך כלל מזרעו של דוד, אז נהגו כמו שנהגו אצל האבות שלהם, כמו אצל המלך.

אומרת הגמרא: '''תמן תנינן: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה'''. ואף שמדלגים בנביא, '''מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מותר'''. שואלת הגמרא: למה בעצם אין מדלגים בתורה? רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש: '''שאין גוללין ספר תורה ברבים''' - מפני כבוד הציבור.

רבי יוסה בעי: '''הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה'''? שהייתה קרובה מאוד לפרשה השנייה ולא צריך לגלול, אז למה לא מדלגים? '''אלא כדי שישמעו ישראל תורה סדר''', כי הרי ישראל דורשים סמוכים. אז אם ידלגו אז הם ילמדו הלכות שלא נכון, ידרשו סמוכים וידרשו הלכות לא נכונות.

אומרת הגמרא: '''והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור''', שהם לא סמוכים. אומרת הגמרא: '''שנייא היא שהיא סדרו של יום'''. כן, כיוון שזה סדר היום, אז זה כאילו קרא על סדר ואפשר לדרוש סמוכים במקרה כזה.

אומרת הגמרא: '''תדע לך, דאמר רבי שמעון בן לקיש: בכל מקום אינו קורא על פה, והכא קורא'''. אנחנו יודעים שבכל מקום אסור לקרוא תורה שבכתב בעל פה, אבל כאן התירו כי זה סדר היום וכדי שלא יגללו בציבור.

רבי יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי. כלומר רבי יוסה היה מפקד לבר עולא, החזן של בית הכנסת של הבבלים. זה היה בארץ ישראל, אבל היה בית כנסת של הבבלים. '''כד דהיא חדא אוריא''', כלומר שצריך להוציא שני ספרי תורה - לדוגמה בשבת וראש חודש ויש רק ספר תורה אחד, אז '''תהא גייל לה להדי פרוכתא''', כלומר אתה יכול לגלות את זה על הבמה. אבל '''כד אינון תרתי''', כשיש לך שני ספרים, אז תהיה '''מייבל חדא ומייתא חדא''', כן, תוציא אחד, לאחר מכן תוציא את השני, אבל אל תגלול את הראשון.

'''ומברך עליה שמנה ברכות'''. אמרנו שהכהן הגדול מברך שמונה ברכות. מה הברכות? '''על התורה''' - מה הוא מברך? '''הבוחר בתורה''', כמו שאנחנו מברכים היום. '''על העבודה''' - הוא אומר '''שאותך נירא ונעבוד''', ככה הוא חותם. '''על ההודייה''' - '''הטוב לך להודות'''. '''על מחילת העון''' - הוא אומר '''מוחל עונות עמו ישראל ברחמים'''. '''על המקדש''' - מסיים '''הבוחר במקדש''' ורבי אידי אמר '''השוכן בציון'''. '''על ישראל''' - '''הבוחר בישראל'''. '''על הכהנים''' - '''הבוחר בכהנים'''. '''ועל שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך''' - ברוך אתה השם '''שומע תפלה'''.

פרק ז' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''ואם בבגדי בוץ קרא'''  - כלומר בגד לבן - '''קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''', זה הפעם השלישית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר'''. כן, כי לשיטתו המוספים שמופיעים בחומש במדבר נעשים ביחד עם תמיד שבין הערביים.

ורבי עקיבה אומר: '''עם תמיד של שחר היו קריבין''', שנאמר &quot;מלבד עולת הבוקר&quot;, אז זה אומר צמוד לעולת הבוקר. '''ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של בין הערבים''', וכאן גם היו מקריבים את האימורים של פר ושעיר.

אומרת הגמרא: '''קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''', כלומר זה פעם רביעית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''' פעם חמישית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש, קידש ידיו ורגליו. נכנס והקטיר את הקטורת והטיב את הנרות. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום'''.

אומרת הגמרא: למדנו במשנה: '''יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר'''. כלומר לשיטתו המוספים שמופיעים בחומש במדבר הם נעשים ביחד עם תמיד שבין הערביים. '''רבי עקיבא אומר: עם תמיד של שחר היו קריבין'''. אמר רבי יוחנן: '''זו דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה, אבל דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד של בין הערביים'''.

אמר רבי חונה בשם רב יוסף: '''אתיא דרבי אליעזר כבית שמאי'''. כלומר רבי אליעזר סובר כבית שמאי, '''כמה דבית שמאי אמרי: תדיר מקודש מקודש קודם'''. כמו שראינו שביום שישי כשהוא עושה קידוש בשבת אז הוא קודם כל מקדש ואחרי זה רק על היין, כי הוא אומר שקידוש קודם ליין למרות שהיין הוא תדיר, הוא סובר שבין מקודש ותדיר, מקודש קודם. '''כן רבי אליעזר אומר: תדיר מקודש מקודש קודם'''.

שואלת הגמרא: '''היך עבידה'''? כלומר איך אתה רואה את זה כאן? אומרת הגמרא: '''עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין''', הרי כל חג וכל שבת יש מוספים, אז לכן המוספים הם תדירין, ואף על פי כן '''עבודת היום קודמת למוספי היום'''. לכן לפי רבי אליעזר, אחרי התמיד מיד הוא עושה את עבודת היום ורק אחרי זה את המוספים.

'''פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר, והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים'''. כלומר השעיר החיצוני ושאר דברים נעשים קרבים עם תמיד שבין הערבים.

'''רבי שמעון בן לקיש אמר טעמא דהן תנייא כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה'''. כלומר הוא סומך את שעיר החטאת החיצוני לחטאת, כלומר לפר ושעיר הפנימיים - אחרי עבודת היום. ועולה, כלומר פר והאיל, שבעת הכבשים שבעולה, הוא סומך אותם לתמיד של שחר, אז לכן הם מקריבים עם תמיד של שחר.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=178|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=111|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;73&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; חטאת {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיר חטאת חיצוני}} לחטאת {{ירו&quot;מ-ביאור|פר ושעיר שניכנס דמם לפנים}} ועולה {{ירו&quot;מ-ביאור|פר ואיל ושבעת הכבשים}} לעולה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמיד של שחר}}. ואית דבעי מימר הפר והאיל {{ירו&quot;מ-הוסר|ואילו ואיל העם }}ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו ואיל העם}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. והדין תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|ותנא זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חולק}} עבודות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כפי הסדר שהן בפרשה}} מאי טעמא? כתיב ([[ויקרא טז כד|ויקרא אחרי מות טז כד]]) ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין {{ירו&quot;מ-ביאור|בפרשת אחרי מות}}. מה אמור בענין? אילו ואיל העם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיעשה אותם עם תמיד של בין הערבים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|החטאת החיצונה אינה קרבה עם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של שחר, אף שהיא מן המוספים בפרשת פינחס וכל המוספים האחרים נעשו עם תמיד של שחר. מאי טעמא? דכתיב}} ([[במדבר כט יא|במדבר פינחס כט יא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר עזים אחד חטאת מלבד}} חטאת הכפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם משמע ש}}כבר קדמה חטאת הכפורים {{ירו&quot;מ-ביאור| (פר ושעיר הנעשים בפנים)}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והם היו אחרי תמיד של שחר כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שילוח השעיר}} ([[ויקרא טז כג|ויקרא אחרי מות טז כג]])ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם. מאיכן בא? מקריית הפרשה. ולהיכן הוא הולך? להוציא כף ומחתה. כתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שעולתו ועולת העם אחר הוצאת הכף והמחתה}}. ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא להוציא את הכף והמחתה}} ולא כן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ז_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוסה בן חנינה שהוצאת הכף והמחתה קודמת לעולתו ולעולת העם, כפי שפסק הרמב״ם (הל' עבודת יוה״כ פ״ב ה״ב) שסדר העבודה כולל את הוצאת הכף והמחתה לפני הקרבת העולות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לא מקריבים אחר תמיד של בין הערבים}} אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסה בן חנינה}}: כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שעולתו ועולת העם נכתבו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוצאת המחתה שהיתה אחר תמיד של בין הערבים באמת הם היו נעשים קודם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אומר: עוד היא אמורה על סדר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי באמת הפסוק הזה לא עוסק בעבודה אלא בא ללמד שצריך קידוש בלבישת הבגדים לפני הכניסה לאהל מועד, וקידוש בפשיטת הבגדים, שנאמר}} ובא אהרן אל אהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם, ורחץ את בשרו במים במקום קדוש, ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם}}. מאיכן בא? מקידוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידים ורגלים}} הראשון שהיה בידו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שפשט את הבגדים הקדמים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולאן}} הוא הולך? לקידוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידים ורגלים}} האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|של אחר לבישת הבגדים החדשים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: למה לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן אמרין חוץ מקידוש האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי רק אחרי הפשיטה כתוב ורחץ בשרו במים, ומנין שמקדש גם אחר לבישה}}? אמר לו: שנייא היא דכתיב ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ויצא }}ופשט את בגדי הבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר לבש}}. שאין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר לבש, וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש? אם כן למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה: מה לבישה בקידוש ידים ורגלים, אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש, וכי איני יודע שנכנס אל הקדש בבגדי לבן? בבואו אל הקדש למה לי}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללמד ש}}יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן, ואי זו זו? זו הוצאת כף ומחתה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערבים {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת לא יהיו חמש טבילות}}. ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת יום הכיפורים}} בבגדי לבן? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}}: כשירות של מעלן כך שירות של מטן. מה למעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במלאכים נאמר}} {{הפ|יחזקאל|ט|ב}} ואיש אחד בתוכם לבוש בדים, אף למטן ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) כתנת בד קדש ילבש.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ג|ירושלמי יומא, פרק ז, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה: בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים? ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הצבור בו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לז עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
'''ואית דבעי מימר הפר והאיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים'''. '''והדין תנייא''' הוא בעצם חולק את העבודות לפי סדר שהם כתובים בתורה כסדר הפרשה. איך אתה רואה את זה? '''כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין'''. '''מה אמור בענין'''? כלומר מה מדובר שמה? '''אילו ואיל העם'''. אז שיעשה אותם עם התמיד של שחר, רק עם מה שמופיע בפרשה, רק אותם, רק את אלו ואלה, הוא עושה עם התמיד של שחר.

אמר רבי בון בר חייא: אף שעיר החטאת החיצוני הייתה קריבה עם תמיד של שחר. מה איתה מה? '''חטאת הכפורים כבר קדמה חטאת הכפורים'''. כלומר בעצם אילו ואיל העם קרובים לתמיד של שחר, אבל לפניהם כבר קדמה והקריבו את חטאת הכפורים.

ואתה גמור, אחר שילוח השעיר כתוב: '''ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם'''. '''מאיכן בא'''? זאת אומרת ממקריאת הפרשה. '''ולהיכן הוא הולך'''? '''להוציא כף ומחתה'''. ומיד אחרי זה '''כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם'''. מה זאת אומרת - שעולתו ועולת העם זה נעשה אחר הוצאת כף ומחתה. '''ואת אמר הכין ולא כן'''. הרי אמר רבי יוחנן: '''הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים'''. אז אם כף ומחתה אחר תמיד שבין הערבים ועולתו ועולת העם זה אחר הוצאת כף ומחתה, אז זה לא עם תמיד של שחר, זה הרבה אחרי תמיד שבין הערבים בכלל.

אמר רבי יוסה בן חנינה: '''כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו'''. כלומר באמת כל הפרשה מסודרת כמו שאמרנו, אבל עולתו ועולת העם היא לא במקום, כי באמת עולתו ועולת העם נכתב אחר הוצאת המחתה, אבל הוא נעשה עם תמיד של שחר.

רבי יוסה אומר: '''עוד היא אמורה על סדר'''. באמת גם הפרשה הזאת נאמרה על הסדר, אלו ואיל העם גם נאמר על הסדר, רק צריך להסביר את זה אחרת. מה שכתוב &quot;ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם&quot; - איך צריך להבין את זה? '''מאיכן בא'''? הוא לא בא כמו שאמרנו מקריאת הפרשה, אלא הוא בא '''מקידוש הראשון שהיה בידו''' לאחר שהוא פשט את בגדי הלבן, '''ולהיכן הוא הולך? לקידוש האחרון''' שלאחר לבישת בגדי זהב. אז בעצם כל דבר שנאמר בפרשה הוא לפי הסדר.

אמר רבי מנא קומי רבי יוסה: '''למה לנן אמרין חוץ מקידוש האחרון'''? כלומר, אין לו מקור. הרי רק אחרי הפשיטה כתוב &quot;ורחץ בשרו במים&quot;. אז מנין שבקידוש גם אחרי לבישה? אמר לו: '''שנייא היא דכתיב ובא ופשט את בגדי הבד. שאין תלמוד אשר לבש'''. מה זאת אומרת &quot;אשר לבש&quot;? '''וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש'''? כלומר, וכי על דעתנו שאדם פושט מה שהוא לא לבש? אם כן, למה נאמר אשר לבש? כי '''הקיש פשיטה ללבישה: מה לבישה בקידוש ידים ורגלים, אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים'''. כלומר אני יכול לגזור גם לצד ההפוך - כלומר מצאנו שאחרי הפשיטה מקדש ידיים ורגליים, אז גם הלבישה מקדש ידיים ורגליים.

ואתה גמור, כתיב &quot;ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש&quot;. וכי איני יודע שנכנס אל הקודש בבגדי לבן? אז &quot;בבואו אל הקדש&quot; למה לי? אמר רבי אלעזר: '''יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן'''. כלומר חוץ מהעבודות שלמדנו עליהם - להקטיר את הקטורת בהיכל, קודשים. לאחר מכן הוא נכנס עוד הפעם בבגדי לבן, ואיזו? '''זו הוצאת כף ומחתה''' שגם נעשית בבגדי לבן. אמר רבי יוחנן: '''הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערביים'''.

שואלת הגמרא: '''ולמה בבגדי לבן'''? אמר רבי חייה בר אבא: '''כשירות של מעלן כך שירות של מטן. מה למעלן ואיש אחד בתוכם לבוש בדים, אף למטן כתנת בד קדש ילבש'''. כלומר הכוהנים מתלבשים בבגדי לבן, הכוהן הגדול מתלבש בבגדי לבן כמו שהמלאכים מתלבשים בבגדי לבן.

למדנו במשנה: '''כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה: בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים? ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הצבור בו'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לז א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לח&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=180|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=112|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;74&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מפני מה כהן גדול משמש בשמנה כלים? {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה חברון דרבנן}} אמר: כנגד המילה שהיא לח' ימים על שם {{הפ|מלאכי|ב|ה}} בריתי היתה אתו. מפני מה אינו משמש בבגדי זהב {{ירו&quot;מ-ביאור|בעבודת היום}} מפני הגאוה? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: על שם {{הפ|משלי|כה|ו}} אל תתהדר לפני מלך. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: לפי}} שאין קטיגור נעשה סניגור. אתמול כתיב בהם ([[שמות לב לא|שמות כי תשא לב לא]]) ויעשו להם אלהי זהב, ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}}: ולבשם ובלו שם. {{שוליים|ז_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_י|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי דוסא, שהבגדים כשרים לכהן הדיוט בלבד, כמבואר בטעמו של רבי ששימשו קדושה חמורה ואינם יכולים לשוב לקדושה חמורה אך כשרים לקדושה קלה יותר, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שם היו גנוזין, שם היו מרקיבין, ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא. תנא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי דוסא}} אומר: כשרים הם לכהן הדיוט. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר: שתי תשובות בדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תשובה}} אחת בבגדי כהן גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגדים ששמשו קדושה חמורה ישמשו קדושה קלה}}, ואחת בבגדי כהן הדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים של בוץ ושל כהן הדיוט של כלאים}}. תני: לא נחלקו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} על אבניטו של כהן גדול ביום הכיפורים שהוא של בוץ, ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים. ועל מה נחלקו? על אבנטו של כהן הדיוט ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר {{שוליים|ז_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_יא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי (חכמים) שיש כלאים בבגדי כהן הדיוט, שכן זו הדעה המובאת בסתם ובתמיכת רבי יוחנן, וכן פסק הרמב״ם בהלכות כלי המקדש פרק ח הלכה א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;יש בו כלאים ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר: אין בו כלאים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כט לה|שמות תצוה כט לה]]) ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה. מה בגדי אהרן יש בו כלאים, אף בגדי בניו יש בהן כלאים. מה עבד לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}}? מה אהרן בראוי לו, אף בניו בראוי להן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}}: כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט. כתונת היתה מכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לובשי כלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אית דבעי מימר על שופכי דמים כמה דאת אמר ([[בראשית לז לא|בראשית וישב לז לא]]) ויטבלו את הכתונת בדם. מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמה דאת אמר ([[שמות כח מב|שמות תצוה כח מב]]) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה. מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח כמה דאת אמר ([[שמות כט ו|שמות תצוה כט ו]]) וישם את המצנפת על ראשו {{ירו&quot;מ-ביאור|וגסי הרוח הולכים בראש זקוף}}. אבנט {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא כנגד הלב}} היה מכפר על הגנבים, ואית דבעי מימר על העוקמנים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין פיהם וליבם שוה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}}: {{שוליים|ז_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא זו בירושלמי המפרטת כפרת כל בגד; הרמב״ם (הל' כלי המקדש פ״ח הי״ט) פסק כך להלכה, ובבבלי (זבחים פח:) מובאת ברייתא מקבילה בעניין זה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ל&quot;ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן. חושן היה מכפר על מטי הדין כמה דאת אמר ([[שמות כח טו|שמות תצוה כח טו]]) ועשית חשן משפט. אפוד היה מכפר על עבודה זרה כמה דאת אמר {{הפ|הושע|ג|ד}} ואין אפוד ותרפים {{ירו&quot;מ-ביאור|אפוד לשאול בה' וטרפים לשאול בעבודה זרה}}. מעיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונתן דבית גוברין}}: שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן: האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כח לה|שמות תצוה כח לה]]) והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו. יבא קול ויכפר על קול. ההורג נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשגגה}} לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה מיתת כהן גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[במדבר לה כה|במדבר מסעי לה כה]]) וישב בה עד מות הכהן גדול. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר: נאמרה כפרה בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בעבודת יום הכיפורים}} ונאמר כפרה בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בעגלה ערופה}}. מה כפרה {{ירו&quot;מ-הוסר|האמורים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים אף כפרה האמורה}} בפנים בן הבקר מכפר על שופכי דמים {{ירו&quot;מ-הוסר|אף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמרנו שאין}} כפרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא במיתת כהן גדול}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אמורה בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיתת כהן גדול מכפר על שופכי דמים}} בשוגג. כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה ערופה ופר יום הכיפורים מכפר על שופכי דמים}} במזיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא תני}} שנייא היא עגלה ערופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמכפרת}} בין שוגג בין מזיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמרנו שרק מיתת כהן גדול מכפר על השוגג}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיתת כהן גדול מכפר}} על חט{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ידוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי הרוצח}}, וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה ערופה ופר מכפרים}} על חט{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} שאינו ידוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי הרוצח}}. ציץ אית דבעי מימר על {{ירו&quot;מ-הוסר|הגודפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדפים}}, אית דבעי מימר על עזי פנים. מאן דאמר על הגודפנין ניחא דכתיב ([[שמואל א יז מט]]) ותטבע האבן במצחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגלית היה מחרף ומגדף}}, וכתיב ([[שמות כח לח|שמות תצוה כח לח]]) והיה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לח עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו מדברים ממסכת יומא דף ל&quot;ח. מתחלת הגמרא, אומרת הגמרא '''מפני מה כהן גדול משמש בשמונה כלים?''' רבי חנניה חברון דרבנן אמר '''כנגד המילה שהיא לשמונה ימים''', על שם ברית היא הייתה איתו. מפני מה אין הוא משמש בבגדי זהב ביום הכיפורים? אומרת הגמרא מפני הגאווה. כלומר, למה הוא הולך לשלושה חודשים בבגדי זהב? מפני הגאווה. אמר רבי סימון: על שם '''אל תתהדר לפני מלך'''. רבי לוי אמר '''לפי שאין קטיגור נעשה סניגור'''. אתמול כתיב בהם '''ויעשו להם אלהי זהב''', ועכשיו הוא בא, הוא עומד בבקשה משמש בבגדי זהב.

תני רבי חייא: '''ולבשם ובלו שם'''. הכוונה הוא בלוי שם, כן, '''שם היו גנוזין''', '''שם היו מרקיבין''', ולא היו כשרים ליום הכיפורים הבא. תני רבי דוסא אומר: כשרים הם לכהן הדיוט. תני רבי אומר: שתי תשובות בדבר, אחת בבגדי כהן, שהרי בגדים ששימשו בלבושה חמורה ישמשו בלבושה קלה, ואחת בבגדי כהן הדיוט.

תני: לא נחלקו רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון על אבניטו של כהן גדול ביום הכיפורים שהוא של בוץ, כלומר פשתן, ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים. ועל מה נחלקו? על אבנטו של כהן הדיוט, ש°רבי אומר יש בו כלאים, ורבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אין בו כלאים.

רבי יעקב בר אחא ורבי אבהו בשם רבי יוחנן: טעמא דרבי, שנאמר '''ועשית לאהרן ולבניו ככה, ככל אשר צויתי אתכה'''. מה בגדי אהרן יש בו כלאים, אף בגדי בניו יש בהן כלאים. מה עבד לה רבי אלעזר ברבי שמעון? מה אהרן בראוי לו, אף בניו בראוי להן.

אמר רבי סימון: '''כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין'''. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט. כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים, אית דבעי מימר על שופכי דמים, כמה דאת אמר '''ויטבלו את הכתונת בדם'''. מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות, כמה דאת אמר '''ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'''. מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח, כמה דאת אמר '''וישם את המצנפת על ראשו''', וגסי הרוח הם הולכים בראש זקוף. אבנט שהוא כנגד הלב היה מכפר על הגנבים, אית דבעי מימר על העוקמנים, כלומר שאין פיהם ולבם שווה.

אמר רבי לוי: שלושים ושתיים אמה היה בו באבנט, והיה מעקמו לכאן ולכאן. כלומר, אחרי שהוא מלפף אז היה הקצוות שלו יוצאים משני הצדדים. חושן היה מכפר על מטי הדין, כמה דאת אמר '''ועשית חשן משפט'''. אפוד היה מכפר על עבודה זרה, כמה דאת אמר '''ואין אפוד ותרפים'''.

מעיל, רבי סימון בשם רבי יונתן דבית גוברין: שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן: האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל, שנאמר '''והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו''', יבא קול ויכפר על קול. ההורג נפש בשגגה לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה - מיתת כהן גדול, שנאמר '''וישב בה עד מות הכהן הגדול'''.

תני רבי אלעזר בן יעקב אומר: נאמרה כפרה בפנים, כלומר בעבודת יום הכיפורים, ונאמרה כפרה בחוץ, בעגלה ערופה. מה כפרה בפנים - בן הבקר מכפר על שופכי דמים, אז אף כפרה בחוץ - בן הבקר מכפר על שופכי דמים. אז אם כך, למה אמרנו שאין כפרה למיתת כהן גדול? כאן בשוגג, כאן במזיד. שנייא היא עגלה ערופה, שמכפרת בין בשוגג בין במזיד. אמר רבי יוסה: כאן על חטא ידוע, כאן על חטא שאינו ידוע.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=183|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;75&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; על מצחו תמיד. מאן דאמר על עזי פנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|ירמיה|ג|ג}} ומצח אשה זונה היה לך. ולמה נקרא שמם אורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותומים? אורים}} שהן מאירין לישראל, ותומים שהן מתימין לפניהם את הדרך. שבעת שהיו ישראל תמימין היו מכוונין להן את הדרך. שכן {{ירו&quot;מ-הוסר|שמצאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצאנו}} שבידו {{ירו&quot;מ-ביאור|שיקרו}} להן בגבע בנימין. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: חס וחלילה לא בידו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הם בגבע בנימין. שבראשונה אמר עלה ולא אמר נתתיו, ובשנייה אמר עלה ואמר נתתיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ז_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_יג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דאמר משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה, מדכתיב ״היסגירני בעלי קעילה... ירדו״, שהשיב על השאלה השנייה שנשאלה קודם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ואין נשאלין שתי שאילות כאחת. אם נשאלו, אית תניי תני: משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה. ואית תניי תני: משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה. ואית תניי תני: אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משיבו על השנייה ואינו}} משיבו על הראשונה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואינו משיבו על השנייה }}מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א כג י]] -יא) ויאמר דוד ה' אלהי ישראל וגו' היסגירני בעלי קעילה בידו', {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}הירד שאול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר ה' ירד שהשיבוהו רק על השניה מאן דאמר משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה}}: דוד לא שאל כהוגן. לא צורכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא כך היה לו לשאול}}: הירד שאול, ואם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ירד}}{{ירו&quot;מ-הוסר| השנייה ואינו משיבו על הראשונה מן הדא ויאמר דוד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היסגרני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יסגרוני}} בעלי קעילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בידו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אותי וגו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשיבו לו על מה שהיה ראוי להישאל ראשון}}. מאן דאמר אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א ל ח]]) וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא השיבו לו אלא מפני ש}}דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמואל א כג י]] -יא) ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך. תדע לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השיבו לו בגלל ששאל אלא מפני שביקש רחמים}} שהרי שתים שאל והשיבו שלש: ([[שמואל א ל ח]]) ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הוסר|הקול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קול}} היה שומע, אית תניי תני הכתב בולט. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|הקול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קול}} היה שומע ניחא דכתיב וישמע את הקול. מאן דאמר {{שוליים|ז_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי; הרמב״ם פסק שהיו קובעים בין החותם אותיות אחרות שלא היו בשמות השבטים כדי לכתוב בהן ״שבטי ישורון״ או שמות האבות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הכתב היה בולט, והא לית חי&quot;ת {{ירו&quot;מ-הוסר|בשבטים }}ולא צד&quot;י ולא קו&quot;ף בשבטים! {{שוליים|ז_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ז_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#ז_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כן, כדברי הירושלמי שמבאר שהחקיקה הייתה כלשון ״כל אלה שבטי ישראל״ כדי שיהיה בהם אות טי״ת (בתיבת ״שבטי״), וכך נפסק ברמב״ם הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אברהם יצחק יעקב כתוב עליהן. והא לית טי&quot;ת בשבטים! ([[בראשית מט כח|בראשית ויחי מט כח]]) כל אלה שבטי ישראל היה חקוק עליהן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לח א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ז|לח ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק בא לו כהן גדול&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שביעי|שישי|שמיני}}</text>
      <sha1>quij31q0sbzf6jiqtcn89cpwv0o534b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/פרק שמיני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706156</id>
    <revision>
      <id>3084432</id>
      <parentid>3075972</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:47:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>לחצן: כתב יד ליידן עם פירושים</comment>
      <origin>3084432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155647" sha1="pghfsouwgzyd2raz9e5vfmiesh5n2pf" xml:space="preserve">{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שמיני|שביעי|}}
==פרק שמיני – יום הכיפורים אסור==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שמיני)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה וקרבן העדה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]
[[File:ירושלמי מאיר יומא לח.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי_מאיר_יומא_לח.ogg&lt;/span&gt;]]
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_א|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_א}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_א&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_א|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם והשו״ע פסקו כן להלכה, שחמישה עינויים אלו אסורים ביום הכיפורים&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. {{שוליים|ח_ב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמלך וכלה רוחצים פניהם, מפני כבודם וכדי שלא תתגנה על בעלה, כפי שהובא ברמב״ם ובשולחן ערוך&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המלך והכלה ירחצו את פניהם. {{שוליים|ח_ג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ג|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כר' אליעזר, שאף שיוה״כ אסור מדאורייתא כדין אכילה ושתייה, נעילת הסנדל חמור ממנו ומותרת ליולדת מפני חוליה וסכנתה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;והחיה תנעול את הסנדל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} וחכמים אוסרין.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה}} ענוש כרת ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרק אסור}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{שוליים|ח_ד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שרק אכילה ושתייה חייבים כרת, ומיעוט שיעורן פטור אך אסור מדרבנן; הרמב״ם והשו״ע פסקו כן להלכה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;לפחות מכשיעורין נצרכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} תענו את נפשותיכם יכול ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער. תלמוד לומר ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]]) כל מלאכה לא תעשו מלאכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אסרתי לך במקום אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת}} ועינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אסרתי לך במקום אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מאכלות אסורות}} מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר — מלאכה שחייבין עליה כרת, אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר — עינוי שחייבין עליו כרת. ואלו הן? אלו הפיגולין והנותרין. מנין לרבות את הטבלין? תלמוד לומר ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]]) תענו את נפשתיכם — ריבה. מרבה אני את הטבלין שהן במיתה, ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה, ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול, ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר, ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|רביה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ריבה}} דבר אחר תענו את נפשתיכם.

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לח עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
ציץ, אית דבעי מימר על הגודפנין, אית דבעי מימר על עזי פנים. מאן דאמר על הגודפנין ניחא, דכתיב '''ותטבע האבן במצחו''', וכתיב '''והיה על מצחו תמיד'''. מאן דאמר על עזי פנים, '''ומצח אשה זונה היה לך'''.

ולמה נקרא שמם אורים ותומים? אורים שהן מאירין לישראל, ותומים שהן מתימין לפניהם את הדרך. שבעת שהיו ישראל תמימין היו מכוונין להן את הדרך, שכן שבידו להן בגבע בנימין. אמר רבי יהודה: חס וחלילה לא בידו הם בגבע בנימין, שבראשונה אמר עלה ולא אמר נתתיו, ובשנייה אמר עלה ואמר נתתיו. הוא לא שיקר, פשוט הוא אמר רק חלק, הם באמת ניצחו, אבל הוא לא אמר להם שהם ינצחו בפועל, ובאמת לא ניצחו.

ואין נשאלין שתי שאילות כאחת. אם נשאלו, אית תניי תני: משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה, ואית תניי תני: משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה, ואית תניי תני: אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה.

מאן דאמר משיבו על הראשונה, מן הדא: '''ויאמר דוד ה' אלהי ישראל וגו' היסגירני בעלי קעילה בידו, הירד שאול'''. הוא שאל שתי שאלות, ואמר השם ירד - בעצם השיבו אותו רק על הראשונה. מאן דאמר דוד לא שאל כהוגן - לא צורכא: הירד שאול, ואם בעלי קעילה, ובעצם השיבו לו על מה שהיה צריך לשאול.

מאן דאמר אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה, דכתיב '''וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו''', ולא השיבו לו אלא מפני שדוד ביקש עליה רחמים, שנאמר '''ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך'''. תדע לך שהרי שתים שאל והשיבו שלש, שנאמר '''ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל'''.

אית תניי תני היה שומע, כלומר באורים ותומים היו שומעים קול, ואית תניי תני הכתב בולט. מאן דאמר היה שומע ניחא, דכתיב וישמע את הקול. מאן דאמר הכתב היה בולט - והא לית חי&quot;ת ולא צד&quot;י ולא קו&quot;ף בשבטים! אברהם יצחק יעקב כתוב עליהן. והא לית טי&quot;ת בשבטים! '''כל אלה שבטי ישראל''' היה חקוק עליהן, אז יש פה טי&quot;ת.

הדרן עלך פרק בא לו כהן גדול.

מתני': '''יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. המלך והכלה ירחצו את פניהם, והחיה תנעול את הסנדל - דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין.

גמ': ענוש כרת ואת אמר הכין? אמר רבי הילא: לפחות מכשיעורין נצרכה - פה מדובר באכילה פחות מכשיעור. '''תענו את נפשותיכם''' - יכול ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער? תלמוד לומר '''כל מלאכה לא תעשו''' - מלאכה אסרתי לך במקום אחר, ועינוי אסרתי לך במקום אחר. מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר - מלאכה שחייבין עליה כרת, אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר - עינוי שחייבין עליו כרת. ואלו הן? אלו הפיגולין והנותרין.

מנין לרבות את הטבלין? תלמוד לומר '''תענו את נפשתיכם''' - ריבה. מרבה אני את הטבלין שהן במיתה, ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה, ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול, ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר, ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה, דבר אחר תענו את נפשתיכם - דבר שהוא עינוי שיש בו אבדת נפש. ואיזה זה? זו אכילה ושתייה.

זה משום רבי ישמעאל, שאמרו: נאמר כאן תענו את נפשתיכם ונאמר לעיל ויענך וירעיבך ואכילך. מה עינוי שנאמר לעיל - עינוי רעבון, אף עינוי שנאמר כאן - עינוי רעבון.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|לח אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|לח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_לט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא לט.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא לט&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=186|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=116|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;76&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; דבר שהוא עינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אב בית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבדת}} נפש ואי זו זו זו אכילה ושתייה. משום {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אמרו נאמר כאן תענו את נפשתיכם ונאמר להלן ([[דברים ח ג|דברים עקב ח ג]]) ויענך וירעיבך מה עינוי שנאמר להלן עינוי רעבון אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון. ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנים באחרי מות ([[ויקרא טז כט]]) ([[ויקרא טז לא]]) ושלושה באמור ([[ויקרא כג כז]]) ([[ויקרא כג כט]]) ([[ויקרא כג לב|ויקרא אמור כג לב]])}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ואחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפרשת}} מוסף {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פנחס ([[במדבר כט ז]])}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} ברחיצה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה בר חמא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי חנינא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{שוליים|ח_ה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שבתענית ציבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו ואין בזה איסור רחיצה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו. {{שוליים|ח_ו}}בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרה שמרטוט במים והניח אותו תחת כד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהיו נגובים ולמחרת מעבירן על פניו}}. והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חילק גבי שטיפת פנים}}.

{{שוליים|ח_ז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא זו כפי שהורה רבי אבא בשם רבי אחא, וכן פסקו הרמב״ם והשולחן ערוך להלכה בלא חולק&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;היה הולך אצל רבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש. ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש. הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} כה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן תנייא הורי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} {{שוליים|ח_ח}}בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים.

תני {{שוליים|ח_ט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהוראת הירושלמי; הרמב״ם והשו״ע פסקו להלכה שההיתר בדרך תקף עד לחזרה לעיר, ומיד בכניסתם חוזר עליהם איסור נעילת הסנדל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו. וכן בט' באב וכן בתענית ציבור.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובסיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסיכה}}. כהדא דתני {{שוליים|ח_י}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_י&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_י|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי שבשבת כל סיכה מותרת, שאין בה איסור טרחא כבסיכה ביום הכיפורים; כן פסקו הרמב״ם והשו״ע להתיר סתם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר. {{שוליים|ח_יא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שכל סיכה אסורה ביום הכיפורים, כפי שהביאו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים ביןסיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור}}. {{שוליים|ח_יב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלישנא זו בירושלמי, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להתיר סיכה שאינה של תענוג בתשעה באב ובתענית ציבור&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשעה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בטב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|באב}} ובתענית ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סיכה שהיא של תענוג אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאינה של תענוג מותר. והא תני {{שוליים|ח_יג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי ששוו סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אך לא לעונש, כפי שפסק הרמב״ם (הל' תרומות פ״י ה״ב) שהזר סך במזיד פטור ממלקות ואינו כשותה לענין עונש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שוות סיכה לשתייה לאיסור {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר אסור לסוך שמן תרומה}} ולתשלומין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך חייב חומש}} אבל לא לעונש {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך במזיד אינו לוקה}}. {{שוליים|ח_יד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהסיכה אסורה ביום הכיפורים כדין שתייה, אך איסורה קל מאיסור אכילה ושתייה ואין חייבים כרת או קרבן על סיכה, כפי שנלמד בירושלמי שהסיכה כשתייה לענין איסור אך לא לענין עונש כרת, וכך נפסק ברמב״ם ובשו״ע או״ח תריא,א&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ביום הכיפוריםלאיסור {{ירו&quot;מ-הוסר|לאיסור }}אבל לא לעונש {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא לוקים על הסיכה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|והא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וה}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי תרומה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יחללו להביא {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}הסך ואת השותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היה זר לוקה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לית {{ירו&quot;מ-ביאור|אין}} כאן סך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין}} לית כאן סך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לית כאן}} שותה {{ירו&quot;מ-הוסר|דל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית כאן שהרי איסור אכילה כבר נאמר ושתיה בכלל אכילה דאי לא}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן איך אמרנו אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי}} דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף. מניין שהוא מחוור בעשה אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימיי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) ולא נתתי ממנו למת מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{שוליים|ח_טו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_טו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_טו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין להשתמש בכסף מעשר שני לצרכי מת, שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה לחי, וכל שכן שאסור למת שאף החי אסור בכך&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכסף מעשר שני, הרי זה דבר שהוא אסור לחי, שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה}} לחי הוא אסור כל שכן למת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואיזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזו}} דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}} למת הוי אומר זו סיכה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובנעילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בנעילת}} הסנדל. תני: כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל — יצא לדרך נועל, הגיע לכרך חולץ, וכן באבל וכן במנודה. אית תניי תני יוצאין באמפליא {{ירו&quot;מ-ביאור|גרב}} ביום הכפורים ואית תניי תני אין יוצאין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}}: מאן דאמר {{שוליים|ח_טז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_טז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_טז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כמאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ואין יוצאין בסוליאס אלא לאיסטניס, וכך פסקו רמב״ם ושו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ין}} באמפליא של עור. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק בר נחמן}} סלק לגבי {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} בלילי צומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצום הגדול}} נפק לגביה לבוש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא אליו לבוש סנדל שעם}} אמר ליה: מה הוא דין אמר לו: איסתניס אנא. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמואל בר נחמן}} סלק לגביה {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה אמר לו: מה הוא דין אמר לו: איסתניס אני. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סמיי}} חמונה נפיק {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו אותו יוצא}} בלילי תעניתא לבוש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|סנדל שעם}}. חד תלמיד מן ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|סנדל שעם}} אמר לו

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לט עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא, דף ל&quot;ט. נתחיל מהשורה השנייה.

תא שמע, '''ולמה ששה דברים''' - כלומר למה שישה דברים נאסרו? '''כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה''' - כלומר שש פעמים כתוב עינוי. אבל תנן לך חמישה, יש שניים באחרי מות ושלושה בפרשת אמור. אמר רבי תנחומא° '''ואחד מוסף''' - בפרשת פנחס.

תנן, '''ברחיצה''' - אסור ברחיצה. רבי זעירא בר חמא° ורבי יוסי בי רבי חנינא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי°, '''בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו'''. '''בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו'''. '''ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו'''. רבי יונה° תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה, כדי שיהיו נגועים, ולמחרת היה מעבירן על פניו.

תא שמע, '''והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו'''. אז למה הוא מחלק לגבי שטיפת פנים? נשאל בשאלה.

רבי יהושע בן לוי° '''היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש'''. '''ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש'''. כלומר מותר אם יש טינוף מותר לחלוץ הרגליים. אם הוא עבר במים כי היה צריך לעבור שמה אז זה מותר.

הורי רבי אבא° כה&quot;ן תנייא - הוא רק כמו שאמרנו עכשיו. הורי רבי אחא° '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים'''.

תני, '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל''', למרות שאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא הולך בדרך אז מותר לו. '''לכשיבואו בעיר יחלוצו'''. '''וכן בט' באב וכן בתענית ציבור'''.

תנן, אסור בסיכה. '''כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר'''. '''ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר'''. בתשעה באב ותענית ציבור, סיכה של תענוג אסור, שאינה של תענוג מותר.

תא שמע, '''והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש'''. כיוון שאם זר סך שמן תרומה, זה אסור ומחייב בתשלומים - כי זר שסך יהא חייב חומש, אבל לא לעונש, כי זר שסך במזיד הוא לא לוקה. '''ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש'''. מה שאומר מכאן שלא לוקים על הסיכה. אז רואים שסיכה אינה כשתייה.

ואת אז אמרת, תא שמע, '''תני יחללו להביא הסך ואת השותה''' - ראינו הפוך, ראינו גם בתרומה כתוב לא יחללו להביא את הסך ואת השותה, שאם זר סך אז הוא לוקה. אמר רבי יוחנן° '''לית כאן סך'''. אמר רבי אבא מרי° '''לית כאן סך שותה כן''' - אף שותה כן. כי אם אתה אומר שלא לומדים מכאן את הדין של סך, אז אם ככה גם שותה אתה לא יכול ללמוד מכאן. למה? כי הרי איסור אכילה כבר נאמר ואמרנו שהיא שתייה בכלל אכילה. חייבים לומר שהיא שתייה בכלל אכילה, דאי לאו כן - אם שתייה לא בכלל אכילה אלא שאיסור שתייה נלמד מכאן, אז איך אמרנו שאם אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת? '''דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף'''.

תא שמע, '''מניין שהוא מחוור בעשה''' - מתרומה שהוא עובר בעשה. מאיפה זה? אמר רבי אלעזר° בשם רבי סימיי° דכתיב &quot;ולא נתתי ממנו למת&quot;. '''מה נן קיימין''' - אם להביא לו הרי מדובר בכסף מעשר שני, הרי זה דבר שהוא אסור אפילו לחי, כי בחי לא התירו אלא אכילה, שתייה וסיכה במעשר שני. אז לחי הוא אסור כל שכן למת. אלא איזה הוא דבר שהוא מותר לחי ואסור למת? '''הוי אומר זו סיכה'''.

ותא שמע, תנן אסור בנעילת הסנדל. תני: '''כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל — יצא לדרך נועל, הגיע לכרך חולץ, וכן באבל וכן במנודה'''.

'''אית תניי תני יוצאין באמפליא ביום הכפורים''' - כלומר בגרב. '''ואית תניי תני אין יוצאין'''. אמר רב חסדא°: '''מאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצא באמפליא של עור'''.

רבי יצחק בר נחמן° סלק לגבי רבי יהושע בן לוי° בלילי צומא רבא, נפק לגביה לבוש סוליסה. הוא ראה שהוא נועל נעלי שם, סנדלי שם. אמר ליה: '''מה הוא דין'''? למה אתה נועל נעליים? אמר לו: '''איסתניס אנא'''. אז זה מותר.

רבי שמואל בר נחמן° סלק לגביה רבי יהושוע בן לוי° בלילי תעניתא, נפק לגביה לבוש סוליסה. אמר לו: '''מה הוא דין'''? אמר לו: '''איסתניס אני'''.

רבי סמיי° חמונה נפיק בלילי תעניתא לבוש סוליסה - ראו אותו שיוצא בליל יום כיפור בנעליים משם.

חד תלמיד מן דרבי מנא° הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה, התירו להם ללבוש את הנעליים האלה. אמר לו: הדה? מאיפה למדת את זה? אמר לו: '''מן דרבי יהושוע בן לוי° הוא'''. אמר לו: '''רבי יהושוע בן לוי° איסתניס הוה''', ואתה לא יכול ללמוד ממנו.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_לט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|לט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=189|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=117|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;77&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אן מן}} הדה אמר לו: מן ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} הוא אמר לו {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושוע בן לוי}} איסתניס הוה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובתשמיש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשמיש}} המטה. אתי חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי הוא חייב לטבול}}. תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ייסה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}: אין קרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שעליה תיקן עזרא טבילה}} אלא מתשמיש המטה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונא}} אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום. הוו בעיין מימר ובלבד מאשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסא}} תרוויהון אמרין אפילו מדבר אחר. והא תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה {{שוליים|ח_יז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שמותר לבעלי קריין לטבול ביום הכיפורים בצנעה, כדמוכח ממעשה רבי יוסי בר חלפתא, שהרחיצה ביום הכיפורים אסורה מלבד לצורך מצוה או הסרת זיעה וכיו״ב, וטבילת בעל קרי נחשבת לצורך כזה ולא נאסרה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים. לית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האין זה חולק}} אד {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: אין קרי אלא מתשמיש המטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והא תני מעשה ב{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר חלפתא}} שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המלך והכלה ירחצו את פניהם}} המלך על שם {{הפ|ישעיה|לג|יז}} מלך ביפיו תחזינה עיניך. הכלה מפני איבה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא תתגנה על בעלה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} והחיה תנעול את הסנדל דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחכמים אוסרין}} הוינן סברין מימר על סופה {{ירו&quot;מ-ביאור|שחכמים חלקו רק על מה שאמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסוף החיה תנעול את הסנדל}}}} אשכח תני על כולהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך כלה וחיה}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ב|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ח_יח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כתנא דמתניתין שהאוכל ככותבת (כמוה וכגרעינתה, כלומר יש למעך את חללה כרבי יוסי) חייב, והשותה מלוא לוגמיו חייב, ואכילה ושתייה אין מצטרפות זו לזו; כך פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב. כל האוכלין מצטרפין {{ירו&quot;מ-הוסר|לככתובת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לככותבת}} וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: זאת אומרת שצריך למעך את חללו. {{ירו&quot;מ-הוסר|דל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} כן ניתני כמוה וכגלעינתה {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחללה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וחללה}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} בכותבת נמרית {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית נימרה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: והשותה מלא לוגמיו חייב}} תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}מלא לוגמיו מה ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר במשנה}} מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת {{ירו&quot;מ-ביאור|לצד אחד ונראה כמלא לוגמיו}}. תני משם {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} מלוא לוגמיו שיעורו ברביעית. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ולמה לא תנינתה מקולי {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אמר לו: מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ג|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_יט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_יט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_יט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי: אכילה ושתייה מצטרפות לחטאת אחת (שכן שתייה בכלל אכילה), ואילו מלאכה חייבת חטאת נפרדת, ובסך הכל חייב שתי חטאות - כרמב״ם, הלכות שגגות, פרק ו הלכה ה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות. {{שוליים|ח_כ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שפטור, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע (או״ח תריב, ו)&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ה {{שוליים|ח_כא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: מחנכים קטנים קודם שנה וקודם שתיים לשעות בשביל שיהיו רגילים במצוה, כפסק הרמב״ם והשו״ע או״ח תריב,ט&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שתה ציר או מורייס פטור. תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת}} למה שתייה בכלל אכילה ואין אכילה

&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|לט אא}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|לט ב}} {{סוף}} &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף לט עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תנן, אסור בתשמיש המטה. '''אתי חמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן''' - הרי הוא חייב אחרי זה לטבול. '''תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין'''.

רבי יעקב בר אחא° ורבי ייסה° בשם רבי יהושע בן לוי°: '''אין קרי אלא מתשמיש המטה'''. כלומר, לא תיקנו טבילה אלא על תשמיש המטה. רב הונא° אמר '''אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום''' - גם כן חייב לטבול. הוו בעיין מימר ובלבד מאשה. רבי יונה° ורבי יוסא° תרוויהון אמרין '''אפילו מדבר אחר''' - לא רק מאשה.

והא תנינן: '''יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה''', ותני עלה '''בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים'''. אז איך מותר ביום הכיפורים? הרי ביום הכיפורים אסור בתשמיש המטה. אם אתה אומר שטבילה חייבים רק מתשמיש המטה, אז איך התירו לטבול לבעלי קרין ביום הכיפורים?

'''לית הדא פליגא אד רבי יהושע בן לוי°''', דרבי יהושע בן לוי° אמר: '''אין קרי אלא מתשמיש המטה'''. '''פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל'''. יכול להיות שהוא שימש ביום לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל והתירו לו לטבול ביום הכיפורים.

והא תני '''מעשה ברבי יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים'''. '''אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח'''? הוא בדבר שכח? אז אם זה ככה, כנראה שהוא ראה בחלום.

מתניתין: '''המלך והכלה יכחלו את עיניהם, המלך על שם מלך ביפיו תחזינה עיניך'''. '''הכלה מפני איבה''' - כי לשון תיגנה על בעלה.

מתניתין: '''והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר''' וחכמים אוסרים. '''הוינן סברין מימר על סופה''' - כלומר שרבי אליעזר, מה שהוא אמר, זה רק לגבי הסוף, גם בסייפא החיה תנעול את הסנדל זה רק דברי רבי אליעזר, אבל '''אשכח תני על כולהון''' - שבעצם על כולם אמר רבי אליעזר ועל כולם חכמים חולקים. כלומר מלך, כלה וחיה וכולי.

פרק שני. מתני': '''האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב'''. '''כל האוכלין מצטרפין וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין'''.

גמ': תנן '''האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה'''. אמר רבי יוסה°: '''זאת אומרת שצריך למעך את חללו'''. '''כן ניתני כמוה וכגלעינתה'''. תני רבי שמעון בן אלעזר° בכותבת נמרית - כלומר שיערו אותה בכותבת מבית נמרה, זה גודל ידוע.

תנן והשותה מלא לוגמיו חייב. תני '''מלא לוגמיו מה ופליג'''? מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת, כלומר שהוא בצד אחד. כן, אם הוא ימלא את הפה בצד אחד אז זה נקרא מלוא לוגמיו.

תני משם בית שמאי° '''מלוא לוגמיו שיעורו ברביעית'''. רבי חייה בר אדא° בעי קומי רבי מנא°: '''ולמה לא תנינתה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל'''? כי הרי רביעית זה יותר מלא לוגמיו, אם אמרנו שמלא לוגמיו הכוונה רק בצד אחד. אמר לו: '''מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית'''. כלומר בעצם בית שמאי אמרו את זה כללי - תמיד רביעית, ולפעמים רביעית זה פחות ממלא לוגמיו, כמו בן אבטיח שאין לו פה גדול.

פרק שלישי. מתני': '''אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת'''. '''אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות'''. '''אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור'''. '''תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה'''.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|לט א}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא מ.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא מ&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=191|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=119|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;78&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בכלל שתייה. מני{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן שהשתייה בכלל אכילה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יז יב|ויקרא אחרי מות יז יב]]) על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הדם הוא משקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} בדם שקרש {{ירו&quot;מ-הוסר|הא תני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והתני}} דם שקרש אינו לא {{שוליים|ח_כב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שהתורה קראה לשתייה ״אכילה״, וכן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}וכל ולא משקה אלא כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין כמות שהוא והתורה {{ירו&quot;מ-הוסר|קראת אותו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קראהאותו}} אכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ח_כג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שדם קרוש שנעשה מוקף ונאכל בכזית חייב, שאף שאינו נחשב אוכל או משקה לענין טומאה, לענין איסור אכילה עדיין דם הוא וחייב עליו כרת&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;המחה את החלב {{ירו&quot;מ-הוסר|וגמייו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגמאו}} הקפה את הדם ואכלו אם יש בו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה}} חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז אולי מה שנאמר לא תאכל דם מדבר במקרה כזה שהקפה את הדם ואכלו}} מה עבד {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבריתא שהביא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שדם קרוש}} אינו אוכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינו משקה כוונת הבריתא שאינו לא אוכל}} לטמא טומאת אוכלין ולא משקה {{ירו&quot;מ-הוסר|לטמאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לטמא}} טומאת {{ירו&quot;מ-הוסר|משקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משקין}}.

חזר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמעה}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבקר ובצאן ביין ובשכר ואכלתה וכ&quot;ו והרי שכר זה משקה ונאמר בו אכילה}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בטועם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בנותן}} טעם יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתבשיל והלא הטעם לפגם הוא ואסור לתת יין של מעשר שני}} לתוך התבשיל {{ירו&quot;מ-הוסר|והלא טעם יין לפגם הוא }}אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כי נן קיימין כמות שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משתמשת בלשון}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קראת אותו}} אכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם לגבי שתיה}}. רבנן דקיסרין אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} תיפתר באילין {{ירו&quot;מ-הוסר|אורזנייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אורזנייה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומנניא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגמזוזינייה מיני תבשילים שהיין משביחם ומותר לתת ין מעשר שני לתוכם ונקרא אכילה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל הטפל לאכילה כאכילה.

{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: שבועה שלא אוכל ואכל ושתה {{שוליים|ח_כד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא ששתיה בכלל אכילה, שהאוכל ושותה בהעלם אחד חייב אחת בלבד; כן פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אינו חייב אלא אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן ששתיה בכלל אכילה אמר לון}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|חברייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבתרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו את הסיפא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה קשה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קומי ר יוסה אמור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבתרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לסברה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזו דתני}} {{שוליים|ח_כה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: כירושלמי, שכן אמירת ״שלא אוכל ושלא אשתה״ הרי היא שתי שבועות נפרדות (כמו האומר שבועה שלא אוכל ככר זה וככר זה), ולכן חייב שתים על אכילה ושתייה בנפרד, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות שבועות פרק ד הלכה ו.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבועה שלא אוכל ואשתה, ואכל ושתה — חייב שתים. ואם שתיה בכלל אכילה, למה חייב שתים? אין מכאןקושיה שכשאומר}} שבועה שלא אוכל ושלא אשתה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נשבע שני שבועות אחת שלא יאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחד שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| חייב שתים אמר לון: ר יוסי}} אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר {{ירו&quot;מ-הוסר|ואכלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר שבועה שלא אוכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ככר זה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שניהן כאחת}} שמא אינו חייב שתים {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם כאן כשאמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה חייב שתים שעבר על שתי שבועות}}.

{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פינחס}}: שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ח_כו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי חיננא שלמד ששתייה בכלל אכילה, כדברי הרמב״ם והשו״ע שפסקו שהנשבע שלא לאכול ושתה חייב&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן {{ירו&quot;מ-הוסר|ראויין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוים}} לאכילה ושתה משקין שאינן {{ירו&quot;מ-הוסר|ראויין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוין}} לשתייה פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה אבל}} אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתה משקין הראויין לשתייה חייב לא בשבועה שלא אוכל הוא עומד ולמה חייב מכאן ששתיה בכלל אכילה ניחא במתניתין דנן דגרסינן שבועה שלא אוכל ברם כרבנין דאינון גורסים שבועה שלא אוכל ושלא אשתה אין מכאן ראיה}}.

{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמע לה מן הדא דתנן}} אכל {{ירו&quot;מ-הוסר|אוכלין שהן ראויין לאכילה שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב לא שבועה שלא אוכל אמר ניחא במתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל כר דו אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ר חיננה שמע לה מן הדא האוכל }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ושותה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום כיפור}} בהעלם {{ירו&quot;מ-הוסר|אחת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד}} אינו חייב אלא אחת. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא אכלתי באוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנו וכי יעלה על הדעת לאמר לא אכלתי}} אלא שתיתי {{ירו&quot;מ-הוסר|ניחא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שלא אז מדוע לא צוותה תורה שיאמר לא אכלתי ולא שתיתי באוני ממנו אלא ודאי שתייה בכלל אכילה עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדון}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאמר}} שבועה שלא אוכל ושתה ברם {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן דאמר }}שבועה שלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}שתה ואכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פטור ד}}שתייה בכלל אכילה {{שוליים|ח_כז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כז|&lt;span title=&quot;דרבנן · הכרעה: נפסק שסיכה אינה בכלל אכילה מן התורה אלא מדרבנן, שכן ״ויצהרך״ הוא אסמכתא בלבד ואינו מחוור מהתורה, ולכן אין לוקין על סיכה חוץ לחומה מדין אכילה.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אכילה בכלל שתייה.

{{ירו&quot;מ-הוסר|ואית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אית}} דבעי {{ירו&quot;מ-הוסר|מישמעינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע}} מן הדא דכתיב ([[דברים יב יז|דברים ראה יב יז]]) לא תוכל לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל בשעריך {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשר דגנך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תירושך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויצהרךתירושך}} זה היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יצהרך זו סיכה והתורה קראה {{ירו&quot;מ-הוסר|אותו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אותה}} אכילה ואינו מחוור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאיסור סיכה מהתורה אלא קרא אסמכתא בלבד ד}}אין תימר מחוור הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|ילקו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ילקה}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם סך}} חוץ לחומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן חנינא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה ה}} {{שוליים|ח_כח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שאין לוקין חוץ לחומה אלא על אכילה ושתייה, שכן סיכה שוותה להם רק לעניין איסור ולא לעניין מלקות, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;אין לוקין חוץ לחומה אלא על {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכילה ושתיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומניין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין}} שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין סיכה שאינה של תענוג — מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג — אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור בסיכה שהיא של תענוג — אסור, ושאינה של תענוג — מותר. והתני: שוות סיכה לשתייה לאיסור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר אסור לסוך שמן תרומה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולתשלומין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך חייב חומש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא לעונש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך במזיד אינו לוקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא לוקים על הסיכה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה. והתני גבי תרומה: לא יחללו — להביא הסך ואת השותה, שאם היה זר לוקה. אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לית כאן סך אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא מרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין לית}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גרש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן סך, אף שותה לית כאן, שהרי איסור אכילה כבר נאמר ושתיה בכלל אכילה. דאי לא כן, אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן, איך אמרנו אכל ושתה ביום כיפור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהיל קדמייתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף}} מני{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן שהוא מחוור בעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי סימיי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא נתתי ממנו למת מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכסף מעשר שני הרי זה}} דבר שהוא אסור לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה}} לחי הוא אסור {{ירו&quot;מ-הוסר|לאכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} שכן למת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אי זהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזו}} דבר שהוא מותר לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}} למת הוי אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|זה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זו}} סיכה.

אזהרה למלאכת היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג כח|ויקרא אמור כג כח]]) כל מלאכה לא תעשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצם היום הזה}} עונש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג ל|ויקרא אמור כג ל]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנפש אשר תעשה מלאכה בעצם היום הזה}} והאבדתי את הנפש ההיא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזהרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עונש}} לעינוי היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג כט|ויקרא אמור כג כט]]) כי כל הנפש אשר לא {{ירו&quot;מ-הוסר|תעונש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תעונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עונש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצם היום הזה}} ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש {{ירו&quot;מ-ביאור|למלאכת הלילה}} לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אזהרה לעינוי לית כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בין ליום בין ללילה}}.

{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכול משמע}} אלא לא תאכל כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הושעיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לכתוב}} השמר פן {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} תעונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכתוב כך}} הא תלת אזהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמר פן ואל זה לאו}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לכתוב}} השמר באותה האמירה

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מ עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
פרק חמישי מסכת יומא, דף מ'. נעשה חזרה, נתחיל משתי השורות האחרונות בדף הקודם, תחילת המשנה, פרק חת, הלכה ג'. אומרת המשנה: &quot;אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל ושתה בהעלם אחד, חייב שתי חטאות. אכל אוכלין שאינם ראויין לאכילה, שתה משקין שאינם ראויין לשתייה, כשהוא צעיר או מזיד, אסור. תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים, אבל מחנכים אותם קודם שנה וקודם שתיים בשביל שיהיו רגילים במצוות&quot;.

אומרת הגמרא, למדנו במשנה, אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. למה? מפני ששתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה. שואלת הגמרא, &quot;'''מנין שהשתייה בכלל אכילה'''&quot;? רבי יונה שמע מן הכתוב, &quot;'''על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם'''&quot;. מה נן קיימין? הרי דם לכאורה זה משקה. אם בדם שקרש, &quot;'''דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה'''&quot;, משמע לכאורה שפטור על זה, אלא כי נן קיימין כמות שהוא, &quot;'''והתורה'''&quot; קראה אותו אכילה.

שואלת הגמרא, &quot;והתורה אכילה המחה את החלב הקפה את הדם ואכלו, אם יש בו כזית חייב&quot;. אז אולי מה שאומרת התורה &quot;לא תאכל דם&quot; מדבר במקרה כזה שהקפיא את הדם ואכלו? אם כן, מה נעשה עם הברייתא שהביא רבי יונה, שאומרת שדם קרוש אינו לא אוכל ולא משקה? אומרת הגמרא, &quot;'''מה עבד רבי יונה אינו אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה טומאת'''&quot; משקין. כן, הוא לא אוכל להיטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמא טומאת משקין.

חזר רבי יונה ושמע מן הדא, הוא מצא פסוק אחר. דכתיב לגבי מעשר שני, &quot;'''ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך'''&quot; בבקר ובצאן וביין ובשכר והאכלת. והרי שיכר זה משקה, אבל פה קראו אותו אכילה. ודאי אמרת &quot;מה נן קיימין&quot;? אם בנותן טעם יין בתבשיל, כלומר אם את היין הזה של מעשר שני הוא שם בתוך תבשיל ונתן בו טעם, ועשו את יין של מעשר שני אותו תבשיל, אלא מכאן שהתורה משתמשת בלשון אכילה גם לגבי שתייה.

&quot;'''רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילין כל הטפל לאכילה כאכילה'''&quot;. כלומר, זה מיני תבשילים שהיין משביחם ושם מותר את היין. היין לא הולך לאיבוד, גם משביח את המאכל. אז המותר את יין מעשר שני, לכן זה נקרא אכילה כי הוא אוכל אותה, את היין, תוך כדי האכילה של שאר הרכיבים. &quot;'''דכל הטפל לאכילה כאכילה'''&quot;, מהכיוון שהיין טפל לתבשיל עצמו אז זה נקרא אכילה.

&quot;'''רבי יוסי שמע לה מן: שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת'''&quot;. כלומר, אם אדם נשבע שלא יאכל והוא אכל ושתה, אז אינו חייב אלא אחת. מכאן ששתייה בכלל אכילה. אמרו לו לרבי יוסי, אמרין דבתרא, תגיד את הסיפא ותראו שיש קושיה בסברא הזאת. &quot;'''שבועה שלא אוכל ושלא אשתה'''&quot;. כלומר אם הוא נשבע על שני הדברים, שהוא גם לא יאכל וגם לא ישתה, ואכל ושתה חייב שתיים. עכשיו אם שתייה בכלל אכילה אז למה הוא חייב שתיים?

אומרת הגמרא, אין מכאן קושיה, שכשהוא אומר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה הרי נשבע שתי שבועות, אחת שלא יאכל ואחת שלא ישתה. &quot;'''אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר'''&quot; ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה, &quot;'''שמא אינו חייב שתים'''&quot;? אז גם כאן, כשהוא אומר שבועה שלא אוכל ושבועה שלא אשתה, אם הוא אכל ושתה חייב שתיים כי עבר על שתי השבועות.

&quot;'''רבי חנניה בשם רבי פינחס: שמע לה מן שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן לאכילה ושתה משקין שאינן לשתייה פטור'''&quot;. משמע מכאן ששבועה שלא אוכל, ושתה משקין שראויין לשתייה, היה חייב. הרי לא בשבועה שלא אוכל הוא עומד רק לגבי אכילה, אבל בסיפא, שתה משקין הראויין לשתייה - היה חייב. אז למה הוא חייב? מכאן ששתייה בכלל אכילה.

ואומרת הגמרא, ניחא במתניתן דגרסינן שבועה שלא אוכל. במקרה שרבנן דילן גורסין שבועה שלא אוכל ושלא אשתה, אין מכאן ראיה. כן, אצלנו במשנה גורסים רק שבועה שלא אוכל, אבל יש גרסאות אחרות שגורסות שבועה שלא אוכל ושלא אשתה. אז אין ראיה, כי בעצם הוא נשבע על שני הדברים.

&quot;'''רבי חיננא אכל בהעלם אינו חייב אלא אחת'''&quot;. אם הוא חייב רק אחת אז סימן ששניהם, אכילה ושתייה, בכלל אותו איסור. ביום כיפור אסור גם לאכול וגם לשתות, אבל מכאן הוא חייב רק אחת. כנראה ששניהם דין אחד, שניהם משום אותו איסור.

&quot;'''רבי אבא מרי שמע לה מן: לא אכלתי באוני אלא שתיתי'''&quot;. וכי צריך היה לומר &quot;לא אכלתי ולא שתיתי&quot;? פשיטא שגם לשתות אסור. אז למה כתבה התורה רק &quot;לא אכלתי&quot;? אלא ודאי ששתייה בכלל אכילה.

אומרת הגמרא, &quot;'''שבועה שלא אוכל ושתה ברם שבועה שלא שתה ואכל'''&quot; - &quot;'''שתייה בכלל אכילה אין אכילה בכלל שתייה'''&quot;. ברם אם אמר שבועה שלא ישתה והוא אכל, אז פטור, כיוון ששתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה.

דבעי מן הדא דכתיב, &quot;'''לא תוכל לאכל בשעריך'''&quot; - &quot;'''תירושך'''&quot; זה יין, &quot;'''יצהרך'''&quot; זו סיכה, &quot;'''והתורה קראה'''&quot; אכילה. &quot;'''ואינו מחוור'''&quot;. כלומר אין האיסור סיכה מן התורה, אלא רק אסמכתא. שאם תאמר מחוור הוא, אם תאמר שהאיסור סיכה במעשר שני מהתורה, אז ילקה עליו חוץ לחומה. &quot;'''אמר רבי יוסי בן חנינא אין לוקין חוץ לחומה אלא על שאינו מחוור'''&quot;. רואים מכאן שלא מדאורייתא.

&quot;'''כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג'''&quot; ובין שאינה של תענוג - מותר. ביום הכיפורים בין סיכה של תענוג ובין שאינה של תענוג - אסור. בתשעה באב שיחה, סיכה שהיא של תענוג אסור, שאינה של תענוג מותר.

רבי יוחנן, רבי אבא מרי, &quot;'''מנין שהוא מחוור'''&quot; בעשה? &quot;'''אמר רבי אלעזר בשם רבי סימיי: לא נתתי ממנו למת'''&quot;. מה נן קיימין? אם להביא לו ארון ותכריכין בכסף מעשר שני - פשיטא. הרי דבר שהוא אסור לחי - לחי הוא אסור, קל שכן למת. אלא איזה דבר שהוא מותר לחי והוא אסור למת - &quot;'''הוי אומר'''&quot; סיכה.

&quot;'''אזהרה למלאכת היום'''&quot; - מן אין? שנאמר &quot;'''כל מלאכה לא תעשו'''&quot;. &quot;'''עונש'''&quot; - מן אין? שנאמר &quot;'''והאבדתי את הנפש ההיא'''&quot;. &quot;'''לעינוי היום'''&quot; - מן אין? תלמוד לומר &quot;'''כי כל הנפש אשר לא'''&quot; תעונה &quot;'''ונכרתה הנפש ההיא'''&quot;. &quot;'''אזהרה למלאכת הלילה - לית כאן'''&quot;. כלומר אזהרה ועונש לעינוי הלילה - לית כתיב. כלומר אפילו ליום לא כתוב אזהרה לעינוי במפורש.

&quot;'''רבי שמעון בן לקיש בעי, מה הוה ליה למימר ביה? לא תעונה'''&quot; - מה אתה רוצה שיכתוב, &quot;לא תעונה&quot; משמע אכול. &quot;'''אלא לא תאכל'''&quot;. הרי &quot;'''כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת'''&quot;.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_מ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=195|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=121|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;79&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; שאמרתי לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שנאמר}} ([[דברים כד ח|דברים כי תצא כד ח]]) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר צויתם}}. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הייתי למד מן העינוי: מה אם העינוי הקל חייבין כרת, מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת? הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שכבר נאמר אזהרה במלאכה אם אינו ענין למלאכה תנהו ענין לעינוי}} מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירה}}: הדא אמרה: למידין גזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין משיבים, שהרי יכל לפרוך מה למלאכה שנוהגת בשבת ויום טוב}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}}: ולא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} היא {{ירו&quot;מ-ביאור|שסתם משנה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אליבא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}}} ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אמר למדין מגזירה שוה אף על פי שאינה מופנה.

תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר נאמר ([[ויקרא כג כח|ויקרא אמור כג כח כט]]) בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה, אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה.

עד כדון כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דיליף גזירה שווה אף שאינו מופנה כלל}} כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין לנו לחייב בלילה}} תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]])והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעשור לחדש תענו את נפשותכם כל מלאכה לא תעשו}} הקיש מלאכה לעינוי מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזהרים עליה}} אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזהרים עליו אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ח_כט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_כט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_כט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן בשם רבי אבהו שהכוסס והמגמא לוקין ומשלמין קרן בלא חומש, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;האוכל כלאי הכרם לוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הכוסס חיטי תרומה לוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגמא}} חומץ של תרומה לוקה. {{ירו&quot;מ-הוסר|המגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגמא}} חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם של}} תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר אומר אני {{שוליים|ח_ל}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_ל&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_ל|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמודים חכמים לרבי, שהחומץ אחר טיבולו מיישב את הנפש ונחשב כאוכל, וכך פסק הרמב״ם&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שהוא משלם קרן וחומש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: מודין חכמים ל{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|במגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במגמא}} חומץ של תרומה {{ירו&quot;מ-הוסר|לאחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} טיב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} משלם קרן וחומש שהחומץ אחר טיבולו {{ירו&quot;מ-הוסר|משיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיישב}} את הנפש.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חונה}} פתר מתניתא {{שוליים|ח_לא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יוחנן: קודם שנה-שנתיים לגיל החינוך מחנכים לשעות (מוסיפים ומאחרים סעודתם), ומגיל החינוך ואילך משלימים כל היום, כדעת רמב״ם (הלכות שביתת עשור פ״ב ה״י-יא) ושו״ע (או״ח תרטז,ב).&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין {{ירו&quot;מ-ביאור|לצום שעות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשעות ו}}קודם לשנה קודם לשתים משלימין

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מ עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
&quot;'''אמר רב הושעיה: השמר פן תעונה'''&quot; - אם תכתוב כך, יש כאן שלוש אזהרות, &quot;השמר... פן...&quot; וכל אחד מהם לאו. &quot;'''אמר רבי חונה: השמר באותה האמירה שאמרתי לך'''&quot; - כמו שאמרנו לגבי צרעת - &quot;'''השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות'''&quot; וגו'.

&quot;'''תני רבי חייה: לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך'''&quot;, שהייתי למד מן העינוי בקל וחומר: &quot;'''מה אם העינוי הקל חייבין כרת, מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת'''&quot;? &quot;'''הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו'''&quot;. כלומר התורה כתבה את העונש למרות שלא היה צריך, כדי שיהיה כאילו שיש אזהרה עליו. וכיוון שכן נאמרה אזהרה במלאכה, &quot;'''מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו'''&quot;, כאילו שכתוב אזהרה בעינוי.

&quot;'''אמר רבי זעירה: הדא אמרה: למידין גזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד'''&quot; ואין משיבים. כלומר יש רק אחד מהם מופנה, ואין משיבים כי בעצם אין לנו מה לשאול, שהרי יכול לפרוך: מה למלאכה שנוהגת בשבת ויום טוב, ואילו עינוי לא קיים בהם.

&quot;'''אמר רבי יודן: ולא דרבי עקיבה היא'''&quot; - הרי סתם משנה כרבי מאיר אליבא דרבי עקיבא, ולא כרבי עקיבה. &quot;'''דרבי עקיבה אמר למדין מגזירה שוה אף על פי שאינה מופנה'''&quot;. אבל כרבי ישמעאל מן הלה לחייב בלילה.

&quot;'''תני רבי אלעזר בן יעקב אומר: נאמר בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי. מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה, אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה'''&quot;. למרות שלא כתוב במפורש, כאילו שכתוב.

&quot;'''עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל: והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי'''&quot; - &quot;'''הקיש מלאכה לעינוי, מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת'''&quot;, ומוזהרים עליו כאילו שכתוב עליו אזהרה.

&quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: האוכל כלאי הכרם לוקה'''&quot;. &quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: הכוסס חיטי תרומה לוקה'''&quot;. כלומר, למרות שזה על ידי אכילה שאינה כדרכה, בכל זאת לוקה על זה. &quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: חומץ של תרומה לוקה'''&quot;. &quot;'''חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש'''&quot;, כי בעצם אין פה הנאה. &quot;'''הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש'''&quot; כי זאת דרך האכילה.

&quot;'''רבי אומר: אומר אני שהוא משלם קרן וחומש'''&quot;. &quot;'''רבי ירמיה בשם רבי אימי: מודין חכמים לרבי חומץ של תרומה'''&quot; - &quot;'''טיב לו משלם קרן וחומש שהחומץ אחר טיבולו את הנפש'''&quot;. כי אחרי שטובלים בחומץ, החומץ משיב את הנפש, לכן זה ראוי לשתייה ולכן משלם את החומש.

&quot;'''תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתיים בשביל שיהיו רגילים במצוות. &quot;'''רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; ולא מחנכין אותן כלל, &quot;'''קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין'''&quot; לשעות. ככה סובר רב חונה, כי הוא סובר שעד גיל המצוות הם לא צריכים לשמור מלא, וגם החינוך שנה-שנתיים קודם זה רק לשעות.

&quot;'''רבי יוחנן פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; אבל מחנכין אותן לשעות, &quot;'''קודם לשנה קודם לשתים משלימין'''&quot; עד כאן, כמו זמן שמחנכים אותם לשעות.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מ א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מ ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא מא.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא מא&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=197|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=122|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;80&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; עד איכן {{ירו&quot;מ-ביאור|מאיזה גיל מחנכים לשעות ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: כבן תשע וכבן עשר.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ד|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_לב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שתחילה מאכילים אותה ברוטב או במעט מגוף האיסור, ורק אם לא שככה תאוותה נותנים לה מגוף האיסור עצמו, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנו רבנן עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר מאכילין אותה עד שתשוב נפשה}} בתחילה תוחבה ברוטב, אם שבה נפשה הרי יפה, ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור. שתי עוברות באו לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} שלח לגבון תרין תלמידים אמר לון: אזלון ואמרון לון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכו תגידו לה}} צומא רבה הוא אמרין לקדמייא ושדך {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו לראשונה ונרגע}} וקרוי עלוי {{הפ|תהילים|כב|יא}} מבטן אמי אלי אתה אמרין לתיניינא ולא שדך {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו לשניה ולא נרגע}} וקרון עלוי {{הפ|תהילים|נח|ד}} זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי}} {{שוליים|ח_לג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שהמסקנה היא ששומעים לחולה גם כשהרופא חולק, שנאמר ״לב יודע מרת נפשו״, וכן נפסק ברמב״ם ובשולחן ערוך&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא. רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק מה הדין אם}} {{שוליים|ח_לד}}חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת {{ירו&quot;מ-ביאור|וקל וחומר שדוחה יום כיפור}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ה|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_לה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי מתיא בן חרש, שכל ספק נפשות דוחה איסורין, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע שמאכילין אפילו דברים טמאים ואף חצר הכבד של כלב שוטה משום פיקוח נפש&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מתיה בן חרש}} מתיר ועוד אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מתיה בן חרש}}: החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות {{שוליים|ח_לו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שספק נפשות דוחה שבת, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע לחלל שבת על ספק פיקוח נפש, שהתורה חסה על נפשות ישראל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שכל ספק נפשות דוחה את השבת {{שוליים|ח_לז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי שמפקחים בכל ספק (ספק שם, ספק חי, ואף ספק נכרי), שנפש אחת אינה נדחית מפני חשש איסור שבת, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל — מפקחין עליו. מצאוהו חי מפקחין עליו, ואם מת יניחוהו.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו}} מניין שמאכילין אותו דבילה וצימוקין של תרומה {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו יש להם אוכל אחר של חולין כיוון שאלו משיבים את הנפש}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א ל יב]]) ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותחי רוחו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהם משיבים נפש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בנב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שסובר שאכל את כל שנים עשר כיכרות לחם הפנים שכל אחד שני עשרונים}} ברעבון אכלן. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שמצא לפניו}} וקרון עלוי {{הפ|קהלת|ז|יב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קוהלת ז }}החכמה תחיה בעליה.

תני {{שוליים|ח_לח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אבא שמאכילים מתרומה לפני נבילה משום שתרומה בזמן הזה מדרבנן ואיסורה קל מנבילה שהיא בלא תעשה מדאורייתא, וכן נפסק ברמב״ם ובשו״ע או״ח סימן תריח סעיף ט.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מאכילין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|את הכל }}בקל {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקל תחילה}} נבילה ותרומה מאכילין אותו מתרומה. טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית. חלה וערלה צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|יש ספק מה קל יותר}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: קשיתה קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|סבר תרומה בזמן הזה מדרבנן}} כמאן דאמר {{שוליים|ח_לט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_לט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_לט|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי מתיא בן חרש שמתיר, שכן פיקוח נפש דוחה איסורי אכילה, וכן פסק הרמב״ם.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מאיליהן קיבלו עליהן את

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מא עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף מ&quot;א. מתחילים המשנה פרק ח' הלכה א'. תאמר לי המשנה: '''עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי'''. ואתה בא ללמוד במשנה, &quot;עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה&quot;. אז אתם-- מתחילה '''תוחבה ברוטב, אם שבה נפשה הרי יפה, ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור'''. כלומר, מתחילים מהקל לקל ולאחר מכן ל-- לייסור עצמו.

'''שתי עוברות באו לפני רבי טרפון. שלח לגבון תרין תלמידים''', שלח אליהם שני תלמידים. '''אמר לון: אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא'''. תגידו להם שזה יום כיפור. '''אמרין לקדמייא ושדך וקרוי עלוי מבטן אמי אלי אתה'''. תאמרו לה שהראשונה נרגע התינוק וקוראים עליה &quot;מבטן אמי אלי אתה&quot;. '''אמרין לתיניינא ולא שדך וקרון עלוי זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב'''. תאמרו לה שהשנייה לא נרגע, וקוראים עליה &quot;זורו רשעים מרחם&quot;.

תנן, חולה מאכילים אותו על פי בקיאים, ואם אין שם בקיאים מאכילים אותו על פי עצמו עד שיאמר די. אתם רואה? '''חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא. רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה'''. '''לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע''', יש מקום להסתפק. אם החולה אומר יכול אני והרופא אומר איני יודע, במקרה כזה יש מקום להסתפק. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת'''. אז גם מאכילים אותו ביום כיפור גם כן.

פרק ח' הלכה ה', עומדת המשנה: '''מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו'''. כן, בכבד שמה יש את כל החיידקים המתים, אז שמה אם מאכילים אותו זה בעצם מביא את המחלה בצורה חריפה יותר, אולי הגוף שלו יכול להתגבר. '''רבי מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר רבי מתיה בן חרש: החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות שכל ספק נפשות דוחה את השבת'''.

'''מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל — מפקחין עליו'''. כלומר, מותר לחלל את השבת ולפקח את הגל. '''מצאוהו חי מפקחין עליו'''. כלומר, אם מצאו אותו וראו שהוא חי, ממשיכים להוציא את כולו, '''ואם מת יניחוהו'''.

כלומר, תנן. '''מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו'''. מניין שמאכילים אותו? נבלה וצימוקין של תרומה. מנין אתה? דכתיב '''ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים'''. כן, מותר-- מכאן שזה דברים שמשביעים את הנפש.

רבי חונה אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד בנוב, כן, הוא סובר שהוא אכל את כל השתיים עשר כיכרים של לחם הפנים, כן, בכל אחד היה שני עשרונים, אז בהתחלה עשרים וארבעה עשרונות. '''ברעבון אכלן''', כן, הוא היה אחזו בולמוס, אכל את כולם. בכל אופן הוא אכל, כן, לחם הפנים. '''רבי יוחנן מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי'''כלומר הגיע לבולמוס ואכל מה שנמצא לפניו, '''וקרון עלוי החכמה תחיה בעליה'''. הוא ידע שזה מה שמשביע נפש, ככה הוא ניצל.

ואתם מתני, '''מאכילין אותו בקל נבילה ותרומה'''. מה מאכילים? '''מאכילין אותו מתרומה. טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית. חלה וערלה צריכה''', כלומר בזה יש להסתפק.

אמר רבי יוסה: קשיתה קומי רבי אבא, '''תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין''', מאכילים אותו תרומה? ואתה מה? הוא סובר שתרומה בזמן הזה זה רק דרבנן, '''כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות'''. כלומר, בימי עזרא לא חזרו המעשרות, אלא קיבלו את המעשרות מאליהן כי לא היה פה רוב ישראל, ממילא זה רק דרבנן.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_מא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=200|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;81&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי עזרא תנן: מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מתיה בן חרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר אלו הן}} סימני כלב {{ירו&quot;מ-הוסר|ושוטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}}: פיו {{ירו&quot;מ-הוסר|פתוחה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פתוח}}, רירו יורד, אזניו סרוחות, זנבו נתון בין שתי יריכותיו, מהלך לצדדין, והכלבין נובחין בו. ויש אומרים אף הוא נובח ואין קולו נשמע. מה עיסקיה דהדין כלב שוטה {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר רוח חזזית {{ירו&quot;מ-ביאור|רעה}} עולה עליו וחורנה אמר אשה עושה כשפים ובודקת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנסה}} בו. גרמני עבדיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן נשייא}} נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו. אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה, שעקצו חוורבר וחיה, שבעטתו פרדה וחיה, ובלבד פרדה לבנה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שכל ספק נפשות דוחה את השבת}} מניין שספק נפשות דוחה את השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות לא יג|שמות כי תשא לא יג]]) אך את שבתתי תשמרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך}} מיעוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|למעט בשעת פיקוח נפש}}. אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} אמרה תורה חלל עליו שבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} והוא יושב ומשמר שבתות הרבה {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא לחלל שבת על מנת להציל לשעה שלא יזכה לקיים אפילו שבת אחת}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} ו{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי חייא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וישראל אחד דר בתוכו {{ירו&quot;מ-הוסר|ונפלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ונפלה}} בו {{ירו&quot;מ-הוסר|משפולת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפולת}} {{שוליים|ח_מ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כדעה שמפקחין עד חוטמו, שהחיות ניכרת בנשימת האף, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מפקחין עליו בשביל ישראל של שם.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו}} עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפקחין}} תרין אמורין חד אמר {{שוליים|ח_מא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מא|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כמאן דאמר עד חוטמו, שהחשש הוא שמא נשמט ונטבע לגמרי, וכן פסק הרמב״ם והשו״ע דמצילים כל שראשו למעלה מן המים כשהוא זקוף&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו. מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה עומד}} ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|רבון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רכין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכופף או הפוך}}.

תני {{שוליים|ח_מב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מב|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שהזריז משובח והנשאל מגונה והשואל שופך דמים, וכך פסקו הרמב״ם והשו״ע להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל הרי זה שופך דמים. תני {{שוליים|ח_מג}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מג&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מג|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כהלכה זו שבישראל עצמם מכבים דליקה מפני סכנת נפשות, ולא כיוסי בן סמאי שהחמיר על עצמו ולא הניח לכבות; חכמים גינו את מעשהו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;כל דבר שהוא של סכנה אין אומר יעשו דברים בעובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} ובקטנים אלא אפילו בגדולים בישראל. מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין, וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן. אמר: הניחו לגבאי שיגבה את חובו. מיד קשר עליו הענן וכיבהו. ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע, ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר. אמרו חכמים: לא היה צריך לעשות כן. חד נפתיי {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה גוי}} הוה מגיריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שכן}} ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נופלת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נפלת}} דליקתא במגירותיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה ולא שבקיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך אותו נפתי ורצה לכבות את האש ולא הניחו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} אמר לו: בגדך מדלי {{ירו&quot;מ-ביאור|אתה מוכן לקבל על המזל שלך אחריות לרכוש שלי}} אמר לו: אין ואישתיזב {{ירו&quot;מ-ביאור|וניצלה}} כולה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן דכפר אמי}} פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|פרס מעילו על הגדיש והאש ברחה ממנו}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ו|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
חטאת ואשם ודאי מכפרין {{שוליים|ח_מד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם (הל' תשובה א,ג-ד) פסק שהתשובה מכפרת מיד על עשה ולא תעשה קלות, ועל חמורות ועל כריתות ומיתות בית דין היא תולה עד שיבוא יוה״כ ויכפר&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עבירות הקלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תמן תנינן {{שוליים|ח_מה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מה|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי; הרמב״ם פסק שהשעיר הנעשה בפנים עם יום הכיפורים מכפרים על זדון טומאת מקדש וקדשיו, בהתאם לדרשת הכתוב ״וכפר על הקדש״&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר {{שוליים|ח_מו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי יודה בירושלמי; הרמב״ם פסק כדבריו שכפרת יום הכיפורים ושעיר המשתלח מכפרים על כל העבירות בין קלות בין חמורות בין שנתוודע בהן בין לא נתוודע, בתנאי שעשה תשובה, ובכך יישב את הכפילות במשנה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ועל שאר עבירות שבתורה, קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|למה הכפילות}} לא היא קלות עשה ולא תעשה לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}כיני מתני' {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן {{ירו&quot;מ-הוסר|החמורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השגגות}} בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אלו הן הקלות — עשה ולא תעשה, אלו הן החמורות — כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מא עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
תנן, מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו, רבי מתיה בן חרש מתיר. ואתה אומר, מה הם '''סימני כלב'''? זה '''פיו, רירו יורד, אזניו סרוחות, זנבו נתון בין שתי יריכותיו, מהלך לצדדין, והכלבין נובחין בו. ויש אומרים אף הוא נובח ואין קולו נשמע'''.

עכשיו '''מה עיסקיה דהדין כלב שוטה'''? כלומר מה גרם לו להיות כלב שוטה? רב ושמואל, חד אמר '''רוח חזזית עולה עליו''', כלומר רוח רעה עולה עליו, וחורנה אמר '''אשה עושה כשפים ובודקת בו'''.

'''גרמני עבדיה דרבי יודן נשייא, נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו'''. כן, רוצה להגיד שמזה רואים שבעצם זה לא עוזר. '''אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה, שעקצו חוורבר וחיה, שבעטתו פרדה וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כן, הגמרא בבבלי אומרת שהכוונה לא שהוא לא יחיה, אלא הכוונה שהמכה תבריא.

תנן, שכל ספק נפשות דוחה את השבת. מנין שספק נפשות דוחה את השבת? אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן שנאמר '''אך את שבתתי תשמרו''' - אך זה מיעוט, למעט בשעת פיקוח נפש. אית דבעי מימר: '''אמרה תורה חלל עליו שבת והוא יושב ומשמר שבתות הרבה'''. מותר לך לחלל עליו שבת אחת כדי שישמור הרבה שבתות. אז לפי זה דווקא אם הוא, כן, דווקא אם הוא אחרי זה יבריא. אבל אם זה רק להציל אותו שעה אחת, כן, אז לא. אבל לפי הקודם אז מאכילים.

תנן, ספק נכרי, ספק ישראל מפקחים עליו את הגל. רבי זעירא ורבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן: '''מבוי שכולו עובדי כוכבים וישראל אחד דר בתוכו בו מפקחין עליו בשביל ישראל של שם'''. כן? כיוון שזה קבוע.

תנן, מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו. '''עד איכן''' מפקחים, כלומר עד איפה בודקים לראות אם הוא חי? על זה '''תרין אמורין, חד אמר עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו'''. '''מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים''', כלומר אם הוא היה עומד. '''ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה''', אם הוא כפוף או הפוך, אז על הטבור אפשר לראות אם יש לו דופק.

תני, '''הזריז משובח והנשאל מגונה'''. כן? אם אדם, רב ששואלים אותו, סימן שהוא לא העביר מספיק טוב את העניין הזה בציבור, אז לכן זה מגונה. '''והשואל הרי זה שופך דמים'''. כן, גם ההולך לשאול האם מותר לחלל שבת או לא, הרי הוא שופך דמים.

תני, '''כל דבר שהוא של סכנה אין אומר יעשו דברים בעובדי כוכבים ובקטנים אלא אפילו בגדולים בישראל'''. כן.

'''מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין, וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן. אמר: הניחו לגבאי שיגבה את חובו. מיד קשר עליו הענן וכיבהו. ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע, ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר'''. '''אמרו חכמים: לא היה צריך לעשות כן'''. לא היה צריך לעצור את הגויים מלכבות.

'''חד נפתיי הוה מגיריה דרבי יונה'''. היה גוי שכן של רבי יונה. '''דליקתא במגירותיה דרבי יונה'''. במחסן של רבי יונה נפלה דליקה. '''אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה''', הגוי הזה רצה לכבות, '''ולא שבקיה רבי יונה'''. '''אמר לו: בגדך מדלי'''. כלומר הנכסים שלי יהיו תלויים במזל שלך, תצילני? '''אמר לו: אין ואישתיזב כולה'''. וניצל הכל.

'''רבי יודן דכפר אמי פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מיניה'''. כן? היה שריפה בגדיש. הוא שם את המעיל שלו על הגדיש והאש הסתלקה.

פרק ח' משנה ואומרת: '''חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עבירות הקלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר'''.

ואת אמרת מן תנינן, '''ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר. ועל שאר עבירות שבתורה, קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר'''.

ואתה אומר לי, חביבי, יש פה כפילות. '''לא היא קלות עשה ולא תעשה, לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין'''. אז למה הכפילות הזאת?

אמר רבי יודה, כיני מתני' - '''הקלות והחמורות''', ככה צריך לקרוא את זה, '''אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אלו הן הקלות — עשה ולא תעשה, אלו הן החמורות — כריתות ומיתות בית דין'''.

'''כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות''' בדבר שיש בו חיוב קורבן. כן, כלומר שיש בו ידיעה בתחילה, רק כרגע אין בו ידיעה בסוף. אז הוא תולה עד שתהיה ידיעה בסוף. אז גם השעיר המשתלח תולה עד שיוודע לו ואז יביא קורבן.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מא א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מא ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_מב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [[File:ירושלמי מאיר יומא כב.ogg|thumb|class=noprint|&lt;span class=&quot;noprint&quot;&gt;ירושלמי מאיר יומא כב&lt;/span&gt;]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=203|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=126|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;82&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; בדבר שיש בו חיוב קרבן {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו ידיעה בתחילה ואין בו ידיעה בסוף, ולכשיוודע לו יביא קרבן}} אף שעיר המשתלח מכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|תולה עד שיודע לו ויביא קרבן}}. ניחא לא הודע {{ירו&quot;מ-ביאור|שיתלה עד שיביא קרבן}} הודע {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי חייב להביא קרבן}} לא כן תנינן {{שוליים|ח_מז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כסוגיית הירושלמי; הרמב״ם (הלכות שגגות פ״ג ה״ט) פסק שיוה״כ מכפר על הספק ופוטר מאשם תלוי, מה שאין כן בחטאות ואשמות ודאין שהחיוב בהם קיים וגמור&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטורין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שעל הספקות שחיב עליהן אשם תלוי}} בין שנתוודע לו בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בספקן}} בין שלא נתוודע לו בהן {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה ואפי לא נתוודע לו בהן יהכ מכפר }}תמן תנינן: על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובהם האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים}} ולא כבר כיפר יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא הודע ולמה מביא אשם תלוי אמר}} {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי שמעון ברבי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי סוכייה}} {{שוליים|ח_מח}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מח&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מח|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שהעובר על עשה, יום הכיפורים מכפר אף בלא תשובה, ועל לא תעשה - צריך תשובה, כדברי שמואל בר אבא בשם רבי זעירא; כך פסקו הרמב״ם והשו״ע.&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; במורד ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר איני רוצה שיום הכיפורים יכפר לי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה שאפילו לא נתוודע לו בהן יום הכיפורים מכפר עבר על}} עשה אף על פי שלא עשה תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום הכיפורים מכפר עבר על}} לא תעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}}: והוא שעשה תשובה.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ז|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_מט}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_מט&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_מט|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כירושלמי - הרמב״ם פסק שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, והאומר אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר, משום שהתשובה והכפרה נועדו למי שחוזר בו בתמימות ולא למי שסומך על כך מראש כדי לחטוא&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר {{שוליים|ח_נ}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נ&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נ|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי אלעזר בן עזריה כלשונו, וכן פסקו הרמב״ם (הלכות תשובה פ״ב ה״ט) והשו״ע (או״ח סימן תר״ו ס״א), שאין יוה״כ מכפר על חטא שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו וישיב לו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]])מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' {{הפ|יחזקאל|לו|כה}} וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר {{הפ|ירמיה|יז|יג}} מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; האומר אין עולה מכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אין עולה מכפרת עלי — מכפרת היא. אי איפשי שתכפר לי — אינה מכפרת לו על כרחו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האומר}} אין יום הכיפורים מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכפרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אי איפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כורחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה בריה דרבי הילל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה יום הכיפורים מכפר בעל כרחו}} לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך {{ירו&quot;מ-ביאור|אין בכוחו של אדם לאמר למלך אל תמלוך}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|והעולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|העולה}} מכפרת על הרהור הלב מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|יחזקאל|כ|לב}} והעלה {{ירו&quot;מ-ביאור|באה לכפר}} על רוחכם היו לא תהיה וכן איוב אומר {{הפ|איוב|א|ה}} והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אמר אולי חטאו בלבם}} הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב.

{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זבידא}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מקשי מיסבור סבר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אשיין}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רב יונה}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}{{ירו&quot;מ-הוסר|מודה ר שאין}} יום הכיפורים מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בתשוב הא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשובה וכן}} מיתה מכפרת בלא תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני יום מיתה כיום תשובה {{ירו&quot;מ-ביאור|כיום הכיפורים}} מאן תנינתה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנה אותה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} הווי הדא היא דתנינן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה דלא כ{{תנא-ירו&quot;מ|רבי}}.

שאל {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מתיה בן חרש}} את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} בישיבה אמר לו: שמעת {{שוליים|ח_נא}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נא&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נא|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כרבי ישמעאל בן אלישע שמנה ד' חלוקי כפרה (עשה, לא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, חילול השם), וכן פסק הרמב״ם בהלכות תשובה פרק א הלכה ד, כלשון הירושלמי ובניית סדר החלוקות ממנו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;ד' חלוקי כפרה שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} דורש אמר לו: ג' הם חוץ מן התשובה {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך תשובה עם כל אחד מהם}} כתוב אחד אומר {{הפ|ירמיה|ג|כב}} שובו בנים שובבים וכתוב {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אומר ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה יכפר עליכם וכתוב אחר אומר {{הפ|תהילים|פט|לג}} ופקדתי בשבט פשעם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}וכתוב אחר אומר {{הפ|ישעיה|כב|יד}} אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. הא כיצד עבר על מצוות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבים העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-a&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מב עמוד א'''{{ש}}&lt;/span&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף מ&quot;ב. בתחילת הגמרא הבאנו ברייתא שאומרת ש&quot;שאר עבירות שבתורה קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודה ולא הודה&quot; וכולי - שעיר משתלח מכפר. אז זה לכאורה קשה, כן? '''ניחא לא הודע''', כי אנחנו מבינים שהשעיר המשתלח מכפר על אם לא הייתה ידיעה, אבל אם היה הודה, הרי אם נודע לו אז הוא חייב להביא חטאת או אשם. '''לא כן תנינן חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטורין'''. אז פה מדובר שהוא חייב חטאת ואשם, אז לכאורה היה צריך להיות חייב. אז למה אתה אומר שהשעיר המשתלח פוטר אותם? ואתה אומר, אמר רבי בון בר חייה, מדובר על הספקות שעליהם הוא חייב אשם תלוי. '''בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן''' - יום הכיפורים, השעיר המשתלח מכפר. ואתה אומר, תא מה תנינן, '''על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי'''. ומשמע כמו המשנה שם מביאה מסכת קידושין מביאה רשימה ארוכה של כל הדברים שחייבים עליהם, כמו שאמרנו, כרת וחטאת ושגגה ועל לא הודע שלהן אשם תלוי. וביניהם מופיע האוכל ושותה מלח ביום הכיפורים.

שואלת הגמרא, לכאורה למה שיחייב אשם תלוי? כן, אם הוא אכל ולא נודע לו, או שם מלח ביום הכיפורים או אכל ביום הכיפורים ולא נודע לו, הרי אמרנו שיום הכיפורים מכפר. אז למה אתה אומר שהוא צריך להביא על זה אשם תלוי? אמר רבי שמעון ברבי בשם רבי לוי, סוכייה, מדובר ב'''מורד ביום הכיפורים'''. כלומר, אדם שאומר אני לא רוצה שיום הכיפורים יכפר לי, כן? בזה מדובר. שואלת הגמרא, ולמה הוא לא אמר בשלא נתוודע לו בהם? כי הוא יכול להגיד שמדובר שלא נודע לו, כן? כלומר יום הכיפורים מכפר על מה שנודע וזה לא נודע לו. למה אתה אומר לו אפילו לא נתוודע לו ביניהם יום הכיפורים מכפר. אומר לו כיוון שלפי המשמעות של הברייתא אז רואים שגם אם הוא לא נודע לו, לפי יום הכיפורים, יום הכיפורים מכפר.

אומרת המשנה, אומרת הגמרא, '''עשה אף על פי שלא עשה תשובה''', יום הכיפורים מכפר. '''לא תעשה''' - אמר שמואל בשם רבי זעירא: '''והוא שעשה תשובה'''. כן, הוא אמר על עשה יום הכיפורים מכפר אפילו בלי תשובה, ועל לא תעשה צריך תשובה.

עוברת המשנה למקום אחר. אומר כתוב: '''האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה'''. '''אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר'''. '''עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו'''. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, כתוב '''מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'''. '''עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו'''. אמר רבי עקיבה: '''אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם''' - אביכם שבשמים, שנאמר '''וזרקתי עליכם מים טהורים''' וגו'. ואומר '''מקוה ישראל ה''''. מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

ואומרת הגמרא, האומר '''אין עולה מכפרת''' - '''אין עולה מכפרת עלי''' - מכפרת היא. אבל אם הוא אומר '''אי איפשי שתכפר לי''', אני לא רוצה שתכפר לי, אינה מכפרת לו על כרחו. '''אין יום הכיפורים מכפר''' - מכפר הוא לו. כן, אם הוא אומר '''אי איפשי שיכפר לי''', אני לא רוצה שיום הכיפורים יכפר לי, אז זה מכפר לו על כורחו. כלומר בניגוד לקורבן, שם אם הוא אומר אני לא רוצה שזה יכפר לי אז זה לא מכפר. אבל ביום הכיפורים אפילו אם הוא אומר אינו רוצה זה מכפר לו על כורחו. למה? כיוון שיום הכיפורים מכפר אף על שאינם שווים. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל, למה יום הכיפורים מכפר בעל כורחו? ואתה אומר למה? פשוט כי '''לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך'''. כן, האדם הזה לא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא אתה לא מלך. הקדוש ברוך הוא מלך העולם והקדוש ברוך הוא החליט שיום הכיפורים מכפר, אז יום הכיפורים מכפר ואותו אדם לא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא מה לעשות.

'''מכפרת על הרהור הלב'''. מאי טעמא? שנאמר '''והעלה על רוחכם היו לא תהיה'''. העולה מלשון עולה, כאילו בא לכפר על מה שיש ברוחכם. וכן איוב אומר '''והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם''', כי אמר אולי חטאו בליבם. הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב.

רבי אומר '''על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה'''. '''אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו'''. אמר רבי זבידא, רבי יסא מקשי: מי סבור רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה? רבי אשיין, רב יונה - מה הוא אמר? הוא אמר שמה שחוץ מפורק עול ומפר ברית, שם צריך תשובה, מה שאינו כן שאר דברים לא צריך תשובה. רבי אשיין, רב יונה ורבי אבא ורבי חייה אמרו בשם רבי יוחנן, בדברי רבי - יום הכיפורים מכפר בלא תשובה, וכן מיתה מכפרת בלא תשובה. דתני '''יום מיתה כיום תשובה'''. מאן תנינתה? רבי. הווי הדא היא דתנינן '''מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה''' - דלא כרבי. כלומר המשנה שאומרת שמיתה ויום הכיפורים מכפרים עם התשובה, זה כנראה לא כדעת רבי.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

&lt;span id=&quot;דף_מב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|יומא|מב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=206|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=128|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;83&lt;/span&gt;&lt;/div&gt; העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אבל מי {{ירו&quot;מ-הוסר|שנתחללו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתחלל}} בו שם שמים אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא בייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש, והייסורין מכפרין שליש, והמיתה ממרקת בייסורין. עליו הכתוב אומר: אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. הא למדנו שהמיתה ממרקת.

אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{שוליים|ח_נב}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נב&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נב|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי חנניה, שהיום מכפר רק בסופו, שכן הברייתא (חומר בשעיר...) מסייעת לו, ורמב״ם (הל' תשובה א,ב-ג) פסק שהיום מכפר לשבים בלבד ורק בסיומו, כדעת רבי חנניה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt;שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר היום מכפר כיצד הוא מכפר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} אמר כל שהוא {{ירו&quot;מ-ביאור|כל רגע שבו מכפר על העבר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} אומר בסוף. מה מפקא מביניהון מת {{ירו&quot;מ-הוסר|מרד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתחילת יום הכיפורים}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}} כבר כיפר על דעתיה ד{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} לא כיפר. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זירא}}: מתניתא מסייעא ל{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנניה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}} חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חומר ביום הכיפורים}} שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}}: איתתבת קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} ואמר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהיה בדעתם להביא שעיר אין יום הכיפורים מכפר בלי שעיר}} ולא הביאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן מכפר רק בסופו}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד {{ירו&quot;מ-ביאור|ויודע שלבסוף לא יביאו}} ויכפר מיד {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר בשאלה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|שמואל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|א מר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ההן דחטא על חבריה {{שוליים|ח_נג}}צריך מימר ליה סרחית עלך {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך לאמר לו חטאתי לך}} ואין קבליה הא טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מחל לו הרי טוב}} ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|יביא אנשים ויפיס אותו בפניהם}} הדא היא דכתיב {{הפ|איוב|לג|כז}} ישר על אנשים — יעשה שורה של אנשים ויאמר: חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. אם עשה כן, עליו הכתוב אומר: {{הפ|איוב|לג|כח}} פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה {{שוליים|ח_נד}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נד&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נד|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כברייתא בירושלמי שאין צריך להתוודות שוב, ואם עשה כן הרי זה כ״כלב שב על קיאו״; הרמב״ם והשו״ע פסקו כן להלכה&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; {{ירו&quot;מ-הוסר|מית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואםמת}} צריך מפייסתיה על קיברתיה ומימר {{ירו&quot;מ-הוסר|סרחיתע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סרחית}} עלך {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאתי לך}}.

תני עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אין צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא אם עשה כן עליו הכתוב אומר {{הפ|משלי|כו|יא}} ככלב שב על ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}או כסיל שונה באולתו. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{שוליים|ח_נה}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נה&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נה|&lt;span title=&quot;מחלוקת שנפסקה · הכרעה: נפסק כרבי אליעזר בן הורקנוס, שלעולם יהיו דברי הוידוי כאילו חטא לפניו תמיד ולא יראה עצמו כמי שנמחל לו, כדי שלא ישוב לכסלו&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; הרי זהזריז {{ירו&quot;מ-הוסר|זריז }}ונשכר מאי טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|תהילים|נא|ה}} וחטאתי נגדי תמיד. מה מקיים {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} טעמא דרבנן ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו בשונה באותה העבירה. מה מקיימין רבנן טעמא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} וחטאתי נגדי תמיד שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|כשעשאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעשאן}} ונמחל לו.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנו רבנן}} מצות הוידוי {{שוליים|ח_נו}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נו&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נו|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק כלשון הירושלמי, כרמב״ם (הלכות תשובה ב,ז) והשו״ע (או״ח תרז,א) שיתוודה קודם שיאכל וישתה שמא תיטרף דעתו בסעודה, ואף על פי כן חוזר ומתוודה בכל תפילה - ערבית, שחרית, מוסף ומנחה - שמא אירע דבר קלקלה בסעודה או בתפילות הקודמות&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; ערב יום הכיפוריםעם {{ירו&quot;מ-הוסר|עם }}חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא תטרף דעתו בסעודה}} אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתודה קודם שאכל ושתה - מתודה בערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שיאכל וישתה, שמא אירע דבר קלקלה בסעודה חוזר ומתוודא בערבית. אף על פי שנתודה בערבית}} צריך להתודות בשחרית אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי. כיצד הוא מתודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ברכיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר בינה}}: רבוני, חטאתי ומירע עשיתי, ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, וכשם שעשיתי איני עושה. יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתכפר לי על כל פשעי, ותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאתי.

תני צריך לפרוט את מעשיו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר {{שוליים|ח_נז}}&lt;!-- דין-§ --&gt;&lt;span id=&quot;דין-ח_נז&quot;&gt;&lt;/span&gt;&lt;sup class=&quot;noprint&quot;&gt;[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#ח_נז|&lt;span title=&quot;נפסק · הכרעה: נפסק שאין צריך לפרט את החטא בוידוי, כדברי ר' יהודה בן בתירא, וכן פסקו הרמב״ם והשו״ע להתוודות בלשון כלל&quot;&gt;§&lt;/span&gt;]]&lt;/sup&gt; אין צריךלפרוט {{ירו&quot;מ-הוסר|לפרוט }}את מעשיו מאי טעמא? ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה בן בתירה}} שנאמר ([[שמות לב לא|שמות כי תשא לב לא]]) אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב. מה עבד לה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} מי גרם להם? אני, שהרביתי להם כסף וזהב, למה שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר}} ([[יחזקאל לו כה]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר}} {{הפ|ירמיה|יז|יג}} מקוה ישראל ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}מה {{ירו&quot;מ-הוסר|המקוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקוה}} מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל{{ירו&quot;מ-הוסר| וכן אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם}}.

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;div class=&quot;yerum-bm-b&quot;&gt;{{תיבה נגללת|גובה=250px|רוחב=97%}} &lt;span class=&quot;yerum-bm-title&quot;&gt;'''📖 באר משה — דף מב עמוד ב'''{{ש}}&lt;/span&gt;
שאל רבי מתיה בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, אמר לו: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר לו: שלושה הם חוץ מן התשובה. כתוב אחד אומר '''שובו בנים שובבים''', וכתוב אומר '''כי ביום הזה יכפר עליכם''', וכתוב אחר אומר '''ופקדתי בשבט פשעם''', וכתוב אחר אומר '''אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'''. הא כיצד: '''עבר על מצוות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו''' - עליו הכתוב אומר '''שובו בנים שובבים'''. '''העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו''' - הכתוב אומר '''כי ביום הזה יכפר עליכם'''. '''העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה''' - עליו הכתוב אומר '''ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם'''. אבל מי שיש בו חילול שם שמים, אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא בייסורין למרק, '''אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש, והייסורין מכפרין שליש, והמיתה ממרקת בייסורין''' - עליו הכתוב אומר: '''אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'''. הא למדנו שהמיתה ממרקת.

אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה, אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. כלומר, אם אין שעיר, יום הכיפורים מכפר. כן, כלומר אם יש שעיר, שעיר משתלח מכפר, ואם לא, אז יום הכיפורים מכפר. אה, '''כיצד הוא מכפר'''? רבי זירא אמר '''כל שהוא''', כלומר כל רגע שעובר מתכפר חלק, כל רגע שהוא מכפר על הזמן שעבר. רבי חנניה אומר '''בסוף''', כלומר רק סוף היום הוא מכפר. '''מה מפקא מביניהון'''? אם מת מיד בתחילת יום הכיפורים - על דעתיה דרבי זירא כבר כיפר, כי הוא אומר כל רגע ביום הכיפורים מכפר על העבר, ברגע שנכנס טיפה דקה מיום כיפור הוא כבר כיפר. אבל על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר, כי רק סוף היום מכפר.

אמר רבי זירא: מתניתא מסייעא לרבי חנניה, דתניא '''חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר''': '''שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים''', '''חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים מכפר משתחשך''' - כלומר בסוף היום. אז רואים מכאן סייעתא לרבי חנניה. אמר רבי חונה: איתתבת קומי רבי ירמיה, ואמר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר ולא הביאו. מכיוון שבדעתם להביא שעיר אז אין יום הכיפורים מכפר אלא בלי שעיר, והם לא הביאו, לכן מכפר בסופו.

רבי יוסי ברבי בון בעי: '''ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד''' ויכפר מיד? הקדוש ברוך הוא יודע שבסוף הם לא יביאו שעיר, אז שייכפר מיד. למה צריך לחכות עד מוצאי כיפור? נשאר בשאלה.

שמואל: '''ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה סרחית עלך'''. כלומר, מי שפוגע בחברו צריך לגשת אליו ולהגיד לו &quot;סרחתי עליך&quot;. '''ואין קבליה הא טבאות''' - ואם קיבל מוטב. '''ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון''' - ואם לא, צריך להביא אנשים ולפייס אותו לפניהם. הדא היא דכתיב, '''ישר על אנשים''' - יעשה שורה של אנשים ויאמר: '''חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי'''. '''אם עשה כן, עליו הכתוב אומר: פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה'''. ואם מת, כלומר אם החבר הזה מת אז הוא לא יכול לפייס אותו - מה יעשה? '''צריך מפייסתיה על קיברתיה ומימר עלך''' - צריך לפייס על הקבר שלו ולהגיד &quot;סלחתי עליך&quot;, חטאתי לך.

תני: '''עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אין צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא'''. אם עשה כן, כלומר אם הוא חוזר ומתוודה עוד פעם, עליו הכתוב אומר '''ככלב שב על קיאו או כסיל שונה באולתו'''. אומר שמי שמזכיר כל הזמן את החטאים שלו, זה כמו כלב שחוזר על קיאו. תני רבי אליעזר אומר '''הרי זה זריז ונשכר'''. מי שמזכיר כל פעם את החטאים שלו, הפוך - הוא זריז ונשכר. מאי טעמא דרבי אליעזר? '''וחטאתי נגדי תמיד'''. מה מקיים רבי אליעזר טעמא דרבנן '''ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו'''? '''בשונה באותה העבירה''' - זה הכוונה. אם הוא חוזר ועושה את העבירה זה כסיל, כמו כלב שחוזר על קיאו. אבל להזכיר את העבירה תמיד - זה זריז ונשכר. מה מקיימין רבנן טעמא דרבי אליעזר '''וחטאתי נגדי תמיד'''? '''שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן אלא ונמחל לו'''. הוא תמיד צריך לזכור שהוא עשה אותם, אבל לא להזכיר אותם - הוא לא צריך לראות אותם כאילו לא עשה אותם בכלל, אלא הוא צריך לראות אותם כאילו שעשה אותם אבל נמחל לו. הזיכרון גורם שהוא לא יחטא עוד הפעם.

'''מצות הוידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה'''. כלומר לפני שהוא אוכל ושותה. '''אף על פי צריך להתודות בשחרית אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי'''.

'''כיצד הוא מתודה'''? רבי ברכיה בשם רבי אבא בר בינה: '''רבוני, חטאתי ומירע עשיתי, ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, וכשם שעשיתי איני עושה. יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתכפר לי על כל פשעי, ותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאתי'''.

תני: '''צריך לפרוט את מעשיו''' - דברי רבי יהודה בן בתירה. רבי עקיבא אומר '''אין צריך לפרוט את מעשיו'''. מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה? שנאמר '''אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב''' - כלומר משה רבנו מזכיר מה הם עשו. מה עבד לה רבי עקיבא? הוא אמר להפך: מי גרם להם שעשו את העגל? אני, שהרביתי להם כסף וזהב, למה שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין. כלומר חמור לא נוהק אלא כשיש לו מאכל טוב, אז גם כך כשהעליתי עליהם כסף וזהב לכן עשו את העגל.

רבי עקיבה: '''מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל'''.

הדרן עלך פרק יום הכיפורים וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמיא.
{{סוף}}&lt;/div&gt;

{{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מב א}}{{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|מב ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק יום הכיפורים וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמיא&lt;/strong&gt;&lt;br&gt; {{:סיום מסכת|מסכת=יומא}}

{{ניווט פרקים-ירו&quot;מ|יומא|שמיני|שביעי|}}</text>
      <sha1>pghfsouwgzyd2raz9e5vfmiesh5n2pf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/הלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716385</id>
    <revision>
      <id>3084587</id>
      <parentid>3080311</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:17:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3084587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14820" sha1="2j1w2fb420kid7lf4ttbztis9693e5t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

&lt;קטע התחלה=ליל הסדר א/&gt;הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{ש}}מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָבֶת׃ {{ש}}הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ {{ש}}מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ {{ש}}לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ {{ש}}מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיג}}

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ {{ש}}הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ {{ש}}הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ {{ש}}הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ממס|תהלים קיד}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר א/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃{{ממס|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}

הַלְלוּ אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ {{ש}}כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיז}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;&lt;small&gt;
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;
&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ג/&gt;
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}{{ממס|תהלים קיח}}

יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=ליל הסדר ג/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;</text>
      <sha1>2j1w2fb420kid7lf4ttbztis9693e5t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסגרת הסליחות (אשכנז)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725184</id>
    <revision>
      <id>3084591</id>
      <parentid>3084047</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:26:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה – נוסח ליטא */</comment>
      <origin>3084591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111471" sha1="2t7x13eh6ly2090l2j6l2gqnpao5e3a" xml:space="preserve">{{הור2|{{מודגש|בסליחות לימי התשובה}}, למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}.

{{מודגש|בסליחות לתענית ציבור}}, אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.

הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה״ב.}}
===לך ד' הצדקה===
&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}}
לֹא בְחֶֽסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.{{ש}} 
דְּלָתֶֽיךָ דָפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.{{ש}} 
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=לך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=שומע פולין א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע פולין א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע פולין ב/&gt;צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע פולין ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח/&gt;&lt;קטע התחלה=מ.סלח/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ&lt;קטע סוף=מ.סלח/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מ.מחל/&gt;מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=סלח/&gt;&lt;קטע סוף=מ.מחל/&gt;

===שומע תפילה – נוסח ליטא===
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא ב/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֺנוֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּֽינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵֽׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ממס|לפני=מתוך|אמנם אשמינו}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ממס|אמנם אשמינו|שם}}{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ממס|לפני=מתוך|איום ונורא צום העשור}}{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה&quot;א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה ב/&gt;לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=שומע מערב א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ.]&lt;noinclude&gt;{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד״ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}&lt;/noinclude&gt; {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹֽחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
כׇּל הָאָֽרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַֽמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּֽרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּֽנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶֽלֶךְ כׇּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע מערב א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} &lt;/noinclude&gt;{{מודגש|צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃}}{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
&lt;קטע התחלה=שומע מערב ב/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלֶֽךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽנוּ עַל שְׁמֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;קטע סוף=שומע מערב ב/&gt;

===פתיחה===
{{הור2|בער״ה ובעשי״ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים}}

&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן {{מודגש|חצי קדיש}}.}}

===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד׳ גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ׳ ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כגר״א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב&quot;תוספת מעשה רב&quot; (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&amp;st=&amp;pgnum=29&amp;hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע״פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}

&lt;קטע התחלה=כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=כרחם2/&gt;&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליי/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=כרחם2/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם2/&gt;
&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;
&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה כרחם2/&gt;{{הור|חזן:}} &lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: &lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;{{הור|קו״ח:}}
&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, &lt;קטע התחלה=ליי/&gt;כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה כרחם2/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}

&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ, בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹֽינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ׃{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַֽעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵֽנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵֽינוּ, כִּי חָטָֽאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמׇד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה לָּֽנוּ, וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹֽהַּ הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע״י ר׳ זעליגמן בער}}&lt;/noinclude&gt; הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵֽינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תַּרְחִיק מִמֶּֽנּוּ אֶת פְּשָׁעֵֽינוּ׃ &lt;קטע התחלה=יוכק כרחם/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָֽטְאוּ לָךְ, וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּֽשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָֽחְתָּ׃{{ממס|דה&quot;ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק כרחם/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים לפני הפזמון===

{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
&lt;קטע התחלה=טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָֽאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַֽסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עׇזְרֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=טוב/&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
&lt;קטע התחלה=נעילה טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}&lt;קטע סוף=נעילה טוב/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
&lt;קטע התחלה=כפור טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מִשְׁפָּטֵֽנוּ יֵצֵא, עֵינֶֽיךָ תֶּחֱזֶֽינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶֽדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵֽנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵֽנוּ, יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִֽׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶֽרֶץ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִֽירָה וְהָקִֽיצָה לְמִשְׁפָּטֵֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ וַאדֹנֵֽנוּ לְרִיבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵֽנוּ, וּמִשְׁפָּטֵֽנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַֽׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}&lt;קטע סוף=כפור טוב/&gt;

===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}

&lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;וּזְכׇר: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;זְכׇר&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt; לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;וְכֵן כָּתוּב:&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}&lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;

===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/&gt;אַל תִּזְכׇּר־לָֽנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לָֽנוּ אַתָּה לְמַֽעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/&gt;זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=זכור רחמיך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/&gt;

===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=ואתה קדוש/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רֽוּחַ נִשְׁבָּֽרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִֽבְחֵי צֶֽדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִֽינוּ אָֽתָּה, אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵֽנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים מ יב}})}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק״ק, וכן נראה מנהג פפד״ם}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=ואתה קדוש/&gt;

===חטאנו===
&lt;קטע התחלה=חטאנו/&gt;אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

&lt;קטע התחלה=יוכק חטאנו/&gt;{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ / סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ}}&lt;קטע סוף=חטאנו/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק חטאנו/&gt;

{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה {{מודגש|חטאנו}} (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}

===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו א/&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי {{מודגש|זכור ברית}}}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ב/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו פולין/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו פולין/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו פולין/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
&lt;קטע סוף=שמע קולנו פולין/&gt;

====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור פולין כפור/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. {{מודגש|למנהג ליטא}} אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵֽינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור פולין כפור/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ליטא/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ליטא/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=שמע קולנו ליטא/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{סוף}}

&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;includeonly&gt;{{ש}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;

====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
&lt;קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;

===וידוי===
&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}&lt;/noinclude&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

&lt;קטע התחלה=ועדין/&gt;&lt;קטע התחלה=רק ועדין/&gt;וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.&lt;קטע סוף=רק ועדין/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=ועדין/&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;&lt;includeonly&gt;וְדָוִד עַבְדְּךָ &lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ &lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;אָמַר לְפָנֶֽיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְטַהֲרֵֽנוּ מִכׇּל טֻמְאוֹתֵֽינוּ. וּזְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;

&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}

&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;מִיכָה עַבְדֶּֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם׃ &lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;[&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;וְכׇל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;]&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶֽיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶֽיךָ: אֱלֹהַי, בֹּֽשְׁתִּי וְנִכְלַֽמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶֽיךָ, כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּֽנוּ. אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ, וְאַל תַּֽעַש עִמָּֽנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵֽינוּ. וְקַיֵּם לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶֽנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶֽאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּֽךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶֽךָ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש״ץ, מסיימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ואל יעכב/&gt;וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֺן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכׇל חַטֹּאתֵֽינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ואל יעכב/&gt;{{סוף}}

===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש״ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש״ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}

{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן {{מודגש|נפילת אפים}}, ואחר כך תחינות.}}&lt;קטע התחלה=מחי ומסי/&gt;

===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}&lt;קטע סוף=מחי ומסי/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;

===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}

&lt;/noinclude&gt;מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִֽיסוּ רַחֲמֵֽינוּ לִפְנֵי בַּֽעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִֽיעוּ תְפִלָּתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִֽיעוּ צַעֲקָתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִֽיסוּ דִמְעוֹתֵֽינוּ לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּֽירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִֽיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵֽנוּ &lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt; &lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;, וּפְדֵֽנוּ מִכׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִֽׁיעָה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מְשִֽׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן א/&gt;

===מרן דבשמיא===
&lt;noinclude&gt;{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=מרן א/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=מרן ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מרן ג/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=מרן ג/&gt;

{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2t7x13eh6ly2090l2j6l2gqnpao5e3a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/כפרות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725884</id>
    <revision>
      <id>3084583</id>
      <parentid>3003261</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:51:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר כפרות */</comment>
      <origin>3084583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7110" sha1="39tqtljr3xwpq67hucwdo7r6ot7ankk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=סדר כפרות=
{{הור2|לפי עיקר המנהג, לוקחים תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, לכל אחד ואחת מבני הבית. מי שאין ידו משגת לוקח תרנגול אחד לכל הזכרים, ותרנגולת אחת לכל הנקבות. אם אי אפשר בתרנגולים (או בבעלי חיים כשרים אחרים), עושים בכסף.}}
{{רקע אפור}}
{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}{{ק|{{לשם יחוד|2}} הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חַסְדְּךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם, עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים. וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זֶה, יֻמְתְּקוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת יְסוֹד נֻקְבָּא בְּעָלְמָ&quot;א נֻקְבָּא קַדִּישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין בְּחִינוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמָתֵנוּ. וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ מִשְׁפַּט שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן לְהַמְתִּיק תֻּקְפָּא וּגְבוּרְתָּא שֶׁל הַמַּלְכָּה, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.{{ש}}{{יהיו לרצון}}}}
{{סוף}}

{{הור|לוקח הכפרה ביד ימינו ואומר:}} נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

{{הור|אומר ג' פעמים:}}{{ש}}
בְּנֵי אָדָם, יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:{{ממס|תהלים קז#קז י|תהלים קז י, יד, יז-כא}}

אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ, מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:{{ממס|איוב לג#לג כג|איוב לג כג-כד}}

{{הור|אחר כך מסובבים את הכפרה ג' פעמים סביב הראש, ואומרים בכל פעם –}}

{{הור|לזכר:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|לנקבה:}}{{ש}}
זֹאת חֲלִיפָתִי, זֹאת תְּמוּרָתִי, זֹאת כַּפָּרָתִי, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|אחר העושה לזכר:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפָתְךָ, זֶה תְּמוּרָתְךָ, זֶה כַּפָּרָתְךָ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|אחר העושה לזכר:}}{{ש}}
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ, זֹאת תְּמוּרָתֵךְ, זֹאת כַּפָּרָתֵךְ, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|לזכרים:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ, זֶה תְּמוּרָתֵנוּ, זֶה כַּפָּרָתֵנוּ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|לנקבות:}}{{ש}}
זֹאת חֲלִיפָתֵנוּ, זֹאת תְּמוּרָתֵנוּ, זֹאת כַּפָּרָתֵנוּ, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|אחר העושה לזכרים:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפַתְכֶם, זֶה תְּמוּרַתְכֶם, זֶה כַּפָּרַתְכֶם, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|אחר העושה לנקבות:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפַתְכֶן, זֶה תְּמוּרַתְכֶן, זֶה כַּפָּרַתְכֶן, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲתֶּן תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

{{הור|לאישה בהריון (כשאין יודעים את מין העובר) לוקחים תרנגול ותרנגולת (לכתחילה שתי תרנגולות). והיא אומרת:}}{{ש}}
אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ, אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם.

;כפרות בכסף
{{הור|אחרי אמירת הפסוקים מסובבים את הכסף סביב הראש ואומרים בכל פעם:}}{{ש}}
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי, זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.</text>
      <sha1>39tqtljr3xwpq67hucwdo7r6ot7ankk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/הדלקת נרות וברכת הבנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725887</id>
    <revision>
      <id>3084584</id>
      <parentid>2909719</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:54:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8704" sha1="ri5p7m1lrlggxwo8q9l2c3pfsc1lg9o" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==הדלקת נרות==
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל {{הור1|בשבת|שַׁבָּת וְשֶׁל}} יוֹם הַכִּפּוּרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בָּנַי וְאֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי) וְאֶת כָּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְתִזְכְּרֵנוּ בְזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ. וְזַכֵּנִי לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּייָ דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ. וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.
==עטיפת טלית==
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}
==ברכת הבנים==
{{הור|לבן:}}{{ש}}
יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.{{ממס|בראשית מח כ}}{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְיָ עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חֶשְׁקְךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיךָ יַעַסְקוּ בַּמִּצְוֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֵּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ. וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר, בְּנַחַת וּבְרֶוַח, מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה, וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת יְיָ. וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.

{{הור|לבת:}}{{ש}}
יְשִׁימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבֵּךְ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְיָ עַל פָּנַיִךְ כָּל יָמַיִךְ שֶׁלֹּא תֶחֱטְאִי, וִיהִי חֶשְׁקֵךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. עֵינַיִךְ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךְ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבֵּךְ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדַיִךְ יַעַסְקוּ בַּמִּצְוֹת, רַגְלַיִךְ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֵּן לָךְ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ. וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתֵךְ בְּהֶתֵּר, בְּנַחַת וּבְרֶוַח, מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה, וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיִי פְּנוּיָה לַעֲבוֹדַת יְיָ. וְתִכָּתְבִי וְתֵחָתְמִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.</text>
      <sha1>ri5p7m1lrlggxwo8q9l2c3pfsc1lg9o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084606</id>
      <parentid>3084584</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T06:02:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברכת הבנים */</comment>
      <origin>3084606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8704" sha1="r90lt10uv38yioak4l94j0f1hluc5be" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==הדלקת נרות==
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל {{הור1|בשבת|שַׁבָּת וְשֶׁל}} יוֹם הַכִּפּוּרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בָּנַי וְאֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי) וְאֶת כָּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְתִזְכְּרֵנוּ בְזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ. וְזַכֵּנִי לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּייָ דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ. וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.
==עטיפת טלית==
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}
==ברכת הבנים==
{{הור|לבן:}}{{ש}}
יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.{{ממס|בראשית מח כ}}{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְיָ עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חֶשְׁקְךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיךָ יַעַסְקוּ בַּמִּצְוֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֵּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ. וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר, בְּנַחַת וּבְרֶוַח, מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה, וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת יְיָ. וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.

{{הור|לבת:}}{{ש}}
יְשִׁימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבֵּךְ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְיָ עַל פָּנַיִךְ כָּל יָמַיִךְ שֶׁלֹּא תֶחֱטְאִי, וִיהִי חֶשְׁקֵךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. עֵינַיִךְ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךְ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבֵּךְ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדַיִךְ יַעַסְקוּ בַּמִּצְוֹת, רַגְלַיִךְ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֵּן לָךְ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ. וְיַזְמִין לָךְ פַּרְנָסָתֵךְ בְּהֶתֵּר, בְּנַחַת וּבְרֶוַח, מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה, וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיִי פְּנוּיָה לַעֲבוֹדַת יְיָ. וְתִכָּתְבִי וְתֵחָתְמִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.</text>
      <sha1>r90lt10uv38yioak4l94j0f1hluc5be</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שמורים אור ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726465</id>
    <revision>
      <id>3084492</id>
      <parentid>3070008</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:29:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084492</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22590" sha1="j61pqby29s2psi402u5nr1lf788cwzf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל ב' של פסח שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|רבי מאיר ש&quot;ץ]], הכוללת בסופה ביכור בענין הקרבת מנחת העומר. נאמרת למנהג אשכנז.{{הערה|גם כשחל במוצאי שבת, אפילו לקהילות שאין אומרות מערבית בשבת.}}}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{ש}}
{{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ אֲיֻמָּה נִדְגָּלוֹת {{ש}}
{{סי|בְּ}}צֹעַן עֲצַת מַלְאָכָיו הִשְׁלִים בְּהִגָּלוֹת {{ש}}
{{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ מֵאָז יְרַנְּנוּ בְּמַקְהֵלוֹת הַלֵּלוֹת {{ר1}}
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת{{ממס|תהלים צב ג}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{ש}}
{{סי|הִ}}פְלִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק עָמֹק וְנֶעֱלָם {{ש}}
{{סי|וּ}}בוֹ כְּאֹמֶן נִינָיו מִשִּׁעְבּוּד הֶעֱלָם {{ש}}
{{סי|זִ}}קַּת {{סי|חֲ}}טִבָּה אַחַת עֲשָׂאָם לְעַלָּם {{ר1}}
בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם{{ממס|מ&quot;א י ט}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול), '''מאיר'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|אַ|1}}דִּיר וְנָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו {{ש-רווח|1em}} || זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|אַ|1}}נְוֶה גּוֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|1em}} || תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|בָּ|1}}א מִבְּרֵאשִׁית לְהִתְאַמָּר {{ש-רווח|1em}} || לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|בְּ|1}}גִין קָרְבַּן פִּסְחִי {{ש-רווח|1em}} || יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|גִּ|1}}יהַ עוֹלָם הִתְאִיר {{ש-רווח|1em}} || פֵּתַח־דְּבָרֶיךָ יָאִיר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|גָּ|1}}שׁ רָצוּי לְכַהֵן {{ש-רווח|1em}} || מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|דָּ|1}}רַךְ כּוֹכָב מִזְרָחִי {{ש-רווח|1em}} || מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|דָּ|1}}לַק מְלָכִים וְלִבָּם {{ש-רווח|1em}} || חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|הֻ|1}}לְלָה יִסְכָּה בַּפֶּלֶךְ {{ש-רווח|1em}} || לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|הֻ|1}}סְחַף וְנִדְחַף אֲחוֹרַיִם {{ש-רווח|1em}} || מוֹפֵת עַל מִצְרַיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|וֻ|1}}עַד לְבָרֵר עֻלֵּנוּ {{ש-רווח|1em}} || נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|וֻ|1}}כַּח חֲשַׁאי בְּחִילָה {{ש-רווח|1em}} || אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|זֵ|1}}דִים רִדּוּי שָׁפַךְ {{ש-רווח|1em}} || שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|זְ|1}}רִיזָה בְּרָכוֹת כִּוְּנָה {{ש-רווח|1em}} || אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|חָ|1}}סַם בְּטוּב לֶאֱלוֹם {{ש-רווח|1em}} || לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|חָ|1}}קוּק בְּהוֹד כִּסְאָךְ {{ש-רווח|1em}} || וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|ט|1}}וֹב הִסְכִּים לְיָדוֹ {{ש-רווח|1em}} || מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|טָ|1}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ {{ש-רווח|1em}} || לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|י|1}}וֹצְרוֹ חֲלָקוֹ בְּחָכְמָה {{ש-רווח|1em}} || יֹדֵעַ עַד־מָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|יְ|1}}לָלָה בְּנוֹף נָפְלָה {{ש-רווח|1em}} || וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|כֻּ|1}}דָּן וְשָׁבוּי לֻקֶּה {{ש-רווח|1em}} || שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|כּ|1}}וּכָם נֶחֱטַט וְנִכְּאוּ {{ש-רווח|1em}} || הָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|לְ|1}}הָדֵק נִשְׁחַק אִיקּוּנָם {{ש-רווח|1em}} || רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|לֻ|1}}בָּטָה יִרְאָתָם וְלוֹקָה {{ש-רווח|1em}} || בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי יֶשַׁע לְהַזְמִינִי {{ש-רווח|1em}} || אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי הוֹדָאוֹת לְאַדְּקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|נ|1}}וֹרָאוֹת בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקַוֶּה {{ש-רווח|1em}} || וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|נִ|1}}לְחֲמוּ כּוֹכְבֵי אוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|סִ|1}}יַּע צֶדֶק נְעוּרִים {{ש-רווח|1em}} || צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|סֻ|1}}גַּב בְּמִבְטַח וּמָעוֹז {{ש-רווח|1em}} || גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|עָ|1}}רִיצֵי פוּל שָׁקַד {{ש-רווח|1em}} || וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|עֹ|1}}מֶר חֶרְמֵשׁוֹ פִּלְּחָם {{ש-רווח|1em}} || וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|פֹּ|1}}אַר עֶלְיוֹן בַּאֲמִירוֹת {{ש-רווח|1em}} || מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|פִּ|1}}עֲנַח צָפְנַת מַעְבָּדָיו {{ש-רווח|1em}} || סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|צָ|1}}פִית סְדוּרָה וַאֲרוּחָה {{ש-רווח|1em}} || וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|צֻ|1}}מַּת בּוֹ בְלֵיל {{ש-רווח|1em}} || קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|ק|1}}וֹמַת תָּמָר הֻצָּלָה {{ש-רווח|1em}} || הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|קֹ|1}}מֶץ הִשְׂבִּיעַ לְשַׁנְנָה {{ש-רווח|1em}} || יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|רֶ|1}}וַח וְהַצָּלָה עָמְדָה {{ש-רווח|1em}} || בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|ר|1}}וּחִי חֻפְּשָׁה לְמַלְלָה {{ש-רווח|1em}} || אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|שָׁ|1}}מוּר לַנְקָמָה נְטוּרָה {{ש-רווח|1em}} || עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|שֵׁ|1}}מַע מִצְרַיִם לִנְצוֹר {{ש-רווח|1em}} || יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|תָּ|1}}בוּעַ מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה {{ש-רווח|1em}} || אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|תִּ|1}}כְּנוֹ לְיֶשַׁע וָנֵס {{ש-רווח|1em}} || נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|מַ|1}}אֲמָרִי יִרְצֶה לִשְׁעוֹת {{ש-רווח|1em}} || מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|אָ|1}}ז בַּהֲנִיחֲךָ שְׁלוּחִים {{ש-רווח|1em}} || הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|יֶ|1}}שַׁע לָנוּ תְחַדֶּה {{ש-רווח|1em}} || וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{סי|רֶ|1}}נֶן הַשִּׁיר בְּחַדְּשֶׁךָ {{ש-רווח|1em}} || לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{ש}}
{{סי|טֶ}}כֶס פִּלְאוֹתֶיךָ מִשִּׁירֵי הוֹדָאוֹת נִתְיַחַדְתָּ {{ש}}
{{סי|י}}וֹמָם לְחֶסֶד וְלַיְלָה לְשִׁיר נִתְוַעַדְתָּ {{ש}}
{{סי|כְּל}}וּלֶיךָ אָז בֶּאֱמוּנָה רוּחֲךָ חִסַדְתָּ {{ש}}
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{ש}}{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ חַי וְקַיָּם {{ש}}
{{סי|נִ}}פְתַּח שִׁבְחֲךָ בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְנִסְתַּיָּם {{ש}}
{{סי|סָ}}כוּ לִימִין מֹשֶׁה בּוֹקֵעַ יָם {{ש}}
וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|לֵיל שִׁמּוּרִים}} {{ש}}
{{סי|עָ}}טוּר {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|צִ}}דְקֶךָ בְּצָבָא וָאוֹת {{ש}}
{{סי|קִרְ}}בָתְךָ לִי טוֹב יְשׁוּעוֹת הַבָּאוֹת {{ש}}
{{סי|שַׁתִּ}}י בְךָ מַחְסִי בְּמַלְאֲכוּת הַנִּבָּאוֹת {{ש}}
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ישעיהו מד ו}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''אלב&quot;ם''', '''מאיר חזק'''}}

{{סי|א}}וֹר יוֹם הֶנֶף סְפִירָה הֻכְשָׁרָה בְּנוֹגְהִים {{ש}}
{{סי|לְ}}צִיּוֹן נִדָּחָה קְרוֹא דְרוּשָׁה עֲלוֹת גֵּהִים {{ש}}
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר כְּרַךְ מַחְמַד לֵב וְגֵהִים {{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת קֹדֶשׁ גְּבוֹהִים {{ש}}
{{סי|גִּ}}יל לְבָבוֹת לְבָנוֹן הַמְלַבֵּן נִיחוֹחִים שְׁלוּחִים {{ר1}}
{{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים{{ממס|תהלים פז ג}}

{{סי|דְּ}}רִישׁוּת לִדְרוֹשׁ בְּשִׁכְנָךְ מְקוֹם כִּיפּוּר שָׁלַיִם {{ש}}
{{סי|סְ}}לוּלֵי צִיּוֹן מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם הָרֵם מִכְשׁוֹלַיִם {{ש}}
{{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג עֲלוֹת יֵרָאֶה הֵתֵּר שַׁלְשְׁלַיִם {{ש}}
{{סי|עֵ}}ת כִּי בָא לְחַנְנָהּ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם {{ש}}
{{סי|וּ}}מֵהַקָּרוֹב לָהּ בִּכּוּרֵי נְדָבָה לְהַקְרִיב בְּטֹהַר שׁוּלַיִם {{ר1}}
{{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍יִם{{ממס|ישעיהו נב ט}}

{{סי|זֹ}}רָזוּ לְהַקְדִים שְׁלוּחִים דַּיָּנֵי גֵיא נְבוּאוֹת {{ש}}
{{סי|צֵ}}את מִבָּעֶרֶב עֲשׂוֹת כְּרִיכוֹת מֵאַבִּיבֵי תְּבוּאוֹת {{ש}}
{{סי|חֹ}}ל וְשַׁבָּת כְּרַבִּים מְלָאכוֹתָיו בְּשִׁלּוּשׁ בָּאוֹת {{ש}}
{{סי|קֻ}}בָּצוּ עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ עֵסֶק גָּדוֹל לְנָאוֹת {{ש}}
{{סי|חֲ}}שִׁיבָה קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת לַעֲזָרָה מוּבָאוֹת {{ר1}}
מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|תהלים פד ב}}

{{סי|ט}}וֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ לֵאמֹר {{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה עֳמָרִים בַּמִּדְבָּר כְּנֶגְדָם אֶחָד אֶחָד לִתְמֹר {{ש}}
{{סי|יֵ}}חָבֵט וְנִתַּן לְאַבּוּב הָאוּר בְּכֻלּוֹ לִגְמֹר {{ש}}
{{סי|שְׁ}}טָחוּהוּ בַעֲזָרָה עֲמָלוֹ לְרוּחַ חַיִּים לִכְמֹר {{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה כִּכְּרֵי מוֹר לַסַּנְטָר הַלַּז לִזְמֹר {{ר1}}
שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמֹר{{ממס|ירמיהו ה כד}}

{{סי|תֻּ}}כַּן בְּלֶתֶת וְצִיבּוּר וְנִגְרָס בְּלִי חִסָּרוֹן {{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן {{ש}}
נָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ יָצַק וּבָלַל בְּהִידָּרוֹן {{ש}}
הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וּמֶלַח וְהִקְטִיר הַזְכָּרוֹן {{ש}}
מִזֵּר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַ זָכוּ כִּשְׁיָרֵי הַדּוֹרוֹן {{ר1}}
כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן{{ממס|ויקרא ו יא}}

קָרֵב הָעֹמֶר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאִים מְעֻטָּרִים {{ש}}
בִּזְרִיזוּת בֵּית דִּין מֵחֲצוֹת רְחוֹקִים מֻתָּרִים {{ש}}
{{סי|מֵ}}רָחוֹק {{סי|אֶ}}ת יְיָ מָעֻזְּכֶם זִכְרוּ מַזְכִּירִים וְנוֹהֲרִים {{ש}}
{{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם נִמְהָרִים {{ש}}
{{סי|חִזְק}}וּ וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ שִׁיר יְשׁוֹרֵר לְהָרִים {{ר1}}
בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים{{ממס|ישעיהו ב ב}}

לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ נְוֵה תְּהִלָּה חוֹמֵל {{ש}}
בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מְלַבְלֵב מְגָדִים וְגוֹמֵל {{ש}}
זְהַב פַרְוַיִם פֵּרוֹת פְּרָחָיו עוֹד מֵהֵאָמֵל {{ש}}
לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּיוֹם הִגָּמֵל {{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ בְּעִיטּוּר בִּיכּוּרֵי בִּקְלָתוֹת מֻזְהָבוֹת וְלֹא בְּתוֹרְמֶל {{ר1}}
כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל{{ממס|ישעיהו לה ב}}

יֵרָאֶה כִּפַּת הַמּוֹקֵד תַּשְׁלוּם שָׁלֵם סְבִיבַיִךְ {{ש}}
שְׁמֵךְ כְּשֵׁם מַלְכֵּךְ שְׁעָרַיִךְ כְּשִׁבְטַיִךְ בַּהֲסָבַיִךְ {{ש}}
הָעֵת כַּעֲדִי תִּלְבְּשִׁי הֲדַר סָבַיִךְ בִּמְסִבַּיִךְ {{ש}}
עוֹד תַּעֲדִי תּוּפַּיִךְ טִלּוּל רוּבַיִךְ בִּרְחוֹבַיִךְ {{ש}}
שֵׁרוּת כֹּהֲנַיִךְ בַּאֲבִיבַיִךְ נְעִימוֹת לְוִיַּיִך בְּאַבּוּבַיִךְ {{ר1}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍יִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ{{ממס|תהלים קכב ו}}

יְתֵרָה חִבָּתֵךְ יְרוּשָׁלַיִם בְּנוֹי שִׁבְעִים שְׁמוֹתַיִךְ {{ש}}
כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ הֻפְקְדוּ שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתַיִךְ {{ש}}
מַזְכִּירִים לְרַחֲמֵךְ לְשׂוּמֵךְ תְּהִלָּה בָּאָרֶץ לְיַשֵּׁב שׁוֹמְמוֹתַיִךְ {{ש}}
בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת וּמִקְדַּשׁ אֵל בְּרָמָה נוֹיוֹתַיְךְ {{ש}}
אֲדַבְּרָה וַאֲבְקְּשָׁה טוֹב וְשָׁלוֹם בָּאֵר מְנוֹתַיִךְ {{ר1}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ{{ממס|תהלים קכב ז}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}{{סוף}}

== הערות ==

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j61pqby29s2psi402u5nr1lf788cwzf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמונת אומן לעם זו זכרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726467</id>
    <revision>
      <id>3084479</id>
      <parentid>3070069</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10417" sha1="2y37e4eyh62p2e1ru5rehit1llfc9qf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך נראה ממחזורי רעדעלהיים בהם הדפיס [[מחבר:וואלף היידנהיים|רוו&quot;ה]] את מערכת זו מעל לקו, ומתחתיו את [[אור לשביעי גש]]. מצד שני בדפוסים ראשונים (שנדפסו באיטליה) אינה מופיעה כלל, ואפילו במחזורי מיץ נדפסה רק אחר התפילה בכותרת &quot;כפי קצת קהילות אשכנז ובק&quot;ק פ&quot;פ דמיין&quot;. מעבר לפרנקפורט מתועדת אמירתה בוורמייזא, אמשטרדם ופולדא (וכן היה מנהג מגנצא הישן כפי שמובא בראשונים).}}}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}
&lt;/includeonly&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ר1}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ{{ממס|תהלים עד טז}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ר1}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ{{ממס|מלאכי א ב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה {{ש-רווח|1em}} || אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל {{ש-רווח|1em}} || יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים {{ש-רווח|1em}} || רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה {{ש-רווח|1em}} || כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי {{ש-רווח|1em}} || אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה&quot;ש ו ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר {{ש-רווח|1em}} || דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה&quot;ש ה ד}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ {{ש-רווח|1em}} || הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה {{ש-רווח|1em}} || בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן {{ש-רווח|1em}} || יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב {{ש-רווח|1em}} || יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם {{ש-רווח|1em}} || קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק {{ש-רווח|1em}} || אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים {{ש-רווח|1em}} || צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים {{ש-רווח|1em}} || מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ {{ש-רווח|1em}} || נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ {{ש-רווח|1em}} || נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל {{ש-רווח|1em}} || יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ {{ש-רווח|1em}} || תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|-
|{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד {{ש-רווח|1em}} || יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|יְיָ מִי כָּמוֹךָ}}
|}

{{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}}
{{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ר1}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ{{ממס|תהלים פט ט}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ר1}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי{{ממס|ישעיהו נט כ}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}}
צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ר1}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ממס|תהלים כט יא}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2y37e4eyh62p2e1ru5rehit1llfc9qf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע אומן אשכלות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726468</id>
    <revision>
      <id>3084487</id>
      <parentid>3070198</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:21:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084487</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13441" sha1="dem456mhze8d2fs4m8j1mev7ojovgap" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת ר' יקותיאל בר יוסף. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל אחרון.{{הערה|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את המערבית של ליל ז' [[ויושע ה' אום למושעות]], אבל בפוזנא אומרים זאת וכן ב{{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: ראשי הפסוקים של שירת הים, '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}}}} || {{סי|א}}וֹמֵן אֶשְׁכְּלוֹת קֹדֶשׁ פֶּרַח תְּהִלָּה
|-
|{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא|10}}}} || {{סי|בְּ}}עִנּוּי וְקֹשִׁי נוֹרָא עֲלִילָה
|-
|{{שמאל|{{סי|אָז|10}}}} || {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ הִפְלִיא וְהֵאִיר אֲפֵלָה
|-
| || {{ש-רווח}}אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה{{ממס|איוב לה י}}
|}&lt;קטע סוף=א/&gt;
::::{{הור|המעריב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{|
|-
|{{שמאל|{{סי|עָזִּי|10}} || {{סי|הָ}}רִים דִּלֵּג כְּזָכַר בְּרִית אָבוֹת וָחֶסֶד{{ש}}
|-
| || {{סי|וּ}}גְבָעוֹת קִפֵּץ טָהוֹר כֹּל יִסֵּד{{ש}}
|-
| || {{סי|זֶ}}רַע אַהֲבַת {{סי|ח}}וֹלַת שֶׁמַע לְהִוָּסֵד
|-
| || {{ש-רווח}}וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד{{ממס|ירמיהו לא ב}}
|}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יקותיאל בר יוסף חזק'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|אֻ|3}}שְּׁרוּ בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר {{ש-רווח|1em}} || וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|בְּ|3}}אוֹת זֶה עוֹד לְהִתְבָּרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|גְּ|3}}אוּלִים אָז הִלְלוּהוּ {{ש-רווח|1em}} || וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|דָּ|3}}גוּל יָחִישׁ יִשְׁעֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ממס|ישעיהו לג כב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|הֻ|3}}מְרְרוּ בְּקֹשִׁי וְנִלְאוּ {{ש-רווח|1em}} || מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ{{ממס|במדבר לג ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|וְ|3}}יוֹם נָקָם תִּרְאוּ {{ש-רווח|1em}} || כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|זַ|3}}כִּים אֻיְּמָה לְעָצְמָה {{ש-רווח|1em}} || וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ממס|שמות יד כב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|ח|3}}וֹכָיו טוּבוֹ לְהַנְחִילָם {{ש-רווח|1em}} || וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם{{ממס|ישעיהו מט י}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|טָ|3}}הוֹר עֲנָוָתוֹ הִרְבָּה עֲלֵיהֶם {{ש-רווח|1em}} || וַייָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם{{ממס|שמות יג כא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יָ|3}}עִיר נְאֻם חֶזְיוֹנָי {{ש-רווח|1em}} || כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְיָ{{ממס|ישעיהו נב יב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|כָּ|3}}רָאוּי עָנְתָה נְבִיאָה {{ש-רווח|1em}} || שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|ל|3}}וֹעֲגָיו יִהְיוּ לִמְשִׁסָּה {{ש-רווח|1em}} || זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|מ|3}}וּנְעָם שִׁיר הוֹדָיָה {{ש-רווח|1em}} || עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ממס|שמות טו ב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|נַ|3}}גֵּן שִׁיר הֲמוֹנָי {{ש-רווח|1em}} || כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ{{ממס|ישעיהו יב ב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|סְ|3}}גֻלִּים לָשׁוּב לְמַאֲוָיָם {{ש-רווח|1em}} || הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|עָ|3}}תִיד לְהָשִׁיב שִׁבְיָם {{ש-רווח|1em}} || וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם{{ממס|ישעיהו יא יא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|פּ|3}}וֹרְכִים נָסוּ לִפְנֵיהֶם {{ש-רווח|1em}} || כִּי יְיָ נִלְחָם{{ממס|שמות יד כה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|צָ|3}}רוֹת עַמּוֹ יָסִיר וְנִחַם {{ש-רווח|1em}} || וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם{{ממס|זכריה יד ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|קֶ|3}}רֶן נָאוֹר הִרְעָם {{ש-רווח|1em}} || וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם{{ממס|שמות יב לג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|ר|3}}וּחַ עָרִיצִים לְהַנְשִׁים {{ש-רווח|1em}} || יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים{{ממס|זכריה ח כג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|שְׁ|3}}אֵרָם נִמַּק וְנִכְחָד {{ש-רווח|1em}} || לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד{{ממס|שמות יד כח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תִּ|3}}תֵּן יְשׁוּעוֹת חוֹסָיו {{ש-רווח|1em}} || וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו{{ממס|עובדיה א יח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תּ|3}}וֹפְפוּ יוֹנְקִים לְיַחֲדֵהוּ {{ש-רווח|1em}} || זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ{{ממס|שמות טו ב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יְ|3}}קָרִים יֹאמְרוּ כָזֶה {{ש-רווח|1em}} || הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|קְ|3}}דֻשָּׁה נָקְבָה בַּעֲלִיזוֹת {{ש-רווח|1em}} || אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת{{ממס|שמות טו א}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|וְ|3}}גֶבֶר יְסוֹבֵב וְיֻקְדַּשׁ {{ש-רווח|1em}} || שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ{{ממס|ישעיהו מב י}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תְּ|3}}בִיעַת עִנּוּי קָפַצְתָּ {{ש-רווח|1em}} || וּמִבֵּית כֶּלֶא – עַם זוּ קָנִיתָ{{ממס|שמות טו טז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יַ|3}}חֲשֹׂף זְרוֹעוֹ וְתַעֲצוּמוֹ {{ש-רווח|1em}} || לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|א|3}}וֹהֲבָיו הוֹצִיא צָהֳרִים {{ש-רווח|1em}} || וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כד}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|לְ|3}}הָשִׁיב לְקָמָיו גְּמוּלֵיהֶם {{ש-רווח|1em}} || מְהוּמַת יְיָ רַבָּה בָּהֶם{{ממס|זכריה יד יג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|בִּ|3}}רְאוֹתָם נָמוּ לְסַלְסְלָה {{ש-רווח|1em}} || אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה{{ממס|שמות יד לא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|רַ|3}}וּוֹת בְּזִיז כְּבוֹדוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יוֹסִף|3}} אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|חִזָּ|3}}יוֹן שִׁירָה {{סי|קִ|3}}דְּמוּ לְנֶעְלָם {{ש-רווח|1em}} || יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם{{ממס|שמות טו יח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרָיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} בְּצִיּוֹן יְשׁוֹרְרוּ לְגוֹאֲלָם {{ש-רווח|1em}} || יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם{{ממס|תהלים קמו י}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|}
{|
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} || {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הוֹד מְאֻשֶּׁרֶת לְהִגָּאֵל
|-
| || {{סי|יְ}}דִידֶיךָ הוֹשַׁעְתָּ שִׁעְשַׁעְתָּ יִשְׁרֵי אֵל
|-
| || {{סי|כֹּ}}שֶׁר לְקוּחֶיךָ חָזוּ מִפְעֲלוֹת אֵל
|-
| || {{ש-רווח}}אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל{{ממס|שמות טו א}}
|}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::::{{הור|בגילה ברינה}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{|
|-
|{{סי|מִי|10}} || {{סי|מִ}}לֵּל {{סי|נ}}וֹי כֹּחַ סִפּוּר מְלַאכְתּוֹ
|-
| || {{סי|סִ}}לְסוּל תִּפְאַרְתּוֹ בְּעַזִּים הִדְרִיךְ הֲלִיכָתוֹ
|-
| || {{סי|ע}}וֹלְלִים וְיוֹנְקִים שִׁבְּחוּהוּ וְצָפוּ מְסִלָּתוֹ
|-
| || {{ש-רווח}}גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ{{ממס|תהלים קמה יב}}
|}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::::{{הור|זה צור}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{|
|-
|{{סי|נָחִיתָ|10}} || {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בְּעֻזְּךָ עַמְּךָ לְהִתְנָאוֹת
|-
| || {{סי|צ}}וֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּמַכּוֹת לְהַלְאוֹת
|-
| || {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים מִסֵּבֶל וּתְלָאוֹת
|-
| || {{ש-רווח}}גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ישעיהו מז ד}}
|}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::::{{הור|גאל}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{|
|-
|{{סי|בְּחַסְדְּךָ|10}} || {{סי|ר}}וֹמַמְתָּ קֶרֶן עַמֶּךָ יָצְאוּ מְרֻוָּחִים
|-
| || {{סי|שֶׁ}}בַח וּרְנָנוֹת לְשִׁמְךָ מְסַלְּדִים וּמְשַׁבְּחִים
|-
| || {{סי|תְּ}}בִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ עִיר מְנוּחִים
|-
| || {{ש-רווח}}בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים{{ממס|ישעיהו לב יח}}
|}&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::::{{הור|הפורש}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:יקותיאל בר יוסף]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dem456mhze8d2fs4m8j1mev7ojovgap</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע ה' אום למושעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726471</id>
    <revision>
      <id>3084488</id>
      <parentid>3070007</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:23:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084488</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10228" sha1="2hppciptpyk202ezw9q0wg58mzk773v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').{{הערה|וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|אֱ|3}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ {{ש-רווח|1em}} || וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|בַּ|3}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים {{ש-רווח|1em}} || יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|גְּ|3}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד {{ש-רווח|1em}} || וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|דָּ|3}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ {{ש-רווח|1em}} || יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|הֲ|3}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם {{ש-רווח|1em}} || הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|וְ|3}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם {{ש-רווח|1em}} || וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|זִ|3}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן {{ש-רווח|1em}} || מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|חִ|3}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן {{ש-רווח|1em}} || דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|טִ|3}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה {{ש-רווח|1em}} || וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יֶ|3}}שַׁע וְתַעֲצוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|{{סי|יְ|3}}שׁוּעוֹת כּוֹס}}&lt;/noinclude&gt; שָׁלוֹם {{ש-רווח|1em}} || בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|כָּ|3}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת {{ש-רווח|1em}} || כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|לְ|3}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה&lt;noinclude&gt;{{הערה|לְנָגְפָה}}&lt;/noinclude&gt; {{ש-רווח|1em}} || וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|מִ|3}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח {{ש-רווח|1em}} || וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|נ|3}}וֹרָאוֹת עִזּוּז&lt;noinclude&gt;{{הערה|{{סי|נָ|3}}תַן לְאוֹת}}&lt;/noinclude&gt; רַב וְשַׁלִּיט {{ש-רווח|1em}} || גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|סְ|3}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם {{ש-רווח|1em}} || כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|עָ|3}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים {{ש-רווח|1em}} || וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|פְּ|3}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה {{ש-רווח|1em}} || שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|צָ|3}}פוּי&lt;noinclude&gt;{{הערה|צָבוּר}}&lt;/noinclude&gt; בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה {{ש-רווח|1em}} || זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|קִ|3}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר {{ש-רווח|1em}} || וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|רָ|3}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|שִׁ|3}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ {{ש-רווח|1em}} || כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח מִצְרַיִם}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תֹּ|3}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ {{ש-רווח|1em}} || גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}} {{ש-רווח|1em}} || {{ע|פֶּסַח לֶעָתִיד}}
|}

{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יוֹסֵף|3}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|3}}יתוֹ {{סי|יִ|3}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|3}}ם {{סי|קְ|3}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|3}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|גְּדוּדִים}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2hppciptpyk202ezw9q0wg58mzk773v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את יום השמיני בטוב יזמיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726534</id>
    <revision>
      <id>3084485</id>
      <parentid>3070065</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:17:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4974" sha1="jubvgas1o0o01drt2x7j8kx77sr0dnt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל שמחת תורה}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֶת יוֹם הַשְּׁמִינִי{{ש}}
בְּטוֹב יַזְמִינִי{{ש}}
רָנֵּי פַלֵּט יְסוֹבְבֵנִי{{ש}}
לְעֵת עֶרֶב בְּצִלּוֹ יְלוֹנֵנִי&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲיֻמָּה אָהַב בֵּרַךְ בְּכֹסֶף{{ש}}
בְּמִדָּה מְרֻבָּה מֵרֹאשׁ בְּתוֹסֶף{{ש}}
בָּזֶה עֲצֶרֶת חַג אֹסֶף{{ש}}
אֹהֲבָיו יְקָרֵב אֵלָיו לְהֵאָסֵף&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֻ}}מַּץ בִּפְנֵי עַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}חוֹב קָבוּעַ לִשְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|גְ}}מָרוֹ בְּפַיֵּס רֶגֶל וּזְמָן {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}בָר שִׁיר וְקָרְבָּן מְזֻמָּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|ה}}וֹסִיף לְגוֹי נִכְבָּד {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וּ}}בְמוּסְפֵי קֹדֶשׁ מְכֻבָּד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|זֻ}}מַּן וְהָקְבַּע לְרַצּוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חֹ}}ק נוֹלַד בּוֹ לְהֵרָצוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|טִ}}בַּע חֲתוּמֵי חוֹתָם {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יְ}}דִידוּת נֶצֶר מִכְתָּם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|כָּ}}לוּל לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לִ}}מְכַהֵן בְּחִנּוּךְ עוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|מִ}}לִּפְנֵי פְנֵי פָנָיו {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נֶ}}חֱלַק בְּכָל עִנְיָנָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|סֻ}}כַּם לְשִׁלּוּחַ מֶלֶךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֵ}}ת וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|פְּ}}נוֹת בֹּקֶר הֲלָנָתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צֶ}}דֶק יָלִין מְעוֹנָתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|ק}}וֹל שֶׁמַע בְּאַהֲבָה {{ש-רווח|1em}} || {{סי|רִ}}נַּת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{סי|שָׁ}}לוֹם שׁוֹמֵר אָהֳלוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תּ}}וֹךְ יְמֵי עֲלִיַּת רַגְלוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|}
{{הור|סימן: '''יצחק הקטן חזק אמן'''}}

{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|יְצַ}}וֶּה {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קָ}}דוֹשׁ לְעַמּוֹ{{ש}}
וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמּוֹ{{ש}}
מוֹשֵׁל הַשַּׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ{{ש}}
עָלֵינוּ כְּמֵאָז יְהִי נוֹעֲמוֹ&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|הֵ}}יטִיבָה יְהֹוָה לַטּוֹבִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ בִּדְבָרִים עֲרֵבִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבוֹת יַשְׁמִיעַ לַאֲהוּבִים{{ש}}
{{סי|נֹ}}עַם מַלְכוּתְךָ עֲנוֹת תְּאֵבִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|חֵ}}לֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה{{ש}}
מִצְוָה עָלֵינוּ לָתֵת מָנָה{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹן אָבוֹת יִזְכָּר בָּם שׁוֹכֵן מְעוֹנָה{{ש}}
{{סי|קְ}}נוֹת שֵׁנִית עֲדַת מִי מָנָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|אֱ}}לֹהִים יְחָנֵּנוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּעוֹן קָדְשׁוֹ לְבָרְכֵנוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמוֹ יָקֵם מַלְכֵּנוּ{{ש}}
בִּפְרִישַׂת שְׁלוֹמוֹ לְסוֹכְכֵנוּ&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jubvgas1o0o01drt2x7j8kx77sr0dnt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג אסיף תקופת השנה (מערבית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726535</id>
    <revision>
      <id>3084524</id>
      <parentid>3069990</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13994" sha1="gwn905vb7e67mhmrs9nlxyb7r17gkop" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = חג אסיף תקופת השנה
| תמונה = 
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = מערבית עם [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]{{הערה|במחזור פרנקל תמה על הביכור שנראה יותר מתאים לליל ז' של פסח}}
| מחבר = ר' אליעזר בן שמשון
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר בר שמשון חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ח-31}}; {{אוצר השירה|א-467}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל שני. וכשחל במוצאי שבת אומרים במקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות לא נהגו החלפה זו, וכן מנהג נארדען כדי לא לוותר על הביכור.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|חַג}} {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}|| {{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וַעֲגוּנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438: וַעֲנוּנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים: גָּמְרוּ זוֹגְנִים, ועיין פירושו. ויש עוד נוסח: סוֹגְנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

{{מילת קבע|סֻכָּה}} אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם בְּיִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כְּאָז {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gwn905vb7e67mhmrs9nlxyb7r17gkop</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084566</id>
      <parentid>3084524</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:13:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14252" sha1="jw7emyghkx17dwufsc295zuu35w24v6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = חג אסיף תקופת השנה
| תמונה = 
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = מערבית עם [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]{{הערה|במחזור פרנקל תמה על הביכור שנראה יותר מתאים לליל ז' של פסח}}
| מחבר = ר' אליעזר בן שמשון
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר בר שמשון חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ח-31}}; {{אוצר השירה|א-467}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל שני. וכשחל במוצאי שבת אומרים במקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות לא נהגו החלפה זו, וכן מנהג נארדען כדי לא לוותר על הביכור, שהרי אין אומרים שם פיוטי מערבות בשבת. וכן למנהג וורמייזא אין מחליפים כיון שאת המערבית שנהגו שם לליל ראשון ({{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}) אומרים גם בשבת.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|חַג}} {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}|| {{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וַעֲגוּנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438: וַעֲנוּנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים: גָּמְרוּ זוֹגְנִים, ועיין פירושו. ויש עוד נוסח: סוֹגְנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

{{מילת קבע|סֻכָּה}} אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם בְּיִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כְּאָז {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jw7emyghkx17dwufsc295zuu35w24v6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084586</id>
      <parentid>3084566</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:00:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>במנהגי נארדען שנדפסו בירושתנו י מפורש שכן מחליפים (ואדרבה, משמע שם שהם נהגו לא לומר את הביכור בכל שנה, כמו שדלגו שם הרבה מהפיוטים)</comment>
      <origin>3084586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14209" sha1="7brq8a5q02lyzwatnz3knydrvfpnu4t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = חג אסיף תקופת השנה
| תמונה = 
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = מערבית עם [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]{{הערה|במחזור פרנקל תמה על הביכור שנראה יותר מתאים לליל ז' של פסח}}
| מחבר = ר' אליעזר בן שמשון
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר בר שמשון חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ח-31}}; {{אוצר השירה|א-467}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל שני. כשחל במוצאי שבת אומרים במקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות, שאין אומרות פיוטי מערבית בשבת, לא נהגו החלפה זו כדי לא לוותר על הביכור. וכן למנהג וורמייזא אין מחליפים כיון שאת המערבית שנהגו שם לליל ראשון ({{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}) אומרים גם בשבת.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|חַג}} {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}|| {{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וַעֲגוּנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438: וַעֲנוּנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים: גָּמְרוּ זוֹגְנִים, ועיין פירושו. ויש עוד נוסח: סוֹגְנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

{{מילת קבע|סֻכָּה}} אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם בְּיִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כְּאָז {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7brq8a5q02lyzwatnz3knydrvfpnu4t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084605</id>
      <parentid>3084586</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:51:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>תודה רבה! אבל אם כן אני ממש לא זוכר איפה ראיתי את זה</comment>
      <origin>3084605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14210" sha1="issfbilss0zypxdy61a29rhscgr705l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = חג אסיף תקופת השנה
| תמונה = 
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = מערבית עם [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]{{הערה|במחזור פרנקל תמה על הביכור שנראה יותר מתאים לליל ז' של פסח.}}
| מחבר = ר' אליעזר בן שמשון
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליעזר בר שמשון חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ח-31}}; {{אוצר השירה|א-467}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל שני. כשחל במוצאי שבת אומרים במקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות, שאין אומרות פיוטי מערבית בשבת, לא נהגו החלפה זו כדי לא לוותר על הביכור. וכן למנהג וורמייזא אין מחליפים כיון שאת המערבית שנהגו שם לליל ראשון ({{צ|[[אתה לבדך עטית]]}}) אומרים גם בשבת.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|חַג}} {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}|| {{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וַעֲגוּנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438: וַעֲנוּנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים: גָּמְרוּ זוֹגְנִים, ועיין פירושו. ויש עוד נוסח: סוֹגְנִים}}&lt;/noinclude&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|{{מילת קבע|סֻכָּה}} {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

{{מילת קבע|סֻכָּה}} אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{מילת קבע|חַג}} {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם בְּיִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כְּאָז {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
::{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>issfbilss0zypxdy61a29rhscgr705l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726536</id>
    <revision>
      <id>3084475</id>
      <parentid>3070097</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:08:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084475</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9316" sha1="emxnf6qrx5ewtg64vixa20cu96ianbo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' יחיאל בר יצחק המכונה מיכלמן מצולפיך
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יחיאל בר יצחק; יחיאל חזק ואמץ, יחיאל בן יצחק יגדל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1691}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בליל שני. וכשחל ליל א' בשבת אומרים בבמקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות אין משנים, וכן מנהג קהילת 'עדת ישראל' בברלין.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''יחיאל בר יצחק'''}}

{{סי|יִ}}שְׂמְחוּ בְחַגֵּיהֶם יְדִידִים וּנְעִימִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}סוֹת בְּצֵל סֻכָּה שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|יִ}}תְעַנְּגוּ בָהּ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}הוּבִים מִצְוֹתֶיהָ מְקַיְּמִים {{סי|לֵ}}ילוֹת וְיָמִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|בְּרֶ}}נֶן וְהַלֵּל וְחֶדְוָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|יִצְ}}הֲלוּ כָּל שִׁבְעָה כְּדַת הַכְּתוּבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}גִיגוֹתֵיהֶם וְשַׁלְמֵיהֶם וּפָרֵיהֶם לְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֵיהֶם וְעוֹלוֹתֵיהֶם יֵרָצוּ בְּאַהֲבָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ|1}}נְווּ בְּמִצְוֹת וְאֻדָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|בָּ|1}}רִאשׁוֹן תִּקְחוּ אַרְבַּעַת מִינִים{{ש-רווח|1em}}||לְרַצּוֹת עַל מֵי עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם בַּשֵּׁנִי רָמַז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם לְעָרֵה{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|דֶּ|1}}רֶךְ יוֹם רְבָעִי לְהַעֲלוֹת בְּשִׁירוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}מוֹנִים עָלוּ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה{{ש-רווח|1em}}||בְּחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שָׁם חוֹגְגִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה{{ש-רווח|1em}}||שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|זְ|1}}מִירוֹת וּנְגִינוֹת לְהַעֲלִיל{{ש-רווח|1em}}||בִּכְלֵי שִׁיר וּבֶחָלִיל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|חָ|1}}דִים כֻּלָּם בִּנְגִינָה{{ש-רווח|1em}}||עִם יְלָדִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹעֲנִים וּמְקַפְּצִים לִדְלֹג{{ש-רווח|1em}}||וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלֹשִׁים לוֹג{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|י|1}}וֹדְעֵי דָת וְחַכְמֵי עֵדָה{{ש-רווח|1em}}||מַרְאִים לִפְנֵיהֶם קִדָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כֹּ|1}}הֲנִים וּלְוִיִּם מְצַלְצְלִים וּמוֹדִים{{ש-רווח|1em}}||הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְרַקְּדִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|לַ|1}}אֲנָשִׁים מִן הַנָּשִׁים לְהַפְרִישָׁם{{ש-רווח|1em}}||מְתַקְּנִים תִּקּוּן גָּדוֹל שָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|מַ|1}}רְבִּים הָיוּ בְּשִׂמְחָה וּבְצִלְצוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|נ|1}}וֹטְלִים לוּלָב שִׁבְעָה בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ לַעֲשֹוֹת בִּגְבוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה לַעֲשֹוֹת בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|עִ|1}}דּוּנִים לִהְיוֹת שֶׁבַע בְּצֵל רַעֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||סִמָּן לִשִׁבְעָה עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פַּ|1}}חִים לְהָצֵן לֶהָבָה וְשָׁרָב{{ש-רווח|1em}}||וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|צִ|1}}לָּתָהּ לְהָגֵן מִלַּהַט וּלְסַכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מִים יְנַתְּקוּ מוֹסֵרוֹת לְיִרְאָתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ר|1}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד מֵרֹב אֲנָחָה{{ש-רווח|1em}}||וְכָל יִשְׂרָאֵל יָשִׂישֹוּ בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|שֵׁ|1}}ם הַנִּכְבָּד שִׁבְעָה לְהַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||בְּלוּלָב וּבִפְרִי עֵץ הָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ|1}}שְׁבָּחוֹת לוֹ לְמַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||וְלִגְמֹר בּוֹ אֶת הַהַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|}

{{הור|סימן: '''יחיאל חזק ואמץ''', '''יחיאל בן יצחק יגדל'''}}

{{סי|יְ}}קָר {{סי|חַ}}סְדְּךָ {{תיקון גירסה|בְּרִנָּה|{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ}} בַּבֹּקֶר לְמַלְּלָם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{סי|לְ}}סַפֵּר בַּלֵּילוֹת מֵעֵין כֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} נְפָאֵר שִׁמְךָ לְעוֹלָם{{ש}}
כְּשׁוֹרְרוּ אֲהוּבִים וְאָמְרוּ כֻלָּם{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|יֹ}}פִי עֲנָנֶיךָ סִכַּכְתָּ עַל גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|חֻ}}פַּת כְּבוֹדְךָ פָּרַשְׂתָּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת סְלוּלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חֲדוּךָ וּפֵאֲרוּךָ כְּעוֹבְרֵי גַלִּים{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לְ}}שִׁמְךָ שִׁבְּחוּ בְּנֵי אֵלִים{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּנֵ}}ה סֻכָּתְךָ וְהָקֵם הַנְּפוּלָה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹתֶיהָ לְשַׁתֵּת וְלִבְנוֹתָהּ עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ לִרְעוֹת עַל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לְהַנְחִילָהּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹץ כְּמִקֶּדֶם זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|ק}}וֹרֵא מִקְרָא קֹדֶשׁ וּמְשַׁמְּרוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבֵּל לְיּוֹם הַבָּא שְׂכָרוֹ{{ש}}
{{סי|גַּ}}אֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סְגוּרוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד {{סי|לְ}}מַלֹּאת לוֹ בְּסֻכּוֹת עוֹרוֹ&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>emxnf6qrx5ewtg64vixa20cu96ianbo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084483</id>
      <parentid>3084475</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:15:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084483</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9315" sha1="oskm4pm6g0pll078z4z36yyaq471wo5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' יחיאל בר יצחק המכונה מיכלמן מצולפיך
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יחיאל בר יצחק; יחיאל חזק ואמץ, יחיאל בן יצחק יגדל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1691}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בליל שני. וכשחל ליל א' בשבת אומרים בבמקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות אין משנים, וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''יחיאל בר יצחק'''}}

{{סי|יִ}}שְׂמְחוּ בְחַגֵּיהֶם יְדִידִים וּנְעִימִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}סוֹת בְּצֵל סֻכָּה שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|יִ}}תְעַנְּגוּ בָהּ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}הוּבִים מִצְוֹתֶיהָ מְקַיְּמִים {{סי|לֵ}}ילוֹת וְיָמִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|בְּרֶ}}נֶן וְהַלֵּל וְחֶדְוָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|יִצְ}}הֲלוּ כָּל שִׁבְעָה כְּדַת הַכְּתוּבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}גִיגוֹתֵיהֶם וְשַׁלְמֵיהֶם וּפָרֵיהֶם לְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֵיהֶם וְעוֹלוֹתֵיהֶם יֵרָצוּ בְּאַהֲבָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ|1}}נְווּ בְּמִצְוֹת וְאֻדָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|בָּ|1}}רִאשׁוֹן תִּקְחוּ אַרְבַּעַת מִינִים{{ש-רווח|1em}}||לְרַצּוֹת עַל מֵי עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם בַּשֵּׁנִי רָמַז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם לְעָרֵה{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|דֶּ|1}}רֶךְ יוֹם רְבָעִי לְהַעֲלוֹת בְּשִׁירוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}מוֹנִים עָלוּ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה{{ש-רווח|1em}}||בְּחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שָׁם חוֹגְגִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה{{ש-רווח|1em}}||שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|זְ|1}}מִירוֹת וּנְגִינוֹת לְהַעֲלִיל{{ש-רווח|1em}}||בִּכְלֵי שִׁיר וּבֶחָלִיל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|חָ|1}}דִים כֻּלָּם בִּנְגִינָה{{ש-רווח|1em}}||עִם יְלָדִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹעֲנִים וּמְקַפְּצִים לִדְלֹג{{ש-רווח|1em}}||וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלֹשִׁים לוֹג{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|י|1}}וֹדְעֵי דָת וְחַכְמֵי עֵדָה{{ש-רווח|1em}}||מַרְאִים לִפְנֵיהֶם קִדָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כֹּ|1}}הֲנִים וּלְוִיִּם מְצַלְצְלִים וּמוֹדִים{{ש-רווח|1em}}||הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְרַקְּדִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|לַ|1}}אֲנָשִׁים מִן הַנָּשִׁים לְהַפְרִישָׁם{{ש-רווח|1em}}||מְתַקְּנִים תִּקּוּן גָּדוֹל שָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|מַ|1}}רְבִּים הָיוּ בְּשִׂמְחָה וּבְצִלְצוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|נ|1}}וֹטְלִים לוּלָב שִׁבְעָה בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ לַעֲשֹוֹת בִּגְבוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה לַעֲשֹוֹת בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|עִ|1}}דּוּנִים לִהְיוֹת שֶׁבַע בְּצֵל רַעֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||סִמָּן לִשִׁבְעָה עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פַּ|1}}חִים לְהָצֵן לֶהָבָה וְשָׁרָב{{ש-רווח|1em}}||וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|צִ|1}}לָּתָהּ לְהָגֵן מִלַּהַט וּלְסַכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מִים יְנַתְּקוּ מוֹסֵרוֹת לְיִרְאָתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ר|1}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד מֵרֹב אֲנָחָה{{ש-רווח|1em}}||וְכָל יִשְׂרָאֵל יָשִׂישֹוּ בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|שֵׁ|1}}ם הַנִּכְבָּד שִׁבְעָה לְהַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||בְּלוּלָב וּבִפְרִי עֵץ הָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ|1}}שְׁבָּחוֹת לוֹ לְמַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||וְלִגְמֹר בּוֹ אֶת הַהַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|}

{{הור|סימן: '''יחיאל חזק ואמץ''', '''יחיאל בן יצחק יגדל'''}}

{{סי|יְ}}קָר {{סי|חַ}}סְדְּךָ {{תיקון גירסה|בְּרִנָּה|{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ}} בַּבֹּקֶר לְמַלְּלָם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{סי|לְ}}סַפֵּר בַּלֵּילוֹת מֵעֵין כֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} נְפָאֵר שִׁמְךָ לְעוֹלָם{{ש}}
כְּשׁוֹרְרוּ אֲהוּבִים וְאָמְרוּ כֻלָּם{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|יֹ}}פִי עֲנָנֶיךָ סִכַּכְתָּ עַל גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|חֻ}}פַּת כְּבוֹדְךָ פָּרַשְׂתָּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת סְלוּלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חֲדוּךָ וּפֵאֲרוּךָ כְּעוֹבְרֵי גַלִּים{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לְ}}שִׁמְךָ שִׁבְּחוּ בְּנֵי אֵלִים{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּנֵ}}ה סֻכָּתְךָ וְהָקֵם הַנְּפוּלָה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹתֶיהָ לְשַׁתֵּת וְלִבְנוֹתָהּ עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ לִרְעוֹת עַל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לְהַנְחִילָהּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹץ כְּמִקֶּדֶם זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|ק}}וֹרֵא מִקְרָא קֹדֶשׁ וּמְשַׁמְּרוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבֵּל לְיּוֹם הַבָּא שְׂכָרוֹ{{ש}}
{{סי|גַּ}}אֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סְגוּרוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד {{סי|לְ}}מַלֹּאת לוֹ בְּסֻכּוֹת עוֹרוֹ&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oskm4pm6g0pll078z4z36yyaq471wo5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084486</id>
      <parentid>3084483</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:18:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9315" sha1="75lq4hfdkvdj97p9bb880nvm1lr3p18" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' יחיאל בר יצחק המכונה מיכלמן מצולפיך
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יחיאל בר יצחק; יחיאל חזק ואמץ, יחיאל בן יצחק יגדל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-4107}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בליל שני. וכשחל ליל א' בשבת אומרים בבמקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות אין משנים, וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''יחיאל בר יצחק'''}}

{{סי|יִ}}שְׂמְחוּ בְחַגֵּיהֶם יְדִידִים וּנְעִימִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}סוֹת בְּצֵל סֻכָּה שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|יִ}}תְעַנְּגוּ בָהּ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}הוּבִים מִצְוֹתֶיהָ מְקַיְּמִים {{סי|לֵ}}ילוֹת וְיָמִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|בְּרֶ}}נֶן וְהַלֵּל וְחֶדְוָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|יִצְ}}הֲלוּ כָּל שִׁבְעָה כְּדַת הַכְּתוּבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}גִיגוֹתֵיהֶם וְשַׁלְמֵיהֶם וּפָרֵיהֶם לְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֵיהֶם וְעוֹלוֹתֵיהֶם יֵרָצוּ בְּאַהֲבָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ|1}}נְווּ בְּמִצְוֹת וְאֻדָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|בָּ|1}}רִאשׁוֹן תִּקְחוּ אַרְבַּעַת מִינִים{{ש-רווח|1em}}||לְרַצּוֹת עַל מֵי עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם בַּשֵּׁנִי רָמַז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם לְעָרֵה{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|דֶּ|1}}רֶךְ יוֹם רְבָעִי לְהַעֲלוֹת בְּשִׁירוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}מוֹנִים עָלוּ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה{{ש-רווח|1em}}||בְּחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שָׁם חוֹגְגִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה{{ש-רווח|1em}}||שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|זְ|1}}מִירוֹת וּנְגִינוֹת לְהַעֲלִיל{{ש-רווח|1em}}||בִּכְלֵי שִׁיר וּבֶחָלִיל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|חָ|1}}דִים כֻּלָּם בִּנְגִינָה{{ש-רווח|1em}}||עִם יְלָדִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹעֲנִים וּמְקַפְּצִים לִדְלֹג{{ש-רווח|1em}}||וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלֹשִׁים לוֹג{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|י|1}}וֹדְעֵי דָת וְחַכְמֵי עֵדָה{{ש-רווח|1em}}||מַרְאִים לִפְנֵיהֶם קִדָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כֹּ|1}}הֲנִים וּלְוִיִּם מְצַלְצְלִים וּמוֹדִים{{ש-רווח|1em}}||הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְרַקְּדִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|לַ|1}}אֲנָשִׁים מִן הַנָּשִׁים לְהַפְרִישָׁם{{ש-רווח|1em}}||מְתַקְּנִים תִּקּוּן גָּדוֹל שָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|מַ|1}}רְבִּים הָיוּ בְּשִׂמְחָה וּבְצִלְצוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|נ|1}}וֹטְלִים לוּלָב שִׁבְעָה בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ לַעֲשֹוֹת בִּגְבוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה לַעֲשֹוֹת בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|עִ|1}}דּוּנִים לִהְיוֹת שֶׁבַע בְּצֵל רַעֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||סִמָּן לִשִׁבְעָה עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פַּ|1}}חִים לְהָצֵן לֶהָבָה וְשָׁרָב{{ש-רווח|1em}}||וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|צִ|1}}לָּתָהּ לְהָגֵן מִלַּהַט וּלְסַכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מִים יְנַתְּקוּ מוֹסֵרוֹת לְיִרְאָתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ר|1}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד מֵרֹב אֲנָחָה{{ש-רווח|1em}}||וְכָל יִשְׂרָאֵל יָשִׂישֹוּ בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|שֵׁ|1}}ם הַנִּכְבָּד שִׁבְעָה לְהַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||בְּלוּלָב וּבִפְרִי עֵץ הָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ|1}}שְׁבָּחוֹת לוֹ לְמַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||וְלִגְמֹר בּוֹ אֶת הַהַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|}

{{הור|סימן: '''יחיאל חזק ואמץ''', '''יחיאל בן יצחק יגדל'''}}

{{סי|יְ}}קָר {{סי|חַ}}סְדְּךָ {{תיקון גירסה|בְּרִנָּה|{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ}} בַּבֹּקֶר לְמַלְּלָם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{סי|לְ}}סַפֵּר בַּלֵּילוֹת מֵעֵין כֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} נְפָאֵר שִׁמְךָ לְעוֹלָם{{ש}}
כְּשׁוֹרְרוּ אֲהוּבִים וְאָמְרוּ כֻלָּם{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|יֹ}}פִי עֲנָנֶיךָ סִכַּכְתָּ עַל גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|חֻ}}פַּת כְּבוֹדְךָ פָּרַשְׂתָּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת סְלוּלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חֲדוּךָ וּפֵאֲרוּךָ כְּעוֹבְרֵי גַלִּים{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לְ}}שִׁמְךָ שִׁבְּחוּ בְּנֵי אֵלִים{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּנֵ}}ה סֻכָּתְךָ וְהָקֵם הַנְּפוּלָה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹתֶיהָ לְשַׁתֵּת וְלִבְנוֹתָהּ עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ לִרְעוֹת עַל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לְהַנְחִילָהּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹץ כְּמִקֶּדֶם זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|ק}}וֹרֵא מִקְרָא קֹדֶשׁ וּמְשַׁמְּרוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבֵּל לְיּוֹם הַבָּא שְׂכָרוֹ{{ש}}
{{סי|גַּ}}אֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סְגוּרוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד {{סי|לְ}}מַלֹּאת לוֹ בְּסֻכּוֹת עוֹרוֹ&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>75lq4hfdkvdj97p9bb880nvm1lr3p18</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084503</id>
      <parentid>3084486</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:54:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084503</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9408" sha1="6si9p8gebhkuj05u9t1xomqt9b8jasb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' יחיאל בר יצחק המכונה מיכלמן מצולפיך
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יחיאל בר יצחק; יחיאל חזק ואמץ, יחיאל בן יצחק יגדל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-4107}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בליל שני.{{הערה|ובפוזנא אומרים {{צ|[[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]}}.}} וכשחל ליל א' בשבת אומרים בבמקומה {{צ|[[אוחזי בידם]]}}.{{הערה|ובקצת קהילות אין משנים, וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''יחיאל בר יצחק'''}}

{{סי|יִ}}שְׂמְחוּ בְחַגֵּיהֶם יְדִידִים וּנְעִימִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}סוֹת בְּצֵל סֻכָּה שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|יִ}}תְעַנְּגוּ בָהּ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|אֲ}}הוּבִים מִצְוֹתֶיהָ מְקַיְּמִים {{סי|לֵ}}ילוֹת וְיָמִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|בְּרֶ}}נֶן וְהַלֵּל וְחֶדְוָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|יִצְ}}הֲלוּ כָּל שִׁבְעָה כְּדַת הַכְּתוּבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}גִיגוֹתֵיהֶם וְשַׁלְמֵיהֶם וּפָרֵיהֶם לְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֵיהֶם וְעוֹלוֹתֵיהֶם יֵרָצוּ בְּאַהֲבָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ|1}}נְווּ בְּמִצְוֹת וְאֻדָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|בָּ|1}}רִאשׁוֹן תִּקְחוּ אַרְבַּעַת מִינִים{{ש-רווח|1em}}||לְרַצּוֹת עַל מֵי עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם בַּשֵּׁנִי רָמַז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם לְעָרֵה{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|דֶּ|1}}רֶךְ יוֹם רְבָעִי לְהַעֲלוֹת בְּשִׁירוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}מוֹנִים עָלוּ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה{{ש-רווח|1em}}||בְּחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שָׁם חוֹגְגִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה{{ש-רווח|1em}}||שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|זְ|1}}מִירוֹת וּנְגִינוֹת לְהַעֲלִיל{{ש-רווח|1em}}||בִּכְלֵי שִׁיר וּבֶחָלִיל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|חָ|1}}דִים כֻּלָּם בִּנְגִינָה{{ש-רווח|1em}}||עִם יְלָדִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹעֲנִים וּמְקַפְּצִים לִדְלֹג{{ש-רווח|1em}}||וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלֹשִׁים לוֹג{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|י|1}}וֹדְעֵי דָת וְחַכְמֵי עֵדָה{{ש-רווח|1em}}||מַרְאִים לִפְנֵיהֶם קִדָּה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כֹּ|1}}הֲנִים וּלְוִיִּם מְצַלְצְלִים וּמוֹדִים{{ש-רווח|1em}}||הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְרַקְּדִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|לַ|1}}אֲנָשִׁים מִן הַנָּשִׁים לְהַפְרִישָׁם{{ש-רווח|1em}}||מְתַקְּנִים תִּקּוּן גָּדוֹל שָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|מַ|1}}רְבִּים הָיוּ בְּשִׂמְחָה וּבְצִלְצוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|נ|1}}וֹטְלִים לוּלָב שִׁבְעָה בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ לַעֲשֹוֹת בִּגְבוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה לַעֲשֹוֹת בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|עִ|1}}דּוּנִים לִהְיוֹת שֶׁבַע בְּצֵל רַעֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||סִמָּן לִשִׁבְעָה עֲנָנִים{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פַּ|1}}חִים לְהָצֵן לֶהָבָה וְשָׁרָב{{ש-רווח|1em}}||וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|צִ|1}}לָּתָהּ לְהָגֵן מִלַּהַט וּלְסַכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מִים יְנַתְּקוּ מוֹסֵרוֹת לְיִרְאָתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|ר|1}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד מֵרֹב אֲנָחָה{{ש-רווח|1em}}||וְכָל יִשְׂרָאֵל יָשִׂישֹוּ בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|שֵׁ|1}}ם הַנִּכְבָּד שִׁבְעָה לְהַדֵּר{{ש-רווח|1em}}||בְּלוּלָב וּבִפְרִי עֵץ הָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ|1}}שְׁבָּחוֹת לוֹ לְמַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||וְלִגְמֹר בּוֹ אֶת הַהַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|}

{{הור|סימן: '''יחיאל חזק ואמץ''', '''יחיאל בן יצחק יגדל'''}}

{{סי|יְ}}קָר {{סי|חַ}}סְדְּךָ {{תיקון גירסה|בְּרִנָּה|{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ}} בַּבֹּקֶר לְמַלְּלָם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{סי|לְ}}סַפֵּר בַּלֵּילוֹת מֵעֵין כֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} נְפָאֵר שִׁמְךָ לְעוֹלָם{{ש}}
כְּשׁוֹרְרוּ אֲהוּבִים וְאָמְרוּ כֻלָּם{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|יֹ}}פִי עֲנָנֶיךָ סִכַּכְתָּ עַל גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|חֻ}}פַּת כְּבוֹדְךָ פָּרַשְׂתָּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת סְלוּלִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חֲדוּךָ וּפֵאֲרוּךָ כְּעוֹבְרֵי גַלִּים{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לְ}}שִׁמְךָ שִׁבְּחוּ בְּנֵי אֵלִים{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|בְּנֵ}}ה סֻכָּתְךָ וְהָקֵם הַנְּפוּלָה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹתֶיהָ לְשַׁתֵּת וְלִבְנוֹתָהּ עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ לִרְעוֹת עַל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לְהַנְחִילָהּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹץ כְּמִקֶּדֶם זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|ק}}וֹרֵא מִקְרָא קֹדֶשׁ וּמְשַׁמְּרוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבֵּל לְיּוֹם הַבָּא שְׂכָרוֹ{{ש}}
{{סי|גַּ}}אֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סְגוּרוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד {{סי|לְ}}מַלֹּאת לוֹ בְּסֻכּוֹת עוֹרוֹ&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6si9p8gebhkuj05u9t1xomqt9b8jasb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אעניד לך תפארה והלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726567</id>
    <revision>
      <id>3084482</id>
      <parentid>3070094</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:13:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084482</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8700" sha1="ilo8k7v2ocv6jvy2ualn99ra7pu5kvi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}עֲנִיד לְךָ תִּפְאָרָה וְהַלֵּל{{ש}}
{{סי|בְּ}}יוֹם שְׁמִינִי הָעֲצֶרֶת בְּלֵיל{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתֶיךָ בְּרָב עָם אֲמַלֵּל{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל&lt;קטע סוף=א/&gt;
::{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הִ}}זָּכֵר לְעַטְּרֵנוּ בִּשְׁנַת טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִרְוֶה מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר לְדוֹרְשֶׁיךָ יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד נְעוּרִים וְכִלּוּל אַהֲבָתֶךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
::{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''דניאל בר יעקב'''}}
{|
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|אֶ|1}}שְׁפֹּךְ לֵב וָנֶפֶשׁ כַּמַּיִם {{ש-רווח|1em}} || לִפְנֵי רוֹכֵב בְּגַאֲוָתוֹ שָׁמַיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|בִּ|1}}כְהֻנָּה לְשָׁרֵת מְשָׁרֵת וְנִינָיו {{ש-רווח|1em}} || קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|גְּ|1}}זֵרַת דַּת גְּשָׁמִים {{ש-רווח|1em}} || אִם רַב וְאִם מְעַט נִרְשָׁמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|דֹ|1}}רַשׁ לְאוֹת בְּרִית {{ש-רווח|1em}} || לְהִנָּצֵל בּוֹ מֵאַף שְׁאֵרִית {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|ה|1}}וּכַן לְנֶאֱמָנָה {{ש-רווח|1em}} || תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|וִ|1}}תֵּר לְסֻכָּה עוֹצְרִים {{ש-רווח|1em}} || לֵישֵׁב בְּבָתִּים וּבַחֲצֵרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|זֻ|1}}מַּן לִבְהֵמָה {{ש-רווח|1em}} || לְהֵרָצוֹת פְּנֵי שׁוֹכֵן רוּמָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|חָ|1}}קַר לְאָסְפוֹ עִם שִׁבְעָה {{ש-רווח|1em}} || מִפְּנֵי טֹרַח יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|טֻ|1}}כַּס לְבָרֵךְ קָהָל מַלְכָּם {{ש-רווח|1em}} || בְּשַׁלַּח אֶת הָעָם לְדַרְכָּם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|יִ|1}}חַד אוֹר עָט {{ש-רווח|1em}} || לְקָרְבָּן טוֹב מְעָט {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|כִּ|1}}פּוּר וּמָנוֹחַ דּוֹחֶה {{ש-רווח|1em}} || לְקַיֵּם צִוּוּי עֲוֹנוֹת מוֹחֶה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|לְ|1}}עֹדֶף שִׂמְחָה לִרְאוֹת {{ש-רווח|1em}} || לְנַעֲנֵעַ שְׁמִינִי בַּעֲשֹוֹתוֹ נוֹרָאוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|מְ|1}}זֻמָּן לֶעָתִיד לָבוֹא {{ש-רווח|1em}} || לְשַׂמֵּחַ בּוֹ עַם קְרוֹבוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|נִ|1}}קְרָא עֲצֶרֶת {{ש-רווח|1em}} || לְאֹם כְּאִישׁוֹן נִנְצֶרֶת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|סְ|1}}דוּרָה בְדָתוֹת {{ש-רווח|1em}} || וּבוֹ נִכְרְתוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|עָ|1}}רוּךְ הַחֲתוּמִים בּוֹ לְהַצִּיל {{ש-רווח|1em}} || מִפּוֹעֶרֶת גָּנוֹן וְהִצִּיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|פַּ|1}}יֵּס בּוֹ לְהַתְכֵּן {{ש-רווח|1em}} || לִטְבוֹחַ טֶבַח וְהָכֵן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|צִ|1}}וּוּי לוֹמַר זְמָן {{ש-רווח|1em}} || וּלְבָרֵךְ הָאֵל הַנֶאֱמָן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|קָ|1}}בוּעַ רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || לִשְׂמֹחַ בּוֹ עַמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|רָ|1}}צוּי לְהַקְרִיב קָרְבָּן בּוֹ {{ש-רווח|1em}} || לְבַדּוֹ לִמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|שִׁ|1}}יר בּוֹ לְבַדּוֹ לְמַלֵּל {{ש-רווח|1em}} || לִגְמוֹר בּוֹ אֶת הַהַלֵּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|-
|{{מילת קבע|שְׁמִינִי}} {{סי|תֵּ|1}}ת בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ {{ש-רווח|1em}} || לְנוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְעָצְמָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי}}
|}
{{מילת קבע|שְׁמִינִי}}{{ש}}{{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁי {{סי|נִ|1}}צּוּחַ {{סי|יִ|1}}חוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|אָ|1}}נָּא {{סי|לְ|1}}הִשְׁתַּחֲוֹת בָּאִים {{סי|בְּרֹ|1}}ב חֲסָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|י|1}}וּחַשׁ {{סי|עֶ|1}}זְרָם מִ{{סי|קֹּ|1}}דֶשׁ {{סי|בִּ|1}}זְכוּת חֲסִידֶיךָ{{ש}}
בְּעֶזְרַת שׁוֹרְרוּ עַל הַיָּם סַהֲדֶיךָ&lt;קטע סוף=ג/&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|ט}}וֹעֲנֵי עֹל מֶלֶךְ אֵל אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁבוּ בְסֻכָּה שִׁבְעָה בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}נָתְנוּ חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה{{ש}}
{{סי|לִ}}קְרָאתָם זֶה יִשְׁעֵנוּ לְהָחִישׁ שִׁבְעָה וּשְׁמֹנָה&lt;קטע סוף=ד/&gt;
::{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מֵ}}חַיִל אֶל חַיִל הוֹלְכִים{{ש}}
{{סי|נָ}}סְעוּ מִסֻּכָּה וְלִשְׂמֹחַ בַּשְּׁמִינִי נִמְלָכִים{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר יְהָבָם עָלֶיךָ מַשְׁלִיכִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹזֵר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ מַמְלִיכִים&lt;קטע סוף=ה/&gt;
::{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|פּ}}וֹנִים מִסֻּכָּה לְבֵיתָם לֵישֵׁב{{ש}}
{{סי|צְ}}קוֹן לַחֲשָׁם הַקְשֵׁב{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאֵי {{סי|ר}}וֹמְמוֹתֶיךָ {{סי|שִׁ}}מְךָ לְחַשֵּׁב{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְרֹשֹ עָלֵימוֹ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ תְּהִלּוֹת יוֹשֵׁב&lt;קטע סוף=ו/&gt;
::{{הור|הפורש}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ilo8k7v2ocv6jvy2ualn99ra7pu5kvi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שמורים אור עולמו נגלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726586</id>
    <revision>
      <id>3084493</id>
      <parentid>3070120</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:30:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084493</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9640" sha1="kp3y3zhuzj406faz5rmvlr0ysjphks3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לא' פסח ממחזור ויטרי (ע&quot;פ גולדשמידט: מנהג ק&quot;ק צרפת [ורומניא] בליל שני)}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|א}}וֹר עוֹלָמוֹ נִגְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵאתוֹ לִשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֹל עֶגְלָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּאוֹתוֹת לְגָאֳלָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד מעריב [מַעֲבִיר] יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה{{הערה|במחזור גולדשמידט במקום שורה זו: דּוֹר דּוֹרְשֶׁיךָ בֹּקֶר וְגַם לָיְלָה. (השורה שבפנים נמצאת במעריב [[וירד אביר יעקב]], ואולי השתרבבה לכאן משם. ויקיעורך.)}}
::{{הור|המעריב}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|ה}}וּכַן אַחֲרִית מֵרֵאשִׁית{{ש}}
{{סי|וּ}}מְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית{{ש}}
{{סי|זֵ}}כֶר עָשָׂה לְפֹעַל אֲשֶׁר הֵשִׁית{{ש}}
{{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵיל חֹק אַהֲבָתוֹ הֵשִׁית
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}
{|
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|אַ|1}}אֲמִיץ עֹז גְּדוֹלוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת{{ממס|תהלים קלו ד}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|בְּ|1}}רֹאוֹת עוֹלָמוֹ נִגְלָה {{ש-רווח|0.5em}} || וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה{{ממס|שמות יד כ}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|גַּ|1}}לְגַּל עֲרִיצִים לַהֲלֹם {{ש-רווח|0.5em}} || יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו מא ג}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|דּ|1}}וֹלְקִים לְאֶחָד נִגְלוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ{{ממס|בראשית יט ג}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|הִ|1}}סְעִיר בָּתֵּי פֶלֶךְ {{ש-רווח|0.5em}} || וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ{{ממס|בראשית כ ג}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|וִ|1}}כַּח תּוֹאֵן אָח וַעֲקֹב {{ש-רווח|0.5em}} || הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב{{ממס|בראשית לא כד}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|זֹ|1}}רַז חֵיל נְעִימוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ{{ממס|בראשית לב כה}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|חִ|1}}לֵּק עֲשׂוֹת נוֹרָאִים {{ש-רווח|0.5em}} || וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם{{ממס|תהלים עח נא}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|טִ|1}}כֵּס בָּעַזִּים נְתִיבָה {{ש-רווח|0.5em}} || וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה{{ממס|שמות יד כא}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|יִ|1}}דֹּדוּן מַלְאֲכֵי רָזֶה {{ש-רווח|0.5em}} || וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה{{ממס|שמות יד כ}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|כִּ|1}}בֵּשׁ קִרְיָה לְתֹהוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא{{ממס|יהושע ח ט}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵי עַם נֶהֱלָמוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ{{ממס|שופטים ה כ}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|מַ|1}}חֲנוֹת צוֹרְרִים הִפֵּךְ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהִנֵּה צְלִיל שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ז יג}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ שׁוֹכְנֵי שׁוּר {{ש-רווח|0.5em}} || וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר{{ממס|מ&quot;ב יט לה}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|סִ|1}}דְרֵי קְדֻשָּׁה הִנְטִיל {{ש-רווח|0.5em}} || בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל{{ממס|דניאל ה ל}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|עָ|1}}תִיד לְאִישׁ חֲמוּדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו{{ממס|עמוס ג ז}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|פִּ|1}}י אֲרָיוֹת חָתַם {{ש-רווח|0.5em}} || מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם{{ממס|שמות לט ו}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|צִ|1}}וּוּי יְשׁוּעָה עָמְדָה {{ש-רווח|0.5em}} || בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה{{ממס|אסתר ו א}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|קִ|1}}יֵּם עוֹד לָאַחֲרוֹנוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת{{ממס|אסתר ו א}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|רִ|1}}בָּה עֹז יְשׁוּעוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || הָאֵל לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סח כא}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}} {{סי|שָׁ|1}}מוּר לְשִׁיר יוּחַג {{ש-רווח|0.5em}} || כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג{{ממס|ישעיהו ל כט}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח}}
|}
{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|תּ|1}}וֹמֵךְ לִשְׁמֹעַ גְּאֻלָּה {{ש}}
{{סי|יוֹסִף|1}} שֵׁנִית יָדוֹ לִגְאֻלָּה{{ש}}
{{סי|בְּרֹ|1}}אשׁם {{סי|יַעֲ|1}}לוּ {{ש}}{{סי|קְב|1}}וּצֵי גוֹלָה{{ש}}
וַעֲלֵיהֶם כְּבוֹדְךָ נִגְלָה
::{{הור|בגילה}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|טָ}}בַע זִכְרוֹ לְדוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹמוֹ לִבְנוֹת כְּחַק גְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}לֵיל הִתְקַדֶּשׁ חַג לַעֲנוֹת בּוֹ הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}בוֹקֵעַ יָם שִׁירוֹת נֶאֱדָרוֹת
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד יָצְאוּ גְאוּלִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעַד רִאשׁוֹן וְרֹאשׁ לִרְגָלִים{{ש}}
{{סי|סִ}}גְנוֹן עוֹלֶה וּדְבָרִים נִגְלִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹבְרֵי עֵמֶק הַבָּכָא עָלוֹת נִגְאָלִים
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|לֵיל שִׁמֻּרִים}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}קַח־קוֹח שְׁבִי וְאוֹסֵר{{ש}}
{{סי|צַ}}מַּח לְהָרִים קַרְנוֹת עֶשֶׂר{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹת לְהַשְׁמִיעַ {{סי|רַ}}גְלֵי מְבַשֵּׂר{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|תָּ}}חִישׁ וְטוֹב נִתְבַּשֵּׂר
{{הור2|במחזור ויטרי באה כאן התוספת {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}} מאת [[מחבר: רבי מאיר ש&quot;ץ|רבי מאיר שליח צבור]].}}
::{{הור|ופרוס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]</text>
      <sha1>kp3y3zhuzj406faz5rmvlr0ysjphks3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמת שבת לאות בנים אהובים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726590</id>
    <revision>
      <id>3084480</id>
      <parentid>3070092</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:11:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084480</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6829" sha1="r38kau3o0ts3lvc7b9ekvej382abz23" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מעריב לשבת חול המועד פסח ממחזור ויטרי (נאמר בק&quot;ק מנהג צרפת).}}

{{הור|סימן: '''אברהם בר נתן'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת שַׁבָּת לְאוֹת בָּנִים אֲהוּבִים{{ש}}
{{סי|בְּרִ}}ית עוֹלָם בְּכוֹשָׁרוֹת נִגְאָלִים וְנִקְרָבִים{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתָם בְּטוּחִים בְּהֶגְיוֹנִים עֲרֵבִים{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת לְהַשְׁמִיעָם בִּתְפִלַּת עֲרָבִים
::{{הור|המעריב}}

{{סי|בְּ}}יוֹם שַׁבָּתוֹן {{סי|רַ}}ב {{סי|נָתַן}} אֵל יָהַב{{ש}}
לְבָנָיו, וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רַהַב{{ש}}
כְּמֵאָז גְּאָלָם מְרֻפָּדִים זָהָב{{ש}}
כֵּן יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים יִשְׂרָאֵל אָהַב
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|אֵ}}ל הִפְלִיא נִסִּים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בְּ}}תוֹעֲבוֹת מִצְרַיִם נֶעֱלָסִים{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|גָּ}}מְרוּ לִמְשֹׁךְ פֶּסַח מִבֶּעָשׂוֹר{{ש-רווח|1em}}||כִּי {{סי|דַּ}}עַת כִּי אֵין לִירֵאָיו מַחְסוֹר{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|הֹ}}וָה עַל הֹוָה בָּאָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ}}נָפְלוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם {{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ עַל הַיַּיִן לְשָׁמְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֵ}}לֶף עֲבוֹדָה לְהָאִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|ט}}וּבוֹ יָחִיל לִיגִיעֵי כֹחַ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|י}}וֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִכָּל מַחֲנָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לִ}}מְדֹד מִחוּץ לָעִיר אַלְפַּיִם{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|מֵ}}עֶרֶב לְהַדְלִיק נֵר אֵל עֵילוֹם{{ש-רווח|1em}}||וְיָדַעְתָּ כִּי אָהָלְךָ שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} מִמְּלָאכָה שָׁבַת אֵל עֶלְיוֹן{{ש-רווח|1em}}||וְיוֹכִיחַ נְהַר סַמְבַּטְיוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|נָ}}אַם אֵל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וּמוּסָפִים{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ס}}וֹף וְתֶחֶל מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ מוֹסִיפִין{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן הוֹפִיעַ לְעַמּוֹ מֵהַר מוֹר{{ש-רווח|1em}}||{{סי|פֶּ}}ה אֶחָד זָכוֹר וְשָׁמוֹר{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|צִ}}וָּה מִלְּהוֹצִיא מַשָּׂא מִבָּתֵּיהֶם{{ש-רווח|1em}}||{{סי|קְ}}רִיאַת שִׁבְעָה בַּל יִפְחֲתוּ בְּדָתֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|רַ}}בֶּה צְבָאֲךָ לְכַבֵּד וּלְעַנֵּג וְאֵל יִרְצֶךָ{{ש-רווח|1em}}||רַק הִשָּׁמֵר מִמְּצוֹא חֶפְצֶךָ{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|שֶׁ}}בַע בַּיּוֹם לְהַלֵּל{{ש-רווח|1em}}||שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּלְהֵילִל{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} {{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בָהּ יַעַן נֶחֱמָדָה{{ש-רווח|1em}}||הַס כָּל מִדְבָּר מִלְּבַד אֶת סוֹדָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|-
|{{מילת קבע|שַׁבָּת}} דֶּרֶךְ בֵּית אֵל עַמּוֹ יַיְשִׁיר{{ש-רווח|1em}}||אָז יָשִׁירוּ מִזְמוֹר שִׁיר{{ש-רווח|1em}}||{{ק|'''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'''}}
|}

{{מילת קבע|שַׁבָּת}}{{ש}}
נִחֲלוֹ אֵל לְעַמּוֹ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}}
כִּי בוֹ שָׁבַת רַב עֲלִילָה{{ש}}
כְּיָצְאוּ מִנּוֹף שׁוֹרְרוּ לוֹ בְּחִילָה{{ש}}
בְּיָד רָמָה וְחֶדְוָה וְגִילָה
::{{הור|בגילה}}

{{מילת קבע|שַׁבָּת}}{{ש}}
קִרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל לְמַלְכֵּנוּ{{ש}}
תְּמוּר פִּסְחָם הֱיוֹת מָגִנֵּנוּ{{ש}}
לְזִכְרוֹן עוֹלָם לָנוּ וּלְבָנֵינוּ{{ש}}
תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ צוּר יִשְׁעֵנוּ
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|שַׁבָּת}}{{ש}}
תַּעֲלֵם וּתְבִיאֵם לְהַר אֲרִיאֵל{{ש}}
כַּאֲשֶׁר פָּסַחְתָּ עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כֵּן תְּקַבְּצֵם מִקַּצְוֵי אֲדָמוֹת וְהוֹאֵל{{ש}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|שַׁבָּת}}{{ש}}
כַּלֵּה כָּל מְשַׂנְּאֵינוּ{{ש}}
וְלָנוּ תְגַלֶּה קֵץ עִדָּנֵינוּ{{ש}}
וּלְעִיר צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה הַעֲלֵנוּ{{ש}}
וְסֻכַּת שְׁלוֹמְךָ תִּפְרֹס עָלֵינוּ
::{{הור|ופרוס}}

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]]</text>
      <sha1>r38kau3o0ts3lvc7b9ekvej382abz23</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תתננו לשם ולתהלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726698</id>
    <revision>
      <id>3084533</id>
      <parentid>2979505</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:28:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2590" sha1="5l48xi4pl6kulcpzrzslqo6wzpne6uu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

תִּ{{סי|תְּ}}נֵנוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש}}
תְּ{{סי|שִׁ}}יבֵנוּ אֶל הַחֶבֶל וְאֶל הַנַּחֲלָה{{ש}}
תְּ{{סי|ר}}וֹמְמֵנוּ לְמַעְלָה לְמָעְלָה{{ש}}
תְּ{{סי|קַ}}בְּצֵנוּ לְבֵית הַתְּפִלָּה{{ש}}
תַּ{{סי|צִּ}}יבֵנוּ כְּעֵץ עַל פַּלְגֵי מַיִם שְׁתוּלָה{{ש}}
תִּ{{סי|פְ}}דֵּנוּ מִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה{{ש}}
תְּ{{סי|עַ}}טְּרֵנוּ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}}
תְּ{{סי|שַֹ}}מְּחֵנוּ בְּבֵית הַתְּפִלָּה{{ש}}
תְּ{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת סֶלָה{{ש}}
תְּ{{סי|מַ}}לְּאֵנוּ חָכְמָה וְשִֹכְלָה{{ש}}
תַּ{{סי|לְ}}בִּישֵׁנוּ עֹז וּגְדֻלָּה{{ש}}
תַּ{{סי|כְ}}תִּירֵנוּ בְּכֶתֶר כְּלוּלָה{{ש}}
תְּ{{סי|יַ}}שְּׁרֵנוּ בְאֹרַח סְלוּלָה{{ש}}
תִּ{{סי|טָּ}}עֵנוּ בְּיֹשֶׁר מְסִלָּה{{ש}}
תְּ{{סי|חָ}}נֵּנוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה{{ש}}
תַּ{{סי|זְ}}כִּירֵנוּ בְּמִי זֹאת עוֹלָה{{ש}}
תּ{{סי|וֹ}}שִׁיעֵנוּ לְקֵץ הַגְּאֻלָּה{{ש}}
תְּ{{סי|הַ}}דְּרֵנוּ בְּזִיו הֲמוּלָה{{ש}}
תַּ{{סי|דְ}}בִּיקֵנוּ כְּאֵזוֹר חֲתוּלָה{{ש}}
תְּ{{סי|גַ}}דְּלֵנוּ בְּיָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
תְּ{{סי|בִ}}יאֵנוּ לְבֵיתְךָ בְּרִנָּה וְצָהֳלָה{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}דְּרֵנוּ בְּיֶשַׁע וְגִילָה{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}מְּצֵנוּ בְּרֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}בְּבֵנוּ בְּבִנְיַן עִירְךָ כְּבַתְּחִלָּה{{ש}}
תְּ{{סי|ע}}וֹרְרֵנוּ לְצִיּוֹן בְּשִׁכְלוּלָהּ{{ש}}
תְּ{{סי|זַ}}כֵּנוּ בְּנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}}
תַּ{{סי|רְ}}בִּיצֵנוּ בְּשָֹשֹוֹן וְגִילָה. הוֹשַׁע נָא{{ש}}
תְּ{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. הוֹשַׁע נָא&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>5l48xi4pl6kulcpzrzslqo6wzpne6uu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אזון חין תאבי ישעך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726830</id>
    <revision>
      <id>3084531</id>
      <parentid>2991237</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:26:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2932" sha1="czocdg3cd8gl645uzd3hmbfzkys6qiq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן וקהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
|-
|אָנָּא {{סי|אֱ}}זֹן חִין תְּאֵבֵי יִשְׁעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}עַרְבֵי נַחַל לְשַׁעְשְׁעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|גְּ}}אַל כַּנַּת נִטְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דּ}}וּמָה בְטַאְטְאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|הַ}}בֵּט לִבְרִית טִבְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וּ}}מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ בְּהַטְבִּיעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|זְ}}כָר לָנוּ אָב יְדָעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חַ}}סְדְּךָ לָמוֹ בְּהוֹדִיעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|טְ}}הוֹרֵי לֵב בְּהַפְלִיאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יִ}}וָּדַע כִּי הוּא פִלְאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ תֶּן לָנוּ יִשְׁעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לַ}}אֲבוֹתֵינוּ כְּהִשָּׁבְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת עַם מְשַׁוְּעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נֶ}}עֱקָד כְּמוֹ בְּהַר מוֹר שִׁוְּעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|שַׂ}}גֵּב אֶשְׁלֵי נִטְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עָ}}רִיצִים בַּהֲנִיעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|פְּ}}תַח לָנוּ אוֹצְרוֹת רִבְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צִ}}יָּה מֵהֶם בְּהַרְבִּיעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ אֶרֶץ בְּרוֹעֲעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|רְ}}עֵם בְּטוּב מִרְעָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|שְׁ}}עָרֶיךָ תַּעַל מִמְּשׁוֹאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תֵּ}}ל תַּלְפִּיּוֹת בְּהַשִּׂיאָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>czocdg3cd8gl645uzd3hmbfzkys6qiq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל נא תעינו כשה אובד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726831</id>
    <revision>
      <id>3084530</id>
      <parentid>2991238</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:24:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3200" sha1="58qodm8xxk9d4yairlzd1ol5vbv9jnd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן וקהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''אָנָּא אֵל נָא. הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
|-
|אֵל נָא {{סי|תָּ}}עִינוּ כְּשֶׂה אוֹבֵד {{ש-רווח|1em}} || {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תְּאַבֵּד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|רְ}}עֵה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה {{ש-רווח|1em}} || {{סי|קְ}}צוּפָה וְעָלֶיךָ הֲרוּגָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|צֹ}}אנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|פְּ}}עֻלָּתְךָ וְרַעְיָתֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|עֲ}}נִיֵּי הַצֹּאן {{ש-רווח|1em}} || {{סי|שִׂ}}יחָם עֲנֵה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|נ}}וֹשְׂאֵי לְךָ עַיִן {{ש-רווח|1em}} || {{סי|מִ}}תְקוֹמְמֶיךָ יִהְיוּ כְאַיִן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|לִ}}מְנַסְּכֵי לְךָ מַיִם {{ש-רווח|1em}} || {{סי|כְּ}}מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה יִשְׁאֲבוּן מַיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|יַ}}עֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים {{ש-רווח|1em}} || {{סי|טְ}}פוּלִים בְּךָ וּבְשִׁמְךָ נוֹשָׁעִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|חֲ}}מוּץ בְּגָדִים {{ש-רווח|1em}} || {{סי|זְ}}עוֹם לְנַעֵר כָל בּוֹגְדִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|וְ}}זָכוֹר תִּזְכּוֹר {{ש-רווח|1em}} || {{סי|הַ}}נְּכוּרִים בְּלֶתֶךְ וָכוֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|דּ}}וֹרְשֶׁיךָ בְּעַנְפֵי עֲרָבוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{סי|גַּ}}עְיָם שְׁעֵה מֵעֲרָבוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|בָּ}}רֵךְ בְּעִטּוּר שָׁנָה {{ש-רווח|1em}} || {{סי|אֲ}}מָרַי רְצֵה בְּפִלּוּלִי בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>58qodm8xxk9d4yairlzd1ol5vbv9jnd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אז כעיני עבדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726834</id>
    <revision>
      <id>3084528</id>
      <parentid>3082163</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:22:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3802" sha1="os87x29xdu4av99cmt0p3xp8mwd3fh5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן וקהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''רַחֶם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן. סְלַח וּמְחַל עֲוֺנָם. וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ'''}}
|-
|{{סי|אָ}}ז כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בָּ}}אנוּ לְפָנֶיךָ נְדוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|גֵּ}}אֶה אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, נִתְגָּרוּ בָנוּ מְדָנִים {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}שׁוּנוּ וּבְעָלוּנוּ זוּלָתְךָ אֲדוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|הֵ}}ן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם בְּתַחֲנוּן, עָדֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וְ}}סִפַּרְנוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ בְּשִׁנּוּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבָשׁ, נָא אַל תִּיבָשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם בְּאִבֶּיהָ תֶּחְבָּשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}עֵנוּ בִשְׁמֵנָה, בְּיַד שִׁבְעָה וּשְׁמוֹנָה {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יָ}}שָׁר צַדִּיק אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|כָּ}}רַתָּ בְרִית לָאָרֶץ, עוֹד כָל יְמֵי הָאָרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לְ}}בִלְתִּי פְּרָץ־בָּהּ פָּרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|מִ}}תְחַנְּנִים עֲלֵי מַיִם, כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מַיִם {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נָ}}א זְכָר־לָנוּ נִסּוּךְ הַמַּיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם, עוֹמְסִים בְּשַׁוְעָתָם {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֲ}}נֵם בְּקוֹל פְּגִיעָתָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת, פְּנֵה לְפִלּוּלָם שְׁעוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צַ}}דְּקֵם אֵל לְמוֹשָׁעוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹל רִגְשָׁם תִּשַׁע, תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע {{ש-רווח|1em}} || {{סי|רַ}}ב לְהוֹשִׁיעַ וְלֹא חָפֵץ רֶשַׁע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}עֲרֵי שָׁמַיִם פְּתַח, וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב לָנוּ תִפְתַּח {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תּ}}וֹשִׁיעֵנוּ וְרִיב אַל תִּמְתַּח {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>os87x29xdu4av99cmt0p3xp8mwd3fh5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומן ישעך בא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726836</id>
    <revision>
      <id>3084567</id>
      <parentid>2979550</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:15:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9598" sha1="hy3w2n6jagdudi06z2whvficw6cyn7x" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אומן ישעך בא==
{{הור2|
הפיוט האחרון בסדר הושענות להושענא רבה במנהג אשכנז.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן וקהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''קוֹל מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}מֶן {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} אֹמֶץ]}} יֶשְׁעֲךָ בָּא {{ש-רווח|1em}} || קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל&lt;noinclude&gt;{{הערה|יש שלא גרסו {{צ|קול}} בראשי השורות (אלא בסופי השורות כהוראה מקוצרת לפזמון).}}&lt;/noinclude&gt; {{סי|בָּ}}א בְּרִבְבוֹת כִּתִּים {{ש-רווח|1em}} || לַעֲמֹד עַל הַר הַזֵּיתִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|גִּ}}שְׁתּוֹ בַּשּׁוֹפָר לִתְקַע {{ש-רווח|1em}} || תַּחְתָּיו הַר יִבָּקַע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|דָּ}}פַק וְהֵצִיץ וְזָרָח {{ש-רווח|1em}} || וּמָשׁ חֲצִי הָהָר מִמִּזְרָח {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|הֵ}}קִים מִלּוּל נָאֳמוֹ {{ש-רווח|1em}} || וּבָא הוּא וְכָל קְדוֹשִׁים עִמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|וּ}}לְכָל בָּאֵי עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || בַּת קוֹל יִשָּׁמַע בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|זֶ}}רַע עֲמוּסֵי רַחְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || נוֹלְדוּ כְּיֶלֶד מִמְּעֵי אִמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|חָ}}לָה וְיָלְדָה מִי זֹאת {{ש-רווח|1em}} || מִי שָׁמַע כָּזֹאת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|טָ}}הוֹר פָּעַל כָל אֵלֶּה {{ש-רווח|1em}} || וּמִי רָאָה כָּאֵלֶּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|יֶ}}שַׁע וּזְמַן הוּחַד {{ש-רווח|1em}} || הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|כַּ}}בִּיר רוֹם וָתַחַת {{ש-רווח|1em}} || אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|לְ}}עֵת יִגְאַל עַמּוֹ נָאוֹר {{ש-רווח|1em}} || וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|מ}}וֹשִׁיעִים יַעֲלוּ לְהַר צִיּוֹן {{ש-רווח|1em}} || כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|נִ}}שְׁמַע בְּכָל גְּבוּלֵךְ {{ש-רווח|1em}} || הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|שִׂ}}ימִי עַד דַּמֶּשֶׂק מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ {{ש-רווח|1em}} || קַבְּלִי בָנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|עִ}}לְזִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן {{ש-רווח|1em}} || כִּי קָמוּ יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|פְּ}}נוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ {{ש-רווח|1em}} || הַיּוֹם אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמָעוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|צָ}}מַח אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}} || הוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|ק}}וּמוּ כְּפוּשֵׁי עָפָר {{ש-רווח|1em}} || הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|רַ}}בָּתִי עָם בְּהַמְלִיכוֹ {{ש-רווח|1em}} || מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|שֵׁ}}ם רְשָׁעִים &lt;small&gt;[{{הור|נ&quot;י:}} עֲדִינָה]&lt;/small&gt; לְהַאֲבִיד {{ש-רווח|1em}} || עוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|תְּ}}נָה יְשׁוּעוֹת לְעַם עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|}&lt;noinclude&gt;

==אבי עד חש לתארך==
{{הור2|במנהג איטליה מוסיפים ומצרפים פיוט זה.}}
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר חזק'''}}
{|
|{{סי|אֲ}}בִי עַד חָשׁ לְתָאֲרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|לְ}}חַזֵּק לֵב נִמְהָרִים {{ש-רווח|1em}} || בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ {{ש-רווח|1em}} || וְהוֹשִׁיעִי כָל מָעֻזֵּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זַ}}רְעֵךְ יִוָּדַע בְּהוֹדִי {{ש-רווח|1em}} || וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רָ}}חֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה {{ש-רווח|1em}} || כִּי יָשַׁב בָּה שׁוֹכֵן מַעְלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|בְּ}}רוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע {{ש-רווח|1em}} || בְּיָמָיו יְהוּדָה תִּוָּשַׁע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|יִ}}טְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס {{ש-רווח|1em}} || כִּי בְשִׂמְחָה שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רְ}}בָבוֹת וַאֲלָפִים בְּהִקָּבֵץ {{ש-רווח|1em}} || וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|בְּ}}בִנְיַן הֵיכָל לְיַפּוֹת {{ש-רווח|1em}} || חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|יִ}}נּוֹן לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}} || הוּא דָוִד בְּעַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי בָא תַּגִּידִי {{ש-רווח|1em}} || כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|לְ}}הָקִים בֵּית הָאוּלָם {{ש-רווח|1em}} || מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|י}}וֹם הֱיִיתֶם מְחַכִּים בּוֹ {{ש-רווח|1em}} || נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רֶ}}וַח וְהַצָּלָה דָּת וָהוֹד {{ש-רווח|1em}} || כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|חַ}}יִּים נִמְצָא וַהֲנָחָה {{ש-רווח|1em}} || כְּהַיּוֹם הַזֶּה בְשִׂמְחָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זֶ}}בֶד טוֹב לַאֲנוּחִים {{ש-רווח|1em}} || כְּהַיּוֹם הַזֶּה שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ הַעֲלֵנוּ וּבְלֵב נִתְחַדָּשׁ {{ש-רווח|1em}} || בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{ק|'''שַׁדַּי בָּרְכֵנוּ וְנִחְיֶה {{ש-רווח}} וְכֻלְּכֶם בְּרוּכִים תִּהְיוּ, וְאִמְרוּ לִי בָּרוּךְ תִּהְיֶה'''}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hy3w2n6jagdudi06z2whvficw6cyn7x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084568</id>
      <parentid>3084567</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:16:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9601" sha1="obnfp45gdgxm005mw9e6lmyfriipcth" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אומן ישעך בא==
{{הור2|
הפיוט האחרון בסדר הושענות להושענא רבה במנהג אשכנז.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן וקהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''קוֹל מְבַשֵּׂר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}מֶן {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} אֹמֶץ]}} יֶשְׁעֲךָ בָּא {{ש-רווח|1em}} || קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל&lt;noinclude&gt;{{הערה|יש שלא גרסו {{צ|קול}} בראשי השורות (אלא בסופי השורות כהוראה מקוצרת לפזמון).}}&lt;/noinclude&gt; {{סי|בָּ}}א בְּרִבְבוֹת כִּתִּים {{ש-רווח|1em}} || לַעֲמֹד עַל הַר הַזֵּיתִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|גִּ}}שְׁתּוֹ בַּשּׁוֹפָר לִתְקַע {{ש-רווח|1em}} || תַּחְתָּיו הַר יִבָּקַע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|דָּ}}פַק וְהֵצִיץ וְזָרָח {{ש-רווח|1em}} || וּמָשׁ חֲצִי הָהָר מִמִּזְרָח {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|הֵ}}קִים מִלּוּל נָאֳמוֹ {{ש-רווח|1em}} || וּבָא הוּא וְכָל קְדוֹשִׁים עִמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|וּ}}לְכָל בָּאֵי עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || בַּת קוֹל יִשָּׁמַע בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|זֶ}}רַע עֲמוּסֵי רַחְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || נוֹלְדוּ כְּיֶלֶד מִמְּעֵי אִמּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|חָ}}לָה וְיָלְדָה מִי זֹאת {{ש-רווח|1em}} || מִי שָׁמַע כָּזֹאת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|טָ}}הוֹר פָּעַל כָל אֵלֶּה {{ש-רווח|1em}} || וּמִי רָאָה כָּאֵלֶּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|יֶ}}שַׁע וּזְמַן הוּחַד {{ש-רווח|1em}} || הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|כַּ}}בִּיר רוֹם וָתַחַת {{ש-רווח|1em}} || אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|לְ}}עֵת יִגְאַל עַמּוֹ נָאוֹר {{ש-רווח|1em}} || וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|מ}}וֹשִׁיעִים יַעֲלוּ לְהַר צִיּוֹן {{ש-רווח|1em}} || כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|נִ}}שְׁמַע בְּכָל גְּבוּלֵךְ {{ש-רווח|1em}} || הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|שִׂ}}ימִי עַד דַּמֶּשֶׂק מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ {{ש-רווח|1em}} || קַבְּלִי בָנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|עִ}}לְזִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן {{ש-רווח|1em}} || כִּי קָמוּ יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|פְּ}}נוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ {{ש-רווח|1em}} || הַיּוֹם אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמָעוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|צָ}}מַח אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}} || הוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|ק}}וּמוּ כְּפוּשֵׁי עָפָר {{ש-רווח|1em}} || הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|רַ}}בָּתִי עָם בְּהַמְלִיכוֹ {{ש-רווח|1em}} || מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|שֵׁ}}ם רְשָׁעִים &lt;small&gt;[{{הור|נ&quot;י:}} עֲדִינָה]&lt;/small&gt; לְהַאֲבִיד {{ש-רווח|1em}} || עוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|קוֹל {{סי|תְּ}}נָה יְשׁוּעוֹת לְעַם עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|}&lt;noinclude&gt;

==אבי עד חש לתארך==
{{הור2|במנהג איטליה מוסיפים ומצרפים פיוט זה.}}
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר חזק'''}}
{|
|{{סי|אֲ}}בִי עַד חָשׁ לְתָאֲרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|לְ}}חַזֵּק לֵב נִמְהָרִים {{ש-רווח|1em}} || בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ {{ש-רווח|1em}} || וְהוֹשִׁיעִי כָל מָעֻזֵּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זַ}}רְעֵךְ יִוָּדַע בְּהוֹדִי {{ש-רווח|1em}} || וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רָ}}חֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה {{ש-רווח|1em}} || כִּי יָשַׁב בָּה שׁוֹכֵן מַעְלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|בְּ}}רוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע {{ש-רווח|1em}} || בְּיָמָיו יְהוּדָה תִּוָּשַׁע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|יִ}}טְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס {{ש-רווח|1em}} || כִּי בְשִׂמְחָה שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רְ}}בָבוֹת וַאֲלָפִים בְּהִקָּבֵץ {{ש-רווח|1em}} || וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|בְּ}}בִנְיַן הֵיכָל לְיַפּוֹת {{ש-רווח|1em}} || חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|יִ}}נּוֹן לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}} || הוּא דָוִד בְּעַצְמוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי בָא תַּגִּידִי {{ש-רווח|1em}} || כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|לְ}}הָקִים בֵּית הָאוּלָם {{ש-רווח|1em}} || מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|י}}וֹם הֱיִיתֶם מְחַכִּים בּוֹ {{ש-רווח|1em}} || נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רֶ}}וַח וְהַצָּלָה דָּת וָהוֹד {{ש-רווח|1em}} || כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|חַ}}יִּים נִמְצָא וַהֲנָחָה {{ש-רווח|1em}} || כְּהַיּוֹם הַזֶּה בְשִׂמְחָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זֶ}}בֶד טוֹב לַאֲנוּחִים {{ש-רווח|1em}} || כְּהַיּוֹם הַזֶּה שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ הַעֲלֵנוּ וּבְלֵב נִתְחַדָּשׁ {{ש-רווח|1em}} || בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{ק|'''שַׁדַּי בָּרְכֵנוּ וְנִחְיֶה {{ש-רווח}} וְכֻלְּכֶם בְּרוּכִים תִּהְיוּ, וְאִמְרוּ לִי בָּרוּךְ תִּהְיֶה'''}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|}
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>obnfp45gdgxm005mw9e6lmyfriipcth</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארחץ בנקיון כפות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726945</id>
    <revision>
      <id>3084620</id>
      <parentid>3059069</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T11:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לא רק מגנצא, כך גם במנהגי פיורדא ובמנהגי וורמיישא</comment>
      <origin>3084620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27632" sha1="8rta9qovrj03515o2j50pe3gedibymr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא לסוכות שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. נאמרת למנהג עדות אשכנז בשחרית ליום טוב שני של סוכות, או ביום טוב ראשון – כשחל בשבת (ובקצת קהילות גם בחול).}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|כשחל יום א' בשבת, אומרים היום את הקדושתא של יום א': [[אוימתי בחיל כיפור]]}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רְחַץ בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}לִי חָמָס קַחַת סִנְסוּן כַּפּוֹת{{ש}}
{{סי|גִּ}}מּוֹנֵי פָז לֶאֱגוֹד וְלִכְפּוֹת{{ש}}
{{סי|דְּ}}שָׁאַי אַשְׁלִים בָּם אַף לִכְפּוֹת

{{סי|הֵ}}ן מִבֶּעָשֹוֹר חֲקָקִי לְחַיִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}הוֹדִיעַנִי אֹרַח חַיִּים{{ש}}
{{סי|זִ}}עֵם מֵאָז תַּרְשִׁישׁ וְאִיִּים{{ש}}
{{סי|חָ}}רָה אַפּוֹ בָם מִהְיוֹת חַיִּים

{{סי|טָ}}רְחִי נָשָׂא וְשָׁת לִי סְלִיחָה{{ש}}
{{סי|יָ}}צְתָה בַת קוֹל לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַרְבַּעַת יוֹם שָׁת גְּבוּל שִׂיחָה{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל לְעָרֵב שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה

{{סי|מ}}וֹעֵד רְאִיַּת חֲגִיגַת אֹסֶף{{ש}}
{{סי|נִ}}תְמַךְ בְּחֶלְשִׁי לְחוֹגְגִי בְּכֹסֶף{{ש}}
{{סי|סֻ}}כָּה וּפוּר נֵזֶל לְהַעְדִּיף לִי בְּתֹסֶף{{ש}}
{{סי|עָ}}נָנִי קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף

{{סי|פְּ}}רָחִים כְּנָטְעָם אֶעֶמְסָה לְאָיוֹם{{ש}}
{{סי|צָ}}חוֹת לְצַחֲצֵחַ מְצוֹא בָם פִּדְיוֹם

{{הור|חזן:}} {{סי|קִ}}יחָתָם בְּדָמִים יָכְשְׁרוּ לְשֵׁם אָיוֹם{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּיִים לְהִנָּטֵל בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם

{{סי|שִׁ}}מְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}קַדְתָּ מִכִּפּוּר מְחוֹת אֲשָׁמֵינוּ

{{הור|חזן:}} {{סי|תְּ}}סוֹכְכֵנוּ וְאַל תַּאֲשִׁימֵנוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}גוֹנְנֵנוּ וּתְרוֹמְמֵנוּ עַד מָרוֹם שִׂימֵנוּ&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}שׁוּרַת שַׁי אֲלָפִים שִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לַּמְתִּי בָּזֶה רֶגֶל עֲלֵי אֹם שִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִיתִי שֵׂיִים שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים{{ש}}
{{סי|קְ}}לוֹעַ בָּם תּוֹכָחוֹת שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים

{{סי|צֵ}}רַפְתִּי אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּאָסִיף{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת וְגִילָה לִי לְהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֹ}}ז וִישׁוּעָה לִי תוֹסִיף{{ש}}
{{סי|סִ}}כּוּךְ נֶשֶׁק זְרוֹעַ לְהַחֲשִׂיף

{{סי|נ}}וֹצְרֵי כַדָּת יְמֵי חֲגִיגָתוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}לוֹן סֻכַּת עוֹר תְּהֵא הַשָּׂגָתוֹ{{ש}}
{{סי|לִ}}קְשׁוֹר לִוְיַת צִלְצֵל דְּגָתוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}גִבּוֹרֵי כֹחַ חֲזוֹת אֲפִיקֵי גַאֲוָתוֹ

{{סי|י}}וֹשֵׁב בַּסֻּכָּה תְּמוּר נְוֵה אָהֳלוֹ{{ש}}
{{סי|טִ}}לּוּל עֲצֵי עֵדֶן יַאֲהִילוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹם יוֹם הַבָּא בְּבוֹא לְהַבְהִילוֹ{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּתוֹ תָלִיץ בַּסֻּכָּה לְנַהֲלוֹ

{{סי|וְ}}שֹׂבַע שְׂמָחוֹת מְדֻשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בַּעֲדָהּ שֹׂבַע מְשַׁאֲנַנָּה

{{הור|חזן:}} {{סי|דָּ}}גוּל לְהַנְזִיר שִׁבְעָה שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גָּ}}זַר לְחוֹגְגָהּ שִׁבְעָה בַּשָּׁנָה

הַמִּזְבֵּחַ {{סי|בְּ}}כַפּוֹת וּבַעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אתִי לְסוֹבְבֶנְהוּ הֱיוֹת בָּם עֲרֵבוֹת

{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}נִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא בְּנִיב לְהַרְבּוֹת{{ש}}
{{סי|א}}וֹרוֹת טַל לְהַחֲיוֹת יוֹנֵי אֲרֻבּוֹת&lt;קטע סוף=ב/&gt;
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אִוּוּי סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת{{ש}}
תָּקִים לְבַל תְּהִי עוֹד מֻשְׁפֶּלֶת{{ש}}
בְּמִדּוֹתֶיהָ נוֹסֶבֶת וּמְכֻפֶּלֶת{{ש}}
שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְכַּפֶּלֶת

גֹּרֶן שֶׁהָיְתָה בְּאֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת{{ש}}
רְחָבָה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת{{ש}}
דּוֹד יִנְטֶה קָו שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת{{ש}}
קְצוּבָה עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת

הַסְּכוּכָה בֶעָנָן צֵל יוֹמָם{{ש}}
צְלָלֶיהָ מְסֻכָּכִים כְּלֵיל צֵל יוֹמָם{{ש}}
וְעָם אֲשֶׁר עַתָּה סֻכָּה מְקַיְּמָם{{ש}}
פָּרוֹחַ יִפְרְחוּ בָהּ בְּסִיּוּמָם

זָרִים יֶאֱתָיוּ לִשְׁמָהּ בְּחֹסֶף{{ש}}
עֲשֹוֹת חֲגִיגָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת בְּכוֹסֶף{{ש}}
חַרְבוֹנֵי קַיִץ יְלַהֲטֵם לְשַׁסֵּף{{ש}}
סְגוּרִים בְּמַסְגֵּר עַל חֲמִשִּׁים כָּסֶף

טָסִים וְעָפִים בִּקְצָווֹת יְקָרֶיהָ{{ש}}
נִסְכָּכִים בְּשֶׁבַע קְרֹא מִקְרָאֶיהָ{{ש}}
חזן יָאֳגָדוּ מִמֶּרְחָק כָּל קְרוּאֶיהָ{{ש}}
כְּתוּרִים לִמְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====בל תהי מצות סוכה====
בַּל תְּהִי מִצְוַת סֻכָּה בְּעֵינֶיךָ קַלָּה{{ש}}
כִּי כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹת דַּת חֻקּוֹתֶיהָ שְׁקוּלָה{{ש}}
הַמְעֻזָּקָה וְהַמְסֻקָּלָה{{ש}}
סְלֹל מְסִלָּה{{ש}}
בְּסִלְסוּלֶיהָ מְסֻקָּלָה{{ש}}
כִּי לְכָל שׁוֹמְרֶיהָ לֹא יֶאֱרַע תַּקָלָה{{ש}}
וְכָל בּוֹגְדֶיהָ לֶעָתִיד לָבֹא לֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה{{ש}}
בְּלַהַט הַיּוֹם הַבָּא קְלוֹנָם מַקְלָה{{ש}}
וְחוֹסֶיהָ לְצֶדֶק מַכְרִיעָה{{ש}}
וּבָם מִתְרוֹעֲעָה{{ש}}
לְסוֹכְכָם מֵרָעָה{{ש}}
אוֹתָם לְהַרְעָה{{ש}}
בְּסֻכַּת יְרִיעָה{{ש}}
לִהְיוֹת רוֹעָה{{ש}}
שְׂאֵתָהּ בְּטוּב מִרְעָה{{ש}}
אֶתְנַנָּהּ לְפוֹרְעָה

{{הור|חו&quot;ק:}} בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====אלים כהשעין====
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|אֵ}}לִים כְּהִשְׁעִין אָב תַּחַת עֵץ סֻכָּה / וְנִצָּב לְהַאֲרִיחָם בְּנֶפֶשׁ חֲשֹוּכָה{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדָּיו שָׁמַר בְּלוּד קַו בְּקַו לְמָשְׁכָה / וְעָמַד וְגָז וּפָסַח בַּעֲדָם לְסוֹכְכָה

{{סי|עַ}}ל כִּי תּוֹעִים לִמֵּד תִּעוּב מַסֵּכָה / וּמָאַס רְהָבֵי גְוִיָּה וְנֶעֶמְתָה לוֹ יִסְכָּה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה בְּכֵן גִּזְעוֹ שְׁלוֹל דַת נְסוּכָה / בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ סְכוֹת כְּמוֹ הוֹרָם סָכָה

{{סי|רִ}}גֵּל גְּבִיר אַחִים וְסָע פַּעֲמַיִם סֻכּוֹתָה / וּמֵאֲרַמִי וְשֵׂעִיר בַּעֲדוֹ סַכּוֹתָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן חֲנִיטָיו סָעוּ רֵאשִׁית סֻכּוֹתָה / וְשִׁבְעַת חֲזִיזֵי מֶשִׁי עָלֵימוֹ סַכְתָּה

{{סי|יִ}}דְאוּ חוֹרֵבָה עֶדְיָם מְקֻשָּׁרִים / עֲנָנִים סְכוּכִים כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ שִׁנְאַנִּים חָזוּ מְאֻשָּׁרִים / שֶׁבַע מְחִיצוֹת סוֹכְכוֹת וְלֶחֶם מְחַשְּׁרִים

{{סי|בְּ}}טִלּוּל עֲנָנָיו הִרְכִּיבָן בֵּין סְכָךְ לִסְכָךְ / וַיִּתְיַצְּבוּ תַחְתָּיו כִּבְתַחְתִּית סְכָךְ{{ש}}
{{סי|יִ}}דְּעָם תַּבְנִית מִשְׁכָּן אֵיךְ יְהִי מְסֻכָּךְ / וּבְתַבְנִיתוֹ לְבָנוֹן מוּכָן לִסְכָךְ

{{סי|קֶ}}צֶב בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ תֵּת בֹּדֶל מִמְסָךְ / מְחִיצוֹת לְסַכֵּךְ בְּפָרוֹכֶת הַמָּסָךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרוּבֵי סְכָכִים / כַּפּוֹרֶת סוֹכְכִים / מִשָּׁם רוּחַ סָכִים / וְצוּר עִמָּם מַסְכִּים

{{סי|יָ}}קְרוּ שָׁמָּה סְכוֹת / שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּסֻּכּוֹת / רֶמֶז לְשַׁלֵּשׁ בְּכָל סֻכּוֹת / דְּפַנּוֹת מְסֻכָּכוֹת{{ש}}
{{הור|חזן:}} {{סי|רִ}}צּוּי דַּת הַשּׁוֹאֵבָה שָׁאֲבוּ / חָקוּק בָּהּ חָשְׁבוּ / כְּמוֹ בְּסִין קָשְׁבוּ / בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}

====אמנם מצוה====
{{הור|חו&quot;ק:}} לְסוֹכְכִי לְמָסְכִי / לְנַסְּכִי בְּנָסְכִי / בִּנְסִיכַת קָדוֹשׁ

{{הור|חו&quot;ק:}} לְחַדְּשִׁי רִאשׁוֹן כְּמֵרִאשׁוֹן / לִנְצוּרֵי כְאִישׁוֹן / אֲהַלֵּל בְּפֶה וְלָשׁוֹן / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}מְנָם מִצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוֹת / {{סי|בְּ}}זֹאת אֲשֶׁר בְּאִבֶּיהָ תּוֹרוֹת קְצוּבוֹת / {{סי|גְּ}}זֵרוֹת חֻבָּרוּ לָהּ לְצַוּוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ יוֹם זֶה לְיַחֲסוֹ רִאשׁוֹן / {{סי|ה}}וּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְהֻנְקַב רִאשׁוֹן / {{סי|וּ}}כְדֵי לְבַשְּׂרֵנוּ כִּי מָחַל רִאשׁוֹן{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹן סוֹף שָׁנָה וְהוּא תְּחִלַּת שָׁנָה / {{סי|חַ}}ג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה / {{סי|ט}}וֹב יָדִין בּוֹ נִזְלֵי שָׁנָה{{ש}}
{{סי|יִ}}קְחוּ לִשְׁמוֹ אַרְבַּעַת מִינִים / {{סי|כְּ}}לוּלִים כְּתוּרִים וּמְזֻמָּנִים / {{סי|לְ}}הַלֵּל בָּם כִּבְעֻגָּב וּבְמִנִּים{{ש}}
{{סי|מֵ}}הוֹד הָדָר הַמְהֻדָּר / {{סי|נֶ}}אְדָּר וְנֶהְדָּר בַּהֲדָרוֹ לְהַדָּר / {{סי|ס}}וֹד אֶדֶר יְקָר בְּכֶתֶם פָּז לְאַדָּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נַף עֵץ עָבוֹת חֲפוֹת מִבַּחוּץ / {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְכַוֵּן לֵב מִבַּיִת וּמִחוּץ / {{סי|צָ}}פוּי לְכַפֵּר בְּעַד לֵב שָׁחוּץ{{ש}}
{{סי|קִ}}יחַת לוּלָב וְעַרְבֵי נְחָלִים / {{סי|רְ}}גִילִים עֲנוֹת בָּם שִׁיר הִלּוּלִים / {{סי|שְׁ}}קוּלִים וְשָׁוִים כִּבְמָחוֹל חֲלִילִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}פִישַׂת שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת / שִׁיר לְהַסְלִיל בָּם לְרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת / אֶתְרוֹג וְכַף תּוֹמֶר יְחִידִים מִלְּהַמְעִיט וּמִלְּהַרְבּוֹת
====סילוק====
וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה, כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.

כִּי אֶקַּח מוֹעֵד{{ש}}
לָבֹא לְקֵץ וּלְמוֹעֵד{{ש}}
כְּמֵאָז לְדַבֵּר מֵאֹהֶל מוֹעֵד{{ש}}
לֵישֵׁב בְּהַר הַמּוֹעֵד{{ש}}
בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן בְּקִרְיַת מוֹעֵד{{ש}}
קְדוֹשִׁים בְּתוֹכָם לְוָעֵד{{ש}}
לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד{{ש}}
לְהִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם וּלְהִוָּעֵד{{ש}}
לְהוֹשִׁיבָם בְּאָהֳלֵיהֶם כִּימֵי מוֹעֵד{{ש}}
וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד{{ש}}
וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם לְעֵד{{ש}}
כְּמֵלִיץ מַגִּיד יוֹשֶׁר טוֹב תָּעֵד{{ש}}
עַל כָּל שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת סֻכָּה לְהָעֵד{{ש}}
וְכָל שׁוֹמְרֶיהָ יָבֹא וְיָעֵד{{ש}}
וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד

כִּי עַמִּי קִיְּמוּ מִצְוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּמִדּוֹתֶיהָ וּבְקִצְבוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּאַמּוֹתֶיהָ וּבִמְחִיצוֹתֶיהָ{{ש}}
בִּדְפַנּוֹתֶיהָ וּבְמַצֵּבוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּסִכּוּכֶיהָ וּבְצִלּוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּבִיאוֹתֶיהָ וּבִיצִיאוֹתֶיהָ{{ש}}
בִּגְדֵרוֹתֶיהָ וּבִפְרָצוֹתֶיהָ{{ש}}
בַּחֲגִיגוֹתֶיהָ וּבַעֲלִיצוֹתֶיהָ{{ש}}
וְזָר לֹא יִהְיֶה בְּמוֹצְאוֹתֶיהָ{{ש}}
וְנֵכָר לֹא יַעֲבוֹר בְּתוֹצְאוֹתֶיהָ{{ש}}
וְעָרֵל לֹא יְשֻׁתַּף בִּמְחִיצוֹתֶיהָ{{ש}}
וְעוֹבֵד אֱלִיל לֹא יִרְמוֹס בַּחֲצֵרוֹתֶיהָ{{ש}}
וּלְאֹם לֹא יֵעָרֵב בְּחוּצוֹתֶיהָ{{ש}}
כִּי אִם עֲמוּסָיו נוֹצְרֵי עֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
וְגַם לֹא יוּפָרוּ מוֹעֲצוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּלֵב שָׁלֵם יָשׁוּבוּ לִקְצָוֹתֶיהָ{{ש}}
וּבְנֶפֶשׁ טוֹבָה יָבוֹאוּ חֲצֵרוֹתֶיהָ{{ש}}
עַתָּה יָבֹא עַמִּי לִקְצָוֹתֶיהָ{{ש}}
כְּמוֹ הֵם לְבַדָּם דִּגְּלוּ מִשְׁבְּצוֹתֶיהָ{{ש}}
כֵּן בָּדָד יִשְׁכְּנוּ בִּרְבִיצוֹתֶיהָ{{ש}}
לָתֵת לָמוֹ שְׂכַר מְרוּצוֹתֶיהָ{{ש}}
לְקֵץ סֻכַּת אֵל לְרַצּוֹתֶיהָ{{ש}}
לְעֵת חִלּוּק אַרְצוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּאֹרֶךְ מִפְּאַת קָדִים לִקְצוֹתֶיהָ{{ש}}
וְעַד יָם אוֹקְיָנוֹס לְמִצְוֹתֶיהָ{{ש}}
בְּרוֹחַב שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה מִיל חֲרִיצוֹתֶיהָ{{ש}}
כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם לְחַבְּרָם לְתוֹצְאוֹתֶיהָ{{ש}}
גְּבוּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט כָּךְ יַעֲלוּ בִּנְפִיצוֹתֶיהָ

וְאָז בַּת קוֹל תֵּצֵא בָּאָרֶץ הַזֹּאת{{ש}}
עַל הַר גָּבוֹהַּ לְבַשֵּׂר בְּשֹוֹרָה זֹאת{{ש}}
כֹּל שֶׁקִּיֵּם מִצְוָה זֹאת{{ש}}
יָבֹא בְּנֹעַם צוּרוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
לִשְׁקֹד דְּלָתוֹת וְלִשְׁמֹר מְזוּזוֹת{{ש}}
לְהַבִּיט וְלָשׁוּר נֵס עַל זֹאת{{ש}}
יְשׁוּעוֹת עֲלִיזוֹת{{ש}}
עַל כָּל כָּבוֹד חֻפּוֹת מְזוּזוֹת{{ש}}
חֻפּוֹת בְּחֻפּוֹת בְּחָלְיוֹת אֲחוּזוֹת{{ש}}
עַד כִּסֵּא כָבוֹד מָאֳחָזוֹת{{ש}}
וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בְּיָפְיוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
בְּמַחֲזוֹת הַמְצֻחְצָחוֹת בְּתֵשַׁע מַחֲזוֹת{{ש}}
וְכָל אֲשֶׁר תָּדִיר לַעֲשֹוֹת זֹאת{{ש}}
יִזְכֶּה לְהֵאָמֵר לוֹ כָּזֹאת{{ש}}
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת{{ש}}
יֵחָשֶׁב לוֹ כְּשָׁמַר כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת{{ש}}
וּמִי שָׁמַע כָּזֹאת{{ש}}
וּמֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת{{ש}}
וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת{{ש}}
וְהִיא נִפְלָאת בְּעֵינַי זֹאת{{ש}}
עַד אָבֹא לְיוֹשְׁבֵי פְרָזוֹת{{ש}}
וְאֶשְׁאֲלָה לְזִקְנֵי מִי זֹאת{{ש}}
מָה אֶתְנַן עַם שׁוֹמְרֵי מִצְוַת סֻכָּה זֹאת{{ש}}
וְהֵם יְשִׁיבוּנִי תְּשׁוּבוֹת עַזּוֹת{{ש}}
וְיַרְאוּנִי מַצְפּוּנוֹת גְּנוּזוֹת{{ש}}
רַב טוּב הַצָּפוּן בְּבֵית גְּנָזוֹת{{ש}}
לְבַעֲלֵי סֻכָּה יְהוּ נִבְזָזוֹת

וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יִצְעָדוּ{{ש}}
וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה יְוַעֲדוּ{{ש}}
וּמֵאֹהֶל לְאֹהֶל יוּעָדוּ{{ש}}
בְּסֻכָּה אֲשֶׁר יִצָּמֵדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת שָׁלֵם יֻצְמָדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת עֲמָקִים יֻמְדָּדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת צִלְצֵל יְעֻדָּדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת סְבִיבָיו יְחֻדָּדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת מַלְכָּם יִתְוַעֲדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת צְפוּנוֹ יֻאֲחָדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת נְאוֹת דֶּשֶׁא יֻבְדָּדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת מֵי מְנוּחוֹת יְכֻבָּדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת עֵץ חַיִּים יִתְיַסְדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת שֶׁתַּחְתָּיו יֻסְעָדוּ{{ש}}
בְּסֻכַּת צִלְלוֹתָיו בְּחַיִל יְסַלְּדוּ{{ש}}
בְּמַעֲלוֹתָיו אֵל יְיַחֲדוּ{{ש}}
בְּמַעֲרָבוֹתָיו זֵר יְאַפְּדוּ{{ש}}
בִּרְחוֹבוֹתָיו יִתְרַפְּדוּ{{ש}}
וְשִׁעוּר תְּפִישֹוֹתָיו יֻמְדָּדוּ

חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הֲלִיכוֹתָיו עֲלוֹת{{ש}}
עוֹבִי עִקָּרוֹ בְּזֶה קַו לְהַעֲלוֹת{{ש}}
אֲבָל מִנְיַן עֲנָפָיו אֵין בְּמִדָּה לְהַעֲלוֹת{{ש}}
וְעַל יוּבַל שָׁרָשָׁיו פְּעוּלוֹת{{ש}}
וְכָל מֵי בְרֵאשִׁית מֶנּוּ נִפְעָלוֹת{{ש}}
וּפְלָגִים נִפְלָגִים לְכָל תְּעָלוֹת{{ש}}
וְשֶׁבַע כִּתֵּי קֹדֶשׁ הַמְעֻלּוֹת{{ש}}
תַּחַת סֻכַּת נוֹפוֹ מִתְעַלּוֹת{{ש}}
וּמִתַּחְתֵּיהֶם שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת{{ש}}
מִסְתּוֹפְפִים בְּצִלָּם בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת{{ש}}
וְעַל גַּבָּם שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת{{ש}}
זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עוֹלוֹת{{ש}}
וְעַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד טָסוֹת וְעוֹלוֹת{{ש}}
בְּשִׂיחַ נְעִימוֹת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כְבוֹדוֹ{{ש}}
וְכָבוֹד וְהָדָר יִתֵּן הוֹדוֹ{{ש}}
בְּזִיו שְׁכִינָה יְיַחֲדוֹ{{ש}}
בְּמַרְאֵה פָנִים יְכַבְּדוֹ{{ש}}
בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁים לְאַפְּדוֹ{{ש}}
בְּרִקְמָה וְעַתִּיק לְרַפְּדוֹ{{ש}}
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת לְחַסְדּוֹ{{ש}}
כְּמַרְאֵה הַנֹּגַהּ לְנֶגְדּוֹ{{ש}}
כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּעוֹדוֹ{{ש}}
אֲשֶׁר בּוֹ צִדְקוֹ יְעִידוֹ{{ש}}
לְפִי הָרָשׁוּם בִּכְתַב יָדוֹ{{ש}}
וּלְפִי מַעֲשָׂיו וּמַעְבָּדוֹ{{ש}}
יְשַׁלֵּם לָמוֹ פְּעָלָם כְּמַעְבָּדוֹ

יֵשׁ מִמֵּאָה אַמָּה קוֹמָתָם{{ש}}
כְּתַבְנִית הֵיכָל רִקְמָתָם{{ש}}
יֵשׁ מִמָּאתַיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת תְּקוּמָתָם{{ש}}
כֵּן וְעַד תְּשַׁע מֵאוֹת הֲקָמָתָם{{ש}}
וּלְפִי שִׁעוּר תְּקוּמָתָם{{ש}}
כֵּן תְּהֵא בָאָרֶץ מַמְלַכְתָּם{{ש}}
יֵשׁ מֵהֶם מְלֹא הָעוֹלָם מַהֲלַכְתָּם{{ש}}
וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הֲלִיכָתָם{{ש}}
יֵשׁ מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר עוֹלָמוֹת מַלְכוּתָם{{ש}}
וְיֵשׁ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה מֶמְשַׁלְתָּם{{ש}}
וְיֵשׁ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה שְׁלִיחוּתָם{{ש}}
וְשָׁלוֹם גָּדוֹל יֵשׁ בֵּינוֹתָם{{ש}}
וְשִׂנְאָה אֵין בְּמַחֲנוֹתָם{{ש}}
וְתַחֲרוּת אֵין בִּמְחִיצָתָם{{ש}}
וְאֵיבָה אֵין בַּהֲלִיכָתָם{{ש}}
וּפַלְגּוּת אֵין בְּחֻפָּתָם{{ש}}
וְקִנְאָה אֵין בְּמִשְׁכְּנוֹתָם{{ש}}
וְשֵׁנָה אֵין בִּרְפִידָתָם{{ש}}
וּתְנוּמָה אֵין בִּרְבִיצָתָם{{ש}}
וְאָסוֹן אֵין בִּמְגוּרָתָם{{ש}}
וְדִמְעָה אֵין בְּעַפְעַפּוֹתָם{{ש}}
וְצָרָה אֵין בְּמַחְשְׁבוֹתָם{{ש}}
וְצוּקָה אֵין בְּטוּחוֹתָם{{ש}}
וְיֵצֶר רַע אֵין בְּלִבּוֹתָם{{ש}}
וְרַע עַיִן אֵין בְּדִירָתָם{{ש}}
וּמִיתָה אֵין בִּמְדוּרָתָם{{ש}}
וּמַחֲלָה אֵין בִּגְוִיָּתָם{{ש}}
שָׂשִׂים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּנַחֲלָתָם{{ש}}
שְׂמֵחִים בְּמִפְעֲלוֹתָם{{ש}}
גָּלִים בִּירֻשָּׁתָם{{ש}}
רוֹנְנִים בְּפוּר חֶלְקָתָם{{ש}}
עוֹלְצִים בְּאוֹרְחוֹתָם{{ש}}
חָדִים אֶת אֵל בְּחֶדְוָתָם

וְהוּא יִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם{{ש}}
עִמּוֹ לְסֻכּוֹ לְמָשְׁכָם{{ש}}
בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה לְהַמְשִׁיכָם{{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ לְסוֹכְכָם{{ש}}
תַּחַת כְּנָפָיו לְסַכְּכָם{{ש}}
בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ לְמָסְכָם{{ש}}
בֵּינוֹ לְבֵין מְשָׁרְתָיו לְתַוְּכָם

וְיַנִּיחַ רוֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
וְיִחַן בְּתוֹךְ מַעֲלוֹת עֲרֵבוֹת{{ש}}
בְּצֶדֶק קִיחַת שְׁתֵּי עֲרָבוֹת{{ש}}
וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אַלְפֵי רְבָבוֹת{{ש}}
לַעֲמוֹד בֵּין הֲדַסֵּי עָבוֹת{{ש}}
בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת

וְיָרוּם כִּסֵּא מְיֻחָד{{ש}}
וְיֵשֵׁב עִם זִקְנֵי גוֹי אֶחָד{{ש}}
אוֹגְדֵי לוּלָב אֶחָד{{ש}}
וּמַעֲמִיתִים בָּם אֶתְרוֹג אֶחָד

וְיֶאֱתָיוּ בְּנֵי אָבוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַיְחוּסִים אוֹם מְשֻׁלָּשָׁה{{ש}}
יוֹתֵר מִקּוֹרְאֵי קָדוֹשׁ שְׁלֹשָׁה

וְיֶעֱרַב לוֹ שִׂיחַ אֱמוּנִים{{ש}}
הַמְהַלְלִים בְּאַרְבַּעַת מִינִים{{ש}}
מֵאַרְבַּע חַיּוֹת מְרֻבְּעֵי פָנִים

וְיַחְפֹּץ בִּמְחוֹלְלֵי חֲמֵשֶׁת וְשֵׁשֶׁת{{ש}}
הַהוֹגִים חֲמֵשֶׁת וְעוֹרְכִים שֵׁשֶׁת{{ש}}
מֵהִלּוּלֵי חֲתוּלֵי כַּנְפֵי שֵׁשֶׁת

וִיעוֹרֵר אַהֲבַת אֵיתָנִים{{ש}}
וְכִהוּן פְּאֵר חִתּוּנִים{{ש}}
הֱיוֹת לְמַעְלָה מֵהֶם נְתוּנִים{{ש}}
וּמְחִיצָתָם תְּהֵא מִבִּפְנִים{{ש}}
וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בִּיקָרָה מִפְּנִינִים{{ש}}
בְּצֵל שַׁדַּי לִפְנַי וְלִפְנִים{{ש}}
וְאוֹתָם יִשְׁאֲלוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
בְּסֻכַּת נְוֵה שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
מַה פָּעַל נוֹצֵר אֱמוּנִים{{ש}}
וּמָה הוֹרָה בִּמְעוֹנִים{{ש}}
וּמַה גִּלָּה סוֹד לְנֶאֱמָנִים{{ש}}
וּמֶה חָשַׂף מִמַּצְפּוּנִים{{ש}}
וְהֵם יְבָאֲרוּ לָמוֹ חֵךְ צְפוּנִים{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה אֲשֶׁר בָּם מוֹנִים{{ש}}
כִּי הֵם הָיוּ רִאשׁוֹנִים{{ש}}
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת שְׁנוּנִים{{ש}}
הַלֵּל בְּמִשְׁנֶה שׁוֹנִים{{ש}}
חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}}
שִׁירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְאַחֲרֵימוֹ זֵעַ חַיּוֹת נוֹתְנִים{{ש}}
בְּקוֹל רַעַשׁ מְנַגְּנִים{{ש}}
קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ עוֹנִים{{ש}}
וְשַׂרְפֵי מַעַל עִם כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
מִמַּעַל לְכִסֵּא הֲגוּנִים{{ש}}
לְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רוֹנְנִים{{ש}}
לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מְרַנְנִים{{ש}}
פֶּה אֶחָד עוֹנִים. וְזֶה אֶת זֶה מְכַוְּנִים{{ש}}
וְזֶה לָזֶה מְצַיְּנִים{{ש}}
וְזֶה מִזֶּה מִתְבּוֹנְנִים{{ש}}
וְזֶה אֶל זֶה קְרוֹא נְבוֹנִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ נוֹתְנִים&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]]</text>
      <sha1>8rta9qovrj03515o2j50pe3gedibymr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנכי אחת דיבר בקדשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727703</id>
    <revision>
      <id>3084481</id>
      <parentid>3070093</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:12:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084481</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5609" sha1="h4evxli3515avbindb8f772qqmskhjf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל שני של שבועות כמנהג צרפת, מובאת במחזור ויטרי (מהדור' הורוויץ סימן תנד).}}
{{הור|סימן: [[עשרת הדברות]], '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|אַ}}חַת דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}אֵר שִׁנָּה צוּר קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|גִּ}}לּוּל לְדָרְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|דָּ}}גוּל הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְהַקְדִּישׁוֹ
::{{הור|המעריב}}

{{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|הַ}}זְכָּרַת שֵׁם מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|וְ}}כָל הָאָרֶץ רָעֲשָׁה וַתִּפְחַד{{ש}}
{{סי|זָכוֹר|10}} עִם {{סי|שָׁמוֹר|10}} {{סי|זִ}}מֵּן כְּאֶחָד{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדָה גְּנוּזָה לְהַנְחִיל לְגוֹי אֶחָד
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ|2}}ז מֵרִאשׁוֹן בָּחַר לוֹ 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|בִּ|2}}מְרוֹם הָרִים הֶעֱלָה לוֹ 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|גַּ|2}}אֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ וְהוֹדוֹ שָׂם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|דְּ|2}}מוּת אֵשׁ אוֹכֶלֶת מַרְאֵהוּ 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|הַ|2}}ר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|וְ|2}}חַלּוֹן בָּרָקִיעַ פָּתַח נֶגֶד 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|זִ|2}}מֵּן בְּקִרְבּוֹ רֹאשׁ הַר 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|חֶ|2}}בְיוֹנוֹ בַּשַּׁחַק וְרַגְלָיו עַל הַר 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|טְ|2}}הוֹרִים בְּלֵב אֶחָד נָתַן לָהֶם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|יִ|2}}תְגַּדַּל הַר חוֹרֵב וְיִתְקַדַּשׁ 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|כֹּ|2}}חַ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת הֶרְאָם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|לִ|2}}סְבֹּל אֵשׁ בְּאֵשׁ מוֹרָשָׁה 
|{{ע|מִסִּינַי}}
|-
|{{סי|מַ|2}}אֲמַר קוֹל רִאשׁוֹן הִשְׁמִיעַ 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|נֶ|2}}חֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּלְשִׁבְעִים{{רווח|3}}
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|ס|2}}וֹבֵב לְאַרְבַּע פֵּאוֹת וּמִתְפּוֹצֵץ 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|עֵ|2}}ין כֹּל נִצָּבִים בְּתַחְתִּית 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|פָּ|2}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ מִפָּנָיו זֶה 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|צֵ|2}}את כָּל מִדַּבֵּר מַרְחִיקִים 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|ק|2}}וֹמָתָם לְאָחוֹר בֵּית מָנוֹס 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|רִ|2}}שְׁפֵּי אֵשׁ אוֹכֶלֶת מְדַדֵּיהֶם 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|שׁ|2}}וֹשַׁנִּים שִׂפְתוֹתָיו זַלּוֹת בֹּשֶׂם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|שְׁ|2}}לִישׁוֹ נִתְיַשַּׁב לְמַלֹּאת כֹּל 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|תִּ|2}}תּוֹ בַּשֵּׁנִי קוֹל קוֹרֵא 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|תִּ|2}}כֵּן רוּחַ רִאשׁוֹן מַעֲבִיר 
|{{ע|מִסִּינַי}}
|-
|{{סי|יִ|2}}דַּע דִּין מִמְּרוֹמוֹ בִּכְפוֹתוֹ 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|וּ|2}}צְבָא דֹק וָחֶלֶד הִתְנָם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|-
|{{סי|ס|2}}וֹד גִּבּוֹרֵי כֹחַ רִבְבוֹת 
|{{ע|סִינַי}}
|-
|{{סי|פָּ|2}}צוּ בְּנֵי אֵלִים נְכוֹנִים 
|{{ע|לְסִינַי}}
|-
|קוֹל וּמַרְאֶה הֶרְאָם 
|{{ע|לְסִינַי}}
|-
|בְּיָד רָמָה הוֹצִיאָם וְסִבְּבָם 
|{{ע|בְּסִינַי}}
|}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ בְּעֹז מְסַבְּרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד עִמִּי בָּךְ נֶחְבָּרִים{{ש}}
{{סי|לֹא תִרְצָח|10}} {{סי|כִּ}}דְמוּתִי נִגְבָּרִים{{ש}}
{{סי|לְ}}הוֹדִיעַ אֲמִתִּי מְסַבְּרִים
::{{הור|זה צור}}

{{סי|לֹא תִנְאָף|10}} {{סי|מָ}}רָה וּבְאֵר צָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה{{ש}}
{{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|שְׂ}}אֵת נֶפֶשׁ קְצָרָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת אֲמָרַי גְּאַלְתִּיךָ לְנָצְרָה
::{{הור|גאל}}

{{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} {{סי|פִּ}}יךָ לְדַבֵּר כְּזָבִים{{ש}}
{{סי|צֵ}}את מִמְּחִיצָתִי כִּי לֹא נִצָּבִים{{ש}}
{{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|קִ}}נְיָן לְ{{סי|רֵ}}עַ מְצֻוִּים{{ש}}
{{סי|שִׁתּ}}וּפֵי שָׁלוֹם לִקְרַאת אַיֶּלֶת אֲהָבִים
::{{הור|ופרוס}}

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]</text>
      <sha1>h4evxli3515avbindb8f772qqmskhjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמוני נכונים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727704</id>
    <revision>
      <id>3084477</id>
      <parentid>3070091</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:09:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5352" sha1="lsk60hm4pc90fiwnazdmgc9d4uoxsxo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל ראשון של ראש השנה כמנהג צרפת, איטליה, רומניא וקצת קהילות אשכנז, מובאת כאן ע&quot;פ מחזור ויטרי הנדפס (מהד' הורוויץ סימן תנה).}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנֵי נְכוֹנִים {{נוא|נְבוֹנִים}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}תָקְעָם בְּיֶרַח אֵיתָנִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֲלָם יִזְכָּר־לָמוֹ בְּרִית רִאשׁוֹנִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵיהֶם יָשִׂים כְּכוֹכְבֵי מְעוֹנִים
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הָ}}רִיעוּ לִפְנֵי מַלְכְּכֶם{{ש}}
{{סי|וְ}}נוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת יַמְצִיא לָכֶם{{ש}}
{{סי|חַ}}נּוּן יַשְׁמִיעֲכֶם אָהַבְתִּי אֶתְכֶם
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|אַ|1}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|בְּ|1}}שָׁפְטוֹ עַמִּים יִזְכְּרֵם בְּרַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|גָּ|1}}דוֹל וְגִבּוֹר {{ש-רווח|1em}}
|כָּל יְצוּר לְפָנָיו יַעֲבֹר {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|דּ|1}}וֹבֵר וּמֵקִים {{ש-רווח|1em}}
|לְעַם בּוֹ דְּבֵקִים {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|הַ|1}}יּוֹצְרָם {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|וְ|1}}חוֹקֵר נִסְתָּרָם {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|זָ|1}}ךְ וְקוֹרֵא דוֹרוֹת {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|ח|1}}וֹקֵר נִסְתָּרוֹת {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|טְ|1}}מֵאִים מַרְשִׁיעַ {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|יְ|1}}דִידָיו מוֹשִׁיעַ {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|כֹּ|1}}פֶר מָצָאתִי יֹאמַר {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|לְ|1}}דָמְתָה לְתָמָר {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|מֵ|1}}סִיר מֶנּוּ אַף וְחָרוֹן {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|נְ|1}}הַלְלֶנּוּ בְגָרוֹן {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|ס|1}}וֹבֵל כֹּל {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|עִ|1}}בְדוּהוּ הַכֹּל {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|פּ|1}}וֹקֵד חֲסִידָיו {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|צֶ|1}}דֶק יַמְצִיא לִידִידָיו {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|1em}}
|{{סי|ר|1}}וֹמְמוּהוּ עַמּוֹ {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|-
|{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|שׁ|1}}וֹמֵר אַהֲבָה {{ש-רווח|1em}}
|לִשְׁחוֹרָה וְנָאוָה {{ש-רווח|1em}}
|{{ע|בְּיוֹם תְּרוּעַת קֶרֶן}}
|}

{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|תַּ|1}}קִּיף דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
אֲשֶׁר בְּנֹף מוֹפְתָיו הִרְבָּה{{ש}}
שׁוֹרְרוּהוּ בְּאַהֲבָה צִמְחֵי רְבָבָה{{ש}}
נַגֵּן יַחַד זְקֵנִים וּנְעָרִים שִׁירָה עֲרֵבָה
::{{הור|בגילה}}

{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|טַ}}עְמֵי עָם לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ {{סי|יִ}}הְיוּ נִשְׁמָעִים{{ש}}
בְּיוֹם {{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}פָנֶיךָ {{סי|מַ}}תְרִיעִים{{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח יִשְׂרָאֵל זֶה צוּר מַשְׁמִיעִים
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|שְׂ}}שׂוֹן יִשְׁעָךְ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֵר לְעַם יֹדְעָךְ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}לֶא תַּעַשׂ זְרוֹעָךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתֵינוּ גְּאֹל בְּיִשְׁעָךְ
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|מֶלֶךְ}} {{סי|קָ}}רֵב תּוֹקְעֵי אוּלָמָךְ{{ש}}
{{סי|רִ}}בְבוֹת קוֹרְאֵי בִשְׁמָךְ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹרְרֵי שִׁירָה לְרוֹמְמָךְ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
::{{הור|ופרוס}}

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]</text>
      <sha1>lsk60hm4pc90fiwnazdmgc9d4uoxsxo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומתך סודרת קילוסך במקהלות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727706</id>
    <revision>
      <id>3084473</id>
      <parentid>3070083</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:07:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10322" sha1="p1obdqjbcyoy3meg7cbymrwrdd3dtal" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לליל ראשון של סוכות ע&quot;פ מחזור ויטרי (מהדו' הורוויץ סימן תנז).}}
{{הור|סימן: '''אליהו בר צדוק חזק''' כפול}}

{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ סוֹדֶרֶת קִלּוּסְךְ בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וּלָב {{סי|יָ}}מִים נוֹטֶלֶת וְלֹא לֵילוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}הַלֵּל {{סי|וְ}}הַשִּׂמְחָה אוֹמֶצֶת שְׁמוֹנָה [לְעַלּוֹת]{{ר1}}
בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|בְּרֶצֶ}}ף סֻכַּת עַנְנֵי כָבוֹד נִתְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|דּוֹ}}ד {{סי|קֶ}}דֶם כְּמֵאָס נֵס נִתְרַבָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בַּת {{סי|זְק}}וּקִים הִזָּכֵר וּבְקִרְבֵּנוּ הִתְיַצְּבָה{{ר1}}
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.{{ממס|שה&quot;ש ח ז}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֶ|1}}תֵּן רוֹמְמוֹת לְאֵל מַעֲרָכוֹת {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|אַ|1}}נְוֵהוּ בְּמִצְוֹת אַרְבַּעְתָּם עֲרוּכוֹת {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|בֵּ|1}}אַרְתָּ דָּפְנֵי סֻכָּה שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|בַּ|1}}שְּׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח בַּחֲנִיכָתָן {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם לְמַעְלָה הֻכְשְׁרָה בְּעֶשְׂרִים {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|גָּ|1}}בְהָהּ בְּלִי עוֹד לְהָרִים {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|דֶּ|1}}רֶךְ הָרֹחַב אִם הִנְהִיג בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|דְּ|1}}מוּת צוּרַת הַפֶּתַח מַתִּיר וְלֹא אוֹסֵר {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|הֻ|1}}כְשְׁרוּ לְסִכּוּךְ עֲלֵי תְמָרָה נָאָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|הֻ|1}}פְסַל בּוֹ דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|וִ|1}}תּוּר סֻכָּה גְדוֹלָה אַרְבָּעָה מְרֻוָּחִים {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|וּ|1}}מֶשֶׁךְ סֻכָּה קְטַנָּה שִׁבְעָה טְפָחִים {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|זָ|1}}וִיּוֹתֶיהָ מְרֻבָּעוֹת וְלֹא עֲגוּלוֹת {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|זְ|1}}רִיזוּת נִוּוּיָהּ בִּמְגָדִים וְאַשְׁכּוֹלוֹת {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|חֹ|1}}ק סְעוֹדוֹת אִם מִעֵט אִם רִבָּה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|חֲ|1}}כָמִים פֵּרְשׁוּ אֵין לַדָּבָר קִצְבָּה{{הערה|במחזור סוכות גולדשמידט-פרנקל מובאת במקום זאת השורה:{{ש}}{{סי|חֹ|1}}ק אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת / {{סי|חַ|1}}יָּבִין לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה וּלְהַחֲדוֹת / בְּחַג הַסֻּכּוֹת{{ש}}ניתן לשער שזהו הנוסח המקורי, והוא הוחלף כדי להתאים את הפיוט להלכה, ראו [[רמב&quot;ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו ז]], [[שולחן ערוך אורח חיים תרלט ג]].}} {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|טְ|1}}עוּנָה בְרָכָה בִּתְחִלַּת עֲשִׂיָּתָהּ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|טְ|1}}כוּסָה אַחֶרֶת בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|יָ|1}}חִיד הָעֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|י|1}}וֹצֵא מִידֵי חוֹבָתוֹ בְּאָמְרָן כְּנוֹאֲמוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|כּ|1}}וֹנְסָן וְסוֹדְרָן עַל הַכּוֹס בְּבִרְכָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|כְּ|1}}דֵי לְהוֹצִיא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|לִ|1}}ינַת בֵּיתוֹ עֹשֶׂה דִּירַת עֲרַאי {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|לֵ|1}}ישֵׁב בַּסֻּכָּה כְּהוֹרוּ מוֹרַי {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|מְ|1}}בָרֵךְ בָּרִאשׁוֹן זְמַן וּמַעֲרִיךְ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|מִ|1}}כָּאן וָאֵילָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}צַח לְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה כָּל שִׁבְעָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|נְ|1}}בוֹנִים קְבָעוּהָ לְדוֹרוֹת הֲלָכָה קְבוּעָה{{הערה|גם שורה זו מחליפה את השורה המובאת במקור הנ&quot;ל:{{ש}}{{סי|נ|1}}וֹיֵי סֻכָּה הַמֻּפְלָגִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה / {{סי|נִ|1}}דּוֹנִין לְגוֹד אַסִּיק וְלֹא לְקִמְעָה / בְּחַג הַסֻּכּוֹת{{ש}}כאן התיקון אינו לשורה שהושמטה, אלא לשורה הקודמת.}} {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה הַמְקֹרָה בְּלִי מַעֲזִבוֹתַיִם {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|ס|1}}וֹתֵר אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|עֲ|1}}שִׂיָּתָהּ מֻקְדֶּמֶת מְעַכֶּבֶת לְכִסּוּי {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|עֲ|1}}בוּר תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|פֵּ|1}}רַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה לְחֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|פְּ|1}}סוּלָה לָצֵאת בֶּחָג הַבָּא בִּזְמַן אֲסֵפָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|צְ|1}}מוּדָה סְכָךְ פָּסוּל וַאֲוֵיר אֲסוּרָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|צִ|1}}לָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחֲמָתָהּ כְּשֵׁרָה {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|קְ|1}}בִיעוּת סֻכָּה לֹא בָנָה בַּחֲצֵרוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|קָ|1}}רֵב וְיוֹצֵא בְּסֻכַּת חֲבֵרוֹ {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|רִ|1}}וּוּי עֲדָנִים מִתְפַּנְּקִים בְּרֶגֶג {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|רִ|1}}נָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|-
|{{סי|שִׁ|1}}בְעָה מְקֻדָּשִׁים וּשְׁמִינִי לְהַשְׁלֵב {{ש-רווח|0.5em}}
|{{סי|שְׂ|1}}מֵחִים וְטוֹבֵי לֵב {{ש-רווח|0.5em}}
|{{ע|בְּחַג הַסֻּכּוֹת}}
|}

{{סי|תְּ}}מַלֵּא בְּסֻכַּת עוֹר לִוְיָתָן לְסוֹכְכֵנוּ{{ש}}
וִיעוּד הוֹד אֲכִילָתוֹ תְּזַכֵּנוּ{{ש}}
בִּנְתִיב יֹשֶׁר הַדְרִיכֵנוּ{{ר1}}
אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ.{{ממס|תהלים סז ב}}
::{{הור|בגילה}}

{{הור2|ההמשך ממחבר אחר.{{הערה|בכתבי יד אחרים של מנהג צרפת מובא ההמשך המקורי.}}}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יצחק הקטן יגדל חזק'''}}

{{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}אֶזְרוֹעַ {{תיקון גירסה|חילך|{{סי|גָּ}}דְלְךָ}} {{סי|דָּ}}גוּל {{סי|הַ}}דְגִּילֵנוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר {{סי|חִ}}בַּת {{סי|טְ}}רוּמִים {{סי|יֹ}}שֶׁר {{סי|כְּ}}בִטְחוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ {{סי|מַ}}לֵּט {{סי|נִ}}רְדָּפִים {{סי|ס}}וֹמֵךְ {{סי|עֲ}}שׁוּקֵינוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}י זָרוֹת {{תיקון גירסה|סלול|{{סי|צְ}}לֹל}} בָּעֹמֶק, כְּאָז שָׁרוּ גְּאוּלֵינוּ
::{{הור|זה צור}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רָ}}ם {{סי|שְׁ}}עֵה {{סי|תְּ}}חִנַּת רְחוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}גֵל {{סי|יַ}}עֲקֹב {{סי|יִ}}שְׂמַח יִשְׂרָאֵל לְעֻמֶּךָ{{ש}}
{{סי|צֶ}}מַח {{סי|צֶ}}דֶק הַ{{סי|צְ}}מֵחַ לְחַיַּת נִעִימֶיךָ{{ש}}
{{סי|חִ}}פָּזוֹן {{סי|חֲ}}זוֹן {{סי|ח}}וֹזֶיךָ קַיֵּם וּגְאָלֵנוּ בְּתַנְחוּמֶיךָ
::{{הור|גאל}}

{{סי|ק}}וֹמֵם {{סי|קֶ}}רֶן {{סי|קֹ}}וִים לְהָקֵם אוּלָמֶךָ{{ש}}
{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}בוּעֵי {{סי|נֶ}}שִׁי {{ק|(על)}} לְחוֹטְבֵי שְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|יִגְדַּל}} נָא כֹּחֲךָ לְעַם מְרוֹמְמֶיךָ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}מוֹ וְתַקְּפֵמוֹ וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
::{{הור|ופרוס}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:פיוטי הלכה]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>p1obdqjbcyoy3meg7cbymrwrdd3dtal</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסא אורי וישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727909</id>
    <revision>
      <id>3084490</id>
      <parentid>3083309</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:25:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084490</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12075" sha1="liv7ple136idw6k49tzmnep7pk83ch2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= כסא אורי וישעי
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:ראש השנה|ראש השנה]]
| מחבר = [[מחבר:אפרים מבונא|ר' אפרים מבונא]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אפרים בר יעקב בונה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|כ-492}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז אין אומרים בלילי ראש השנה פיוטי מערבות. לדעת [[מהרי&quot;ל]] הטעם שדוקא בוורמייזא נוהגים לאמרן הוא שנוהגים שם להתענות בער&quot;ה עד הלילה ויש לאחר את סוף התפילה.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה {{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה {{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכֹּר לִסְגֻלָּה {{ר1}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה{{ממס|תהלים מב ט}}
::{{הור|המעריב}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם {{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעְלָם {{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַתוֹ עַמּוֹ הוֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם {{ר1}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם{{ממס|ישעיהו סג ט}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֱלֹהַי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט יִקְרַב {{ש-רווח|0.5em}} || בְּבִימָה וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּיַד {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי יְיָ עֶלְיוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|נוֹרָא, {{מילת קבע|וּמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בּוֹ {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|הָ|1}}אֵתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה {{ש-רווח|0.5em}} || וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|עִם {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב לִצְפֹּן {{ש-רווח|0.5em}} || הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|קִרְיַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעֹד {{ש-רווח|0.5em}} || וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִזְעֹק לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי כֹה אָמַר יְיָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֶל בֵּית {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְחַגּוֹ בֶּן יוֹמוֹ, וְהָיָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יְיָ {{מילת קבע|לְמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וּתְרוּעַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנֹעַם {{ש-רווח|0.5em}} || וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|הַדְרַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים {{ש-רווח|0.5em}} || אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|חַיִּים {{מילת קבע|וּמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי כֵן צִוָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לוֹ {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה {{ש-רווח|0.5em}} || הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|מִבֵּית {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים {{ש-רווח|0.5em}} || לִהֲיוֹת נִקְרָאִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הֻשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן {{ש-רווח|0.5em}} || זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יִסַּד {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי {{ש-רווח|0.5em}} || עַמּוֹ בְּצֹעַן, וַיְהִי {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בִישֻׁרוּן {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק {{ש-רווח|0.5em}} || וְיֹאמַר הֵן לְצֶדֶק {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יִמְלָךְ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים {{ש-רווח|0.5em}} || יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|עָלֶיךָ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם {{ש-רווח|0.5em}} || וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בִּדְבַר {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב {{ש-רווח|0.5em}} || הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּשַׁעַר {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר אָבִי {{ש-רווח|0.5em}} || עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֶל גִּנְזֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק {{ש-רווח|0.5em}} || לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וּמָלַךְ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תּוּבַלְנָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּהֵיכַל {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ אֵלֶּה {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים לִזְבֹּד {{ש-רווח|0.5em}} || מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יְיָ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב {{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב {{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב {{ר1}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו{{ממס|תהלים קה מג}}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}{{מילת קבע|סֶא}} {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה {{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה {{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן כַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה {{ר1}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה{{ממס|שמות טו א}}
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה {{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה {{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה {{ר1}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה{{ממס|ישעיהו יב ג}}
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלֹם {{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם {{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם {{ר1}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ממס|תהלים כט יא}}
::{{הור|פורס}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>liv7ple136idw6k49tzmnep7pk83ch2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3084589</id>
      <parentid>3084381</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:23:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית ליום ראשון של סוכות */</comment>
      <origin>3084589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240855" sha1="sbr5ujf23vcq6r7faexelakvmtwdoe8" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לנישואין
*[[דוי הסר]]
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
=זמירות=
{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
*{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
*{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
*{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
*{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
*{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}
==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
*[[אכלו משמנים]]
*{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
*{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
*{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]

=הערות=</text>
      <sha1>sbr5ujf23vcq6r7faexelakvmtwdoe8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084590</id>
      <parentid>3084589</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T21:23:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית ליום שני של סוכות */</comment>
      <origin>3084590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240888" sha1="qnmvrjhthjyivfz3slc41a3tx1umhmc" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לנישואין
*[[דוי הסר]]
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
=זמירות=
{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
*{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
*{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
*{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
*{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
*{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}
==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
*[[אכלו משמנים]]
*{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
*{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
*{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]

=הערות=</text>
      <sha1>qnmvrjhthjyivfz3slc41a3tx1umhmc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3084444</id>
      <parentid>3084212</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:06:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות */</comment>
      <origin>3084444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15627" sha1="2xeqjxrvqb5ykr5wezdzoc895zu08fm" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרי שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין)
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
{{רקע אפור}}
*סדר העבודה הישן:
**פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]]
**[[אמוני לבב]]
**[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
{{סוף}}
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
** [[יצורים וצפון חובם]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>2xeqjxrvqb5ykr5wezdzoc895zu08fm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084447</id>
      <parentid>3084444</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:15:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות */</comment>
      <origin>3084447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15632" sha1="ezayt9ffbusmmat2dr58956b08m1db8" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרי שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא אל אחד הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין)
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
{{רקע אפור}}
*סדר העבודה הישן:
**פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]]
**[[אמוני לבב]]
**[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
{{סוף}}
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
** [[יצורים וצפון חובם]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>ezayt9ffbusmmat2dr58956b08m1db8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הושענות/נוסח תימן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732800</id>
    <revision>
      <id>3084442</id>
      <parentid>3084213</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:02:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79579" sha1="b7lszvk7r29viqcsrspgeim23jgnq1k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא אֶל אֶחָד וּמְבַיֵּשׁ אוֹמְרֵי שְׁנַיִם{{ש}}
בַּחֲצִי הַשֵּׁם בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
יָצַר הַכֹּל בַּעֲבוּר אָדָם וְעֶזְרוֹ שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב בָּנָה בְּבֵית אֵל מִזְבָּחוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
בַּנִּסָּיוֹן הָלַךְ עִם נְעָרִים שְׁנַיִם{{ש}}
וּקְרָאתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם פְּעָמִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֶּן הִכְמִיר רַחֲמֵי אָב בַּאֲמִירוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
חֲנַנְתּוֹ וּבִשַּׂרְתּוֹ בְּגוֹיִם שְׁנַיִם וּלְאֻמִּים שְׁנַיִם{{ש}}
וַיְבָרֶךְ גְּבִיר פְּעָמִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הָיָה יָחִיד וְנָחַל פִּי שְׁנַיִם{{ש}}
וַיַּעַשׂ מַטְעַמִּים גְּדָיִם שְׁנַיִם{{ש}}
עָבַר בְּמַקְלוֹ וְהָיָה לְמַחֲנוֹת שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמּוֹשִׁיעֵנוּ עַל יְדֵי אַחִים שְׁנַיִם{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עַל לֻחוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
הַמַּאֲזִין וּמֵעִיד בָּנוּ עֵדִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא אֵל אֶחָד הַנִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשּׁוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בָּרָא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וּבַשִּׁשִּׁי לוֹ וְלַשְּׁבִיעִי שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב רָאָה מַלְאָכִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וַיְמַהֵר לְהַסְעִידָם קֶמַח סְאִין שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הָלְכוּ אִתּוֹ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן הוּכַן לָעֲקִידָה לְיָמִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
כָּרַת בְּרִית עִם מֶלֶךְ וּמֵרֵעֵהוּ וְשַׂר צְבָאוֹ שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ נָחֲלוּ בָנָיו כְּתָרִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם חָז סֻלָּם בְּעֹלִים וְיֹרְדִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַמְּפַצֵּל בָּרְהָטִים פְּצָלוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וַיִּשְׁלַח בָּנָיו לְצֹעַן מוֹנִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַגּוֹאֲלֵנוּ עַל יְדֵי אַחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַשָּׂם בָּנוּ מַעֲלוֹת כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַשָּׂם בְּכִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבַּע וּפְנֵיהֶם אַרְבַּע{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּעוֹלָמוֹ יְסוֹדוֹת אַרְבַּע{{ש}}
הַמַּצִּיב פִּנּוֹת אַרְבַּע וּתְקוּפוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב הֵעִיר מִמִּזְרָח כָּאוֹר לְיָמִים אַרְבַּע{{ש}}
רָדַף וַיֵּחָלֵק עַל מְלָכִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּשַּׂרְתּוֹ בְּשׁוּב זַרְעוֹ לְדוֹרוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֶּן הֻגַּשׁ עַל קְרָנוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וְחָפַר בִּפְלֶשֶׁת בְּאֵרוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וַיַּעְתֵּק לְחֶבְרוֹן קִרְיַת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נֶעְזַר בְּאִמָּהוֹת אַרְבַּע{{ש}}
חִנַּן לְהִנָּצֵל מִשְּׁפָטִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּתְפִלָּתוֹ כִּלְכַּלְתָּ בָנָיו בִּדְבָרִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמּוֹלִיכֵנוּ בַמִּדְבָּר בִּדְגָלִים אַרְבַּע{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאתֵנוּ בַּחֹשֶׁן טוּרִים אַרְבַּע{{ש}}
הַמְּצַוֵּנוּ לְהַלְּלוֹ בֶּחָג בְּמִינִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמְּיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּבִרְיוֹתָיו גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב כָּרַתָּ לּוֹ בְרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
חִנַּן עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן נֶעְקַד בְּהַר שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְשָׁת לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכּוֹתֵב עַל הַלּוּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת לִסְדָרִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר נֶעְקַד בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
גְּנַנְתּוֹ וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה מִינִים שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים בּוֹ שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד שֵׁמוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ חָכְמוֹת סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>b7lszvk7r29viqcsrspgeim23jgnq1k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084446</id>
      <parentid>3084442</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:14:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקפה ליום ב */</comment>
      <origin>3084446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75001" sha1="bb8n8he2gjzfqexy9f83ybmhlajywi8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא אֵל אֶחָד הַנִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשּׁוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בָּרָא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וּבַשִּׁשִּׁי לוֹ וְלַשְּׁבִיעִי שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב רָאָה מַלְאָכִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וַיְמַהֵר לְהַסְעִידָם קֶמַח סְאִין שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הָלְכוּ אִתּוֹ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן הוּכַן לָעֲקִידָה לְיָמִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
כָּרַת בְּרִית עִם מֶלֶךְ וּמֵרֵעֵהוּ וְשַׂר צְבָאוֹ שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ נָחֲלוּ בָנָיו כְּתָרִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם חָז סֻלָּם בְּעֹלִים וְיֹרְדִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַמְּפַצֵּל בָּרְהָטִים פְּצָלוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וַיִּשְׁלַח בָּנָיו לְצֹעַן מוֹנִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַגּוֹאֲלֵנוּ עַל יְדֵי אַחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַשָּׂם בָּנוּ מַעֲלוֹת כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַשָּׂם בְּכִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבַּע וּפְנֵיהֶם אַרְבַּע{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּעוֹלָמוֹ יְסוֹדוֹת אַרְבַּע{{ש}}
הַמַּצִּיב פִּנּוֹת אַרְבַּע וּתְקוּפוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב הֵעִיר מִמִּזְרָח כָּאוֹר לְיָמִים אַרְבַּע{{ש}}
רָדַף וַיֵּחָלֵק עַל מְלָכִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּשַּׂרְתּוֹ בְּשׁוּב זַרְעוֹ לְדוֹרוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֶּן הֻגַּשׁ עַל קְרָנוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וְחָפַר בִּפְלֶשֶׁת בְּאֵרוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וַיַּעְתֵּק לְחֶבְרוֹן קִרְיַת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נֶעְזַר בְּאִמָּהוֹת אַרְבַּע{{ש}}
חִנַּן לְהִנָּצֵל מִשְּׁפָטִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּתְפִלָּתוֹ כִּלְכַּלְתָּ בָנָיו בִּדְבָרִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמּוֹלִיכֵנוּ בַמִּדְבָּר בִּדְגָלִים אַרְבַּע{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאתֵנוּ בַּחֹשֶׁן טוּרִים אַרְבַּע{{ש}}
הַמְּצַוֵּנוּ לְהַלְּלוֹ בֶּחָג בְּמִינִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמְּיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּבִרְיוֹתָיו גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב כָּרַתָּ לּוֹ בְרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
חִנַּן עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן נֶעְקַד בְּהַר שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְשָׁת לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכּוֹתֵב עַל הַלּוּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת לִסְדָרִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר נֶעְקַד בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
גְּנַנְתּוֹ וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה מִינִים שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים בּוֹ שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד שֵׁמוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ חָכְמוֹת סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>bb8n8he2gjzfqexy9f83ybmhlajywi8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084450</id>
      <parentid>3084446</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקפה ליום ג */</comment>
      <origin>3084450</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70328" sha1="795sp7awepy2dkilhvaomontjhumx3e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַשָּׂם בְּכִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבַּע וּפְנֵיהֶם אַרְבַּע{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּעוֹלָמוֹ יְסוֹדוֹת אַרְבַּע{{ש}}
הַמַּצִּיב פִּנּוֹת אַרְבַּע וּתְקוּפוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב הֵעִיר מִמִּזְרָח כָּאוֹר לְיָמִים אַרְבַּע{{ש}}
רָדַף וַיֵּחָלֵק עַל מְלָכִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּשַּׂרְתּוֹ בְּשׁוּב זַרְעוֹ לְדוֹרוֹת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֶּן הֻגַּשׁ עַל קְרָנוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וְחָפַר בִּפְלֶשֶׁת בְּאֵרוֹת אַרְבַּע{{ש}}
וַיַּעְתֵּק לְחֶבְרוֹן קִרְיַת אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נֶעְזַר בְּאִמָּהוֹת אַרְבַּע{{ש}}
חִנַּן לְהִנָּצֵל מִשְּׁפָטִים אַרְבַּע{{ש}}
בִּתְפִלָּתוֹ כִּלְכַּלְתָּ בָנָיו בִּדְבָרִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמּוֹלִיכֵנוּ בַמִּדְבָּר בִּדְגָלִים אַרְבַּע{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאתֵנוּ בַּחֹשֶׁן טוּרִים אַרְבַּע{{ש}}
הַמְּצַוֵּנוּ לְהַלְּלוֹ בֶּחָג בְּמִינִים אַרְבַּע
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמְּיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּבִרְיוֹתָיו גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב כָּרַתָּ לּוֹ בְרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
חִנַּן עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן נֶעְקַד בְּהַר שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְשָׁת לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכּוֹתֵב עַל הַלּוּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת לִסְדָרִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר נֶעְקַד בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
גְּנַנְתּוֹ וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה מִינִים שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים בּוֹ שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד שֵׁמוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ חָכְמוֹת סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>795sp7awepy2dkilhvaomontjhumx3e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084455</id>
      <parentid>3084450</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:08:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקפה ליום ד */</comment>
      <origin>3084455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65782" sha1="1pip7re032ela4u8q21qsdpuwxk6apn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמְּיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר בְּבִרְיוֹתָיו גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב כָּרַתָּ לּוֹ בְרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
חִנַּן עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן נֶעְקַד בְּהַר שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְשָׁת לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכּוֹתֵב עַל הַלּוּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת לִסְדָרִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר נֶעְקַד בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
גְּנַנְתּוֹ וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה מִינִים שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים בּוֹ שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד שֵׁמוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ חָכְמוֹת סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>1pip7re032ela4u8q21qsdpuwxk6apn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084459</id>
      <parentid>3084455</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:15:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקפה ליום ה */</comment>
      <origin>3084459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61306" sha1="njr1mar94lnhrkcgrk1eh6iv4wf7hop" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא המיחד לכבודו|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת לִסְדָרִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו נֻלְּדוּ לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר נֶעְקַד בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
גְּנַנְתּוֹ וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה מִינִים שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים בּוֹ שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד שֵׁמוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ חָכְמוֹת סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נֶהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה סֻכָּה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>njr1mar94lnhrkcgrk1eh6iv4wf7hop</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084501</id>
      <parentid>3084459</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:44:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקפה ליום ו */</comment>
      <origin>3084501</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56825" sha1="j4lvnn3vfzg5hgyr4cogz89h9k6e8c5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא המיחד לכבודו|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו בימים ששה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==הושענא רבה==
===הקפה ראשונה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה{{ש}}
וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===הקפה שניה===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שלישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה רביעית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה חמישית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה ששית===
{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
===הקפה שביעית===
====הושענא====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}{{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====ענה בהושענא====
{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}
====הקפה====
אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{ש}} תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}} יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}} נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה {{ש}} וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ש}} אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>j4lvnn3vfzg5hgyr4cogz89h9k6e8c5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084504</id>
      <parentid>3084501</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:57:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענא רבה */</comment>
      <origin>3084504</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50913" sha1="rto44sv0899qi5zfi502zmvhmj6rgw8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא המיחד לכבודו|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו בימים ששה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== הושענא רבה ==

=== הקפה ראשונה ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן1}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ {{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ {{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ {{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ {{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ {{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

=== הקפה שניה ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן2}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ {{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ {{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ {{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה {{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה {{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא {{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה {{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה שלישית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן3}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא {{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא {{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא {{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה {{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת {{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת {{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת {{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת {{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה רביעית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן4}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ {{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ {{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי {{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ {{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי {{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי {{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה חמישית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן5}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא {{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה {{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה {{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי {{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ {{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי {{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי {{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה ששית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן6}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם {{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם {{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם {{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ {{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ {{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם {{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם {{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם {{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ {{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ {{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה שביעית ===

==== הושענא ====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

==== ענה בהושענא ====

{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}

==== הקפה ====

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן7}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל {{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל {{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל {{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ {{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ {{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ {{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי {{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי {{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>rto44sv0899qi5zfi502zmvhmj6rgw8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084506</id>
      <parentid>3084504</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:01:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום ו */</comment>
      <origin>3084506</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51017" sha1="jsqbsn7baswf12ilhfwriac5yp1ycmz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==יום א==
===הושענא ליום א===
&lt;קטע התחלה=התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף=התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}
===ענה בהושענא ליום א===
{{:ענה אתויים}}
===הקפה ליום א===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ב==
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}
===ענה בהושענא ליום ב===
{{:ענה תאבי ישעך}}

===הקפה ליום ב===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ג==
===הושענא ליום ג===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

===ענה בהושענא ליום ג===
{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

===הקפה ליום ג===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ד==
===הושענא ליום ד===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

===ענה בהושענא ליום ד===

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

===הקפה ליום ד===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ה==
===הושענא ליום ה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

===ענה בהושענא ליום ה===
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

===הקפה ליום ה===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא המיחד לכבודו|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==יום ו==
===הושענא ליום ו===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

===ענה בהושענא ליום ו===
{{:ענה איומים בעוז}}

===הקפה ליום ו===
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו בימים ששה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== הושענא רבה ==

=== הקפה ראשונה ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן1}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ {{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ {{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ {{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ {{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ {{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

=== הקפה שניה ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן2}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ {{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ {{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ {{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה {{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה {{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא {{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה {{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה שלישית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן3}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא {{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא {{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא {{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה {{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת {{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת {{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת {{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת {{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה רביעית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן4}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ {{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ {{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי {{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ {{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי {{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי {{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה חמישית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן5}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא {{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה {{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה {{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי {{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ {{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי {{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי {{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה ששית ===

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן6}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם {{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם {{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם {{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ {{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ {{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם {{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם {{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם {{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ {{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ {{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

=== הקפה שביעית ===

==== הושענא ====
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

==== ענה בהושענא ====

{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}

==== הקפה ====

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן7}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל {{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל {{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל {{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ {{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ {{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ {{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי {{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי {{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>jsqbsn7baswf12ilhfwriac5yp1ycmz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084579</id>
      <parentid>3084506</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:30:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51138" sha1="jworto8waly2c4x539ofq24jvtfe8xc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל= 22}}
== יום א == 

=== הושענא ליום א === 

&lt;קטע התחלה= התחלה/&gt;
{|
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
| הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}
{|
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
| אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|בנוסח שאמי יש מוסיפים:}}
&lt;small&gt;
{{:הושיענו ה' אלהינו}}
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ:{{ש}}
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל לח כג}}&lt;/small&gt;
{{סוף}}
{|
|-
|colspan = &quot;2&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}&lt;קטע סוף= התחלה/&gt;
{{#קטע:למענך אדיר באדירים|תימן}}

=== ענה בהושענא ליום א === 

{{:ענה אתויים}}

=== הקפה ליום א === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ושמו אחד|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== יום ב ==

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב עקד בן}}

=== ענה בהושענא ליום ב === 

{{:ענה תאבי ישעך}}

=== הקפה ליום ב === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== יום ג == 

=== הושענא ליום ג ===
 
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:מארוד וארפד}}

=== ענה בהושענא ליום ג === 

{{:ענה אוחזי ארבעה מינים}}

=== הקפה ליום ג === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא האל הנקדש|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== יום ד == 

=== הושענא ליום ד === 

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למען אב ידעך}}

=== ענה בהושענא ליום ד === 

{{:ענה אומני חוקה נסוכה}}

=== הקפה ליום ד === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== יום ה == 

=== הושענא ליום ה === 

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
{{:למענך תקיף}}

=== ענה בהושענא ליום ה ===
 
{{:ענה איומה אמרתך לוקחת}}

=== הקפה ליום ה === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא המיחד לכבודו|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

== יום ו == 

=== הושענא ליום ו === 

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:הושענות/נוסח תימן|התחלה}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ אֱלֹהֵי הָאָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אב נם יוקח נא}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}

=== ענה בהושענא ליום ו ===
 
{{:ענה איומים בעוז}}

=== הקפה ליום ו === 

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:אנא הבורא עולמו בימים ששה|נוסח=תימן}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{:תתפרקון ותשתזבון}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

==  הושענא רבה == 

===  הקפה ראשונה === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום א}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן1}}

יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ {{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶךָ {{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמָן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכוֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ {{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֵּה / לְעָם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ {{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ {{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוֹלַבָּם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}
{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|אֲרֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃{{ממס|תהלים טז יא}}

===  הקפה שניה === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ב}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן2}}

בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ {{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ {{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחוּן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ {{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּׁחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה {{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעָם שׁוֹאֵל מִמְּךָ עֶזְרָה {{ש}}
עֲקִידָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בְּשִׁמְךָ נִקְרָא {{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה {{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְקָד בְּאוּלַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

===  הקפה שלישית === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ג}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן3}}

לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לְךָ מְקֹרָא {{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא {{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא {{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה {{ש}}
נַחֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת {{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכֹתֶרֶת {{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת {{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת {{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בְּשִׁמְךָ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|גַּלִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

===  הקפה רביעית === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ד}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן4}}

זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ {{ש}}
וּבְהַר הַמֹּר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ {{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי {{ש}}
עִם אֵל אָיֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ {{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי {{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי {{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|דִּינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ. {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

===  הקפה חמישית === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ה}}

הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן5}}

בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמְּךָ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא {{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת הוֹד / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה {{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ, לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה {{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעָם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי {{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ {{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי {{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי {{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|הֲדָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

===  הקפה ששית === 

{{הור2|לפני ההקפה אומרים הושענא וענה בהושענא של יום ו}}

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן6}}

זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם {{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם {{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תֶּהְדֹף / לִרְשָׁעִים יְסִיתוּם {{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ לְבֵית קָדְשֶׁךָ {{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ {{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִקְדָּשֶׁךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם {{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם {{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צָר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם {{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים וְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁיךָ {{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁיךָ {{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לְמוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ {{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצַהֲלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁיךָ {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ חֲסָדֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ וְרַחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זָךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

===  הקפה שביעית === 

====  הושענא ==== 
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}  {{ש}}
הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}

אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}}  {{ק|'''אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}} {{ש}}
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}

{|
|-
|colspan = &quot;3&quot; |{{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אֱ|1}}לֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בּ|1}}וֹרְאֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גּ|1}}וֹאֲלֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
{{:למען אברהם האהוב}}

====  ענה בהושענא ==== 

{{:ענה איומה קוראה בתחנוני}}

====  הקפה ==== 

{{#קטע:אנא המקדים לעולם דברים שבעה|תימן7}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֶּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל {{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל {{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל {{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יָדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ {{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בְּבִנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ {{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכָר נָא לַעֲדָתֶךָ {{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי {{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי {{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי {{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

{|
|-
|רַחְמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|זָכְוָן חפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|חַתְמִנָּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|-
|וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}
|}

{{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:  {{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃ {{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ}}
|}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
{|
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}}
|}

תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃

תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}

{{הור|קדיש תתקבל}}

[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>jworto8waly2c4x539ofq24jvtfe8xc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למענך אדיר באדירים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733000</id>
    <revision>
      <id>3084576</id>
      <parentid>3079571</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:25:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5406" sha1="4088jrew1vj8n42rzgm7xpxjeaj7as8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט הושענות מסידור רס&quot;ג. למנהג עדות המזרח אומרים אותו בכל יום (עד אות ל'). למנהג תימן אומרים אותו ביום הראשון שלא חל בשבת.}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;poem&gt;
לְמַעֲנָךְ {{סי|אַ}}דִּיר אַדִּירִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|בֹּ}}רֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|גְּ}}דֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|וְ}}הוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|זַ}}ךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|חֹ}}פֵשׂ מַצְפּוּן וְחֹקֵר כָּל חֲדָרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|טִ}}פְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|יָ}}סַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים
לְמַעֲנָךְ {{סי|לֹ}}א יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים.
&lt;/poem&gt;
הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.

==נוסח תימן==
{|&lt;קטע התחלה=תימן/&gt;
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|אַ}}דִּיר בָּאַדִּירִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|בֹּ}}רֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|גְּ}}דֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד וְאִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|וְ}}הוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית יְשָׁרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|חֹ}}קֵר כְּלָיוֹת חֹפֵשׂ כָּל חֲדָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|טִ}}פְּחָה יְמִינְךָ שָׁמַיִם וְעָשְׂתָה מְאוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|יָ}}סַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאֻרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|לֹ}}א יִתַּמּוּ שְׁנוֹתֶיךָ לְדוֹרֵי דוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|מַ}}שְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים חָרָה בַנְּהָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|נ}}וֹתֵן רוֹזְנִים לְאַיִן וּמְלָכִים וְשָׂרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|ס}}וֹעֵד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ וּבַהֲדָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|עָ}}נָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו וְנֹגַהּ יְקָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|פֹּ}}קֵחַ עִוְרִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת מַה יְּהִי בְסוֹף דּוֹרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|קָ}}רוֹב לְנִשְׁבָּרִים דַּכְּאֵי רוּחַ נֶעְזָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא הִשְׁכִּין צְחִיחָה הַסּוֹרְרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|שִׁ}}מְךָ אֶחָד לֹא תִתֵּן כְּבוֹדְךָ לַאֲחֵרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעֲנָךְ {{סי|תּ}}וֹכֵן יְשׁוּעוֹת לְהוֹשִׁיעַ עַם נִבְחָרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;קטע סוף=תימן/&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>4088jrew1vj8n42rzgm7xpxjeaj7as8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל נערץ בסוד קדושים רבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733002</id>
    <revision>
      <id>3084516</id>
      <parentid>2990671</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:07:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084516</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2153" sha1="szj0dsv5ntdcq3frkb7hpxfvl2i0hki" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ט'). בסוגר פסוקים מ[[תהלים צב]]}}
{{רן|{{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבַּת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
{{סי|בּ}}וֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן / טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן
{{סי|גָּ}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, צוּר נוֹרָא עֲלִילוֹת / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת
{{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים, מְהֻלָּל בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר / עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר
{{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וְצִדְקָתְךָ אֲשַׁנֵּן / כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ, כִּי גָבְהוּ סוֹדוֹתֶיךָ / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ
{{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ / קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ
{{סי|חָ}}נֵּנוּ כִּי צַר אֲכָלָנוּ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לַכֹּל, יְשִׁיבוּנִי רַעְיוֹנַי / יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ.}}
הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]</text>
      <sha1>szj0dsv5ntdcq3frkb7hpxfvl2i0hki</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084521</id>
      <parentid>3084516</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:10:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סיומים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2185" sha1="iplo36lhuc7f4j8s8p2v4c3srk6fp5h" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ט'). בסוגר פסוקים מ[[תהלים צב]]}}
{{רן|{{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבַּת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
{{סי|בּ}}וֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן / טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן
{{סי|גָּ}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, צוּר נוֹרָא עֲלִילוֹת / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת
{{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים, מְהֻלָּל בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר / עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר
{{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וְצִדְקָתְךָ אֲשַׁנֵּן / כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ, כִּי גָבְהוּ סוֹדוֹתֶיךָ / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ
{{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ / קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ
{{סי|חָ}}נֵּנוּ כִּי צַר אֲכָלָנוּ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לַכֹּל, יְשִׁיבוּנִי רַעְיוֹנַי / יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ.}}
הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:סיומים]]</text>
      <sha1>iplo36lhuc7f4j8s8p2v4c3srk6fp5h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084522</id>
      <parentid>3084521</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:סיומים]]; הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2196" sha1="tp1sekzfe1teebgzjnl5n3pnte8jmi6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ט'). בסוגר פסוקים מ[[תהלים צב]]}}
{{רן|{{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבַּת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
{{סי|בּ}}וֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן / טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן
{{סי|גָּ}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, צוּר נוֹרָא עֲלִילוֹת / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת
{{סי|דֹּ}}בֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים, מְהֻלָּל בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר / עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר
{{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וְצִדְקָתְךָ אֲשַׁנֵּן / כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ, כִּי גָבְהוּ סוֹדוֹתֶיךָ / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ
{{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ / קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ
{{סי|חָ}}נֵּנוּ כִּי צַר אֲכָלָנוּ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לַכֹּל, יְשִׁיבוּנִי רַעְיוֹנַי / יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ.}}
הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>tp1sekzfe1teebgzjnl5n3pnte8jmi6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביום שבת קדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733004</id>
    <revision>
      <id>3084520</id>
      <parentid>2990672</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:10:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1403" sha1="9g9u1awuyopsnbf5pawc7cuyp1yfe94" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{רן|בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָשֵׁב עַם סְגוּלָה / אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה{{ממס|דברים יב ט}}
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ קַיֵּם יְיָ מַאֲמַר חוֹזֶךָ / קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ{{ממס|תהלים קלב ח}}
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ תַּעֲנֶה עֵדָה פְזוּרָה וְנִדָּחָה / יִתֵּן יְיָ לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה{{ממס|רות א ט}}
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַמְצֵא לְעַמְּךָ מָנוֹחַ / וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ{{ממס|איוב ג יז}}
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ תִּקְרָא לְצוֹרֵר וְרוֹדֵף / זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף{{ממס|ישעיהו כח יב}}
בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֲבָרֵךְ צוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל / בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל{{ממס|מ&quot;א ח נו}}}}
הוֹשַׁעֲנָא

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>9g9u1awuyopsnbf5pawc7cuyp1yfe94</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא חיש נא ישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733005</id>
    <revision>
      <id>3084517</id>
      <parentid>2990673</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:07:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084517</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1063" sha1="9dcw6nrw3uc9yxa0k4yun96an3eeu4b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא חִישׁ נָא {{סי|יִ}}שְׁעִי / בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי / וּשְׁעֵה נָא שַׁוְעִי / כְּמִנְחַת מַחֲבַת{{ש}}
{{ש-רווח|1.7em}}{{סי|וְ}}חֹן שׁוֹקְדֵי אָמוֹר / זָכוֹר וְשָׁמוֹר / הַמְזַמְּרִים, מִזְמוֹר / שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. הוֹשִׁיעָה נָא

אָנָּא {{סי|ס}}וֹבֵב הַשְּׁבִיעִי / טוּבְךָ מַבִּיעִי / וּמַלֵּא גְבִיעִי / חֹק בַּל יֻשְׁבַּת{{ש}}
{{ש-רווח|1.7em}}{{סי|פְּ}}זוּרֶיךָ שְׁחֹל / קֹדֶשׁ מֵחֹל / לְסַלְסְלָךְ עֲלֵי מָחוֹל / הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת. הוֹשִׁיעָה נָא

[[קטגוריה:יוסף קמחי]]
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]</text>
      <sha1>9dcw6nrw3uc9yxa0k4yun96an3eeu4b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084518</id>
      <parentid>3084517</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:08:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084518</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1143" sha1="kyyeqm5scmzpgxv3no613m0vwzydl9l" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

{{מילת קבע|אָנָּא}} חִישׁ נָא {{סי|יִ}}שְׁעִי / בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי / וּשְׁעֵה נָא שַׁוְעִי / כְּמִנְחַת מַחֲבַת{{ש}}
{{ש-רווח|1.7em}}{{סי|וְ}}חֹן שׁוֹקְדֵי אָמוֹר / זָכוֹר וְשָׁמוֹר / הַמְזַמְּרִים, מִזְמוֹר / שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה נָא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|ס}}וֹבֵב הַשְּׁבִיעִי / טוּבְךָ מַבִּיעִי / וּמַלֵּא גְבִיעִי / חֹק בַּל יֻשְׁבַּת{{ש}}
{{ש-רווח|1.7em}}{{סי|פְּ}}זוּרֶיךָ שְׁחֹל / קֹדֶשׁ מֵחֹל / לְסַלְסְלָךְ עֲלֵי מָחוֹל / הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת. {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה נָא}}

[[קטגוריה:יוסף קמחי]]
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]</text>
      <sha1>kyyeqm5scmzpgxv3no613m0vwzydl9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כהושעת יוצאי פתרוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733006</id>
    <revision>
      <id>3084526</id>
      <parentid>2992228</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2110" sha1="53l1jx22vegcelatr7kzwr924ax5p6c" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִיעָה נָּא'''}}
|-
|{{מילת קבע|כְּהוֹשַׁעְתָּ}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|י}}וֹצְאֵי פַתְרֹס / {{סי|וְ}}רָעַצְתָּ עָרֹץ
|-
| ||וַתַּהֲרֹס הָרֹס / לְסָרִיסֵי רַבַּת
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| ||שׁוֹרְרֵי לְךָ לְךָ שִׁירוֹת / וְנוֹתְנֵי זְמִירוֹת
|-
| ||אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת / נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שַׁבָּת
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|כֵּן הוֹשַׁעֲנָא}}}}
|-
| ||{{ש-רווח}}{{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִיעָה נָּא'''}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|כְּהוֹשַׁעְתָּ}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|סְ}}חוּפֵי סוֹחֵף / וַתְּסַגֵּל רוֹחֵף
|-
| ||יְדִיד שֹׁכֵן וְחֹפֵף / וַתִּצֹּר כְּבָבַת
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| ||{{סי|פּ}}וֹצְחֵי רְנָנוֹת / וּמְנַגְּנֵי נְגִינוֹת
|-
| ||בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנּוֹת / נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שַׁבָּת
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|כֵּן הוֹשַׁעֲנָא}}}}
|-
| ||{{ש-רווח}}{{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִיעָה נָּא'''}}
{{פיסקה בטבלה}}
|}
{{טקסט מנוקד|גודל=18}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כְּהוֹשַׁעְתָּ}}{{ש-רווח|0.5em}}||מֵאָז עֲדָתֶךָ / כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ
|-
| ||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ / נְהַלְּלָךְ בְּיוֹם שַׁבָּת
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|כֵּן הוֹשַׁעֲנָא}}}}
|-
| ||{{ש-רווח}}{{ק|'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִיעָה נָּא'''}}
|}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:פיוטי כהושעת]]</text>
      <sha1>53l1jx22vegcelatr7kzwr924ax5p6c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>באנו ליחד שם האל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733007</id>
    <revision>
      <id>3084519</id>
      <parentid>2990678</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:09:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084519</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1044" sha1="tw4xhjczpwhezukbt62p9lumbfdds8b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''

בָּאנוּ לְיַחֵד שֵׁם הָאֵל / הַיּוֹם בְּהַלֵּל וּשְׁבָחָה {{ש}}
אֵין לָנוּ לְהַלְּלוֹ / בְּמִינִים אַרְבָּעָה {{ש}}
צוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל / יוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה {{ר1}}
יִתֵּן יְיָ לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה{{ממס|רות א ט}}

יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא / נִכְבָּד מִכָּל יָמִים {{ש}}
הִנְחִילוֹ לְעַם קֹדֶשׁ / עֹנֶג לִשְׁנֵי עוֹלָמִים {{ש}}
בּוֹ שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ / רֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם {{ש}}
לִמְצֹא בוֹ מַרְגּוֹעַ / וְנֶפֶשׁ שְׂמֵחָה
{{רפרן|יִתֵּן יְיָ לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]</text>
      <sha1>tw4xhjczpwhezukbt62p9lumbfdds8b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא המקדים לעולם דברים שבעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733008</id>
    <revision>
      <id>3084502</id>
      <parentid>3084186</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:52:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084502</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6618" sha1="91n96kj51pu2ufzqakz05qpo01cvu2n" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט להושענא רבה מסידור רס&quot;ג. במנהג עדות המזרח אומרים אותו בהקפה השביעית, ובמנהג תימן אומרים קטע ממנו בכל אחת מ-7 ההקפות.}}
==נוסח עדות המזרח==
אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה וְרֹקַע אֲרָצוֹת שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}

אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אַרְצוֹת עַמְמִים שִׁבְעָה{{ש}}
בָּנָה בַיִת לַחָכְמָה וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
כָּרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}

אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתּוֹ לְקֵץ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הֹעֲלָה עַל הַר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַרְצָה פְּעָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְקֵץ שָׁבוּעִים שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}

אָנָּא הַחוֹקֵק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וְחַג הַבִּכּוּרִים לְשָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
וְלוּלָב וְחַג וְסֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה 
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁבְעָה [וּבְהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה]}}
==נוסח תימן==
===א===
&lt;קטע התחלה=תימן1/&gt;אָנָּא הַמַּקְדִּים לָעוֹלָם דְּבָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹדֵר בְּרֵאשִׁית לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם שִׁבְעָה וְהִרְקִיעַ אֲרָצוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פַּעַם אַחַת {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן1/&gt;
===ב===
&lt;קטע התחלה=תימן2/&gt;אָנָּא זְכֹר אָב הִבְטַחְתּוֹ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ עֲמָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבָנָה בַיִת לְחָכְמָתְךָ וְחָצַב עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה{{ש}}
וְכָרַת בְּרִית לְנָגִיד בִּכְבָשׂוֹת שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׂנַיִם {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן2/&gt;
===ג===
&lt;קטע התחלה=תימן3/&gt;אָנָּא זְכֹר יָחִיד בִּשַּׂרְתָּ בּוֹ לְקֵץ נִסִּים שִׁבְעָה{{ש}}
וּהֻעְלָה עַל הָר שְׁבִיעִי לְהָרִים שִׁבְעָה{{ש}}
שָׂמַח בְּמָצְאוֹ מַיִם וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן3/&gt;
===ד===
&lt;קטע התחלה=תימן4/&gt;אָנָּא זְכֹר תָּם הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם אַרְצָה שִׁבְעָה{{ש}}
עַל שֵׁם שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם שִׁבְעָה{{ש}}
צְרַפְתּוֹ בִּשְׁנֵי שָׂבָע שִׁבְעָה וְרָעָב שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים אַרְבַּע {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן4/&gt;
===ה===
&lt;קטע התחלה=תימן5/&gt;אָנָּא הַפּוֹדֵנוּ עַל יַד שְׁבִיעִי לְרוֹעִים שִׁבְעָה{{ש}}
הַמּוֹלִיכֵנוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שִׁבְעָה{{ש}}
הַסּוֹכְכֵנוּ בַּעֲנָנִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן5/&gt;
===ו===
&lt;קטע התחלה=תימן6/&gt;אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ שַׁבָּת לְיָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לְשָׁנִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל לְסוֹף שָׁבֻעִים שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁשָּׁה {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן6/&gt;
===ז===
&lt;קטע התחלה=תימן7/&gt;אָנָּא הֶחָק זְמַן חֵרוּתֵנוּ יָמִים שִׁבְעָה{{ש}}
וּבִכּוּרֵנוּ לְיָמִים שָׁבֻעִים שִׁבְעָה{{ש}}
לוֹלָב וַעֲרָבָה וְחַג סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בְּהַקָּפַת פְּעָמִים שִׁבְעָה {{:תבנה ציון ברנה|הו&quot;ר=כן}}}}&lt;קטע סוף=תימן7/&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>91n96kj51pu2ufzqakz05qpo01cvu2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרו לנמהרי לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733851</id>
    <revision>
      <id>3084572</id>
      <parentid>3004143</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:19:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3313" sha1="63fn7y4omwwcfx8sx8bmxig0odwthlr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט מסדר ההושענות להושענא רבה המובא בסידור רס&quot;ג. מופיע גם במחזור ארם צובא בסדר הו&quot;ר וכפיוט לשמחת תורה.}}
'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|אִ}}מְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ{{ממס|ישעיהו לה ד}} {{ש}}
{{סי|בָּ}}א יִשְׁעֲכֶם אֲשֶׁר תַּחְשְׁקוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן{{ממס|חגי ב ט}} {{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלָיו בְּצֶדֶק וּמַעֲשֵׂה הַכִּשְׁרוֹן
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|הִ}}נְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו סו יב}} {{ש}}
{{סי|וּ}}בְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם לְהוֹשִׁיבֵם הֲלוֹם
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|זַ}}מְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}} {{ש}}
{{סי|חַ}}לּוּ פָנָיו לְקַבֶּצְכֶם נֵס יִשָּׂא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה{{ממס|נחום א ז}} {{ש}}
{{סי|יָ}}דוֹ מֵהוֹשִׁיעַ לֹא קָצְרָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|כֶּ}}חָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ{{ממס|ישעיהו סא י}} {{ש}}
{{סי|לָ}}שׂוּשׂ אִתָּה מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה{{ממס|ישעיהו נב ז}} {{ש}}
{{סי|נַ}}הֲגוּ וָלֵכוּ כִּי חָשָׁה הַשָּׁעָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שִׂ}}ישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא{{ממס|ישעיהו סה יח}} {{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי מַחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת מוֹרָא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|פִּ}}תְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק{{ממס|ישעיהו כו ב}} {{ש}}
{{סי|צָ}}רֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְהַדִּיק
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ק}}וּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ממס|ירמיהו לא ה}} {{ש}}
{{סי|רַ}}נְּנוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ הַרְנִינוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שׁ}}וּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה{{ממס|זכריה ט יב}} {{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִנֵּה בָאָה יְיָ צִוָּה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>63fn7y4omwwcfx8sx8bmxig0odwthlr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישישו בו כל חוסיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733852</id>
    <revision>
      <id>3084574</id>
      <parentid>3023717</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:21:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3100" sha1="7fb19hq8m4wagwlwilnydwrf5ob343z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|יָ}}שִׂישׂוּ בוֹ כָּל חוֹסָיו {{ש}}
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו{{ממס|תהלים קמט ב}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|וְ}}יֵלְכוּ גְאוּלִים לְהַר קָדְשָׁם {{ש}}
וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם{{ממס|ישעיהו לה י}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ס}}וֹדוֹ יְגַלֶּה לְגַלְמוּדָה {{ש}}
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה{{ממס|תהלים מח יב}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|פְּ}}זוּרִים זֶרַע אֶפְרַיִם {{ש}}
שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ממס|ישעיהו סו י}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|בָּרָ}}ה פִּתַּחְתִּי מוֹסְרֵךְ {{ש}}
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|דּ}}וֹדִי הֵן שָׁב וּצְבִי בָרַח {{ש}}
{{סי|וּ}}כְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|דּ}}וֹדִי וְהוֹדִי יָרִים דִּגְלִי {{ש}}
אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי{{ממס|חבקוק ג יט}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
שִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי {{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי{{ממס|תהלים יט טו}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: {{ש}}
מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נב ז}} {{ש}}
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{ש}}
קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} {{ש}}
חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ישעיהו נב י}} {{ש}}
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>7fb19hq8m4wagwlwilnydwrf5ob343z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/ארץ ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3084461</id>
      <parentid>3084333</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:20:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>סרגל ניווט</comment>
      <origin>3084461</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314211" sha1="6hhy83tcbfozhiir2h6o9di68hn7tlr" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טוב הארץ||הקדמת המגיה|ארץ ישראל|משנה כלים}}
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}}. ירצה {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - כמו שאני נותן זמירות ותשבחות להקב&quot;ה בעבור השני דל&quot;תין שיפתחו - כך צריך גם כן '''אדם''' (שהוא '''א''''דם '''ד''''וד '''מ''''שיח) שומע לי לשקוד גם כן {{צ|על דלתותי יום יום}}. רוצה לומר בכל פעם שיבא משיח בגלגול צריך הוא להתפלל שיפתחו הדלתות כמו שהתפלל יחזקיהו(?) {{צ|מ'''דלה''' תבצעני}} כנזכר לעיל. וזה {{צ|לשקוד על דלתותי}} שיפתחו אות מ&quot;ם(?).

או נאמר {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - רוצה לומר כי {{צ|'''לי'''}} ראשי תיבות '''ל''''ילה '''י''''ום. והכונה הוא אשר אדם שבעת שקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית פעמיים בכל יום שצריך לכוון על {{צ|דלתותי}}, שהיא '''ד'''' ד{{צ|אחד}} שני פעמים בכל יום שהם שני דל&quot;תין, למסור עצמו בארבע מיתות בית דין באות '''ד'''' ד{{צ|אחד}} כדי לפתוח השני דלת&quot;ות של בינה על ידי יסוד דחכמה שנכנס שם בין שני דלת&quot;ות בסוד היחוד בשעת קריאת שמע כנודע שאז הוא חיבור של חכמה ובינה. 
וצריך לכוין שיהיה חיבור שלם כי עתה בגלות אין החיבור שלם כי נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שישראל יכנסו בירושלים תתאה. 

והנה כתוב בתיקונים דף ל&quot;ד ע&quot;ב {{צ|לא יעול '''י'''' ב'''ה'''' עילאה עד דיעול '''ו'''' ב'''ה'''' דאיהי ירושלים תתאה}}. והנה לפי זאת הבחי' יהיה צירוף שם '''הויה''' בסוד '''והיה''' - שמתחלה יתחבר '''ו'''' ב'''ה'''' ואחר כך יתחבר '''י'''' ב'''ה'''' עילאה. וזהו סוד הפסוק {{צ|והיה יהוה למלך}} - רוצה לומר כשיהיה היחוד בסוד {{צ|'''והיה'''}} - אזי יהיה יהו&quot;ה למלך על כל הארץ. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כל מקום שנאמר {{צ|והיה}} הוא שמחה בסוד {{צ|כי בשמחה תצאו}}. וזהו סוד {{צ|כי '''יד''' על כס '''יה'''}}. ירצה כאשר יתחבר {{גמט דגש|יד}} עם אות {{גמט דגש|א'}} של '''כסא''' - אזי יעשה השם '''י&quot;ה י&quot;ה'''. וזה יהיה כשיעשה הקב&quot;ה מלחמה בעמלק כמ&quot;ש {{צ|מחה אמחה זכר עמלק}}. 

ורמז בתיבת {{צ|'''אמחה'''}} מי שעשו ויעשו מלחמה עם עמלק. 
* כי במלחמה ראשונה היו '''א''''הרן '''מ''''שה '''ח''''ור.  ואות '''ה'''' היא השכינה שעשתה מלחמה למעלה עם השר שלו. 
* ואחר כך היו '''א''''סתר '''מ''''רדכי '''ח''''רבונה.  ואות '''ה'''' של השם.
* ובגאולה אחרונה יהיה '''א''''ליהו '''מ''''שיח '''ח'''' נסיכי(?) אדם, והשכינה על גביהם שהיא אות '''ה'''' אחרונה. 

ואז {{צ|והיה אור הלבנה}} שהיא המלכות '''ה'''' תתאה, {{צ|כאור החמה}} שהיא בינה שנקרא 'חמה', '''ה'''' עילאה כנזכר בתיקונים דף י&quot;* ע&quot;א. ואז יהיו השני מאורות הגדולים (שהם בינה ומלכות) שוים בסוד '''יהי&quot;ה - י&quot;ה י&quot;ה'''. כי החיבור של(?) זעיר ונוקבא יהיהי כל כך גדול כמו החיבור דחכמה ובינה בסוד {{צ|יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

'''י&quot;ימאוא(?)'''


===סיום המאמר===
עד הנה עזרנו הנאזר בגבורה לגבר חיילים במיעוט שיחה ודרך קצ&quot;רה לפי שעת הקו&quot;צר ותוס'(?) הפנאי בגדולות ובנפלאות שבח&quot;י צדק אדמת הקדש תוב&quot;ב, הלא מצער הוא. וראשי פרקים בקומץ חסר לכש'(?) דעת כי הוא ירחיב ויוסף לפי שכלו יהולל במקום שאמרו להאריך. אך בכל זאת אמרתי לשלימות המאמר ולהפיק רצון החושק לעסוק בדברי תורת אמת למללא'(?) חפצו ותשוקתו, והיה לבא&quot;ר משנת פרק קמא דכלים הכוללת רוב מהללי ארץ ישראל. בה יבינו הנבונים להיות חיים משכילים ו&quot;הן לומדין מן הכללות כמה הקדמות עמוקות ונאמנות. ואך אל '''א'''להי&quot;ם '''ד'''ומי&quot;ה '''נ'''פש&quot;י '''י'''תננ&quot;ו '''ש'''ומ&quot;ר '''ד'''בר&quot;י '''י'''ו&quot;שר.


-----------</text>
      <sha1>6hhy83tcbfozhiir2h6o9di68hn7tlr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084474</id>
      <parentid>3084461</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:07:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3084474</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314502" sha1="4j1kgfgcl5o5w44rtqvfeehq7ruleru" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טוב הארץ||הקדמת המגיה|ארץ ישראל|משנה כלים}}
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ''' דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - ששם הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשונות, ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות י&quot;ב פנים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה, ועל ידי כן המה כפופים. ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''{{גמט|קטנה=1|זאת}}''' במספר קטן גימטריה ג&quot;כ '''{{גמט|קטנה=1|זה}}'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו ממש כעין שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת נמסרת אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה בדעתך שני עניינים קודם. 
* הראשון -  הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדככים חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 
* השני - היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הראשון היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתיו הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות תפארת מתייחד עם המלכות, והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא {{צ|אופן אחד בארץ}} שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר בארץ הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא התחתונים. ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדיה המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וזה{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ואני מסופק אם לא צ&quot;ל '''וז&quot;ס''' דהיינו '''וזה סוד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת 'עובדי עבודה זרה' מפני שהוא משפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה בשלימות, כי זה תלוי בזה, כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  שנאמר זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אפילו אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים כנז&quot;ל. וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ - ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער צדקה שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל - באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה אחר שהשפע הרוחני אי אפשר שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי - שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נמשך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}. ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחד בחוץ לארץ. ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' כנ&quot;ל מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל הרמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא יש שני שלישים שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}}. ירצה {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - כמו שאני נותן זמירות ותשבחות להקב&quot;ה בעבור השני דל&quot;תין שיפתחו - כך צריך גם כן '''אדם''' (שהוא '''א''''דם '''ד''''וד '''מ''''שיח) שומע לי לשקוד גם כן {{צ|על דלתותי יום יום}}. רוצה לומר בכל פעם שיבא משיח בגלגול צריך הוא להתפלל שיפתחו הדלתות כמו שהתפלל יחזקיהו(?) {{צ|מ'''דלה''' תבצעני}} כנזכר לעיל. וזה {{צ|לשקוד על דלתותי}} שיפתחו אות מ&quot;ם(?).

או נאמר {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - רוצה לומר כי {{צ|'''לי'''}} ראשי תיבות '''ל''''ילה '''י''''ום. והכונה הוא אשר אדם שבעת שקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית פעמיים בכל יום שצריך לכוון על {{צ|דלתותי}}, שהיא '''ד'''' ד{{צ|אחד}} שני פעמים בכל יום שהם שני דל&quot;תין, למסור עצמו בארבע מיתות בית דין באות '''ד'''' ד{{צ|אחד}} כדי לפתוח השני דלת&quot;ות של בינה על ידי יסוד דחכמה שנכנס שם בין שני דלת&quot;ות בסוד היחוד בשעת קריאת שמע כנודע שאז הוא חיבור של חכמה ובינה. 
וצריך לכוין שיהיה חיבור שלם כי עתה בגלות אין החיבור שלם כי נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שישראל יכנסו בירושלים תתאה. 

והנה כתוב בתיקונים דף ל&quot;ד ע&quot;ב {{צ|לא יעול '''י'''' ב'''ה'''' עילאה עד דיעול '''ו'''' ב'''ה'''' דאיהי ירושלים תתאה}}. והנה לפי זאת הבחי' יהיה צירוף שם '''הויה''' בסוד '''והיה''' - שמתחלה יתחבר '''ו'''' ב'''ה'''' ואחר כך יתחבר '''י'''' ב'''ה'''' עילאה. וזהו סוד הפסוק {{צ|והיה יהוה למלך}} - רוצה לומר כשיהיה היחוד בסוד {{צ|'''והיה'''}} - אזי יהיה יהו&quot;ה למלך על כל הארץ. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כל מקום שנאמר {{צ|והיה}} הוא שמחה בסוד {{צ|כי בשמחה תצאו}}. וזהו סוד {{צ|כי '''יד''' על כס '''יה'''}}. ירצה כאשר יתחבר {{גמט דגש|יד}} עם אות {{גמט דגש|א'}} של '''כסא''' - אזי יעשה השם '''י&quot;ה י&quot;ה'''. וזה יהיה כשיעשה הקב&quot;ה מלחמה בעמלק כמ&quot;ש {{צ|מחה אמחה זכר עמלק}}. 

ורמז בתיבת {{צ|'''אמחה'''}} מי שעשו ויעשו מלחמה עם עמלק. 
* כי במלחמה ראשונה היו '''א''''הרן '''מ''''שה '''ח''''ור.  ואות '''ה'''' היא השכינה שעשתה מלחמה למעלה עם השר שלו. 
* ואחר כך היו '''א''''סתר '''מ''''רדכי '''ח''''רבונה.  ואות '''ה'''' של השם.
* ובגאולה אחרונה יהיה '''א''''ליהו '''מ''''שיח '''ח'''' נסיכי(?) אדם, והשכינה על גביהם שהיא אות '''ה'''' אחרונה. 

ואז {{צ|והיה אור הלבנה}} שהיא המלכות '''ה'''' תתאה, {{צ|כאור החמה}} שהיא בינה שנקרא 'חמה', '''ה'''' עילאה כנזכר בתיקונים דף י&quot;* ע&quot;א. ואז יהיו השני מאורות הגדולים (שהם בינה ומלכות) שוים בסוד '''יהי&quot;ה - י&quot;ה י&quot;ה'''. כי החיבור של(?) זעיר ונוקבא יהיהי כל כך גדול כמו החיבור דחכמה ובינה בסוד {{צ|יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

'''י&quot;ימאוא(?)'''


===סיום המאמר===
עד הנה עזרנו הנאזר בגבורה לגבר חיילים במיעוט שיחה ודרך קצ&quot;רה לפי שעת הקו&quot;צר ותוס'(?) הפנאי בגדולות ובנפלאות שבח&quot;י צדק אדמת הקדש תוב&quot;ב, הלא מצער הוא. וראשי פרקים בקומץ חסר לכש'(?) דעת כי הוא ירחיב ויוסף לפי שכלו יהולל במקום שאמרו להאריך. אך בכל זאת אמרתי לשלימות המאמר ולהפיק רצון החושק לעסוק בדברי תורת אמת למללא'(?) חפצו ותשוקתו, והיה לבא&quot;ר משנת פרק קמא דכלים הכוללת רוב מהללי ארץ ישראל. בה יבינו הנבונים להיות חיים משכילים ו&quot;הן לומדין מן הכללות כמה הקדמות עמוקות ונאמנות. ואך אל '''א'''להי&quot;ם '''ד'''ומי&quot;ה '''נ'''פש&quot;י '''י'''תננ&quot;ו '''ש'''ומ&quot;ר '''ד'''בר&quot;י '''י'''ו&quot;שר.


-----------</text>
      <sha1>4j1kgfgcl5o5w44rtqvfeehq7ruleru</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084514</id>
      <parentid>3084474</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:04:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלת ארץ ישראל וישיבתה */</comment>
      <origin>3084514</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314483" sha1="obmaizfd39462tgec9ebhoumsyovjto" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טוב הארץ||הקדמת המגיה|ארץ ישראל|משנה כלים}}
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ''' דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - ששם הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשונות, ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות י&quot;ב פנים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה, ועל ידי כן המה כפופים. ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''{{גמט|קטנה=1|זאת}}''' במספר קטן גימטריה ג&quot;כ '''{{גמט|קטנה=1|זה}}'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו ממש כעין שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת נמסרת אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה בדעתך שני עניינים קודם. 
* הראשון -  הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדככים חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 
* השני - היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הראשון היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתיו הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות תפארת מתייחד עם המלכות, והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא {{צ|אופן אחד בארץ}} שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר בארץ הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא התחתונים. ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדיה המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וזה{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ואני מסופק אם לא צ&quot;ל '''וז&quot;ס''' דהיינו '''וזה סוד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת 'עובדי עבודה זרה' מפני שהוא משפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה בשלימות, כי זה תלוי בזה, כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  שנאמר זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אפילו אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים כנז&quot;ל. וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ - ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער צדקה שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל - באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה אחר שהשפע הרוחני אי אפשר שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי - שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נמשך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}. ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחד בחוץ לארץ. ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' כנ&quot;ל מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל הרמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא יש שני שלישים שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם סובבים ומקיפים אותם והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרים. ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוכרח שתטמא הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרים. ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמות אל השכל. תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל תפגום הנפש או יתקננה אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותתחקק צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורתם. וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}}. ירצה {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - כמו שאני נותן זמירות ותשבחות להקב&quot;ה בעבור השני דל&quot;תין שיפתחו - כך צריך גם כן '''אדם''' (שהוא '''א''''דם '''ד''''וד '''מ''''שיח) שומע לי לשקוד גם כן {{צ|על דלתותי יום יום}}. רוצה לומר בכל פעם שיבא משיח בגלגול צריך הוא להתפלל שיפתחו הדלתות כמו שהתפלל יחזקיהו(?) {{צ|מ'''דלה''' תבצעני}} כנזכר לעיל. וזה {{צ|לשקוד על דלתותי}} שיפתחו אות מ&quot;ם(?).

או נאמר {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - רוצה לומר כי {{צ|'''לי'''}} ראשי תיבות '''ל''''ילה '''י''''ום. והכונה הוא אשר אדם שבעת שקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית פעמיים בכל יום שצריך לכוון על {{צ|דלתותי}}, שהיא '''ד'''' ד{{צ|אחד}} שני פעמים בכל יום שהם שני דל&quot;תין, למסור עצמו בארבע מיתות בית דין באות '''ד'''' ד{{צ|אחד}} כדי לפתוח השני דלת&quot;ות של בינה על ידי יסוד דחכמה שנכנס שם בין שני דלת&quot;ות בסוד היחוד בשעת קריאת שמע כנודע שאז הוא חיבור של חכמה ובינה. 
וצריך לכוין שיהיה חיבור שלם כי עתה בגלות אין החיבור שלם כי נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שישראל יכנסו בירושלים תתאה. 

והנה כתוב בתיקונים דף ל&quot;ד ע&quot;ב {{צ|לא יעול '''י'''' ב'''ה'''' עילאה עד דיעול '''ו'''' ב'''ה'''' דאיהי ירושלים תתאה}}. והנה לפי זאת הבחי' יהיה צירוף שם '''הויה''' בסוד '''והיה''' - שמתחלה יתחבר '''ו'''' ב'''ה'''' ואחר כך יתחבר '''י'''' ב'''ה'''' עילאה. וזהו סוד הפסוק {{צ|והיה יהוה למלך}} - רוצה לומר כשיהיה היחוד בסוד {{צ|'''והיה'''}} - אזי יהיה יהו&quot;ה למלך על כל הארץ. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כל מקום שנאמר {{צ|והיה}} הוא שמחה בסוד {{צ|כי בשמחה תצאו}}. וזהו סוד {{צ|כי '''יד''' על כס '''יה'''}}. ירצה כאשר יתחבר {{גמט דגש|יד}} עם אות {{גמט דגש|א'}} של '''כסא''' - אזי יעשה השם '''י&quot;ה י&quot;ה'''. וזה יהיה כשיעשה הקב&quot;ה מלחמה בעמלק כמ&quot;ש {{צ|מחה אמחה זכר עמלק}}. 

ורמז בתיבת {{צ|'''אמחה'''}} מי שעשו ויעשו מלחמה עם עמלק. 
* כי במלחמה ראשונה היו '''א''''הרן '''מ''''שה '''ח''''ור.  ואות '''ה'''' היא השכינה שעשתה מלחמה למעלה עם השר שלו. 
* ואחר כך היו '''א''''סתר '''מ''''רדכי '''ח''''רבונה.  ואות '''ה'''' של השם.
* ובגאולה אחרונה יהיה '''א''''ליהו '''מ''''שיח '''ח'''' נסיכי(?) אדם, והשכינה על גביהם שהיא אות '''ה'''' אחרונה. 

ואז {{צ|והיה אור הלבנה}} שהיא המלכות '''ה'''' תתאה, {{צ|כאור החמה}} שהיא בינה שנקרא 'חמה', '''ה'''' עילאה כנזכר בתיקונים דף י&quot;* ע&quot;א. ואז יהיו השני מאורות הגדולים (שהם בינה ומלכות) שוים בסוד '''יהי&quot;ה - י&quot;ה י&quot;ה'''. כי החיבור של(?) זעיר ונוקבא יהיהי כל כך גדול כמו החיבור דחכמה ובינה בסוד {{צ|יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

'''י&quot;ימאוא(?)'''


===סיום המאמר===
עד הנה עזרנו הנאזר בגבורה לגבר חיילים במיעוט שיחה ודרך קצ&quot;רה לפי שעת הקו&quot;צר ותוס'(?) הפנאי בגדולות ובנפלאות שבח&quot;י צדק אדמת הקדש תוב&quot;ב, הלא מצער הוא. וראשי פרקים בקומץ חסר לכש'(?) דעת כי הוא ירחיב ויוסף לפי שכלו יהולל במקום שאמרו להאריך. אך בכל זאת אמרתי לשלימות המאמר ולהפיק רצון החושק לעסוק בדברי תורת אמת למללא'(?) חפצו ותשוקתו, והיה לבא&quot;ר משנת פרק קמא דכלים הכוללת רוב מהללי ארץ ישראל. בה יבינו הנבונים להיות חיים משכילים ו&quot;הן לומדין מן הכללות כמה הקדמות עמוקות ונאמנות. ואך אל '''א'''להי&quot;ם '''ד'''ומי&quot;ה '''נ'''פש&quot;י '''י'''תננ&quot;ו '''ש'''ומ&quot;ר '''ד'''בר&quot;י '''י'''ו&quot;שר.


-----------</text>
      <sha1>obmaizfd39462tgec9ebhoumsyovjto</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084525</id>
      <parentid>3084514</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:14:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3084525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314585" sha1="2tgu98mhhc7lows3v4ozdsjtw15c6z9" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טוב הארץ||הקדמת המגיה|ארץ ישראל|משנה כלים}}
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ''' דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - ששם הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשונות, ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות י&quot;ב פנים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה, ועל ידי כן המה כפופים. ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''{{גמט|קטנה=1|זאת}}''' במספר קטן גימטריה ג&quot;כ '''{{גמט|קטנה=1|זה}}'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו ממש כעין שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת נמסרת אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה בדעתך שני עניינים קודם. 
* הראשון -  הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדככים חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 
* השני - היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הראשון היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתיו הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות תפארת מתייחד עם המלכות, והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא {{צ|אופן אחד בארץ}} שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר בארץ הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא התחתונים. ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדיה המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וזה{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ואני מסופק אם לא צ&quot;ל '''וז&quot;ס''' דהיינו '''וזה סוד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת 'עובדי עבודה זרה' מפני שהוא משפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה בשלימות, כי זה תלוי בזה, כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  שנאמר זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אפילו אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים כנז&quot;ל. וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ - ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער צדקה שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל - באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה אחר שהשפע הרוחני אי אפשר שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי - שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נמשך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

'''{{קטן|קטע זה הובא כאן על פי הגהת המהדיר בדפוס ויניציא}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן הקטע]}}'''

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}. ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחד בחוץ לארץ. ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' כנ&quot;ל מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל הרמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא יש שני שלישים שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם סובבים ומקיפים אותם והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרים. ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוכרח שתטמא הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרים. ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמות אל השכל. תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל תפגום הנפש או יתקננה אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותתחקק צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורתם. וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מי&quot;ס|מעשר ספירות}}{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ובדפוס ויניציא נראה לי '''מו&quot;ס''' וחשבתי אולי &quot;מוחא סתימאה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;ש ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל איכא למידק טובא. והלא במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשיה להקב&quot;ה. והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא מרצה מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עונם? הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלם בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרזחים - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וכתיב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב''' שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}}. ירצה {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - כמו שאני נותן זמירות ותשבחות להקב&quot;ה בעבור השני דל&quot;תין שיפתחו - כך צריך גם כן '''אדם''' (שהוא '''א''''דם '''ד''''וד '''מ''''שיח) שומע לי לשקוד גם כן {{צ|על דלתותי יום יום}}. רוצה לומר בכל פעם שיבא משיח בגלגול צריך הוא להתפלל שיפתחו הדלתות כמו שהתפלל יחזקיהו(?) {{צ|מ'''דלה''' תבצעני}} כנזכר לעיל. וזה {{צ|לשקוד על דלתותי}} שיפתחו אות מ&quot;ם(?).

או נאמר {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - רוצה לומר כי {{צ|'''לי'''}} ראשי תיבות '''ל''''ילה '''י''''ום. והכונה הוא אשר אדם שבעת שקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית פעמיים בכל יום שצריך לכוון על {{צ|דלתותי}}, שהיא '''ד'''' ד{{צ|אחד}} שני פעמים בכל יום שהם שני דל&quot;תין, למסור עצמו בארבע מיתות בית דין באות '''ד'''' ד{{צ|אחד}} כדי לפתוח השני דלת&quot;ות של בינה על ידי יסוד דחכמה שנכנס שם בין שני דלת&quot;ות בסוד היחוד בשעת קריאת שמע כנודע שאז הוא חיבור של חכמה ובינה. 
וצריך לכוין שיהיה חיבור שלם כי עתה בגלות אין החיבור שלם כי נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שישראל יכנסו בירושלים תתאה. 

והנה כתוב בתיקונים דף ל&quot;ד ע&quot;ב {{צ|לא יעול '''י'''' ב'''ה'''' עילאה עד דיעול '''ו'''' ב'''ה'''' דאיהי ירושלים תתאה}}. והנה לפי זאת הבחי' יהיה צירוף שם '''הויה''' בסוד '''והיה''' - שמתחלה יתחבר '''ו'''' ב'''ה'''' ואחר כך יתחבר '''י'''' ב'''ה'''' עילאה. וזהו סוד הפסוק {{צ|והיה יהוה למלך}} - רוצה לומר כשיהיה היחוד בסוד {{צ|'''והיה'''}} - אזי יהיה יהו&quot;ה למלך על כל הארץ. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כל מקום שנאמר {{צ|והיה}} הוא שמחה בסוד {{צ|כי בשמחה תצאו}}. וזהו סוד {{צ|כי '''יד''' על כס '''יה'''}}. ירצה כאשר יתחבר {{גמט דגש|יד}} עם אות {{גמט דגש|א'}} של '''כסא''' - אזי יעשה השם '''י&quot;ה י&quot;ה'''. וזה יהיה כשיעשה הקב&quot;ה מלחמה בעמלק כמ&quot;ש {{צ|מחה אמחה זכר עמלק}}. 

ורמז בתיבת {{צ|'''אמחה'''}} מי שעשו ויעשו מלחמה עם עמלק. 
* כי במלחמה ראשונה היו '''א''''הרן '''מ''''שה '''ח''''ור.  ואות '''ה'''' היא השכינה שעשתה מלחמה למעלה עם השר שלו. 
* ואחר כך היו '''א''''סתר '''מ''''רדכי '''ח''''רבונה.  ואות '''ה'''' של השם.
* ובגאולה אחרונה יהיה '''א''''ליהו '''מ''''שיח '''ח'''' נסיכי(?) אדם, והשכינה על גביהם שהיא אות '''ה'''' אחרונה. 

ואז {{צ|והיה אור הלבנה}} שהיא המלכות '''ה'''' תתאה, {{צ|כאור החמה}} שהיא בינה שנקרא 'חמה', '''ה'''' עילאה כנזכר בתיקונים דף י&quot;* ע&quot;א. ואז יהיו השני מאורות הגדולים (שהם בינה ומלכות) שוים בסוד '''יהי&quot;ה - י&quot;ה י&quot;ה'''. כי החיבור של(?) זעיר ונוקבא יהיהי כל כך גדול כמו החיבור דחכמה ובינה בסוד {{צ|יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

'''י&quot;ימאוא(?)'''


===סיום המאמר===
עד הנה עזרנו הנאזר בגבורה לגבר חיילים במיעוט שיחה ודרך קצ&quot;רה לפי שעת הקו&quot;צר ותוס'(?) הפנאי בגדולות ובנפלאות שבח&quot;י צדק אדמת הקדש תוב&quot;ב, הלא מצער הוא. וראשי פרקים בקומץ חסר לכש'(?) דעת כי הוא ירחיב ויוסף לפי שכלו יהולל במקום שאמרו להאריך. אך בכל זאת אמרתי לשלימות המאמר ולהפיק רצון החושק לעסוק בדברי תורת אמת למללא'(?) חפצו ותשוקתו, והיה לבא&quot;ר משנת פרק קמא דכלים הכוללת רוב מהללי ארץ ישראל. בה יבינו הנבונים להיות חיים משכילים ו&quot;הן לומדין מן הכללות כמה הקדמות עמוקות ונאמנות. ואך אל '''א'''להי&quot;ם '''ד'''ומי&quot;ה '''נ'''פש&quot;י '''י'''תננ&quot;ו '''ש'''ומ&quot;ר '''ד'''בר&quot;י '''י'''ו&quot;שר.


-----------</text>
      <sha1>2tgu98mhhc7lows3v4ozdsjtw15c6z9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084551</id>
      <parentid>3084525</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:53:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>עד מעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ</comment>
      <origin>3084551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314893" sha1="k4qexcmfkilom7r0crlokha1mgb6n52" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טוב הארץ||הקדמת המגיה|ארץ ישראל|משנה כלים}}
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ''' דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - ששם הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשונות, ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות י&quot;ב פנים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה, ועל ידי כן המה כפופים. ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''{{גמט|קטנה=1|זאת}}''' במספר קטן גימטריה ג&quot;כ '''{{גמט|קטנה=1|זה}}'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו ממש כעין שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת נמסרת אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה בדעתך שני עניינים קודם. 
* הראשון -  הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדככים חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 
* השני - היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הראשון היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתיו הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות תפארת מתייחד עם המלכות, והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא {{צ|אופן אחד בארץ}} שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר בארץ הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא התחתונים. ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדיה המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וזה{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ואני מסופק אם לא צ&quot;ל '''וז&quot;ס''' דהיינו '''וזה סוד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא קצת 'עובדי עבודה זרה' מפני שהוא משפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך פתח היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני שאוירה משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה בשלימות, כי זה תלוי בזה, כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  שנאמר זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אפילו אם לא יזכו לארץ, אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים כנז&quot;ל. וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ - ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער צדקה שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל - באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה אחר שהשפע הרוחני אי אפשר שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי - שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נמשך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

'''{{קטן|קטע זה הובא כאן על פי הגהת המהדיר בדפוס ויניציא}}'''{{ש}}
בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד, היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל. {{צ|אשר נתן לך}} המזון בחוץ לארץ. שהארץ הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ררר}} '''{{קטן|[עד כאן הקטע]}}'''

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}. ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחד בחוץ לארץ. ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' כנ&quot;ל מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל הרמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא יש שני שלישים שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם סובבים ומקיפים אותם והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרים. ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוכרח שתטמא הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרים. ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמות אל השכל. תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל תפגום הנפש או יתקננה אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותתחקק צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורתם. וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מי&quot;ס|מעשר ספירות}}{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ובדפוס ויניציא נראה לי '''מו&quot;ס''' וחשבתי אולי &quot;מוחא סתימאה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;ש ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל איכא למידק טובא. והלא במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשיה להקב&quot;ה. והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא מרצה מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עונם? הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלם בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרזחים - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וכתיב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב''' שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים, וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד' מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי יתלבש בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין ממנו כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוירי{{הערה|כך מובא בדפוס ירושלים. ובדפוס ויניציא היה נראה שכתוב 'אוריי' - ויקיעורך}} והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפה בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחום ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו חוצב להבות אש, ואותם ההבלים מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוד תיקון המתהוה ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנה כולם ותעלנה כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כוונו בזה. כי אין ענין הנהגה עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד. והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת, והיינו בהתם עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדי' להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספק עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו גרם יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמת בחיצונים ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחור ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יפש,
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* גיישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזים הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלונ&quot;ים הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש.

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
עשב דברא כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו דדררים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' - של בינה ושל זעיר ושלה - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני. 
* אם ישראל היו רובם זכאים - היה בא להם השפע מהזכר לבד. 
* ואם ישראל היו מחצה על מחצה - היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. 
* ואם ישראל היו רובם חייבים -  היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה - ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים{{הערה|כך מובא גם בדפוס ויניציא וגם ירושלים. והיה נלע&quot;ד שיש להגיה 'השאובים', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה מצל לא  יהיה צל. 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י}}, והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם אבא ואמא אבא ואמא. וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' - חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה זו אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה בחינות לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} בחכמה ובינה. והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאחר שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר. כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}}. ירצה {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - כמו שאני נותן זמירות ותשבחות להקב&quot;ה בעבור השני דל&quot;תין שיפתחו - כך צריך גם כן '''אדם''' (שהוא '''א''''דם '''ד''''וד '''מ''''שיח) שומע לי לשקוד גם כן {{צ|על דלתותי יום יום}}. רוצה לומר בכל פעם שיבא משיח בגלגול צריך הוא להתפלל שיפתחו הדלתות כמו שהתפלל יחזקיהו(?) {{צ|מ'''דלה''' תבצעני}} כנזכר לעיל. וזה {{צ|לשקוד על דלתותי}} שיפתחו אות מ&quot;ם(?).

או נאמר {{צ|אשרי אדם שומע לי}} - רוצה לומר כי {{צ|'''לי'''}} ראשי תיבות '''ל''''ילה '''י''''ום. והכונה הוא אשר אדם שבעת שקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית פעמיים בכל יום שצריך לכוון על {{צ|דלתותי}}, שהיא '''ד'''' ד{{צ|אחד}} שני פעמים בכל יום שהם שני דל&quot;תין, למסור עצמו בארבע מיתות בית דין באות '''ד'''' ד{{צ|אחד}} כדי לפתוח השני דלת&quot;ות של בינה על ידי יסוד דחכמה שנכנס שם בין שני דלת&quot;ות בסוד היחוד בשעת קריאת שמע כנודע שאז הוא חיבור של חכמה ובינה. 
וצריך לכוין שיהיה חיבור שלם כי עתה בגלות אין החיבור שלם כי נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שישראל יכנסו בירושלים תתאה. 

והנה כתוב בתיקונים דף ל&quot;ד ע&quot;ב {{צ|לא יעול '''י'''' ב'''ה'''' עילאה עד דיעול '''ו'''' ב'''ה'''' דאיהי ירושלים תתאה}}. והנה לפי זאת הבחי' יהיה צירוף שם '''הויה''' בסוד '''והיה''' - שמתחלה יתחבר '''ו'''' ב'''ה'''' ואחר כך יתחבר '''י'''' ב'''ה'''' עילאה. וזהו סוד הפסוק {{צ|והיה יהוה למלך}} - רוצה לומר כשיהיה היחוד בסוד {{צ|'''והיה'''}} - אזי יהיה יהו&quot;ה למלך על כל הארץ. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כל מקום שנאמר {{צ|והיה}} הוא שמחה בסוד {{צ|כי בשמחה תצאו}}. וזהו סוד {{צ|כי '''יד''' על כס '''יה'''}}. ירצה כאשר יתחבר {{גמט דגש|יד}} עם אות {{גמט דגש|א'}} של '''כסא''' - אזי יעשה השם '''י&quot;ה י&quot;ה'''. וזה יהיה כשיעשה הקב&quot;ה מלחמה בעמלק כמ&quot;ש {{צ|מחה אמחה זכר עמלק}}. 

ורמז בתיבת {{צ|'''אמחה'''}} מי שעשו ויעשו מלחמה עם עמלק. 
* כי במלחמה ראשונה היו '''א''''הרן '''מ''''שה '''ח''''ור.  ואות '''ה'''' היא השכינה שעשתה מלחמה למעלה עם השר שלו. 
* ואחר כך היו '''א''''סתר '''מ''''רדכי '''ח''''רבונה.  ואות '''ה'''' של השם.
* ובגאולה אחרונה יהיה '''א''''ליהו '''מ''''שיח '''ח'''' נסיכי(?) אדם, והשכינה על גביהם שהיא אות '''ה'''' אחרונה. 

ואז {{צ|והיה אור הלבנה}} שהיא המלכות '''ה'''' תתאה, {{צ|כאור החמה}} שהיא בינה שנקרא 'חמה', '''ה'''' עילאה כנזכר בתיקונים דף י&quot;* ע&quot;א. ואז יהיו השני מאורות הגדולים (שהם בינה ומלכות) שוים בסוד '''יהי&quot;ה - י&quot;ה י&quot;ה'''. כי החיבור של(?) זעיר ונוקבא יהיהי כל כך גדול כמו החיבור דחכמה ובינה בסוד {{צ|יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

'''י&quot;ימאוא(?)'''


===סיום המאמר===
עד הנה עזרנו הנאזר בגבורה לגבר חיילים במיעוט שיחה ודרך קצ&quot;רה לפי שעת הקו&quot;צר ותוס'(?) הפנאי בגדולות ובנפלאות שבח&quot;י צדק אדמת הקדש תוב&quot;ב, הלא מצער הוא. וראשי פרקים בקומץ חסר לכש'(?) דעת כי הוא ירחיב ויוסף לפי שכלו יהולל במקום שאמרו להאריך. אך בכל זאת אמרתי לשלימות המאמר ולהפיק רצון החושק לעסוק בדברי תורת אמת למללא'(?) חפצו ותשוקתו, והיה לבא&quot;ר משנת פרק קמא דכלים הכוללת רוב מהללי ארץ ישראל. בה יבינו הנבונים להיות חיים משכילים ו&quot;הן לומדין מן הכללות כמה הקדמות עמוקות ונאמנות. ואך אל '''א'''להי&quot;ם '''ד'''ומי&quot;ה '''נ'''פש&quot;י '''י'''תננ&quot;ו '''ש'''ומ&quot;ר '''ד'''בר&quot;י '''י'''ו&quot;שר.


-----------</text>
      <sha1>k4qexcmfkilom7r0crlokha1mgb6n52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה לבדך עטית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735109</id>
    <revision>
      <id>3084463</id>
      <parentid>3070062</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T17:52:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9257" sha1="030h8mg4vvzsogrv9z0ard2hmxf8y10" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה לבדך עטית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן, אלעזר הקטן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8818}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון (גם אם חל בשבת).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}תָּה {{סי|לְ}}בַדְּךָ {{סי|עָ}}טִיתָ אוֹר לְכַלְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר רָקִיעַ נָחִיתָ כַּדֹּק לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}קַעְתְּ הָאָרֶץ גְּבוּל קָבַעְתָּ בַּתְּחִלָּה{{ר1}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה{{ממס|תהילים יט ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הִ}}נֵּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חָשַׁקְתִּי אֲבוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים {{סי|טְ}}הוֹרִים {{סי|נָ}}תַתִּי חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם{{ש}}
בַּחֲרוּ לָכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפְּטֵי תּוֹרַתְכֶם{{ר1}}
כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם{{ממס|דברים ז ח}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} ||אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת וְהַצְלָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|בִּ}}ימִינְךָ נֶצַח לְנַצֵּחַ לְשַׂמְּחֵךְ {{ש-רווח|0.5em}} ||לִהְיוֹת בַּי מִבְטָחֲךָ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|גַּ}}נּוֹן וְהִצִּיל כְּצִפּוֹר לְעוֹפְפָהּ {{ש-רווח|0.5em}} ||עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ בְּצִלְּךָ לְסוֹכְכָהּ {{ש-רווח|0.5em}} ||זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} ||רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְצֵל מִלְּחַלֵּף {{ש-רווח|0.5em}} ||הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְעוֹדְדָהּ {{ש-רווח|0.5em}} ||בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|חֲ}}לָלָה עֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים בְּחִכּוּמִים {{ש-רווח|0.5em}} ||בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|טִ}}יכּוּס שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת חֶזְקָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} ||סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|יֵ}}דְעוּ שִׁבְעָה בְּמֶשֶׁךְ תַּחְשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} ||כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|כָּ}}ל סְכָךְ צֵל מְרֻבֶּה לְהָמֵשׁ {{ש-רווח|0.5em}} ||וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|לְ}}צֵל יוֹמָם סְכַךְ טָהוֹר מוֹשָׁבֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} ||בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|מִ}}גִּדּוּלֵי הָאָרֶץ וְלֹא מֵעָשׂוּי צִלְּךָ {{ש-רווח|0.5em}} ||חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|נ}}וֹיָה בְּלֹא תְּנַאי וְעֵצֶיהָ אֲסוּרִים אַף בִּתְנַאי {{ש-רווח|0.5em}} ||חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת היָמִים לַיְיָ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה כְּשֵׁרָה מְדֻלְדֶּלֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת {{ש-רווח|0.5em}} ||אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|עֲ}}שֵׂה סֻכָּה עֲרַאי קְבַע עֲלֵי זַיִת {{ש-רווח|0.5em}} ||וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַבַּיִת {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵה כְּלֵי מַאֲכָל וְלֹא כְּלֵי מַשְׁקִים {{ש-רווח|0.5em}} ||אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|צִ}}וָּה לִישֹׁן כָּל אִישׁ בְּסֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} ||הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתָה {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|קְ}}רִיאָה וְלֹא גֵּרְסָה לְהַעֲמִיד {{ש-רווח|0.5em}} ||צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|רְ}}אוּ גֵּר בְּסֻכָּה קְטַנָּה בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח|0.5em}} ||צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוּ תִּזְכּוּ סֻכַּת דָּוִד עוֹד לַחֲזוֹת {{ש-רווח|0.5em}} ||תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בְּאַרְבַּע מִינִים בְּתֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} ||אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} ||{{ק|'''בְּחַג הַסֻּכֹּת'''}}
|}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ יַרְאֶה בַּכֶּסֶא עָלָה בִּתְרוּעָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו רָעֲדָה בְּיוֹם נוֹרָא מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה וְשָׁקְטָה זָכְרָה יוֹם כַּפָּרָתוֹ{{ר1}}
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ{{ממס|ישעיהו סג יב}}
::{{הור|בגילה ברנה בשמחה רבה}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶן עֲצֵי יַעַר בְּלִי גֵּזֶל מַקּוֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַס וַעֲרָבָה לוּלָב וְאֶתְרוֹג מַלְקוֹחַ{{ר1}}
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ{{ממס|ישעיהו סא א}}
::{{הור|זה צור ישענו}}

{{סי|קְ}}חוּ מוּסָרַי וְאַל כֶּסֶף בָּנַי{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת אַצְדִּיקְכֶם בְּחוּנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְסוֹבֵב תְּמוּר קָרְבָּנַי{{ר1}}
עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהֹוָה {{ממס|ישעיהו סב יב}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|חָ}}סוּ בְּצִלִּי בְּסֻכַּת שָׁלֵם בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע הַשָּׁלוֹם יָפוּ פַּעֲמֵי רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}נֵּאתִי לְצִיּוֹן אֶכְפֹּל כְּתוּבַת כִּפְלַיִם{{ר1}}
אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ח ג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>030h8mg4vvzsogrv9z0ard2hmxf8y10</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084471</id>
      <parentid>3084463</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:04:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9169" sha1="5odctb31ex3uh4gyc77kvr61mj835x4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה לבדך עטית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן, אלעזר הקטן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8818}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון (גם אם חל בשבת).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}תָּה {{סי|לְ}}בַדְּךָ {{סי|עָ}}טִיתָ אוֹר לְכַלְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר רָקִיעַ נָחִיתָ כַּדֹּק לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}קַעְתְּ הָאָרֶץ גְּבוּל קָבַעְתָּ בַּתְּחִלָּה{{ר1}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה{{ממס|תהילים יט ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הִ}}נֵּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חָשַׁקְתִּי אֲבוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים {{סי|טְ}}הוֹרִים {{סי|נָ}}תַתִּי חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם{{ש}}
בַּחֲרוּ לָכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפְּטֵי תּוֹרַתְכֶם{{ר1}}
כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם{{ממס|דברים ז ח}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת וְהַצְלָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|בִּ}}ימִינְךָ נֶצַח לְנַצֵּחַ לְשַׂמְּחֵךְ {{ש-רווח|0.5em}} || לִהְיוֹת בַּי מִבְטָחֲךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|גַּ}}נּוֹן וְהִצִּיל כְּצִפּוֹר לְעוֹפְפָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ בְּצִלְּךָ לְסוֹכְכָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְצֵל מִלְּחַלֵּף {{ש-רווח|0.5em}} || הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְעוֹדְדָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|חֲ}}לָלָה עֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים בְּחִכּוּמִים {{ש-רווח|0.5em}} || בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|טִ}}יכּוּס שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת חֶזְקָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|יֵ}}דְעוּ שִׁבְעָה בְּמֶשֶׁךְ תַּחְשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|כָּ}}ל סְכָךְ צֵל מְרֻבֶּה לְהָמֵשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|לְ}}צֵל יוֹמָם סְכַךְ טָהוֹר מוֹשָׁבֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|מִ}}גִּדּוּלֵי הָאָרֶץ וְלֹא מֵעָשׂוּי צִלְּךָ {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|נ}}וֹיָה בְּלֹא תְּנַאי וְעֵצֶיהָ אֲסוּרִים אַף בִּתְנַאי {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת היָמִים לַיְיָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה כְּשֵׁרָה מְדֻלְדֶּלֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|עֲ}}שֵׂה סֻכָּה עֲרַאי קְבַע עֲלֵי זַיִת {{ש-רווח|0.5em}} || וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַבַּיִת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵה כְּלֵי מַאֲכָל וְלֹא כְּלֵי מַשְׁקִים {{ש-רווח|0.5em}} || אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|צִ}}וָּה לִישֹׁן כָּל אִישׁ בְּסֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|קְ}}רִיאָה וְלֹא גֵּרְסָה לְהַעֲמִיד {{ש-רווח|0.5em}} || צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|רְ}}אוּ גֵּר בְּסֻכָּה קְטַנָּה בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח|0.5em}} || צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוּ תִּזְכּוּ סֻכַּת דָּוִד עוֹד לַחֲזוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בְּאַרְבַּע מִינִים בְּתֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ יַרְאֶה בַּכֶּסֶא עָלָה בִּתְרוּעָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו רָעֲדָה בְּיוֹם נוֹרָא מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה וְשָׁקְטָה זָכְרָה יוֹם כַּפָּרָתוֹ{{ר1}}
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ{{ממס|ישעיהו סג יב}}
::{{הור|בגילה ברנה בשמחה רבה}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶן עֲצֵי יַעַר בְּלִי גֵּזֶל מַקּוֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַס וַעֲרָבָה לוּלָב וְאֶתְרוֹג מַלְקוֹחַ{{ר1}}
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ{{ממס|ישעיהו סא א}}
::{{הור|זה צור ישענו}}

{{סי|קְ}}חוּ מוּסָרַי וְאַל כֶּסֶף בָּנַי{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת אַצְדִּיקְכֶם בְּחוּנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְסוֹבֵב תְּמוּר קָרְבָּנַי{{ר1}}
עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהֹוָה {{ממס|ישעיהו סב יב}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|חָ}}סוּ בְּצִלִּי בְּסֻכַּת שָׁלֵם בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע הַשָּׁלוֹם יָפוּ פַּעֲמֵי רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}נֵּאתִי לְצִיּוֹן אֶכְפֹּל כְּתוּבַת כִּפְלַיִם{{ר1}}
אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ח ג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5odctb31ex3uh4gyc77kvr61mj835x4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084476</id>
      <parentid>3084471</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3084476</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9155" sha1="n6ulukniyqtfdxbygzdmiqptgs8wz3f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה לבדך עטית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן, אלעזר הקטן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8818}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון (גם אם חל בשבת).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}תָּה {{סי|לְ}}בַדְּךָ {{סי|עָ}}טִיתָ אוֹר לְכַלְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר רָקִיעַ נָחִיתָ כַּדֹּק לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}קַעְתָּ הָאָרֶץ גְּבוּל קָבַעְתָּ בַּתְּחִלָּה{{ר1}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה{{ממס|תהלים יט ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הִ}}נֵּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חָשַׁקְתִּי אֲבוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים {{סי|טְ}}הוֹרִים {{סי|נָ}}תַתִּי חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם{{ש}}
בַּחֲרוּ לָכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפְּטֵי תּוֹרַתְכֶם{{ר1}}
כִּי מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם{{ממס|דברים ז ח}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת וְהַצְלָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|בִּ}}ימִינְךָ נֶצַח לְנַצֵּחַ לְשַׂמְּחֵךְ {{ש-רווח|0.5em}} || לִהְיוֹת בַּי מִבְטָחֲךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|גַּ}}נּוֹן וְהִצִּיל כְּצִפּוֹר לְעוֹפְפָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ בְּצִלְּךָ לְסוֹכְכָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְצֵל מִלְּחַלֵּף {{ש-רווח|0.5em}} || הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְעוֹדְדָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|חֲ}}לָלָה עֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים בְּחִכּוּמִים {{ש-רווח|0.5em}} || בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|טִ}}כּוּס שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת חֶזְקָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|יֵ}}דְעוּ שִׁבְעָה בְּמֶשֶׁךְ תַּחְשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|כָּ}}ל סְכָךְ צֵל מְרֻבֶּה לְהָמֵשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|לְ}}צֵל יוֹמָם סְכָךְ טָהוֹר מוֹשָׁבֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|מִ}}גִּדּוּלֵי הָאָרֶץ וְלֹא מֵעָשׂוּי צִלְּךָ {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|נ}}וֹיָה בְּלֹא תְּנַאי וְעֵצֶיהָ אֲסוּרִים אַף בִּתְנַאי {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת הַיָּמִים לַייָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה כְּשֵׁרָה מְדֻלְדֶּלֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|עֲ}}שֵׂה סֻכָּה עֲרַאי קְבַע עֲלֵי זַיִת {{ש-רווח|0.5em}} || וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַבַּיִת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵה כְּלֵי מַאֲכָל וְלֹא כְּלֵי מַשְׁקִים {{ש-רווח|0.5em}} || אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|צִ}}וָּה לִישֹׁן כָּל אִישׁ בְּסֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|קְ}}רִיאָה וְלֹא גֵּרְסָה לְהַעֲמִיד {{ש-רווח|0.5em}} || צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|רְ}}אוּ גֵּר בְּסֻכָּה קְטַנָּה בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח|0.5em}} || צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוּ תִּזְכּוּ סֻכַּת דָּוִד עוֹד לַחֲזוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בְּאַרְבַּע מִינִים בְּתֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ יַרְאֶה בַּכֶּסֶא עָלָה בִּתְרוּעָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו רָעֲדָה בְּיוֹם נוֹרָא מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה וְשָׁקְטָה זָכְרָה יוֹם כַּפָּרָתוֹ{{ר1}}
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ{{ממס|ישעיהו סג יב}}
::{{הור|בגילה ברנה בשמחה רבה}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶן עֲצֵי יַעַר בְּלִי גֵּזֶל מַקּוֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַס וַעֲרָבָה לוּלָב וְאֶתְרוֹג מַלְקוֹחַ{{ר1}}
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ{{ממס|ישעיהו סא א}}
::{{הור|זה צור ישענו}}

{{סי|קְ}}חוּ מוּסָרַי וְאַל כֶּסֶף בָּנַי{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת אַצְדִּיקְכֶם בְּחוּנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְסוֹבֵב תְּמוּר קָרְבָּנַי{{ר1}}
עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְיָ {{ממס|ישעיהו סב יב}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|חָ}}סוּ בְּצִלִּי בְּסֻכַּת שָׁלֵם בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע הַשָּׁלוֹם יָפוּ פַּעֲמֵי רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}נֵּאתִי לְצִיּוֹן אֶכְפֹּל כְּתֻבַּת כִּפְלַיִם{{ר1}}
אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ח ג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n6ulukniyqtfdxbygzdmiqptgs8wz3f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084478</id>
      <parentid>3084476</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:10:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9154" sha1="b604rsdipzl12m5uu04h1afixkbscei" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה לבדך עטית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן, אלעזר הקטן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8818}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון (גם כשחל בשבת).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}תָּה {{סי|לְ}}בַדְּךָ {{סי|עָ}}טִיתָ אוֹר לְכַלְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר רָקִיעַ נָחִיתָ כַּדֹּק לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}קַעְתָּ הָאָרֶץ גְּבוּל קָבַעְתָּ בַּתְּחִלָּה{{ר1}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה{{ממס|תהלים יט ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הִ}}נֵּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חָשַׁקְתִּי אֲבוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים {{סי|טְ}}הוֹרִים {{סי|נָ}}תַתִּי חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם{{ש}}
בַּחֲרוּ לָכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפְּטֵי תּוֹרַתְכֶם{{ר1}}
כִּי מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם{{ממס|דברים ז ח}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת וְהַצְלָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|בִּ}}ימִינְךָ נֶצַח לְנַצֵּחַ לְשַׂמְּחֵךְ {{ש-רווח|0.5em}} || לִהְיוֹת בַּי מִבְטָחֲךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|גַּ}}נּוֹן וְהִצִּיל כְּצִפּוֹר לְעוֹפְפָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ בְּצִלְּךָ לְסוֹכְכָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְצֵל מִלְּחַלֵּף {{ש-רווח|0.5em}} || הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְעוֹדְדָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|חֲ}}לָלָה עֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים בְּחִכּוּמִים {{ש-רווח|0.5em}} || בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|טִ}}כּוּס שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת חֶזְקָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|יֵ}}דְעוּ שִׁבְעָה בְּמֶשֶׁךְ תַּחְשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|כָּ}}ל סְכָךְ צֵל מְרֻבֶּה לְהָמֵשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|לְ}}צֵל יוֹמָם סְכָךְ טָהוֹר מוֹשָׁבֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|מִ}}גִּדּוּלֵי הָאָרֶץ וְלֹא מֵעָשׂוּי צִלְּךָ {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|נ}}וֹיָה בְּלֹא תְּנַאי וְעֵצֶיהָ אֲסוּרִים אַף בִּתְנַאי {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת הַיָּמִים לַייָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה כְּשֵׁרָה מְדֻלְדֶּלֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|עֲ}}שֵׂה סֻכָּה עֲרַאי קְבַע עֲלֵי זַיִת {{ש-רווח|0.5em}} || וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַבַּיִת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵה כְּלֵי מַאֲכָל וְלֹא כְּלֵי מַשְׁקִים {{ש-רווח|0.5em}} || אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|צִ}}וָּה לִישֹׁן כָּל אִישׁ בְּסֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|קְ}}רִיאָה וְלֹא גֵּרְסָה לְהַעֲמִיד {{ש-רווח|0.5em}} || צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|רְ}}אוּ גֵּר בְּסֻכָּה קְטַנָּה בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח|0.5em}} || צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוּ תִּזְכּוּ סֻכַּת דָּוִד עוֹד לַחֲזוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בְּאַרְבַּע מִינִים בְּתֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ יַרְאֶה בַּכֶּסֶא עָלָה בִּתְרוּעָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו רָעֲדָה בְּיוֹם נוֹרָא מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה וְשָׁקְטָה זָכְרָה יוֹם כַּפָּרָתוֹ{{ר1}}
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ{{ממס|ישעיהו סג יב}}
::{{הור|בגילה ברנה בשמחה רבה}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶן עֲצֵי יַעַר בְּלִי גֵּזֶל מַקּוֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַס וַעֲרָבָה לוּלָב וְאֶתְרוֹג מַלְקוֹחַ{{ר1}}
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ{{ממס|ישעיהו סא א}}
::{{הור|זה צור ישענו}}

{{סי|קְ}}חוּ מוּסָרַי וְאַל כֶּסֶף בָּנַי{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת אַצְדִּיקְכֶם בְּחוּנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְסוֹבֵב תְּמוּר קָרְבָּנַי{{ר1}}
עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְיָ {{ממס|ישעיהו סב יב}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|חָ}}סוּ בְּצִלִּי בְּסֻכַּת שָׁלֵם בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע הַשָּׁלוֹם יָפוּ פַּעֲמֵי רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}נֵּאתִי לְצִיּוֹן אֶכְפֹּל כְּתֻבַּת כִּפְלַיִם{{ר1}}
אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ח ג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b604rsdipzl12m5uu04h1afixkbscei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084500</id>
      <parentid>3084478</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:44:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084500</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9404" sha1="2wb56cnuprny125l84i5bbb5t0depjj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה לבדך עטית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן, אלעזר הקטן חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8818}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון (גם כשחל בשבת) (ובשאר קהילות אשכנז אומרים {{צ|[[אוחזי בידם]],  ואם חל בשבת אומרים בקהילות אשכנז המערבי {{צ|[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]}}).}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}תָּה {{סי|לְ}}בַדְּךָ {{סי|עָ}}טִיתָ אוֹר לְכַלְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר רָקִיעַ נָחִיתָ כַּדֹּק לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}קַעְתָּ הָאָרֶץ גְּבוּל קָבַעְתָּ בַּתְּחִלָּה{{ר1}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה{{ממס|תהלים יט ג}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|הִ}}נֵּה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם חָשַׁקְתִּי אֲבוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשִׁים {{סי|טְ}}הוֹרִים {{סי|נָ}}תַתִּי חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם{{ש}}
בַּחֲרוּ לָכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפְּטֵי תּוֹרַתְכֶם{{ר1}}
כִּי מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם{{ממס|דברים ז ח}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֹ}}רַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת וְהַצְלָחוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|בִּ}}ימִינְךָ נֶצַח לְנַצֵּחַ לְשַׂמְּחֵךְ {{ש-רווח|0.5em}} || לִהְיוֹת בַּי מִבְטָחֲךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|גַּ}}נּוֹן וְהִצִּיל כְּצִפּוֹר לְעוֹפְפָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ בְּצִלְּךָ לְסוֹכְכָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לָנוּ לְצֵל מִלְּחַלֵּף {{ש-רווח|0.5em}} || הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְעוֹדְדָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|חֲ}}לָלָה עֲשָׂרָה וְעֶשְׂרִים בְּחִכּוּמִים {{ש-רווח|0.5em}} || בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|טִ}}כּוּס שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת חֶזְקָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|יֵ}}דְעוּ שִׁבְעָה בְּמֶשֶׁךְ תַּחְשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|כָּ}}ל סְכָךְ צֵל מְרֻבֶּה לְהָמֵשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|לְ}}צֵל יוֹמָם סְכָךְ טָהוֹר מוֹשָׁבֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|מִ}}גִּדּוּלֵי הָאָרֶץ וְלֹא מֵעָשׂוּי צִלְּךָ {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|נ}}וֹיָה בְּלֹא תְּנַאי וְעֵצֶיהָ אֲסוּרִים אַף בִּתְנַאי {{ש-רווח|0.5em}} || חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת הַיָּמִים לַייָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּה כְּשֵׁרָה מְדֻלְדֶּלֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || אָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|עֲ}}שֵׂה סֻכָּה עֲרַאי קְבַע עֲלֵי זַיִת {{ש-רווח|0.5em}} || וְהוֹצֵאתָנוּ מִן הַבַּיִת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵה כְּלֵי מַאֲכָל וְלֹא כְּלֵי מַשְׁקִים {{ש-רווח|0.5em}} || אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|צִ}}וָּה לִישֹׁן כָּל אִישׁ בְּסֻכָּתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|קְ}}רִיאָה וְלֹא גֵּרְסָה לְהַעֲמִיד {{ש-רווח|0.5em}} || צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|רְ}}אוּ גֵּר בְּסֻכָּה קְטַנָּה בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח|0.5em}} || צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|שְׁ}}בוּ תִּזְכּוּ סֻכַּת דָּוִד עוֹד לַחֲזוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׂמְחוּ בְּאַרְבַּע מִינִים בְּתֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אֶרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|בְּחַג הַסֻּכֹּת}}
|}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן חזק'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ יַרְאֶה בַּכֶּסֶא עָלָה בִּתְרוּעָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנָיו רָעֲדָה בְּיוֹם נוֹרָא מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה וְשָׁקְטָה זָכְרָה יוֹם כַּפָּרָתוֹ{{ר1}}
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ{{ממס|ישעיהו סג יב}}
::{{הור|בגילה ברנה בשמחה רבה}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶן עֲצֵי יַעַר בְּלִי גֵּזֶל מַקּוֹחַ{{ש}}
{{סי|הֲ}}דַס וַעֲרָבָה לוּלָב וְאֶתְרוֹג מַלְקוֹחַ{{ר1}}
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ{{ממס|ישעיהו סא א}}
::{{הור|זה צור ישענו}}

{{סי|קְ}}חוּ מוּסָרַי וְאַל כֶּסֶף בָּנַי{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת אַצְדִּיקְכֶם בְּחוּנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְסוֹבֵב תְּמוּר קָרְבָּנַי{{ר1}}
עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְיָ {{ממס|ישעיהו סב יב}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|חָ}}סוּ בְּצִלִּי בְּסֻכַּת שָׁלֵם בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע הַשָּׁלוֹם יָפוּ פַּעֲמֵי רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|קִ}}נֵּאתִי לְצִיּוֹן אֶכְפֹּל כְּתֻבַּת כִּפְלַיִם{{ר1}}
אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ח ג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2wb56cnuprny125l84i5bbb5t0depjj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפה נוף אנופף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735760</id>
    <revision>
      <id>3084573</id>
      <parentid>2979551</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2146" sha1="peyr1kqlcegtxdw01jaq7rvoc9jdlog" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף''' …'''ק ה'''… (כפול)}}

'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|יְ}}פֵה נוֹף אֲנוֹפֵף בְּחֶזְיוֹן תְּעוּדָה{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה{{ממס|תהלים מח יב}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{סי|וָ}}וֵי נָוֵךְ אֲפַסֵּג וְאַרְחִיב גְּבוּלֵךְ{{ש}}
כִּי יְיָ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם {{סי|וְ}}שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ{{ממס|ישעיהו ס כ}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{סי|סֹ}}בּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}ישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ{{ממס|ישעיהו סו י}} 
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{סי|פֶּ}}תַע אַשְׁלִיךְ עַל אֱדוֹם נַעֲלַיִם{{ש}}
{{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָים{{ממס|ישעיהו נב ט}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{סי|קֵ}}ץ יְשׁוּעָתִי חַשְׁתִּי מִמְּעוֹן שַׁחַק{{ש}}
{{סי|קֵ}}רַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק{{ממס|ישעיהו מו יג}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי מִמִּזְרַח וּבֹאִי מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|הַ}}ר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב{{ממס|תהלים מח ג}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>peyr1kqlcegtxdw01jaq7rvoc9jdlog</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארחמך ה' חזקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735910</id>
    <revision>
      <id>3084484</id>
      <parentid>3070064</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:16:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12046" sha1="ptkzprqrgtdlrgqsc1rtzn1xtvu9rxw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר'''}}

{{סי|אֶ}}רְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי אַתָּה מִשְׂגַּבִּי {{ש}}
{{סי|לַ}}גּוֹי יָסַפְתָּ נִכְבַּדְתָּ צוּר לְבָבִי {{ש}}
{{סי|עִ}}מְּךָ לֹא חָפַצְתִּי אֱלֹהֵי אָבִי {{ר1}}
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי{{ממס|ישעיהו כו ט}} 
::{{הור|המעריב}}

{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ תַּעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם מִלִּרְקֹב {{ש}}
{{סי|רְ}}אוּ תִּהְיוּ שׁוֹנִים בְּשִׂמְחַתְכֶם לִנְקֹב {{ש}}
פַּר אֶחָד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם מִלַּעֲקֹב {{ר1}}
וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב{{ממס|מלאכי א ב}} 
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ|1}}תָּה יְיָ לְבַדְּךָ אַנְעִימְךָ {{ש-רווח}} || אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ{{ממס|ישעיהו כה א}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}} || {{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}נִי תֶּן חֵלֶק בִּנְתִינָה {{ש-רווח}} || לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה{{ממס|קהלת יא ב}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם תִּשְׁנוּ וְתַעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם {{ש-רווח}} || עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם{{ממס|במדבר כט לה}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִים נִתְרַוֶּה וְנִסְעֹד בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח}} || זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה{{ממס|שמות יג ג}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|הִ|1}}נֵּה סְעוּדָה קְטַנָּה לְהַתְרֵץ {{ש-רווח}} || רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ{{ממס|ישעיהו כו טו}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|וְ|1}}נִשְׂמְחָה יַחַד בְּרִוּוּי כְּמֵהִים {{ש-רווח}} || הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים{{ממס|דה&quot;א כו ה}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|זֵ|1}}רֵז נַעַצְרָה תְּשׁוּקָתוֹ עָלַי {{ש-רווח}} || קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי{{ממס|תהלים מ ב}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|חֲ|1}}סִין רִמַּזְתָּ מַיִם בְּסוֹדֶךָ {{ש-רווח}} || טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ{{ממס|תהלים קיט סה}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|טַ|1}}רְחוּת דֶּרֶךְ קָשֶׁה לִבְכוֹרֶךָ {{ש-רווח}} || נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ{{ממס|תהלים קיט קה}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|יָ|1}}סַפְתָּ לַגּוֹי יְיָ כָּסַפְתָּ {{ש-רווח}} || יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ{{ממס|ישעיהו כו טו}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּשָׁם יוֹם אֶחָד וְאִוָּה {{ש-רווח}} || גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה{{ממס|תהלים קיט כ}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|לַ|1}}ייָ עֲצֶרֶת וּלְיַעֲקֹב חֶבְלוֹ {{ש-רווח}} || דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ{{ממס|שה&quot;ש ב טז}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|מַ|1}}יִם רִוָּם לְנַצֵּחַ עַל הַנְּחִילוֹת {{ש-רווח}} || לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת{{ממס|ישעיהו מט ח}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|נְ|1}}עִילוֹת שְׁתַּיִם בְּשִׁתּוּף וּלְחַבְּרָה {{ש-רווח}} || {{סי|סָ|1}}מוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא{{ממס|תהלים קיב ח}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|עֲ|1}}צֶרֶת פְּזַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב הִבְאִיר {{ש-רווח}} || {{סי|פֵּ|1}}תַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|צִ|1}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לַדּוֹרוֹת {{ש-רווח}} || {{סי|קִ|1}}דְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת{{ממס|תהלים קיט קמח}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לְנַסֵּךְ מַיִם בָּאֳהָבִים {{ש-רווח}} || {{סי|שֹׁ|1}}פֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים{{ממס|תהלים קז מ}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|-
|{{סי|תִּ|1}}שְׂמְחוּ עַמִּי וְתֻצְּלוּ מֵאָסוֹן {{ש-רווח}} || וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ממס|ישעיהו יב ג}} {{ש-רווח}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת}}
|}

{{סי|אַ|1}}שְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה {{ש}}
{{סי|לְעֶזְרַ|1}}ת נָשִׁים יָרְדוּ לְתִקּוּן מִצְוָה חֲשׁוּבָה {{ש}}
הַנָּשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה בִּישִׁיבָה {{ר1}}
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ{{ממס|ישעיהו נא ג}} 
::{{הור|בגילה}}

מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וּסְפָלִים זָהָב אַרְבָּעָה {{ש}}
וְסֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אֶחָד יַעֲלוּ בִּתְרוּעָה {{ש}}
וְאַרְבַּע יְלָדִים מִפִּרְחִי כְהֻנָּה יְצַלְצְלוּ לְהַבִּיעָה {{ר1}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה{{ממס|ישעיהו יב ג}} 
::{{הור|זה צור}}

וְשֶׁמֶן מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲנִי {{ש}}
וְיָסְפוּ עֲנָוִים שִׂמְחָה בְּפִזּוּז וְכִרְכּוּר בְּבֵית עִדָּנַי {{ש}}
אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן שִׁמְעוּנִי בָנַי {{ר1}}
אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ{{ממס|ישעיהו מד ו|לפני=ע&quot;פ}} 
::{{הור|גאל}}

הַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם מְנַצְּחִים {{ש}}
בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר יַחַד מְשַׁבְּחִים {{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ לְשַׂמְּחֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם הֱיוֹת נוֹצְחִים {{ר1}}
וְיֵשֵב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים{{ממס|ישעיהו לב יח}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן רבי יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲבִיבָה {{ש}}
{{סי|בָּ}}ךְ מְדֻבָּר נִכְבָּדוֹת תּוֹכֵךְ רָצוּף אַהֲבָה {{ש}}
{{סי|גִּ}}יל חֲמִשָּׁה וְשִׂשָּׂה חֲלִיל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה {{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹאֲבִין מִמִּצְוָה חֲשׁוּבָה {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן בִּשְׁכֹּן מַלְכֵּךְ בְּתַאֲוָה {{ר1}}
{{סי|וְ}}לָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה{{ממס|ישעיהו סב יב}}

{{סי|זְ}}רִיזִים יוֹרְדִים בָּעֲזָרָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְחַדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|חִ}}זּוּק מְנוֹרַת זָהָב גֹּבַהּ חֲמִשִּׁים בְּגֹדֶשׁ {{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס סְפָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבְסֻלָּמוֹת זְקוּפוֹת לְהָדֵשׁ {{ש}}
{{סי|יְ}}לָדִים מְשֻׁבָּחִים שְׁלֹשִׁים לֹג לְאֶחָד בְּאֶדֶשׁ {{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם מֵאִיר לְהָגִיל בַּקֹּדֶשׁ {{ר1}}
{{סי|לִ}}בְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ממס|ישעיהו נב א}}

{{סי|מְ}}רַקְּדִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת אֵשׁ בְּגִילַיִם {{ש}}
{{סי|נִ}}צּוּחַ מְנַצְּחִים חֲסִידִים וְשָׁבִים בְּלִי רִשּׁוּלַיִם {{ש}}
{{סי|שָׂ}}שִׂים בְּכָל כְּלֵי קֶרֶן לְשַׁלֵּשׁ בְּהִלּוּלַיִם {{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ לְצַלְצֵל בְּצִלְצְלַיִם {{ש}}
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ לְשִׂמְחָה יְפִי פַּעֲמֵי נַעֲלַיִם {{ר1}}
{{סי|צִ}}יּוֹן גִּילִי מְאֹד הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם{{ממס|זכריה ט ט|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|ק}}וֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה יָרֹנּוּ לְהִזָּבֵד {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ נְתוּנִים בְּעֹל כָּבֵד {{ש}}
{{סי|שַׁ}}כֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵיהֶם וְקַבֵּץ שֶׂה אֹבֵד {{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם תִּתְעַנְּגוּ בְּמֶתֶק שְׁנַת הָעֹבֵד {{ש}}
{{סי|אָ}}בֹא לְבֵיתִי בְּשִׂמְחַת עוֹלָם בְּחֵיק הָרֹבֶד {{ר1}}
{{סי|לְ}}פָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד{{ממס|ישעיהו ס יג}}

{{סי|עֶזְרְ}}ךָ מִצִּיּוֹן שְׁלַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל {{ש}}
{{סי|הַקָּטָן|0}} לְאֶלֶף לְהַעֲצִים וְלִבְנוֹת בֵּית אֲרִיאֵל {{ש}}
{{סי|בְּנֵ}}ה הַר הַבַּיִת נְוֵה מְקוֹם הַהַר-אֵל {{ש}}
{{סי|רַבֵּי יְהוּדָה|0}} יָגִילוּ בֵּאלֹהֵיהֶם בְּאֶבְרָתוֹ צוֹאֵל {{ש}}
{{סי|חִזְק|0}}וּ {{סי|וְאִמְּצ|0}}וּ בְּנִצּוּחַ הַשְּׁמִינִית לְהוֹאֵל {{ר1}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים קכה ה|וגם=תהלים קכב ו}}
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]</text>
      <sha1>ptkzprqrgtdlrgqsc1rtzn1xtvu9rxw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקחה בראשון פרי עץ הדר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736006</id>
    <revision>
      <id>3084489</id>
      <parentid>3069988</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:25:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084489</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8375" sha1="ldahbzt52upk48sfuyufx66wyyzeikm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אקחה בראשון פרי עץ הדר
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' אברהם
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אברהם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7369}}
| מנהגים = נאמרת למנהג פוזנא ואגפיה בליל שני, גם כשחל ליל ראשון בשבת. ואחריה אומרים את הביכור {{צ|[[סוכת שלם]]}}.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֶ}}קְחָה בָּרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר{{ש}}
וַאֲרַצֶּה בּוֹ לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר{{ש}}
הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם בְּתָמִיד וּבִתְדָר{{ר1}}
לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא וְאִישׁ לֹא נֶעְדָּר.{{ממס|ישעיהו מ כו}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|בְּ}}אַרְבָּעָה מִינִים בְּמַאֲהֵב {{ש}}
בְּנָשְׂאִי כְּנָטְעָם בְּיָדִי לְיָהֵב{{ש}}
בָּם אֵרָצֶה לְרוֹעִי אוֹתִי בְּלִי לְהַבְהֵב{{ר1}}
כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב.{{ממס|תהלים יא ז}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֶ|1}}חֱזוּ אַרְבָּעָה מִינִים בְּיֶדְכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||כְּנָם וּלְקַחְתֶּם לָכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹאוּ לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||עַם נַחֲלַת גּוֹרָלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|נְצוּרֵי כְּאִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|גִּ|1}}לָּה בְּיוֹם כִּפּוּר אַהֲבָתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וּמָחַל עֲוֹן עֲדָתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|דָּ|1}}חַף מַסְטִין בְּכִפּוּר{{ש-רווח|0.5em}}||וְיָצָא חָפוּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אוֹתִי בְּלִי לִלְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|הֵ|1}}שִׁיב בָּרָק לַנֶּדֶן{{ש-רווח|0.5em}}||לְעַנֵּג חוֹכָיו בְּגַן עֵדֶן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|הָאֶחָד פִּישׁוֹן}}
|-
|{{סי|וְ|1}}נָם לִי בְּשִׂיחָה{{ש-רווח|0.5em}}||לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בִּבְנוֹתִי בֵּית רַחֲשׁוֹן}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בָדָם כֻּלָּם זְכָרִים{{הערה|ע&quot;פ [[שבת ל א]]}}{{ש-רווח|0.5em}}||וְשִׁבְּחוּ לְאֵל אַדִּירִים{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּפֶה וּבְלָשׁוֹן}}
|-
|{{סי|ח|1}}וּסָה גַּם עַתָּה{{ש-רווח|0.5em}}||כִּי אֵלִי אָתָּה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וּשְׁמַע קוֹל לַחֲשׁוֹן}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב יְיָ לְדוֹרְשָׁיו{{ש-רווח|0.5em}}||לֹא יֵבוֹשׁוּ כָּל מְבַקְשָׁיו{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אוֹתָם בְּלִי לַעֲשֹׁן}}
|-
|{{סי|יָ|1}}דְךָ תּוֹסִיף קְנוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||עַמְּךָ מֵעֶשֶׂר קְרָנוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|מִן אֵצֶר וְדִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}ל קֶרֶן רֶשַׁע תְּגַדְּעֶנּוּ{{ש-רווח|0.5em}}||כִּי לְעַמְּךָ אֵינֶנּוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|לְ|1}}עֵת פְּקֻדָּתוֹ תַּכְנִיעוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וְגַם תַּטְבִּיעוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּטִבּוּעַ רִפְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|מַ|1}}לְאָךְ אַכְזָרִי יִרְדְּפֵהוּ{{ש-רווח|0.5em}}||תַּשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב וְיִגְרְפֵהוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|נַחַל קִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}צַח יֹאבַד בִּגְלָלָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כָּל כְּלִי יוּצַר עָלָיו{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן}}
|-
|{{סי|סְ|1}}גֻלָּה תָּקִים בְּלִי לִמְעֹד{{ש-רווח|0.5em}}||וְלֹא תוֹסִיף עוֹד{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לִבְגֹּד בְּכַחֲשׁון}}
|-
|{{סי|עָ|1}}נִי רֹכֵב עַל חֲמוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||יַכְרִית אֹיְבַי לִזְמֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְצִיּוֹן רִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|פְּ|1}}עָמָיו יְרוּצוּן לְפַחְדָּן{{ש-רווח|0.5em}}||לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּרוּחַ שִׁמְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|צַ|1}}וֵּה עַל מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת{{ש-רווח|0.5em}}||כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם מוֹת יוּמָת{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כְּנֹגֵעַ בְּאִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מַי אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדָן{{ש-רווח|0.5em}}||לְעִדַּן עִדָּנִים וּפְלַג עִדָּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּכָל עַם וְלָשׁוֹן}}
|-
|{{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר עָלֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||לְשַׂמְּחֵנוּ וְלַהֲבִיאֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְמָרוֹם מֵרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ תַּשְׁכֵּן בְּתוֹכֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||וִישֻׁלַּם פָּרִים שְׂפָתֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כְּקָרְבַּן נַחְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|תַּ|1}}חְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ{{ש-רווח|0.5em}}||לְקִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן}}
|}

{{סי|רְ}}דֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ וְתַפִּילֵם בְּשׁוּחָה{{ש}}
לְדֵרָאוֹן תְּנֵם לְיָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר לְשֶׁעָבַר וְאָרִים בְּשִׂיחָה{{ר1}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה.{{ממס|תהלים קיח כד}}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|הָ}}אֵל קוּם עַל אוֹיֵב לְבַלְּעוֹ{{ש}}
תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנוֹ וּפִשְׁעוֹ{{ש}}
עַמְּךָ יִשָּׂא בְרָכָה לְהַשְׁמִיעוֹ{{ר1}}
מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.{{ממס|תהלים כד ה}}
::{{הור|זה צור}}

{{סי|מַ}}ה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָתִי{{ש}}
מַהֵר לְנַחֵץ לְשַׂמְּחֵנוּ בְּשִׂמְחָתִי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי{{ר1}}
גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי.{{ממס|רות ד ו}}
::{{הור|מלך צור}}

אֶעֱבֹר בַּסָּךְ וְאֶדַּדֵּם בְּלִי רֶדֶם עַפְעַפַּיִם{{ש}}
וְאֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרַע וְאֶקֹּד לְךָ אַפַּיִם{{ש}}
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם{{ר1}}
כְּמוֹ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם.{{ממס|שמות כה כ}}
{{הור2|במנהג פוזנא הוסיפו כאן את הביכור {{צ|[[סוכת שלם]]}}.}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג פוזנא]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ldahbzt52upk48sfuyufx66wyyzeikm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084498</id>
      <parentid>3084489</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:39:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084498</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8603" sha1="bnvgc1z5kzov384ef3ry6lax6bzhc50" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אקחה בראשון פרי עץ הדר
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' אברהם
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אברהם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7369}}
| מנהגים = נאמרת למנהג פוזנא ואגפיה בליל שני, גם כשחל ליל ראשון בשבת.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים בליל שני {{צ|[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]}}, וכשחל במוצאי שבת אומרים {{צ|[[אוחזי  בידם]]}}.}} ואחריה אומרים את הביכור {{צ|[[סוכת שלם]]}}.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֶ}}קְחָה בָּרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר{{ש}}
וַאֲרַצֶּה בּוֹ לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר{{ש}}
הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם בְּתָמִיד וּבִתְדָר{{ר1}}
לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא וְאִישׁ לֹא נֶעְדָּר.{{ממס|ישעיהו מ כו}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|בְּ}}אַרְבָּעָה מִינִים בְּמַאֲהֵב {{ש}}
בְּנָשְׂאִי כְּנָטְעָם בְּיָדִי לְיָהֵב{{ש}}
בָּם אֵרָצֶה לְרוֹעִי אוֹתִי בְּלִי לְהַבְהֵב{{ר1}}
כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב.{{ממס|תהלים יא ז}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֶ|1}}חֱזוּ אַרְבָּעָה מִינִים בְּיֶדְכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||כְּנָם וּלְקַחְתֶּם לָכֶם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹאוּ לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||עַם נַחֲלַת גּוֹרָלוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|נְצוּרֵי כְּאִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|גִּ|1}}לָּה בְּיוֹם כִּפּוּר אַהֲבָתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וּמָחַל עֲוֹן עֲדָתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|דָּ|1}}חַף מַסְטִין בְּכִפּוּר{{ש-רווח|0.5em}}||וְיָצָא חָפוּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אוֹתִי בְּלִי לִלְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|הֵ|1}}שִׁיב בָּרָק לַנֶּדֶן{{ש-רווח|0.5em}}||לְעַנֵּג חוֹכָיו בְּגַן עֵדֶן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|הָאֶחָד פִּישׁוֹן}}
|-
|{{סי|וְ|1}}נָם לִי בְּשִׂיחָה{{ש-רווח|0.5em}}||לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בִּבְנוֹתִי בֵּית רַחֲשׁוֹן}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בָדָם כֻּלָּם זְכָרִים{{הערה|ע&quot;פ [[שבת ל א]]}}{{ש-רווח|0.5em}}||וְשִׁבְּחוּ לְאֵל אַדִּירִים{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּפֶה וּבְלָשׁוֹן}}
|-
|{{סי|ח|1}}וּסָה גַּם עַתָּה{{ש-רווח|0.5em}}||כִּי אֵלִי אָתָּה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וּשְׁמַע קוֹל לַחֲשׁוֹן}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב יְיָ לְדוֹרְשָׁיו{{ש-רווח|0.5em}}||לֹא יֵבוֹשׁוּ כָּל מְבַקְשָׁיו{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|אוֹתָם בְּלִי לַעֲשֹׁן}}
|-
|{{סי|יָ|1}}דְךָ תּוֹסִיף קְנוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||עַמְּךָ מֵעֶשֶׂר קְרָנוֹת{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|מִן אֵצֶר וְדִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}ל קֶרֶן רֶשַׁע תְּגַדְּעֶנּוּ{{ש-רווח|0.5em}}||כִּי לְעַמְּךָ אֵינֶנּוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|לְ|1}}עֵת פְּקֻדָּתוֹ תַּכְנִיעוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||וְגַם תַּטְבִּיעוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּטִבּוּעַ רִפְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|מַ|1}}לְאָךְ אַכְזָרִי יִרְדְּפֵהוּ{{ש-רווח|0.5em}}||תַּשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב וְיִגְרְפֵהוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|נַחַל קִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}צַח יֹאבַד בִּגְלָלָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כָּל כְּלִי יוּצַר עָלָיו{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן}}
|-
|{{סי|סְ|1}}גֻלָּה תָּקִים בְּלִי לִמְעֹד{{ש-רווח|0.5em}}||וְלֹא תוֹסִיף עוֹד{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לִבְגֹּד בְּכַחֲשׁון}}
|-
|{{סי|עָ|1}}נִי רֹכֵב עַל חֲמוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||יַכְרִית אֹיְבַי לִזְמֹר{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְצִיּוֹן רִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|פְּ|1}}עָמָיו יְרוּצוּן לְפַחְדָּן{{ש-רווח|0.5em}}||לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּרוּחַ שִׁמְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|צַ|1}}וֵּה עַל מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת{{ש-רווח|0.5em}}||כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם מוֹת יוּמָת{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כְּנֹגֵעַ בְּאִישׁוֹן}}
|-
|{{סי|קָ|1}}מַי אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדָן{{ש-רווח|0.5em}}||לְעִדַּן עִדָּנִים וּפְלַג עִדָּן{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|בְּכָל עַם וְלָשׁוֹן}}
|-
|{{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר עָלֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||לְשַׂמְּחֵנוּ וְלַהֲבִיאֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|לְמָרוֹם מֵרִאשׁוֹן}}
|-
|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ תַּשְׁכֵּן בְּתוֹכֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||וִישֻׁלַּם פָּרִים שְׂפָתֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|כְּקָרְבַּן נַחְשׁוֹן}}
|-
|{{סי|תַּ|1}}חְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ{{ש-רווח|0.5em}}||לְקִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן}}
|}

{{סי|רְ}}דֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ וְתַפִּילֵם בְּשׁוּחָה{{ש}}
לְדֵרָאוֹן תְּנֵם לְיָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר לְשֶׁעָבַר וְאָרִים בְּשִׂיחָה{{ר1}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה.{{ממס|תהלים קיח כד}}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|הָ}}אֵל קוּם עַל אוֹיֵב לְבַלְּעוֹ{{ש}}
תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנוֹ וּפִשְׁעוֹ{{ש}}
עַמְּךָ יִשָּׂא בְרָכָה לְהַשְׁמִיעוֹ{{ר1}}
מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.{{ממס|תהלים כד ה}}
::{{הור|זה צור}}

{{סי|מַ}}ה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָתִי{{ש}}
מַהֵר לְנַחֵץ לְשַׂמְּחֵנוּ בְּשִׂמְחָתִי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי{{ר1}}
גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי.{{ממס|רות ד ו}}
::{{הור|מלך צור}}

אֶעֱבֹר בַּסָּךְ וְאֶדַּדֵּם בְּלִי רֶדֶם עַפְעַפַּיִם{{ש}}
וְאֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרַע וְאֶקֹּד לְךָ אַפַּיִם{{ש}}
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם{{ר1}}
כְּמוֹ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם.{{ממס|שמות כה כ}}
{{הור2|במנהג פוזנא הוסיפו כאן את הביכור {{צ|[[סוכת שלם]]}}.}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג פוזנא]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bnvgc1z5kzov384ef3ry6lax6bzhc50</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סוכת שלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736007</id>
    <revision>
      <id>3084495</id>
      <parentid>3069987</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:35:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084495</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8282" sha1="502r4ybxxaku7w155nt3nw9wlky75oc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= סוכת שלם
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' סעדיה בר נחמני
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = סעדיה בר נחמני הקטן יחיה לעד ביראת שדי אמן סלה ובתורתו יהגה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|}}
| מנהגים = נאמר למנהג פוזנא ואגפיה בליל שני, אחר המערבית {{צ|[[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]}}.{{הערה|בימי הביניים נאמר למנהג אשכנז המזרחי אחר מערביות אחרות, כולל {{צ|[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]}}, אבל מעידן הדפוס לא נהוג בשאר הקהילות לומר שום ביכור.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''סעדיה בר נחמני הקטן יחיה לעד ביראת שדי אמן סלה ובתורתו יהגה'''}}

{{סי|סֻ}}כַּת שָׁלֵם סֶלָה יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן{{ש}}
{{סי|עֲ}}זָרוֹת וְהֵיכָלוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת עַל הַרְרֵי צִיּוֹן{{ש}}
{{סי|דְּ}}בִיר הַקֹּדֶשׁ הַכֹּל כְּהִשְׂכִּיל בִּכְתָב חִזָּיוֹן{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי לְךָ מִזְבֵּחַ יֹאמְרוּ הַכֹּל בְּהִגָּיוֹן{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים כְּטַל חֶרְמוֹן שְׂנִיר וְשִׂרְיוֹן{{ר1}}
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְיָ הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קמז יב}}

{{סי|בְּ}}נוּיָה יְרוּשָׁלַיִם בֵּאלֹהִים וַאֲנָשִׁים חַלּוֹנַיִךְ{{ש}}
{{סי|רַ}}נֵּן יְרַנֵּנוּ חֲסִידַיִךְ וְכֹהֲנַיִךְ{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד מְלֹךְ מַלְכֵּךְ תִּפְאֶרֶת כְּבוֹד זְקֵנַיִךְ{{ש}}
{{סי|חִ}}דּוּשׁ הַשִּׁיר יִתְיַסֵּד בְּסוֹד פְּנִינַיִךְ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּת כִּסֵּא כָּבוֹד בְּבֵית גְּנָזַיִךְ{{ר1}}
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ.{{ממס|תהלים קמז יג}}

{{סי|נָ}}אוָה יְרוּשָׁלַיִם חַמָּתָהּ מִצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|יִ}}תְרוֹנֵן הַשִּׁטָּה מְחֻשָּׁקָה וַחֲבִיבָה{{ש}}
{{סי|הִ}}תְנוֹפְפִי הִתְנוֹפְפִי בְּרֹב הֲדָרֵךְ אֲהוּבָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּץ נְפוּצוֹתַיִךְ כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה רְבָבָה{{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס חֲשִׁיבוּת גִּיל יֵרָאֶה בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ר1}}
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.{{ממס|ישעיהו נא ג}}

{{סי|נ}}וֹי סֻכָּתִי נָטְלָה רוֹמִי וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}זְמָה וְעֵרָה עֵרָה עַד הַיְסוֹד רְפִידָתִי{{ש}}
{{סי|חֲ}}מָתְךָ שְׁפֹךְ עָלֶיהָ לְיָגוֹן הֲפֹךְ שִׂישַׂת אֹיַבְתִּי{{ש}}
{{סי|יְ}}רֻשַּׁת הָעִיִּים תְּנֶנָּה כְּתֵל חֻרְבָּתִי{{ש}}
{{סי|הָ}}רִימָה פְעָמֶיךָ וּשְׁלֹךְ נַעַל עַל אֱדוֹם רַבָּתִי{{ר1}}
יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.{{ממס|תהלים עא יג}}

{{סי|לָ}}עֲגָה לִי צָרָתִי אַחַת לְשִׁבְעִים שְׁנָתֵימוֹ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל גַּבֵּי חִגֵּר שָׁלֵם מוֹשִׁיבִים לֵיצָנֵימוֹ{{ש}}
{{סי|דְּ}}יוֹקָן קַרְפִּילוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפַרְצוּפֵימוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}גַדִי אָדָם פָּז וְאִינָךְ לְבוּשֵׁימוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}כְשִׁילֵם פִּיהֶם וַי לְדֵן כַּד יְקוּם דֵּן בְּמִלּוּלֵימוֹ{{ר1}}
יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.{{ממס|תהלים ב ד}}

{{סי|ר}}וֹאִין וּמְבַעֲטִין מְנַתְּקִין וְאוֹמְרִין מַה זֹּאת{{ש}}
{{סי|אִ}}י אֶפְשֵׁנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וּשְׂכַר זֹאת{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹהֶא וְרוֹאֶה וְשׂוֹחֵק בַּעַל חֵמָה עַל זֹאת{{ש}}
{{סי|שָׁ}}עָה אַחַת לֹא עָמְדוּ בְּתוֹרָה זֹאת{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר מִצְוָה קַלָּה סֻכָּה חֲבִיבָה לְהַבְזוֹת{{ר1}}
הֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָכֶם יַגִּיד זֹאת

{{סי|יְ}}דִידוֹת נִכְסַפְתִּי מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנִים לַחוֹמָה שְׁמוֹנֶה קְדֻשּׁוֹת מְעֻלּוֹת מְאֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|מְ}}קֻדֶּשֶׁת לִשְׁעָתָהּ בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}בִיא וְכֹהֵן וּמֶלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|סְ}}בִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם מַקִּיפִין בְּהוֹדְךָ{{ר1}}
תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.{{ממס|דברים לג ח}}

{{סי|לְ}}מַעְלָה לַחוֹמָה תַּהֲלוּכוֹת לַיָּמִין בְּתוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}בָּאוֹת עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן בָּעִיר נֶאֱכָלוֹת{{ש}}
{{סי|וַ}}עֲזָרָה בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה נִפְסָלוֹת{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְלֵי שִׁיר תּוֹדָה בְּכָל פִּנָּה וְאֶבֶן גְּדוֹלָה וּמִגְדָּלוֹת{{ש}}
{{סי|תֻּ}}פִּים וְכִנּוֹרוֹת וְשִׁיר פְּגָעִים וּשְׁאָר תְּהִלּוֹת{{ר1}}
וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת.{{ממס|נחמיה יב לז}}

{{סי|וְ}}עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ אֲיֻמָּה וְנָאוָה כִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמֶנָּה בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|תְּ}}בַעֵר שִׁקּוּץ שׁוֹמֵם וְתָשִׁיב תָּמִיד לִירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|וְ}}חוֹמַת אֵשׁ סְבִיבָהּ וְכָבוֹד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|יֵ}}רָאֶה וְהַקְהֵל לְחוֹגֵג בִּירוּשָׁלַיִם{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם.{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{סי|הַ}}שְׁקֵט וְשַׁאֲנָן הוּשַׁב עַמְּךָ בְּנָוֶה שָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם חַסְדְּךָ לֹא יָמוּשׁ מֵאִתִּי בְּרִית שָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|הִ}}מָּלֵא בְּצִלְצַל דָּגִים בְּסֻכַּת עֵץ חַיִּים וְשָׁלוֹם{{ש}}
לְהַנְחִיל אֹהֲבָיו יֵשׁ עוֹלָמִים וְשָׁלוֹם{{ש}}
לְעוֹלָם וָעֶד יִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם{{ר1}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:מנהג פוזנא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>502r4ybxxaku7w155nt3nw9wlky75oc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084496</id>
      <parentid>3084495</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:35:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084496</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8288" sha1="cet3rgmm3q56v4xad8i6g5cu0pesh91" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= סוכת שלם
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]]
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = ר' סעדיה בר נחמני
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = סעדיה בר נחמני הקטן יחיה לעד ביראת שדי אמן סלה ובתורתו יהגה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ס-135}}
| מנהגים = נאמר למנהג פוזנא ואגפיה בליל שני, אחר המערבית {{צ|[[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]}}.{{הערה|בימי הביניים נאמר למנהג אשכנז המזרחי אחר מערביות אחרות, כולל {{צ|[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]}}, אבל מעידן הדפוס לא נהוג בשאר הקהילות לומר שום ביכור.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''סעדיה בר נחמני הקטן יחיה לעד ביראת שדי אמן סלה ובתורתו יהגה'''}}

{{סי|סֻ}}כַּת שָׁלֵם סֶלָה יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן{{ש}}
{{סי|עֲ}}זָרוֹת וְהֵיכָלוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת עַל הַרְרֵי צִיּוֹן{{ש}}
{{סי|דְּ}}בִיר הַקֹּדֶשׁ הַכֹּל כְּהִשְׂכִּיל בִּכְתָב חִזָּיוֹן{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי לְךָ מִזְבֵּחַ יֹאמְרוּ הַכֹּל בְּהִגָּיוֹן{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים כְּטַל חֶרְמוֹן שְׂנִיר וְשִׂרְיוֹן{{ר1}}
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְיָ הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קמז יב}}

{{סי|בְּ}}נוּיָה יְרוּשָׁלַיִם בֵּאלֹהִים וַאֲנָשִׁים חַלּוֹנַיִךְ{{ש}}
{{סי|רַ}}נֵּן יְרַנֵּנוּ חֲסִידַיִךְ וְכֹהֲנַיִךְ{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד מְלֹךְ מַלְכֵּךְ תִּפְאֶרֶת כְּבוֹד זְקֵנַיִךְ{{ש}}
{{סי|חִ}}דּוּשׁ הַשִּׁיר יִתְיַסֵּד בְּסוֹד פְּנִינַיִךְ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּת כִּסֵּא כָּבוֹד בְּבֵית גְּנָזַיִךְ{{ר1}}
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ.{{ממס|תהלים קמז יג}}

{{סי|נָ}}אוָה יְרוּשָׁלַיִם חַמָּתָהּ מִצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|יִ}}תְרוֹנֵן הַשִּׁטָּה מְחֻשָּׁקָה וַחֲבִיבָה{{ש}}
{{סי|הִ}}תְנוֹפְפִי הִתְנוֹפְפִי בְּרֹב הֲדָרֵךְ אֲהוּבָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּץ נְפוּצוֹתַיִךְ כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה רְבָבָה{{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס חֲשִׁיבוּת גִּיל יֵרָאֶה בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ר1}}
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.{{ממס|ישעיהו נא ג}}

{{סי|נ}}וֹי סֻכָּתִי נָטְלָה רוֹמִי וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}זְמָה וְעֵרָה עֵרָה עַד הַיְסוֹד רְפִידָתִי{{ש}}
{{סי|חֲ}}מָתְךָ שְׁפֹךְ עָלֶיהָ לְיָגוֹן הֲפֹךְ שִׂישַׂת אֹיַבְתִּי{{ש}}
{{סי|יְ}}רֻשַּׁת הָעִיִּים תְּנֶנָּה כְּתֵל חֻרְבָּתִי{{ש}}
{{סי|הָ}}רִימָה פְעָמֶיךָ וּשְׁלֹךְ נַעַל עַל אֱדוֹם רַבָּתִי{{ר1}}
יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.{{ממס|תהלים עא יג}}

{{סי|לָ}}עֲגָה לִי צָרָתִי אַחַת לְשִׁבְעִים שְׁנָתֵימוֹ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל גַּבֵּי חִגֵּר שָׁלֵם מוֹשִׁיבִים לֵיצָנֵימוֹ{{ש}}
{{סי|דְּ}}יוֹקָן קַרְפִּילוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפַרְצוּפֵימוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}גַדִי אָדָם פָּז וְאִינָךְ לְבוּשֵׁימוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}כְשִׁילֵם פִּיהֶם וַי לְדֵן כַּד יְקוּם דֵּן בְּמִלּוּלֵימוֹ{{ר1}}
יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.{{ממס|תהלים ב ד}}

{{סי|ר}}וֹאִין וּמְבַעֲטִין מְנַתְּקִין וְאוֹמְרִין מַה זֹּאת{{ש}}
{{סי|אִ}}י אֶפְשֵׁנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וּשְׂכַר זֹאת{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹהֶא וְרוֹאֶה וְשׂוֹחֵק בַּעַל חֵמָה עַל זֹאת{{ש}}
{{סי|שָׁ}}עָה אַחַת לֹא עָמְדוּ בְּתוֹרָה זֹאת{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר מִצְוָה קַלָּה סֻכָּה חֲבִיבָה לְהַבְזוֹת{{ר1}}
הֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָכֶם יַגִּיד זֹאת

{{סי|יְ}}דִידוֹת נִכְסַפְתִּי מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנִים לַחוֹמָה שְׁמוֹנֶה קְדֻשּׁוֹת מְעֻלּוֹת מְאֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|מְ}}קֻדֶּשֶׁת לִשְׁעָתָהּ בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}בִיא וְכֹהֵן וּמֶלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|סְ}}בִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם מַקִּיפִין בְּהוֹדְךָ{{ר1}}
תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.{{ממס|דברים לג ח}}

{{סי|לְ}}מַעְלָה לַחוֹמָה תַּהֲלוּכוֹת לַיָּמִין בְּתוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}בָּאוֹת עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן בָּעִיר נֶאֱכָלוֹת{{ש}}
{{סי|וַ}}עֲזָרָה בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה נִפְסָלוֹת{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְלֵי שִׁיר תּוֹדָה בְּכָל פִּנָּה וְאֶבֶן גְּדוֹלָה וּמִגְדָּלוֹת{{ש}}
{{סי|תֻּ}}פִּים וְכִנּוֹרוֹת וְשִׁיר פְּגָעִים וּשְׁאָר תְּהִלּוֹת{{ר1}}
וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת.{{ממס|נחמיה יב לז}}

{{סי|וְ}}עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ אֲיֻמָּה וְנָאוָה כִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמֶנָּה בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|תְּ}}בַעֵר שִׁקּוּץ שׁוֹמֵם וְתָשִׁיב תָּמִיד לִירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|וְ}}חוֹמַת אֵשׁ סְבִיבָהּ וְכָבוֹד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|יֵ}}רָאֶה וְהַקְהֵל לְחוֹגֵג בִּירוּשָׁלַיִם{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם.{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{סי|הַ}}שְׁקֵט וְשַׁאֲנָן הוּשַׁב עַמְּךָ בְּנָוֶה שָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם חַסְדְּךָ לֹא יָמוּשׁ מֵאִתִּי בְּרִית שָׁלוֹם{{ש}}
{{סי|הִ}}מָּלֵא בְּצִלְצַל דָּגִים בְּסֻכַּת עֵץ חַיִּים וְשָׁלוֹם{{ש}}
לְהַנְחִיל אֹהֲבָיו יֵשׁ עוֹלָמִים וְשָׁלוֹם{{ש}}
לְעוֹלָם וָעֶד יִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם{{ר1}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:מנהג פוזנא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cet3rgmm3q56v4xad8i6g5cu0pesh91</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אל אחד ושמו אחד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736328</id>
    <revision>
      <id>3084437</id>
      <parentid>3079641</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084437</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2898" sha1="mkck4w6jgbtps33w0lhgbhk311450gx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא אֵל אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ש}}
וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד {{ש}}
קָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיַּעַמְדוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כְאֶחָד|תימן=יַחַד}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ וְהָיָה אֶחָד {{ש}}
הֵכִין לַמּוֹרְדִים לֵב אֶחָד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְדֶרֶךְ אֶחָד}} {{ש}}
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן יָחִיד הָיָה לִפְנֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אָבִיו|תימן=אָב}} אֶחָד {{ש}}
שְׁנֵיהֶם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּנִסָּיוֹן|תימן=בַּנִּסָּיוֹן}} הָלְכוּ כְּאֶחָד {{ש}}
נָתַתָּ כֹּפֶר תַּחְתָּיו אַיִל אֶחָד
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹסִיף חֵלֶק שְׁכֶם אֶחָד {{ש}}
קִוָּה לְהַפְלִיט הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד {{ש}}
אָסַף בָּנָיו {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְקַבֵּל|תימן=לְקַבֶּל עֹל}} מַלְכוּת שָׁמַיִם פֶּה אֶחָד
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמַּשְׁמִיעֵנוּ שְׁתַּיִם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים כְּאֶחָד|תימן=בְּקוֹלוֹ בְּדִבּוּר אֶחָד}} {{ש}}
הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד {{ש}}
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>mkck4w6jgbtps33w0lhgbhk311450gx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ישעך צמאתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736329</id>
    <revision>
      <id>3084535</id>
      <parentid>2979546</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:31:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3958" sha1="gm0wrdhq3yk13jv5p7aq1runeyemkka" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

{{הור|סימן: '''אני יצחק בר ואליק'''}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}ל יִשְׁעֲךָ צָמֵאתִי וְאֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ ||{{שמאל| שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פו ד}}}}
|-
|{{סי|נָ}}אוֹר אַתָּה אַדִּיר הֱיֵה לָנוּ לִישׁוּעָה ||{{שמאל| שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה.{{ממס|תהלים צ טו}}}}
|-
|{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת חוֹמוֹת וָחֵל שִׁית לְסוּרָה וְגַלְמוּדָה||{{שמאל| יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}}}
|-
|{{סי|יָ}}דְךָ תוֹסִיף שֵׁנִית חִישׁ לְנוֹחֲלֵי דָּת אֲרִיאֵל ||{{שמאל| יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים יד ז}}}}
|-
|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב אֲשֶׁר לְיִשְׁעֲךָ כְמֵהִים ||{{שמאל| וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סח ד}}}}
|-
|{{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ תּוֹשִׁיעַ וְצִדְקָתְךָ יְשַׁנֵּנוּ ||{{שמאל| וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּשִׁמְךָ תְּשׁוֹבֵב לְבֵית מְנוּחָה ||{{שמאל| שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.{{ממס|ישעיהו לה י}}}}
|-
|{{סי|בִּ}}ישׁוּעָתְךָ יְרַנֵּנוּ וְרָנֵּי פַלֵּט בְּחִכָּם ||{{שמאל| יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם.{{ממס|תהלים קמט ב}}}}
|-
|{{סי|רַ}}ב לְהוֹשִׁיעַ יָרִיב רִיבָם וְיָצִיק לִמְצִיקָם ||{{שמאל| יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם.{{ממס|תהלים נח יא}}}}
|-
|{{סי|וְ}}יֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹאת תְּשׁוּעָתְךָ לְשַׁנֵּן ||{{שמאל| כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.{{ממס|תהלים צב ה}}}}
|-
|{{סי|אִ}}מְרָתְךָ תָקִים יֶשַׁע לְהָחִישׁ לִפְדוּיִם ||{{שמאל| רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׁמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם.{{ממס|ירמיהו לא ו}}}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בִּגְדֵי רִקְמָה יָרֹנּוּ בְּכָל אֲפִיקִים ||{{שמאל| שִׂמְחוּ בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים.{{ממס|תהלים לב יא}}}}
|-
|{{סי|יִ}}רְאוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ בְּהוֹשִׁיעֲךָ אֶבְיוֹנַי ||{{שמאל| יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ.{{ממס|תהלים קה ג}}}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי מִקְרָא קֹדֶשׁ יֶשַׁע יִקְרְאוּ בְּפֶצַח ||{{שמאל| שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|תהלים טז יא}}}}
|-
|בָּרִאשׁוֹן בְּחַגָּם כְּהַיּוֹם הוֹשַׁע צִיר בְּנִיבוֹ ||{{שמאל| זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}}}}
|}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>gm0wrdhq3yk13jv5p7aq1runeyemkka</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084536</id>
      <parentid>3084535</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:35:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4304" sha1="cujpevebacypgeelgj43u8brzjbokrq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

{{הור|סימן: '''אני יצחק בר ואליק'''}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}ל יִשְׁעֲךָ צָמֵאתִי וְאֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ || {{שמאל|{{מילת קבע|שַׂמֵּחַ}} נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}} || {{ממס|תהלים פו ד}}
|-
|{{סי|נָ}}אוֹר אַתָּה אַדִּיר הֱיֵה לָנוּ לִישׁוּעָה || {{שמאל|{{מילת קבע|שַׂמְּחֵנוּ}} כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה}} || {{ממס|תהלים צ טו}}
|-
|{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת חוֹמוֹת וָחֵל שִׁית לְסוּרָה וְגַלְמוּדָה || {{שמאל|{{מילת קבע|יִשְׂמַח}} הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה}} || {{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|{{סי|יָ}}דְךָ תוֹסִיף שֵׁנִית חִישׁ לְנוֹחֲלֵי דָּת אֲרִיאֵל || {{שמאל|יָגֵל יַעֲקֹב {{מילת קבע|יִשְׂמַח}} יִשְׂרָאֵל}} || {{ממס|תהלים יד ז}}
|-
|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב אֲשֶׁר לְיִשְׁעֲךָ כְמֵהִים || {{שמאל|וְצַדִּיקִים {{מילת קבע|יִשְׂמְחוּ}} יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים}} || {{ממס|תהלים סח ד}}
|-
|{{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ תּוֹשִׁיעַ וְצִדְקָתְךָ יְשַׁנֵּנוּ || {{שמאל|{{מילת קבע|וְיִשְׂמְחוּ}} כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ}} || {{ממס|תהלים ה יב}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּשִׁמְךָ תְּשׁוֹבֵב לְבֵית מְנוּחָה || {{שמאל|שָׂשׂוֹן {{מילת קבע|וְשִׂמְחָה}} יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה}} || {{ממס|ישעיהו לה י}}
|-
|{{סי|בִּ}}ישׁוּעָתְךָ יְרַנֵּנוּ וְרָנֵּי פַלֵּט בְּחִכָּם || {{שמאל|{{מילת קבע|יִשְׂמַח}} יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם}} || {{ממס|תהלים קמט ב}}
|-
|{{סי|רַ}}ב לְהוֹשִׁיעַ יָרִיב רִיבָם וְיָצִיק לִמְצִיקָם || {{שמאל|{{מילת קבע|יִשְׂמַח}} צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם}} || {{ממס|תהלים נח יא}}
|-
|{{סי|וְ}}יֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹאת תְּשׁוּעָתְךָ לְשַׁנֵּן || {{שמאל|כִּי {{מילת קבע|שִׂמַּחְתַּנִי}} יְיָ בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן}} || {{ממס|תהלים צב ה}}
|-
|{{סי|אִ}}מְרָתְךָ תָקִים יֶשַׁע לְהָחִישׁ לִפְדוּיִם || {{שמאל|רָנּוּ לְיַעֲקֹב {{מילת קבע|שִׂמְחָה}} וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם}} || {{ממס|ירמיהו לא ו}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בִּגְדֵי רִקְמָה יָרֹנּוּ בְּכָל אֲפִיקִים || {{שמאל|{{מילת קבע|שִׂמְחוּ}} בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים}} || {{ממס|תהלים לב יא}}
|-
|{{סי|יִ}}רְאוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ בְּהוֹשִׁיעֲךָ אֶבְיוֹנַי || {{שמאל|{{מילת קבע|יִשְׂמַח}} לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ}} || {{ממס|תהלים קה ג}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי מִקְרָא קֹדֶשׁ יֶשַׁע יִקְרְאוּ בְּפֶצַח || {{שמאל|שֹׂבַע {{מילת קבע|שְׂמָחוֹת}} אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח}} || {{ממס|תהלים טז יא}}
|-
|בָּרִאשׁוֹן בְּחַגָּם כְּהַיּוֹם הוֹשַׁע צִיר בְּנִיבוֹ || {{שמאל|זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה {{מילת קבע|וְנִשְׂמְחָה}} בוֹ}} || {{ממס|תהלים קיח כד}}
|}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>cujpevebacypgeelgj43u8brzjbokrq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736332</id>
    <revision>
      <id>3084445</id>
      <parentid>3084181</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3691" sha1="4egi6329l7cgf0meg46bp8slz1mo3sa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא אֵל אֶחָד וּמְבַיֵּשׁ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אוֹמְרִים|תימן=אוֹמְרֵי}} שְׁנַיִם{{ש}}
בַּחֲצִי הַשֵּׁם בָּרָא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=עוֹלָמוֹת|תימן=עוֹלָמוֹ}} בְּאוֹתִיּוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
יָצַר הַכֹּל בַּעֲבוּר אָדָם וְעֶזְרוֹ שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב בָּנָה בְּבֵית אֵל מִזְבְּחוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּנִסָּיוֹן|תימן=בַּנִּסָּיוֹן}} הָלַךְ עִם נְעָרִים שְׁנַיִם{{ש}}
וּקְרָאתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם פְּעָמִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן הִכְמִיר רַחֲמֵי אָב בַּאֲמִירוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
חֲנַנְתּוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=גּוֹיִם|תימן=וּבִשַּׂרְתּוֹ בְּגוֹיִם}} שְׁנַיִם וּלְאֻמִּים שְׁנַיִם{{ש}}
וַיְבָרֶךְ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הֱוֵה גְבִיר|תימן=גְּבִיר}} פְּעָמִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|תימן=תָּם}} הָיָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=צָעִיר|תימן=יָחִיד}} וְנָחַל פִּי שְׁנַיִם{{ש}}
וְעָשָׂה מַטְעַמִּים גְּדָיִם שְׁנַיִם{{ש}}
עָבַר בְּמַקְלוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אֶת הַיַּרְדֵּן}} וְהָיָה לְמַחֲנוֹת שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַמַּשְׁמִיעֵנוּ תוֹרָה|תימן=הַמּוֹשִׁיעֵנוּ}} עַל יְדֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=רוֹעִים|תימן=אַחִים}} שְׁנַיִם{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַמַּנְחִילֵנוּ|תימן=הַמַּשְׁמִיעֵנוּ}} עֲשֶׂרֶת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=דְּבָרִים|תימן=הַדִּבְּרוֹת}} עַל לֻחוֹת שְׁנַיִם{{ש}}
הַמַּאֲזִין וּמֵעִיד בָּנוּ עֵדִים שְׁנַיִם
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁנַיִם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>4egi6329l7cgf0meg46bp8slz1mo3sa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736333</id>
    <revision>
      <id>3084540</id>
      <parentid>2979533</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:41:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6754" sha1="pbychj0nhmeekezvdhvqik3nhv6adwz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ מֵאֶרֶץ שִׁבְיִי וּפְזוּרִי || {{שמאל|אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא {{מילת קבע|עֶזְרִי}}}} || {{ממס|תהלים קכא א}}
|-
|{{סי|בְּ}}כָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ הִדָּרֶשׁ לִי מֵעֶרֶץ || {{שמאל|{{מילת קבע|עֶזְרִי}} מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ}} || {{ממס|תהלים קכא ב}}
|-
|{{סי|גְּ}}בוּרָתְךָ עוֹרְרָה לְנֶּאֱנָקִים בְּיַד רוֹדָם || {{שמאל|הָבָה לָּנוּ {{מילת קבע|עֶזְרָת}} מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם}} || {{ממס|תהלים ס יג}}
|-
|{{סי|גְּ}}מֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה חֲבֹשׁ לְנַפְשִׁי הָאֲנוּשָׁה || {{שמאל|רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנִי יְיָ {{מילת קבע|לְעֶזְרָתִי}} חוּשָׁה}} || {{ממס|תהלים מ יד}} {{ש}}
|-
|{{סי|דָּ}}בְקָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ בְּתִגְרַת קָמֶיךָ לְנֶגְדְּךָ || {{שמאל|קוּמָה {{מילת קבע|עֶזְרָתָה}} לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ}} || {{ממס|תהלים מד כז}}
|-
|{{סי|הִ}}מָּצֵא לִי בְּקָרְאִי צוּר יִשְׁעִי וְגֹאֲלִי || {{שמאל|שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי יְיָ הֱיֵה {{מילת קבע|עֹזֵר}} לִי}} || {{ממס|תהלים ל יא}}
|-
|{{סי|וְ}}אֶעֱנֶה חֹרְפִי דְּבַר בְּעֻזְּךָ אֶל עוֹזֵר || {{שמאל|יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ {{מילת קבע|עוֹזֵר}}}} || {{ממס|תהלים י יד}}
|-
|{{סי|זְ}}רוּיִים בְּקַצְוֵי אֶרֶץ אֲשֶׁר בְּהֵיכַל דְּבִירְךָ יִנְהוּ || {{שמאל|נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ {{מילת קבע|עֶזְרֵנוּ}} וּמָגִנֵּנוּ הוּא}} || {{ממס|תהלים לג כ}}
|-
|{{סי|חֲ}}רֵדִים בְּקַצְוֵי אֶרֶץ מֵהָגוֹת גְּרוֹנָם נִחָר || {{שמאל|{{מילת קבע|עֶזְרָתִי}} וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר}} || {{ממס|תהלים מ יח}}
|-
|{{סי|טָ}}רוּף בָּלוּעַ בְּפִיהֶם וּמִשָּׁם צִדְקָתְךָ אֲתַנֵּן || {{שמאל|כִּי הָיִיתָ {{מילת קבע|עֶזְרָתָה}} לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן}} || {{ממס|תהלים סג ח}}
|-
|{{סי|י}}וֹדֵעַ וְחוֹקֵר כְּלָיוֹת וּמַעֲשֵׂה יָדָיו וּמַעֲלָלוֹ || {{שמאל|כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין {{מילת קבע|עֹזֵר}} לוֹ}} || {{ממס|תהלים עב יב}}
|-
|{{סי|כָּ}}לוּ עֵינַי מְיַחֵל שְׁעֵה אֶל שַׁוְעָתִי || {{שמאל|חוּשָׁה {{מילת קבע|לְעֶזְרָתִי}} אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי}} || {{ממס|תהלים לח כג}}
|-
|{{סי|לְ}}ךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי מִשְׂגַּבִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי || {{שמאל|הִנֵּה אֱלֹהִים {{מילת קבע|עֹזֵר}} לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי}} || {{ממס|תהלים נד ו}}
|-
|{{סי|מִ}}שֹּׁאֵיהֶם תָּשִׁיב נַפְשִׁי וְשׁוֹבְבֵנִי || {{שמאל|{{מילת קבע|עֶזְרָתִי}} הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי}} || {{ממס|תהלים כז ט}}
|-
|{{סי|נְ}}וֵה קָדְשְׁךָ מֵאָז תְּשַׁכְלֵל וּתְיַקֵּר יֶקֶר || {{שמאל|{{מילת קבע|יַעְזְרֶהָ}} אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר}} || {{ממס|תהלים מו ו}}
|-
|{{סי|שְׂ}}רִידֵי יְהוּדָה תְּבַקֵּר וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נִחְיֶה || {{שמאל|יָדָיו רָב לוֹ {{מילת קבע|וְעֵזֶר}} מִצָּרָיו תִּהְיֶה}} || {{ממס|דברים לג ז}}
|-
|{{סי|עִ}}יר מוֹעֲדֵנוּ אֲשֶׁר מִשָּׁם נִצָּעְנוּ || {{שמאל|{{מילת קבע|עָזְרֵנוּ}} אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ כִּי בְךָ נוֹשַׁעְנוּ}} || {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עט ט}} 
|-
|{{סי|פָּ}}רֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל מִחְיָה בְּתִתַּם קוֹלָם || {{שמאל|כִּי {{מילת קבע|עֶזְרַת}} אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם}}
|-
|{{סי|צ}}וּר רִאשׁוֹן בְּקַחְתֵּנוּ לְרוֹמְמֶךָ || {{שמאל|{{מילת קבע|עָזְרֵנוּ}} אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ}} || {{ממס|תהלים עט ט}}
|-
|{{סי|קֶ}}שֶׁר אֲגֻדָּה אַשְׁלִים לְהוֹדוֹת שִׁמְךָ אָזַרְתִּי || {{שמאל|בּוֹ בָטַח לִבִּי {{מילת קבע|וְנֶעֱזָרְתִּי}}}} || {{ממס|תהלים כח ז}}
|-
|{{סי|רַ}}צְתִּי בְּכַפּוֹת תְּמָרִים רָצָה לְהַעֲבִיר שִׁמְצָה || {{שמאל|אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז {{מילת קבע|עֶזְרָה}} בְצָרוֹת נִמְצָא}} || {{ממס|תהלים מו ב}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי עֲנַף עָבוֹת פְּרִי וְעַרְבֵי נַחֲלִי || {{שמאל|וַאדֹנָי יְיִ {{מילת קבע|יַעֲזָר}} לִי}} || {{ממס|ישעיהו נ ז}}
|-
|{{סי|תַּ}}עַשׂ עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִתְאַשְּׁרוּן בְּךָ בְּחִירֶיךָ || {{שמאל|עַם נוֹשַׁע בַּייָ מָגֵן {{מילת קבע|עֶזְרֶךָ}}}} || {{ממס|דברים לג כט}}
|-
|וְתֵרֶא אוֹיַבְתִּי וְתֵבוֹשׁ אֲשֶׁר גְּאַלְתָּנוּ || {{שמאל|כִּי אַתָּה יְיָ {{מילת קבע|עֲזַרְתָּנוּ}} וְנִחַמְתָּנוּ}} || {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}
|}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]</text>
      <sha1>pbychj0nhmeekezvdhvqik3nhv6adwz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא האל הנקדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736336</id>
    <revision>
      <id>3084449</id>
      <parentid>3084182</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T15:21:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084449</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3859" sha1="631godjlvke8kwtafldz31blh6f0s5e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא הוֹשַׁעֲנָא'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הָאֵל|תימן=אֵל אֶחָד}} הַנִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשּׁוֹת שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בָּרָא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וּבַשִּׁשִּׁי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּבַשְּׁבִיעִי|תימן=לוֹ וּבַשְּׁבִיעִי}} שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב רָאָה מַלְאָכִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
וַיְמַהֵר לְהַסְעִידָם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=סְאִים|תימן=קֶמַח סְאִין}} שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הָלְכוּ אִתּוֹ בַּעֲלֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְרִית|תימן=בְרִיתוֹ}} שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן הוּכַן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לַעֲקֵדָה|תימן=לָעֲקִידָה}} לְיָמִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
כָּרַת בְּרִית עִם מֶלֶךְ וּמֵרֵעֵהוּ וְשַׂר צְבָאוֹ שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּבִזְכוּתוֹ|תימן=בִּזְכוּתוֹ}} נָחֲלוּ בָנָיו כְּתָרִים שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אָב חָזָה|תימן=תָּם חָז}} סֻלָּם בְּעֹלִים וְיֹרְדִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּפִצֵּל|הַמְפַצֵּל}} בָּרְהָטִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מַקְלוֹת|תימן=פְּצָלוֹת}} שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וַיְשַׁלַּח|תימן=וַיִּשְׁלַח}} בָּנָיו לְצֹעַן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=פְּעָמִים|תימן=מוֹנִים}} שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַגּוֹאֲלֵנוּ עַל יְדֵי אַחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַשָּׂם בָּנוּ מַעֲלוֹת כֹּהֲנִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל|תימן=לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים}} שְׁלֹשָׁה{{ש}}
הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה נְבִיאִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּכְתוּבִים|תימן=כְּתוּבִים}} שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>631godjlvke8kwtafldz31blh6f0s5e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמצני אלהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736337</id>
    <revision>
      <id>3084542</id>
      <parentid>2997325</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4161" sha1="garauwn2sqpjfbxbmjri0pbqiks5d5z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (קטוע)}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''}}
|-
|{{סי|אַ}}מְּצֵנִי אֱלֹהַי בְּמוֹעֲדִי וַחֲגִיגִי || {{שמאל|{{סי|אֲ}}מָרַי הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגִי}} || {{ממס|תהלים ה ב}}
|-
|{{סי|בְּ}}הִתְיַצְּבִי לְפָנֶיךָ כְּדָל שׁוֹאֵל לְדָרְשְׁךָ || {{שמאל|{{סי|בְּ}}נָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ}} || {{ממס|תהלים כח ב}}
|-
|{{סי|גְּ}}נֹן נוֹחֲלֵי דָּת פְּלִילִיָּה || {{שמאל|{{סי|גְּ}}דֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה}} || {{ממס|ירמיהו לב יט}}
|-
|{{סי|דְּ}}בָרְךָ הָקֵם לִמְיַחֲלֵי רְצוֹנֶךָ || {{שמאל|{{סי|דּ}}וֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ}} || {{ממס|תהלים כד ו}}
|-
|{{סי|הֶ}}מְיַת קֹרְאֶיךָ לְשַׁחֲרֶךָ שַׁחַר || {{שמאל|אֲדֹנָי {{סי|הַ}}קְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}} || {{ממס|דניאל ט יט}}
|-
|{{סי|וּ}}פִיהֶם לֹא יִכְלוּ מִיִּחוּד שְׁמֶךָ || {{שמאל|אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ}} || {{ממס|תהלים מ יב}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנוּ || {{שמאל|{{סי|זְ}}כֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ}} || {{ממס|ירמיהו יד כא}}
|-
|{{סי|חֹ}}ן שׁוֹטְחִים אֵלֶיךָ כַּפַּיִם || {{שמאל|{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם}} || {{ממס|תהלים קמה ח}}
|-
|{{סי|ט}}וּבְךָ מְיַחֲלִים לָמוֹ תְּחִישֵׁנוּ || {{שמאל|{{סי|ט}}וֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ}} || {{ממס|איכה ג כה}}
|-
|{{סי|יָ}}שִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ דַּלַּי וְאֶבְיוֹנַי || {{שמאל|וְ{{סי|יֹ}}אמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ}} || {{ממס|תהלים לה כז}}
|-
|{{סי|כּ}}וֹנֵן סְגֻלָּה אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ שַׁתָּה || {{שמאל|{{סי|כִּ}}י תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה}} || {{ממס|תהלים פט יח}}
|-
|{{סי|מַ}}גֵּר צֹרְרֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר תָּמִיד יְשִׂימֶנּוּ || {{שמאל|{{סי|מַ}}צִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ}} || {{ממס|תהלים לה י}}
|}
{{רקע אפור}}
{{הור|המשך מכתב יד:}}
{|
|-
|{{סי|נְ}}קֹם נִקְמַת עֵדָה אֲשֶׁר בִּשְׁמָךְ חָסָה || {{שמאל|{{סי|נ}}וֹדַע יְיָ מִשְׁפָּט עָשָׂה}} || {{ממס|תהלים ט יז}}
|-
|{{סי|סְ}}מֹךְ דּוֹרְשֵׁי תוֹרָתָךְ בְּפִקּוּדֵי נֹעַן || {{שמאל|{{סי|ס}}וֹד יְיָ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם}} || {{ממס|תהלים כה יד}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכִים כַּדָּת מִצְוֹת הַכְּתוּבוֹת || {{שמאל|{{סי|עֲ}}לֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי{{הערה|בכתב היד: וענף}} עֵץ עָבֹת}} || {{ממס|נחמיה ח טו}}
|-
|{{סי|שִׁ}}בָּרוֹן חֲבֹשׁ וְחַזֵּק בֶּדֶק || {{שמאל|{{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק}} || {{ממס|תהלים יז א}}
|-
|{{סי|תַּ}}קְשִׁיב בְּרַחֲמִים קוֹל תַּחֲנוּנַי || {{שמאל|{{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ}} || {{ממס|תהלים קיט קסט}}
|}
{{סוף}}{{סוף}} 

== הערות ==

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]</text>
      <sha1>garauwn2sqpjfbxbmjri0pbqiks5d5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736345</id>
    <revision>
      <id>3084453</id>
      <parentid>3084183</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:08:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5278" sha1="6izf4funvawb4kebwl67rzdsl44a642" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

אָנָּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בִּיסוֹדוֹת אַרְבָּעָה|תימן=הַשָּׂם בְּכִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבַּע וּפְנֵיהֶם אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַנּוֹתֵן נוֹשְׂאֵי כִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבָּעָה|תימן=הַיּוֹצֵר בְּעוֹלָמוֹ יְסוֹדוֹת אַרְבַּע}}{{ש}}
הַמַּצִּיב פִּנּוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} וּתְקוּפוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב הֵעִיר מִמִּזְרָח {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּאוֹר|תימן=כָּאוֹר}} לְיָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
רָדַף וַיֵּחָלֵק עַל מְלָכִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
בִּשַּׂרְתּוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לָשׁוּב|תימן=בְּשׁוּב}} זַרְעוֹ לְדוֹרוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הֻגַּשׁ לַעֲקֵדָה|תימן=הֻגָּשׁ}} עַל קְרָנוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
וְחָפַר בִּפְלֶשֶׁת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בּוֹרוֹת אַרְבָּעָה|תימן=בְּאֵרוֹת אַרְבַּע}}{{ש}}
וַיַּעְתֵּק לְחֶבְרוֹן קִרְיַת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נֶעְזָר בְּאִמָּהוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חִנֵּן לְהִנָּצֵל|תימן=חִנַּן לְהַצִּיל}} מִשְּׁפָטִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
בִּתְפִלָּתוֹ כִּלְכַּלְתָּ בָנָיו בִּדְבָרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמּוֹלִיכֵנוּ בַמִּדְבָּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּדְגָלִים אַרְבָּעָה|תימן=דְּגָלִים אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=צִוָּה לְמַלֹּאות|תימן=וְצִוָּה לְמַלֹּאתֵנוּ}} בַּחֹשֶׁן טוּרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
הַמְּצַוֵּנוּ לְהַלְּלוֹ בֶּחָג בְּמִינִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>6izf4funvawb4kebwl67rzdsl44a642</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084454</id>
      <parentid>3084453</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:08:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5278" sha1="jdem8sg2x6xv2spshp01374ros4n4gg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בִּיסוֹדוֹת אַרְבָּעָה|תימן=הַשָּׂם בְּכִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבַּע וּפְנֵיהֶם אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַנּוֹתֵן נוֹשְׂאֵי כִסְאוֹ חַיּוֹת אַרְבָּעָה|תימן=הַיּוֹצֵר בְּעוֹלָמוֹ יְסוֹדוֹת אַרְבַּע}}{{ש}}
הַמַּצִּיב פִּנּוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} וּתְקוּפוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב הֵעִיר מִמִּזְרָח {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּאוֹר|תימן=כָּאוֹר}} לְיָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
רָדַף וַיֵּחָלֵק עַל מְלָכִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
בִּשַּׂרְתּוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לָשׁוּב|תימן=בְּשׁוּב}} זַרְעוֹ לְדוֹרוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר בֵּן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הֻגַּשׁ לַעֲקֵדָה|תימן=הֻגָּשׁ}} עַל קְרָנוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
וְחָפַר בִּפְלֶשֶׁת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בּוֹרוֹת אַרְבָּעָה|תימן=בְּאֵרוֹת אַרְבַּע}}{{ש}}
וַיַּעְתֵּק לְחֶבְרוֹן קִרְיַת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נֶעְזָר בְּאִמָּהוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חִנֵּן לְהִנָּצֵל|תימן=חִנַּן לְהַצִּיל}} מִשְּׁפָטִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
בִּתְפִלָּתוֹ כִּלְכַּלְתָּ בָנָיו בִּדְבָרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמּוֹלִיכֵנוּ בַמִּדְבָּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּדְגָלִים אַרְבָּעָה|תימן=דְּגָלִים אַרְבַּע}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=צִוָּה לְמַלֹּאות|תימן=וְצִוָּה לְמַלֹּאתֵנוּ}} בַּחֹשֶׁן טוּרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}{{ש}}
הַמְּצַוֵּנוּ לְהַלְּלוֹ בֶּחָג בְּמִינִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אַרְבָּעָה|תימן=אַרְבַּע}} {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>jdem8sg2x6xv2spshp01374ros4n4gg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל פתחך ירון שה אובד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736346</id>
    <revision>
      <id>3084539</id>
      <parentid>2992643</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:37:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7853" sha1="9l8sygink9p4dkkltphafzhgzwgn0gm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול&lt;includeonly&gt; (קטוע)&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;, '''יוסף חזק'''&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''}}
|-
|{{סי|אֵ}}ל פִּתְחָךְ יָרֹן שֶׂה אֹבֵד בַּהֲדֹמְךָ || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|אֲ}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ}} || {{ממס|תהלים ח י}}
|-
|{{סי|בַּ}}יַעַר בַּעֲרָבָה בְּקוֹל יָעֹז{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|בִּ}}רְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז}} || {{ממס|תהלים ל ח}}
|-
|{{סי|גַּ}}מֵּא צָמֵא לְיִשְׁעֲךָ פּוֹעֵר פִּיו לְמַלְקוֹשׁוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|גֹּ}}אֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ}} || {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מט ז}}
|-
|{{סי|דִּ}}בֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ דְּלֵה אֲסִירֶיךָ מִמְּצָרִים{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צֶדֶק וּמַגִּיד מֵישָׁרִים}} || {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מה יט}}
|-
|{{סי|הָ}}בֵא שְׁנַת שִׁלּוּמִים לַאֲשֶׁר בַּדֶּשֶׁן נִדְשָׁנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|הַ}}ט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ}} || {{ממס|תהלים קמד ה}}
|-
|{{סי|וְ}}הָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רוֹדְפֵי כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|וְ}}אֵין עוֹד זוּלָתוֹ אֵין אֱלֹהִים}} || {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מה ה}}
|-
|{{סי|זֶ}}רַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה תּוֹשִׁיעַ וְחִישׁ לְגוֹלַת אֲרִיאֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|זְ}}כָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל}} || {{ממס|תהלים קטו יב}}&lt;noinclude&gt;
|-
|{{הור|עד כאן נמצא בסידורים}}
|-
|{{סי|חֹ}}ן חֲבוּרַת לִמּוּדִים פִּרְצֵמוֹ לְהַגְדִּיר{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|חָ}}פֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר}} || {{ממס|ישעיהו מב כא}}
|-
|{{סי|טַ}}ל הֱיֵה לְטָלֶה מְטֻלְטָל בֵּין טְלָאֶיךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|אֲדֹנָי}} {{סי|ט}}וֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ}} || {{ממס|תהלים פו ה}}
|-
|{{סי|יָ}}הּ הִתְעַשֵּׁת הַיּוֹם לְעֹרֵךְ שֶׁוַע בְּמַקְהֵלָיו{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|יִ}}שְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו}} || {{ממס|תהלים ד ד}}
|-
|{{סי|כָּ}}מַהּ לְךָ בְּשָׂרִי מִקּוֹל כְּפִיר אֲשֶׁר נוֹהֵם{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|אֲדֹנָי}} {{סי|כַּ}}מָּה תִרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם}} || {{ממס|תהלים לה יז}}
|-
|{{סי|לְ}}ךָ אָמַר לִבִּי וְעַצְמוֹתַי בְּעוֹדָם{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|לִ}}י לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם}} || {{ממס|תהלים קיח ו}}
|-
|{{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ הֱיֵה לְמַחְצָם חוֹבֵשׁ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|מָ}}לָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ}} || {{ממס|תהלים צג א}}
|-
|{{סי|נְ}}פוּגוֹתִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְרוּחִי קָצְרָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|אֲדֹנָי}} {{סי|נֶ}}גְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה}} || {{ממס|תהלים לח י}}
|-
|{{סי|שִׂ}}יחִי יֶעֱרַב עָלֶיךָ בְּעָרְכִי תּוֹךְ מִקְהֲלוֹתֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|אֲדֹנָי}} {{סי|שְׂ}}פָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ}} || {{ממס|תהלים נא יז}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ כְּיוֹם וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|עֹ}}ז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם}} || {{ממס|תהלים כט יא}}
|-
|{{סי|פְּ}}זוּרֵי עֶדְרְךָ תְּבַקֵּר וְשׁוֹבְבֵהוּ לְמַאֲוַיֵּהוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|פָּ}}עָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ}} || {{ממס|חבקוק ג ב}}
|-
|{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב אֲשֶׁר נִרְחַק נְדוּדוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|צְ}}בָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ}} || {{ממס|ישעיהו ו ג}}
|-
|{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ הֱיֵה קָרוֹב לְפִלּוּלִי{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|קְ}}רָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי}} || {{ממס|תהלים קמא א}}
|-
|{{סי|רְ}}אֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאַי אֲשֶׁר כְּמוֹ יָם יֶהֱמָיוּן{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|רָ}}מָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן}} || {{ממס|ישעיהו כו יא}}
|-
|{{סי|שְׂ}}עֵה שַׁוְעַת אֶבְיוֹן בְּשַׁוְּעוֹ בְּעַד נֶגַע לְבָבוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|שִׁ}}מְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא}} || {{ממס|תהלים קב ב}}
|-
|{{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים תִּשְׁמַע בְּהִתְחַנְנָם לְפָנֶיךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|תָּ}}כִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}} || {{ממס|תהלים י יז}}
|-
|{{סי|יֶ}}עֱרַב לְךָ שִׂיחִי בְּצִגָּתִי בְּקֶרֶב הֲמוֹנֶיךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי {{סי|וְ}}הֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ}} || {{ממס|תהלים יט טו}}
|-
|{{סי|שָׂ}}א נָא פֶּשַׁע הָעוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|{{סי|פְּ}}לֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה}} || {{ממס|מ&quot;ב יט ל}}
|-
|{{סי|חַזֵּק|0}} בְּטוּבְךָ עַם סוֹבְלֵי פַחְדֶּךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ}} || {{ממס|תהלים קיט קמט}}&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9l8sygink9p4dkkltphafzhgzwgn0gm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא המיחד לכבודו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736349</id>
    <revision>
      <id>3084457</id>
      <parentid>3084184</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:15:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2920" sha1="i8g7qb1zij15f9u6wa8y6g1gk4p9cua" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא הַמְיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בְּבִרְיוֹתָיו|בִּבְרִיּוֹתָיו}} גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּרַת|תימן=כָּרַתָּ לּוֹ}} בְּרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְחָנָן|תימן=חִנַּן}} עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַנֶּעְקָד|בֵּן נֶעְקָד}} בְּהַר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מוֹר}} שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּפְרוֹ שָׁת|תימן=וְשָׁת}} לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכְּתוּבִים עַל הַלֻּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>i8g7qb1zij15f9u6wa8y6g1gk4p9cua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084458</id>
      <parentid>3084457</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:15:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2922" sha1="dciwybrmdjfv2lsivh8r5kxwamwkplj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא הַמְּיַחֵד לִכְבוֹדוֹ שְׁמוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַקּוֹנֶה בְעוֹלָמוֹ קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בְּבִרְיוֹתָיו|בִּבְרִיּוֹתָיו}} גִּבּוֹרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּרַת|תימן=כָּרַתָּ לּוֹ}} בְּרִית בִּבְתָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהֵשִׁיב רְכוּשׁ לִמְלָכִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְחָנָן|תימן=חִנַּן}} עַל הֲפִיכַת עָרִים חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַנֶּעְקָד|בֵּן נֶעְקָד}} בְּהַר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מוֹר}} שְׁעָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
יָרַשׁ מֵהוֹרוֹ בְּרָכוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
וְהִשְׁלִים נֶפֶשׁ נְקוּבָה בְּשֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם נַעֲשׂוּ לוֹ נִסִּים חֲמִשָּׁה{{ש}}
וַיַּצֵּג מִבָּנָיו אַחִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּפְרוֹ שָׁת|תימן=וְשָׁת}} לְנָזִיר הַמַּחֲלִיף חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמַּנְחִילֵנוּ דָּת סְפָרִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַמַּשְׁמִיעֵנוּ דִּבְּרוֹתָיו בְּקוֹלוֹת חֲמִשָּׁה{{ש}}
הַכְּתוּבִים עַל הַלֻּחוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים חֲמִשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>dciwybrmdjfv2lsivh8r5kxwamwkplj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמוניך מתחננים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736350</id>
    <revision>
      <id>3084541</id>
      <parentid>2979534</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:44:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1980" sha1="tvo5ht6fetaxep9oa1uk7yzkcd15txu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני יצחק''' (כפול)}}
{|
|-
|'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנֶיךָ מִתְחַנְּנִים לַחֲבֹשׁ מַחְצָם כְּמֵאָז חָבַשְׁתָּ || {{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|אֱ}}לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ{{ממס|תהלים קד א}}
|-
|{{סי|נַ}}הֲלֵנִי בְּחֻקּוֹתֶיךָ לְמַעַן שְׁלֹשֶׁת הוֹרַי || {{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|נְ}}חֵנִי  בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי{{ממס|תהלים ה ט}}
|-
|{{סי|יְ}}רִיבֶיךָ יֹאבְדוּ אֲשֶׁר בְּתִגְרָתָם סִגַּרְתָּנוּ || {{סי|יְ}}{{מילת קבע|יָ}} הָאֵר פָּנֶיךָ אִתָּנוּ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סז ב}}
|-
|{{סי|יָ}}הּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ חֵקֶר שְׁלַח מְבַשֵּׂר צוּר עֵילוֹם{{ש-רווח|1em}} || {{סי|יְ}}{{מילת קבע|יָ}} עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ממס|תהלים כט יא}}
|-
|{{סי|צְ}}פֵה גָּלוּתִי וְעָנְיִי אֵל נִדְרָשׁ לְכֹל שׁוֹאֵל || {{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|צְ}}בָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל{{ממס|ש&quot;ב ז כז}}
|-
|{{סי|חַ}}נּוּן הַמְּרַחֵם מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם || {{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|חַ}}סְדְּךָ לְעוֹלָם{{ממס|תהלים קלח ח}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּל שַׁוְעִי מַלְכִּי וְגֹאֲלִי || {{מילת קבע|יְיָ}} {{סי|קְ}}רָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי{{ממס|תהלים קמא א}}
|}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>tvo5ht6fetaxep9oa1uk7yzkcd15txu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא הבורא עולמו בימים ששה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736353</id>
    <revision>
      <id>3084499</id>
      <parentid>3084185</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:43:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084499</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3438" sha1="hvxupzuowny57sguimzwbr5aku6rane" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''

&lt;/noinclude&gt;אָנָּא הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹ בְּיָמִים שִׁשָּׁה{{ש}}
הַבּוֹנֶה שֵׁשׁ צְלָעוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לִצְדָדִים|תימן=לִסְדָרִים}} שִׁשָּׁה{{ש}}
הַיּוֹצֵר שְׂרָפִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּכְנָפַיִם|תימן=בְּכַנְפֵיהֶם}} שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר אָב זָנַח תּוֹעֵבוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
אַחֲרֵי זְקֻנָיו {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=נוֹלְדוּ|תימן=נֻלְּדוּ}} לוֹ בָּנִים שִׁשָּׁה{{ש}}
נָטַע אֶשֶׁל וּבֹרַךְ בְּקֵץ שָׁנִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַנֶּעֱקַד|תימן=נֶעְקַד}} בִּמְקוֹם מַעֲרָכוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=גּוֹנַנְתּוֹ|תימן=גְּנַנְתּוֹ}} וּמִלַּטְתּוֹ מִצָּרוֹת שִׁשָּׁה{{ש}}
כָּרָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִקְוָאוֹת לְדוֹרְשֵׁי בָם|תימן=מִקְוֹת לְדוֹרְשִׁי בָּם}} מַעֲלוֹת שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא זְכֹר תָּם הוֹלִיד מִן הַבְּכִירָה שִׁשָּׁה{{ש}}
וְצִוָּה קַחַת מִנְחָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִמִּינִים|תימן=מִינִים}} שִׁשָּׁה{{ש}}
וְהִגְבִּיר אֲבִי שִׁשָּׁה הַמְּבֹרָכִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בַּשִּׁשָּׁה|תימן=בּוֹ שִׁשָּׁה}}
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}

אָנָּא הַמְּחַבֵּר לָאֵפוֹד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שְׁמוֹת|תימן=שֵׁמוֹת}} שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמַּצִּיל נְפָשׁוֹת בְּעָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה{{ש}}
הַמּוֹרִישֵׁנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חָכְמַת|תימן=חָכְמוֹת}} סְדָרִים שִׁשָּׁה
{{רפרן|הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שִׁשָּׁה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}{{:תבנה ציון ברנה}}}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>hvxupzuowny57sguimzwbr5aku6rane</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אב אץ לבוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736354</id>
    <revision>
      <id>3084560</id>
      <parentid>2979525</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1845" sha1="j6fyblt5lr3jujbqu490460kbu7io70" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מקוטע)}}
{|
|-
|'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.'''
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב אָץ לָבֹא בְּיִחוּד הַשֵּׁם וּדְבַר הַמֶּלֶךְ הָיָה נָחוּץ || {{שמאל|{{סי|בֹּ}}א בְּרוּךְ יְיָ לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ}} || {{ממס|בראשית כד לא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גָּ}}עָה לִמְרִירוּת מַטְבֵּחַ וּבֻשַּׂר בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה || {{שמאל|{{סי|דִּ}}בֶּר יְיָ שָׁלוֹם יִהְיֶה}} || {{ממס|ירמיהו כג יז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הַ}}בְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לְאִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלָיו || {{שמאל|{{סי|וְ}}הִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו}} || {{ממס|בראשית כח יג}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זַ}}ךְ נִרְאֵיתָ לוֹ בַּשֵּׂר לַהֲמוֹנַי || {{שמאל|{{סי|חִ}}זְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ}} || {{ממס|תהלים לא כה}}
|-
|לְמַעַן {{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ בֶּעָשׂוֹר אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף || {{שמאל|{{סי|רְ}}עֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף}} || {{ממס|תהלים קז ה}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שֵׁ}}ם קָדְשֶׁךָ שְׁאוֹן יָמִים תַּשְׁבִּיחַ || {{שמאל|{{סי|תִּ}}פְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ}} || {{ממס|ישעיהו מה ח}}
|}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>j6fyblt5lr3jujbqu490460kbu7io70</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל נא אוצרך הטוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736359</id>
    <revision>
      <id>3084537</id>
      <parentid>2979547</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:36:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3891" sha1="rdixx3pkerta1edig9klres9o72f80s" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא אֵל נָא. הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא.'''

{{הור|סימן: '''אני יוסף בר יצחק'''}}
{|
|-
|אֵל נָא {{סי|א}}וֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח מִזְּבוּלָהּ {{ש-רווח|1em}} || וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|נִ}}טְפֵי נְדָבוֹת יְרַוּוּ דִּשְׁאֵי חָצִיר {{ש-רווח|1em}} || וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|יְ}}בוּל הָאָרֶץ לְבָרֵךְ הֵעָתֵר {{ש-רווח|1em}} || אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|י}}וֹם זֶה חֲתוֹם נָא חוֹתֶמֶת {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|וְ}}גֶשֶׁם נְדָבוֹת תְּחוֹלֵל רוּחַ צָפוֹן {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|סַ}}פֵּק סֶפֶק בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹל וְעֶדֶשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|פְּ}}צֵה שָׁנָה זוֹ מִשָּׁמִיר וָשַׁית {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ עֵץ שֶׁמֶן וָזַיִת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|בְּ}}מָטָר רַוֵּה חַרְבֹנֵי יְשִׁימוֹן {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|ר}}וֹמֵם עֲצֶרֶת עוֹלְלֵי טִפּוּחִים {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ אֱגוֹז וְתָמָר וְתַפּוּחִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|יָ}}דְךָ הַרְחֵב וְרַבֵּה חֲזִיזֵי מְעוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים וְעַרְמוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|צִ}}דְקְךָ מֵעַמְּךָ בַּל יִפָּסֵק {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ חָרוּב וּקְרֻסְטְמַל וַאֲפַרְסֵק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|חַ}}לֵּץ קְהִלָּה אֲשֶׁר סְבִיבֶיךָ תַעֲרֹג {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ הַתּוּת וְהָאֱגוֹז וְהָאֶתְרוֹג {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|-
|אֵל נָא {{סי|קְ}}רָא נָא שָׂבָע בְּמִטְרוֹת רְקִיעִים {{ש-רווח|1em}} || וּבָרֵךְ כָּל מִינֵי יְרָקוֹת וּזְרָעִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
|}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>rdixx3pkerta1edig9klres9o72f80s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל נא יום זה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736360</id>
    <revision>
      <id>3084538</id>
      <parentid>2979548</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:36:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2358" sha1="kdzco1bx1ohexrnteso9ok692ardys3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף הקטן'''}}

'''אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָא'''
 
אֵל נָא {{סי|י}}וֹם זֶה עַל קֵץ תַּפְסִיעַ{{ש}}
וְחַלֵּץ שְׁסוּעָה מִכַּף מַשְׁסִיעַ{{ש}}
גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|וּ}}מִנּוֹף נֵהַלְתָּ גִּזְעֶיהָ{{ש}}
וַתַּפְרִיחַ זְמוֹרֵי זְרוּעֶיהָ{{ש}}
תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|סְ}}מָדָרֶיהָ הֱנִיצוֹתָ בְּמֶרֶץ{{ש}}
וּפִנִּיתָ לְפָנֶיהָ שִׁבְעָה גּוֹיִם בְּעֶרֶץ{{ש}}
וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|פְּ}}אֵרוֹת הִפְרַחְתָּ פִּרְיָם{{ש}}
וּבַטּוֹב הִשְׂבַּעְתָּ עֶדְיָם{{ש}}
תְּשַׁלַּח קְצִירֶיהָ עַד יָם
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה נְטַעְתָּהּ וַתִּצְּרֶהָ{{ש}}
וּמֵאָז נְצַרְתָּהּ וַתִּשְׁמְרֶה{{ש}}
לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|קָ}}דוֹשׁ רַב עֱזוּזוֹת{{ש}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם לַחֲזוֹת{{ש}}
וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}

אֵל נָא {{סי|ט}}וּבְךָ גַּלֵּה לַעֲמוּסֵי מֵעָיִם{{ש}}
יִשְׂבְּעוּ טוּבְךָ נוֹחֲלֵי דָת יוֹמָיִם{{ש}}
וּמִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה יִשְׁאֲבוּן מָיִם
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהַצְלִיחָה נָּא}}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kdzco1bx1ohexrnteso9ok692ardys3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אב נפקד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736362</id>
    <revision>
      <id>3084556</id>
      <parentid>2979527</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2782" sha1="6lq449kpo4yk49cs9a87f56bchqtlor" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני יוסף'''}}

'''אָנָּא אֵל נָא. רְפָא נָא. סְלַח נָא. הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא. אָבִינוּ אָתָּה.'''

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|אָ}}ב נִפְקַד וַיִבָּחֵן / כִּכְלוֹת דּוֹר צוֹחֵן / וְנֹחַ מָצָא חֵן{{ממס|בראשית ו ח}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} תַּלְבִּישׁ תְּהִלָּה / לְעוֹרְכֵי לְךָ תְּפִלָּה
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|נֶ}}אֱמָן אַמִּיץ בְּלִי חֵשֶׁל / וְנִצַּל מִכֶּשֶׁל / וַיִּטַּע אֵשֶׁל{{ממס|בראשית כא לג}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} הַיּוֹם תַּכְלֵל / גּוֹמְרֵי לְךָ הַלֵּל
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|יָ}}חִיד מְקוֹרָאִי / בֵּרְכוֹ אֵל רוֹאִי / בִּבְאֵר לְחַי רֹאִי{{ממס|בראשית כה יא|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} הַיּוֹם יֻכְסַף / יוֹסְפֵי לְךָ מוּסָף
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|יָ}}שַׁן בְּטַבּוּר עוֹלָם / וְסוֹף נֶעְלַם חָלַם / וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם{{ממס|בראשית כח יב}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} תְּבָרֵךְ רֹבַע / סוֹבְבֵי שֶׁבַע
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|וָ}}תִיק קָרַן עוֹר פָּנָיו / וְאוֹר עֵינָיו / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ממס|במדבר יב ג|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} תְּבָרֵך שָׁנָה / לְצוֹעֲקֵי הוֹשַׁעֲנָא
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|לְמַעַן}} {{סי|פּ}}וֹעֲלֵי רַע הָלַם / וְשָׁלוֹם לוֹ הֻשְׁלַם / בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם{{ממס|במדבר כה יג}} {{ש}}
{{מילת קבע|בַּעֲבוּרוֹ}} גְּאוֹן עָרִיץ תְּחַסֵּר / וְתַשְׁמִיעַ מְבַשֵּׂר
{{רפרן|הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]</text>
      <sha1>6lq449kpo4yk49cs9a87f56bchqtlor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפתח ארץ ויפרו ישע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736364</id>
    <revision>
      <id>3084561</id>
      <parentid>2979529</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:06:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2495" sha1="0x2tyq6dvlg1etow68nyzfh8rdm8e4c" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הָאֵל לְמוֹשָׁעוֹת עַם נוֹשַׁע בַּייָ{{ש}}הוֹשַׁעֲנָא בְּחַסְדְּךָ מְיַחֲלִים לַייָ{{ש}}כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ{{ש}}אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִיעַ יְיָ{{ש}}כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ'''
 
תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע{{ש}}
לְעַם אֲשֶׁר בְּכִפּוּרָם פְּדִיתָם מִפֶּשַׁע{{ש}}
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

מִפֶּלֶג מָלֵא רַוֵּה לְאֻמֶּךָ{{ש}}
כְּיוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ{{ש}}
יוֹם אֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ וַיּוֹשַׁע יְיָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הֱיֵה נָא לִישׁוּעָה צוּר עוֹנֶה בַצַּר{{ש}}
פְּדוּתִי קָרֵב כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצַר{{ש}}
רְאֵה כִּי תָּאַבְתִּי יְשׁוּעָתְךָ יְיָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הוֹשִיעָה אַסִּיר צוֹעֵק מִבֵּית כֶּלֶא{{ש}}
לְשַׁוְעִי הִמָּצֵא צוּר עוֹשֶׂה פֶלֶא{{ש}}
פְּתַח פֶּלֶג מָלֵא{{ש}}
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הַטֵּה אָזְנְךָ שְׁמַע נָא וְהוֹשַׁע נָא{{ש}}
נְפָשׁוֹת הַטְּרוּחוֹת בְּמַאֲרִיכֵי תְּחִנָה{{ש}}
שִׂפְתוֹתָם תַּבַּעְנָה יְשׁוּעָתָה לַייָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

רְצֵה שַׁוְעַת אֲמֵלִים{{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ מְיַחֲלִים, וּמְזוֹנָם שׁוֹאֲלִים{{ש}}
בְּיוֹם לוּלָב נוֹטְלִים{{ש}}
גְּשָׁמִים וּטְלָלִים{{ש}}
תַּזִּיל מִזְּבוּלִים{{ש}}
וְחִישׁ יֵלְכוּ גְּאוּלִים{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ
{{רפרן|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>0x2tyq6dvlg1etow68nyzfh8rdm8e4c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084564</id>
      <parentid>3084561</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:09:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2937" sha1="abot8ke9bwbe8gssq628vla8w17hiai" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מודגש|הָאֵל לְמוֹשָׁעוֹת עַם נוֹשַׁע בַּייָ{{ש}}
הוֹשַׁעֲנָא בְּחַסְדְּךָ מְיַחֲלִים לַייָ{{ש}}
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ{{ש}}
אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִיעַ יְיָ{{ש}}
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}
 
תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע{{ש}}
לְעַם אֲשֶׁר בְּכִפּוּרָם פְּדִיתָם מִפֶּשַׁע{{ר1}}
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים יז ז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

מִפֶּלֶג מָלֵא רַוֵּה לְאֻמֶּךָ{{ש}}
כְּיוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ{{ר1}}
יוֹם אֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ וַיּוֹשַׁע {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות יד ל}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הֱיֵה נָא לִישׁוּעָה צוּר עוֹנֶה בַצַּר{{ש}}
פְּדוּתִי קָרֵב כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצַר{{ר1}}
רְאֵה כִּי תָּאַבְתִּי יְשׁוּעָתְךָ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קעד}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הוֹשִיעָה אַסִּיר צוֹעֵק מִבֵּית כֶּלֶא{{ש}}
לְשַׁוְעִי הִמָּצֵא צוּר עוֹשֶׂה פֶלֶא{{ש}}
פְּתַח פֶּלֶג מָלֵא{{ר1}}
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קד טז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הַטֵּה אָזְנְךָ שְׁמַע נָא וְהוֹשַׁע נָא{{ש}}
נְפָשׁוֹת הַטְּרוּחוֹת בְּמַאֲרִיכֵי תְּחִנָה{{ר1}}
שִׂפְתוֹתָם תַּבַּעְנָה: יְשׁוּעָתָה {{מילת קבע|לַייָ}}{{ממס|יונה ב י}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

רְצֵה שַׁוְעַת אֲמֵלִים{{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ מְיַחֲלִים, וּמְזוֹנָם שׁוֹאֲלִים{{ש}}
בְּיוֹם לוּלָב נוֹטְלִים{{ש}}
גְּשָׁמִים וּטְלָלִים{{ש}}
תַּזִּיל מִזְּבוּלִים{{ש}}
וְחִישׁ יֵלְכוּ גְּאוּלִים{{ר1}}
וּפְדוּיֵי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו לה י}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>abot8ke9bwbe8gssq628vla8w17hiai</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084565</id>
      <parentid>3084564</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:10:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2964" sha1="a32uspc3jtqqvdv8k1edifu19ibm3vv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מודגש|הָאֵל לְמוֹשָׁעוֹת עַם נוֹשַׁע בַּייָ {{ש}}
הוֹשַׁעֲנָא בְּחַסְדְּךָ מְיַחֲלִים לַייָ {{ש}}
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ {{ש}}
אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִיעַ יְיָ {{ש}}
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}
 
תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע {{ש}}
לְעַם אֲשֶׁר בְּכִפּוּרָם פְּדִיתָם מִפֶּשַׁע {{ר1}}
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים יז ז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

מִפֶּלֶג מָלֵא רַוֵּה לְאֻמֶּךָ {{ש}}
כְּיוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ {{ר1}}
יוֹם אֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ וַיּוֹשַׁע {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|שמות יד ל}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הֱיֵה נָא לִישׁוּעָה צוּר עוֹנֶה בַצַּר {{ש}}
פְּדוּתִי קָרֵב כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצַר {{ר1}}
רְאֵה כִּי תָּאַבְתִּי יְשׁוּעָתְךָ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קעד}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הוֹשִיעָה אַסִּיר צוֹעֵק מִבֵּית כֶּלֶא {{ש}}
לְשַׁוְעִי הִמָּצֵא צוּר עוֹשֶׂה פֶלֶא {{ש}}
פְּתַח פֶּלֶג מָלֵא {{ר1}}
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קד טז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

הַטֵּה אָזְנְךָ שְׁמַע נָא וְהוֹשַׁע נָא {{ש}}
נְפָשׁוֹת הַטְּרוּחוֹת בְּמַאֲרִיכֵי תְּחִנָה {{ר1}}
שִׂפְתוֹתָם תַּבַּעְנָה: יְשׁוּעָתָה {{מילת קבע|לַייָ}}{{ממס|יונה ב י}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}

רְצֵה שַׁוְעַת אֲמֵלִים {{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ מְיַחֲלִים {{ש}}
וּמְזוֹנָם שׁוֹאֲלִים {{ש}}
בְּיוֹם לוּלָב נוֹטְלִים {{ש}}
גְּשָׁמִים וּטְלָלִים {{ש}}
תַּזִּיל מִזְּבוּלִים {{ש}}
וְחִישׁ יֵלְכוּ גְּאוּלִים {{ר1}}
וּפְדוּיֵי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|ישעיהו לה י}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ יְיָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>a32uspc3jtqqvdv8k1edifu19ibm3vv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענה אתויים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736368</id>
    <revision>
      <id>3084577</id>
      <parentid>3084069</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:25:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3236" sha1="iifl8z1x1jin18915u7q8hoq36vtm58" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|עֲנֵה {{סי|אֲ}}תוּיִם בְּשִׁמְךָ רָצִים{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|בָּ}}אִים בְּסֻכָּה וְנִרְצִים{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|גָּ}}שִׁים בְּמֻרְבִּיּוֹת עֲרָבָה{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|דָּ}}צִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|וַּ}}תִּיקִים מְחַכֵּי יְשׁוּעָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|ז}}וֹקְקֵי זְמַנֵּי חַגִּים{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|חֲ}}שׁוּבִים כְּגַנָּה עֲרוּגִים{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|ט}}וֹעֲמֵי מִינֵי הַלֵּלוֹת{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|יְּ}}חִידִים לְךָ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|כּ}}וֹלְלִים לְהַקִּיף מִזְבֵּחַ{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|לְּ}}קוּחִים לְךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|מְ}}נַעְנְעֵי שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|נְּ}}עִימִים אֲשֶׁר בְּךָ שָׂשִׂים{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|ס}}וֹדְרֵי הַלֵּל בִּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת{{ש-רווח|1em}} || הָ{{סי|ע}}וֹנִים שִׁיר בִּשְׂפָתַיִם עֲרֵבוֹת{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|פּ}}וֹצְחֵי הַלֵּל בְּכַפּוֹת תְּמָרִים{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|צְּ}}נוּעִים אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְזַמְּרִים{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|קָ}}חֵי עֵץ הָדָר מְיֻחָד{{ש-רווח|1em}} || הָ{{סי|ר}}וֹנְנִים עֻזְּךָ פֶּה אֶחָד{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|שׁ}}וֹקְדֵי שִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה{{ש-רווח|1em}} || הַ{{סי|תְּ}}אוּבִים שֶׁעָלוּ בַּמַּחְשָׁבָה{{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי ענה בהושענא]]</text>
      <sha1>iifl8z1x1jin18915u7q8hoq36vtm58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אב נם יוקח נא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736376</id>
    <revision>
      <id>3084505</id>
      <parentid>3084179</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:01:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084505</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3395" sha1="gfr9dcekknkrliqlgs61w1kgwzbf0yt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב נָם יֻקַּח נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|בֵּ}}ן נֶעְקָד עַל הַר חָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גְּ}}בִיר יוֹשֵׁב בֵּין הַתְּכוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דִּ}}בֶּר לְאֶחָיו שִׁמְעוּ נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הָ}}אוֹמְרִים לַאֲחִיהֶם שָׂא נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וְ}}עוֹרֵר עֹז הַתְּבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זֵ}}רַז בְּגָדִים שְׁמֹנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|חֵ}}ילָא וְקִנְיָנָא קְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|טָ}}כַס אֲדָמָה לַעֲדַת מִי מָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יִ}}שַּׁר לְבָבָהּ וּדְבָרָהּ לֹא שִׁנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כִּ}}נֶּס שֵׁבֶט אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לַ}}הֲקַת נְבִיאִים וּבָנִית וּבָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מְ}}נַגֵּן שִׁירָה וּתְהִלָּה לָאֵל נֶאֱמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|נִ}}מְלָךְ בְּחָכְמָה בְּדַעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סִ}}דַּר סֵדֶר הַמְּבִינָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֲ}}נֵנִי נָא בְּחָנֵנִי נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|פָּ}}נָה לַעֲלוֹת עִיר{{הערה|יש גורסים: '''לַעֲלִיַּת קִיר'''}} קְטַנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צָ}}עַק לְהַחֲיוֹת בֶּן הָאַלְמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קִ}}דֶּשׁ שַׁבָּת הַמְכֻנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|רֹ}}אשׁ חָכְמָה דַּעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שִׁ}}ירָה וְזִמְרָה שָׁר לִפְנֵי אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרַת יְיָ תְּמִימָה עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:פיוטי הושענות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>gfr9dcekknkrliqlgs61w1kgwzbf0yt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084509</id>
      <parentid>3084505</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:הושענות תימניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084509</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3444" sha1="tri2kin9n2rl8js7e8zmlloeq01a676" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב נָם יֻקַּח נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|בֵּ}}ן נֶעְקָד עַל הַר חָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גְּ}}בִיר יוֹשֵׁב בֵּין הַתְּכוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דִּ}}בֶּר לְאֶחָיו שִׁמְעוּ נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הָ}}אוֹמְרִים לַאֲחִיהֶם שָׂא נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וְ}}עוֹרֵר עֹז הַתְּבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זֵ}}רַז בְּגָדִים שְׁמֹנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|חֵ}}ילָא וְקִנְיָנָא קְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|טָ}}כַס אֲדָמָה לַעֲדַת מִי מָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יִ}}שַּׁר לְבָבָהּ וּדְבָרָהּ לֹא שִׁנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כִּ}}נֶּס שֵׁבֶט אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לַ}}הֲקַת נְבִיאִים וּבָנִית וּבָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מְ}}נַגֵּן שִׁירָה וּתְהִלָּה לָאֵל נֶאֱמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|נִ}}מְלָךְ בְּחָכְמָה בְּדַעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סִ}}דַּר סֵדֶר הַמְּבִינָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֲ}}נֵנִי נָא בְּחָנֵנִי נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|פָּ}}נָה לַעֲלוֹת עִיר{{הערה|יש גורסים: '''לַעֲלִיַּת קִיר'''}} קְטַנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צָ}}עַק לְהַחֲיוֹת בֶּן הָאַלְמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קִ}}דֶּשׁ שַׁבָּת הַמְכֻנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|רֹ}}אשׁ חָכְמָה דַּעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שִׁ}}ירָה וְזִמְרָה שָׁר לִפְנֵי אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרַת יְיָ תְּמִימָה עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:פיוטי הושענות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות תימניות]]</text>
      <sha1>tri2kin9n2rl8js7e8zmlloeq01a676</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084511</id>
      <parentid>3084509</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:03:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי הושענות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084511</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3399" sha1="hw5izjzryp8x4m4gk6k9a5p0hqmpy4c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|&lt;/noinclude&gt;
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב נָם יֻקַּח נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|בֵּ}}ן נֶעְקָד עַל הַר חָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גְּ}}בִיר יוֹשֵׁב בֵּין הַתְּכוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דִּ}}בֶּר לְאֶחָיו שִׁמְעוּ נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הָ}}אוֹמְרִים לַאֲחִיהֶם שָׂא נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וְ}}עוֹרֵר עֹז הַתְּבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זֵ}}רַז בְּגָדִים שְׁמֹנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|חֵ}}ילָא וְקִנְיָנָא קְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|טָ}}כַס אֲדָמָה לַעֲדַת מִי מָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יִ}}שַּׁר לְבָבָהּ וּדְבָרָהּ לֹא שִׁנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כִּ}}נֶּס שֵׁבֶט אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לַ}}הֲקַת נְבִיאִים וּבָנִית וּבָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מְ}}נַגֵּן שִׁירָה וּתְהִלָּה לָאֵל נֶאֱמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|נִ}}מְלָךְ בְּחָכְמָה בְּדַעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סִ}}דַּר סֵדֶר הַמְּבִינָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֲ}}נֵנִי נָא בְּחָנֵנִי נָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|פָּ}}נָה לַעֲלוֹת עִיר{{הערה|יש גורסים: '''לַעֲלִיַּת קִיר'''}} קְטַנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צָ}}עַק לְהַחֲיוֹת בֶּן הָאַלְמָנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קִ}}דֶּשׁ שַׁבָּת הַמְכֻנָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|רֹ}}אשׁ חָכְמָה דַּעַת וּתְבוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שִׁ}}ירָה וְזִמְרָה שָׁר לִפְנֵי אֵל אֱמוּנָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרַת יְיָ תְּמִימָה עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות תימניות]]</text>
      <sha1>hw5izjzryp8x4m4gk6k9a5p0hqmpy4c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ענה איומים בעוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736377</id>
    <revision>
      <id>3084507</id>
      <parentid>3084188</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:01:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:הושענות תימניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084507</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3167" sha1="6lms7jjwyhrxl0sse99pe5gyr49v91a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|עֲנֵה {{סי|אֲ}}יֻמִּים בְּעֹז {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|בְּ}}רוּכִים בְּבִרְכַּת עֹז {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|גָּ}}דְלְךָ מַנְעִימִים {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|דָּ}}ת אַרְבָּעָה מַתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|הַ}}לֵּל אוֹמְרִים {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|וּ}}מְנַעְנְנִים בְּכַפּוֹת תְּמָרִים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|זֶ}}רַע קְדוֹשִׁים {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|חֲ}}בֵרִים לְשִׁמְךָ מַקְדִישִׁים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|טְ}}לָאֶיךָ בְּבוֹאָם לֵרָאוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|יָ}}הּ עֲנֵנוּ בְּצֶדֶק נוֹרָאוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|כְּ}}מוֹ יָם לְיֶשַׁע {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|לָ}}עַד נַקֵּנוּ מִפֶּשַׁע {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|מַ}}שְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|נַ}}שְּׂאֵנוּ בִּימִין רוֹמֵמָה {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|ס}}וֹדְרֵי מוֹעֲדוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|עָ}}לְזֵנוּ בְּנֹעַם תּוֹדוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|פּ}}וֹצְחֵי צִדְקַת אֵיתָנִים {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|צַ}}הֲלַת עֻזְּךָ מְתַנִּים {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|קְ}}הָלֶיךָ בְּצִדְקַת אָבוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{סי|רְ}}צֵם בַּעֲנַף עֵץ עָבוֹת {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|שׁ}}וֹפְכֵי לִבָּם כַּמַּיִם {{ש-רווח|1em}} ||לְמַעַן מְשֻׁלָּח בַּמַּיִם {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|עֲנֵה {{סי|תּ}}וֹמְכֵי עַרְבֵי נַחַל {{ש-רווח|1em}} ||שְׁלַח לָנוּ נִסְתָּר בַּנַּחַל {{ש-רווח|1em}} ||{{ע|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''עֲנֵה בְהוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי ענה בהושענא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות תימניות]]</text>
      <sha1>6lms7jjwyhrxl0sse99pe5gyr49v91a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אזרח זרח ממזרח חרסי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736436</id>
    <revision>
      <id>3084552</id>
      <parentid>2991440</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:54:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5603" sha1="bkdx3mena0fd0836983dnp30sp3a3ss" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{|
|-
|לְמַעַן {{סי|אֶ}}זְרָח זָרַח מִמִּזְרַח חַרְסִי {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עֻזִּי}} וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי{{ממס|ירמיהו טז יט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|בָּ}}חוּר נָעִים נֶעְקַד נֶגְדְּךָ מְחוֹלְלִי {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי{{ממס|ש&quot;ב כב ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גִּ}}בּוֹר הִפְגַּעְתוֹ בְּהַר קָדְשְׁךָ מִשְׂגַּבִּי {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עֻזִּי}} וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי{{ממס|תהלים כח ז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דְּ}}גָלִים שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי אֲיֻמָּה {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עִזּוּז}} וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה{{ממס|תהלים כד ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|ה}}וֹרִיד כְּלִילַת יֹפִי כְּחָתָן מִתְחַתֵּן {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עֹז}} לְעַמּוֹ יִתֵּן{{ממס|תהלים כט יא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וָ}}תִיק מְכַפֵּר עֲוֹן עוֹרְכֵי שׁוּעוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עֹז}} לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת{{ממס|תהלים כח ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זִ}}עֵךְ פָּרִיצִים וּמַגֵּפָה נֶעֱצָרָה {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|עֻזִּי וּמָעֻזִּי}} וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה{{ממס|ירמיהו טז יט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|טִ}}אֵט מְלָכִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|מָעוֹז}} חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד{{ממס|תהלים כז א}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יֻ}}לַּד מִנִּי רֶחֶם מְנֻזָּר {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְיָ {{מילת קבע|עֹז}} הִתְאַזָּר{{ממס|תהלים צג א}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כִּ}}רְכֵּר וּפִזִּז בְּכָל כְּלִי מָעוֹז {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי {{מילת קבע|עֹז}}{{ממס|תהלים ל ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לְ}}מַלְכוּת זָכָה בְּכָל מָעוֹז וָפֶלֶךְ {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|בְּעָזְּךָ}} יִשְׂמַח מֶלֶךְ{{ממס|תהלים כא ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מֶ}}לֶךְ חָל וְנַעֲנָה קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי {{ש-רווח|0.5em}} || אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר {{מילת קבע|עֻזִּי}} מַחְסִי{{ממס|תהלים סב ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|נָ}}בִיא עֲנִיתוֹ מִמַּצְלוּל תְּהוֹמוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן {{מילת קבע|עֹז}} וְתַעֲצֻמוֹת{{ממס|תהלים סח לו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שְׂ}}רִיגֵי חֶמֶד נְקִיֵּי מוּם וּמַלְעוֹז {{ש-רווח|0.5em}} || אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה {{מילת קבע|וָעֹז}}{{ממס|תהלים מו ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֲ}}נִיתוֹ בְּגֹב אֲרָיוֹת צוּר מַלְכִּי {{ש-רווח|0.5em}} || הָאֵל {{מילת קבע|מָעוּזִּי}} חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי{{ממס|ש&quot;ב כב לג}}
|-
|לְמַעַן {{סי|פְּ}}זוּרִים הֶעֱלָה מִגּוֹלָה בְּרִנָּה וּתְרוּעָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|עָזִּי}} וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה{{ממס|שמות טו ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צָ}}פָה צִמּוּת צַר וְהוּשַׁת עֶלְיוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|מָעוֹז}} לַדָּל {{מילת קבע|מָעוֹז}} לָאֶבְיוֹן{{ממס|ישעיהו כה ד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קְ}}דוֹשִׁים חֲגוּרֵי אֵפוֹד הֶעֱטִיתָם מָעֻזְנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|תָּעֹז}} יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ{{ממס|תהלים פט יד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|רְ}}צוּיִם נִשְׁחֲטוּ עַל שִׁמְךָ עֲשָׂרָה {{ש-רווח|0.5em}} || טוֹב יְיָ {{מילת קבע|לְמָעוֹז}} בְּיוֹם צָרָה{{ממס|נחום א ז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שִׁ}}כְלְלוּ כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הַיְדוּעָה {{ש-רווח|0.5em}} || תְּנָה {{מילת קבע|עֻזְּךָ}} לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה{{ממס|תהלים פו טז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תִּ}}פְאַרְתְּךָ יְשׁוֹרְרוּהָ עַמְּךָ בְּעֵת תְּמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || תְּנוּ {{מילת קבע|עֹז}} לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ{{ממס|תהלים סח לה}}
|}
הוֹשַׁעְנָא
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>bkdx3mena0fd0836983dnp30sp3a3ss</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהובת נוער באבות משולשת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736447</id>
    <revision>
      <id>3084534</id>
      <parentid>2980721</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:31:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3682" sha1="qwxdhydjas2iyxwr11gx7xqc75093mb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
הוֹשַׁעְנָא

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק חזק'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}הוּבַת נֹעַר בְּאָבוֹת מְשֻׁלֶּשֶׁת
{{סי|בְּ}}רוּחַ נְדִיבָה פָּנֶיךָ מְבַקֶּשֶׁת
{{סי|גָּ}}דְלְךָ מְסַפֶּרֶת וְהִלּוּלְךָ רוֹחֶשֶׁת
{{סי|דְּ}}לָתֶיךָ שׁוֹקֶדֶת עָדֶיךָ לָגֶשֶׁת
{{סי|הֲ}}לֹא הִיא הַמְעֻתֶּדֶת עוֹלָמְךָ לָרֶשֶׁת
{{סי|וְ}}כִתְרוּמָה מֵעִסָּה מִשִּׁבְעִים מֻפְרֶשֶׁת
{{סי|זֵ}}דִים אֵיךְ צָרוּהָ בְּמִכְמֹרֶת וָרֶשֶׁת
{{סי|חָ}}שְׁבוּ לְכַלּוֹתָהּ בְּאֵיבָה וּמִגְעֶשֶׁת
{{סי|טָ}}מְנוּ לִפְעָמֶיהָ רֻכְסֵי מוֹקֶשֶׁת
{{סי|יַ}}עֲרִימוּ בְכָל יוֹם מְזִמָּה וָעֶשֶׁת
{{סי|כְּ}}הִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ מַדְמֵן מְדֻשֶּׁשֶׁת
{{סי|לְ}}הוּטָה שְׁכוּלָה חֲרָדוֹת לֹבֶשֶׁת
{{סי|מִ}}כֹּה תְּלָאָה מִכֹּה מְצוּקָה נֹתֶשֶׁת
{{סי|נ}}וֹתְרָה נְכֵאָה כְּאִשָּׁה מְגֹרֶשֶׁת
{{סי|ס}}וֹבֵל בְּמָעֹז רוּם יָם וְיַבֶּשֶׁת
{{סי|עַ}}ד מָתַי תִּטְּשֶׁנָּה בִּכְלִמָּה וָבֹשֶׁת
{{סי|פְּ}}נֵה נָא וְהַבֵּט כִּי מַחֲלָתָהּ נוֹאֶשֶׁת
{{סי|צֳ}}רִי הַעֲלֵה לָהּ וְתַעַל וְתַחְבֹּשֶׁת
{{סי|קִ}}נְאָה עֲטֵה נָא וְנָקָם תִּלְבֹּשֶׁת
{{סי|קָ}}מֶיהָ לָדוּךְ כִּמְדוּכַת מַכְתֶּשֶׁת
{{סי|רַ}}צֵּץ עוּצִית אֲשֶׁר כַּיָּם נִגְרֶשֶׁת
{{סי|רֹ}}גֶשֶׁת הֶאָח צִיּוֹן לָנוּ לְמוֹרֶשֶׁת
{{סי|שִׁ}}ית שִׁלְחָם לְמַזְמֵר וְשִׁלְטָם לְמַחְרֶשֶׁת
{{סי|תַּ}}הֲפֹךְ לְאָחוֹר יְמִין רוֹמֵי קֶשֶׁת
{{סי|יָ}}עוּזוּ בְּעֻזְּךָ מַנְעִימֵי אֲרֶשֶׁת
{{סי|וְ}}יִנְחֲלוּ אֶרֶת וּמְלֹאָהּ קִרְיָה וּמִגְרֶשֶׁת
{{סי|שִׁ}}ים בַּרְזֶל קְרָנֶיהָ וּפַרְסֹתֶיהָ נְחֹשֶׁת
{{סי|פּ}}וֹשְׁחִים לְפַשֵּׁחַ הֱיוֹת כְּנֵפֶל אֵשֶׁת
{{סי|בַּ}}חֲרוֹנְךָ יָסוּפוּ שְׂרִידֵי צֹר וּפְלֶשֶׁת
{{סי|רָ}}אֹה יִרְאוּ קִנְאַת אֹם מְאֻשֶּׁשֶׁת
{{סי|יָ}}חִיד הַשּׁוֹכֵן בְּמַחֲנֵה מְקֻדֶּשֶׁת
{{סי|צַ}}דֵּק אֲיֻמָּה רַחֲמֶיךָ דוֹרֶשֶׁת
{{סי|חֻ}}קֵּי מִצְוֹתֶיךָ אֵינֶנָּה נֹטֶשֶׁת
{{סי|קֹ}}רְאָה הַלֵּל וּמִזְמוֹר שִׁיר רֹחֶשֶׁת
{{סי|ח}}וֹגֶגֶת שִׁבְעָה וְשֹׁקֶטֶת וְנֹפֶשֶׁת
{{סי|זִ}}כְרוֹן פְּלָאֶיךָ בְּכָל יוֹם מְפָרֶשֶׁת
{{סי|קַ}}בֵּל תְּחִנָּתָהּ בְּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת
תַּזְהִיר תָּאֳרָהּ כְּנָגְהֵי נִבְרֶשֶׁת.
&lt;/poem&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>qwxdhydjas2iyxwr11gx7xqc75093mb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אב מאור כשד שיוע ונענה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736449</id>
    <revision>
      <id>3084557</id>
      <parentid>2980723</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:03:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6461" sha1="my4vmro9kwhsrymai76rrv6p3sqepi4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''הוֹשַׁעְנָא'''
{|
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב מֵאוּר כֶּשֶׂד שִׁוַּע וְנַעֲנָה{{ש-רווח|0.5em}} || אָנָּא יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} נָּא{{ממס|תהלים קיח כה}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|בָּ}}חוּר נֶעְקַד לְעוֹלָה נְכוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא{{ממס|תהלים קיח כה|שם}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|גִּ}}בּוֹר נִלְווּ לוֹ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} יְיָ אֶת  עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ממס|ירמיהו לא ו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דָּ}}גוּל הוֹרִיד דָּת מִשְּׁמֵי שִׁבְעָה{{ש-רווח|0.5em}} || עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי {{מילת קבע|לִישׁוּעָה}}{{ממס|שמות טו ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הָ}}דוּר מְכַהֵן לִפְנַי לִפְנִים בְּלֵבָב נִשְׁלָם{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם{{ממס|תהלים כח ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וָ}}תִיק מְכַפֵּר עֲוֹן עוֹרְכֵי שְׁוָעוֹת{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז {{מילת קבע|יְשׁוּעוֹת}}{{ממס|תהלים כח ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זָ}}ךְ הֶעֱבִיר עַמְּךָ בְּמַצְלוּלֵי רֶפֶשׁ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנוּ}} אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|חָ}}ף חַקּוֹתָ לּוֹ בְּרִית עוֹלָם יְדוּעָה{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ {{מילת קבע|וְנִוָּשֵׁעָה}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פ כ}}
|-
|לְמַעַן {{סי|ט}}וֹב עִם יְיָ וְעִם בָּשָׂר וָדָם{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם{{ממס|תהלים יב ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יָ}}שָׁר מְנַגֵּן וִידִידְיָהּ בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׁעֵנוּ}} עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כָּ}}לוּל תִּשְׁבִּי נְבִיאֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ י}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לָ}}מוּד יָצַק מַיִם עַל יְדֵי תִשְׁבִּי בְּחִילָה{{ש-רווח|0.5em}} || לַייָ {{מילת קבע|הַיְשׁוּעָה}} עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה{{ממס|תהלים ג ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מֶ}}לֶךְ הוֹסִיפוּ לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה גְּרוּעוֹת{{ש-רווח|0.5em}} || הָאֵל לָנוּ אֵל {{מילת קבע|לְמוֹשָׁעוֹת}}{{ממס|תהלים סח כא}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|נִ}}סְתַּר שְׁלֹשָׁה בִּמְעֵי דָגָה בִּמְצוּלָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} כָל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עו י}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סְ}}גוּבִים שְׁלֹשָׁה אֲשֶׁר חִלַּצְתָּ וַתּוֹשִׁיעַ{{ש-רווח|0.5em}} || אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{מילת קבע|מוֹשִׁיעַ}}{{ממס|ישעיהו מה טו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֹ}}לֵה גוֹלָה אֲשֶׁר מִבָּבֶל הֶעֱלָנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה {{מילת קבע|לִישֻׁעָתָה}} לָּנוּ{{ממס|תהלים פ ג}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|פְּ}}עֻלַּת הֲדַס וּמָר דְּרוֹר צִמְּתוּ צַר פּוֹשֵׁעַ{{ש-רווח|0.5em}} || מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ וּמֵאֹיְבַי {{מילת קבע|אִוָּשֵׁעַ}}{{ממס|ש&quot;ב כב ד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צְ}}נוּפֵי צְנִיפוֹת מְכַהֲנִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים{{ש-רווח|0.5em}} || יִשְׂרָאֵל {{מילת קבע|נוֹשַׁע}} בַּייָ {{מילת קבע|תְּשׁוּעַת}} עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קְ}}דֹשִׁים עֲשָׂרָה נִשְׁחֲטוּ עַל שִׁמְךָ מוֹשִׁיעַ{{ש-רווח|0.5em}} || אֶת עַם עָנִי {{מילת קבע|תּוֹשִׁיעַ}}{{ממס|ש&quot;ב כב כח}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|רַ}}בֵּי תוֹרוֹת קוֹבְעֵי תַרְבֵּץ קְבוּעָה{{ש-רווח|0.5em}} || רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה}}{{ממס|ירמיהו יז יד}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|שׁ}}וֹקְדֵי עַל דְּלָתֶיךָ צוּר יִשְׁעִי{{ש-רווח|0.5em}} || מָגִנִּי וּמְנוּסִי מִשְׂגַּבִּי {{מילת קבע|וּמוֹשִׁיעִי}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב ג}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תֹּ}}מְכֵי יִחוּדָךְ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַע}} נָא וְהַצְלִיחָה נָּא
|-
|לְמַעַן {{סי|יְ}}שָׁרִים {{סי|וְסֹפְ}}רִים יֹדְעֵי מַדַּע וּבִינָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} נָא וְהַרְוִיחָה נָּא
|}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>my4vmro9kwhsrymai76rrv6p3sqepi4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084558</id>
      <parentid>3084557</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:04:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6554" sha1="dftig28w1o1zzyoe9xkjkjxaactpwjx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף'''}}

'''הוֹשַׁעְנָא'''
{|
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב מֵאוּר כֶּשֶׂד שִׁוַּע וְנַעֲנָה{{ש-רווח|0.5em}} || אָנָּא יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} נָּא{{ממס|תהלים קיח כה}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|בָּ}}חוּר נֶעְקַד לְעוֹלָה נְכוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא{{ממס|תהלים קיח כה|שם}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|גִּ}}בּוֹר נִלְווּ לוֹ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} יְיָ אֶת  עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ממס|ירמיהו לא ו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דָּ}}גוּל הוֹרִיד דָּת מִשְּׁמֵי שִׁבְעָה{{ש-רווח|0.5em}} || עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי {{מילת קבע|לִישׁוּעָה}}{{ממס|שמות טו ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הָ}}דוּר מְכַהֵן לִפְנַי לִפְנִים בְּלֵבָב נִשְׁלָם{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם{{ממס|תהלים כח ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וָ}}תִיק מְכַפֵּר עֲוֹן עוֹרְכֵי שְׁוָעוֹת{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז {{מילת קבע|יְשׁוּעוֹת}}{{ממס|תהלים כח ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זָ}}ךְ הֶעֱבִיר עַמְּךָ בְּמַצְלוּלֵי רֶפֶשׁ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנוּ}} אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|חָ}}ף חַקּוֹתָ לּוֹ בְּרִית עוֹלָם יְדוּעָה{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ {{מילת קבע|וְנִוָּשֵׁעָה}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פ כ}}
|-
|לְמַעַן {{סי|ט}}וֹב עִם יְיָ וְעִם בָּשָׂר וָדָם{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם{{ממס|תהלים יב ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יָ}}שָׁר מְנַגֵּן וִידִידְיָהּ בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׁעֵנוּ}} עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כָּ}}לוּל תִּשְׁבִּי נְבִיאֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ י}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לָ}}מוּד יָצַק מַיִם עַל יְדֵי תִשְׁבִּי בְּחִילָה{{ש-רווח|0.5em}} || לַייָ {{מילת קבע|הַיְשׁוּעָה}} עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה{{ממס|תהלים ג ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מֶ}}לֶךְ הוֹסִיפוּ לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה גְּרוּעוֹת{{ש-רווח|0.5em}} || הָאֵל לָנוּ אֵל {{מילת קבע|לְמוֹשָׁעוֹת}}{{ממס|תהלים סח כא}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|נִ}}סְתַּר שְׁלֹשָׁה בִּמְעֵי דָגָה בִּמְצוּלָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} כָל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עו י}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סְ}}גוּבִים שְׁלֹשָׁה אֲשֶׁר חִלַּצְתָּ וַתּוֹשִׁיעַ{{ש-רווח|0.5em}} || אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{מילת קבע|מוֹשִׁיעַ}}{{ממס|ישעיהו מה טו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עֹ}}לֵה גוֹלָה אֲשֶׁר מִבָּבֶל הֶעֱלָנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה {{מילת קבע|לִישֻׁעָתָה}} לָּנוּ{{ממס|תהלים פ ג}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|פְּ}}עֻלַּת הֲדַס וּמָר דְּרוֹר צִמְּתוּ צַר פּוֹשֵׁעַ{{ש-רווח|0.5em}} || מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ וּמֵאֹיְבַי {{מילת קבע|אִוָּשֵׁעַ}}{{ממס|ש&quot;ב כב ד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צְ}}נוּפֵי צְנִיפוֹת מְכַהֲנִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים{{ש-רווח|0.5em}} || יִשְׂרָאֵל {{מילת קבע|נוֹשַׁע}} בַּייָ {{מילת קבע|תְּשׁוּעַת}} עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קְ}}דֹשִׁים עֲשָׂרָה נִשְׁחֲטוּ עַל שִׁמְךָ מוֹשִׁיעַ{{ש-רווח|0.5em}} || אֶת עַם עָנִי {{מילת קבע|תּוֹשִׁיעַ}}{{ממס|ש&quot;ב כב כח}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|רַ}}בֵּי תוֹרוֹת קוֹבְעֵי תַרְבֵּץ קְבוּעָה{{ש-רווח|0.5em}} || רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה}}{{ממס|ירמיהו יז יד}} 
|-
|לְמַעַן {{סי|שׁ}}וֹקְדֵי עַל דְּלָתֶיךָ צוּר יִשְׁעִי{{ש-רווח|0.5em}} || מָגִנִּי וּמְנוּסִי מִשְׂגַּבִּי {{מילת קבע|וּמוֹשִׁיעִי}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב ג}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תֹּ}}מְכֵי יִחוּדָךְ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַע}} נָא וְהַצְלִיחָה נָּא
|-
|לְמַעַן {{סי|יְ}}שָׁרִים {{סי|וְסֹפְ}}רִים יֹדְעֵי מַדַּע וּבִינָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} נָא וְהַרְוִיחָה נָּא
|}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>dftig28w1o1zzyoe9xkjkjxaactpwjx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא צור הנראה בלבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736451</id>
    <revision>
      <id>3084547</id>
      <parentid>2980725</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:50:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="772" sha1="1uikoi4cx8y06bgjlap7m47j06x1kiw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא צוּר הַנִּרְאֶה בְּלַבַּת {{ש}}
לְנֹצְרֵי דָת כְּבָבַת {{ש}}
שְׁעֵה עַם מִגִּיל נִשְׁבַּת {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא הַחֹנֶה בִּמְסִבַּת {{ש}}
שַׂרְפֵי אֵשׁ וְלַבַּת {{ש}}
הֵעָתֶר נָא לְשֹׁמְרֵי בְחִבַּת {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>1uikoi4cx8y06bgjlap7m47j06x1kiw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084548</id>
      <parentid>3084547</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:50:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:הושענות לשבת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="815" sha1="2vxq33dfin5s6f76ddov6tsnhswlqpo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא צוּר הַנִּרְאֶה בְּלַבַּת {{ש}}
לְנֹצְרֵי דָת כְּבָבַת {{ש}}
שְׁעֵה עַם מִגִּיל נִשְׁבַּת {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא הַחֹנֶה בִּמְסִבַּת {{ש}}
שַׂרְפֵי אֵשׁ וְלַבַּת {{ש}}
הֵעָתֶר נָא לְשֹׁמְרֵי בְחִבַּת {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]</text>
      <sha1>2vxq33dfin5s6f76ddov6tsnhswlqpo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא צור מושיעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736452</id>
    <revision>
      <id>3084549</id>
      <parentid>2980726</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:51:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="805" sha1="5u1i7t9ns7xqhsnop7gwzb69jyu7kig" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא צוּר מוֹשִׁיעִי {{ש}}
וּמְצוּדָתִי וסַלְעִי {{ש}}
שְׁעֵה תַחְנוּנַי בְּהַפְגִּיעִי {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם רְבִיעִי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא כּוֹנֵן אָרְחִי וְרִבְעִי {{ש}}
וְנַהֲלֵנִי לִנְוֵה מַרְגּוֹעִי {{ש}}
וּסְלַח נָא הַיּוֹם חוֹבִי וּפִשְׁעִי {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם רְבִיעִי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>5u1i7t9ns7xqhsnop7gwzb69jyu7kig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא מלכי וקדושי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736454</id>
    <revision>
      <id>3084546</id>
      <parentid>2980728</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:49:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="787" sha1="4wnxg34qqn9jq5u7yh7j44o5zp3ghr0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי {{ש}}
שְׁעֵה לַחְשִׁי וְרַחְשִׁי {{ש}}
מְחֵה וְהַעֲבֵר יָקְשִׁי {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם חֲמִישִׁי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא פְּדֵנִי מַיַּד מַכְפִּישִׁי {{ש}}
מַלְעִיגִי וּמַרְעִישִׁי {{ש}}
וְהַעֲבֵר סִכְלִי וטִפְשִׁי {{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם חֲמִישִׁי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>4wnxg34qqn9jq5u7yh7j44o5zp3ghr0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא חיש ישעי וחופשי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736456</id>
    <revision>
      <id>3084545</id>
      <parentid>2980730</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:48:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="782" sha1="agkgich1vm3y2lzqswa4m7anpwywii1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא חִישׁ יִשְׁעִי וְחָפְשִׁי{{ש}}
וְכוֹנֵן זְבוּל בֵּית מִקְדָּשִׁי{{ש}}
וּשְׁעֵה נָא אֶת רַחֲשִׁי{{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שִׁשִּׁי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי{{ש}}
פְּצֵנִי מִיַּד מַכְפִּישִׁי{{ש}}
וְחֹן דַּלִּי וְרָשִׁי{{ש}}
הַיּוֹם בְּיוֹם שִׁשִּׁי
{{רפרן|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]</text>
      <sha1>agkgich1vm3y2lzqswa4m7anpwywii1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא תומכי בדי ערבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736476</id>
    <revision>
      <id>3084550</id>
      <parentid>2980876</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:51:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3308" sha1="l9526e7o82vsals68xs77iqgc1sc7t9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

'''אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא'''

אָנָּא {{סי|תּ}}וֹמְכֵי בַּדֵּי עֲרָבָה{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹבֵב בְּשֵׁם צִמְחֵי רְבָבָה
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|רְ}}צֵה אֹם תְּבוּאַת רֵאשִׁית{{ר1}}
{{סי|קֹ}}רְאֵי תוֹלָדוֹת בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

[אָנָּא {{סי|צ}}…{{ר1}}
{{סי|פ}}… שְׁמוֹת
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}]

אָנָּא {{סי|עֲ}}נֵה עוֹנֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר בְּמִקְרָא{{ר1}}
(קֹרְאֵי) {{סי|סֵ}}דֶר קָרְבָּנוֹת וְטַהֲרוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|נֹ}}הֲגֵי בְּמִדְבַּר סִינַי לְחַבֵּר{{ר1}}
{{סי|מִ}}פְקָדָם וְדִגְלָם בְּסֵפֶר וַיְדַבֵּר
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|לֹ}}הֲגֵי בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף לְהָרִים{{ר1}}
{{סי|כֹּ}}לְלֵי מִשְׁנֵה תוֹרָה בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|יֹ}}שְׁבֵי כְּרֵתִי וּפְלֵתִי לְהָעֵד{{ר1}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי שַׁבָּתוֹת וָחֳדָשִׁים בְּסֵדֶר מוֹעֵד
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|חֹ}}ן עַם מְתַקְנֵי קִדּוּשִׁין{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר יְבָמוֹת וְגִטִּין בְּסֵדֶר נָשִׁים
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא מִשְׁפָּטִים בְּנֶזֶק וּקְנַס לְהָקִים{{ר1}}
{{סי|הַ}}דָּנִים דִּין מָמוֹן וָנֶפֶשׁ בְּסֵדֶר נְזִיקִין
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|דֹּ}}רְשֶׁיךָ בְּזֶרַע הַמּוֹעֲדִים{{ר1}}
{{סי|גֹּ}}מְרֵי דָּת פֵּירוֹת בְּסֵדֶר זְרָעִים
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|בָּ}}רֵךְ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים{{ר1}}
{{סי|בִּ}}תְבוּנָה מַחְכִּימִים בְּסֵדֶר קָדָשִׁים
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}

אָנָּא {{סי|אַ}}מֶּץ נָא לְהוֹרוֹת{{ר1}}
{{סי|אֱ}}מוּנָה בְּרַחַץ בְּנִקָּיוֹן בְּסֵדֶר טַהֲרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>l9526e7o82vsals68xs77iqgc1sc7t9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אחוז כס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736477</id>
    <revision>
      <id>3084543</id>
      <parentid>2980877</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:46:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3374" sha1="1tegkizyj2galvdxue1n27ef7wnqe6x" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|אֱ}}חֹז כֵּס וּזְכֹר שְׁבוּעָה{{ר1}}
{{סי|בְּ}}לָבְשְׁךָ בָּרֹאשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|גְּ}}הֹר כְּאַרְיֵה עַל לַיְשָׁה{{ר1}}
{{סי|דְּ}}גֹל נִינֵי אָבוֹת שְׁלֹשָׁה
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|הַ}}דֵּר זַרְעוֹ לְפַאֲרָם{{ר1}}
{{סי|וְ}}עַל שִׂיחַ אַל תִּירָא אַבְרָם
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|זְ}}כֹר עֶבֶד נֶעֱקַד בְּהַר מוֹר{{ר1}}
{{סי|חֹ}}ן אִישׁ עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|טַ}}כֵּס בְּנֵי אִישׁ שְׁתֵּי שֵׁמוֹת לִנְקֹב{{ר1}}
{{סי|יָ}}הּ עַתָּה לֹא יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|כַּ}}לֵּל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים{{ר1}}
{{סי|לֹ}}הֲגִים כְּלָלִים וּפְרָטִים
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת מִי מָנָה{{ר1}}
{{סי|נֹ}}אֲמֵי הַיּוֹם הוֹשִׁיעָה נָּא
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|שַׂ}}מֵּחַ שְׁבוּרֵי לֵבָב{{ר1}}
{{סי|עֲ}}נֵם בְּאֶתְרֹג הַדֹּמֶה לַלֵּבָב
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|פְּ}}דֵה הוֹגִים בְּשָׂפָה בְרוּרָה{{ר1}}
{{סי|צַ}}דְּקֵם בַּלּוּלָב הַדּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|קְ}}רוּאֵי אֹם מְחֹלַת מַחֲנָיִם{{ר1}}
{{סי|רְ}}צֵם בַּהֲדַס הַדֹּמֶה לָעֵינַיִם
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}

{{מילת קבע|אָנָּא}} {{סי|שׁ}}וֹבֵב מְשַׁלְּמֵי פָרִים שְׂפָתַיִם{{ר1}}
{{סי|תְּ}}קַבְּלֵם בַּעֲרָבָה הַדֹּמָה לַשְּׂפָתַיִם
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעָה נָּא|אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא}}
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>1tegkizyj2galvdxue1n27ef7wnqe6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען תפר עלה תאנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736478</id>
    <revision>
      <id>3084553</id>
      <parentid>2980879</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:55:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1967" sha1="p4xocviz1sfk7b8db1ilvjx4lsonnpf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

'''הוֹשַׁעְנָא'''
&lt;poem&gt;
[לְמַעַן אֵל טוֹב לְהוֹדוֹת בְּרִנָּה]
לְמַעַן {{סי|תָּ}}פַר עֲלֵה תְאֵנָה
לְמַעַן {{סי|שִׁ}}בְעָה שִׁבְעָה מָנָה
לְמַעַן {{סי|רָ}}ץ וְנָם יֻקַּח נָא
לְמַעַן {{סי|קָ}}ם וְנֶעְתַּר בִּתְחִנָּה
לְמַעַן {{סי|צָ}}לַח בְּצֵאתוֹ חָרָנָה
לְמַעַן {{סי|פַּ}}עְנֵחַ בְּנֹף נִתְכַּנָּה
לְמַעַן {{סי|עָ}}לָה לְהוֹרוֹת גֹּשְׁנָה
לְמַעַן {{סי|שָׂ}}ח וְנָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא
לְמַעַן {{סי|נִ}}תְעַלָּה לָרֹאשׁ בִּכְהֻנָּה
לְמַעַן {{סי|מְ}}תוֹפֶפֶת תֹּף בִּרְנָנָה
לְמַעַן {{סי|לְ}}מוּל עֵיבָל מִזְבֵּחַ בָּנָה
לְמַעַן {{סי|כִּ}}לֵּל בְּגִזָּה אֲנַסֶּה נָא
לְמַעַן {{סי|י}}וֹם זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא
לְמַעַן {{סי|טְ}}לֵה חַנָּה וְאֶלְקָנָה
לְמַעַן {{סי|חָ}}ן בְּקִרְיַת חָנָה
לְמַעַן {{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ בָּנָה
לְמַעַן {{סי|וְ}}נִתְגּוֹרֵר עִם הָאַלְמָנָה
לְמַעַן {{סי|הָ}}גוּן פִּי שְׁנַיִם קָנָה
לְמַעַן {{סי|דָּ}}רְכוּ בְּגַחֲלֵי אַתּוּנָא
לְמַעַן {{סי|גָּ}}ד חֲלוֹמוֹת בְּחָכְמָה וּבִינָה
לְמַעַן {{סי|בָּ}}נָה בֵּית אֱלָהָא דְנָה
לְמַעַן {{סי|אָ}}תֵה וְטָס עַל עֲנָנָא.
&lt;/poem&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>p4xocviz1sfk7b8db1ilvjx4lsonnpf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קול מבשר משמיע הטו אוזן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736479</id>
    <revision>
      <id>3084569</id>
      <parentid>2980880</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3894" sha1="6nz9wax7wb39xtn2yt32ihucz5wtu5d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א-ח'''}}

'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{מילת קבע|קוֹל}} מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ {{ש}}
הַטּוּ אֹזֶן לִשְׁמֹע {{ש}}
מִי רָאָה וּמִי שָׁמַע{{ש}}
כִּי יְשׁוּעוֹת אִמְרֵי שֶׁמַע{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|א}}וֹמֵר יָחִיד קְרָא {{ש}}
מַשְׁמִיעַ בְּשָׂפָה בְרוּרָה{{ש}}
פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה{{ש}}
כִּי נִגְלָה אָיֹם וְנוֹרָא{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|בַּ}}ת קוֹל אוֹמֶרֶת{{ש}}
וִישׁוּעָה מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
גִּילִי מְאֹד אַדֶּרֶת{{ש}}
בְּשִׂמְחָה שֹׁרֶשׁ צַמֶּרֶת{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|גָּ}}אָה מִמְּעוֹנִים{{ש}}
מַשְׁמִיעַ לְזֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
בָּא רֹכֵב עַל עֲנָנִים{{ש}}
לִגְאֹל זֶרַע מַאֲמִינִים{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|דֹּ}}בֵר מֵישָׁרִים{{ש}}
מַשְׁמִיעַ לְנִמְהָרִים{{ש}}
פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרִים{{ש}}
בְּמַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|הַ}}מּוֹשִׁיעַ כְּלָבִיא{{ש}}
אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
מְשַׂמְּחִי וּמֵיטִיבִי{{ש}}
וּמַשְׁמִיעַ הַרְחִיבִי{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|וָ}}עֶד צַח וְאָדוֹם{{ש}}
וְהוּא נִגְלָה בִּלְבוּשׁ אָדֹם{{ש}}
מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם{{ש}}
לֹא יָנוּם וְלֹא יִדֹּם{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|זֶ}}מֶר בְּכִנּוֹר וָנֶבֶל{{ש}}
מַשְׁמִיעַ לְנַחֲלָה חֶבֶל{{ש}}
שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי מֵאֵבֶל{{ש}}
כִּי נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}

{{מילת קבע|קוֹל}} {{סי|חֹ}}צֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ{{ש}}
וְהוּא נִגְלָה מִכִּסֵּא אֵשׁ{{ש}}
עִיר שֶׁהָיְתָה שְׂרֵפַת אֵשׁ{{ש}}
אֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ חוֹמַת אֵשׁ{{ר1}}
'''מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''
{{רפרן|הזחה=2|קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{רקע אפור|כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}}}}

[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>6nz9wax7wb39xtn2yt32ihucz5wtu5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למענך אל הושיעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736481</id>
    <revision>
      <id>3084554</id>
      <parentid>2980883</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:55:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2778" sha1="me8l2zubur77mtutdnfdf5zuhdd185d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|אֶ}}ת חֶבֶל נַחֲלָתֶךָ{{ר1}}
לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ.{{ממס|תהלים ט טו}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|בְּ}}רוּרִים בְּאַפְסֵי תֵבֵל וְקַצְוֵי הֲדֹם{{ר1}}
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם.{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|גּ}}וֹיֶךָ וְאִישׁ חֲסִידֶךָ{{ר1}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ.{{ממס|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|דַּ}}ל דַּלּוּ עֵינָיו לְעָבְדְּךָ{{ר1}}
לְמַעַן אֶשְׁמֹר(ה) דְּבָרֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קא}} {{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|וּ}}רְאֵה וְהַבֵּט עֳנִי הֲמוֹנִי{{ר1}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי.{{ממס|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|זְ}}נוּחִים בְּשִׁעְבּוּד גְּאֵיוֹנַי{{ר1}}
לְמַעַן (ידעו) [דַּעַת] כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד יְיָ.{{ממס|יהושע ד כד}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|חֶ}}לְקְךָ וְחֶבְלְךָ וְאוּלָמֶךָ{{ר1}}
לְמַעַן כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יט}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|י}}וֹחֵל יִשְׁעֲךָ לְאֹרֶך זְמָן{{ר1}}
לְמַעַן יְיָ אֲשֶׁר נֶאֱמָן.{{ממס|ישעיהו מט ז}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|כֶּ}}פֶל לָקְחוּ בְּהִמְעִילוּ{{ר1}}
לְמַעַן יֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מא כ}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה {{סי|לְ}}יִשְׁעֲךָ צְמֵאִים וּכְמֵהִים{{ר1}}
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.{{ממס|מ&quot;א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֵל הוֹשִׁיעָה הֲלוּמֵי קִצְפְּךָ וְזַעְמֶךָ{{ר1}}
לְמַעַנְךָ סְלַח נָא יְיָ לְחַטַּאת עַמֶּךָ.
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>me8l2zubur77mtutdnfdf5zuhdd185d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למען אב חדשת שמו לנקוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736482</id>
    <revision>
      <id>3084559</id>
      <parentid>2980885</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:04:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6169" sha1="c42blf5yhohuotayju75qi1x9yejajg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{|
|-
|לְמַעַן {{סי|אָ}}ב חִדַּשְׁתָּ שְׁמוֹ לִנְקֹב{{ש-רווח|0.5em}} || אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה {{מילת קבע|יְשׁוּעוֹת}} יַעֲקֹב{{ממס|תהלים מד ה}}
|-
|לְמַעַן {{סי|אֵ}}יתָן שָׂם אֱלִילִים מִשְׂרְפוֹת סִיד{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד{{ממס|תהלים יב ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|בֶּ}}ן יָחִיד הֶעֱרָה נַפְשׁוֹ לָמוּת בְּאַהֲבַת אֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} יְיָ אֶת  עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ממס|ירמיהו לא ו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|גָּ}}הוּר תָּמִים חָזָה בְּמֻצַּב מִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{ממס|תהלים כח ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|דְּ}}בַר נֶאֱמָן אֲשֶׁר סָרָה בְּמִרְעֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׁעֵנוּ}}{{ממס|תהלים עט ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|הַ}}מְקַנֵּא בְּפִלְלוֹ לַעְצֹר נֶגֶף חֶבְלֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשַׁע}} עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ{{ממס|תהלים פו ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|וָ}}תִיק בִּסְמֹךְ יָד וּמָלֵא רוּחַ דֵּעָה{{ש-רווח|0.5em}} || רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|זָ}}רִיז מְכַהֵן אֲשֶׁר חִנֵּן בְּעַד חַנָּה{{ש-רווח|0.5em}} || אָנָּא יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} נָּא אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא{{ממס|תהלים קיח כה}}
|-
|לְמַעַן {{סי|טְ}}לֵה חָלָב הֶעֱלָה וְחִלֵּץ עָם מִשּׁוֹסִים{{ש-רווח|0.5em}} || הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ {{מילת קבע|מוֹשִׁיעַ}} חוֹסִים{{ממס|תהלים יז ז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|יְ}}פֵה עֵינַיִם נָם מֶה חַיַּי וּמָה אָנִי{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנִי}} מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי{{ממס|תהלים כב כב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|כְּ}}רֹעַ כָּרַע עַל בִּרְכָּיו דְּרֹשׁ שְׁעִיָּתֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ {{מילת קבע|וְהוֹשִׁיעָה}} לְבֶן אֲמָתֶךָ{{ממס|תהלים פו טז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|לְ}}הוֹדִיעַ שִׁמְךָ הִקְהִיל הָעָם בְּחֶמְלָה{{ש-רווח|0.5em}} || לַייָ {{מילת קבע|הַיְשׁוּעָה}} עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה{{ממס|תהלים ג ט}}
|-
|לְמַעַן {{סי|מָ}}פַץ כִּקְצָב עֵץ בְּמַצְלוּל וָרֶפֶשׁ{{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנִי}} אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ{{ממס|תהלים סט ב}}
|-
|לְמַעַן {{סי|נֶ}}פֶשׁ מִתְזוֹרֵר בְּשִׁמְךָ וַיֶּחִי{{ש-רווח|0.5em}} || גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ בְּרָב טוּבְךָ וְאֶחְיֶה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט יז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|סְ}}פוֹת בִּשַּׂרְתּוֹ אַחֲרֵי יְאוּשׁוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || הַיּוֹם יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן {{מילת קבע|לְהוֹשִׁיעַ}} מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ{{ממס|תהלים קט לא}}
|-
|לְמַעַן {{סי|עַ}}ד נֶפֶשׁ אֲפָפוּהוּ וְחִלַּצְתּוֹ מִשְּׁאוֹנַי{{ש-רווח|0.5em}} || אָדָם וּבְהֵמָה {{מילת קבע|תוֹשִׁיעַ}} יְיָ{{ממס|תהלים לו ז}}
|-
|לְמַעַן {{סי|פְּ}}דוּיֵי מִלַּהַב תּוֹמְכֵי יִרְאָתֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה {{מילת קבע|בִּישׁוּעָתֶךָ}}{{ממס|תהלים ט טו}}
|-
|לְמַעַן {{סי|צָ}}פָה בְּיִרְאוֹ מַרְאֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ {{מילת קבע|הוֹשִׁיעָה}} הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{ממס|תהלים כ י}}
|-
|לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשַּׁת מֹר וַהֲדַס עַל חַסְדְּךָ נִשְׁעָנ(נ)נוּ{{ש-רווח|0.5em}} || הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ {{מילת קבע|וְיֶשְׁעֲךָ}} תִּתֶּן לָנוּ{{ממס|תהלים פה ח}}
|-
|לְמַעַן {{סי|רָ}}ץ בִּיסוֹד הַמְעֻלֶּה בְּדָת שַׁעֲשׁוּעֶיךָ{{ש-רווח|0.5em}} || הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן {{מילת קבע|יִשְׁעֶךָ}}{{ממס|תהלים נא יד}}
|-
|לְמַעַן {{סי|שֻׁ}}פַּךְ דָּמָם עַל קְדֻשַּׁת שֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש-רווח|0.5em}} || שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי {{מילת קבע|הוֹשִׁיעֵנִי}} לְמַעַן חַסְדֶּךָ{{ממס|תהלים ו ה}}
|-
|לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹדוֹת שֶׁבַע מְסַלְסְלֵי תְעוּדָה{{ש-רווח|0.5em}} || אֱלֹהִים {{מילת קבע|יוֹשִׁיעַ}} צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה{{ממס|תהלים סט לו}}
|}
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>c42blf5yhohuotayju75qi1x9yejajg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איומה נחבסת ומופרכת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737090</id>
    <revision>
      <id>3084515</id>
      <parentid>2992425</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:05:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084515</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3948" sha1="fynsek31o53ry0stpjjnajehc3aw63w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר שמואל חזק'''}}
{{רן|{{סי|אֲ}}יֻמָּה נֶחְבֶּסֶת וּמֻפְרֶכֶת בְּקֶרֶב לְבָאִים
{{סי|בָּ}}אָה לְחַלּוֹתְךָ גֵּאֶה עַל גֵּאִים
{{סי|גֹּ}}דֶל נִסֶּיךָ מַזְכֶּרֶת גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים
{{סי|דּ}}וֹפְקֵי דְלָתֶיךָ לְהִתְחַנֵּן בְּלַחַץ שַׁבָּאִים
{{סי|ה}}וֹגֵי עֹז דָּתְךָ וּמִשְׁפָּטִים נָאִים
{{סי|וְ}}נוֹצֶרֶת חֻקִּים מִזָּהָב וּמִפָּז מְסֻלָּאִים
{{סי|זְ}}מַן מוֹעֵד מַרְגּוֹעַ קֹדֶשׁ קוֹרְאִים
{{סי|חֻ}}קּוֹת לְקַיֵּם בְּסוֹד מִכְתַּב רוֹאִים
{{סי|טַ}}עֲמֵי אֹכֶל מֵכֶנֶת וַאֲבוּסֵי מְרִיאִים
{{סי|יְ}}קָר עִדּוּן מְיַחֶדֶת בִּטְלָאִים וְשֵׂיִים
{{סי|כְּ}}בוֹד עֹנֶג מַעֲצֶמֶת בְּפִטּוּמֵי בְרִיאִים
{{סי|ל}}וֹבֶשֶׁת מִכְלוֹל וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ מֻפְלָאִים
{{סי|מְ}}אַחֶרֶת לָצֵאת וּמְמַהֶרֶת לַשַּׁבָּת מוֹבָאִים
{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת מַדְלֶקֶת בִּשְׁמָנִים נִרְאִים
{{סי|ס}}וֹדֶרֶת מִטָּה וְשֻׁלְחָן מִטּוּב מְמֻלָּאִים
{{סי|ע}}וֹרֶכֶת הַכֹּל בְּטֶרֶם נִכְנָסִים וּבָאִים
{{סי|פּ}}וֹסֶקֶת רֶגֶל מֵעֶמֶק וּמִדְרָךְ כְּלוּאִים
{{סי|צָ}}רְכָּם מַנִּיחִים וּבְחַצְרוֹת קָדְשְׁךָ צוֹבְאִים
{{סי|קִ}}דּוּשׁ עַל הַכּוֹס לְהִזָּכֵר בְּקִיאִים
{{סי|רְ}}גִילִים בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וּבְעִשּׂוּר דְּמָאִים
{{סי|שׁ}}וֹקְדִים אַרְבַּע רְשׁוּיוֹת וְאַרְבָּעָה מוֹצָאִים
{{סי|תַּ}}שְׁלוּם בְּרָכוֹת מַשְׁלִימִים בִּמְגָדִים וּדְשָׁאִים
{{סי|יִ}}תְגַּבְּרוּ חֲסָדֶיךָ נִשָּׂא עַל נִשָּׁאִים
{{סי|וְ}}הַצִּילֵם מִטֶּרֶף זֵד וּמִמַּעֲגַל רְפָאִים
{{סי|סְ}}עָדֵם בְּחֶמְלָתְךָ וְנַקֵּם מִפֶּשַׁע וְחַטָּאִים
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מִכָּל נֶזֶק וּמִמִּינֵי חֳלָאִים
{{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ פְּדֵם מִבֵּין פְּרָאִים
{{סי|רְ}}צֵה וְהוֹשִׁיעַ עַמְּךָ לִישׁוּעָתְךָ צְמֵאִים
{{סי|שׁ}}וֹבְבֵם לְיִרְאָתְךָ מִהְיוֹת לִמְשׁוּבָתָם תְּלוּאִים
{{סי|מִ}}צְוֹת פִּיךָ הֲבִינֵם מֵבִין פְּתָאִים
{{סי|וָ}}וֵי הֵיכָלְךָ תְּכוֹנֵן וּתְקָרֵב נִדְכָּאִים
{{סי|אָ}}דוֹן בְּחַסְדְּךָ הַרְאֵינוּ נִחוּמִים חניכאים
{{סי|לַ}}עֲמוּסִים תִּפְתַּח נְהָרוֹת עַל שְׁפָאִים
{{סי|חֲ}}שֹׂף {{סי|זְ}}רוֹעַ {{סי|קָ}}דְשְׁךָ וְיֵבֹשׁוּ שׂוֹנְאִים.{{הערה|בכתבי היד {{צ|שנאנים}} או {{צ|שובאים}}. הנוסח שבפנים מורכב משני נוסחאות אלו.}}}}
הוֹשַׁעְנָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:הושענות צרפתיות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fynsek31o53ry0stpjjnajehc3aw63w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש יולד לתת עליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737091</id>
    <revision>
      <id>3084570</id>
      <parentid>2992433</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:18:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6494" sha1="bi5epci1h0m4wn91i1ihkb3l7tyv8ci" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''נתן חזק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|'''קוֹל מְבַשֵּׂר / מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''}}
|-
|{{סי|אִ}}ישׁ יֻלַּד לָתֵת עֶלְיוֹן{{ש-רווח|0.5em}} || גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן{{ממס|זכריה ט ט}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵךְ יְנַחֲמֵךְ בְּכִפְלַיִם{{ש-רווח|0.5em}} || הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַיִם{{ממס|זכריה ט ט|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵךְ יְאַמֵּץ לָךְ{{ש-רווח|0.5em}} || הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ{{ממס|זכריה ט ט|שם}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|דֹּ}}ץ תָּדוּצִי עִם כָּל קְהָלֵךְ{{ש-רווח|0.5em}} || כִּי שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ס כ}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|הָ}}חִישׁ יִשְׁעֵךְ הִנֵּה זֶה בָא{{ש-רווח|0.5em}} || רָנִּי וְשִׂמְחִי כִּי הִנְנִי בָא{{ממס|לפני=ע&quot;פ|זכריה ב יד}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|וְ}}אָתָא עֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמֹפְתִים{{ש-רווח|0.5em}} || עַל הַר הַזֵּתִים{{ממס|זכריה יד ד|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זַ}}עַק קוֹל בַּהֲרִים לְשַׁכְלֵל אִוּוּיוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ{{ממס|זכריה יד ד|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|חִ}}סּוּן זִיו יֻנְהַר{{ש-רווח|0.5em}} || וּמָשׁ חֲצִי הָהָר{{ממס|זכריה יד ד|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|טָ}}עַן וְדָפַק סְבִיבוֹת אַרְמוֹנַי{{ש-רווח|0.5em}} || וּבָנָה אֶת הֵיכַל יְיָ{{ממס|זכריה ו יב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת עוֹלָם בַּהֲבִיאוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ{{ממס|ירמיהו כג ו}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|כִּ}}לּוּל שֵׁם מְחֹקְקֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ צִדְקֵנוּ{{ממס|ירמיהו כג ו|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|לִ}}פְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ{{ממס|תהלים עב יז}}{{ש-רווח|0.5em}} || הוּא דָוִד בְּעַצְמוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|מֵ}}רָחוֹק יָבֹאוּ בָנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ{{ש-רווח|0.5em}} || הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ{{ממס|ישעיהו נד ב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|נֶ}}צַח עִלְזִי וְעִלְצִי{{ש-רווח|0.5em}} || כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי{{ממס|ישעיהו נד ג|שם פסוק ג}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|שַׂ}}ר שָׁלוֹם צָמַח לְעַמּוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ{{ממס|ישעיהו ט ה}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|עֲ}}מוּסָיו נָשָׂא וְצָרָיו הִסִּיחַ{{ש-רווח|0.5em}} || הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|פַּ}}אֲרִי וְהוֹדִי לְאֵל מָעֻזֵּךְ{{ש-רווח|0.5em}} || עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו נא ט}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|צֶ}}מַח יִצְמַח לְגַלְמוּדָה{{ש-רווח|0.5em}} || בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה{{ממס|ירמיהו כג ו}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|קָ}}מֵי קְהָלוֹ קִדֵּשׁ לַטֶּבַח{{ש-רווח|0.5em}} || וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח{{ממס|ירמיהו כג ו|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|רָ}}נִּי עֲקָרָה לֹא חָלָה{{ש-רווח|0.5em}} || כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה{{ממס|ישעיהו נד א}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי אֵין כִּדְמוּתוֹ וְאֵין כְּעֶרְכּוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ{{ממס|תהלים יח נא}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|תְּ}}שׁוּעוֹת {{סי|נָתַן}} לְהַרְוִיחוֹ{{ש-רווח|0.5em}} || וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ{{ממס|תהלים יח נא|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|חֹ}}ק נִשְׁבַּע מֶלֶךְ עוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}} || לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם{{ממס|תהלים יח נא|שם}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|{{סי|זֶ}}רַע {{סי|קֹ}}דֶשׁ דּוּצוּ בְּכִפְלַיִם{{ש-רווח|0.5em}} || לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''קוֹל מְבַשֵּׂר / מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:הושענות צרפתיות]]
[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bi5epci1h0m4wn91i1ihkb3l7tyv8ci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אמונים תעלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737098</id>
    <revision>
      <id>3084544</id>
      <parentid>2992426</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:48:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4111" sha1="b61iw93csm2jtvp1va5mmnk4bmmbvux" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|'''אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא'''}}
|-
|אָנָּא {{סי|אֱ}}מוּנִים תַּעֲלֶה לְהַר הַבְּנוּיָה{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|בְּ}}כֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה{{ממס|ירמיהו לב יז}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ תְּנַהֵל בְּיֹשֶׁר מְסִלָּה{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|דֶּ}}רֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ{{ממס|ישעיהו לה ח}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|הַ}}קְשֵׁב עַמְּךָ בְּרִצָּיוֹן{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|וְ}}עָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|זְ}}כוּת הַמְצֵא לָנוּ בִּמְעוֹנֶךָ{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|חֶ}}סֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|ט}}וּבְךָ הוֹדַע לְעַם רָשׁ{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|יָ}}בֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ{{ממס|תהלים נ ג}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|כַּ}}לֵּה שׂוֹטְנִים וְלִבָּם יִמַּס{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|לֹ}}א יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס{{ממס|ישעיהו ס יח}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|מְ}}חֹק גְּזַר דִּין וּקְרַע{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|נָ}}צְרֵנוּ יְיָ מֵאָדָם רָע{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמ ב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|סְ}}מֹךְ וְהוֹשַׁע קְהִלּוֹת הֲמוֹנַי{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|עַ}}יִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ{{ממס|ישעיהו נב ח}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|פְּ}}לֵיטִים חַלֵּץ וְלִבָּם יִשְׂמַח{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|צֶ}}מַח שְׁמוֹ [וּ]מִתַּחְתָּיו יִצְמָח{{ממס|זכריה ו יב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|קָ}}רֵב יֶשַׁע לְעַם כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|ר}}וּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים{{ממס|תהלים נז ו}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|שַׁ}}דַּי תְּבָרֵךְ לַחְמֵנוּ וּמֵימֵינוּ{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|תְּ}}הִי נָא יָדְךָ לְנַחֲמֵנוּ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קעג|וגם=תהלים קיט עו}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|יִ}}בָּנֶה בֵּית זְבוּל לִפְדוּיִם{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|וְ}}נָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם{{ממס|ישעיהו ב ב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|-
|אָנָּא {{סי|סַ}}גִּיב קָרֵב לָנוּ גּוֹאֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|פְּ}}דֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים כה כב}}{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}
הוֹשַׁעְנָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b61iw93csm2jtvp1va5mmnk4bmmbvux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא יחיד נצור כבבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737101</id>
    <revision>
      <id>3084523</id>
      <parentid>2991496</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:11:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1637" sha1="jviz30xih2m32ayrs3lpgz7w62p6p65" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בר שמואל'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אָנָּא}}{{רווח}}||{{סי|יָ}}חִיד נְצֹר כְּבָבַת{{ש}}
|-
| ||{{סי|וְ}}עוּדִים בְּיוֹם שַׁבָּת{{ש}}
|-
| ||{{סי|סַ}}עַר חֲמָתְךָ יֻשְׁבַּת{{ש}}
|-
| ||{{סי|פָּ}}נֶיךָ בְּבַקְשִׁי בְּיוֹם שַׁבָּת. {{מילת קבע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אָנָּא}}{{רווח}}||{{סי|בָּ}}רוֹר מִתּוֹךְ לַבַּת{{ש}}
|-
| ||{{סי|רְ}}צוּפִים בְּדָת מְשִׁיבַת{{ש}}
|-
| ||{{סי|שְׁ}}מֹר בָּנִים עִם בַּת{{ש}}
|-
| ||{{סי|מ}}וֹרָאֲךָ כְּאַעֲרִיץ בְּיוֹם שַׁבָּת. {{מילת קבע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|אָנָּא}}{{רווח}}||{{סי|וָ}}תִיק מְחֹק דִּבַּת{{ש}}
|-
| ||{{סי|אֵ}}ינָהּ דָּמִים מַרְבַּת{{הערה|בשני כ&quot;י הנוסח: &quot;אִיטֵי דָמִים מֵהַר בַּת&quot; וצ&quot;ע.}}{{ש}}
|-
| ||{{סי|לִ}}רְצוֹתָהּ כְּמִנְחַת מַחֲבַת{{ש}}
|-
| ||לְךָ כְּאֶקְרָא בְּיוֹם שַׁבָּת. {{מילת קבע|וְהוֹשִׁיעָה נָּא}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

===הערות===

[[קטגוריה:הושענות צרפתיות]]
[[קטגוריה:הושענות לשבת]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jviz30xih2m32ayrs3lpgz7w62p6p65</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזכיר צדקתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739387</id>
    <revision>
      <id>3084472</id>
      <parentid>3070050</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:06:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11236" sha1="rrfqnnduu44ixl7hg6b10w6uu7pj7gv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית לשביעי או שמיני של פסח}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}זְכִּיר צִדְקָתְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר עֲבָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ{{ר1}}
וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ{{ממס|קהלת יא ו}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|דְּ}}רֹשׁ שְׁאֵרִית עַמְּךָ רְצֵם וְקָרְבֵם{{ש}}
{{סי|הָ}}אֵל לְמוֹשָׁעוֹת אַל תַּעַזְבֵם{{ש}}
{{סי|וֶ}}אֱמֹר עוֹד בָּאֳהָלִים אוֹשִׁיבֵם{{ר1}}
אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם{{ממס|הושע יד ה}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''אלחנן ברבי יצחק'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ|1}}ז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים{{ש-רווח|1em}} || יְיָ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים{{ממס|שופטים ה יג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}מַיִם עַזִּים נָתַן נְתִיבָה{{ש-רווח|1em}} || וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה{{ממס|שמות יד כא}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|גָּ|1}}עַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים{{ש-רווח|1em}} || רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים{{ממס|קהלת ח י}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|דֹּ|1}}חוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם{{ש-רווח|1em}} || וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם{{ממס|בראשית ז כג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|הָ|1}}יוּ לָבַז וְלִמְשִׁסָּה{{ש-רווח|1em}} || וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|וַ|1}}תִּבְחַר מַחֲנַק נַפְשׁוֹ{{ש-רווח|1em}} || יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְּרֹאשׁוֹ{{ממס|תהלים ז יז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי שִׁבְּחוּ עֲדָתוֹ{{ש-רווח|1em}} || יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ{{ממס|תהלים קו יב}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|חָ|1}}פְשִׁים הוֹדוּ לְצוּר פּוֹדָם{{ש-רווח|1em}} || כִּי זֶה כָּל הָאָדָם{{ממס|קהלת יב יג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|טֹ|1}}בוּ פִּלְאֵי נִיסֶּיךָ{{ש-רווח|1em}} || דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ{{ממס|חבקוק ג טו}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|יָ|1}}הּ שְׁפָטָם לְעֵינָי{{ש-רווח|1em}} || וְרַבּוּ חַלְלֵי יְיָ{{ממס|ישעיהו סו טז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}לוּ בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם{{ש-רווח|1em}} || וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם{{ממס|דברים כב א}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|לְ|1}}שׁוֹן יָם סוּף הֶחֱרִים{{ש-רווח|1em}} || יְיָ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים{{ממס|שמות ט א}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|מַ|1}}יִם בָּקַע לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש-רווח|1em}} || וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה{{ממס|מ&quot;ב ב ח}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|נ|1}}וֹזְלִים כַּנֵּד תִּכְנֹס{{ש-רווח|1em}} || הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ממס|תהלים קיד ג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|ס|1}}וֹרְרִים אַחֲרַי רָדְפוּ{{ש-רווח|1em}} || וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ{{ממס|תהלים לה טו}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|עֶ|1}}בֶד עִם שַׂר לְהַעֲמִית{{ש-רווח|1em}} || אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית{{ממס|אסתר ד יא}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|פּ|1}}וּרָה דָּרַכְתָּ לְבַדֶּךָ{{ש-רווח|1em}} || יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ{{ממס|תהלים קטז טז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|צָ|1}}רִים שְׁדָדוּם שׁוֹדְדִים{{ש-רווח|1em}} || אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים{{ממס|אסתר ט א}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|קָ|1}}צִין עִם רָשׁ לְהִלָּבֵט{{ש-רווח|1em}} || יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט{{ממס|ויקרא כז לב}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|ר|1}}וֹדְפִים נָסוּ בְּסוֹדְךָ לַעֲרֹץ{{ש-רווח|1em}} || כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ{{ממס|קהלת ט יא}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|שַׁ|1}}דַּי בְּהַשְׁקִיף אֶל מַחֲנֵה מְדָנַי{{ש-רווח|1em}} || וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ{{ממס|ויקרא י ב}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|תַּ|1}}רְעֵלָה הִשְׁקִיתוֹ לְפָרְעוֹ{{ש-רווח|1em}} || וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה{{ממס|בראשית מ יג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|אִ|1}}בַּדְתָּ צָרֵי בְנֵי חֶבְלְךָ{{ש-רווח|1em}} || וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ{{ממס|דברים כב ז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|לְ|1}}יוֹצְרָם בְּתוֹדָה קִדְּמוּ{{ש-רווח|1em}} || וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ{{ממס|ש&quot;א ב יד}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|חָ|1}}בַשְׁתָּ סוּף לְרֹאשָׁם{{ש-רווח|1em}} || תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם{{ממס|איוב לו יד}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|נָ|1}}חִיתָ בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ{{ש-רווח|1em}} || וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ{{ממס|ש&quot;א ב כט}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}גֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה{{ש-רווח|1em}} || וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה{{ממס|תהלים עח נג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|בַּ|1}}אֲמִתְּךָ חַי נִשְׁבַּעְתָּ{{ש-רווח|1em}} || בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה{{ממס|ירמיהו יד ד}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|ר|1}}וּחַ אַפְּךָ תַּתִּיכֶנּוּ{{ש-רווח|1em}} || עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ{{ממס|דברים יב טז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}} 
|-
|{{סי|בְּ|1}}רִית כָּרַת לָהּ צוּר קְדוֹשִׁי{{ש-רווח|1em}} || אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי{{ממס|ישעיהו נד ד}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|יָ|1}}הּ פְּרָצָם פֶּרֶץ{{ש-רווח|1em}} || וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ{{ממס|דברים כט כז}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|יָ|1}}סַר אֵל לוֹחֲצֵי נַחֲלָתוֹ{{ש-רווח|1em}} || וְהָמַם גַּלְגַּל עֶגְלָתוֹ{{ממס|ישעיהו כח כח}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|צָ|1}}ר לֹא עָמַד כִּי הֲדַפְתּוֹ{{ש-רווח|1em}} || לֹא תִּפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ{{ממס|שמות יג יג}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|חֵ|1}}ילוֹ הוֹצִיא בְּכֶסֶף וְזָהָב{{ש-רווח|1em}} || וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רַהַב{{ממס|איוב כו יב}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|-
|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ לְךָ שָׁרוּ גְּאוּלִים{{ש-רווח|1em}} || מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}} || {{ע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}
|}

{{מילת קבע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}} {{סי|זָ}}עַמְתָּ בְּרֹב אֲנָחָה {{ש}}
{{סי|חֵ}}יל עַם כָּרוּ לִי שׁוּחָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב יְנַהֲלֵנוּ עַל מֵי מְנוּחָה {{ר1}}
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה{{ממס|אסתר ח טז}}
::{{הור|בגילה ברינה}}

{{מילת קבע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}} {{סי|יַ}}ם סוּף עַל אוֹיְבַי הֵצַפְתָּ {{ש}}
{{סי|כִּ}}י חַרְבְּךָ עֲלֵיהֶם הֵנַפְתָּ {{ש}}
{{סי|ל}}וֹחֲצֵי כַּדּוּר צְנֵפָה צָנַפְתָּ {{ר1}}
אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ{{ממס|ישעיהו יב א}}
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}} {{סי|מִ}}גַּרְתָּ שׂוֹטְנֵי יְחִידָתִי {{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָאוֹת תָּחִישׁ לַעֲדָתִי {{ש}}
{{סי|ס}}וֹרְרִים בּוֹסְסוּ נַחֲלָתִי {{ר1}}
גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי{{ממס|רות ד ו}}
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}} {{סי|עַ}}ל גֵּאִים מַיִם גָּאוּ {{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם {{סי|צָ}}פוּ צְבָאֶיךָ יָצְאוּ וְרָאוּ {{ש}}
{{סי|קָרֵ}}ב שְׂרִידִים קוֹל נָשְׂאוּ {{ר1}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם לָכֶם אַל {{סי|תִּ}}ירָאוּ{{ממס|בראשית מג כג}}
::{{הור|הפורש}}

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>rrfqnnduu44ixl7hg6b10w6uu7pj7gv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסח אכלו פחוזים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739568</id>
    <revision>
      <id>3084494</id>
      <parentid>3069997</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:32:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084494</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6577" sha1="r2a36bhg6lg8fewq3yinf4y8c3cqq6x" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|זולת אנונימית למערבית של פסח שנוהגים לשלב בליל א' במסגרת {{צ|[[ליל_שמורים_אותו_אל_חצה|ליל שימורים אותו אל חצה]]}}.{{הערה|למנהג אשכנז נאמר במקום בית ג' של המערבית, ובמנהגים אחרים יש שאמרוהו בנוסף לו.}}}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''&lt;noinclude&gt;. פ-140.&lt;/noinclude&gt;}}
{|
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|אָ|1}}כְלוּ פְּחוּזִים {{ש-רווח|1em}} || וְנִפְלָאוֹת חוֹזִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|בָּ|1}}נוּ לִשְׁמֹר לְדוֹרוֹת {{ש-רווח|1em}} || פְּנֵה לָנוּ לְהוֹרוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|גָּ|1}}זַר עִנּוּי אֱמוּנִים {{ש-רווח|1em}} || אַרְבַּע מֵאוֹת נִמְנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|דָּ|1}}ת שָׁבוּעִים יְמַלֵּא {{ש-רווח|1em}} || וְיוֹם נָקָם יְגַלֶּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|הָ|1}}רַג בְּכוֹרֵי חָם {{ש-רווח|1em}} || וְבֶן בְּכוֹרוֹ רִחַם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|וֻ|1}}עַד לִשְׁפֹּט מַרְשִׁיעִים {{ש-רווח|1em}} || וּלְהַעֲלוֹת לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|זֶ|1}}מֶר בְּנֹף נִתָּן {{ש-רווח|1em}} || לִגְאֹל בְּנֵי אֵיתָן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|חֶ|1}}רֶב חַדָּה עַל אֱדוֹם {{ש-רווח|1em}} || בְּיַד צַח וְאָדוֹם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|טְ|1}}בִיחַת נִינֵי כוּשׁ {{ש-רווח|1em}} || לְהוֹצִיא עַמּו בִּרְכוּשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|יְ|1}}דִידוּת קַן שְׁדוּדָה {{ש-רווח|1em}} || כַּנֵּס אֹם נְדוּדָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|כָּ|1}}רַת לְשׂמוּ מִסִּים {{ש-רווח|1em}} || וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּנִסִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵינוּ יִלְחַץ {{ש-רווח|1em}} || וְיִרְפָּאֵנוּ מִמַּחַץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|מִ|1}}לֵּא הֲמוֹן הָרֵיקָה {{ש-רווח|1em}} || וְהִסִּיעַ גֶפֶן שֹׂרֵקָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|נְ|1}}גִינוֹת צַר יַשְׁפִּיל {{ש-רווח|1em}} || וְגִיל עַמּוֹ יַכְפִּיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|סִ|1}}גֵּר זֵדִים לַדֶּבֶר {{ש-רווח|1em}} || וְרִפֵּא עַמּוֹ מִשֶּׁבֶר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|עֲ|1}}בוּר כָּל גּוֹי שָׁמוּר {{ש-רווח|1em}} || וְנָקַם עַמּוֹ כָּאָמוּר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|פִּ|1}}חֵד בָּתֵּי מִצְרִים {{ש-רווח|1em}} || וּבָן בְּעִנּוּי נוֹצְרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|צְ|1}}פִירַת צַר לַעֲלוּקָה {{ש-רווח|1em}} || כַּנֵּס אוֹם חֲקוּקָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|קָ|1}}שַׁר לְצַר אָבְדָה {{ש-רווח|1em}} || וְגָאַל יְדִידִים מֵעֲבוֹדָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|רָ|1}}מִים זֵדִים תְּהָרֵס {{ש-רווח|1em}} || וְרַעְיָתְךָ תְּאָרֵשׂ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|שָׁ|1}}ת בְּכָל בַּיִת יְלֵל {{ש-רווח|1em}} || בְּצֵאתוֹ בַּחֲצוֹת לֵיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|-
|{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תֻּ|1}}כַּן וְהוּחַק לְאוֹת {{ש-רווח|1em}} || לְהַרְאֵנוּ בוֹ נִפְלָאוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|כִּימֵי חַג פֶּסַח}}
|}
{{מילת קבע|פֶּסַח}} {{סי|תְּ|1}}הִלָּה לְשֵׁם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}}
{{סי|תָּ|1}}קְפּוֹ יַבִּיעוּ קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים{{ש}}
{{סי|תֹּ|1}}קֶף כְּבוֹדוֹ בַּיָּם מְחוֹקְקִים{{ש}}
שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְשַׂחֲקִים&lt;noinclude&gt;
::{{הור|בגילה ברינה}}
{{סוף}}

==לקריאה נוספת==
יונה פרנקל, ''מחזור פסח לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם'', ירושלים ה'תשנ&quot;ג: [https://tablet.otzar.org/#/b/602836/p/20/t/1776418755944/fs/0/start/0/end/0/c/1776419267559 עמוד כב] ו[https://tablet.otzar.org/#/b/602836/p/67/t/1776418755944/fs/0/start/0/end/0/c/1776420929139 עמוד 11] באתר 'אוצר החכמה'.

==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r2a36bhg6lg8fewq3yinf4y8c3cqq6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מגנצא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745126</id>
    <revision>
      <id>3084571</id>
      <parentid>3078283</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:18:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ימי התשובה */</comment>
      <origin>3084571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10647" sha1="hf5s7dcaqnnj92ibknuld78pho50nje" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}}
==ח' באלול==
{{הור|תענית גזירת ק&quot;ט}}
====סליחות====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים)
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
====הזכרת נשמות====
* [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]

==ימי הסליחות==
* [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}})
===יום א'===
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמנה עברו]]
* סליחה ג': איזו שירצה
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: איזה שירצה
===שאר ימים===
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
===ערב ראש השנה===
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}}
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
==ראש השנה==
===שחרית ליום שני===
====קרובה====
[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי&quot;ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי&quot;ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר&quot;ז.}}

==ימי התשובה==
===שבת שובה===
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.
===צום גדליה===
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי&quot;ל.}}
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
* תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
* תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]]
===ימי תשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחינה (לפני 'מכניסי רחמים')
===יום ה' בתשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו
* ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
===ערב יום כפור===
* פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף &quot;אם השכימו יותר מדי&quot;:{{ש}}
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]]

==יום כפור==
===ערבית===
* [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים.
====סליחות====
* [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס.
* [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי&quot;ג מדות.
===שחרית===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
{{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}}
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[תעלת צרי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון:[[שופט כל הארץ]]
* בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט')
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא
===מוסף===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אדון מועד כתקח]]
* [[אנא חטא העם הזה]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]

===מנחה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}}
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}}
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
* חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
===נעילה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים 
====סליחות====
אין אומרים סליחות כי אם פזמונים (לא כמנהג המאוחר שאומרים לפני הפזמונים [[אדון כתקח מועד]]

==סוכות==
===ערבית לשמחת תורה===
* מערבית: [[ארחמך ה' חזקי]]
* ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]

==תשעה באב==
===ערבית===
====קינות====
* [[זכור ה' מה היה לנו]]
* [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
* במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ&quot;ע.}}
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]
===שחרית===
====קינות היחידים====
* [[אמרתי שעו מני]]
בלי סדר ספציפי:
* [[איך תנחמוני הבל]]
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]]
* [[אשים לבי לספר]]
* [[מי יתן ראשי מים]]
* [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]]
* [[יבכיון מר]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[אש תוקד בקרבי]]
* [[אמונים שררו]]
* [[אצבעותי שפלו]]
* [[שרפו הבירה]]
* [[אבל אעורר]]
* [[ואת נוי חטאתי השמימה]]
* [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]]
* [[יום אכפי הכבדתי]]
* [[שומרון קול תתן]]
* [[שכורת ולא מיין]]
* [[מה קול הצאן]]
====ציונים====
* [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]]
* [[ציון קחי כל צרי]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[שאלי שרופה באש]]
* [[ציון בעת זכרי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[אלי ציון]]
====סיום הקינות====
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[הילילו הה ליום]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]

==הערות==</text>
      <sha1>hf5s7dcaqnnj92ibknuld78pho50nje</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084580</id>
      <parentid>3084571</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T20:41:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11451" sha1="oxgv6e8mqgzpi9ox2j38rp7ofq6fdnv" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}}
==ח' באלול==
{{הור|תענית גזירת ק&quot;ט}}
====סליחות====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים)
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
====הזכרת נשמות====
* [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]

==ימי הסליחות==
* [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}})
===יום א'===
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמנה עברו]]
* סליחה ג': איזו שירצה
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: איזה שירצה
===שאר ימים===
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
===ערב ראש השנה===
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}}
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
==ראש השנה==
===שחרית ליום שני===
====קרובה====
[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי&quot;ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי&quot;ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר&quot;ז.}}

==ימי התשובה==
===שבת שובה===
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.
===צום גדליה===
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי&quot;ל.}}
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
* תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
* תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]]
===ימי תשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחינה (לפני 'מכניסי רחמים')
===יום ה' בתשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו
* ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
===ערב יום כפור===
* פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף &quot;אם השכימו יותר מדי&quot;:{{ש}}
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]]

==יום כפור==
===ערבית===
* [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים.
====סליחות====
* [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס.
* [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי&quot;ג מדות.
===שחרית===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
{{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}}
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[תעלת צרי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון:[[שופט כל הארץ]]
* בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט')
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא
===מוסף===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אדון מועד כתקח]]
* [[אנא חטא העם הזה]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]

===מנחה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}}
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}}
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
* חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
===נעילה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים 
====סליחות====
אין אומרים סליחות כי אם פזמונים (לא כמנהג המאוחר שאומרים לפני הפזמונים [[אדון כתקח מועד]]
==שבת בין יו&quot;כ לסוכות==
יוצר: [[אליך תשוקתי]]
==סוכות==
===יום א'===
===יום ב'===
===שבת חול המועד===
אין אומרים לא &quot;אופן&quot;{{הערה|לדברי ר&quot;י גנשמן, ביטולו היה בתקופת מהרי&quot;ל כי &quot;החזנים אינם יודעים הניגון&quot;. האופן שהיו אומרים לפני זה הוא [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]].}} ולא &quot;זולת&quot; ולא &quot;אלהיכם&quot;, רק &quot;יוצר&quot;.
===ערבית לשמחת תורה===
* מערבית: [[ארחמך ה' חזקי]]
* ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]

==שבת בראשית==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.

==חנוכה==
===יום א'===

===שבת חנוכה===
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.

==תשעה באב==
===ערבית===
====קינות====
* [[זכור ה' מה היה לנו]]
* [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
* במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ&quot;ע.}}
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]
===שחרית===
====קינות היחידים====
* [[אמרתי שעו מני]]
בלי סדר ספציפי:
* [[איך תנחמוני הבל]]
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]]
* [[אשים לבי לספר]]
* [[מי יתן ראשי מים]]
* [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]]
* [[יבכיון מר]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[אש תוקד בקרבי]]
* [[אמונים שררו]]
* [[אצבעותי שפלו]]
* [[שרפו הבירה]]
* [[אבל אעורר]]
* [[ואת נוי חטאתי השמימה]]
* [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]]
* [[יום אכפי הכבדתי]]
* [[שומרון קול תתן]]
* [[שכורת ולא מיין]]
* [[מה קול הצאן]]
====ציונים====
* [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]]
* [[ציון קחי כל צרי]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[שאלי שרופה באש]]
* [[ציון בעת זכרי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[אלי ציון]]
====סיום הקינות====
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[הילילו הה ליום]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]

==שבת נחמו==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.

==שבת וברית מילה==
* אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]]

==הערות==</text>
      <sha1>oxgv6e8mqgzpi9ox2j38rp7ofq6fdnv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084610</id>
      <parentid>3084580</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T08:37:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12308" sha1="irzzb823m0330x8ybwes2vvscxj3b12" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}}
==ח' באלול==
{{הור|תענית גזירת ק&quot;ט}}
====סליחות====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים)
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
====הזכרת נשמות====
* [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]

==ימי הסליחות==
* [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}})
===יום א'===
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמנה עברו]]
* סליחה ג': איזו שירצה
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: איזה שירצה
===שאר ימים===
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
===ערב ראש השנה===
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}}
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
==ראש השנה==
===שחרית ליום שני===
====קרובה====
[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי&quot;ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי&quot;ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר&quot;ז.}}

==ימי התשובה==
===שבת שובה===
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.
===צום גדליה===
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי&quot;ל.}}
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
* תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
* תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]]
===ימי תשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחינה (לפני 'מכניסי רחמים')
===יום ה' בתשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו
* ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
===ערב יום כפור===
* פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף &quot;אם השכימו יותר מדי&quot;:{{ש}}
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]]

==יום כפור==
===ערבית===
* [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים.
====סליחות====
* [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס.
* [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי&quot;ג מדות.
===שחרית===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
{{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}}
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[תעלת צרי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון:[[שופט כל הארץ]]
* בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט')
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא
===מוסף===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אדון מועד כתקח]]
* [[אנא חטא העם הזה]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]

===מנחה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}}
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}}
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
* חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
===נעילה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים 
====סליחות====
אין אומרים סליחות כי אם פזמונים (לא כמנהג המאוחר שאומרים לפני הפזמונים [[אדון כתקח מועד]]
==שבת בין יו&quot;כ לסוכות==
יוצר: [[אליך תשוקתי]]
==סוכות==
===יום א'===
===יום ב'===
===שבת חול המועד===
אין אומרים לא &quot;אופן&quot; ולא &quot;זולת&quot; ולא &quot;אלהיכם&quot;, רק &quot;יוצר&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצאים היוצר והזולת הרגילים למנהג אשכנז המערבי, עם האופן {{צ|[[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]}}, והוראה שאין אומרים אופן וזולת במגנצא. נמצא שם גם {{צ|[[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] בהוראה שא&quot;א.}}
===ערבית לשמחת תורה===
* מערבית: [[ארחמך ה' חזקי]]
* ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]

==שבת בראשית==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם ישכיל עבדו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==חנוכה==
===יום א'===

===שבת חנוכה===
* אין אומרים אופן{{הערה|לדברי ר&quot;י גנשמן, ביטולו היה בתקופת מהרי&quot;ל כי &quot;החזנים אינם יודעים הניגון&quot;. האופן שהיו אומרים לפני זה הוא [[כבודו אור יזריח]].}}
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם ישלח משיחו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==תשעה באב==
===ערבית===
====קינות====
* [[זכור ה' מה היה לנו]]
* [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
* במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ&quot;ע.}}
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]
===שחרית===
====קינות היחידים====
* [[אמרתי שעו מני]]
בלי סדר ספציפי:
* [[איך תנחמוני הבל]]
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]]
* [[אשים לבי לספר]]
* [[מי יתן ראשי מים]]
* [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]]
* [[יבכיון מר]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[אש תוקד בקרבי]]
* [[אמונים שררו]]
* [[אצבעותי שפלו]]
* [[שרפו הבירה]]
* [[אבל אעורר]]
* [[ואת נוי חטאתי השמימה]]
* [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]]
* [[יום אכפי הכבדתי]]
* [[שומרון קול תתן]]
* [[שכורת ולא מיין]]
* [[מה קול הצאן]]
====ציונים====
* [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]]
* [[ציון קחי כל צרי]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[שאלי שרופה באש]]
* [[ציון בעת זכרי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[אלי ציון]]
====סיום הקינות====
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[הילילו הה ליום]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]

==שבת נחמו==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם יוסיף ידו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==שבת ראש חודש==
* אלהיכם: [[אלהיכם יזריח שמשו]]

==שבת וברית מילה==
* אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]]

==הערות==
* אלהיכם: [[אלהיכם שיכנו שם]]</text>
      <sha1>irzzb823m0330x8ybwes2vvscxj3b12</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084618</id>
      <parentid>3084610</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T10:41:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוכות */</comment>
      <origin>3084618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12508" sha1="cw9ppjwm32hdwht80kv9o1q5wrp5yyy" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|רק במקומות ששונה ממנהג אשכנז המערבי הנדפס}}
==ח' באלול==
{{הור|תענית גזירת ק&quot;ט}}
====סליחות====
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (רק ב' בתים)
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
====הזכרת נשמות====
* [[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]

==ימי הסליחות==
* [[אדון עולם]] (לא {{צ|אשרי}})
===יום א'===
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אנשי אמנה עברו]]
* סליחה ג': איזו שירצה
* פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]
* חטאנו: איזה שירצה
===שאר ימים===
* ג' סליחות
* פזמון
* חטאנו
===ערב ראש השנה===
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]}}
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[שופט כל הארץ]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחנון: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]
==ראש השנה==
===שחרית ליום שני===
====קרובה====
[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]] לפני [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון- אמיץ המנושא]] ולא כמו המנהג המאוחר להפוך {{הערה|כנראה סדר המנהג המאוחר נובע מטעות בספר מהרי&quot;ל. ומקורו דוקא במחזור וורמייזא, עיין ספר מבוא וליקוטים לספר מהרי&quot;ל עמ' 396-397. וכן נהגו בטערויז בימי מהר&quot;ז.}}

==ימי התשובה==
===שבת שובה===
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.
===צום גדליה===
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]
* [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{הערה|אינו ברשימה שבספר מהרי&quot;ל.}}
* [[את צום השביעי]]
* שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח]]
* שלמונית: [[אורח צדקה]]
* עקידה: [[אל הר המור]]
* פזמון: [[הורית דרך תשובה]]
* חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|כסא כונן]]
* תחינה: [[תורה הקדושה]]
* תחנון לשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
* תחנון לשחרית: [[שומר ישראל]]
===ימי תשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקדה
* פזמון
* חטאנו
* תחינה (לפני 'מכניסי רחמים')
===יום ה' בתשובה===
* פתיחה
* ג' סליחות
* שלישיה
* שלמונית
* עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
* פזמון: [[כי הנה כחומר]]
* חטאנו
* ל'מחי ומסי': [[תא שמע מרא דעלמא]]
* תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]]
===ערב יום כפור===
* פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אדון בשפטך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אך בך לדל מעוז]], [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אדון דין אם ידוקדק]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אדון כתקח מועד]]{{הערה|לפי הרשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7, יש להוסיף &quot;אם השכימו יותר מדי&quot;:{{ש}}
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[אוילי המתעה]]
}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[אני עבדך בן אמתך]]
* פזמון: [[ירצה צום עמך]]
* חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]
* זכור ברית [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יהי רצון]], [[וכשחטאו ישראל]]

==יום כפור==
===ערבית===
* [[יעלה תחנוננו]] ב' בתים ראשונים וב' אחרונים.
====סליחות====
* [[אמנם אשמינו]] סליחה ראשונה אחר הפתיחה. דילוג ואמירות כבנדפס.
* [[אותך אדרוש ואליך אתודע]] אמירות חזן-קהל הפוכות. מפסיקים אחר {{צ|כי עמך מקור חיים}} ואחר {{צ|כי ידע דרך עמדי}} לאמירת {{צ|[[אל מלך יושב על כיסא רחמים]]}} וי&quot;ג מדות.
===שחרית===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
{{הור|סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג מגנצא נדפסו כמעט באותו סדר במנהג שוואבן-שווייץ.}}
* [[איך אשא ראש]]
* [[אפס מזיח]]
* [[אדון בפקדך]]
* [[אך במתח דין]]
* [[אמנם אלהי עולם]]
* [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]]
* [[אמונים בני מאמינים]]
* [[תעלת צרי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון:[[שופט כל הארץ]]
* בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] (אמירת שניהם לסירוגים: חרוז של 'שופט', כל פיוט 'שרי', המשך של 'שופט')
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] (עד 'כל היום'), [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] (עד 'בן בבא'), [[אליך צורי כפים שטחתי|היום כמה רבבות]] עד גמירא
===מוסף===
====קדושה====
אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אדון מועד כתקח]]
* [[אנא חטא העם הזה]]
* [[אמנם אנחנו חטאנו]]
* [[אל באפך פן תמעיט]]
* [[אכפרה פני מלך רב]]
* [[אני הוא השואל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן [[ותיק וחסיד אתה]]}}
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אזרחי מעבר הנהר]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה]] (לא ברור כמה חרוזים), [[ה' שמעה ה' סלחה]]
* חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]

===מנחה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים
====סליחות====
* [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]]
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 אין את שתי הסליחות הבאות}}
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[איתן למד דעת]]{{הערה|ברשימה שבכ&quot;י קארלסרוה - רויכלין 7 נוסף כאן אלהים בישראל גדול ([[אלהים בישראל גדול נודעת|נודעת]])?}}
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
* חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
===נעילה===
====קדושה====
אין אומרים פיוטים 
====סליחות====
אין אומרים סליחות כי אם פזמונים (לא כמנהג המאוחר שאומרים לפני הפזמונים [[אדון כתקח מועד]]
==שבת בין יו&quot;כ לסוכות==
יוצר: [[אליך תשוקתי]]
==סוכות==
===יום א'===
מהפכים הקרוב&quot;ץ (כלומר אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])
===יום ב'===
מהפכים הקרוב&quot;ץ (כלומר אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])
===שבת חול המועד===
אין אומרים לא &quot;אופן&quot; ולא &quot;זולת&quot; ולא &quot;אלהיכם&quot;, רק &quot;יוצר&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצאים היוצר והזולת הרגילים למנהג אשכנז המערבי, עם האופן {{צ|[[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]}}, והוראה שאין אומרים אופן וזולת במגנצא. נמצא שם גם {{צ|[[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] בהוראה שא&quot;א.}}
===ערבית לשמחת תורה===
* מערבית: [[ארחמך ה' חזקי]]
* ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]

==שבת בראשית==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם ישכיל עבדו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==חנוכה==
===יום א'===

===שבת חנוכה===
* אין אומרים אופן{{הערה|לדברי ר&quot;י גנשמן, ביטולו היה בתקופת מהרי&quot;ל כי &quot;החזנים אינם יודעים הניגון&quot;. האופן שהיו אומרים לפני זה הוא [[כבודו אור יזריח]].}}
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם ישלח משיחו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==תשעה באב==
===ערבית===
====קינות====
* [[זכור ה' מה היה לנו]]
* [[תיסתר לאלם תרשישים מרון|על אלה ועל אלה - תיסתר לאלם]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
* במוצאי שבת: [[בליל זה סר נגהי]]{{הערה|בהגהות מנהגים לר' יצחק גנשמן משמע שאמרו [[איך מפי בן ובת]], וצ&quot;ע.}}
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]
===שחרית===
====קינות היחידים====
* [[אמרתי שעו מני]]
בלי סדר ספציפי:
* [[איך תנחמוני הבל]]
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אריד בשיחי ובקולי אהימה]]
* [[אשים לבי לספר]]
* [[מי יתן ראשי מים]]
* [[מי יתן ראשי מים|ועל אלה אני בוכיה ולבי נוהם]]
* [[יבכיון מר]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[אש תוקד בקרבי]]
* [[אמונים שררו]]
* [[אצבעותי שפלו]]
* [[שרפו הבירה]]
* [[אבל אעורר]]
* [[ואת נוי חטאתי השמימה]]
* [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]]
* [[יום אכפי הכבדתי]]
* [[שומרון קול תתן]]
* [[שכורת ולא מיין]]
* [[מה קול הצאן]]
====ציונים====
* [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך|ציון הלא תשאלי לשלום ידידיך]]
* [[ציון קחי כל צרי]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[שאלי שרופה באש]]
* [[ציון בעת זכרי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[אלי ציון]]
====סיום הקינות====
* [[אז בחטאינו|עד אנה בכייה בציון]] רק הכותרת.
* [[הילילו הה ליום]]
* [[אז בחטאינו|עד אנה - אז בחטאינו]]

==שבת נחמו==
אין אומרים פיוט &quot;אלהיכם&quot;.{{הערה|בסדור ר&quot;י גנשמן נמצא {{צ|[[אלהיכם יוסיף ידו]]}} עם הוראה שא&quot;א.}}

==שבת ראש חודש==
* אלהיכם: [[אלהיכם יזריח שמשו]]

==שבת וברית מילה==
* אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]]

==הערות==
* אלהיכם: [[אלהיכם שיכנו שם]]</text>
      <sha1>cw9ppjwm32hdwht80kv9o1q5wrp5yyy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/162</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1754624</id>
    <revision>
      <id>3084615</id>
      <parentid>3079736</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T09:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3084615</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10557" sha1="5xmh2gqefn8jhf3vsp8s946y9p39qn2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫משבצות זהב‬

‫אורח חיים הלכות שבת‬&lt;/noinclude&gt;'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה:

'''{{ק|(יב)}} וטוב להחמיר.''' עיין ט&quot;ז. והמנהג להקל, כמו שכתב הר&quot;ב בזה. [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|ובסעיף ה]] בהג&quot;ה יבואר עוד בזה אי&quot;ה:
 
'''{{ק|(יג)}} אם.''' עיין ט&quot;ז, וכן כתב המ&quot;א אות י&quot;ט, מדין בישול נגעו ביה, וכן כתב הלבוש, משום מבשל. ויש לי הרהורי דברים בכאן, והנני פורטם בעזר ה' יתברך:

'''ראשונה''' צריך לברר איזו הוא בישול דבר תורה ואיזו מדרבנן, עיין סימן שי&quot;ח בט&quot;ז אות ג' ד', יש אומרים כמאכל בן דרוסאי רק מדרבנן, ויש אומרים לח נצטנן רק מדרבנן, ואם כן נהפוך הוא, אי בישל בשבת פחות ממאכל בן דרוסאי אין צריך כדי שיעשו, ואם מאכל בן דרוסאי, כדי שיעשו להלבוש בשי&quot;ח סעיף א הביאותיו לעיל באות יו&quot;ד. ומאחר דכדי שיעשו דרבנן הוא יש להקל. גם יש אומרים כל דעביד ישראל מעשה בידים, אף דרבנן אין צריך כדי שיעשו, ולא בעי כדי שיעשו אלא עכו&quot;ם או שהה, כבסעיף א בהג&quot;ה שניה, הואיל וממילא. ומהו נצטנן בלח, הנה במ&quot;א אות י&quot;ט וסימן שי&quot;ח אות י&quot;ב יעו&quot;ש, ומשמע נמי לח שהורק בכלי שני אף יד סולדת בו תו יש בו משום בישול. וכל זה מדינא, אבל המנהג להקל אם לא נצטנן לגמרי כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]] בהג&quot;ה וכאן [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|סעיף ה]] בהג&quot;ה:
 
ומהו דבר לח? הנה הב&quot;י הביא בשם רבינו ירוחם בחלק ג בשם הרב רבינו יונה, כל '''שרובו''' רוטב וצונן ומצטמק ויפה לו הוה מבשל גמור, משמע כשמיעוט רוטב אין זה מבשל. ועיין אליה רבה סימן שי&quot;ח אות י&quot;א הביא זה בשם מנחת כהן והניח בצריך עיון, ובאמת הם דברי ה&quot;ר יונה. ולכאורה מראין הדברים כמו שכתב [[ט&quot;ז על אורח חיים שיח#טז ד|הט&quot;ז בשי&quot;ח ד]], דאף נצטנן '''בלח''' הוה מן התורה (וכמו שכתב ה&quot;ר יונה '''מבשל גמור'''), מכל מקום מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל שנצטנן בלח ומרתיחו להצטמק ויפה לו הוה בישול דבר תורה, ובמצטמק ורע לו אין דעתו להצטמק, יעו&quot;ש. והיינו דעיקר הבישול הוא שמצטמק, ולפי זה שפיר הולכין בתר רובו, דרובו רוטב מצטמק ויפה לו הוא ומתכוין לצימוק והוה בישול, ואם רובו יבש אין דעתו לצימוק כי מצטמק ורע לו הוא לייבש. ועיין סימן שי&quot;ח באליה רבה אות יו&quot;ד בשם המנחת כהן, דאין אנו בקיאין איזה מצטמק ורע לו, ועיין גמרא [[שבת לח א]], ובמנחת כהן לפת ותמרי ודייסא ומים חמין מצטמק ורע לו. והנה לפת שלנו מייארין ורובין עינינו רואות שמצטמק ויפה לו הוא, ועיין [[שבת לז  ב|ל&quot;ז ב]] '''לפדא''' בדלי&quot;ת וכצ&quot;ל ברא&quot;ש שם, אם כן אם יש בהן מים אסור. ועיין מ&quot;א לקמן אות ל&quot;ט ושם אפרש בעזה&quot;י. כי נראה אם יש רוטב ובשר יחד, לרוטב מצטמק ויפה לו ולבשר מצטמק ורע לו כל שנצטנן, ונאסר הרוטב כשחממו בשבת, אף הבשר נאסר דבלע מאיסור. ולא מיבעיא רוטב מים דהוה אינו מינו אף באיסור דרבנן צריך ששים כמבואר ביורה דעה, וכחל הקילו שיהא מן המניין, ואפילו צלי קדר. ואין תימר דמוחל ובשר חד מינא בטעמא, מכל מקום אף באיסור דרבנן בלח ומינו צריך שישים. ועד כאן לא צידד [[ש&quot;ך על יורה דעה קט#שך ט|הש&quot;ך בק&quot;ט ט]] אלא יבש וכמו שכתבתי בפריי שם, אין מקומו פה, ואם ירצה ה' במגן אברהם ל&quot;ט אבאר זה:

ואמנם הדבר הקשה עלי הוא מה שכתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו דנצטנן אף ביבש אסור, דלא התירו אלא '''חזרה''' בשבת (באופנים המבוארים כאן דמותר), לא להניח לכירה לכתחילה בשבת. וזה סותר לכאן. וראיתי לתוספת שבת אות מ&quot;ו הרגיש בזה, יעו&quot;ש. והנה לי העני נראה שהפרש יש בין נצטנן לנצטנן לגמרי, כי מחמת בישול כל שאין יד סולדת בו או כלי שני יש בו בישול, כמו שכתב המ&quot;א בשי&quot;ח אות י&quot;ב '''ומנהגא''' הוא דמקילין כשלא נצטנן לגמרי, כמו שכתב הר&quot;ב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]], לא מדינא, כי כמה פוסקים אוסרים כל שאין יד סולדת בו '''בלח.''' ואמנם ביבש ונצטנן, כל שחם קצת, אפילו אין יד סולדת בו שרי דלית ביה משום בישול, הא נצטנן '''לגמרי''' אסור, '''דחזרה''' תנן, לא '''לכתחילה.''' וכל זה עליה, אבל לסמוך אף נצטנן לגמרי כל שאין בו בישול מותר, כמו שכתב בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו, מותר להניחו '''כנגד''' המדורה וכמו שכתב המ&quot;א שם אות ל&quot;ח, והוא ברא&quot;ש פרק כירה דף מ&quot;ם ע&quot;ב יעו&quot;ש. אם כן יפה כתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו שלא נצטנן '''לגמרי,''' דאז מדינא אסור אף '''ביבש''' ליתן לתוך התנור ממש. ואי&quot;ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך. מהו לח ויבש עיין סימן רנ&quot;ד מגן אברהם א ושי&quot;ח מגן אברהם מ&quot;ם:

ואכתי פש גבן לברורי דבר אחד, והוא דהטמנה לא הוה [אלא] כשהקדירה מכוסה בה ונוגעת בהם מכל צד, הא בתוך התנור וכו' לא הוה הטמנה. מכל מקום צריך לידע, כירה באיזה עניין מוספת הבל או לאו, והוא [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ח|ברנ&quot;ז סעיף ח]] כתב המחבר: אף על פי שמותר להשהות על גבי כירה שיש בה גחלים וכו', מחמת '''אש''' שתחתיהם מוסיף הבל ואסור. והוא מגמרא [[שבת מז ב|מ&quot;ז ב']]: קופה שטמן וכו', משמע לכאורה הא אין תחת זה לאו מוסיף הבל הוא. ואמנם בר&quot;ן ריש פרק כירה וברז&quot;ה, דרש&quot;י פירש הטמנה וכירה קטומה מוסיף הבל, ובחידושי הרשב&quot;א אף קש וגבבא, משמע מוסיף הבל. ואפשר אף גרופה מוסיף הבל, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רנז#מא יח|מ&quot;א רנ&quot;ז ח&quot;י]]. ומכל מקום כשאין יד סולדת בו לאו מוסיף הבל מיקרי ולא שייך גזירה דשמא יטמין ברמץ, שאין יד סולדת בו אין רא[ו]יה לבישול, מה שאין כן הטמנה דגפת. ואי&quot;ה ברנ&quot;ז יבואר עוד, ועיין סעיף ה בהג&quot;ה יש מתירין בתנור שאפו מבעוד יום ומ&quot;א אות ל&quot;ה, ושם יבואר אי&quot;ה עוד בזה לעניין כירה שאין יד סולדת בו לענין חזרה בתוכה בשבת, וכאן אין להאריך בזה: 

מה הן מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו עיין רא&quot;ש פרק כירה דף ל&quot;ו ע&quot;ב, '''לפתא''' תמרי ודייסא מצטמק ורע לו וכרוב ופולין ובשר טרוף מצטמק ויפה לו, והוא [[שבת לז ב|בדף ל&quot;ז ב]] [[שבת לח א|ודף ל&quot;ח א]], ושם נאמר '''לפדא''' בדלי&quot;ת, תבשיל מתאינים, אבל '''לפתא''' בתי&quot;ו אמרו שם מצטמק ויפה לו, וכצ&quot;ל ברא&quot;ש, ועיין אליה רבה בשי&quot;ח אות יו&quot;ד בשם מנחת כהן '''לפת''' טעות סופר וצריך להיות לפדא. וכבר הגהתי לעיל כן יע&quot;ש, ודבר שאין מפורש בתלמוד אין לנו להקל בזה:

'''{{ק|(יד)}} אסור.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ד|סימן רנ&quot;ז סעיף ד]], כיסהו ונתגלה בשבת מותר לכסותו בדבר שאין מוסיף הבל. ומכל מקום כאן בתנור לא הוה הטמנה, כמו שכתבנו באות י&quot;ג, והוה זה תחילת הטמנה דאסור בשבת אף אין מוסיף הבל. ועיין הגהות מיימוני פרק ד' דשבת אות א' בדיני הטמנה. ובלבוש כתב שמוסיפין הבל, צ&quot;ע:
 
'''{{ק|(טו)}} סמוך.''' עיין ט&quot;ז. עיין אות י&quot;ג מה שכתבנו בשם הר&quot;ן, ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ז, ואי&quot;ה שם יבואר וכאן אין להאריך:
 
'''{{ק|(טז)}} ובתנור.''' עיין ט&quot;ז. הקשה על רמ&quot;א בתנור, שבזמן התלמוד כבר כתב המחבר בסעיף א דאפילו לסמוך אסור, ושלנו שרי ככירה. ויש ליישב דחזרה סמוך לברכו אסור לדעה זו אפילו רוצה ליקח ממנה קודם שבת, דהוה כחזרה בשבת, ואם כן מה ראיה משהיה בסעיף א, דעתו עד שבת, וכאן הוה אמינא דשרי לחזור על מנת שיקח קודם שבת. ועיין תוספת שבת אות ל&quot;ח הקשה דחזרה אף מצטמק ורע לו אסור, יעו&quot;ש:

{{להשלים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5xmh2gqefn8jhf3vsp8s946y9p39qn2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755468</id>
    <revision>
      <id>3084601</id>
      <parentid>3083537</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:18:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1439" sha1="n2rwlk8nfyojpwud04zqjt2mk7waic6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה), 1934

=== תקנות שהתקין המנהל עפ&quot;י [[סעיף 37 לפקודת הנמלים|סעיף 14]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 2, 669|תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)|0456)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לי [[+#37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934((&quot;)).

@ 2. איסור (תיקון: תש&quot;ט)
: לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.

&lt;פרסום&gt; 26 ביולי, 1934
&lt;חתימה&gt; ק. ו. סטיד | מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר</text>
      <sha1>n2rwlk8nfyojpwud04zqjt2mk7waic6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755526</id>
    <revision>
      <id>3084602</id>
      <parentid>3083540</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084601]</comment>
      <origin>3084602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1853" sha1="4f5vqv1phk8zyd1zyuz8u8p5ghs8sv3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934}}

{{ח:קטע3||תקנות שהתקין המנהל עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|סעיף 14}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1934, תוס׳ 2, 669|תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים, 1926}}, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|איסור|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.

{{ח:חתימות|26 ביולי, 1934}}
* '''ק. ו. סטיד'''&lt;br&gt;מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4f5vqv1phk8zyd1zyuz8u8p5ghs8sv3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המתים המצרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755622</id>
    <revision>
      <id>3084460</id>
      <parentid>3084368</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T16:17:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>3084460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="456" sha1="qym9xtozo3yg1zogjuz63ukumn8boms" xml:space="preserve">{{כו|ספר המתים המצרי}}


==תוכן==
*[[/מזמור לשמש המערב/]]
*[[ספר המתים המצרי/תהילה ותחינה לאוסיריס|תהילה ותחינה לאוסיריס]]
*[[/מזמור לרע/]]

==ראו גם==
* {{ויקיפדיה|ספר המתים}}
* [https://en.wikisource.org/wiki/Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead תרגום באנגלית בWIKISOURCE/EN]

[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]</text>
      <sha1>qym9xtozo3yg1zogjuz63ukumn8boms</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084595</id>
      <parentid>3084460</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T22:41:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>3084595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="431" sha1="gaxmyl9wr33u4lp75j57gei5mtng4ed" xml:space="preserve">{{כו|ספר המתים המצרי}}


==תוכן==
*[[/מזמור לשמש המערב/]]
*[[ספר המתים המצרי/תהילה ותחינה לאוסיריס|תהילה ותחינה לאוסיריס]]
*[[/מזמור לרע/]]

==ראו גם==
* {{ויקיפדיה|ספר המתים}}
* [[:en:Egyptian_Literature/The_Book_of_the_Dead|תרגום אנגלי בוויקיסורס]]
[[קטגוריה:ספר המתים המצרי]]</text>
      <sha1>gaxmyl9wr33u4lp75j57gei5mtng4ed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הושיענו ה' אלהינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755652</id>
    <revision>
      <id>3084508</id>
      <parentid>3084201</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:02:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:הושענות תימניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2247" sha1="gx3p1pyfkzt30k7lz2qfoz17ibznmns" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יִצְחָק עֲקִידֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אַהֲרֹן כֹּהֲנֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר שֵׁבֶט הַלֵּוִי מְשָׁרְתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר פִּינְחָס מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר צֶאֱצָאֵי דָוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|שֶׁיִּתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי הושענות]]
[[קטגוריה:הושענות תימניות]]</text>
      <sha1>gx3p1pyfkzt30k7lz2qfoz17ibznmns</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084512</id>
      <parentid>3084508</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:03:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי הושענות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084512</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2202" sha1="mnio09059rqg9swyn5vb8wuq9azxpxu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{מר|הוֹשַׁעְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''הוֹשַׁעְנָא'''}}}}
|-
|הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יִצְחָק עֲקִידֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר אַהֲרֹן כֹּהֲנֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר שֵׁבֶט הַלֵּוִי מְשָׁרְתֶיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר פִּינְחָס מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר צֶאֱצָאֵי דָוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|-
|שֶׁיִּתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוֹשַׁעְנָא}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות תימניות]]</text>
      <sha1>mnio09059rqg9swyn5vb8wuq9azxpxu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755653</id>
    <revision>
      <id>3084403</id>
      <parentid>3084278</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T12:35:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18353" sha1="83s926mm1268jm1zt3cgf0p3rxo9eqf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 (תיקון: תשי&quot;ג)
&lt;שם אחר&gt; תקנות נמל עכו (סיראות וסבלות), 1946 (תיקון: תשכ&quot;ג)
&lt;שם קודם&gt; כללי נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[סעיף 60 לפקודה|סעיף 17(1)]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1946, תוס' 2, 835|כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)|1506)), ((1019|תיקון|1523)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש&quot;ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1142|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר סיראות וסבלות|0367)); ((תשי&quot;ד, 669|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר אגרות פרי הדר|0442)); ((תשכ&quot;ג, 883|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|1408)), ((2043|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1486)); ((תשכ&quot;ה, 464|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1653)); ((תשכ&quot;ו, 216|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1792)), ((1984|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1883)); ((תשכ&quot;ח, 1469|תיקון - תקנות בדבר סיראות וסבלות|2225)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)). &lt;!-- ; ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)). --&gt;

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+#60|בסעיף 17(1)]] [[=הפקודה|מפקודת הנמלים]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:
----
((לפי [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963]], תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 יחולו על נמל עכו בשינוי הבא: במקום &quot;נמל חיפה&quot; קרי &quot;נמל עכו&quot;.))
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - במקום &quot;מחסן המלך&quot; קרי &quot;מחסן הממשלה&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. תקנות אלו חלות על נמל עכו מכוח תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963; בעבר התקנות הוחלו על נמל אשדוד ואילת מכוח תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965 ותקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]], תקנות אלו לא יחולו עוד על נמלי חיפה, אשדוד ואילת.))

@ 1. שם (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: הכללים האלה ייקראו ((&quot;))תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946((&quot;)).

@ 2. פירוש
: בכללים האלה -
:- &quot;טיפול במישרים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות בתנאים, שלפיהם נמסרות סחורות מועלות מספינה או מסירת-פריקה שליד הרציף למקבל-המשלוח, או משמשו או סוכנו, במישרים, או נמסרות סחורות, המיועדות להפקה, במישרים מן הבעלים, או מן המשלח, לספינה או לסירת-טעינה שליד הרציף, וטיפול זה כולל מסירתן של סחורות הנלקחות במישרים ממענב הספינה;
:- &quot;טיפול בעקיפים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות שלא בדרך הטיפול במישרים כפי שהוגדר בזה;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; או &quot;סימנים עיקריים&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, הסימן המיוחד או הסימנים המיוחדים המשותפים לכלל המשלוח;
:- &quot;סימן-עזר&quot; או &quot;סימני-עזר&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, סימן מיוחד או סימנים מיוחדים המשותפים רק לחלק או לחלקים של המשלוח.

@ 3. חלות (תיקון: תש&quot;ט)
: הכללים האלה יחולו על נמל חיפה (([קרי: על נמל עכו])).

@ 4. טעינה ופריקה לפי הוראות מנהל הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) העברת סחורות מספינות - שאינן עוגנות ליד רציף - לנמל, או אל ספינות כאלה מן הנמל, לאניות או מספינות כאלה לספינות אחרות, או מספינות אחרות אליהן, תבוצע באמצעות סירות-פריקה בהתאם להוראותיו של מנהל הנמל, בתנאי שלא תשמש שום סירת-פריקה, שלא ניתן עליה רשיון כהלכה בהתאם לקביעותיה של [[הפקודה]].
: (2) המשלח או סוכנו, מקבל-המשלוח או סוכנו, או סוכן הספינה, יודיעו למנהל הנמל - אם ידרוש זאת מנהל הנמל - על דרישותיהם לסירות-הפריקה לכל הפחות עשרים וארבע שעות לפני שתידרשנה להם סירות-הפריקה, ומנהל הנמל ייעד - לפי ראות עיניו - את אותן סירות-הפריקה, העשויות להיות נחוצות ומצויות, לשם פריקת מטען או הטענתו, ויתן לבעלי סירות-הפריקה ה((ו))ראות בהתאם לכך.

@ 3. סבלות לפי הוראות רשות הנמל((ים)) (תיקון: תש&quot;ט)
: סבלות סחורות (לרבות חפצי-נוסעים) תבוצע בידי אותם אדם או בני-אדם ובאותו האופן, שתהיה רשות הנמלים עשוייה לצוותם.

@ 6. תשלום משימות לפני הוצאתן של סחורות מן הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: יש לשלם כל דמי-מכס וכל מגיעות ומשימות של נמל על סחורות שפורקו, שולחו, הועברו מאמצעי הובלה אחד לשני, או הוחסנו, או לתת ערבות מספקת לתשלומם של אלה, לפני הוצאתן של הסחורות מן הנמל, ומנהל הנמל רשאי למנוע את הוצאתן של סחורות כל-שהן משטח הנמל, כל זמן שלא שולמו דמים, מגיעות או משימות כל-שהם המשתלמים על אותן סחורות.

@ 7. סחורות המיועדות להפקה (תיקון: תש&quot;ט)
: סחורות המיועדות להפקה (([כלומר: ליצוא])) תונחנה בשטח הנמל באותם מקומות שיהיה מנהל הנמל עשוי להורות עליהם, ומנהל הנמל רשאי להוציא, או לגרום להוציא, סחורות כל-שהן - על חשבון בעליהן של אותן סחורות, אשר הונחו שלא בהתאם להוראותיו.

@ 8. פקודת-מסירה (תיקון: תש&quot;ט)
: כדי לקבל לידיהם סחורות כל-שהן, יגישו מקבל-המשלוח, או סוכנו, למנהל הנמל פקודת-מסירה, שבה יהיו נקובים סימניהם ומספריהם הנאותים של החבילות והחפצים ומספרם, תיאורם ותכולתם.

@ 9. פקודת-שילוח (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) אכספורטר (([כלומר: יצואן])) של סחורות כל-שהן, או סוכנו, יגישו למנהל הנמל פקודת-שילוח בגין הסחורות העומדות להיות מופקות, בנקבם את הסימנים והמספרים הנאותים שעל החבילות או החפצים, ומספרם, תיאורם ותכולתם, משקלם, נפחם במידות של רגל מעוקבת, ושווים של אלה, שם הספינה שתיקחם והנמל שאליו נועדו.
: (2) משהוגשה פקודת-שילוח למנהל הנמל, צריכות הסחורות - שלהן נוגעת הפקודה - להיות מוכנות לשילוח מכל הבחינות.
: (3) רשות הנמלים לא תהיה מחוייבת לקבל על עצמה אחריות, כדי להבטיח כי כל חבילה של סחורות הכלולה בפקודת-שילוח תושם, כולה או מקצתה, בספינה כל-שהיא לפני מועד ההפלגה.

@ 10. טופס פקודת-מסירה ופקודת-שילוח
: פקודות-מסירה ופקודות-שילוח תהיינה ערוכות או באנגלית או באנגלית וערבית או באנגלית ועברית, וחברת השילוח, או הסוכנות המוציאה אותן, תמלאנה אותן בפרטים מלאים בכל נסמן.

@ 11. הצהרת משקל ומידה (תיקון: תש&quot;ט)
: כל הצהרת משקל או מידה מעוקבת הדרושה לצרכי הכללים האלה בגין כל העלה, הפקה או העברה מאמצעי שילוח אחד למשנהו, תיערך לפי יחידת המשימה כפי שניקבה בסולם נפח הטונות הטעון תשלום כרשום בתוספת השנייה על צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946.

@ 12. שירותי סיראות וסבלות יהיו בהתאם לכללים האלה (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: שירותי סיראות וסבלות בנמל חיפה (([קרי: בנמל עכו])) ייעשו בהתאם לכללים האלה.

@ 13. סיראות (תיקון: תשי&quot;ג)
: שירות סיראות מורכב משירות העברת סחורות, כרשום [[בכלל-משנה (1) של כלל 4]], וכולל -
: (א) במקרה של סחורות מועלות - קבלת סחורות ממענב ספינה, סידורן בסירות-פריקה, הובלתן מלצד הספינה אל צד הרציף, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה;
: (ב) במקרה של סחורות מופקות - סידורן של סחורות בסירות-טעינה שליד הרציף, הובלתן לצד הספינה, שימתן במענב הספינה ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-הטעינה;
: (ג) במקרה של סחורות שהן מועברות בלבד - במישרים מאמצעי הובלה אחד למשנהו בסירת פריקה - קבלת סחורות ממענב הספינה, שימתן במענב הספינה, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה.

@ 14. תשלום משימות סיראות (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: מקבל-המשלוח, או סוכנו, או המשלח או סוכנו, הכול לפי העניין, ישלמו למנהל הנמל - כסוכנו של בעליה או בעליהן של סירת הפריקה או סירות הפריקה - את תמורת הסיראות.

@ 15. סבלות (תיקון: 1946, תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: מתוך כפיפות לקביעותיו של [[כלל 16]], יהיה שירות הסבלות מורכב מטיפול בסחורות בנמל בתחומי שטח הנמל, ויכלול:-
: (א) ביחס לסחורות מועלות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, והטענתן בכלי-רכב, לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן ערובה.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן למחסן-מעבר או שטח-סיוור, סיוורן וסיוורן מחדש, מיונן לפי סימנים עיקריים, כסוין והרחקתן לשם הגנה מפני היזק, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת-משלוח סחורות, הבאת חבילות למקום בדיקת המכס, פתיחתן, התרתן ושקילתן כדרישת המכס לשם בדיקה, אריזתן מחדש, סגירתן והחזרתן למקום הפקדתן לאחר בדיקה, מסירתן לכלי-רכב ממחסן-מעבר או משטח-סיוור לאחר הוצאתן מן המכס; הטענתן וסידורן בכלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברת טבק בלתי-מיוצר למחסן הטבק של המכס והטענתו על כלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברתן של סחורות, ששמטו או נתפסו בידי הממשלה לפי [[פקודת המכס]] או כל חיקוק אחר, למחסן הממשלה; העברתן של סחורות, שאין להן תובעים, למחסן-סחורות - לפי קביעותיו של [[#21|סעיף 14ד של הפקודה]]; טיפול בסחורות בשעת מכירתן בפומבי והטענתן על אמצעי-הובלה לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן-ערובה.
: (ב) ביחס לסחורות העומדות להיות מופקות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב שברציף או מזח, והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-פריקה שליד רציף.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב וסיוורן או סיוורן בסככות או מחסנים של מעבר, או שטח סיוור, העברת סחורות משם לרציף או למזח, ושימתן במענב ספינה או בסירות-טעינה שליד רציף.
: (ג) ביחס לסחורות מועברות מאמצעי הובלה אחד למשנהו:-
:: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירות-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן לסככה או מחסן של מעבר או לשטח סיוור, סיוורן, מיונן לפי סימנים עיקריים, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת משלוח סחורות, העברתן של סחורות מסככה או מחסן של מעבר או שטח סיוור לרציף או למזח והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-טעינה שליד רציף.

@ 16. שירותים מסויימים אינם כלולים בסבלות (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח)
: היקף שירות הסבלות, כפי שנקבע [[בכלל 15]], לא יהיו רואים אותו כאילו הוא כולל כל שירות מן השירותים הבאים, אולם אותם שירותים אפשר לבצעם מתוך כפיפות לסידורים מיוחדים ומשימות נוספות:-
: (I) טיפול בפחם, קוק ולבני-פחם קטנות;
: (II) מיון לפי סימנים או מידות של סחורות במפורד, לרבות את הסחורות הבאות:-
:: פסיסי ברזל,
:: לשונות ברזל,
:: מוטות וצינורות של ברזל,
:: רעפי-גג במפורד,
:: לבינים,
:: עצים,
:: קלונסאות עץ וזמורות-קשירה וסחורות במפורד כיוצא באלה;
: (III) טיפול בקשר אל שקילת כלל משלוחים במצובר בשביל המכס או לצרכים אחרים לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: ((())IV) (()) טיפלו (([צ&quot;ל: טיפול])) בקשר אל שקילתן של סחורות לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: (V) פתיחתן, התרתן, אריזתן מחדש, סגירתן ושקילתן של סחורות לתכליות שאינן תכליות, שאותן דורש המכס לשם בדיקה נורמאלית;
: (VI) מילוי דגנים או סחורות כיוצא בהם בשקים, או מילוי מחדש בשקים; איסוף גרופת;
: (VII) שקילתן של חבילות טבק בלתי-מיוצר עם בואן או יציאתן, או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן;
: (VIII) שירותי טיפול אחרים בשטח החוף שאינם כלולים בסבלות כרשום [[בכלל 15]].

@ 17. טיפול במישרים כפוף ((ל))אישור (תיקון: תש&quot;ט)
: טיפול במישרים בסחורות מועלות לא ייעשה אלא באישורו הקודם של מנהל המכס המקומי (([כיום: גובה המכס])) ומנהל הנמל בכל מקרה ומקרה.

@ 17א. סמכות לסרב מסירה רגילה (תיקון: תשי&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות את פריקתו או טעינתו של משלוח במסירה רגילה ולהתנותן במסירה ישירה, אם לדעתו הפריקה או הטעינה במסירה רגילה, עלולה לגרום לצפיפות יתירה, לסכנת דליקה, התפוצצות או כיוצא בזה או להפרעה בסדרי העבודה בנמל.

@ 18. הפקעה
: תקנות 5 עד 12 של תקנות חוף חיפה תופקענה.

@ 19. תחילת התוקף
: כללים אלה ייכנסו לתקפם ביום השמונה-עשר ביולי, 1946.

&lt;פרסום&gt; 3 ביולי, 1946.
&lt;חתימה&gt; ג'. פ. קורנס, סופר הוועד הפועל.</text>
      <sha1>83s926mm1268jm1zt3cgf0p3rxo9eqf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084598</id>
      <parentid>3084403</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:13:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18327" sha1="sqd6oij6mss80e1m30gtexseu34ij9p" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג, תשכ&quot;ג)
&lt;שם אחר&gt; תקנות נמל עכו (סיראות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; כללי נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; תקנות נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[סעיף 60 לפקודה|סעיף 17(1)]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1946, תוס' 2, 835|כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)|1506)), ((1019|תיקון|1523)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש&quot;ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1142|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר סיראות וסבלות|0367)); ((תשי&quot;ד, 669|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר אגרות פרי הדר|0442)); ((תשכ&quot;ג, 883|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|1408)), ((2043|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1486)); ((תשכ&quot;ה, 464|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1653)); ((תשכ&quot;ו, 216|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1792)), ((1984|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1883)); ((תשכ&quot;ח, 1469|תיקון - תקנות בדבר סיראות וסבלות|2225)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)). &lt;!-- ; ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)). --&gt;

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+#60|בסעיף 17(1)]] [[=הפקודה|מפקודת הנמלים]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:
----
((לפי [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963]], תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 יחולו על נמל עכו בשינוי הבא: במקום &quot;נמל חיפה&quot; קרי &quot;נמל עכו&quot;.))
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - במקום &quot;מחסן המלך&quot; קרי &quot;מחסן הממשלה&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. תקנות אלו חלות על נמל עכו מכוח תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963; בעבר התקנות הוחלו על נמל אשדוד ואילת מכוח תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965 ותקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]], תקנות אלו לא יחולו עוד על נמלי חיפה, אשדוד ואילת.))

@ 1. שם (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: הכללים האלה ייקראו ((&quot;))תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946((&quot;)).

@ 2. פירוש
: בכללים האלה -
:- &quot;טיפול במישרים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות בתנאים, שלפיהם נמסרות סחורות מועלות מספינה או מסירת-פריקה שליד הרציף למקבל-המשלוח, או משמשו או סוכנו, במישרים, או נמסרות סחורות, המיועדות להפקה, במישרים מן הבעלים, או מן המשלח, לספינה או לסירת-טעינה שליד הרציף, וטיפול זה כולל מסירתן של סחורות הנלקחות במישרים ממענב הספינה;
:- &quot;טיפול בעקיפים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות שלא בדרך הטיפול במישרים כפי שהוגדר בזה;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; או &quot;סימנים עיקריים&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, הסימן המיוחד או הסימנים המיוחדים המשותפים לכלל המשלוח;
:- &quot;סימן-עזר&quot; או &quot;סימני-עזר&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, סימן מיוחד או סימנים מיוחדים המשותפים רק לחלק או לחלקים של המשלוח.

@ 3. חלות (תיקון: תש&quot;ט)
: הכללים האלה יחולו על נמל חיפה (([קרי: על נמל עכו])).

@ 4. טעינה ופריקה לפי הוראות מנהל הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) העברת סחורות מספינות - שאינן עוגנות ליד רציף - לנמל, או אל ספינות כאלה מן הנמל, לאניות או מספינות כאלה לספינות אחרות, או מספינות אחרות אליהן, תבוצע באמצעות סירות-פריקה בהתאם להוראותיו של מנהל הנמל, בתנאי שלא תשמש שום סירת-פריקה, שלא ניתן עליה רשיון כהלכה בהתאם לקביעותיה של [[הפקודה]].
: (2) המשלח או סוכנו, מקבל-המשלוח או סוכנו, או סוכן הספינה, יודיעו למנהל הנמל - אם ידרוש זאת מנהל הנמל - על דרישותיהם לסירות-הפריקה לכל הפחות עשרים וארבע שעות לפני שתידרשנה להם סירות-הפריקה, ומנהל הנמל ייעד - לפי ראות עיניו - את אותן סירות-הפריקה, העשויות להיות נחוצות ומצויות, לשם פריקת מטען או הטענתו, ויתן לבעלי סירות-הפריקה ה((ו))ראות בהתאם לכך.

@ 3. סבלות לפי הוראות רשות הנמל((ים)) (תיקון: תש&quot;ט)
: סבלות סחורות (לרבות חפצי-נוסעים) תבוצע בידי אותם אדם או בני-אדם ובאותו האופן, שתהיה רשות הנמלים עשוייה לצוותם.

@ 6. תשלום משימות לפני הוצאתן של סחורות מן הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: יש לשלם כל דמי-מכס וכל מגיעות ומשימות של נמל על סחורות שפורקו, שולחו, הועברו מאמצעי הובלה אחד לשני, או הוחסנו, או לתת ערבות מספקת לתשלומם של אלה, לפני הוצאתן של הסחורות מן הנמל, ומנהל הנמל רשאי למנוע את הוצאתן של סחורות כל-שהן משטח הנמל, כל זמן שלא שולמו דמים, מגיעות או משימות כל-שהם המשתלמים על אותן סחורות.

@ 7. סחורות המיועדות להפקה (תיקון: תש&quot;ט)
: סחורות המיועדות להפקה (([כלומר: ליצוא])) תונחנה בשטח הנמל באותם מקומות שיהיה מנהל הנמל עשוי להורות עליהם, ומנהל הנמל רשאי להוציא, או לגרום להוציא, סחורות כל-שהן - על חשבון בעליהן של אותן סחורות, אשר הונחו שלא בהתאם להוראותיו.

@ 8. פקודת-מסירה (תיקון: תש&quot;ט)
: כדי לקבל לידיהם סחורות כל-שהן, יגישו מקבל-המשלוח, או סוכנו, למנהל הנמל פקודת-מסירה, שבה יהיו נקובים סימניהם ומספריהם הנאותים של החבילות והחפצים ומספרם, תיאורם ותכולתם.

@ 9. פקודת-שילוח (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) אכספורטר (([כלומר: יצואן])) של סחורות כל-שהן, או סוכנו, יגישו למנהל הנמל פקודת-שילוח בגין הסחורות העומדות להיות מופקות, בנקבם את הסימנים והמספרים הנאותים שעל החבילות או החפצים, ומספרם, תיאורם ותכולתם, משקלם, נפחם במידות של רגל מעוקבת, ושווים של אלה, שם הספינה שתיקחם והנמל שאליו נועדו.
: (2) משהוגשה פקודת-שילוח למנהל הנמל, צריכות הסחורות - שלהן נוגעת הפקודה - להיות מוכנות לשילוח מכל הבחינות.
: (3) רשות הנמלים לא תהיה מחוייבת לקבל על עצמה אחריות, כדי להבטיח כי כל חבילה של סחורות הכלולה בפקודת-שילוח תושם, כולה או מקצתה, בספינה כל-שהיא לפני מועד ההפלגה.

@ 10. טופס פקודת-מסירה ופקודת-שילוח
: פקודות-מסירה ופקודות-שילוח תהיינה ערוכות או באנגלית או באנגלית וערבית או באנגלית ועברית, וחברת השילוח, או הסוכנות המוציאה אותן, תמלאנה אותן בפרטים מלאים בכל נסמן.

@ 11. הצהרת משקל ומידה (תיקון: תש&quot;ט)
: כל הצהרת משקל או מידה מעוקבת הדרושה לצרכי הכללים האלה בגין כל העלה, הפקה או העברה מאמצעי שילוח אחד למשנהו, תיערך לפי יחידת המשימה כפי שניקבה בסולם נפח הטונות הטעון תשלום כרשום בתוספת השנייה על צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946.

@ 12. שירותי סיראות וסבלות יהיו בהתאם לכללים האלה (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: שירותי סיראות וסבלות בנמל חיפה (([קרי: בנמל עכו])) ייעשו בהתאם לכללים האלה.

@ 13. סיראות (תיקון: תשי&quot;ג)
: שירות סיראות מורכב משירות העברת סחורות, כרשום [[בכלל-משנה (1) של כלל 4]], וכולל -
: (א) במקרה של סחורות מועלות - קבלת סחורות ממענב ספינה, סידורן בסירות-פריקה, הובלתן מלצד הספינה אל צד הרציף, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה;
: (ב) במקרה של סחורות מופקות - סידורן של סחורות בסירות-טעינה שליד הרציף, הובלתן לצד הספינה, שימתן במענב הספינה ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-הטעינה;
: (ג) במקרה של סחורות שהן מועברות בלבד - במישרים מאמצעי הובלה אחד למשנהו בסירת פריקה - קבלת סחורות ממענב הספינה, שימתן במענב הספינה, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה.

@ 14. תשלום משימות סיראות (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: מקבל-המשלוח, או סוכנו, או המשלח או סוכנו, הכול לפי העניין, ישלמו למנהל הנמל - כסוכנו של בעליה או בעליהן של סירת הפריקה או סירות הפריקה - את תמורת הסיראות.

@ 15. סבלות (תיקון: 1946, תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: מתוך כפיפות לקביעותיו של [[כלל 16]], יהיה שירות הסבלות מורכב מטיפול בסחורות בנמל בתחומי שטח הנמל, ויכלול:-
: (א) ביחס לסחורות מועלות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, והטענתן בכלי-רכב, לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן ערובה.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן למחסן-מעבר או שטח-סיוור, סיוורן וסיוורן מחדש, מיונן לפי סימנים עיקריים, כסוין והרחקתן לשם הגנה מפני היזק, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת-משלוח סחורות, הבאת חבילות למקום בדיקת המכס, פתיחתן, התרתן ושקילתן כדרישת המכס לשם בדיקה, אריזתן מחדש, סגירתן והחזרתן למקום הפקדתן לאחר בדיקה, מסירתן לכלי-רכב ממחסן-מעבר או משטח-סיוור לאחר הוצאתן מן המכס; הטענתן וסידורן בכלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברת טבק בלתי-מיוצר למחסן הטבק של המכס והטענתו על כלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברתן של סחורות, ששמטו או נתפסו בידי הממשלה לפי [[פקודת המכס]] או כל חיקוק אחר, למחסן הממשלה; העברתן של סחורות, שאין להן תובעים, למחסן-סחורות - לפי קביעותיו של [[#21|סעיף 14ד של הפקודה]]; טיפול בסחורות בשעת מכירתן בפומבי והטענתן על אמצעי-הובלה לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן-ערובה.
: (ב) ביחס לסחורות העומדות להיות מופקות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב שברציף או מזח, והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-פריקה שליד רציף.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב וסיוורן או סיוורן בסככות או מחסנים של מעבר, או שטח סיוור, העברת סחורות משם לרציף או למזח, ושימתן במענב ספינה או בסירות-טעינה שליד רציף.
: (ג) ביחס לסחורות מועברות מאמצעי הובלה אחד למשנהו:-
:: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירות-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן לסככה או מחסן של מעבר או לשטח סיוור, סיוורן, מיונן לפי סימנים עיקריים, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת משלוח סחורות, העברתן של סחורות מסככה או מחסן של מעבר או שטח סיוור לרציף או למזח והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-טעינה שליד רציף.

@ 16. שירותים מסויימים אינם כלולים בסבלות (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח)
: היקף שירות הסבלות, כפי שנקבע [[בכלל 15]], לא יהיו רואים אותו כאילו הוא כולל כל שירות מן השירותים הבאים, אולם אותם שירותים אפשר לבצעם מתוך כפיפות לסידורים מיוחדים ומשימות נוספות:-
: (I) טיפול בפחם, קוק ולבני-פחם קטנות;
: (II) מיון לפי סימנים או מידות של סחורות במפורד, לרבות את הסחורות הבאות:-
:: פסיסי ברזל,
:: לשונות ברזל,
:: מוטות וצינורות של ברזל,
:: רעפי-גג במפורד,
:: לבינים,
:: עצים,
:: קלונסאות עץ וזמורות-קשירה וסחורות במפורד כיוצא באלה;
: (III) טיפול בקשר אל שקילת כלל משלוחים במצובר בשביל המכס או לצרכים אחרים לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: ((())IV) (()) טיפלו (([צ&quot;ל: טיפול])) בקשר אל שקילתן של סחורות לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: (V) פתיחתן, התרתן, אריזתן מחדש, סגירתן ושקילתן של סחורות לתכליות שאינן תכליות, שאותן דורש המכס לשם בדיקה נורמאלית;
: (VI) מילוי דגנים או סחורות כיוצא בהם בשקים, או מילוי מחדש בשקים; איסוף גרופת;
: (VII) שקילתן של חבילות טבק בלתי-מיוצר עם בואן או יציאתן, או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן;
: (VIII) שירותי טיפול אחרים בשטח החוף שאינם כלולים בסבלות כרשום [[בכלל 15]].

@ 17. טיפול במישרים כפוף ((ל))אישור (תיקון: תש&quot;ט)
: טיפול במישרים בסחורות מועלות לא ייעשה אלא באישורו הקודם של מנהל המכס המקומי (([כיום: גובה המכס])) ומנהל הנמל בכל מקרה ומקרה.

@ 17א. סמכות לסרב מסירה רגילה (תיקון: תשי&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות את פריקתו או טעינתו של משלוח במסירה רגילה ולהתנותן במסירה ישירה, אם לדעתו הפריקה או הטעינה במסירה רגילה, עלולה לגרום לצפיפות יתירה, לסכנת דליקה, התפוצצות או כיוצא בזה או להפרעה בסדרי העבודה בנמל.

@ 18. הפקעה
: תקנות 5 עד 12 של תקנות חוף חיפה תופקענה.

@ 19. תחילת התוקף
: כללים אלה ייכנסו לתקפם ביום השמונה-עשר ביולי, 1946.

&lt;פרסום&gt; 3 ביולי, 1946.
&lt;חתימה&gt; ג'. פ. קורנס, סופר הוועד הפועל.</text>
      <sha1>sqd6oij6mss80e1m30gtexseu34ij9p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084600</id>
      <parentid>3084598</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:17:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3084600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18331" sha1="mtmav040uvylswoxkmwnss4d0q0rez0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג, תשכ&quot;ג)
&lt;שם אחר&gt; תקנות נמל עכו (סיראות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; כללי נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; תקנות נמל חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
&lt;שם קודם&gt; כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות), 1946
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[סעיף 60 לפקודה|סעיף 17(1)]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1946, תוס' 2, 835|כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)|1506)), ((1019|תיקון|1523)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש&quot;ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1142|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר סיראות וסבלות|0367)); ((תשי&quot;ד, 669|תיקון - תקנות נמל חיפה בדבר אגרות פרי הדר|0442)); ((תשכ&quot;ג, 883|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|1408)), ((2043|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1486)); ((תשכ&quot;ה, 464|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1653)); ((תשכ&quot;ו, 216|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|1792)), ((1984|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|1883)); ((תשכ&quot;ח, 1469|תיקון - תקנות בדבר סיראות וסבלות|2225)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)). &lt;!-- ; ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)). --&gt;

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+#60|בסעיף 17(1)]] [[=הפקודה|מפקודת הנמלים]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:
----
((לפי [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963]], תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 יחולו על נמל עכו בשינוי הבא: במקום &quot;נמל חיפה&quot; קרי &quot;נמל עכו&quot;.))
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - במקום &quot;מחסן המלך&quot; קרי &quot;מחסן הממשלה&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. תקנות אלו חלות על נמל עכו מכוח [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ג-1963]]; בעבר התקנות הוחלו על נמל אשדוד ואילת מכוח תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965 ותקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]], תקנות אלו לא יחולו עוד על נמלי חיפה, אשדוד ואילת.))

@ 1. שם (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: הכללים האלה ייקראו ((&quot;))תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946((&quot;)).

@ 2. פירוש
: בכללים האלה -
:- &quot;טיפול במישרים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות בתנאים, שלפיהם נמסרות סחורות מועלות מספינה או מסירת-פריקה שליד הרציף למקבל-המשלוח, או משמשו או סוכנו, במישרים, או נמסרות סחורות, המיועדות להפקה, במישרים מן הבעלים, או מן המשלח, לספינה או לסירת-טעינה שליד הרציף, וטיפול זה כולל מסירתן של סחורות הנלקחות במישרים ממענב הספינה;
:- &quot;טיפול בעקיפים&quot; מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות שלא בדרך הטיפול במישרים כפי שהוגדר בזה;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; או &quot;סימנים עיקריים&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, הסימן המיוחד או הסימנים המיוחדים המשותפים לכלל המשלוח;
:- &quot;סימן-עזר&quot; או &quot;סימני-עזר&quot; מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל-שהם, סימן מיוחד או סימנים מיוחדים המשותפים רק לחלק או לחלקים של המשלוח.

@ 3. חלות (תיקון: תש&quot;ט)
: הכללים האלה יחולו על נמל חיפה (([קרי: על נמל עכו])).

@ 4. טעינה ופריקה לפי הוראות מנהל הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) העברת סחורות מספינות - שאינן עוגנות ליד רציף - לנמל, או אל ספינות כאלה מן הנמל, לאניות או מספינות כאלה לספינות אחרות, או מספינות אחרות אליהן, תבוצע באמצעות סירות-פריקה בהתאם להוראותיו של מנהל הנמל, בתנאי שלא תשמש שום סירת-פריקה, שלא ניתן עליה רשיון כהלכה בהתאם לקביעותיה של [[הפקודה]].
: (2) המשלח או סוכנו, מקבל-המשלוח או סוכנו, או סוכן הספינה, יודיעו למנהל הנמל - אם ידרוש זאת מנהל הנמל - על דרישותיהם לסירות-הפריקה לכל הפחות עשרים וארבע שעות לפני שתידרשנה להם סירות-הפריקה, ומנהל הנמל ייעד - לפי ראות עיניו - את אותן סירות-הפריקה, העשויות להיות נחוצות ומצויות, לשם פריקת מטען או הטענתו, ויתן לבעלי סירות-הפריקה ה((ו))ראות בהתאם לכך.

@ 3. סבלות לפי הוראות רשות הנמל((ים)) (תיקון: תש&quot;ט)
: סבלות סחורות (לרבות חפצי-נוסעים) תבוצע בידי אותם אדם או בני-אדם ובאותו האופן, שתהיה רשות הנמלים עשוייה לצוותם.

@ 6. תשלום משימות לפני הוצאתן של סחורות מן הנמל (תיקון: תש&quot;ט)
: יש לשלם כל דמי-מכס וכל מגיעות ומשימות של נמל על סחורות שפורקו, שולחו, הועברו מאמצעי הובלה אחד לשני, או הוחסנו, או לתת ערבות מספקת לתשלומם של אלה, לפני הוצאתן של הסחורות מן הנמל, ומנהל הנמל רשאי למנוע את הוצאתן של סחורות כל-שהן משטח הנמל, כל זמן שלא שולמו דמים, מגיעות או משימות כל-שהם המשתלמים על אותן סחורות.

@ 7. סחורות המיועדות להפקה (תיקון: תש&quot;ט)
: סחורות המיועדות להפקה (([כלומר: ליצוא])) תונחנה בשטח הנמל באותם מקומות שיהיה מנהל הנמל עשוי להורות עליהם, ומנהל הנמל רשאי להוציא, או לגרום להוציא, סחורות כל-שהן - על חשבון בעליהן של אותן סחורות, אשר הונחו שלא בהתאם להוראותיו.

@ 8. פקודת-מסירה (תיקון: תש&quot;ט)
: כדי לקבל לידיהם סחורות כל-שהן, יגישו מקבל-המשלוח, או סוכנו, למנהל הנמל פקודת-מסירה, שבה יהיו נקובים סימניהם ומספריהם הנאותים של החבילות והחפצים ומספרם, תיאורם ותכולתם.

@ 9. פקודת-שילוח (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) אכספורטר (([כלומר: יצואן])) של סחורות כל-שהן, או סוכנו, יגישו למנהל הנמל פקודת-שילוח בגין הסחורות העומדות להיות מופקות, בנקבם את הסימנים והמספרים הנאותים שעל החבילות או החפצים, ומספרם, תיאורם ותכולתם, משקלם, נפחם במידות של רגל מעוקבת, ושווים של אלה, שם הספינה שתיקחם והנמל שאליו נועדו.
: (2) משהוגשה פקודת-שילוח למנהל הנמל, צריכות הסחורות - שלהן נוגעת הפקודה - להיות מוכנות לשילוח מכל הבחינות.
: (3) רשות הנמלים לא תהיה מחוייבת לקבל על עצמה אחריות, כדי להבטיח כי כל חבילה של סחורות הכלולה בפקודת-שילוח תושם, כולה או מקצתה, בספינה כל-שהיא לפני מועד ההפלגה.

@ 10. טופס פקודת-מסירה ופקודת-שילוח
: פקודות-מסירה ופקודות-שילוח תהיינה ערוכות או באנגלית או באנגלית וערבית או באנגלית ועברית, וחברת השילוח, או הסוכנות המוציאה אותן, תמלאנה אותן בפרטים מלאים בכל נסמן.

@ 11. הצהרת משקל ומידה (תיקון: תש&quot;ט)
: כל הצהרת משקל או מידה מעוקבת הדרושה לצרכי הכללים האלה בגין כל העלה, הפקה או העברה מאמצעי שילוח אחד למשנהו, תיערך לפי יחידת המשימה כפי שניקבה בסולם נפח הטונות הטעון תשלום כרשום בתוספת השנייה על צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946.

@ 12. שירותי סיראות וסבלות יהיו בהתאם לכללים האלה (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: שירותי סיראות וסבלות בנמל חיפה (([קרי: בנמל עכו])) ייעשו בהתאם לכללים האלה.

@ 13. סיראות (תיקון: תשי&quot;ג)
: שירות סיראות מורכב משירות העברת סחורות, כרשום [[בכלל-משנה (1) של כלל 4]], וכולל -
: (א) במקרה של סחורות מועלות - קבלת סחורות ממענב ספינה, סידורן בסירות-פריקה, הובלתן מלצד הספינה אל צד הרציף, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה;
: (ב) במקרה של סחורות מופקות - סידורן של סחורות בסירות-טעינה שליד הרציף, הובלתן לצד הספינה, שימתן במענב הספינה ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-הטעינה;
: (ג) במקרה של סחורות שהן מועברות בלבד - במישרים מאמצעי הובלה אחד למשנהו בסירת פריקה - קבלת סחורות ממענב הספינה, שימתן במענב הספינה, ושמירה בטיחה (([צ&quot;ל: בטוחה])) של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות-פריקה.

@ 14. תשלום משימות סיראות (תיקון: תש&quot;ט, תשי&quot;ג)
: מקבל-המשלוח, או סוכנו, או המשלח או סוכנו, הכול לפי העניין, ישלמו למנהל הנמל - כסוכנו של בעליה או בעליהן של סירת הפריקה או סירות הפריקה - את תמורת הסיראות.

@ 15. סבלות (תיקון: 1946, תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: מתוך כפיפות לקביעותיו של [[כלל 16]], יהיה שירות הסבלות מורכב מטיפול בסחורות בנמל בתחומי שטח הנמל, ויכלול:-
: (א) ביחס לסחורות מועלות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, והטענתן בכלי-רכב, לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן ערובה.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירת-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן למחסן-מעבר או שטח-סיוור, סיוורן וסיוורן מחדש, מיונן לפי סימנים עיקריים, כסוין והרחקתן לשם הגנה מפני היזק, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת-משלוח סחורות, הבאת חבילות למקום בדיקת המכס, פתיחתן, התרתן ושקילתן כדרישת המכס לשם בדיקה, אריזתן מחדש, סגירתן והחזרתן למקום הפקדתן לאחר בדיקה, מסירתן לכלי-רכב ממחסן-מעבר או משטח-סיוור לאחר הוצאתן מן המכס; הטענתן וסידורן בכלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברת טבק בלתי-מיוצר למחסן הטבק של המכס והטענתו על כלי-רכב למשלוח משטח הנמל; העברתן של סחורות, ששמטו או נתפסו בידי הממשלה לפי [[פקודת המכס]] או כל חיקוק אחר, למחסן הממשלה; העברתן של סחורות, שאין להן תובעים, למחסן-סחורות - לפי קביעותיו של [[#21|סעיף 14ד של הפקודה]]; טיפול בסחורות בשעת מכירתן בפומבי והטענתן על אמצעי-הובלה לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן-ערובה.
: (ב) ביחס לסחורות העומדות להיות מופקות:-
:: (I) במקרה של טיפול במישרים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב שברציף או מזח, והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-פריקה שליד רציף.
:: (II) במקרה של טיפול בעקיפים:-
::: פריקת סחורות מכלי-רכב וסיוורן או סיוורן בסככות או מחסנים של מעבר, או שטח סיוור, העברת סחורות משם לרציף או למזח, ושימתן במענב ספינה או בסירות-טעינה שליד רציף.
: (ג) ביחס לסחורות מועברות מאמצעי הובלה אחד למשנהו:-
:: הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירות-פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן לסככה או מחסן של מעבר או לשטח סיוור, סיוורן, מיונן לפי סימנים עיקריים, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת משלוח סחורות, העברתן של סחורות מסככה או מחסן של מעבר או שטח סיוור לרציף או למזח והטענתן אל מענב ספינה או על סירות-טעינה שליד רציף.

@ 16. שירותים מסויימים אינם כלולים בסבלות (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח)
: היקף שירות הסבלות, כפי שנקבע [[בכלל 15]], לא יהיו רואים אותו כאילו הוא כולל כל שירות מן השירותים הבאים, אולם אותם שירותים אפשר לבצעם מתוך כפיפות לסידורים מיוחדים ומשימות נוספות:-
: (I) טיפול בפחם, קוק ולבני-פחם קטנות;
: (II) מיון לפי סימנים או מידות של סחורות במפורד, לרבות את הסחורות הבאות:-
:: פסיסי ברזל,
:: לשונות ברזל,
:: מוטות וצינורות של ברזל,
:: רעפי-גג במפורד,
:: לבינים,
:: עצים,
:: קלונסאות עץ וזמורות-קשירה וסחורות במפורד כיוצא באלה;
: (III) טיפול בקשר אל שקילת כלל משלוחים במצובר בשביל המכס או לצרכים אחרים לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: ((())IV) (()) טיפלו (([צ&quot;ל: טיפול])) בקשר אל שקילתן של סחורות לפי בקשתם של מקבלי-משלוח, בעלים או סוכנים;
: (V) פתיחתן, התרתן, אריזתן מחדש, סגירתן ושקילתן של סחורות לתכליות שאינן תכליות, שאותן דורש המכס לשם בדיקה נורמאלית;
: (VI) מילוי דגנים או סחורות כיוצא בהם בשקים, או מילוי מחדש בשקים; איסוף גרופת;
: (VII) שקילתן של חבילות טבק בלתי-מיוצר עם בואן או יציאתן, או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן;
: (VIII) שירותי טיפול אחרים בשטח החוף שאינם כלולים בסבלות כרשום [[בכלל 15]].

@ 17. טיפול במישרים כפוף ((ל))אישור (תיקון: תש&quot;ט)
: טיפול במישרים בסחורות מועלות לא ייעשה אלא באישורו הקודם של מנהל המכס המקומי (([כיום: גובה המכס])) ומנהל הנמל בכל מקרה ומקרה.

@ 17א. סמכות לסרב מסירה רגילה (תיקון: תשי&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות את פריקתו או טעינתו של משלוח במסירה רגילה ולהתנותן במסירה ישירה, אם לדעתו הפריקה או הטעינה במסירה רגילה, עלולה לגרום לצפיפות יתירה, לסכנת דליקה, התפוצצות או כיוצא בזה או להפרעה בסדרי העבודה בנמל.

@ 18. הפקעה
: תקנות 5 עד 12 של תקנות חוף חיפה תופקענה.

@ 19. תחילת התוקף
: כללים אלה ייכנסו לתקפם ביום השמונה-עשר ביולי, 1946.

&lt;פרסום&gt; 3 ביולי, 1946.
&lt;חתימה&gt; ג'. פ. קורנס, סופר הוועד הפועל.</text>
      <sha1>mtmav040uvylswoxkmwnss4d0q0rez0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755660</id>
    <revision>
      <id>3084411</id>
      <parentid>3084279</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T13:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084403]</comment>
      <origin>3084411</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20486" sha1="cbwazx2jrj4e37qywgvsp96hyqubgtb" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}

{{ח:קטע3||כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17(1)}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1946, תוס׳ 2, 835|כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)}}, {{ח:תיבה|1019|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 1142|תיקון – תקנות נמל חיפה בדבר סיראות וסבלות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0367.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 669|תיקון – תקנות נמל חיפה בדבר אגרות פרי הדר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 883|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1408.pdf}}, {{ח:תיבה|2043|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1486.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 464|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 216|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|1984|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1883.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1469|תיקון – תקנות בדבר סיראות וסבלות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2225.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|בסעיף 17(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים}}, התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ״ג–1963}}, תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 יחולו על נמל עכו בשינוי הבא: במקום ”נמל חיפה“ קרי ”נמל עכו“.}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – במקום ”מחסן המלך“ קרי ”מחסן הממשלה“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. תקנות אלו חלות על נמל עכו מכוח תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ״ג–1963; בעבר התקנות הוחלו על נמל אשדוד ואילת מכוח תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965 ותקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}}, תקנות אלו לא יחולו עוד על נמלי חיפה, אשדוד ואילת.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שם|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} הכללים האלה ייקראו {{ח:הערה|”}}תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש}}
{{ח:ת}} בכללים האלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במישרים“ מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות בתנאים, שלפיהם נמסרות סחורות מועלות מספינה או מסירת־פריקה שליד הרציף למקבל־המשלוח, או משמשו או סוכנו, במישרים, או נמסרות סחורות, המיועדות להפקה, במישרים מן הבעלים, או מן המשלח, לספינה או לסירת־טעינה שליד הרציף, וטיפול זה כולל מסירתן של סחורות הנלקחות במישרים ממענב הספינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בעקיפים“ מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות שלא בדרך הטיפול במישרים כפי שהוגדר בזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ או ”סימנים עיקריים“ מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל־שהם, הסימן המיוחד או הסימנים המיוחדים המשותפים לכלל המשלוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן־עזר“ או ”סימני־עזר“ מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל־שהם, סימן מיוחד או סימנים מיוחדים המשותפים רק לחלק או לחלקים של המשלוח.

{{ח:סעיף|3|חלות|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} הכללים האלה יחולו על נמל חיפה {{ח:הערה|[קרי: על נמל עכו]}}.

{{ח:סעיף|4|טעינה ופריקה לפי הוראות מנהל הנמל|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} העברת סחורות מספינות – שאינן עוגנות ליד רציף – לנמל, או אל ספינות כאלה מן הנמל, לאניות או מספינות כאלה לספינות אחרות, או מספינות אחרות אליהן, תבוצע באמצעות סירות־פריקה בהתאם להוראותיו של מנהל הנמל, בתנאי שלא תשמש שום סירת־פריקה, שלא ניתן עליה רשיון כהלכה בהתאם לקביעותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}}.
{{ח:תת|(2)}} המשלח או סוכנו, מקבל־המשלוח או סוכנו, או סוכן הספינה, יודיעו למנהל הנמל – אם ידרוש זאת מנהל הנמל – על דרישותיהם לסירות־הפריקה לכל הפחות עשרים וארבע שעות לפני שתידרשנה להם סירות־הפריקה, ומנהל הנמל ייעד – לפי ראות עיניו – את אותן סירות־הפריקה, העשויות להיות נחוצות ומצויות, לשם פריקת מטען או הטענתו, ויתן לבעלי סירות־הפריקה ה{{ח:הערה|ו}}ראות בהתאם לכך.

{{ח:סעיף|3|סבלות לפי הוראות רשות הנמל{{ח:הערה|ים}}|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} סבלות סחורות (לרבות חפצי־נוסעים) תבוצע בידי אותם אדם או בני־אדם ובאותו האופן, שתהיה רשות הנמלים עשוייה לצוותם.

{{ח:סעיף|6|תשלום משימות לפני הוצאתן של סחורות מן הנמל|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} יש לשלם כל דמי־מכס וכל מגיעות ומשימות של נמל על סחורות שפורקו, שולחו, הועברו מאמצעי הובלה אחד לשני, או הוחסנו, או לתת ערבות מספקת לתשלומם של אלה, לפני הוצאתן של הסחורות מן הנמל, ומנהל הנמל רשאי למנוע את הוצאתן של סחורות כל־שהן משטח הנמל, כל זמן שלא שולמו דמים, מגיעות או משימות כל־שהם המשתלמים על אותן סחורות.

{{ח:סעיף|7|סחורות המיועדות להפקה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} סחורות המיועדות להפקה {{ח:הערה|[כלומר: ליצוא]}} תונחנה בשטח הנמל באותם מקומות שיהיה מנהל הנמל עשוי להורות עליהם, ומנהל הנמל רשאי להוציא, או לגרום להוציא, סחורות כל־שהן – על חשבון בעליהן של אותן סחורות, אשר הונחו שלא בהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|8|פקודת־&lt;wbr&gt;מסירה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} כדי לקבל לידיהם סחורות כל־שהן, יגישו מקבל־המשלוח, או סוכנו, למנהל הנמל פקודת־מסירה, שבה יהיו נקובים סימניהם ומספריהם הנאותים של החבילות והחפצים ומספרם, תיאורם ותכולתם.

{{ח:סעיף|9|פקודת־&lt;wbr&gt;שילוח|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} אכספורטר {{ח:הערה|[כלומר: יצואן]}} של סחורות כל־שהן, או סוכנו, יגישו למנהל הנמל פקודת־שילוח בגין הסחורות העומדות להיות מופקות, בנקבם את הסימנים והמספרים הנאותים שעל החבילות או החפצים, ומספרם, תיאורם ותכולתם, משקלם, נפחם במידות של רגל מעוקבת, ושווים של אלה, שם הספינה שתיקחם והנמל שאליו נועדו.
{{ח:תת|(2)}} משהוגשה פקודת־שילוח למנהל הנמל, צריכות הסחורות – שלהן נוגעת הפקודה – להיות מוכנות לשילוח מכל הבחינות.
{{ח:תת|(3)}} רשות הנמלים לא תהיה מחוייבת לקבל על עצמה אחריות, כדי להבטיח כי כל חבילה של סחורות הכלולה בפקודת־שילוח תושם, כולה או מקצתה, בספינה כל־שהיא לפני מועד ההפלגה.

{{ח:סעיף|10|טופס פקודת־&lt;wbr&gt;מסירה ופקודת־&lt;wbr&gt;שילוח}}
{{ח:ת}} פקודות־מסירה ופקודות־שילוח תהיינה ערוכות או באנגלית או באנגלית וערבית או באנגלית ועברית, וחברת השילוח, או הסוכנות המוציאה אותן, תמלאנה אותן בפרטים מלאים בכל נסמן.

{{ח:סעיף|11|הצהרת משקל ומידה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} כל הצהרת משקל או מידה מעוקבת הדרושה לצרכי הכללים האלה בגין כל העלה, הפקה או העברה מאמצעי שילוח אחד למשנהו, תיערך לפי יחידת המשימה כפי שניקבה בסולם נפח הטונות הטעון תשלום כרשום בתוספת השנייה על צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946.

{{ח:סעיף|12|שירותי סיראות וסבלות יהיו בהתאם לכללים האלה|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} שירותי סיראות וסבלות בנמל חיפה {{ח:הערה|[קרי: בנמל עכו]}} ייעשו בהתאם לכללים האלה.

{{ח:סעיף|13|סיראות|תיקון: תשי״ג}}
{{ח:ת}} שירות סיראות מורכב משירות העברת סחורות, כרשום {{ח:פנימי|סעיף 4|בכלל־משנה (1) של כלל 4}}, וכולל –
{{ח:תת|(א)}} במקרה של סחורות מועלות – קבלת סחורות ממענב ספינה, סידורן בסירות־פריקה, הובלתן מלצד הספינה אל צד הרציף, ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־פריקה;
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של סחורות מופקות – סידורן של סחורות בסירות־טעינה שליד הרציף, הובלתן לצד הספינה, שימתן במענב הספינה ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־הטעינה;
{{ח:תת|(ג)}} במקרה של סחורות שהן מועברות בלבד – במישרים מאמצעי הובלה אחד למשנהו בסירת פריקה – קבלת סחורות ממענב הספינה, שימתן במענב הספינה, ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־פריקה.

{{ח:סעיף|14|תשלום משימות סיראות|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} מקבל־המשלוח, או סוכנו, או המשלח או סוכנו, הכול לפי העניין, ישלמו למנהל הנמל – כסוכנו של בעליה או בעליהן של סירת הפריקה או סירות הפריקה – את תמורת הסיראות.

{{ח:סעיף|15|סבלות|תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} מתוך כפיפות לקביעותיו של {{ח:פנימי|סעיף 16|כלל 16}}, יהיה שירות הסבלות מורכב מטיפול בסחורות בנמל בתחומי שטח הנמל, ויכלול:–
{{ח:תת|(א)}} ביחס לסחורות מועלות:–
{{ח:תתת|(I)}} במקרה של טיפול במישרים:–
{{ח:תתת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה או מסירת־פריקה שליד רציף או מזח, והטענתן בכלי־רכב, לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן ערובה.
{{ח:תתת|(II)}} במקרה של טיפול בעקיפים:–
{{ח:תתת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירת־פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן למחסן־מעבר או שטח־סיוור, סיוורן וסיוורן מחדש, מיונן לפי סימנים עיקריים, כסוין והרחקתן לשם הגנה מפני היזק, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת־משלוח סחורות, הבאת חבילות למקום בדיקת המכס, פתיחתן, התרתן ושקילתן כדרישת המכס לשם בדיקה, אריזתן מחדש, סגירתן והחזרתן למקום הפקדתן לאחר בדיקה, מסירתן לכלי־רכב ממחסן־מעבר או משטח־סיוור לאחר הוצאתן מן המכס; הטענתן וסידורן בכלי־רכב למשלוח משטח הנמל; העברת טבק בלתי־מיוצר למחסן הטבק של המכס והטענתו על כלי־רכב למשלוח משטח הנמל; העברתן של סחורות, ששמטו או נתפסו בידי הממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}} או כל חיקוק אחר, למחסן הממשלה; העברתן של סחורות, שאין להן תובעים, למחסן־סחורות – לפי קביעותיו של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 14ד של הפקודה}}; טיפול בסחורות בשעת מכירתן בפומבי והטענתן על אמצעי־הובלה לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן־ערובה.
{{ח:תת|(ב)}} ביחס לסחורות העומדות להיות מופקות:–
{{ח:תתת|(I)}} במקרה של טיפול במישרים:–
{{ח:תתת}} פריקת סחורות מכלי־רכב שברציף או מזח, והטענתן אל מענב ספינה או על סירות־פריקה שליד רציף.
{{ח:תתת|(II)}} במקרה של טיפול בעקיפים:–
{{ח:תתת}} פריקת סחורות מכלי־רכב וסיוורן או סיוורן בסככות או מחסנים של מעבר, או שטח סיוור, העברת סחורות משם לרציף או למזח, ושימתן במענב ספינה או בסירות־טעינה שליד רציף.
{{ח:תת|(ג)}} ביחס לסחורות מועברות מאמצעי הובלה אחד למשנהו:–
{{ח:תת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירות־פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן לסככה או מחסן של מעבר או לשטח סיוור, סיוורן, מיונן לפי סימנים עיקריים, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת משלוח סחורות, העברתן של סחורות מסככה או מחסן של מעבר או שטח סיוור לרציף או למזח והטענתן אל מענב ספינה או על סירות־טעינה שליד רציף.

{{ח:סעיף|16|שירותים מסויימים אינם כלולים בסבלות|תיקון: תשי״ד, תשכ״ח}}
{{ח:ת}} היקף שירות הסבלות, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 15|בכלל 15}}, לא יהיו רואים אותו כאילו הוא כולל כל שירות מן השירותים הבאים, אולם אותם שירותים אפשר לבצעם מתוך כפיפות לסידורים מיוחדים ומשימות נוספות:–
{{ח:תת|(I)}} טיפול בפחם, קוק ולבני־פחם קטנות;
{{ח:תת|(II)}} מיון לפי סימנים או מידות של סחורות במפורד, לרבות את הסחורות הבאות:–
{{ח:תת}} פסיסי ברזל,
{{ח:תת}} לשונות ברזל,
{{ח:תת}} מוטות וצינורות של ברזל,
{{ח:תת}} רעפי־גג במפורד,
{{ח:תת}} לבינים,
{{ח:תת}} עצים,
{{ח:תת}} קלונסאות עץ וזמורות־קשירה וסחורות במפורד כיוצא באלה;
{{ח:תת|(III)}} טיפול בקשר אל שקילת כלל משלוחים במצובר בשביל המכס או לצרכים אחרים לפי בקשתם של מקבלי־משלוח, בעלים או סוכנים;
{{ח:תת|{{ח:הערה|(}}IV)}} טיפלו {{ח:הערה|[צ״ל: טיפול]}} בקשר אל שקילתן של סחורות לפי בקשתם של מקבלי־משלוח, בעלים או סוכנים;
{{ח:תת|(V)}} פתיחתן, התרתן, אריזתן מחדש, סגירתן ושקילתן של סחורות לתכליות שאינן תכליות, שאותן דורש המכס לשם בדיקה נורמאלית;
{{ח:תת|(VI)}} מילוי דגנים או סחורות כיוצא בהם בשקים, או מילוי מחדש בשקים; איסוף גרופת;
{{ח:תת|(VII)}} שקילתן של חבילות טבק בלתי־מיוצר עם בואן או יציאתן, או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן;
{{ח:תת|(VIII)}} שירותי טיפול אחרים בשטח החוף שאינם כלולים בסבלות כרשום {{ח:פנימי|סעיף 15|בכלל 15}}.

{{ח:סעיף|17|טיפול במישרים כפוף {{ח:הערה|ל}}אישור|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} טיפול במישרים בסחורות מועלות לא ייעשה אלא באישורו הקודם של מנהל המכס המקומי {{ח:הערה|[כיום: גובה המכס]}} ומנהל הנמל בכל מקרה ומקרה.

{{ח:סעיף|17א|סמכות לסרב מסירה רגילה|תיקון: תשי״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות את פריקתו או טעינתו של משלוח במסירה רגילה ולהתנותן במסירה ישירה, אם לדעתו הפריקה או הטעינה במסירה רגילה, עלולה לגרום לצפיפות יתירה, לסכנת דליקה, התפוצצות או כיוצא בזה או להפרעה בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|18|הפקעה}}
{{ח:ת}} תקנות 5 עד 12 של תקנות חוף חיפה תופקענה.

{{ח:סעיף|19|תחילת התוקף}}
{{ח:ת}} כללים אלה ייכנסו לתקפם ביום השמונה־עשר ביולי, 1946.

{{ח:חתימות|3 ביולי, 1946.}}
* '''ג׳. פ. קורנס'''&lt;br&gt;סופר הוועד הפועל.
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cbwazx2jrj4e37qywgvsp96hyqubgtb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084603</id>
      <parentid>3084411</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T05:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3084600]</comment>
      <origin>3084603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20557" sha1="80ef4lwgqpfxydshxoqr3ikkdnul6jj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}}

{{ח:קטע3||כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17(1)}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1946, תוס׳ 2, 835|כללי חוף חיפה (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)}}, {{ח:תיבה|1019|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 1142|תיקון – תקנות נמל חיפה בדבר סיראות וסבלות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0367.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 669|תיקון – תקנות נמל חיפה בדבר אגרות פרי הדר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 883|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1408.pdf}}, {{ח:תיבה|2043|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1486.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 464|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 216|תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|1984|תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1883.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1469|תיקון – תקנות בדבר סיראות וסבלות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2225.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|בסעיף 17(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|מפקודת הנמלים}}, התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ״ג–1963}}, תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946 יחולו על נמל עכו בשינוי הבא: במקום ”נמל חיפה“ קרי ”נמל עכו“.}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – במקום ”מחסן המלך“ קרי ”מחסן הממשלה“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. תקנות אלו חלות על נמל עכו מכוח {{ח:חיצוני|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים), תשכ״ג–1963}}; בעבר התקנות הוחלו על נמל אשדוד ואילת מכוח תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965 ותקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}}, תקנות אלו לא יחולו עוד על נמלי חיפה, אשדוד ואילת.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שם|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} הכללים האלה ייקראו {{ח:הערה|”}}תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש}}
{{ח:ת}} בכללים האלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במישרים“ מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות בתנאים, שלפיהם נמסרות סחורות מועלות מספינה או מסירת־פריקה שליד הרציף למקבל־המשלוח, או משמשו או סוכנו, במישרים, או נמסרות סחורות, המיועדות להפקה, במישרים מן הבעלים, או מן המשלח, לספינה או לסירת־טעינה שליד הרציף, וטיפול זה כולל מסירתן של סחורות הנלקחות במישרים ממענב הספינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בעקיפים“ מובנו, ביחס לסבלות, השירות של מסירת סחורות שלא בדרך הטיפול במישרים כפי שהוגדר בזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ או ”סימנים עיקריים“ מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל־שהם, הסימן המיוחד או הסימנים המיוחדים המשותפים לכלל המשלוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן־עזר“ או ”סימני־עזר“ מובנם, ביחס למיונן של סחורות לפי סימן או סימנים כל־שהם, סימן מיוחד או סימנים מיוחדים המשותפים רק לחלק או לחלקים של המשלוח.

{{ח:סעיף|3|חלות|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} הכללים האלה יחולו על נמל חיפה {{ח:הערה|[קרי: על נמל עכו]}}.

{{ח:סעיף|4|טעינה ופריקה לפי הוראות מנהל הנמל|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} העברת סחורות מספינות – שאינן עוגנות ליד רציף – לנמל, או אל ספינות כאלה מן הנמל, לאניות או מספינות כאלה לספינות אחרות, או מספינות אחרות אליהן, תבוצע באמצעות סירות־פריקה בהתאם להוראותיו של מנהל הנמל, בתנאי שלא תשמש שום סירת־פריקה, שלא ניתן עליה רשיון כהלכה בהתאם לקביעותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}}.
{{ח:תת|(2)}} המשלח או סוכנו, מקבל־המשלוח או סוכנו, או סוכן הספינה, יודיעו למנהל הנמל – אם ידרוש זאת מנהל הנמל – על דרישותיהם לסירות־הפריקה לכל הפחות עשרים וארבע שעות לפני שתידרשנה להם סירות־הפריקה, ומנהל הנמל ייעד – לפי ראות עיניו – את אותן סירות־הפריקה, העשויות להיות נחוצות ומצויות, לשם פריקת מטען או הטענתו, ויתן לבעלי סירות־הפריקה ה{{ח:הערה|ו}}ראות בהתאם לכך.

{{ח:סעיף|3|סבלות לפי הוראות רשות הנמל{{ח:הערה|ים}}|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} סבלות סחורות (לרבות חפצי־נוסעים) תבוצע בידי אותם אדם או בני־אדם ובאותו האופן, שתהיה רשות הנמלים עשוייה לצוותם.

{{ח:סעיף|6|תשלום משימות לפני הוצאתן של סחורות מן הנמל|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} יש לשלם כל דמי־מכס וכל מגיעות ומשימות של נמל על סחורות שפורקו, שולחו, הועברו מאמצעי הובלה אחד לשני, או הוחסנו, או לתת ערבות מספקת לתשלומם של אלה, לפני הוצאתן של הסחורות מן הנמל, ומנהל הנמל רשאי למנוע את הוצאתן של סחורות כל־שהן משטח הנמל, כל זמן שלא שולמו דמים, מגיעות או משימות כל־שהם המשתלמים על אותן סחורות.

{{ח:סעיף|7|סחורות המיועדות להפקה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} סחורות המיועדות להפקה {{ח:הערה|[כלומר: ליצוא]}} תונחנה בשטח הנמל באותם מקומות שיהיה מנהל הנמל עשוי להורות עליהם, ומנהל הנמל רשאי להוציא, או לגרום להוציא, סחורות כל־שהן – על חשבון בעליהן של אותן סחורות, אשר הונחו שלא בהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|8|פקודת־&lt;wbr&gt;מסירה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} כדי לקבל לידיהם סחורות כל־שהן, יגישו מקבל־המשלוח, או סוכנו, למנהל הנמל פקודת־מסירה, שבה יהיו נקובים סימניהם ומספריהם הנאותים של החבילות והחפצים ומספרם, תיאורם ותכולתם.

{{ח:סעיף|9|פקודת־&lt;wbr&gt;שילוח|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} אכספורטר {{ח:הערה|[כלומר: יצואן]}} של סחורות כל־שהן, או סוכנו, יגישו למנהל הנמל פקודת־שילוח בגין הסחורות העומדות להיות מופקות, בנקבם את הסימנים והמספרים הנאותים שעל החבילות או החפצים, ומספרם, תיאורם ותכולתם, משקלם, נפחם במידות של רגל מעוקבת, ושווים של אלה, שם הספינה שתיקחם והנמל שאליו נועדו.
{{ח:תת|(2)}} משהוגשה פקודת־שילוח למנהל הנמל, צריכות הסחורות – שלהן נוגעת הפקודה – להיות מוכנות לשילוח מכל הבחינות.
{{ח:תת|(3)}} רשות הנמלים לא תהיה מחוייבת לקבל על עצמה אחריות, כדי להבטיח כי כל חבילה של סחורות הכלולה בפקודת־שילוח תושם, כולה או מקצתה, בספינה כל־שהיא לפני מועד ההפלגה.

{{ח:סעיף|10|טופס פקודת־&lt;wbr&gt;מסירה ופקודת־&lt;wbr&gt;שילוח}}
{{ח:ת}} פקודות־מסירה ופקודות־שילוח תהיינה ערוכות או באנגלית או באנגלית וערבית או באנגלית ועברית, וחברת השילוח, או הסוכנות המוציאה אותן, תמלאנה אותן בפרטים מלאים בכל נסמן.

{{ח:סעיף|11|הצהרת משקל ומידה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} כל הצהרת משקל או מידה מעוקבת הדרושה לצרכי הכללים האלה בגין כל העלה, הפקה או העברה מאמצעי שילוח אחד למשנהו, תיערך לפי יחידת המשימה כפי שניקבה בסולם נפח הטונות הטעון תשלום כרשום בתוספת השנייה על צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946.

{{ח:סעיף|12|שירותי סיראות וסבלות יהיו בהתאם לכללים האלה|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} שירותי סיראות וסבלות בנמל חיפה {{ח:הערה|[קרי: בנמל עכו]}} ייעשו בהתאם לכללים האלה.

{{ח:סעיף|13|סיראות|תיקון: תשי״ג}}
{{ח:ת}} שירות סיראות מורכב משירות העברת סחורות, כרשום {{ח:פנימי|סעיף 4|בכלל־משנה (1) של כלל 4}}, וכולל –
{{ח:תת|(א)}} במקרה של סחורות מועלות – קבלת סחורות ממענב ספינה, סידורן בסירות־פריקה, הובלתן מלצד הספינה אל צד הרציף, ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־פריקה;
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של סחורות מופקות – סידורן של סחורות בסירות־טעינה שליד הרציף, הובלתן לצד הספינה, שימתן במענב הספינה ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־הטעינה;
{{ח:תת|(ג)}} במקרה של סחורות שהן מועברות בלבד – במישרים מאמצעי הובלה אחד למשנהו בסירת פריקה – קבלת סחורות ממענב הספינה, שימתן במענב הספינה, ושמירה בטיחה {{ח:הערה|[צ״ל: בטוחה]}} של הסחורות בהיותן נמצאות בסירות־פריקה.

{{ח:סעיף|14|תשלום משימות סיראות|תיקון: תש״ט, תשי״ג}}
{{ח:ת}} מקבל־המשלוח, או סוכנו, או המשלח או סוכנו, הכול לפי העניין, ישלמו למנהל הנמל – כסוכנו של בעליה או בעליהן של סירת הפריקה או סירות הפריקה – את תמורת הסיראות.

{{ח:סעיף|15|סבלות|תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט}}
{{ח:ת}} מתוך כפיפות לקביעותיו של {{ח:פנימי|סעיף 16|כלל 16}}, יהיה שירות הסבלות מורכב מטיפול בסחורות בנמל בתחומי שטח הנמל, ויכלול:–
{{ח:תת|(א)}} ביחס לסחורות מועלות:–
{{ח:תתת|(I)}} במקרה של טיפול במישרים:–
{{ח:תתת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה או מסירת־פריקה שליד רציף או מזח, והטענתן בכלי־רכב, לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן ערובה.
{{ח:תתת|(II)}} במקרה של טיפול בעקיפים:–
{{ח:תתת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירת־פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן למחסן־מעבר או שטח־סיוור, סיוורן וסיוורן מחדש, מיונן לפי סימנים עיקריים, כסוין והרחקתן לשם הגנה מפני היזק, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת־משלוח סחורות, הבאת חבילות למקום בדיקת המכס, פתיחתן, התרתן ושקילתן כדרישת המכס לשם בדיקה, אריזתן מחדש, סגירתן והחזרתן למקום הפקדתן לאחר בדיקה, מסירתן לכלי־רכב ממחסן־מעבר או משטח־סיוור לאחר הוצאתן מן המכס; הטענתן וסידורן בכלי־רכב למשלוח משטח הנמל; העברת טבק בלתי־מיוצר למחסן הטבק של המכס והטענתו על כלי־רכב למשלוח משטח הנמל; העברתן של סחורות, ששמטו או נתפסו בידי הממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}} או כל חיקוק אחר, למחסן הממשלה; העברתן של סחורות, שאין להן תובעים, למחסן־סחורות – לפי קביעותיו של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 14ד של הפקודה}}; טיפול בסחורות בשעת מכירתן בפומבי והטענתן על אמצעי־הובלה לשם הוצאתן משטח הנמל או הכנסתן למחסן־ערובה.
{{ח:תת|(ב)}} ביחס לסחורות העומדות להיות מופקות:–
{{ח:תתת|(I)}} במקרה של טיפול במישרים:–
{{ח:תתת}} פריקת סחורות מכלי־רכב שברציף או מזח, והטענתן אל מענב ספינה או על סירות־פריקה שליד רציף.
{{ח:תתת|(II)}} במקרה של טיפול בעקיפים:–
{{ח:תתת}} פריקת סחורות מכלי־רכב וסיוורן או סיוורן בסככות או מחסנים של מעבר, או שטח סיוור, העברת סחורות משם לרציף או למזח, ושימתן במענב ספינה או בסירות־טעינה שליד רציף.
{{ח:תת|(ג)}} ביחס לסחורות מועברות מאמצעי הובלה אחד למשנהו:–
{{ח:תת}} הוצאת סחורות ממענב ספינה, או מסירות־פריקה שליד רציף או מזח, הובלתן לסככה או מחסן של מעבר או לשטח סיוור, סיוורן, מיונן לפי סימנים עיקריים, סימון חבילות במספרים סידוריים המתייחסים אליהן לפי תעודת משלוח סחורות, העברתן של סחורות מסככה או מחסן של מעבר או שטח סיוור לרציף או למזח והטענתן אל מענב ספינה או על סירות־טעינה שליד רציף.

{{ח:סעיף|16|שירותים מסויימים אינם כלולים בסבלות|תיקון: תשי״ד, תשכ״ח}}
{{ח:ת}} היקף שירות הסבלות, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 15|בכלל 15}}, לא יהיו רואים אותו כאילו הוא כולל כל שירות מן השירותים הבאים, אולם אותם שירותים אפשר לבצעם מתוך כפיפות לסידורים מיוחדים ומשימות נוספות:–
{{ח:תת|(I)}} טיפול בפחם, קוק ולבני־פחם קטנות;
{{ח:תת|(II)}} מיון לפי סימנים או מידות של סחורות במפורד, לרבות את הסחורות הבאות:–
{{ח:תת}} פסיסי ברזל,
{{ח:תת}} לשונות ברזל,
{{ח:תת}} מוטות וצינורות של ברזל,
{{ח:תת}} רעפי־גג במפורד,
{{ח:תת}} לבינים,
{{ח:תת}} עצים,
{{ח:תת}} קלונסאות עץ וזמורות־קשירה וסחורות במפורד כיוצא באלה;
{{ח:תת|(III)}} טיפול בקשר אל שקילת כלל משלוחים במצובר בשביל המכס או לצרכים אחרים לפי בקשתם של מקבלי־משלוח, בעלים או סוכנים;
{{ח:תת|{{ח:הערה|(}}IV)}} טיפלו {{ח:הערה|[צ״ל: טיפול]}} בקשר אל שקילתן של סחורות לפי בקשתם של מקבלי־משלוח, בעלים או סוכנים;
{{ח:תת|(V)}} פתיחתן, התרתן, אריזתן מחדש, סגירתן ושקילתן של סחורות לתכליות שאינן תכליות, שאותן דורש המכס לשם בדיקה נורמאלית;
{{ח:תת|(VI)}} מילוי דגנים או סחורות כיוצא בהם בשקים, או מילוי מחדש בשקים; איסוף גרופת;
{{ח:תת|(VII)}} שקילתן של חבילות טבק בלתי־מיוצר עם בואן או יציאתן, או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן;
{{ח:תת|(VIII)}} שירותי טיפול אחרים בשטח החוף שאינם כלולים בסבלות כרשום {{ח:פנימי|סעיף 15|בכלל 15}}.

{{ח:סעיף|17|טיפול במישרים כפוף {{ח:הערה|ל}}אישור|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} טיפול במישרים בסחורות מועלות לא ייעשה אלא באישורו הקודם של מנהל המכס המקומי {{ח:הערה|[כיום: גובה המכס]}} ומנהל הנמל בכל מקרה ומקרה.

{{ח:סעיף|17א|סמכות לסרב מסירה רגילה|תיקון: תשי״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות את פריקתו או טעינתו של משלוח במסירה רגילה ולהתנותן במסירה ישירה, אם לדעתו הפריקה או הטעינה במסירה רגילה, עלולה לגרום לצפיפות יתירה, לסכנת דליקה, התפוצצות או כיוצא בזה או להפרעה בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|18|הפקעה}}
{{ח:ת}} תקנות 5 עד 12 של תקנות חוף חיפה תופקענה.

{{ח:סעיף|19|תחילת התוקף}}
{{ח:ת}} כללים אלה ייכנסו לתקפם ביום השמונה־עשר ביולי, 1946.

{{ח:חתימות|3 ביולי, 1946.}}
* '''ג׳. פ. קורנס'''&lt;br&gt;סופר הוועד הפועל.
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>80ef4lwgqpfxydshxoqr3ikkdnul6jj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוזרי משרד החינוך לבעלויות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755668</id>
    <revision>
      <id>3084464</id>
      <parentid>3084340</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084415] חוזרי משרד החינוך לבעלויות</comment>
      <origin>3084464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51573" sha1="4386y15zxlzya7gfopqbyrt4tegmu1j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוזרי משרד החינוך לבעלויות}}

{{ח:מבוא}}
חוזרי משרד החינוך לבעלויות על מוסדות החינוך בנושא תנאי השירות והשכר של עובדי ההוראה, כפי שפורסמו באתר {{ח:חיצוני|https://terms-service.education.gov.il/repeating-procedures-for-costs/|חוזרים ונהלים לבעלויות}} של משרד החינוך.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשס״ז (2006–2007)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_1.pdf|עדכון פרטי בעלות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.9.2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_2.pdf|היקפי משרת מנהלי בתי ספר על יסודיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.12.2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_3.pdf|קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות במערכת החינוך בשנת הלימודים תשס״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.3.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_4.pdf|תשלום בגין שחיקה לעובדי הוראה לשנים 1999-2001}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.5.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_5.pdf|קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות מלאות במערכת החינוך בשנה״ל תשס״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.6.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_6.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.6.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ז/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_7.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.6.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשס״ח (2007–2008)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_1.pdf|השבתת ארגון המורים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.10.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_2.pdf|תשלום בגין שחיקה לשנים 1999-2001}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.12.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_3.pdf|השלמת שעות הלימוד שנגרעו בשל השביתה בחינוך העל־יסודי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.12.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_4.pdf|הסכמים קיבוציים שנחתמו בין מדינת ישראל והמעסיקים לבין ארגון המורים העל־יסודיים בתאריך 24/1/2008}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_5.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_6.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_7.pdf|הפסקת תשלום תוספת השעה הפרטנית 4.5% לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.7.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ח/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_8.pdf|תשלום חד פעמי לעובדי הוראה בגין שחיקה לשנים 2000-2007}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.8.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשס״ט (2008–2009)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_1.pdf|תשלום תוספת השכר בגין השעה הפרטנית בשיעור 4.5% בחודשי הקיץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.9.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_2.pdf|עדכון פרטי בעלויות תשס״ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_3.pdf|עדכון תוספת 2008 לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.12.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_4.pdf|הסכם קיבוצי עם ארגון המורים והוראות בנושא הסדר לתגמול עובדי הוראה עבור עבודה עם תלמידים ליקויי למידה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.1.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_5.pdf|בקשה לשיפוי עפ״י פסק הבוררות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.2.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_6.pdf|הבהרות לחוזרנו תשסט/4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.3.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_7.pdf|עדכונים בנושא פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.4.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_8.pdf|הסכם קיבוצי בנושא גמול הכנה לבגרות במקצוע האזרחות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.6.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_9.pdf|הפחתת דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשסט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.6.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשס״ט/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_10.pdf|קצובת ביגוד תשס״ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תש״ע (2009–2010)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״ע/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_1.pdf|ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה עבור עובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.11.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״ע/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_2.pdf|עדכון תוספת 2008}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.12.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״ע/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_3.pdf|קצובת הבראה ומענק יובל תשע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.6.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״ע/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_4.pdf|ניכוי שכר מעובדי הוראה בשל שביתות/עיצומים במערכת החינוך בשנת הלימודים התש״ע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.7.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״ע/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_5.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ע}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.7.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״א (2010–2011)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_1.pdf|ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה (ותיקות) עבור עובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.10.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״א/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_2.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״א/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_3.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ב (2011–2012)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_2.pdf|תשלום פעימה ראשונה של תוספת השכר במגזר הציבורי לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.9.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_3.pdf|תשלום מענק חד פעמי בגובה 2,000 ₪ לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.9.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_4.pdf|תשלום תוספת שחיקה לעובדי הוראה במסגרת הסכם קיבוצי כללי ליישום רפורמת ”עוז לתמורה“}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.9.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_5.pdf|תשלום תוספת מעונות לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.9.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_6.pdf|הפרשות לקופת גמל לקצבה לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.11.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_7.pdf|יישום רפורמת ”עוז לתמורה“ ביישום חלקי וביישום מלא}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.12.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_8.pdf|העלאת תעריף הקצובה הביגוד הנוספת למורה לחינוך גופני}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_9.pdf|תשלום פעימה שנייה של תוספת השכר במגזר הציבורי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.3.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_10.pdf|שעות תפקיד לרכז מקצוע בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_11.pdf|ביצוע שעה פרונטאלית במקום שעה תומכת הוראה ברפורמת עוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.5.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_12.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנה״ל תשע״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.6.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_13.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.7.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ב/14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_14.pdf|הקצאה חליפית למענקים בשנת הלימודים תשע״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.8.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ג (2012–2013)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_1.pdf|היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע״ג בתאריך 27/8/2012}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.9.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_2.pdf|עדכונים לגבי הסכם עוז לתמורה ביישום חלקי בשנה״ל תשע״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.10.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_3.pdf|חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת אופק חדש לשנה״ל תשע״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.11.2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_4.pdf|תשלום פעימה שלישית של תוספת השכר במגזר הציבורי (תוספת 2011) לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_5.pdf|ניצול ימי מחלה ופדיון בעקבות מעבר לרפורמת ”עוז לתמורה“}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.2.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_6.pdf|יישום פעימה שלישית בגין תוספת 2011 בהשלמה לשיעור של 5.75%, לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות שלא בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.4.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mangjds.pdf|קצובת הבראה ומענק יובל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.6.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerndg.pdf|קצובת ביגוד לשנה״ל תשע״ג לעובדי הוראה בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerheskamf.pdf|הסכם קיבוצי מיום 22.7.2013 בנושא השתתפות העובדים במגזר הציבורי לשנים 2013-2014}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.8.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozsrjgy.pdf|עדכון הפעימה האחרונה של תוספת 2011 בחטיבה העליונה והחוק להשתתפותם של העובדים נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ג/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoldh.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.9.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ד (2013–2014)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_1.pdf|חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת ”אופק חדש“ לשנה״ל תשע״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.11.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/CoachAdam/oz_latmura.pdf|החלטת ועדת המעקב מיום 28.5.2013 להסכם עוז לתמורה החלטת הוועדה – מקור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.12.2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_3.pdf|חוזר תשלום מקדמות לעובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות המועסקים בהתאם לרפורמת ”אופק חדש“ בשנה״ל תשע״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/eshordhs.pdf|הבהרות בנושא העסקה במקביל ביותר מרפורמה אחת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.1.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonxdg.pdf|עדכון תעריף דמי שתיה לעובדי הוראה בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_6.pdf|”העסקה קבלנית“ של עובדי הוראה במערכת החינוך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.4.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsehavrah.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.6.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_8.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_9.pdf|הסכם קיבוצי עם ארגון המורים בנושא הרפורמה ללמידה משמעותית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.8.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ד/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_10.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.8.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ה (2014–2015)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mesratav.pdf|משרת אם למורה אב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.3.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hibahnot.pdf|היבחנות חדשה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.3.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hatamotd.pdf|רכז התאמות ללמידה והיבחנות בבחינות הבגרות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.4.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrafd.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.6.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaax_5.pdf|טבלאות שכר אופק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hofsha.pdf|תשלום שכר לעובדי הוראה שאינם מחוייבים בהחזר של 4 ימי חופשה בשנה״ל תשע״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.7.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigodae.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.7.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ה/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hisegim.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.7.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ו (2015–2016)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakdr.pdf|מענק לעובדי הוראה וותיקים במקצועות נדרשים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.11.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dicdhsfxt.pdf|שכר עובדי הוראה בבעלויות על מוסדות החינוך ודיווחם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shvitafr.pdf|ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.1.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sherdfac.pdf|תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.2.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvharaf.pdf|הבהרה לחוזרים תשע״ו/4 ותשע״ו/5 – תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdjcvuytgd.pdf|תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה בחטיבות העליונות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.3.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mnhlim.pdf|מינוי מנהלים בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.4.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/yovelajf.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvarftas.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.7.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shfyvbdf.pdf|מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ו/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nidrashim.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.8.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ז (2016–2017)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_nesia.pdf|תשלום קצובת נסיעה לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.12.2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_baaluyot_tashaz.pdf|תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה המועסקים על ידי הבעלויות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.1.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit.pdf|תוספת שקלית לעובדי הוראה החל מיום 1.9.2016}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.4.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit4.pdf|תוספת שקלית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.9.2016; תוספת אחוזית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.4.2017}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.4.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tashlomhvra.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.6.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzobatbigod.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.7.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttagmolovdyhora.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.8.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ז/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbalouttmanakhtmada.pdf|מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.8.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ח (2017–2018)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotmizogrhivasahar.pdf|מיזוג רכיבי שכר בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotnikoishar.pdf|ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.12.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyothescamsar.pdf|הסכם שכר קיבוצי עם ארגון המורים בחטיבות העליונות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.3.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttashlomdmeiavra.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.6.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotedkontosefetshklit.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttosefet.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebaloutkzovatbigod.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.7.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ח/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmul18.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.8.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשע״ט (2018–2019)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluytsaharmenahlim.pdf|עדכון שכר למנהלים בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.11.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaalouotmeklallot.pdf|הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה –מתוקן}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.3.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutedkontosefet.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.4.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttosefetshklit.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.4.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rernonhnhuot.pdf|רענון הנחיות בנושא מינוי מנהלים בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.5.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutdmyavra.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.6.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouthskemkibozi.pdf|הסכם שכר קיבוצי מיום 28.4.2019 עם ארגון המורים בחטיבות העליונות – תיקון הנספחים להסכם השכר מיום 14.3.2018}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.6.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutbigod.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonhozerlbalout.pdf|עדכון חוזר לבעלויות תשע״ה/2 בנושא תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.7.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשע״ט/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/achievement.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.8.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תש״פ (2019–2020)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.7.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020_2.pdf|גמול הכנה לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 4ו 5 –יח״ל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertoseftovdeyhora.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertosefetshiklit.pdf|”חזור“ misspelt on the MoE index]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/coronavirus.pdf|אי הוצאת עובדים לחל״ת בתקופת חירום נגיף הקורונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.3.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/college-teacher-agreement-31-3-20.pdf|הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.3.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/heskemkibozi-1-4-20.pdf|הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.4.2020 – עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/shipuy-tashap8.pdf|נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.4.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeravra.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תש״ף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.6.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dshufd.pdf|תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה}} {{ח:הערה|(מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9 ותש״פ/2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.6.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerkzovatbigod.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.7.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תש״פ/12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolovday.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תש״ף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.8.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״א (2020–2021)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouottshap.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.7.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozere.pdf|הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15.10.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.10.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalshipoem.pdf|נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות – נוסח מעודכן}} {{ח:הערה|(מבטל את חוזר תש״פ/8)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.11.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerea.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12.2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklitn.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳; עדכון גמול ייעוץ החל מ־1.1.2021}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.1.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/prish.pdf|פרישה מוקדמת מעבודת ההוראה בתום שנה״ל תשפ״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.2.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/avrae.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.6.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/cloyhing2021.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.7.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״א/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhoaze.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.8.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״ב (2021–2022)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalhadash.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.7.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozercjhs.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.8.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerhash.pdf|השלמת שעות עבודה על ידי מורים השוהים בבידוד עקב חזרתם מחו״ל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.12.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/herycd.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefat.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyoval.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigudhozer.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.7.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ב/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mabkfha.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.8.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״ג (2022–2023)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nohalgani.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.7.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/opekfs.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.8.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hesderdt.pdf|הסדר לתגמול עובדי הוראה המגישים תלמידים לבחינת בגרות לפי התכנית שברפורמה להתחדשות הלמידה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.11.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmokdre.pdf|הבהרה לחוזר תשפ״ג/3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sgydry.pdf|הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 – 31.12.2026}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.12.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sydjhgy.pdf|הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 – 31.12.2026}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.12.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/todsh.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tidhty.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mankhver.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.6.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hodrrer.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.7.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvhare.pdf|הבהרה לחוזר תשפ״ג/9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.7.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozershe.pdf|עדכון סמלי שאלונים בבחינת הבגרות במתמטיקה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.8.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ג/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tdifrenziali.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.8.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״ד (2023–2024)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/xozerrrr.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים שהם בבעלות רשת מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי, בהתאם לרפורמת אופק חדש בשנה״ל תשפ״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.7.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeresa.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.8.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noheka.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.8.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kibuxd.pdf|הסכם קיבוצי כללי מיום 12.9.2023}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.9.2023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefatshiklit.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.2.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkontosefta.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.2.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashpad7-salary.pdf|ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozereda.pdf|ניכוי המקדמה מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 12.9.2023 לעובדי הוראה בחטיבות העליונות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer9freez.pdf|חוזר בעלויות תשפ״ד/9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.5.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerwx.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.6.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzovatbi.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.7.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ד/12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoler.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.8.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״ה (2024–2025)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah1.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.8.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah2.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.8.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nihfusgvs.pdf|ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.9.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tsph.pdf|הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.9.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpah5.pdf|הסכם קיבוצי עם ארגון המורים העל יסודיים מיום 23.09.2024}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.10.2024&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/millute.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.4.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shiklitcs.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.4.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/profesyonal8tashpah.pdf|הגשת בקשה לתקצוב שעות פרופסיונליות בשנה״ל תשפ״ה בשל השינוי במבנה שבוע העבודה בחטיבות העליונות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/djhgfd.pdf|הבהרה לחוזר תשפ״ה/8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.5.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shirotz.pdf|יישום החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, על עובדי ההוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdatfd.pdf|גמול ההכנה לבחינת הבגרות בחטיבה העליונה}} {{ח:הערה|(מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9, תש״פ/2 ותשפ״ג/10)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.6.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrahozer.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.6.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigoddf.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.7.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ה/13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhs.pdf|תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.8.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||שנת הלימודים תשפ״ו (2025–2026)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75%&quot;&gt;נושא החוזר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/ovdaybalo.pdf|העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.6.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsdede.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.6.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rkaza.PDF|רכזי מקצוע בבית ספר שש־שנתי – עדכון חוזר לבעלויות תשע״ד/4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.6.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpav4.pdf|פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.8.2025&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shikly.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת '87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.2.2026&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/gadgs.pdf|עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.2.2026&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyovelh.pdf|תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.6.2026&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשפ״ו/8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://meyda.education.gov.il/files/sherut/bigud-tashpav.pdf|קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.7.2026&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:הערה|(הטבלה הוכנה ונערכה על ידי {{ח:חיצוני|https://www.morimovilim.org/|מורים מובילים שינוי}}.)}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4386y15zxlzya7gfopqbyrt4tegmu1j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוזרי משרד החינוך לבעלויות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755679</id>
    <revision>
      <id>3084405</id>
      <timestamp>2026-09-23T12:39:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Aryehshebson</username>
        <id>46564</id>
      </contributor>
      <comment>דף מקור לטבלת חוזרי משרד החינוך לבעלויות, לפי המלצת Fuzzy במזנון</comment>
      <origin>3084405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42982" sha1="rmauz41i26872dji3gi6ciul4jskgge" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוזרי משרד החינוך לבעלויות

----

חוזרי משרד החינוך לבעלויות על מוסדות החינוך בנושא תנאי השירות והשכר של עובדי ההוראה, כפי שפורסמו באתר [[https://terms-service.education.gov.il/repeating-procedures-for-costs/ | חוזרים ונהלים לבעלויות]] של משרד החינוך.

== שנת הלימודים תשס״ז (2006–2007) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_1.pdf | עדכון פרטי בעלות]] || 25.9.2006
|-
| תשס״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_2.pdf | היקפי משרת מנהלי בתי ספר על יסודיים]] || 14.12.2006
|-
| תשס״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_3.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות במערכת החינוך בשנת הלימודים תשס״ז]] || 11.3.2007
|-
| תשס״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_4.pdf | תשלום בגין שחיקה לעובדי הוראה לשנים 1999-2001]] || 27.5.2007
|-
| תשס״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_5.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות מלאות במערכת החינוך בשנה״ל תשס״ז]] || 7.6.2007
|-
| תשס״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_6.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ז]] || 10.6.2007
|-
| תשס״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_7.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ז]] || 26.6.2007
|}

== שנת הלימודים תשס״ח (2007–2008) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_1.pdf | השבתת ארגון המורים]] || 23.10.2007
|-
| תשס״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_2.pdf | תשלום בגין שחיקה לשנים 1999-2001]] || 10.12.2007
|-
| תשס״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_3.pdf | השלמת שעות הלימוד שנגרעו בשל השביתה בחינוך העל-יסודי]] || 20.12.2007
|-
| תשס״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_4.pdf | הסכמים קיבוציים שנחתמו בין מדינת ישראל והמעסיקים לבין ארגון המורים העל-יסודיים בתאריך 24/1/2008]] || 
|-
| תשס״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_5.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ח]] || 
|-
| תשס״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_6.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ח]] || 
|-
| תשס״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_7.pdf | הפסקת תשלום תוספת השעה הפרטנית 4.5% לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 16.7.2008
|-
| תשס״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_8.pdf | תשלום חד פעמי לעובדי הוראה בגין שחיקה לשנים 2000-2007]] || 7.8.2008
|}

== שנת הלימודים תשס״ט (2008–2009) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_1.pdf | תשלום תוספת השכר בגין השעה הפרטנית בשיעור 4.5% בחודשי הקיץ]] || 25.9.2008
|-
| תשס״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_2.pdf | עדכון פרטי בעלויות תשס״ט]] || 2.12.2008
|-
| תשס״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_3.pdf | עדכון תוספת 2008 לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 14.12.2008
|-
| תשס״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_4.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים והוראות בנושא הסדר לתגמול עובדי הוראה עבור עבודה עם תלמידים ליקויי למידה]] || 29.1.2009
|-
| תשס״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_5.pdf | בקשה לשיפוי עפ״י פסק הבוררות]] || 24.2.2009
|-
| תשס״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_6.pdf | הבהרות לחוזרנו תשסט/4]] || 29.3.2009
|-
| תשס״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_7.pdf | עדכונים בנושא פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים]] || 30.4.2009
|-
| תשס״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_8.pdf | הסכם קיבוצי בנושא גמול הכנה לבגרות במקצוע האזרחות]] || 11.6.2009
|-
| תשס״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_9.pdf | הפחתת דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשסט]] || 18.6.2009
|-
| תשס״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_10.pdf | קצובת ביגוד תשס״ט]] || 
|}

== שנת הלימודים תש״ע (2009–2010) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״ע/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה עבור עובדי הוראה]] || 22.11.2009
|-
| תש״ע/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_2.pdf | עדכון תוספת 2008]] || 15.12.2009
|-
| תש״ע/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_3.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל תשע]] || 22.6.2010
|-
| תש״ע/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_4.pdf | ניכוי שכר מעובדי הוראה בשל שביתות/עיצומים במערכת החינוך בשנת הלימודים התש״ע]] || 5.7.2010
|-
| תש״ע/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_5.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ע]] || 25.7.2010
|}

== שנת הלימודים תשע״א (2010–2011) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה (ותיקות) עבור עובדי הוראה]] || 31.10.2010
|-
| תשע״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_2.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״א]] || 1.6.2011
|-
| תשע״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_3.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״א]] || 
|}

== שנת הלימודים תשע״ב (2011–2012) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_2.pdf | תשלום פעימה ראשונה של תוספת השכר במגזר הציבורי לעובדי הוראה]] || 18.9.2011
|-
| תשע״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_3.pdf | תשלום מענק חד פעמי בגובה 2,000 ₪ לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_4.pdf | תשלום תוספת שחיקה לעובדי הוראה במסגרת הסכם קיבוצי כללי ליישום רפורמת ״עוז לתמורה״]] || 21.9.2011
|-
| תשע״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_5.pdf | תשלום תוספת מעונות לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_6.pdf | הפרשות לקופת גמל לקצבה לעובדי הוראה]] || 3.11.2011
|-
| תשע״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_7.pdf | יישום רפורמת ״עוז לתמורה״ ביישום חלקי וביישום מלא]] || 6.12.2011
|-
| תשע״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_8.pdf | העלאת תעריף הקצובה הביגוד הנוספת למורה לחינוך גופני]] || 
|-
| תשע״ב/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_9.pdf | תשלום פעימה שנייה של תוספת השכר במגזר הציבורי]] || 28.3.2012
|-
| תשע״ב/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_10.pdf | שעות תפקיד לרכז מקצוע בחטיבה העליונה]] || 2.5.2012
|-
| תשע״ב/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_11.pdf | ביצוע שעה פרונטאלית במקום שעה תומכת הוראה ברפורמת עוז לתמורה]] || 30.5.2012
|-
| תשע״ב/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_12.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנה״ל תשע״ב]] || 24.6.2012
|-
| תשע״ב/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_13.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ב]] || 15.7.2012
|-
| תשע״ב/14 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_14.pdf | הקצאה חליפית למענקים בשנת הלימודים תשע״ב]] || 12.8.2012
|}

== שנת הלימודים תשע״ג (2012–2013) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_1.pdf | היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע״ג בתאריך 27/8/2012]] || 11.9.2012
|-
| תשע״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_2.pdf | עדכונים לגבי הסכם עוז לתמורה ביישום חלקי בשנה״ל תשע״ג]] || 27.10.2011
|-
| תשע״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_3.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת אופק חדש לשנה״ל תשע״ג]] || 12.11.2012
|-
| תשע״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_4.pdf | תשלום פעימה שלישית של תוספת השכר במגזר הציבורי (תוספת 2011) לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות בחטיבה העליונה]] || 
|-
| תשע״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_5.pdf | ניצול ימי מחלה ופדיון בעקבות מעבר לרפורמת ״עוז לתמורה״]] || 24.2.2013
|-
| תשע״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_6.pdf | יישום פעימה שלישית בגין תוספת 2011 בהשלמה לשיעור של 5.75%, לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות שלא בחטיבה העליונה]] || 29.4.2013
|-
| תשע״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mangjds.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל]] || 20.6.2013
|-
| תשע״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerndg.pdf | קצובת ביגוד לשנה״ל תשע״ג לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] || 
|-
| תשע״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerheskamf.pdf | הסכם קיבוצי מיום 22.7.2013 בנושא השתתפות העובדים במגזר הציבורי לשנים 2013-2014]] || 20.8.2013
|-
| תשע״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozsrjgy.pdf | עדכון הפעימה האחרונה של תוספת 2011 בחטיבה העליונה והחוק להשתתפותם של העובדים נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי]] || 
|-
| תשע״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoldh.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר]] || 3.9.2013
|}

== שנת הלימודים תשע״ד (2013–2014) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_1.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ לשנה״ל תשע״ד]] || 27.11.2013
|-
| תשע״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/CoachAdam/oz_latmura.pdf | החלטת ועדת המעקב מיום 28.5.2013 להסכם עוז לתמורה החלטת הוועדה - מקור]] || 29.12.2013
|-
| תשע״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_3.pdf | חוזר תשלום מקדמות לעובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות המועסקים בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ בשנה״ל תשע״ד]] || 
|-
| תשע״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/eshordhs.pdf | הבהרות בנושא העסקה במקביל ביותר מרפורמה אחת]] || 8.1.2014
|-
| תשע״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonxdg.pdf | עדכון תעריף דמי שתיה לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] || 23.1.2014
|-
| תשע״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_6.pdf | ״העסקה קבלנית״ של עובדי הוראה במערכת החינוך]] || 6.4.2014
|-
| תשע״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsehavrah.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ד]] || 16.6.2014
|-
| תשע״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_8.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ד]] || 
|-
| תשע״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_9.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים בנושא הרפורמה ללמידה משמעותית]] || 19.8.2014
|-
| תשע״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_10.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ד]] || 21.8.2014
|}

== שנת הלימודים תשע״ה (2014–2015) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mesratav.pdf | משרת אם למורה אב]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hibahnot.pdf | היבחנות חדשה]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hatamotd.pdf | רכז התאמות ללמידה והיבחנות בבחינות הבגרות]] || 22.4.2015
|-
| תשע״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrafd.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל]] || 10.6.2015
|-
| תשע״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaax_5.pdf | טבלאות שכר אופק]] || 
|-
| תשע״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hofsha.pdf | תשלום שכר לעובדי הוראה שאינם מחוייבים בהחזר של 4 ימי חופשה בשנה״ל תשע״ה]] || 14.7.2015
|-
| תשע״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigodae.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ה]] || 15.7.2015
|-
| תשע״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hisegim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ה]] || 23.7.2015
|}

== שנת הלימודים תשע״ו (2015–2016) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakdr.pdf | מענק לעובדי הוראה וותיקים במקצועות נדרשים]] || 5.11.2015
|-
| תשע״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dicdhsfxt.pdf | שכר עובדי הוראה בבעלויות על מוסדות החינוך ודיווחם]] || 20.1.2016
|-
| תשע״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shvitafr.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ו]] || 27.1.2016
|-
| תשע״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sherdfac.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 29.2.2016
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvharaf.pdf | הבהרה לחוזרים תשע״ו/4 ותשע״ו/5 – תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 15.6.2016
|-
| תשע״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdjcvuytgd.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 28.3.2016
|-
| תשע״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mnhlim.pdf | מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 3.4.2016
|-
| תשע״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/yovelajf.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ו]] || 1.6.2016
|-
| תשע״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvarftas.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ו]] || 5.7.2016
|-
| תשע״ו/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shfyvbdf.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ו]] || 11.8.2016
|-
| תשע״ו/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nidrashim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ו]] || 22.8.2016
|}

== שנת הלימודים תשע״ז (2016–2017) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_nesia.pdf | תשלום קצובת נסיעה לעובדי הוראה]] || 13.12.2016
|-
| תשע״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_baaluyot_tashaz.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה המועסקים על ידי הבעלויות]] || 18.1.2017
|-
| תשע״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה החל מיום 1.9.2016]] || 5.4.2017
|-
| תשע״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit4.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.9.2016; תוספת אחוזית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.4.2017]] || 6.4.2017
|-
| תשע״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tashlomhvra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ז]] || 11.6.2017
|-
| תשע״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzobatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ז]] || 9.7.2017
|-
| תשע״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttagmolovdyhora.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ז]] || 15.8.2017
|-
| תשע״ז/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbalouttmanakhtmada.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ז]] || 17.8.2017
|}

== שנת הלימודים תשע״ח (2017–2018) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotmizogrhivasahar.pdf | מיזוג רכיבי שכר בחטיבה העליונה]] || 2.10.2017
|-
| תשע״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotnikoishar.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ח]] || 10.12.2017
|-
| תשע״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyothescamsar.pdf | הסכם שכר קיבוצי עם ארגון המורים בחטיבות העליונות]] || 26.3.2018
|-
| תשע״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttashlomdmeiavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ח]] || 10.6.2018
|-
| תשע״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotedkontosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebaloutkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ח]] || 15.7.2018
|-
| תשע״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmul18.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ח]] || 16.8.2018
|}

== שנת הלימודים תשע״ט (2018–2019) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluytsaharmenahlim.pdf | עדכון שכר למנהלים בעוז לתמורה]] || 6.11.2018
|-
| תשע״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaalouotmeklallot.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה -מתוקן]] || 12.3.2019
|-
| תשע״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutedkontosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rernonhnhuot.pdf | רענון הנחיות בנושא מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 29.5.2019
|-
| תשע״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutdmyavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ט]] || 11.6.2019
|-
| תשע״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouthskemkibozi.pdf | הסכם שכר קיבוצי מיום 28.4.2019 עם ארגון המורים בחטיבות העליונות – תיקון הנספחים להסכם השכר מיום 14.3.2018]] || 26.6.2019
|-
| תשע״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ט]] || 3.7.2019
|-
| תשע״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonhozerlbalout.pdf | עדכון חוזר לבעלויות תשע״ה/2 בנושא תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] || 17.7.2019
|-
| תשע״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/achievement.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ט]] || 22.8.2019
|}

== שנת הלימודים תש״פ (2019–2020) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״פ/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 30.7.2019
|-
| תש״פ/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020_2.pdf | גמול הכנה לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 4ו 5 -יח״ל]] || 20.1.2020
|-
| תש״פ/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertoseftovdeyhora.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertosefetshiklit.pdf | ״חזור״ misspelt on the MoE index]]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/coronavirus.pdf | אי הוצאת עובדים לחל״ת בתקופת חירום נגיף הקורונה]] || 23.3.2020
|-
| תש״פ/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/college-teacher-agreement-31-3-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.3.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 1.4.2020
|-
| תש״פ/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/heskemkibozi-1-4-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.4.2020 – עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 2.4.2020
|-
| תש״פ/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/shipuy-tashap8.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות]] || 23.4.2020
|-
| תש״פ/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeravra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תש״ף]] || 14.6.2020
|-
| תש״פ/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dshufd.pdf | תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9 ותש״פ/2))) || 24.6.2020
|-
| תש״פ/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ף]] || 15.7.2020
|-
| תש״פ/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolovday.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תש״ף]] || 25.8.2020
|}

== שנת הלימודים תשפ״א (2020–2021) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouottshap.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2020
|-
| תשפ״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozere.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15.10.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 28.10.2020
|-
| תשפ״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalshipoem.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות – נוסח מעודכן]] (((מבטל את חוזר תש״פ/8))) || 29.11.2020
|-
| תשפ״א/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerea.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 2.12.2020
|-
| תשפ״א/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklitn.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳; עדכון גמול ייעוץ החל מ־1.1.2021]] || 31.1.2021
|-
| תשפ״א/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/prish.pdf | פרישה מוקדמת מעבודת ההוראה בתום שנה״ל תשפ״א]] || 14.2.2021
|-
| תשפ״א/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/avrae.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״א]] || 6.6.2021
|-
| תשפ״א/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/cloyhing2021.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״א]] || 5.7.2021
|-
| תשפ״א/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhoaze.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״א]] || 18.8.2021
|}

== שנת הלימודים תשפ״ב (2021–2022) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ב/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalhadash.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2021
|-
| תשפ״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozercjhs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2021
|-
| תשפ״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerhash.pdf | השלמת שעות עבודה על ידי מורים השוהים בבידוד עקב חזרתם מחו״ל]] || 6.12.2021
|-
| תשפ״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/herycd.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefat.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyoval.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 15.6.2022
|-
| תשפ״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigudhozer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 17.7.2022
|-
| תשפ״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mabkfha.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 28.8.2022
|}

== שנת הלימודים תשפ״ג (2022–2023) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nohalgani.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 24.7.2022
|-
| תשפ״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/opekfs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2022
|-
| תשפ״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hesderdt.pdf | הסדר לתגמול עובדי הוראה המגישים תלמידים לבחינת בגרות לפי התכנית שברפורמה להתחדשות הלמידה]] || 10.11.2022
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmokdre.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/3]] || 23.1.2023
|-
| תשפ״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sgydry.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sydjhgy.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/todsh.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tidhty.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mankhver.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 11.6.2023
|-
| תשפ״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hodrrer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 18.7.2023
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvhare.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/9]] || 19.7.2023
|-
| תשפ״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozershe.pdf | עדכון סמלי שאלונים בבחינת הבגרות במתמטיקה]] || 8.8.2023
|-
| תשפ״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tdifrenziali.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 20.8.2023
|}

== שנת הלימודים תשפ״ד (2023–2024) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/xozerrrr.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים שהם בבעלות רשת מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי, בהתאם לרפורמת אופק חדש בשנה״ל תשפ״ד]] || 18.7.2023
|-
| תשפ״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeresa.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noheka.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kibuxd.pdf | הסכם קיבוצי כללי מיום 12.9.2023]] || 13.9.2023
|-
| תשפ״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefatshiklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkontosefta.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashpad7-salary.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ד]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozereda.pdf | ניכוי המקדמה מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 12.9.2023 לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer9freez.pdf | חוזר בעלויות תשפ״ד/9]] || 23.5.2024
|-
| תשפ״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerwx.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.6.2024
|-
| תשפ״ד/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzovatbi.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.7.2024
|-
| תשפ״ד/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoler.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 19.8.2024
|}

== שנת הלימודים תשפ״ה (2024–2025) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah1.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah2.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nihfusgvs.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ה]] || 5.9.2024
|-
| תשפ״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tsph.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 16.9.2024
|-
| תשפ״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpah5.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים העל יסודיים מיום 23.09.2024]] || 10.10.2024
|-
| תשפ״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/millute.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shiklitcs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/profesyonal8tashpah.pdf | הגשת בקשה לתקצוב שעות פרופסיונליות בשנה״ל תשפ״ה בשל השינוי במבנה שבוע העבודה בחטיבות העליונות]] || 4.5.2025
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/djhgfd.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ה/8]] || 7.5.2025
|-
| תשפ״ה/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shirotz.pdf | יישום החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, על עובדי ההוראה]] || 5.5.2025
|-
| תשפ״ה/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdatfd.pdf | גמול ההכנה לבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9, תש״פ/2 ותשפ״ג/10))) || 12.6.2025
|-
| תשפ״ה/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrahozer.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 22.6.2025
|-
| תשפ״ה/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigoddf.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 21.7.2025
|-
| תשפ״ה/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhs.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 19.8.2025
|}

== שנת הלימודים תשפ״ו (2025–2026) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/ovdaybalo.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsdede.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rkaza.PDF | רכזי מקצוע בבית ספר שש־שנתי – עדכון חוזר לבעלויות תשע״ד/4]] || 12.6.2025
|-
| תשפ״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpav4.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות]] || 25.8.2025
|-
| תשפ״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shikly.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/gadgs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyovelh.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 22.6.2026
|-
| תשפ״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/bigud-tashpav.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 16.7.2026
|}

(((הטבלה הוכנה ונערכה על ידי [[https://www.morimovilim.org/ | מורים מובילים שינוי]].)))</text>
      <sha1>rmauz41i26872dji3gi6ciul4jskgge</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084415</id>
      <parentid>3084405</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:04:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42987" sha1="82gnipqpmqzo6vq1fdy9lr6qqq8hhzf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוזרי משרד החינוך לבעלויות

&lt;מבוא&gt; חוזרי משרד החינוך לבעלויות על מוסדות החינוך בנושא תנאי השירות והשכר של עובדי ההוראה, כפי שפורסמו באתר [[https://terms-service.education.gov.il/repeating-procedures-for-costs/ | חוזרים ונהלים לבעלויות]] של משרד החינוך.

== שנת הלימודים תשס״ז (2006–2007) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_1.pdf | עדכון פרטי בעלות]] || 25.9.2006
|-
| תשס״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_2.pdf | היקפי משרת מנהלי בתי ספר על יסודיים]] || 14.12.2006
|-
| תשס״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_3.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות במערכת החינוך בשנת הלימודים תשס״ז]] || 11.3.2007
|-
| תשס״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_4.pdf | תשלום בגין שחיקה לעובדי הוראה לשנים 1999-2001]] || 27.5.2007
|-
| תשס״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_5.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות מלאות במערכת החינוך בשנה״ל תשס״ז]] || 7.6.2007
|-
| תשס״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_6.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ז]] || 10.6.2007
|-
| תשס״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_7.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ז]] || 26.6.2007
|}

== שנת הלימודים תשס״ח (2007–2008) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_1.pdf | השבתת ארגון המורים]] || 23.10.2007
|-
| תשס״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_2.pdf | תשלום בגין שחיקה לשנים 1999-2001]] || 10.12.2007
|-
| תשס״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_3.pdf | השלמת שעות הלימוד שנגרעו בשל השביתה בחינוך העל-יסודי]] || 20.12.2007
|-
| תשס״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_4.pdf | הסכמים קיבוציים שנחתמו בין מדינת ישראל והמעסיקים לבין ארגון המורים העל-יסודיים בתאריך 24/1/2008]] || 
|-
| תשס״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_5.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ח]] || 
|-
| תשס״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_6.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ח]] || 
|-
| תשס״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_7.pdf | הפסקת תשלום תוספת השעה הפרטנית 4.5% לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 16.7.2008
|-
| תשס״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_8.pdf | תשלום חד פעמי לעובדי הוראה בגין שחיקה לשנים 2000-2007]] || 7.8.2008
|}

== שנת הלימודים תשס״ט (2008–2009) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_1.pdf | תשלום תוספת השכר בגין השעה הפרטנית בשיעור 4.5% בחודשי הקיץ]] || 25.9.2008
|-
| תשס״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_2.pdf | עדכון פרטי בעלויות תשס״ט]] || 2.12.2008
|-
| תשס״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_3.pdf | עדכון תוספת 2008 לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 14.12.2008
|-
| תשס״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_4.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים והוראות בנושא הסדר לתגמול עובדי הוראה עבור עבודה עם תלמידים ליקויי למידה]] || 29.1.2009
|-
| תשס״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_5.pdf | בקשה לשיפוי עפ״י פסק הבוררות]] || 24.2.2009
|-
| תשס״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_6.pdf | הבהרות לחוזרנו תשסט/4]] || 29.3.2009
|-
| תשס״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_7.pdf | עדכונים בנושא פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים]] || 30.4.2009
|-
| תשס״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_8.pdf | הסכם קיבוצי בנושא גמול הכנה לבגרות במקצוע האזרחות]] || 11.6.2009
|-
| תשס״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_9.pdf | הפחתת דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשסט]] || 18.6.2009
|-
| תשס״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_10.pdf | קצובת ביגוד תשס״ט]] || 
|}

== שנת הלימודים תש״ע (2009–2010) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״ע/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה עבור עובדי הוראה]] || 22.11.2009
|-
| תש״ע/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_2.pdf | עדכון תוספת 2008]] || 15.12.2009
|-
| תש״ע/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_3.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל תשע]] || 22.6.2010
|-
| תש״ע/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_4.pdf | ניכוי שכר מעובדי הוראה בשל שביתות/עיצומים במערכת החינוך בשנת הלימודים התש״ע]] || 5.7.2010
|-
| תש״ע/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_5.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ע]] || 25.7.2010
|}

== שנת הלימודים תשע״א (2010–2011) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה (ותיקות) עבור עובדי הוראה]] || 31.10.2010
|-
| תשע״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_2.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״א]] || 1.6.2011
|-
| תשע״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_3.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״א]] || 
|}

== שנת הלימודים תשע״ב (2011–2012) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_2.pdf | תשלום פעימה ראשונה של תוספת השכר במגזר הציבורי לעובדי הוראה]] || 18.9.2011
|-
| תשע״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_3.pdf | תשלום מענק חד פעמי בגובה 2,000 ₪ לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_4.pdf | תשלום תוספת שחיקה לעובדי הוראה במסגרת הסכם קיבוצי כללי ליישום רפורמת ״עוז לתמורה״]] || 21.9.2011
|-
| תשע״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_5.pdf | תשלום תוספת מעונות לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_6.pdf | הפרשות לקופת גמל לקצבה לעובדי הוראה]] || 3.11.2011
|-
| תשע״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_7.pdf | יישום רפורמת ״עוז לתמורה״ ביישום חלקי וביישום מלא]] || 6.12.2011
|-
| תשע״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_8.pdf | העלאת תעריף הקצובה הביגוד הנוספת למורה לחינוך גופני]] || 
|-
| תשע״ב/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_9.pdf | תשלום פעימה שנייה של תוספת השכר במגזר הציבורי]] || 28.3.2012
|-
| תשע״ב/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_10.pdf | שעות תפקיד לרכז מקצוע בחטיבה העליונה]] || 2.5.2012
|-
| תשע״ב/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_11.pdf | ביצוע שעה פרונטאלית במקום שעה תומכת הוראה ברפורמת עוז לתמורה]] || 30.5.2012
|-
| תשע״ב/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_12.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנה״ל תשע״ב]] || 24.6.2012
|-
| תשע״ב/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_13.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ב]] || 15.7.2012
|-
| תשע״ב/14 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_14.pdf | הקצאה חליפית למענקים בשנת הלימודים תשע״ב]] || 12.8.2012
|}

== שנת הלימודים תשע״ג (2012–2013) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_1.pdf | היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע״ג בתאריך 27/8/2012]] || 11.9.2012
|-
| תשע״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_2.pdf | עדכונים לגבי הסכם עוז לתמורה ביישום חלקי בשנה״ל תשע״ג]] || 27.10.2011
|-
| תשע״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_3.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת אופק חדש לשנה״ל תשע״ג]] || 12.11.2012
|-
| תשע״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_4.pdf | תשלום פעימה שלישית של תוספת השכר במגזר הציבורי (תוספת 2011) לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות בחטיבה העליונה]] || 
|-
| תשע״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_5.pdf | ניצול ימי מחלה ופדיון בעקבות מעבר לרפורמת ״עוז לתמורה״]] || 24.2.2013
|-
| תשע״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_6.pdf | יישום פעימה שלישית בגין תוספת 2011 בהשלמה לשיעור של 5.75%, לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות שלא בחטיבה העליונה]] || 29.4.2013
|-
| תשע״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mangjds.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל]] || 20.6.2013
|-
| תשע״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerndg.pdf | קצובת ביגוד לשנה״ל תשע״ג לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] || 
|-
| תשע״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerheskamf.pdf | הסכם קיבוצי מיום 22.7.2013 בנושא השתתפות העובדים במגזר הציבורי לשנים 2013-2014]] || 20.8.2013
|-
| תשע״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozsrjgy.pdf | עדכון הפעימה האחרונה של תוספת 2011 בחטיבה העליונה והחוק להשתתפותם של העובדים נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי]] || 
|-
| תשע״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoldh.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר]] || 3.9.2013
|}

== שנת הלימודים תשע״ד (2013–2014) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_1.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ לשנה״ל תשע״ד]] || 27.11.2013
|-
| תשע״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/CoachAdam/oz_latmura.pdf | החלטת ועדת המעקב מיום 28.5.2013 להסכם עוז לתמורה החלטת הוועדה - מקור]] || 29.12.2013
|-
| תשע״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_3.pdf | חוזר תשלום מקדמות לעובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות המועסקים בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ בשנה״ל תשע״ד]] || 
|-
| תשע״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/eshordhs.pdf | הבהרות בנושא העסקה במקביל ביותר מרפורמה אחת]] || 8.1.2014
|-
| תשע״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonxdg.pdf | עדכון תעריף דמי שתיה לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] || 23.1.2014
|-
| תשע״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_6.pdf | ״העסקה קבלנית״ של עובדי הוראה במערכת החינוך]] || 6.4.2014
|-
| תשע״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsehavrah.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ד]] || 16.6.2014
|-
| תשע״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_8.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ד]] || 
|-
| תשע״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_9.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים בנושא הרפורמה ללמידה משמעותית]] || 19.8.2014
|-
| תשע״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_10.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ד]] || 21.8.2014
|}

== שנת הלימודים תשע״ה (2014–2015) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mesratav.pdf | משרת אם למורה אב]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hibahnot.pdf | היבחנות חדשה]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hatamotd.pdf | רכז התאמות ללמידה והיבחנות בבחינות הבגרות]] || 22.4.2015
|-
| תשע״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrafd.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל]] || 10.6.2015
|-
| תשע״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaax_5.pdf | טבלאות שכר אופק]] || 
|-
| תשע״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hofsha.pdf | תשלום שכר לעובדי הוראה שאינם מחוייבים בהחזר של 4 ימי חופשה בשנה״ל תשע״ה]] || 14.7.2015
|-
| תשע״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigodae.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ה]] || 15.7.2015
|-
| תשע״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hisegim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ה]] || 23.7.2015
|}

== שנת הלימודים תשע״ו (2015–2016) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakdr.pdf | מענק לעובדי הוראה וותיקים במקצועות נדרשים]] || 5.11.2015
|-
| תשע״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dicdhsfxt.pdf | שכר עובדי הוראה בבעלויות על מוסדות החינוך ודיווחם]] || 20.1.2016
|-
| תשע״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shvitafr.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ו]] || 27.1.2016
|-
| תשע״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sherdfac.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 29.2.2016
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvharaf.pdf | הבהרה לחוזרים תשע״ו/4 ותשע״ו/5 – תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 15.6.2016
|-
| תשע״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdjcvuytgd.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 28.3.2016
|-
| תשע״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mnhlim.pdf | מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 3.4.2016
|-
| תשע״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/yovelajf.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ו]] || 1.6.2016
|-
| תשע״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvarftas.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ו]] || 5.7.2016
|-
| תשע״ו/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shfyvbdf.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ו]] || 11.8.2016
|-
| תשע״ו/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nidrashim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ו]] || 22.8.2016
|}

== שנת הלימודים תשע״ז (2016–2017) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_nesia.pdf | תשלום קצובת נסיעה לעובדי הוראה]] || 13.12.2016
|-
| תשע״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_baaluyot_tashaz.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה המועסקים על ידי הבעלויות]] || 18.1.2017
|-
| תשע״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה החל מיום 1.9.2016]] || 5.4.2017
|-
| תשע״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit4.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.9.2016; תוספת אחוזית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.4.2017]] || 6.4.2017
|-
| תשע״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tashlomhvra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ז]] || 11.6.2017
|-
| תשע״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzobatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ז]] || 9.7.2017
|-
| תשע״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttagmolovdyhora.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ז]] || 15.8.2017
|-
| תשע״ז/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbalouttmanakhtmada.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ז]] || 17.8.2017
|}

== שנת הלימודים תשע״ח (2017–2018) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotmizogrhivasahar.pdf | מיזוג רכיבי שכר בחטיבה העליונה]] || 2.10.2017
|-
| תשע״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotnikoishar.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ח]] || 10.12.2017
|-
| תשע״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyothescamsar.pdf | הסכם שכר קיבוצי עם ארגון המורים בחטיבות העליונות]] || 26.3.2018
|-
| תשע״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttashlomdmeiavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ח]] || 10.6.2018
|-
| תשע״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotedkontosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebaloutkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ח]] || 15.7.2018
|-
| תשע״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmul18.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ח]] || 16.8.2018
|}

== שנת הלימודים תשע״ט (2018–2019) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluytsaharmenahlim.pdf | עדכון שכר למנהלים בעוז לתמורה]] || 6.11.2018
|-
| תשע״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaalouotmeklallot.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה -מתוקן]] || 12.3.2019
|-
| תשע״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutedkontosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rernonhnhuot.pdf | רענון הנחיות בנושא מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 29.5.2019
|-
| תשע״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutdmyavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ט]] || 11.6.2019
|-
| תשע״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouthskemkibozi.pdf | הסכם שכר קיבוצי מיום 28.4.2019 עם ארגון המורים בחטיבות העליונות – תיקון הנספחים להסכם השכר מיום 14.3.2018]] || 26.6.2019
|-
| תשע״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ט]] || 3.7.2019
|-
| תשע״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonhozerlbalout.pdf | עדכון חוזר לבעלויות תשע״ה/2 בנושא תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] || 17.7.2019
|-
| תשע״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/achievement.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ט]] || 22.8.2019
|}

== שנת הלימודים תש״פ (2019–2020) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״פ/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 30.7.2019
|-
| תש״פ/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020_2.pdf | גמול הכנה לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 4ו 5 -יח״ל]] || 20.1.2020
|-
| תש״פ/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertoseftovdeyhora.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertosefetshiklit.pdf | ״חזור״ misspelt on the MoE index]]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/coronavirus.pdf | אי הוצאת עובדים לחל״ת בתקופת חירום נגיף הקורונה]] || 23.3.2020
|-
| תש״פ/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/college-teacher-agreement-31-3-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.3.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 1.4.2020
|-
| תש״פ/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/heskemkibozi-1-4-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.4.2020 – עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 2.4.2020
|-
| תש״פ/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/shipuy-tashap8.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות]] || 23.4.2020
|-
| תש״פ/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeravra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תש״ף]] || 14.6.2020
|-
| תש״פ/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dshufd.pdf | תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9 ותש״פ/2))) || 24.6.2020
|-
| תש״פ/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ף]] || 15.7.2020
|-
| תש״פ/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolovday.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תש״ף]] || 25.8.2020
|}

== שנת הלימודים תשפ״א (2020–2021) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouottshap.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2020
|-
| תשפ״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozere.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15.10.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 28.10.2020
|-
| תשפ״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalshipoem.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות – נוסח מעודכן]] (((מבטל את חוזר תש״פ/8))) || 29.11.2020
|-
| תשפ״א/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerea.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 2.12.2020
|-
| תשפ״א/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklitn.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳; עדכון גמול ייעוץ החל מ־1.1.2021]] || 31.1.2021
|-
| תשפ״א/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/prish.pdf | פרישה מוקדמת מעבודת ההוראה בתום שנה״ל תשפ״א]] || 14.2.2021
|-
| תשפ״א/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/avrae.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״א]] || 6.6.2021
|-
| תשפ״א/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/cloyhing2021.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״א]] || 5.7.2021
|-
| תשפ״א/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhoaze.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״א]] || 18.8.2021
|}

== שנת הלימודים תשפ״ב (2021–2022) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ב/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalhadash.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2021
|-
| תשפ״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozercjhs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2021
|-
| תשפ״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerhash.pdf | השלמת שעות עבודה על ידי מורים השוהים בבידוד עקב חזרתם מחו״ל]] || 6.12.2021
|-
| תשפ״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/herycd.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefat.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyoval.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 15.6.2022
|-
| תשפ״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigudhozer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 17.7.2022
|-
| תשפ״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mabkfha.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 28.8.2022
|}

== שנת הלימודים תשפ״ג (2022–2023) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nohalgani.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 24.7.2022
|-
| תשפ״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/opekfs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2022
|-
| תשפ״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hesderdt.pdf | הסדר לתגמול עובדי הוראה המגישים תלמידים לבחינת בגרות לפי התכנית שברפורמה להתחדשות הלמידה]] || 10.11.2022
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmokdre.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/3]] || 23.1.2023
|-
| תשפ״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sgydry.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sydjhgy.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/todsh.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tidhty.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mankhver.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 11.6.2023
|-
| תשפ״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hodrrer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 18.7.2023
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvhare.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/9]] || 19.7.2023
|-
| תשפ״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozershe.pdf | עדכון סמלי שאלונים בבחינת הבגרות במתמטיקה]] || 8.8.2023
|-
| תשפ״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tdifrenziali.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 20.8.2023
|}

== שנת הלימודים תשפ״ד (2023–2024) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/xozerrrr.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים שהם בבעלות רשת מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי, בהתאם לרפורמת אופק חדש בשנה״ל תשפ״ד]] || 18.7.2023
|-
| תשפ״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeresa.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noheka.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kibuxd.pdf | הסכם קיבוצי כללי מיום 12.9.2023]] || 13.9.2023
|-
| תשפ״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefatshiklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkontosefta.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashpad7-salary.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ד]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozereda.pdf | ניכוי המקדמה מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 12.9.2023 לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer9freez.pdf | חוזר בעלויות תשפ״ד/9]] || 23.5.2024
|-
| תשפ״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerwx.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.6.2024
|-
| תשפ״ד/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzovatbi.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.7.2024
|-
| תשפ״ד/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoler.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 19.8.2024
|}

== שנת הלימודים תשפ״ה (2024–2025) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah1.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah2.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nihfusgvs.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ה]] || 5.9.2024
|-
| תשפ״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tsph.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 16.9.2024
|-
| תשפ״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpah5.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים העל יסודיים מיום 23.09.2024]] || 10.10.2024
|-
| תשפ״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/millute.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shiklitcs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/profesyonal8tashpah.pdf | הגשת בקשה לתקצוב שעות פרופסיונליות בשנה״ל תשפ״ה בשל השינוי במבנה שבוע העבודה בחטיבות העליונות]] || 4.5.2025
|-
|  || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/djhgfd.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ה/8]] || 7.5.2025
|-
| תשפ״ה/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shirotz.pdf | יישום החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, על עובדי ההוראה]] || 5.5.2025
|-
| תשפ״ה/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdatfd.pdf | גמול ההכנה לבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9, תש״פ/2 ותשפ״ג/10))) || 12.6.2025
|-
| תשפ״ה/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrahozer.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 22.6.2025
|-
| תשפ״ה/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigoddf.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 21.7.2025
|-
| תשפ״ה/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhs.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 19.8.2025
|}

== שנת הלימודים תשפ״ו (2025–2026) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/ovdaybalo.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsdede.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rkaza.PDF | רכזי מקצוע בבית ספר שש־שנתי – עדכון חוזר לבעלויות תשע״ד/4]] || 12.6.2025
|-
| תשפ״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpav4.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות]] || 25.8.2025
|-
| תשפ״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shikly.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/gadgs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyovelh.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 22.6.2026
|-
| תשפ״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/bigud-tashpav.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 16.7.2026
|}

(((הטבלה הוכנה ונערכה על ידי [[https://www.morimovilim.org/ | מורים מובילים שינוי]].)))</text>
      <sha1>82gnipqpmqzo6vq1fdy9lr6qqq8hhzf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084467</id>
      <parentid>3084415</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3084467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42971" sha1="meu5s6fr0fmo2lw9t86ny04762pvdpt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוזרי משרד החינוך לבעלויות

&lt;מבוא&gt; חוזרי משרד החינוך לבעלויות על מוסדות החינוך בנושא תנאי השירות והשכר של עובדי ההוראה, כפי שפורסמו באתר [[https://terms-service.education.gov.il/repeating-procedures-for-costs/ | חוזרים ונהלים לבעלויות]] של משרד החינוך.

== שנת הלימודים תשס״ז (2006–2007) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_1.pdf | עדכון פרטי בעלות]] || 25.9.2006
|-
| תשס״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_2.pdf | היקפי משרת מנהלי בתי ספר על יסודיים]] || 14.12.2006
|-
| תשס״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_3.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות במערכת החינוך בשנת הלימודים תשס״ז]] || 11.3.2007
|-
| תשס״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_4.pdf | תשלום בגין שחיקה לעובדי הוראה לשנים 1999-2001]] || 27.5.2007
|-
| תשס״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_5.pdf | קיזוז שכר מעובדי הוראה בשל עיצומים/שביתות מלאות במערכת החינוך בשנה״ל תשס״ז]] || 7.6.2007
|-
| תשס״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_6.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ז]] || 10.6.2007
|-
| תשס״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsaz_7.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ז]] || 26.6.2007
|}

== שנת הלימודים תשס״ח (2007–2008) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_1.pdf | השבתת ארגון המורים]] || 23.10.2007
|-
| תשס״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_2.pdf | תשלום בגין שחיקה לשנים 1999-2001]] || 10.12.2007
|-
| תשס״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_3.pdf | השלמת שעות הלימוד שנגרעו בשל השביתה בחינוך העל-יסודי]] || 20.12.2007
|-
| תשס״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_4.pdf | הסכמים קיבוציים שנחתמו בין מדינת ישראל והמעסיקים לבין ארגון המורים העל-יסודיים בתאריך 24/1/2008]] ||
|-
| תשס״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_5.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשס״ח]] ||
|-
| תשס״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_6.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשס״ח]] ||
|-
| תשס״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_7.pdf | הפסקת תשלום תוספת השעה הפרטנית 4.5% לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 16.7.2008
|-
| תשס״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashsah_8.pdf | תשלום חד פעמי לעובדי הוראה בגין שחיקה לשנים 2000-2007]] || 7.8.2008
|}

== שנת הלימודים תשס״ט (2008–2009) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשס״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_1.pdf | תשלום תוספת השכר בגין השעה הפרטנית בשיעור 4.5% בחודשי הקיץ]] || 25.9.2008
|-
| תשס״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_2.pdf | עדכון פרטי בעלויות תשס״ט]] || 2.12.2008
|-
| תשס״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_3.pdf | עדכון תוספת 2008 לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות]] || 14.12.2008
|-
| תשס״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_4.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים והוראות בנושא הסדר לתגמול עובדי הוראה עבור עבודה עם תלמידים ליקויי למידה]] || 29.1.2009
|-
| תשס״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_5.pdf | בקשה לשיפוי עפ״י פסק הבוררות]] || 24.2.2009
|-
| תשס״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_6.pdf | הבהרות לחוזרנו תשסט/4]] || 29.3.2009
|-
| תשס״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_7.pdf | עדכונים בנושא פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים]] || 30.4.2009
|-
| תשס״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_8.pdf | הסכם קיבוצי בנושא גמול הכנה לבגרות במקצוע האזרחות]] || 11.6.2009
|-
| תשס״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_9.pdf | הפחתת דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשסט]] || 18.6.2009
|-
| תשס״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashst_10.pdf | קצובת ביגוד תשס״ט]] ||
|}

== שנת הלימודים תש״ע (2009–2010) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״ע/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה עבור עובדי הוראה]] || 22.11.2009
|-
| תש״ע/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_2.pdf | עדכון תוספת 2008]] || 15.12.2009
|-
| תש״ע/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_3.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל תשע]] || 22.6.2010
|-
| תש״ע/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_4.pdf | ניכוי שכר מעובדי הוראה בשל שביתות/עיצומים במערכת החינוך בשנת הלימודים התש״ע]] || 5.7.2010
|-
| תש״ע/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tasha_5.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ע]] || 25.7.2010
|}

== שנת הלימודים תשע״א (2010–2011) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_1.pdf | ביצוע פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הפרשות לקרנות פנסיה (ותיקות) עבור עובדי הוראה]] || 31.10.2010
|-
| תשע״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_2.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״א]] || 1.6.2011
|-
| תשע״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaa_3.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״א]] ||
|}

== שנת הלימודים תשע״ב (2011–2012) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_2.pdf | תשלום פעימה ראשונה של תוספת השכר במגזר הציבורי לעובדי הוראה]] || 18.9.2011
|-
| תשע״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_3.pdf | תשלום מענק חד פעמי בגובה 2,000 ₪ לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_4.pdf | תשלום תוספת שחיקה לעובדי הוראה במסגרת הסכם קיבוצי כללי ליישום רפורמת ״עוז לתמורה״]] || 21.9.2011
|-
| תשע״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_5.pdf | תשלום תוספת מעונות לעובדי הוראה]] || 22.9.2011
|-
| תשע״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_6.pdf | הפרשות לקופת גמל לקצבה לעובדי הוראה]] || 3.11.2011
|-
| תשע״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_7.pdf | יישום רפורמת ״עוז לתמורה״ ביישום חלקי וביישום מלא]] || 6.12.2011
|-
| תשע״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_8.pdf | העלאת תעריף הקצובה הביגוד הנוספת למורה לחינוך גופני]] ||
|-
| תשע״ב/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_9.pdf | תשלום פעימה שנייה של תוספת השכר במגזר הציבורי]] || 28.3.2012
|-
| תשע״ב/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_10.pdf | שעות תפקיד לרכז מקצוע בחטיבה העליונה]] || 2.5.2012
|-
| תשע״ב/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_11.pdf | ביצוע שעה פרונטאלית במקום שעה תומכת הוראה ברפורמת עוז לתמורה]] || 30.5.2012
|-
| תשע״ב/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_12.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנה״ל תשע״ב]] || 24.6.2012
|-
| תשע״ב/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_13.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ב]] || 15.7.2012
|-
| תשע״ב/14 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashab_14.pdf | הקצאה חליפית למענקים בשנת הלימודים תשע״ב]] || 12.8.2012
|}

== שנת הלימודים תשע״ג (2012–2013) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_1.pdf | היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע״ג בתאריך 27/8/2012]] || 11.9.2012
|-
| תשע״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_2.pdf | עדכונים לגבי הסכם עוז לתמורה ביישום חלקי בשנה״ל תשע״ג]] || 27.10.2011
|-
| תשע״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_3.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת אופק חדש לשנה״ל תשע״ג]] || 12.11.2012
|-
| תשע״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_4.pdf | תשלום פעימה שלישית של תוספת השכר במגזר הציבורי (תוספת 2011) לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות בחטיבה העליונה]] ||
|-
| תשע״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_5.pdf | ניצול ימי מחלה ופדיון בעקבות מעבר לרפורמת ״עוז לתמורה״]] || 24.2.2013
|-
| תשע״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashag_6.pdf | יישום פעימה שלישית בגין תוספת 2011 בהשלמה לשיעור של 5.75%, לעובדי הוראה המועסקים בבעלויות שלא בחטיבה העליונה]] || 29.4.2013
|-
| תשע״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mangjds.pdf | קצובת הבראה ומענק יובל]] || 20.6.2013
|-
| תשע״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerndg.pdf | קצובת ביגוד לשנה״ל תשע״ג לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] ||
|-
| תשע״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerheskamf.pdf | הסכם קיבוצי מיום 22.7.2013 בנושא השתתפות העובדים במגזר הציבורי לשנים 2013-2014]] || 20.8.2013
|-
| תשע״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozsrjgy.pdf | עדכון הפעימה האחרונה של תוספת 2011 בחטיבה העליונה והחוק להשתתפותם של העובדים נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי]] ||
|-
| תשע״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoldh.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר]] || 3.9.2013
|}

== שנת הלימודים תשע״ד (2013–2014) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_1.pdf | חוזר העסקת עובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ לשנה״ל תשע״ד]] || 27.11.2013
|-
| תשע״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/CoachAdam/oz_latmura.pdf | החלטת ועדת המעקב מיום 28.5.2013 להסכם עוז לתמורה החלטת הוועדה - מקור]] || 29.12.2013
|-
| תשע״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_3.pdf | חוזר תשלום מקדמות לעובדי הוראה עובדי בעלויות בחט״ב הרשמיות המועסקים בהתאם לרפורמת ״אופק חדש״ בשנה״ל תשע״ד]] ||
|-
| תשע״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/eshordhs.pdf | הבהרות בנושא העסקה במקביל ביותר מרפורמה אחת]] || 8.1.2014
|-
| תשע״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonxdg.pdf | עדכון תעריף דמי שתיה לעובדי הוראה בחטיבה העליונה]] || 23.1.2014
|-
| תשע״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_6.pdf | ״העסקה קבלנית״ של עובדי הוראה במערכת החינוך]] || 6.4.2014
|-
| תשע״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsehavrah.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ד]] || 16.6.2014
|-
| תשע״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_8.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ד]] ||
|-
| תשע״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_9.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים בנושא הרפורמה ללמידה משמעותית]] || 19.8.2014
|-
| תשע״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashad_10.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ד]] || 21.8.2014
|}

== שנת הלימודים תשע״ה (2014–2015) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mesratav.pdf | משרת אם למורה אב]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hibahnot.pdf | היבחנות חדשה]] || 11.3.2015
|-
| תשע״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hatamotd.pdf | רכז התאמות ללמידה והיבחנות בבחינות הבגרות]] || 22.4.2015
|-
| תשע״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrafd.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל]] || 10.6.2015
|-
| תשע״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashaax_5.pdf | טבלאות שכר אופק]] ||
|-
| תשע״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hofsha.pdf | תשלום שכר לעובדי הוראה שאינם מחוייבים בהחזר של 4 ימי חופשה בשנה״ל תשע״ה]] || 14.7.2015
|-
| תשע״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigodae.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ה]] || 15.7.2015
|-
| תשע״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hisegim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ה]] || 23.7.2015
|}

== שנת הלימודים תשע״ו (2015–2016) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakdr.pdf | מענק לעובדי הוראה וותיקים במקצועות נדרשים]] || 5.11.2015
|-
| תשע״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dicdhsfxt.pdf | שכר עובדי הוראה בבעלויות על מוסדות החינוך ודיווחם]] || 20.1.2016
|-
| תשע״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shvitafr.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ו]] || 27.1.2016
|-
| תשע״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sherdfac.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 29.2.2016
|-
| || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvharaf.pdf | הבהרה לחוזרים תשע״ו/4 ותשע״ו/5 – תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה]] || 15.6.2016
|-
| תשע״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdjcvuytgd.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 28.3.2016
|-
| תשע״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mnhlim.pdf | מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 3.4.2016
|-
| תשע״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/yovelajf.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ו]] || 1.6.2016
|-
| תשע״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvarftas.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ו]] || 5.7.2016
|-
| תשע״ו/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shfyvbdf.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ו]] || 11.8.2016
|-
| תשע״ו/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nidrashim.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ו]] || 22.8.2016
|}

== שנת הלימודים תשע״ז (2016–2017) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ז/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_nesia.pdf | תשלום קצובת נסיעה לעובדי הוראה]] || 13.12.2016
|-
| תשע״ז/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer_baaluyot_tashaz.pdf | תשלום מענק חד פעמי לעובדי הוראה המועסקים על ידי הבעלויות]] || 18.1.2017
|-
| תשע״ז/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה החל מיום 1.9.2016]] || 5.4.2017
|-
| תשע״ז/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklit4.pdf | תוספת שקלית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.9.2016; תוספת אחוזית לעובדי הוראה בחטיבות העליונות החל מיום 1.4.2017]] || 6.4.2017
|-
| תשע״ז/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tashlomhvra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ז]] || 11.6.2017
|-
| תשע״ז/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzobatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ז]] || 9.7.2017
|-
| תשע״ז/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttagmolovdyhora.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ז]] || 15.8.2017
|-
| תשע״ז/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbalouttmanakhtmada.pdf | מענק לעובדי הוראה ותיקים במקצועות נדרשים עבור שנת הלימודים תשע״ז]] || 17.8.2017
|}

== שנת הלימודים תשע״ח (2017–2018) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ח/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotmizogrhivasahar.pdf | מיזוג רכיבי שכר בחטיבה העליונה]] || 2.10.2017
|-
| תשע״ח/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotnikoishar.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשע״ח]] || 10.12.2017
|-
| תשע״ח/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyothescamsar.pdf | הסכם שכר קיבוצי עם ארגון המורים בחטיבות העליונות]] || 26.3.2018
|-
| תשע״ח/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttashlomdmeiavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ח]] || 10.6.2018
|-
| תשע״ח/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluyotedkontosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouttosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 3.7.2018
|-
| תשע״ח/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebaloutkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ח]] || 15.7.2018
|-
| תשע״ח/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmul18.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ח]] || 16.8.2018
|}

== שנת הלימודים תשע״ט (2018–2019) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשע״ט/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaaluytsaharmenahlim.pdf | עדכון שכר למנהלים בעוז לתמורה]] || 6.11.2018
|-
| תשע״ט/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerbaalouotmeklallot.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה -מתוקן]] || 12.3.2019
|-
| תשע״ט/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutedkontosefet.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlebalouttosefetshklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 8.4.2019
|-
| תשע״ט/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rernonhnhuot.pdf | רענון הנחיות בנושא מינוי מנהלים בחטיבה העליונה]] || 29.5.2019
|-
| תשע״ט/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutdmyavra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשע״ט]] || 11.6.2019
|-
| תשע״ט/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouthskemkibozi.pdf | הסכם שכר קיבוצי מיום 28.4.2019 עם ארגון המורים בחטיבות העליונות – תיקון הנספחים להסכם השכר מיום 14.3.2018]] || 26.6.2019
|-
| תשע״ט/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbaloutbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשע״ט]] || 3.7.2019
|-
| תשע״ט/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkonhozerlbalout.pdf | עדכון חוזר לבעלויות תשע״ה/2 בנושא תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] || 17.7.2019
|-
| תשע״ט/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/achievement.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשע״ט]] || 22.8.2019
|}

== שנת הלימודים תש״פ (2019–2020) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תש״פ/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 30.7.2019
|-
| תש״פ/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer2020_2.pdf | גמול הכנה לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 4ו 5 -יח״ל]] || 20.1.2020
|-
| תש״פ/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertoseftovdeyhora.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozertosefetshiklit.pdf | ״חזור״ misspelt on the MoE index]]] || 3.2.2020
|-
| תש״פ/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/coronavirus.pdf | אי הוצאת עובדים לחל״ת בתקופת חירום נגיף הקורונה]] || 23.3.2020
|-
| תש״פ/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/college-teacher-agreement-31-3-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.3.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 1.4.2020
|-
| תש״פ/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/heskemkibozi-1-4-20.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.4.2020 – עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 2.4.2020
|-
| תש״פ/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/shipuy-tashap8.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות]] || 23.4.2020
|-
| תש״פ/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeravra.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תש״ף]] || 14.6.2020
|-
| תש״פ/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/dshufd.pdf | תוכנית היבחנות חדשה בבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9 ותש״פ/2))) || 24.6.2020
|-
| תש״פ/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerkzovatbigod.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תש״ף]] || 15.7.2020
|-
| תש״פ/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolovday.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תש״ף]] || 25.8.2020
|}

== שנת הלימודים תשפ״א (2020–2021) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״א/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerlbalouottshap.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2020
|-
| תשפ״א/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozere.pdf | הסכם קיבוצי מיוחד מיום 15.10.2020 – עובדי הוראה במכללות להכשרת עובדי הוראה בתקופת חירום (נגיף הקורונה)]] || 28.10.2020
|-
| תשפ״א/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalshipoem.pdf | נוהל שיפויים לבעלויות על המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בגין מענק יישום רפורמה במכללות – נוסח מעודכן]] (((מבטל את חוזר תש״פ/8))) || 29.11.2020
|-
| תשפ״א/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerea.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 2.12.2020
|-
| תשפ״א/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefetshiklitn.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳; עדכון גמול ייעוץ החל מ־1.1.2021]] || 31.1.2021
|-
| תשפ״א/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/prish.pdf | פרישה מוקדמת מעבודת ההוראה בתום שנה״ל תשפ״א]] || 14.2.2021
|-
| תשפ״א/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/avrae.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״א]] || 6.6.2021
|-
| תשפ״א/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/cloyhing2021.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״א]] || 5.7.2021
|-
| תשפ״א/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhoaze.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״א]] || 18.8.2021
|}

== שנת הלימודים תשפ״ב (2021–2022) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ב/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noalhadash.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 26.7.2021
|-
| תשפ״ב/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozercjhs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2021
|-
| תשפ״ב/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerhash.pdf | השלמת שעות עבודה על ידי מורים השוהים בבידוד עקב חזרתם מחו״ל]] || 6.12.2021
|-
| תשפ״ב/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/herycd.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefat.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 10.2.2022
|-
| תשפ״ב/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyoval.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 15.6.2022
|-
| תשפ״ב/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigudhozer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 17.7.2022
|-
| תשפ״ב/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mabkfha.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ב]] || 28.8.2022
|}

== שנת הלימודים תשפ״ג (2022–2023) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ג/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nohalgani.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 24.7.2022
|-
| תשפ״ג/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/opekfs.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 17.8.2022
|-
| תשפ״ג/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hesderdt.pdf | הסדר לתגמול עובדי הוראה המגישים תלמידים לבחינת בגרות לפי התכנית שברפורמה להתחדשות הלמידה]] || 10.11.2022
|-
| || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmokdre.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/3]] || 23.1.2023
|-
| תשפ״ג/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sgydry.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sydjhgy.pdf | הסכם שכר חדש מיום 19.10.2022 לתקופה 1.1.2020 - 31.12.2026]] || 4.12.2022
|-
| תשפ״ג/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/todsh.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tidhty.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 16.2.2023
|-
| תשפ״ג/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/mankhver.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 11.6.2023
|-
| תשפ״ג/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hodrrer.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 18.7.2023
|-
| || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvhare.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ג/9]] || 19.7.2023
|-
| תשפ״ג/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozershe.pdf | עדכון סמלי שאלונים בבחינת הבגרות במתמטיקה]] || 8.8.2023
|-
| תשפ״ג/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tdifrenziali.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ג]] || 20.8.2023
|}

== שנת הלימודים תשפ״ד (2023–2024) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ד/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/xozerrrr.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים שהם בבעלות רשת מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי, בהתאם לרפורמת אופק חדש בשנה״ל תשפ״ד]] || 18.7.2023
|-
| תשפ״ד/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozeresa.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/noheka.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 16.8.2023
|-
| תשפ״ד/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kibuxd.pdf | הסכם קיבוצי כללי מיום 12.9.2023]] || 13.9.2023
|-
| תשפ״ד/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tosefatshiklit.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/edkontosefta.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה]] || 14.2.2024
|-
| תשפ״ד/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/tashpad7-salary.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ד]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozereda.pdf | ניכוי המקדמה מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 12.9.2023 לעובדי הוראה בחטיבות העליונות]] || 19.5.2024
|-
| תשפ״ד/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozer9freez.pdf | חוזר בעלויות תשפ״ד/9]] || 23.5.2024
|-
| תשפ״ד/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozerwx.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.6.2024
|-
| תשפ״ד/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/kzovatbi.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 17.7.2024
|-
| תשפ״ד/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmoler.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ד]] || 19.8.2024
|}

== שנת הלימודים תשפ״ה (2024–2025) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ה/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah1.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/hozer-tashpah2.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 4.8.2024
|-
| תשפ״ה/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/nihfusgvs.pdf | ניכוי שכר לעובדי הוראה בשל השבתת מערכת החינוך בשנת הלימודים התשפ״ה]] || 5.9.2024
|-
| תשפ״ה/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tsph.pdf | הסכם בענין הרפורמות במכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 16.9.2024
|-
| תשפ״ה/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpah5.pdf | הסכם קיבוצי עם ארגון המורים העל יסודיים מיום 23.09.2024]] || 10.10.2024
|-
| תשפ״ה/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/millute.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shiklitcs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 21.4.2025
|-
| תשפ״ה/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/profesyonal8tashpah.pdf | הגשת בקשה לתקצוב שעות פרופסיונליות בשנה״ל תשפ״ה בשל השינוי במבנה שבוע העבודה בחטיבות העליונות]] || 4.5.2025
|-
| || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/djhgfd.pdf | הבהרה לחוזר תשפ״ה/8]] || 7.5.2025
|-
| תשפ״ה/9 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shirotz.pdf | יישום החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, על עובדי ההוראה]] || 5.5.2025
|-
| תשפ״ה/10 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/sdatfd.pdf | גמול ההכנה לבחינת הבגרות בחטיבה העליונה]] (((מאגד את חוזרי תשע״ה/2, תשע״ט/9, תש״פ/2 ותשפ״ג/10))) || 12.6.2025
|-
| תשפ״ה/11 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hvrahozer.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 22.6.2025
|-
| תשפ״ה/12 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/bigoddf.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 21.7.2025
|-
| תשפ״ה/13 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/tagmolhs.pdf | תגמול עובדי הוראה בגין הישגי בית הספר לשנת הלימודים תשפ״ה]] || 19.8.2025
|}

== שנת הלימודים תשפ״ו (2025–2026) ==

: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;75%&quot; | נושא החוזר !! width=&quot;15%&quot; | תאריך
|-
| תשפ״ו/1 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/ovdaybalo.pdf | העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בבתי ספר לחינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/2 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hoxsdede.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות; העסקת עובדי הוראה, עובדי בעלות, בגני הילדים לחינוך מיוחד המוכרים שאינם רשמיים]] || 18.6.2025
|-
| תשפ״ו/3 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/rkaza.PDF | רכזי מקצוע בבית ספר שש־שנתי – עדכון חוזר לבעלויות תשע״ד/4]] || 12.6.2025
|-
| תשפ״ו/4 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/hozrim/hozer-tashpav4.pdf | פתיחת תיקי גננות ודיווח משרות]] || 25.8.2025
|-
| תשפ״ו/5 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/shikly.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בחטיבה העליונה ובכיתות יג׳–יד׳ ועדכון תוספת ׳87 – מעבר לרפורמה למנהלים בחטיבה העליונה בעוז לתמורה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/6 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/gadgs.pdf | עדכון תוספת שקלית 2016 לעובדי הוראה בגני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ומכללות להכשרת עובדי הוראה]] || 25.2.2026
|-
| תשפ״ו/7 || [[https://meyda.education.gov.il/files/Sherut/manakyovelh.pdf | תשלום דמי הבראה ומענק יובל לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 22.6.2026
|-
| תשפ״ו/8 || [[https://meyda.education.gov.il/files/sherut/bigud-tashpav.pdf | קצובת ביגוד לשנת הלימודים תשפ״ו]] || 16.7.2026
|}

(((הטבלה הוכנה ונערכה על ידי [[https://www.morimovilim.org/ | מורים מובילים שינוי]].)))</text>
      <sha1>meu5s6fr0fmo2lw9t86ny04762pvdpt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות נמל עכו (סיראות וסבלות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755680</id>
    <redirect title="תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)" />
    <revision>
      <id>3084412</id>
      <timestamp>2026-09-23T13:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3084412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70" sha1="elkz1pd3cn23r9ixxmxpqj3kn6zvvjl" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]</text>
      <sha1>elkz1pd3cn23r9ixxmxpqj3kn6zvvjl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אור החיים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755681</id>
    <revision>
      <id>3084414</id>
      <timestamp>2026-09-23T13:07:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>/* שפצורים נוספים לאחר השלמת הטקסט הגולמי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3084414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="437" sha1="20cufdkd6fyhifhppsn4t15mgvnpj6h" xml:space="preserve">== שפצורים נוספים לאחר השלמת הטקסט הגולמי ==
ר׳ [[משתמש:נחום|נחום]], סיימתי להשלים את הטקסט הגולמי של הפרקים החסרים. עכשיו נשאר להשלים את הפרקים השלמים למחצה ולקשר את הציטוטים למקורות.
[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:07, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>20cufdkd6fyhifhppsn4t15mgvnpj6h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084596</id>
      <parentid>3084414</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T22:47:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שפצורים נוספים לאחר השלמת הטקסט הגולמי */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="778" sha1="qd08nz1t8othyp82nwca3m5d5ajbosk" xml:space="preserve">== שפצורים נוספים לאחר השלמת הטקסט הגולמי ==
ר׳ [[משתמש:נחום|נחום]], סיימתי להשלים את הטקסט הגולמי של הפרקים החסרים. עכשיו נשאר להשלים את הפרקים השלמים למחצה ולקשר את הציטוטים למקורות.
[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:07, 23 בספטמבר 2026 (IDT)
: תודה לך. &lt;br&gt; נ.ב. להבא אם תרצה לתייג אותי אנא השתמש בשמי האנגלי, שכן לשם העברי אינני מקבל התראות (החשבון בשמי העברי אינו פעיל). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:47, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qd08nz1t8othyp82nwca3m5d5ajbosk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנה ציון ברנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755682</id>
    <revision>
      <id>3084416</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:43:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3084416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="832" sha1="16ps8uuavmxh7ganvr7r50f4b7wc33g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה {{ש}}
יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים {{ש}}
נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה {{#בחר: {{{הו&quot;ר|}}}|כן=עֲרָבָה|סֻכָּה}} &lt;noinclude&gt;{{נוא|הוראה=בהושענא רבה:|עֲרָבָה}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: {{ר1}}
אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>16ps8uuavmxh7ganvr7r50f4b7wc33g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084434</id>
      <parentid>3084416</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:54:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="813" sha1="9hcatv9fbshikh2fbmd9whwdm1zm0qm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;:תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה 
:יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים 
:נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה {{#בחר: {{{הו&quot;ר|}}}|כן=עֲרָבָה|סֻכָּה}} &lt;noinclude&gt;{{נוא|הוראה=בהושענא רבה:|עֲרָבָה}}&lt;/noinclude&gt; 
:וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ: 
::אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>9hcatv9fbshikh2fbmd9whwdm1zm0qm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084436</id>
      <parentid>3084434</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T14:55:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3084436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="808" sha1="2n6z3yv2yxu8y0eef34h4hdyregtbia" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;:תִּבָּנֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה
:יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ זָרִים זֵדִים
:נְהַדֶּרְךָ בְּאַרְבַּע מִצְוֹת וְנַמְלִיכָךְ בְּיוֹם זֶה {{#בחר: {{{הו&quot;ר|}}}|כן=עֲרָבָה|סֻכָּה}}&lt;noinclude&gt; {{נוא|הוראה=בהושענא רבה:|עֲרָבָה}}&lt;/noinclude&gt;
:וְכָּךְ נֹאמַר בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ:
::אָנָּא אֵל נָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>2n6z3yv2yxu8y0eef34h4hdyregtbia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק ראשון)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755683</id>
    <revision>
      <id>3084417</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:45:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330456" sha1="9o8op5clytsih84f6trzh12bvhiydpi" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק ראשון — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;1&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_א|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_א}}שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}[[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F ל{{ירו&quot;מ-הוסר|לי}}שכת פ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}הדרין]] ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;תיאור=בר עילאי תנא דור רביעי{{ש רבותיו:	רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא{{ש}}תלמידיו:	רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי{{ש}}בני דורו:	רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר}} אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר ([[ויקרא טז ו|ויקרא אחרי מות טז ו]]) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו היא אשתו. אמרו לו חכמים אם כן אין לדבר סוף.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: התם: שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה. תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין. מה המקור לדין הזה? אמר}} תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} בשם תיאור=בן הנפח אמורא דור שני{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] רבותיו:	רבי שמעון בן יהוצדק, רבי יהודה הנשיא, רבי ינאי, רבי אושעיא, חזקיה{{ש}}תלמידיו:	רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי אבין, רבי חייא בר אבא, רבי בנימין בר יפת, רבי אמי ורבי אסי{{ש}}בני דורו: אילפא, ריש לקיש}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם}}. כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' {{ירו&quot;מ-ביאור| שתעשו כך}} לדורות לעשות זה שעיר של יום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה להלן במילואים פרישת שבעה אף כאן ביום הכיפורים פרישת שבעה}} או אינו אלא שעיר של ראש חדש {{ירו&quot;מ-ביאור|וציוותה תורה שיפרישו את הכהן המקריב שבעה ימים}}? אמר תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליכם כפרה שהיא כזו. מה זו כפרת אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמו כפרת בנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ט ז|ויקרא שמיני ט ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר משה אל אהרון: קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה}}', אף זו כפרת אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כפרת בנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}עצמן. תיאור=אמורא דור רביעי{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רבותיו:	רבי ירמיה{{ש}}בני דורו:	רבי יוסי בר זבידא{{ש}}בניו: רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם תיאור=דור המעבר{{ש[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]רבותיו: רבי יהודה הנשיא{{ש}}
תלמידיו:	רבי אושעיא ור' יהושע בן לוי}} שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם}}. כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' {{שוליים|א_ב}}זו שריפת הפרה. נאמר כאן צוה ה' ונאמר להלן ([[במדבר יט ב|במדבר חקת יט ב]]) זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר לעשות זה שעיר של יום הכיפורים או אינו אלא שעיר של ראש חדש? כהיא דאמר תיאור= נכתב ר' בא, אמורא דור שני ושלישי{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]רבותיו:	רב, שמואל, רב הונא, רב יהודה{{ש}}תלמידיו:	רב ספרא{{ש}}בני דורו	עולא, רבי אמי, רבי זירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליכם כפרה שהיא כזו. מה זו כפרה שאינה כשירה אלא בכהן גדול, אף זו כפרה שאינה אלא בכהן גדול. מה בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכיפורים? {{ירו&quot;מ-הוסר|שזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| השורף את הפרה}} אפרשתו בטהרה {{שוליים|א_ג}}ואין אחיו הכהנים נוגעין בו, וזה אפרשתו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכנס לקדש הקדשים באימה וביראה}} ואחיו הכהנים נוגעין בו. על דעתיה דתיאור=בן הנפח אמורא דור שני{{ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] רבותיו:	רבי שמעון בן יהוצדק, רבי יהודה הנשיא, רבי ינאי, רבי אושעיא, חזקיה{{ש}}תלמידיו:	רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי אבין, רבי חייא בר אבא, רבי בנימין בר יפת, רבי אמי ורבי אסי{{ש}}בני דורו: אילפא, ריש לקיש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דלא}} יליף לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא דפרה}} מן הדין קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא למד את הציווי להפריש את השורף את הפרה מפסוק זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע לה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאין אחיו הכהנים נוגעים בכהן השורף את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בפרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מן הדין אלא}} סילסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעלה של חומרה}} היא בפרה ניחא.&lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף א ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בעזרת השם אנחנו מתחילים מסכת יומא בתלמוד ירושלמי. אומרת המשנה: '''שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו לשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול'''. רבי יהודה אומר: '''אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו''', שנאמר '''וכפר בעדו ובעד ביתו''', ביתו היא אשתו. מה בעצם הכהן הגדול שהוא עושה את עבודת יום הכיפורים הוא חייב להיות נשוי. אז אם תמות אשתו הוא לא יכול לבצע את עבודת יום הכיפורים, לכן מתקינים לו אישה אחרת. '''אמרו לו חכמים אם כן אין לדבר סוף'''. כלומר אתה חושש למיתה, אולי גם השנייה תמות, אולי גם השלישית וכולי.

עכשיו מה המקור לדין שמפרישים כהן גדול לשכת פרהדרין שבעה ימים לפני יום כיפורים? אמר רבי אבא, רבי יוחנן שמע לה מן הדא: '''כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות''' - זה לכפר עליכם. כלומר, מדובר על ימי מילואים. אז כאשר עשה ביום הזה - הכוונה לשבעת ימי מילואים. ציוה ה' שתעשו כך לדורות. במה? '''לעשות''' - זה שעיר יום הכיפורים. מה להלן במילואים פרישת שבעה, אף כאן ביום כיפורים פרישת שבעה. '''או אינו אלא שעיר של ראש חדש'''? כלומר גם כן שיפרישו את הכהן שמקריב את שעיר ראש חודש שבעה ימים.

אמר רבי אבא, כתיב '''לכפר עליכם''', וצריך כפרה שהיא כזו. '''מה זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן''', דכתיב ויאמר משה לאהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה'. אף זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן. כלומר ביום כיפורים באמת הכהן מכפר קודם כל על עצמו ואחרי זה על עם ישראל, וכל אחד כפרה בנפרד. ואילו שעיר ראשי חודשים זה כפרה אחת לכולם.

רבי מנא בשם רבי יהושע בן לוי שמע לה מן הדא, דכתיב '''כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות''' - כאשר עשה ביום הזה, אלו שבעת ימי המילואים. '''צוה ה'''' - זו שריפת הפרה. נאמר כאן צוה ה', ונאמר להלן '''זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור''', לעשות - זה שעיר יום הכיפורים. בעצם למד מכאן את שני הדינים - גם צריך להפריש כהן לפני שריפת הפרה, וגם שמפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים.

ואומרת הגמרא '''או אינו אלא שעיר של ראש חדש'''? שוב פעם אולי שעיר ראש חודש. ואותו דבר כמו התירוץ שאמרנו קודם, כהיא דאמר רבי אבא, '''לכפר עליכם כפרה שהיא כזו, מה זו כפרה שאינה כשירה אלא בכהן גדול, אף זו כפרה שאינה אלא בכהן גדול'''.

עכשיו, '''מה בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכיפורים'''? כהן השורף את הפרה - '''אפרשתו בטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו'''. וזה כהן הגדול שמפרישים ביום כיפורים - '''אפרשתו בקדושה''', שכדי שייכנס לקדש הקדשים באימה וביראה, '''ואחיו הכהנים נוגעין בו'''. זה ההבדל ביניהם. כיוון ששם בפרה אדומה צריך להיות טהור. הגמרא תסביר את הסיבה, וביום הכיפורים הסיבה היא כדי שייכנס לקודש הקודשים באימה וביראה, לכן מפרישים אותו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף א עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שבעת ימים קודם ליום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו.''' לפי שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו שנאמר בפ' יה&quot;כ וכפר הכהן אשר ימשח אותו. ופרישה לכ&quot;ג לפני יה&quot;כ נפקא לן מדכתיב בשבעת ימי המילואים ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וכתיב בתריה כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם ודרשו רבותינו לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יה&quot;כ שהכהן השורף את הפרה והעובד ביה&quot;כ שניהם טעונים פרישה מביתם שבעת ימים כמו שהיו טעונים פרישה אהרן ובניו בשבעת ימי המלואים. ומפרישין אותו מאשתו שמא תמצא אחר הביאה ספק נדה שתראה דם על הסדין שקנחה בו ואין ידוע אם בשעת הביאה היה בה דם זה וטמא הוא משום בועל נדה או אפשר לאחר הביאה ולפיכך מפרישין אותו ז' ימים קודם

'''ללשכת פרהדרין.''' שם פרהדרין היא על פקודים המתחלפים כמו פקידי המלך וכיוצא בהן ולפי שבבית שני הכהנים גדולים שלאחר שמעון הצדיק והדורות הכשרים שאחריו קם היו נותנין ממון להמלך להתמנות לכ&quot;ג ומתוך שרשעים היו רובן מהם לא היו מאריכין ימיהם ולפעמים היו שאף שנתן לא השלימו והיו מתחלפין לכך נקרא לשכה זו לשכת פרהדרין

'''ומתקינין לו כהן אחר תחתיו.''' מזמינין לו כהן שאם יארע לו קרי או איזה פסול ישמש זה ככה&quot;ג באותו יום תחתיו ואותו כהן שמזמינין לו א&quot;צ פרישה מביתו מקודם ומשום דזה אינו ודאי ועוד שיכולין לשאול אותו אם יארע לו איזה ספק או לא

'''אמרו לו חכמים אם כן.''' דחיישית למיתה אין לדבר סוף שמא אף זו תמות אלא לטומאה דשכיחא חיישינן לפיכך מתקינין לו כהן אחר תחתיו אבל למיתה דלא שכיחא שימות בפתע פתאום לא חיישינן ואין מתקינין לו אשה אחרת. והלכה כחכמים

'''גמ' שמע לה מן הדא.''' לפרישת כ&quot;ג ז' ימים קודם יה&quot;כ דכתיב בפרשת מלואים ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו' כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם ודריש לכאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המלואים. כלומר דאדלעיל קאי דכתיב בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו וגו' ומפתח אהל מועד וגו' ועל זה אמר כאשר עשה ביום הזה הוא הראשון של הז' ימים כך תתנהגו כל ז' ימים ואכתי לדורות לא נפקא לן עד לקמן

'''צוה ה'.''' מכאן למדנו לדורות דהאי צוה מיותר הוא דכבר כתיב לעיל כאשר צויתי לאמר וגו' אלא דהאי צוה לדורות נאמר ומלעשות דאבתרה נפקא לן דהצוואה לדורות דקרא זה שעיר של יה&quot;כ וכלומר דהפרישה לדורות על קודם יה&quot;כ נאמר דאשכחן ביה עשייה דכתיב ועשהו חטאת וטעמא דנקט זה שעיר של יה&quot;כ משום דלשון עשייה הראשונה שבפרשה גביה הוא דכתיבא

'''או אינו אלא שעיר של ר&quot;ח.''' כלומר מנא לך למידרש דהאי צוה לעשות לדורות על יה&quot;כ הוא דנאמר דילמא על שעיר של ר&quot;ח הוא דאשכחן ביה צווי ועשייה דכתיב קודם קרבנות של יום השמיני דמלואים ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ומשום דבכל הקרבנות השעירים שהקריבו בו ביום לא היה בהם הנוהג לדורות אלא שעיר של ר&quot;ח בלבד וכדאמרי' שלש שעירים היו באותו היום וכו' הלכך פריך ואימא דפרישה דקרא לדורות ללמד על שעיר של ר&quot;ח הוא דנאמר דטעון פרישת ז' בכל ר&quot;ח כמו השעיר הראשון שנוהג לדורות היה אחר פרישת שבעה

'''מה בין כהן השורף וכו'.''' תוספתא בריש פ&quot;ב דפרה היא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול · ר' יהודה או' אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו · שנ' וכפר בעדו ובעד ביתו · ביתו היא אשתו · אמרו חכמ' אין לדבר סוף · ב כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים · ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב · שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש · ג מסרו לו זקנים מזקני בית דין · קורין לפניו בסדר היום · ואומ' לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך · שמא שכחת או שמא לא למדת · ערב יום הכיפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח ומעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה · ד כל שבעת ימים לא היו מונעין ממעט מאכל ומשתה · ערב יום הכיפורים עם חשיכה · לא היו מניחין אותו לוכל הרבה · שהמאכל מביא את השינה · ה מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה · הוליכוהו לעליית בית אבטינס · השביעוהו · ונפטרו והלכו להם · אמרו להם אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחינו ושליח בית דין · משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך · הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין · ו אם היה חכם דורש · ואם לאו תלמ' חכמים דורשין לפניו · אם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו · ובמה קורין לפניו · באיוב ובעזרא · ובדברי הימים · זכריה בן קבוטל אמ' פעמים הרבה קריתי לפניו בדניא' · ז ביקש להתנמנם · פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה · ואו' לו אישי כהן גדול עמוד והפג אחת על הרצפה · ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה · ח בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר או סמוך לו מלפניו מן מלאחריו · וביום הכיפורים מחצות · וברגלים מאשמורת הראשונה · לא היתה קרות הגבר מגעת · עד שהיתה עזרה מליאה מישרא' ·
שבעת ימים קודם ליום הכיפורים כול' · ר' בא בשם ר' יוחנן שמע לה מן הדא כאשר עשה ביום הזה · אילו שבעת ימי המילואים · צוה י'י · לדורות · לעשות זה שעיר שליום הכיפורים · או אינו אלא שעיר שלראש חודש · אמ' ר' בא לכפר עליכם · כפרה שהיא כזו · מה זו כפרת אהרן עצמו · כפרת בנים עצמן · אף זו כפרת אהרן עצמו · כפרת בנים עצמן · ר' יונה בשם בר קפרא שמע לה מן הדא כאשר עשה ביום הזה · אילו שבעת ימי המילואים · צוה י'י · זו שריפת הפרה · נאמ' כאן צוה י'י · ונאמ' להלן זאת חוקת התורה אשר צוה י'י לאמר · לעשות זה שעיר שליום הכיפורים · או אינו אלא שעיר שלראש חודש · כהיא דאמ' ר' בא לכפר עליכם כפרה שהיא כזו · מה זו כפרה שאינה כשירה אלא בכהן גדול · אף זו כפרה שאינה אלא בכהן גדול · מה בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכיפורים · שזה אפרשתו בטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו · וזה אפרשתו בקדושה ואחיו הכהנים נוגעין בו · על דעת דר' יוחנן דו יליף לה מן הדין קרייא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לכפר עליכם.''' כתיב וזה המקרא נאמר לאהרן ולבניו ודרשי' מעליכם דמיותר הוא אלא לומר דהאי לכפר הנרמז בקרא שהוא לדורות לא אמרתי לך שטעון פרישת שבעה אלא בכפרה שהיא כזו של יום השמיני מה כפרה זו שהיא אחר פרישת שבעה היתה כפרת אהרן בפ&quot;ע וכפרת בניו בפ&quot;ע כדכתיב קח לך עגל בן בקר לחטאת וגו' ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וגו' ולא מצינו שהיה כפרת הבנים עם כפרת אהרן בקרבנו דהא וכפר בעדך כתיב וא&quot;כ נכלל כפרת הבנים בכלל כפרת כל ישראל ולא בכפרת אהרן ואף זו של יה&quot;כ היא כמו כן שכפרת אהרן בפ&quot;ע היא בוידוי הראשון של פרו וכפרת הבנים והיא של שאר הכהנים בוידוי השני הוא דאע&quot;ג דבקרבן אחד מתכפרין מ&quot;מ חלוק כפרתן שדברים היא ועוד דאיכא למ&quot;ד דלא מיתכפרי כהנים בפרו של אהרן אלא מקופיא ולא מקיבעא ושפיר יליף מהיקישא דפרישת שבעה לדורות על כפרת יה&quot;כ הוא דנאמר

'''ר' יונה בשם בר קפרא שמע לה מן הדא וכו'.''' כלומר דבר קפרא פליג על ר' יוחנן דלא יליף מהאי קרא אלא פרישה ליה&quot;כ ובר קפרא יליף מהאי קרא גופיה לפרה וליה&quot;כ כדמסיק ואזיל

'''כהיא דאמר ר' בא וכו'.''' כלומר כעין דדריש ר' בא לעיל מלכפר אבל לא כטעמיה אלא דדריש מהקישא דלכפר מה זו כפרה של מלואים שאינה כשירה אלא בכ&quot;ג. כלומר שתחילת עבודה של יום שמיני למלואים לא היתה אלא בכ&quot;ג אף כפרה זו של יה&quot;כ אני מורה לפרישת שבעה שאינה כשירה אלא בכ&quot;ג

'''שזה אפרשתו בטהרה.''' אין הפרשתו אלא משום טהרה

'''וזה אפרשתו בקדושה.''' בשביל קדושה ליכנס במחנה שכינה ויתבונן להשים אימה אל לבו בפרישה זו: על דעתיה דר' יוחנן דו לא יליף לה מן הדין קרייא שמע לה וכו' ניחא על דעתיה דבר קפרא דיליף לה מן קרייא למה כאן נוגעין וכו'. כצ&quot;ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. כלומר בשלמא לר' יוחנן דלא יליף פרישה לכהן השורף את הפרה מהכתוב אלא דטעמא הויא לפי שמעלה היא בפרה וסילסול היא מתקנת חכמים ומשום שנעשית בטבול יום להוציא מלבן של צדוקין ולפיכך החמירו בה בזה שלא יהו אחיו הכהנים נוגעין בו והכל משום מעלה וסילסול בעלמא ניחא ההפרש בין כהן השורף את הפרה ובין של יה&quot;כ אלא על דעתיה דבר קפרא דיליף לה לתרוייהו מן הכתוב א&quot;כ מ&quot;ש זה מזה ולמה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין דקס&quot;ד דהואיל דפרישת הכהן של פרה מן הכתוב הוא לא שייכא להוסיף בו מעלה יתירה מה שאין בכהן של יה&quot;כ דהא תרוייהו מחד קרא הוא דדרשינן להו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואומרת הגמרא: '''על דעתיה דבן הנפח''' - כן, דלא אליף עד דפרה מן הדין קרייא. הרי רבי יוחנן לא למד בפסוק הזה את העניין של פרה. אז אם כן, זה שאין אחיו הכהנים נוגעין בכהן השורף את הפרה - זה לא מהדין, אלא '''סילסול היא בפרה'''. זה רק מעלה, כמו כל שאר הדברים שאנחנו יודעים.

הגמרא אומרת שכיוון שהיה מחלוקת בין הצדוקים - כי כתוב שם '''ואסף איש טהור את אפר הפרה''', אז הצדוקים אמרו מכאן שהוא צריך להיות טהור, ואילו חכמים אומרים שמכאן שהוא טהור רק לזה, סימן שהוא טמא לשאר הדברים וזהו טבול יום, שאפר הפרה כשר בטבול יום. לכן היו בכוונה מטמאים את הכהן ששורף את הפרה, ולאחר מכן היו מטהרים אותו, הוא טובל ואז עושה את הפרה, כדי שיהיה בטבול יום, להוציא מלבם של הצדוקים. אבל כדי שלא יזלזלו בזה, לכן החמירו הרבה מאוד הנהגות, הרבה מאוד סלסולים, הרבה מאוד חומרות בפרה אדומה, וזה אחד מהם - שמפרישים אותו ממש כמו שמפרישים כהן גדול. אז גם עוד דבר נוסף הוסיפו - שגם אחיו הכהנים לא יגעו בו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף א עמוד א'''

{{שוליים|א_א}} '''כהן גדול מופרש מביתו לשכת פרהדרין שבעה ימים קודם יוה&quot;כ ומכינים לו כהן חלוף שמא ייפסל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שאין מתקינים לו אשה אחרת, שאם כן אין לדבר סוף (וכן פסק הרמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;א ה&quot;ג, שמתקינים רק כהן תחתיו ולא אשה אחרת).

{{שוליים|א_ב}} '''שריפת פרה אדומה חייבת להיעשות בידי כהן גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ב, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כהיקש הירושלמי בגזירה שווה &quot;צוה ה'&quot; מפרשת פרה לפרשת שעיר יום הכיפורים, שכפרתו אינה אלא בכהן גדול - כך רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ב, הלכה ב.

{{שוליים|א_ג}} '''הפרשת שורף הפרה מאחיו הכהנים שבעת ימים קודם שריפתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ב, הלכה א &lt;קטע סוף=א א/&gt; ==דף א עמוד ב== &lt;קטע התחלה=א ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שאין הפרשת שורף הפרה מן התורה אלא סילסול מעלה מדרבנן, שהרי גם הכהנים שאינם מטמאים בה נכנסים ונוגעים בשורף בשעת הצורך, מה שאין כן בכהן גדול ביום הכיפורים שאסור בנגיעה מדין תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;2&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על דעתיה דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא יליף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דיליף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף פרה}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדין}} קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מפסוק זה}} למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין? אמר רבי חייא בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא|°]]: שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהכל טמאים אצל פרה}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}לא כך אינו טמא מחמת הזייתו. אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]]: אף בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שהפרשת הכהן השורף את הפרה מהתורה גם הוא}} אית ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שלא נוגעים בו אינו מהתורה אלא}} משום מעלה הוא בפרה סלסול הוא בפרה. 

רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] בעא קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אי מה איל המילואים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרשה}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שנאמר ככה}} אף שעיר של יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרשה}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת וקשה הרי מתקינים לו כהן אחר אבל לא מפרישים אותו}}? והוא מקבל מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הסכים עימו שזו אכן קושיה טובה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|מן מה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|דמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותמיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיה}} אני {{ירו&quot;מ-הוסר|היך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך}} רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] מתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|מקשה}} קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} והוא מקבל מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|הסכים עימו שזו אכן קושיה טובה}} ויתיביניה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיענה לו}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי אומר שכיוון שהפרשת כהן גדול ביום הכיפרים נלמדה מהמילואים, אז כשם שההפרשה במילואים מעכבת כך ההפרשה ביום הכיפורים מעכבת? וכי}} לא מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי מדכתיב}} ([[ויקרא א טו|ויקרא ויקרא א טו]]) ומלק {{ירו&quot;מ-הדגשה|את ראשו}} והקטיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזבחה הקיש מליקה להקטרה}}. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|מליקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקטרה}} בראש המזבח אף {{ירו&quot;מ-הוסר|הקטרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מליקה}} בראש המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{שוליים|א_ד}}מליקה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין הקטרה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני. וכן למדנו גזרה שווה}} תמיד תמיד נאמר תמיד בחביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים. מה תמיד האמור {{שוליים|א_ה}}{{ירו&quot;מ-הוסר|בחביתין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלחם הפנים}} שנים עשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כד ה|ויקרא אמור כד ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפיתה אתה שתים עשרה חלות}} אף תמיד האמור {{שוליים|א_ו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחביתין שנים עשר. והא שנים עשר}} בלחם הפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב ואין}} שנים עשר {{ירו&quot;מ-הוסר|לחם הפנים מעכב אין }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}חביתין מעכבת {{ירו&quot;מ-ביאור| שקרבה חצאין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני. וכן למדנו גזירה שווה}} לקיחה לקיחה נאמר לקיחה במצרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב כב|שמות בא יב כב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקחתם אגודת אזוב}} ונאמר לקיחה בלולב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג מ|ויקרא אמור כג מ]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים}}. מה לקיחה האמור במצרים אגודה אף לקיחה האמור בלולב אגודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא אגודה ב}}לולב מעכב

&lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ואומרת הגמרא: '''על דעתיה דבר קפרא''' - ניחא, גם לדידיה שהוא למד גם את פרה מן הפסוק, את שניהם הוא למד - גם את יום כיפורים גם את העניין של פרה, שמפרישים שבעת ימים מאותו פסוק. אז '''מן קרייא למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין'''? כלומר מה ההבדל? אם אתה אומר זה רק מעלה בפרה אדומה, אז אני מבין. ואם אתה אומר שזה מדאורייתא, אז למה כאן נוגעים ולמה כאן לא נוגעים?

'''אמר רבי חייא בר אדא שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים'''. כלומר, כיוון שלגבי פרה החמירו מאוד - פרה אדומה, ראשון שברה תרומה, כלומר בחולין יש עד שני, בתרומה יש עד שלישי, בקודשים עד רביעי, ופרה אדומה יש עד חמישי. אנחנו מכירים שאדם שהוא טהור לקודש, בגדיו מדרס לפרה אדומה. כלומר תמיד תמיד פרה אדומה החמירו בה יותר. אז גם כאן החמירו שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים.

שואלת הגמרא: '''ולא כך אינו טמא מחמת הזייתו'''? הרי כל יום מזים עליו מכל הפרות האדומות שהיו, אז אם כך בכל יום הוא נטמא. מה עוזר שמונעים שאחיו הכהנים לא יגעו בו, הרי כל יום מזה עליו, אז בכל יום הוא נטמא.

'''אמר רבי בון אף בר קפרא אית ליה משום מעלה הוא בפרה סלסול הוא בפרה'''. כלומר, גם בר קפרא שהוא סובר שהפרשת הכהן לשרוף את הפרה זה מהתורה, גם הוא יתלה שמה שלא נוגעים בו זה לא מהתורה, אלא משום מעלה - סלסול בפרה. כמו שאמרנו שהחמירו בפרה הרבה, כדי להוציא מלבם של צדוקים ושלא יזלזלו בזה. מצד אחד טימאו אותו כדי להוציא מלבם של צדוקים, ומצד שני החמירו בפרה כדי שלא יזלזלו בה.

ואומרת הגמרא: '''רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן''', אם מה איל המילואים הפרשה מעכבת - '''אי מה איל המילואים מעכב אף שעיר של יום הכיפורים מעכב'''? אם זה ככה קשה, הרי מתקינים לו כהן אחר אבל לא מפרישים אותו. '''והוא מקבל מיניה''' - כלומר באמת רבי יוחנן אמר שזו קושיה טובה.

'''אמר רבי מנא אני''' - תמה אני, איך רבי שמעון בן לקיש מתיב קומי רבי יוחנן והוא מקבל מיניה? איך בכלל רבי יוחנן הסכים לקושיה הזאת? והרי יכול לענות לו בקלות, להגיד לו: מי אומר שכיוון שהפרשת כהן גדול ביום הכיפורים היא לומדת מהמילואים, ששם הפרשה מעכבת - אז גם ביום הכיפורים הפרשה מעכבת? '''לא מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב'''. הרי אותו דבר כאן. למרות שבמילואים ההפרשה מעכבת והפרשת כהן גדול נלמדת מהמילואים, בכל זאת ביום הכיפורים זה לא מעכב, והרי יש לכך דוגמאות.

והרי מדכתיב '''ומלק והקטיר''', למדנו '''מה בראש המזבח אף בראש המזבח''' - מליקה בראש המזבח, והרי '''מליקה מעכבת''' '''אין הקטרה מעכבת'''. ועוד דבר, ולפין הגזירה שווה '''תמיד תמיד''' - '''נאמר תמיד בחביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים, מה תמיד האמור''' בלחם הפנים - שנים עשר, דכתיב ולקחת סולת ואפית אותה שנים עשר חלות. אף '''תמיד האמור בחביתין''' - יהיה שנים עשר, זה חביתי כהן גדול. והשנים עשר בלחם הפנים זה מעכב, ואילו בכהן גדול שנים עשר בחביתין לא מעכב, כי הרי מקריבים בחצאים - מקריבים חצי בבוקר וחצי בערב.

וכן למדנו גזירה שווה '''לקיחה לקיחה, נאמר לקיחה במצרים''', דכתיב ולקחתם אגודת אזוב, '''ונאמר לקיחה בלולב''', דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים. '''מה לקיחה האמור במצרים אגודה אף לקיחה האמור בלולב אגודה'''. והרי אגודה בלולב זה מעכב, ואילו במצרים אינה מעכבת. אז אם ככה, מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב, ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב, אז בכלל אין קושיה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף א עמוד ב'''

{{שוליים|א_ד}} '''חביתי כהן גדול (מנחת חביתין) הבאות בכל יום נלמדות בגזירה שווה &quot;תמיד תמיד&quot; ממנחת לחם הפנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, הלכה כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחביתין נלמדות בגזירה שווה &quot;תמיד&quot; מתמיד ומלחם הפנים, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק ו הלכה כ.

{{שוליים|א_ו}} '''חביתי כהן גדול צריכות להיות שתים עשרה חלות בדיוק, וחלוקתן לשני קרבנות (בוקר וערב) אינה פוגמת במספרן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ה, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמספר שתים עשרה בחביתין אינו מעכב את קרבתן בשני חצאים, בגזירה שווה &quot;לקיחה לקיחה&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף א עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' חייא בר אדא.''' היינו טעמא שחששו שלא יגעו בכהן של פרה שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים בנגיעתן בו אחר שהזו עליו כדתנן בריש פ&quot;ב דפרה מזין עליו כל שבעת ימים ויצטרך שיזו עליו פעם שנית אם ירצה לעבוד עבודה ומשום דבגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת כדתנן בפ&quot;ב דחגיגה הלכך בכהן של פרה הוא דחששו בכך ולא חששו בכהן של יה&quot;כ מפני שאינו נטמא בנגיעתן בו

'''ולא כך וכו'.''' בתמיה וכי בלא כך אינו טמא מחמת הזייתו עליו וכמ&quot;ד והזה הטהור על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא והיכי מצי עביד עבודה ועל כרחך דאמרת ביה דאפשר דלא עביד עבודה כלל שהרי צריך טבילה והערב שמש בכל אלו שבעת ימים ואנן לא אשכחן בהדיא ביה דעביד עבודה והדרא קושיא לדוכתה מ&quot;ט אין אחיו הכהנים נוגעים בו

'''והוא מקבל מיניה.''' בתמיה ור' יוחנן מקבל הקושיא מר&quot;ל ולא השיב לו כלום והיה לו להשיבו כדלקמן

'''לחם הפנים מעכב.''' ביה הי&quot;ב חלות משום דיהיה כתיב ביה ואין החביתין מעכבת לי&quot;ב חלות וילפינן זה מזה לכתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין · אמ' ר' חייה בר אדא שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים · אמ' ר' בון · אף בר קפרא אית ליה משום מעלה הוא בפרה · סילסול הוא בפרה · ר' שמעון בן לקיש בעא קומי ר' יוחנן · אי מה איל המילואים מעכב אף שעיר שליום הכיפורים מעכב · והוא מקבל מיניה · ויתיביניה · לא מצאנו דבר מעכב למד מ מדבר שאינו מעכב ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכב · מלק והקטיר מה מליקה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח מליקה מעכבת אין הקטרה מעכבת · תמיד נאמ' תמיד בחביתין ונאמ' תמיד בלחם הפנים · מה לחם הפנים מעכב · אין חביתין מעכבת · לקיחה לקיחה · נאמ' לקיחה במצרים · ונאמ' לקיחה בלולב · לולב מעכב · מצרים אינה מעכבת · הרי מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב ודבר שאינו מעכב למד מדבר מעכב · הא ר' שמעון בן לקיש מקשי לה · מן הן מייתי לה · ר' שמעון בן לקיש כהדא דתני ר' ישמעאל בזאת יבא אהרן אל הקודש באמור בעניין · מה אמור בעניין מפרישין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר בון אף בר קפרא אית ליה וכו'.''' כלומר על כרחך דלאו טעמא משום טומאה הוא אלא דאף לבר קפרא דס&quot;ל דעיקר פרישה בכהן של פרה ילפינן מהכתוב כמו בכהן של יה&quot;כ מ&quot;מ לענין שלא יהו נוגעין בו אינו אלא משום מעלה וסילסול בעלמא שעשו חכמים בשל פרה ומשום שהקילו בפרה לשרפה בטבול יום כדלעיל החמירו בה בשאר מעלות שלא יזלזלו בה והלכך נמי בשל יה&quot;כ לא חששו בכך

'''בעא קומי ר' יוחנן.''' הקשה לפניו לדידך דממלואים ילפת לה אי מה איל המלואים מעכב וכו' כלומר אי מה שנא' במלואים מעכב הוא דילפינן מדכתיב ועשית לאהרן ולבניו ככה וככה עיכובא היא נימא דאף שעיר של יה&quot;כ כלומר פרישה של יה&quot;כ דדרשת לעיל מדכתיב לעשות זה שעיר וכו' גם כן מעכב בדיעבד וכ&quot;ת אה&quot;נ הא לא מצית אמרת מדקתני מתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין ואם יארע בו פסול בכ&quot;ג משמש זה בלא פרישה

'''הא רשב&quot;ל מקשי עלה וכו'.''' מילתא באנפי נפשה היא דהשתא מפרש דהא חזינן דר&quot;ל מקשי על הילפותא ממילואים וא&quot;כ מהיכן יליף לה איהו לפרישת שבעה לכ&quot;ג ביה&quot;כ דאפרישה דמתני' לא מצי פליג&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מן מה דאמר ר' מנא וכו'.''' כלומר למה לא השיבו מן מה דר' מנא שהיה ג&quot;כ מתמיה על זה האיך רשב&quot;ל מותיב כך לפני ר' יוחנן והוא מקבל ממנו וישיבנו ומאי קושיא וכי לא מצאנו דבר המעכב למד הוא מדבר שאינו מעכב וכן להפך כדמסיק ואזיל

'''מלק והקטיר מה הקטרה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח.''' כצ&quot;ל ובספרי הדפוס נתחלף בטעות וכן הא דלקמן. ברייתא היא בת&quot;כ והובאה בפ&quot;ו דזבחים דף ס&quot;ה ובעולת העוף משתעי דילפינן מליקתו שהיא בראש המזבח מהקטרה אלמא דילפינן מליקה המעכבת מהקטרה שאינה מעכבת דכל עצמו שלא הקטיר כשר

'''תמיד תמיד וכו'.''' וכן מצינו נמי איפכא דילפינן דבר שאינו מעכב מדבר המעכב כדתנן בפ' אלו מנחות נקמצות דף ע&quot;ו על המתני' כל המנחות באות עשר עשר חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול שהן באות שתים עשרה. וכדמפרש התם לחם הפנים בהדיא כתיב ביה שתים עשרה חלות וחביתי כ&quot;ג אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים דבתרוייהו כתיב בהו חק עולם. והכא דריש תמיד תמיד דכתיב בתרוייהו. מה תמיד האמור בלחם הפנים שנים עשר אף תמיד האמור בחביתין שנים עשר. כצ&quot;ל

'''לקיחה לקיחה.''' וכן מצינו עוד דיליף דבר המעכב מדבר שאינו מעכב וכהאי מ&quot;ד דס&quot;ל בפ&quot;ק דסוכה דף יא דלולב צריך אגד וגמר לקיחה לקיחה מפסח מצרים נאמר במצרים ולקחתם אגודת אזוב ונאמר בלולב ולקחתם לכם ביום הראשון מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה וילפינן לולב דמעכבביה האגודה להאי מ&quot;ד דאם לא אגדו פסול מפסח מצרים דאינה מעכבת האגודה לדורות דהא כתיב בהאי קרא ולקחתם וגו' והגעתם אל המשקוף וגו' ודבר זה אינו נוהג לדורות וכדחשיב לה בתוספתא פ&quot;ח דפסחים בדברים שחלוק פסח מצרים מפסח דורות וא&quot;כ הרי מצאנו דבר מעכב וכו' ואמאי קיבל ר&quot;י מר&quot;ל הקושיא ולא השיב לו כלום

'''כהדא דתני וכו'.''' בת&quot;כ תני לה דכתיב בזאת יבא אהרן מאי בזאת במה שאמור בענין הפרשה ולקמן מפרש לה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף א עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|א_ה}} '''לחם הפנים נאפה שתים עשרה חלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יג, הלכה ב &lt;קטע סוף=א ב/&gt; ==דף ב עמוד א== &lt;קטע התחלה=ב א/&gt; &lt;קטע סוף=ב א/&gt; ==דף ב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ב ב/&gt; &lt;קטע סוף=ב ב/&gt; ==דף ג עמוד א== &lt;קטע התחלה=ג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי הלומד מגזירה שווה מלחם הפנים (&quot;שתים עשרה&quot;) שגם התמיד קרב שנים עשר, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יג הלכה ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|וב}}מצרים אינה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמדנו אחד מהשני}}. הרי מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב ודבר שאינו מעכב למד מדבר מעכב. הא רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] מקשי לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהוא לא סובר שלומדים מהמילואים. אם כך}} מן ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}ן מייתי לה רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]? כהדא דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-ביאור| גבי יום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ג|ויקרא אחרי מות טז ג]]) בזאת יבא אהרן אל הקדש כאמור בעניין. מה אמור בעניין — מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה, אף זה מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה. וכי אמור הוא בעניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הפרשה לא נאמרה בפרשת אחרי מות בעבודת יום הכיפורים אלא במילואים}}? אלא מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בעניין ולא מתו אלא במילואין {{ירו&quot;מ-ביאור| ורק נכתב שם,}} כמו שהוא אמור בעניין. ולית סופיה דרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] מישמעינה מן הדין קריא {{ירו&quot;מ-ביאור|הלא בסופו של דבר גם רבי שמעון בן לקיש לומד ממלואים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הוא מקשה על}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה {{ירו&quot;מ-ביאור|כאדם ששמע דבר ושואל איך זה יתכן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כך רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] שאל אם לומדים ממילואים למה ביום הכיפורים ההפרשה לא מעכבת. }} אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| לרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] לא קשה }} טעמא דרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלמד מסיני דכתיב}} ([[שמות כד טז|שמות משפטים כד טז]]) וישכן כבוד ה' על הר סיני. מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה, אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה {{ירו&quot;מ-הוסר|כלש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בעה. על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} למה מיתת בני אהרן אמורה בעניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום הכיפורים}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} מתו אלא במילואים? אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בני אהרן באחד בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים? ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל. אמר רבי אבא בר בינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר בינה|°]] למה סמך הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה? ללמדך שכשם שאפר פרה מכפרת על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל. אמר רבי יודן בי רבי שלום[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בי רבי שלום|°]] למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות? ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקדוש ברוך הוא כשיבור לוחות. כתיב ([[דברים י ו|דברים עקב י ו]]) ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%AA {{ירו&quot;מ-הוסר|במוסרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מוסרה}}] מת אהרן והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%94%D7%A8 {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הר}} ההר] מת? הדא הוא דכתיב ([[במדבר לג לח|במדבר מסעי לג לח]]) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם. אלא מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד ובקשו הכנענים להתגרות בם. הדא הוא דכתיב ([[במדבר כא א|במדבר חקת כא א]]) וישמע הכנעני מלך ערד יושב {{ירו&quot;מ-הוסר|הנגד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הנגב}} כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל. מהו דרך האתרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעו}} כי מת&lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו קוראים ירושלמי מסכת יומא דף ב'. אנחנו מתחילים השורה השנייה. אומרת הגמרא, &quot;הא רבי שמעון בן לקיש מקשי לה&quot;, כלומר רבי שמעון בן לקיש הקשה על רבי יוחנן, מה שהוא לא סובר שלומדים מהמילואים את העניין של הפרשת כהן גדול ביום הכיפורים. אז אם כן, מהיכן מייתי לה רבי שמעון בן לקיש? כלומר מאיפה הוא למד את זה? אומרת הגמרא כהדא דתני רבי ישמעאל. גבי יום הכיפורים כתיב '''בזאת יבא אהרן אל הקדש'''. אז אומר מה זה &quot;בזאת יבוא אהרון לקודש&quot;? '''כאמור בעניין'''. מה העניין האמור? זה העניין של המילואים. כתוב שמפרישים אותו כל שבעה. כלומר במילואים הפרישו את אהרון הכהן שבעה, כל שבעה ימים והוא עבד כל שבעה, ומחנכים אותו כל שבעה. אז '''אף זה מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה'''. שואלת הגמרא, &quot;'''וכי אמור הוא בעניין?'''&quot; הרי &quot;בזאת יבוא אהרון לקודש&quot; מדובר בפרשת יום כיפורים לא במילואים. זה לא נאמר בפרשת מילואים אלא בפרשת אחרי מות, פרשת יום הכיפורים. אלא '''מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בעניין'''. כלומר מיתת בני אהרון הם מתו במילואים, אבל זה נכתב באחרי מות, אז זה נחשב כאילו שבעצם יום הכיפורים נאמרה במילואים. מה אז אם ככה? &quot;'''ולית סופיה דרבי שמעון בן לקיש מישמעינה מן הדין קריא רבי יוחנן?'''&quot; כלומר בסופו של דבר גם רבי שמעון בן לקיש למד מזה במילואים. אז שוב פעם חוזרת השאלה מה שהוא שאל על רבי יוחנן. אז למה בכלל הוא מקשה? הרי בדיוק אותה שאלה שהוא שאל את רבי יוחנן גם לגביו. הרי כל מה שבמילואים מעכב, אז גם כאן היה צריך לעכב. אז איך מפרישים כהן, מתקינים לו כהן אחר תחתיו ואותו לא מפרישים? אומרת הגמרא באמת רבי שמעון בן לקיש למד בדיוק כמו רבי יוחנן מהמילואים, אבל בכל זאת הוא הקשה. למה? '''כאינש דשמע מילה ומקשי עלה'''. הוא מקשה כמו אדם שלמד משהו חדש ומשהו קשה לו. לכן הוא הקשה. אבל ודאי גם הוא למד מאותו מקור.

אמר רבי יוסה ברבי בון טעמא דרבי שמעון בן לקיש - לא, לרבי שמעון בן לקיש לא קשה, הוא בכלל לא למד את זה מהמילואים. הוא למד את זה ממקום אחר. תניא רבי שמעון בן לקיש למד מסיני. דכתיב &quot;'''וישכן כבוד ה' על הר סיני'''. '''מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה, אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה כל שבעה'''.&quot;

אומרת הגמרא, אז על דעתיה דרבי יוחנן, למה מיתת בני אהרן אמורה בעניין? בעניין יום הכיפורים? לכאורה הם מתו במילואים. הלא לא מתו במילואים. אז למה הזכירו את זה באחרי מות בפרשת יום הכיפורים?

אמר רבי חייא בר אבא בני אהרן באחד בניסן מתו. עכשיו למה הוא מזכיר את יום הכיפורים? '''ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל, כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל'''.

אמר רבי אבא בר בינה למה סמך הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה? '''ללמדך שכשם שאפר פרה מכפרת על ישראל, כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל'''.

אמר רבי יודן בי רבי שלום למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות? '''ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקדוש ברוך הוא כשיבור לוחות'''.

וכתיב &quot;'''ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן'''&quot;. וכי במוסרה מת אהרן? הלא בהר ההר מת! דכתיב &quot;'''ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם'''&quot;. אלא '''מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד''' וביקשו הכנענים להתגרות בם. דכתיב &quot;'''וישמע הכנעני מלך ערד יושב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל'''&quot;. '''מהו דרך האתרים? כי מת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך'''. חושבים שאהרון שהיה התייר הגדול שהורה להם את הדרך עם האורים והתומים, אז באו והתגרו בם וביקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהם שמונה מסעות ורץ אחריהם שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מפרישין אותו כל שבעה וכו'.''' במילואים אף זה לכ&quot;ג קודם יה&quot;כ מפרישין וכו'

'''וכי אמור הוא בענין.''' הרי לא נזכר ממלואים בענין הפרשה

'''אלא מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בענין.''' והן לא מתו אלא בשמיני למלואים כמו שהוא אמור בענין

'''ופריך וא&quot;כ לית סופיה דרשב&quot;ל מישמעיניה מן הדין קרייא.''' דהא איהו גופיה נמי יליף לה מקרא דמלואים כדאמרת דס&quot;ל כדרשא דהאי תנא בזאת וכו' ומאי מקשי עליה דר' יוחנן

'''אלא כאינש דשמע מילה ומקשה עלה.''' כלומר ודאי לא פליג רשב&quot;ל על ילפותא ממלואים אלא כך דרכו כאדם ששומע דבר ומקבלו ואעפ&quot;כ מדקדק עליו ומי נימא קאמר דאי ילפינן ממלואים א&quot;כ לכולא מילתא הוה לן למילף מהתם

'''אמר ר' יוסה בר' בון.''' דלא כך הוא דרשב&quot;ל לא יליף כלל ממלואים אלא טעמיה דילפינן לפרישה מסיני דכתיב וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי וס&quot;ל כהאי תנא דאמר זה היה מעשה אחר עשרת הדברות שהיה תחלה לארבעים יום ועלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן

'''מה משה וכו' עד שנתקדש בענן כל שבעה.''' כל שבעה לאו דוקא דויכסהו הענן ששת ימים כתיב אלא מדכתיב ויקרא אל משה ביום השביעי משמע דתחלת יום השביעי עדיין נתכסה בענן היה עד שקרא לו הקב&quot;ה ורמז לשבעה איכא

'''אף אהרן וכו'.''' כלומר וכן מצינו באהרן בימי המלואים ומיהו לדורות מסיני הא דילפינן בבנין אב שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה

'''על דעתיה דר' יוחנן.''' דיליף מקרא דמלואים ולא כדדריש האי תנא בזאת כאמור בענין א&quot;כ למה מיתת בני אהרן אמורה כאן בענין וכו' אלא כדדריש ר' חייה בר בא בני אהרן וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה · אף זה מפרישין אותו כל שבעה ועובד כל שבעה ומחנכין אותו כל שבעה · וכי אמור הוא בעניין · אלא מכיון שמיתת בני אהרן אמורה בעניין ולא מתו אלא במילואין כמי שהוא אמור בעניין · ולית סופיה דר' שמעון בן לקיש מישמעינה מן הדין קריא · אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה · אמ' ר' יוסה ביר' בון טעמ' דר' שמעון בן לקיש · וישכן כבוד י'י על הר סיני · מה משה לא נכנס לפניי לפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה · אף אהרן לא נכנס לפניי לפנים עד שנתרבה בשמן המשחה כל שבעה · על דעתיה דר' יוחנן למה מיתת בני אהרן אמורה בעניין ולא מתו אלא במילואים · אמ' ר' חייה בר בא בני אהרן באחד בניסן מתו · ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על יש' כך מיתתן שלצדיקים מכפרת על יש' · אמ' ר' בא בר בינה למה סמך הכת' מיתת מרים לפרשת פרה · ללמדך שכשם שאפר פרה מכפרת על יש' כך מיתתן שלצדיקים מכפרת על יש' · אמ' ר' יודן ביר' שלום למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות · ללמדך שמיתתן שלצדיקים קשה לפני הקב'ה כשיבור לוחות כת' · ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן · וכי במוסירה מת אהרן והלא בהר ההר מת · הדא הוא דכת' ויעל אהרן הכהן על פי י'י וימת שם · אלא מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד ובקשו הכנענים להתגרות בם · הדא הוא דכת' וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא יש' דרך האתרים וילחם ביש' · מהו דרך האתרים כי מת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' בא בר בינה למה סמך הכתוב מיתת מרים וכו'.''' ואידך יליף להא מדדריש ר' בא דלסמכה מיתת מרים לפרשת פרה ללמדך שמיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל ולדידיה הא דמיתת בני אהרן האמור בענין ללמד על פרישת שבעה ממלואים כדס&quot;ל לאידך דלעיל

'''כתיב ובני ישראל נסעו וגו'.''' גרסי' להא בסוף פ&quot;ק דסוטה עד ונקבר שם שגמלו לצדיק חסד וע&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;4&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך. ובאו ונתגרו בהם ובקשו ישראל לחזור למצרים, ונסעו לאחוריהן שמונה מסעות, ורץ אחריו שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות {{ירו&quot;מ-ביאור| לבנימין היו עשרה בנים ולא נמנו אלה חמישה, ואהוד משמעון ואצבון לגד וישוה לאשר.}} אף הם הרגו ממנו ארבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|משפחת}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שמעי נעקר לגמרי ומיצהר חברון ועוזיאל נותרו מעט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} {{הפ|דברי הימים א|כו|כג}} לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי {{ירו&quot;מ-ביאור| והפסוק הזה מיותר ונכתבו יחד שהיו מעט,}} אימתי חזרו? בימי דוד. הדא הוא דכתיב {{הפ|תהילים|עב|ז}} יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח {{ירו&quot;מ-ביאור| בני לוי שהיו רודפי שלום.}} אמרו מי גרם לנו לדמים הללו? אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד. והעלה עליהן המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד. 

{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין {{ירו&quot;מ-ביאור| אף שאינם כתובים במילואים.}} מה טעמא? זה וזה {{ירו&quot;מ-הוסר|עשייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עשיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב בהו בעשירית האיפה כתיב יעשה אותו ובמכנסים כתיב ועשה להם מכנסי בד ויליף ממילואים דכתיב זה הדבר אשר ציוה ה' לעשות ועיכובה במילואים מנין}} אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט לה|שמות תצוה כט לה]]) ועשית לאהרן ולבניו ככה כל האמור בפרשה מעכב. ואתייא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] בשם רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} זה הדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר ציוה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה' לעשות זה}} הדיבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אפילו קריית הפרשה מעכבת. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כל המעכב לדורות מעכב כאן {{ירו&quot;מ-ביאור| במילואים}} וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב כאן. מה אית לך {{ירו&quot;מ-ביאור| מה מיעט רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}}}? סמיכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושפיכת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושירי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שירי}} דמים שאינן מעכבין לדורות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינן}} מעכבין כאן. אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: ציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבניטן של בנים {{ירו&quot;מ-ביאור| שקדם הלבישו את אהרון את כל הבגדים ורק אחר כך את בניו.}} רבי יהודה ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה ברבי|°]] אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כולם כאחד דכתיב}} ([[שמות כט ט|שמות תצוה כט ט]]) וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו. אמר רבי אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי|°]]: הדא דאת אמר למצוה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהצטוו שיחגרו אבנט}} אבל לציווי {{ירו&quot;מ-ביאור| סדר עשיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהרון קדם דכתיב}} ([[ויקרא ח ו|ויקרא צו ח ו]]) ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ואחר כך ויתן עליו את הכתנת ואחר כך ויקרב משה את {{ירו&quot;מ-הדגשה|בני}} אהרון{{ירו&quot;מ-הוסר| ואת בניו}} וילבישם כתנות. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]]: פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה. אמר רבי תנחום בר יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר יודן|°]]: ותני לה: כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידיו, וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרתה שכינה על ידיו. מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ויקרא ט ד|ויקרא שמיני ט ד]]) כי היום ה' נראה אליכם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו יג|ויקרא צו ו יג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב}} {{ירו&quot;מ-ביאור| מכאן למדו חכמינו זכרונם לברכה שכל כהן אפילו הדיוט מקריב עשירית האיפה שלמה ביום שבו הוא מתחנך לעבודה. אבל כהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב.}} רבי יוסי בר חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] בעי

&lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9F {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחת חביתין}}] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחם הפנים}}][https://www.google.com/search?q=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;sxsrf=AB5stBhOySrtKjmy8ZOuzARoVaC_M8To1w%3A1690551566845&amp;ei=DsXDZLL6MvqL9u8PkNyLwAo&amp;oq=%D7%9C%D7%97&amp;gs_lp=Egxnd3Mtd2l6LXNlcnAiBNec15cqAggAMgcQIxiKBRgnMgQQIxgnMhEQLhiDARivARjHARixAxiABDIHEC4YigUYQzINEAAYigUYsQMYgwEYQzIHEAAYigUYQzILEC4YgwEYsQMYgAQyBRAAGIAEMhEQLhiABBixAxiDARjHARivATIFEAAYgARIjhJQAFjNAXAAeAGQAQCYAdMBoAHyAqoBBTAuMS4xuAEByAEA-AEBwgILEAAYigUYsQMYgwHCAgsQLhiABBixAxiDAcICCxAAGIAEGLEDGIMBwgIREC4YigUYsQMYgwEYxwEYrwHCAhEQLhiABBixAxiDARjHARjRA-IDBBgAIEGIBgE&amp;sclient=gws-wiz-serp#fpstate=ive&amp;vld=cid:a52ead07,vid:f7qWAECZXQ8 {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלחן לחם הפנים}}]  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
לביתן היה עשרה בנים וכשמנו אז לא מונים אלא חמישה. חמישה מהם מתו - את משפחת אהוד משמעון ואת אצבון משבט גד ותשע מאשר - כל אלה הרגו שמונה משפחות ואף הם הרגו ממנו ארבע משפחות. שמעי נעקר לגמרי ומעצר, אז חברון ועוזיאל נותרו מעט. ולכן מה המקור לזה? כתוב בדברי הימים '''לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי'''. למה מנו אותם? למה זה נכתב? '''ללמדך אימתי חזרו? בימי דוד'''. כלומר להגיד לנו שרק בימי דוד הם השלימו את המשפחות האלה. כלומר התחילו לגדול והפכו להיות משפחה חשובה. עד אז הם היו פשוט מתים מעט.

דכתיב &quot;'''יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח'''&quot;. כלומר בני לוי שהם רודפי שלום. אז בימי דוד רק אז המשפחות האלה של לוי השלימו את עצמם. הם אמרו, אחרי שקרה שהרגו אחד את השני - '''אמרו מי גרם לנו לדמים הללו? אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק'''. ולא הספדנו מספיק טוב את אהרון. '''וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד'''. '''והעלה עליהן המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד'''. למרות שהוא לא נקבר שם, הוא לא מת במוסרה אלא מת בהר ההר. אבל כאילו שהוא נקבר במוסרה כיוון שאז הם ספדו אותו כאילו שהוא מת אז.

אמר רבי יוסי בר חנינה עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין. כלומר למרות שהוא לא כתוב במילואים - מה טעמא? כתוב &quot;ועשה&quot; והוא. עשירית האיפה כתיב &quot;יעשה&quot; אותו, מכנסיים כתיב &quot;ועשה להם... ועשה להם מכנסי בד&quot;. ואז לומדים את זה ממילואים דכתיב &quot;זה הדבר שציווה השם לעשות&quot;.

עכשיו, מאיפה למדנו בכלל שמה שכתוב במילואים מעכב? אמר רבי חנינה דכתיב &quot;'''ועשית לאהרן ולבניו ככה'''&quot;. '''כל האמור בפרשה מעכב'''. ואתייא כי הדא דאמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן - כתיב &quot;זה הדבר&quot; - '''זה הדבר הדיבור אפילו קריית הפרשה מעכבת'''.

רבי יוחנן אמר '''כל המעכב לדורות מעכב כאן''' במילואים '''וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב כאן'''. כלומר גם במילואים לא הכל עיכב. מה שמעכב לדורות עיכב גם במילואים, מה שלא מעכב - לא מעכב. מה מיעט רבי יוחנן? '''סמיכה דמים שאינן מעכבין לדורות מעכבין כאן'''. כלומר גם שפיכת שירי דמים שלא מעכבים לדורות, לכן הם לא מעכבים במילואים לפי רבי יוחנן.

אמר רבי חנינה '''ציץ ומצנפת של אהרן קודם''' להלבשה של הבנים. כלומר קודם כל הלבישו את אהרון את כל הבגדים כולל הציץ והמצנפת, ורק אחר כך הלבישו את בניו. רבי יהודה ברבי אומר כולם כאחד, דכתיב &quot;'''וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו'''&quot;. כלומר אין חשיבות לסדר.

אמר רבי אידי הדא דאת אמר למצוה, אבל לציווי - כלומר סדר העשייה, אהרון קודם - דכתיב &quot;'''ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים'''&quot; ואחר כך &quot;'''ויתן עליו את הכתנת'''&quot; ואחר כך &quot;'''ויקרב משה את אהרון וילבישם כתנות'''&quot;. אז קודם כל אהרון ואחרי זה בניו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עשירית האיפה.''' שהכהן הדיוט מביא ביום חינוכו וכהן גדול בכל יום והיא הנקראת חביתין

'''ומכנסיים.''' בבגדי כהונה מעכבין במלואים דאע&quot;ג דלא כתיבי לא בצואה בפ' תצוה ולא בעשייה בפ' צו מ&quot;מ מעכבין הן

'''מ&quot;ט זה וזה עשייה.''' כתיב בהו. בעשירית האיפה כתיב יעשה אותה ובמכנסיים ועשה להם מכנסי בד והואיל ובפ' צוואה כתיב וזה הדבר אשר תעשה מרבינן כל מידי דכתיב בהו עשייה

'''אמר רבי חנינה.''' מהיכן למדנו עיכובא מדכתיב שם ועשית לאהרן ולבניו ככה וככה עיכובא היא א&quot;כ כל האמור בפרשה הוא דמעכב ולא ס&quot;ל לרבות דברים שאינם אמורים בפרשה

'''ואתייא.''' הא דר' חנינה דלא מרבינן אלא מענין הפרשה וזהו כדדריש ר' שמואל בשם ר' יונתן זה הדבר היה צריך לכתוב וכתיב וזה הדבר לרבות שאפי' קריית הפרשה של צוואה מעכבת שכך מצינו דדברים שנצטוה משה בפ' תצוה וזה הדבר אשר תעשה להם וגו' אמר לבני ישראל בהתחלת ימי מלואים כדכתיב בפ' צו ותקהל העדה וגו' ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' לעשות אלמא דלא מרבינן שארי דברים שלא הוזכרו בפרשה

'''אמר ר' יוחנן כל המעכב לדורות וכו'.''' ומפרש מה אית לך דממעט ר' יוחנן מהא דר' חנינה דאמר כל האמור בפרשה מעכב

'''סמיכה.''' דכתיבא שם וסמך אהרן וגו' וכן שירי דמים דכתיב ואת כל הדם תשפוך אל יסוד המזבח ואלו אינן מעכבין לדורות אין מעכבין כאן. לר' יוחנן אין מעכבין במלואים ולר' חנינה מעכבין הן במלואים

'''פשט הוא לן.''' מקובלים אנחנו מפי השמועה שבחלוק לבן שמש משה בכהונה גדולה כל שבעת ימי המלואים ולא בבגדי כהונה

'''ותני לה.''' הכי בברייתא דת&quot;כ

'''כי היום.''' שישמש אהרן בבגדי כהונה גדולה ה' נראה אליכם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך ובאו ונתגרו בהם ובקשו יש' לחזור למצרים ונסעו לאחוריהן שמונה מסעות ורץ אחריו שבטו שללוי והרג ממנו שמונה משפחות · אף הם הרגו ממנו ארבע · לעמרמי ליצהרי לחברוני לעוזיאלי · אימתי חזרו בימי דוד · הדא הוא דכת' יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח · אמרו מי גרם לנו לדמים הללו אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד · והעלה עליהן המקום כאילו מת שם ונקבר שם · וגמלו לצדיק חסד · ר' יוסי בן חנינה אמ' עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין מה ט'ע' זה וזה עשייה · אמ' ר' חנינה ועשית לאהרן ולבניו ככה · כל האמור בפרשה מעכב · ואתייא כיי דמר ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן זה הדבר וזה הדבר · אפי' קריית הפרשה מעכבת · אמ' ר' יוחנן כל המעכב לדורות מעכב כאן · מה אית לך סמיכה ושירי דמים שאינן מעכבין לדורות מעכבין כאן · אמ' ר' חנינה ציץ ומצנפתו שלאהרן קודם לאבניטן שלבנים · יהודה בריבי או' וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו · אמ' ר' אידי הדא דאת אמ' למצוה · אבל לציווי ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אותם במים · ואחר כך ויתן עליו את הכתנת · ואחר כך ויקרב משה את אהרן ואת בניו וילבישם כתנות · אמ' ר' לעזר ביר' יוסי פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה · אמ' ר' תנחום בר יודן ותני לה כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרת שכינה על ידיו · וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרת שכינה על ידיו מה ט'ע' כי היום י'י נראה אליכם · ר' יוסה בר חנינה בעי עשירית האיפה היאך קרבה חציי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ציץ ומצנפתו של אהרן וכו'.''' סדר לבישת בגדיהם מפרש ולמיסבר קראי לפי שבפ' תצוה כתיב ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפוד וגו' ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת וגו' ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וגו' דמשמע שבתחלה הלבישו לאהרן בגדיו ולא חגר אותו באבנט עד שהלביש בניו כתנות ואח&quot;כ חגר אבנט לאהרן ולבניו מבלי הפסק בגד אחר בין האבנטים ובפ' צו בעשייה כתיב ויקרב משה את אהרן וגו' ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל וגו' ואח&quot;כ המצנפת והציץ ואח&quot;כ כתיב ויקרב משה את בני אהרן וילבישם כתנות ויחגור אותם אבנט הא כיצד הלכך פליגי הכא ולפרש דלא ליקשו קראי אהדדי ר' חנינה ס&quot;ל דקראי דבפ' צו לדוקא שבתחלה הלביש לאהרן הכתונת וחגרו באבנט ואח&quot;כ המעיל והחשן ומצנפת וציץ ואח&quot;כ הלביש בניו הכתונת וחגר אותם באבנט. והא דכתיב בצואה והלבשת את אהרן וגו' וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו לאו למימרא כמשמען אלא שלא הקפיד כ&quot;א בלבישת הבגדים כולם של אהרן בתחלה וחגרו גם באבנט כמו שנאמר בעשייה ושיהא קודם לאבניטן של בניו וכלומר דהא דכתיב וחגרת אותם אהרן ובניו היינו שיהא כבר אהרן חגור באבנט אחר שהלבישו הכתונת ואח&quot;כ הלבישו שאר הבגדים ואחר כך לבניו הכתונת והאבנט והיינו דקאמר ציץ ומצנפתו של אהרן קודם לאבניטין של בנים כלומר דהעיקר שיהא אהרן כבר חגור באבנט קודם לגמר הבגדים והכל יהא קודם לאבניטן של בנים וכך הבין משה וכך עשה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''יהודה ברבי אומר וחגרת אותם וגו'.''' כלו' בפירוש דקרא הוא דפליג וס&quot;ל דהאי קרא כמשמעותו מתפרש והיה נראה שילביש בתחלה לאהרן את בגדיו ולא יחגור אותו באבנט עד שילביש לבניו הכתונת ואח&quot;כ יחגור לאהרן האבנט ואח&quot;כ לבניו מבלי הפסק בבגד אחר בין האבנטים. ומשום דאכתי קשיא ולמה לא עשה משה כן הלכך מסיים אמר ר' אידי וכו' והיינו כדר' אידי דהדא דאת אמר למצוה אבל לציוי ויקרב וגו' וכלומר לא לדוקא נאמר ולציווי שלא יפסיק בבגד אחר בין האבנטים אלא למצות האבנטים הוא דנאמר שמצוה שיהו חגורים באבנט אהרן ובניו ולא לציווי לסדר הלבישה אלא לציווי הסדר הוא כאשר עשה משה ויקרב וכו' וכדאיתא. א&quot;נ יש לפרש דר' חנינה ויהודה ברבי פליגי בסדר הלבישה דמר דייק לשון הציווי ומר דייק לשון העשייה ובאבנט כדלעיל ור' אידי מפרש דכי היכי דלא תיקשי קראי אהדדי אתה אומר דקרא דתצוה למצוה הוא דנאמר וכדפרישית דמצוה שיהו חגורים באבנט אבל לציוי סדר הלבישה כאשר עשה משה כך הוא נאמר לו ציווי סדר הלבישה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי אלעזר ברבי יוסי '''פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה'''. אמר רבי תנחום בר יודן ותני לה: '''כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידיו, וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרתה שכינה על ידיו'''. מה טעמא? דכתיב &quot;'''כי היום ה' נראה אליכם'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;5&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום השמיני למילואים}} עשירית האיפה היאך {{ירו&quot;מ-הוסר|קריבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי היה זה גם יום חניכתו של אהרון לכהן גדול}} חצייה קריבה או שלימה קרבה? {{ירו&quot;מ-הוסר|מן מה ד }}כתיב ([[ויקרא ט כב|ויקרא שמיני ט כב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וכתיב}} ([[ויקרא ט כג|ויקרא שמיני ט כג]]) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותני}} מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת. הדא אמרה: חציים קרבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכבר בבקר עשה חציה ד}}אין תימר שלימה קרבה ניתני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא ללמדו}} על מעשה קטרת ועל עשירית האיפה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהרי לא הקריב מעולם.}} אמר רבי תנחום בר יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למשמע דהלא}} {{ירו&quot;מ-ביאור| בודאי ללמדו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בעבודת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודות}} שבפנין אנן קיימין {{ירו&quot;מ-ביאור| דכתיב ויבא משה ואהרן אל אהל מועד,}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה צריך ללמדו על מעשה הקטורת אבל על מנחת חביתין לא היה צריך ללמדו ש}}כבר לימדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} עבודות שבחוץ. 

מילואים מה היו קרבן יחיד או קרבן ציבור? מן מה דכתיב ([[ויקרא ח כב|ויקרא צו ח כב]]) ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה: קרבן יחיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|היו שהרי אין סמיכה בקרבנות ציבור}} והתני קרבן ציבור. אמר רבי אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי|°]]: נתנדבו ציבור ומסרום להם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ימי}} מילואים מאיכן למדו מן הקרבנות או ממעשה בראשית? אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום. אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה. אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום {{ירו&quot;מ-ביאור| שלא ישבו ביום השמיני.}} אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה {{ירו&quot;מ-ביאור| שהתחילו רק מהבקר.}} תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעה כהנים נכנסין: שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכים, וארבעה מקדימין לפניהם, שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכים. המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום המוציאין עומדים בדרום ופניהם לצפון}} {{שוליים|א_ז}}אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה {{ירו&quot;מ-הוסר|בצד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} טפחו של זה שנאמר ([[שמות כה ל|שמות תרומה כ&quot;ה ל]]) לפני תמיד. מתניתין ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הוסר|מדר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מודה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה אומר אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מישיבת אהרן ובניו למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי במילואים כתיב}} ([[ויקרא ח לה|ויקרא צו ח לה]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים}} {{ירו&quot;מ-ביאור| וודאי אין הכוונה שלא יזוזו בכלל מפתח אהל מועד, שהרי אי אפשר שלא הלכו לעשות צרכיהם, אלא שבמעבר בין היום ללילה ובין הלילה ליום עליהם להיות שם.}} כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום&lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמידי ירושלמי מסכת יומא, דף ג'. נתחיל מהדף הקודם, שני שורות מהסוף.

אומרת הגמרא: כתיב &quot;זה קרבן אהרון ובניו אשר הקימו לה' ביום משוח אותו&quot;, עשירית האיפה עשו בכך תמיד, מחצית בבוקר ומחצית בערב. אז מכאן למדו חז&quot;ל שכל כהן, אפילו כהן הדיוט, מקריב עשירית האיפה שלמה ביום שבו הוא מתחנך לעבודה. אבל כהן גדול מקריב בכל יום מחצית בבוקר ומחצית בערב.

רבי יוסי בר חנינא בעי: '''עשירית האיפה היאך חצייה קריבה או שלימה קרבה?''' ביום השמיני למילואים איך היא הייתה קרבה? הרי ביום השמיני למילואים זה גם היה יום שאהרון נהיה כהן וגם הוא נהיה כהן גדול בו זמנית. אז איך הוא הקריב את זה? חצי הקרבה כמו כהן גדול, או שלמה קרבה כמו כהן הדיוט?

אמרה הגמרא: כתיב &quot;וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים&quot;, וכתיב '''ויבא משה ואהרן אל אהל מועד'''. ותני '''מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת'''. כלומר, הביאה אומרת שהסיבה שהוא נכנס פנימה עם משה זה כיוון שמשה למד אותו מעשה הקטורת. אז אתה אומר חצי שם קרבה - שכבר בבוקר הוא עשה חצי, ולכן לא היה צריך ללמד אותו על החצי, כי הוא כבר יודע איך עושים את זה.

'''הדא אמרה: חציים קרבה, אין תימר שלימה קרבה ניתני על מעשה קטרת ועל עשירית האיפה''' - עדיין לא הקריב מעולם את עשירית האיפה, אז צריך גם את זה ללמד אותו. אז מכאן אתה רואה שכנראה היא קרבה לחצאין, חצי בבוקר חצי בערב. את החצי בבוקר הוא כבר קודם למד אותו, ועכשיו הוא נכנס ללמד אותו הקטורת, כי את החצי השני הוא כבר יודע איך עושים.

אמר רבי תנחום בר יודן: מהלכה למה נצרך? '''ויבא משה ואהרן אל אהל מועד''', בוודאי זה היה ללמד אותו רק על עבודות שבפנים היה נקבע. כי היה צריך ללמד אותו מעשה קטורת שהיא בפנים, אבל מנחת חביתין לא היה צריך ללמד אותו, שכבר לימד אותו את כל העבודות שבחוץ קודם, '''שבפנין אנן קיימין, כבר לימדו עבודות שבחוץ'''. ועשירית האיפה, את המנחה הזאתי הוא מקטיר הרי בחוץ, אז את זה הוא כבר ידע איך עושים, את זה הוא כבר למד מקודם. כל מה שהוא נכנס זה רק ללמוד עבודת פנים.

שואלת הגמרא: '''מילואים מה היו קרבן יחיד או קרבן ציבור?''' אומרת הגמרא '''מן מה דכתיב ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל''', אתה אומר קורבן יחיד היו, שאין סמיכה בקרבן ציבור. שואלת הגמרא: '''והתני קרבן ציבור'''. יש ברייתא שאומרת שזה היה קרבן ציבור. אמר רבי אידי: '''נתנדבו ציבור ומסרום להם''' - בעצם כל עם ישראל תרם את האיל, אבל הם מסרו להם אותו.

כתיב &quot;ובפתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים&quot;. שואלת הגמרא: '''מילואים מאיכן למדו, מן הקרבנות או ממעשה בראשית?''' '''אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום''' - אנחנו יודעים שכל קרבן, כן קרבן תודה, כן נזיר, אז הלילה הולך אחר היום. אבל '''אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה''', כי כתוב &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;. '''אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום''' - כי הרי לא מצאנו שהם ישבו ביום השמיני. '''אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה''', כי הרי הם התחילו רק מהבוקר.

'''תמן תנינן''': ארבעה כהנים נכנסים בשעת חילוף לחם הפנים בשבת, שניים בידם שני סדרים ושניים בידם שני בזיכין, וארבעה מקדימים לפניהם, שניים ליטול שני סדרים ושניים ליטול שני בזיכין. המכניסים עומדים בצפון פנים לדרום, המוציאים עומדים בדרום פנים לצפון. '''אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה טפחו של זה''', כלומר מוציאים טפח ומכניסים טפח, '''שנאמר לפני תמיד''', כלומר אסור שהשולחן יהיה ריק.

'''מתניתין דרבי מאיר'''. אמר רבי יוחנן: '''מודה רבי מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד''' - אפילו אם יעשו ככה, בדיעבד זה בסדר, זה נקרא תמיד. '''רבי יוסה אומר אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד''' - אפילו אם ייקחו את כל הלחם והבזיכין, והקבוצה הראשונה תיטול הכל ורק אחר כך תניח הקבוצה השנייה, זה גם נקרא תמיד.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עשירית האיפה.''' של יום השמיני היאך קרבה חצייה וכו' משום דכתיב בה מחציתה בבקר ומחציתה בערב ותנן בפרק ד' דמנחות חביתי כהן גדול לא היו באות חציים אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים וכהן שהקריב מחצה בשחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרונו של ראשון אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד וכו'. והשתא הבעיא הוא ביום השמיני שלא נתחנך אהרן עד שהקריב קרבנו וקרבן העם וזה היה אחר קרבן תמיד של שחר כדכתיב ויקרב אהרן אל המזבח וגו' ויקרב את קרבן העם וגו' ויקרב את המנחה וגו' ויקטר על המזבח מלבד עולת הבקר וא&quot;כ בעולת הבקר שבכל יום קרבו חביתין אחר מנחת הבקר כדשנינו בסדר המערכה אפשר שלא הוקרב הואיל ועדיין לא נתחנך אהרן ולא הקריבו החביתין עד בין הערבים שהרי זה ככהן העומד אחר התמיד של שחר וצריך להביא עשרון שלם אלא שבשאר כהן העומד בין הערבים דינו שחציו קרב וחציו אבד הואיל וכבר קרב חצי עשרון בשחרית וכאן אי נימא שלא הוקרבו החביתין בשחרית א&quot;כ עשרון שלם מביא והיא קריבה שלימה או דלמא הואיל ומ&quot;מ יום החינוך היה היתה קריבה חציה בשחרית ואע&quot;פ שעדיין לא הוקרבו קרבנות היום וחצייה בין הערבים כדין עשירית האיפה שבכל יום והיינו דבעי חציה קריבה או שלימה קרבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שלימה קרבה · מן מה דכת' ויבא משה ואהרן אל אהל מועד · שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטרת הדא אמרה חציים קרבה · אין תימר שלימה קרבה ניתני על מעשה קטורת ועל עשירית האיפה · אמ' ר' תנחום בר יודן ולא בעבודות שבפנים אנן קיימין כבר לימדו עבודות שבחוץ · מילואים מה היו קרבן יחיד קרבן ציבור · מן מה דכת' ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה קרבן יחיד · והתני קרבן ציבור · אמ' ר' אידי נתנדבו ציבור ומסרום להם · מילואים מאיכן למדו מן הקרבנות או ממעשה בראשית · אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום · אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה · אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום · אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה · תמן תנינן אילו מושכין ואילו מניחין וטפחו שלזה בצד טפחו שלזה שנ' לפני תמיד · מתנית' דר' מאיר מדר' יוחנן מודה ר' מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד · ר' יוסי או' אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד · אמ' ר' יוחנן מישיבת אהרן ובניו למד ר' יוסי · כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מן מה דכתיב.''' ביום השמיני אחר שהוקרבו כל הקרבנות ואחר שבירך אהרן את העם ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ודרשו בברייתא דמלואים מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטרת דכתיב לעיל מיניה וירד מעשות החטאת מה ירידה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה א&quot;כ הדא אמרה חצייה קריבה כדין חביתין של כל יום ויום מחצה בבקר ומחצה בין הערבים וכבר הקריב אהרן חצי של בקר דאם תאמר שלימה קרבה ומטעמא משום דאכתי לא קרבה כלל בשחרית וכדפרישי' א&quot;כ ניתני שבא ללמדו על מעשה הקטרת ועל עשירית האיפה שעדיין לא קרבה כלל היום אלא ש&quot;מ דחצייה קרבה כבר מקודם אחר מנחת הבקר

'''אמר ר' תנחום.''' מהא ליכא למישמע מידי דכי ולא עבודות שבפנים אנן קיימין. בתמיה דהרי אל אהל מועד כתיב ושם מעשה הקטרת אבל עשירית האיפה שקרבה על מזבח החיצון כבר לימדו על עבודות שבחוץ בכל שבעת ימי המלואים וכן היום בשאר עבודות שבחוץ והלכך לא תני הכא עשירית האיפה ואיכא למימר דשלימה היתה קריבה

'''מילואים מה היו.''' כל מה שקרב בימי המלואים מה היו אם קרבן יחיד או משל ציבור היו. ופשיט לה מן מה דכתיב ויסמכו וגו' ואין סמיכה אלא בבעלים הדא אמרה קרבן יחיד היו

'''והתני.''' בברייתא בהדיא קרבן צבור היו. וקאמר ר' אידי אין משל צבור נתנדבו ומסרו להם שיהא כשלהם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מלואים מאיכן למדו וכו'.''' לפי שנאמר ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים. ושואל הש&quot;ס מתי כלו אלו שבעת ימים דאי לענין התחלה ודאי מיום הראשון נחשב לא מלילה שלפניו שהרי פרישתן ביום היה כדמוכחי קראי אלא לענין אימתי כלו הוא דשואל דמהיכן נלמד אם מן הקרבנות דקי&quot;ל בקדשים הלילה הולך אחר היום או ממעשה בראשית שהיום חחר הלילה כדמפרש ואזיל אין תימר וכו' והשתא אם תאמר מן הקרבנות נלמד והתחילו ימי המלואים מיום הראשון ולא מהלילה שלפניו א&quot;כ לילה אחרון של שבעה אין לו יום שלאחריו שכבר כלו ימי המלואים ובתחלת יום השמיני היו יכולין לצאת מפתח אהל מועד אבל כל אותו לילה שלאחר יום שביעי עדיין לא היו יכולין לצאת שהלילה הולך אחר היום אבל אין תימר ממעשה בראשית נלמד א&quot;כ יום ראשון אין לו לילה כלומר ודאי יום הראשון לא היה לו לילה דפרישתן ביום היה אלא לילה אחרון אחר השבעה היו יכולין לצאת שכבר כלו שהרי אחר יום הראשון התחילו למנות מן הלילה של יום השני ויום השני שהוא יומם ולילה וכן כולם ונמצאו בסוף יום השביעי כלו ימי הפרישה. וגופה דהבעיא לא איפשיטא ולקמן פליגי אם היו ישיבתן כל הלילה מבלי הפסק או לא

'''תמן תנינן.''' בפרק שתי הלחם דף צט גבי סידור לחם הפנים על השלחן בכל שבת שסילקו מערכה הישינה וסידרו החדשה וקתני התם ארבעה כהנים נכנסים שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכים וכו' אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה שנאמר לפני תמיד ר' יוסי אומר אפי' אלו נוטלין ואלו מניחין אף זו היתה תמיד וכדקתני בתוספתא עלה בפי&quot;א ר' יוסי אומר אפי' פירקו ישינה בבקר והכניסו חדשה בין הערבים אפילו בשאר ימות השנה מוציאין אותן חוץ לעזרה אין בכך כלום מה ת&quot;ל לפני תמיד כדי שלא ילין שלחן בלא לחם

'''מתניתא דרבי מאיר.''' ת&quot;ק דמתני' ר&quot;מ היא דס&quot;ל תמיד בלי הפסק הוא לפיכך אלו מושכין ואלו מניחין

'''מדר' יוחנן מודה ר' מאיר שאם פירקו וכו'.''' כלומר ומדר' יוחנן שמענו דקאמר דגם ר&quot;מ מודה בדיעבד שאם פירקו את הישינה בשחרית וכו' דאף זו היתה תמיד ולא נפסל הלחם ולא פליג אלא לכתחלה

'''ר' יוסי אומר וכו' אמר ר' יוחנן מישיבת אהרן ובניו למד ר' יוסי.''' כלומר הא דקאמר וסידרו את החדשה בין הערבים דמשמע דמיהת צריך שיסדרו החדשה ביום מקודם הלילה וזה נלמד מישיבת אהרן ובניו באהל מועד בימי מלואים שנאמר בהן ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים דמשמע שצריך שימסור יום ללילה ולילה ליום וכלומר שישבו כל הלילה ומבלי הפסק עד שהיום ימסור ללילה וכן הלילה ימסור ליום שלאחריו וכמה דתימר בישיבת אהרן ובניו וכו' והכא נמי בלחם הפנים צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי יוחנן: '''מישיבת אהרן ובניו למד רבי יוסי''' - כי הרי במילואים כתיב &quot;ובפתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים&quot;, שעכשיו ודאי לא הייתה הכוונה שהם לא יזוזו בכלל מפתח אהל מועד, אלא הכוונה שבמעבר בין היום ללילה ובין הלילה ליום עליהם להיות שם. '''כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום, הכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום''', ודאי בעצם במעברים מיום ללילה ומלילה ליום. בדיעבד די בזה, זה נקרא תמיד. אז זו דעת רבי יוחנן - לפי רבי יוחנן כדי שייקרא תמיד צריך שיהיה במעברים בין היום ללילה וגם בין לילה ליום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ג עמוד א'''

{{שוליים|א_ז}} '''לחם הפנים חייב להיות תמיד על השולחן, ולכן מסירים את הישן ומניחים החדש בזה אחר זה בבת אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=ג א/&gt; ==דף ג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ג ב/&gt; &lt;קטע סוף=ג ב/&gt; ==דף ד עמוד א== &lt;קטע התחלה=ד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי, כדברי ר' יוחנן שלמד מישיבת אהרן ובניו שאין צריך שיהיו טפח בטפח דווקא, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;6&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ללילה ולילה ליום {{ירו&quot;מ-ביאור| ודי שיהיו במעבר מיום ללילה ומלילה ליום.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} הכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובדיעבד די בכך}}. רבי חייא בר יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר יוסה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלחם הפנים}} מכיון שמסר יום ללילה דייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין צורך אף במעבר מיום ללילה לפי שהיום הולך אחר הלילה ורק במעבר בין הימים ללילות יש צורך בחיבור}}. מה אמר רבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]]: בישיבת אהרן ובניו {{ירו&quot;מ-ביאור| האם גם שם די במעבר מיום ללילה, או ששם היה צורך גם במעבר מלילה ליום??}} מה אין תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי לחם הפנים}} שכתוב בו תמיד, את אמר: מכיון שמסר יום ללילה דייו, כאן שאין כתוב בו תמיד לא כל שכן. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} היה שם שבע עמידות וששה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שאי אפשר היה לפרק בלילה שהרי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אלא אחר תמיד של שחר היה מפרקו וחוזר ובונה אותו קדם תמיד של בין הערבים.}} על דעתיה דרבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שאין צורך שהלילה ימסור ליום}} היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שהעמידו קדם תמיד של שחר ופרקו אחר עבודת השחר. וחזרו והרכיבו קדם תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו בלילה.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות, וביום השמיני העמידו ולא פירקו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בי רבי יודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בי רבי יודה אמר אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבכל יום הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך המילואים וחזרו ופרקו, והקימו לצורך תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו. וביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך עבודות יום השמיני ויותר לא פרקו}}. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה שנאמר ביום הקים את המשכן}} זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בי רבי יודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בי רבי יודה{{ירו&quot;מ-הוסר|בר}} היה שם

&lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
רבי חייא בר יוסה אמר: '''מכיון שמסר יום ללילה דייו''' - לא צריך גם במעבר מיום ללילה, כיוון שהיום הולך אחר הלילה, ורק במעבר בין הימים ללילות יש צורך בחיבור, כי בעצם הלילה מתחיל יום חדש, אז רק במעבר הזה צריך שיהיה חיבור.

שואלת הגמרא: '''מה אמר רבי חייה בר יוסף? בישיבת אהרן ובניו מה אין תמן שכתוב בו תמיד, את אמר מכיון שמסר יום ללילה דייו, כאן שאין כתוב בו תמיד לא כל שכן'''. אז כאן במילואים שלא כתוב תמיד, לא כל שכן שדי במעבר רק מיום ללילה.

'''אשכחת אמר על דעתיה דרבי יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין''' - כלומר שבע פעמים הקימו את המשכן ושש פעמים פירקו אותו, כי הרי אי אפשר היה לפרק בלילה, כי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אז אחרי תמיד של שחר היה מפרק אותו וחוזר ובונה אותו קודם עמידת בין הערביים. אז בכל יום היה פירוק אחד והעמדה אחת, ומשאיר אותו כל הלילה, ולמחרת שוב פעם אותו דבר. אז כיוון שהיו שבעה ימי מילואים, היה פה שבע עמידות ושש פירוקין, כי ביום השמיני לא פירקו אותו.

'''על דעתיה דרבי חייה בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין''' - כי בעצם העמידו את זה קודם תמיד של שחר, כי לא היה צריך שזה יבוא מהלילה בנוי. אז העמידו קודם שחרית ופרקו את זה אחר עבודת השחר, וחזרו והקימו קודם תמיד שבין הערביים וחזרו ופרקו בלילה.

'''תני: כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות, וביום השמיני העמידו ולא פירקו'''. '''רבי יוסה בי רבי יודה אמר אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו''' - כלומר שבכל יום העמידו את המשכן לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והעמידו לצורך המילואים וחזרו ופרקו, והעמידו לצורך בין הערביים וחזרו ופרקו. ביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופרקו, והקימו לצורך עבודת יום השמיני ואותו לא פרקו.

אמר רבי זעירא: '''זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום''' - ממה שנאמר &quot;ביום הקים את המשכן&quot;, זאת אומרת שהקמת הלילה בשביל עבודת היום, כתוב &quot;ביום הקים&quot; רק ביום מקימים.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' חייה בר יוסה אמר וכו'.''' כלומר בהא מודינא לך שהיום צריך שימסור ללילה ולפיכך צריך שיסדרו החדשה מבין הערבים אבל אינו צריך שימסור הלילה ליום אלא מכיון שמסר יום ללילה דיו ונקרא תמיד ואם אחר שהיה על השלחן בתחלת הלילה אע&quot;פ שאח&quot;כ הוציאו חוץ לעזרה וסידרו בתחלת היום אין בכך כלום וכדקתני בתוספתא אליבא דר' יוסי ובלבד שלא ילין השלחן כל הלילה כולה בלא לחם

'''מה אמר ר' חייה בר יוסף בישיבת אהרן ובניו.''' אם הכא נמי בישיבת מקצת הלילה באהל מועד היה די או דילמא בישיבת כל הלילה בדוקא. ופשיט לה דק&quot;ו היא דמה אם תמן בלחם הפנים שכתוב בו יערכנו לפני ה' תמיד את אמר מכיון שמסר יום ללילה דיו. כאן במלואים שאין כתוב בו תמיד לא כ&quot;ש דבישיבת מקצת הלילה סגי

'''תני וכו'.''' השתא מייתי האי ברייתא דמלואים דמינה נלמד כל הא דלעיל וכן הא דלקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ללילה ולילה ליום · והכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום · ר' חייה בר יוסה אמ' מכיון שמסר יום ללילה דייו · מה אמ' ר' חייה בר יוסף בישיבת אהרן ובניו · מה אין תמן שכת' בו תמיד את אמר מכיון שמסר יום ללילה דייו · כאן שאין כת' בו תמיד לא כל שכן · אשכחת אמר על דעת' דר' יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין · על דעת' דר' חייה בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין תני כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות וביום השמיני העמידו ולא פירקו · ר' יוסה ביר' יודה אמ' אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו · אמ' ר' זעורה זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום · אשכחת אמר על דעת' דר' יוחנן כר' יוסי בר' יודה היה שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחת אמר וכו'.''' נמצא למדין אנו דלדעתיה דר' יוחנן שהיה צריך שישבו שם כל הלילה מבלי הפסק ובכל יום היה משה מקים המשכן ומפרקו כדתני בברייתא דלקמן והיו שם שבע עמידות וששה פירוקין לפי שביום הראשון שפירשו לא היה פירוק לא ביום ולא בלילה שצריכין היו לישב שם כל הלילה ולמחרתו ביום השני בבקר פירקו והעמידו אח&quot;כ לעבודת היום ומפני שעכ&quot;פ היה צריך פירוק וכדיליף לה לקמן מנין לפירוקין וכו' הרי בכל ששה ימים שלאחר יום הראשון היה עמידה ופירוק מלבד ביום הראשון שהיה שם עמידה בלי פירוק הרי לשבעת ימי מלואים שבע עמידות וששה פירוקין ועמידה של יום השמיני לא קא חשיב לפי שבו ביום שוב לא פירקו וכת&quot;ק דברייתא דלקמן ולא קא חשיב אלא של שבעת הימים

'''היה משה מושח את המשכן ומעמידו.''' לפי שבתחלה היה צריך למשוח את הקרשים סביב סביב לקדשם ואח&quot;כ מעמידו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''על דעתיה דר' חייא בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין.''' משום דלדידיה בישיבת מקצת הלילה היה די ולאחר שישבו בתחלת הלילה היו יכולין לצאת ולחזור וללון שם כדקאמר מכיון שמסר יום ללילה דיו וקראי נמי דייקי ליה דכתיב ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלואיכם והדר כתיב ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים א&quot;כ לא הוזהרו מלצאת כ&quot;א בימים והישיבה הוא ג&quot;כ בלילה אלא שלא הוזהרו מלצאת ולחזור בלילה והשתא לדידיה היה משה מפרק בלילה אחר שישבו שם בתחלת הלילה וכדי להראות להם שמותרין הן לצאת אחר שישבו מקצת הלילה אלא שבאמת לא מצינו שחזרו ללון בביתם במחנה לויה ולנו באהל מועד גם בלילה ולפיכך אחר תחלת כל לילה שפירק וכדי להראות שמותרין הם לצאת חזר והעמידו לפי שבאמת לנו שם כל הלילה ולמחרת בבקר היה צריך לחזור ולפרקו ולהעמידו אח&quot;כ לעבודת היום לפי שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום וכדקאמר ר' זעירא לקמן זאת אומרת וכו' ומחשבון זה לר' חייה בר יוסף הוא דנלמד נמצא שהיה שם ביום הראשון שתי עמידות ופירוק אחד עמידה בבקר לעבודת היום ופירוק אחר שישבו בתחלת הלילה כדי להראות ההיתר לצאת ועמידה אח&quot;כ מפני שלנו שם כל הלילה כדאמרן ובשאר ששה הימים היה פירוק בבקר ועמידה אחריו לעבודת היום ואחר שישבו תחלת הלילה פירוק ועמידה וכן בכל יום ויום מהששה היה שם ביום וכן בלילה שתי עמידות ושני פירוקין ומלבד ביום הראשון היה שם שתי עמידות ופירוק אחד הרי לשבעת הימים ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין

'''ומפרקו.''' לר' יוחנן כדאית ליה ולר' חייה בר יוסף כדאית ליה

'''וסידר עליו את העבודות.''' כלומר כשהעמידו היה סודר עליו את העבודות של יום ביומו כדכתיב

'''ר' יוסי בר' יהודה אומר אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו.''' כלומר דס&quot;ל דשני פעמים היה מושחו להמשכן בכל יום ויום משיחה ראשונה קודם שהעמידו כדברי ת&quot;ק והשניה אחר שהעמידו וא&quot;כ היה צריך לחזור ולפרקו כדי למשחו פעם שנית סביב סביב ואח&quot;כ העמידו לעבודת היום וא&quot;כ היה זה צריך גם ביום השמיני והיינו דקאמר ר' יוסי בר' יהודה העמידו ומשחו ופירקו שלאחר שהעמידו היה צריך למשחו שנית ופירקו כדי למשחו כולו סביב סביב ופליג ר' יוסי בר' יהודה את&quot;ק בתרתי דלהת&quot;ק לא היה שם משיחה אלא פעם אחת קודם שהעמידו ולר' יוסי בר' יהודה חזר ומשחו אחר העמידה ראשונה ולהת&quot;ק לא היה ביום השמיני פירוק כלל ולר&quot;י בר' יהודה גם ביום השמיני היה פירוק והיינו לאחר עמידה הראשונה פירקו כדי למשחו שנית וחזר והעמידו לעבודת היום וכמו כן היה בכל שבעת ימי המלואים אבל מודה ר&quot;י בר' יהודה שביום השמיני אחר שהעמידו לעבודת היום שוב לא היה פירוק כל ימי הקמת המשכן שם וכדכתיב בפ' בהעלותך ויהי בחדש השני וגו' שאז נעלה הענן מעל המשכן ונתפרק ויסעו וגו'. וא&quot;ת הני תרתי מילי לר' יוסי בר' יהודה מנא ליה אומר אני דמיתורא דקרא קדריש וכדמוכח מדלקמן דכתיב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם דהאי וימשחם מיותר הוא דהרי כבר כתיב וימשח וגו' ועל המשכן ועל הכל קאי או דלכתוב וימשחם לחודו כל דלעיל נכלל בו וימשח דרישא דקרא למה לי אלא ש&quot;מ שבתחלה משח המשכן וחזר ומשחו אחר שהעמידו כשמשח את הכלים וזהו וימשחם שחזר ומשחו עם הכלים. ומדכתיב ויהי ביום כלות משה להקים וגו' וזה היה ביום השמיני למד דגם ביום השמיני היה פירוק זה אחר העמידה הראשונה כדי למשחו שנית וכשנדע זה נבין הא דלקמן. אמר רבי זעירא זאת אומרת וכו'. אדלעיל ואחשבון לר' חייה בר יוסף קאי דמשם נלמד וכדפרישית

'''אשכחת אמר.''' על דעתיה דר' יוחנן בר' יוסי בר' יהודה וכו'. כלומר דלעיל אמרנו החשבון למר ולמר ואליבא דהת&quot;ק והשתא נמצינו למדין דלר' יוחנן ואליבא דר&quot;י בר יהודה היה שם בשבעת ימי המלואים ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין דהא לעיל אליבא דהת&quot;ק אמרנו דלרבי יוחנן היה ז' עמידות וששה פירוקין ואליבא דר' יוסי בר' יהודה נתוספו עוד ז' עמידות וז' פירוקין שהרי ביום הראשון היו שתי עמידות ופירוק אחד למשיחה שנית כדלעיל וביום השני היה פירוק לעמידה דאתמול ועמידה ופירוק ועמידה כמו ביום הראשון וכך היה בכל יום ויום מהששה נמצא לכל יום ויום מהששה היו שתי עמידות ושני פירוקין וניתוסף ליום ראשון עמידה אחת ופירוק ולכל יום ויום מהששה ניתוסף עמידה ופירוק הרי נתוספו ז' עמידות וז' פירוקין ובין הכל י&quot;ד עמידות וי&quot;ג פירוקין לר' יוחנן ואליבא דר' יוסי בר' יהודה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;7&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שאי אפשר היה לפרק בלילה שהרי היה צריך שימסור גם הלילה ליום. אלא אחר תמיד של שחר היה מפרקו וחוזר ובונה אותו קדם עבודות המילואים, וחוזר ומפרקו וחוזר ובונה אותו קדם תמיד של בין הערבים.}} על דעתיה דרבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]] כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר' יהודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בי רבי יודה היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין {{ירו&quot;מ-ביאור| שהעמידו קדם תמיד של שחר ופרקו אחר עבודת השחר. וחזרו והרכיבו קדם עבודות המילואים וחזרו ופרקו, וחזרו והעמידו קדם תמיד של בין הערבים וחזרו ופרקו בלילה.}} מניין לפירוקין? אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| בא' ניסן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ז א|במדבר נשא ז א]]) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן {{ירו&quot;מ-ביאור| והרי ביום כ&quot;ג אדר הוקם?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ביום שכלו הקמותיו {{ירו&quot;מ-ביאור| שבכל יום היו מקימים ומפרקים וביום השמיני כלו הקמותיו.}} רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ח לד|ויקרא צו ח לד]]) כאשר עשה ביום הזה צוה ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעשות לכפר עליכם. כמו שביום הראשון הקים את המשכן כך בכל יום היה מקימו}} ולא כבר תניתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשנו מהפסוק הזה שצריך להפריש כהן גדול שבעה ימים קדם יום הכיפורים}} חדא בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמד פרישת כהן גדול ממילואים}} וחדא בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמד פרישה מסיני}}. בשמיני: אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח, אית תניי תני נתפרק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אית תניי תני לא נתפרק. אמר רבי חנין[[ביאור:עץ מסורת#רב חנין|°]]: פשט הוא לן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלמאן דאמר נמשח נתפרק ולמאן דאמר לא נמשח לא נתפרק}}. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|נמשח נתפרק ומד לא נמשח לא נתפרק מד }}נמשח ניחא דכתיב ([[במדבר ז א|במדבר נשא ז א]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וימשחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וימשח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו}} ויקדש אותו. מאן דאמר לא נמשח מה מקיים {{ירו&quot;מ-הוסר|וימשחם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וימשח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו}}? מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} נתפרק ניחא דכתיב ([[שמות כט לז|שמות תצוה כט לז]]) שבעת ימים יכפרו את המזבח מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}נתפרק מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור| הרי היה צריך להיות שמונה ימים?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבעת ימים היתה}} כפרה שהיא בדם כהדא דתני על זה ועל זה {{ירו&quot;מ-ביאור| על כהן גדול ועל כהן השורף את הפרה}} היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם כדי שיכנסו המים תחת הדם {{ירו&quot;מ-ביאור| שהיו מזין בשבעת ימי מילואים}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר תחת הדם ותחת שמן המשחה {{ירו&quot;מ-ביאור| שגם נמשך כל יום.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין. ולמה מפרישים אותו מביתו}}? פירש בן בתירה {{שוליים|א_ח}}שמא יבא על אשתו נידה וידחה כל שבעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וישראל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישראל}} חשודין על הנידות {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שמא תמצא אשתו נידה}} כיי דתנינן תמן {{שוליים|א_ט}}היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי פירש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דאמר}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שלמדים פרישה ממילואים צריכה ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן בתירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שהפרישה מביתו שמא תראה אשתו נידה}}. מאן דאמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן בתירה צריכה לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אילו אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולא אמרה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן בתירה הוינן אמרין ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין הוי צורכה להיא דאמר בן בתירה. אילו אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן בתירה: ולא אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוינן אמרין יפרוש ממטתו וישן לו&lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין''' על דעתיה דרבי חייה בר יוסף. אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ד'. בדף הקודם ראינו את השיטה של רבי יוסי ברבי יהודה, שהוא אומר שבכל יום הקימו לצורך תמיד של שחר וחזרו ופירקו והקימו לצורך המילואים וחזרו ופירקו והקימו לצורך תמיד של בין הערביים וחזרו ופירקו. ביום השמיני הקימו לצורך תמיד של שחר, חזרו פירקו והקימו לצורך עבודת יום שמיני ועדיין לא פירקו.

אמרה הגמרא - אז כך תאמר על דעת רבי יוחנן, אם הוא יסבור כרבי יוסי ברבי יהודה, אם כן היה שם ארבע עשרה עמידות ושלושה עשר פירוקים. כי אי אפשר לפרק בלילה, כי היה צריך - הרי לפי רבי יוחנן צריך שימסור היום ללילה ולילה ליום. אז בעצם את העמידה האחרונה שהייתה אחרי קורבן תמיד של בין הערביים השאירו. אז אם כך היה, אם כן תמיד אחרי תמיד של שחר היו מפרקים את זה וחוזרים ובונים אותו לפני עבודת המילואים, וחוזרים מפרקים אותו אחרי עבודת המילואים, חוזרים בונים אותו לפני קורבן תמיד של בין הערביים, וככה משאירים אותו עד למחרת. אז בעצם היה כאן ארבע עשרה, כלומר שתי עמידות בכל יום. זה ביחד ארבע עשרה עמידות ושלושה עשר פירוקים, כי בפעם האחרונה לא פירקו.

אבל דעת רבי חייא בר יוסף, שאם הוא יסבור כרבי יוסי ברבי יהודה, אם כן '''היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין'''. כי הרי לא צריך שהלילה ימסור ליום. אז אם כן יעמידו קודם תמיד של שחר ופירקו אחרי עבודת השחר, חזרו והרכיבו קודם עבודת המילואים וחזרו פירקו, וחזרו העמידו קודם תמיד בין הערביים וחזרו פירקו בלילה. אז ביחד זה עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקים, כי בפעם האחרונה לא פירקו.

שואלת הגמרא: '''מניין לפירוקין?''' אמר רבי זעירה: כתיב '''ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן'''. מה זאת אומרת? הרי ביום כ&quot;ג באדר כבר הוקם המשכן, הרי מדובר ביום השמיני שהוא ראש חודש ניסן, זה שבעה שמונה ימים אחר כך. אלא '''ביום שכלו הקמותיו''', כלומר בכל יום מקימים ומפרקים, וביום השמיני כלו הקמותיו.

רבי שמעון בן לקיש אמר: כתיב '''כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם'''. כמו שביום הראשון הקימו את המשכן, כך בכל יום ויום היו מקימים.

שואלת הגמרא: '''ולא כבר תניתה?''' כלומר מהפסוק הזה כבר למדת משהו אחר - הרי דרשנו בפסוק הזה שצריך להפריש כהן גדול שבעה ימים קודם יום הכיפורים. ואומרת הגמרא: '''חדא בשם רבי יוחנן וחדא בשם רבי שמעון בן לקיש'''. כלומר רבי יוחנן שלמד מהפסוק הזה את הפרשת כהן גדול ביום הכיפורים, הוא לא יכול להשתמש בזה עם משהו אחר. אבל ריש לקיש, שלא למד מהפסוק הזה אלא כמו שאמרנו למד מהר סיני, הפסוק הזה נשאר לו מיותר, והוא למד מכאן שבכל יום ויום היו פורקים ומקימים.

ואומרת הגמרא: '''בשמיני, אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח, אית תניי תני נתפרק אית תניי תני לא נתפרק'''. אמר רבי חנין: '''פשט הוא לן''' - דלמאן דאמר נמשח נתפרק, ולמאן דאמר לא נמשח לא נתפרק, בעצם אותו תנא שאמר את זה אמר את זה.

'''מאן דאמר נמשח ניחא דכתיב ויקדש אותו'''. כלומר בעצם הוא נמשח גם ביום השמיני. אבל '''מאן דאמר לא נמשח מה מקיים''' &quot;ויקדש אותו&quot;? '''מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו''' - אחרי שעשיתם את כל העבודה הזאת, כאילו משחתם אותו גם ביום השמיני.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ועל דעתיה דר' חייה בר יוסף ואליבא דר' יוסי היה שם וכו'.''' דהרי לאליבא דהת&quot;ק היה לר' חייה י&quot;ד עמידות וי&quot;ג פירוקין ועכשיו שנתוספו לר' יוסי בר' יהודה עוד ז' עמידות וז' פירוקין הרי בין הכל עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין לשבעת ימי המלואים ושל יום השמיני לא קא חשיב דאנן לא חשבינן אלא של ימי המלואים שמשה היה עובד בכהונה גדולה והיה מטריח עצמו בעמידות ובפירוקין ולהודיעך כחו של משה

'''מנין לפירוקין.''' רמז מן התורה דילמא כשהקים בתחלת המלואים שוב לא פירקו

'''ויהי ביום כלות משה להקים.''' ויהי ביום הקים משה את המשכן מיבעי אלא למידרש ביום שכלו הקמותיו שעד היום היה מקימו וחוזר ופירקו ומקימו

'''רשב&quot;ל אמר.''' מהכא כאשר צוה וגו' וכן צריך לעשות בכל הימים א&quot;נ אפרישה דמתני' קאי וכדדריש ר' יוחנן לעיל והיינו דפריך ולא כבר תניתה לעיל דמהכא נפקא לן פרישה לדורות

'''ומשני חדא בשם ר' יוחנן וחדא.''' ואית דאמרי להאי דרשה דפרישה בשם ר&quot;ש בן לקיש

'''בשמיני אית תניי תני נמשח.''' איכא תנא דס&quot;ל גם בשמיני נמשח המשכן ואיכא תנא דס&quot;ל לא נמשח וכן איכא תנאי דפליגי אם נתפרק בשמיני או לא

'''פשט הוא לן וכו'.''' כלומר דלאו במשיחה לחוד הוא דפליגי הני תנאי ואידך בנתפרק לחוד אלא הני תנאי כהני תנאי ובמשיחה שנית הוא דפליגי דמ&quot;ד נתפרק וכדי למשחו שנית הוא וכדפרישית לעיל ומ&quot;ד לא נמשח שנית משום דלא נתפרק וכדי למשחו היה צריך פירוק כדלעיל

'''מ&quot;ד נמשח.''' והיינו שנית ניחא דכתיב וימשחם ומיותר הוא אלא למשיחה שנית נאמר והכל כדפרישית לעיל

'''מה מקיים וימשחם.''' דמאחר דכתיב ברישא דקרא וימשח אותו וגו' הכל בכלל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ארבע עשרה עמידות ושלשה עשר פירוקין · על דעת' דר' חייה בר יוסף כר' יוסי ביר' יודה היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין · מניין לפירוקין · אמ' ר' זעורה ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן · ביום שכלו הקמותיו · ר' שמעון בן לקיש אמ' כאשר עשה ביום הזה צוה י'י וגו' · ולא כבר תניתה חדא בשם ר' יוחנן וחדא בשם ר' שמעון בן לקיש בשמיני · אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח · אית תניי תני נתפרק · אית תניי תני לא נתפרק · אמ' ר' חנין פשט הוא לן · מאן דאמ' נמשח נתפרק · ומאן דאמ' לא נמשח לא נתפרק · מאן דאמ' נמשח ניחא דכת' וימשחם · ומאן דאמ' לא נמשח מה מקיים וימשחם מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו · מאן דאמ' נתפרק ניחא דכת' שבעת ימים יכפרו את המזבח · מאן דאמ' לא נתפרק מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח · כפרה שהיא בדם כהדא דתני על זה ועל זה היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם כדי שיכנסו המים תחת הדם · דברי ר' יהודה · ר' יוסה או' תחת הדם ותחת שמן המשחה · פירש בן בתירה שמא יבוא על אשתו נידה וידחה כל שבעה · וישראל חשודין על הנידות כיי דתנינן תמן היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי פירש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו · אשכחת אמר מן דאמ' ר' יוחנן צריכה לבן בתירה · מאן דאמ' בן בתירה צריכה לר' יוחנן · אילו אמ' ר' יוחנן ולא אמרה בן בתירה הוינן אמרין ישמש מיטתו וישן לו בלשכת פלהדרין הוי צורכה להיא דאמ' בן בתירה אילו אמ' בן בתירה ולא אמ' ר' יוחנן הוינן אמרין יפרוש ממיטתו וישן לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מעלה אני עליכם וכו'.''' כלומר ללמד שמקובל לפני הקב&quot;ה כאלו שהיה מחוסר משיחה ואתם משחתם אותו בתחלה: מ&quot;ד נתפרק ניחא דכתיב (ביחזקאל מג) שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אותו ומלאו ידיו ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח וגו'. דמשמע דגם ביום השמיני הוא כמו בשבעת הימים מדכתיב והיה ביום השמיני ולא כתיב מיום השמיני

'''מה מקיים וכו'.''' כלומר מה מקיים סיפא דקרא וקאמר כפרה שהיא בדם קאמר ולא על המשיחה

'''כהדא דתני על זה.''' על כהן של יה&quot;כ ועל כהן של פרה היו מזין וכו' כדי שיכנסו המים של הזאה תחת הזאת הדם של ימי המלואים

'''תחת הדם ותחת שמן המשחה.''' של המלואים דכתיב ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן וגו' וא&quot;כ דם ושמן חדא נינהו וה&quot;נ כפרה בדם תחת שמן הוא

'''פירש בן בתירה.''' אמתני' קאי ותוספתא היא בריש מכלתין וה&quot;ג שם למה מפרישין כ&quot;ג מביתו ללשכת פלהדרין פי' ר' יהודה בן בתירה שאם תמצא אשתו ספק נדה ויבא עליה ונמצא טמא שבעת ימים

'''וישראל חשודין על הנדות.''' בתמיה ואף לגי' התוספתא וכי חשוד הוא לבא על ספק נדה: כהאי אלא כהאי דתנינן תמן בפ&quot;ב דשבועות היה משמש עם הטהורה וכו' וכלומר דה&quot;נ חיישינן לכ&quot;ג שמא תטמא בשעת תשמיש

'''אשכחת אמר וכו'.''' כשתמצא לומר ולדקדק תראה דמאי דאמר ר' יוחנן לטעמא דפרישה דילפינן ממלואים צריכה עוד לטעמא דבן בתירה וכן לטעמא דבן בתירה צריך נמי לטעמא דרבי יוחנן כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אילו אמרה ר' יוחנן לטעמיה בלחוד וכו' הוינן אמרין ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין.''' כלומר ישמש מטתו בביתו וילך לו לישן בלשכת פלהדרין דמקיים מצות פרישה בזה הוי דצריך נמי לטעמא דבן בתירה ואי מטעמא דבן בתירה לחוד הוינן אמרין יפרוש ממטתו שאינו צריך לפרוש אלא מתשמיש המטה ויכול הוא לישון בתוך ביתו הוי דצריכה לטעמא דתרוייהו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''מאן דאמר נתפרק ניחא דכתיב שבעת ימים יכפרו את המזבח''' - כלומר רק שבעה ימים, לא שמונה. אבל '''מאן דאמר לא נתפרק מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח'''? היה צריך שמונה ימים. אלא מסבירה הגמרא ששבעת הימים הייתה '''כפרה שהיא בדם''' - שבעה ימים מקריבים על זה קורבנות של ימי מילואים.

כדהוא דתני: '''על זה ועל זה היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם''' - כלומר על כהן גדול ועל כהן שורף את הפרה, כל שבעת הימים. למה? '''כדי שיכנסו המים תחת הדם''' - כמו שבעת ימי מילואים שהיזו על המזבח מהדם, כך בשבעת הימים האלה מזים על הכהנים, על הכהן הגדול ועל כהן שורף הפרה - '''דברי רבי יהודה'''.

'''רבי יוסי אומר תחת הדם ותחת שמן המשחה''' - כלומר הייתה פה גם הזאת דם, אבל גם משיחה בכל יום. אז ההזאה על הכהנים, על הכהן הגדול ביום הכיפורים ועל כהן שורף הפרה, הייתה כנגד שני הדברים, גם כנגד הדם וגם כנגד שמן המשחה.

ואומרת הגמרא ששבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין. למה מפרישים אותו מביתו? '''פירש בן בתירה שמא יבא על אשתו נידה וידחה כל שבעה'''. שואלת הגמרא: '''חשודין על הנידות?''' מה זאת אומרת שמא יבוא על אשתו? מה, חשוד לנידה? אלא שמא תימצא אשתו נידה בלי כוונה, '''כיי דתנינן תמן היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי פירש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו'''. רואים שיש מקרה שבעל טהורה ולאחר מכן היא נטמאת ואז גם הוא טמא.

'''אשכחת אמר רבי יוחנן שלמדים פרישה ממילואים צריכה לבן בתירה''' - שהפרישה מביתו זה שמא תראה אשתו נידה, כלומר צריך את שני ההסברים. '''מאן דאמר בן בתירה צריכה לרבי יוחנן''' - גם מה שאמר בן בתירה צריך את הטעם של רבי יוחנן. למה? '''אילו אמר רבי יוחנן ולא אמרה בן בתירה הוינן אמרין''' - אין בעיה, אם רק צריך לפרוש, בסדר, '''ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין'''. מה הבעיה? לכן צריך את בן בתירה שנדע שיש חשש נוסף.

'''אילו אמר בן בתירה ולא אמר רבי יוחנן''', היינו אומרים, אם כל החשש שמא תראה אשתו נידה, אז '''יפרוש ממטתו וישן לו בתוך ביתו''' - למה צריך לקדש? '''הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן וצורכה להיא דאמר בן בתירה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ד עמוד א'''

{{שוליים|א_ח}} '''כהן גדול המפריש כדי שלא תימצא אשתו נידה בליל יום הכיפורים חייב לדחות שבעת ימי הפרשה מחדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: הטעם להפרשת הכהן הגדול הוא חשש שתימצא אשתו נידה ולא חשד ניאוף, ולכן אם נמצאת נידה בתוך שבעת הימים דוחים שוב שבעה ימים מיום הטהרה, כפי שפסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_ט}} '''הפורש מאשתו שהרגישה שנטמאה חייב לפרוש ממנה מיד בשעת גמר ביאתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ד, הלכה יא, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קפה סעיף ד &lt;קטע סוף=ד א/&gt; ==דף ד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן בר נפחא שיציאתו הנייה לו כביאתו וחייב כרת אם לא פירש מיד, כלשון הירושלמי המבואר ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;8&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בתוך ביתו הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וצורכה להיא דאמר בן בתירה. 

תני {{שוליים|א_י}}כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה, חוץ מלשכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אף היא גזירה גזרו עליה {{ירו&quot;מ-ביאור| לחייבה מזוזה מדרבנן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים. כתיב}} ([[דברים יא כ|דברים עקב יא כ]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך}} בשעריך אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות אית תניי תני לרבות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי הר הבית והעזרות}}. מאן דאמר פרט [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שסובר שאף לישכת פלהדרין אינה אלא מדרבנן.}} מאן דאמר לרבות רבנן יאות. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור| שהרי אין אלו שעריך אלא שערי הקדש,}} מה טעמא? דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא כתיב}} בשעריך וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי הר הבית והעזרות}} בית דירה הן? התיב רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] והתני בשעריך {{שוליים|א_יא}}לרבות שערי המדינה וכי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שערי המדינה}} בית דירה הן אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} שבהן היו נכנסין לבית דירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם לישכת כהן גדול}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|חולדת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חלונות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המולים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המלון}} {{ירו&quot;מ-ביאור| בית שמחולק לחדרונים קטנים ללינת עברי דרך}} חייבת במזוזה. חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה. לולים אלו על גב אלו {{ירו&quot;מ-ביאור| פתח בגג שדרכו נכנסו לקומה שמעל וגם בגג שם היה פתח לקומה מעל,}} חייבין במזוזה הן דו דרס אסקופתה ארעייתא {{ירו&quot;מ-ביאור| המקום עליו נשען הסלם ועליו הוא דורך כשניכנס נחשב כקרקע הפתח ובצד יתקע מזוזה.}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} הוה מצטער דלא חמא לולא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ראה את לול}} דרבי איליי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שנעשה נכון לכל הדעות}} {{ירו&quot;מ-ביאור| ורצה לדעת אם היה שם מזוזה והיכן:}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו}} ללישכת {{ירו&quot;מ-הוסר|פלהדרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרהדרין}}. [[ביאור:עץ מסורת#אבא שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין. בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין, ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שם}} פראידתין {{ירו&quot;מ-ביאור| פקידים הממונים על ידי המלך שמתחלפים כל שנה}} מילא עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור| למה שינו את שם הלישכה וקראו לה כך?}} בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים, אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים ויש אומרים שמונים ואחד ויש אומרים שמונים ושנים ויש אומרים שמונים ושלש ויש אומרים שמונים וארבע ויש אומרים שמונים וחמש ומהן שימשו [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק ארבעים שנה. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: כתיב {{הפ|משלי|י|כז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה}}. יראת ה' תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני. מעשה באחד ששילח {{ירו&quot;מ-הוסר|בידו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביד}} בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף, ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן {{ירו&quot;מ-הוסר|זאב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} אמרו כפה הסיח את המנורה {{ירו&quot;מ-ביאור| ביטוי שאומר שמי שמשלם יותר שוחד זוכה. כמו שמסופר בבבלי &quot;אמא - שלום היתה אשתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחותו של}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה פילוסוף אחד בשכנותו שהיה מפרסם על עצמו שאין הוא מקבל שוחד מבעלי}} - {{ירו&quot;מ-הדגשה|דין הבאים לפניו והיה מקבל שוחד בסתר. בקש}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללעוג לו ולפרסם קלונו ברבים. הכניסה לו אמא}} - {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלום}} מנור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו רצוני שיחלקו לי בנכסי בית אבי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם חילקו לה}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתוב בתורתנו שאין בת יורשת במקום הבן. השיבו: מיום שגליתם מארצכם ניטלה תורת משה וניתן ספר אחר, וכתוב בו בן ובת יורשים כאחד. למחר חזר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכניס לו חמור לובי}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|להם ירדתי לסוף הספר וכתוב בו אני לא לגרוע מתורת משה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}את{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא להוסיף על תורת משה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}אתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתוב בה שבמקום בן אין הבת יורשת}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו אמא}} - שלום יאיר אורך כנר (רמז למנורת הזהב שנתנה לו כשוחד) אמר לה [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}מור ובעט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מנורה}} מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת}} כוכבים ומזלות ומגלים עריות ושופכי דמים וכן בשני. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן בר תורתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוחנן בר תורתא אמר מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים. מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת}} כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים, אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן, אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם, וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים וגילוי עריות ושפיכות דמים. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי אבונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] הוון יתבין אמרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא שקולה היא אלא חמורה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ביותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יותר}} שבראשון נבנה ובשני לא נבנה. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|דראשונים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שקולה היא אלא שהראשונים}} עשו תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן נבנה}} והשניים לא עשו תשובה. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: הראשונים

&lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%94 בגדי כהונה][https://wikitemple.org.il/wt/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D#D790D795D7A4D79F_D794D79ED799D7A0D795D799_D791D79CD791D799D7A9D7AA_D791D792D793D799D79D {{ירו&quot;מ-הדגשה|מרובה בגדים}}][https://www.google.com/search?q=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99+%D7%9B%D7%94%D7%9F+%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&amp;sxsrf=AB5stBjE8iCXZ0tifWC_9-d0dFChjgtw6g%3A1690552768826&amp;source=hp&amp;ei=wMnDZM78L4LL5OUP__qA-AY&amp;iflsig=AD69kcEAAAAAZMPX0FSgXI6RHTTxItVZ0JjMW8SoWmsH&amp;oq=&amp;gs_lp=Egdnd3Mtd2l6IgAqAggAMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnMgcQIxjqAhgnSMgOUABYAHABeACQAQCYAQCgAQCqAQC4AQHIAQCoAgo&amp;sclient=gws-wiz#fpstate=ive&amp;vld=cid:994f0070,vid:vTabSK9hDo4 הכנת הבגדים]  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה, חוץ מלשכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה'''. אמר רבי יהודה: '''אף היא גזירה גזרו עליה''' - שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים, לכן צריכה מזוזה שתיראה כמו בית. ואומר הכתוב &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;. '''אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות אית תניי תני לרבות'''.

'''מאן דאמר פרט רבי יהודה''', שהוא סובר שאפילו לשכת פלהדרין לא הייתה חייבת במזוזה מדאורייתא, רק תקנת חכמים שלא יגידו שהכהן הגדול חבוש בבית האסורים. '''מאן דאמר לרבות רבנן'''.

'''יאות אמר רבי יהודה, מה טעמא? דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן?''' - הרי אין אלו שעריך אלא שערי הקודש, אז למה הם צריכים מזוזה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ק כל לשכות וכו'

'''אף היא גזירה גזרו עליה.''' דס&quot;ל לר' יהודה דירה בעל כרחה היא ולאו שמה דירה אלא משום גזירה שמא יאמרו כ&quot;ג חבוש בבית האסורין הוא שאין לו מזוזה

'''בשעריך אית תניי תני בשעריך.''' שלך פרט לשערי הר הבית והעזרות דלאו שלך הן ואית תנא תני דבשעריך לרבות הוא דכל הנקרא שער חייב במזוזה ומפרש דהני תנאי כהני תנאי דמ&quot;ד פרט כר' יהודה ס&quot;ל דפטורין הן ולשכת פלהדרין מדרבנן ומשום גזירה ומ&quot;ד לרבות כרבנן ס&quot;ל דכל שיש בה בית דירה חייבת

'''יאות אמר רבי יהודה.''' דבשעריך שלך משמע ומ&quot;ט דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן והיאך אתה מרבה מבשעריך לשערי הר הבית והעזרות דלאו בית דירה הן

'''התיב ר' יוסי בר' בון.''' ומאי קושיא והתני בשעריך לרבות שערי המדינה ותיקשי נמי וכי בית דירה הן. אלא לאו דהיינו טעמא שבהן נכנסין הן לבית דירה ולפיכך חייבין והכא נמי לשערי הר הבית והעזרות דקאמרי לרבות לחיובא היינו טעמא שבהן נכנסין הן לבית דירה שיש לשכות שהן בית דירה וכגון של כ&quot;ג וכל לשכות דפטורין אותן שאינן לבית דירה הן

'''חולדת המולים.''' מלישנא דמתני' פ&quot;ק דמדות שני שערי חולדה מן הדרום והיתה שם לשכה נקראת חולדת המולים שהמולים מצניעין כלי המילה בתוכה וכבית דירה היא וחייבת במזוזה וגרסי' להא נמי לקמן בפ&quot;ד דמגילה

'''חלון שהוא ד' על ד'.''' ופתוח לבית שהעבדים יושבין שם וכלי המנפה בידם ומניפין לרבוניהם לעשות להם ריח ולגרש הזבובים חייבין במזוזה דכבית דירה הן

'''לולים וכו'.''' עליות זו למעלה מזו מלשון ובלולים יעלו (מלכים א ה)

'''הן דהוא דרס אסקופתא ארעיתא.''' כלומר שהרי בכ&quot;מ שדורס על האיסקופה התחתונה הוא דורס לעלות למעלה. א&quot;נ דכל אסקופה של כל עליה ועליה כאסקופה התחתונה היא נחשבת ודרך ביאתך להם היא ולפיכך כל אחד ואחד חייבין במזוזה ואינן יוצאין י&quot;ח במזוזה של הבית התחתון

'''דהוה עביד מדעתון דכל רבנן.''' שהיה עשוי לפי דברי הכל שהסכימו עמו והיה מצטער על שלא היה רואה אותו היאך היה נוהג במזוזה

'''לשכת בלווטין.''' לשון שרים וחשיבות

'''ועכשיו.''' אחרי שקילקלו מעשיהם הן קוראין אותה לשכת פלהדרין וכו' כלומר לשון גנאי ושפלות

'''פראידתין מילא עבידה.''' לשון כינוי הוא ושם דבר עשוי הוא ולאו שמה ממש אלא כזה המכנה בשם חדש מאליו לגנאי פראידתין פחותים פרא היא בלשון הש&quot;ס הזה

'''בראשון.''' בבית הראשון

'''על שהיו נוטלין.''' הכהונה בדמים שנותנין להמלך

'''אמרו כפה הסיח את המנורה.''' שיח. החמור הפך המנורה ודרך משל היא על שם שהשני ששילח זהב לשוחד נצח את הראשון

'''וכל ווסת.''' כל מדה טובה היה להם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בתוך ביתו הווי צורכה להיא דאמ' ר' יוחנן וצורכה להיא דאמ' בן בתירה · תני כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה חוץ מלישכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה · אמ' ר' יהודה אף אף היא גזירה גזרו עליה · בשעריך · אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות · אית תניי תני לרבות · מאן דאמ' פרט ר' יהודה · מאן דאמ' לרבות רבנן · יאות אמ' ר' יהודה מה טעם דרבנן · בשעריך וכי בית דירה הן · התיב ר' יוסי ביר' בון והתני בשעריך לרבות שערי המדינה · וכי בית דירה הן · אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה · והכא שבהן היו נכנסין לבית דירה · תולדת המולים חייבת במזוזה · חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבין שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה · לולים אילו על גב אילו חייבין במזוזה הן דו דרס אסקופתא ארעייתא · ר' יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דר' איליי דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן · ללישכת פלהדרין · אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין · בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין · ועכשיו הן קורין אותה לשכת פלהדרין פראירתין מילא עבידה בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים · אבל בשיני על ידי שהיו נוטלין בדמים · ויש אומ' שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים · ויש אומ' שמונים ואחד · ויש אומ' שמונים ושנים · ויש אומ' שמונים ושלש · ויש אומ' שמונים וארבע · ויש אומ' שמונים וחמש · ומהן שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה · אמ' ר' אחא כת' יראת יי תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון · ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בביניין השיני · מעשה באחד ששילח ביד בנו שתי מידות שלכסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף · ובא אחר ושילח ביד בנו שתי מידות שלזהב מליאות זהב ומחוקיהן זהב · אמרו כפה הסיח את המנורה · מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים ע'ז ומגלים עריות ושופכי דמים · וכן בשיני · ר' יוחנן בר תורתא אמ' מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים · מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי ע'ז ומגלי עריות ושופכין דמים · אבל בשיני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אילו לאילו שנאת חנם · וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע'ז וגילוי עריות ושפיכות דמים · דלמה ר' זעורה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכן בשני.''' אם היה כך בבית שני ועל זה קאמר ר' יוחנן בן תורתא דלא כך הוא אלא מצאנו וכו'

'''דלמא.''' מעשה בר' זעירא וכו' ואמרינן ביותר היא השנאת חנם מג' עבירות הללו שהרי בראשון שחרב נבנה ובשני לא נבנה אלמא קשה היא ביותר

'''אמר ר&quot;ז.''' היינו טעמא הראשונים עשו תשובה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''התיב רבי יוסי ברבי בון: והתני בשעריך לרבות שערי המדינה וכי בית דירה הן?''' - שוב אותה שאלה, וכי שערי מדינה בית דירה הם? '''אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה''' - כיוון שנכנסים בהם לבית דירה, לכן הם חייבים. '''והכא שבהן היו נכנסין לבית דירה''' - יש שם לשכת כהן גדול, אז גם שערי העזרה, כיוון שנכנסים מהם לבית של הכהן הגדול, '''חייבת במזוזה'''.

'''חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה'''. '''לולים אלו על גב אלו חייבין במזוזה''' - אם יש פתח בגג שדרכו נכנסים לקומה שמעל, וגם בגג ההוא היה פתח לקומה שמעל, חייבים במזוזה. איך נדע איפה לשים את המזוזה? '''הן דו דרס אסקופתה ארעייתא''' - המקום שעליו נשען הסולם, שעליו הוא דורך כשהוא נכנס, ייחשב כמו הקרקע של הפתח, ואז בצדדים יתקע את המזוזה.

'''רבי יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דרבי איליי דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן''' - הוא הצטער שלא ראה את הפתח של הגג של רבי איליי, שאמרו שנעשה לדעת כל החכמים. הוא רצה לדעת איך שמים את המזוזה.

'''אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין''' - החשובים. '''בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין, ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין''', מלשון פראידתין, שזה הפקידים שממונים על ידי המלך. '''מילא עבידה''' - בעצם זה מילה שאולה. למה קראו אותה כך? כי '''בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים''' - בבית ראשון היו בכל הזמן רק שמונה עשר כהנים, כל אחד וכל החיים שלו, ואחרי מותו הבן שלו וכך הלאה.

'''אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים''' - היו קונים את זה בדמים - '''ויש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים, שימשו בו שמונים כהנים, ויש אומרים שמונים ואחד, ויש אומרים שמונים ושנים, ויש אומרים שמונים ושלש, ויש אומרים שמונים וארבע, ויש אומרים שמונים וחמש'''. ומתוך כל ארבע מאות ועשרים שנה של בית המקדש השני, '''שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה'''.

אמר רבי אחא: כתיב '''יראת ה' תוסיף ימים''' - '''אילו כהנים ששימשו בבית הראשון''', '''ושנות רשעים תקצורנה''' - '''אילו ששימשו בבנין השני'''.

'''מעשה באחד ששילח בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף''' - עוד תוספת, כדי שזה יהיה גדוש. '''ובא ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן''' זהב. '''אמרו כפה הסיח את המנורה''' - זה ביטוי שאומר שמי שמשלם יותר שוחד זוכה. כמו שמסופר בבבלי: אמא שלום הייתה אשתו של רבי אליעזר ואחותו של רבן גמליאל. היה שם איזה פילוסוף, מין בשכונה שלהם, שהיה לו שם של אדם שלא מקבל שוחד. רצו לצחוק עליו, אז היא נתנה לו מנורה מזהב והלכה לפניו ואמרה לו: אני רוצה לקבל חלק בירושה. אמר לה: טוב, קחי. אמרה לו: אבל כתוב בתורה &quot;במקום ברא בת לא תירות&quot; - איפה שיש בנים הבת לא יורשת. אמר לה: מיום שגליתם מארצכם ניתלה תורתו של משה וניתנה תורה אחרת, וכתוב בה &quot;ברא ובתא ירתון כחדא&quot; - בן ובת יורשים ביחד. למחר אדרו ליה איהו חמרא. רבן גמליאל הביא לו חמור יקר. אמר אותו אדם: הסתכלתי בסוף הספר, וראיתי שכתוב &quot;לא באתי להוסיף על תורת משה&quot;, וראיתי בתורת משה שבמקום בן הבת לא יורשת, לכן אני חוזר בי. היא רצתה לרמוז לו את מה שנתנה לו, אמרה לו: &quot;יאיר אורך כנר&quot; - כמו הנרות של המנורה שנתתי לך. אמר לה רבן גמליאל: &quot;אתא חמרא ובטש לשרגא&quot; - החמור בא ובעט במנורה.

מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים כוכבים ומזלות ומגלים עריות ושופכי דמים, וכן בשני - גם בית שני חרב בגלל שלוש העבירות האלה. רבי יוחנן בר תורתא אמר: מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים.

'''מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים, אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן, אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם, וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד עבודת אלילים וגילוי עריות ושפיכות דמים'''.

מספרת הגמרא: '''רבי זעירה ורבי יעקב בר אחא ורבי אבונה הוון יתבין אמרין''' - שבראשון נבנה ובשני לא נבנה, כלומר שנאת חינם חמורה יותר, שהרי הראשון נבנה אחרי החורבן והשני עדיין לא נבנה. אמר רבי זעירא: לא, שקולים הם, אלא '''הראשונים עשו תשובה''' ולכן נבנה, '''והשניים לא עשו תשובה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ד עמוד ב'''

{{שוליים|א_י}} '''לשכות המקדש חייבות במזוזה או פטורות, ולשכת פלהדרין (דירת כהן גדול) חייבת במזוזה מדין תורה או מגזירת חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ו, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שלשכת פלהדרין חייבת במזוזה מן התורה שכן דינה כבית דירה גמור, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הל' תפילין ו, ו) שהיא חייבת במזוזה.

{{שוליים|א_יא}} '''חלון שהעבדים מניפים בו לאדוניהם ולולים המשמשים כפתחי כניסה חייבים במזוזה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ו, הלכה ח, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפו סעיף א &lt;קטע סוף=ד ב/&gt; ==דף ה עמוד א== &lt;קטע התחלה=ה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכל פתח המשמש לכניסה ויציאה, אף שאינו פתח דירה רגיל, מתחייב במזוזה כשיטת &quot;לרבות שערי המדינה&quot;.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;9&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
נתגלו עוונם ונתגלה קיצם השניים נתגלה עוונם ולא נתגלה קיצם. שאלו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דורות האחרונים כשרים מן הראשונים? אמר להן: עידיכם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית}} הבחירה יוכיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלראשונים נבנה ולאחרונים לא נבנה}} אבותינו העבירו את התקרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|ישעיה|כב|ח}} ויגל את מסך יהודה אבל אנו פעפענו את הכתלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|קלז|ז}} האומרים ערו ערו עד היסוד בה. אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. מה מייחדין ליה עימיה {{ירו&quot;מ-ביאור| האם אף אותו מפרישין ללשכת פרהדרין}}? אמר רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|משם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| לשון שבועה,}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא מיחדים אותו עם הכהן הגדול שמא הוא ירצח אותו מקנאה}}. כתיב ([[ויקרא ו יג|ויקרא צו ו יג]]) זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו. המשח אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים מאי טעמא? אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מפני איבה. עבר זה {{ירו&quot;מ-ביאור| כגון שנטמא הראשון}} ושימש זה {{ירו&quot;מ-ביאור| השני במקומו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שיחזור}} {{שוליים|א_יב}}הראשון כל קדושת כהונה עליו השני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו של שני {{ירו&quot;מ-ביאור| פר ואיל של יום הכיפורים}} משל מי נישמעינה? מן הדא: מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים משלי הן קריבין או משל כהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו {{ירו&quot;מ-ביאור| שרמז לו שימנה אותו כהן גדול, ואז התברר שכבר ביום הכיפורים הוא היה הכהן הגדול הקבוע והפר והאיל משלו.}} אמר לו: בן אילם: {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו }}לא דייך {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה. מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים, ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד. שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. שלחו חכמים ואמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להן יבא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי {{ירו&quot;מ-הוסר|ואומרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואימרת}} חלוקי מימי. אמרון כל קימחיא קמח וקמחא דקמחית סולת וקרון עלה את הפסוק {{הפ|תהילים|מה|יד}} כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה תלמוד לומר ([[ויקרא ו טו|ויקרא צו ו טו]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכהן המשיח}} תחתיו מבניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה אותה}} את שבנו עובד תחתיו מביא עשירית האיפה יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו {{שוליים|א_יג}}ומנין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} {{הפ|שמות|כט|ל}} שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש}} את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עובד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש. ומנין שהוא מתמנה להיות כהן גדול שנאמר {{הפ|דברי הימים א|ט|כ}} ופינחס בן אלעזר נגיד {{ירו&quot;מ-ביאור| כהן גדול}} היה עליהם לפנים ה' עמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובימי משה היה משוח מלחמה}}. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} כד הוה בעי מקנטרה לרבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| שלא היה משקיעה בלימודים כמו בעבר,}} הוה אמר לו לפנים עמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי}} לפנים עמו בימי זימרי מיחה בימי פילגש בגבעה לא מיחה. מנין שהוא נשאל בשמונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|שמות|כט|כט}} ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אחריו אלא לגדולה של אחריו. ומניין שהוא {{ירו&quot;מ-ביאור| משוח מלחמה}} עובד בשמנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט כט|שמות תצוה כט כט]]) ובגדי הקדש אשר לאהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיו לבניו אחריו}} מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אחריו לקדושה של אחריו. אמר לו רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] עמך הייתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עובד אלא נשאל ובמה {{ירו&quot;מ-הוסר|נשאל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא עובד}}? אייתי רב הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רב הושעיה|°]] מתניתא דבר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] מן דרומא. ותנא וחכמים אומרים: אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{שוליים|א_יד}}בדין היה שיהא עובד בארבעה, ולמה אינו עובד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בארבע}}? שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים בשמונה. אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: ולא מבפנים הוא עובד {{ירו&quot;מ-ביאור| בארבע}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא מבחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובחוץ}} נשאל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשמונה}} וטועין מבפנים לבחוץ וכי [[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו מדברים על ירושלמי מסכת יומא, דף ה'. בדף הקודם, בשורה האחרונה, סיפרנו מעשה שרבי זירא ורבי יעקב בר חמא ורבי אבונה ישבו ואמרו: לא שקולה היא, אלא כלומר החטא שהיה בבית שני לא היה שקול לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אלא יותר חמור ממנה. הראיה: שבבית ראשון הבית נבנה אחרי החורבן ובשני לא נבנה. ואמר רבי זירא: שקולה היא, אלא שהראשונים עשו תשובה ולכן נבנה, והשניים לא עשו תשובה ולכן לא נבנה.

אומרת הגמרא, אמר רבי אלעזר: '''הראשונים נתגלו עוונם ונתגלה קיצם'''. כתוב שבעים שנה, וקץ שבעים שנה. השניים נתגלה עוונם - אנחנו יודעים בדיוק מה החטא שלהם, שנת חילם - אבל קיצם לא נתגלה.

שאלו את רבי אליעזר: '''דורות האחרונים כשרים מן הראשונים?''' אמר להם: '''עידיכם הבחירה יוכיח''', שהרי לראשונים הוא נבנה ולאחרונים הוא לא נבנה. אז לכן כנראה שהאחרונים החטא שלהם היה יותר גדול מהראשונים. אומרת הגמרא: '''אבותינו העבירו את התקרה''' דכתיב &quot;ויגל את מסך יהודה&quot;, '''אבל אנו פעפענו את הכתלים''' דכתיב '''אומרים ערו ערו עד היסוד בה'''. '''אמרו כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו'''.

למדנו במשנה: '''מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול'''. שואלת הגמרא: מה מייחדין ליה עימיה? כלומר אם גם את אותו אחד שמתקינים תחתיו, מפרישים גם אותו לשכת פרהדרין ביחד עם הכהן הגדול? אמר רבי חגיי: אם מייחדין ליה עימיה - דו קטל ליה, כלומר לא מייחדים אותו, כי אם יחדו אותו הוא ירצח אותו מתוך קנאה.

אז הגמרא: כתיב '''זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו'''. &quot;ביום המשח אותו&quot; - הכוונה שאחד מושחים ואין מושחים שניים, כלומר לא מושחים שני כהנים גדולים. אמר רבי יוחנן: למה, מפני איבה. עבר זה - כלומר נניח שנתמנה הראשון - ושימש זה, כלומר השני שימש במקומו, אז לאחר שהוא חוזר, '''הראשון כל קדושת כהונה עליו, השני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט'''. אמר רבי יוחנן: '''עבר ועבד עבודתו כשירה'''. כלומר זה רק תקנה - מעלים בקודש ומורידים מפני איבה וכולי - אבל אם הוא עבד, עבודתו כשרה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והשנים נתגלה עונם.''' כלומר וכי נתגלה לנו עונם בכתוב ולפיכך לא נתגלה ג&quot;כ קיצם. א&quot;נ לא נתנלה עונם גרסי'

'''עידיכם.''' תנו מידיכם בבית הבחירה והוא יוכיח שחזר לראשונים ועדיין לא חזר לאחרונים

'''אבותינו העבירו את התקרה.''' כלומר עונם גרמה לקלקל התקרה בלבד כמו שנאמר ויגל את מסך יהודה מלשון סכך ותקרה אבל אנו פעפענו קלקלנו את הכתלים ועל שם האומרים וגו' וזה גרם עונותינו

'''מה מייחדין ליה עמיה.''' אם כהן זה שמתקינין לו מהו שצריך ג&quot;כ פרישה ומייחדין ליה עם הכ&quot;ג בלישכה

'''א&quot;ר חגיי משה וכו'.''' כצ&quot;ל משה בשבועה הוא וכך היה דרכו של ר' חגיי בכ&quot;מ לומר בלשון שבועה זו כמו שתמצא בפ&quot;ד דדמאי ובכמה מקומות והבאתי בריש פ&quot;ב דסנהדרין וכך הוא בפ&quot;ג דהוריות. וגרסי' שם בהלכה ב' לכל סוגיא דכאן עד ונעשיך אב בית דין לישראל. וכן לקמן בפרק קמא דמגילה בהלכה ט' עיין שם ותמצא מבואר והגי' הברורה מכאן ומכאן

'''מנין כשם וכו' כך מקדשין ליה וכו'.''' על תנאי שאם יארע דבר באשתו שתהא זו מקודשת לו וקידושין גמורין א&quot;א כדמתרץ לקמן דא&quot;כ הוה להו שני בתים

'''עד דאת מקשי לה על דר' יהודה.''' באשה

'''קשייתה נמי על דרבנן.''' דאי חיישי לטומאה אם כן אין לדבר סוף דשמא יארע טומאה בכהן האתר. ומשני קרי מצוי היא וכו' וגזרו על דבר שהוא מצוי והיינו לחוש בכ&quot;ג שמא יארע בו פסול ותו לא חששו בזה האחר דלטומאה דתרין לא חיישינן אבל מיחה לא שכיחא ולא חיישי כלל שמא תמות אשתו

'''והא אשכחן וכו'.''' כלומר הרי שמצינו כאן אליבא דרבי יהודה דחייש למיתה

'''הדא היא דתנינן תמן וכו'.''' והיינו הך דמתני' ואיידי דמייתי להאי עניינא לקמן בפ&quot;ז דגיטין בהלכה ו' למרמי דר' יהודה אדר' יהודה גריס נמי הכא דתנינן תמן וכן תמצא בהרבה מקומות בש&quot;ס הזה

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ג דגיטין בהלכה ג' המביא גט וכו' בחזקת שהוא קיים ולא חיישי' למיתה ולא פליג ר' יהודה וקשיא תמן את אמר אין מיתה מצוייה והכא את אמר לר' יהודה מיתה מצוייה

'''תמן.''' בגטין בדינא דיחיד הוא וכאן במתני' בדינא דשייכא לצבור שהכ&quot;ג בא לכפר על כל ישראל וחומר הוא בצבור דאע&quot;ג דבעלמא לא חייש למיתה הכא חייש ר' יהודה

'''והא אשכחן.''' דר' יהודה מחמיר אפי' ביחיד דלא שייכא לכל ישראל כדקתני לקמן בפ&quot;ו דשקלים אמר ר' יהודה לא היה שופר של קיני חובה בירושלים שמא תמות אחת מהן וכו'. והוי ליה חטאת שמתו בעליה שדינה שתמות וכשהדמים מעורבין הן בקרבן א&quot;א להקריב וחטאת שמתו בעליה לא שייכא אלא ביחיד

'''ויקדש מאתמול.''' על הא דקאמר רבי יהודה קאי שמקדשין לו אשה אחרת על תנאי שאם תמות אשתו ביה&quot;כ תהא זו מקודשת לו ולמה לא יקדש אותה מאתמול קדושין גמורים

'''וכפר בעדו ובעד ביתו.''' כתיב משמע בעד בית אחד ולא בעד שני בתים לפיכך מקדשה על תנאי ואין כאן אלא בית אחד

'''לא נמצא זה כקונה קנין בשבת.''' שאם תמות אשתו ביה&quot;כ חלו קדושין של האחרת. והרי קונה קנין ביה&quot;כ ותנן בפ&quot;ה דביצה לא דנין ולא מקדשין לא בשבת ולא בי&quot;ט

'''א&quot;ל משום שבות.''' הוא ושהתירו במקדש שבות כזה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ור' יעקב בר אחא ור' אבונה הוון יתבין אמרין ביותר שבראשון נבנה ובשיני לא נבנה · אמ' ר' זעורה הראשונים עשו תשובה · והשניים לא עשו תשובה · אמ' ר' אלעזר הראשונים נתגלה עוונם ונתגלה קיצם · השניים נתגלה עוונם ולא נתגלה קיצם · שאלו את ר' אליעזר דורות האחרונים כשרים מן הראשונים · אמ' להן עידיכם בית הבחירה יוכיח · אבותינו העבירו את התקרה ויגל את מסך יהודה אבל אנו פעפענו את הכתלים · האומרים ערו ערו עד היסוד בה · אמרו כל דור שאינו נבנה בימינו מעלין עליו כאילו הוא החריבו · מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול · מה מייחדין ליה עמיה אמ' ר' חגיי משם דאין מייחדין ליה עמיה דו קטל ליה אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים · אמ' ר' יוחנן מפני איבה · עבר זה ושימש זה הראשון כל קדושת כהונה עליו והשיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט אמ' ר' יוחנן עבר ועבד עבודתו כשירה · עבודתו משלמי · נשמעינה מן הדא מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה וכשיצא אמ' למלך אדוני המלך פר ושעיר שליום הכיפורים משלי הן קריבין או משלכהן גדול · וידע המלך מה הוא שואלו · אמ' לו בן אילם אילו לא דייך אלא ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם · וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה · מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב ונתזה צינורה שלרוק מפיו על בגדיו וטימתו ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד · שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה · שלחו חכמים ואמרו לה מה מעשים טובים יש בידך אמרה להן יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי · מימיי · אמרון כל קימחיא קמח וקמחא דקמחית סולת · וקרון עלה · כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה · יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה · תל' תחתיו מבניו אתשבנו עובד תחתיו · יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו · ומניין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו תל' שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו וגו' את שהוא בא אל אוהל מועד לשרת בקודש בנו עומד תחתיו · יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקודש · ומניין שהוא מתמנה להיות כהן גדול · ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים י'י עמו · ר' יוסי כד הוה בעי מקנטרה לר' לעזר ביר' יוסי הוה אמ' ליה לפנים עמו · לפנים עמו · בימי זמרי מיחה · בימי פילגש בגבעה לא מיחה · מניין שהוא נשאל בשמונה · ר' חייה בשם ר' יוחנן ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו מה תל' אחריו · אלא לגדולה שלאחריו · אמ' ליה ר' יונה עמך הייתי לא אמ' עובד אלא נשאל אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא וחכמ' אומ' אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה שלכהן הדיוט · אמ' ר' בא בדין היה שיהא עובד בארבעה ולמה אינו עובד שלא יהו אומ' ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה אמ' ר' יונה ולא מבפנים הוא עובד · ולא מבחוץ נשאל · וטועין מבפנים לבחוץ · וכי ר' טרפון אביהן שלכל יש' לא טעה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: עבודתו של שני, כלומר כשהוא ביום הכיפורים עובד, אז הפר והשעיר של יום הכיפורים של מי הם? אומרת הגמרא: נשמענה מן הדא: '''מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים משלי הן קריבין או משל כהן גדול?''' הוא אמר למלך, אולי תמנה אותי לכהן גדול ואז אני אשלם את הפר והשעיר של יום הכיפורים. '''וידע המלך מה הוא שואלו, אמר לו: בן אילם, לא דייך ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה'''.

ואומרת הגמרא: '''מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים, ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד'''. ואומרת הגמרא: '''שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. שלחו חכמים ואמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להן יבא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי חלוקי מימי'''. '''אמרון כל קימחיא קמח''' - כלומר כל הקמחים קמח - '''וקמחא דקמחית סולת''', וקראו עלה את הפסוק '''כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה'''.

שואלת הגמרא: יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה כמו כהן גדול? תלמוד לומר '''תחתיו מבניו''' - את שבנו עובד תחתיו מביא עשירית האיפה, יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו. ומנין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו? תלמוד '''שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו''' - את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עובד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש.

ומנין שהוא מתמנה להיות כהן גדול? כלומר אם היה כהן משוח מלחמה, הוא יכול להיות כהן גדול, שנאמר '''ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו''' - הוא היה כהן גדול, ובימי משה היה משוח מלחמה. רבי יוסי כד הוה בעי מקנטרה לרבי אלעזר ברבי יוסי - כלומר רוצה לקנטר את הבן שלו, שאולי הוא לא משקיע בלימודים כמו בעבר - הוה אמר לו: לפנים עמו, לפנים עמו - כן פעם ה' עמך וכן פעם לא. אומרת הגמרא: מאי לפנים עמו? '''בימי זימרי מיחה''', כלומר פנחס מיחה, '''בימי פילגש בגבעה לא מיחה'''.

שואלת הגמרא: מנין שהוא נשאל בשמונה? כלומר שמשוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים. רבי חייה בשם רבי יוחנן: דכתיב '''ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו''', מה תלמוד אחריו? אלא לגדולה של אחריו. כלומר גם כהן משוח מלחמה לובש שמונה בגדים כשהוא נשאל באורים ותומים.

עכשיו, מנין שהוא עובד בשמונה? רבי ירמיה בשם רבי יוחנן: '''ובגדי הקדש אשר לאהרן''', מה תלמוד אחריו? לקדושה של אחריו. אמר לו רבי יונה: עמך הייתי, ולא אמר רבי יוחנן עובד אלא נשאל - כלומר הוא לא עובד בשמונה, רק נשאל בשמונה. אז מה הוא עובד באמת? אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא: '''וחכמים אומרים: אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט'''. אמר רבי אבא: בדין היה שיהא עובד בארבעה, ולמה אינו עובד? '''שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים בשמונה''' - כי הרי יראו אותו עם שמונה בגדים כשנשאל, ואחר כך יראו אותו במקדש עם ארבעה בגדים, ויחשבו שכהן גדול פעם עם שמונה פעם עם ארבע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ה עמוד א'''

{{שוליים|א_יב}} '''כהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו, אם שימש השני עבודתו כשרה ואינו חוזר לעבודת יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שעבר ועבד עבודתו כשירה, וכמעשה בבן אילם מציפורין ששימש תחת כהן גדול שאירעו קרי, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_יג}} '''בנו של משוח מלחמה אינו עובד תחתיו, ומשוח מלחמה יכול להתמנות לכהן גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ד, הלכה כא. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי, כמבואר בדרשת הכתוב &quot;תחתיו מבניו... לשרת בקדש&quot;, שיצא ממנו משוח מלחמה, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא.

{{שוליים|א_יד}} '''כהן גדול ביום הכיפורים לובש בגדי לבן שמונה בגדים ולא ארבעה כשאר הימים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ד, הלכה כא &lt;קטע סוף=ה א/&gt; ==דף ה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שעובד בשמונה כדי שלא יאמרו ראינוהו פעמים בארבעה פעמים בשמונה, כרמב&quot;ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;10&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן? דתני כתיב ([[במדבר י ח|במדבר בהעלתך י ח]]) ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים ולא בעלי מומין דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אמי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} רבי שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל ואני אומר בשעת קרבן. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל, אני הוא שראיתי את המעשה ושכחתי, ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים לשמועה, הא כל הפורש ממך כפורש מחייו. {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי עבודת יום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לב|ויקרא אחרי מות טז לב]]) וכפר הכהן אשר ימשח אתו מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} לפי שכל הפרשה אמורה באהרן אין לי אלא אהרן עצמו ומניין לרבות כהן אחר תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר ימשח אתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבות}} משוח בשמן המשחה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ומרובה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מרובה}} בבגדים מניין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז לב|ויקרא אחרי מות טז לב]]) ואשר ימלא את ידו ומניין לרבות כהן אחר המתמנה {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו רק לאותו כיפור}} תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} וכפר הכהן. במה הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מתכפר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמנה? שהרי יתכן שהכהן גדול יטמא אחר העבודות שנעשים בבגדי זהב, והשני נכנס תחתיו לעבודות שהם בבגדי לבן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם אותם ארבע בגדים של כהן הדיוט, אם כן במה הוא מתמנה}}? רבנין דקיסרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]]: בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומרים לו שהוא מתמנה}}. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: הדא אמרה שממנין זקנים בפה. אמר רבי חייה בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא|°]]: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן אמרו לעקביא בן מהללאל}} חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך {{ירו&quot;מ-ביאור|גירסא אחרת ואתה נעשה}} אב בית דין על ישראל {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד כשתחזור בך}}. מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול, כך מקדשין לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו, שנאמר ([[ויקרא טז ו|ויקרא אחרי מות טז ו]]) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף? שמא תמות אשה זו {{ירו&quot;מ-ביאור|אשתו}} ותמות אשה אחרת {{ירו&quot;מ-ביאור|זו שהתקינו לו}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: עד דאת מקשי לה על ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} קשייתה על דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. אף כאן}} שמא יארע קרי לכהן זה {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן המכהן}} ויארע קרי לכהן אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|זה שמינו תחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה לרבנן מחשש שמא יטמא גזרו שיתקינו לו אחר ולא גזרו שיתקינו לו אשה אחרת שמא תמות אשתו}}? קרי מצוי, מיתה אינה מצויה, גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סבר אף מיתה מצויה}}. וה{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכ}}א אשכחנן ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אמר מיתה מצויה הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}} דתנינן {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זו ששנינו כאן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו. תמן תנינן: המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. תמן את אמר אין מיתה מצויה ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא את אמר מיתה מצויה. תמן ביחיד וכאן בציבור חומר הוא בצבור {{ירו&quot;מ-ביאור|שכפרת כל ישראל תלויה בו}}. והא אשכחנן ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מחמיר ביחיד {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי גם מה שחשש שמא תמות אשתו זה רק מפני שכפרת כל ישראל תלויה בו}} דתני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא היה שופר של קינים {{ירו&quot;מ-ביאור|של חובה שמהם מביאים אחד לעולה ואחד לחטאת}} בירושלם מפני התערובות שמא תמות אחד מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו}} ויקדש מאתמול {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים. רבי גמליאל ברבי איניוני[[ביאור:עץ מסורת#רבי גמליאל ברבי איניוני|°]] בעא קומי רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: לא נמצא כקונה קיניין בשבת? אמר לו {{ירו&quot;מ-ביאור|אין איסור לקדש אשה אלא משום שבות וזה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משום }}שבות שהתירו במקדש. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הדא אמרה {{ירו&quot;מ-ביאור|זה אומר}} {{שוליים|א_טו}}אילין דכנסין ארמלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו שנושאים אלמנה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שנקנת בביאה ולא בחופה}} צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ב|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22039 {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת התמיד}}] {{ש}}&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|א_טז}}כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב {{שוליים|א_יז}}שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.

&lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יונה: '''ולא מבפנים הוא עובד נשאל וטועין מבפנים לבחוץ'''? אז מה ההבדל? הרי בחוץ הוא נשאל בשמונה, בפנים עובד בארבעה. וכי רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה - איפה הוא טעה? '''בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן'''. דתני: כתיב '''ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים''' - '''ולא בעלי מומין''', דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי טרפון: '''אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אמי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע'''. אמר לו רבי עקיבא: רבי, שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל, ואני אומר בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון: '''אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל, אני הוא שראיתי את המעשה ושכחתי, ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים לשמועה, הא כל הפורש ממך כפורש מחייו'''.

אז לכן רואים שבעצם יש מקום לטעות אפילו בתוך המקדש, כמו שרבי טרפון טעה - קל וחומר ששאר ישראל יכולים לטעות אם יראו את כהן משוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים, ולאחר מכן יראו אותו בארבעה בגדים, יחשבו שכהן גדול יכול לעבוד גם בארבעה בגדים.

אומרת הגמרא: כתיב '''וכפר הכהן אשר ימשח אתו'''. מה תלמוד? לפי שכל הפרשה אמורה באהרן, אין לי אלא אהרן עצמו. ומניין לרבות כהן אחר? תלמוד '''אשר ימשח אתו''' - משוח בשמן המשחה. בבגדים מניין? תלמוד '''ואשר ימלא את ידו'''. ומניין לרבות כהן אחר המתמנה - כלומר אפילו רק ליום כיפור? תלמוד '''וכפר הכהן'''.

שואלת הגמרא: במה הוא מתמנה? רבנין דקיסרין בשם רבי חייה בר יוסף: בפה. פשוט אומרים לו: אתה ממונה, אתה כהן גדול. אמר רבי זעירה: הדא אמרה שממנין זקנים בפה - כלומר שהסמיכה זה לא תהליך מיוחד, פשוט אומרים לו שהוא נסמך. אמר רבי חייה בר אדא: מתניתא אמרה כן - '''חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין על ישראל'''. כלומר רואים מכאן שממנים בפה.

ואומרת הגמרא: מניין כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול, כך מקדשין לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו, שנאמר '''וכפר בעדו ובעד ביתו''' - '''ביתו זו אשתו''', דברי רבי יהודה? כלומר יש חובה שהוא יהיה נשוי, ואם אשתו תמות אז הוא יהיה בלי אישה ולא יכול לעבוד, לכן מקדשים לו אישה על תנאי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הדא אמרה.''' מדפריך לא נמצא זה כקונה קנין בשבת ודוקא במקדש היא שהתירו ומפני הדחק א&quot;כ אילין דכנסין ארמלין צריך לכונסן מבע&quot;י לפי שהאלמנה אין לה חופה שיהא קונה אותה לכל דבר לזכות במציאתה ובמעשה ידיה ואינה נקנית לו אלא בביאה או שיתייחד עמה מבעוד יום קודם השבת שלא יהא כקונה קנין בשבת אם יתייחד עמה בתחלה בשבת

'''מתני' כל שבעת הימים וכו'.''' שמרגילין אותו בעבודה

'''זורק את הדם.''' של תמידין

'''ומקטיר את הקטרת כו' ומקריב את הראש ואת הרגלים.''' וה&quot;ה לכל האברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן · דתני ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים ולא בעלי מומין דברי ר' עקיב' אמ' לו ר' טרפון אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אמי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע · אמ' לו ר' עקיבה · ר' שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל ואני אומ' בשעת קרבן · אמ' לו ר' טרפון אקפח את בניי שלא היטיתה ימין ושמאל אני הוא ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים לשמועה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו · וכפר הכהן אשר ימשח אותו מה תל' לפי שכל הפרשה אמורה באהרן אין לי אלא אהרן עצמו · ומניין לרבות כהן אחר תל' אשר ימשח אותו משוח בשמן המשחה · ומרובה בבגדים מניין תל' ואשר ימלא את ידו · ומניין לרבות כהן אחר המתמנה תל' וכפר הכהן במה הוא מתכפר · רבנן דקיסרין בשם ר' חייה בר יוסף בפה · אמ' ר' זעורה הדא אמרה שממנין זקנים בפה · אמ' ר' חייה בר אדא מתנית' אמרה כן חזור בך בארבעה דברים שהיית או' ונעשך אב בית דין על ישראל · מניין כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול · כך מקדשין לו אשה אחרת על תניי שמא יארע דבר באשתו שנ' וכפר בעדו ובעד ביתו · ביתו זו אשתו · דברי ר' יהודה · אמ' לו ר' יוסה אם כן אין לדבר סוף · מהו אין לדבר סוף שמא תמות אשה זו ותמות אשה אחרת · אמ' ר' מנא עד דאת מקשי לה על דר' יהודה קשייתה על דרבנן שמא יארע קרי לכהן זה ויארע קרי לכהן אחר · קרי מצוי · מיתה אינה מצויה · גזרו על דבר שהוא מצוי · ולא גזרו על דבר שאינו מצוי · והא אשכחנן דר' יהודה אמ' מיתה מצויה ההיא דתנינן תמן ר' יהודה או' אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו תמן תנינן המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים תמן את אמר אין מיתה מצויה · וכא את אמר מיתה מצויה · תמן ביחיד · וכאן בציבור · חומר הוא בציבור · והא אשכחנן דר' יהודה מחמיר ביחיד דתני אמ' ר' יהודה לא היה שופר שלקינים בירושלם מפני התערובות שמא תמות אחת מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן · ויקדש מאתמול וכפר בעדו ובעד ביתו · ולא בעד שני בתים · ר' גמליאל בר' אינייני בעה קומי ר' מנא לא נמצא כקונה קיניין בשבת · אמ' ליה משום שבות שהתירו במקדש · אמ' ר' מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קיניין בשבת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לו רבי יוסה: אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף? שמא תמות אשה זו ותמות אשה אחרת. אמר רבי מנא: עד דאת מקשי לה על דרבי יהודה, קשייתה על דרבנן - שמא יארע קרי לכהן זה ויארע קרי לכהן אחר? קרי מצוי, מיתה אינה מצויה, גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי, ורבי יהודה סובר אף מיתה מצויה.

שואלת הגמרא: והא אשכחנן דרבי יהודה אמר מיתה מצויה? הדא דתנינן: רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינים לו שמא תמות אשתו. תמן תנינן: '''המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים''' - כלומר לא חושבים שמא הוא מת. תמן את אמר אין מיתה מצויה, וכא את אמר מיתה מצויה! תמן ביחיד וכאן בציבור, חומר הוא בצבור - כלומר הכהן הגדול בא לכפר על כל ישראל, לכן מחמירים בציבור.

והא אשכחנן דרבי יהודה מחמיר ביחיד? דתני: אמר רבי יהודה '''לא היה שופר של קינים בירושלם מפני התערובות שמא תמות אחד מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן'''. אז רואים מכאן שהוא חושש גם למיתה של יחיד.

רבי יהודה: ויקדש מאתמול, '''וכפר בעדו ובעד ביתו''' - ולא בעד שני בתים. רבי גמליאל ברבי איניוני בעא קומי רבי מנא: לא נמצא כקונה קניין בשבת? אמר לו: שבות שהתירו במקדש. אמר רבי מנא: הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קניין בשבת.

הפרק א' הלכה ב'. משנה: '''כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ה עמוד ב'''

{{שוליים|א_טז}} '''כהן גדול בשבעת ימי ההפרשה לפני יום הכיפורים חייב לעבוד עבודות עיקריות בעצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שכל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגלים, ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב; הרמב&quot;ם פסק כן בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ה.

{{שוליים|א_יז}} '''כהן גדול מקריב חלק בקרבנות ציבור בראש ונוטל חלק בראש בחלוקת הבשר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה יב &lt;קטע סוף=ה ב/&gt; ==דף ו עמוד א== &lt;קטע התחלה=ו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כמפורש במשנה &quot;כהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכה יב..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;11&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ואינו טמא משום הזייתו. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וטובל ועושה הערב שמש. תנן}} שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש. היך עבידה עור זה שלי, חלה אחת משתי הלחם, שש חלות מלחם הפנים? הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעור}} הוא נסב {{ירו&quot;מ-ביאור|נוטל}} כולה, וכא הוא נסיב פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|נוטל חצי}}. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר אומר אני שלא יטול אלא מחצה. אית תניי תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר אומר אני שיטול מחצה. היך עבידה? היה שם עור אחד, רבנן אמרי נוטל את כולו, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר {{שוליים|א_יח}}אומר אני שלא יטול אלא מחצה. היו שם ארבעה חמשה עורות, רבנן אמרי נוטל אחד, [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר אומר אני נוטל מחצה. מה טעמא? דרבי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ב י|ויקרא ויקרא ב י]]) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו? ומה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} לאהרן ולבניו? אלא אמר אהרן יסב פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|יטול חצי}} ובניו יסבין פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|יטלו חצי}}. כהדא בולי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים בגלל עשרם}} ואסטרגי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} הוה לון קריבו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמרו השלטון שהממונים העשירים והממונים יביאו דורון למלך}}, אתא עובדא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא המעשה לפני}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ואמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} בולי בכלל אסטרגי {{ירו&quot;מ-ביאור|ששניהם ממונים}}, וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה}} אמר בולי ואסטרגי? אלא אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|כוונתו}} אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|אלו יתנו חצי ואלו יתנו חצי}}. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי כדעתיה דרבי אמר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כד ט|ויקרא אמור כד ט]]) והיתה לאהרן ולבניו, לאהרן מחצה ולבניו מחצה. מתיב רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] והא מתני' פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|א_יט}}האומר הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים, מביא חמשים בכלי א' וחמשים בכלי א', ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מביאן בשני כלים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי אינו יכול להביא יותר משישים בכלי אחד}}, וליידא מילה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה}} אמר להביאן בשני כלים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנראה שכוונתו שיביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד, ואף על פי כן, ותני עלה: אם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. מכאן שממה שאמר שיביא בשני כלים אין ראיה שחצי}} יביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| חמשים בכלי אחד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחמשים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וחצי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזה}},{{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי אחד ותני}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עלה אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב את הבולאות חצי רק מפני שהזכירו את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ששים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שניהם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בולאות ואסטרגי}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לזה התכוון השלטון והמוציא מחבירו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אחד וארבעים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בכלי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו הראיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אחד יצא}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזכיר שני שמות ודאי כוונתו חצי מכל אחד כפי שפסק}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושונה הדין גבי מנחות שאף שאמר בשני כלים}}, מכיון שעד ששים יכולין ליבלל, כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה.&lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ו'. נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה, תחילת המשנה, פרק א', הלכה ב'. תחילת המשנה: כל שבעת הימים הוא זורק את הדם, הוא מכתיר את הקטורת, הוא מיטיב את הנרות, הוא מקריב את הראש ואת הרגליים. הוא שר כל הימים, רצה להקריב, מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש. אומרת הגמרא, '''ואינו טמא משום הזייתו'''. אם כל יום, כל שבעת הימים מזין עליו, אין, אז הרי הוא נטמא. אז איך הוא עובד?

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו'''. כלומר, קודם כל הוא היה עובד כל היום. לאחר מכן, לפני השקיעה היו מזין עליו והוא טובל ועושה ערב שמש. אומרת התנא, שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש. איך עבידה? וברייתא אומרת, עור זה שלי, חלה אחת משתי הלחם, שש חלות מלחם הפנים - כך אומרת הברייתא. שוב, איתמר לכאורה קשה, '''הכא הוא נסב כולה, וכא הוא נסיב פלגא'''. כלומר בשני הלחם הוא לוקח רק לחם אחד, ובלחם הפנים לוקח רק שישה. אמר רבי זעירה: '''כאן לקרבן יחיד וכאן לקרבן ציבור'''. כלומר בקורבן ציבור הוא מקבל חצי, ובקורבן יחיד יכול לקחת הכל.

תני, °רבי אומר: '''אומר אני שלא יטול אלא מחצה'''. כלומר, תמיד הוא לוקח רק חצי. אית תניי תני, °רבי אומר: '''אומר אני שיטול מחצה'''. איך עבידה? היה שם עור אחד, רבנן אמרי נוטל את כולו, °רבי אומר: '''אומר אני שלא יטול אלא מחצה'''. היו שם ארבעה חמשה עורות, רבנן אמרי נוטל אחד, °רבי אומר: '''אומר אני נוטל מחצה'''. מה טעמא דרבי? למה הוא אומר שהוא נוטל תמיד חצי? כתיב '''והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו'''. וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו, הרי אהרון הוא כהן כמו בניו? ומה תלמוד לאהרן ולבניו? אלא אמר אהרן יסב פלגא ובניו יסבין פלגא. כן, אהרון ייקח חצי - הכהן הגדול לוקח חצי, והבנים ושאר הכהנים לוקחים חצי.

כהדא, מספרת סיפור בולי ואסטרגי הוה לון קריבו. כלומר העשירים ובני העיר, השלטון ביקש שהם ישלחו לו איזה מנחה. אתא עובדא קומי °רבי ואמר בולי בכלל אסטרגי. וליידא מילה אמר בולי ואסטרגי? כלומר למה המושל אמר שהוא רוצה שגם הבולי וגם האסטרגי, גם העשירים וגם בני העיר, יתנו מנחה? אלא אמר, כנראה כוונתו: '''אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא'''.

אמר רבי יוסה ברבי בון°: °רבי כדעתיה דרבי אמר - זה בדיוק ההסבר שרבי תמיד אומר. רבי אמר, כתיב '''והיתה לאהרן ולבניו''', לאהרן מחצה ולבניו מחצה. אז גם כאן חצי לעשירים, חצי לבני העיר.

מתיב רבי אבא בר ממל°, והא מתני' פליגא. כן, יש משנה מפורשת שרואים שמה שאמרנו לאו דווקא חצי. תני: האומר הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים, מביא חמשים בכלי א' וחמשים בכלי א', ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא. אומרת הגמרא, אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן - הרי מסתם הוא מביא את זה בשני כלים, כי הוא לא יכול להביא יותר משישים בכלי אחד, זה לא ראוי להיבלל. אז וליידא מילה אמר להביאן בשני כלים? כנראה שכוונתו שיביא חמישים בכלי זה וחמישים בכלי זה. והרי בכל אופן, למרות שזה ההיגיון, אם הוא הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד, יצא. אז רואים מכאן שמה שאומר להביא בשני כלים זה לא ראיה שחצי יביא בכלי זה וחצי בכלי זה. אז למה רבי מחייב שיתנו חצי רק מפני שהזכירו את שניהם, בולי ואסטרגי? אולי בכלל לא התכוון לזה השלטון. והרי המוציא מחברו עליו הראיה - איך אתה יכול לחייב את העשירים?

אמר רבי יוסי ברבי בון°: °רבי אומר לו, כשמזכיר שני שמות ודאי כוונתו חצי מכל אחד, כמו שפסק רבי. אבל הדין שונה לגבי המנחות - שם למרות שהוא אמר בשני כלים, מכיון שעד ששים יכולין ליבלל בכלי אחד, כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה. כלומר אם הוא שם ששים וארבעים, אני אומר כנראה לזה הוא מתכוון - את המקסימום שאפשר בכלי אחד ואת השאר בכלי שני.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל ב ואינו טמא משום הזייתו · אמ' ר' יוסה ביר' בון משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו שכהן גדול מקריב בראש ונוטל חלק בראש · היך עבידה עור זה שלי חלה אחת משתי הלחם · שש חלות מלחם הפנים · הכא הוא נסב כולה · וכא הוא נסיב פלגא · אמ' ר' זעורה כאן לקרבן יחיד · וכאן לקרבן ציבור · תני ר' או' אומר אני שלא יטול אלא מחצה אית תניי תני ר' או' אומר אני שיטול מחצה · היך עבידה · היה שם עור אחד · רבנן אמרי · נוטל את כולו · ר' או' אומר אני שלא יטול אלא מחצה · היו שם ארבעה חמשה עורות רבנן אמרי נוטל אחד · ר' או' אומר אני נוטל מחצה · מה טע' דר' · והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו · וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו · ומה תל' לאהרן ולבניו · אלא אמ' אהרן יסב פלגא ובניו יסבון פלגא · כהדא בולי ואסטרגי הוה לון קריבו · אתא עובדא קומי ר' ואמ' אין בולי בכלל סרט אסרטגי · וליי דא מילה אמ' בולי ואסרטגי · אלא אמ' אילין יתנון פלגא ואילין יתנון פלגא · אמ' ר' יוסה ביר' בון · ר' כדעתיה · דר' אמ' והיתה לאהרן ולבניו · לאהרן מחצה ולבניו מחצה · מתיב ר' בא בר ממל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

לא צורכא - אם באמת היינו מוצאים ברייתא שהיתה אומרת שאם אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים, מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א', ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא - אם היתה ברייתא כזאת, אז באמת היה קשה. אשכח תני כן - באמת מצאו ברייתא כזאת.

רבי חנניה חברין דרבנין° בעי, למידין מידת הדין מעשרון? מה הקשר? זה דיני ממונות וזה קודשים, איך היו לומדים דיני ממונות מקודשים? כן, אז מקשים על רבי שהוא פסק בדיני ממונות שאם הזכירו שני שמות אז כל אחד ייתן חצי, ממה שראינו שבעשרון הדין לא כך. אשכח תני שלמד מידת הדין ממדת עשרון - כלומר משמע שרבי למד מאותו דין, מדת הדין הוא למד מהמנחות.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ו עמוד א'''

{{שוליים|א_יח}} '''כשיש מספר עורות של קרבנות שנתחייבו שריפה, כהן גדול נוטל מחצה מהעורות ושאר הכהנים נוטלים מחצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי, שדרש מהכתוב &quot;לאהרן ולבניו&quot; שאהרן (הכהן הגדול) נוטל מחצה ובניו מחצה, כפי שהביא הרמב&quot;ם להלכה.

{{שוליים|א_יט}} '''הנודר להביא מאה עשרונות בשני כלים חייב לחלקם שווה בשווה בין הכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יז, הלכה ו &lt;קטע סוף=ו א/&gt; ==דף ו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהבנת הירושלמי שכוונת האומר &quot;בשני כלים&quot; היא לחלוקה שווה של חמישים-חמישים, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות פרק יז הלכה ו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מהבריתא הזו אין להקשות}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אם במקום זה הבריתא היתה אומרת}} אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים, מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א', ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז באמת היתה קושיה}}. אשכח תני כן {{ירו&quot;מ-ביאור|מצא בריתא שנאמר בה כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים. מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א'. ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא}}. רבי חנניה חברין דרבנין[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה חברון דרבנין|°]] בעי למידין מידת הדין {{ירו&quot;מ-ביאור|דיני ממונות}} מעשרון {{ירו&quot;מ-ביאור|מקדשים}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז מה מקשים על}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפסק שבדיני ממונות אם הזכירו שני שמות כל אחד יתן חצי? ממה שבמנחות ראינו שהדין לא כך}}? אשכח תנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}{{ירו&quot;מ-הוסר| י והוא}} שלמד מידת הדין ממדת עשרון, איתמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|האומר הרי עלי להביא מאה עשרונות בשני כלים. אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בלבד שלא יביאם בג' כלים. רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר אפילו בכמה כלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר שכוונתו היתה להביא כמות גדולה שנכנסת בשני כלים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר, אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן, והולך בתו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ך}} ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם רוצה בא}} ולן בלשכת פלהד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}ין. רבי עוקבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים. אית תניי תני {{שוליים|א_כ}}הציץ מרצה על מצחו, אית תניי תני אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלוי}} בזוית. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} והיה על מצחו תמיד. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מן הדא דיום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלבוש בגדי לבן ולא לובש את הציץ}}. מאן דאמר הציץ מרצה על {{ירו&quot;מ-הוסר|פסחו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחו}} מסייע לרבי יוסי {{ירו&quot;מ-הוסר|בי ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברבי}} בון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן לבש בכל יום}}. מאן דאמר אפילו תלוי בזוית מסייע לרבי עוקבה. 

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ג|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כא}}מסרו לו זקנים מזקני בית דין, קורין לפניו {{ירו&quot;מ-הוסר|כסדר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסדר}} היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. ערב יום הכיפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח, ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנן: {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מסרו}} לו זקנים מזקני בית דין קורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. לא כן תני ([[ויקרא כא י|ויקרא אמור כא י]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה}}, והכהן הגדול מאחיו שתהא גדולתו מאחיו {{ירו&quot;מ-ביאור|במה צריך שיהיה גדול מאחיו}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר {{שוליים|א_כב}}בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה, ואיך יתכן שלא למד? אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] כאן במקדש {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשון}} וכאן בשני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ערב יום הכיפורים שחרית}} מעמידין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|בשערי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשער}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מזרח. איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ? {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מבפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבחוץ, נמצא שלא טבל וטבילה ראשונה שטובל אינה מחמת יום הכיפורים אלא לצורך כניסה לעזרה}}, כיי דתנינן תמן חמש טבילות היה שם באותו היום, אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיהא טובל, וארבעה מחמת יום הכיפורים. אין תימר {{ירו&quot;מ-הוסר|מבחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבפנים, נמצא שכבר טבל לכניסה לעזרה, ואם כך כל החמש טבילות שטובל ביום הכיפורים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כולהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כולן}} מחמת יום הכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים {{ירו&quot;מ-ביאור|שבערב יום הכיפורים לא היו מניחים לו לצאת}}. תנן מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים. למה לא אמר שעיר? אמר רבי אבא קרטיגנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא קרטיגנא|°]]: בלא כך אינו זקוק להערות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי כל הזיות שעושה בפר עושה בשעיר ולבסוף מערה את שניהם ומזה יחד, כך שדי שרואה את הפר ונזכר גם משעיר}}. אשכח תני ושעיר.

&lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
איתמר, אמר הרי עלי להביא מאה עשרונות בשני כלים. אמר רבי אבון°: '''בלבד שלא יביאם בג' כלים'''. כלומר אם הוא אמר בשני כלים, כאן הוא צריך לעמוד בזה - לגבי הכמות בכל כלי זו שאלה אחרת, אבל לגבי כמות הכלים הוא חייב לעמוד בזה. רבי אבא בר ממל° אמר: '''אפילו בכמה כלים''' - כי יכול להיות שמה שהוא אמר בשני כלים הכוונה לכמות גדולה שנכנסת לשני כלים, אז זו היתה הכוונה שלו, ולכן הוא יכול להביא את זה בשלושה כלים.

רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יהושוע בן לוי°: '''בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר, אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן, והולך בתו ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים, ולן בלשכת פלהדרין'''. כלומר כל היום הוא יכול להישאר במקדש. רבי עוקבה° בשם רבי יהושוע בן לוי°: '''לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים'''. כלומר רק בשבת וימים טובים, רק אז הוא היה לובש את הבגדים ונשאר במקדש.

אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו - כלומר רק כשהציץ על המצח, רק אז הוא מרצה. אית תניי תני אפילו בזוית - תלוי בזווית. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, דכתיב והיה על מצחו תמיד. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מן הדא דיום הכיפורים - הרי ביום כיפורים הוא לובש בגדי לבן, אין לו ציץ, אבל בכל מקרה מרצה. מאן דאמר הציץ מרצה על מצחו, מסייע לרבי יוסי בון° - כלומר שכל יום הוא צריך ללבוש את הבגדים. ומאן דאמר אפילו תלוי בזוית, מסייע לרבי עוקבה - שנוהג את זה רק פעם, כנראה במעבר של החלפת המשמרות, שהכהן הגדול היה מופיע כדי לכבד את המעמד.

בפרק א' הלכה ג' במשנה: '''מסרו לו זקנים מזקני בית דין, קורין לפניו היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. ערב יום הכיפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח, ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה'''.

תנן: לו זקנים מזקני בית דין קורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. לא כן תני '''והכהן הגדול מאחיו''', שתהא גדולתו מאחיו? עכשיו מהו יותר גדול מאחיו? °רבי אומר: '''בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה'''. ואיך יתכן שלא למד? אמר רבי יוסי ברבי בון° כאן במקדש - במקדש ראשון - וכאן בשני, בשני היו קונים את הכהונה, אז גם מי שאינו ראוי היו כהנים גדולים.

מעמידין אותו מזרח. איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ? אם תאמר מבחוץ, אז נמצא שהוא לא טבל, ואז הטבילה הראשונה שהוא טובל ביום הכיפורים אינה מחמת יום הכיפורים אלא לצורך כניסה לעזרה. כיי דתנינן תמן: חמש טבילות היה שם באותו היום, אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיהא טובל, וארבעה מחמת יום הכיפורים. אבל בעצם יוצא שהראשונה לא היתה בכלל קשורה ליום הכיפורים, אלא פשוט כיוון שהוא נכנס לעזרה הוא צריך לטבול. עכשיו אם תאמר מבפנים, כלומר הוא בכלל לא יצא, נמצא שכבר הוא טבל לכניסה לעזרה, ואם כך כל חמש הטבילות שהוא טובל ביום הכיפורים כולן היו מחמת יום הכיפורים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כדי שיהא רגיל בעבודה.''' ביה&quot;כ

'''ושחר כל הימים.''' דינו של כ&quot;ג בכל עת שירצה להקריב מקריב ואינו צריך פייס

'''שכ&quot;ג מקריב חלק בראש.''' אם ירצה אומר עולה זו אני מקריב מנחה זו אני מקריב ואין המשמר יכולין לעכב על ידו

'''ונוטל חלק בראש.''' אם ירצה אומר חטאת זו שלי האשם זה שלי, ודוקא בקדשי המקדש אבל בקדשי גבול ה&quot;ה כשאר אחיו הכהנים וחולקין בשוה והכי איתא בתוספתא פ&quot;ק

'''גמ' ואינו טמא משום הזייתו.''' שהזו עליו כדאמרינן לעיל שהיו מזין עליו מכל חטאות שהיו שם והזאת מי חטאת שהוזה על הטהור מטמאין אותו והיכי מצי עביד עבודה

'''אמר ר' יוסי בר' בון.''' לא היו מזין עליו בשחרית אלא משהיה מקריב קרבנותיו היו מזין עליו לעת ערב וטובל ומעריב שמשו ולמחר עביד עבודה

'''שכ&quot;ג מקריב וכו'.''' ומפרש היך עבידא כיצד הוא נוטל חלק בראש אומר עור של עולה זו היא שלי ונוטל חלה אחת משתי הלחם של עצרת ושש חלות מלחם הפנים בכל שבת שמתחלקין אחר שהוקטרו הבזיכין ושאר השש חלות מתחלק להמשמר

'''הכא.''' בעור הקרבן הוא נסב כולה שאתה אומר עור זה שלי ונוטל כולו והכא בשתי הלחם ולחם הפנים הוא נסב פלגא ומאי טעמא

'''כאן לקרבן יחיד.''' נוטל כולו אם ירצה

'''וכאן לקרבן צבור.''' מחלק הוא מחצה על מחצה עם הכהנים

'''תני.''' חדא ברייתא דרבי פליג וקאמר אומר אני שלא יטול אלא מחצה ואקרבן יחיד קאי. ואית תניי תני דה&quot;ק רבי אומר אני שיטול מחצה והכי גריס בתוספתא פ&quot;ק

'''היך עבידה.''' אלו שתי הלשונות אליבא דרבי היאך הן מתפרשין

'''היה שם עור אחד.''' של עולה לרבנן הוא נוטל את כולה ועל זה שייך לישנא דרבי אומר אני שלא יטול אלא מחצה ומחצה לכהנים ואם היו ד' וה' עורות לרבנן אינו נוטל אלא אחד וע&quot;ז קאמר רבי אומר אני נוטל מחצה מהכל וכדיליף מקרא מדכתיב לאהרן ולבניו ללמד שלעולם נוטל הכ&quot;ג מחצה

'''כהדא.''' עובדא

'''בילי ואסטרגי.''' בולי הם עשירים והשרים ואסטרגי הם המוני עם ולשון לעז היא סארט&quot;י ד&quot;י אמינ&quot;י

'''הוה לון קריבו.''' היה להם מתנה אחת שהוטל עליהם מהמלך ואתא עובדא קומי רבי ואמר וכי אין הבולי בכלל שאר המוני העם הם ולאיזה דבר פרט המלך ואמר בולי ואסטרגי אלא כך אמר אלו יתנו מחצה ואלו יתנו מחצה

'''רבי כדעתיה וכו'.''' מדפרט הכתוב לאהרן ולבניו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' פליגא · האו' הרי עלי מאה עשרונות להביאן בשני כלים · מביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד · ואם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא אילו מי שאמ' הרי עלי מאה עשרונות סתם · ולא אמ' בכמה כלים הוא מביאן · וליידא מילא אמ' להביאן בשני כלים · חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד · ותני עלה · אם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא · אמ' ר' יוסי ביר' בון · מכיון שעד ששים יכולין ליבלל כמי שקבע לו ששים משעה ראשונה · לא צורכא דלא אמ' · הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים מביא שלשים בכלי אחד ושלשים בכלי אחד · ואם הביא ארבעים בכלי אחד ועשרים בכלי אחד יצא · אשכח תני כן · ר' חנניה חברון דרבנין בעי למידין מידת הדין מעשרון אמ' ר' אבון · בלבד שלא יביאם בשלשה כלים · ר' יוסי ביר' בון בשם ר' יהושע בן לוי · בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד שלשחר · אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן והולך בתוך ביתו ובא ומקריב תמיד שלבין הערבים ובא ולן בלישכת פלהדרין · ר' עוקבה בשם ר' יהוש' בן לוי לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים · אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו · אית תניי תני אפי' בזוית · מאן דאמ' הציץ מרצה על מצחו והיה על מצחו תמיד · ומאן דאמ' אפילו בזויות · מן הדא דיום הכיפורים · מאן דאמ' הציץ מרצה על מצחו מסייע לר' יוסי ביר' בון מאן דאמ' אפי' בזויות מסייע לר' עוקבה · הל' ג שמא שכחת או שמא לא למדת · לא כן תני והכהן הגדול מאחיו שתהא גדולתו מאחיו · אשר יוצק על ראשו שמן המש' בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה · אמ' ר' יוסי ביר' בון כאן בראשון וכאן בשיני · מעמידין אותו בשערי מזרח · איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ · אין תימר מבפנים · כיי דתנינן תמן חמש טבילות היה שם באותו היום · אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' טהור עד שיהא טובל · וארבע מחמת יום הכיפורים · אין תימר מבחוץ כולהן מחמת יום הכיפורים · מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים · ולמה לא אמ' שעיר · אמ' ר' בא קרטיגנא · בלא כך אינו זקוק להערות · אשכח תני ושעיר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא מתניתא פליגא.''' תוספתא היא בפ' י&quot;ב דמנחות האומר הרי עלי מאה עשרונות למנחה ולהביאן בשני כלים מביא חמשים וכו'

'''אילו מי שאמר וכו'.''' כלומר דמפרש טעמא ומפני מה הוא מביא מחצה בכלי זה ומחצה בכלי זה משום דאלו אמר הרי עלי ק' עשרונות סתם ולא אמר יותר ודאי בכמה כלים כפי שירצה הוא מביאן ולאיזה דבר פרט ואמר בשני כלים אלא להביאן מחצה על מחצה הלכך יבא חמשים וכו'

'''ותני עלה וכו'.''' כלו' אפ&quot;ה תני מלה בסיפא שאם הביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד יצא וקשיא לרבי דהרי כאן פרט בשני כלים ואפילו הכי קתני דאף על פי שלא הביא מחצה על מחצה יצא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תנן מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים. אבל למה לא אמר שעיר? גם שעיר יש. אמר רבי אבא קרטיגנא°: בלא כך אינו זקוק להערות. כלומר, כל העבודות שהוא עושה בפר, כל ההזיות שהוא עושה בפר, עושה גם בשעיר, ובסוף הוא גם מונה את שניהם זה וזה ביחד, כך שבעצם די בזה שהוא רואה את הפר ויזכר גם בעבודת השעיר. אשכח תני ושעיר - אמרו לו ברייתא שגם מונה את השעיר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ו עמוד ב'''

{{שוליים|א_כ}} '''הציץ מרצה גם אם אינו על מצחו, ואף כשהוא תלוי בזווית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ד, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כמ&quot;ד &quot;אפילו תלוי בזוית&quot;, שהציץ מרצה אף כשאינו על מצחו, כפי שכתב הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_כא}} '''כהן גדול חייב לקרוא בעצמו בפיו את סדר עבודת יום הכיפורים שבעה ימים קודם החג, אף אם שכח או לא למד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שזקני בית דין קורין לפניו ואומרים לו לקרוא בעצמו שמא שכח או לא למד, כמובא ברמב&quot;ם הלכות עבודת יוה&quot;כ פרק א הלכה ה.

{{שוליים|א_כב}} '''כהן גדול ביום הכיפורים היכן עומד בטבילה הראשונה בבוקר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה א &lt;קטע סוף=ו ב/&gt; ==דף ז עמוד א== &lt;קטע התחלה=ז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שמעמידין אותו בשער המזרח מבפנים בעזרה, וטבילה זו לצורך כניסתו לעזרה ולא מחמת קדושת היום, כרמב&quot;ם הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;13&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ד|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כג}}כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה, ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} הרבה, שהמאכל מביא את השינה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: לא היו מניחין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לוכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכול}} לא חלב ולא בצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה. אף על פי כן היו קורין עליו את הפסוק הזה {{הפ|תהילים|קכז|א}} אם ה' לא יבנה בית וגו', ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ארע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: על שם לא תנסון. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: כאן בראשון וכאן בשני.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ה|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כד}}מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, הוליכוהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}[https://wikitemple.org.il/wt/%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1 {{ירו&quot;מ-הוסר|לעליית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עליית}} בית אבטינס], השביעוהו ונפטרו והלכו להם. אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} שלוחינו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. {{ירו&quot;מ-הוסר|והוא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|לישכת בית אבטינס}} על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה. הוא פורש ובוכה שנחשד, והן פורשין ובוכין שצרכו לכך. ולמה משביעין אותו? מפני הבייתוסין שהיו אומרים יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים. מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים, וכשיצא אמר לאביו: אף על פי שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם, עד שעמד אותו האיש ועשה. אמר לו: אביו: אף על פי שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין, תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם {{ירו&quot;מ-ביאור|על בנו אמר כן}}. אמרו לא באו ימים קלין עד שמת, ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו. אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצדוקי}} דפרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו כדי שיעשה בטבול יום}} היא דסוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|שניסך על רגליו ורגמו אותו כל העם באתרוגים}} היא דיום הכפורים. רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] לא אמר כן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|אי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} דפרה ודסוכה חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שבסוכות נהרג}} ודכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי מסופר שמלאך בעט בו והרגו מיד כשיצא מקדש הקדשים, כך שבסוכות כבר לא היה בחיים}}, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד. מאן דאמר לא באו ימים קלים עד שמת, תלתיהון עבד {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתחילה שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו כדי שיעשה בטבול יום, ובים כיפור הקטיר מבחוץ, ואחרי כיפור הגיעה סוכות ומת}}. מאן דאמר יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל {{ירו&quot;מ-הוסר|יצאת מתוך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתוך}} מצחו, כמאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} דפרה ודסוכה חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא רצה להטמא ורבי יוחנן בר נפחא טמא אותו, ואחר כך בסוכות מת מרגימת אתרוגים}} ודכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}פורים חד {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת ומצאו בו כמין פרסת עגל}}, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} צווחה עליהן העזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שצווחה בימי עלי ואמרה}} צאו מיכן בני עלי טימאתם בית אלהינו.&lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה'''. אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ז', תחילת המשנה פרק א' הלכה א'. עומדת המשנה: כל שבעת ימים לא מונעים ממנו מאכל ומשתה. '''ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו הרבה''', שמא המאכל מביא את השינה, ושהוא יראה בשינה, יראה קרי.

תני: '''לא היו מניחין אותו לא חלב ולא ביצים ולא גבינה ולא בשר''' שמן, '''ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים'''. שמואל אמר '''ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה'''. אבל אף על פי כן היו קיימים על ידי הפסוק '''אם ה' לא יבנה בית''' שוא עמלו בוניו בו - כלומר אנחנו משתדלים אבל צריך עזרה משמיים.

שואלת הגמרא: '''ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן'''. הרי כתוב שאחד הנסים היה שלא ראה כהן גדול קרי מימיו, אז מה אנחנו צריכים לדאוג כל כך? אמר רבי אבין: על שם '''לא תנסון''' - אתה לא צריך לסמוך על הנס. אמר רבי יוסי ברבי בון: '''כאן בראשון וכאן בשני''' - כלומר בבית הראשון מעולם לא ראה כהן גדול קרי וסמכו על הנס, ובבית שני היו צריכים לדאוג שמא יראה קרי.

אומרת המשנה: '''מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, הוליכוהו בית אבטינס, השביעוהו ונפטרו והלכו להם'''. '''אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואת שלוחינו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך'''. '''פורש ובוכה והן פורשין ובוכין'''.

תני: '''על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה'''. '''הוא פורש ובוכה שנחשד, והן פורשין ובוכין שצרכו לכך'''. עכשיו למה משביעין אותו? כלומר בחוץ שהם חושדים באדם שלא עשה מעשה סתומים - למה באמת הם משביעים אותו? '''מפני הבייתוסין שהיו אומרים יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים'''. הם אמרו צריך להיכנס עם עשן, אז לכן הם נותנים את הקטורת על הגחלים כבר בחוץ.

'''מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים, וכשיצא אמר לאביו: אף על פי שהייתם דורשין כל ימיכם''' - אתם הצדוקים כל ימיכם הייתם דורשים - '''לא עשיתם''', עד שעמד אותו האיש אמר לעצמו וכן ועשה. '''אמר לו אביו: אף על פי שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין, תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם'''. הוא דיבר על הבן שלו.

'''אמרו לא באו ימים קלין עד שמת, ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו'''. כלומר הוא יצא מהזהרה מקודש הקודשים, שחוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלתה בתוך מצחו.

'''אית דבעי מימר דפרה היא דסוכה היא דיום הכפורים'''. כן, שמופיע בברייתא שהוא לא רצה להיטמא ורבי יוחנן הטמא אותו כדי שיעשה בטבול יום, ודסוכה שמסופר שהצדוקים לא מקבלים את העניין של ניסוך המים, אז לכן הוא שפך את המים על הרגליים שלו ואז הרגמו אותו כל העם באתרוגים והוא מת. ויום הכיפורים - מה שאמרנו עכשיו, הצדוקי הזה שנכנס ושם את הקטורת על הגחלים לפני הכניסה.

'''רבי סימון לא אמר כן, אלא דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד'''. כלומר בעצם אותו כהן שהיה בסיפור עם הפרה הוא הכהן שהיה בסוכות, אבל היום כיפורים זה כהן אחר - כי הרי בשתיהם נהרגו, בסוכות הוא נהרג ובכיפורים הוא נהרג. או שהפרה וכיפורים זה היה אחד, כי הוא נהרג בכיפורים וסוכה זה אחד.

'''מאן דאמר לא באו ימים קלים עד שמת, תלתיהון עבד''' - אז יכול להיות אותו אחד בשלושתם, שאחרי יום הכיפורים הגיע אחר כך סוכות ואז הוא מת. אבל '''מאן דאמר יצא חוטמו מזנק תולעים''' - כלומר הוא מת מיד - '''וכמין פרסת עגל''' עלתה בתוך מצחו, כלומר שהוא יצא מקודש הקודשים ומיד הוא מת, אז זה '''כמאן דאמר דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד, או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד'''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רבי יוסי ברבי בון וכו'.''' שאני הכא דמכיון שעד ששים יכולין הן לבלול בכלי אחד כדתנינן בפרק י&quot;ב דמנחות עד ששים יכולין להבלל הרי זה כמי שקבע לו ששים בכלי אחד משעה ראשונה דמסתמא דעתו היה להביא בכלי אחד מהן כל כך שיכולין להבלל בו

'''לא צורכא דלא וכו'.''' מסקנת דבריר' יוסי בר' בון הן כלומר לא צריכא לך להקשות מכאן אלא אי הוה תני הכי אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים כו' יצא ושפיר היא דמצית למידק שאפי' פרט בשני כלים אפ&quot;ה קתני יצא דהכא ליכא טעמא דבילה אבל השתא דאיכא טעמא דבילה לא מצית למידק עלה דרבי

'''אשכח תני כן.''' מצינו חדא ברייתא דתני הכי דאפי' בכה&quot;ג יצא בדיעבד וא&quot;כ פליגא עליה דרבי. רבי חנניה חברין דרבנן בעי. על הא דמותיב מברייתא דעשרונות וכי למדין אנו מדת הדין והוא ענין ממון מעשרון שהיא ענין קרבנות. וקאמר הש&quot;ס אין דאשכח תנא והוא למד מדת הדין ממדת עשרון

'''א&quot;ר אבין.''' הא דקתני אם הביא שלשים בכלי אחד וכו' יצא ובלבד שלא יביאם בג' כלים

'''ר' בא בר ממל אפי' בכמה כלים.''' דמכיון דליכא הכא טעמא דבילה אפי' הביא בכמה כלים יצא

'''בכל יום.''' משבעת הפרישה כ&quot;ג מתלבש בכליו וכו' והולך בתוך ביתו ביום דליכא למיחש למידי ובא ומקריב וכו' ולן בלשכת פלהדרין

'''רבי עוקבא בשם ריב&quot;ל.''' קאמר לא היה כ&quot;ג נוהג לעשות כן בכל ימות השנה להתלבש בכליו ולהקריב התמידין אלא בשבתות ובי&quot;ט וא&quot;כ בימי הפרישה בשבת עשה כן

'''אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו.''' בזמן שהוא על מצחו של כ&quot;ג הוא מרצה ואם אינו על מצחו אינו מרצה

'''בסדר היום.''' בעבודתו ובסידורו הכתוב בפ' אחרי מות ובפירושו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ד תני לא היו מניחין אותו לוכל לא חלב ולא ביצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין שלפול ולא עדשים · שמואל אמ' ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה · אעפ'כ היו קורין עליו את הפסוק הזה אם י'י לא יבנה בית וגו' ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המיקדש הן · אמ' ר' אבון על שם לא תנסו · אמ' ר' יוסי ביר' בון כאן בראשון וכאן בשיני הל' ה על גבי שער המים הייתה וסמוך ללישכתו היתה · הוא פורש ובוכה שנחשד והן פורשין ובוכין שצרכו לכך · ולמה משביעין אותו מפני הבייתוסין שהיו אומ' יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים · מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים · וכשיצא אמ' לאביו אעפ' שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם עד שעמד אותו האיש ועשה · אמ' לו · אעפ' שהייתם דורשין כל ימינו כרצון חכמ' היינו עושין · תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם · אמרו לא באו ימים קלין עד שמת · ויש אומ' יצא חוטמו מזנק תולעים · וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו · אית דבעי מימר היא דפרה · היא דסוכה · היא דיום הכיפורים · ר' סימון לא אמ' כן · אלא או דפרה ודסוכה חד וד ודכיפורים חד · או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד · מאן דאמ' לא באו ימים קלים עד שמת תלתיהון עבד · מאן דאמ' יצא חוטמו מזנק תולעים · וכמין פרסת עגל יצאת בתוך מצחו כמאן דאמ' או דפרה ודסוכה חד · ודכיפורים חד · או דפרה ודכיפורים חד · ודסוכה חד · צווחה עליהן העזרה צאו מיכן בני עלי טימאתם בית אלהינו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואית תניי תני אפי'.''' מונח הוא בזוית מרצה ומפרש לטעמייהו דמר דרש על מצחו תמיד וכתיב ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' משמע דוקא בעודו על מצחו. ומר אמר אפי' בזוית מן הדא דיה&quot;כ נלמד שכ&quot;ג משמש עבודת היום בבגדי לבן והציץ מרצה

'''מ&quot;ד הציץ מרצה על מצחו.''' דוקא מסייע לר' יוסי ברבי בון דאמר בכל יום כ&quot;ג מתלבש בכליו וכדי שאם יהיה איזה דבר שצריך ריצוי הציץ יהא מרצה. ומ&quot;ד אפי' מונח בזוית מרצה מסייע לר' עוקבא דאמר לא היה נוהג לעשות כן ולהתלבש בכליו אלא בשבתות וי&quot;ט וא&quot;כ בימות החול במה שצריך ריצוי ציץ מרצה הוא לעולם ואפי' אינו על מצחו

'''מתני' מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו.''' באלו שבעת ימים

'''אישי.''' אדוני

'''או שמא לא למדת.''' בגמרא קאמר שזה הוא במקדש שני בזמן שהיו מעמידים כ&quot;ג שאינם מהוגנין כדאמר לעיל בהלכה א' דאלו במקדש ראשון לא היו מעמידין אלא הגדול שבכהנים בחכמה וכו'

'''כדי שיהא מכיר.''' שיתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו בהלכות סדר היום

'''גמ' שמא שכחת.''' ניחא אלא שמא לא למדת בתמיה

'''ולא כן תני.''' בתוספתא פ&quot;ק

'''שתהא גדולתו מאחיו.''' שאם אין לו עושר גדלהו משל אחיו ומדלא כתיב והכהן המשיח קא דריש

'''ר' אומר בנוי וכו'.''' נוי הוא תואר ובמראה הוא מראה הפנים ומהמשחה קא דריש רמז לאלו החמשה שכך הוא אותיותיו

'''כאן בראשון וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''איכן היו מעמידין אותו מבפנים.''' בעזרה אצל שער המזרח או מבחוץ לעזרה ומפרש ואזיל מה נפקא מינה

'''מעבירין לפניו וכו' ולמה לא אמר.''' נמי מעבירין לפניו שעיר שהוא ג&quot;כ מעבודת יה&quot;כ&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אין תימר מבפנים כהאי דתנינן תמן וכו'.''' ה&quot;פ דהאי מילתא דלמאי דתנינן לקמן בפרק ג' אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' הוא טהור עד שיטבול. אין תימר מבפנים. וכאן הרי לא טבל דהא לא תנן מטבילין ומעמידין אותו וכו' ש&quot;מ דכל שנכנס לעזרה שלא לעבודה כגון הכא אין צריך טבילה דכל הנכנס לעזרה לעבודה בדוקא תנינן ובין דאית ביה חששא דטומאה וכגון ערב יה&quot;כ שחרית דשמא אירע בו טומאה בלילה שלפניו ובין היכא דליכא ביה חששא דטומאה כלל כגון ביה&quot;כ דבלילה שלפניו לא היו מניחין אותו לישן וחששא דטומאה ישנה נמי ליכא דהא כל ז' עביד עבודה וטביל ועביד הערב שמש אפ&quot;ה הכל שוה לדינא הוא דאם נכנס לעבוד עבודה צריך טבילה ושלא לעבודה לא גזרינן מידי וא&quot;צ טבילה וזהו דקאמר כהאי דתנינן וכו' כלומר דלעבודה דוקא הוא וא&quot;כ חמש טבילות דבאותו היום של יה&quot;כ הראשונה מחמת עבודת התמיד היא וכמו בכל יום דתנינן שלא היה אדם נכנס וכו' וארבע מחמת יה&quot;כ בין חילוף בגדים בכל פעם וכדדרשינן מהכתוב ורחץ בשרו וגו'

'''ואין תימר מבחוץ.''' היו מעמידין אותו ומטעמא דאכתי לא טבל היום ואע&quot;פ שלא לעבודה היא מ&quot;מ היום צריך טבילה משום חשש טומאה ולא יכנוס לעזרה אם נזכר שיש לו טומאה והשתא דוק מינה דכל היכא דליכא כאן חששא דטומאה כלל א&quot;צ טבילה ואפי' נכנס לעבודה דהא עיקר טעמא דטבילה כדי שיזכור אם יש לו טומאה והשתא טבילה ראשונה של יה&quot;כ דליכא חששא דטומאה ביה כלל לא היתה צריכה אלא דמחמת קדושת יה&quot;כ היא דחמירא א&quot;כ כולהון החמש טבילות מחמת יה&quot;כ היא

'''בלא כך אינו זקוק להערות.''' בתמיה הא תנן לקמן בסדר העבודה בפ' הוציאו לו שלאחר שמזה מפר ושעיר לפני ולפנים וכן על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ עירה דם הפר לתוך דם השעיר וכו' ויצא אל המזבח וכו' ומכיון שלבסוף זקוק הוא להערות ולערב שניהן כשהוא רואה היום הפר זכור הוא ג&quot;כ להשעיר ומתבונן בעבודתו וא&quot;צ להעביר לפניו השעיר

'''אשכח תני ושעיר.''' אשכחן חדא ברייתא דתני נמי שהעבירו לפניו אף השעיר

'''מתני' כל שבעת ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה.''' דמהו דתימא דהואיל ועביד עבודה כל ז' ימים ימנעו ממנו שלא יבוא לידי טומאה ולא מצי עביד למחר דבעי הערב שמש קמ&quot;ל דלא חששו כן אלא משום עבודת יה&quot;כ דלא סגי אלא בעבודתו ושאר כל הימים אי לא מצי עביד יעבוד כהן אחר

'''לא היו מניחין אותו לוכל הרבה.''' ואפי' מן המאכלים שאינן מביאים לידי חימום שהמאכל וכו' ושמא יארע לו טומאה ומאכלין המביאין לידי חימום כגון חלב חם וביצים וכו' כדקחשיב בגמרא לא היו מניחין אותו לאכלן כלל עם חשיכה

'''גמ' תני וכו' ולא קונדיטון.''' מאכל שעושין מיין ופלפלין ומיני בשמים

'''ולא אתרוג וכו'.''' כלומר וכן לא שאר מיני פירות המרגילין לזיבה

'''אעפ&quot;כ וכו'.''' אפי' לאחר כל שמירות הללו היו מתפללין על כך והיו קורין עליו את הפסוק הזה אם ה' לא יבנה בית וגו' אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר

'''ולא מן הניסים וכו'.''' כדקחשיב בפ&quot;ה דאבות עשרה נסים נעשו בבית המקדש וא' מהן שלא אירע קרי לכהן גדול ביה&quot;כ ולמה היה צריך שמירה

'''על שם לא תנסו.''' את ה' מכאן שאין לסמוך על הנס

'''ר' יוסי בר' בון.''' אמר כאן בבית ראשון היו אלו הנסים. כאן שהיה צריך שמירה בבית שני

'''מתני' מסרוהו זקני ב&quot;ד.''' אותן שקראו לפניו בסדר היום מסרוהו לזקני כהונה

'''הוליכוהו לעליית בית אבטינס.''' כדי ללמדו חפינת הקטרת שנאמר ומלא חפניו קטרת סמים דקה והיה משימו בתוך הכף וכשבא לפני ולפנים להקטיר היה צריך להחזיר הקטרת לתוך חפניו ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו ומערה הקטרת בגודלו לתוך חפניו עד שמחזירה למלא חפניו כשהיתה וצוברו ע&quot;ג הגחלים וזו היא עבודה קשה שבמקדש

'''ונפטרו.''' זקני ב&quot;ד ובשעת פטירתן משביעין אותו וכו' שלא תשנה ולעשות מעשה הצדוקין וליתן את הקטרת על הגחלים מבחוץ ולהכניס לפנים שהם דורשין כי בענן אראה על הכפרת בענן עשן הקטרת יבא לפנים ואז אראה על הכפרת אבל אין הדבר כן שהרי הכתוב אומר ונתן את הקטרת על האש לפני ה' א&quot;כ למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת ללמד שהוא נותן בה מעלה עשן כדקאמר בגמרא

'''והוא פורש ובוכה.''' לפי שחשדוהו לצדוקי

'''והן פורשין ובוכין.''' על שחשדוהו לפי שהחושד בכשרים לוקה בגופו ושמא כשר הוא ואין בלבו כלום

'''גמ' על גבי שער המים היתה.''' אותה עלייה של בית אבטינס וסמוך ללשכתו של כ&quot;ג היתה

'''מעשה באחד וכו'.''' תוספתא היא בפ&quot;ק

'''לא באו ימים קלין עד שמת.''' ובתוספתא גריס לא שהה שלשה ימים עד שנתנו בקברו

'''ויש אומרים.''' שמיד שיצא מן הקדש יצא וחוטמו מזנק תולעים. לפי שחוטמו הוא ראשון להכניסה וכמין פרסת עגל עלה בתוך מצחו שנגפו מלאך שנאמר בהם וכף רגליהם ככף רגל עגל

'''אית דבעי מימר היא דפרה וכו'.''' כלומר כל אלו המעשים כהן צדוקי אחד הוא שעשה אותם ומעשה דפרה הוא בתוספתא פ&quot;ב דפרה דגריס שם על מה שאמרו מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקין שלא יהיו אומרים במעורבי שמש נעשית. שהם אינם מודים למדרש חכמים שטבול יום כשר בפרה ומעשה באחד שהעריב שמשו ובא לשרוף את הפרה וידע בו רבן יוחנן בן זכאי ובא וסמך שתי ידיו עליו כדי לטמאו. ואמר לו אישי כ&quot;ג מה נאה אתה להיות כ&quot;ג רד וטבול אחת ירד וטבל ועלה אחרי שעלה צרם לו באזניו א&quot;ל בן זכאי לכשאפנה לך א&quot;ל לכשתפנה לא שהה שלשה ימים עד שנתנוהו בקבר. ומעשה דסוכה במתני' פ&quot;ד דסוכה ולהמנסך אומרים לו הגבה את ידך שפעם אחת ניסך אחד ע&quot;ג רגליו. לפי שאין הצדוקין מודין בניסוך המים. ורגמוהו כל העם באתרוגיהם

'''ר' סימון לא אמר כן.''' שזה הכל היה בכהן אחד אלא או דפרה ודסוכה היה ע&quot;י אחד ומעשה דיה&quot;כ היה ע&quot;י אחר או דמעשה דפרה ודיה&quot;כ היה ע&quot;י אחד ודסוכה היה ע&quot;י אחר. וגרסי' לכל הא ודלקמן בפ&quot;ד דסוכה בהלכה ח'

'''מאן דאמר וכו'.''' ומפרש דלמ&quot;ד לא היו ימים קלין עד שמת זה שעשה ביה&quot;כ א&quot;כ הוא כהאי דאמרי תלתיהון עבד שעשה מעשה דפרה ודיה&quot;כ ודסוכה ובסוכות מת שרגמו אותו וזהו ימים קלים מיוה&quot;כ עד הסוכות ולא כגירסת התוספתא

'''ומ&quot;ד יצא חוטמו וכו'.''' ומת מיד ביום הכפורים א&quot;כ כמ&quot;ד או דפרה ודסוכה היה חד ששרף את הפרה ואחר כך אירע זה בסוכות ונרגם ודכפורים היה אחר שהרי מת באותו יום. או דפרה ודכפורים היה כהן חד ששרף את הפרה ואח&quot;כ עשה מעשה זה ביה&quot;כ ומת מיד ודסוכה היה אחר ונרגם

'''צוחה עליהן העזרה וכו'.''' כלומר כמו שצוחה על בני עלי כך צוחה העזרה על אלו שעשו שלא כהוגן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ז עמוד א'''

{{שוליים|א_כג}} '''בערב יום הכיפורים אחר חשיכה אין מאכילים את הכהן הגדול מאכלים המשכרים או מרבים זרע, כדי שלא יבוא לידי קרי או שינה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ו. ''הכרעה:'' כהראייתא בירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם: מונעים ממנו חלב, ביצים, גבינה, בשר שמן, יין ישן, קונדיטון, גריסי פול ועדשים, ותרתי (אתרוג) וכל המרגיל לזיבה, שמא יבוא לידי קרי או שינה הפוסלת בעבודת יוה&quot;כ.

{{שוליים|א_כד}} '''כהן גדול נשבע ביום הכיפורים שלא ישנה מסדר העבודה כפי שהורוהו זקני בית דין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ז &lt;קטע סוף=ז א/&gt; ==דף ז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - זקני בית דין משביעים את הכהן הגדול בעליית בית אבטינס שלא ישנה דבר מהעבודה, וכן פסק הרמב&quot;ם..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;14&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בו ביום נפגמה קרן המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|מהאתרוגים}} ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום, {{שוליים|א_כה}}שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד {{ירו&quot;מ-הוסר|פסול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פגום}} הוא. בעון קומי רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] והא כתיב {{הפ|ויקרא|טז|יז}} וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, אפילו אותן שכת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב בהן {{הפ|יחזקאל|א|י}} ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבאו לכפר בקדש}}. אמר לו{{ירו&quot;מ-הדגשה|הן}} בשעה שהוא נכנס כדרכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדושה, אבל הצדוקי הזה לא עשה כדין שנתן הקטורת בחוץ}}. כתיב ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה', {{שוליים|א_כו}}שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים, שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס. {{ירו&quot;מ-הוסר|אם לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלפני}} בשר ודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} עושין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת הקטורת בפניו}}, קל וחומר לפני המקום. ואומר {{ירו&quot;מ-ביאור|וגם ראיה מהכתובים דכתיב}} ([[ויקרא טז ב|ויקרא אחרי מות טז ב]]) כי בענן אראה על הכפרת. אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) ונתן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} הקטרת על האש לפני ה' {{ירו&quot;מ-ביאור|גזרת הכתוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו נותן אלא מבפנים. אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת? {{שוליים|א_כז}}מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן. ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב יג]]) וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות, {{שוליים|א_כח}}הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון ולא ימות הרי זה עונש, כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז א|ויקרא אחרי מות טז א]]) אחרי מות שני בני אהרן. אי אחרי מות שני בני אהרן, יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} כי בענן אראה על הכפרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהיה קדם שירדה שכינה שנאמר אראה בלשון עתיד וזה קדם שמתו בני אהרון}}. הא כיצד? אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה, מיכן שאין הקדוש ברוך הוא עונש אא&quot;כ הזהיר.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ו|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כט}}אם היה חכם דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. אם רגיל לקרות קורא, ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל {{ירו&quot;מ-ביאור| שהיו עמי ארצות ולא ידעו עברית:}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני במשלי ובתילים מפני שטעמן מפיג את השינה. כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רב כהנא|°]] שאל לרב {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מה ניתני קבוטר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} קבוטל? והוה קאים מצלי וחוי ליה באצבעתיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אות ריש לסמן לו שצריך לגרוס}} צפר קבוטר.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ז|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_ל}}ביקש להתנמנם — פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרים לו: אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה, ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר באצבע צרדה בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה מכניסה לפה ומשמיע קול}}, ורבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר באצבע צרדה ביד. מתני' פליגא על רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני משמיעים לפניו קולות}} בפה לא בנבל ולא בכינור {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא באצבע}}. פתר לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיו שרים לפניו}} נעימה הנאמרת באצבע צרדה, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרה}} בפה לא בנבל ולא בכנור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כשרצו להעיר אותו השתמשו באצבע צרדה ביד}}.

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_א_ח|ירושלמי יומא, פרק א, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_א_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_לא}}בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר או בסמוך לו לפניו או מלאחריו, וביום הכיפורים מחצות

&lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק ראשון#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''צווחה עליהן העזרה: צאו מיכן בני עלי, טימאתם בית אלהינו'''. '''בו ביום נפגמה קרן המזבח''' - שזרקו עליו אתרוגים. '''ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום, שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד הוא''' פגום.

רק חשבתי על איזה רעיון - אולי כתוב בירושלמי שהיה מזבח הנחושת במקדש, הם היו צריכים מזבח הנחושת. אז אולי זה מסתדר עם מה שאומר התוספות, שאם יש מזבח כלשהו אז אפשר היה להקריב באזהרה גם על הרצפה. אז לכן בעצם שאם המזבח נפגם היו מוציאים את מזבח הנחושת, מניחים אותו, ואז אפשר היה להקריב גם על המזבח בתור, הוא לא יותר גרוע מאשר הרצפה של האזהרה. אולי זה ההסבר למה מופיע פתאום מזבח הנחושת במקדש.

בעון קומי רבי אבהו: '''והא כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו'''. מה משמע ש'''אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד'''. אז אפילו מלאכים לא היו שמה - אז איך הוא שיש לו דמות של פני אדם? זה בעצם מלאך. איך המלאכים לא היו שמה? אמר לו: '''בשעה שהוא נכנס כדרכו''' בקדושה, אז באמת אף אחד לא נכנס שמה. אבל הצדוקי הרי לא עשה כדין, הרי לא נתן את הקטורת מבחוץ.

כתיב '''והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה''''', '''שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים, שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס'''. למה הם אומרים את זה? כי '''בשר ודם עושין כן, קל וחומר לפני המקום''' - הרי לפני בשר ודם לא שמים את הקטורת בפניו, אלא מביאים את זה מבחוץ עם הקטורת על הגחלים, אז לכן הם עשו את זה ככה. '''ואומר כי בענן אראה על הכפרת'''. ככה הם אמרו - כלומר צריך להיכנס עם ענן.

'''אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר ונתן הקטרת על האש לפני ה''''' - כתוב מפורש מה לעשות, '''אינו נותן אלא מבפנים'''. גזירת הכתוב שלא נתן את זה בפנים. '''אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת? מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן'''. כלומר צריך להוסיף שם בקטורת מעלה עשן. '''ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן? תלמוד וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות'''. הא, '''אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה'''.

אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''ולא ימות הרי זה עונש, כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה'''. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: '''יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן? תלמוד אחרי מות שני בני אהרן'''. '''אי אחרי מות שני בני אהרן, יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן?''' תלמוד '''כי בענן אראה על הכפרת''' - משמע שזה היה קודם שירדה השכינה, כי נאמר &quot;אראה&quot; מלשון עתיד, זה קודם שמתו בני אהרן. '''הא כיצד? אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן'''.

אמר רבי זעירא: '''כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה, מיכן שאין הקדוש ברוך הוא עונש אא&quot;כ הזהיר'''.

פרק א' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''אם היה חכם דורש''' - כלומר אם הכהן הגדול היה חכם הוא דורש, '''ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו'''. '''אם רגיל לקרות קורא, ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל'''. מה, היה כהן כזה עם הארץ שלא ידע אפילו עברית? לכן הוא קרא בדניאל, זה היה בארמית.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בו ביום.''' בסוכות שרגמוהו באתרוגיהם נפגמה קרן המזבח ע&quot;י כך ונתנו עליו וכו'

'''בעון קומי ר' אבהו.''' על היש אומרים שזה של יה&quot;כ מת מיד וניגף ע&quot;י מלאך והכתיב וכל אדם וגו' אפי' אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם וכו' והיאך בא המלאך לשם

'''א&quot;ל.''' לא היה זה בשעה שבא לכפר אלא בשעה שנכנס כדרכו להוציא את הכף והמחתה

'''כתיב והביא וגו'.''' שהרי הצדוקין אומרים וכו' שאם לפני בשר ודם אין עושין כן שיעשו עשן לפניו ק&quot;ו וכו' ועוד הרי הוא אומר כי בענן וגו' אבל חכמים אמרו להן וכו' כדפרישית במתני'

'''ומנין שהוא נותן בה מעלה עשן.''' כלומר מנין לעיכוב ת&quot;ל וכסה וגו'. וא&quot;כ האי קרא לעיכוב ולעונש וכתוב כי בענן וגו' לאזהרה נאמר

'''ת&quot;ל כי בענן אראה על הכפרת.''' א&quot;כ משמע דקודם מיתת בני אהרן נאמר דאלו לאח&quot;כ הרי כבר נראה היום והיה לו לומר נראתי וכדמסיים ר&quot;ז לקמן להאי דרשה

'''הא כיצד וכו'.''' מכאן שאין הקב&quot;ה עונש אא&quot;כ הזהיר מקודם וכמו כאן שהיתה אזהרה מקודם מיתתן ונענשו אחר כך שהכניסו הקטרת שלא כהוגן

'''מתני' אם היה חכם.''' הכ&quot;ג הי' דורש כל ליל יה&quot;כ שלא יחטפנו שינה ושמא יראה קרי

'''ואם לאו.''' שאינו חכם אבל הוא תלמיד ויודע להבין ולשמוע דבר הלכה ת&quot;ח דורשין לפניו

'''ואם לאו.''' שאינו יודע להבין קורין לפניו

'''באיוב.''' שהן דברים המושכין את הלב לשומען ואין שינה חוטפתו

'''גמ' תני.''' בברייתא שהיו קורין לפניו במשלי ובתהלים

'''מפני שטעמן.''' כשמפרשין לפניו טעמיהן ופירושן מפיגין הן את השינה

'''מה ניתני.''' במתניתין קבוטר או קבוטל והוה רב קאי ומצלי ולא הוה יכול להפסיק ואחוי לי' באצבע לרמז וכאומר צפר צעוק ואמור קבוטר

'''מתני' פרחי כהונה.''' הבחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש שלמלח שלא יהא נראה כפגום · שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול הוא · בעון קומי ר' אבהו והא כת' וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו · אפי' אותן שכתו' בהן ודמות פניהם פני אדם · לא יהיו באהל מועד · אמ' לון בשעה שהוא נכנס כדרכו · כת' והביא מבית לפרכת ונתן את הקטורת על האש לפני יי' · שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים · שהרי הצדוקין אומ' יתקן מבחוץ ויכניס · אם לפני בשר ודם עושין כן קל וחומר לפני המקום · ואומ' כי בענן אראה על הכפורת אמרו להן חכמ' והלא כבר נאמ' ונתן את הקטורת על האש לפני יי' · אינו נותן אלא מבפנים ‸ מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן · ומנין שהוא נותן בה מעלה עשן · תל' וכסה ענן הקטורת ‸ · הא אם לא נותן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה · ולא ימות הרי זה עונש · כי בענן אראה על הכפורת הרי זה אזהרה · אמ' ר' אלעזר ביר' שמעון · יכול עונש ואזהרה שאמרו קודם למיתת בני אהרן · תל' אחרי מות שני בני אהרן · אי אחרי מות שני בני אהרן · יכול שניהן שאמרו אחר מיתת שני בני אהרן · תל' כי בענן אראה על הכפורת · הא כיצ' · ואזהרה שאמרה קודם מיתת שני בני אהרן · ועונש נאמ' לאחר מיתת שני בני אהרן · אמ' ר' זעורה כי בענן נראיתי אין כתי' כאן אלא אראה · מיכן שאין הק'ב'ה עונש אלא אם כן הזהיר · הל' ו תני במשלי ובתילים מפני שטעמן מפיג את השינה · כהנא שאל לרב מה ניתני קבוטר קבוטל והוה קאים מצלי וחוי ליה באצבעתיה צפר קבוטר · הל' ז רב חונה אמ' באצבע צרדה בפה · ור' יוחנן אמ' באצבע צרדה ביד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מכין לפניו באצבע צרדה.''' הוא האצבע האמצעי וכדתני בתוספתא פ&quot;ק אצבע גדולה של ימין ונקרא צרדה על שם שהיא צרה לאצבע הסמוך לאגודל וכשמכין באצבע גדולה על האגודל נשמע קול וכדי שלא יישן

'''עמוד והפג אחת.''' כלו' מעט על הרצפה של שיש כדי שתצטנן ולא תישן

'''גמ' רב חונא אמר באצבע צרדה בפה.''' היו נותנין האצבע צרדה על הפה כדי להוציא קול נעימה

'''ור' יוחנן אמר באצבע צרדה ביד.''' היו מכין על אגודל כדפרישית במתני'

'''מתניתא.''' תוספתא פליגא על ר' יוחנן דתני שם איזו היא אצבע צרדה אצבע גדולה של ימין

'''בפה לא בנבל ולא בכנור.''' מה היו אומרים שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו'

'''פתר לה ר' יוחנן.''' דה&quot;ק נעימה האומרת באצבע צרדה אומרה בפה כלומר. לעולם היו מכין אותה ביד וכפי קול הנעימה היוצאת מזה כך היו אומרים אח&quot;כ אלו הפסוקים באותו קול הנעימה ובפה וכו'

'''מתני' בכל יום תורמין את המזבח.''' תרומת הדשן שחותה במחתה מן הדשן אשר על המזבח בין מעט בין הרבה

'''ונותנו במזרחו של הכבש.''' והיא היתה תחלת העבודה בשחרית

'''וביום הכפורים היה תורם מחצות.''' משום חולשא דכהן גדול שעליו לבדו מוטל כל העבודות וצריך להשכים יותר&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תני: '''במשלי ובתילים''' - הם קוראים לפניו משלי ותהילים - '''מפני שטעמן מפיג את השינה'''. כהנא שאל לרב מה ניתני, קבוטר או קבוטל? והוה קאים מצלי - אז הוא באמצע תפילה - וחוי ליה באצבעתיה צפר קבוטר, ענה לו באצבעו כדי להגיד &quot;קבוטר&quot;.

פרק א' הלכה ח'. אומרת המשנה: '''ביקש להתנמנם — פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה''', '''ואומרים לו: אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה''' - שתתקרר ואז יתעורר - '''ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה'''.

אומרת הגמרא: '''רב חונא אמר באצבע צרדה בפה''' - כלומר בפה הוא היה מניח את האצבע בתוך הפה ואז משמיע קול. '''ורבי יוחנן אמר באצבע צרדה ביד''' - מעשה מצמיד את האצבע לאגודל וכך משמיע קול.

'''מתני' פליגא על רבי יוחנן''', דתני משמיע לפניו קולות '''בפה לא בנבל ולא בכינור'''. כל מה שמשתמשים זה רק בפה, לא באצבע צרדה ביד. '''פתר לה נעימה הנאמרת באצבע צרדה, בפה לא בנבל ולא בכנור'''. כלומר כשהיו שרים לפניו, גם שרים לפניו להעיר אותו את השירים, באמת היו עושים הכל בפה, לא בנבל ולא בכינור, אבל כשרצו להעיר אותו אז כן השתמשו באצבע צרדה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ז עמוד ב'''

{{שוליים|א_כה}} '''מזבח שאין לו קרן, סובב ויסוד - פסול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו, שמזבח החסר קרן, סובב או יסוד הוא פגום ופסול, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יז בהתאם למסקנת הירושלמי.

{{שוליים|א_כו}} '''כהן גדול ביום הכיפורים מקטיר את הקטורת על גבי האש בקודש הקדשים בפנים, ולא מתקנה מבחוץ ומכניסה בוערת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים, שנאמר &quot;ונתן את הקטורת על האש לפני ה'&quot; - גזירת הכתוב שאין נתינתה אלא מבפנים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_כז}} '''חובה לתת מעלה עשן בקטורת הנקטרת בקודש הקודשים ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כהכרעת הירושלמי שיש להוסיף סממן &quot;מעלה עשן&quot; לקטורת, כדברי רמב&quot;ם הלכות כלי המקדש פרק ב הלכות ב-ג, מדין &quot;וכסה ענן הקטרת... ולא ימות&quot;.

{{שוליים|א_כח}} '''כהן גדול המקטיר קטורת ביום הכיפורים ולא נתן בה מעלה עשן או חיסר אחת מסממניה - חייב מיתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר ברבי שמעון שהעונש נלמד מ&quot;ולא ימות&quot; והאזהרה מ&quot;כי בענן אראה על הכפרת&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_כט}} '''יש להעסיק את הכהן הגדול בלילה שלפני יום הכיפורים בקריאה ודרישה כדי שלא ירדם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שקוראים לפניו באיוב, בעזרא, בדברי הימים, במשלי ובתהלים כדי שטעמן יפיג את השינה, כפי שפסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|א_ל}} '''באיזה אופן משמיעים לכהן גדול קול כדי להפיג את שנתו בליל יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק א, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרב חונא שהקול נעשה בפה, שכן המשנה (המובאת כברייתא בגמרא) מפורשת &quot;משמיעין לפניו קולות בפה&quot; ומקשה על ר' יוחנן, וכך פסק הרמב&quot;ם &quot;משמיעין לפניו קול בפה&quot;.

{{שוליים|א_לא}} '''זמן תרומת הדשן: בכל יום מקרות הגבר, ביוה&quot;כ מחצות הלילה, וברגלים מאשמורה הראשונה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה יא, רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ט &lt;קטע סוף=ז ב/&gt; ==דף ח עמוד א== &lt;קטע התחלה=ח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון המשנה (יוה&quot;כ מחצות, רגלים מאשמורה ראשונה) ולא כדחיית רבי מנא, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פ&quot;ב ה&quot;יא ובהלכות ביאת המקדש פ&quot;ה ה&quot;ט.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;15&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
וברגלים {{ירו&quot;מ-הוסר|מאשמורת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאשמורה}} הראשונה, לא היתה קרות הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מליאה מישראל.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא יום הכפורים מאשמורה הראשונה וברגלים מחצות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמקדימים את תרומת הדשן ביום הכיפורים כדי}} שלא יבואו לידי צמאון. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_לב}}תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמעלים אותו מקדשים ידים ורגלים וחוזרים ומשקעים אותו בבור}}. 

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק שבעת ימים&lt;/strong&gt;

==פרק שני - בראשונה==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_א|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם. בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה. ואם היו שנים שוים {{שוליים|ב_א}}הממונה אומר להן הצביעו. ומה הן מוציאין? אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. {{שוליים|ב_ב}}ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} בעי, ולמה לא קבעו פייס לתרומת הדשן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם לכן}} איתא חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} שחיטה כשירה בזר ואת אמר יש לה פייס, תרומת הדשן אסורה בזר ואת אמר אין לה פייס. חזר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ואמר, שחיטה אינה כשירה אלא ביום {{שוליים|ב_ג}}אבל תרומת הדשן כשירה כל הלילה. אם אומר את {{ירו&quot;מ-הוסר|יפים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יפיס}} אף הוא אינו משכים על הספק {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא לא יזכה}}. מאי חמית מימר כן {{ירו&quot;מ-ביאור|מה ראיתה לאמר כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא כשרה כל הלילה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא ו ב |ויקרא צו ו ב ג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא העולה על מוקדה על המזבח}} כל הלילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד הבקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מידו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו}} והרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח}}. מיכן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה. זר שתרם, רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר חייב, רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר {{שוליים|ב_ד}}פטור. מה טעם? דרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יח ז|במדבר קרח יח ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ובניך איתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת, עבודת מתנה אתן את כהנתכם, והזר הקרב יומת}} עבודת מתנה, יצא זה שהוא בהרמה. מאי טעמא? דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} לכל דבר המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|אף הרמה בכלל}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}}, ארבע&lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תיקון ועיבוד:'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ח'. אנחנו מתחילים עם המשנה פרק א' הלכה ח'. אמורת המשנה: &quot;בכל יום תורמין את המזבח מקורות הגבר, או בסמוך לו, לפניו ולאחריו. ביום הכיפורים מחצות, וברגלים ממשמורת ראשונה&quot;. כיוון שיש הרבה קורבנות, אז הולכים ממשמורת ראשונה.

'''וברגלים הראשונה, לא היתה קרות הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מליאה מישראל.''' כן, ברגלים, קורת הגבר לא הגיעה עד שהייתה עזרה מלאה מעם ישראל. ואמר רבי מנא לא מסתברא דא, אלא דווקא יום כיפורים ממשמורת ראשונה וברגלים מחצות, כיוון שמקדימים את תרומת הדשן של יום כיפורים כדי שלא יבואו לידי צמאון.

אמר רבי יוחנן '''תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא'''. כלומר, תרומת הדשן זו תחילת העבודה של מחר, ולכן צריך לקדש את הידיים והרגליים מן הכיור המשוקע במים. כן, כמו בעצם, היו צריכים להעלות את הכיור, לקדש את הידיים ולהחזיר אותו חזרה - לשקע אותו חזרה במים.

פרק ב', לפני המשנה. '''בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם, בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה. ואם היו שנים שוים הממונה אומר להן הצביעו. ומה הן מוציאין? אחת או שתים'''. כלומר, הם מוציאים כמה אצבעות שהם מוציאים, וכלומר זורקים איזה מספר ומתחילים לספור את האצבעות.

'''ואין מוציאין אגודל במקדש. מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון.'''

רבי מנא בעי, ולמה לא קבעו פייס לתרומת הדשן קודם לכן? הרי '''איתא חמי שחיטה כשירה בזר ואת אמר יש לה פייס, תרומת הדשן אסורה בזר ואת אמר אין לה פייס'''. חזר רבי מנא ואמר, '''שחיטה אינה כשירה אלא ביום אבל תרומת הדשן כשירה כל הלילה'''. אם אתה אומר שיהיה לו פייס, אף הוא אינו משכים על הספק - כלומר, הוא אומר שמא לא יזכה, למה הוא צריך לתרום באמצע הלילה?

מאי חמית מימר כן, שהוא בעצם כשר כל הלילה? דכתיב '''כל הלילה והרים'''. מיכן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה.

זר שתרם - רבי יוחנן אמר חייב, רבי שמעון בן לקיש אמר פטור. מה טעם דרבי שמעון בן לקיש שהוא פוטר? דכתיב '''עבודת מתנה''', יצא זה שהוא בהרמה - כלומר, תרומת הדשן זו הרמה, זו לא נתינה.

מה טעם דרבי יוחנן שאומר שחייב? '''לכל דבר המזבח''' - גם הרמה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ח עמוד א'''

{{שוליים|א_לב}} '''הכהן העושה תרומת הדשן צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור לפני עבודתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה יב, רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ט &lt;קטע סוף=ח א/&gt; הדרן עלך שבעת ימים א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שתרומת הדשן נחשבת תחילת עבודת המחר וטעונה קידוש ידים ורגלים מן הכיור המשוקע במים, כפי שהביא הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין ובהלכות ביאת המקדש.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וברגלים.''' דנפישי ישראל ונפישי קרבנות ורב הדשן במקום המערכה וצריך להעלותו ממקום המערכה למקום שבאמצע המזבח ונקרא תפוח לפי ששם גל גדול של דשן צבור ומונח בתפוח והיו משכימין לתרום מאשמורה הראשונה שהיא שליש הלילה

'''ולא היתה קרות הגבר מגעת.''' ברגלים

'''עד שהיתה עזרה מליאה מישראל.''' המביאים קרבנותיהם להקריבם מיד אחר תמיד של שאר

'''גמ' אמר ר' מלא לא מסתברא דאי לא וכו'.''' כלומר וכי לא מסתברא אלא איפכא מדתני במתני' ושיהא תרומת הדשן ביה&quot;כ מאשמורה הראשונה וברגלים לא ישכימו כל כך אלא מחצות וכדי שלא יבאו לידי צמאה כשישכימו הרבה ובעזרה אין מים לשתות לפי שהכיור היה משוקע שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה וביה&quot;כ דאסור בשתייה לא איכפת להו בהשכמה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' פליג על ר' יוחנן · בפה לא בנבל ולא בכינור פתר לה הל' ח אמ' ר' מנא לא מסתברא לא יום הכיפורים מאשמורת הראשונה וברגלים מחצות שלא יבואו לידי טמאון · אמ' ר' יוחנן תרומת הדשן תחילת עבודה שלמחר היא וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים · הדרן עלך שבעת ימים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוחנן תרומת הדשן תחלת עבודה שלמחר היא.''' וא&quot;כ כבר היו מעלין את הכיור לפי שצריך לקדש ידיו ורגליו מהכיור המשוקע במים והמים מצויין להם אם יצמאו לשתות: הדרן עלך שבעת ימים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9o8op5clytsih84f6trzh12bvhiydpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755684</id>
    <revision>
      <id>3084418</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084418</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="226038" sha1="aq1lcdastqw0942vbvh5yk2va14meet" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק שני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;16&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|על שחוטי חוץ הייינו עבודה תמה}}, זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו {{שוליים|ב_ה}}זו? הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר אפילו לתרומת הדשן, ואתיא כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. חתה גחלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתרומת הדשן}} תפלוגתא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. {{ירו&quot;מ-הוסר|הותיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוציא}} שאר הדשן תפלוגתא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אתיא כמאן דאמר ולבש בגדים אחרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוציא את הדשן}} {{שוליים|ב_ו}}פחותים מהן {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בכהן כשר}}. ברם כמאן דאמר אחרים לרבות בעלי מומין, הוא זר הוא בעל מום. הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{שוליים|ב_ז}}ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז]]) ונתנו בני אהרן הכהן {{ירו&quot;מ-הוסר|אשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אש}} על המזבח וערכו עצים. תני אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, מנין להצתת האליתא {{ירו&quot;מ-ביאור|זרדים לתחילת האש}} שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת {{ירו&quot;מ-ביאור|בגדי כהנה}}? תלמוד לומר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שאלמלא הפסוק הייתי חושב שזר כשר לכך}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}}, וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח? אם כן למה נאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח? לימד על {{שוליים|ב_ח}}הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח. התיבון, והא כתיב ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה! מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. מחלפה שיטתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? תמן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}צריכה כהן כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו ללא פסוק מיוחד שהרי הוא סובר שההצתה חייבת להיות בראש המזבח וזר אינו יכול לקרב למזבח}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא הוא אינה {{ירו&quot;מ-הוסר|צריכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצריך}} כהן כשר אלא רק מפני גזרת הכתוב שנאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. אמררבי תנחום בר יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר יודן|°]], מה את שמע מינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך שיהיה}} נאמר בראש המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|וזר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצריך שיהיה נאמר שאסור בזר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאילמלא הפסוק שאוסר זר הייתי אומר שזר יעמוד על הריצפה ויצית על המזבח}}? תרם והפריחתו הרוח, תפלוגתא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]. דאמררבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]], {{ירו&quot;מ-הוסר|קומין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קומץ}} שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח, בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר

&lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יוסי ברבי בון בשם רב, '''ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ, זר מתחייב עליהן מבפנים'''. ואיזו זו? '''הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין'''. ואתיא כרבי שמעון בן לקיש - זה הכל פה נתינה. לוי אמר אפילו לתרומת הדשן, ואתיא כרבי יוחנן - שגם לקיחה, כמו תרומת הדשן, גם על זה חייב.

חתה גחלים - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. שאר הדשן - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש.

אתיא כמאן דאמר '''ולבש בגדים אחרים פחותים מהן''', אבל חייב שזה כהן כשר. ברם כמאן דאמר אחרים לרבות בעלי מומין, הוא זר הוא בעל מום - כמו שבעל מום מותר לו, אז גם זר אם עשה את זה אינו חייב.

הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב. אמר רבי זעירא ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה, דכתיב '''ונתנו בני אהרן הכהן על המזבח וערכו עצים'''. אז דווקא זה - זה ודאי חייב רק בכוהנים, וזר שעושה את זה חייב.

תני אמר רבי יהודה, מנין להצתת האליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת? תלמוד לומר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''. משמע שבלי הפסוק הזה הייתי חושב שגם זר מותר, כלומר זה גזירת הכתוב שבני אהרן הכהנים הם יתנו את האש על המזבח.

אמר רבי שמעון, וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח? אם כן, למה נאמר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''? לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח. כן, זה בא לומר שרק ידליק את האש למעלה על המזבח, ולא למטה.

התיבון, והא כתיב '''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה'''! מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח, דברי רבי יהודה. כלומר, רבי יהודה אומר שמדליקים את האש על המזבח, אז לכאורה קשה - לדעת רבי יהודה, למה הוא מצריך כהן כשר אפילו בלי הפסוק? כי הרי הוא אומר שמדליקים את זה בראש המזבח, והרי זר לא יכול להתקרב למזבח.

מחלפה שיטתיה דרבי יהודה? תמן הוא צריכה כהן כשר, וכא הוא אינה כהן כשר אלא רק מפני גזרת הכתוב שנאמר '''ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'''. כלומר, זה גזירת הכתוב שזה יהיה כהן, אבל אלמלא זה הייתי אומר שזר יכול לעמוד על הרצפה ולהדליק.

אמר רבי תנחום בר יודן, מה את שמע מינה נאמר בראש המזבח? צריך שנאמר בראש המזבח, וצריך שנאמר שאסור בזר - כי אלמלא הפסוק שאוסר זר הייתי אומר שהזר יעמוד על הרצפה ויציץ על המזבח. אז לכן צריך את שני הפסוקים, כי זה צריך את שני הדינים.

תרם והפריחתו הרוח - תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי חנינה. דאמר רבי חנינה, '''שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח''', בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. רבי יוחנן אמר...
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ח עמוד ב'''

{{שוליים|ב_ה}} '''עבודות המחייבות בגדי כהונה (בגדי לבן/כהונה בעבודת יום ולא בגדים אחרים) בבית המקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ט, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כר' יוחנן, שאף תרומת הדשן וחתיית הגחלים טעונות בגדי כהונה, שכן היא סוברת שאף בתרומת הדשן &quot;ולבש בגדי כהונה&quot; נאמר; וכן פסק הרמב&quot;ם..

{{שוליים|ב_ו}} '''זר שסידר מערכת עצים על גבי המזבח חייב מיתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה י. ''הכרעה:'' הכל מודים בכך, כלשון הירושלמי &quot;הכל מודין בזר שסידר מערכה של עצים שהוא חייב&quot;, ונפסק כן ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_ז}} '''הצתת האליתא (זרדים לתחילת האש שעל המזבח) חייבת להיעשות בכהן כשר וכלי שרת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ט, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רבי יהודה בר עילאי הנלמד מ&quot;ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח&quot; (ויקרא א,ז), שאם לא נאמר &quot;בני אהרן הכהן&quot; הייתי כשר בזר; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בפרק ט מהלכות ביאת מקדש.

{{שוליים|ב_ח}} '''הצתת האש על גבי המזבח חייבת להיעשות בראשו של מזבח ולא במקום אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה ט &lt;קטע סוף=ח ב/&gt; ==דף ט עמוד א== &lt;קטע התחלה=ט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שההצתה בראש המזבח, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ט.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' בראשונה.''' קודם שאירע המעשה דלקמן לא היה פייס לתרומת הדשן וכדקאמר בגמרא דאף על גב דעבודה היא לא תקינו לה פייס ומשום אונס שינה דאי אמרת יפיסו לא אתו דכל חד יאמר מי יימר דיתרמי ליה וכיון דחזו דאתי ואתו נמי לידי סכנה תקינו רבנן נמי פייסא כדלקמן. ובראשונה כל מי שרוצה לתרום מאותו בית אב שלהם היה תורם

'''בזמן שהן מרובים.''' וכל אחד ואחד אמר אני תורם היה משפטם כך שהם רצים ועולים בכבש של המזבח שהיא ל&quot;ב אמה אורך וכל הקודם את חבירו לתוך ד' אמות העליונות של כבש וסמוכות להמזבח זכה הוא לתרום וזה היה הגורל שלהם

'''ואם היו שנים שוין.''' בסמוך למזבח ואין אחד מהם קודם והיה הגורל הזה בטל מעתה היו כולם באים לעשות הפייס ולהטיל הגורל. וכיצד היו מפיסין

'''הממונה אומר להם הצביעו.''' הוציאו אצבעותיכם למנין לפי שאסור למנות לישראל להאנשים עצמן אלא ע&quot;י דבר אחר וסדר הפייס כך היה כל כהני בית אב של יום היו נכנסין ללשכת הגזית ומלובשין בבגדי כהונה ועומדים בהיקף והממונה בא ונוטל המצנפת של אחד מהן ומחזירה וזהו הסימן שהוא האיש שמתחילין למנות ממנו ומוציא כל אחד אצבעו ומסכימין לאיזה מנין למאה או ליותר או לפחות והמנין יהיה יותר מהכהנים אשר הם שם ומונה הממונה אצבעותיהם וחוזר חלילה עד שישלים המנין שהסכימו עליו וזה שנשלם המנין באצבעו הוא הזוכה בפייס וכך היה כל הפייסות שבמקדש

'''ומה הן מוציאין אחת או שתים.''' בבבלי מפרש אחת לבריא ואם הוא חולה מוציא שתים לפי שהחולה אינו יכול לכבוש אצבעותיו וכשמוציא אחת יוצאה חברתה עמה

'''ואין מוציאין אגודל במקדש.''' מפני הרמאים לפי שהאגודל קצר הוא ונוח לפושטו ולכפותו מהר וכשיראה שקרב המנין להיות כלה יוציאנו כדי שיבא הפייס אצלו. ואם הוציא אגודל אין מונין לו

'''מתני' מעשה שהיו שנים שוין וכו'.''' כלומר כשהיו כבר על הכבש ורצין להגיע אל ד' אמות הסמוכין למזבח והיו שוין להם ודחף וכו' והכי מדייק בגמרא

'''ד' פייסות היו שם וזה.''' של תרומת הדשן היה פייס הראשון ובגמרא נתנו טעם שלא היו מפיסין כולם בפייס אחד כדי לעשות פומפי לדבר כדי לפרסם ולהשמיע קול בעזרה ארבעה פעמים וזהו כבודו של מלך על שם בבית אלהים נהלך ברגש

'''גמ' ר' מנא בעי.''' הוקשה לו ולמה בראשונה לא קבעו פייס לתרומת הדשן הלא עבודה היא כדמסיק הקושיא

'''איתא חמי.''' בא וראה שחיטה כשירה בזר ויש לה פייס כדתנן מי שוחט ותרומת הדשן פסולה בזר דכתיב ולבש הכהן וגו' והרים את הדשן ואת אמר אין לה פייס בתמיה

'''חזר ר' מנא.''' ושני ליה לנפשיה ואמר דהיינו טעמא דשאני שחיטה שאינה כשירה אלא ביום וליכא אונס שינה אבל תרומת הדשן וכו' כדפרישית במתני'

'''חתה גחלים.''' הזר מעל המזבח&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בראשונה · כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם · ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה · ואם היו שניהם שוים הממונה או' להן הצביעו · ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש ·
בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח כול' · ר' מנא בעי · ולמה לא קבעו פייס לתרומת הדשן · איתא חמי · שחיטה כשירה בזר · ואת אמר יש לה פייס · תרומת הדשן אין אסורה בזר ואת אמר אין לה פייס · חזר ר' מנא ואמ' · שחיטה אינה כשירה אלא ביום · אבל תרומת הדשן כשירה כל הלילה · אם יאומר את יפייס · אף הוא אינו משכים על הספק · מאי חמית מימור כן כל הלילה והרים · מיכן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה · זר שתרם · ר' יוחנן אמ' חייב · ר' שמעון בן לקיש אמ' פטור · מה טע' דר' שמעון בן לקיש · עבודת מתנה · יצא זה שהוא בהרמה · מה טע' דר' יוחנן לכל דבר המזבח · ר' יוסי בי ר' בון בשם רב · ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים · ואי זו זו זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין · ואתיא כר' שמעון בן לקיש · לוי אמ' אפי' לתרומת הדשן · ואתיא כר' יוחנן · חתה גחלים · תפלוגתא דר' יוחנן ודר' שמעון בן לקיש · הוציא שאר הדשן · תפלוגתא דר' יוחנן ודר' שמעון בן לקיש · אתיא כמאן דאמ' אחרים פחותים מהן · ברם כמאן דאמ' אחרים · לרבות בעלי מומין · היא זר היא בעל מום · הכל מודין בזר שסידר מערכה שלעצים שהוא חייב · אמ' ר' זעירא · ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה · ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח · וערכו עצים · תני אמ' ר' יהודה מניין להצתת האליתא · שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת · תל' ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח · אמ' ר' שמעון · וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח · אם כן למה נאמ' ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח · לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו שלמזבח · התיבון · והא כת' והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה · מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו שלמזבח · דברי ר' יהודה · מחלפה שיטתיה דר' יהודה · תמן היא צריכה כהן כשר · וכא הוא אינה צריכה כהן כשר · אמ' ר' תנחום בר יודן · מה את שמע מינה · נאמ' בראש המזבח · וזר תרם והפריחתו הרוח · תפלוגתא דר' יוחנן ודר' חנינה · דאמ' ר' חנינה קומץ שנתנו על גבי האישים · והפריחתו הרוח בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים · ויצאו השיריים ידי מעילה · ר' יוחנן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאי חמית מימר כן.''' מנין אתה רואה לומר כן דתרומת הדשן כשירה כל הלילה

'''כל הלילה והרים.''' דכתיב לעיל מיניה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר והדר כתיב ולבש הכהן וגו' והרים ודרשינן כל הלילה דקרא קמא אוהרים דבתרא מכאן לתרומת הדשן שהיא כשירה כל הלילה

'''זר שתרם רבי יוחנן אמר חייב.''' מיתה כמו על שאר עבודות

'''עבודת מתנה.''' כתיב ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה וגו' והזר הקרב יומת ודריש עבודת מתנה שאתה נותן על המזבח יצאת עבודה זו שהיא בהרמה מעל המזבח

'''לכל דבר המזבח.''' ריבויא הוא ואפי' לעבודת סילוק והרמה

'''מתחייב עליהן מבחוץ.''' אם עשה אחד מהן בחוץ לעזרה ובאלו זר מתחייב וכו'

'''ואתיא.''' דרב כר&quot;ש בן לקיש דעבודת מתנה דוקא ולוי ס&quot;ל כר' יוחנן

'''תפלוגתא וכו'.''' וכן אם הוציא שאר הדשן מחוץ למחנה שהיא אחר הרמה פליגי נמי בה דכמחלוקת בהרמה כך מחלוקת בהוצאה

'''אתיא כמ&quot;ד אחרים פחותים מהן.''' דגבי הוצאת הדשן כתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ופליגי תנאי בברייתא דחד ס&quot;ל דאחרים דכתיב היינו שהבגדים שהוא לובש להוצאה יהו פחותים מבגדים שהיה לבוש בהרמה ואיכא תנא דס&quot;ל אחרים לרבות בעלי מומין שהן כשרין להוצאת הדשן ואתיא פלוגתא דר' יוחנן ורשב&quot;ל בזר בהוצאה כמ&quot;ד אחרים פחותין מהן ובין הרמה ובין הוצאה בעי כהונה ובגדי כהונה אלא שאלו פחותין מהן מהראשונים דבגדים שבשל בהן קדירה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו

'''ברם כמ&quot;ד אחרים לרבות בעלי מומין.''' א&quot;כ הוא זר הוא בעל מום שאם בעל מום כשר להוצאה זר נמי כשר בה

'''הכל מודים בזר שסידר וכו'.''' וכדמפרש ר' זעירא ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן וכו' דכתיב בהדיא כהונה ונתנו בני אהרן וגו' ומכאן למדו שמצוה להוסיף שני גזירי עצים יותר על עצי המערכה ומהכתוב הזה נלמד לתמיד של בין הערבים שני גיזרין בשני כהנים דוערכו כתיב ולתמיד של שחר שני גיזרין בכהן אחד דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה ואם סידר הזר אותם חייב דעבודת מתנה היא וקסבר נמי דעבודה תמה היא שבזה גומר לסידור מערכת העצים וסידור האברים על המערכה תחלת סידור אחר הוא

'''מנין להצתת האליתא.''' הצתה בקסמין דקין לתקן אש של המערכה שצריכה כהן וכלי שרת ת&quot;ל וכו'

'''אמר ר&quot;ש.''' לזה לא צריך קרא דוכי תעלה על דעתך שהזר קרב על המזבח אלא לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח ולאפוקי שלא יעשה במפוח מרחוק

'''אמר ר' תנחום בר יודן מה את שמע מינה.''' וכי מהיכא את שמעת ליה דמדרשא דר' יהודה דקאמר שתהא בראש המזבח שאינה צריכה כהן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''התיבון.''' להא דקתני אליבא דר' יהודה דדריש מקרא דונתנו להצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן והא כתיב והאש על המזבח תוקד בו מכאן להצתת האש וכו' דברי ר' יהודה אלמא דלר' יהודה נפקא ליה מהאי קרא להצתת אליתא שתהא בראשו של המזבח ולא הזכיר כאן שתהא בכהן א&quot;כ מחלפא שיטתיה דר' יהודה דתמן מקרא דונתנו דריש שהיא צריכה כהן כשר והכא דריש הוא שתהא בראשו של המזבח ואינה צריכה כהן כשר וכלומר דאמאי לא אמר כאן שצריכה כהן

'''נאמר בראש המזבח וזר.''' בתמיה וכי נאמר שזר עולה בראש המזבח ועל כרחך שצריכה כהן כשר

'''תרם.''' הדשן מעל המזבח והפריחתו הרוח ואינו יכול ליתנו במקומו אצל המזבח

'''תפלוגתא דר' יוחנן וכו'.''' כלומר תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ של מנחה בכה&quot;ג ומדמי לה תרומת הדשן לקומץ דשתיהן עבודת סילוק הן

'''קומץ שנתנו ע&quot;ג האישים.''' להקטירו והפריחתו הרוח ולא נקטר

'''בפריחה האחרונה וכו'.''' כלומר בפריחה זו שהפריחתו הרוח פריחה אחר פריחה כדרך הרוח שמפריח מעט מעט עד שמפריח הכל ובזה כבר נתכפרו הבעלים ומתיר השיריים לאכילה דהואיל ונתנו ע&quot;ג האישים כאלו נקטר הוא וה&quot;ה הכא בתרומת הדשן יצא ידי הרמה וא&quot;צ להרים דשן אחר מעל המזבח

'''ר' יוחנן אמר משיאחז האור ברובו.''' אז הוי כאלו נקטר כולו ואם אח&quot;כ הפריחתו הרוח כבר נתכפרו בעלים וה&quot;ה הכא בתרומת הדשן משישים רובו במקומו אצל המזבח יצא
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ב_ט}}משיאחוז האור ברובו. מה ברובו? ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה {{ירו&quot;מ-ביאור|פתית}} ופרידה? איתאמרת. את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|באו}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. תרם חצייה {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי שיעור בכל פעם}}, תפלוגתא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וד רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]. דאמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, קומץ שקדש בכלי והקטירו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעט מעט}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שומשמין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל פעם עד שהקטיר את כולו}} יצא. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר, מתני' לא אמרה כן אלא {{שוליים|ב_י}}הקטיר {{ירו&quot;מ-הוסר|בקומצו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקומץ}} פעמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יותר}} כשירה {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיעור כזית בכל הקטרה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} רבי חמא בר עוקבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חמא בר עוקבא|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], {{שוליים|ב_יא}}אין קמיצה פחות משני זתים {{שוליים|ב_יב}}ואין הקטרה פחותה מכזית {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן יכול לחלק לשני הקטרות}}. רבי יצחק בי רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בן אלעזר|°]] שאל, מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה? תרם {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומת הדשן}} בשמאל, תפלוגתא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי יהודה בי רבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי|°]]. דאמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, קומץ שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הוסר|והקטירו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקטירו}} {{שוליים|ב_יג}}בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל. רבי יהודה בי רבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי|°]] אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר במנחה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם מכאן שיכול ליתנה}} או {{ירו&quot;מ-הוסר|בחטאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחטאת}} ביד או {{ירו&quot;מ-הוסר|באשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשם}} בכלי, ובלבד בימין. התיבון, והא תני {{שוליים|ב_יד}}קיבל {{ירו&quot;מ-ביאור|את הדם}} בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו? אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בשמאל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הולכה למזבח שאינה מעכבת}} הוא מחזיר {{ירו&quot;מ-הוסר|למזבח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה כשרה בשמאל}}, לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הוסר|לבזך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הקטרת הבזך}} שמעכבת שחיבת להיות בימין? אמררבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|שנייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאה}} אדם {{ירו&quot;מ-ביאור|שמותר להקטיר גם בשמאל}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאה}}, דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|הקומץ}} אינה צריכה קידוש בזך {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שאינה צריכה כלי שרת אף שמאל אינו פוסל בה}}. אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} בשיטת [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אביו, דתנינן תמן {{שוליים|ב_טו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קמץ ולא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}}בכלי שרת פסול ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מכשיר. מאי כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה הקשר}}? רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין {{ירו&quot;מ-ביאור|הסתפקו האם חובה בימין}}, [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} דלית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין. אמררבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}, ותמיה אנא היך רבנן מדמין תרומת הדשן להקטרה ולא דמיא אלא לקמיצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלדעת כולם צריכה להיעשות בימין}}? ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהרמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמה}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהרמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו ג|ויקרא צו ו ג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח כתיב}} והרים, ואין והרים אלא&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף ט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף ט'. בדף הקודם ראינו שיש מחלוקת בין רבי יוחנן ורבי חייה, כן? שרבי חייה אומר קומץ שנתנו על גבי אישי מפרכתו הרוח, אז בעצם הבהמים לא התכפרו. ואילו רבי יוחנן אומר רק אם אחז האור ברובן. שואלת הגמרא '''מה ברובו? ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה ופרידה?''' אומרת הגמרא את רבי חזקיה ורבי יונה ורבי אבא ורבי חייה ואמרו בשם רבי יוחנן, '''ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת.''' לפי רבי יוחנן צריך שכל פתית, כל פירור יהיה רובו יאחוז באור ואז הוא יוצא.

אומרת הגמרא תרם חצייה, כלומר תרם חצי שיעור בכל פעם. אז '''תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי'''. דאמר רבי יוחנן '''קומץ שקדש בכלי והקטירו אפילו שומשמין יצא'''. ואילו רבי יהושע בן לוי אומר '''מתני' לא אמרה כן אלא הקטיר פעמים כשירה''', כיוון שצריך שבכל שיעור לפחות כזית בכל הקטרה. כי דאמר רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי '''אין קמיצה פחות משני זתים ואין הקטרה פחותה מכזית'''. כלומר לכן מותר מקסימום שני הקטרות, אבל ביותר מזה אסור, לא יוצא ידי חובה.

ואומרת הגמרא רבי יצחק בי רבי אלעזר שאל, '''מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה?''' כן, הרי אתה אומר שצריך הקטרה של שני זיתים.

שואלת הגמרא תרם תרומת הדשן בשמאל, כן? אם את תרומת הדשן הוא עשה ביד שמאל, '''תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהודה בי רבי'''. דאמר רבי יוחנן '''קומץ שקדש בכלי בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל'''. רבי יהודה בי רבי אומר, '''או ביד או בכלי, ובלבד בימין'''. התיבון, '''והא תני קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו'''? כן, אז אם הלכה למזבח שהיא לא מעכבת, אף על פי כן הוא חייב להחזיר לימין, כי זה לא נפסל בשמאל. אם כן לא כל שכן הקטרת הבזך שהיא מעכבת, כי היא חייבת להיות בימין. אמר רבי אילא, אם שנה אדם - כלומר אם משנת ברייתא - זה רבי אלעזר ברבי שמעון נשנה. דתני רבי אלעזר ברבי שמעון אומר '''אינה צריכה קידוש בזך'''. כן? כלומר, אם יש תנא שאומר שאפשר גם ביד שמאל, אז זה כנראה רבי אלעזר ברבי שמעון, שהוא סובר שקומץ לא צריך קידוש בבזך. למה? כיוון שהוא לא צריך כלי שרת, אז גם שמאל לא פוסל בה.

ואת אומר '''אתיא דרבי אלעזר ברבי שמעון בשיטת רבי שמעון אביו'''. וכן '''תנינן תמן בכלי שרת פסול ורבי שמעון מכשיר'''. כלומר אחרי שקומצים את המנחה אז צריך את הקומץ להניח בכלי שרת ואז אחרי זה מקטירים אותו. אז אם הוא קמץ ולא נתן בכלי שרת אז זה פסול. רבי שמעון מכשיר, אומר שלא צריך כלי שרת לקומץ.

אז '''מאי כדון'''? כלומר מה הדין אם תרם בשמאל? אומרת הגמרא רק על פי המחלוקת: '''רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין''' - הם מצריכים שזה יהיה בימין. אבל '''רבי שמעון דלית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין''', כלומר שלא צריך כלי שרת, אז הוא לא צריך שזה יהיה בימין.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ט עמוד א'''

{{שוליים|ב_ט}} '''שיעור הקטרת הקומץ להתיר את שאריו באכילה נקבע ברוב כל פרידה ופרידה, ולא ברוב הקומץ כולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יב, הלכה יג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן בר נפחא שהשיעור ברוב כל פרידה ופרידה, וכן פסק הרמב&quot;ם שדי בהקטרת רוב כל פתית ופתית של הקומץ להתיר השיריים, כמסקנת הירושלמי בשם רבי יוחנן.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מהו ברובו.''' דקאמר ר' יוחנן בקומץ אם ברובו של הקומץ סגי ולא בעי רוב כל פרידה ופרידה ממנו אם הוא עשוי פרידה פרידה כגון מנחת מחבת ואותה הכתוב בה פתות אותה פתים או רוב כל פרידה ופרידה איתאמרת בה

'''אתא ר' חזקיה וכו'.''' ואמרו בשם ר' יוחנן ברוב כל פרידה איתאמרת בה

'''תרם חצייה.''' של שיעור הרמה תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ שנקטר מקצת ממנו

'''מתני' לא אמרה כן.''' דאפי' בהקטרת שומשם סגי דהא תנן בפ&quot;ג דמנחות הקטיר קומצה פעמיים כשרה משמע לפעמיים דוקא וכדמסיק לקמיה שאין קומץ פחות משני זתים ואין הקטרה פחות מכזית אחד

'''תרם.''' את הדשן בשמאל תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ

'''והקטירו בין ביד וכו'.''' כלומר לאחר שקדשו בכלי שרת מקטירו ע&quot;ג המזבח בין ביד וכו'

'''והא תנינן.''' בפ&quot;ג דזבחים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' משיאחוז האור ברובו · מהו ברובו · ברובו שלקומץ · או ברוב כל פרידה ופרידה · אתאמרת · אתא ר' חזקיה ר' יונה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן ברוב כל פרידה ופרידה · איתאמרת · תרם חצייה · תפלוגתא דר' יוחנן ודר' יהושע בן לוי · דאמ' ר' יוחנן קומץ שקדש בכלי · והקטירו אפי' שומשמין יצא · ר' יהושע בן לוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מעתה.''' דאמרת אין קומץ פחות משני זתים א&quot;כ כהן שאין ידו מחזקת בשני זתים יהא פסול מן העבודה ואנן לא תנן אלא מומין כדקא חשיב בפ&quot;ו דבכורות וכהן שקומץ ידו אינו מחזיק שני זתים לא קא חשיב

'''יהודה ברבי אומר או בחטאת ביד וכו'.''' כלומר מדכתיב בה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם אם רצה עובדה ביד כחטאת שזריקתה באצבע ואם רצה עובדה בכלי כאשם שזריקתו בכלי ולא ביד שאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד

'''ובלבד בימין.''' בין שעובדה ביד בין שעובדה בכלי צריך שיהא בימין וכן פליגי בהרמת הדשן

'''התיבון.''' על הא דיהודה ברבי דקאמר שהקטרת הקומץ צריך שיתן בימין ומשמע דאם נתנו בשמאל כדי להקטירו פסלו ולא מהני חזרה קודם שיקטירו

'''דתנינן.''' במנחות שם

'''שלא בכלי וכו'.''' בקידוש הקומץ פליגי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''קיבל הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו.''' ולא פסלו בקבלת שמאל בתחלה והשתא קשיא אם בשמאל הוא מחזיר למזבח כלומר דם שהוא עומד לזריקת המזבח אם נתנו בשמאל מחזיר הוא לימינו וכשר לזרקו על המזבח

'''לא כ&quot;ש לבזך.''' כאן שיכול הוא להחזירו משמאלו להבזך והוא הכלי שרת שקדשו להקומץ בו לא כ&quot;ש דתיהני חזירתו

'''אמר ר' אילא אם שנייה אדם.''' אם שנה אחד להא דלעיל ר&quot;א ברבי שמעון הוא דשנייה ולדידיה ל&quot;ק דתני ראב&quot;ש אומר אין הקומץ צריך קידוש בזך וכדמסיק ואזיל אתיא וכו' כשיטת ר&quot;ש אביו

'''מאי כדון.''' היאך תליא הא בה ומפרש דלרבנן דאית להון קומץ צריך קידוש בכלי שרת צריכה במי להון לימין ולר&quot;ש דלית ליה קידוש הקומץ בכלי שרת ל&quot;צ לדידיה לימין

'''אמר ר' מנא וכו'.''' כלומר שהיה מתמיה על כל הא דלעיל דמדמין תרומת הדשן להקטרת הקומץ

'''ולא דמיא אלא לקמיצה.''' כלומר אי מדמית לה ולא דמיין אלא לזה בלבד ששיעור הרמת הדשן קומץ היא כמו הקטרת המנחה

'''שזו בהרמה וכו'.''' כלומר בתרווייהו כתיב בהו והרים אבל למידי אחרינא לא דמיין אהדדי

'''והרים.''' השתא דריש לקרא דתרומת הדשן דכתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח

'''והרים אין והרים אלא בששייר.''' דלשון הרמה לא שייך אלא במקצת ושייר במקצתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ב_י}} '''המקטיר קומץ מנחה בשתי הקטרות ולא יותר – המנחה כשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יא, הלכה טו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי שהקטרה בשתי פעמים כשרה, ובכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ב_יא}} '''הקומץ הנקמץ מן המנחה צריך שיהא בו שיעור שני זיתים לפחות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יג, הלכה יד. ''הכרעה:'' כירושלמי נפסק, וכן פסק הרמב&quot;ם שאין הקמיצה פחותה משני זיתים.

{{שוליים|ב_יב}} '''כהן שתרם תרומת הדשן בשמאל – האם כשירה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יא, הלכה טו. ''הכרעה:'' נפסק כר' יוחנן שקומץ שקדש בכלי מקטירו אף בשמאל, שהרי גם הקטרת פסולים בשמאל כשרה בקומץ שקדש בכלי; הרמב&quot;ם פסק כשיטתו.

{{שוליים|ב_יג}} '''מתן קמיצת המנחה לכהן אחר שיביאנה למזבח - כיצד ניתנת (ביד/בכלי, ימין/שמאל).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ב, הלכה כד. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שהמתנה כשרה בין ביד בין בכלי ובין בימין ובין בשמאל, כלשון הרישא הבלתי מוגבלת; רבי יהודה בי רבי הצריך ימין ונדחה, וכן פסק הרמב&quot;ם שאין הכהן צריך ליתנה בימין דווקא.

{{שוליים|ב_יד}} '''הקטרת הקומץ בבזך של מנחה - האם כשרה בשמאל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כד. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שהקטרת הבזך צריכה להיות בימין ואם עשאה בשמאל פסולה, שכן הקומץ צריך קידוש בכלי שרת (בבזך) ואין הלכה כר&quot;א ברבי שמעון..

{{שוליים|ב_טו}} '''קמיצה שלא ניתנה בכלי שרת פסולה או כשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יא, הלכה ו &lt;קטע סוף=ט א/&gt; ==דף ט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שקמיצה צריכה כלי שרת ופסולה בלעדיו, כרמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין פרק יא הלכה ו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;18&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|בששיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בימין}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} אשר תאכל, אין אכילה אלא בכזית. היה בכולו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשה}}? ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית, ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} והרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדשן}} אשר תאכל האש, יכול עצים? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר את ה}}עולה. אי עולה, יכול איברי עולה? תלמוד לומר אשר תאכל האש. הא כיצד? {{שוליים|ב_טז}}חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד {{ירו&quot;מ-הדגשה|להניחם אצל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בצד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזבח}}. מצוה להקדים אש לעצים, שנאמר ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז]]) וערכו עצים על האש. קידם עצים לאש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או ש}}סידר עד שלא תרם, משחיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|את המחתה מתחת העצים}} ותורם {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מפרק {{ירו&quot;מ-הדגשה|את העצים מעל הדשן}} ותורם. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר, חילפיי שאל קומץ {{ירו&quot;מ-ביאור|של מנחה}} שנתנו על גבי מערכת לילה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא ערך אש חדשה}} מה הן? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] אמר, חילפיי שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|אימרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אימורי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד של שחר}} שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן? ולא מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_יז}}אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|וסידור מערכה של קטורת קדם לאברים, וסידור מערכה ראשונה קדמת לסידור מערכה שניה של קטורת, ואם נתן אברים על מערכה של לילה הרי הקדים אברים לקטורת}}. מתניתין למצוה, מה צריכה ליה לעיכוב {{ירו&quot;מ-ביאור|ונשאר בשאלה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא קידש ידיו ורגליו קדם עבודה}} ציץ מהו שירצה על טומאת ידים? {{שוליים|ב_יח}}ידים מהו שיפסלו משם יוצא? ולאו מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: קידש ידיו ורגליו וניטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו {{ירו&quot;מ-ביאור|מדרבן}} מטבילן והן טהורות, יצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לא נפסלו משם יוצא {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נאמר שצריך לקדש שוב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואתיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אתיא}} כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם קידש ידיו ועבד כל הלילה אינו צריך לקדש ידיו שוב בבקר}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}צריכה ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם }}הכא {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שהוא שאל כאן}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} דאמר {{שוליים|ב_יט}}לינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם פוסלת גם ביוצא. למאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים}}, ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם קדש בלילה לצורך עבודת היום}}? ולאו מתני' היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה קידוש}}. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ב_כ}}תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו יכול לסמוך על מה שקידש ידיו ביום שקודם}}, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדם הלילה שקעו אותו בבור שלא יפסל בלינה}}. רבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]] אמר, מכיון שמסר יום ללילה דייו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתחילת הלילה פוסל לכן משקע לפני תחילת הלילה ומעלה ודיו}}. חברייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} &lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף י א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי מנא, '''ותמיה אנא היך רבנן מדמין תרומת הדשן להקטרה ולא דמיא אלא לקמיצה'''? אם אתה כבר מדמה את זה למשהו אז זה יותר דומה לקמיצה, כן? שזה לדעת כולם קמיצה חייבת להיות ביד ימין, כן, שהרי גם בזה נאמר דרשה. כתוב '''והרים... אשר תאכל האש''' - '''והרים''' ואין '''והרים''' אלא בשיור. '''אשר תאכל''' - אין אכילה אלא בכזית. היה בכולו כזית מה יעשה? '''ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית, ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור'''. הוא חייב להשאיר משהו.

'''והרים אשר תאכל האש''', יכול עצים? '''תלמוד''' - '''עולה'''. אי עולה, יכול איברי עולה? '''תלמוד לומר אשר תאכל האש'''. הא כיצד? '''חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד'''.

'''מצוה להקדים אש לעצים, שנאמר וערכו עצים על האש'''. כלומר קודם תהיה אש ואחרי זה עצים. קידם עצים לאש, סידר עד שלא תרם - אז איך יכול לתרום עכשיו? אלא '''משחיל ותורם, מפרק ותורם''' - יש שתי אפשרויות.

רבי יעקב בר אחא אמר, חילפיי שאל קומץ שנתנו על גבי מערכת לילה מה הן? כלומר בעצם הוא לא ערך אש חדשה, מה הדין שלה? רבי ירמיה אמר, חילפיי שאל תמיד שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן?

שואלת הגמרא '''ולא מתני' היא'''? הרי זה מפורש. '''אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד'''. והרי סידור מערכה של קטורת קודם לאיברים. אם נותן את האיברים על מערכה של לילה, אז יוצא שהוא הקדים את האיברים לקטורת, אז לא יצא ידי חובה. אלא '''מתניתין למצוה, מה צריכה ליה לעיכוב'''? גם אני מסכים שיש מצווה שזה יהיה הסדר. השאלה מה יקרה אם הוא לא נהג ככה, בדיעבד.

'''ציץ מהו שירצה על טומאת ידים? ידים מהו שיפסלו משם יוצא'''? כלומר אם הוציא רק את הידיים, אדם שיוצא מהמקדש, כשהוא חוזר הוא צריך לטבול בכניסה. אבל אם הוציא רק את הידיים, מה הדין?

'''ולאו מתני' היא'''? '''קידש ידיו ורגליו וניטמו מטבילן והן טהורות, יצא לא נפסלו משם יוצא'''. זה מפורש, לא כתוב שצריך לקדש עוד פעם את ידיו ורגליו. ואתה אומר '''כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים'''. כלומר, שאם הוא קידש ידיו ועבד כל הלילה, אז לא צריך לקדש את ידיו שוב בבוקר.

'''מה צריכה ליה הכא'''? '''דאמר לינה פוסלת בידים, ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן'''? כלומר איש אומר שאינה פוסלת בידיים, השאלה אם גם יציאה פוסלת בידיים.

'''ולאו מתני' היא'''? '''קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר'''. הרי זה קידוש, ורואים מכאן שזה לא פוסל.

אמר רבי יוחנן '''תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא, וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים'''. כלומר, בעצם לפני השקיעה היו משקיעים את הכיור בבור שלא יהיה פוסל בלינה. אז לפני שהוא תורם את הדשן לצורך עבודת מחר, הוא מעלה את הכיור ומקדש ידיו ורגליו ולאחר מכן מחזיר את זה.

רבי חייה בר יוסף אמר, '''מכיון שמסר יום ללילה דייו'''. כי הוא סובר שרק תחילת הלילה פוסל, אז לכן הוא משקה לפני תחילת הלילה, מעלה כדי לתרומת הדשן ומשאיר אותו שם. הוא לא צריך עוד פעם להשקות אותו כיוון שרק תחילת הלילה זה מה שפוסל.

חברייא בשם רבי יוחנן אומרים לא, צריך את שניהם, כי גם עלות השחר גם כן פוסל, אז לכן הוא צריך להעלות מהבור. כלומר הוא משקה את זה לפני השקיעה, ובלילה כשהוא רוצה לתרום את הדשן הוא מעלה את זה ומקדש את ידיו ורגליו וחוזר ומשקה אותו בתוך הבור.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ט עמוד ב'''

{{שוליים|ב_טז}} '''יש להקדים סידור האש לעצים על המזבח, ואם קדמו העצים לאש - יש לתקן ולא לפסול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן שמצוה להקדים אש לעצים ככתוב &quot;וערכו עצים על האש&quot;, אך אם קידם עצים לאש הדין בדיעבד כשר ומתקן ע&quot;י השחלת המחתה או פירוק העצים; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה יב.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשר תאכל אין אכילה אלא בכזית.''' שצריך שלא יהיה בהרמה פחות מכזית

'''היה בכולו כזית.''' בכל הדשן שישנו שם היאך יעשה ליטול מקצתו וכו'

'''והרים כתיב.''' וצריך שישייר מקצתו כדלעיל ונשאר השאלה בלא פשיטותא

'''אשר תאכל האש יכול עצים.''' שירים הדשן מאשר אכל האש להעצים

'''ת&quot;ל עולה.''' ולא משל העצים

'''אי עולה יכול אברי עולה.''' שהן עדיין שלימים ולא נתאכלו ירים אותן

'''ת&quot;ל אשר תאכל האש הא כיצד וכו'.''' שצריך לחתות מהמאוכלות הפנימיות של אברי העולה ויורד להשימו אצל המזבח

'''מצוה להקדים אש לעצים וכו'.''' באש של הדיוט שמביאין קאמר כדדרשינן מהכתוב ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח שאע&quot;פ שהאש ירדה מן השמים מצוה להביא אש. מן ההדיוט ואותו האש מצוה להקדימו להעצים של המערכה

'''קידם עצים לאש וכו'.''' או שסידר את העצים עד שלא תרם הדשן

'''משחיל.''' מושך העצים להצד או מפרק העצים מעט מעט ותורם לפי שהרמת הדשן תחלת עבודה היא

'''חילפיי שאל קומץ של מנחה.''' שהיא מעבודת היום שנתנו ע&quot;ג מערכת לילה שלא סידר עדיין מערכת עבודת יום מה הן. ור' ירמיה קאמר דעוד שאל חילפיי אימורין של תמיד שחר שנתנן ע&quot;ג מערכת לילה מה הן

'''ולאו מתניתא היא.''' ומה זו שאלה הא בהדיא תני בברייתא אין לך קודם בהקטרה לאברי תמיד של שחר אלא קטרת בלבד וכדתנינן בברייתא דסדר המערכה קטרת קודמת לאברים ואם סידרן במערכת לילה נמצא שהן קודמין לקטרת של שחר שלא נקטר הקטרת עד שסידרו מערכה שניה על המזבח שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטרת ואותה המערכה שניה היתה אחר סידור המערכה גדולה בכל יום כדשנינו בפ&quot;ב דתמיד

'''מתניתא למצוה.''' כי צריכא ליה לחילפיי מהו לעיכוב ולא איפשיטא

'''ולאו מתניתא היא.''' דתנינן בברייתא בהדיא קידש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילן והן טהורות וא&quot;כ לא צריך ריצוי ציץ וכן אם יצא לא נפסלו משום יוצא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' · מתנית' לא אמרה כן · אלא הקטיר בקומצו פעמיים כשירה · ר' חמא בר עוקבה בשם ר' יהושע בן לוי · אין קמיצה פחות משני זתים · ואין הקטרה פחותה · ר' יצחק ביר' אלעזר שאל · מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים · פסול מן העבודה · תרם בשמאל · תפלוגתא דר' יוחנן ור' יהודה ביר' דאמ' ר' יוחנן קומץ שקדש בכלי · והקטירו בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל · יהודה בירבי או' או כחטאת ביד או כאשם בכלי · ובלבד בימין · התיבון והא תני קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו אם · בשמאל הוא מחזיר למזבח לבזך לא כל שכן לבזך · אמ' ר' לא · אם שנייא אדם · ר' לעזר בר' שמעון שנייה · דיתני ר' אלעזר בי ר' שמעון או' אינה צריכה קידוש בזך · אתיא דר' לעזר בי ר' שמעון בשיטת ר' שמעון אביו · דתנינן תמן שלא בכלי שרת פסולה · ור' שמעון מכשיר · מאי כדון · רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין · ר' שמעון לית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין · אמ' ר' מנא ותמיה אנא היך רבנן מדמיי תרומת הדשן להקטרה · ולא דמיא אלא לימין לקמיצה · שזו בהרמה וזו בהרמה והרים · ואין והרים אלא בששייר · אשר תאכל אין אכילה אלא בכזית · היה בכולו כזית ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית · ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור · והרים אשר תאכל האש יכול עצים תל' עולה · אי עולה יכול איברי עולה תל' אשר תאכל האש · הא כיצד חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד · מצוה להקדים אש לעצים · שנ' וערכו עצים על האש · קידם עצים לאש · סידר עד שלא תרם משחיל ותורם מפרק ותורם · ר' יעקב בר אחא אמ' חילפיי שאל · קומץ שנתנו על גבי מערכת לילה מה הן · ולאו מתנית' היא אין לך קודם לתמיד שלשחר אלא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ציץ מהו שירצה על טומאת ידים.''' אם לאחר שקידש ידיו ורגליו נטמאו ידיו וכגון שנגעו בטומאה דרבנן כאותה ששנינו הפגול והנותר מטמאין את הידים ולא נטמא גופו מהו דמרצה הציץ על זה. ועוד בעי ידים מהו שיפסלו משום יוצא אם לאחר שקדש ידיו ורגליו יצא לחוץ מהו שיפסלו משום יוצא דאיכא היסח הדעת

'''ואתיא כמ&quot;ד וכו'.''' כלומר דמהדר ליה דמהאי ברייתא לאו ראיה דאיכא למימר אתיא כמ&quot;ד אין הלינה פוסלת בידים. ופלוגתא דרבי ור&quot;א בר&quot;ש לקמן היא ולר&quot;א בר&quot;ש דס&quot;ל אין הלינה פוסלת הני נמי לא פסלי

'''מה צריכה ליה.''' כי קא מיבעיא ליה ברם הכא לאידך מ&quot;ד והוא רבי דס&quot;ל לינה פוסלת בידים אם יוצא נמי פוסלת

'''ידים מהו שיפסלו משום מחוסר זמן.''' להאי מ&quot;ד דס&quot;ל אין הלינה פוסלת בידים קא מיבעיא ליה דאת&quot;ל דאין הלינה פוסלת היינו אם קידש בלילה לעבודת מחר אין העמוד השחר העושה לינה פוסל דאין הלינה פוסלת בהן אלא אם קידש היום לצורך עבודת מחר מהו שיפסלו משום מחוסר זמן ופשיט ליה ולאו מתני' היא דתנינן בברייתא בהדיא קידש ידיו ורגליו היום לצורך עבודת מחר הוי קידוש למ&quot;ד אין הלינה פוסלת בידים דמחוסר זמן נמי לא פסיל בהו

'''א&quot;ר יוחנן וכו'.''' מילתא באנפי נפשה היא דפליגי ר' יוחנן ור' חייה בר יוסף בענין קידוש ומדייק עלה מהאי פלוגתא דתנאי לקמן

'''תרומת הדשן תחלת עבודה של מחר וכו'.''' כלומר דר' יוחנן ס&quot;ל דהכיור היה משוקע במים כל הלילה עד שהגיע הזמן של תרומת הדשן שהוא תחלת עבודה של מחר והיה מקדש וידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים כל הלילה

'''ר' חייה בר יוסף אמר וכו'.''' כלומר שלא היה צריך להיות הכיור משוקע במים כל הלילה אלא מכיון שמסר היום ללילה דיו ומשקעו בסוף היום להיות משוקע בתחלת הלילה ושוב א&quot;צ ולתמן מפרש פלוגתייהו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''חברייא בשם ר' יוחנן.''' אמרי דהכי קאמר ר' יוחנן משהוא מגביהו מן המים לצורך קידוש ידים ורגלים לתרומת הדשן הוא חוזר ומשקיעו כדי שלא יעבור עליו עמוד השחר בלא שיקוע

'''מתניתא פליגא על ר' חייא בר יוסף.''' ברייתא ששנינו בתוספתא פ&quot;ק דמכלתין וכן בפ&quot;ק דמנחות דפליגי רבי וראב&quot;ש בקידוש ידים ורגלים קשיא למאי דאמר ר' חייה בר יוסף דאיהו כמאן ס&quot;ל כדלקמן. קידש ידיו ורגליו ביום א&quot;צ לקדשן בלילה. לצורך אברים ופדרים שנתותרו שהן כשרים להקטירם בלילה והן נקראין שירי עבודות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_יז}} '''סדר הקדימה בעבודות התמיד של שחר (קטורת, סידור מערכות, אברים).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהקטורת קודמת לתמיד של שחר, וסידור מערכה ראשונה קודם לסידור מערכה שנייה של קטורת, וסידור הקטורת קודם לאברים, כסדר המבואר בירושלמי; והשאלה אם המשנה למצוה או לעיכוב נשארה בעיא ולא הוכרעה, ולכן הרמב&quot;ם נקט את הסדר להלכה בלא להכריע בעיכוב..

{{שוליים|ב_יח}} '''כהן שקידש ידיו ורגליו קודם עבודה, וילן קודש - האם ידיו ורגליו נפסלות מדין 'יצא' (לינה) וטעונות קידוש שוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידיים, שאם קידש ידיו ועבד כל הלילה אינו צריך לקדש שוב בבוקר, וכן פסק הרמב&quot;ם שאין הלינה פוסלת בידיים ורגליים.

{{שוליים|ב_יט}} '''קידוש ידיים ורגליים מהיום לצורך עבודת מחר כשר ואינו נפסל בלינה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא וכר' יוחנן שקידש ידיו ורגליו היום לעבודת מחר הרי זה קידוש, שהלינה פוסלת בגוף ולא ביוצא מחוסר זמן; הרמב&quot;ם פסק כך.

{{שוליים|ב_כ}} '''כהן הבא לתרומת הדשן חייב לקדש ידיו ורגליו מן הכיור, ואינו יכול לסמוך על קידוש שקידש ביום הקודם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ט, רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה יב &lt;קטע סוף=ט ב/&gt; ==דף י עמוד א== &lt;קטע התחלה=י א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם (הלכות ביאת המקדש ה,ט; תמידין ומוספין ב,יב) שכהן העובד בתרומת הדשן חייב קידוש ידיים ורגליים מן הכיור באותה עבודה, ואין קידוש היום הקודם מועיל, כדעת חברייא בשם רבי יוחנן שהחמירו בעניין.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;19&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
משהוא מגביהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצורך תרומת הדשן}} הוא משקיעו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפסל}}. מתני' פליגא על רבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה, בלילה צריך לקדשן ביום {{ירו&quot;מ-ביאור| שעמוד השחר עושה לינה ולא תחילת הלילה}}, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימים}} אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד אחר שקידש ולא פסק, אף שעבר עליו הלילה אינו נפסל לעבודות שאינם תחילת עבודה, כגון הקטר חלבים ואיברים}}, אבל בתחילת עבודות צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשתא רבי חייה בר יוסף כמאן סבירא ליה? דלרבי לעולם הלינה פוסלת בהן ואפילו עסוק בעבודה, ולרבי אלעזר ברבי שמעון מיהת לתחלת עבודה צריך הוא לקדשן, ורבי חייה בר יוסף קאמר שאין הלינה פוסלת כלל בהן, וזה דלא כרבי ודלא כרבי אלעזר ברבי שמעון}}. רבי חייא בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|פתרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר}} מתני' קידש ידיו ורגליו ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך לקדשן בלילה {{ירו&quot;מ-הוסר|בשירי עבודות אבל }}{{ירו&quot;מ-הוסר|בתחילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} צריך לקדשן ביום דברי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|שרק תחילת הלילה פוסל}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות, אבל בתחילת עבודות צריך. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שגם תחילת הלילה וגם סופו פוסלים בלינה}} פתר מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} קידש ידיו ורגליו ביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} צריך לקדשן בלילה בשירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד קדם ביום ולא פסק אלא המשיך להקטיר בלילה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל בתחילת עבודות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אם קידש ביום ופסק מלעבוד קדם הלילה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לקדשן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה לצורך עבודת הלילה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|קידש}} בלילה צריך לקדשן ביום, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל יותר מזה ודאי ישן ושינה פוסלת}} אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשירי עבודות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אם עבד ברצף אחר שקידש ובעבודות כגון הקטרת אימורים}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|בין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} בתחילת עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם הפסיק ועבר עליו הלילה או עבודות שהם תחילת עבודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לחזור ולקדשן}}. רבי חילפיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חילפיי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ן בשירי עבודות}} אמר, כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור. מתני' פליגא על רבי חילפיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חילפיי|°]]. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדש בלילה, בלילה צריך לקדש ביום, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר, אפילו עוסק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת. תלמידוי דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי חילפיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חילפיי|°]], {{ירו&quot;מ-הוסר|הכיני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיני}} קידש ידיו ורגליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כו' שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת ובלבד מיום ללילה כרבי חייא בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתחילת הלילה פוסל. תנן: בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם. בזמן שהן מרובין — רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה}} מה {{ירו&quot;מ-הוסר|בין }}בתוך ארבע אמות לכבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} בתוך ארבע אמות למזבח? מן מה דתנינן מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש, הדא אמרה: בתוך ארבע אמות למזבח. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]], בפירוש תני לה רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות למזבח זכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואם היו שנים שוים הממונה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש}} מהו הצביעו? הוציאו אצבע. הוציאו אחת מונין לו, שתים מונין לו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתים}} שלש אין מונין לו. מהו אין מונין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו? אין מונין לו}} כל עיקר {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא יוצא מהמעגל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אין מונין לו את היתירה {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר בשאלה}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוציא}} ארבע הממונה מכה אותו בפקיע ובטל הפייס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מוציאין אגודל במקדש מפני הרמאין. אין אומר ממי {{ירו&quot;מ-הוסר|במקדש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחיל}} אלא {{שוליים|ב_כא}}הממונה היה&lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף י ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הרב תום ירושלמי מסכת, יומא דף י'. אומרת הגמרא, '''מתניתין פליגא על רבי חייה בר יוסף'''. ראינו שרבי חייא בר יוסף סובר שרק המעבר מהיום ללילה, רק זה פוסל, אבל לא עלות השחר. ואתה אומר, מוצאת בעיה שחולקת. תני כי '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה, בלילה צריך לקדשן ביום'''. משמע מכאן שעלות השחר הוא עושה לינה ולא תחילת הלילה. זה '''דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות'''. כלומר, אם הוא כבר עבד אחרי שהוא קידש ידיים פעם אחת, אז יותר הידיים לא נפסלות כל עוד שהוא עובד. '''אבל בתחילת עבודות צריך''', כלומר אם הוא לא עבד, מה שקרה קידש ידיו ורגליו ועבר הלילה, אז הוא צריך לחדש ידיים ורגליים.

רבי יוחנן סובר שגם בתחילת הלילה וגם סופה פוסלים מלינה, אז הוא פתר מתניתין כך. '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה''', זה בשירי עבודות. כלומר, אם הוא עבד קודם ביום אז הוא ממשיך בלילה, לא צריך לקדש ידיים ורגליים. אבל בתחילת העבודות, כלומר אם הוא קידש ידיו ביום והוא לא עבד עד הלילה אז צריך לקדש מחדש בלילה. '''בלילה צריך לקדשן ביום, דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים''', בתחילת עבודות - כיוון שהוא סובר שאין לינה פוסלת בידיים בשירי עבודות. כלומר, אם הוא עבד כבר קודם אחרי שהוא קידש ידיים, אבל בתחילת העבודות צריך לחזור ולקדשן.

רבי חייא בר יוסף, שהוא סובר שרק המעבר מהיום ללילה זה מה שפוסל, אבל לא עלות השחר, אז הוא פתר מתניתין ככה. '''קידש ידיו ורגליו ביום צריך לקדשן בלילה''', בלילה אין צריך לקדשן ביום. '''דברי רבי''', כי הוא סובר כמו שאמרנו שתחילת הלילה פוסל. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עסוק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו, שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות, אבל בתחילת עבודות צריך''', כיוון שאין לינה פוסלת בידיים בין בשירי עבודות בין בתחילת עבודות.

רבי חילפיי אמר, '''כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור'''. כלומר אם השתמשו בכיור אז לינה לא פוסלת בו. אז '''מתניתין פליגא על רבי חילפיי'''. תני, '''קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדש בלילה, בלילה צריך לקדש ביום, דברי רבי'''. '''רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, אפילו עוסק בעבודה כל ג' אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים''', משמע שבכיור זה פוסלת. תלמידוי דרבי יוחנן בשם רבי חילפיי, כך צריך להבין את המשנה. '''קידש ידיו ורגליו כו' שאין הלינה פוסלת בידים, הא בכיור פוסלת ובלבד מיום ללילה'''. כלומר, כי מה שגורם לפסילה זה המעבר מיום ללילה, ואז זה כמו רבי חייא בר יוסף שהוא סובר שתחילת הלילה פוסל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף י עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי.''' דס&quot;ל לינה פוסלת לקידוש ידים ורגלים ועמוד השחר עושה לינה

'''חילפיי אמר וכו' כך אין הלינה פוסלת בכיור.''' אפילו לא היה משוקע כלל במים אין הלינה פוסלת בו

'''מתניתא פליגא על ר' חילפיי קידש וכו' שאין הלינה פוסלת בידים.''' קתני מיהת בידים אין הא בכיור פוסלת ואפי' לר&quot;א בר&quot;ש וקשיא על ר' חילפיי

'''תלמידוי דר' יוחנן בשם חילפיי הכיני.''' כך היה שמו מכונה וכך הוא בהלכה דלקמן בשם ר' חילפיי הכיני

'''קידש ידיו ורגליו וכו' שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת.''' כלומר דתלמידוי דר' יוחנן לא אמרי בשם ר' חילפיי כדאמר מעיקרא כשם וכו' אלא כדדייקינן דדוקא בידים אינה פוסלת הא בכיור פוסלת הלינה

'''בפירוש תני לה ר' חייה וכו'.''' ולא צריך למידק מלישנא דמתני'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קטורת בלבד · מתנית' למצוה · מה צריכה ליה לעיכוב · ציץ מהו שירצה על טומאת ידים · ידיים מהו שיפסלו משם יוצא · ולאו מתנית' היא קידש ידיו ורגליו וניטמו מטבילן והן טהורות · יצא לא נפסלו משם יוצא · ואתיא כמאן דאמ' אין הלינה פוסלת בידים · מה צריכה ליה כמאן דאמ' לינה פוסלת בידים ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן · ולאו מתנית' היא קידש ידיו ורגליו היום לעבודת שלמחר אמ' ר' יוחנן תרומת הדשן תחילת עבודה שלמחר היא וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים · ר' חייה בר יוסף אמ' מכיון שמסר יום ללילה דייו · חברייא בשם ר' יוחנן משהוא מגביהו הוא משקיעו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר&quot;א בר&quot;ש אומר וכו' בשירי עבודות.''' כלומר מדקאמר אפי' עסוק בעבודה כל שלשה ימים וכו' ש&quot;מ דבדוקא בשירי עבודות הוא דקאמר דכל זמן שהוא עסוק בעבודה אין הלינה פוסלת בהן אבל בתחלת עבודה כלומר שפסק מלעבוד והיום הוא תחלת עבודה א&quot;נ שהן תחלת עבודות של יום כגון זריקת הדם והקטרת הקומץ שהן עבודות של יום אפי' ראב&quot;ש מודה שקידוש הלילה לאו כלום הוא וצריך לקדשן ביום. והשתא ר' חייה בר יוסף כמאן ס&quot;ל דלרבי לעולם הלינה פוסלת בהן ואפי' עסוק בעבודה הוא ולראב&quot;ש מיהת לתחלתו עבודה צריך הוא לקדשן ור' חייה בר יוסף קאמר מכיון שמסר יום ללילה דיו ולדידיה אם הגביהו מן המים אחר תחלת הלילה דיו ונמצא כשהוא מקדש מן הכיור שאינו משוקע בלילה הוא מקדש וא&quot;כ אין הלינה פוסלת כלל בהן וזה דלא כרבי ודלא כר&quot;א בר&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ר' חייה וכו'.''' נתחלפו השיטות בספרי הדפוס בטעות וכצ&quot;ל. ר' חייה בר יוסף פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום א&quot;צ לקדש בלילה בשירי עבודות בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי ר&quot;א בר&quot;ש אומר אפילו עסוק בעבודה כל שלשה א&quot;צ לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים בין בתחלת עבודות בין בשירי עבודות. ר' יוחנן פתר מתניתא קידש ידיו ורגליו ביום א&quot;צ לקדשן בלילה (בשירי עבודות אבל בתחלת עבודה) הכתוב כאן ט&quot;ס הוא וכצ&quot;ל בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי ר&quot;א בר&quot;ש אומר אפי' עסוק בעבודה כל שלשה א&quot;צ לקדש ידיו ורגליו בשירי עבודות אבל בתחלת עבודה צריך. ולפ&quot;ז ניחא דכל חד וחד פתר למאי דס&quot;ל ולר' חייה בר יוסף דמפרש לר&quot;א בר&quot;ש דבין בשירי עבודות ובין בתחלת עבודות א&quot;צ לקדש לפי שאין הלינה פוסלת כלל בידים ואיהו ס&quot;ל כר&quot;א בר&quot;ש ור' יוחנן פתר כדס&quot;ד מעיקרא דלר&quot;א בר&quot;ש דוקא בשירי עבודות א&quot;צ לקדש אבל בתחלת עבודות צריך לקדש והשתא בתחלת עבודות לכ&quot;ע צריך לקדש וכן ס&quot;ל לר' יוחנן

'''ובלבד מיום ללילה.''' כלומר והא דדייקינן דבכיור פוסלת וצריך שיהא משוקע במים ובלבד שיהא משוקע מבעוד יום ומיום ללילה דבהא סגי אבל אינו צריך שיהא משוקע במים כל הלילה וזהו כדר' חייה בר יוסף דקאמר מכיון שמסר מיום ללילה דיו ופתר להברייתא כדפתר לה ר' חייה בר יוסף וכר&quot;א בר&quot;ש וכדלעיל

'''גמ' מה.''' ושואל הש&quot;ס מה הן הד' אמות דתנינן לעיל כל הקודם את חבירו לתוך ד' אמות זכה

'''אם בין.''' בתוך ד' אמות הסמוכות להכבש ובין בתוך ד' אמות הסמוכות להמזבח שוין הן או לא

'''מן מה דתנינן.''' הכא במתני' מעשה וכו' ש&quot;מ שהיו שניהם [שוין] במרוצתן בשכבר עלו בכבש ולקדם לתוך ד&quot;א א&quot;כ הדא אמרה ד' אמות שאמרו בתוך ד' אמות הסמוכות למזבח הן

'''מהו אין מונין.''' לו דקתני אם אין מונין אותו כל עיקר ומשום קנסא שהוציא ביותר או דילמא אין מונין לו את היתירה שהוציא אבל שתים מונין לו ולא איפשיטא

'''ארבע.''' אם הוציא ד' אצבעות

'''בפקיע.''' ברצועה

'''ובטל הפייס.''' הזה עד שיחזרו ויוציאו כולן כדין

'''מפני הרמאין.''' כדפרישית במתני' דלעיל

'''אין אומרים ממי במקדש.''' ממי יתחיל הפייס מזה או מזה אלא כך היו עושין הממונה מגביה וכו' לסימן שיהיו יודעין שממנו היה הפייס מתחיל למנות

'''וחש לומר שמא וכו'.''' וניחוש שמא מתכוין להגביה המצנפת מזה כדי שישלים המנין לאוהבו או לקרובו ויזכה. ומשני כמין קובליים היו עושין שעומדין בהיקף עגולה ולא היה יכול לכוין במהרה למי יכלה המנין. קובלייום הוא מין כלי עגול עשוי לתכשיט אשה נושק&quot;א בלע&quot;ז והוא ככולייר הנזכר התם בענין זה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

מתרגם מתנן בראשונה כל מי שהיה רוצה לתרום את המזבח תורם, בזמן שהם מרובים רצים ועולים בכבש וכל הקודם את חברו לתוך הארבע אמות זכה. שואלת הגמרא '''מה בתוך ארבע אמות לכבש בתוך ארבע אמות למזבח'''? ומתרגמה, '''מן מה דתנינן מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש, הדא אמרה: בתוך ארבע אמות למזבח'''. אמר רבי יוסי ברבי בון, '''בפירוש תני לה רבי חייה כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות למזבח זכה'''. הלכה מפורשת.

ותאמר מתנן ואם הם שתיים שווים הממונה אומר להם הצביעו. שואלת הגמרא '''מהו הצביעו? הוציאו אצבע'''. עכשיו המשנה עוברת לעניין של הפייסות. '''הוציאו אחת מונין לו, שתים מונין לו''', שלוש אין מונים לו כלל. שואלת הגמרא '''מהו אין מונין כל עיקר אין מונין לו את היתירה'''? כלומר אין מונים לו כל עיקר, או אין מונים לו את היתרה. אומרת הגמרא לא נפשט, לא ענתה אם מונים לו, האם לא מונים לו בכלל, כלומר כאילו לא נחשב, מוציאים אותו מהמעגל, או שמונים רק אחת.

'''ארבע הממונה מכה אותו בפקיע ובטל הפייס'''. כלומר אם הוא הוציא ארבע מבטלים את הפיס. תנן '''אין מוציאין אגודל במקדש מפני הרמאין''', כי הם יכולים להוציא את האגודל ואת הזרת נניח, וזה ייראה כאילו שני אנשים. '''אין אומר ממי'''. כלומר הוא לא אומר ממי מתחיל, כי אז אנשים יכולים לחשב. הוא יכול לתכנן את מי הוא רוצה שיזכה. '''אלא הממונה היה מגביה מצנפתו של אחד מהן והן יודעין שממנו היה הפייס מתחיל'''. כלומר בעצם מגביה כובע של אחד והם יודעים שממנו מתחיל, ובעצם מישהו אחר אומר מספר. בעצם זה מערכת שכל אחד בוחר משהו ולא מתואמים. כלומר אחד אומר מספר ואחד מגביה הכובע ואז מתחיל המניין.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף י עמוד א'''

{{שוליים|ב_כא}} '''סדר הפייס (הגרלת עבודות המקדש) הולך כלפי ימין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ג &lt;קטע סוף=י א/&gt; ==דף י עמוד ב== &lt;קטע התחלה=י ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי בון בר חייה בשם התוספתא &quot;מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה&quot;, ומכך למד הרמב&quot;ם שהפייס מהלך לימין.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;20&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מגביה מצנפתו של אחד מהן והן יודעין שממנו היה הפייס מתחיל. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ש לומר שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|יבחר מספר כדי שיפול הפיס}} לאוהבו או לקרובו. כמין קובליים {{ירו&quot;מ-ביאור|מעגל}} היו עושין. כיצד היה הפייס מהלך? לימין {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לשמאל? אמררבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]], מן מה דתני מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה, הדא אמרה: לימין הפייס מהלך. תלמידוי דרבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חילפיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חילפיי|°]], {{ירו&quot;מ-הוסר|הכיני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיני}} לשמאל הפייס מהלך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הזוכה זוכה לימין, מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפייס שני פעמים מזה שלא עבר עליו הפייס אלא פעם אחת בלבד. מעשה באחד שקדם את חבירו בתוך ארבע אמות של מזבח, נטל חבירו את הסכין ותקעה בלבו. עמד לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי צדוק על מעלת האולם, אמר להן: שמעוני אחי בית ישראל, כתיב ([[דברים כא א|דברים שפטים כא א ב]]) כי ימצא חלל וגו' ויצאו זקיניך ושופטיך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל}}. אנו מאיכן לנו למוד? מן ההיכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מן העזרות? שרון כל עמא בכיין {{ירו&quot;מ-ביאור|התחילו כל העם לבכות}}, עד דאינון עסיקין בבכייה נכנס אביו של אותו התינוק, אמר להן: אני כפרתכם אדיין התינוק מפרפר ולא ניטמאת הסכין! מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים לגנאי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון למה מפיסים וחוזרים ומפיסים}}? אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, כדי לעשות פומפי {{ירו&quot;מ-ביאור|פרסום}} לדבר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנאמר בבית ה' נהלך ברגש}}. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|תדע שכן הוא, הלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה, ולמה זכו בזה שני כהנים? אלא}} לעשות פומפי לדבר. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שהטיב חמש נרות}} {{שוליים|ב_כב}}הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שהטיב שתי הנרות האחרונים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונטל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נטל}} את הכוז ממעלה שנייה ויצא. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ולמה היה נכנס {{ירו&quot;מ-הוסר|לקטרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להטיב את הנרות}} שני פעמים? אלא כדי לעשות פומפי לדבר. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלק הטבת הנרות לשנים}} דבר תורה הוא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שמדאוריתא צריך לחלק את הטבת הנרות לשנים ובאמצע ההטבה להקטיר את הקטורת ולא כדי לעשות פומבי}}. מה {{ירו&quot;מ-הוסר|עבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} לה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך היתה כוונת}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה נכנסים שני כהנים אחד להיטיב ואחד להקטיר שיכנס רק אחד}} עובד להטיב ומקטיר {{ירו&quot;מ-ביאור|והוא גם ייטיב וגם יקטיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא לעשות פומבי}}.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ב|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_כג}}הפייס השני — מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, מי מעלה איברים לכבש: הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין. וי&quot;ג כהנים זוכין בו. אמר [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי לפני [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} משם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} כדרך הילוכו היה קרב.

&lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ותיקנו '''חשש שמא לאוהבו או לקרובו'''. כלומר הוא ידע, ברגע שהוא מוריד כובע מאחד ואז השני יבחר מספר שמתאים כדי שהקרוב שלו או האויב שלו ייבחר. ותיקנו '''כמין קובליים היו עושין'''. כלומר בעצם זה היה כמו מעגל בתוך מעגל, ואז ככה בעצם קשה מאוד לדעת איפה ייפול המספר. ובוחרים במספר גדול. בעצם חוזרים על זה כמה פעמים.

אומר תנן '''כיצד היה הפייס מהלך? לימין לשמאל'''? אמר רבי בון בר חייה, '''מן מה דתני מי שזכה בקטורת אמר לזה שעל ימינו אוף את למחתה, הדא אמרה: לימין הפייס מהלך'''. תלמידוי דרבי יונה בשם רבי חילפיי, '''לשמאל הפייס מהלך''', בדיוק הפוך, דווקא לשמאל, כי '''הזוכה זוכה לימין'''. כלומר שמי שזוכה הולכים תמיד ימינה ובוחרים, ואז הזוכה אומר לזה משמאל להצטרף אליו. למה? כי '''מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפייס שני פעמים מזה שלא עבר עליו הפייס אלא פעם אחת בלבד'''. כלומר, הרי שהוא הולך לכיוון ימין אז על השמאליים הוא כבר עבר, אז בעצם אלה שהוא כבר עבר עליהם הפייס עדיף שהם יזכו ולא מי שעוד לא עבר עליו פייס. ואם הוא כבר עבר כמה פעמים, אז תמיד אלה שמשמאל עבר עליהם פעם אחת יותר מאלה שקדימה.

'''מעשה באחד שקדם את חבירו בתוך ארבע אמות של מזבח, נטל חבירו את הסכין ותקעה בלבו'''. '''עמד לו רבי צדוק על מעלת האולם, אמר להן: שמעוני אחי בית ישראל, כתיב כי ימצא חלל וגו' ויצאו זקיניך ושופטיך'''. '''אנו מאיכן לנו למוד? מן ההיכל מן העזרות'''? הפוסקים מסבירים כמובן שכל מה שהוא עושה פה זה רק לעורר את הלבבות, כי הרי פה יודעים מי הרוצח וכו'. אבל בעצם מה שהוא אומר להם - מאיפה אנחנו צריכים למדוד? ממי? מההיכל? כלומר משם הקדוש ברוך הוא, שנמצא בהיכל, או הכוהן שבעזרות?

'''שרון כל עמא בכיין, עד דאינון עסיקין בבכייה נכנס אביו של אותו התינוק, אמר להן: אני כפרתכם אדיין התינוק מפרפר ולא ניטמאת הסכין'''! ותני הגמרא '''מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים לגנאי'''. כלומר זה לא מראה על מעלה כמה הם הקפידו על הכלים, אלא זה מראה כמה הם זלזלו בחיים. וכן זה שאף אחד לא התעורר. כולם ראו בדברים שלו דברים פשוטים. אף אחד לא התעורר לחשוב איך אבא מגיע לכזה טמטום.

ותני הגמרא, תנן הפיס הראשון וזה הפייס הראשון. שואלת הגמרא למה מפייסים וחוזרים ומפייסים? הפיצו פעם אחת לכל העבודות. אמר רבי יוחנן, '''כדי לעשות פומפי לדבר'''. כלומר פרסום לדבר, שמא בעלי חיים ילכו ברגש. אמר רבי, תדע שכן הוא, הלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול גם לדשן את המנורה. אז למה זקוקים בזה שני כוהנים? לעשות פומפי לדבר.

תמן תנינן לאחר שהוא מטיב את חמש נרות אז הוא מניח את הכוז על מעלה שנייה ויוצא, ולאחר שהטיב את עשרה נרות החולים הוא מטיל את הכוז ממעלה שנייה ויוצא. אמר רבי יוחנן, '''ולמה היה נכנס שני פעמים? אלא כדי לעשות פומפי לדבר'''. שוב פעם שיהיה פרסום, וזוכים לילך ברגש.

רבי שמעון בן לקיש אמר '''דבר תורה הוא'''. זה גזירת הכתוב שחייבים לחלק את ההטבה לשני חלקים. דכתיב '''בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה'''. משמע שמחלקים את הטבת הנרות לשניים ובאמצע ההטבה מקטירים את הקטורת. '''מה לה רבי יוחנן'''? הרי רבי יוחנן סובר שזה רק עשו כדי לפרסם שיהיה פומבי. אם זה גזירת הכתוב, כתוב בהיטיבו את הנרות יקטירנה, משמע שבהכרח צריך לחלק את זה לשתיים. אומר, '''רבי יוחנן עובד להטיב ומקטיר'''. כלומר בעצם מיד אחרי שהוא מטיב הוא מקטיר. זה הכוונה.

ואז המשנה אומרת '''הפייס השני — מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, מי מעלה איברים לכבש''', והדרך שהיו מעלים את זה זה '''הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין'''. '''וי&quot;ג כהנים זוכין בו'''. '''אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משם רבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב'''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף י עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כיצד היה הפייס מהלך.''' כיצד היה מונה המנין אצבעות והולך אם לימין מזה שהתחיל בו למנות או לשמאל

'''מן מה דתני.''' בתוספתא פ&quot;ק ר' יהודה אומר לא היה פייס למחתה של קטרת אלא מי שזכה בקטרת אומר לזה שעל ימינו אף אתה תזכה למחתה וא&quot;כ הדא אמרה לימין הפייס מהלך ולפי שהמנין היה הולך לימין והוא השני למנין אומר הזוכה בקטרת תזכה אתה אחרי למחתה

'''תלמידוי וכו' בשם ר' חילפיי הכיני.''' משם מקום וכן הוא לעיל בסוף הלכה

'''לשמאל הפייס מהלך הזוכה וכו'.''' כלומר לעולם לשמאל של זה שהתחילו בו היה המנין מהלך והזוכה במחתה אחרי הזוכה בקטרת העומד לימין הוא זוכה וטעמא מוטב שיזכה וכו' שהרי לעולם היה צריך שיוסיף הממונה לומר המנין ממה שהיו הכהנים שם וכדי שלא ידעו למי יכלה המנין וצריך שלא יוסיף כפל ממנין הכהנים דא&quot;כ נודע הוא מי שיכלה המנין בו אלא מוסיף הוא פחות מהכפל כגון שהיו שם שלשים כהנים בבית אב של היום ומוסיף בהמנין ואומר ארבעים או חמשים נמצא כשמונה והולך לשמאל ממי שהתחיל בו העומדים לימין הזוכה עבר עליהם המנין שתי פעמים פעם אחת במנין שלשים הראשונים ופעם ב' במנין התוספת שהיא עשרה או עשרים שחזר המנין עליהם עד שבא אל הזוכה וכלה בו והעומדים משמאל הזוכה לא עבר עליהן המנין אלא בפעם אחת של מנין שלשים ולפיכך זה שאצלו בימין מזכה אותו בהמחתה שהוא סמוך לו ועבר המנין עליו שני פעמים

'''שרון.''' התחילו

'''שהיתה טומאה.''' של הכלים קשה להן משפיכות דמים וזה לגנאי להם שלא הקפידו על שפיכות דמים ולא השגיחו אלא על טומאת הכלים בלבד

'''גמ' אמר ר' יוחנן כדי לעשות פומפי לדבר.''' טעמא דמתני' מפרש מפני מה נחלקו העבודות האלו להרבה כהנים שהיא כדי לעשות פומבי ופרסום לדבר כדרבי דאמר והלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן ג&quot;כ את המנורה מכיון שמתעסק בדישון ולמה הצריכו כהן אחר לדישון המנורה אלא כדי לעשות פומבי לדבר ובהתרבות הכהנים נתפרסם הדבר ביותר

'''ר&quot;ש בן לקיש אמר.''' מה ראיה זו מכאן הלא דבר תורה הוא שצריך להפסיק בהטבת הנרות כדדרשינן מדכתיב בבקר בבקר וגו' דה&quot;ק חלקהו לשני בקרים בהטבת הנרות ובעידן הטבה תהא מקטיר קטרת ותפסיק בקטרת להטבת חמש ולהטבת שנים וכדלעיל

'''מה עבד לה ר' יוחנן.''' להאי קרא

'''מתני' הפייס השני מי שוחט.''' אע&quot;ג דשחיטה לא בעי כהונה מ&quot;מ הואיל ותחלת עבודת קרבן התמיד היא תיקנו בהפייס כי היכי דלא ליתי לאנצויי משום דחביבא עלייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ב' מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש · ודחף אחד מהן את חבירו ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס · ארבעה פייסות היו שם · זה הפייס הראשון ·
מתנית' פליגא על ר' חייה בר יוסף · קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה · בלילה צריך לקדשן ביום · דברי ר' · ר' לעזר בי ר' שמעון או' אפי' עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו · שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות · אבל בתחילת עבודות צריך · ר' יוחנן פתר מתנית' קידש ידיו ורגליו ביום צריך לקדשן בלילה בין בתחילת עבודות בין בשירי עבודות · בלילה צריך לקדשן ביום · דברי ר' · ר' לעזר בי ר' שמעון או' אפי' עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו · שאין הלינה פוסלת בידים בין בתחילת עבודות בין בשירי עבודות · חילפיי אמ' כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור · מתנית' פליגא על ר' חילפיי · קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדש בלילה · בלילה צריך לקדש ביום · דברי ר' · ר' לעזר בי ר' שמעון או' אפי' עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו · שאין הלינה פוסלת בידים · הא בכיור פוסלת · תלמידוי דר' יוחנן בשם חילפיי הכיני קידש ידיו ורגליו כול' · שאין הלינה פוסלת בידים · הא בכיור פוסלת ובלבד מיום ללילה · הל' ב · מה בתוך ארבע אמות לכבש בתוך ארבע אמות למזבח · מן מה דתנינן מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש · הדא אמרה בתוך ארבע אמות למזבח · אמ' ר' יוסי בי ר' בון בפירוש תני לה ר' חייה · כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה · מהו הצביעו · הוציאו אצבע · הוציאו אחת מונין לו · שתים מונין לו · שלש אין מונין לו · מהו אין מונין כל עיקר · אין מונין לו את היתירה · ארבע הממונה מכה אותו בפקיע · ובטל הפייס · אין מוציאין אגודל במקדש · מפני הרמאין · אין אומ' ממי · במקדש · אלא הממונה היה מגביה מצנפתו שלאחד מהן · והן יודעין שממנו היה הפייס מתחיל · וחש לומר שמא לאוהבו או לקרובו · כמין קובלייס היו עושין · כיצד היה הפייס מהלך · לימין לשמאל · אמ' ר' בון בר חייה מן מה דתני מי שזכה בקטורת אומ'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ג דתמיד גבי מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל הטני והניחו לפניו והיה חופן ונותן לתוכו ובאחרונה כיבד את השאר לתוכו והניחו ויצא. ולא היה מוציאו מיד לפי שהיה ממתין על זה שמדשן את המנורה כדקתני בתריה מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי מזרחיים דולקים מדשן את השאר ומניח את אלו דולקים במקומן. לפי שהיו מפסיקין בין הטבת חמש נרות לבין הטבת שתי נרות לאבא שאול היה מפסיקין בדם התמיד ביניהן ואחר הטבת שתי נרות היה מקטיר את הקטרת ולרבנן דפליגי עליה היה מפסיק בקטרת בין החמש נרות ובין השתי נרות. ותנינן התם שלאחר שמדשן את החמש נרות הניח את הכוז שבו היה נותן דישון המנורה על מעלה שניה שהיתה שם ויצא ולפי שעדיין לא נגמר עבודתו עד לבסוף כדתנינן שם בפ&quot;ו החלו עולים במעלות האולם מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם. מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא ומי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים מדשן וכו' נטל את הכוז ממעלה השניה והשתחוה ויצא. שמעינן מיהת מהני מתני' דשני פעמים היו נכנסין זה שדישן מזבח הפנימי לא היה מוציא את הדשן עד לבסוף עם המדשן את המנורה וזה שדישן את המנורה היה צריך להפסיק בהטבת הנרות כדלעיל ואחר שגמר עבודתו נטל את הכוז והשתחוה ויצא

'''אמר ר' יוחנן ולמה היה נכנס לקטרת שני פעמים.''' כלומר הרי הדישון מזבח הפנימי היה בשביל להקטיר הקטרת עליו לאחר שמסיר את הדשן ולמה היה צריך ליכנס בשביל כך שני פעמים ולא הוציא את הדשן בתחלה ואי משום שעדיין לא נגמר עבודת המדשן את המנורה והיה ממתין עליו ומשום שבמקום שמשימין דישון מזבח הפנימי משימין ג&quot;כ דישון המנורה היא גופה קשיא ולמה לא גמר זה המדשן את המנורה עבודתו בפעם הראשון והיה לו לדשן את הכל והיו יכולין להוציא שניהן בפעם אחד אלא כדי לעשות פומפי לדבר ולפי שהיו נכנסין פעם אחר פעם היה יותר פרסום בדבר

'''עובר להטיב ומקטיר.''' כלומר אי מהטעמא דהכתוב ה&quot;א דה&quot;ק קרא כשעובר הוא להטיב מטיב את כולן והדר מקטיר ולא שמעינן בהדיא דבקטרת צריך הוא להפסיק בהטבת הנרות אלא דטעמא הוי משום כדי לעשות פומבי לדבר

'''ושלשה עשר כהנים זוכין בו.''' בהפייס הזה כדפרישית על סדר העבודה השנויים כאן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מי זורק וכו'.''' כל אלו העבודות דקחשיב להו והן בשלשה עשר כהנים כדקתני בסיפא כולן נמשכין הן אחר מי שזכה בפייס זה ומי שיצא בפייס הוא השוחט תמיד של שחר. והשני שהוא עומד בצידו הוא מקבל את דם התמיד והוא זורקו. והשלישי סמוך להשני מדשן מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת. והרביעי שבצדו מדשן את המנורה ומטיב את הנרות. והחמישי הוא המתחיל להעלות אברי התמיד להכבש והוא מעלה הראש והרגל הימין לכבש. והששי מעלה שתי ידים. והשביעי מעלה העוקץ הוא הזנב. ורגל של שמאל. והשמיני מעלה החזה והגרה. והתשיעי מעלה שתי דפנות. והעשירי מעלה הקרביים. והאחד עשר מעלה סולת הנסכים. והשנים עשר מעלה החביתין של כ&quot;ג שהיא קריבה בכל יום עם התמידין חצי עשרון בבקר והחצי בערב שנאמר מחציתה בבקר ומחציתה בערב. והשלשה עשר מעלה היין של נסכים

'''אמר בן עזאי וכו' דרך הילוכו היה קרב.''' האברים שלו הראש והרגל. החזה והגרה. ושתי ידים. ושתי הדפנות. העוקץ והרגל. ות&quot;ק סבר הטוב והיפה קרב תחלה כלומר גדולי האברים הן קודם כדקחשיב להו והלכה כתנא קמא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף י עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כב}} '''כהן הנכנס להיטיב את הנרות נכנס פעמיים, ומטיב שתי נרות ראשונות בכניסה ראשונה ושתי נרות אחרונות בכניסה שנייה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה טז, רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כריש לקיש, שחלוקת הטבה זו מדאורייתא, וכך נפסק ברמב&quot;ם (הל' תמידין ומוספין ג, טז-יז) שמטיב שתי נרות בכניסה אחת ושתיים בכניסה שנייה, כלשון הפסוק &quot;בהיטיבו... יקטירנה&quot; המורה על חילוק הפעולה.

{{שוליים|ב_כג}} '''סדר העלאת איברי התמיד לכבש נקבע כדרך הילוכם בחיים ולא כפי סדר האברים בהפשטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ו &lt;קטע סוף=י ב/&gt; ==דף יא עמוד א== &lt;קטע התחלה=יא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;21&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מניין לדישון המזבח הפנימי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} תיאור=בנו של רבי אלעזר בן פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א טז|ויקרא ויקרא א טז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והסיר את מראתה בנוצתה}} והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן, אינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאמר אל מקום הדשן ד}}אם לקבע לו מקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|למראת העוף}} כבר כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשליך אותה}} אצל המזבח, אם ללמדך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על תרומת הדשן}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ינתן במזרחו של כבש {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר כתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} קדמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובתרומת הדשן לא נאמר באיזה צד}}. אף הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו צריך שזה שמקום תרומת הדשן יהיה במזרח הכבש נ}}דרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגזרה שוה נאמר}} אצל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|במראת העוף ונאמר}} אצל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדישון מזבח החיצון}}, מה כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מראת העוף}} מזרחו של כבש אף כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|תרומת הדשן}} מזרחו של כבש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כן למה נאמר אל מקום הדשן אלא ללמד ששם נותן גם דשן של מזבח פנימי}}? {{שוליים|ב_כד}}מניין שהוא אסור בהנייה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ו ד|ויקרא צו ו ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוציא את הדשן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחוץ למחנה אל}} מקום טהור, שיהא מקומו טהור {{ירו&quot;מ-ביאור|מהנאה כמו ובעל השור נקי, נקי מנכסיו שאסור בהנאה}}. רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} לא אמר כן, אלא מניין לדישון מזבח החיצון שהוא אסור בהנייה? תלמוד לומר אל מקום הדשן {{ירו&quot;מ-הוסר|שוהא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהא}} מקומו לעולם {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יטלנו משם}}. מניין לדישון מזבח הפנימי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז יט|ויקרא אחרי מות טז יט]]) והזה עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|באצבעו שבע פעמים וטהרו מכאן שצריך להזות על טהרו של מזבח וכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) והקטיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו אהרן קטרת סמים}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו שנאמר ב}}הזייה בגופו, אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו שנאמר ב}}הקטרה בגופו. מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה? קל וחומר, אם מזבח החיצון אסור בהנייה הפנימי לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{שוליים|ב_כה}}קטרת שכבת הוממה {{ירו&quot;מ-ביאור|נפסלת כמום}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסור להחזירה לאש}} אפילו בקרטין {{ירו&quot;מ-ביאור|חתיכה חשובה של קטורת}} שאין כתיב {{ירו&quot;מ-הוסר|אוכלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר תאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|האש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שיאוכלו}} אלא על מזבח החיצון. {{שוליים|ב_כו}}פתילה שכבת צריכה דישון מה מיד? תלמידוי דרבי חייה בר לולייני[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיא בר לוליאני|°]] אמר, מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם צריך שידשן מיד}} צריך שיהא {{ירו&quot;מ-הוסר|מיצן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מציץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הזמן לראות שלא כבה שום נר}}. שמן מהו שיהא&lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף יא'. נחזור על המשנה בדף הקודם, פרק ב' הלכה ב'. אז המשנה, הפייס השני, מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, ומעלה איברים לכבש: הראש והרגל, שתי הידיים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, שתי הדפנות, הכרעיים, הקרביים, הסולת והיין. שלושה עשר כוהנים זוכים בו. אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא בשם רבי יהושע, כדרך הילוכו היה קרב.

אומרת הגמרא, מניין לדישון המזבח הפנימי? אמר רבי בסיה בשם רבי אלעזר, דכתיב, '''והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן'''. הרי לכאורה לא צריך לומר אל מקום הדשן, כי אם לקבוע לו מקום למוראת העוף, הרי כבר כתיב, '''אצל המזבח'''. ואם ללמד על תרומת הדשן שתהא במזרחו של כבש? ששם הרי כתוב, דכתיב &quot;קדמה&quot;, ותרומת הדשן לא נאמר באיזה צד. אז אולי זה בא לומר שתרומת הדשן תהיה בקדמה? גם זה לא צריך. למה? כיוון שזה נדרש בגזרה שווה. נאמר '''אצל המזבח''' במוראת העוף ונאמר '''אצל המזבח''' של מזבח החיצון. מה כאן מוראת העוף במזרחו של כבש, אף כאן תרומת הדשן במזרחו של כבש. אז לא צריך לומר את זה. אם כן, למה נאמר אל מקום הדשן? אלא ללמד ששם נותנים גם דישון מזבח הפנימי.

אומרת הגמרא, מניין שהוא אסור בהנייה? רבי אילא בשם רבי אלעזר, דכתיב, '''מקום טהור'''. מה זה מקום טהור? שיהא מקומו טהור. זה יהיה טהור מהנייה, כמו שאנחנו אמרנו לגבי השור, &quot;ובעל השור נקי&quot; - שור נגח שנעשה בו הנאה, אז גם כאן &quot;טהור&quot; - שנעשה בו הנייה.

רבי זעירה בשם רבי אלעזר לא אמר כן, אלא מניין למזבח החיצון שהוא אסור בהנייה? תלמוד לומר '''אל מקום הדשן''' - שיהא מקומו לעולם, זה המקום שלו, לא יטו אותו משם.

מניין לדישון מזבח הפנימי? כתיב, '''והזה עליו''' - ואצבעו שבע פעמים, מכאן שצריך לעשות על טהרו של מזבח, שצריך להיות נקי. וכתיב, '''והקטיר''' - עליו האש בקטורת עשנים. מה עליו שנאמר בה זה בגופו, אף עליו שנאמר בהקטרה בגופו.

מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה? קל וחומר, אם מזבח החיצון אסור בהנייה, הפנימי לא כל שכן?

אמר רבי זעירה בשם רבי חנינה, קטורת שכבתה, הוא מה? כלומר, היא יושבת כאילו פסולה כמו בעל מום, ואסור להחזירה לאש אפילו בקרטין - אפילו אם יש חתיכה חשובה של קטורת. למה? כיוון שאין כתיב &quot;אשר תאכל האש&quot; אלא במזבח החיצון. כלומר, רק במזבח החיצון, כל עוד שהם לא הוקלו, צריך להחזיר אותם למזבח. אבל במזבח הפנימי, ברגע שכבו, גמרנו, לא מחזיר אותם, נחשב כמו בעל מום.

פתילה שכבתה צריכה דישון, גם כן אותה צריך להסיר. ואומרת הגמרא, מה, מיד? מהיכן שזה כבה מיד חייב להוציא את זה? תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמר, מעתה, אם אתה אומר שצריך מיד, אז צריך שיהא מציץ כל הזמן לראות שלא כבה שום נר.

שואלת הגמרא, שמן מהו שיהא צריך דישון? כלומר, האם צריך להסיר את השמן אחרי שכבה הנר? מילתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אמר, שמן צריך דישון. דרבי שמואל בר רב יצחק בעי, מעתה, באחד בתקופת טבת מחצי לוג לכל נר, ובאחד בתקופת תמוז מחצי לוג לכל נר? עכשיו, אם היה יכול להוסיף על זה שמן ולא צריך להוציא את השמן, אז מה השאלה? כן, נותנים חצי לוג וזה מתאים ליום הכי ארוך, ללילה הכי ארוך, וכל שאר הימים פשוט ממלא את זה, משלים את החסר. אז מזה שהוא שאל, כנראה צריך כל פעם מחדש להסיר את מה שנשאר.

אמר רבי יוסה, אין מן הדא לית שמע מינה כלום, דתנינן תמן, בן בבי על הפקיע - שמזייג את הפתילות, כלומר, הוא מתאים את עובי הפתילות לאורך הלילה, שייגמר השמן בכל יום, ומכאן אף פעם לא נשאר.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יא עמוד א'''

{{שוליים|ב_כד}} '''דישון מזבח החיצון (תרומת הדשן) אסור בהנאה מן התורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה טו, רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, הלכה יג. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שהדשן אסור בהנאה מהתורה (רמב&quot;ם הל' מעילה פ&quot;ב הט&quot;ו והל' פסולי המוקדשין פי&quot;ט הי&quot;ג), והמחלוקת היא רק במקור הלימוד ואינה משנה את עצם הדין המוסכם.

{{שוליים|ב_כה}} '''אין להחזיר לאש קטורת (או קרבן) שכבתה על המזבח, אפילו חתיכה חשובה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין דין &quot;אשר תאכל האש&quot; נאמר אלא על מזבח החיצון, וכפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פ&quot;ג ה&quot;ב.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מנין לדישון מזבח הפנימי.''' בכל יום דלא כתיב ביה בהדיא והרים את הדשן כדכתיב אצל מזבח החיצון

'''והשליך אותה וגו'.''' גבי עולת העוף כתיב והסיר את מראתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח אל מקום הדשן

'''אינו צריך.''' לכתוב אל מקום הדשן

'''אם לקבוע לו מקום שישליך.''' אותה אל מקום הדשן של מזבח החיצון כבר כתיב ביה אצל המזבח ואם עדיין אינו מפורש היכן אצל המזבח וללמדך בא שינתן במזרחו של כבש הרי כבר כתיב קדמה ואל מקום הדשן למה לי אלא מכאן לדישון מזבח הפנימי וללמד שינתן ג&quot;כ אל מקום הדשן של מזבח החיצון

'''אף הוא דרש וכו'.''' כלומר ומעתה דרש נמי ר' אלעזר לתרומת הדשן של מזבח החיצון דלא כתיב ביה קדמה ויליף בג&quot;ש כתיב ביה ושמו אצל המזבח וכתיב כאן בעולת העוף אצל המזבח קדמה מה כאן מזרחו של כבש אף כאן מזרחו של כבש

'''מנין שהוא אסור בהנייה.''' דישון מזבח הפנימי

'''אל מקום טהור.''' כתיב אצל הוצאת הדישון של מזבח חיצון והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור ודישון מזבח הפנימי ג&quot;כ צריך ליתן שם כדיליף לעיל ודרש אל מקום טהור שיהא מקומו טהור כלומר שלא יהנה וישתמשו שם שלא יטמאו המקום אלמא אסור בהנאה

'''לא אמר כן.''' דנילף לפנימי ממקום טהור הכתוב אצל דישון מזבח החיצון וכן לא יליף לעיקר דישון מזבח הפנימי מכאן אלא כדלקמן דדישון מזבח החיצון שאסור בהנאה יליף מאל מקום הדשן הכתוב אצל עולת העוף דלכ&quot;ע מקום הדשן על דישון מזבח החיצון נאמר ודריש אל מקום שיהא מקומו לעולם שלא יטלו אותו משם לאיזה דבר ולהנות בו

'''מנין לדישון מזבח הפנימי.''' הואיל דלא דרשת אל מקום הדשן אלא על מקום דישון מזבח החיצון בלבד א&quot;כ מנין שצריך לדשנו למזבח הפנימי

'''והזה עליו והקטיר.''' כלומר דרשינן עליו עליו לג&quot;ש כתיב ביה בפ' אחרי מות ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' והזה עליו שבע פעמים וכתיב בפ' תצוה במזבח הפנימי והקטיר עליו אהרן קטרת וגו' מה הזיה בגופו של המזבח כדדרשינן מדכתיב וטהרו וקדשו שהיה חותה הגחלים הילך והילך והזה על טיהרו של המזבח אף עליו דכתיב בהקטרה בגופו של המזבח ומכאן שהיה צריך לדשנו בכל יום כדי להקטיר על גופו

'''מנין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה.''' הדשן שלו ק&quot;ו וכו' הפנימי שהוא יותר קדוש שאינו אלא להקטיר עליו קטרת בכל יום לכ&quot;ש שיהא דשן שלו אסור בהנאה

'''קטרת שכבת.''' שכבו הגחלים ונשאר מן הקטרת עליהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לזה שעל ימינו אוף את למחתה · הדא אמרה לימין הפייס מהלך · תלמידוי דר' יונה בשם ר' חילפיי הכיני לשמאל הפייס מהלך · הזוכה זכה לימין מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפייס שני פעמים מזה שלא עבר עליו הפייס אלא פעם אחת בלבד · מעשה באחד שקדם את חבירו בתוך ארבע אמות שלמזבח נטל חבירו את הסכין ותקעה בליבו · עמד לו ר' צדוק על מעלות האולם אמ' להן שמעוני אחיי בית ישראל כת' כי ימצא חלל וגו' · ויצאו זקיניך ושופטיך · אנו מאיכן לנו למוד מן ההיכל מן העזרות · שרון כל עמא בכיין · עד דאינון עסיקין בבכייה נכנס אביו שלאותו התינוק אמ' להן אני כפרתכם · אדיין התינוק מפרפר ולא נטמאת הסכין · מלמד שהיתה טומאה קשה להן משפיכות דמים · לגניי · הל ג אמ' ר' יוחנן כדי לעשות פומפי לדבר · אמ' ר' והלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה אלא לעשות פומפי לדבר · תמן תנינן הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא ונטל את הכוז ממעלה שנייה ויצא · אמ' ר' יוחנן ולמה חיה נכנס לקטרת שני פעמים אלא כדי לעשות פומפי לדבר · ר' שמעון בן לקיש אמ' דבר תורה הוא בבוקר בבוקר בהטיבו את הנירות יקטירינה · מה עבד לה ר' יוחנן עובר להטיב ומקטיר · מניין לדישון המזבח הפנימי · ר' פדת בשם ר' לעזר והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן אינו צריך · אם לו מקום כבר כת' אצל המזבח · אם ללמדך שיינתן במזרחו שלכבש כבר כת' קדמה · אף הוא דרש אצל המזבח אצל המזבח · מה כאן מזרחו שלכבש · אף כאן מזרחו שלכבש מניין שהוא אסור בהנייה · ר' לא בשם ר' לעזר אל מקום טהור שיהא מקומו טהור · ר' זעורה בשם ר' לעזר לא אמ' כן אלא מניין לדישון מזבח החיצון שהוא אסור בהנייה תל' אל מקום הדשן שיהא מקומו לעולם · מניין לדישון מזבח הפנימי והזה עליו והקטיר מה הזייה בגופו אף הקטרה בגופו · מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה קול וחומר אם מזבח החיצון אסור בהנייה הפנימי לא כל שכן · ר' זעורה בשם ר' חנינה קטורת שכבת הוממה אפי' בקרטין שאין כת' איכול אלא על מזבח החיצון · פתילה שכבת צריכה דישון מה מיד · תלמידוי דר' חייה בר לולייני אמ' מעתה צריך שיהא מיצן · שמן מהו שיהא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוממה.''' כלומר נפסלה ולא יחזיר להקטיר ואפילו בקרטים החשובין שנשארו א&quot;צ להחזירן

'''שאין כתיב אכול אלא על מזבח החיצון.''' דכתיב אשר תאכל האש את העולה על המזבח ודרשינן עיכולי עולה אתה מחזיר אם פקעו אברי עולה מעל המזבח מחזירן שיאכלו על המזבח ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת

'''פתילה.''' של מנורה שכבתה צריכה דישון

'''מה מיד.''' כלומר מאי קאמר אם מיד ידשן אותה ולא ימתין עד שתיצן

'''אמר מעתה.''' כלומר אמור זה מעצמך צריך שיהא מיצין הפתילה ולא ידשן אותה בעוד שהיא חמה ולא כלה האש שבה ומפני שזה הוא כמכבה בידים

'''שמן.''' שנשאר בנר המנורה

'''מהו שיהא צריך דישון.''' ולהוציאו ולא יתן שמן אחר עליו למלאות הנר

'''מילתיה וכו'.''' כלומר ממילתיה דר' שמואל שמעינן שצריך דישון ולהוציא את השמן שנשאר וליתן שמן אחר בתחלה דשמעינן ליה דבעי על הא דתנינן בפ&quot;ט דמנחות שהיו נותנין שמן למנורה מחצי לוג לכל נר ונר וכי באחד בתקופת טבת שהלילות ארוכים היה השיעור הזה וכן אחד בתקופת תמוז שהלילות קצרים היה כמו אותו השיעור בתמיה והשיב לו ר' יוסי אין מן הדא לית ש&quot;מ כלום. כלומר אם לזה באת ל&quot;ק כלום דכהדא דתמן תנינן בפרק חמישי דשקלים בן בבי על הפקיע שהיה מזייג את הפתילות לפי הצורך ובלילות ארוכים עשה אותן דקים ובלילות קצרות עשה אותן עבים וא&quot;כ שיעור חצי לוג לנר לעולם שוה ושמעינן מיהת דלר' שמואל דהוה מיבעיא ליה הכי דשמן צריך דישון דאם לא כן מאי קשיא ליה אימא דבתקופת תמוז שנשאר הרבה מהשמן בהנר היו ממלאין אח&quot;כ מעט שמן אחר ולהדליק בלילה שלאחריו וכן עד שיכלה השמן שבנר אלא לאו דשמן הנשאר צריך דישון להוציאו והיינו דקא מיבעיא ליה דאם כן נפסד השמן בחנם בלילות הקצרות&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יא עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ב_כו}} '''פתילה שכבתה בנרות המנורה, האם צריכה דישון מיד או ניתן להשהותה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה יב &lt;קטע סוף=יא א/&gt; ==דף יא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כדעה שאין צריך דישון מיידי דווקא, אלא מדשן את הפתילות הכבויות בעת הטבת הנרות הרגילה, ואין חובה להשגיח ברציפות שלא יכבה נר.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;22&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
צריך דישון? מילתיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר {{שוליים|ב_כז}}שמן צריך דישון. דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] בעי, מעתה בא' בתקופת טבת {{ירו&quot;מ-ביאור|שהלילות ארוכים}} מחצי לוג לכל נר, באחד בתקופת תמוז {{ירו&quot;מ-ביאור|שהלילות קצרים}} מחצי לוג לכל נר {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם לא היה צריך לדשן ולזרוק את השאריות לא היה מקשה, שהרי היה יכול בכל יום להוסיף מה שחסר}}? אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, אין מן הדא לית שמע מינה כלום, דתנינן תמן בן בבי על הפקיע שהיה מזייג את הפתילות {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה מתאים את עובי הפתילות לאורך הלילה בכדי שיגמר השמן בכל יום תנן. הכא כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ותנן התם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מסכת תמיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודם לקטורת}} הכא את אמר מיטיב ואחר כך מקטיר, והכא את אמר מקטיר ואחר כך מיטיב! אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}

&lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ואומרת הגמרא, תנן הכא, כל שבעת הימים הוא זורק את הדם, מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות. כלומר, הסדר פה זה זריקת הדם, הקטרת קטורת, הטבת נרות. ותנן במסכת תמיד, דם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטורת. אז לכאורה הטבת נרות קודמת לקטורת. אז איך, למה, '''הכא את אמר מיטיב ואחר כך מקטיר, והכא את אמר מקטיר ואחר כך מיטיב'''?

אמר רבי יוחנן, תמיד רבי שמעון מצפה היא. כלומר, זה תנא יחידי. התנא של מסכת תמיד הוא תנא יחידי, המשנה שלנו היא לא כמותו.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יא עמוד ב'''

{{שוליים|ב_כז}} '''האם השמן שנותנים בנרות המנורה טעון דישון (סילוק שיירי שמן) בכל בוקר, גם אם לא כלה כליל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה יב &lt;קטע סוף=יא ב/&gt; ==דף יב עמוד א== &lt;קטע התחלה=יב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסה שהשמן טעון דישון בכל בוקר ללא קשר לכמות שנותרה, כפי שפסק הרמב&quot;ם (תמידין ומוספין ג, יב) שכל בוקר מדשנים את הנרות ומסירים כל שיירי השמן והפתילות.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הכא את אמר מיטב ואחר כך מקטיר.''' במסכת תמיד קתני ברישא הטבת נרות ואחר כך קטרת וכדקחשיב שם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ומי שזכה בדישון המנורה והדר קתני מי שזכה בקטרת אלמא קטרת אחר הטבת נרות והכא במסכת יומא את אמר איפכא מקטיר ואחר כך מיטב כדתנן בפרק קמא כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטרת ומטיב את הנרות ואיידי דאיירי לעיל בההיא דמסכת תמיד כדקאמר ר' יוחנן ולמה היה נכנס לקטרת וכו' פריך להא הכא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;צריך דישון · מילתיה דר' שמואל בר רב יצחק אמ' שמן צריך דישון · ר' שמואל בר רב יצחק בעי מעתה באחד בתקופת טבת מחצי לוג לכל נר באחד בתקופת תמוז מחצי לוג לכל נר · אמ' ר' יוסה אין מן הדא לית שמע מינה כלום דתנינן תמן בן בבי על הפקיע שהיה מזויג את הפתילות · הכא את אמר מיטב ואחר כך מקטיר והכא את אמר מקטיר ואחר כך מיטב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;23&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תמיד ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון איש המצפה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון איש המצפה{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} היא. אמררבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ולא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כל מסכת תמיד}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מילין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}צריכין {{ירו&quot;מ-ביאור|רק דברים שהיו קשים}} לרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לגבי המתנות נאמר שנותן שתים שהן ארבע ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון איש המצפה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון איש המצפה סובר שנותן על קרן מזרחית צפונית אחר כך מערבה ואחר כך דרומה}}. חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מדות ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן יעקב|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן יעקב היא. אמררבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] ולא כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא כל מסכת מידות}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מילין דצריכין {{ירו&quot;מ-ביאור|רק דברים שהיו קשים}} לרבנן. מה טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון איש המצפה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון איש המצפה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שמטיב ואחר כך מקטיר}}. רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ורבי חיננא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיננא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כז כא|שמות תצוה כז כא]]) מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערוך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר, שלא יהא שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודה אחרת מהערב עד לבקר שלמחרת}} אלא הטבת נרות בלבד. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_כח}}לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים, אלא אמרו: מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים. והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים? הזכה זכה לעצמו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] בשם רבי בון בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר כהנא|°]]: תיפתר {{שוליים|ב_כט}}שהיתה {{ירו&quot;מ-הוסר|השבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שבשבת מחלפים המשמרות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פיס}} אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|על תמיד של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שחר}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הבא ואחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}משמר היוצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופיס אחד לתמיד של בין הערבים למשמר הנכנס}}. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_ל}}לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הוסר|איל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד}} קרב {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשעה}} בין הערבים באחד עשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנים בידם שני גזרי עצים}} ולא אמר בשחרית כלום. רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]] בעי, ולמה לא גזרו על שני גזירין בשחרית? אמררבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}, ולא שמיע רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]] ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לא גזרו על שני גזירין בשחרית? ואמררבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתני' אמרה כן. וחזר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ואמר, אין דו שמיע אלא כאינש דשמע מילא ומקשי עלה {{ירו&quot;מ-ביאור| הוא אכן הוא שמע אלא כאדם ששמע ושואל למה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ר שמי}} בעי רבי שימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]], למה גזרו על שני גזירין בין הערבים ולא גזרו על ב' גזירין בשחרית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני ו}}י&quot;ג {{ירו&quot;מ-הדגשה|כהנים}} זכין בו, ותני עלה פעמים בארבעה עשר פעמים בט&quot;ו פעמים בט&quot;ז לא פחות ולא יתר. כדרכו {{ירו&quot;מ-הוסר|בתשעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בי&quot;ג}} ובחג ביד אחד צלוחית של מים הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|עשרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|י&quot;ד}}, בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בט&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| באחד עשר}} שנים בידם {{ירו&quot;מ-הוסר|שנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} גזירי עצים, ובשבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בט&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| באחד עשר}} שנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי ארבעה עשר }}ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים הרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ט&quot;ז}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת בשחר היו מקריבים את התמיד ואת המוספים, את הנסכים — סלת בלולה בשמן ויין, ואת החביתין, ואת בזיכי הלבונה של לחם התמיד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא יג יד|ויקרא צו יג יד]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|ששה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו}} עש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב על מחבת בשמן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מטוגנת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשה מרבכת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חלוטה ברותחין}} תביאנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפויה וחוזר ומטגן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחת פתים תקריב ריח ניחוח לפני ה}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|המילים תביאנה ותקריב מיותרות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשו חכמינו זכרונם לברכה תביאנה להקדים מנחת כהן גדול}} לפני המוספין, וכשהוא אומר&lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תמיד ד' רבי שמעון איש המצפה היא'''. בדף הקודם סיימנו בשאלה, אמרנו שזה במשנה כתוב שכל שבעת הימים הוא זורק את הדם, הוא מקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות. משמע שהטבת נרות אחרי הקטרת הקטורת, ואילו במסכת תמיד כתוב הפוך. כתוב שדם התמיד קודם להטבת נרות, נרות קודם לקטורת. אז פה אתה אומר שקודם כל מיטיב ואחרי זה מקטיר, ופה אתה אומר מקטיר אחר כך מיטיב.

אמר רבי יוחנן: מסכת תמיד מי שנה את זה — רבי שמעון איש המצפה, כן, הוא דעת יחיד. '''אמר רבי יעקב בר אחא ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן'''. כלומר בעצם לא את כל מסכת תמיד שנה רבי שמעון איש המצפה, אלא רק העניין הזה, מה שכל דבר שחכמים התקשו בו אז אמרו שהוא אמר את זה. כי הרי לגבי המתנות, קורבן תמיד זה קורבן עולה, וקורבן עולה לפי חכמים נותנים שתיים שהן ארבע. ואילו רבי שמעון איש המצפה סובר שנותנים שתיים, נותנים ארבעה. כמו בעצם עולה בשתי קרנות, אבל נותנים ארבע מתנות. במזרח ואחרי זה בצפון, מערב ואחרי זה דרום. אז בעצם לכן אומרים שלא הכל זה רבי שמעון איש המצפה, אלא רק בדברים שלא הבינו, שלא הסתדרו עם שאר המסכתות, אז אמרו שזה הוא. '''חזקיה ורבי אחא בשם רבי אבהו''' אמרו דבר דומה.

'''מדות ד' רבי אלעזר בן יעקב היא'''. '''אמר רבי יוסי ברבי בון ולא כולה אלא מילין דצריכין לרבנן'''. גם שם לא כל מסכת מידות זה רבי אלעזר בן יעקב, אלא כל דבר שמתקשים בו תלו בו.

שואלת הגמרא: מה טעמא ד' רבי שמעון איש המצפה? למה הוא אומר שההקטרה היא אחרי ההטבת נרות? אז אומרת '''בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה''', מכאן שמטיב ואחרי זה מקטיר. '''רבי אחא ורבי חיננא בשם רבי שמעון ברבי טעמון דרבנן'''. למה חכמים אומרים שקודם כל מקטיר ואחרי זה מיטיב? דכתיב '''מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר'''. שלא יהיה לך שום עבודה אחרת מהערב עד הבוקר שלמחרת אלא הטבת נרות בלבד. אז זה שהטבת נרות היא צריכה להיות המלאכה האחרונה, ולכן קודם כל מקטיר ואחרי זה הטבת נרות.

'''אמר רבי יוחנן: לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים, אלא אמרו מי שזכה בשחרית יזכה בין הערביים'''. שואלת הגמרא: '''והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים, הזכה זכה לעצמו'''. הרי מכאן ששייך פייס לצהריים בין הערביים. '''חזקיה בשם רבי בון בר כהנא: תיפתר שהיתה אחד משמר היוצא'''. הרי בשבת מתחלפים המשמרות, אז הפייס הראשון עשו למשמרת, כן, אז עשו את התמיד של שחר למשמר היוצא, ופייס חדש עשו לתמיד של בין הערביים למשמר נכנס.

'''אמר רבי יוחנן: לא גזרו על שני גזירין בשחרית'''. כלומר בבוקר לא היו מביאים שני גזרי עצים, רק בין הערביים. '''אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן''': דתנן '''בכל יום קרב בין הערבים באחד עשר''', שניים בהם שני גזרי עצים. עכשיו הוא לא אמר בשחרית כלום, הוא לא אמר שגם שחרית יש שניים בהם שני גזרי עצים. אז רואים מכאן שרק בין הערביים מביאים את זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר רבי יוחנן תמיד.''' הא דשנינו במסכת תמיד אתיא כר&quot;ש איש המצפה דס&quot;ל נרות ברישא והדר קטרת ומתני' דפ&quot;ק כרבנן דפליגי עליה וס&quot;ל ברישא קטרת והדר נרות ולקמן מפרש טעמא דכולהו

'''ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן.''' הא דקאמרת תמיד דר&quot;ש איש המצפה היא לא כולה דשנינו במסכת תמיד אתיא כוותיה שיש דברים דקשיא לרבנן בבית המדרש דלא מיתוקמא כר&quot;ש איש המצפה וכי הא דתנן פ&quot;ד דתמיד שחט השוחט וקיבל המקבל בא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן מזרחית צפונית מערבית דרומית ונותן מערבית דרומית ואלו לר&quot;ש איש המצפה הא שמעינן ליה בברייתא דלא תני הכי אלא במערבית דרומית נותן מערבה ואח&quot;כ נותן דרומה דס&quot;ל במתנה שניה להפסיק בנתינתה ואינו נותן אותה אחת שהיא כשתים

'''ר' חזקיה וכו'.''' אמר נמי כי האי גוונא דאשכחן מתני' במס' מדות דלא תני כהאי דתנינן במסכת תמיד ומוקי להאי דמדות כר&quot;א בן יעקב וכי הא דתנינן בפ&quot;ג דתמיד אמר להן הממונה צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית ובפ&quot;ק דמדות תנינן ארבע לשכות היו בבית המוקד וכו' ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלאי קרבן והלכך מוקי להאי דמדות כר&quot;א בן יעקב דשמעינן ליה דאיירי במדות כדאשכחן בפ&quot;ב שם גבי הא דתנן עזרת נשים וכו' מערבית דרומית אמר ראב&quot;י שכחתי מה היתה משמשת וא&quot;כ ההיא דפ&quot;ק בלשכות של בית המוקד בעזרת ישראל דמערבית דרומית היתה לשכת הטלאים נמי כר&quot;א בן יעקב היא

'''אמר ר' יוסי בר' בון.''' הכי נמי ולא כולה דמסכת מדות כר&quot;א בן יעקב דאיכא מילין דצריכין לרבנן בבית המדרש דלא מיתוקמא כוותיה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' יוחנן תמיד דר' שמעון איש המצפה היא אמ' ר' יעקב בר אחא ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן · ר' חזקיה ר' אחא בשם ר' אבהו מדות דר' אליעזר בן יעקב היא · אמ' ר' יוסי ביר' בון ולא כולה אלא מילין דצריכין לרבנן · מה טעמ' דר' שמעון איש המצפה בבוקר בבוקר בהטיבו את הנירות יקטירינה ר' אחא ר' חיננא בשם ר' שמעון בר' טעמון דרבנן מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערך אהרן ובניו מערב ועד בקר שלא יהא שם אלא הטבת נרות בלבד · אמ' ר' יוחנן לא קבעו פייס לתמיד שלבין הערבים אלא אמרו מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים · והא תני כפייס שלשחרית כן פייס שלבין הערבים הזכה זכה לעצמו · ר' חזקיה בשם ר' בון בר כהנא תיפתר שהיתה השבת אחד משמר הבא ואחד משמר היוצא · אמ' ר' יוחנן לא גזרו על שני גזירין בשחרית · אמ' ר' יוסה מתניתא אמרה כן בכל יום איל קרב בין הערבים באחד עשר ולא אמ' בשחרית כלום · ר' שמי בעי ולמה לא גזרו על שני גזירין בשחרית שלשה עשר זכין בו · ותני עלה פעמים בארבעה עשר פעמים בחמשה עשר פעמ' בששה עשר לא פחות ולא יתר · כדרכו בתשעה ובחג ביד אחד צלוחית שלמים הרי עשרה · בין הערבים באחד עשר · שנים בידם שנים גזירי עצים · ובשבת כאחד עשר כול' · שנים בידם שני בזיכי לבונה שללחם הפנים הרי עשר · ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית שלמים הרי ששה עשר · תביאיה לפני המוספין · וכשהוא או' תקריב אף לאחר הנסכים · אית תניי תני קודם לנסכים מאן דאמ' קודם לנסכים קודם לנסכי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מ&quot;ט דר&quot;ש איש המצפה.''' דלעיל דס&quot;ל מיטב ואח&quot;כ מקטיר

'''בבקר וגו' בהטיבו את הנרות יקטירנה.''' כתיב אלמא הטבת נרות ברישא והדר יקטירנה

'''טעמון דרבנן.''' דפליגי עליה וס&quot;ל קטרת ברישא משום דכתיב בנרות מחוץ לפרכת העדות וגו' מערב ועד בקר ילפינן מזה שלא יהא שם עבודה אחרת אח&quot;כ אלא הטבת נרות בלבד דאין לך עבודה שכשירה מערב עד בקר אלא נרות אלמא דקטרת ברישא והדר נרות והשתא כמו בשל בין הערבים קטרת ואח&quot;כ נרות ה&quot;נ בשל שחר קטרת ואח&quot;כ נרות והא דכתיב בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ה&quot;ק קרא בעידן הטבה תהא מוקטר קטרת

'''לא קבעו פייס.''' אחר בתמיד של בין הערבים אלא מי שזכה בשחרית בעבודה מן העבודות הוא יזכה בה בין הערבים חוץ מן הקטרת שמפיסין לה פייס אחר בין הערבים

'''והא תני.''' בברייתא דכמו בפייס של שחרית וכו' והזוכה מחדש בפייס הזה זכה לעצמו ולא מי שזכה בשחרית

'''תיפתר שהיתה שבת.''' כלומר תיפתר להאי ברייתא דבשבת מיירי ומשום שבשבת המשמרות מתחדשות ויש משמר אחד הבא בין הערבים ואחד של שחרית שהוא משמר היוצא הלכך היה צריך פייס אחר לתמיד של בין הערבים שמקריבין אותו משמר הבא ולא היו בשחר

'''לא גזרועל שני גזירין בשחרית.''' חכמים שלמדו מן הכתוב דצריך להוסיף שני גיזרי עצים על המערכה בתמיד של בין הערבים לא ראו ללמוד שצריך ג&quot;כ שני גיזרין בתמיד של שחרית&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי שמי בעי''': ולמה לא גזרו על שני גזירין בשחרית? '''אמר רבי מנא''': ולא שמיע רבי שמי דאמר רבי יוחנן לא גזרו על שני גזירין בשחרית? '''ואמר רבי יוסי מתניתין אמרה כן'''. וחזר רבי מנא ואמר, אין דו שמיע, ובתר כן שמע את זה, אלא כי דיש שמע מילא ומקשי עלה, ובתר כן שאל למה. והרי בעי רבי שימי למה גזרו שני גזירין בין הערביים ולא גזרו על שני גזירין בשחרית? כלומר הוא הכיר את הדין, הוא ידע מה המקור של זה, הוא שאל למה.

'''י&quot;ג זכין בו''', כך כתוב לגבי קורבן תמיד. '''ותני עלה פעמים בארבעה עשר פעמים בט&quot;ו פעמים בט&quot;ז לא פחות ולא יתר'''. '''כדרכו''' — בתשעה. '''ובחג ביד אחד צלוחית של מים הרי''' עשרה. בחג סוכות יש ניסוך המים, יש אחד שמחזיק צלוחית מים. '''בין הערבים שנים בידם גזירי עצים''' — כלומר יש לנו חוץ מהעשרה, עוד שניים בהם שני גזרי עצים. '''ובשבת שנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים''', אז ביחד זה חמישה עשר. '''ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים הרי''' שישה עשר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד א'''

{{שוליים|ב_כח}} '''אין צורך לקבוע פייס חדש לתמיד של בין הערבים, אלא הכהן שזכה בפייס של שחרית זוכה גם בשחיטת תמיד של בין הערבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שהזוכה בפייס שחרית זוכה לעצמו גם בבין הערביים, כפי שהביא הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ח.

{{שוליים|ב_כט}} '''כאשר חל שינוי משמרות הכהנים בשבת, מטילים פייס נפרד לתמיד של שחר עבור המשמר היוצא ופייס נפרד לתמיד של בין הערביים עבור המשמר הנכנס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון רבי יוחנן בר נפחא בירושלמי, וכך הכריע הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ט.

{{שוליים|ב_ל}} '''אין חובה להוסיף שני גזירי עצים על המערכה בשחרית, אלא רק בין הערבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה ג &lt;קטע סוף=יב א/&gt; ==דף יב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שלא גזרו על שני גזירין בשחרית, כמבואר במשנה שהקרבנות היחידים הטעונים שני גזירי עצים הם התמיד של בין הערבים, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;24&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקריב {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}לאחר הנסכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|של תמיד של שחר}}. אית תניי תני קודם לנסכים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא פלגי}} מאן דאמר קודם לנסכים קודם {{שוליים|ב_לא}}לנסכי יין מאן דאמר לאחר נסכים לאחר נסכי סלת. סלת קודמת לחביתין אף על פי שזה לאישים וזה לאישים זה קרבן יחיד וזה קרבן צבור. חביתין קודמין לבזיכין, אף על פי שזה קרבן יחיד וזה קרבן צבור, זה תדיר וזה אינו תדיר. חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים. בזיכין ויין מי קודם? ולא מתניתא היא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} לבונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדמת}} ליין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי דמי}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבריתא שאמרה שלבונה קדמת ליין זה כשהיין והלבונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לקרבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבן}} יחיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|והלבונה קדמת כיוון שהיא לאישים כי מספקא לן}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי קדם בששניהם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לקרבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרבן}} ציבור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל החזה והגרה ושתי הדפנות והקרביים אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדרך הילוכו היה קרב}}. כיני מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרך הילוכו היה קרב}} הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כט יח|שמות תצוה כט יח]]) והקטרת את כל האיל המזבחה, כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח. הראש והרגל ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי הרגל צריכה להיות אחרונה}}? אמררבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור| כדרך הילוכו}} פשט ראשה עקר רגלה.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ג|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_לב}}הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו {{שוליים|ב_לג}}רביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמררבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: חדשים לקטרת בואו והפיסו. אמררבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] וכן למחתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמי שזכה במחתה לא משתתף עוד בפיס}}. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתה אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין שהמקטיר היה מתברך}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב ישימו קטורה באפיך וכתיב}} ([[דברים לג יא|דברים וזאת הברכה לג יא]]) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה. מעשה באחד שיבשה זרועו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נעשה בעל מום בכך}} ולא הניחה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא הסכים לוותר}} לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה.
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ד|ירושלמי יומא, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ב_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יתר. כיצד? עצמו בתשעה בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי עשרה, בין הערבים באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים, בשבת באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים {{שוליים|ב_לד}}איל קרב באחד עשר

&lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שני#דף יג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו יודעים שבשחר היו מקריבים את התמיד ואת המוספים ואת הנסכים, שזה סולת בלולה בשמן ויין, ואת החביתין של כהן, מנחת כהן גדול, ובזיכי הלבונה שלחם הפנים. '''עשר תביאנה' לפני המוספין, וכשהוא אומר תקריב לאחר הנסכים'''. כלומר שתהיה אחר הנסכים של תמיד של שחר. '''אית תניי תני קודם לנסכים'''. מהשורה זה דווקא זה קודם ולא פליג. אימתי אמרה קודם נסכים? '''מאן דאמר קודם לנסכים קודם לנסכי יין'''. אימתי אמרה לאחר נסכים? '''מאן דאמר לאחר נסכים לאחר נסכי סלת'''.

'''סלת קודמת לחביתין'''. למה? כי '''אף על פי שזה לאישים וזה לאישים זה קרבן יחיד וזה קרבן צבור'''. נכון, זה כהן גדול, אבל בכל אופן זה קורבן יחיד. '''חביתין קודמין לבזיכין, אף על פי שזה קרבן יחיד וזה קרבן צבור, זה תדיר וזה אינו תדיר'''. זה כל יום עושים את זה וזה רק בשבת. '''חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים'''. כלומר למרות שזה קורבן ציבור, אבל החביתין זה לאישים ואילו היין זה לספלים.

'''בזיכין ויין מי קודם? ולא מתניתא היא לבונה ליין''' — '''כאן יחיד כאן ציבור'''. כאן במתניתא שאמר שלבונה קודמת ליין מדובר שהיין והלבונה זה קורבן יחיד, אז הלבונה קודמת כיוון שזה לאישים. כי מספקא להון כאן ששניהם קורבן ציבור, כלומר יש לנו יין ובזיכין ששניהם קורבן ציבור, מה הדין? ואיתא גמרתן נשאר בשאלה.

'''כיני מתני' הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל'''. '''אמר רבי יוחנן טעמא ד' בן עזאי''': '''והקטרת את כל האיל המזבחה''', כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח. ולכן ככה מעלים אותו לפי סדר האיברים כשהוא הולך.

'''הראש והרגל ואת אמר הכין'''? איך זה, מה זאת אומרת דרך הילוכו? הראש והרגל... הרי הרגל צריכה להיות אחרונה, כי הרגל האחורית צריכה להיות אחרונה. '''אמר רבי מנא: פשט ראשה עקר רגלה'''. דרך הילוכו הכוונה איך שהיא הולכת, לא מבנה הגוף שלה, וכשהיא הולכת קודם כל היא מזיזה את הראש ואז מזיזה את הרגל האחורית וכך היא ממשיכה להתקדם.

'''מתני': הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו רביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח'''. '''גמ': אמר רבי חנינה מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה'''. כלומר קרה שאדם הקטיר כמה פעמים — אנחנו יודעים שכהן גדול יכול להקטיר מה שהוא רוצה, אבל הכוונה לא היה בפייס. אדם שהיה פעם אחת בפייס יותר לא הפיס לגבי הקטורת.

'''אמר רבי יוסה מתני' אמרה כן''': '''חדשים לקטרת בואו והפיסו'''. חדשים הכוונה אנשים שאף פעם לא הפיסו בקטורת, לא זכו אף פעם בקטורת שעברו. '''אמר רבי חנינה וכן למחתה'''. כלומר גם המחתה, מי שזכה במחתה גם כן לא משתתף בפייס. '''אמר רבי יוסה מתניתה אמרה כן''': '''מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה'''. כלומר אתה תצטרף אליי למחתה. '''נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם'''.

מניין שהמקטיר היה מתברך? אז למה אמר: '''רב אמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה'''. רואים מכאן שהקדוש ברוך הוא מברך את מי שמקטיר את הקטורת. '''מעשה באחד שיבשה זרועו''' — ובעצם הוא לא נעשה בעל מום בגלל זה, אבל הוא '''לא הניחה''' — למרות שהיד שלו הייתה חצי משותקת, הוא לא הסכים לוותר על הקטורת, כי '''לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה'''.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב'''

{{שוליים|ב_לא}} '''בסדר הקרבת קרבנות ציבור, קודם תמידה של דבר שבא בו יותר תכיפות (תדיר) לזה שאינו תדיר, ומנחת סולת קודמת לחביתין, וחביתין קודמין לבזיכין וליין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כסדר שבסוגיית הירושלמי שסלת קודמת לחביתין, וחביתין קודמין לבזיכין וליין, משום כלל התדיר קודם ודין הקרבה לאישים קודם לספלים; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא.''' ברייתא אמרה כן דבמתני' דלקמן בפרקין תנינן איל קרב באחד עשר הבשר בחמשה וכו'. ובברייתא תני איל קרב בין הערביים באחד עשר וקחשיב אחד בשני גיזרין ולא אמר בשחרית כלום. ונראה דט&quot;ס הוא כאן דאיל בין הערבים מאי עבידתיה אלא אמתני' דלקמן בפרקין בתמיד קאי ועלה קאמר מתני' אמרה כן דקחשיב שם תמיד קרב בתשעה וכו' בין הערבים באחד עשר הוא עצמו בתשעה שנים בידם שני גיזרי עצים ובשחרית לא אמר כלום מגיזרין אלמא שלא היה כן אלא בתמיד של בין הערבים. ואיל הכתוב כאן בספרים צריך למחוק

'''ר' שמי בעי וכו'.''' ומתמה ר' מנא וכי לא שמיע לר' שמי להא דאמר ר' יוחנן ואמר עלה ר' יוסי מתני' אמרה כן וכו'

'''וחזר.''' ר' מנא ואמר אין ודאי דשמיע ליה אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה מאי טעמא וכן ר' שמי בעי כן מ&quot;ט דגזרו על בין הערבים ולא גזרו בשחרית

'''שלשה עשר זוכין בו.''' קתני במתני' ותני עלה בברייתא פעמים בארבעה עשר כהנים פעמים בט&quot;ו כו' כדמפרש ואזיל

'''תביאנה.''' כתיב בחביתין בפ' צו על מחבת וגו' תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב וגו' ודריש זמן הבאתה לפני המוספין ביום שיש בו מוסף וכשהוא אומר תקריב אף לאחר הנסכים של תמיד של שחר

'''מאן דאמר קודם לנסכים.''' החביתין קודם לנסכי יין היא דקאמר ומאן דאמר לאחר נסכים לאחר נסכי סלת והיתה קריבה בין הסלת לבין היין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ג' הפייס השיני מי שוחט מי זורק מי מדשן את המזבח · הפנימי מי מדשן את המטרה · מי מעלה איברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל והחזה והגרה ושתי הדפנות והקרביים והסולת והחביתים והיין ושלשה עשר זוכין בו · אמ' בן עזאי לפני ר' עקיבה משם ר' יהושע כדרך הילוכו היה קרב ·
ד' הפייס השלישי חדשים לקטורת באו והפיסו · רביעי חדשים ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח · ה תמיד קרב בתשעה בעשרה · באחד עשר בשנים עשר · לא פחות ולא יתר · עצמו בתשעה · בחג ביד אחד צלוחית שלמים · הרי עשרה · בין הערבים באחד עשר · עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים בשבת אחד עשר · עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה שללחם הפנים · ובשבת שבתוך החג · ביד אחד צלוחית שלמים · ו איל קרב לאחד עשר · הבשר בחמשה · הקרביים והסולת והיין שנים שנים ז פר קרב בעשרים וארבעה · הראש והרגלים · הראש באחד והרגל בשנים · העוקץ והרגל · העוקץ בשנים והרגל בשנים · החזה והגרה · החזה באחד והגרה בשלשה · שתי ידות בשנים ושתי דפנות בשנים · הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה · במ' דבר' אמ' · בקורבנות ציבור · אבל בקרבנות היחיד · אם רצה להקריב מקריב · הפשיטן וניתוחן שלאילו ואילו שוה ·
יין · מאן דאמ' לאחר נסכים לאחר נסכי סולת · סלת קודמת לחביתין אעפ' שזה לאשים וזה לאשים · זה קרבן יחיד וזה קרבן ציבור · חביתין קודמין לבזיכין אעפ' שזה קרבן יחיד וזה קרבן · זה תדיר וזה אינו תדיר · חביתין קודמין ליין שזה לאשים וזה לספלים · בזיכין ויין מי קודם · ולא מתנית' היא לבונה ליין כאן לקרבן יחיד כאן לקרבן ציבור · כיני מתנית' הראש והרגל והחזה והגרה ושתי ידיים ושתי דפנות העוקץ והרגל · אמ' ר' יוחנן טע' ד בן עזאי · והקטרת את כל האיל המזבחה · כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח הראש והרגל ואת אמר הכין · אמ' ר' מנא פשט ראשה עקר רגלה · הל' ד אמ' ר' חנינה מיימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה · אמ' ר' יוסה מתנית' אמרה כן חדשים לקטורת בואו והפיסו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יב עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ב_לב}} '''מי שלא הקטיר קטורת מימיו זכאי להשתתף בפייס השלישי להקטרת הקטורת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;חדשים לקטורת בואו והפיסו&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם שהקטורת מחלקים לחדשים שלא הקטירוה מעולם.

{{שוליים|ב_לג}} '''מי שזכה בקטורת בפיס אינו זוכה בה שוב לעולם, וכן הזוכה במחתה אינו חוזר וזוכה בה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ד, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינה שמימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה וכן למחתה, כמוכח ממשנתנו &quot;חדשים לקטרת&quot; ומדין &quot;מי שזכה בקטורת... אף את למחתה&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ח.

{{שוליים|ב_לד}} '''כמה כוהנים חולקים בהולכת אברי האיל והפר לכבש ולמזבח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, הלכה יז, רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, הלכה יח &lt;קטע סוף=יב ב/&gt; ==דף יג עמוד א== &lt;קטע התחלה=יג א/&gt;. ''הכרעה:'' כירושלמי - איל בי&quot;א כוהנים ופר בכ&quot;ד, כמנוי חלוקת הבשר, הקרביים, הסולת והיין; כך נפסק ברמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ו הלכות יז-יח.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;25&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הבשר בחמשה {{ירו&quot;מ-ביאור|הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות}} הקרביים והסולת והיין שנים שנים. פר קרב בעשרים וארבעה: הראש {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} — הראש באחד והרגל בשנים, העוקץ {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} — העוקץ בשנים {{ירו&quot;מ-הוסר|והרגלים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והרגל}} בשנים, החזה והגרה — החזה באחד והגרה בג' שתי ידות בשנים ושתי דפנות בשנים הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה. {{שוליים|ב_לה}} במה דברים אמוריםבקרבנות {{ירו&quot;מ-הוסר|בקרבנות }}צבור, אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב. הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים}} וערכו יכול מאה יכול מאתים? אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט תפשתה המרובה לא תפשת תפשת את הממועט תפשת. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר שתי מדות {{ירו&quot;מ-ביאור|כלי מידה}} אחת כלה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול למלא את כולה במה שרוצה למדוד}} ואחת שאינה כלה, הכל מוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ין במידה כלה ואין מוד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ין במידה שאינה כלה. {{ירו&quot;מ-הוסר|אר נחמיה ו }}כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}י{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}} ([[ויקרא טו כה|ויקרא מצורע טו כה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואשה כי יזוב זוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימים רבים}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מודין במידה שאינה כלה}} אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחמיה וכי מה בא הכתוב לפתוח {{ירו&quot;מ-ביאור|שנדע}} או לנעול? לא בא לנעול אלא לפתוח. אם אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} ימים עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} אינן אלא מאה {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} מאתים {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} אלף {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} ריבוא? וכשאתה אומר ימים שנים פתחת. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר משום רב יודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ימים שנים יכול ימים הרבה? אם מרובין הן והלא כבר נאמר רבים, הא לא דיבר אלא בימים מועטים. וכמה הן? הוי אומר שנים. רבים {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}} יכול רבים עשרה? אמר ימים ואמר רבים, מה ימים מיעוט ימים שנים אף רבים מיעוט רבים {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}}. יכול שנים {{ירו&quot;מ-הוסר|וג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושלושה}} הרי חמשה? וכי נאמר ימים ורבים? והלא לא נאמר אלא ימים רבים! הא כיצד? הרבים הללו יהו מרובין על שנים, וכמה הן? הוי אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|ג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלושה}}. וערכו בני אהרן יכול מאה? תלמוד לומר וערך הכהן אותם. אי וערך הכהן אותם יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר וערכו. הא כיצד? כהן אחד עורך שני איברים. וכמה הן איברים? עשרה ואחד בקרבים, נמצא הטלה עולה בששה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים, מלמד שהטלה עולה בששה הכהנים. לרבות הקרחים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זה מום הפוסל בכהנים}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה. והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הפרשה}} בבן הבקר הכתוב מדבר? מה {{ירו&quot;מ-הוסר|תל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראיתה לאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא טלה}} הכתוב מדבר? שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: נאמר כאן עריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים}}&lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר, כלומר מספר הכוהנים, לא פחות ולא יותר. כיצד? עצמו בתשעה. בחג, ביד אחת שלושית של מים, אז הרי עשרה. בחנוכה, באחד עשר. למה? כי עצמו בתשעה ועוד שניים בידם שני גזרי עצים. בשבת זה באחד עשר, עצמו בתשעה ושניים בידם שני בזיכי הלבנה של לחם הפנים. בשבת שבתוך החג, אז ביד אחת שלושית של מים, אז ביחד זה שנים עשר.

'''האיל קרב באחד עשר'''. '''הבשר בחמישה''', כי הבשר זה ממש כמו קורבן תמיד. הראש והרגל כהן אחד, שתי ידיים בכהן אחר, העוקץ והרגל עוד כהן, החזה והגרה עוד כהן, שתי הדפנות בעוד כהן. ביחד חמישה כוהנים, זה רק את הבשר. עכשיו '''הקרביים והסולת והיין שנים שנים''', כל אחד עם שני כוהנים, אז זה יוצא ביחד עוד שישה. אז חמישה ועוד שישה זה אחד עשר.

'''פר קרב בעשרים וארבעה''', כי '''הראש באחד והרגל בשנים''', ביחד זה שלושה. '''העוקץ בשנים בשנים''', אז זה שלושה ועוד ארבעה, זה שבעה. '''החזה באחד והגרה בג''''', אז זה שבעה ועוד ארבעה זה אחד עשר. '''שתי ידות בשנים''', אז זה שלוש עשרה. '''שתי דפנות בשנים''', זה חמישה עשר. '''הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה''', כלומר עוד תשעה כוהנים, ביחד עשרים וארבעה.

'''במה דברים אמורים בקרבנות צבור, אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב''', כלומר אפילו כהן אחד יכול להקריב הכול. '''הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שוה'''.

כתיב &quot;וערכו&quot; - בני אהרן מקריבים. '''וערכו יכול מאה יכול מאתים?''' אמר רבי עקיבא, '''כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט, תפשתה המרובה לא תפשת, תפשת את הממועט תפשת'''. כי בכלל המועט - בכלל גם המרובה. זאת אומרת, אם הוא יבוא ויתפוס את המעט אי אפשר להוציא ממנו את זה, ואם הוא יתפוס את המרובה יגידו לו אולי פחות. לכן בעצם תפסת ממועט תפסת, תפסת מרובה לא תפסת.

אומרת הגמרא, תני רבי יהודה בן בתירה אומר: '''שתי מדות, אחת כלה ואחת שאינה כלה'''. אם יש לך שני כלי מדידה, אחת שיש לה שיעור שאתה יכול למדוד בה, והשנייה אין לה שיעור, כלומר כמה שתשים בה לא-פעם מתמלאת. אז ודאי ש'''הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה'''. זה בעצם אותו ביטוי בצורה אחרת.

כתיב &quot;ימים רבים&quot;. אמר רבי נחמיה, '''וכי מה בא הכתוב לפתוח או לנעול?''' כלומר הכתוב בא ללמד אותנו שנדע, או שהוא בא להגיד משהו סתום? מסתמא '''לא בא לנעול אלא לפתוח''', שהתורה באה ללמד אותנו את ההלכות. '''אם אומר ימים עשרה אינן אלא מאה מאתים אלף ריבוא'''? '''וכשאתה אומר ימים שנים פתחת''', עכשיו זה מובן.

רבי מנא אמר משום רב יודה: '''ימים שנים יכול ימים הרבה''', מי אמר שהם רבים? '''אם מרובין הן והלא כבר נאמר רבים''', כתוב אחרי זה &quot;ימים רבים&quot;, אז לא צריך אם באמת מדובר ברבים, '''הא לא דיבר אלא בימים מועטים'''. '''וכמה הן? הוי אומר שנים'''.

'''רבים יכול רבים עשרה?''' אומר לא, '''אמר ימים ואמר רבים, מה ימים מיעוט ימים שנים אף רבים מיעוט רבים''' שלשה. '''יכול שנים הרי חמשה?''' '''וכי נאמר ימים ורבים? והלא לא נאמר אלא ימים רבים!''' '''הא כיצד? הרבים הללו יהו מרובין על שנים, וכמה הן?''' איבעיא להו שלשה.

כתוב '''וערכו בני אהרן יכול מאה? תלמוד לומר וערך הכהן אותם'''. כלומר כהן אחד. '''אי וערך הכהן אותם יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר וערכו'''. '''הא כיצד? כהן אחד עורך שני איברים'''. עכשיו '''וכמה הן איברים? עשרה''', ואחד בקרבים. אז אם כן, קיבלנו שחמישה כוהנים מקריבים את הבשר ואחד בקרביים. '''נמצא הטלה עולה בששה, דברי רבי ישמעאל'''.

רבי עקיבא אומר דרך אחרת להגיע לשישה: '''וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים, מלמד שהטלה עולה בששה הכהנים'''. ואחר &quot;הכהנים&quot; '''לרבות הקרחים דברי רבי יודה''', כלומר להגיד שקרחת לא פוסלת בכהנים, זה לא מום פוסל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''סלת.''' מנחת סלת של תמיד של שחר קודמת לחביתין ואע&quot;פ שבזה שניהן שוין שהן קריבין לאישים אפי' כן זה החביתין קרבן יחיד הן של כ&quot;ג ומנחת הסלת קרבן צבור והן קודמין לקרבן יחיד. חביתין קודמין לבזיכין. של לבונה בשבת שאע&quot;פ שזה וכו' מ&quot;מ זה חביתין תדיר בכל יום ויום הן ובזיכין אינן נקטרין אלא בשבת

'''חביתין קודמין.''' לנסכי יין שאינן אלא לספלים ולא לאישים

'''בזיכין ויין מי קודם.''' לפי שהמוספין בשבת שנינו בהדיא בסדר המערכה שקודמין לבזיכין ומיבעיא ליה אם בזיכין קודמין לנסכי יין של מוספין או נסך יין קודם ומשום ששניהן קרבן צבור הן ומטעמא דתדיר היין ראוי להיות קודם אלא שהבזיכין לאישים והיין לספלים ומבעיא ליה איזה מהני טפי עדיף אישים עדיף או תדיר עדיף

'''ולא מתניתא היא דהא תנינן בהדיא בברייתא לבונה קודם ליין.''' ומשני כאן בברייתא לקרבן יחיד שמביא מנחה ויש עמה לבונה ושמן ויין א&quot;כ לבונה שהיא לאישים טפי עדיף וכאן דאיבעיא לן בקרבן צבור בשבת דאיכא טעמא דתדיר ביין כדאמרן והי מינייהו קדים ולא איפשטא

'''כיני מתני' וכו'.''' כן צריך לפרש במתני' להא דבן עזאי דקאמר דרך הילוכו היה קרב הראש והרגל החזה והגרה וכו'

'''טעמא דבן עזאי.''' דכתיב והקטרת וגו' המזבחה והמזבחה יתירא הוא אלא למדרש כדי וכו'. ופריך הא לבן עזאי נמי הראש והרגל ברישא ואח&quot;כ החזה וכו' ואת אמר הכין בתמיה שאם כדרך שהוא מהלך היה צריך לחזה והגרה וכו' קודם הרגל

'''אמר ר' מנא.''' זהו כדרך שהוא מהלך דפשט ראשה עקר רגלה כשהבהמה רוצה לילך פושטת ראשה ועוקרת רגלה ולפיכך הראש והרגל שייכין ביחד

'''מתני' הפייס השלישי.''' היו מכריזין בעזרה

'''גמ' מימיו לא הפיס וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''וכן למחתה.''' לא זכה בה אדם ושנה

'''ובשבת שבתוך החג וכו'.''' הרי כאן י&quot;ב כהנים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינה וכן למחתה · אמ' ר' יוסה מתניתה אמרה כן מי שזכה בקטורת או' לזה שעל ימינו אף את למחתה · נמצאתה או' שני כהנים היו מתברכין בכל פעם · רב אמ' ברך יי' חילו ופועל ידיו תרצה · מעשה באחד שיבשה זרועו ולא הניחה לקיים מה שנ' ברך יי' חילו ופועל ידיו תרצה · הל' ה וערכו יכול מאה יכול מאתים · אמ' ר' עקיבה כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט תפשתה המרובה לא תפשת · תפשת את הממועט תפשתה · תני ר' יהודה בן בתירה או' שתי מידות אחת כלה ואחת שאינה כלה · הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה · אמ' ר' נחמיה וכי מה בא הכת' לפתוח או לנעול לא בא לנעול אלא לפתוח אם או' ימים עשרה אינן אלא מאה אלא מאתים אלא אלף אלא ריבוא · וכשאתה או' ימים שנים פתחת · ר' מנא אמ' משום ר' יהודה ימים שנים יכול ימים הרבה · אם מרובין הן והלא כבר נאמ' רבים הא לא דיבר אלא בימים מעטים וכמה הן הוי או' שנים · רבים שלשה · יכול עשרה נאמ' ימים ונאמ' רבים מה ימים מיעט ימים שנים · אף רבים מיעט רבים שלשה · יכול שנים ושלשה הרי חמשה · וכי נאמ' ימים והלא לא נאמ' אלא ימים רבים · הא כיצד הרבים הללו יהו מרובין על שנים · וכמה הן הוי או' שלשה · וערכו בני אהרן · יכול מאה תל' וערך הכהן אותם · יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים תל' וערכו · הא כיצד כהן אחד עורך שני איברים · וכמה הן איברים עשרה ואחד בקרביים נמצא הטלה עולה בששה דברי ר' ישמעאל · ר' עקיבה או' וערכו שנים · בני אהרן שנים · הכהנים שנים מלמד שהטלה עולה בששה והלא כבן הבקר הכת' מדבר מה תל' כתמיד שלשחר הכתוב מדבר · שמעון בר בא ר' יוחנן בשם ר' ינאי נאמ' כאן עריכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדשים לקטרת בואו והפיסו.''' כלומר מי שלא זכה בקטרת כל ימיו יבא להפייס הזה כדקאמר בגמרא מימיו לא הפיס אדם בקטרת ושנה שלא היו מניחין למי שזכה פעם אחד בקטרת שישנה עוד הפעם ומפני שמעשה הקטרת מעשרת דכתיב ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה' חילו וגו' דאע&quot;ג דכתיב ג&quot;כ וכליל על מזבחך שהיא עולה מסתברא דכי כתיב עושר אמילתא דלא שכיחא כל כך כתיבא וזהו קטרת דלא שכיחא כמו עולה דשכיח טובא דנודרין ונודבין. ולפי שכל כהן המקטיר קטרת היה מתברך ומתעשר לפיכך לא היו מניחין לשנות בה אדם כדי שיהו הכל מתעשרים ומתברכין בה

'''והרביעי.''' ובפייס הרביעי היו אומרים חדשים עם ישנים מי שזכה פעם אחד בפייס ומי שלא זכה מעולם יבאו ויפיסו מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח. לפי שבתחלה כשמוליכין האברים מבית המטבחיים לא היו מעלין אותם למזבח אלא נותנים אותם מחצי כבש ולמטה במערבו ועכשיו היו מפיסין פייס אחר מי מעלה אותם ממקום הנחתן בכבש להמזבח והיו עושין כן משום ברוב עם הדרת מלך

'''מתניתא אמרה כן וכו'.''' כלומר דלא תימא שאירע כך אלא שהיו מקפידין על זה ומכריזין ואומרים חדשים לקטרת בואו והפיסו ולא יבא מי שזכה בה פעם אחד

'''מתניתא אמרה כן.''' בתוספתא פ&quot;ק והבאתי לעיל בהלכה ב' ר' יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא מי שזכה בקטרת וכו' א&quot;כ זה שזכה במחתה היה ג&quot;כ מן החדשים שבאו וקמ&quot;ל שלא היה מזכה לאחר אלא לאותן שבאו עמו להפיס ולזה שעל ימינו כמפורש לעיל שם

'''נמצאת אומר שני כהנים מתברכים שכל פעם.''' של קטרת ושל מחתה. ומנלן דשל מחתה גם כן מתברך הוא להכי מייתי להא דרב לקמיה דכתיב ברך ה' חילו זה על מי שנושא המחתה ופעל ידיו תרצה זה שמקטיר הקטרת

'''בעשרה וכו'.''' ולפעמים הוא בעשרה או יותר עד י&quot;ב כדקחשיב ואזיל ולא פחות מתשעה ולא יותר מי&quot;ב

'''והקרביים וכו'.''' היו בשנים שנים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מעשה באחד שיבשה זרועו.''' ולא היה נפסל לעבודה משום כך אלא שלא היה בו הרבה כח בזרועו ואפי' כן לא הניחה מלהקטיר לקיים מה שנאמר ברך ה' חילו וגו' שבזכות זה יוסיף בו ג&quot;כ חילו וכחו בזרועו

'''מתני' תמיד קרב בתשעה.''' משעת הולכת אברים להכבש ואילך הוא דקא חשיב ולא חשיב הכא המעלה את האברים מן הכבש למזבח ובאלו שמעלין אותן להכבש ועם הקרביים ועם הסלת והחביתין והיין תמצא תשעה כהנים כדפרישית לעיל במתני' ג'

'''כיצד וכו' בחג.''' שהיה שני ניסוכין אחד של יין כמו בכל יום ואחד של מים ניתוסף כהן אחד בידו צלוחית של מים

'''בין הערבים.''' של כל יום ניתוספו שנים בידם שני גיזרי עצים להוסיף על המערכה כדדריש בגמרא דכתיב וערכו עצים על האש אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר תנהו ענין לתמיד של בין הערבים

'''בשבת וכו' שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.''' שסילקן מעל המערכה הישינה והיו נקטרין בכל שבת ושבת

'''איל.''' שהקרביים שלו יותר גדולים והסלת שלו שני עשרונים והיין שלישית ההין היה קרב לי&quot;א כהנים

'''הבשר בחמשה.''' באברים של הכבש כך היו באברים של איל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יג עמוד א'''

{{שוליים|ב_לה}} '''כמה כהנים רשאים להשתתף בהפשט וניתוח קרבן היחיד לכתחילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ו, הלכה יט &lt;קטע סוף=יג א/&gt; הדרן עלך בראשונה ב. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי יהודה בן בתירא שבקרבן יחיד מספיקים שני כהנים, מדין &quot;תפשת המרועט תפשת&quot;, כברייתו של רבי עקיבא בירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;26&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ונאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|להלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד}} ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) וערך {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|העלה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ן אותם}}. מה עריכה שנאמר להלן בתמיד של שחר הכתוב מדבר, אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר. עולא בר ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#עולא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: אינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגזרה שוה אלא על כרחך מדובר בתמיד של שחר דכתיב}} ([[ויקרא א ז|ויקרא ויקרא א ז ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו עצים על האש, וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש}} ממשמע שנאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתחילה}} וערכו אין אנו יודעין שהן שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא נמנו}} ואת דרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא ללמד שמיד אחר עריכת העצים בבקר ערכו את הנתחים הללו ועל כרחך מדובר בקרבן תמיד}}? ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: איל קרב באחד עשר}}, יכולין הם ג' להעלותו ולמה איל קרב בי&quot;א? אלא כדי לעשות פומפי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: פר קרב בעשרים וארבעה}} רבנן דקיסרין אמרי, מפני מה פר קרב בכ&quot;ד? כדי לעשות פומפי לדבר על שם בבית אלהים נהלך ברגש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף שמהפסוק}} ([[ויקרא א ח|ויקרא ויקרא א ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים — למדנו לתמיד שקרב בשישה, פשוטו של פסוק מדבר על הפר}} ואת דרש: וערכו שנים, בני אהרן שנים, הכהנים שנים, מיכן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה.

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק בראשונה&lt;/strong&gt;

==פרק שלישי – אמר להן==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_א|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר בורקי [[ביאור:עץ מסורת#מתיה בן שמואל|°]]&lt;nowiki/&gt;מתיה בן שמואל אומר {{שוליים|ג_א}} האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מהו {{ירו&quot;מ-הוסר|בורקי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברקאי}} ברקת {{ירו&quot;מ-ביאור|ניצוצות אור}} תמן {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברקא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אנהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הנהר}} מנהרא ועד אחד נאמן שנייא היא הכא שא{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ין את}} יכול לעמוד עליו וחש לומר {{ירו&quot;מ-ביאור|למה לא חוששים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי}} עד ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליל ונפק {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מנהרא {{ירו&quot;מ-ביאור|עד שהוא יעלה לבדוק כבר יאיר}} חכימא היא {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מילתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ניתן לדעת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם גם קדם היה אור}} אמר עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר עד אחד}} חשיכה מוצאי שבת מטלטלין {{ירו&quot;מ-הוסר|אותו }}על פיו רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטלטל על פומה דמלייתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נשים שהיו ממלאות מים מיד במוצאי שבת, שנהגו לשאוב מים מיד בצאת השבת לפי שהיתה מסורת שבארה של מרים עולה באותו רגע בכל המעינות, ומי שיזכה לשתות מאותם מים יבריא מכל החוליים}} רבי מתנייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי מתניה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטלטל על פי איכרי דזהרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שם מקום}} רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מטלטל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מל}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|פי}}{{ירו&quot;מ-הוסר| פום מלויתא ר מתניה מטלטל על פום איבריתא דזהרא ר אמי מטלטל על פום}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נשייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נשים}} דאמרן שמשא הוות על סוסיתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשעה שנולד}} ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שואלים האם האיר כל המזרח}} עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שהוא בחברון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבחברון}} והוא אומר הין בא להזכיר זכות אבות.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ב|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''והלא בבן הבקר הכתוב מדבר?''' אז מה אתה לומד פה על עניין קורבן תמיד? '''מה בתמיד של שחר הכתוב מדבר?''' שמעון בר אבא ורבי יוחנן בשם רבי ינאי: זה גזירה שווה. '''נאמן כאן עריכה ונאמר וערך'''. '''מה עריכה שנאמר להלן בתמיד של שחר הכתוב מדבר, אף עריכה שנאמר כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר'''.

עולא בר ישמעאל בשם רבי אלעזר: אינו צריך לגזירה שווה, גם בלי זה על כורחך מדובר בתמיד של שחר. למה? '''ממשמע שנאמר וערכו אין אנו יודעין שהן שנים ואת דרש וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים?''' למה לא דרשת הקודמים? אלא זה כנראה הסמיכות באה ללמד שמיד אחרי עריכת העצים בבוקר ערכו את הנתחים האלו, ועדיין מדובר בקורבן תמיד. '''ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד'''.

תנן, '''איל קרב בי&quot;א'''. '''יכולין הם ג' להעלותו''', '''ולמה איל קרב בי&quot;א? אלא כדי לעשות פומפי''', שיהיה פרסום. תנן, '''פר קרב בכ&quot;ד'''. '''רבנן דקיסרין אמרי, מפני מה פר קרב בכ&quot;ד? כדי לעשות פומפי''', לדבר על שם &quot;בבית אלהים נהלך ברגש&quot;.

ואת דרש - למרות שהפסוק כפשוטו מדבר על הפר: '''וערכו שנים, בני אהרן שנים, הכהנים שנים, מיכן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה'''.

הדרן עלך פרק בראשונה.

פרק ג' הלכה א'. אומרת המשנה: '''אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה, אם הגיע הרואה אומר בורקי'''. '''מתיה בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הין'''.

שואלת הגמרא, '''מהו ברקת''' - תמן מנהרא, כלומר בבבל היו אומרים &quot;הבריק ברק והאיר האור&quot;. ושואלת הגמרא, '''ועד אחד נאמן'''? הרי רק אדם אחד רואה את זה. '''שנייא היא הכא שיכול לעמוד עליו''', כלומר דבר שאתה יכול לעמוד עליו, בעצם עד אחד נאמן. '''וחש לומר עד דעליל ונפק מנהרא''', כלומר אם ילכו לבדוק עד שיעלה האור, אז לא נוכל לדעת האם שיקר. '''חכימא היא''' - ניתן להכיר האם באמת קודם היה אור או לא.

'''עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו''', כי מלים בשמונה ימים, אז מלים על פיו בשבת. '''עד אחד חשיכה מוצאי שבת מטלטלין על פיו'''.

רבי אמי, רבי מתנייה, רבי אימי - טלטלו על סמך שראו נשים יוצאות לשאוב מים או להכין דברים לקראת העבודה ביום ראשון. '''רבי אמי, רבי מתנייה, רבי אימי, על דאמרן שמשא הוות על סוסיתה''' בשעה שנולד, כלומר אומרים שעדיין השמש היתה בשעה שנולד, אז לכן ימולו אותו בשבת הבאה.

'''ולמה עד והוא אומר הין? בא להזכיר זכות אבות'''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''פר.''' שאבריו גדולים ביותר קרב בעשרים וארבעה כהנים כדקחשיב ואזיל הראש והרגל של ימין הראש באחד והרגל בשנים לפי שהוא גדול היו שני כהנים נושאים אותה וכן העוקץ והרגל של שמאל וכו'

'''במה דברים אמורים.''' שהיו כל כך כהנים מוליכין את האברים

'''בקרבנות צבור.''' שיהיו זוכים בהם כהנים הרבה

'''אבל בקרבנות היחיד.''' באברי עולה של קרבן יחיד לא היה מתחלק לכל כך כהנים אלא אם רצה להקריב מקריב כלומר מי שירצה מהכהנים מוליך אותם להקריב ואם רצו להוליך האברים בפחות מאלו או ביותר מוליכין שאין מנין בדבר

'''הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו.''' בין של קרבן צבור בין של יחיד שוה בדינם שהן כשרים בזר

'''גמ' וערכו.''' כתיב וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר וגו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ונאמ' להלן וערך הכהן אותם · מה עריכה שנ' להלן כתמיד שלשחר הכת' מדבר · אף עריכה שנ' כאן כתמיד שלשחר הכת' מדבר · עולא בר ישמעאל בשם ר' לעזר אינו צריך · ממשמע שנ' וערכו אין אנו יודעין שהן שנים · ואת דרש וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים · ותני כן אין ‸ לתמיד שלשחר אלא קטורת כלבד יכולין הם שלשה להעלותו · ולמה איל קרב כאחד עשר אלא כדי לעשות פומפי · רבנן דקיסרין אמרי מפני מה פר קרב בעשרים וארבעה כדי לעשות פומפי לדבר על שם כבית אלהים נהלך כרגש · ואת דרש וערכו שנים · · בני אהרן שנים · הכהנים שנים · מיכן לפרו שליחיד שיהא קרב בששה · הדרן עלך בראשונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יכול אפי' מאה כהנים או מאתים וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ על הכתוב ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וגו' ימים שנים יכול ימים הרבה אמר ר&quot;ע וכו'

'''כל ששמועו מרובה ושמועו מועט.''' כלומר שאתה יכול לפרש כמשמעו ולתפוס את המרובה וכן לתפוס במשמעו ממועט ואינך יודע איזה מהן לתפוס

'''תפשת המרובה וכו'.''' כלומר לעולם תפוש את המועט שאם תפשת המרובה שמא מרובה ביותר היא ולא תפשת כמשמעו שהיותר מוציאין אותו מידך אבל כשתפשת את המועט תפשת ואין מוציאין אותו מידך שהמועט בכלל המרובה היא

'''ר' מנא אמר משום ר' יהודה.''' שכך היה דורש ימים שנים יכול ימים הרבה אין אתה יכול לומר כך שאם מרובין הם והלא כבר נאמר רבים ולדבריך רבים מיותר הוא הא לא דיבר הכתיב בימים אלא בימים מועטים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני ר' יהודה בן בתירה אומר וכו'.''' כלומר שזה נוכל ג&quot;כ ללמוד ממנהג העולם שאם יש שתי מדות לפניך אחת היא כלה שאתה יכול למוד בה ולכלות מה שאתה רוצה למדוד ואחת שאינו כלה אלא היא יותר גדולה ממדה שאתה רוצה למדוד ודאי הכל מודדין במדה שהיא כלה ואין מודדין במדה שאינ' כלה אף הדבר הזה כך הוא שתופס אתה במנין שיש לו סוף והוא המועט ואם תתפוס במרובה אין לו סוף

'''אמר ר' נחמיה וכו'.''' מהמקרא עצמו יכולין אנחנו ללמוד זה שאין מדרך המקראות לסתום ולנעול אלא לפתוח ולפרש ואם אומר אתה ימים עשרה אני אומר לך אינו כך אלא מאה ואלא מאתיים וכו' וא&quot;כ אין אתה יודע כמה אבל כשאתה אומר ימים שנים פתחת לפרש המקרא דמיעוט ימים שנים

'''וכמה הן הוי אומר ימים שנים רבים שלשה.''' כלומר שאם יזוב זוב דמה שלשה ימים הרי היא זבה כדמסיק

'''יכול רבום עשרה.''' כלומר מנא לך למדרש כן דילמא רבים הרבה הן ועשרה או יותר

'''אמר.''' הכתוב ימים ואמר רבים מה ימים כבר למדת שמיעוט ימים שנים אף רבים תפוש את המיעוט והן שלשה ומעתה יכול שנים ושלשה והרי הן חמשה ולא תהא זבה עד שתזוב חמשה הריני משיב לך

'''וכי נאמר ימים ורבים.''' שתחשוב זה וזה במלואן ותצרף אותן והלא לא נאמר אלא ימים רבים הא כיצד הרבים הללו מה שאתה מרבה מלשון רבים יהיו מרובים על השנים של ימים הוי אומר בין הכל שלשה שאם תזוב שלשה ימים הרי היא זבה

'''וערכו בני אהרן וכו'.''' כך הוא נדרש בהכתוב שלפנינו שמדבר בהערכת האברים וערכו יכול מאה תלמוד לומר וערך הכהן וכו' הא כיצד כהן אחד עורך שני אברים וכמה הן אברים עשרה כפי ששנינו בתמיד הראש והרגל וכו' הרי חמשה כהנים באברים ואחד בקרביים נמצא הטלה של תמיד עולה בששה כהנים

'''רבי עקיבא אומר וכו'.''' מכאן הוא שלמדנו לששה בטלה וערכו שנים וכו'

'''הכהנים לרבות הקרחים.''' לאו אכהנים דהכא קאי אלא משום דדריש כאן הכהנים יתירא וקשיא ליה הא דכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא והאי הכהנים מאי עבדית ליה הלכך מייתי להאי דדריש בתורת כהנים פרשת אמור הכהנים לרבות הקרחים ובעלי מומין שאף על פי שפסולין לעבודה מוזהרין הן על טומאת מת

'''והלא בבן הבקר הכתוב מדבר.''' אדלעיל מהדר דילפת מקרא דוערכו שהטלה של תמיד טעון ששה כהנים והלא האי קרא בבן בקר כתיב אם עולה קרבנו מן הבקר וגו' והתם הוא דכתיב וערכו בני אהרן וגו'

'''ומה תלמוד לומר בתמיד של שחר הכתוב מדבר.''' כלומר ומהיכן אתה למד לומר דבטלה של תמיד השחר מישתעי

'''נאמר כאן עריכה ונאמר להלן.''' בפרשה דאבתרה ואם מן הצאן קרבנו וגו' וערך הכהן אותם על העצים וגו'

'''מה עריכה שנאמר להלן בתמיד וכו'.''' כלומר מה להלן בטלה של תמיד הכתוב מדבר דאם מן הצאן קרבנו כתיב אף עריכה שנאמר כאן דדרשת מהאי קרא ששה כהנים בטלה של תמיד השחר הכתוב מדבר

'''אינו צריך.''' לג&quot;ש דעריכה עריכה אלא דממילא שמעינן דהאי קרא דוערכו בתמיד השחר מדבר

'''ממשמע שנאמר וכו' ואת דרש וערכו וכו'.''' כלומר שהרי ממשמע שנאמר כאך וערכו אין אנו יודעין שהן שנים הלכך אתה דורש לששה כהנים וערכו שנים וכו' והאי עריכה ע&quot;כ בטלה של תמיד השחר מדבר שהוא קודם לכל וכדמסיק ותני כן אין לך קודם להקטרת האברים של תמיד השחר אלא קטרת בלבד כדשנינו לעיל בהלכה א' נמצאת אתה למד דבהאי קרא גופיה וערכו וגו' על העצים אשר על האש אשר על המזבח כתיב אינו מדבר אלא בתמיד השחר שהוא הקודם על המערכה של מזבח החיצון

'''יכולין הם שלשה וכו'.''' על איל קרב בי&quot;א דקתני במתני' קאי שבודאי יכולין הם שלשה כהנים להעלותו ולמה איל קרב באחד עשר אלא כדי לעשות פומפי ופרסום לדבר וכן רבנן דקסרין אמרין גבי פר מפני מה פר וכו' וכי לא היו יכולין פחות מכ&quot;ד להעלותו אלא כדי וכו' על שם וכו' כדפרישית במתני'

'''ואת דרש וערכו שנים וכו'.''' אהא דקתני במתני' בד&quot;א בקרבנות צבור וכו' קאי דמפרש טעמא דמנא לן לחלק בין פר של צבור ובין פרו של יחיד משום דמה דנפקא לן לטלה של תמיד שטעון ששה הוא מחמת שאת דורש וערכו שנים וכו' כדלעיל ונהי דאמרינן דאע&quot;ג דהאי בבן בקר כתיב אפ&quot;ה למדין אנו לתמיד של שחר כדקאמרת מ&quot;מ שמעינן נמי דהואיל דהאי פרשה בפר מישתעי דבא ללמד ג&quot;כ דאיכא פר דסגי ליה בששה וכלומר דלא צריך כ&quot;ד כהנים אלא או בפחות או ביותר ובפר של צבור אי אתה יכול לומר כן דהרי טלה של תמיד שהוא קרבן צבור שטעון ששה מכאן אנו למדין כדלעיל אלא מכאן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה וכלומר אף בששה וכדאמרן: הדרן עלך בראשונה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>aq1lcdastqw0942vbvh5yk2va14meet</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755685</id>
    <revision>
      <id>3084419</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:45:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084419</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="275217" sha1="ifs3wmdmemgm3e5al7mw8jrgrs991b5" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;27&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאיר}} המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה. זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו {{שוליים|ג_ב}} טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הלבנה ודימו שהאיר המזרח ומי דמי}} מאור הלבנה מתמר ועולה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח. עד כדון {{ירו&quot;מ-הוסר|דהוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובן למה תקנו שיעשו כך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סיפיה דירחא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש מקום לטעות שבסוף החדש הירח בעלות השחר במזרח אבל אם}} הוה {{ירו&quot;מ-הוסר|רישא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רישיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דירחה שאין בכלל ירח או בימים שהירח לא מתחיל מהמזרח למה לנהוג כך}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כנראה שלא חילקו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} מאיילת השחר עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שיאיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיאור}}{{ירו&quot;מ-הוסר| המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומנין שמאילת השחר עד שיאיר}} המזרח אדם מהלך ארבעת מילין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין שמשיאור המזרח עד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב}} ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) וכמו השחר עלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגומר, וכתיב}} ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמש יצא על הארץ}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ויאיצו המלאכים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בלוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולוט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא צוערה}},{{ירו&quot;מ-הוסר|לאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מן סדום {{ירו&quot;מ-הוסר|לזוער}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לצוער}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ארבעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבעת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יותר}} הוון. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: המלאך היה מקדר לפניהן {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}הדרך. ומניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? שהיה לו לכתוב כמו השחר עלה ולמה כתב וכמו? מילה מדמיא לחבירתה מלמד שיש עוד זמן דומה לזה דכמו שלמדנו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|משיאיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמשהאיר}} המזרח עד הנץ החמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}'{{ירו&quot;מ-הוסר|אדם מהלך ארבעת}} מיל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ין הוא הדין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כמו וכמו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| דמיא לחבירתה}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שאומר שזה כוכב השחר טועה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא {{ירו&quot;מ-הוסר|מקדמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקדמא}} וזימנין דהיא מאחרה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי פעמים שהוא מקדים ופעמים שהוא מאחר}}. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|מהו איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין {{ירו&quot;מ-ביאור|כמין שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}}. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} רבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל {{ירו&quot;מ-הוסר|בקריצתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקריצתה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו מהלכים בבקעת ארבל בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא {{ירו&quot;מ-הוסר|בר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בי}} רבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא, כל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} שהיא הולכת היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבה ו}}הולכת.{{ירו&quot;מ-הוסר|ומאיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מאי טעמא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזה פסוק רומז לכך? דכתיב}} {{הפ|מיכה|ז|ח}} כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה {{הפ| אסתר|ב|כא}} ומרדכי יושב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}שער המלך ואחר כך {{הפ|אסתר|ו|יא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וישב מרדכי אל שער המלך ואחכ }}ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך {{הפ|אסתר|ו|יב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וישב מרדכי אל שער המלך}} ואחר כך {{הפ|אסתר|ח|טו}} ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך {{הפ|אסתר|ח|טז}} ליהודים היתה אורה ושמחה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: זה הכלל היה במקדש — כל המיסיך את רגליו טעון טבילה, וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים}}. תני {{שוליים|ג_ג}}כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג {{ירו&quot;מ-ביאור|להרבה זמן}} טעון טבילה אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הוסר|וסמיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומיסך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רגליו}} לא שעה קלה היא? שנייא היא {{ירו&quot;מ-הוסר|סמיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הסיך רגלים}} שעשו אותה כהפלג. תני {{שוליים|ג_ד}}ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים וישן טעון טבילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי אסור לישון בעזרה ואם ישן בחוץ הרי חייב טבילה בגלל שנכנס לעזרה}}. לא כן תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{שוליים|ג_ה}}לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. ואמררבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה. תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך אומר}} רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה}} והא כתיב ([[שמואל ב ז יח]]) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'? אמררבי אייבי בר נגרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אייבי בר נגרי|°]] יישב עצמו בתפילה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ולמה הוצרכו לכך''' — כלומר, למה היה צריך כל התהליך הזה שכהן עולה על החומה ומסתכל לכיוון מזרח והוא אומר להם ברכי וכולי? '''שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהיא מזרח ושחטו את התמיד'''. מה זה בעצם היה פסול? '''והוציאוהו לבית השריפה'''. וכשהגיע זמן שחיטה, אז '''הורידו הכהן לבית הטבילה'''. עכשיו '''זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים'''.

אמרה הגמרא למד במשנה '''ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהיא המזרח'''. שאלת הגמרא, הרי '''מאור הלבנה מתמר ועולה''' ו'''מאור החמה פוסה על פני כל המזרח''', אז אי אפשר לטעות. ועוד הוסיף '''עד כדון''', מובן למה תיקנו שיעשו כך '''בסיפיה דירחא''' — יש מקום לטעות, כי בסוף החודש הירח באותו שחר במזרח. אבל אם ברישא דירחא, שאז אין בכלל ירח, או בשאר ימים שהירח לא מתחיל במזרח, אז למה אינו ככה? הם סתם כנראה לא חילקו.

ואמר '''רבי חנינא''': '''מאיילת השחר עד המזרח אדם מהלך ארבעת מילין'''. עלות השחר זה כשהירח במזרח. מעת השחר עד עלות השחר אדם הולך ארבעה מיל, מעלות השחר עד צאת החמה זה ארבעה מיל. עכשיו מניין שמאור המזרח עד צאת החמה ארבעה מיל? כלומר מעת השחר עד צאת החמה ארבעה מיל. דכתיב '''וכמו השחר עלה''', וכתיב השמש יצאה לארץ ועלות בצואר. כלומר, יצא מסדום בעלות השחר והגיע לצואר בנץ החמה, ומסדום לצואר זה ארבעה מיל. אז רואים מכאן שזה המרחק הליכה מעלות השחר עד נץ החמה.

שואלת הגמרא, והרי יותר מכאן הוו — הרי יש מרחק יותר גדול. '''אמר רבי זעירא: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך''' — זה בקו אווירי, כי המלאך יישר להם את הדרך.

עכשיו מניין שמעת השחר עד שהירח מזרח ארבעה מיל? כלומר, הבנו שמעת השחר עד הנץ החמה ארבעה מיל, אבל מאיפה שמעת השחר עד עלות השחר זה ארבעה מיל? מה שהיה לו לכתוב &quot;כמו השחר עלה&quot;, למה כתב &quot;וכמו השחר עלה&quot;? מילה מדמה לחברתה — כלומר, בעצם מלמד שיש עוד זמן דומה לזה, כמו שאמרנו שמשעלית המזרח עד צאת החמה זה ארבעה מיל, אז עד השחר עד שהירח מזרח גם כן ארבעה מיל.

'''ואמר רבי יוסי ברבי בון: הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעי''' — מי שאומר זה כוכב, הוא טועה, '''זימנין דהיא וזימנין דהיא מאחרה''' — הכוכב השחר הוא לפעמים מקדים, לפעמים מאחר. והרי רואים שזה זמן קבוע, מהלך ארבעה מיל. אז '''מאי כדון''' עילת השחר? מה זה באמת עילת שחר? '''כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין''' — שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אמר להן הממונה.''' שהיה בבית אב

'''צאו וראו.''' על מקום גבוה שהיה שם אם הגיע זמן השחיטה שהיא פסולה בלילה שנאמר ביום זבחכם

'''הרואה אומר ברקאי.''' האיר והבריק השחר

'''האיר פני כל המזרח.''' הוא יותר משהבריק השחר וזהו זמן הכשר לשחיטה

'''עד שבחברון.''' העומדין למטה שואלין אותו אם הגיע האור עד שבחברון והוא משיב ואומר הן וכדי להזכיר זכות אבות שבחברון הכי קאמר בגמרא

'''גמ' מהו בורקי.''' מלשון ברקת הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה · אם הגיע הרואה או' ברקי · מתיה בן שמואל או' האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון והוא או' הין · ב ולמה הוצריכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה · זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה · וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים · ג אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' טהור עד שיטבול · חמש טבילות בו ביום וכולן בקודש בית הפרוה חוץ מזו בלבד · ד פרסו סדין שלבוץ בינו לבין העם פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו · ה הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו וקיבל את דמו וזרקו נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתים ואת היין · ו קטורת שלשחר היתה קריבה בין דם לאיברים שלבין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכים אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן · ז הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה פרסו סדין שלבוץ בינו לבין העם · קידש ידיו ורגליו ופשט · ר' מאיר או' פשט קידש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו · ח בשחר היה לובש פילוסין שלשנים עשר מנה · ובין הערבים הינדוין שלשמונה מאות זוז דברי ר' מאיר · וחכמ' או' בשחר היה לובש פילוסים שלשמונה עשר מנה · ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה · אילו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו · ט בא לו אצל פרו ופר היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב הכהן עומד במזרח ופניו למערב · סמך שתי ידיו עליו ונתודה · וכך היה או' אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעוונות לפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככת' בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' · והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו · ושם שני שעירים וקלפי היתה שם ובה שני גורלות שלאשכרוע היו ועשאן בן גמלא שלזהב מזכירין אותו לשבח · י בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים · אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה · מונבז המלך עשה כל ידות הכלים שליום הכיפורים שלזהב · הילני אמו עשתה נברשת שלזהב על פתחו שלהיכל · אף היא עשתה טבלה שלזהב שפרשת סוטה כתובה עליה · ניקנור נעשו נסים לדלתותיו מזכירין אותו לשבח · יא ואילו לגניי בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים · בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת · הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד · בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב' · על הראשונים שמ' זיכר צדיק לברכה · ועל אילו נאמ' ושם רשעים ירקב ·
אמ' להן הממונה כול' · מהו בורקי ברקת' · תמן אמרין ברוק בורקה אנהר מנהרא · ועד אחד נאמן · שנייא היא הכא שאין את יכול לעמוד עליו · וחש לומ' עד דו עליל ונפק היא מנהרה חכימא היא מילתא · אמ' עד אחד נולד איש פל' בשבת מלין אותו על פיו · חשיכה מוצאי שבת מטלטלין אותו על פיו · ר' אימי מטלטל על פום מלויתא · ר' מתניה מטלטל על פום איביריתא דאהרא · ר' אמי מטלטל על פום נשייא דאמרן שמשא הוות על סוסיתה · ולמה עד שהוא בחברון או' הין בא להזכיר זכות אבות · הל' ב מאור הלבנה מתמר ועולה · מאור החמה פוסה על פני כל המזרח · עד כדון דהוה סופיה דירחא · הוה רישיה אמ' ר' חנינה מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל · ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל · ומניין אדם מהלך מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין · וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר · מן סדום לזוער ארבעה מילין · יתיר הוון · אמ' ר' זעורא המלאך היה מקדד לפניהן את הדרך · ומניין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה · אמ' ר' יוסי ביר' בון · הדא אילתא דשחרא מאן דאמ' כוכבתא היא טעי · זימנין דהיא מקדמה וזימנין דהיא מאחרה · מאי כדון כמין תרין דקרנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין · תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג טעון טבילה · אם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים וסמיכה · לא שעה קלה היא שנייא היא סמיכה שעשו אותה כהפלג · תני ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגליים · וישן טעון טבילה · לא כן תני ר' חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד · ואמ' ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה · תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו · והא כת' ויבא המלך דוד וישב לפני י'י · אמ' ר' אייבו בר נגרי יישב עצמו בתפילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל''' בהשכמה, לפני עילת השחר, '''וראו איילת השחר שבקע אורה'''. '''אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא, רבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת היא הולכת''' וגדלה.

שואלת הגמרא, מה המקור לכך? דכתיב '''כי אשב בחושך ה' אור לי''' — כלומר, בשיא החושך אז מתחיל הגאולה, כמו שבלילה שחושך מוחלט ואז מתחיל ההארה. וכך גם בתחילה '''ומרדכי יושב שער המלך'''. לאחר מכן '''ויקח המן את הלבוש ואת הסוס''', ואחר כך '''ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות''', ואחר כך '''ליהודים היתה אורה ושמחה'''. כלומר הגאולה זה בשלבים — כל פעם, ככל שהזמן עובר, ההארה של הגאולה הולכת וגדלה.

ותאמר תנן '''זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים'''. '''תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג''' — כלומר אם להרבה זמן — '''טעון טבילה, אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים'''. ומסיך רגליו '''לא שעה קלה היא'''? אז למה הוא צריך? למה הצריכו אותו טבילה? '''שנייא היא שעשו אותה כהפלג''' — עשו את זה כמו אדם שהפליג, לכן הוא צריך טבילה.

'''תני ישן טעון טבילה, נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים'''. שואלת הגמרא, '''וישן טעון טבילה'''? הרי אסור לישון בעזרה. ואם הוא ישן מחוץ לעזרה אז הוא חייב טבילה בלי קשר, בגלל שהוא נכנס לעזרה — הרי כל שנכנס לעזרה חייב טבילה. '''לא כן תני רבי חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. ואמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש: אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה'''. אז איך בכלל הוא יכול לישון? '''תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו''' — לא, כלומר זו לא הייתה שינה במיטה וכולי, אלא נסמך לכותל וישן.

שואלת הגמרא, איך אומר ריש לקיש למלכי בית דוד לא הייתה ישיבה בעזרה? '''והא כתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה''''? '''אמר רבי אייבי בר נגרי: יישב עצמו בתפילה''' — לא הכוונה ישב, אלא יישב עצמו בתפילה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד א'''

{{שוליים|ג_ב}} '''כהן שהטיל מים בלילה, טעון טבילה, וכל המטיל מים ביום טעון קידוש ידיים ורגליים בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כפשט המשנה והירושלמי המבאר תקנה זו משום חשש טעות באור הלבנה, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_ג}} '''כהן ששוהה ביציאתו מן המקדש - מתי חוזר וטובל ומתי מספיק קידוש ידים ורגלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי: אם יצא להפליג (זמן מרובה) טעון טבילה, ואם יצא לשעה קלה טעון רק קידוש ידיים ורגליים; ויציאה להסך רגליו (עשיית צרכיו) דינה כהפלג ומחייבת טבילה, אף שלכאורה אינה אלא לשעה קלה, שחכמים השוו הסך רגליים להפלג.

{{שוליים|ג_ד}} '''כהן ששכב (ישן שכיבה גמורה) בעזרה או שנתנמנם - חייב טבילה קודם עבודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייה שהובא בירושלמי: ישן טעון טבילה, נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות ביאת המקדש פ&quot;ה ה&quot;ג.

{{שוליים|ג_ה}} '''האם מותרת ישיבה בעזרת המקדש למלכי בית דוד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ו, רמב&quot;ם, הלכות סנהדרין, פרק יד, הלכה יב, רמב&quot;ם, הלכות מלכים, פרק ב, הלכה ד &lt;קטע סוף=יד א/&gt; ==דף יד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שרק למלכי בית דוד מותרת ישיבה בעזרה משום כבוד המלכות, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה ובהלכות מלכים שאין רשות לישב בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;28&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ג|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_ו}}אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. {{שוליים|ג_ז}}חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום וכלם בקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} בית הפרוה חוץ מזו בלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ מהטבילה הראשונה}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול}}. כיני מתני' {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל. לא סוף דבר לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה. שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו? אמר להם: מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור| כשמחליף מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב}} טעון טבילה מחול לקודש כל שכן. לא צורכה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא? אדרבא אין כאן קל וחומר שיתכן שעיקר הטבילה בגלל קדש הקדשים וכדי שלא יזלזלו בעזרה תקנו שגם ביוצא מקדש הקדשים יטבול אבל מחול לקדש אולי לא צריך טבילה לכן}} מקודש {{ירו&quot;מ-הוסר|לקדוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לקודש}} לא יהא טעון טבילה מחול לקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יהא טעון טבילה. אמררבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]] וכיני {{ירו&quot;מ-ביאור|כך צריך להבין את הקל וחומר}} מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם נטמא בהיכל ויצא דרך העזרה}} טעון טבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשניכנס מהעזרה להיכל}} מחול {{ירו&quot;מ-הוסר|לקדוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לקודש}} שהוא ענוש כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי שהיה טמא בחול ונכנס לעזרה}} לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהא טעון טבילה? {{ירו&quot;מ-ביאור|כשניכנס מהחול לעזרה}} ואפילו מקודש לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}יהא ענוש כרת כיי דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נטמא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בפנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}השתחוה או ששהא כדי השתחויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב}}. עד כמה היא שיעור השתחויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{שוליים|ג_ח}}עד כדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|קריאת הפסוק}} {{הפ|דברי הימים ב|ז|ג}} ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] מוסיף עד והודו לה' כי טוב. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מוסיף עד כי לעולם חסדו. תני אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כל עצמן לא התקינו טבילה זו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ואומרת המשנה: '''אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום''' — ביום כיפורים — '''וכלם בקודש בית הפרוה חוץ מזו בלבד'''. כלומר, הטבילה הראשונה רק היא הייתה בחול.

ותאמר תנן, '''אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול'''. '''כיני מתני' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל'''. זה לא רק לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה — כלומר, אפילו נכנס לעזרה. המשנה אמרה &quot;אין אדם נכנס לעזרה לעבודה&quot;, ואנחנו היינו מבינים שהוא לא נכנס לעזרה אם הוא רוצה לעבוד, אבל אם הוא לא עובד אז הוא לא צריך לטבול. לא, לא זו הכוונה, אלא '''לא סוף דבר לעבודה, אלא אפילו שלא לעבודה''', עד שיטבול.

אז '''שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו'''? למה תיקנו את הטבילה הזו? '''אמר להם: מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש''' — הרי כשהכהן הגדול מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב, הוא טעון טבילה, וזה שתיהם הרי קודש — '''מחול לקודש כל שכן'''.

אמרה הגמרא '''לא צורכה''', בדיוק הפוך — אין פה קל וחומר. לאו דווקא, ייתכן שעיקר הטבילה זה בגלל קודש הקודשים, כשהוא נכנס לקודש הקודשים צריך טבילה. אבל כדי שלא יזלזלו בעזרה, תיקנו שגם כשהוא יוצא מקודש הקודשים יצטרך לטבול, אבל מחול לקודש אולי לא צריך. אז '''מקודש לא יהא טעון טבילה, מחול לקדש יהא טעון טבילה'''.

'''אמר רבי שמי: וכיני''' — כך צריך להבין את הקל וחומר. '''מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת טעון טבילה, מחול שהוא ענוש כרת לא כל שכן יהא טעון טבילה'''? מי שהיה טמא בחול ונכנס מחול לקודש, יש בו עונש כרת, לא כל שכן שיהיה טעון טבילה. '''ואפילו מקודש לקודש יהא ענוש כרת''' — כלומר אם הוא טמא והוא יוצא מקודש לקודש גם כן פעמים שיהא אנוש כרת. '''כיי דתנינן תמן השתחוה או ששהא כדי השתחויה''' חייב.

שואלת הגמרא '''עד כמה היא שיעור השתחויה'''? '''רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי עד כדי ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו. רבי אבהו מוסיף עד והודו לה' כי טוב'''. כלומר, כל הפסוק הזה פלוס המילים &quot;והודו לה' כי טוב&quot;. '''רבי מנא מוסיף עד כי לעולם חסדו'''.

'''תני אמר רבי יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו'''
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ו}} '''חובת טבילה לכהן לפני עבודה בעזרה אף אם הוא טהור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם פסק (הלכות ביאת המקדש פ&quot;ה ה&quot;ד) שאין כהן נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול, שנאמר &quot;ורחצו... בגשתם אל המזבח&quot;.

{{שוליים|ג_ז}} '''כהן גדול ביום הכיפורים טובל וכל טבילותיו וקידושיו נעשים בעזרה, חוץ מהטבילה הראשונה שנעשית מחוץ לעזרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא במשנה שכל הטבילות והקידושים בקודש חוץ מהראשונה, כפי שהעמידה הגמרא בירושלמי, ובכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_ח}} '''כמה טבילות טובל כהן גדול ביום הכיפורים, ומה נקרא כשהוא משתחווה ושומע קריאת התורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ג, הלכה כב, רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ג, הלכה כג &lt;קטע סוף=יד ב/&gt; ==דף טו עמוד א== &lt;קטע התחלה=טו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא המוסיף עד &quot;כי לעולם חסדו&quot;, וכן נפסק שטבילת סרך היא מדרבנן מחשש קרי ישן, כפי שהביא רמב&quot;ם בהלכות ביאת המקדש פרק ג הלכות כב-כג.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן.''' בבבל אמרין שכך הוא אומר ברוק בורקה שהבריק והאיר מה שמאיר וכדמסיים אנהר מנהרא

'''ועד אחד נאמן.''' בתמיה

'''ומשני שנייא היא הכא.''' וכי הדבר היא שאין את יכול לעמוד עליו בתמיה ובמילתא דעבידא לגלויי מהימן

'''וחש לומר וכו'.''' ואכתי ניחוש לומר שמא עד שהוא נכנס ויוצא מנהיר הוא ובשעה שאמר עדיין לא הגיע הזמן ומשני חכימא היא מילתא ניכר הדבר אם בשעה שאמר ברקאי כבר היה הזמן או לא

'''ר' אמי מטלטל על פומיה דמלויתה.''' כך היא ברפ&quot;ב דר&quot;ה. כלומר שהיה מתיר לטלטל אותו בשבת על פומה של האשה שאמרה שנתמלא וכלו לו חדשיו. א&quot;נ על פומה דמלוידתה גרסי' על פי המילדת שאומרת כן

'''מטלטל על איבריתיה דזהרא.''' היה מתיר לטלטל אותו על שנראה שאבריו הן נצהרין ונכרין וסמך על זה לענין טלטול שאינו נפל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ג כיני מתנית'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר עד אחד וכו'.''' למילתיה הוא מסיק דבכה&quot;ג עד אחד נאמן שהרי אם אמר עד א' נולד איש פלוני בשבת מלין אותו בשבת על פיו וכן האומר שכבר חשכה מוצאי שבת מטלטלין (על ידי) אותו על פיו משום דמילתא דעבידא לגלויי היא. א&quot;נ כשאחד אמר כשנולד זה שכבר חשכה מוצאי שבת מותר לטלטל אותו על פיו ומפני שאם לא נודע שכלו לו חדשיו אין מטלטלין אותו בשבת שמא נפל הוא וסומכין על אחד שאמר שכבר חשכה מוצאי שבת

'''ר' אימי מל ע&quot;פ נשים דאמרן שמשא הוות על סוסיתא.''' כך הוא בר&quot;ה וכצ&quot;ל. סוסיתא שם מקום היא והיה ר' אימי סומך למול בשבת על פי נשים שאמרו כשנולד זה עדיין היה נראה השמש על העיר ועדיין יום שבת היה

'''ולמה וכו'.''' מפני שבא להזכיר. זכות אבות שבחברון

'''מתני' ולמה הוצרכו לכך.''' לעלות על הגג ולראות&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''שפעם אחת עלה מאור הלבנה וכו'.''' לפי נסחת המתני' דהכא דגריס והורידו הכהן לבית הטבילה הכי פירושא שפעם אחת עלה מאור הלבנה זה היה בסוף החדש משאר חדשי השנה וטעו בכך ועוד אירע טעות ג&quot;כ בליל יה&quot;כ אחת שדימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה לפי שנפסל והורידו הכהן הגדול לבית הטבילה לטבול טבילה אחרת שטבילה הראשונה לא כלום היא מחמת שנשחט התמיד בלילה והטבילוהו עוד הפעם ואח&quot;כ שחט את התמיד. ולפי נסחת המשנה שבבבלי הורידו כ&quot;ג לבית הטבילה מילתא באנפי נפשה היא וה&quot;ק וביה&quot;כ כי אמר ברק ברקאי הורידו כ&quot;ג לבית הטבילה

'''כל המיסך רגליו.''' כינוי לנקבים גדולים ולשון מיסך כמו אילן המיסך על הארץ לפי שכורע על ברכיו ומסיך גופו את רגליו וכן בשאול כתיב ושם מערה ויבא שאול להסיך את רגליו

'''גמ' מאור הלבנה מתמר ועולה וכו'.''' כלומר ודאי שיש סימן הניכר בין תימור הלבנה שמתמר ועולה כמקל ובין תימור מאור החמה שפוסה. ומתרחב לכאן ולכאן ועל כל פני המזרח אלא שטעות היה שם ולא דקדקו אם מאור הלבנה היא וסברו שהאיר המזרח

'''עד כדון דהוה סופיה דירחא.''' משום דקשיא ליה מאור הלבנה ביה&quot;כ מי איכא והיאך באו לטעות מחמת מאור הלבנה והלכך מפרש דלאו חדא מעשה היא דהוה אלא שנים היו ועד כאן קאמר על מעשה דהוה סופיה דירחא וטעו מחמת מאור הלבנה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;29&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אלא מפני טבילת {{ירו&quot;מ-הוסר|סרק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סרך}} שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|זב שראה קרי וכ&quot;ו}} המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{שוליים|ג_ט}}פוטר. {{ירו&quot;מ-ביאור|ההנחה היא ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתקנת עזרא נוהגת ובעל קרי חייב לטבול כדי ללמוד תורה, ורק בזב שראה קרי הוא חולק. והשאלה מה מקור המחלוקת — האם שניהם מודים שאם ראה קרי אף שאחר כך נהיה זב חייב לטבול כיוון שכבר התחייב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טביל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עזרא, ורק אם קדם היה זב ואחר כך ראה קרי הם חולקים, שתנא קמא אומר שחייב}} טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום סרך שמא ראה קרי קדם הזיבה ושכח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מצריך}} טבילה משום סרך או שלתנא קמא תקנת עזרא מחייבת אפילו אם לא יועיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ול}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תקנת עזרא נוהגת}} ר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טבילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מועילה}}}} מה חלוק [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה על טבילת סרך או משם אפילו טובל מהו מועיל? מה נפק מינה? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך נהיה זב}} אין תימר חלוק [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה על טבילת סרך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשקדם וראה קרי כבר התחייב טבילה}} דבר תורה הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקנת עזרא}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום ש}}אפי{{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} טובל מהו מועיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו ראה קרי קדם יפטור}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום וכי מה}} מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הוסר|כהדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מהדא}} דתני {{ירו&quot;מ-ביאור|ממה ששנינו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הנכנס לעזרה טעון טבילה}} אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך, שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו, וחוזר ובא לו. הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרא}} לא חלק [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה על טבילת סרך אלא מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם אפילו טובל מה הוא מועיל.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ד|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם {{שוליים|ג_י}}פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. הביאו לו את התמיד, קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו, וקבל את דמו וזרקו. נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות, להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתין ואת היין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מוסרו לאחר}} עד שישחוט בו שנים או רוב שנים. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו את התמיד קרצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרץ זו שחיטה ואין שחיטה פחות מרוב שנים}}. כתיב {{הפ|ירמיה|מו|כ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה יפיפיה מצרים}} קרץ מצפון בא בא. רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] ורבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] חד אמר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ירושלמי יומא דף טו'''
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף טו. אומרת הגמרא: תמן תנינן — '''המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה, °רבי יודה פוטר'''. אלא ההנחה הייתה שרבי יהודה מודה שהתקנת עזרא נוהגת ובעל קרי חייב לטבול כפי שאומרת התורה, ורק בזב שהוא ראה קרי הוא חולק. השאלה מה המקור למחלוקת?

האם שניהם מודים שאם הוא ראה קרי, ולמרות שאחר כך הוא נהיה זב, אז הוא חייב לטבול כיוון שכבר בהתחלה הוא התחייב בטבילת עזרא — אלא כל המחלוקת היא רק אם היה זב קודם ואחר כך הוא ראה קרי, בזה הם חולקים. תנא קמא אומר שהוא חייב טבילה משום סרך, כשמא הוא ראה קרי קודם והוא פשוט שכח, אז לכן מחייבים אותו טבילה שאולי ייזכר. ולרבי יהודה הוא לא צריך טבילה משום סרך, או הסבר אחר: שתנא קמא — תקנת עזרא מחייבת אפילו אם הטבילה לא תועיל, כמו כאן, כי אם הוא זב אז בכל מקרה הטבילה לא מועילה. ורבי יהודה רק אם הטבילה מועילה, רק אז הוא מחייב. ואם הטבילה לא מועילה הוא לא מחייב.

אז מה בדיוק החילוק? כן, הגמרא אומרת ככה: '''מה חלוק °רבי יודה על טבילת סרך או משם אפילו טובל מהו מועיל? מה נפק מינה?''' איזה דין נכתי את זה ביניהם? אם הוא ראה קרי ואחרי זה נהיה זב — עכשיו אם תאמר שהוא חלוק רבי יהודה על טבילת סרח, כל החילוק שלו זה רק כי הוא אומר: אם אני לא יודע אם הוא ראה, אלא פשוט הוא כרגע זב, ואז אני מחייב אותו טבילה כי הוא היה זב אחרי זה ראה קרי — אז תנא קמא אומר אני מחייב אותו טבילה כי אולי הוא ייזכר שהיה לו קרי קודם כל. בזה רבי יהודה פוטר, הוא אומר שדבר כזה לא חוששים. אבל כאן כשהוא ראה קרי ואחרי זה ראה זיבה בוודאות, כלומר אנחנו יודעים בוודאות שהיה לו קרי — אז גם רבי יהודה מודה שהוא חייב בטבילה מתקנת עזרא.

עכשיו ואם תאמר שאפילו טובל מה מועיל, אז אפילו ראה קרי קודם פטור רבי יהודה, כי משום מה מועיל — כי הרי ברגע שהוא זב אז גם אם קודם הוא היה בעל קרי, הטבילה לא תעזור כי הוא נשאר טמא.

אומרת הגמרא נוכל ללמוד את זה מהדא תני: הנכנס לעזרה טעון טבילה. אמרו לו למה צריך את הטבילה הזאת? אמר רבי יהודה: '''כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך, שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו, וחוזר ובא לו'''. מכאן שרבי יהודה מודה בטבילת סרך, אלא מה הסיבה שהוא חולק בזב שראה קרי? משום שאפילו טובל מה מועיל. אז אם זה ככה, אז גם אם הוא יראה קרי ואחרי זה יזוב, גם כן רבי יהודה יפטור.

עוברים למשנה: '''פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם, פשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקידש ידיו ורגליו. הביאו לו את התמיד, קרצו, ומירק אחר שחיטה על ידו, וקבל את דמו וזרקו. נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות, להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתין ואת היין'''.

אומרת הגמרא: תנן — '''הביאו לו את התמיד, קרצו, ומירק אחר שחיטה על ידו'''. אמר רבי אלעזר בשם רבי הושעיה: אינו מוסר לאחר עד שישחוט בו שנים או רוב שנים, עד שהשחיטה בעצם תסתיים. אמר רבי יוסה: מתני' אמרה כן, דתנן '''הביאו לו את התמיד קרצו''' — וזו שחיטה, והרי אין שחיטה פחותה מרוב שניים. ואתה אומר: כתיב &quot;קרץ מצפון בא&quot;. 

רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי — חד אמר נכוסה, וחורנה אמר נסוחה. מאן דאמר נכוסה, מן הדא: '''הביאו לו את התמיד קרצו''' — כלומר שחטתו. מאן דאמר נסוחה — מלשון גלות, שיגלו אותם, למד מהפסוק &quot;מחומר קורצתי גם אני&quot;, כלומר נבדלתי מחומר. אז בעצם המצרים הם יעקרו מהמקום שלהם ויוגלו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה רישיה.''' כלומר ועוד מעשה כזה אירע ג&quot;כ ביה&quot;כ שהיא כמו ברישא דירחא ולא מחמת מאור הלבנה היא שטעו אלא שדימו שהאיר המזרח ושחטו וכו' כדפרישית במתני'

'''א&quot;ר חנינא מאילת השחר וכו'.''' כל הסוגיא עד אורה ושמחה גרסי' לה לעיל בפ&quot;ק דברכות והגי' שמה עקרית ובארתיה וע&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה עד שהוא טובל לא סוף דבר לעבודה אלא אפי' שלא לעבודה שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו · אמ' להם מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש טעון טבילה מחול לקודש לא יהא טעון טבילה · מחול לקודש יהא טעון טבילה · אמ' ר' שמי וכיני מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת טעון טבילה מחול לקודש שהוא ענוש כרת לא כל שכן יהא טעון טבילה ואפי' מקודש לקודש יהא ענוש כרת כיי דתנינן תמן השתחוה או ששהא כדי השתחויה עד כמה היא שיעור השתחויה · ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו · ר' אבהו מוסיף עד והודו לי'י כי טוב · ר' מנא מוסיף עד כי לעולם חסדו על יש' · הל' ד תני אמ' ר' יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו · תמן תנינן המשמשת שראת נדה צריכין טבילה · ר' יודה פוטר · מה חלק ר' יודה על טבילת סרך או משם אפי' טובל מהו מועיל · מה נפק מינה ראה קרי אין תימר חלוק ר' יודה על טבילת סרך דבר תורה הוא · אין תימר אפי' טובל מהו מועיל הוא שהוא טובל כהדא דתני אמ' ר' יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו וחוזר ובא לו · לא חלק ר' יהודה על טבילת סרך אלא משם אפי' טובל מה הוא מועיל · ר' לעזר בשם ר' הושעיה עד שישחוט בו שנים או רוב שנים · אמ' ר' יוסה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד א'''

{{שוליים|ג_ט}} '''בעל קרי הנהיה זב חייב טבילה מדין תורה או שהטבילה אינה מועילה כשנהיה זב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח, רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה, טור או&quot;ח סי' קיב| טור או&quot;ח סי' פח. ''הכרעה:'' הבבלי (ברכות כב.) פוסק כדעה שטבילת בעל קרי היא מתקנת עזרא ואינה מעכבת מדאורייתא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והטור להלכה שאין טבילת קרי מעכבת אלא מדרבנן.

{{שוליים|ג_י}} '''כהן גדול ביום הכיפורים שקרץ את התמיד לא ימסור שחיטתו לאחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א &lt;קטע סוף=טו א/&gt; ==דף טו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי הושעיה שאינו מוסרו לאחר, שכל עבודות היום ביום הכיפורים כשרות בכהן גדול בעצמו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;30&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
נכוסה {{ירו&quot;מ-ביאור|שחיטה שהמצרים יהרגו}} וחורנה אמר נסוחה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיעקרו ממקומם}}. מאן דאמר נכוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|למד}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו את התמיד קרצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופירושו ששחטו}} מאן דאמר נסוחה מגליינא {{ירו&quot;מ-ביאור|גולה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למד מהפסוק}} {{הפ|איוב|לג|ו}} מחמר קרצתי {{ירו&quot;מ-ביאור|נבדלתי}} גם אני.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ה|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים. אם היה כהן גדול זקן או {{שוליים|ג_יא}}איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים}} כתיב בתמיד ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה}} בבקר וכתיב בעצים ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובער עליה הכהן עצים בבקר}} בבקר יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד {{ירו&quot;מ-הוסר|מעתה אפי לדמו אר הילא תעשה הקדים בו מעשה כתיב בבקר בתמיד וכתיב בקטורת בבקר בבקר יקדים דבר שנא בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר }}מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיימין אם ללמד שהעצים קדמים לאיברין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא}} והלא {{ירו&quot;מ-הוסר|כעצים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצים}} הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נקטרים}} אלא כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אפילו לדמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסידור העצים קדם לזריקת הדם. כתיב בתמיד}} ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה בבקר וכתיב בקטורת}} ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד. מעתה נימא דיוקדם אפילו לדמו של תמיד והא תנן: קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים. אמררבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|את הכבש האחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בבקר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להקדים בו מעשה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זריקת דמו שיהא קודם לקטרת}}. כתיב בעצים ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובער עליה הכהן עצים}} בבקר בבקר וכתיב בקטורת ([[שמות ל ז|שמות תצוה ל ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקטיר עליו אהרן קטורת סמים}} בבקר בבקר ואיני יודע איזה מהן יקדים? נחזה אנן מי מכשיר את מי? עצים מכשירין את הקטורת {{ירו&quot;מ-ביאור|שמקטיר על גחלים}} אף הם יקדמו את הקטורת. איתא חמי עצים {{ירו&quot;מ-הוסר|קו ד מי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדמים}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ן את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ודם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם}} לקטורת ותימר הכין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרק בגלל שהעצים מכשירים את הקטורת הם קדמים}} אמררבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} לא על שלא זכיתי בו מן הדין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו לא בגלל שלא ידעתי האם עצים קדמים לקטורת או קטורת קדמת לעצים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוצרכנו לברייתא שמלמדת}} שהעצים מכשירין את הקטורת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן הם קדמים שאת זה באמת יכולתי לדעת ממה שהעצים קדמים לדם והדם קדם לקטורת}} ואצרכת הדא מתניתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללמד שהעצים הם המכשירים את הקטורת ולא דבר אחר ד}}הוון בעיי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו לאמר}} מי מכשיר את הקטורת? גחלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מעלה עשן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים}} נאמר בתמיד ([[שמות כט לט|שמות תצוה כט לט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה}} בין הערבים ונאמר בקטורת בין הערבים סמך לנרות דכתיב ([[שמות ל ח|שמות תצוה ל ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} ונאמר בנרות מערב ועד בוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כז כ|שמות תצוה כז כ כא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעלות נר תמיד. באהל מעד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהנרות מאוחרות לכל שאין לך דבר כשר מערב עד בקר אלא נרות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יואחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יאוחר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|קטורת}} דבר שנאמר בו בין הערבים סמך לנרות {{ירו&quot;מ-ביאור|שמאוחרות לכל}} לדבר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמיד}} שלא נאמר בו אלא בין הערבים. מעתה אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|לנסכין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנסכיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה תנן: של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים}}? אמר רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עוברים למשנה: '''קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים. אם היה כהן גדול זקן או איסטניס, מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן'''.

אומרת הגמרא: תנן '''קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים'''. כתיב בתמיד &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot;, וכתיב בעצים &quot;ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר&quot; — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד, ולכן העצים קודמים לתמיד. שמא מה נן קיימין — אם ללמד שהעצים קודמים לאיברים, פשיטא, הלא על העצים הם נקטרין! אלא כי נן קיימין אפילו לדמו. כלומר שסידור העצים קודם אפילו לזריקת הדם.

ואתה אומר: כתיב בתמיד &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot;, וכתוב בקטורת &quot;והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בקר בקר&quot; — יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר, כלומר הקטורת, לתמיד שנאמר בו רק בוקר אחד. מעתה נימא דיוקדם אפילו לדמו של תמיד! והא תנן קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים, כלומר שהדם היה קודם.

אמררבי הילא: כתיב &quot;את הקרבן שלך תעשה בבקר&quot; — המילה &quot;תעשה&quot; מיותרת, זה בא ללמד להקדים בו מעשה אחד, זריקת דם, שזה היה קודם לקטורת. ואתה אומר: כתיב בעצים &quot;ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר&quot;, וכתוב בקטורת &quot;והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר&quot;, ואיני יודע איזה מהן יקדים — הרי בשניהם כתוב אותו דבר.

אומרת הגמרא: נחזה אנן מי מכשיר את מי? עצים מכשירין את הקטורת, כי הקטורת מקטירים על גחלים, אף הם יקדמו את הקטורת. ואתה אומר: איתא חמי — הרי למדנו שהעצים קודמים לאדם, והרי אדם קודם לקטורת, אז לא צריך פסוק מיוחד להגיד לנו שהעצים קודמים לקטורת. ותימר הכין — שרק בגלל שהעצים מכשירים את הקטורת הם מקדימים?

אמררבי הילא: לא על שלא זכיתי בו מן הדין — הוא צריך את הביתא שמלמדת שהעצים מכשירין את הקטורת, ולכן הם קודמים. לא, זה לא בגלל זה הם צריכים את זה, כי זה באמת יכול לדעת ממה שהעצים קודמים לאדם ואדם קודם לקטורת. אלא למה הצורך בזה? ואצרכת הדא מתניתין — הוון בעיי מימר מי מכשיר את הקטורת? גחלים. ואמר רבי אלעזר: מעלה עשן. יש מחלוקת מי הוא המכשיר של הקטורת — הגחלים או מעלה עשן, ולכן הם צריכים את האמירה של הביתא כדי ללמד שהגחלים הם המכשירים.

ומתנין: '''שבין הערביים היתה קריבה בין איברים לנסכים'''. נאמר בתמיד &quot;את הקרבן אחד תעשה בבקר&quot; ו&quot;את הקרבן השני תעשה בין הערבים&quot;, ונאמר בקטורת &quot;בין הערבים&quot; — סמך לנרות. כתוב &quot;בהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה&quot;, אז מופיע גם בין הערביים וגם נרות. ולגבי הנרות נאמר &quot;מערב ועד בקר&quot;, דכתיב &quot;להעלת נר תמיד... יערוך אתו... מערב ועד בקר&quot;. עכשיו מכאן שהנרות הם הדבר האחרון שעושים, כי אין לך דבר כשר מערב עד בוקר אלא נרות. אז לכן יאוחר קטורת — דבר שנאמר בו בין הערבים סמך לנרות, שכמו שאמרנו הם הכי מאוחרות, לתמיד שנאמר בו בין הערבים בלבד.

מעתה אפילו נסכים? למה תנן שבין הערבים היה קרב בין איברים לנסכים? אמר רבי הילא: כמנחת הבקר — &quot;היא ותסכה תעשה&quot; כתיב. אז גם פה כתוב &quot;תעשה&quot; שזה מיותר, אז להקדים בו מעשה אחד. מה בבוקר? קטורת ואחר כך נסכים. אבל בין הערביים — קטורת ואחר כך נסכים.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' אמרה כן קרצו · כת' קרץ מצפון בא בה · ר' חנינה ור' יהושע בן לוי חד אמ' נכוסה · וחורנה אמ' נסוחה · מאן דאמ' נכוסא מן הדא הביאו לו את התמיד קרצו מאן דאמ' נסוחה מגליינא · מחומר קורצתי גם אני · הל' ה כת' בתמיד בבוקר וכת' בעצים בבוקר · יקדום דבר שנ' בו בבוקר בבוקר לדבר שלא נאמ' בו אלא בבוקר מעתה אפי' לדמו · אמ' ר' הילא תעשה הקדים בו מעשה · כת' בבוקר בתמיד · וכת' בקטורת בבוקר בבוקר · יקדום דבר שנ' בו בבוקר בבוקר לדבר שלא נאמ' בו אלא בבוקר · מה נן קיימין אם לאיברין והלא כעצים הן · אלא כי נן קיימין אפי' לדמו · כת' בעצים בבוקר בבוקר · וכת' בקטורת בבוקר בבוקר · ואיני יודע אי זה מהן יקדום · מי מכשיר את מי עצים מכשירין את הקטורת אף הם יקדמו את הקטורת · איתא חמי עצים קודמין את הדם והדם קודם לקטורת ותימר הכין · אמ' ר' הילא לא על שלא זכיתי בו מן הדין שהעצים מכשירין את הקטורת ואצרכת הדא מתניתא הוון בעיי מימר מי מכשיר את הקטורת גחלים · אמ' ר' אלעזר מעלה עשן · נאמר בתמיד בין הערבים ונאמ' בקטורת בין הערבים סמך לנרות בנרות מערב ועד בוקר יואחר דבר שנ' בו בין הערבים סמך לנירות לדבר שלא נאמ' בו אלא בין הערבים · מעתה אפילו לנסכין · אמ' ר' הילא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_יא}} '''מותר להחם חמין ולערבם בצונן כדי להפיג צינתם לחולה איסטניס ביוה&quot;כ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ד &lt;קטע סוף=טו ב/&gt; ==דף טז עמוד א== &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהתירו להפיג צינת המים לאיסטניס גם ביום הכיפורים.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;31&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
'''{{ירו&quot;מ-הדגשה|כמנחת הבקר וכנסכו}} תעשה איחר בו מעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה בבקר קטרת ואחר כך נסכים אף בין הערבים קטרת ואחר כך נסכים}}. רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} את אמר תעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הקדים בו מעשה ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של בין הערבים}} את אמר תעשה איחר בו מעשה. אמררבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} כל מדרש ומדרש {{ירו&quot;מ-הוסר|בעניינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעניינו}} תמיד של שחר בכלל מאוחר היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי נאמר בו רק בבקר אחד}} מה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} תעשה הקדים בו מעשה? תמיד של בין הערבים בכלל מוקדם היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב בו בין הערבים שלא סמוך לנרות והייתי חושב שיקדם אף לנסכים ו}}מה תלמוד לומר תעשה איחר בו מעשה? והוה רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא {{ירו&quot;מ-ביאור|וקרא לו בן תורה}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צינתן}} תני אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ג_יב}}עששות של ברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפיג צינתן ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים. אלא מסבור סבר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה שאין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} אבות מלאכות ביום הכיפורים? אלא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמרו דבר אחד שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. תנן: התם: כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה — חייב ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פוטר בכולם חוץ מן הפתילה}}. לא כן סבר מימר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שניהם אמרו דבר אחד? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם גם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר כך}} נימר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} שלשתן אמרו דבר אחד. אלא מיסבור סבר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה שאין תולדת האש כאש אלא כיני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש. ויחם לו חמין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא אמר כמו המשנה}}}}? רבי יהושע בר אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בר אבין|°]] ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אנייני בן סוסיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אנייני בן סוסיי|°]]: טעם דהדין תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|של התנא הזה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}}} שלא יהו אומר ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ו|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם {{שוליים|ג_יג}}קידש ידיו ורגליו ופשט [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו, ירד וטבל, עלה ונסתפג, הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר וחכמים אומרים בשחר היה לבוש פילוסים של י&quot;ח מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה {{שוליים|ג_יד}}הכל שלשים מנה אלו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_טז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף טז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ט&quot;ז. בדף הקודם ראינו שקורבן תמיד של שחר כתוב בו &quot;בבוקר&quot;. &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. בקטורת כתוב &quot;בבוקר בבוקר&quot;. אז לכן הקטורת קודמת לתמיד של שחר. אבל אף על פי כן הדם של התמיד קודם לקטורת. למה? כיוון שכתוב שמה בקטורת &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. המילה תעשה מיותרת, לומר תקדים למעשה אחד שזה בעצם זריקת הדם. ואילו לגבי קטורת שבין הערביים, אז כתוב בקטורת &quot;בין הערביים סמוך לנרות&quot; ובקורבן תמיד שבין הערביים כתוב רק &quot;בין הערביים&quot;. אז בעצם הקטורת צריכה להיות אחרי קורבן תמיד, יותר מאוחר. אבל כיוון שכתוב שמה &quot;ואת הכבש תעשה בין הערביים&quot;, אז בא לומר תאחר לו מעשה אחד. לכן הנסכים של קורבן תמיד שבין הערביים מאחרים אחרי הקטורת.

כן, שואלת הגמרא, '''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי הילא הכא''' בתמיד של שחר אתה אומר תעשה זה בא להקדים במעשה, ותמיד של בין הערביים אתה אומר תעשה זה איחר במעשה. איזה מסתדר? '''אמר רבי הילא כל מדרש ומדרש''' כעינינו. תמיד של שחר בכלל מאוחר הוי, כי הרי נאמר בו רק &quot;בבוקר&quot; חד, אז הוא צריך יותר מאוחר מהקטורת. אז מה אתה בא לומר תעשה להקדים במעשה. אבל תמיד של בין הערביים בכלל מוקדם היה, הרי כתוב בו &quot;בין הערביים&quot; לא סמוך לנרות, כן, בקטורת כתוב &quot;בין הערביים סמוך לנרות&quot;. כמו שאמרנו הנרות זה דבר הכי מאוחר שיש, אז לכן בעצם הקטורת הייתה יותר מאוחרת. אז הייתי חושב שהוא יקדם אף לנסכים. כלומר שגם הנסכים היו קודמים לקטורת. מה אתה אומר? '''תעשה איחר בו מעשה'''. כן, נסכים צריכים לאחר קטורת. '''והוה רבי זעירה מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא''' כן, בן תורה.

ואתה אומר תנן, אם היה כהן גדול זקן או אסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוכו צנון כדי שתפיג צינתן. ואיתא לרבי יהודה, לא היו מחמים מים, אלא '''עששות של ברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפיג צינתן''' '''ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים'''. הרי הברזל הרותח הוא מלובן, ויש שם אותו מכבה. ואתה מראה לה, מי סבור סבר רבי יהודה שאין כל עבודת מלאכה ביום הכיפורים? כלומר אם הוא סובר שאין מלאכות, כלומר המלאכות לא אסורות מדאורייתא ביום הכיפורים. ואמרת לא, '''אלא רבי יודה ורבי שמעון אמרו דבר אחד שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה'''. כן. וכאן כשהוא מכבה את הברזל הוא לא צריך את זה, כלומר, אין לו שום תועלת בכיבוי. הוא לא צריך את זה שזה יהיה יותר חזק או משהו כזה.

ואת אומר תנן התם, '''כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה — חייב ורבי יוסי''' פוטר בכולן חוץ מן הפתילה. כן, שם הגמרא אומרת שרבי יוסי, שהוא פוטר בכולם חוץ מן הפתילה, אז הוא סובר כמו רבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. אז כתוב שמה שרבי יוסי ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד. אבל אם ככה, אם לפי דעתך יוצא שגם רבי יהודה סובר כמו רבי שמעון, אז צריך לומר רבי יוסי ורבי יהודה, לא רבי שמעון, ששניהם אמרו דבר אחד. למה לא אמרו ככה? '''לא כן סבר מימר רבי יוסי ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד'''? '''רבי יהודה נימר רבי יוסי ורבי יודה ורבי שמעון שלשתן אמרו דבר אחד'''.

ואמרת, מי סבור סבר רבי יודה שאין תולדת האש כאש? כן, כלומר האיסור מהתורה זה רק לחמם, לבשל, באש, אבל לבשל בדבר שהוא תולדת האש לא אסור. אז רבנן, ובמקדש שוי, קודשא לא אסרו. ואת אומר לה, כן, ככה צריך להבין את זה. '''אלא כיני רבי יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש''' '''ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ק

'''כהן וכו' להפליג.''' איזה זמן טעון טבילה אם לשעה קלה וחוזר מיד טעון קידוש

'''ופריך וסמיכה.''' כמו מסיכה לא שעה קלה היא ואפ&quot;ה קתני המסיך את רגליו טעון טבילה

'''שנייא היא מסיכה שעשו אותה כהפליג.''' הואיל וצריכה נקיות ולשעה קלה דקאמר היינו לדיבור בעלמא

'''תני ישן.''' בעזרה טעון טבילה משום היסח הדעת: וישן טעון טבילה בתמיה והיכי משכחת לה שישן בעזרה

'''לא כן תני ר&quot;ח וכו'.''' בסוף פ&quot;ה דפסחים ובפ&quot;ז דסוטה דאין ישיבה בעזרה ומכ&quot;ש שכיבה

'''תיפתר שסמך עצמו לכותל ויישן לו.''' ומכיון שהסיח דעתו אפי' בשינה כזו טעון הוא טבילה

'''והא כתיב וכו'.''' וקשיא לר&quot;ל דקאמר אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה

'''יישב עצמו בתפלה.''' לא ישב ממש אלא שיישב עצמו לכוין דעתו בתפלה לפני ה'

'''מתני' אין אדם נכנס לעזרה לעבוד'.''' בגמרא קאמר הכא דלאו דוקא לעבודה

'''עד שהוא טובל.''' כדקאמר בגמ' דק&quot;ו הוא מכ&quot;ג ביה&quot;כ שהוא נכנס מקדש לקדש מחוץ לפנים ומפנים לחוץ בחילוף העבודות ושני המקומות קדש הן ועל שניהם ענוש כרת הנכנס בטומאה וטעון טבילה הנכנס מביתו שהוא חול לקדש לכ&quot;ש שיהא טעון טבילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תעשה איחר בו מעשה · ר' בון בר חייה בעא קומי ר' הילא הכא את אמר תעשה הקדים בו מעשה · וכא את אמר תעשה איחר בו מעשה · אמ' ר' הילא כל כעניינו תמיד שלשחר בכלל מאוחר היה · מה תל' תעשה הקדים בו מעשה · תמיד שלבין הערבים בכלל מוקדם היה · מה תל' תעשה איחר בו מעשה · והוה ר' זעורה מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא · תני אמ' ר' יהודה עשתות היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפוג צינתן · ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים · אלא מסבור סבר ר' יודה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים · אלא ר' יודה ור' שמעון אמרו דבר אחד · לא כן סבר מימור ר' יוסי ור' שמעון שניהן אמרו דבר אחד · נימר ר' יוסי ור' יודה ור' שמעון שלשתן אמרו דבר אחד · אלא מיסבור סבר ר' יודה שאין תולדת האש כאש · אלא כיני ר' יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש · ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש · ויחם לו חמין · ר' יהושע בר אביון ר' סימון בשם ר' אנייני בן סוסיי טע' דהדין תנייא שלא יהו אומ' ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים · הל' ו מה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חמש טבילות וכו'.''' דילפינן מדכתיב בגדי קדש הם ורחץ בשרו במים ללמדך שכל חליפות קדש בו ביום טעון טבילה ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קדושין ת&quot;ל ופשט ורחץ ורחץ ולבש כלומר מדדריש טבילות מורחץ במים דכתיב בבגדי לבן וה&quot;ה לכל חליפות בגדים אייתר ליה האי קרא ודריש לה לקידושין ופשט ורחץ ולבש הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה

'''בקדש.''' על לשכת בית הפרוה

'''חוץ מזו.''' טבילה הראשונה שהיתה בחול ע&quot;ג שער המים ובצד לשכתו היתה

'''גמ' כיני מתני' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה וכו'.''' כן צריך למיתני לעזרה ולעבודה ואו או מיתפרשא לעזרה אפי' שלא לעבוד או לעבודה וזו ואצ&quot;ל זו קתני וכלומר בין נכנס לעזרה ולא לעבודה ובין נכנס לעבוד וכדמסיק לא סוף דבר לעבודה וכו'

'''שאלו את בן זומא וכו'.''' תוספתא היא בפרק קמא והבאתי לעיל בפרק קמא בהלכה ג'

'''תמן תנינן.''' בסוף פ&quot;ג דברכות זב שראה קרי אע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה משום תקנת עזרא וכן נדה שפלטה ש&quot;ז וכן המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה מפני התשמיש של קודם ורבי יהודה פוטר&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''לא צורכה דלא מקדש לקדש לא יהא טעון טבילה מחול לקדש יהא טעון טבילה.''' בתמיה וכלומר דמתמה הש&quot;ס על הא דמייתי לה מדין ק&quot;ו וא&quot;כ לדידך לא צריך לפרש הק&quot;ו אלא כך מה אם בשעה שהוא נכנס מקדש לקדש וזה כ&quot;ג ביה&quot;כ שנכנס מעזרה ולפנים שבדין הוא שלא יהא טעון טבילה ואפ&quot;ה אמרת שטעון טבילה הנכנס מחול לקדש שבדין הוא והסברא נותנת שיטעון טבילה לא כ&quot;ש שטעון הוא טבילה כך אתה לומד הק&quot;ו אבל הא קשיא דמהיכא פשיטא לך דטפי מסתברא להנכנס מחול לקדש שיטעון טבילה מהנכנס מקדש לקדש הרי הנכנס מקדש לקדש שהיא מהעזרה ולפנים נכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור וא&quot;כ בדין הוא ג&quot;כ מן הסברא שיהא טעון טבילה כמו הנכנס מחול אל הקדש. ומעתה אין לך ללמוד זה מדין ק&quot;ו אלא מדין בנין אב וכך יש לך לומר מה מצינו שהנכנס מקדש הקל לקדש החמור טעון טבילה אף הנכנס מחול לקדש בדין הוא שיהא טעון טבילה. וכ&quot;ת דאכתי שייך כאן דין ק&quot;ו דהא מיהת שניהן קדש הן וצריך טבילה ומכ&quot;ש מחול לקדש אימא לך דילמא עיקר טעם הטבילה משום שנכנס לקדש החמור הוא וכשאצרכוהו טבילה כשנכנס לקדש החמור אצרכוהו ג&quot;כ כשיוצא מקדש החמור לקדש הקל בחילוף העבודות כי היכי דלא לזלזלו בקדושת העזרה ולעולם אימא לך דכשלא נכנס מתחלה לקדש החמור לא מצית למילף מדין ק&quot;ו אלא מדין בנין אב

'''אמר ר' שמי וכיני וכו'.''' כלומר דמשני שאפ&quot;ה יש כאן דין ק&quot;ו וכן צריך ללמוד הק&quot;ו מה אם מקדש לקדש שאין ענוש כרת וכלומר דאע&quot;ג דנכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור מ&quot;מ אין זה הקדש חמור ענוש כרת יותר מזה קדש הקל שהרי בזה שניהן שוין הן שהנכנס בטומאה לעזרה ענוש הוא כרת כמו הנכנס לפנים והשתא שפיר יליף הק&quot;ו ומה אם מקודש לקדש ששניהן שוין בעונש כרת ואפ&quot;ה טעון טבילה הנכנס מחול לקדש שהוא ממקום שאין ענוש כרת למקום שהוא ענוש כרת על הטומאה לכ&quot;ש שיהא טעון טבילה

'''ואפי' מקדש לקדש יהא ענוש כרת.''' מילתא באנפי נפשה היא ולא בא לסתור הק&quot;ו דהק&quot;ו לעולם מיהא יליף שפיר אלא מדקאמר דמקדש לקדש אין זה ממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת עלה קאמר דמשכחת לה דזימנין אף מקדש לקדש כך הוא וכהאי דתנינן תמן בפ&quot;ב דשבועות נטמא בעזרה וכו' והשתחוה או ששהה כדי השתחויה חייב א&quot;כ בכה&quot;ג מצינו מקדש לקדש ומתחלה לא היה ענוש כרת שנטמא בעזרה ולבסוף ענוש הוא כרת שהרי כשנכנס לפנים שהא כדי השתחויה היא א&quot;נ כדקאמר עוד התם דאם בא לו בארוכ' כשיוצא לחוץ מתחייב הוא וזה שנכנס לפנים ודאי ענוש כרת הוא והרי זה כמו שבא ממקום שלא היה ענוש כרת ונכנס למקום שענוש כרת ומקדש לקדש היא

'''גמ' תני אמר ר' יהודה וכו'.''' סיפא דהתוספתא היא בפ&quot;ק שהובאה בהלכה דלעיל דר' יהודה ס&quot;ל דכל עצמה של טבילה בנכנס לעזרה והוא בחזקת טהור ואפ&quot;ה התקינו לו טבילה אינו אלא מפני טבילת סרך שחששו חכמים שמא לפעמים יש טומאה ישנה עליו והוא שכחה וכשהוא הולך לרחוץ ולטבול נזכר מהטומאת קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו שהרי טעון הערב שמש
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ושואלת הגמרא, '''ויחם לו חמין'''? כלומר, למה רבי יהודה התעקש, כן, לא להגיד כמו המשנה, למה לא שיחמו לו חמין? אז אתה אומר, '''רבי יהושע בר אבין ורבי סימון בשם רבי אנייני בן סוסיי''' אמרו: '''טעם דהדין תנייא''' — הסיבה שרבי יהודה לא אמר שיחמו לו חמין, אלא יחממו ברזלים ויניחו אותם בתוך המים, '''שלא יהו אומר ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים'''. כן, שיראו אותם מוזגים מים חמים, יחשבו שזה בעצם המים היחידים שיש שמה. ואם כן הכהן גדול טובל במים שאובים. לכן אומר רבי יהודה שעדיף שיחממו לו ברזלים ויניחו את זה בתוך המים, וככה חממו את המים.

והגמרא חזר ואומר את המשנה. '''הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה''', '''פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם''', '''קידש ידיו ורגליו ופשט'''. '''רבי מאיר אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו'''. כלומר אחרי שהוא מרטיב את הבגדים. '''ירד וטבל, עלה ונסתפג'''. '''הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו'''. '''בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז, דברי רבי מאיר'''. '''וחכמים אומרים בשחר היה לבוש פילוסים של י&quot;ח מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה'''. הכל ביחד שלושים מנה. '''אלו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד א'''

{{שוליים|ג_יב}} '''בכיור בבית המקדש ביום הכיפורים מטילים עששות ברזל מלובנות לתוך המים הקרים כדי להפיג את צינתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, לכן מותר להטיל את העששות המלובנות למים הקרים ביום הכיפורים בבית המקדש, שכן אין כוונתו לכיבוי אלא להפגת הצינה, וכן פסק הרמב&quot;ם להלכה.

{{שוליים|ג_יג}} '''סדר קידוש ידיים ורגליים בטבילת כוהן גדול ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים (הסתמא) שאין לקדש לפני הפשיטה אלא רק אחר הטבילה, כדעת הרמב&quot;ם המכריע כרבים נגד ר' מאיר, וכן בענין ערך הבגדים.

{{שוליים|ג_יד}} '''בגדי כהן גדול הבאים ביום הכיפורים לעבודתו נלקחים מהקדש, ורשאי להוסיף עליהם משלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ח, הלכה ג &lt;קטע סוף=טז א/&gt; ==דף טז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שהקידוש קודם לפשיטת הבגדים, שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה וקידוש ידיים ורגליים, כמפורש בקרא &quot;בגדי קדש הם&quot;.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;32&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: קידש ידיו ורגליו ופשט}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר פשט קידש ידיו ורגליו}} מה טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתנת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. ואומר בגדי קדש הם — הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה. וכתיב}} ([[ויקרא טז כג|ויקרא אחרי מות טז כג- כד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם, ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכיפר בעדו ובעד העם. הטיל הכתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה, כאילו כתוב}} פשט וקידש ורחץ וקידש {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן רחיצה פירושה קידוש ידים ורגלים שכבר למדנו שצריך טבילה על כל החלפת בגדים}}. מה טעם? דרבנן? ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא לבוש}} אף פשיטה מקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא לבוש}}. אמררבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין שמקדש ורוחץ ומקדש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה מקדש פעם שניה וכי}} רחיצה חוצצת? אמר לו: מסבור את סבור על ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר ופשט וקידש ורחץ וקידש {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם לבישה}}? אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שמקדש כשהוא}} פשוט ואחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שהוא מקדש כשהוא}} לבוש שתיהן לבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשביל בגדים שלובש}}. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר אחת לבא {{ירו&quot;מ-ביאור|עבור הבגדים שלובש}} ואחת לשעבר {{ירו&quot;מ-ביאור|עבור הבגדים שפשט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן לדעת חכמים}} שתיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהוא}} לבוש. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש הראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפושט בגדי חול ולובש בגדי זהב}} שהוא לבא. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש הראשון {{שוליים|ג_טו}}שהוא מעכב מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ל כא|שמות כי תשא ל כא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חקת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חק}} עולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו ולזרעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לדרתיכם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרתם}}. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הכל מודין בקידוש האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפושט בגדי זהב ולובש בגדי חול}} שהוא לשעבר. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתנת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו}} ולבשם {{ירו&quot;מ-ביאור|נאמר פעמים לבישה לעכב}} לבישה מעכבת {{שוליים|ג_טז}}ואין קידוש ידים ורגלים מעכב ודכוותה לבישה מעכבת ואין {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קידוש ידים ורגלים}} מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת כתיב כתנת בד}} כדי שיהו כפולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכל כהן יהיו שנים}} וקיימינה דלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|די באחד לכל כהן}}. רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] לא נחת לבית וועדא קם עם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר לו: מה חדתין הוה לכון {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה חידוש היה לכם}} בבי מדרשא יומא דין? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} בד שיהו כפולים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלכל כהן יהיו שנים}} וקיימינה דלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} דתני ([[שמות כח מ|שמות תצוה כח מ]]) ולבני אהרן תעשה כתנות רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד. מאי טעמא? דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ולבני אהרן תעשה כתנות {{ירו&quot;מ-ביאור|לכל אחד מבני אהרון שתי כתנות}}. מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שנאמר בלשון רבים הכוונה}} למאה בני אהרן תעשה כתונת&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_יז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא, תנן, למדנו במשנה, &quot;קידש ידיו ורגליו ופשט. רבי מאיר אומר: פשט, קידש ידיו ורגליו&quot;. שואלת הגמרא, '''רבי מאיר מה טעמא'''? למה הוא אומר שהקידוש זה אחר שהוא פושט את הבגדים? אז אומרת הגמרא, כתיב &quot;כתונת בד קודש ילבש... ורחץ במים... בשרו... ולבשם&quot;. הלמדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. כלומר פה כבר אנחנו רואים שכל החלפת בגדים צריך טבילה. ואומר &quot;בגדי קודש הם&quot;, אז הוא קשור כל הבגדים כולן זה לזה. כלומר לא משנה אם הוא מחליף בגדי זהב לבגד לבן או בגד לבן לבגד זהב. וכתיב &quot;ובא אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבוא אל הקודש והניחם שם, ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו... ועשה את עולתו... וכיפר עדו ועד העם&quot;. אז כאילו כתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה. כאילו כתוב כאן '''פשט וקידש ורחץ וקידש'''. שפה הרחיצה זה לא טבילה, כי הרי טבילה כבר למדנו קודם שעל כל החלפת בגדים צריך לטבול.

שואלת הגמרא, אם ככה '''מה טעם דרבנן'''? הם אמרו, מה שכתוב '''ופשט ולבש''' — התורה '''הקיש פשיטה ללבישה''', לומר '''מה לבישה מקדש''' כשהוא לבוש, '''אף פשיטה מקדש''' שהוא לבוש. אז לכן מקדש, פושט, כן, טובל, לובש ומקדש.

'''אמר רבי מנא קומי רבי יודן''' — עד לעת זה, כן. הגמרא חשבה שהוא מקדש ורוחץ ומקדש, כלומר כאילו הוא את שני הקידושים עושה כשהוא בלי בגדים. אז למה לכאורה הוא מקדש פעם שנייה? '''על דעתיה דרבי מאיר רחיצה חוצצת'''? מה קרה, הוא ברגע שהוא נכנס לטבול, הוא נטמא והוא צריך עוד פעם לקדש ידיים? '''אמר לו: מסבור את סבור על דעתיה דרבי מאיר פשט וקידש ורחץ וקידש''' קודם לבישה? '''אינה כן, אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש'''.

'''שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא'''. כלומר בשביל הבגדים שהוא לובש, כן, החדשים. '''בר קפרא אמר אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש'''. כלומר אחת עבור הבגדים שהוא לובש ואחת עבור הבגדים שהוא פשט. לכן דעת חכמים ששניהם כשהוא לבוש.

ואתה אומר, '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא'''. כלומר, שהוא פושט בגדי החול ולובש בגדי קודש, כולם מודים שזה בשביל לבא. כן, זה ודאי, כי בגדי חול לא צריך לקדש ידיים בשבילהם. '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב'''. מה הטעם? '''ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והייתה להם חוק עולם'''. אז הם מקריבים מעכב. '''אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר'''. כשפושט בגדי קודש ולובש בגדי חול. '''אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן: הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול'''. אז ברור שזה רק לבגדים הקודמים שהיו לו.

'''רבי יוחנן: ולבשם''' — כלומר כתבו פעמיים המילה לבישה. למה? כדי לעכב. '''לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב'''. '''ודכוותה לבישה מעכבת ואין''' טבילה '''מעכב'''. ואתה כבר כתיב &quot;כתונת בד&quot; — מה זה כתונת בד? '''כדי שיהו כפולים'''. כוונת שלכל כוהן יהיו שניים. '''וקיימינה דלא כרבי יוסה''', כי לפי רבי יוסי די בעצם באחד לכל כוהן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף טז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה.''' ומיבעיא להש&quot;ס מ&quot;ט דר' יהודה

'''חלק ר' יהודה על טבילת סרך.''' כלומר אם ר' יהודה חולק הוא על טבילה זו של זב שראה קרי שאינו אלא משום סרך וכלומר משום דבכה&quot;ג אינו צריך לטבילה כלל דמכיון דטומאת זיבה החמורה עליו הוא ובאותה טומאה חמורה מותר הוא בדברי תורה דקי&quot;ל הזבין והזבות מותרין בד&quot;ת ותו לא אתי טומאה קלה דקרי וחיילא עליה ומדינא פטור הוא מטבילה זו

'''או.''' דנימא דטעמא דר' יהודה משום אפילו הוא טובל מה מועיל לו עכשיו הטבילה לקרי שהרי טמא בזיבה הוא ומכיון שאינו מועיל לו לזיבה אף להוציאו מטומאת קרי אינו מועיל לו והלכך למה יטבול

'''מה נפיק מינה.''' מה בינייהו להני טעמי אליבא דרבי יהודה

'''ראה קרי.''' כלומר אם בתחלה ראה קרי ואח&quot;כ ראה זיבה ונעשה זב איכא בינייהו

'''אין תימר חלוק ר' יהודה על טבילת סרך.''' כלומר בכה&quot;ג שיש עליו עוד טומאה חמורה ומותר הוא בד&quot;ת כדאמרן חולק ר' יהודה וס&quot;ל שאין מקום לטבילה זו

'''דבר תורה הוא.''' לאו דוקא דבר תורה אלא כלומר מדינא פטור הוא מטבילה וכדפרישית

'''אין תימר אפילו הוא טובל מה מועיל.''' אבל אם תאמר דטעמיה דר' יהודה היא משום שאפילו טובל הוא מה מועיל לו הטבילה מכיון דטומאת זיבה קדמה לו ואף מלהוציאו מטומאת קרי אינו מועיל לו א&quot;כ הכא שטומאת קרי קדמה לזיבה מועיל לו לקרי שעכשיו מותר הוא בד&quot;ת ומודה ר' יהודה בזה שהוא טובל

'''ונסתפג.''' נתקנח&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טעמ' דר' מאיר פשט וקידש ורחץ וקידש · מה טע' דרבנן ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה · מה לבישה מקדש אף פשיטה מקדש · אמ' ר' מנא קומי ר' יודן על דעתיה דר' מאיר רחיצה חוצצת · אמ' ליה מסבור את סבור על דר' מאיר ופשט וקידש ורחץ וקידש · אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש שמואל אמ' אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא · בר קפרא אמ' אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש · אמ' ר' יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא · אמ' ר' יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב · מה טע' חוקת עולם לדורותיכם · אמ' ר' יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר · אמ' ר' יוסה מתנית' אמרה כן הביאו לו בגדי עצמו ולבש · ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול · ר' יוחנן אמ' ולבשם לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב · ודכוותה לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב · כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסה · ר' שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא · קם עם ר' זעורא אמ' ליה מה חדתון יומא דין · בד שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסי דתני ולבני אהרן תעשה כתנות · רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד · ר' יוסי אומ' אפי' כתנת אחת לכל אחד ואחד · מה טע' דרבנן ולבני אהרן תעשה כתנות · מה טעמ' דר' יוסי למאה בני אהרן תעשה כתנות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כהדא דתני וכו'.''' כלומר דפשיט ליה מן הדא דתני בטבילת סרך דאיירינן כאן וקאמר ר' יהודה דהיינו טעמא לטבילה זו ואע&quot;פ שאינו יודע בודאי מטומאה שמא יזכור מאיזה טומאה ישנה שעליו והשתא ה&quot;ה נמי כל היכא דהטבילה היא אינה אלא משום סרך קסבר ר' יהודה דטובל א&quot;כ אינו חולק ר' יהודה ג&quot;כ שם על טבילת סרך אלא דהתם טעמיה משום מה הוא מועיל ובמקום דמועיל וכגוונא דאמרן שטומאת קרי קדמה אף לר' יהודה צריך טבילה

'''מתני' פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם.''' ולמה של בוץ כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ. ולפי שהוא רגיל לשמש בשאר ימות השנה בבגדי זהב

'''פשט.''' בגדי חול וירד וטבל וטבילה ראשונה זו לא היה צריך קידוש ידיו ורגליו לפי שקידוש לפשיטה וקידוש ללבישה לבגדי קדש היו וקידוש בתרא כשפושט בגדי קדש למלאות חשבון עשרה קדושין

'''הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו.''' מן הקיתון של זהב כדתנן בפרק דלקמן

'''הביאו לו את התמיד קרצו.''' מלשון קרץ מצפון בא בא כלו' ששחטו בהכשר שחיטה בלבד והיא ברוב שני סימנין

'''ומירק.''' וגמר כהן אחר השחיטה

'''על ידו.''' בשבילו לפי שאין קבלת הדם היום כשירה אלא בכ&quot;ג והיה צריך למהר ולקבל הדם וזרקו

'''נכנס להקטיר את הקטרת.''' של שחר ולהטיב וכו'. ככל סדר התמיד שבכל יום

'''עד שישחוט בו וכו'.''' אקרצו דמתני' קאי

'''מתני' אמרה כן.''' דלשון קרצו כך הוא כדאת אמר קרץ וגו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''חד אמר נכוסה.''' מלשון שחיטה ואחרינא אמר נסוחה ומלשון נסוח ממקומו ונגלה

'''מגליינא.''' כלומר נעקר ונגלה ממקומו וכמענה אליהוא מחומר קרצתי נבראתי ונגליתי א&quot;נ נסוחה מגליינא מלשון נתוח וחתוך במגל הוא וכן קרץ מצפון החותך בא וזה ג&quot;כ מענה אליהוא מחומר נקרצתי נחתכתי ובלשון המשנה מקרצות נושכות זו בזו ואין בין הני לישני אלא פי' המלה

'''קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים.''' לאו דוקא דהא קתני להקטיר את הקטרת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים אלמא קטרת בין דם לנרות קריבה ולא בין דם לאברים אלא עכשיו לא בא התנא לומר סדר הקרבות זו אחר זו איך היו ולא רצה לומר אלא שלא היו זריקת דם והקרבת האברים רצופים זו אחר זו שהרי הקטורת מפסקת ביניהם וה&quot;ה נמי שהטבת הנרות היתה ביניהם לאחר הקטורת קודם הקרבת האברים

'''או איסטניס.''' מצונן

'''מחמין לו חמין.''' מעיה&quot;כ

'''ומטילין לתוך הצונן.''' ביה&quot;כ לתוך חקק הבנין בבית הטבילה כדי שתפיג ותסיר צינתן

'''פיסקא.''' קטרת של שחר וכו' כתיב בתמיד בבקר וכו'. נתחלפו השיטות בכאן בטעות דמוכח וכצ&quot;ל כתיב בתמיד בבקר וכתיב בקטרת בבקר יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד. כלומר בקטרת. כתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובתמיד לא כתיב אלא את הכבש אחד תעשה בבקר והלכך קטרת קודם לאברי התמיד

'''מעתה נימא אפי' לדמו של תמיד יוקדם הקטרת ואנן תנינן קטרת של שחר קריבה בין דם לאברים.''' ומשני ר' הילא תעשה כתיב בתמיד הקדים בו מעשה וזהו זריקת דמו שיהא קודם לקטרת וכאן גרסי' מה שכתוב בספרי דפוס לעיל. כתיב בבקר בתמיד וכתיב בעצים בבקר בבקר. ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר יוקדם דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר וכדמפרש ואזיל

'''מה אנן קיימין.''' כלומר לענין מאי בא הכתוב ללמדנו להקדים מערכת העצים לתמיד אם קודם לאברין של תמיד והלא בעצים הן נקטרין ופשיטא שמערכת העצים קדמה אלא כי אנן קיימין הכתוב שבא ללמדנו אפילו לדמו של תמיד יוקדם מערכת העצים

'''כתיב בעצים וכו' וכתיב בקטרת וכו' ואיני יודע איזה מהן יוקדם מי מכשיר את מי.''' אלא ממה שהעצים מכשירין את הקטרת אתה למד שאף הם יקדמו את הקטרת והכי שנויה הברייתא בת&quot;כ

'''איתא חמי וכו' ותימר הכין.''' בתמיה בא וראה הלא כבר למדנו שהעצים קודמין לדם התמיד והדם קודם לקטרת והשתא למה לך האי טעמא דהעצים מכשירין את הקטרת להקטיר עליהן תיפוק ליה דע&quot;כ העצים קודם לקטרת מן הכתוב

'''אמר ר' הילא וכו'.''' כלומר דהא לא קשיא דאי לאו האי טעמא דהברייתא הוה אמינא מנא לך הא גופה דהעצים קודם לקטרת דהא בתרווייהו כתיב בבקר בבקר ואי משום שהעצים קודמין לדם ודם לקטרת אימא הואיל ובקטרת כתיב שני פעמים בבקר ובאינך חד יוקדם הקטרת לן ואי משום דכתיב תעשה גבי תמיד מהאי לא הוה ידעינן דלמוקדם לדם אתי למאי דס&quot;ד דבבקר בבקר להקדים לקטרת קודם הכל קאתי ומעתה לא על שלא זכיתי בו מן הדין אחר אלא ע&quot;י טעם זה שהעצים מכשירין את הקטרת היא דלמדנו שהעצים קודם לקטרת ולפיכך ואצרכת הדא מתניתא לומר כך

'''הוון בעי מימר.''' מילתא באפי נפשה היא שהיו בני בית המדרש בעי למימר שמי מכשיר את הקטרת גחלים כלומר שאין לך מכשיר אחר אלא גחלים מעצי המערכה שניה של קטרת וכשנותן הקטרת ע&quot;ג הגחלים שוב א&quot;צ לדבר אחר כך היו סבורין בני בית המדרש

'''א&quot;ר אלעזר.''' לא היא אלא מעלה עשן צריך שיתן בתוכה מלבד הסממני הקטרת והמעלה עשן הוא המכשיר להעלות עשן הקטרת

'''נאמר בתמיד וכו' ונאמר בקטרת וכו'.''' ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה ונאמר גבי נרות מערב עד בקר שאין לך עבודה אחרת אחר הנרות של בין הערבים א&quot;כ למדנו מכאן ג&quot;כ שהקטרת של בין הערבים היא אחר תמיד של בין הערבים לפי שיואחר דבר וכו'

'''מעתה.''' נימא שהקטרת מאוחר אפי' לנסכין תמיד של בין הערבים

'''תעשה.''' כתיב כמנחת הבקר וכנסכו תעשה למדך הכתוב איחר בו מעשה אחר הקטרת לפיכך שנינו קטרת של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים

'''הכא את אמר וכו'.''' לעיל דפריך אימא יוקדם קטרת של שחר אפי' לדם התמיד ושנית תעשה כתיב בתמיד הקדים בו. מעשה והכא דריש את תעשה לאיחר בו מעשה

'''אמר ר' הילא.''' כך הוא הדבר לפי שכל מדרש ומדרש בעניינו הוא נדרש דתמיד של שחר בכלל מאוחר היה דאי לאו קרא דתעשה ה&quot;א שאפי' דם התמיד מאוחר לקטרת וא&quot;כ כשבא הכתוב ללמוד ע&quot;כ להקדים בו מעשה הוא בא אבל כאן בתמיד של בין הערבים איפכא דאי לאו קרא בכלל מוקדם הוא שאפי' הנסכין יוקדמו לקטרת הלכך כשבא הכתוב לאיחר בו מעשה הוא שבא ללמוד

'''והוה ר' זעירא מקלס ליה.''' לר' הילא על טעם לשבח הזה

'''וצווח ליה.''' והיה קורא עליו בניה דאורייתא אלו הם מהבונים את התורה בשבח טעמים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא''' — הוא לא הגיע לישיבה. '''קם עם רבי זעירא אמר לו: מה חדתין הוה לכון בבי מדרשא יומא דין'''? מה למדתם, איזה חידוש יש לכם היום בבית המדרש? אמר ליה: '''כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כרבי יוסי דתני''' &quot;'''ולבני אהרן תעשה כתנות'''&quot;. '''רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד'''. '''רבי יוסי אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד'''.

אז '''מאי טעמא דרבנן'''? למה אמרו שתי כתנות? דכתיב &quot;ולבני אהרן תעשה כתנות&quot;, זה פשוט. '''מאי טעמא דרבי יוסי'''? הוא אומר, לא, מה שכתוב &quot;לבני אהרן תעשה כתנות&quot; הכוונה לכל הכוהנים, &quot;'''למאה בני אהרן תעשה כתונת'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף טז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טו}} '''קידוש ידיים ורגליים בעבודה מעכב את העבודה בדיעבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ז, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהקידוש מעכב, שנאמר &quot;ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו... חק עולם&quot;, והראיה ממשנתנו כדברי רבי יוסה; כן פסק הרמב&quot;ם..

{{שוליים|ג_טז}} '''בגדי הכהנים ביום הכיפורים צריכים להיות כפולים (שני זוגות) לכל כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה ז, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ג &lt;קטע סוף=טז ב/&gt; ==דף יז עמוד א== &lt;קטע התחלה=יז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שלא כרבי יוסי, שהבגדים צריכים להיות כפולים לכל כהן, כלשון הירושלמי &quot;וקיימינן דלא כרבי יוסה&quot;.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;33&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בד {{שוליים|ג_יז}}שיהו חדשים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנעשו לשם כהן ולא בא למעט שחקים ד}}אם אומר את {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא למעט}} שלא ילבש שחקים והא תני ולבשם אפילו שחקים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] בשם רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: במחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אוסר. אמררבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} הוינן סברין מימר מה פליגין {{ירו&quot;מ-ביאור|של[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל לא צריך לעשות לשמו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|במזוזה שזה לצורך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגדי כהנה שהם}} לגבוה לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פליגי שצריך לעשות לשמו}} מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו {{ירו&quot;מ-ביאור|לשם קדש}} בגדי קדש {{שוליים|ג_יח}}צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו {{ירו&quot;מ-ביאור|לשם קדש}}. ואמררבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] בשם רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: במחלוקת הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל וחכמים}} הדא אמרה: אף לגבוה פליגין דתני {{שוליים|ג_יט}}העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|לגבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדיוט}} — עד שלא נשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} מותר להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}}, משנשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} אסור להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}}. והא תני: העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|לגבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להדיוט}} אל ישתמש בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לא נשתמש בו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנניא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנניה|°]] בשם רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כמחלוקת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במחלוקת}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|דתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}: העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לגבוה}} — עד שלא נשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} מותר להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}}, משנשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבוה}} אסור להשתמש בו {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}}. והא תני {{שוליים|ג_כ}} העושה כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|להדיוט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לגבוה}} אל ישתמש בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיוט}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שלא השתמש}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|גבוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום. כלי שרת מאימתי הן קדושין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדושת הגוף ואין להם פדיון האם}} מיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמקדישים אותם}} או בשעת התשמיש? אין תימר מיד ניחא אין תימר {{שוליים|ג_כא}}בשעת התשמיש איך משתמש פעם ראשונה כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שימושו וקידושו באין כאחד}} ניחא. של משה שנתקדשו בשמן המשחה ברם של שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו אם תאמר שאין מתקדשין ומקדשין כאחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפשר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
לפני תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף יז. אומרת הגמרא, '''בד שיהיו חדשים'''. חדשים הכוונה שנעשו לשם כהן, לא הכוונה שלא יהיה בהם שחקים. כי '''אם אומר אתה שלא ילבש שחקים''', והא תני '''ולבשם אפילו שחקים'''.

אמר רבי חנניה בשם רבי יסא, '''במחלוקת'''. כלומר, אם צריך שהבגדים ייעשו לשם כהן, זה מחלוקת. דתני, '''עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה, רבן שמעון בן גמליאל אוסר'''. והבעיה שגם יהיה לו סר. כן, כי הוא צריך שיהיה לשמה, אמר רבי יוסה, '''הוינן סברין מימר מה פליגין'''. כלומר, למה — באיזה מקרה רבי שמעון גם לא צריך אז מזוזה לשמו, דווקא במזוזה, כי הוא צריך ידיות. אבל בגדי כהונה שזה לגבוה, לא פליגי, כולם מסכימים שצריך לעשות לשמו.

אבל מ&quot;מ דתני, '''אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו, בגדי קדש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו'''. ועל זה אמר רבי חנינה בשם רבי יסא '''במחלוקת הוא''', בין רבי שמעון לבין החכמים. אז זה מראה שגם לגבי גבוה פליגי. דתני, '''העושה כלי — עד שלא נשתמש בו מותר להשתמש בו, משנשתמש בו אסור להשתמש בו'''. מי שהשתמש בו לידיות, אסור להשתמש בו גבוה. והא תני '''עושה כלי אל ישתמש בו''', כלומר אפילו אם לא השתמש בו.

אמר רבי חנניא בשם רבי יסא, '''במחלוקת'''. תני, עושה כלי לגבוה, עד שלא השתמש בו גבוה, מותר לשמש בו ידיות. מי שישתמש בו גבוה, אסור להשתמש בו ידיות. ואתני, '''עושה כלי אל ישתמש בו'''. אמר רבי חונה בשם רבנן, '''תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום'''. כן, יכול להיות שבעצם בגלל שזה בא מכספי הלשכה, לכן אסור להשתמש בזה. אבל אולי אם זה לא מתרומת הלשכה, אז אם הוא לא השתמש בזה, יכול להשתמש בזה ידיות.

אומרת הגמרא, '''כלי שרת מאימתי הן קדושין? מיד או בשעת התשמיש?''' האם מיד שמקדישים אותם או רק בשעת תשמיש? '''אין תימר מיד ניחא''', הרי טוב, '''אין תימר בשעת התשמיש איך משתמש פעם ראשונה'''? כן, אם הם לא היו קדושים, אז איך השתמשו בהם? הרי צריך כלי קדוש. '''כאחת הן קדושין''' — כלומר השימוש שלהם וקידושן באים כאחד.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד א'''

{{שוליים|ג_יז}} '''בגדי כהונה חייבים להיעשות (להיארג/להיטוות) מתחילתם לשם כהונה ואינם כשרים אם נעשו לכתחילה לצורך אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ח, הלכה ד. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם (הל' כלי המקדש פ&quot;ח ה&quot;ד) פוסק להחמיר בבגדי כהונה כדעת המחמירים (כרשב&quot;ג), שכן הם &quot;לגבוה&quot; ואינם כמזוזה ד&quot;הדיוט&quot; שבה הלכה כרבנן המקילים; הבבלי אינו חולק בנקודה זו במפורש..

{{שוליים|ג_יח}} '''בגדי כהונה טעונים אריגה לשמן, ומצוותם שייארגו בקודש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק א, הלכה כ. ''הכרעה:'' נפסק כדעת המחמירה הדורשת אריגה בעזרה ממש, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה שהבגדים טעונים אריגה בעזרה.

{{שוליים|ג_יט}} '''כלי שנעשה להדיוט ולא נשתמש בו הדיוט, האם מותר להשתמש בו לגבוה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק א, הלכה כ. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתיר עד שלא נשתמש בו הדיוט, כתנא קמא, שכן הלכה כדעה המקילה שרק שימוש הדיוט פוסל את הכלי מגבוה..

{{שוליים|ג_כ}} '''כלי שנעשה עבור שימוש קודש (כלי שרת) - אין להשתמש בו לצורכי חול, אף אם עדיין לא נשתמש בו לצורך גבוה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק א, הלכה כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכלי הנעשה לגבוה קדוש מעת עשייתו לתשמיש קודש ואין להשתמש בו הדיוט, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה כ.

{{שוליים|ג_כא}} '''כלי שרת שלא נשתמשו בהם עדיין, האם משמשים בשעת עבודתם עצמה נעשים קדושים תוך כדי שימושם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק א, הלכה יב &lt;קטע סוף=יז א/&gt; ==דף יז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכלי שרת &quot;כאחת הן קדושין ומקדשין&quot; - שימושם וקידושם באים כאחד, שהרי כלי שלמה לא נתקדשו בשמן המשחה ובכל זאת נתקדשו על ידי עצם השימוש, כפי שפסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ק

'''עששות.''' חתיכות עבות

'''ולא נמצא כמכבה ביה&quot;כ.''' כשמטיל אותן לתוך הצונן

'''אלא מסבור סבר ר' יהודה שאין אבות מלאכות.''' נוהגות ביה&quot;כ בתמיה

'''אלא ר' יודה ור&quot;ש אמרו דבר אחד.''' ר&quot;ש בפ' במה מדליקין דס&quot;ל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור. ופריך לא כן סבור מימר התם בהלכה המכבה את הנר וכו' דר' יוסי שם ור&quot;ש אמרו דבר אחד ולדידך נימר ר' יוסי ור' יודה ור&quot;ש אמרו דבר אחד

'''אלא.''' דהיינו טעמא דמיסבור סבר ר' יהודה שאין תולדת האש כאש והעשתות הללו אינו אלא תולדת האש ואינו מתחייב משום מכבה כבאש עצמו

'''אלא כיני וכו'.''' כלומר אלא דא&quot;כ כן צריך אתה לומר דר' יהודה היא דס&quot;ל שאין תולדת אש כאש ורבנן דמתני' דקאמרי מחמין לו חמין ומטילין וכו' משום דסברי תולדת אש כאש והלכך חמין דוקא ולא עשתות של ברזל ומיהו אכתי קשיא ויחם לו חמין כלומר הכל חמין מעי&quot;כ ויטבול בהן ביה&quot;כ ולמה הצריכו שיטיל אותן לתוך המקוה צונן

'''טעם דהדין תניא.''' במתני' שלא יאמרו ראינו כ&quot;ג טובל במים שאובים ביה&quot;כ ויכשירו אף הכל מים שאובים לטבילה לפיכך היו מטילין אותן לתוך המקוה צונן עד שיחומו דזה ודאי לאו שאובין נינהו

'''ובקדש היתה.''' לפי שטבילה זו עם שאר הטבילות חוץ מן הראשונה צריכות שיהו במקום קדוש דכתיב ורחץ את בשרו במים במקום קדוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בד שיהו חדשים · אם או' את שלא ילבש שחקים · והא תני ולבשם אפי' שחקים · ר' חנניה בשם ר' יסא כמחלוקת עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה · רבן שמעון בן גמליא' אוסר · אמ' ר' יוסה הוינן סברין מימר מה פליגין להדיוט הא לגבוה לא · מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו בגדי קודש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו · ואמ' ר' חנניה בשם ר' יסא במחלוקת היא · הדא אמרה אף לגבוה פליגין · דתני העושה כלי לגבוה עד שלא נשתמש בו גבוה מותר להשתמש בו הדיוט · משנשתמש בו גבוה אסור להשתמש בו הדיוט · והא תני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט · ר' חנניה בשם ר' יסא כמחלוקת העושה כלי להדיוט עד שלא נשתמש בו הדיוט מותר להשתמש בו גבוה · משנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו גבוה · והא תני העושה כלי להדיוט אל ישתמש בו גבוה · ר' חונה בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום · כלי שרת מאימתי הן קדישין מיד או בשעת התשמיש · אין תימר מיד ניחא · אין תימר בשעת התשמיש כאחת הן קדושין · ניחא שלמשה שנתקדשו בשמן המשחה · ברם שלשלמה כאחת הן קדישין ומתקדשין · בכניסתן לארץ היו מפנין מיתוך שלמשה לתוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' הביאוהו לבית הפרוה.''' מכשף אחד ששמו פרוה בנאה ונקראת על שמו וי&quot;מ שחפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כ&quot;ג והרגישו הכהנים בהחפירה ומצאוהו וקראו אותה הלשכה על שמו

'''ר&quot;מ אומר פשט.''' תחלה ואח&quot;כ מקדש דס&quot;ל דתרי קדושי שהצריך הכתוב בחליפת הבגדים תרווייהו משום לבישת בגדים המתחלפים תחת הראשונה הם

'''הביאו לו בגדי לבן.''' כתונת ומכנסים ואבנט ומצנפת האמורים בפ' אחרי מות שכל עבודות הפנימיות היו בהן ועבודות חיצוניות כגון תמידין ומוספין היו בבגדי זהב שהוא משמש בהן בכל השנה ובין כל חילוף וחילוף מהבגדים טעון טבילה ושתי קדושי ידים ורגלים מן הקיתון של זהב

'''לבש וקידש ידיו ורגליו.''' הכל מודים בקידוש השני שלובש ואח&quot;כ מקדש דאמר קרא בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה

'''בשחר היה לובש פילוסין.''' בגדי בוץ דקין ויפים הבאים מארץ רעמסס תרגום ירושלמי לרעמסס פילוסא

'''ובין הערבים.''' שהוא לובש בגדי לבן להוצאת כף ומחתה היו הינדוון מארץ הודו או מכוש ושניהם נקראו הינדיאה והודו נקרא הינדיאה רבה

'''שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שניהן לבא.''' בין קידוש דפשיטה ובין קידוש דלבישה שתיהן בשביל להבא הן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הכל שלשים מנה.''' הא דכללינהו לאשמועינן דשלשים מנה סך הכל לומר לך שאם פיחת לאותן של שחרית משמונה עשר מנה וריבה לאותן של ערבית לית לן בה אלא שיהא סך הכל שלשים מנה מיהו של שחרית יותר חשובים משל ערבית משום דכתיב בלבישת בגדים של שחרית ארבעה זימני בד חד לגופיה וחד מלשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי ורביעי למידרש בד המובחר שבבד

'''אלו נוטל מן ההקדש.''' מתרומת הלשכה ואם רצה להוסיף על שלשים מנה מוסיף משלו ובלבד שיהא מקדיש התוספת וימסרנה לצבור ואח&quot;כ יעשה בה הכתנת: גמ' מה טעמא דר&quot;מ פשט וקידש ורחץ וקידש משום דבקרא כתיב ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש וגו' וסמיך ליה ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו וגו' והאי ורחץ לענין קידוש נדרש והטיל הכתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה למישדי האי ורחץ אפשיטה ואלבישה וילפינן תרי קדושי מיניה כאלו כתב ורחץ תרי זימני וקסבר ר&quot;מ דהכי ילפינן פשט וקידש ורחץ וקידש כלומר שלאחר שפשט הוא מקדש קידוש ראשון אח&quot;כ ורחץ וקידש קידוש שני ולבש ולקמן פריך עלה: מ&quot;ט דרבנן וכו' כלומר דמקשו פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש אחר שלבש אף פשיטה מקדש בעודו לבוש ואח&quot;כ פושט

'''על דעתיה דר&quot;מ.''' דדריש לקידוש שני מורחץ וקידש ומשמע שמקדש ואח&quot;כ לובש א&quot;כ רחיצה שהיא קידוש השני חוצצת היא כשלובש אחר זה והתורה אמרה על בשרו וכן בראש הפרשה כתיב ורחץ במים את בשרו ולבשם דמשמע אחר הטבילה מיד ולבשם ולא היה מפסיק בקידוש בין הטבילה ללבישה ולדידך הקידוש חוצצת כלומר שמפסקת בין הטבילה ללבישה

'''א&quot;ל מיסבור את סבור על דר&quot;מ ופשט וקידש ורחץ וקידש.''' וכי אתה סבור דכך קאמר ר&quot;מ שקידוש השני היה קודם הלבישה אינה כן אלא ה&quot;ק ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש וכלומר דודאי משמעות ורחץ את בשרו במים אטבילה קאי ואחר כך לובש ואח&quot;כ מקדש קידוש שני. ועיקר טעמיה דר&quot;מ משום דקסבר תרווייהו קידושי משום לבישת בגדים המתחלפים הן כדפרישית במתני' והלכך הוא דקאמר דקידוש הראשון אחר שפשט בגדיו היא אבל קידוש השני לדברי הכל כשהוא לבוש הוא מקדש כדילפינן מקרא וכדפרישית במתני'

'''בר קפרא אמר וכו'.''' כלומר דאליבא דרבנן פליגי לשמואל שני הקידושין בשביל העבודה שהוא עובד אחר כך והלכך אף בקידוש הראשון של פשיטה שהוא מקדש ואח&quot;כ פושט לרבנן אפ&quot;ה ג&quot;כ בשביל מה שהוא עובד אח&quot;כ הוא מקדש ובר קפרא ס&quot;ל אחת לבא כלומר קידוש השני הוא בשביל להבא מה שיעבוד אח&quot;כ ואחת לשעבר זהו קידוש הראשון שהוא מקדש בשביל שעבד כבר ושתיהן לבוש כלומר כשהוא לבוש מקדש אף בקידוש הראשון וכטעמייהו דרבנן לעיל

'''הכל מודים.''' בין שמואל ובין בר קפרא מודים בקידוש הראשון וזהו מה שהוא מקדש בתחלה כשנכנס לעבוד כדתנן במתני' דלעיל שזה ודאי הוא בשביל להבא שהרי לא עבד עדיין ועכשיו הוא נכנס לעבוד עבודת התמיד

'''הכל מודים בקידוש הראשון.''' זהו ג&quot;כ אותו קידוש שבתחלת כל העבודות כשנכנס לעבודת התמיד הכל מודים בזה שהוא מעכב לפי שאם לא קידש שארי הקידושין שבין עבודה לעבודה איכא דס&quot;ל שאינו מעכב ועבודתו כשירה אבל בקידוש שבתחלה כשנכנס לעזרה לכ&quot;ע מעכב הוא ואם לא קידש עבודתו פסולה מה טעם דהא כתיב ביה חקת עולם לדורותיכם בפ' צווי קידוש ידים ורגלים בכי תשא וכל היכא דכתיב חוקה מעכב הוא

'''הכל מודים.''' בין שמואל ובין בר קפרא מודים בקידוש האחרון שהוא אחר כל העבודות כשפושט הבגדי זהב שקידוש הזה הוא בשביל לשעבר

'''מתני' אמרה כן.''' דהא קתני על זה והביאו לו בגדי עצמו ולבש וכי יש אדם מקדש ידו ורגלו ללבוש בגדי חול אלא בשביל שפושט בגדי זהב שעבד בהן הוא מקדש

'''ולבשם.''' כתיב ומיותר הוא דהא כתיב ברישיה דקרא כתונת בד קדש ילבש וגו' אלא למידרש לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים שבין עבודה לעבודה מעכבת

'''ודכוותה וכו'.''' כלומר ומנא לן למידרש הכי דאי משום דולבשם מיותר הוא דלמא לאפוקי מידי אחרינא שאינו מעכב הלכך קאמר מסתברא דמידי דכוותה הוא ממעט לבישה שהיא בין עבודה לעבודה בחילוף מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב היא שמעכבת ואין קידוש ידים ורגלים שבין עבודה לעבודה מעכבת א&quot;נ דלא תימא דאפילו קידוש ידים ורגלים שבתחלה נמי ממעט להכי קאמר ודכוותה וכו' דדוקא הך קידוש שבין עבודה לעבודה כמו הלבישה הוא דאינו מעכב וכדאמר ר' יוחנן לעיל הכל מודים בקידוש הראשון שהוא מעכב
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
של שלמה לא היה שם של משה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומקדשין}}. ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם. לא היה שם של שלמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יתקדשו}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|על כרחך}} כאחת הן קדושין ומתקדשין. אבנים שחצבן לשם מת — אסורים בהנייה, לשם חי ולשם מת — מותרין בהנייה. הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות — אסור בהנייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|כל }}חוץ לד' אמות מותר בהנייה. נמצאת אומר: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום. מנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה? תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז כג |ויקרא אחרי מות טז כג כד]]) ופשט ורחץ ולבש {{ירו&quot;מ-ביאור|הטל רחיצה על פשיטה ועל לבישה}}. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון ודין הוא מה אם {{ירו&quot;מ-ביאור|בתחילת כל יום}} במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים, כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהא טעון קידוש ידים ורגלים? טול לך מה שהבאתה אי מה להלן אחת כל היום אף {{ירו&quot;מ-הוסר|כאחת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן}} אחת כל היום. תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} ([[ויקרא טז כג |ויקרא אחרי מות טז כג כד]]) ופשט את בגדי הבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר לבש}} שאין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר לבש וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש? אם כן למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים. אמררבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנאמר ופשט ורחץ}} מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים הינדיון של שמונה מאות זוז דברי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|שני של פילוסין יפה מן הראשון }}של הנדוין {{ירו&quot;מ-הדגשה|יפים מן הראשון של פילוסין}}? מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם מילה דשמעה פרוטי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שההינדוים יפים יותר כיוון שהפילוסים יקרים יותר הם נחשבים יותר חשובים ולכן משתמש בהם בבקר}}. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי שמן למנחות}} {{שוליים|ג_כב}}הראשון שבראשון אין למעלה הימנו, השני שבראשון והראשון שבשני שוין, ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני. משם מילה דשמעה פרוטי {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שהשני שבראשון היה יפה מהראשון שבשני, כיוון שהראשון שבשני היה יקר יותר זה החשיב אותו יותר}}. מאי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה של שחר צריך להיות משובח יותר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בשחר כתיב בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתיב בד {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעם אחת}}. מעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|בי }}ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בן פיאבי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן חרסום|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר בן חרסום שלבש כתנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום. מה עשה? מילא אותה מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיתכווץ מעט ויסתמו הנקבים ולא יראה שקוף}} וסבב את המזבח שבע פעמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שיתיבש}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא, ניחא '''של משה שנתקדשו בשמן המשחה'''. ברם '''של שלמה'''? איך יקדשו? הכי — '''כאחת הן קדושין'''. עכשיו, אפילו נאמר שהם מתקדשים כאחד, עדיין אפשר '''בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה''', ואז ככה הם התקדשו. עכשיו, את אומרת, '''לא היה שם של משה''', אז איך התקדשו? הכי '''כאחת הן קדושין'''. '''ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם''', וכך בעצם זה מתקדש. '''לא היה שם של שלמה'''? אז איך התקדשו? הכי '''כאחת הן קדושין ומתקדשין'''.

'''אבנים שחצבן לשם מת — אסורים בהנייה, לשם חי ולשם מת — מותרין בהנייה'''. '''הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות — אסור בהנייה, חוץ לד' אמות מותר בהנייה'''.

עכשיו אנחנו חוזרים לנושא שלנו. אומרת הגמרא, '''נמצאת אומר: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום'''. '''מנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה?''' '''תלמוד לומר ופשט ורחץ ולבש'''. כלומר, כתוב רחיצה בין פשיטה ללבישה, שצריך אותה גם על הרחיצה וגם על הבגדים שהוא פושט וגם הבגדים שהוא לובש.

אמר רבי אלעזר ברבי שמעון, '''ודין הוא, מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים'''? זה בתחילת כל יום, שלא טעון טבילה, בכל זאת טעון קידוש ידים ורגלים. '''כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים?''' — ביום הכיפורים שטעון טבילה, לא כל שכן שטעון קידוש ידים ורגלים.

אומרת הגמרא, '''טול לך מה שהבאתה''', כי אחרת תוכל לומר, '''אי מה להלן אחת כל היום אף אחת כל היום'''. הרי מספיק קידוש ידיים ורגלים אחד, אז גם פה יהיה מספיק קידוש ידיים ורגליים אחד כל היום.

'''תלמוד לומר ופשט את בגדי הבד אשר לבש, שאין תלמוד אשר לבש'''. וכי עלתה על דעתנו כלום, הוא פושט מה שאינו לובש? '''וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש?''' אז אם כן, '''למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה, מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים'''.

אמר רבי מנא, '''לא מסתברא, אלא חילופין'''. הרי עיקר הפסוק מדבר על הפשיטה, אז '''הקיש לבישה לפשיטה, מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים'''.

אומרת הגמרא, תנן, בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה, ובין הערביים הינדואין של שמונה מאות זוז, דברי רבי מאיר. שואלת הגמרא, ואין השני שבראשון יפה מן הראשון שבשני? כן, הרי למרות שזה יותר זול, אבל זה הרבה יותר יפה. אז למה לא ילבש את זה בבוקר?

אז אומרת הגמרא, '''משם מילה דשמעה פרוטי'''. כלומר, למרות שבעצם ההינדואים יותר יפים, כיוון שהפילוסין יותר יקרים, אז זה נחשב יותר חשוב ולכן משתמשים בהם בבוקר.

אומרת הגמרא, '''תמן תנינן, הראשון שבראשון אין למעלה הימנו'''. לגבי הזיתים שמוציאים מהם את השמן, הראשון שבראשון אין למעלה ממנו. '''השני שבראשון והראשון שבשני שוין'''. עכשיו אומרת הגמרא, '''ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני?''' כן, הרי השני שבראשון עדיין יותר טוב מהראשון שבשני.

אומרת שוב פעם, '''משם מילה דשמעה פרוטי'''. כלומר, שוב פעם, למרות שהשני שבראשון הוא יותר יפה מהראשון שבשני, כיוון שהראשון שבשני היה טיפה יותר יקר, אז זה הופך אותו יותר חשוב, לכן מעדיפים אותו על פני שני שבראשון.

שואלת הגמרא, '''מאי כדון?''' כלומר, למה בשחר צריך יותר משובח מבין הערביים? אמר רב נחמן בשם רבי מנא, '''בשחר כתיב בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתיב בד'''.

אומרת הגמרא, '''מעשה ברבי ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח'''. '''מעשה ברבי אליעזר בן חרסום שלבש כתנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום'''. '''מה עשה? מילא אותה מים''' כדי שיתכווץ הבגד ואז יסתמו הנקבים ולא ייראה שקוף, '''וסבב את המזבח שבע פעמים''' עד שהתייבש. כן, זה מראה שזה לא היה בכלל דק, גם היה צריך שבע פעמים, כי זה ממש נראה כמו שקוף.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בד.''' כתיב כתונת בד קדש ילבש מלמד שיהו הכתונת כפולים דמשמעות בד כך הוא שיעשה להן שתי כתנות לכל אחד ואחד מהכהנים

'''וקיימינה.''' ותקיים זה הדרש דלא כר' יוסי דלקמן

'''לא נחת לבית וועדא.''' לא ירד לבית המדרש באותו היום וקם עם ר&quot;ז שפגע בו כשיצא מבה&quot;מ וא&quot;ל מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום וא&quot;ל דבר זה

'''דתני.''' בברייתא דפליגי ר' יוסי ורבנן בהא

'''ולבני אהרן תעשה כתנות.''' משמע שתי כתנת לכל אחד ואחד

'''למאה בני אהרן תעשה כתנות.''' כלומר לכל אחד ואחד מבני אהרן תעשה כתנות אחד ולהוציא שלא ישמשו שנים בכתונת אחד זה פושט וזה לובש. וגרסי' להא לקמן בפ&quot;ק דחגיגה

'''בד שיהו חדשים.''' שלא נשתמש בהן להדיוט

'''אם אומר את וכו'.''' כלומר ולא מצית אמרת דלמעוטי בגדים השחקים מחמת יושנן קאמר דהא תני בברייתא בהדיא ילבשם ואפי' שחקים אלא למעוטי לבגדים שנשתמשו בהן להדיוט הוא

'''כמחלוקת.''' דתנאי דלקמן היא דתניא עור שעיבדו לשם קמיע להדיוט מותר לכתוב עליו למזוזה ורשב&quot;ג אוסר והאי נמי דדריש בד שיהו חדשים כרשב&quot;ג הוא דאתיא

'''הוינן סברי מימר מה פליגן להדיוט.''' כלומר היינו סבורין מעיקרא למימר דכי פליגי בדבר שנעשה להדיוט אם מותר להשתמש בהן לגבוה

'''הא לגבוה לא.''' הא מה שנעשה בתחלה לגבוה לא פליגי שאסור להשתמש בהן להדיוט

'''מן מה דתני וכו'.''' ואמר עלה ר' חנינא בשם ר' יוסי במחלוקת היא הדא אמרה דאף לגבוה פליגין אם מותר להשתמש בהן להדיוט כדלקמן

'''דתני אבני קדש.''' למזבח וכיוצא בו צריך שתהא חציבתן בקדש כלומר לשם קדש ובקדש יחצבו שיהו נשארין לקדש ואל ישנה אותן להיות להדיוט וכן בגדי קדש

'''ואמר וכו'.''' השתא מסיק להא דאמרן דאמר ר&quot;ח עלה במחלוקת דלקמן היא שנויה א&quot;כ ש&quot;מ דאף מה שנעשה לגבוה אם מותר להשתמש בהן להדיוט נמי פליגי תנאי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שלשלמה לא היה שם שלמשה כאחת הן קדישין ומתקדשין · ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מיתוך שלשלמה לתוך שלהם · לא היה שם שלשלמה כאחת הן קדישין ומתקדשין · אבנים שחצבן לשם מת אסורין בהנייה · לשם חי ולשם מת מותרין בהנייה · הזורק כלי לפני מיטתו שלמת לתוך ארבע אמות אסור בהנייה · כל חוץ לארבע אמות מותר בהנייה · נמצאת או' חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום · מניין ששני קידושי ידיים ורגלים על כל טבילה וטבילה · ת'ל ופשט ורחץ ורחץ · אמ' ר' אלעזר בר' שמעון ודין הוא מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים כאן · שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים · טול לך מה שהבאתה · אי מה להלן אחת כל היום אף כאן אחת כל היום · ת'ל ופשט את בגדי הבד · שאין ת'ל אשר לבש וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש · אם כן למה נאמ' אשר לבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים · אמ' ר' מנא לא מסתברא אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים · ואין שיני שלפילוסין יפה מן הראשון שלהנדוין משם מילה דשמעה פרוטי · תמן תנינן הראשון שבראשון אין למעלה ממנו ואין שיני שבראשון יפה מן הראשון שבשיני משם מילה דשמעה פרוטי · מאי כדון ר' נחמן בשם ר' מנא בשחר כת' בד בד ארבעה פעמים · ובמנחה כת' בד · מעשה ביר' ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח · מעשה בר' אלעזר בן חרסום שלבש כותנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מיתוכה ערום · מה עשה מילא אותה מים וסבב את המזבח שבע פעמים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני וכו'.''' כלומר דהאי תנא ס&quot;ל דהזמנה לגבוה לאו מילתא ומשנשתמש בו לגבוה הוא דאסור להשתמש בהן להדיוט&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כב}} '''בגדי הכהן הגדול של שחרית ביום הכיפורים חייבים להיות משובחים יותר מבגדי בין הערביים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות איסורי מזבח, פרק ז, הלכה ט &lt;קטע סוף=יז ב/&gt; ==דף יח עמוד א== &lt;קטע התחלה=יח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרב נחמן בשם רבי מנא שבשחר כתיב &quot;בד&quot; ארבעה פעמים ללמד ששחרית טעונה בגדים משובחים יותר, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;35&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ז|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ג_כג}}בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב, הכהן עומד במזרח ופניו למערב, סמך שתי ידיו עליו ונתודה. {{שוליים|ג_כד}}וכך היה אומר: אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי. אנא השם, כפר נא לעונות לפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אי זהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני ועד כותל העזרה צפוני {{ירו&quot;מ-הוסר|עד }}כנגד כל המזבח ישנן כשלשים ושתים אמה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|רא בי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכנגד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}בית החילפות {{ירו&quot;מ-הוסר|כד }}כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה {{ירו&quot;מ-הוסר|המזרחי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצפוני}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{שוליים|ג_כה}}מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה, מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הצפוני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| המזרחי אר יוחנן לא מצאנו שחיטה כשירה בזר}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מפקד {{ירו&quot;מ-הוסר|לתלמידוי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לתלמידו}} בכל אתר הוון תניי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זורק כהן חוץ מפרה הוון תני}} שוחט {{ירו&quot;מ-הוסר|חוץ מפרה }}{{ירו&quot;מ-הוסר|הוון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כהן}}. אמררבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|תני זורק ואר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ג_כו}}לא מצאנו שחיטה פסולה בזר {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין דכל שאשה פסולה זר פסול}}. התיב רבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] והא כתיב ([[במדבר יט ג|במדבר חקת יט ג ד]]) ושחט והזה מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שאשה פסולה לשחיטת הפרה גם זר פסול}} אמר לו הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|הזייה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הזיית}} מיימיה {{שוליים|ג_כז}}הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה אמר לו: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהזיה}} לית כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב כהן וליידא מילתא {{ירו&quot;מ-ביאור|למה}} כתב איש? {{ירו&quot;מ-הוסר|להכשיר את הזר היא }}איש {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} אשה ברם הכא כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח אלעזר ה}}כהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והזה}} היא זר היא אשה אין תימר שהיא כשירה בזר תיכשר באשה. רבי ישמעאל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר רב יצחק|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחי: פר של יום הכיפורים צריך כהן ולמה לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}}? דו קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא פסוק מפורש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|פשוט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) ושחט {{ירו&quot;מ-הדגשה|את שעיר החטאת אשר לעם}} והביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את דמו אל מבית לפרכת}} מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוחאי: פר ושעיר של יום הכיפורים צריכין כהן. אמררבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{שוליים|ג_כח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בוידויראשון}} הוא אומר אנא השם ובשנייה הוא אומר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף יח'''
זה תחילת המשנה. אומרת המשנה: '''בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו לדרום ופניו למערב.''' הכוהן עומד במזרח ופניו למערב. '''סמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי. אנא השם, כפר נא לעוונות לפשעים ולחטאים שעוויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם''' וגו'. '''והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.'''

שואלת הגמרא: '''איזהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני ועד כותל העזרה הצפוני כנגד כל המזבח, ישנן כשלושים ושתים אמה''', דברי רבי מאיר. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אף '''בית החליפות כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה.''' רבי מוסיף '''מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה, מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה.'''

כלומר בעצם כל הצד הצפוני, המקביל לקיר הצפוני של המזבח, עד הקיר של העזרה - כלומר מהשער המזרחי עד בית החליפות, כלומר עד המקדש עצמו.

רב מפקד בתלמוד: '''בכל אתר הוון תניי שוחט''', חוץ מפרה אדומה שם תני '''שוחט כהן''' - שם חייב להיות כוהן שוחט גם כן. כן, בכל המקומות האחרים גם ישראל וגם זר יכולים לשחוט, אבל כאן בפרה אדומה דווקא הכוהן שוחט.

אמר רבי יוחנן: '''לא מצאנו שחיטה פסולה בזר.''' כן, אדם שקצוץ - כל אישה שפסולה, כל שחיטה פסולה, אז גם זר פסול לו. התיב רבי חייה בר אבא: '''והא כתיב ושחט והזה''' - זה פרה אדומה. '''מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש, אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש''' - כיוון שהיא פסולה שחיטת הפרה, אז גם זר פסול. אמר לו: '''הרי מיימיה, הרי היא כשרה בזר''' אבל פסולה באשה.

אמר לו: תמן '''לית כתיב כהן''' - אז לאיזה מילה כתוב שם &quot;איש&quot;? למה כתוב איש? להוציא אישה - איש ולא אישה. ואמר לו: הכתוב &quot;לקח הכהן&quot; - עיזה, אז זה איש. אז אם תאמר שהיא כשרה בזר, אם כן תוכשר גם באשה. כלומר כתוב &quot;כהן&quot; - אז או שזה מוציא זה או שזה לא מוציא. אם מוציא - מוציא גם אישה וגם זר. אם לא מוציא - לא מוציא לא אישה ולא זר.

רבי ישמעאל בר רב יצחק ורבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי: '''פר של יום הכיפורים צריך כהן''' לשחוט אותו. ולמה לא אמר גם שעיר? '''דו קרייא ושחט והביא''' - הרי פסוק במפורש: &quot;ושחט את השעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל בית לפרוכת&quot;. כלומר '''מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן.'''

רבי יעקב בר אחא, רבי יסא ורבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי: '''פר ושעיר של יום הכיפורים צריכין כהן.'''

אמר רבי חגיי: בוידוי ראשונה '''הוא אומר אנא השם, ובשנייה הוא אומר אנא בשם.'''
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א'''

{{שוליים|ג_כג}} '''מקום הפר ומיקום הכהן בעת הווידוי ביום הכיפורים - הפר עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב, והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו ומתוודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה א.

{{שוליים|ג_כד}} '''כהן גדול חייב להתוודות בעבודת יום הכיפורים בנוסח &quot;אנא השם עויתי פשעתי חטאתי&quot; על עצמו וביתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים פ&quot;ב ה&quot;ו) שמנוסח הוידוי ככתוב בתורת משה &quot;כי ביום הזה יכפר עליכם&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תני.''' אחריתא

'''העושה וכו'.''' דאפי' בהזמנה בעלמא אסור וקאמר ר&quot;ח דבמחלוקת דתנאי היא

'''דתני העושה כלי להדיוט וכו'.''' וקסבר כי היכי דפליגי בהעושה להדיוט אם דוקא בשנשתמש בהן הוא דבעינן ה&quot;ה נמי איפכא בעושה לגבוה תליא בהך פלוגתא גופה

'''ר' חונה בשם רבנן דתמן.''' דלא היא דתיפתר הך ברייתא בתרייתא דקתני העושה כלי להדיוט אל ישתמש בו לגבוה דמיירי שבא הממון מתרומת הלשכה דמתחלה לשם גבוה נגבה וא&quot;כ לית ש&quot;מ כלום דפליגי ביה תנאי ולאוקמי הך פלוגתא קמייתא בה דהכא כ&quot;ע לא פליגי וכדאוקמינן

'''כלי שרת מאימתי הן קדישין.''' לקדש את הניתנין לתוכן. וגרסינן להא לקמן פרק בני העיר בהלכה א'

'''מיד.''' כשמקדישן לכלי שרת

'''או בשעת התשמיש.''' בתוכן אז הכלים מתקדשין הן ומשום דאיירי בהאי עניינא לעיל העושה כלי לגבוה וכו' ואם מיד הן קדושין אסור להשתמש בהן להדיוט וכהאי מ&quot;ד לעיל הלכך בעי ליה הכא

'''אין תימר מיד ניחא.''' כלומר ניחא הא ותו לא מיבעיא לן נמי לענין מה שיתן לתוכן שמתקדשין הן מאליהן

'''אין תימר בשעת התשמיש.''' בתוכן אז הוא שהן קדישין א&quot;כ כאחת הן קדישין עם מה שנתן לתוכן שניהם הן קדישין בבת אחת. ובמגילה שם גריס בהדיא כאחת הם קדישין ומתקדשין

'''אבנים שחצבן לשם מת.''' לקבר אסורין הן בהנאה מיד שחצבן ואם בתחלה חצבן לשם חי ולשם מת כלומר כשיצטרך ישתמשו בהן לחי ואם יצטרך ישתמשו בהן למת מותרין הן בהנאה עד שישתמשו בהן למת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ז אי זהו צפונו שלמזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים מקירו שלמזבח צפוני ועד כותל העזרה צפוני עד כנגד כל המזבח ישנן כשלשים ושתים אמה דברי ר' · ר' אלעזר ביר' שמעון או' מכנגד בית החילפות עד כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה המזרחי · ר' מוסיף מקום דריסת רגלי יש' אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה מקירו שלמזבח הצפוני ועד כותל העזרה המזרחי · אמ' ר' יוחנן לא מצאנו שחיטה כשירה בזר · רב מפקד לתלמידוי בכל אתר הוון תניי שוחט חוץ מפרה הוון תניי זורק · ואמ' ר' יוחנן לא מצאנו שחיטה פסולה בזר · התיב ר' חייה בר בא והא כת' ושחט והזה · מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש · אמ' ליה הרי הזייה מיימיה הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה · אמ' ליה תמן לית כת' כהן · וליידא מילתא כת' איש להכשיר את הזר · היא איש היא אשה · ברם הכא כת' כהן היא זר היא אשה · אין תימר שהיא כשירה בזר תוכשר באשה · ר' שמואל בר רב יצחק ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחי פר שליום הכיפורים צריך כהן · ולמה לא אמ' ושעיר · דו קרייא ושחט והביא · מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן · ר' יעקב בר אחא ר' יסא ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחי פר ושעיר שליום הכיפורים צריכין כהן · אמ' ר' חגיי בראשונה הוא או' אנא השם · ובשנייה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ניחא של משה וכו'.''' כלומר בכלי שרת שעשה משה במשכן ודאי לא קא מיבעיא לן שנתקדשו בשמן המשחה ומשיחתן היא מקדשן מיד ואע&quot;פ שעדיין לא נשתמשו בהן אבל של שלמה בבית העולמים אם דוקא בשעת התשמיש הן קדישין א&quot;כ כאחת הן קדישין ומתקדשין: בכניסתן לארץ ובנה שלמה בית העולמים והיו מפנין כלי המשכן מתוך של משה לתוך של שלמה ואלו כבר נתקדשו בשמן המשחה

'''לא היה שם של משה.''' כלו' כלי שרת החדשים שעשה שלמה מלבד אותן של משה אלו כאחת הן קדישין ומתקדשין להאי מ&quot;ד שבשעת התשמיש הוא שהן קדושין וכן בעלייתן מן הגולה בימי עזרא היו מפנין אותן הכלים שנשתיירו מתוך של שלמה לתוך שלהם ואלו כבר נתקדשו בשעה שנשתמשו בהן בבית ראשון לא היה שם וכו' כדלעיל

'''הזורק כלי לפני מטתו של מת.''' אם הוא לתוך ד' אמות של מת תופסו לאוסרו בהנאה שנתכוין שיהא נקבר עמו וכל שהוא חוץ לד' אמות מותר הוא בהנאה

'''נמצאת אומר וכו'.''' מהדר להמתני' וברייתא בת&quot;כ היא

'''ת&quot;ל ופשט ורחץ וכו'.''' כדפרישית לעיל בריש ההלכה

'''ודין הוא.''' שיהא טעון קידוש אף לאחר הפשיטה כמו שהוא טעון בלבישה

'''מה אם במקום שאינו טעון טבילה.''' כגון בכל יום למ&quot;ד הנכנס לעזרה שלא לעבודה אינו טעון טבילה וטעון הוא קידוש כאן שהוא טעון טבילה וכו'

'''טול לך מה שהבאת.''' מדין ק&quot;ו דאי הכי מה להלן די בפעם אחת כל היום וכו' אלא מכאן דמה ת&quot;ל ופשט וכו' וכי על דעתינו עלתה וכו' אלא להקיש פשיטה ללבישה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ר מנא לא מסתברא.''' למימר אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה דהא ורחץ בתריה דופשט כתיבא

'''ואין שני של פילוסין וכו'.''' לר&quot;מ דמתני' פריך דקאמר בשחר היה לובש פילוסין של י&quot;ב מנה ובין הערבים הנדווין של ח' מאות זוז וכי אין השני של פילוסין יותר יפה מהמובחר הראשון של הנדוון שהרי כך נשנה בדברי חכמים בשחר פילוסין של ח&quot;י מנה ובין הערבים של י&quot;ב מנה והן ג&quot;כ מהפילוסין היו אלא שאינן מובחרין כמו המובחר הראשון של שחר וא&quot;כ לר&quot;מ נמי היה לו לומר לבין הערבים ג&quot;כ בשל פילוסין אלא שלא יהו כל כך מובחרין כמו בשל שחר ומ&quot;מ כל שהוא מהפילוסין יותר מובחר הוא משל הנדוון

'''משום מילה דשמעה פרוטי.''' דשמעה לשון איסוף היא מלשון המקרא וישמע שאול את העם וכלומר משום דבר שמאסף וגורם להוציא ממון הרבה שאלו של פילוסין לעולם חשובין ויקרים הן יותר מאלו של הנדוון ושלא להוציא ממון כל כך ללמדך שהתורה חסה על ממונם של ישראל

'''תמן תנינן.''' במנחות פ' כל קרבנות הצבור דתנינן שם שלשה זתים ובהן שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכו' הראשון למנורה והשאר למנחות. וכך היא שנויה שם בשאר שני הזתים ובהשמנים והדר תנינן הראשון שבראשון אין למעלה הימנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין והיינו למנחות הן שוין כדאמרינן התם ומשום דקי&quot;ל בכל מקום שמביאין מהמובחר כדכתיב מבחר נדריך וקאמר שאם יש לו מנחה להביא יביא איזה מהך שירצה או מהשני שבראשון או מן הראשון שבשני. והכא נמי קפה וכי אין השני שבראשון לעולם יפה הוא מן הראשון שבשני שהרי הזית הראשון שהוא מראש הזית הוא המובחר שבמובחר ואמאי קתני שוין הן למנחות אלא דטעמא נמי משום מילה דשמעה פרוטי

'''מאי כדון.''' מאי טעמא דמתני' דמיהת לעולם של שחר יותר יפין הן משל בין הערבים לכ&quot;ע ומנלן

'''בשחר כתיב.''' בריש הפרשה בפסוק כתנת בד קדש ילבש וגו' ונאמר בו ד' פעמים בד ובמנחה חד בד בפסוק ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד וזה נאמר אחר שהוציא כף ומחתה שהיה לעת מנחה ומד' בד שכתוב בשחר ילפינן שהוא מן המובחר שבבד יותר משל ערבית וכדפרישית במתני'

'''שלבש כתנות במאה מנה וכו'.''' כדתנינן אם רצה להוסיף וכו' כדפרישית במתני'

'''שהיה נראה מתוכה ערום.''' שכל כך היה הפשתן מוצהב עד שנראה בשרו מתוך הכתונת

'''מה עשה.''' בה מילא אותה מים וסבב את המזבח שבעה פעמים ואעפ&quot;כ לא יצאו המים ממנה שכל כך היתה עבה ולהראות שאם היא עבה הרבה יפה היא מאוד ומוצהבת וככלי זכוכית עבה

'''מתני' בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח.''' מן הדין מה שהוא כשר למקום שחיטת קדשי קדשים הוא מכותל צפוני של העזרה עד כותל המזבח שהוא ששים אמה ומחצה מרוחב העזרה וכנגדו מכותל האולם. ועד כותל המזרחי של העזרה שהוא ששה ושבעים אמה מאורך העזרה כל המקום ההוא הנקרא צפון והוא המקום שהוא כשר לשחיטת קדשי הקדשים שנתקיים בו על ירך המזבח צפונה לפני ה' ומה שהיו מעמידין את הפר בין האולם ולמזבח אינו אלא משום חולשא דכ&quot;ג שלא יכבד עליו טורח המשא את הדם במזרק מרחוק לפיכך היו מעמידין אותו קרוב להיכל מה דאפשר ובין האולם ולמזבח ג&quot;כ נקרא צפון כדאמרן

'''ראשו לדרום ופניו למערב.''' בדין היה שיהא ראשו להיכל שהוא במערב ואחוריו למזבח אלא שמא יטיל גללים וגנאי הוא להראות בית הרעי שלו לצד המזבח לפיכך מעמידין אותו ראשו לדרום. וזנבו לצפון דהכי שפיר טפי ועוקם ראשו עד שיהא פניו למערב

'''וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך וכו'.''' בגמרא קאמר דמתני' ר&quot;מ היא דיליף לסדר הוידוי כך שכן מצינו במשה שאמר נושא עון ופשע וחטאה וכך כתוב בוידוי של שעיר המשתלח והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. אבל חכמים פליגי עליה ואמרו הרי עונות אלו זדונות ופשעים אלו מרדים וחטאים אלו השגגות וא&quot;כ לאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות בתמיה אלא כך היה אומר חטאתי עויתי פשעתי וכך אומר בכל הוידוים וכך מצינו בדוד שאמר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו. ומהו זה שאמר משה נושא עון וגו' כך אמר משה לפני המקום בשעה שישראל חוטאין ועושין תשובה עשה להם הזדונות כשגגות וכך הוא הפירוש של הכתוב והתודה עליו וגו' והלכה כחכמים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ג_כה}} '''שחיטת פרה אדומה נעשית על ידי כהן, לא זר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ה, הלכה יב, רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ה, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רבי יוחנן ורב אבא בר אייבו שבפרה כתוב &quot;ושחט&quot; ודרשו בה כהן, כרמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק ה הלכות יב, טז.

{{שוליים|ג_כו}} '''שחיטת פרה אדומה כשרה בזר או פסולה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כדחיית התלמוד שזר כשר לשחיטת הפרה, שהרי ההיקש נדחה על ידי הזיית מיימיה שכשרה בזר, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כז}} '''הזיית מי חטאת (אפר פרה אדומה) כשרה כשנעשית בידי אשה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק י, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהזיה כשרה באשה כדין הכשרותה בזר, שנלמד מהיקש 'זר-אשה', וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;36&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אנא בשם. תני כיצד מתוודה? עויתי פשעתי חטאתי ואומר ([[שמות לד ז|שמות כי תשא לד ז]]) נושא עון ופשע וחטאה ואומר ([[ויקרא טז כא|ויקרא אחרי מות טז כא]]) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר וחכמים אומרים עונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים חטאתם אילו השגגות. מאחר שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים הוא חוזר ומתודה על השגגות? אלא {{שוליים|ג_כט}}כך היה מתודה: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן מצינו דרך כל המתודים דוד אמר {{הפ|תהילים|קו|ו}} חטאנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|עם אבותינו העוינו והרשענו שלמה בנו אמר}} {{הפ|מלכים א|ח|מז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חטאנו העוינו רשענו דניאל אמר}} {{הפ|דניאל|ט|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|חטאנו}} עוינו הרשענו ומרדנו אף הוא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי לפניך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} מהו שמשה אמר נושא עון ופשע וחטאה, ואומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת כל פשעיהם לכל חטאתם}}? אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|ביקש משה מהקדוש ברוך הוא}} מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם יהפכו}} כאילו הן שגגות לפניו. {{שוליים|ג_ל}}עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכפורים ששה בפר וג' בשעיר ואחד בגורלות הקרובים היו נופלין על פניהן הרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם ועד ואף ששמעו את שם השם המפורש כמה פעמים}} אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות ג טו|שמות שמות ג טו]]) זה שמי לעולם זה שמי לעלם {{ירו&quot;מ-ביאור|לשון העלם}}. {{שוליים|ג_לא}}בראשונה היה אומרו בקול גבוה משרבו הפרוצין חששו {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא יכתבו מה ששמעו כדי לא לשכוח וישתמשו שלא כהוגן}} היה אומרו בקול נמוך. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה, והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים. בראשונה הוא נמסר לכל אדם משרבו הפרוצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו משתמשים בו שלא כהוגן}} לא היה נמסר אלא לכשירים. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} הוה עבר שמע פרסייא מקלל לבריה ביה ומית אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|שתי דברים רעים קרו כאן}} אזל גוברא {{ירו&quot;מ-ביאור|מת אדם}} ומאן דשמע שמע. רבי איניוני בר סוסיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי איניוני בר סוסיי|°]] סלק גבי {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך אצל}} רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] לציפורין אמר איתא ואנא מסר יתיה לך. עאל ליה בריה תחותי ערסא {{ירו&quot;מ-ביאור|הכניס את בנו תחת המיטה}} עטש ושמע קליה אמר מה אתון נהיגין גביכון ברמיו? {{ירו&quot;מ-ביאור|ברמאות}} אזל {{ירו&quot;מ-ביאור|לך}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אגלה לא}} לך ולא ליה. חד אסי {{ירו&quot;מ-ביאור|רופא אחד}} בציפורין אמר לרבי פינחס בר חמא[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס בר חמא|°]] איתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא}} ואנא מסר ליה לך אמר לו לית אנא יכיל אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} למה? אמר לו: דאנא אכיל מעשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאני מקבל מישראל}} ומאן דרגיל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|בשם ה'}} לא יכיל מיכול מבר נש כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|שמא יתרגז וישתמש בשם ה' לרעה}}. &lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ח|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ח&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו, ושם שני שעירים, וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו {{שוליים|ג_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ועשאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועשהן}} בן גמלא של זהב והיו מזכירין אותו לשבח. בן קטין עשה {{שוליים|ג_לג}}שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים. אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה. מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אי זהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים? מקירו של מזבח צפוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו הכל}} גרסנו שם בהלכתא עיליתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בהלכה הקדמת}} עד מקירו של מזבח הצפוני {{ירו&quot;מ-הוסר|ועד כ&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| תל העזרה המזרחי}}. חמשה דברים היה הסגן משמש&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: כיצד מתוודה? '''עוויתי פשעתי חטאתי''' - ככתוב במשנה שלנו. ואומר, כמו שהפסוק רומז על זה שזה הסדר, כתוב: '''נושא עון ופשע וחטאה.''' וגם אומר: '''והתוודה עליו את כל עונות בני ישראל''' - דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: '''עונות אילו הזדונות, פשעיהם אילו המרדים, חטאתם אילו השגגות.'''

אז מאחר שהוא מתוודה על הזדונות ועל המרדים, הוא חוזר ומתוודה על השגגות? זה לא הגיוני. '''אלא כך היה מתודה: אנא השם, חטאתי עוויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר כי ביום הזה''' וגו', '''והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.'''

'''וכן מצינו דרך כל המתודים, דוד אמר חטאנו עוינו הרשענו ומרדנו, אף הוא כך היה מתודה חטאתי עוויתי פשעתי לפניך.''' בעצם וידוי כתוב לא כמו שכתוב במשנה, בסדר הפוך.

שואלת הגמרא: אם כן, '''מהו שמשה אמר נושא עון ופשע וחטאה''' - כלומר כאילו בסדר הפוך, וגם אומר '''והתודה עליו את כל עונות בני ישראל'''? סדר הפוך. '''אלא מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים, כאילו הן שגגות לפניו''' - הקדוש ברוך הוא ימחל להם. משה בעצם מבקש מהקדוש ברוך הוא שימחל גם על הזדונות והמרדים כאילו שהם שגגות.

אומרת הגמרא: '''עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכפורים, ששה בפר ושלושה בשעיר ואחד בגורלות. הקרובים היו נופלין על פניהן והרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו.''' ולמרות שהם שמעו את שם השם במפורש כמה פעמים, '''אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן''' - '''זה שמי לעולם''' - זה שמי להיעלם.

בגמרא: '''בראשונה היה אומרו בקול גבוה, משרבו הפרוצין''' חששו שמא הם יכתבו את מה ששמעו כדי לא לשכוח, ואז ישתמשו בזה שלא כהוגן, '''היה אומרו בקול נמוך.''' אמר רבי טרפון: '''עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה, והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים.''' הם אמרו את זה בשקט, בהבלעה, ושמעתי אותו אומר את זה.

'''בראשונה הוא נמסר לכל אדם, משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים.''' שמואל הוה עבר, שמע פרסייא מקלל לבריה ביה שם השם ומית. הוא שמע שאיזה פרסי מקלל את הבן שלו בשם השם והבן מת. אז הוא אמר שני דברים קרו כאן: א' - אזל גוברא, אדם אחד מת. יותר מזה - '''ומאן דשמע שמע''' - הרבה אנשים שמעו את זה ואולי ישתמשו בזה שלא כהוגן.

רבי איניוני בר סוסיי סלק גבי רבי חנינה לציפורין, אמר איתא ואנא מסר יתיה לך - בוא, אני אמסור לך את שם השם במפורש. עאל ליה בריה תחותי ערסא - הבן שלו התחבא מתחת המיטה כדי לשמוע גם כן. עטש ושמע קליה - הוא התעטש ואז הוא שמע אותו. אמר: מה אתון נהיגין גביכון ברמיו? - הם מרמים. אזל, לא לך ולא ליה - אני לא רוצה למסור את זה לא לך ולא לבן שלך.

חד אסי בציפורין, אמר לרבי פינחס בר חמא: איתא ואנא מסר ליה לך - אני אמסור לך את זה. אמר לו: לית אנא יכיל - אני לא יכול. אמר לו: למה? אמר לו: דאנא אכיל מעשר, ומאן דרגיל ליה לא יכיל מיכול מבר נש כלום - כי בן אדם שאוכל מעשר מתרגז כל הזמן, שהוא השתמש בזה בשם השם לרעה.

אחר כך אומרת המשנה: '''בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו, ושם שני שעירים, וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו, בן גמלא של זהב, והיו מזכירין אותו לשבח.'''

אשכרוע זה סוג של ברוש, ועשה עליהם גם - בן גמלא עשה של זהב ומזכירים אותו לשבח.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' איזהו צפוני של המזבח וכו'.''' תוספתא היא בריש פ&quot;ו דזבחים וכך היא כתובה לפנינו שם איזהו צפון המזבח שהיא כשר לשחיטת קדשי קדשים מקיר המזבח הצפוני ועד כותל העזרה הצפוני על פני כל המזבח וישנן שלשים אמה. זהו ט&quot;ס והגי' כאן נכונה בזה ישנן בשלשים ושתים אמה שכך הוא אורך המזבח כמו ששנינו בפ&quot;ה דמדות שמונה שם אורך העזרה וקחשיב לאורך המזבח ל&quot;ב אמה

'''דברי ר&quot;מ ר&quot;א בר&quot;ש מוסיף מכנגד בין האולם ולמזבח ועד כנגד בית החליפות וישנן עשרים ושתים אמה לאורך.''' ורבי מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל י&quot;א אמה וכו'. כמו שכתוב כאן מקיר של מזבח צפוני וכו'. אלא שיש שם איזה עירבוב בין השיטות

'''אמר ר' יוחנן לא מצאנו שחיטה פסולה בזר.''' כצ&quot;ל וכן הוא בהדיא לקמן בדר' יוחנן. כלומר אפי' בשחיטת פר ושחיטת פרה ס&quot;ל לר' יוחנן דכשירה בזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אנא בשם ואו' והתודה עליו את כל עונות בניי' דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' עונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים · חטאתם אילו השגגות · מאחר שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים הוא חוזר ומתודה על השגגות · אלא כך היה מתודה אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי · · וכן מצינו דרך כל המתודים מתודים · דוד אמ' חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו · שלמה בנו אמ' העוינו הרשענו · דניאל אמ' חטאנו עוינו הרשענו ומרדנו · אף הוא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי לפניך · מהו שמשה אמ' נשא עון ופשע וחטאה · ואו' והתודה עליו את כל עונות בני יש' וגו' · אלא מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים כאילו הן שגגות לפניו · עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכיפורים · ששה בפר ושלשה בשעיר ואחד בגורלות · הקרובים היו נופלין על פניהן · הרחוקים היו אומ' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · אילו ואילו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן · זה שמי לעולם · זה שמי לעולם · בראשונה היה אומרו בקול גבוה · משרבו הפרוצין היה אומרו בקול נמוך · אמ' ר' טרפון עמד הייתי בין אחיי בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים · בראשונה היה נמסר לכל אדם · משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים · שמואל הוה עבר שמע פרסייא מקלל לבריה ביה ומית · אמ' · אזל גברא דשמע שמע · ר' אסי בר סוסיי סלק גבי ר' חנינה לציפורין אמ' איתא ואתא מסר יתיה לך עאל ליה בריה תחותי ערסא עטש ושמע קליה אמ' מה אתון נהיגן גביכון כדמיך אזל לא לך ולא ליה · חד אסי בציפורין אמ' לר' פינחס בר חמא איתתא ואנא מסר לי לך אמ' ליה לית אתא יכיל · אמ' יכיל ליה · למה ליה דאתא אכיל מעשר ומאן דרגיל ליה לא יכיל מיכול מכר עשה כלום · הל' ח · אי זהו צפונו שלמזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים מקירו שלמזבח צפוני · גרש כהילכתא עיליתא עד · מקירו שלמזבח הצפוני ועד כותל העזרה המזרחי · חמשה דברים היה הסגן משמש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים.''' למה שנים עשר דד? כדי שהשנים עשר כהנים שהיו עושים קורבן תמיד של שחר יטלו את הידיים במכה אחת. שם לא שלושה עשר - כי השחיטה כשרה בזר. ורב קוק מסביר שהקפידו בכוונה שזה לא יהיה כוהן, כיוון שעצם השחיטה הוא פוגע בנפש, אז לכן היה רצון שלא יהיה כוהן. לכן עשו רק שנים עשר ולא שלושה עשר, למרות שגם כוהן כשר ודאי - ואם הכוהן שוחט הוא ודאי צריך לטול ידיים ורגליים.

'''אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה''' - כדי שיוכלו להוריד את זה בלילה לתוך הבור.

'''מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יח עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''כהן גדול חייב להתוודות בסדר &quot;חטאתי עויתי פשעתי&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ו, רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכא סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי (רמב&quot;ם הל' עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ב ה&quot;ו, הל' תשובה פ&quot;א ה&quot;א, שו&quot;ע או&quot;ח תרכא ה) לכל המתוודים לומר בסדר חטא-עוון-פשע, כדוגמת וידוי הכהן הגדול המפורש בסוגיה.

{{שוליים|ג_ל}} '''כיצד עלה הקהל להתייחס לשמיעת שם ה' המפורש בעזרה ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם: הקרובים לכהן הגדול נופלים על פניהם והרחוקים אומרים &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;.

{{שוליים|ג_לא}} '''אין לומר את השם המפורש בקול רם אלא בנעימת הכהנים, ואין למוסרו אלא לכשרים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמשרבו הפרוצים היה כהן גדול אומרו בקול נמוך ומבליעו בנעימת הכהנים, ואינו נמסר אלא לכשירים שבכהונה, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_לב}} '''כלי השרת בבית המקדש (כגון מזלגות/כיור) יש לעשותם מזהב לכתחילה ולא מכסף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם על פי הירושלמי שבן גמלא עשה את המזלגות של זהב והיו מזכירין אותו לשבח, ללמד שראוי לעשות כלי עבודה מזהב.

{{שוליים|ג_לג}} '''בן קטין שעשה מוכני לכיור כדי שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה - תיקון זה כשר ומועיל למי הכיור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ג, הלכה יח, רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה יד &lt;קטע סוף=יח ב/&gt; ==דף יט עמוד א== &lt;קטע התחלה=יט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרשום בירושלמי שהמוכני מונע פסילת המים בלינה, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה פ&quot;ג הי&quot;ח ובהלכות ביאת המקדש פ&quot;ה הי&quot;ד, בעקבות מעשה בן קטין המובא בסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;37&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הסגן אומר לו {{שוליים|ג_לד}}אישי כהן גדול הגבה ימינך {{שוליים|ג_לה}}סגן מימינו וראש בית אב משמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחה לנסך}} {{שוליים|ג_לו}}הניף הסגן {{ירו&quot;מ-הוסר|בסוגרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסודרין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגיע למחצית הכבש}} {{שוליים|ג_לז}}אחז הסגן בימינו והעלהו. לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וקלפי היה שם ובה ב' גורלות ושל אשכרוע היו מהו אשכרוע? פסקינן {{ירו&quot;מ-ביאור|מן עץ}}. רבי שמואל אחוי דרב[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל אחוי דרב|°]] בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל}} אבדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותן של זהב}} מהו לעשות תחתיהן של {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אשכרוע}}? ייבא כהדא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלמדנו שכהן גדול שנטמא ומינו אחר תחתיו אחר שהוא חוזר, השני אינו עובד עוד בארבע בגדים}} שמעלין בקודש ולא מורידין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים ולמה סדרן בגובה שוה מסביב}}? ויעשו דדין זה על גבי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שהיה בתחילה, וכאשר הכיור מלא ישתמשו בשש הברזים העליונים, וכאשר הכיור קצת יתרוקן ישתמשו בשש הברזים התחתונים, כך שתמיד יהיה לחץ מים}}. אמררבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{שוליים|ג_לח}}כיום מרובה של תמיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששנים עשר כהנים עוסקים בו ויוכלו לקדש בבת אחת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הגמרא מניחה שאסור שהמים שבהם מקדשים יהיו שאובים. הכיור היה מרכב משני חלקים, העליון פתוח בתחתית לתחתון שבו הברזים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא ש}}העליון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו הופך את המים לשאובים}} מש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעליון היה}} כלי פחות ברובו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל למה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתחתון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התחתון}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו הופך את המים לשאובים וכי}} אין בו משום אוירו של כלי? אמררבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמת המים היתה מושכת לו מעיטם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי נמי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והיו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} רגליו שבדרום פחותין כרימונים {{ירו&quot;מ-ביאור|והיו מונחים על הארץ כך שהמים לא יצאו}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמעון בר כרסנא[[ביאור:עץ מסורת#שמעון בר כרסנא|°]] בשם רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעשה שלמה}} {{שוליים|ג_לט}}בית טבילה לכהנים הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|דברי הימים ב|ד|ו}} והים לרחצה לכהנים בו — ולא כלי הוא? אמת המים מושכת לו מעיטם, והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים. כתיב {{הפ|עזרא|א|ט}} ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}מקום שאוגרין בו דמו של טלה. אגרטלי כסף אלף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}מקום שאוגרין דמו של פר. מחלפים תשעה ועשרים אמר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: אלו הסכינין כיי דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החליפות {{שוליים|ג_מ}}ששם היו גונזין את הסכינין. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. תרין אמורין, חד אמר מנרתא וחרנא אמר קונביתא {{ירו&quot;מ-ביאור|נברשת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו מנורה בעיגול}} תרגם עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס. {{ירו&quot;מ-הוסר|אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה ש }}בשעה שהיתה החמה זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה}} ומה היה כתוב עליה? רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] בשם רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אל&quot;ף בי&quot;ת {{ירו&quot;מ-ביאור|ראשי תיבות}} היה כתוב עליה. והא תני ככתב שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|בטבלה}} כן כתב שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|במגילת סוטה}} לא מעובה ולא מידק אלא בינוני? פתר לה כאל&quot;ף שכאן כן אל&quot;ף שכאן כבי&quot;ת שכאן כן בי&quot;ת שכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|לענין הגודל העובי והצורה}}. תני רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה. ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח. תני: מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים, ונטלו אחד מהם והטילוהו בים, וביקשו להטיל עוד שני, ועמד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_יט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שלישי#דף יט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף יט. נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה, תחילת הגמרא. אומרת הגמרא: איזה תבואה של מזבח שהוא כשר בשריפת קודשי קודשים מקירותיו של מזבח צפוני וכולי. אומרת הגמרא הכל גרסו שם בהלכה הידעה. כלומר, בהלכה הקודמת אמרנו את הכול.

אומרת הגמרא חמישה דברים האזן משמש. '''הסגן אומר לו אישי כהן גדול''' עקבה ממך. כן, גם כן '''סגן מימינו וראש בית אב משמאלו'''. שחנסך אז נפש גם מסודרים. הגיע למחיצת הכבש, '''אחז הסגן בימינו והעלהו'''. '''ולא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן'''.

אמרה הגמרא תנא למד מבעל פה '''וקלפי היה שם ובה ב' גורלות''' של-- '''ושל אשכרוע היו'''. מה זה אשכרוע? פסקינן, מן עץ. יש אומרים שזה ברוש. רבי שמואל אחוי דרב בעי, עבדו אותן של זהב. מה הוא, לעשות תחתן של אשכרוע? האם אפשר חזרה מהעץ הזה? אתי מהכא, כמו שלמדו שכהן גדול שהיטמא ומינו אחר תחתיו, אז אחר שהוא, שהוא חוזר אז השני לא עובד עוד בארבעה בגדים. למה? כי '''מה שמעלים בקודש לא מורידים'''. אז גם כאן מעלים בקודש ולא מורידים.

רבן גמליאל עשה שנים עשר דרג לכיור שלא היה בו לשניים. שואלת הגמרא למה הוא סידר אותם בגובה שווה מסביב '''ולא דדין זה על גב זה'''? הרי יותר יפה ככה. אמר '''רבי יונה''': '''כיום מרובה של תמיד''' שנים עשר כוהנים עסוקים בו שכולם בבת אחת ירחצו את הידיים.

הגמרא מניחה שאסור שהמים שבהם מקדשים יהיו מים שאובים. אז לכאורה הכיור היה מורכב משני חלקים, חלק העליון שהיה פתוח בתחתית, ובחלק התחתון היו את הברזים. אז ניחא שהעליון אינו הופך את המים לשאובים משום '''שהעליון היה כלי פחות''', '''פחות ברובו''' היה פתוח למטה, אבל למה התחתון אינו הופך את המים לשאובים? '''וכי אין בו משום אוירו של כלי'''? אמר '''רבי יהושע בן לוי''': '''אמת המים היתה מושכת לו מעיטם''' '''והיו רגליו שבדרום פחותין כרימונים'''.

זה קצת נראה כאילו שהתשובה הזאת שייכת לים של שלמה, אבל בכל אופן אז זה-- אז או שבעצם נשאר בשאלה והמסקנה היא שהמים לא צריכים להיות מים שאובים, או שבעצם התשובה זה על מה שכתוב בים של שלמה, אבל אז לכאורה השאלה אז למה בכלל נפסל בלינה? כי אם הוא מחובר למעיין. טוב, בכל אופן הפשט הוא שגם בכיור היה פתח כרימון ולכן המים שבאים ממעיין היו מחוברים אליו ולכן בעצם זה לא נחשב מים שאובים.

ואומר '''רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא''': '''הים בית טבילה לכהנים הוא''' דכתיב '''והים לרחצה לכהנים בו'''. שואלת הגמרא '''אבל הוא כלי הוא'''? אמר זה כלי. אומרת הגמרא, לא, '''אמת המים מושכת לו מעיטם, והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים'''. בעצם היה פתח כמו רימון, אבל בעצם הוא לא היה לו דין של כלי ולכן אי אפשר לטבול בו. היה דין של-- שהמים של המעיין הגיעו אליו, לכן אין שום בעיה לטבול בו.

'''כתיב ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים'''. אמר '''רבי שמואל בר נחמן''' משום מקום שאוגרין בו דמו של טלה. הכוונה זה המזרקים. '''אגרטלי כסף אלף''', אמר '''רבי שמעון בן לקיש''' מקום שאוגרין דמו של פר. '''מחלפים תשעה ועשרים''', אמר '''רבי סימון''' אלו הסכינין. כי תני נתמן, '''הוא היה נקרא בית החליפות ששם היו גונזין את הסכינין'''.

כתוב '''הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל'''. תרין אמורין, חד אמר מנרתא. מה זה נברשת? זה מנורה. וחרנא אמר קונביתא. קונביתא זה נברשת, מנורה בעיגול, כלומר שיש בעצם מנורות במעגל. תרגם עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס, כן מה שנקרא למפה, כלומר מנורה. '''בשעה שהיתה החמה זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''רב.''' פליג דכן מפקד לתלמידוי בכל אתר הוין תנינון שוחט. כלומר שוחט הכהן חוץ מפרה תהוון תניין זורק הכהן אבל שחיטתה כשירה בזר והאי בכל אתר דקאמר רב לאו בכל מקום ממש קאמר דהא תנינן בהדיא בריש פ&quot;ב דזבחים שהשחיטה כשירה בזרים וכו' ולא אשכחך דרב פליג על האי מתני' אלא בשחיטת פרו של אהרן קאמר דבכל אתר דאשכחתון דאיירי ביה תהוין תנינן שוחט הכהן

'''ואמר ר' יוחנן לא מצאנו וכו'.''' גופא א&quot;ר יוחנן דאף בפרה שחיטה כשירה בזר

'''התיב ר' חייה בר בא והא כתיב ושחט והזה.''' כלומר בתריה דכתיב ושחט אותה לפניו כתיב ולקח וגו' והזה אל נכח פני אהל מועד

'''מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש וכו'.''' כלומר דלא מצינו בהזיית דמה שתהא כשרה באשה וס&quot;ד דכל שהאשה פסולה אף הזר פסול וא&quot;כ אף השחיטה כן

'''א&quot;ל.''' ומהא ראיה והרי הזיית מימיה שכשרה בזר ופסולה באשה כדתנן בפ' י&quot;ב דפרה הכל כשרין להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה

'''א&quot;ל תמן לא כתיב כהן.''' גבי הזיית מימיה

'''ברם הכא.''' בהזיית הדם

'''כתיב ולקח אלעזר הכהן והזה.''' כצ&quot;ל דהאי ברם הכא כתיב כהן היא זר היא אשה שייך כאן. והאי וליידא מילה וכו' שייך אבתריה. דבהזאת הדם כתיב כהן וא&quot;כ היינו זר היינו אשה ואין תאמר שהיא כשרה בזר אם כן תיכשר נמי באשה

'''וליידא מילה כתב איש.''' זה עוד ראייה למה שאומר היא זר היא אשה דהרי מצינו דכתיב גבי אסיפת עפרה ואסף איש טהור ולאיזה דבר כתיב כאן איש אלא להכשיר את הזר וא&quot;כ היא איש היא אשה כל שהזר כשר אשה כשרה וכל שהאשה פסולה זר פסול מלבד הזאת מימיה משום דלא כתיב שם כהן

'''פר של יה&quot;כ צריך כהן.''' בשחיטה ולמה לא אמר נמי ושעיר של יה&quot;כ צריך כהן

'''דהוא קרייא וכו'.''' כלומר לא צריך למיתני ושעיר שמפורש בכתוב היא ושחט שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת וגו' מה הבאה ודאי בכהן אף שחיטה בכהן

'''ר' יעקב וכו'.''' קאמר בהדיא פר ושעיר וכו'

'''ובשנייה.''' כשמזכיר השם המפורש בפעם שניה בהוידוי אומר אנא בשם והכוונה בכח שמך המיותד הגדול והנורא כפר נא: תני בתוספתא ריש פ&quot;ב

'''כיצד מתודה וכו'.''' כדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הסגן או' לו אישי כהן גדול הגבה ימינך · סגן מימינו וראש בית אב משמאלו · הניף הסגן בסודרין · אחז הסגן בימינו והעלהו · לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן · ובה שני גורלות ושלאשכרוע היו · מהו אשכרוע פסקיינון · ר' שמואל אחוי דרב בעי אבדו מהו לעשות תחתיהן שלזהב · ייבא כהדא שמעלין בקודש ולא מורידין · ויעשו דדין זה על גבי זה · אמ' ר' יונה כיום מרובה שלתמיד העליון משם כלי פחות כרובו והתחתון · אין כן משם אוירו שלכלי · אמ' ר' יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותין כרימונים · ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא הים בית טבילה לכהנים הוא · והים לרחצה לכהנים בו · ולא כלי הוא · אמת המים מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותים כרימונים · כת' ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים · ר' שמואל בר נחמן אמ' מקום שאוגרין בו דמו שלטלה · אגרטלי כסף אלף · ר' שמעון בן לקיש אמ' מקום שאוגרין דמו שלפר · מחלפים תשעה ועשרים · אמ' ר' סימון אילו הסכינין כיי דתנינן תמן הוא היה קרוי בית החילפות ששם היו נותנין את הסכינין · הילני אמו עשתה נברשת שלזהב על פתחו של היכל · תרין אמורין · חד אמ' מנרתא וחרנה אמ' קונכיתא · תרגם עקילס לקבל נברשתא לות פרס · אף היא עשתה טבלה שלזהב שפרשת סוטה כתובה עליה · שבשעה שהיתה השמש זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה · ומה היה כתוב עליה · ר' שמעון בן לקיש בשם ר' ינאי אלף בית היה כתוב עליה · והא תני ככתב שכאן כן כתב שכאן לא מעובה ולא מידק אלא בינוני פתר לה כאלף שכאן אלף שכאן כבית שכאן כן בית שכאן · תני ר' הושעיה כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה · ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח · תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהן והטילוהו בים · וביקשו להטיל עוד שיני ועמד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ששה בפר.''' בשני וידויין על הפר ושלשה פעמים בוידוי שעיר המשתלח ואחד בגורלות כשאומר לה' חטאת

'''הקרובים.''' אצלו ועומדים סמוך לו לא היו זזים משם. אע&quot;פ ששמעו שם המפורש בניקודו לא היו זזים משם עד שנתעלם מהן ניקודו וכונתו דכתיב זה שמי לעלם

'''עומד הייתי וכו'.''' בשעת נשיאת הכפים במקדש

'''שמע פרסייא.''' איש אחד פרסי קילל בשם המפורש לבנו ומת מיד אמר הנה הלך זה ומאן דשמע מההזכרה שמע ואין לנו לחזור ולהזכיר זה

'''איתא.''' בא ואני אמסור לך שם המפורש ונכנס בנו תחת המטה לשמוע ונתעטש ונשמע קולו ואמר ר' איני וכי מה המנהג הזה שאתם נוהגים ברמאות והלך לו ואמר לא לך ולא ליה אמסור

'''חד אסי.''' רופא אחד בצפורי

'''דאנא אכיל מעשר.''' נהנה משל אחרים ומאן דרגיל ביה בשם המפורש לא יכול להנות משום אדם כלום

'''מתני' בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח.''' לפי שהשעירים היו עומדים בעזרה עד שעת שחיטה ולא היו מכניסין אותן בין האולם ולמזבח אלא במזרח העזרה היו וכנגד אותו חלק של המזבח שהיה בצפון וכדאיתא בהלכה דלעיל שמכותל המזבח עד כותל העזרה היו ששים אמה ומחצה וחצי חלק רוחב העזרה היה ס&quot;ז ומחצה נמצא ז' אמות מהמזבח היו בחלק הצפוני של העזרה וכדרבי לעיל שמוסיף למקום שחיטת קדשי קדשים עד כותל העזרה המזרחי והיינו מקירו של מזבח הצפוני עד כותל העזרה למזרח והיינו דקתני הכא למזרח העזרה לצפון המזבח כלומר במקום שהוא כנגד חלק המזבח שהיה בצפון ששם היתה ההגרלה

'''וקלפי היתה שם.''' אשקרו&quot;ן בלעז כלי עץ חלול

'''של אשכרוע.''' מין ארז בוש&quot;ו בלעז תרגום של תאשור אשכרוע

'''בן גמלא.''' יהושע בן גמלא בעלה של מרתא בת בייתוס כשנתמנה להיות כ&quot;ג עשאן של זהב

'''בן קטין.''' כ&quot;ג היה

'''עשה שנים עשר דד לכיור.''' ליציקת המים כדי שיהיו שנים עשר כהנים הזוכים בפייס של תמיד השחר מקדשים ממנו בבת אחת ואע&quot;פ שי&quot;ג כהנים זוכין בו כדאמרינן בפרק דלעיל לא עשה להשוחט כדי לידע שהשחיטה כשירה בזר

'''כל ידות הכלים.''' ידות הסכינים

'''נקנור.''' שם אדם חשוב נעשו נסים לדלתותיו כדקאמר בגמרא

'''פסקינן.''' מין עץ ארז&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אף הוא עשה מוכני לכיור.''' כמין גלגל. לשקע בו בבור שיהו מימיו מחוברים עם מימי הכיור שאם לא כך היו המים שבכיור נפסלים בלינה שקדשו בכלי והיא הכיור וכל דבר שיתקדש בכלי נפסל בלינה. והרמב&quot;ם מפרש להא דאמרו גילגלא דהוה משקעא ליה שעשה כמין כלי עגול סביב להכיור והיו בו המים תמיד והיו שותתין מאותו כלי לכיור כדי הצורך ראשון ראשון ואותו הכלי היה נקרא מוכני וכלומר והמים שבאותו מוכני לא היו נפסלים בלינה לפי שלא נתקדש לכלי שרת

'''נברשת.''' מנורה של זהב על פתחו של היכל ובשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין הימנה והיו הכל יודעין שהגיע זמן ק&quot;ש

'''שפרשת סוטה כתובה עליה.''' שלא יצטריך להביא תורה לכתוב ממנה פרשת סוטה במקדש ובגמ' קאמר שלא היה כתוב על אותו טבלא אלא ר&quot;ת של פרשת סוטה

'''גמ' איזהו צפונו של מזבח וכו'.''' ככתוב בריש הלכה דלעיל וכמה דמציין הש&quot;ס בעצמו גרס בהילכתא עליתא עד מקירו וכו' ולא הביא זה כאן אלא כדי לידע פירושא דמתני' דקתני למזרח העזרה לצפון המזבח וכדפרישית במתני'

'''חמשה דברים היה הסגן משמש.''' אחת הא דקתני בר&quot;פ דלקמן אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו וכו'. הב' כשהכהן גדול מהלך הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו. הג' הא דתנינן בפ&quot;ז דתמיד שחה לנסך הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל וכו'. הד' הא דתנן שם בזמן שכ&quot;ג רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו. הה' שלא היה כ&quot;ג מתמנה להיות כ&quot;ג עד שהוא בתחלה נעשה סגן ושימש
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''ומה היה כתוב עליה'''? '''רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ינאי''' אמר '''אל&quot;ף בי&quot;ת היה כתוב עליה'''. שואלת הגמרא '''והא תני ככתב שכאן כן כתב שכאן''', כלומר מה שכתוב בטבלה כך כתוב במגילת סוטה, '''לא מעובה ולא מידק אלא בינוני'''? פתר לה '''כאל&quot;ף שכאן כן אל&quot;ף שכאן''' לעניין הגודל והעובי והצורה, '''כבי&quot;ת שכאן כן בי&quot;ת שכאן''', אבל ודאי שלא היה כתוב הכול על הטבלה של זהב.

תני '''רבי הושעיה''' '''כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה'''. אומר, הכול היה כתוב, כל הפרשה, כל הדקדוקים.

'''ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח'''. תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים, ונטלו אחד מהם והטילוהו בים, וביקשו להטיל עוד שני, ועמד, אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו, והיה בוכה ומתאבל. הוא בא-- המתאבל הראשון, הוא בא עד שהגיע ליפו. כיון שהגיע ליפו התחיל מבעבע מתחת הספינה, כלומר גם השני עלה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד א'''

{{שוליים|ג_לד}} '''בעת הגרלת הגורלות ביום הכיפורים, הזוקן שבבית דין אומר לכהן הגדול &quot;הגבה ימינך&quot; כדי שיֵדע לאיזה שעיר עלה הגורל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כך פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ג הלכה ג) שאומרים לו &quot;אישי כהן גדול הגבה ימינך&quot;..

{{שוליים|ג_לה}} '''כאשר הכהן הגדול עובד עבודתו, הסגן עומד לימינו וראש בית אב לשמאלו, וכשהוא שוחה לנסך את הנסכים תופסים בידו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד, רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכות ד-ה שהסגן מימין וראש בית אב משמאל, ותופסין בידו של כהן גדול בשעת הניסוך.

{{שוליים|ג_לו}} '''הניפת הסגן בסודרין כאשר הכהן השוחט את התמיד מגיע למחצית הכבש, כסימן לתחילת התקיעה של הלוויים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ו, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ז.

{{שוליים|ג_לז}} '''מעלים בקודש ואין מורידים; אין להחזיר כהן גדול לכהונה פשוטה אף אם שב הראשון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה יג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין מורידין מגדולתו; הרמב&quot;ם פסק שאין הכהן השני חוזר לשמש בארבעה בגדים, כדין המעלין בקודש ולא מורידין.

{{שוליים|ג_לח}} '''מי כיור שבתחתית הכיור אינם נפסלים משום &quot;שאובים&quot; אף שעברו דרך אוויר כלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ג, הלכה יח. ''הכרעה:'' נפסק כדעת ר' (המבואר בירושלמי) שאוגן התחתון של הכיור אינו נחשב כלי לעניין פסול שאובים כיוון שהוא מחובר לקרקע כדין כלי שרת מחובר; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יח.

{{שוליים|ג_לט}} '''כהן הטובל בעזרה ביום הכיפורים - חייב לטבול בבית טבילה הבנוי בקרקע ולא בכלי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה טו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבית הטבילה נלמד מ&quot;והים לרחצה לכהנים בו&quot; ואינו יכול להיות כלי, כמבואר ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_מ}} '''מותר להכניס תרומת גויים (כגון נברשת זהב או טבלת זהב) לבית המקדש ולהקדישה לצרכי המקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק א, הלכה טו &lt;קטע סוף=יט א/&gt; ==דף יט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם על פי מעשה הילני המלכה שתרם נברשת זהב וטבלת זהב להיכל, ומכאן שתרומת נכרי מתקבלת ומותרת לשימוש קדשי המקדש.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;38&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|וגייפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגיפפו}} אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הראשון}} ובא עד שהגיע {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמלה}} של יפו. כיון שהגיע {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמלה}} של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינה כיי דתנינן תמן {{שוליים|ג_מא}}כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}: נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ט|ירושלמי יומא, פרק ג, הלכה ט]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ג_ט&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
ואלו לגנאי: בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת, הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד {{ירו&quot;מ-הוסר|בו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בן}} קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר {{הפ|משלי|י|ז}} זכר צדיק לברכה ועל {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} נאמר {{הפ|משלי|י|ז}} ושם רשעים ירקב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}עפשת ואלו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}עפשת. וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|משלי|טז|ד}} כל פעל ה' למענהו. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן. שנים עשר מנה היו נוטלין, ונתנו להן עשרים וארבע. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד? אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}היו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם, שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין. של בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין. של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד. וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא שנאמר {{הפ|ישעיה|מג|ז}} כל הנקרא בשמי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכבודי יצרתיו אף עשיתיו}}. שלחו אחריהן ולא רצו לבוא {{ירו&quot;מ-הוסר|כו }}עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: עשרים וארבע היו נוטלין, ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן: מפני מה אין אתם רוצין ללמד? אמרו להן: מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן}} לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצאה אשה של אחד מהן מבושמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס אמרתי לו בני מאי זו משפחה אתה? אמר לי: ממשפחת פלוני. אמרתי לו: בני, אבותיך {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי}} שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים, לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} שח לי שמעון בן לגס: מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של בית אבטינס, וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו בני למה בכיתה? אמר לי: על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה? אמר לי: על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה נזכרתה עכשיו אמר לו}} הרי מעלה עשן לנגדי. נומיתי {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרתי}} לו בני {{ירו&quot;מ-הוסר|תראה לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תראהו לי}}? אמר לי: מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה. אמר[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן בן נורי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוחנן בן נורי {{ירו&quot;מ-הוסר|פגעו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פגע}} בי זקן אחד משל בית אבטינס. אמר לי: רבי, לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אלו לאלו, ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה ותזהר בה. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה זלגו דמעיו ואמר מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי. וכולהן מצאו מתלא לדבריהן חוץ מבן קמצר. כיי דתנינן תמן: אלו הן הממונין שהיו במקדש {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכ&quot;ו בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: ורבנן חד אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא היו כולן ממונים בדור אחד אלא}} כשירי {{ירו&quot;מ-הוסר|כל }}דור ודור בא למנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהן}} וח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רנה אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כולם שימשו כאחד ומי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|התנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה באותו דור מנה מה שבדורו תנן: בן קטין עשה י&quot;ב דדים לכיור. מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב, והיו מזכירין אותן לשבח. ואלו לגנאי: של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת, הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד, בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר &quot;זכר צדיק לברכה&quot; ועל אלו נאמר &quot;שם רשעים ירקב&quot;. מאן דאמר שלא היו כולן ממונים בדור אחד אלא כשירי כל דור ודור בא למנות אף בית גרמו והוגרס ובית אבטינס כשרים היו ועל כולן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שלא רצו ללמד כיוון שנתנו טעם לדבר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלבד בר קמצר הוא אומר}} {{הפ|משלי|י|ז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זכר צדיק לברכה. מאן דאמר}} מי שהיה באותו {{ירו&quot;מ-הוסר|הדור מנה מה שבדורו מד כשירי כל }}דור {{ירו&quot;מ-הוסר|ודור בא למנות על כולם הוא אומר זכר צדיק לברכה מד שהיה באותו הדור }}מנה מה שבדורו על {{ירו&quot;מ-הוסר|כולם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כולן}} הוא אומר {{הפ|משלי|י|ז}} ושם רשעים ירקב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על מי נאמר זכר צדיק לברכה? על בן קטין וחביריו. ועל כולן היה [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא אומר משלך יתנו לך ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כי תני נתמן '''כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס'''. '''ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב'''. תני בשם '''רבי אליעזר''': '''נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב'''.

פרקין דף אחד עשר. אומרת המשנה '''ואלו לגנאי''': '''בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים''', '''בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת''', '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', '''קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב'''. '''על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה ועל''' אלו נאמר '''ושם רשעים ירקב'''.

'''בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד'''. '''שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין'''. '''בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מעפשת ואלו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מעפשת'''. '''וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא כל פעל ה' למענהו'''. '''שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן'''. '''שנים עשר מנה היו נוטלין, ונתנו להן עשרים וארבע'''. '''רבי יהודה אומר עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה'''. '''אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד'''? '''אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים''' ועושים כן לפני עבודה זרה שלהם. '''בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם, שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף יט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבדו.''' אותן של זהב שעשה בן גמלא מהו לעשות תחתיהן אחרים של זהב. או דילמא מכיון שאבדו אבדו ועושה תחתיהן של עץ כמו שהיה מקודם ופשיט ליה דיבוא האי כאותה ששנינו לקמן בפ&quot;ו דשקלים שלשה עשר שולחנות היו במקדש ושנים באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שייש ואחד של זהב על של שייש נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקדש ולא מורידין. ומפני שנסתלק מעל של זהב שמבפנים היו צריכין ליתנו על של זהב שלא להוריד בקדש וה&quot;נ מכיון שכבר נעשו של זהב שוב אין מורידין ועושין תחתיהן לאחרים של זהב

'''ויעשו דדין זה על גבי זה.''' הא דקתני בן קטין עשה י&quot;ב דדין לכיור ולמה כל כך ויעשה דדין שנים או שלשה זה ע&quot;ג זה א&quot;נ מפני מה עשאן סביב סביב ויעשה אותן זה על זה

'''אמר ר' יונה כיום מרובה של תמיד.''' כלומר כמו שצריך י&quot;ב כהנים להתמיד שהוא מרובה מן האיל ועשאן סביב שיהיו יכולין לקדש בבת אחת

'''העליון.''' דד העליון עשה למעלה קודם הרוב של הכיור משום כלי פחות ברובו כלומר משום דין כלי שנפחת ברובו לאו כלי הוא וכדי שלא יהו מימיו מי שאובין בכלי. ופריך והתחתון אין בו משום אוירו של כלי כלומר ומה מועיל זה הרי מ&quot;מ אפילו המים שבתחתון כשאובין הן משום שבאין מאוירו של כלי דהא לא נשתנה מלהיות כלי מחמת הדדין

'''אמר ריב&quot;ל וכו'.''' כלומר אלא כדריב&quot;ל דאמר אמת המים היתה מושכת לו להמוכני ממעין עיטם והיו רגלי שבדרום סוף המוכני שהיא בדרום היו פתוחין נקבים בו כרמונים וכדתנן לענין טומאה בפי&quot;ז דכלים כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים כשנפחתו כמוצא רמון טהרו וה&quot;ה כאן שאינו ככלי לענין שאובים

'''הים של שלמה וכו'.''' כד&quot;א והים לרחצה לכהנים בו. ופריך ולא כלי הוא והמים שבו כשאובין הן ומשני אמת המים וכו' כדלעיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;וגיפפו אמ' להן אם אתם מטילין אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל ובא עד שהגיע ללמינה שליפו · כיון שהגיע ללמינה שליפו התחיל מבעבע מתחת הספינה · כיי דתנינן תמן כל השערים שהיו שם נשתנו להיות שלזהב חוץ משערי ניקנור מפני ש שנעשה בהן נס · ויש אומ' מפני שנחושתן מצהיב · תני בשם ר' ליעזר נחושתן היה קרונתיון יפה משלזהב · הל' ט ואילו לגניי בית גרמו · בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד · שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאים במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין · בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מתעפשת ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מתעפשת · וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב'ה לכבודו ברא · כל פעל יי' למענהו · שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע ר' יהודה או' עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה · אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד · אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב · שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן לפני ע'ז שלהן · בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם שלא יהו אומ' ממעשה לחם הפנים הן אוכלין שלבית אבטינס היו בקיין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד · שלחו והביאו אומנים מאלכסדריאה והיו בקיין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין · שלבית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושלאילו היתה פוסה מיד · וכיון שידעו חכמ' בדבר אמרו כל מה שברא הקב'ה לכבודו ברא שנ' כל הנקרא בשמי וגו' · שלחו אחריהן ולא רצו לבוא כול' עד לפני ע'ז שלהן · בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצאת אשה שלאחד מהן מבושמת מעולם · ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם · אמ' ר' יוסי מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס אמרתי לו בני מאי זו משפחה אתה · אמ' לי ממשפחת פל' · אמרתי לו בני אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים לפיכך נתמעט כבודם · וכבוד שמים נתרבה · אמ' ר' עקיבה שח לי שמעון בן לגה מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד שלבית אבטינס וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק · אמרתי לו בני למה בכיתה · אמ' לי על כבוד בית אבא שנתמעט · ולמה שחקתה · אמ' לי על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבוא · הרי מעלה עשן לנגדי · נומיתי לו בני הראהו לי · אמ' לי מסורת בידי מאבותיי שלא להראותו לבירייה · אמ' ר' יוחנן בן נורי פגע בי זקן אחד משלבית אבטינס אמ' לי ר' לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אילו לאילו ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה והיזהר בה · וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני ר' עקיבה זלגו דמעיו ואמר מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי · וכולהן מצאו מתלא לדבריהן חוץ מבן קמצר · כיי דתנינן תמן אילו הן הממונין שהיו במקדש · ר' חזקיה אמ' ר' סימון ורבנן חד אמ' כשירי כל דור ודור בא למנות וחרנה אמ' מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו · מאן דאמ' כשירי כל דור ודור בא למנות על כולם הוא או' זיכר צדיק לברכה · מאן דאמ' מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו על כולם הוא או' ושם רשעים ירקב · על מי נאמ' זיכר צדיק לברכה · על בן קטין וחביריו · ועל כולן היה בן זומא אומ' משלך יתנו לך · ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''של בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד'''. '''שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין'''. '''של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד'''. '''וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא''' שנאמר '''כל הנקרא בשמי'''. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא, כמו שכל הסיפור מקודם, שהם פחדו שאחרים ילכו וילמדו ויעשו לפני עבודה זרה שלהם. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח: '''שלא יצאה אשה של אחד מהן מבושמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם'''.

אמר '''רבי יוסי''': '''מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס. אמרתי לו: בני, מאי זו משפחה אתה? אמר לי: ממשפחת פלוני. אמרתי לו: בני, אבותיך שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים, לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה'''.

אמר '''רבי עקיבא''': '''שח לי שמעון בן לגס: מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של בית אבטינס, וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו: בני, למה בכיתה? אמר לי: על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה? אמר לי: על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבא'''. למה נזכרת עכשיו? '''הרי מעלה עשן לנגדי'''. אמרתי לו: בני, הראהו לי. אמר לי: '''מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה'''.

אמר '''רבי יוחנן בן נורי''': '''פגע בי זקן אחד משל בית אבטינס. אמר לי: רבי, לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אלו לאלו, ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה ותזהר בה'''. '''וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי עקיבה זלגו דמעיו ואמר: מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי'''.

'''וכולהן מצאו מתלא לדבריהן''' - כמו הסבירו למה הם עושים את זה - '''חוץ מבן קמצר'''.

כי תני נתמן: '''אלו הן הממונין שהיו במקדש'''. בית גרמו למעשה לחם הפנים, בית אבטינס למעשה הקטורת. אמר '''רבי חזקיה''' אמר '''רבי סימון''' ורבנן: חד אמר לא היו כולם ממונים בדור אחד, אלא '''כשירי דור ודור בא למנות'''. וחרנה אמר '''מי שהיה באותו דור''' שעלו ארצה, גולה, רשמו את כולם, '''מנה מה שבדורו'''.

אז תנא בן קטין עשה שיעשה דדים לכיור וכן עשה כל הכלים של יום טוב כי שם בכיפורים זהב, והם מזכירים אותו לשבח. '''ואלו לגנאי''': '''בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים''', '''בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת''', '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', '''קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב'''. כן, היו אומרים שהיה כותב, היה מניח חמישה קולמוסים בין אצבעותיו והיה כותב חמש אותיות בבת אחת ביד ימין.

'''על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה''' '''ועל''' אלו '''נאמר ושם רשעים ירקב'''. אז מה נאמר: '''כשירי דור ודור בא למנות'''. משום מה שלא כולם היו ממונים בדור אחד, אלא כשירי דור ודור בא למנות. אז גם בית גרמו ואוגרס ובית אבטינס כשירים היו, ועל כולם, למרות שלא רצו ללמד, כיוון שנתנו טעם לדבר אמרו עליהם לשבח, מלבד בן קמצר שהוא לא מצא טעם לתירוצו, ולכן עליו הוא אומר '''זכר צדיק לברכה'''.

עכשיו, מה נאמר '''מי שהיה באותו דור''', '''מנה מה שבדורו'''? כלומר כולם היו באותו דור וסתם אם היו בראש אם באותו דור, אז על כולם הוא אומר שהם רשעים מרקב. אז '''על מי נאמר זכר צדיק לברכה? על בן קטין וחביריו'''. '''ועל כולן היה בן זומא אומר: משלך יתנו לך ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך''', והן שוחלה לפני המקום והאדם נוגע בו מוכן לך.

דף פרק אמר לאמונה, אם ירצה השם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף יט עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מא}} '''שערי ניקנור לא הוחלפו לזהב אלא נשארו מנחושת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ה, הלכה ה &lt;קטע סוף=יט ב/&gt; הדרן עלך אמר להם הממונה ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמפני הנס (או מפני שנחושתן מצהיב ויפה משל זהב) לא שינו שערי ניקנור לזהב, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה פרק ה הלכה ה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;39&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך.&lt;strong&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדרן עלך פרק אמר להם הממונה}}&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק רביעי – טרף בקלפי==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_א|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_א}}טרף בקלפי והעלה שני גורלות, אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל. הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו. אם של שם עלה בימינו, הסגן אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה את ימינך. ואם בשמאלו עלה, ראש בית אב אומר לו: אישי כהן גדול, הגבה את שמאלך. נתנם על שני שעירים {{שוליים|ד_ב}}ואומר: לה' חטאת. [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה'. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; לא סוף דבר קלפי {{ירו&quot;מ-ביאור|מיוחדת לכך}}, אלא אפילו קלתות {{ירו&quot;מ-ביאור|סל}}. ולמה אמרו קלפי? כדי לעשות פומבי לדבר. ויביא שני חוטין, אחד שחור ואחד לבן, ויקשור עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל. תלמוד לומר ([[ויקרא טז ח|ויקרא אחרי מות טז ח]]): גורל אחד לה', שיהא ניכר שהוא לה', וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא של עזאזל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחוטים לא ניכר לפי שמשתמשים בהם תדיר}}. ויביא שני צרורות, א' שחור וא' לבן, ויתן עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל. תלמוד לומר: גורל א' לה', שיהא ניכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכל מי שרואה אותו}} שהוא לה', וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא לעזאזל. {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן צריך שיהיה כתוב עליהם}} ויכתוב עליהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|בדיו}} ויאמר: זה לה' וזה לעזאזל. תלמוד לומר: גורל א' לה', שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יכול להימחק}}, וגורל אחד לעזאזל, שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם. הדא אמרה: חקוקים היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא ימחקו}}. ותני כן: בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל, א' שהגורלות נתונין בתוכה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמות חלקי ארץ ישראל}}, ואחת ששמות השבטים בתוכה. ושני פירחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל: בגורלות, באורים ותומים, {{ירו&quot;מ-הוסר|ובכטפים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ובכספים}}. הדא הוא דכתיב {{הפ|יהושע|יח|י}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|יהושוע יח }}וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה. גורל - אלו הגורלות. לפני ה' - אלו אורים ותומים. ([[במדבר כו נו|במדבר פנחס כו נו]]): בין רב למעט - אלו הכספים {{ירו&quot;מ-ביאור|שמי שקיבל נחלה טובה יותר כגון שהיתה קרובה לירושלים שילם לאחרים}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: אילמלא שנתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותני כן: ג' חינין הן - חן אשה בעיני בעלה, חן מקום בעיני יושביו, חן מקח בעיני לוקחיו. רבי אבא בריה דרבי פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]] ורבי יהושע דסיכנין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דסכנין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם לוי: אף לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה כן. הדא הוא דכתיב {{הפ|יחזקאל|לו|כו}}: ונתתי לכם לב חדש וגו', ונתתי לכם {{ירו&quot;מ-הוסר|לבש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לב}} בשר וגומר, שהוא בושר {{ירו&quot;מ-ביאור|מואס}} בחלקו של חבירו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרמת הגורל מעכבת ולא הנחתו}} נגע בהן {{ירו&quot;מ-ביאור|בחר אחד הגורלות ולא העלהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כשהן למטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקלפי חזרו}} ונתערבו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ'''
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ. נתחיל במשנה פרק ט' הלכה א'. אומרת המשנה: '''טרף בקלפי והעלה שני גורלות, אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל.''' '''הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו.''' אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו '''אישי כהן גדול, הגבה את ימינך''', ואם בשמאלו עלה, ראש בית אב אומר לו '''אישי כהן גדול, הגבה את שמאלך'''. '''נתנם על שני השעירים ואומר: לה' חטאת.''' רבי ישמעאל אומר: '''לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה'.''' והן עונים אחריו: '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'''.

'''לא סוף דבר קלפי''', לא צריך משהו מיוחד לזה, '''אלא אפילו קלתות'''. כלומר, אפילו אם הוא שם את שני הגורלות בתוך איזה חתיכת סל - איזה כלי - זה גם מספיק טוב. '''ולמה אמרו קלפי? כדי לעשות פומבי לדבר''' - כן, נראה יותר מפורסם, יותר מכובד כשעושים את זה בתוך קלפי, בכלי מיוחד יותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כתיב.''' בעזרא א' ואלה מספרם של הכלים שהשיב מלך כורש ואיידי דאיירי בכלים מייתי להא ומפרש מאי אגרטלי מקום שאוגרין שמאספין בו דמו של טלה והן המזרקות

'''כהאי דתנינן תמן.''' בסוף פ&quot;ד דמדות

'''תרין אמורין.''' פליגין בפירושא דנברשת

'''קונביתא.''' לאמפ&quot;א כדמתרגם עקילס לקבל נברשתא בדניאל תירגם לקבל למפר&quot;ס

'''אל&quot;ף בי&quot;ת היה כתוב עליה.''' ראשי תיבות של הפרשה

'''והא תני ככתב שכאן.''' שבתורה כן כתב כאן בטבלא וכו' וקס&quot;ד כל הפרשה כולה

'''פתר לה.''' דה&quot;ק כאל&quot;ף וכו' ולעולם ראשי תיבות

'''תני ר' הושעיה.''' ופליג

'''תני וכו'.''' תוספתא היא בפ&quot;ב

'''כהאי דתנינן תמן.''' בפרק ב' דמדות

'''מתני' ואלו.''' היו מזכירין אותן לגנאי

'''על מעשה לחם הפנים.''' כדמפרש בגמרא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך · הדרן עלך אמר להן הממונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היה יודע פרק בשיר.''' בהכרעת קול נעימה

'''על מעשה הכתב.''' שהיה קושר ארבעה קולמוסים בארבע אצבעותיו וכותב שם בן ד' אותיות בבת אחת

'''על הראשונים.''' במתני' דלעיל מבן גמלא ואילך

'''ועל אלו נאמר וכו'.''' ובגמרא איכא חד מ&quot;ד דבית גרמו ובית אבטינס לאחר שמצחו תשובה לדבריהם נתקבלו ולא נאמר שם רשעים ירקב אלא על הוגרס ועל בן קמצר

'''גמ' ואלו לגנאי וכו'.''' כל זה היא מהתוספתא פ&quot;ב

'''ורודין מבחוץ.''' שאופין ורודין הפת מבחוץ לתנור

'''כהאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ה דשקלים אלו הממונין שהיו במקדש וקחשיב התם בית גרמו ובית אבטינס

'''ועל כולן היה בן זומא אומר וכו'.''' משום שרצו לדחותן וסוף סוף הוכרחו לשלוח אחריהם ולכפול להן שכרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''חד אמר כשירי כל דור ודור באין למנות.''' וכולן נקראין על שם הראשונים ולהאי מ&quot;ד על כולן נאמר זכר צדיק לברכה ואף בית גרמו ובית אבטינס דאל&quot;כ לא היו נקראים כשרים שבדור על שמם

'''מ&quot;ד מי שהיה באותו הדור וכו'.''' כלומר ולא הוזכרו אלא אלו שהיו נקראים כך בדורם א&quot;כ על כולם אף על בית גרמו ובית אבטינס נאמר שם רשעים ירקב שאע&quot;פ שמצאו תשובה לדבריהם לא קבלו חכמים את חשובתם שמכל מקום היה להם ללמד ועוד שלא חורו עד שכפלו להם שכרן

'''ואין שכחה לפני המקום.''' שלא תאמר אולי נשכחתי כמת מלב אין שכחה לפניו ברוך הוא ואין אדם נוגע במוכן לך: הדרן עלך אמר להם הממונה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ifs3wmdmemgm3e5al7mw8jrgrs991b5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755686</id>
    <revision>
      <id>3084420</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:45:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084420</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169989" sha1="92ltbubusz9ks6hsjysx1jmdzsh3hvp" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק רביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;40&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אין השעירים כמצותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|העליה מעכבת ואם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומשהעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משהעלה}} אותן, {{ירו&quot;מ-הוסר|נגע בהן ו }}נתערבו השעירים כמצותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הנחה מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ובעלייתו נגע בהן ונתערבו}}. אמר: אם של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בימיני, יקדש זה שעל ימיני קדש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: אם של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בשמאלי, יקדש זה שעל שמאלי קדש. ואפילו אם אמר: אם של שם יעלה בימיני, יקדש זה שעל שמאלי קדש, אם של שם יעלה בשמאלי, יקדש זה שעל ימיני קדש - {{ירו&quot;מ-הדגשה|על כל פנים הגריל}}. אבל אם אמר: בין של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בימיני בין של שם {{ירו&quot;מ-הוסר|יעלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עלה}} בשמאלי, לא יקדש אלא זה שעל ימיני {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לא יקדש אלא זה שעל שמאלי - לא קדש. מפני מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}קובען בפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בגורל}}? אמרה התורה: גורלות. {{שוליים|ד_ג}}גורלות של כל דבר יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר הגרלה}} יתן {{ירו&quot;מ-ביאור|יניח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גורלות על זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}גורלות על זה. תלמוד לומר: גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה, ושל שם ושל עזאזל על זה? תלמוד לומר: גורל - ולא דא קדמייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|זו אותה שאלה כמו קדם}}. כיני יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על {{ירו&quot;מ-הוסר|שם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עזאזל, יחזור ויחליף? תלמוד לומר: גורל א' לה' - אין כאן לשם אלא א', וגורל א' לעזאזל - ואין כאן לעזאזל אלא אחד. {{שוליים|ד_ד}}ציץ היה כתוב עליו קדש לה', קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך שהוא יושב על קתדרון שלו. ודכוותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גורל}} אחד מלמטן ושם מלמעלן. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]]: אני ראיתיו ברומי, ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת: קודש לה'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ונתן אהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|על שני השעירים גורלות}} - אם נתן זר, כשר. {{ירו&quot;מ-הוסר|ודכוותה אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} העלה זר, פסול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולאו}} קל וחומר - מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן, אם נתן זר כשר, העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן? לא צורכה דלא {{ירו&quot;מ-ביאור|למרות הקל וחומר הדין כפי שאמרנו שכן}} נתינה {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא מעכבת אם נתן זר כשר העלייה }}שאינה מעכבת, אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן זר כשר, העלייה שהיא מעכבת, אם}} {{שוליים|ד_ה}}העלה זר פסול.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ויביא שני חוטין, אחד שחור ואחד לבן, ויקשור עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל.''' כן, למה לא עושים את זה? '''תלמוד לומר: גורל אחד לה'''', צריך שיהיה ניכר שהוא לה', '''וגורל אחד לעזאזל''', שניכר שהוא לעזאזל. אז אם קושרים עליהם חוטים זה לא ניכר, כי בחוטים משתמשים כל הזמן. לא ברור שהחוטים האלה מציינים שזה בא בגורל.

'''ויביא שני צרורות, אחד שחור ואחד לבן, ויתן עליהם ויאמר: זה לשם וזה לעזאזל.''' אבל שוב פעם - '''תלמוד לומר: גורל אחד לה'''', שיהא ניכר לכל מי שרואה אותו שהוא לה', '''וגורל אחד לעזאזל, שיהא ניכר שהוא לעזאזל'''. כן, כי אם לא כתוב על זה כלום, אתה רואה אבן לבנה, אבן שחורה - נכון שזה משהו ברור, אבל אין לך מושג שזה בעצם גורל לה' או לעזאזל.

ואתה אומר: טוב, שיכתוב על זה בדיו ויאמר זה לשם זה לעזאזל. '''תלמוד לומר: גורל אחד לה', שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם''', שהוא לא יכול להימחק, '''וגורל אחד לעזאזל, שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם'''. לכן אמר '''הדא אמרה: חקוקים היו''' - צריך לחקוק את זה ולא מספיק לכתוב בדיו.

'''ותני כן: בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל, אחת שהגורלות נתונין בתוכה''' - שם היה מופיע חלקי ארץ ישראל - '''ואחת ששמות השבטים בתוכה, ושני פירחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה'''. כלומר הוא מעלה שבט, הוא מעלה אזור מסוים בארץ, והשבט זכה במה שהוא העלה.

'''בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל: בגורלות, באורים ותומים''', ובכספים. '''הדא הוא דכתיב: וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה.''' כן, '''גורל - אלו הגורלות. לפני ה' - אלו אורים ותומים.''' אחרי זה כתוב '''בין רב למעט - אלו הכספים''', כלומר שמי שקיבל נחלה טובה יותר, כמו למשל את הקרובה לירושלים, הוא היה צריך לשלם לאחרים את ההפרש.

'''אמר רבי אבין: אילמלא שנתן הקדוש ברוך הוא חן כל מקום בעיני יושביו, לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותני כן: ג' חינין הן - חן אשה בעיני בעלה, חן מקום בעיני יושביו, חן מקח בעיני לוקחיו.''' '''רבי אבא בריה דרבי פפי ורבי יהושע דסיכנין בשם לוי: אף לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה כן''', כמו נותן חן של המקום בעיני יושביו לכל מי שהגיע לארץ. '''הדא הוא דכתיב: ונתתי לכם לב חדש וגו', ונתתי לכם בשר וגומר''' - מה זה לב בשר? '''שהוא בושר בחלקו של חבירו''', כלומר הוא מואס בחלק של חברו.

ואתה גמר למדנו: הרמת הגורל מעכבת ולא הנחתו. כן, '''נגע בהן כשהן למטה ונתערבו אין השעירים כמצותן'''. כלומר אם הוא בחר אחד מהגורלות אבל הוא לא הרים אותו מתוך הקלפי, וכשהם למטה הם חזרו והתערבבו - אז אין הם כמצוותם, הוא לא יצא ידי חובה, כיוון שהעלייה מעכבת. אבל אם העלה רק אחרי שהתערבבו, אז '''נתערבו השעירים כמצותן''' - אין הנחה מעכבת, לא חייב להניח, מספיק שהוא העלה. וגם אם אחרי זה שני הגורלות נתערבו - זה מספיק טוב, יצא ידי חובה.

כן, אומרת הגמרא: '''אם אמר: אם של שם עלה בימיני, יקדש זה שעל ימיני קדש. אם של שם בשמאלי, יקדש זה שעל שמאלי קדש.''' '''ואפילו אם אמר: אם של שם יעלה בימיני, יקדש זה שעל שמאלי קדש, ואם של שם יעלה בשמאלי, יקדש זה שעל ימיני קדש''' - כי על כל פנים הוא הקריב. '''אבל אם אמר: בין של שם בימיני בין של שם בשמאלי, לא יקדש אלא זה שעל ימיני, לא יקדש אלא זה שעל שמאלי - לא קדש.''' '''מפני מה קובען בפה?''' - שהוא קבוע בפה ולא בגורל.

'''אמרה התורה: גורלות.''' אז '''גורלות של כל דבר, יכול'''... אחר ההגרלה ייתן שני גורלות על זה ושני גורלות על זה. כלומר, הוא ייקח את שני הגורלות שהוא הרים ויתן אותם על זה שעלה בימינו. תלמוד לומר: '''גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל.'''

'''יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה, ושל שם ושל עזאזל על זה? תלמוד לומר: גורל''' - ולא כמו קודם. יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על עזאזל, יחזור ויחליף? כלומר הוא לא ייתן אותם ביחד - אמרנו לתת שתיים ביחד לא ייתן כי כתוב גורל אחד. אבל אולי אחרי שהוא ייתן את הגורל השם לה', הוא יעביר אותו וייתן אותו גם על עזאזל, ואחרי שהוא נותן את הגורל על השעיר שהוא לעזאזל, הוא ייתן אותו גם על השעיר שהוא לה'. '''תלמוד לומר: גורל אחד לה' - אין כאן לשם אלא אחד''', לא מניחים את השם אלא אחד. '''וגורל אחד לעזאזל - ואין כאן לעזאזל אלא אחד.'''

'''ציץ היה כתוב עליו קדש לה', קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך שהוא יושב על קתדרון שלו.''' הוא מתכוון את הגורל אחד לה' מלמטן ושם מלמעלן. '''אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: אני ראיתיו ברומי, ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת: קודש לה'.'''

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והעלה שני גורלות.''' אחד בימין ואחד בשמאל והשעירים עומדים אחד לימין ואחד לשמאל ונותן גורל שעלה בימין על שעיר של ימין וגורל שעלה בשמאל על שעיר של שמאל

'''ראש בית אב אומר לו וכו'.''' לפי שהוא עומד משמאלו

'''לה' חטאת.''' שם המפורש היה מזכיר והוא שם המיוחד בכתיבתו כדאמרי' בפ' דלעיל בהלכה ו

'''ר' ישמעאל אומר וכו'.''' ואין הלכה כר' ישמעאל

'''והן.''' השומעין שם המפורש עונין אחריו בשכמל&quot;ו

'''גמ' לא סוף דבר קלפי.''' לאו דוקא בקלפי המיוחדת לכך אלא אפילו הניח הגורלות בקלתות נמי שרי ולמה אמרו בקלפי המיוחדת כדי לעשות פומבי ופרסום לדבר

'''ויביא שני מינין וכו'.''' ולמה היו צריכין לכתוב עליהן השמות ולא סגי בקשירת חוטין על הגורלות אחד לבן וכו' לסימן

'''ת&quot;ל גורל וכו'.''' שיהא ניכר וכו'. ואין קשירות החוטין ניכר כל כך

'''ופריך ואכתי יביא שני צרורות וכו'.''' ויתן על השעירים ויאמר וכו' וזה ניכר ביותר

'''תלמוד לומר גורל וכו'.''' כלומר שצריך שיהא ניכר שהן לגורלות ופריך ואכתי יכתוב עליהן שהן גורלות אבל למה יכתוב בפירוש על זה לשם וכו' אלא ויאמר זה לה' וכו'

'''ת&quot;ל גורל אחד לה'.''' למד שצריך שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם וכו': הדא אמרה חקוקים היו עליהם זה לה' וכו' כדי שיהא מתקיים לעולם וכל הני דרשות דקאמר מדכתיב מיותר בקרא ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגו'. דאלו היה כתיב גורלות לה' וגו' הייתי אומר שיעשה איזה סימן להכי כתב עוד גורל ואלו היה כתוב גורל לה' וגורל לעזאזל ולא כתב אחד הייתי אומר יכתוב עליהם גורלות אבל לא בפירוש אלא יאמר זה לה' וכו' ת&quot;ל גורל אחד לה' וגו' מלמד שיהיו חקוקים עליהם השמות לעולם

'''ותני כן וכו'.''' כלומר וכן מצינו בחלוקת א&quot;י שהיו בקלפיות וגורלות שכתוב עליהן השמות

'''מה שזה מעלה'.''' משמות הגבולין בקלפי הא' וזה מעלה משמות השבטים מקלפי הב' זכה כל אחד ואחד בגורלו

'''ובכספים.''' שהיו מעלין זה לזה מה שחלקו יפה משל חבירו כדדריש מדכתיב בין רב למעט להשוות בין החלק המרובה והיפה לבין המועט בכספים: אלמלא שנתן הקב&quot;ה חן וכו' והיה כל אחד אומר אני חפץ בחלק זה אלא שנתן הקב&quot;ה חן לכל א' וא' בחלקו

'''ונתתי לכם לב בשר.''' ודריש מלשון. בושר שיהא כל אחד בוסר וממאס בחלק חבירו ואינו חפץ אלא בחלקו מפני החן שיהיה לו במקומו

'''נגע בהן וכו'.''' מהדר להמתני' אם כשהגורלות עדיין מונחין למטה בהקלפי וכשנגע בהן להעלותן נתערבו ואינו יודע איזה של ימין ואיזה של שמאל

'''אין השעירים כמצותן.''' שאם אח&quot;כ נתן על זה של שם ועל זה של עזאזל אין זה כמצותן לפי שעליית הגורל היא המצוה והרי נתערבו קודם עלייתן

'''ומשהעלה.''' ואם משהעלה אותן מהקלפי זה לימינו וזה לשמאלו וקודם שהניח עליהן נגע בהן ונתערבו בכי האי גוונא השעירים כמצותן. לפי שבשעת עלייתן עדיין לא נתערבו וכדמסיק ואזיל

'''ובעלייתו וכו'.''' כלומר וכיצד יעשה אם בשעת עלייתו נגע בהן ונתערבו שאתה אומר אם משהעלה נתערבו השעירים כמצותן

'''אומר אם של שם וכו'.''' כלומר אם כשמבקש להעלותן נתערבו יאמר אם של שם יעלה בימיני יהיה זה שעל ימיני קדש ואם של שם יעלה בשמאלי וכו' וכן אם לאחר שהעלה נתערבו יאמר אם של שם עלה בימיני וכו' ונותן מה שיראה שהוא בימינו על שעיר הימיני ואת של שמאל על השמאלי והרי הן כמצותן

'''ואפילו אם אמר וכו'.''' כלומר אע&quot;פ שזה של שם יעלה בימיני יקדש לשם זה שעל שמאלי וכן להיפך אפילו בכה&quot;ג קדש הוא כמו שאמר דהואיל ונתערבו יכול הוא לומר כן ואין זה כקורא שם בפיו בלבד דמ&quot;מ על ידי עליית הגורל הוא מקדשו

'''אבל אם אומר בין של שם יעלה בימיני וכו' לא יקדש אלא זה של ימיני.''' או לא יקדש אלא זה שעל שמאלי לא קידש ולא אמר כלום

'''מפני מה.''' ומה טעם מפני שזה קובען בפה הוא ותנינן לקמן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת

'''אמרה התורה גורלות.''' סתם גורלות של כל דבר יכול הוא לעשות

'''יכול יתן וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ וקס&quot;ד דהאי יכיל יתן בתרא נמי מיתפרש שיתן בתחלה שניהם על זה ועל זה והלכך פריך ולא דא קדמיתא הלא כבר אמר יכול יתן שני גורלות על זה וכו' וכלומר מדכתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות יכול יתן שניהם על זה ועל זה ת&quot;ל גורלות גורל א' וכו' הגורלות שאני אומר לך הוא שיתן גורל אחד וכו' ומאי האי דהדר קאמר יכול יתן של שם ושל עזאזל וכו'. היינו הך קדמייתא

'''כיני.''' הכי קאמר

'''יכול משהוא נותן של שם על של שם וכו' יחזור ויחליף.''' כלומר אע&quot;פ שזה שנתן עליו של שם יתקיים לשם וכן זה לעזאזל מכל מקום יכול הייתי אומר יחזור ויחליף הגורלות אחר כך ליתן של זה על זה ושל זה על זה כדי לקיים ונתן על שני השעירים גורלות דמשמע שני גורלות על כל אחד

'''ת&quot;ל גורל אחד לה' אין כאן לשם אלא אחד וכו'.''' דכמו שאינו יכול להחליף את זה לזה ואת זה לזה כך לא יחליף הגורלות מזה לזה ומזה לזה

'''ציץ היה כתוב עליו וכו'.''' כמלך שהוא יושב על קתדרון. הכסא שלו לפיכך השם מלמעלן

'''ודכוותה.''' מה שהיה כתוב על הגורל לה' היה כתוב אחד מלמטה והשם מלמעלן

'''אני ראיתיו ברומי.''' להציץ של כ&quot;ג כשהראו לפניו בגדי כהונה שלקח טיטוס הרשע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל אם שלשם עלה בימינו הסגן או' לו אישי כהן גדול הגבה את ימינך · ואם בשמאלו עלה ראש בית אב או' לו אישי כהן גדול הגבה את שמאלך נתנם על שני השעירים ונתן ליי' חטאת · ר' ישמעאל או' לא היה צריך לומ' חטאת אלא ליי' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ב · קשר לשון שלזהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו · ולנשחט כנגד בית שחיטתו · בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו והתודה · וכך היה או' · אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך · אנא השם כפר נא לעוונות · ג · שחטו וקיבל במזרק את דמו ונתן למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש · ונטל את המחתה ועלה לראש המזבח וירד והניחה על הרובד שבעזרה · ד · בכל יום חותה בשלכסף ומערה לתוך שלזהב · והיום חותה בשלזהב ובה היה מכניס · ה בכל יום חותה בשלארבעת קבין ומערה לתוך שלשלשת קבין · והיום חותה בשלשלשת קבין ובה היה מכניס · ו · בכל יום היתה כבידה והיום קלה · בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה · בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום דברי ר' מנחם · בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים והיום מוסיף מלא חופניו · בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה · ז · בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערב · והיום עולין באמצע ויורדין באמצע · ר' יהודה או' לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע · ח · בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון שלזהב · ר' יהודה או' לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון שלזהב · ט · בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש דברי ר' מאיר · ר' יוסי או' בכל יום שלש והיום ארבע · ר' יהודה או' בכל יום שתים והיום שלש ·
טרף בקלפי כול' · לא סוף דבר קלפי · אלא אפי' קלתות · ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר · ויביא שני חוטין אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם ויאמר זה לשם וזה לעזאזל · ת'ל גורל אחד ליי' שיהא ניכר שהוא ליי' · וגורל אחד לעזאזל · שיהא ניכר שהוא לעזאזל · ויביא שני צרורות אחד שחור ואחד לבן ויאמר זה לשם וזה לעזאזל · ת'ל · גורל אחד ליי' שיהא מוכיח על עצמו שהוא ליי' לעולם · וגורל אחד לעזאזל שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם · הדא אמרה חקוקים היו · ותני כן בשתי קלפיות נתחלקה ארץ יש' · אחת שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה · ושני פירחי כהונה עומדים · מה שזה מעלה וזה מעלה זכה · בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכספים · הדא הוא דכת' וישלך להם יהושע גורל לפני י'י במצפה גורל · אילו הגורלות · לפני י'י · אילו אורים ותומים · בין רב למעט · אילו הכספים · אמ' ר' אבין · אילמלא שנתן הקב'ה חן כל מקום בעיני יושביו · לא היתה ארץ יש' מתחלקת לעולם · ותני כן שלשה חינים הן · חן אשה בעיני בעלה · חן מקום בעיני יושביו · חן מקח בעיני לוקחיו · ר' אבא בריה דר' פפי · ר' יהושע דסיכנין בשם לוי · אף לעתיד לבוא הקב'ה עושה כן · הדא היא דכת' ונתתי לכם לב חדש וג' · ונתתי לכם לב בשר וג' · שהוא בושר בחלקו שלחבירו · נגע בהן כשהן למטה · ונתערבו · אין השעירים כמצותן · ומשהעלה אותן נגע בהן ונתערבו · השעירים כמצותן · ובעלייתו נגע בהן ונתערבו · אמר אם שלשם יעלה בימיני יקדש זה שעל ימיני קדש · אם שלשם יעלה בשמאלי יקדש זה שעל שמאלי קדש · ואפי' אם אמר אם שלשם יעלה בימיני יקדש זה שעל שמאלי קדש · אם שלשם יעלה בשמאלי יקדש זה שעל ימיני קדש · אבל אם אמ' בין שלשם יעלה בימיני בין שלשם יעלה בשמאלי לא יקדש אלא זה שעל ימיני לא יקדש אלא זה שעל שמאלי לא קדש · מפני בפה · אמרה התורה גורלות · גורלות שלכל דבר · יכול יתן שני גורלות על זה ושני גורלות על זה · ת'ל גורלות · גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל · יכול יתן שלשם ושלעזאזל על זה ושלשם ושלעזאזל על זה · ת'ל גורל · ולא דא קדמייתא · כיני יכול משהוא נותן על שלשם על שלשם ושלעזאזל על שלעזאזל יחזור ויחליף · ת'ל גורל אחד ליי' · אין כאן לשם אלא אחד אחד לעזאזל ואין כאן לעזאזל אלא אחד · ציץ היה כתוב עליו קודש ליי' · קודש מלמטן ושם מלמעלן כמלך שהוא יושב על קתדרין שלו · ודכוותה אחד מלמטן ושם מלמעלן · אמ' ר' אלעזר ביר' יוסי אני ראיתיו ברומי ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת קודש ליי' · ונתן אהרן · אם נתן זר כשר · ודכוותה אם העלה זר פסול · קול וחומ' מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר · העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן · לא צורכה דלא נתינה שהיא מעכבת אם נתן זר כשר · העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר פסול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ונתן אהרן.''' כתיב ואפ&quot;ה אם נתן זר הגורלות עליהן כשר

'''ודכוותה.''' דרך שאלה היא אם דכוותה בהעלאה וקאמר דלא כך אלא אם העלה זר פסול. ופריך ולאו ק&quot;ו מה אם נתינה שכתוב בה אהרן כשירה בזר העלייה שלא כתוב בה כהן לכ&quot;ש

'''לא צורכה דלא.''' כלומר לא צריכה אלא היינו טעמא

'''נתינה שאינה מעכבת אם נתן זר כשר עלייה שהיא מעכבת אם העלה זר פסול.''' כצ&quot;ל. דהנחה אינה מעכבת וכשירה בזר אבל עליית הגורל מעכבת ולפיכך פסולה בזר

'''ואמר ר' יצחק.''' וכן אמר ר' יצחק בשם ר' ינאי העלייה מתוך קלפי היא שמעכבת אבל איך הנחה מעכבת

'''א&quot;ר יוחנן.''' דאף העלייה אינה מעכבת אלא אף בפה קובען&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואתה אומר: כתיב '''ונתן אהרן''' את שני השעירים גורלות - '''אם נתן זר, כשר. העלה זר, פסול.''' שואל, תם ודף: קל וחומר הוא. '''מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן, אם נתן זר כשר, העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן?''' שכשר. ודף גמר: '''לא צורכה''' - כלומר זה לא קל וחומר, '''דלא נתינה שאינה מעכבת, אם העלה זר פסול.''' כלומר נתינה שאינה מעכבת - אם נתן זר כשרה; עלייה שהיא מעכבת - אם העלה זר פסולה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כ עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ג}} '''הגרלת שני השעירים ביום הכיפורים חייבת להיעשות בגורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, ואין להעלות שני גורלות מאותו סוג על שעיר אחד, ואין לשנות את ההגרלה לאחר שנעשתה כדין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כדרשת הכתוב &quot;גורלות - גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ג הלכה א, שההגרלה חלה ואינה יכולה לחזור ולהתחלף.

{{שוליים|ד_ד}} '''הציץ נכתב &quot;קדש לה'&quot; ומסודר: קודש מלמטן ושם מלמעלן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ט, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהציץ כתוב &quot;קדש לה'&quot; בסידור קודש מלמטן ושם מלמעלן, כמלך היושב על קתדרה שלו, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פרק ט הלכה א..

{{שוליים|ד_ה}} '''העלאת שני השעירים מן הקלפי לצורך הגרלת &quot;לה'&quot; ו&quot;לעזאזל&quot; – האם ההעלאה מעכבת או שדי בקביעתן בפה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ג &lt;קטע סוף=כ ב/&gt; ==דף כא עמוד א== &lt;קטע התחלה=כא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שקביעתן אפילו בפה, כמבואר ברמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ ג,ג) שכתב שאין ההעלאה מעכבת ודי בקביעה בפה או בגורל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואמר רבי יצחק בר חקולא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר חקולא|°]] בשם רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: העלייה מתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|קילפי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קלפי}} מעכבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין נתינה מעכבת. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: קובען אפילו בפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה לא מעכבת}}. סברין מימר לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו אחד היום ואחד למחר. על דעתיה דרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן דו אמר אפילו אחד היום ואחד למחר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ניחא על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ינאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא אמר אפילו בפה אפילו אחד היום ואחד למחר}}. לאי זה דבר נאמר גורלות? למצוה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הגורל עושה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} חטאת, ואין השם עושהו חטאת. פתר לה במצליח בגורל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחר שעשה גורל ויצא לו אחד לה' ואחד לעזאזל אינו יכול להחליף}}. מתניתא פליגא על רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: לא הגריל ולא נתוודה, כשר, אלא שחיסר מצוה אחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב מיום השמיני ירצה קרבן}} לה' {{ירו&quot;מ-ביאור|כל שהוא לה' {{שוליים|ד_ו}}}} לרבות שעיר המשתלח, שיהא פסול משום מחוסר זמן. ואיתא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קובען אפילו בפה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל אם הגורל מעכב — פשיטא שאינו יכול להביא אחד פחות מבן שמונה ימים, שמא יעלה הוא בגורל לה}}'. סברין מימר: אפילו אחד היום ואחד למחר {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוקח שני שעירים יכול היום לאמר על אחד זה לה' ולמחרת יכול לאמר על השני זה לעזאזל}}. על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} דו אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין הגורל מעכב ויכול להגדיר אחד לה' ואחד לעזאזל בפה}} אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלכן צריך פסוק לאסור}}. על דעתיה דרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחובה להגריל ולקרא שם מיד}} לאי זה דבר נאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגם השעיר לעזאזל צריך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גורלות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להיות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי לקרבן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה פשיטא שהרי}} וחש לומר שמא יעלה לשם. פתר לה ברוצה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתנה}} להגריל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעם אחר פעם עד שיעלה עליו הגורל לעזאזל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה באה התורה לאסור}}. {{שוליים|ד_ז}}שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שהגריל}}, אית תניי תני חייב, ואית תניי תני פטור. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר חייב: {{ירו&quot;מ-הוסר|שקרב השעיר הנעשה בפנים מד פטור }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא מוסף היום, דאז כל אחד מהם ראוי לשעיר הנעשה בחוץ, שקרבנות ציבור נקבעים רק בשחיטה. מאן דאמר פטור בשקרב}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
לגמרא ירושלמי מסכת יומא דף כ&quot;א.

אומרת הגמרא, אמר רבי יצחק בר חקולא בשם רבי ינאי: '''העלייה מתוך מעכבת, אין נתינה מעכבת'''. רבי יוחנן אמר: '''קובען אפילו בפה''', כלומר אפילו העלייה לא מעכבת, כי הוא יכול פשוט להגיד זה לשם וזה לעזאזל.

סברין מימר לרבי יוחנן: '''אפילו אחד היום ואחד למחר''', כלומר לא חייב לשחוט את שניהם באותו יום, הוא יכול היום להגדיר אחד להשם ולמחרת להגדיר אחד לעזאזל. '''על דעתיה דרבי ינאי ניחא''', אבל על דעתיה דרבי יוחנן דאמר אפילו בפה - אז לאיזה דבר נאמר גורלות? למה התורה אומרת צריך לעשות גורלות? '''למצוה''', כן, זה לא מעכב.

מתניתא פליגא על רבי יוחנן: '''הגורל עושה חטאת, ואין השם עושהו חטאת'''. אז מכאן שחייב דווקא גורל. פתר לה במצליח בגורל, כלומר אם אחרי שהוא כבר עשה גורל ויצא אחד לה' ואחד לעזאזל, והוא רוצה להחליף - הוא לא יכול להחליף.

מתניתא פליגא על רבי ינאי: '''לא הגריל ולא נתוודה, כשר, אלא שחיסר מצוה אחת'''. רואים מכאן שבעצם זה רק מצווה וזה לא מעכב.

כתיב &quot;מיום השמיני ירצה קורבן לה'&quot;. חז&quot;ל למדו מכאן: '''לה' לרבות שעיר המשתלח, שיהא פסול משום מחוסר זמן'''. עכשיו, מתי? מאחר כדעת רבי יוחנן, זה יסתדר טוב לפי רבי יוחנן שאומר קובען אפילו בפה. אבל אם הגורל מעכב, אז פשיטא שהוא לא יכול להביא אחד שהוא פחות מבין שמונה ימים, כי הרי הייתה עליה בגורל של השם, כי כשהוא מגריל הוא לא ידע מה יעלה לשם. אז אם אחד מהם יהיה פחות מבין שמונה ימים, אולי דווקא הוא יצא בגורל השם. לכן ברור שצריך את שניהם שלא יהיו מחוסרי זמן.

'''סברין מימר: אפילו אחד היום ואחד למחר''', כלומר שבעצם הוא יכול לקחת שני שעירים ולומר על אחד מהם היום שהוא להשם, ולמחרת כשהשני לא יהיה מחוסר זמן להגיד עליו שהוא לעזאזל. ובעצם זה מה שהתורה באה למנוע, לומר שזה אסור.

'''על דעתיה דרבי יוחנן דאמר אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא'''. לכן צריך לומר שזה אסור. אבל על דעתיה דרבי ינאי שהוא אומר שחובה להגריל, אז לאיזה דבר נאמר שגם השעיר לעזאזל צריך להיות ראוי לקורבן? פשיטא, כי הרי '''חש לומר שמא יעלה לשם''' כמו שהסברנו קודם.

פתר לה ברוצה להגריל, כלומר רוצה להגריל פעם אחר פעם עד שיעלה בידיו, כלומר מתנה שאם אותו אחד שהוא לא ראוי יעלה עליו לשם - אז הגורל לא יתפוס. ואם זה יעלה על זה של השם - אז זה יתפוס. ואת זה בעצם התורה באה לאסור.

'''שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ''' קודם שיגריל - '''אית תניי תני חייב, ואית תניי תני פטור'''. '''אמר רב חסדא: מאן דאמר חייב''' - בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ. כמו שיש לנו שעיר במוספים, כיוון שהוא לא קרב, כל אחד מהם ראוי להיות שעיר הנעשה בחוץ כמוסף היום, כי קורבנות ציבור לא נקבעים רק בשחיטה, לכן כל אחד מהם ראוי להיות הקורבן הזה. ממילא מי שישחט בחוץ יהיה חייב. אבל מאן דאמר פטור - בשקרב השעיר הנעשה בחוץ, שאז אחד מהם מיועד לעזאזל, לכן הוא יהיה פטור.

'''אמר רבי יוסה: רב חסדא בעי מדמתה לפסח''' - מאן דאמר חייב, שאם השעיר נעשה בחוץ עדיין לא הוקרב, אז יהיה חייב, בגלל שהוא מדמה את זה לפסח. כמו שבפסח, בשאר ימות השנה, אם הוא שחט את הפסח בחוץ אז הוא עובר עליו כיוון שהוא ראוי להיות שלמים, כן זה השעירים, שהוא ראוי להקריב על מוסף היום מקריב חייב. אבל '''ולא דמיא''' - זה לא דומה בכלל.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד א'''

{{שוליים|ד_ו}} '''שעיר המשתלח פסול משום מחוסר זמן (קטן מבן שמונה ימים).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה יז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהגורל קובע ומעכב, לפיכך שני השעירים צריכים שיהיו כשרים בעת הגרלה, ולכן פוסל בהם מחוסר זמן; כך פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ה ה&quot;יז).

{{שוליים|ד_ז}} '''השוחט שני שעירי יום הכיפורים בחוץ קודם הגרלה - חייב או פטור על שחיטת חוץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יח, הלכה יא &lt;קטע סוף=כא א/&gt; ==דף כא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר פטור, מיושב באוקימתא דרב חסדא שקרב שעיר החיצון כבר, שאז ודאי אחד מהם לעזאזל ופטור, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''סברין מימר.''' אליבא דר' יוחנן אפילו קובע לאחד היום ולאחד למחר כשר

'''נתחלפו השיטות בכאן וכצ&quot;ל.''' על דעתיה דר' ינאי ניחא על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר לאיזה דבר נאמר גורלות למצוה. אבל לא לעיכוב

'''מתניתא.''' ברייתא פליגא על ר' יוחנן דקתני הגורל עושהו חטאת ואין קביעות השם עושהו חטאת

'''פתר לה במצליח בגורל.''' מלשון בקיעה וחצייה היא ויבקע עצי עולה תרגומי וצלח כלומר דהברייתא מיירי בשנתן הגורל על האחד וקמ&quot;ל דשוב אין קובעו להשני בשם אלא בגורל דלא ליהוי החצי בגורל והחצי בשם

'''מתניתא.''' האי ברייתא פליגא על ר' ינאי. דקאמר הגרלה מעכבא וקתני בהדיא לא הגריל ולא נתודה כשר אלא שחיסר מצוה אחת

'''לה'.''' כתיב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' לרבות לשעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן שאע&quot;פ שאינו קרב לה' מ&quot;מ ראוי לה' בעינן

'''על דעתיה דר' יוחנן דהוא אמר וכו' ניחא.''' דאיצטריך לה' לרבות כדאמרן

'''שני שעירי יה&quot;כ ששחטן בחוץ.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' יצחק בר חקולא בשם ר' ינאי העלייה מתוך קילפי מעכבת אין נתינה מעכבת · אמ' ר' יוחנן קובען אפי' בפה · סברין מימר אפי' אחד היום ואחד למחר · על דעתיה דר' יוחנן דו אמ' אפי' אחד היום ואחד למחר ניחא · על דעתיה דר' ינאי לאי זה דבר נאמ' גורלות למצוה · מתנית' פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת · פתר לה במצליח בגורל · מתנית' פליגא על ר' יניי לא הגריל ולא נתוודה כשר · אלא שחיסר מצוה אחת ליה לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן · ואתיא כיי דמר ר' יוחנן קובען אפי' בפה סברין מימר אפי' אחד היום ואחד למחר · על דעת דר' יוחנן דו אמ' אפי' אחד היום ואחד למחר ניחא · על דעת דר' ינאי לאי זה דבר נאמ' גורלות וחש לומ' שמא יעלה לשם · פתר לה ברוצה להגריל שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ · אית תניי תני חייב · אית תניי תני פטור · אמ' רב חסדא · מאן דאמ' חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואתיא כהאי דאמר ר' יוחנן וכו'.''' דלדידיה איצטריך האי קרא לרבות לשעיר המשתלח דס&quot;ל אף בפה קיבע וה&quot;א דיכול לקבוע להמחוסר זמן שיהא לשעיר המשתלח קמ&quot;ל

'''אלא על דעתיה דר' ינאי לאיזה דבר נאמר גורלות וחש לומר שמא יעלה לשם.''' כלומר הא אליבא דר' ינאי דס&quot;ל הגרלה מעכבא אם כן לאיזה דבר נאמר גורלות ע&quot;כ דשניהם ראוין לגורל לה' הוא דבעינן ולמה לי קרא לרבות להמשתלח למחוסר זמן תיפוק ליה דחוששין אנו שמא יעלה הגורל עליו לשם ופשיטא דמחוסר זמן פסול ביה

'''פתר לה ברוצה להגריל.''' כלומר להגריל שניה והיינו דאיצטריך קרא דלא תימא אם ירצה יקח אחד מחוסר זמן ויגריל ואם יעלה הגורל לעזאזל למחוסר זמן יעלה ואם יעלה לשם יגריל עוד על שנים אחרים קמ&quot;ל דאפ&quot;ה לא יקח מחוסר זמן כלל דמתחלה שניהם ראוים לה' בעינן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר רב חסדא מ&quot;ד פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ מ&quot;ד חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ.''' כצ&quot;ל. דמשקרב שעיר הנעשה בחוץ שוב אינו ראוי לקרב בפנים ואינו מתחייב על שחוטי חוץ אלא בראוי להתקבל בפנים והלכך פטור ומ&quot;ד חייב איירי בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ והואיל וראוי הוא לשעיר הנעשה בחוץ מתקבל בפנים הוא ומחייב עליו משום שחוטי חוץ ולא פליגי

'''אמר רבי יוסה רב חסדא.''' דקאמר להאי מילתא בעי מדמיתה האי דינא לדינא דפסח דקיי&quot;ל פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה מיחייב עליו משום שחוטי חוץ הואיל וראוי לקבל בפנים דפסח בשאר ימות השנה שלמים הוא וה&quot;ה לשעיר שלפנים הואיל וראוי להקרב לשעיר הנעשה בחוץ כך היא סבריה דרב חסדא ולא היא דלא דמיא לפסח וכדאמר ר' מנא לקמיה דר&quot;א ור' יוחנן תריהון אמרין דשאני פסח שעבר זמנו שמאליו הוא נשתנה לשלמים ולא בעי עקירה אבל הכא בשעיר בשחיטה הוא משתנה וכלומר עד שלא שחטו לשם קרבן אחר אינו משתנה ובשחיטה הוא דמשתנה ומכיון שכן אי אתה יכול לומר בו הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ דכל זמן שלא שחטו לשם כך אינו משתנה
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|השעיר הנעשה בחוץ שאז אחד מהם מיועד לעזאזל ולכן פטור}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] בעי מדמתה {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה לדמות את זה}} לפסח {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שפסח בשאר ימות השנה אם שחטו בחוץ עובר עליו, שכן ראוי שלא לשמו בפנים. הוא הדין לשעירים, הואיל וראוי להקריבו למוסף היום ולכן חייב}}, ולא דמיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי מנא בר תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא בר תנחום|°]]: רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} תריהון אמרין: פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|להיות שלמים ולא צריך עקירה}}, ברם הכא בשחיטה {{ירו&quot;מ-ביאור|אם ישחט אותו לשם מוסף}} הוא משתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל עוד שלא עקר אחד מהם מיועד לעזאזל. ואי אפשר לחייב}} מאי כדון? מאן דאמר חייב: סברין מימר הגרלה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכל עוד לא הגריל על שניהם שם קרבן ואין כאן לעזאזל}}. מאן דאמר פטור: סברין מימר אין הגרלה מעכבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכבר כשבחר שני שעירים אחד מיועד לעזאזל}}. כלום יש כאן לשם אלא אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה חייב אם שחט רק אחד}}? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו שחט שניהם פטור שלפני הגורל}}: או זה או זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעזאזל}}. משהגריל: חייב על של שם {{שוליים|ד_ח}}ופטור על {{ירו&quot;מ-הוסר|שם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} עזאזל. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: והוא שנתן מתנת הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין הבדים קדם לשחיטת השעיר בחוץ}}. אבל אם לא נתן מתנת הפר, פטור {{שוליים|ד_ט}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ששחיטתו של שעיר מעכבת }}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מתן דמו של פר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכבתשחיטתו של שעיר}}. רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעא קומי רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: שחט את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ}} עד שלא יגריל, מהו שיהא חייב? אמר לו: נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}}: פר מעכב את השעיר {{ירו&quot;מ-ביאור|מתן דם בין הבדים חייב להיות קדם לשחיטת שעיר}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין}} השעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב}} את הפר. הדא אמרה: שחט את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ}} עד שלא הגריל, חייב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר פטור, ניתני {{ירו&quot;מ-הוסר|אין השעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והשעיר}} מעכב את הפר אמר רבי שמואל בר אבדימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומי|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}: אין השעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|מעכבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעכב}} את הפר במתנות הבדים, אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר. היך עבידא? שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי מנא בר תנחום: רבי אלעזר ורבי יוחנן תריהון אמרין: פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה''' להיות שלמים, ולא צריך עקירה, אוטומטית זה כבר שלמים, לכן יהיה חייב אם הוא מקריב אותו בחוץ. '''ברם הכא בשחיטה הוא משתנה''' - אצל שני השעירים, בשחיטה הוא משתנה, כלומר אם הוא שוחט אותם כמוסף רק אז הוא נהיה מוסף. אבל כל שהוא לא הקריב, אז אחד מהם מיועד לעזאזל, לכן שם בכלל לא לחייב אותו.

'''מאי כדון?''' אתה אומר '''מאן דאמר חייב: סברין מימר הגרלה מעכבת''', וכל עוד שלא הגריל אז על שניהם יש שם קורבן, ואין כאן בכלל עזאזל. רק אחרי שהוא מגריל אז אחד מהם יוצא מגדר של קורבן ונהיה עזאזל. '''ומאן דאמר פטור: סברין מימר אין הגרלה מעכבת''', אז כבר ברגע שהוא בחר את שני השעירים אז אחד מהם מיועד לעזאזל ולכן הוא יהיה פטור.

'''כלום יש כאן לשם אלא אחד?''' אז למה יהיה חייב אם שחט רק אחד? כלומר, אפילו אם אנחנו אומרים שההגרלה מעכבת, הרי רק אחד מהם יהיה להשם, אז למה הוא שוחט אחד הוא חייב? אולי אותו אחד דווקא לעזאזל אחר כך. אז לכן צריך רק אם שוחט את שניהם, אבל רק אז הוא יהיה חייב.

'''אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: או זה או זה''' - לא, אפילו שחט את שניהם פטור. למה? כיוון שקודם הגורל או זה או זה לעזאזל, כיוון שכל אחד מהם מסופק, ממילא יהיה פטור. אבל '''משהגריל: חייב על של שם ופטור על עזאזל''', כי השם זה קורבן לכן יהיה חייב, ושל עזאזל הוא לא קורבן, לכן יהיה פטור.

'''אמר רבי אבא: והוא שנתן מתנת הפר''' - בין הבדים, קודם ששחט את השעיר בחוץ. כנראה הנוהל הוא שקודם כל נותנים את מתן הדמים של הפר, ורק אחרי זה שוחטים את השעיר. '''אבל אם לא נתן מתנת הפר, פטור''' - כי הפר לא ראוי לשחיטה, לא ראוי לקורבן, ממילא יהיה פטור, כמו שאמרנו ש'''מתן דמו של פר''' מעכב שחיטתו של שעיר.

'''רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה: שחט את הפר עד שלא יגריל, מהו שיהא חייב?''' הרי השחיטה היא אחרי הגרלה, כונסים להגרלה בין השעירים ואז שוחטים. מה יקרה אם הוא שחט בחוץ לפני ההגרלה? '''אמר לו: נישמעינה מן הדא''' - אתא תניא: '''פר מעכב את השעיר''', כלומר מתן דם בין הבדים של הפר קודם לשחיטת השעיר, ואם הוא לא נתן ושחט - השעיר פסול. '''השעיר את הפר''' - אבל לא, לכן מראה שאם הוא שחט את הפר בחוץ עד שלא הגריל יהיה חייב. '''הדא אמרה: שחט את הפר עד שלא הגריל, חייב. אין תימר פטור, ניתני מעכב את הפר''' - הרי מאן דאמר פטור, זה '''ניתני: אין השעיר את הפר'''.

'''אמר רבי שמואל בר אבדימי: הדא''' - מה שאין השעיר מעכב את הפר '''במתנות הבדים''', אבל '''במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר'''. '''היך עבידא?''' כלומר, שהוא אינו יכול לתת מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ח}} '''השוחט שעיר המשתלח בחוץ - חייב או פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יט, הלכה ז. ''הכרעה:'' פטור, ובתנאי שנתן כבר מתנת הפר בין הבדים קודם לשחיטת השעיר בחוץ; אם לא נתן מתנת הפר - פטור, כפירוש ר' אבא בירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ד_ט}} '''מתן דם הפר בין הבדים מעכב את שחיטת השעיר, ושחיטתו בחוץ קודם לכן חייב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה ב &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שהפר מעכב את השעיר ואין השעיר מעכב את הפר, כמסקנת הבעיא &quot;שחט את הפר בחוץ עד שלא הגריל חייב&quot;; הרמב&quot;ם (הל' עבודת יוה&quot;כ ה,ב) פסק כן להלכה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאי כדון.''' השתא דאדחי מילתיה דרב חסדא א&quot;כ אי פליגי הני תנאי במאי פליגי

'''מ&quot;ד חייב סברין מימר הגרלה אינה מעכבת מ&quot;ד פטור סברין מימר הגרלה מעכבת.''' כצ&quot;ל. כלומר בהא פליגי דמאן דמחייב משום שחוטי חוץ משום דראוי הוא להקרב לשעיר הנעשה בפנים ואע&quot;ג דעדיין לא הגריל ס&quot;ל להאי תנא דאין הגרלה מעכבת ומאן דפטר ס&quot;ל הגרלה מעכבת ומכיון דמחוסר הגרלה אינו ראוי להתקבל בפנים ופטור עליה משום שחוטי חוץ

'''כלום יש כאן לשם אלא אחד.''' בתמיה ואמאי קאמר ששחטן בחוץ דמשמע דמאן דמחייב על שניהם הוא דקאמר והרי אין כאן לשם אלא אחד מהן ואמאי מחייבת לו על השני

'''או זה או זה.''' לאו דמחייב על שניהן הוא דקאמר אלא או זה או זה דאחד מהן מיהת ראוי לשם הוא ונתקבל בפנים קרינן ביה

'''משהגריל.''' עד כאן בשלא הגריל עליהם מיירי אבל אם משהגריל שחטן בחוץ חייב על של שם דראוי למבפנים הוא ופטור על של עזאזל דלא חזי למבפנים

'''שחט את הפר עד שלא יגריל.''' על השעיר מהו שיהא חייב כלומר אם נפסל הוא ומיחייב שלא עשה כסדר העבודות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מאן דאמ' פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ · אמ' ר' יוסה רב חסדא בעי מדמתה לפסח ולא דמיא · אמ' ר' מנא בר תנחום ר' לעזר ור' יוחנן תריהון אמרין פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה · ברם הכא בשחיטה הוא משתנה · מאי כדון מאן דאמ' חייב סברין מימר הגרלה מעכבת · מאן דאמ' פטור סברין מימר אין הגרלה מעכבת · כלום יש כאן לשם אלא אחד · אמ' ר' שמואל אחוי דר' ברכיה או זה או זה משהגריל חייב על שלשם ופטור על שלעזאזל · אמ' ר' בא והוא שנתן מתנת הפר · אבל אם לא נתן מתנת הפר פטור ששחיטתו שלשעיר מעכבת מתן דמו שלפר · ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעורה שחט את הפר עד שלא יגריל מהו שיהא חייב · אמ' ליה נישמעינה מן הדא פר מעכב את השעיר · השעיר מעכב את הפר · הדא אמרה שחט את הפר עד שלא הגריל חייב · אין תימר פטור · ניתני אין השעיר מעכב את הפר · אמ' ר' שמואל בר אבדימי הדא דתימר אין השעיר מעכב את הפר במתנות הבדים · אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר · היך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא שנתן מתנת הפר.''' על הכפורת שזהו קודם שחיטת השעיר וא&quot;כ ראוי הוא להקרב בפנים אבל אם לא נתן עדיין מתנת הפר לפני ולפנים ושחט את השעיר בחוץ פטור דאכתי לא היה ראוי להקרב בפנים לפי ששחיטתו של שעיר מעכבת אותו מתן דמו של פר דכל זמן שלא נתן מדם הפר לפני ולפנים אינו יכול לשחוט את השעיר. סדר העבודות של פנים כך הם בתחלה מתודה על הפר וידוי ראשון ואחר כן מגריל על השעיר ואח&quot;כ מתודה על הפר וידוי שני ושוחטו ומקבל את דמו ונותנו למי שממרס בו ומכניס כף ומחתה ונותנו בין הבדים ונותן את הקטרת על האש ואח&quot;כ נוטל דם הפר מזה שממרס בו ונכנס למקום שנכנס להקטיר קטרת ונותן מדם הפר על הכפורת ואחר כך שוחט את השעיר ומקבל דמו ונותן ממנו על הכפורת ואח&quot;כ נותן מדם הפר על הפרוכת מבחוץ ואח&quot;כ מדם השעיר ואח&quot;כ מערב הדמים ונותן על מזבח הפנימי

'''נשמעינה.''' לזה מן הדא דתנינן בברייתא פר מעכב את השעיר מלהקדימו ואם הקדים אחד מן העבודות של השעיר שהן מאוחרות להפר ועשאן קודם להפר שהיא ראוי ליקדם לאותה עבודה מעכבו ופוסל ואינו עולה לו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''השעיר מעכב את הפר.''' וכן אם הקדים אחד מן העבודות של הפר המאוחרות להשעיר כגון מתנות שבהיכל על הפרוכת שהן אחר מתן דם השעיר של לפני ולפנים אם הקדים אלו המתנות של הפר קודם למתן דם השעיר על הכפורת מעכב ופסול וא&quot;כ הדא אמרה שאם שחט את הפר עד שלא הגריל על השעיר חייב ששינה הסדר ומעכב להפר ופוסלו דאין תימר דפטור בזה א&quot;כ ניתני אין השעיר מעכב את הפר וכלומר דאשכחן בחדא עבודה של השעיר שאע&quot;פ שהיא ראויה מקודם הפר והיא הגרלה שהיא קודמת לשחיטת הפר אם שינה והקדים שחיטת הפר קודם להגרלה אין בכך כלום אלא מדתני השעיר מעכב את הפר ש&quot;מ שאף הגרלה של השעיר מעכב את הפר ופוסלו

'''אמר ר' שמואל בר אבדימי הדא דתימר וכו'.''' כלומר דר' שמואל מדחי לה דלא תפשוט מהכא להגרלה דלעולם אימא לך דאם הקדים שחיטת הפר להגרלה אינו מעכב והא דלא תני אין השעיר מעכב את הפר היינו טעמא דהדא דתימר שאין השעיר מעכב את הפר היינו דוקא במתנות בין הבדים של הפר שאע&quot;פ שמן הדין ההגרלה של השעיר קודמת לשחיטת הפר ופשיטא למתן דמו לפני ולפנים אם שינה ושחט הפר ונתן דמו בין הבדים מקודם הגרלה אין בכך כלום שאין השעיר מעכב את הפר בהגרלה ולא הוה צריך התנא למיתני להא בהדיא דהגרלה לאו מעבודת פנים היא ומהיכי תיתי דליעכבא להפר

'''אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר.''' כלומר כי קתני השעיר מעכב את הפר היינו במתנות שבהיכל על הפרוכת אותן הן שמעכבין את הפר וכדמפרש ואזיל היך עבידא ומאי האי שהשעיר מעכב את הפר זה היא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיקדים ויתן מדם השעיר על בין הבדים והיינו דקתני השעיר מעכב את הפר וקמ&quot;ל דבאלו עבודות שבפנים הסדר מעכב דחוקה כתיבא בהו ולעולם הגרלה אינו מעכב את המתנות של הפר של לפני ולפנים וכדאמרן
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ב|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_י}}קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, העמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו. בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו ונתודה וכך היה אומר: אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך. אנא השם, כפר נא לעונות וגו'.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] בשם רבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]]: ג' לשונות הן - {{שוליים|ד_יא}}של שעיר בסלע, {{שוליים|ד_יב}}ושל מצורע בשקל, {{שוליים|ד_יג}}ושל פרה בב' סלעים. אמר רבי אבא בר זבדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]] בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: של פרה בב' סלעים ומחצה. אית דמפקין לישנא בי' זוזין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה ב' סלעים ומחצה בלשון אחרת שכל סלע ארבע זוז}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ג|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}}': {{שוליים|ד_יד}}שחטו וקיבל במזרק את דמו, נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש. {{שוליים|ד_טו}}נטל את המחתה ועלה לראש המזבח, ופנה גחלים אילך ואילך, וחתה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: נתנו למי שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממרס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בו על הרובד הרביעי שבהיכל}} כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: על הרובד הרביעי שבעזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא בהיכל}}. תני: שחט {{ירו&quot;מ-ביאור|את הפר}} בחוץ, חייב {{ירו&quot;מ-ביאור|משום שחוטי חוץ}}. חפן {{ירו&quot;מ-הדגשה|זר}} בפנים, פטור {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין זו מן העבודות שזר חייב עליהן}}. חתה והקטיר ונשפך הדם, יביא פר אחר ונכנס בדמו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} עד שלא הקטיר נשפך הדם, חתייה פסולה היא והוא צריך לח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ות כתחילה. {{ירו&quot;מ-הוסר|פסק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ספק}} עד שלא הקטיר נשפך הדם, וספק משהקטיר נשפך הדם, להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול, שאני אומר עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתחילה. לחתות}} כתחילה אין את יכול, שאני אומר משהקטיר נשפך הדם, והיא חתייה כשירה, והוא עובר משום הכנסה יתירה, ובטלו העבודות. אשכחת אמר {{ירו&quot;מ-ביאור|נמצאתה אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבמקרה כזה}}: בטלו עבודות של אותו היום.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף כב', תחילת המשנה, פרק ד' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, העמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו. בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו ונתודה''', וכך היה אומר: '''אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך. אנא השם, כפר נא לעונות''' וכולי.

אומרת הגמרא: '''רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: ג' לשונות הן - של שעיר בסלע''', והלשון שהיו קושרים על השעיר, על הסלע, כן? זה היה במשקל סלע, '''ושל מצורע בשקל, ושל פרה בב' סלעים''', שיהיה כבד כי זורקים את זה על האש וצריך ליפול לתוך האש. '''אמר רבי אבא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא: של פרה בב' סלעים ומחצה. אית דמפקין לישנא בי' זוזין''' - כלומר, אומרים את זה בלשון אחרת, אבל זה כמעט אותו דבר, כן? כי עשרה זוזים זה בדיוק שניים וחצי סלעים.

[מעבר נושא] בעזרת השם, ג'. באה המשנה: '''שחטו וקיבל במזרק את דמו, נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש. נטל את המחתה ועלה לראש המזבח, ופנה גחלים אילך ואילך, וחתה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה'''.

למדנו במשנה '''למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל''' - בתר מה קיימת, לרובד הרביעי שבעזרה, לא בהיכל, כי לא נכנס פנימה.

תני: '''שחט בחוץ, חייב''' - משום שהוא שחט בחוץ. '''חפן בפנים, פטור''' - כיוון שזו לא עבודה שזר חייב עליה. '''חתה והקטיר ונשפך הדם''' - כשמראים הכהן חתה והקטיר כבר את הקטורת ואז נשפך הדם, אז '''יביא פר אחר ונכנס בדמו'''. אבל אם נשפך הדם '''עד שלא הקטיר, חתייה פסולה היא והוא צריך לחתות כתחילה''' - צריך לעשות את הכל מחדש.

'''וספק משהקטיר נשפך הדם, להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול''' - כשאני אומר אולי עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לחתות כתחילה, ולחתות כתחילה הוא לא יכול, שאני אומר אולי משהקטיר נשפך הדם, והיא חתייה כשירה, והוא עובר משום הכנסה יתירה. כלומר, אם ייכנס עכשיו לקודש הקודשים עוד הפעם עם קטורת, אז בעצם הוא עובר איסור כי זה כניסה יתרה. '''ובטלו העבודות''' - אז איך אתה אומר במקרה כזה, '''בטלו עבודות של אותו היום'''.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ד_י}} '''כיצד קושרים לשון של זהורית בשעיר המשתלח ובפר השני ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביא רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ד הלכה א..

{{שוליים|ד_יא}} '''שווי השעיר המשתלח לעזאזל נקבע בסלע לצורך פדיון תמורתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;של שעיר בסלע&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג הלכה ד.

{{שוליים|ד_יב}} '''ציפורי המצורע נרכשות בשיעור שווי של שקל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת צרעת, פרק יא, הלכה א. ''הכרעה:'' כן נפסק ברמב&quot;ם, הלכות טומאת צרעת פרק יא הלכה א, בהתאם ללשון הירושלמי &quot;ושל מצורע בשקל&quot;.

{{שוליים|ד_יג}} '''מחיר לשון של זהורית הנקשרת לפרה אדומה הוא שני סלעים ומחצה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ג, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא שהלשון היא בשני סלעים ומחצה, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות פרה אדומה פרק ג הלכה ב.

{{שוליים|ד_יד}} '''יש למרס בדם פר יום הכיפורים כדי שלא יקרש עד לזריקתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' כירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים ד,א) שממרס בדם על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש.

{{שוליים|ד_טו}} '''הכהן הגדול מניח את המחתה עם הגחלים על הרובד הרביעי שבעזרה (ולא שבהיכל).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' כירושלמי, שהמשנה נדרשת &quot;הרובד הרביעי שבעזרה&quot; ולא &quot;שבהיכל&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ד ה&quot;א).
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' קשר לשון של זהורית.''' צמר צבוע אדום ואסמכוה אקרא דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו העמידו כנגד בית שלוחו. כנגד השער שמוציאין אותו לשלחו

'''ולנשחט כנגד בית שחיטתו.''' אקשירה קאי שקשר לשון של זהורית להשעיר הנשחט כנגד בית שחיטתו בצוארו והשתא לא אתי לאחלופי לא בשעיר המשתלח שזה קשור בראשו וזה בצוארו וכן לא אתי לאחלופי לתרוייהו בשאר שעירים שאלו לשון של זהורית קשור בהם והשעירים אחרים אין לשון של זהורית קשור בהן

'''עויתי פשעתי חטאתי.''' מתני' ר&quot;מ היא ואינה הלכה וכדפרישית בפ' דלעיל בוידוי הראשון

'''גמ' שלשה לשונות הן.''' וחלוקין במשקלן

'''של שעיר.''' משקלו בסלע וכו'

'''מתני' שחטו.''' להפר

'''נתנו למי שהוא ממרס בו.''' מגיס ומנענע הדם ומערב בו שלא יקפה כשישהא עד שיעשה עבודה של קטרת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ב ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שלשה לשונות הן שלשעיר בסלע · ושלמצורע בשיקל · ושלפרה בשתי סלעים · אמ' ר' בא בר זבדא בשם ר' שמעון בן חלפתא שלפרה בשתי סלעים ומחצה · אית דמפקין לישנא בעשרה זין הל' ג כיני מתנית' על הרובד הרביעי שבעזרה · תני שחט בחוץ חייב · חפן בפנים פטור · חתה והקטיר ונשפך הדם יביא דם אחר ונכנס דמו עד שלא הקטיר ונשפך הדם חתייה פסולה היא והוא צריך לחות כתחילה · ספק עד שלא הקטיר נשפך הדם וספק משהקטיר נשפך הדם להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול שאני או' עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לחות כתחילה אין את יכול שאני או' משהקטיר נשפך הדם והיא חתייה כשירה והוא עובר משם הכנסה יתירה ובטלו העבודות אשכחת אמר בטלו עבודות שלאותו היום&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית דמפקע לישנא בעשרה זין.''' כמו זוזין כלומר אלו תופסין בלשון שתי סלעים ומחצה ויש שתופסין הלשון לומר במשקל עשרה זוזין של צורי והיינו הך אלא משמעות לשון המלות איכא בינייהו

'''על הרובד שבהיכל.''' בגמרא קאמר דלאו שבהיכל ממש קאמר שזה אי אפשר שהיה עומד בהיכל מבפנים דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר אלא תני על הרובד הרביעי שבעזרה שכשהיה יוצא מן ההיכל לעזרה מונה הרובדין והן השורות של אבני הרצפה ומניחו על הרובד הרביעי שבעזרה ושם עומד הממרס בו

'''וחותה.''' את הגחלים וירד והניחה את המחתה וכו' עד שיחפון בחפניו את הקטרת ויתן לתוך הכף ואח&quot;כ יכניס כף ומחתה לפנים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ד_טז}}שחט ומת אחר, מהו שיכנס בדמו? רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ג|ויקרא אחרי מות טז ג]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|בזאת יבא אהרון אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה}} - בפר, אבל לא בדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|פר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וצריך פר חדש}}. רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] תריהון אמרין: אפילו בדם. מילתיה דרבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אפילו בדם. רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|דאר}} ורבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו בדם. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] שאל: חפן ומת, {{שוליים|ד_יז}}מהו שיכנס בחפניו? מה צריכא ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בפירוש המילה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בחפניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}} דכתיב ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה}}' ומלא חפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת והסתפק האם צריך דווקא שהוא יחפון}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית כתיב בדמו, פשיטא ליה אפילו בדם.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ד|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ד_יח}}בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה {{ירו&quot;מ-הוסר|היום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} מכניס. בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין, והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס. בכל יום היתה כבידה, והיום קלה. בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה. בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום - דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מנחם|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מנחם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין}} כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יט}}נתפזר ממנה כקב גחלים, היה מכבדן לאמה, ובשבת כופין עליו פסכתר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: בכל יום היתה כבידה, והיום קלה - שלא לייגעו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה - שלא לייגעו. בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|היתה קצרה ו}}לא היה בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אמה {{ירו&quot;מ-הוסר|גמודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גדומה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בצימצום}}, והיום היה בה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמה}} ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת. בכל יום לא היה בה נרתיק, והיום היה בה נרתיק כדי שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|תכבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תכווה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידו}} ואינו חוצץ. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: קובעו במסמר. שבעה זהבים הן: זהב טוב, זהב טהור, זהב סגור, זהב מופז, זהב מזוקק, זהב שחוט, זהב פרויים. זהב טוב - כמשמעו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|בראשית|ב|יב}}: וזהב {{ירו&quot;מ-הוסר|בארץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הארץ}} ההיא טוב. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יצחק: טיבוי דו בבייתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב למי שיש לו ממנו בביתו}}, טיבו דו בלווייתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב למי שיש לו בהליכתו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי שהוא נסחר בכל מקום}}. זהב טהור - שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום. ואתייא כדתני: מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום. ויאות - עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין, מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום. זהב סגור - שהיה מכסיף {{ירו&quot;מ-ביאור|מבייש}} בעד כל הזהבים שהיו שם {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו סוגרים חנויותהם}}. אמר רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: כתיב {{הפ|דברי הימים א|כט|ד}}: ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ואת כל הבית צפה זהב. ואת אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אבן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אכן}}? אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|זהב}} מופז - רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר בינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר בינה|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''שחט ומת אחר, מהו שיכנס בדמו?''' אז '''רבי שמעון בן לקיש אמר''' - כתיב &quot;בפר&quot;, '''אבל לא בדם''' - לכן צריך פר חדש. '''רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין: אפילו בדם'''. '''מילתיה דרבי יהושוע בן לוי אמר: אפילו בדם'''. '''רבי חנינה ורבי אבא בשם רבי יוחנן: אפילו בדם'''.

'''רבי יהושוע בן לוי שאל: חפן ומת, מהו שיכנס בחפניו?''' כלומר, אם הכהן הגדול חפן ומת, האם הכהן החדש יכול להשתמש בקטורת של הכהן השני? '''מה צריכא ליה דכתיב &quot;ומלא חפניו&quot;''' - כלומר, שם דווקא כתיב &quot;בחפניו&quot;. '''ברם הכא לית כתיב בדמו''' - כאן לא כתוב &quot;בדמו&quot; דווקא, אותו דם שהוא שחט. מכאן ש'''פשיטא ליה אפילו בדם''' - אפילו שמישהו אחר שחט, גם כן הכהן השני יכול להיכנס עם הדם כי לא כתוב דווקא דמו.

בעזרת השם, ח'. תלמוד המשנה: '''בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה מכניס. בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין, והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס. רבי יוסי אומר: בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין, והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס. בכל יום היתה כבידה, והיום קלה. בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה. בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום - דברי רבי מנחם'''.

למדנו במשנה '''בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין''' - אז ככה בעצם קב אחד של גחלים נופל. '''כיי דתנינן תמן: נתפזר ממנה כקב גחלים, היה מכבדן לאמה, ובשבת כופין עליו פסכתר''' - כופה עליהם איזה כלי.

'''בכל יום היתה כבידה, והיום קלה''' - למה כך? '''שלא לייגעו''', שלא יהיה כבד מדי. '''בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה''' - שוב פעם '''שלא לייגעו''', כשהוא נעזר, כן? שיעזר עם המרפקים.

בכל יום לא היה בה אלא אמה קצומה בצמצום, '''והיום היה בה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת'''. '''בכל יום לא היה בה נרתיק, והיום היה בה נרתיק''' - כדי שלא תיכווה ידו, איזה חתיכת עור שציפתה את הידית. '''כדי שלא ואינו חוצץ''' - מה, רבי? '''אמר רבי יוסי ברבי בון: קובעו במסמר''' - כלומר אם זה קבוע זה כבר לא חוצץ.

'''שבעה זהבים הן: זהב טוב, זהב טהור, זהב סגור, זהב מופז, זהב מזוקק, זהב שחוט, זהב פרויים. זהב טוב - כמשמעו: וזהב ההיא טוב'''. '''אמר רבי יצחק: טיבוי דו בבייתיה, טיבו דו בלווייתיה''' - כלומר טוב לאדם שיש לו את זה בבית, וטוב למי שהוא יוצא ויש לו את זה בדרך, כיוון שזה זהב שנסחר בכל מקום.

'''זהב טהור - שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום'''. '''ואתייא כדתני: מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב, וכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום'''. '''ויאות - עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין, מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום''' - כלומר, ככל שהוא לא מזוקק לגמרי, כל פעם שמתיכים אותו חלק מהסיגים יורדים ואז הוא חסר. אבל אחרי שהוא כבר מזוקק אז לא חסר כלום.

'''זהב סגור - שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם''' - כי כל מי שמוכר זהב אחר היה סוגר את החנויות. '''אמר רבי שמואל בר רב יצחק: כתיב: ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית, ואת כל הבית צפה זהב. ואת אמר?''' - הוא ציפה את כל הבית בזהב, אז למה כתוב &quot;כיכר כסף&quot; לצפות את הבית? '''אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם''' - כלומר, זה היה זהב כזה שהכסיף את שאר הזהבים.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בכל יום.''' כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטרת להכניס להיכל להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי חותה הוא במחתה של כסף ומערה הוא בתוך של זהב ואינו חותה בשל זהב לפי שחתיית הגחלים שוחק את הכלי והתורה חסה על ממונן של ישראל והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס. שלא להטריח על כ&quot;ג לערות מכלי אל כלי

'''בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו'.''' ואין הלכה כר' יוסי

'''גמ' כיני מתניתא.''' כן צריך למיתני במתני' על הרובד הרביעי שבעזרה היה עומד זה הממרס ולא בהיכל עצמו וכדפרישית במתני'

'''תני שחט בחוץ.''' את הפר חייב משום שחוטי חוץ דראוי ליקרב בפנים הוא

'''חפן.''' הקטרת בפנים. שסדר העבודה לאחר שחיטת הפר חתה במחתה ומניחה בעזרה כדקתני במתני' ואח&quot;כ הוציאו לו את הכף והכלי מלא קטרת וחופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף כדקתני בפרק דלקמן וא&quot;כ החפינה זו בעזרה היתה ואם חפן בפנים לאחר שנכנס להיכל פטור

'''חתה והקטיר.''' כדינו ונשפך הדם של הפר יביא פר אחר ונכנס בדמו ליתן המתנות שאע&quot;פ שהקטיר קודם שחיטת הפר השני אין בכך כלום שבשעה שחתה והקטיר כבר קדמה שחיטת הפר הראשון והואיל ונשפך הדם אח&quot;כ זה השני תחתיו הוא בא

'''עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא.''' שאינו יכול לחפון ולהקטיר עד שיהא הפר שחוט ודמו עומד להזות ומכיון שנשפך הדם אין החתייה עולה לו וצריך להביא פר אחר ולשחטו ולחזור אח&quot;כ ולחות בתחלה ולהקטיר

'''ספק וכו'.''' אם ספק היא אם נשפך קודם שהקטיר או משהקטיר נשפך הדם כיצד יעשה

'''להביא פר אחר ולהכנס בדמו.''' על סמך חתייה הראשונה אין אתה יכול לפי שאני אומר שמא עד שלא הקטיר נשפך הדם וחתייה פסולה היא וצריך הוא לחזור ולחתות בתחלה אחר שחיטת הפר השני

'''שחט.''' הפר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שחט ומת אחר מהו שייכנס בדמו ר' שמעון בן לקיש אמ' בפר אבל לא בדם · ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין אפי' בדם · מילתיה דר' יהושע בן לוי אמ' אפי' בדם · דאמ' ר' חנינה ר' בא בשם ר' יוחנן אפי' בדם · ר' יהושע בן לוי שאל חפן ומת מהו שייכנס בחפניו מה צריכה ליה בחפניו דכת' ומלא חפניו · ברם הכא לית כת' בדמו · פשיטא ליה אפילו בדם · כיי דתנינן תמן · נתפזר ממנה כקב גחלים היה מכבדן לאמה · ובשבת כופין עליו פסכתר · הל' ד בכל יום היתה כבידה והיום קלה · שלא ליגעו · בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה · שלא ליגעו · בכל יום לא היה בה אמה גמודה והיום היה בה אמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת · בכל יום לא היה בה עתיק והיום היה בה עתיק כדי שלא תכבה · ואינו חוצץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון קובעו במסמר · שבעה זהבים הן · זהב טוב זהב טהור · זהב סגור · זהב מופז · זהב מזוקק · זהב שחוט · זהב פרויים · זהב טוב כמשמעו אמ' ר' יצחק טובוי די בבייתיה · טובוי דו בלוייתיה · זהב טהור שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום · תני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום · ויאות עד לא יקום על בריה הוא חסר סגין · מן דו קיים על בריה לא חסר כלום · זהב סגור שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק כת' ושבעת אלפים ככר אלפים כסף מזוקק לטוח קירות הבית ואת כל הבית צפה זהב · ואת אמר אכן · אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם · זהב מופז · ר' פטרוקי אחוה דר' דרוסא בשם ר' בא בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אין אתה יכול.''' כלומר וכן זה אין את יכול שיחזור ויחתה אחר שחיטת הפר השני וליכנס עוד הפעם ולהקטיר לפי שאני אומר שמא משהקטיר נשפך הדם וחתייה הראשונה חתייה כשירה היא וכסדר היתה וכשיחזור ויכנס להקטיר נמצא שעובר הוא משום הכנסה יתירה שהרי כבר הקטיר וביאה זו ביאה ריקנית היא

'''ובטלו העבודות.''' כלומר ועכשיו מה תקנה שאינו יכול לעשות לא כך ולא כך ואם בטלו העבודות בכה&quot;ג וכדתנן בפרק דלקמן כל מעשה יה&quot;כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ואם אירע ספק כזו נמי אמרינן דבטלו העבודות או לא

'''אשכחת אמר.''' מצינו דאתמר נמי בכה&quot;ג בטלו העבודות של אותו היום לפי שאי אפשר לעשותן על הסדר&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ד_טז}} '''כהן גדול שמת אחר שחיטת פר החטאת, מהו דין הכהן הנכנס אחריו - האם עליו להביא פר חדש או שיכול להיכנס בדם הפר הראשון?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה יג. ''הכרעה:'' נפסק כדעת הרבים (ר' חנינה, ר' יונתן, ריב&quot;ל, ור' יוחנן) שאפילו בדם, שהרי המשנה מנוקדת ורוב האמוראים הסכימו לכך נגד ריש לקיש היחיד; וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ה הי&quot;ג שנכנס בדם הראשון ואינו צריך פר חדש..

{{שוליים|ד_יז}} '''הכהן הגדול ביום הכיפורים מכניס את הדם לפני ולפנים אף אם ידו אינה מלאה (בכל שהוא).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק שדם הפר והשעיר מוכנס לפני ולפנים אף בכל שהוא, כרמב&quot;ם, שכן הירושלמי פשיטא ליה שבדם אין צריך חפינה מלאה, בשונה מהקטורת שבה הסתפק אם צריך דווקא מלא חפניו.

{{שוליים|ד_יח}} '''בכל יום כהן גדול חותה גחלים במחתת כסף גדולה ומערה לתוך מחתת זהב קטנה, וביום הכיפורים חותה ישירות במחתת זהב שבה מכניס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן (סתם משנה/רוב תנאים) שהמחתות היו בנות ד' קבין וג' קבין, וכן פסק הרמב&quot;ם, ולא כרבי יוסי שסבר סאה וג' קבין, כיוון שדעת היחיד לא נפסקה מול רבים.

{{שוליים|ד_יט}} '''אין לגבל גחלים שנתפזרו מן המחתה בשבת, אלא כופין עליהן פסכתר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה ה &lt;קטע סוף=כב ב/&gt; ==דף כג עמוד א== &lt;קטע התחלה=כג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבשבת כופין עליו פסכתר ואין מכבדין לאמה כבחול, כדי לצמצם בטלטול וכיבוד בשבת, כמפורש בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם (תמידין ומוספין ג,ה)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דומה לאש מצתת בגפרית. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שם}} מקומו הוא נקרא זהב מאופז. זהב מזוקק - שהיו מחתכין אותו כזתים, וטחים אותו בצק, ומאכילין אותן לנעמיות, והן מסננות אותן. ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבעה שנים. זהב שחוט - שהיה נמשך כשעוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו זהב 24 קרט שהוא כמו דונג}}. אדריינוס היה לו משקל ביצה, דוקלטינוס היה לו משקל דינר, גורדינון {{ירו&quot;מ-ביאור|שם מקום}}. זהב פרויים - רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר: אדום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונקרא כך לפי שהיה}} דומה לדמו של פר. ויש אומרים: זהב שהוא עושה פירות, כיי דתנינן תמן: וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל. אמר רבי אחא בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר יצחק|°]]: בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, צר כל מיני אילנות לתוכו. ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות, היו אלו שבפנים עושין פירות. הדא הוא דכתיב {{הפ|ישעיה|לה|ב}}: פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגו'. אימתי יבשו? אמר רבי יצחק חיננא בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק חיננא בר יצחק|°]]: בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו, דכתיב {{הפ|נחום|א|ד}}: ופרח לבנון אמלל.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ה|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, {{שוליים|ד_כ}}והיום מוסיף מלא {{ירו&quot;מ-הוסר|חופניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}}. בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה. בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו, {{שוליים|ד_כא}}והיום עולין באמצע ויורדין באמצע. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ד_כב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא }}פיטום [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D הקטורת] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קטף|{{ירו&quot;מ-הוסר|הצרתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הצרי}}]] והצפורן החלבנה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לבונה|והלבונה]] משקל שבעים שבעים מנה. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#מור|מור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קציעה|וקציעה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שיבולת נרד|שיבולת נרד]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרכום|וכרכום]] משקל ששה עשר ששה עשר מנה. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קושט|קושט]] שנים עשר, קילופה שלשה, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קינמון|קינמון]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מתשעה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשעה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכל יחד שלוש מאות שישים ושמונה מנים}}. נמצאת אומר: שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה, ושלשה של אותו היום. הדא היא דתנינן: והיום מוסיף מלא חפניו. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרשינה|כרשינה]] תשעה קבין, יין קפריסין ג' סאין וג' קבין. אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיורין עתיק {{ירו&quot;מ-ביאור|יין לבן ישן}}. מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. {{שוליים|ד_כג}}נתן בה דבש, פסלה. חסר בה אחת מסממניה, חייב מיתה. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ד_כד}}הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף. בורית כרשינה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינה מהסממנים}} למה היתה באה? שבה שפין את הצפורן מפני שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|עושתה}} נאה. יין קפריסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו מהסממנים}} למה {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} באה? {{ירו&quot;מ-הוסר|שבה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבו}} שורין את הצפורן מפני שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|עושתה}} עזה. והלא מי רגלים יפין לה? אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד. וכשהיה מידק היה אומר: הדק היטב, הדק היטב, שהקול יפה לבשמים. {{שוליים|ד_כה}}חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש, היתה פסולה {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך לתת בתוכה מלח דכתיב}} ([[שמות ל לה|שמות כי תשא ל לה]]) {{ירו&quot;מ-ביאור|ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש}}. לא נתן לתוכה מלח או {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} לתוכה מעלה עשן, נתחייב מיתה. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ועובר משום הכנסה יתירה. תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: הפטמין שבירושלים היו אומרים: אילו היה נותן לתוכה מעט דבש, לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה. תני: פיטמה חציים כשירה {{ירו&quot;מ-ביאור|כדתני: אחת לשישים או לשבעים שנה היתה באה של שרים לחצאין, ואז היו עושים רק חצי כמות}}. שילשים ורבעים לא שמענו {{ירו&quot;מ-ביאור|חיכו עד שיהיה חצי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: {{שוליים|ד_כו}}כמדתה היתה כשירה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דומה לאש מוצתת בגפרית'''. אמר רבי אבין: על שם מקומו נקרא, '''זהב מאופז'''. זהב מופז פירושו זהב שבא ממקום שנקרא אופז. '''זהב מזוקק - שהיו מחתכין אותו כזתים, וטחים אותו בצק, ומאכילין אותן לנעמיות, והן מסננות אותן'''. ויש אומרים שהיו טומנים אותו בזבל שבע שנים. זהב שחוט זה זהב שנמשך כשעווה, כמו הבקרת של ימינו, שהוא גם כמו דונג. אדריינוס היה לו משקל ביצה, דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינון, דינר של מקום מסוים.

זהב פרוויים. רבי שמעון בן לקיש אמר שזה זהב אדום, הוא נקרא כך מפני '''שדומה לדמו של פר'''. יש אומרים זהב שעושה פירות, כמו דתנינן תמן: '''וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל'''. אמר רבי אחא בר יצחק: '''בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, צר כל מיני אילנות לתוכו'''. '''ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות, היו אלו שבפנים עושין פירות'''. כלומר, כשהגפן בשדות הייתה נותנת פירות, אז גם הגפן מהזהב הייתה נותנת פירות, וכשהתאנה בחוץ הייתה נותנת פירות, אז גם התאנה מהזהב הייתה נותנת פירות. הדא הוא דכתיב: '''פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן'''. אימתי יבשו? אמר רבי יצחק חיננא בר יצחק: בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו, דכתיב: '''ופרח לבנון אמלל'''.

מתני'. אומרת המשנה: '''בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא'''. '''בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה'''. '''בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו, והיום עולין באמצע ויורדין באמצע'''. רבי יהודה אומר: '''לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע'''. '''בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב'''. רבי יהודה אומר: '''לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב'''.

גמ': '''פיטום הקטורת, הצפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה'''. '''מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה'''. '''קושט שנים עשר, קילופה שלשה, קינמון'''. נמצאת אומר: שלוש מאות ושישים וחמישה מנים היו כנגד ימות השנה, ושלושה של אותו היום - של יום כיפור. הדא היא דתנינן: '''והיום מוסיף מלא חפניו'''. '''כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין שלוש סאין ושלושה קבין'''. '''אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיורין עתיק'''. '''מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא'''. רבי נתן אומר: '''אף כיפת הירדן כל שהוא'''. '''נתן בה דבש, פסלה. חסר בה אחת מסממניה, חייב מיתה'''.

תני רבן שמעון בן גמליאל אומר: '''הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף'''. בורית כרשינה - שהרי היא לא מהסממנים, למה היתה באה? '''שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה'''. יין קפריסין - גם הוא לא מהסממנים, למה בא? '''שורין את הצפורן מפני שהיא עזה'''. '''והלא מי רגלים יפין לה? אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד'''. '''וכשהיה מידק היה אומר: הדק היטב, הדק היטב, שהקול יפה לבשמים'''. כלומר כשמדברים אז זה מועיל לבשמים. '''חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש, היתה פסולה'''. '''לא נתן לתוכה מלח או לתוכה מעלה עשן, נתחייב מיתה'''. אמר רבי זעירה: '''ועובר משום הכנסה יתירה''' - כלומר אם הוא ייכנס עם זה לתוך קודש הקודשים, הוא עובר על הכנסה יתירה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומת.''' הכהן גדול

'''אחר מהו שיכנס בדמו.''' של הפר

'''בפר.''' כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ&quot;ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו

'''אפי' בדם.''' של הפר הראשון דס&quot;ל דם איקרי פר

'''מילתיה.''' ממילתיה דריב&quot;ל דלקמן שמעינן דס&quot;ל נמי אפי' בדם

'''דאמר.''' כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם

'''ר' יהושע בן לוי שאל וכו'.''' השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב&quot;ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא&quot;צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו

'''מה צריכה ליה בחפניו וכו'.''' כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר

'''מתני' בכל יום היתה כבידה.''' המחתה שהיה דופנה עב

'''והיום היתה קלה.''' דופנה דק וכדי שלא לייגע הכ&quot;ג

'''והיום ארוכה.''' כדי שתהא זרועו של כ&quot;ג מסייעתו

'''והיום אדום.''' מזהב הקרוי זהב פרוים על שם שדומה לדם פרים שמצות היום בהן

'''דברי ר' מנחם.''' ולדברי חכמים אין קפידא באיזה זהב שיהיה

'''כהאי דתנינן תמן.''' על הא דקתני במתני' בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו' קאי דכן תנינן תמן בפ&quot;ה דתמיד מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח וכו' וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ונתפזר ממנו כקב גחלים כו' ובשבת שאסור לכבות היה כופה עליהם כלי נקרא פסכתור וזהו כת&quot;ק דמתני' דהכא

'''גמ' בכל יום וכו'.''' והכל כדי שלא לייגעו להכ&quot;ג

'''לא היה בה אמה גמודה.''' בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא

'''נרתיק.''' כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים

'''ואינו חוצץ.''' וכי כה&quot;ג לא הוי חציצה בכלי שרת

'''קובעו במסמר.''' להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא

'''טובוי די בבייתיה.''' טוב הוא שבביתו וטוב הוא דהוא בלווייתיה שמלוה אותו על הדרך להוצאה ואינו כבד משאו על האדם

'''ואינו חסר כלום.''' לפי שהוא טהור מבלתי סיגים

'''והיתה יתירה דינר זהב.''' על הככר שהיה בדורם ורצו להעמידה על ככר לא פחות ולא יותר והכניסוה וכו' ואע&quot;פ כן לא חסרה כלום מכמו ששיער משה להככר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בינה דומה לאש מצתת בגפרית · אמ' ר' אבין לשם מקומו הוא נקרא וזהב מאופז · זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות והן מסננות אותו · ויש אומ' שהיו טומנין אותו בזבל שבע שנים · זהב שחוט שהיה נמשך כשעוה · אדריינוס היה לו משקל ביצה דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינון · זהב פרויים · ר' שמעון בן לקיש אמ' אדום דומה לדמו שלפר · ויש אומ' זהב שהוא עושה פירות כיי דתנינן תמן וגפן שלזהב היתה עומדת על פתחו שלהיכל · אמ' ר' אחא בר יצחק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו · ובשעה שהיו אילו שבחוץ ‸ היו אילו שבפנים עושין פירות הדא היא דכת' פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגו' · אימתי יבשו אמ' ר' יצחק חיננא בר יצחק בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו דכת' ופרח לבנן אומלל · הל' ה פיטום הקטורת הצרי והציפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה קושט שנים עשר קילופה שלשה קינמון תשעה · נמצאת או' שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה שלאותו היום · הדא היא דתנינן והיום מוסיף מלא חופניו · כרשינה תשעת קבין יין קפריסין שלש סאין ושלש קבין · אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא · ר' נתן או' אף כיפת הירדן כל שהוא · נתן בה דבש פסלה · חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה · תני רבן שמעון בן גמליאל או' הצרי אינו אלא שרף שלעצי קטף · בורית כרשינה למה היתה באה שבה שפין את הציפורן מפני שהיא נאה · יין קפריסין למה היא באה שבו את הציפורן מפני שהיא עזה · והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד · וכשהיה מידק היה או' הדק היטב הדק היטב שהקול יפה לבשמים · חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש היתה פסולה · לא נתן לתוכה מלח או שנתן לתוכה מעלה עשן נתחייב מיתה · אמ' ר' זעורה ועובר משום הכנסה יתירה · תני בר קפרא הפטמין שבירוש' היו אומ' אילו היה נותן לתוכה מעט דבש לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה תני פיטומה חציים כשירה שלשים ורבעים לא שמענו · ר' או' כמידתה היתה כשירה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ויאות.''' היא שהדבר בזהב הזה כך הוא עד דלא יקום על ברריה על בירורו חסר הוא הרבה כשמכניסו לכור ומשהוא עומד על בירורו וטהור שוב לא חסר כלום אפי' אתה מכניסו הרבה והרבה פעמים ובזה ידעו להבחינו כי כבר עמד על בירורו בימי משה

'''שהיה מכסיף.''' מבייש בעד כל הזהבים שהיו שם לפי שהוא יותר נקי וחשוב מכולן ולכן נקרא סגור שבשעה שזה נמכר סוגרין הכל זהבים ואינם חפצים להראותן

'''כתיב.''' בד&quot;ה שאמר דוד ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף וגו' ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים והא כתיב במלכים בבנין שלמה ואת כל הבית צפה זהב ואת אומר אכן שנתן דוד כסף לטוח קירות הבית אלא שהיה הזהב הזה מכסיף שאר כל הזהבים ולכך נקרא כסף

'''דומה לאש מצותת בגפרית.''' כגוון האש הזה כך הוא הזהב הזה ונקרא מופז

'''ומאכילין אותו לנעמיות.''' כדי שיזוקק במיעיהן

'''והן מסננות אותו.''' מבררים ומנקים אותו וכשיוצא ממיעיהן מזוקק הוא מאוד

'''בזבל שבע שנים.''' וע&quot;י כך נעשה מזוקק

'''דינר גורדינין.''' משם מקום

'''כהאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ג דמדות וגפן של זהב וכו'

'''מתני' בכל יום מקריב פרס.''' חצי מנה

'''והיום דקה מן הדקה.''' דכתיב ומלא חפניו קטרת סמים דקה והלא כבר כתיב בקטרת ושחקת ממנה הדק אלא ללמד על הקטרת של יוה&quot;כ שתהא דקה מן הדקה

'''בכל יום כהנים עולים במזרחו.''' של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין והכבש הוא בדרום וכשעולים בו עולים במזרח שהוא סמוך לפנות לימין

'''והיום עולין באמצע.''' כשהולכים אחרי הכ&quot;ג לכבודו עולים באמצע וכו' להראות חשיבותו של כ&quot;ג שהוא כבן בית והולך במקום שהוא חפץ

'''והיום מן הקיתון של זהב.''' שנתקדש לכלי שרת

'''גמ' פיטום הקטרת.''' מה הן שמפטמין הקטרת

'''הצרי.''' הוא השרף של עץ הנקרא קטף כדאמר לקמן

'''והצפורן.''' זהו שחלת דתרגומו טופרא ולפי שהוא חלק כצפורן

'''והחלבנה.''' גלוונא

'''שבולת נרד.''' שפונא בלע&quot;ז והוא חד&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תני בר קפרא: הפטמין שבירושלים - אלה שעושים את הבשמים - היו אומרים: '''אילו היה נותן לתוכה מעט דבש, לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ד_כ}} '''בכהן גדול ביום הכיפורים, האם עולה בכבש דרך ימין המזרחי ויורד דרך שמאל המערבי כבכל יום, או שמשנה מדרך הכהנים בכל יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שביום הכיפורים הכהן הגדול משנה מסדר הכהנים שבכל יום - עולה במזרחו ויורד באמצע הכבש, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ד, הלכה א) על פי סוגיית הירושלמי המבארת את השינויים המיוחדים בעבודת היום.

{{שוליים|ד_כא}} '''בכהן גדול ביום הכיפורים - עלייתו לכבש וקידוש ידיו ורגליו נעשים באמצע הכבש ומקיתון של זהב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שדין זה מיוחד ליום הכיפורים בלבד, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ד_כב}} '''סממני הקטורת ומשקלם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי ובבבלי (כריתות ו ע&quot;א) המונה אחד עשר סממנים במשקלים קצובים, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פ&quot;ב ה&quot;ג.

{{שוליים|ד_כג}} '''המערב דבש בקטורת פוסל אותה, והחוסר אחד מסממניה חייב מיתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ח, רמב&quot;ם, הלכות איסורי מזבח, פרק ה, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא קמא בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שנתינת דבש בקטורת פוסלת אותה, וכן שהחסר אחת מסממניה חייב מיתה, כלשון הירושלמי.

{{שוליים|ד_כד}} '''בהכנת הקטורת יש להוסיף בורית כרשינה ויין קפריסין לשיפור הציפורן, ואין מכניסים מי רגלים לעזרה מפני הכבוד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ד, רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הל' כלי המקדש פ&quot;ב ה&quot;ד-ה) פסק שהבורית והיין אינם מסממני הקטורת עצמה אלא משמשים לעיבוד הציפורן, ושמי רגלים אינם מוכנסים לעזרה מפני כבוד המקום, כלשון הסוגיה בדיוק..

{{שוליים|ד_כה}} '''אין להוסיף דבש לקטורת ואין לחסר סממן ממנה, ואם החסיר סממן או נתן דבש - פסולה, ואם לא נתן מלח או מעלה עשן - חייב מיתה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ח, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה, הלכה כה. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם על פי הירושלמי שהקטורת פסולה בחיסור סממן או תוספת דבש, וחייב מיתה בהעדר מלח או מעלה עשן, כלשון הסוגיה ממש.

{{שוליים|ד_כו}} '''אין לפחות ממחצית סממני הקטורת בפעם אחת אלא בכשיעור מלא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ח &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם עשה קטורת בחציה - חצי מכל סממן וסממן, כשירה, ומותר הקטורת המצטבר משנים קודמות היה מצרפו לעשות ממנו פיטום נוסף, כדברי הרמב&quot;ם..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ודא דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: פיטמה חציים כשירה - חצי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכמות}} כל סממן וסממן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא שיקחו רק חצי מהסממנים}}. אחת לששים {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנינן}}: מותר הקטרת מה היו עושין בה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמותר הזה היה מצטבר}}. תני: {{שוליים|ד_כז}}הקטיר כזית בחוץ, חייב. פחות {{ירו&quot;מ-הוסר|מכזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפרס}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חצי מנה}} בפנים, פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין זו כניסה יתירה שמדאוריתא יוצא בכזית אמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נפטרו הציבור ידי חובתן. רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שזו הקטרה כדין}}, מינה את שמע פחות {{ירו&quot;מ-הוסר|מכזית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפרס}} בפנים פטור {{ירו&quot;מ-ביאור|נפטרו הציבור ידי חובתן}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת דקה והביא מבית לפרכת}} - דקה מה תלמוד לומר? לפי שנאמר ([[שמות ל לו|שמות כי תשא ל לו]]): ושחקת ממנה הדק. אם כן למה נאמר דקה? {{שוליים|ד_כח}}שתהא דקה מן הדקה. כיצד הוא עושה? מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו, כדי לקיים בה דקה מן הדקה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בכל יום היה מקדש מן הכיור והיום מקיטון של זהב}} אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: חוץ מקידוש הראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחייב להיות מן הכיור}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ואפילו מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: {{שוליים|ד_כט}}כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים. פתר לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליום הכיפורים}} חוץ מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}}: הכיור והכן מעכבין. פתר לה: מקומן מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהיו בעזרה בין האולם למזבח}}.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ו|ירושלמי יומא, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ד_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש - דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}בכל יום שלש, והיום ארבע. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בכל יום שתים, והיום שלש.&lt;br&gt; [[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Degem_Mischan_made_by_Michael_Osnis_111.jpg {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל יום שלוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}]]&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא ו ה|ויקרא צו ו ה]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, וביער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, וערך עליה העולה, והקטיר עליה חלבי השלמים}} - והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, זו מערכת קיומי אש. וביער עליה הכהן, זו מערכת איכול איברין ופדרים. וערך עליה העולה, זו מערכה גדולה. והקטיר עליה חלבי השלמים, זו קטורת. ולית ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה מערכת איכול איברין {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יש רק שלוש מערכות}}. ולית ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה מערכת קיומי אש {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יש רק שני מערכות}}. מה מקיים [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: אש תמיד - אש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המנורה}} שאמרתי לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תהא תמיד {{שוליים|ד_לא}}לא תהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדליק אותה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאש שתלקח מ}}על מזבח החיצון. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן, ודוחין עליהן את השבת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי שמואל בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#שמואל בר אבא|°]]: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שדוחה שבת דתניא}}: בכל יום היו שם ארבע מערכות. מה את שמע מינא {{ירו&quot;מ-ביאור|איך אתה לומד מכאן שדוחה שבת}}? אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדתני}}: והיום חמש {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שאף ביום הכיפורים היה עושה מערכה לאיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב, וכמו שדוחה יום הכיפורים כך דוחה שבת}}. רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעא קומי {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל את}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי אברים ופדרים לא מעכבים וכי}} דבר שאינו מעכב דוחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבת}}? אמר ליה: עדי החודש הרי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק רביעי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''פיטמה חציים כשירה'''. כמו שלמדנו שאחת לששים או שבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים - כלומר היה נשאר חצי מהכמות בתור שיריים, ואז היו עושים עוד חצי כמות כדי להשלים. '''שילשים ורבעים לא שמענו''' - כי לא היו עושים מיד, אלא היו מחכים עד שיהיה חצי, ואז היו עושים חצי כנגדו. רבי אומר: '''כמדתה היתה כשירה'''. ודא דאת מר: '''פיטמה חציים כשירה''' - חצי כל סממן וסממן, אבל לא שיקחו רק חצי מהסממנים, אלא באותו יחס. '''אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים'''.

הדא היא: '''מותר הקטרת מה היו עושין בה'''? אמרנו שמותר הקטורת היו מוכרים אותה, נותנים אותה לאומנים בשכרם, וקונים את זה בכסף הלשכה, כסף חדש. כל שנה זה מתרבע עד שזה מגיע לחצי השיעור, ואז מכינים חצי שיעור נוסף וככה מגיעים לכמות מלאה.

תני: '''הקטיר כזית בחוץ, חייב'''. '''פחות בפנים, פטור'''. אם הקטיר פחות מפרס בפנים, מה אומר? אמרנו שבעצם הוא עושה פרס בבוקר ופרס בין הערביים - חצי מנה בבוקר, חצי מנה בערב. אם הקטיר פחות מזה - פטור, וזה לא נקרא הכנסה יתירה כי מדאורייתא הוא יוצא בכזית. רבי זעירה בשם רב ירמיה: '''נפטרו הציבור ידי חובתן''', כי אם יצא מכזית כבר יצא מדאורייתא. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי ירמיה: מן מה דתני '''הקטיר כזית בחוץ חייב''', מינה את שמע '''פחות בפנים פטור'''. כי אם הוא היה מקטיר בפנים אז הוא היה חייב, כי זה נחשב הקטרה, אז בחוץ צריך לצאת פטור. אם הוא חייב בחוץ, סימן שזה נחשב הקטרה בפנים, ולכן בפנים הוא יהיה פטור ואפילו יוצאים בזה.

דקה - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר '''ושחקת ממנה הדק'''. אם כן למה נאמר דקה? שתהא דקה מן הדקה. כיצד הוא עושה? '''מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו, כדי לקיים בה דקה מן הדקה'''. כלומר כותשים אותה עוד הפעם.

אמר רבי יונה: '''חוץ מקידוש הראשון''' - כשמתחילים את העבודה, זה חייב להיות מן הכיור. אמר רבי יוסה: '''ואפילו מקידוש הראשון'''. מתניתא פליגא על רבי יונה: '''כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים'''. פתר לה חוץ מקידוש הראשון - אבל קידוש ראשון חייב להיות מהכיור. מתניתא פליגא על רבי יוסה: '''הכיור והכן מעכבין'''. פתר לה: מקומן מעכב - כלומר שהם צריכים להיות בעזרה בין העולם למזבח, ואם לא נמצאים במקום אז הקורבנות פסולות.

מתני': '''בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש''' - דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: '''בכל יום שלש, והיום ארבע'''. רבי יהודה אומר: '''בכל יום שתים, והיום שלש'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושלשה.''' מנים של אותו היום כפורים שהוא מוסיף ושוחקן בעיוה&quot;כ כדי לקיים מצות דקה מן הדקה וכדקאמר לקמן

'''יין קפריסין.''' שבא ממקום שנקרא קפרס פ&quot;א שעושין אותו מפרי קאפריס והיא הצלף האמור בו תמרות ואביונות וקפרס

'''ועובר משום הכנסה יתירה.''' כלומר אפי' לא הקטיר ואינו מתחייב בשביל קטרת חסירה מכל מקום עובר הוא משום ביאה ריקנית

'''ר' אומר כמדתה היתה כשירה.''' אם כמדתה בהסממנין ובמשקלן אף לשלשים ורבעים היתה כשירה

'''ודא דאת אמר וכו'.''' וכן מה שאת. אומר לחצאין כשירה לא שעשה חצי המנין של הסממנים וכגון שלא עשאה אלא בששה או שבעה סממנין דזה היא חסר מסממניה אלא שעשה חצי כל סממן וסממן מהי&quot;א סממנין

'''הדא היא.''' מה ששנינו לקמן בפ&quot;ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפני הא דאמרן שאחת לששים וכו' מן השירים לפי שבכל שנה ושנה היו אלו ג' מנים יתירים

'''תני.''' בברייתא הקטיר מהקטרת כזית בחוץ חייב שהרי זה ראוי לבא לפנים

'''פחות מכזית בפנים פטור.''' ורצה ר&quot;ז בשם ר' ירמיה לפרש דהאי פטור היינו שנפטרו הצבור ידי חובתן דבדיעבד אפי' בפחות מכזית יצא וקאמר ר' יוסי בר' בון דלאו הכי קאמר ר' ירמיה דהא מן מה דתני בבבא ראשונה חייב ש&quot;מ דפטור דבבא שניה פטור ממש קאמר דאל&quot;כ אין זה ההיפוך מבבא דרישא והא דאיצטריך לאשמועינן דפטור דמהו דתימא ה&quot;א חסרון השיעור כחסרון מן הקטרת קמ&quot;ל דעל החסרון השיעור לא מיחייב אבל אין הצבור יוצא י&quot;ח לפי שאין הקטרה בפחות מכזית

'''דקה וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''א&quot;ר יונה חוץ מקידוש הראשון.''' הא דקתני במתני' דהיום כ&quot;ג מקדש מקיתון של זהב בשאר קידושין של בו ביום הוא אבל בקידוש הראשון שחרית בבואו אל אהל מועד מקדש הוא מן הכיור כדכתיב בפרשת קידוש

'''מתניתא.''' ברייתא פליגא על ר' יונה דקתני כל הכלים וכו' ולאו דוקא כיור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ודא דאת מר פיטומה חציים כשירה חצי כל סממן וסממן · אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים · הדא היא מותר הקטורת מה היו עושין בה · תני הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מכזית בפנים פטור · ר' זעורה בשם רב ירמיה נפטרו הציבור ידי חובתן · ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב · מינה את שמע פחות מכזית בפנים פטור · דקה מה תל' לפי שנ' ושחקת ממנה הדק אם כן למה נאמ' דקה שתהא דקה מן הדקה · כיצד הוא עושה מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו כדי לקיים בה דקה מן הדקה · אמ' ר' יונה חוץ מקידוש הראשון · אמ' ר' יוסה ואפי' מקידוש הראשון · מתנית' פליג' על ר' יונה כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים חוץ מקידוש הראשון · ומתנית' פליג' על ר' יוסה הכיור והכן מעכבין · פתר לה מקומן מעכב · הל' ו מה טע' דר' מאיר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה · זו מערכת קיומי אש · ובער עליה הכהן זו מערכת איכול איברין ופדרים · וערך עליה העולה זו מערכה גדולה · והקטיר עליה חלבי השלמים זו קטורת · ולית לר' יוסה מערכת איכול איברין ולית לר' יהודה מערכת קיומי אש · מה מקיים אש תמיד · אש שאמרתי לך תהא תמיד · לא תהא אלא על מזבח החיצון · אמ' ר' אלעזר · האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן ודוחין עליהן את השבת · ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמואל בר אבא מתנית' אמרה כן בכל יום היו שם ארבע מערכות · מה את שמע מינה · אמ' ר' מנא והיום חמש · ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעורה דבר שאינו מעכב דוחה · אמ' ליה הרי עידי החודש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' יוסי.''' דלא היא ואפי' מקידוש הראשון מקיתון של זהב הוא וקרא לא נאמר אלא בשאר ימות השנה

'''פתר לה.''' דלא קאי אלא אשאר קידושין של כ&quot;ג ביה&quot;כ חוץ מקידוש הראשון

'''מתניתא פליגא על ר' יוסי.''' דקתני הכיור והכן מעכבין וקס&quot;ד דלענין קידוש מכיור וכנו קתני

'''פתר לה.''' דה&quot;ק מקומן מעכב בעזרה בין אהל מועד ובין המזבח אבל לענין קידוש כל כלי שרת ראוין לקידוש

'''מתני' בכל יום היו שם.''' במזבח החיצון

'''ד' מערכות.''' של עצים שמבערים עליהם האש אחת היא מערכה גדולה שמקריבין עליה התמיד והשנייה שממנה נוטלין אש למזבח הקטרת. והשלישית מערכה של קיום האש שלא יסור האש משם לעולם והאחת מערכה של אברים ופדרים מהתמיד של בין הערבים שלא נתאכלו מבערב ולא נשרפו כל הלילה שורפין אותן במערכה זו

'''והיום חמש.''' שמוסיפין ביה&quot;כ עוד מערכה אחת ליטול ממנה גחלים לקטרת לפני ולפנים

'''ר' יוסי אומר בכל יום שלש.''' דתלתא קראי כתיבי על מוקדה על המזבח זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכה שלישית של קיום האש ומערכה רביעית לאברים ופדרים לית ליה לר' יוסי דסבירא ליה איברים ופדרים שלא נתעכלו בצידי מערכה גדולה הן נשרפין

'''ר&quot;י אומר בכל יום שתים.''' דלית ליה מערכה שלישית של קיום האש וקרא והאש על המזבח תוקד בו דריש ליה ר' יהודה על הצתת אליתא והן הקסמים דקים שמבעירין כדי להצית האש על המערכה הגדולה שלא יהא זה אלא על ראשו של המזבח ושלא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקים על המזבח והלכה כר' יוסי

'''גמ' מה טעמא דרבי מאיר וכו'.''' כדדריש מקראי

'''ולית ליה לר' יוסי מערכת איכול אברין.''' משום דסבירא ליה בצדי מערכה גדולה הן נשרפין

'''ולית לר' יהודה וכו'.''' ומה מקיים ר' יהודה קרא דאש תמיד תוקד על המזבח&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אש שאמרתי לך וכו'.''' לא תהא אלא על ראשו של מזבח החיצון וכדפרישית במתני'

'''מה את שמע מיניה.''' מהכא ודילמא בכל יום לבר משבת קאמר

'''אמר רבי מנא והיום חמש.''' קתני ואם כן דוחה יום הכפורים הוא

'''דבר שאינו מעכב דוחה.''' בתמיה והלא אברים ופדרים אינן מעכבין ומפני מה ידחו את השבת

'''הרי עדי החדש הרי אינן מעכבין.''' שאם לא באו מקדשין הב&quot;ד על פי קביעותן אלא שמצוה לקדש ע&quot;פ הראיה, ועוד שאם ראו הב&quot;ד בעצמן ביום מקדשין בלא עדים כדאמרינן לא תהא שמיעה גדולה מראיה ואפ&quot;ה דוחין מהלכן את השבת כדתנינן תמן בפרק קמא דראש השנה שעל מהלך וכו'

'''מנין למערכת יה&quot;כ.''' לקטרת לפני ולפנים שתהא מערכה בפ&quot;ע ולא יטול הגחלים ממערכה שניה כמו בכל יום ויום
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמ': מה טעמא דרבי מאיר? '''והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, זו מערכת קיומי אש'''. הייתה מערכה שהמטרה שלה שאם האש תכבה יקחו ממנה. '''וביער עליה הכהן, זו מערכת איכול איברין ופדרים'''. '''וערך עליה העולה, זו מערכה גדולה'''. '''והקטיר עליה חלבי השלמים, זו קטורת'''. '''ולית ליה לרבי יוסה מערכת איכול איברין''' - לכן הוא חושב שיש רק שלוש. '''ולית ליה לרבי יודה מערכת קיומי אש''' - לכן הוא חושב שיש רק שתיים.

מה מקיים רבי יהודה '''אש תמיד'''? אמרה התלמודה: אש שאמרתי לך תהא תמיד - זו המנורה עצמה, שכתוב עליה להעלות נר תמיד, אז '''לא תהא אלא על מזבח החיצון'''.

אמר רבי אלעזר: '''האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן, ודוחין עליהן את השבת'''. רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמואל בר אבא: מתניתא אמרה כן: '''בכל יום היו שם ארבע מערכות'''. מה את שמע מינה? אמר רבי מנא: '''והיום חמש''' - שאפילו ביום כיפור הייתה מערכה לאיברים ופדרים שלא נתאכלו בערב, וכמו שזה דוחה כיפור כך דוחה שבת.

רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה: דבר שאינו מעכב דוחה שבת? אמר ליה: עדי החודש הרי - שאם לא באו עדים אפשר לקדש בלי עדים, אבל בהן דוחים, דתנינן שמהלך לילה ויום מחלל את השבת ויוצא ידי חודש.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ד_כז}} '''שיעור הקטרת קטורת בקודש הקודשים ביום הכיפורים ודין מקטיר כזית בחוץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יט, הלכה ג, רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יט, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי ברבי בון בשם רבי ירמיה שהקטרת כזית פנים כדין - מלוא חופניו מדרבנן ומדאורייתא כזית, ופחות מפרס בפנים פוטר את הציבור, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יט הלכות ג וח.

{{שוליים|ד_כח}} '''קטורת של יום הכיפורים חייבת להיות דקה מן הדקה יותר מקטורת של כל השנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הסוגיה שמפריש שלשת מנים ומחזירם למכתשת כדי לקיים בה &quot;דקה מן הדקה&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ד_כט}} '''קידוש ידיים ורגליים ביום הכיפורים אינו טעון דווקא כלי שרת מיוחד לכך, פרט לקידוש הראשון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ה, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כפתרון המתניתא שמקומן של כיור וכן מעכב שיהיו בין האולם למזבח, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ד_ל}} '''בכל יום מדליקים על המזבח שלוש מדורות אש, וביום הכיפורים ארבע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ב, הלכה ד, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים (רבי מאיר) שבכל יום שלוש וביוה&quot;כ ארבע, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין ובהלכות עבודת יום הכיפורים.

{{שוליים|ד_לא}} '''שריפת אברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב דוחה את השבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג, הלכה יג &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן פדת שדוחין עליהן את השבת, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות תמידין ומוספין פרק ג הלכה יג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אינן מעכבין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם לא באו עדים אפשר לקדש בלי עדים}} ודוחין דתנינן תמן: {{שוליים|ד_לב}}שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש. מנין למערכת יום הכפורים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח מלא המחתה}} גחלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אש}} מה תלמוד לומר אש? שהיא בטילה על גבי גחליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאחר שלוקח אותם המערכה מתבטלת ואין בה עוד שימוש}}. גחלי יכול עוממות תלמוד לומר ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]]): אש. אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר: גחלי. {{ירו&quot;מ-הוסר|אש }}הא כיצד? מן הלוחשות הללו. ומנין שתהא האש בטילה על גבי גחלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה שום שמוש למערכה הזו מלבד לצורך הקטורת של יום כיפור}} תלמוד לומר: גחלי אש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין לחם הפנים נפסל {{ירו&quot;מ-ביאור|משום יוצא}} בשעת מסעות. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: לחם הפנים נפסל בשעת מסעות. רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[במדבר ב יז|במדבר במדבר ב יז]]): כאשר יחנו כן יסעו. מה בחנייתם אינו נפסל, אף בנסיעתם אינו נפסל. רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[במדבר ב יז|במדבר במדבר ב יז]]): ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות - כבתוך המחנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שגם בזמן מסע מתקימים קדושת מחנות והלחם לא נפסל}}. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות, לוקה. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: קדשים נדחין בשעת מסעות {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שהמשכן מפורק נפסלו משום יוצא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמחנות לא בטלו}}. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן {{ירו&quot;מ-ביאור|דבר זה תדיר בפיהם של החכמים}} - נסתלקו הפרוכת, הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחם הפנים אינו נפסל במסעות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם פנים לפני}}: תמיד תמיד אפילו בשבת, תמיד אף בטומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב}} ([[ויקרא ו ו|ויקרא צו ו ו]]): {{ירו&quot;מ-הדגשה|אש תמיד תקד על המזבח}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מתניתא מסייעא לרבי יוחנן}} לא תכבה אף במסעות. בשעת מסעות מה היו עושין לה? היו כופין עליה פסכתר - דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה, שנאמר ([[במדבר ד יג|במדבר במדבר ד יג]]): ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. הא אילו היה המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|דליק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דולק}}, לא היה בגד ארגמן נשרף? מה עבד לה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה? פסכתר היו כופין עליו מלמעלה. מה מקיים [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה: ודשנו את המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|שמשמעו הפשוט שהסירו את הדשן}} - וירוון {{ירו&quot;מ-ביאור|מלשון דשן ושבע שכשהיה מלא אברים ופדרים היו מכסים אותו פסכתר ועליו ארגמן}} כיי דאמר רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] ([[דברים לא כ|דברים וילך לא כ]]): ואכל ושבע ודשן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק טרף בקלפי.&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק חמישי – הוציאו לו==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_א|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_א}}הוציאו לו את הכף ואת המחתה, וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף — הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, וכך היתה מידתן. נטל את המחתה {{ירו&quot;מ-ביאור|של גחלים}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''שאל תא קמא מנין למערכת יום הכיפורים?''' כלומר, מאיפה שעושים ל-- כמו מדורה מיוחדת ליום הכיפורים. '''אמר רבי יונה בשם רבי פדת שנאמר ולקח הכהן מלוא המחתה גחלי אש. מה תלמוד לומר אש? שהיא בטלה על גבי גחליה'''. כלומר שאחרי שלוקחים אותם אז המערכה מתבטלת ואין בה עוד שימוש.

'''גחלי, יכול עוממות. תלמוד לומר אש. אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי. הא כיצד? מן הלוחשות הללו. ומנין שתהא האש בטילה על גבי גחלים'''. כלומר שלא יהיה שום שימוש למערכה הזו מלבד לצורך הקטורת של יום הכיפורים. '''תלמוד לומר גחלי אש'''.

'''רבי יהושע בן לוי אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות'''. כלומר שעם ישראל נדד אז הלחם הפנים שהיה על השולחן הוא לא נפסל, כן? הרי לכאורה ברגע שכבר אין את המחיצות אז הוא כביכול כאילו יצא מהמחיצה.

'''רבי יוחנן אמר לחם הפנים נפסל בשעת מסעות. רבי חייה אמר בשם רבי יהושע בן לוי כאשר יחנו כן יסעו. מה בחנייתם אינו נפסל, אף בנסיעתם אינו נפסל. רבי אמי אמר בשם רבי יהושע בן לוי ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות - כבתוך המחנות''', כלומר כמו שבזמן החניה המחנה לוי היה באמצע, אז כך בזמן הנסיעות המחנה לוי היה באמצע. כלומר המחנות התקיימו גם בזמן המסע ולכן הלחם לא נפסל.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי אמי אמרו בשם רבי אלעזר: השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות, לוקה'''. הרי הוא שורף בחוץ, אז אף על פי כן יש את המחיצות כביכול, ואז הוא שורף מחוץ למחיצות, אז הוא לוקה.

'''אמר רבי יוחנן: קדשים נדחין בשעת מסעות''' מכיוון שהמשכן מפורק אז נפסלו משום יוצא. '''טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו'''. כלומר הטמאים והפרושים כל אחד, כן? כלומר מחיצות לא בטלו. אז בעצם אם נניח אדם מצורע צריך להיות מחוץ לשלוש מחנות, הוא חייב גם עכשיו להיות מחוץ לשלוש מחנות כי המחיצות לא בטלו.

'''רבי יוסה אמר: תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן - נסתלקו הפרוכת, הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין'''. הלא ברגע שהמחיצות הוסרו, כן? ברגע שהפרוכת הוסרה, כלומר בעצם פירקו את המשכן, באותו רגע הותרו המחיצות. כלומר אין מחיצות וזבים וצורעים יכולים להיכנס. אין בעצם הפרדות. זבים וצורעים יכולים להצטרף בלי מחיצות, בלי הפרדה.

'''מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יהושע בן לוי''' שהוא סובר שלחם הפנים לא נפסל במסעות. '''תמיד תמיד אפילו בשבת, תמיד אף בטומאה''', כלומר אפילו במסעות כמובן. כלומר אין שום דבר שיש שלב שהלחם הפנים לא היה נמצא. '''לא תכבה אף במסעות''', כן? כלומר האש עצמה גם כן תמיד, אז גם כן במסעות הייתה דולקת.

'''בשעת מסעות מה היו עושין לה? היו כופין עליה פסכתר - דברי רבי יהודה'''. כלומר היו כופים על איזה כלי שלא-- שהאש תישאר מתחת הכלי, לא תישרף.

'''רבי שמעון אומר: אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה'''. כלומר היו מדשנים את המזבח, '''שנאמר ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן'''. '''הא אילו היה המזבח, לא היה בגד ארגמן נשרף?''' הרי אם המזבח דולק אז לא היה בגד ארגמן נשרף. אז אם כך רואים מכאן שבעצם האש לא הייתה. אותו דבר גם לחם הפנים, כן?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גחלי.''' ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש ולמה נאימר אש פשיטא שגחלי אש יטול אלא מלמד שהיא בטילה על גבי גחליה כלומר כשיסיר הגחלים בטילה זו האש וא&quot;כ ע&quot;כ שמערכה בפ&quot;ע היא ואינה אלא לטול ממנה גחלים להקטיר הקטרת לפני ולפנים דאי ממערכה שניה שלכל יום ויום הלא היא אינה בטילה וצריך ליטול עוד ממנה להקטיר קטרת של בין הערבים כמו בכל יום ויום

'''גחלי וכו'.''' מת&quot;כ היא ודריש לפירושא דקרא גחלי אש

'''יכול עוממות.''' כשהן מתחילין לכבות

'''אי אש יכול.''' אע&quot;פ שעדיין שלהבת קשורה בהן ת&quot;ל גחלי אש הא כיצד מן הלוחשות אש הללו הוא שיטול

'''ומנין שתהא האש בטילה וכו'.''' כלומר שזו מערכה בפ&quot;ע היא וכשיסיר ממנה הגחלים בטילה היא וכדאמרן

'''ת&quot;ל גחלי אש.''' כלומר ע&quot;כ תרתי ש&quot;מ דאי אש להוציא העוממות בלחוד הוא דאתא תיפוק ליה מדכתיב אבתריה ונתן את הקטרת על האש אלא ללמד ג&quot;כ שתהא האש בטילה ע&quot;ג הגחלים כשיטול ממנה

'''אין לחם הפנים נפסל.''' משום יוצא בשעת מסעות שבמדבר וכדדריש כאשר יחנו מה בחנייתם אינו נפסל וכו'

'''ר' אמי וכו'.''' קאמר דמהכא נפקא ליה דכתיב ונסע וגו' אע&quot;פ שונסע אפ&quot;ה כבתוך המחנות היא

'''השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה.''' משום דכתיב בקדש באש תשרפנו כל שפסולו בקדש שריפתו בקדש ובשעת מסעות ג&quot;כ פסולן בקדש נקרא

'''א&quot;ר יוחנן.''' לא היא אלא כך שנינו בתוספתא דזבחים פי&quot;ג בשעת סילוק מסעות קדשים נדחין שנפסלין ביוצא אלא דמ&quot;מ טמאין משתלחין הן ונפרשים הן כל או&quot;א במחיצתו זבין חוץ למחנה שניה ומצורעים חוץ למחנה ישראל משום דהמתנה קדוש היא

'''מה עביד לה ר' יהודה פסכתר וכו'.''' ועל הפסכתר היה פרוש בגד הארגמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הרי אינן מעכבין ודוחין דתנינן תמן שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעידות החודש · מניין למערכת יום הכיפורים · ר' ירמיה בשם ר' פדת גחלי מה תל' אש שהיא בטילה על גבי גחליה · גחלי יכול עוממות תל' אש · אי אש יכול שלהבת תל' אש · הא כיצד מן הלוחשות הללו ומניין שתהא האש בטילה על גבי גחלים תל' גחלי אש · ר' יהושע בן לוי אמ' אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות · ר' חייה בשם ר' יהושע בן לוי כאשר יחנו כן יסעו · מה בחנייתם אינו נפסל אף בנסיעתם אינו נפסל · ר' אמי בשם ר' יהושע בן לוי ונסע אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כבתוך המחנות · ר' יעקב בר אחא ר' אמי בשם ר' אלעזר השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה · אמ' ר' יוחנן קדשים נדחין בשעת מסעות טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו · אמ' ר' יוסה תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין · מתנית' מסייעא לדין ומתנית' מסייעא לדין · מתנית' מסייעא לר' יהושע בן לוי תמיד · תמיד אפי' בשבת · תמיד אף בטומאה מתנית' מסייעא לר' יוחנן לא תכבה · אף במסעות ‸ מה היו עושין לה · היו כופין עליה פסכתיר דברי ר' יהודה · ר' שמעון או' אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה שנ' ודשנו את המזבח ופר' עליו בגד ארגמן · הא אילו היה המזבח דליק לא היה בגד ארגמן נשרף · מה עבד לה ר' יודה פסכתר היו כופין עליה מלמעלה · מה מקיים ר' יודה ודשנו את המזבח · וירוון · כיי דאמ' ר' יודה בן פזי ואכל ושבע ודשן · הדרן עלך טרף בקלפי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר יוסי תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן.''' דלא כהך סיפא דהתוספתא אלא כך הן רגילין לומר דכשהוגללו הפרוכת בשעת סילוק המסעות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין ואין כאן שילוח מחנות

'''מתניתא מסייע לדין וכו'.''' אפלוגתא דריב&quot;ל ור' יוחנן דלעיל בלחם הפנים הוא דמהדר דתניא כוותיה דמר וכוותיה דמר

'''תמיד.''' דכתיב בלחם הפנים ודרשי' כמו תמידהנאמר בפסח ובקרבן תמיד דללמד בא אפילו בשבת אפי' בטומאה וה&quot;ה תמיד הנאמר בלחם הפנים ללמד בא שתמיד הוא נוהג ואפי' בשעת מסעות אינו נפסל ביוצא

'''מתניתא מסייע לר' יוחנן.''' דלא נפקא לן מדכתיב תמיד שאף על מסעות נאמר שהרי באש על המזבח כתיב תמיד ואפ&quot;ה איצטריך לא תכבה ללמד אף על המסעות כדפירש בהאי ברייתא

'''ר&quot;ש אומר.''' לא היה האש על המזבח בשעת המסעות אלא כמו שהיו מדשנין אותו בכל יום אף בשעת סלוק מסעות היו מדשנין שנאמר ודשנו וגו' ואם היה האש דלוק וכי לא היה בגד הארגמן נשרף

'''מה מקיים רבי יהודה ודשנו.''' דמשמע שהיו מדשנין אותו מקודם שפרשו עליו הבגד

'''וירוון.''' ר' יהודה מפרש ודשנו וירוון היא שמשביעין ומשמנין אותו ושמניחין עליו האש ועל האש פסכתר ועל הפסכתר הבגד וכהאי דאמר ר' יודה בן פזי שהוא מלשון ואכל ושבע ודשן: הדרן עלך טרף בקלפי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''מה עבד לה רבי יודה? פסכתר היו כופין עליו מלמעלה'''. כלומר בעצם היו פורסים על זה כלי, כן? ואז את הבגד ארגמן.

'''מה מקיים רבי יודה: ודשנו את המזבח''' - הרי כתוב דשנו, משמע הפשט של הדבר הזה שהסירו את הדשן. אומר לא, ודשנו הכוונה '''וירוון''', כיי דאמר רבי יודה בן פזי '''ואכל ושבע ודשן'''. כן, אז דשן זה לאו דווקא להסיר, אלא אולי אפילו גם כן מלשון מלא.

הדרן עלך פרק טרף בקלפי. ארבעה פרקי הלכה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ד_לב}} '''על עדות החודש של תשרי (הכפורים) מחללים שבת ומודיעים אף במהלך יום שלם ולילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קידוש החודש, פרק ג, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד א/&gt; הדרן עלך טרף בקלפי ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי פדת שממעטים מ&quot;גחלי אש&quot; שהמערכה בטלה על גבי גחליה, ומכאן שמחללין שבת לצורך עדות החודש של תשרי כדי שלא יתבטל סדר יום הכפורים.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>92ltbubusz9ks6hsjysx1jmdzsh3hvp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755687</id>
    <revision>
      <id>3084421</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:46:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="350857" sha1="5g1plxcmqgph0d8spc87w35vfzzm2lf" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק חמישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בימינו ואת הכף בשמאלו, מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר ([[שמות כו לג|שמות תרומה כו לג]]) והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הוציאו לו את הכף ואת המחתה}} ולא כבר תנינתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}נטל את המחתה ועלה לראש המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחתה ממנה גחלים}}? כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} את הכף ואת הבזך {{ירו&quot;מ-ביאור|מחתה של קטרת}} מהו כף מגיס {{ירו&quot;מ-ביאור|כף גדולה כמו שמגיסים קדרה}}? אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: הדא אמרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבזך}} כלי חול הוא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הוסר|כפרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נפדה}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בבזך היו מביאים שלושה קבין ופודים את מה שנשאר מהחפינה}} דאיתפלגון {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטורת ש}}פיטמה בחולין. רבי יוסי בי רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בן}} אמר {{שוליים|ה_ב}}פסולה, רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר כשירה. מה טעמא? דרבי יוסי בי רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בר}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} קודש היא שתהא {{ירו&quot;מ-הוסר|הבאתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הווייתה}} בקודש. {{ירו&quot;מ-הוסר|מט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמא}} דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? קודש היא שתהא באה מתרומת {{ירו&quot;מ-הוסר|הלישכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלשכה}}. אמר{{ירו&quot;מ-הוסר| יוסה בי}} רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] אתיא דרבי יוסי בן חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וד רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, דתנינן {{שוליים|ה_ג}}המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דברים ראוין לקרבנות ציבור}}? רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר קטורת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל שאר הדברים נמנו בפרוט במשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שיש קטורת שהיא חולין מכאן שפיטום הקטורת נעשה בחול כדעת}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]. אמר רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת, וד רבי יוסי בי רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בן}} כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכתשת שבא פיטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת לקדש. אמר}} רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם שמואל מכתשת עשו אותה כלי שרת לקדש אר יוסה בי רבי בון אמרה רבי הונה }}קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} דבר שקדש בכלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת קדושת הגוף}} נפדה? {{ירו&quot;מ-ביאור|אז איך פודים את מותר הקטורת}} אמר ליה {{ירו&quot;מ-הוסר|ולאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא? והרי}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא ושמואל }}אמר קל הוא במותר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתנאי בית דין שהמותר לא יתקדש קדושת הגוף גמורה ואפשר יהיה לפדותו}}. דאיתפלגון {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבשים שהוכנו לצורך תמידים}} {{שוליים|ה_ד}}הותירו {{ירו&quot;מ-הוסר|תמידין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמימים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרי ראש חדש ניסן}}, שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר נפדין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתמימין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתמימים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שתנאי בית דין שיפדו}}, ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר נפדין כפסולי {{ירו&quot;מ-הוסר|המוקדשין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המוקדשים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וירעו עד שיסתאבו}}. הותירו שעירים {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שעירי ראשי חדשים}} &lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ועל פי המשנה: '''הוציאו לו את הכף ואת המחתה, וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף — הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, וכך היתה מידתן. נטל את המחתה''' של הגחלים '''בימינו ואת הכף בשמאלו''', כן? המחתה של הגחלים בימינו כי זה יותר כבד.

'''מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים'''.

'''ולא כבר תנינתה נטל את המחתה ועלה לראש המזבח?''' אז למה עוד פעם לוקח את המחתה?

'''כיני מתניתא את הכף ואת הבזך'''. כלומר פה מדובר על מחתה שבה לוקח גחלים, אלא כף - מחתה מיוחדת של קטורת והיא נקראת בזך.

'''מהו כף? מגיס''' - כמו מעין כף גדולה כמו זו שמגיסים בה את הקדירה. '''אמר רבי יוסה: הדא אמרה כלי חול הוא''' - המחתה של הקטורת הייתה כלי חול. '''אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי?''' אנחנו יודעים הרי שאחרי שהכהן חופן אז מה שנשאר היו פודים. אז איך אפשר לפדות את זה אם הכלי עצמו הוא קודש? אז כביכול כל מה שנכנס לתוכו נקדש קדושת הגוף. אז איך אפשר לפדות אותו?

'''דאיתפלגון פיטמה בחולין. רבי יוסי בי רבי חנינה אמר פסולה, רבי יהושע בן לוי אמר כשירה'''. מה הייתה דעת רבי יוסי בי רבי חנינה? למה הוא אומר שזה פסול? '''קודש היא שתהא בקודש'''. כלומר, כל המעשים שלה צריכים להיות בקודש. מה הייתה דעת רבי יהושע בן לוי? למה הוא אומר שזה כשר? '''קודש היא שתהא באה מתרומת''' הלשכה - עושים את זה בחול אבל קונים את זה מכספי תרומת הלשכה.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל''' שהוא אומר שזה פסול. '''ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן, דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור'''. כן, מהי דברים ראויים לקרבנות ציבור? הרי המשנה שם מנתה את כל הדברים האחרים, כל הסוגים מנתה. אז מה עוד נשאר?

'''רבי יוחנן אמר קטורת'''. רואים ככה שיש קטורת שהיא חולין, כי אם אדם יכול להקדיש את זה, כן, אז סימן שזה היה חולין קודם. מכאן שקטורת נעשתה בחול כדעת רבי יהושע בן לוי.

'''אמר רבי הושעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת'''. כן, אמרנו שאת מותר הקטורת היו בעצם מוחלים על השכר של האומנים מבית אבטינס ולאחר מכן חוזרים וקונים את זה מכספי תרומת הלשכה. אז אותו אדם כנראה היה מבית אבטינס והוא קיבל את הקטורת בשכרו, ובשלב הזה שאצלו היא חולין. אבל בעצם כל המעשים שלה היו בקודש.

'''דאמר רב הונא שמואל''' - מכתשת שבה פטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת לקדש. כלומר, מההתחלה כל המעשים של הקטורת היו כולם בקודש.

'''אמר רבי יוסה ברבי בון רבי חונה קומי רבי יוסי דבר שקדש בכלי נפדה?''' כלומר, כבר מההתחלה אם אתה אומר שהמכתשת שפטמו את הקטורת עשו אותה כלי שרת, אז אם זה ככה כל מה שנכנס בתוכה קדש. אז דבר שקדש בכלי, כן, נפדה? הרי חלה עליו קדושת הגוף, אז איך פודים את מותר הקטורת?

'''אמר ליה דשמואל שמואל אמר קל הוא במותר'''. שתנאי בית דין שהמותר לא יתקדש בקדושת הגוף ואפשר לפדות אותו, כן. כן, איפה ראינו את זה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' הוציאו לו.''' מלשכת הכלים

'''את הכף ואת המחתה.''' והיא מחתה מליאה קטרת שממנה חופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף וכן מצינו בנשיאים כף אחת מלאה קטרת

'''וכך היתה מדתן.''' ובנסחת הבבלי מדתה ומפרש כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ חופן בחפניו ממש ולא בכלי כך בפנים כשמערה הקטרת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשויה כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גודלו והקטן לפי קטנו · וכך היתה מידתה · נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו מהלך בהיכל עד שמגיע לבין הפרכות המבדילות בין הקודש ובין קודש הקדשים וביניהן אמה · ר' יוסי או' לא היה שם אלא פרכת אחת בלבד · שנ' והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים · ב החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון הגיע לצפון והפך פניו לדרום הלך לשמאלו עם הפרכת עד שמגיע לארון הגיע לארון נתן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא הבית עשן יצא ובא לו דרך כניסתו מתפלל תפילה קצרה ולא היה מאריך שלא להבעית את יש' · ג משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נתן ד נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים ואחת ושלש ואחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל ה הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס במקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף וכך היה מונה יצא והניחו על כן השיני שהיה בהיכל · ר' יהודה או' לא היה שם אלא כן אחד בלבד ו נטל דם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה · נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה · עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן ויצא אל המזבח אשר לפני י'י וכפר עליו זה מזבח הזהב · ז התחיל מחטא ויורד מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית · דרומית מזרחית · מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון שם גומר על מזבח הפנימי · ר' אליעזר או' במקומו היה עומד ומחטא · ח על כולן הוא נותן מלמטה למעלן חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נתן מלמעלן למטן הזה על טיהרו שלמזבח שבע פעמים שירי הדם והיה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון ושלמזבח החיצון ע היה שופך על יסוד דרומי · אילו ואילו מתערבין כאחת ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בן ט כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום · הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר · אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה כתחילה מבפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן · ר' אלעזר ור' שמעון או' ממקום שפסק משם הוא מתחיל ·
הוציאו לו את הכף כול' · ולא כבר תנינתה נטל את המחתה ועלה לראש המזבח · כיני מתנית' את הכף ואת הבזך · מהו כף מגיס · אמ' ר' יוסה הדא אמרה כלי חול הוא · אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי נפדה דאיתפלגון פיטמה בחולין ר' יוסה בן חנינה אמ' פסולה ר' יהושע בן לוי אמ' כשירה · מה טע' דר' יוסי בר חנינה קודש היא · שתהא הבאתה בקודש מה טע' דר' יהושע בן לוי קודש היא שתהא באה מתרומת הלישכה · אמ' ר' יוסה בי ר' בון אתיא דר' יוסי בן חנינה כשמואל ודר' יהושע בן לוי כר' יוחנן דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור ר' יוחנן אמ' קטורת · אמ' ר' הושעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס ודר' יוסי בן חנינה כשמואל דאמ' ר' חונה בשם שמואל מכתשת עשו אותה כלי שרת לקודש · אמ' ר' יוסה בי ר' בון אמרה ר' חונה קומי ר' יוסה דבר שקדש בכלי נפדה אמ' ליה · ולאו שמואל הוא · ושמואל אמ' קל הוא במותר · דאיתפלגון · הותירו תמידין · שמואל אמ' נפדין כתמימין · ר' יוחנן אמ' נפדין כפסולי המוקדשין · הותירו שעירים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''דאיתפלגון הותירו''' - כבשים שהוכנו לצורך תמידים והותירו תמימים. כלומר, אם אנחנו יודעים שבפסח, בארבעה עשר בניסן, מתחילים לקנות קורבנות מתרומת הלשכה חדשה. אז אם לפני כן הכינו כבשים לצורך תמידים ונשארו כבשים תמימים ועבר אחד בניסן, עכשיו צריך קורבנות חדשים. אז מה עושים איתם?

'''שמואל אמר נפדין''', כי תנאי בית דין שייפדו. '''ורבי יוחנן אמר נפדין כפסולי''' מוקדשים. '''הותירו שעירים''' - ונמשיך לראות אותו דבר אצל שעירים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ה_ב}} '''פרה אדומה שקנאה מכספי חוץ (לא מתרומת הלשכה) שנעשתה בה מלאכה - כשרה או פסולה?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ב, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי, שהפרה כשרה כל שבאה מתרומת הלשכה ואין צריך שתהא הוייתה בקודש; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה (הל' כלי המקדש פ&quot;ב ה&quot;ו).

{{שוליים|ה_ג}} '''פיטום הקטורת האם נעשה בחול או בקדושה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ערכין וחרמין, פרק ה, הלכה י. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל שהפיטום כולו נעשה בקדושה, ואין ראיה מהמשנה לסתור זאת, כפי שדחה רבי הושעיה את ראיית ריב&quot;ל.

{{שוליים|ה_ד}} '''כבשים תמימים שהותירו אחר ראש חודש ניסן נפדים כבעלי מום ואינם רועים עד שיסתאבו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שקלים, פרק ד, הלכה יא &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן, שכן הלכה כמותו לגבי שמואל, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות שקלים פרק ד הלכה יא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
'''על דעתיה דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אם עולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא כליל}} נפדית לא כל שכן חטאת? על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלגון}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר ירעו, רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מקייצים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקייצין}} בה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} את המזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|בהם עצמן בלא פדיון}}. וקשיא יש חטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קריבה עולה? אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: שנייא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|חנניה בן תרדיון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תניי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנאי}} בית דין הוא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המותרות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המותר}} שיקרבו עולות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ב ב|ויקרא ויקרא ב ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקמץ משם}} מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמנה ומסלתה וכתיב}} ([[ויקרא ו ח|ויקרא צו ו ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה מלא קמצו}}. {{שוליים|ה_ה}}יכול מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הוסר|מבורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מבורץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מבצבץ מכל צד}}? תלמוד לומר בקמצו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא יותר}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|או}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} בקמצו יכול {{ירו&quot;מ-ביאור|שכמה שפחות עדיף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יקמוץ בראשי אצבעותיו? תלמוד לומר מלא קומצו. הא כיצד? חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו {{ירו&quot;מ-ביאור|באגודל}} מלמעלן {{ירו&quot;מ-ביאור|ובזרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}למטן. תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי קמיצת המנחות}} את אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמה שכתוב}} מלא קומצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שחסר פסול ו}}בקמצו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שיתר פסול ולכן חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|באגודל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמעלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ובזרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומלמטן}}, והכא {{ירו&quot;מ-הוסר|את}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי חפינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מלא {{ירו&quot;מ-הוסר|קומצו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו האם נדרוש שצריך להיות מבורץ}}? רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בחפינה בין יתר בין חסר פסול דילפינן גזרה שווה מלא מלא}}, מה להלן קומץ החסר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או יתר}} פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והכא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} קומץ החסר {{ירו&quot;מ-הדגשה|או יתר}} פסול.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בדף הקודם ראינו מחלוקת לגבי כבשים שהוכנו לצורך תמידין והותירו, כלומר אם נשארו אחרי ראש חודש ניסן, הרי אחרי ראש חודש ניסן צריכים כבר להביא קורבנות מהתרומה החדשה. אז הקורבנות האלה בעצם אי אפשר להקריב אותם. אז מה עושים איתם? שמואל אמר נבדים תמימים, כי הוא אומר שזה תנאי בית דין שייפדו. אבל רבי יוחנן אמר הם נבדים כי משעה שהוקדשו, הוא צריך שיסתאבו ויקיץ בהם המזבח.

עכשיו השאלה מה קורה אם הותירו שעירים? כלומר נניח היו שעירים של ראשי חודשים שנשארו. '''על דעתיה דשמואל אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת?''' כלומר על דעת שמואל, אם הוא סובר שעולה קלה נפדית, אז כל שכן חטאת שהיא תיפדה. אבל על דעת רבי יוחנן זה תלוי. רבי זעירא אמר, במקרה כזה, במקרה של שעירים שזה חטאת, אז זה '''ירעו''' עד שיסתאבו. ורבי שמואל בר רב יצחק אמר '''בה את המזבח''', כלומר מקייצים את המזבח, מקריבים אותם בלי פדיון בתור עולות.

'''וקשיא יש חטאת קריבה עולה?''' הרי זה בעצם מוקדש לחטאת. אמר רבי יוסה: '''שנייא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה'''. כלומר קורבנות ציבור עד השחיטה אינם נקבעים, ולכן אפשר לשנות את זה מקורבן אחד לקורבן אחר. אמר רבי חייא: תנאי בית דין הוא שהמותר, שכשייקרבו עולות. כלומר יש איזה תנאי בית דין שכל מותר בקורבנות יקרב בעצם בתור עולות. ולכן למרות שזה הוקדש לשם חטאת, אפשר להקריב אותם בתור עולות.

עוד אתה אומר, הכתיב &quot;מלא קומצו&quot; והכתיב &quot;בקמצו&quot; - אז '''מלא קומצו''', יכול מלא קומצו מבורץ? כלומר שבעצם יבצבץ מכל הכיוונים. תלמוד לומר '''בקמצו''', בקמצו ולא יותר. אם בקמצו, יכול שכמה שפחות עדיף, יקמוץ בראשי אצבעותיו? תלמוד לומר '''מלא קומצו'''. '''הא כיצד? חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת'''. כלומר את כל הארבע אצבעות מקפל לכף היד, וככה בעצם קומץ, ולאחר מכן '''מוחק באצבעו מלמעלן למטן''', כלומר באגודל מלמעלה ובאצבע מלמטה.

אומרת הגמרא: תמן לגבי קמיצת המנחות אתה אומר שמה שכתוב מלא קומצו זה מלמד שחסר פסול, ובקמצו מלמד שיתר פסול. אבל לגבי חפינה נאמר גם כן מלוא חופניו. אז האם גם כאן נדרש שצריך להיות מבורץ? אתה אומר, רבי יעקב בר אחא ורבי סימון אמרו בשם רבי יהושע בן לוי: גם בחפינה '''מה להלן קומץ החסר פסול קומץ החסר פסול'''. למה? כי הרי גזרה שווה בין מלא ומלא - מלוא קומצו ומלוא חופניו. מה להלן קומץ חסר או יתר פסול בקמיצה, אף בחפינה חסר או יתר פסול.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ה_ה}} '''יש לקמוץ מנחה בכף מלאה בדיוק - לא חסרה ולא יתרה, בסגירת האגודל והזרת על פס היד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יג, הלכה יג &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי הנלמדת מ&quot;בקמצו&quot; ו&quot;מלא קומצו&quot; - חסר פסול ויתר פסול, לכן חופה פס ידו במחבת ומרחשת ומוחק באצבעותיו מלמעלה ומלמטה; כך פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;על דעת' דשמואל · אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת · על דעת' דר' יוחנן · ר' זעורא אמ' ירעו · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק מקייצים בה את המזבח · וקשיא יש חטאת קריבה עולה · אמ' ר' יוסה שניא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה · אמ' ר' חנניה בן תרדיון תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות · הל' ב מלא קומצו · יכול מלא קומצו מבורץ · תל' בקמצו · אי בקמצו יכול יקמוץ בראשי אצבעתיו · תל' מלא קומצו · הא כיצד חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו מלמעלן למטן · תמן את אמר מלא קמצו בקמצו · והכא את אמר מלא קומצו ר' יעקב בר אחא ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מה להלן קומץ החסר פסול · והכא קומץ החסר פסול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
חפנים מהו {{שוליים|ה_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|שיעשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיעשו}} ככלי שרת לקדש? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא יהיה לקטרת פדיון אם נפסלו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם נשפך לארץ חוזר ואוספו והוא כשר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור| ([[ויקרא טז יב|ויקרא אחרי מות טז יב]])}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת דקה והביא מבית לפרכת {{שוליים|ה_ז}}}} אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ולקח הולך רק על הגחלים, אבל הקטורת אחר יכול לתת לו. או שלקח נאמר גם על הקטורת וצריך שהוא בעצמו יקח}} מהו שיעשה מדה לחפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיעשה כלי במידת חפניו ואותו ימלא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכף שבה הוא מניח את החפינה האם היו רק שלושה קטן בינוני וגדול ד}}בכל חפנים משערין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממוצע}} או אין משערין אלא בחפניו {{ירו&quot;מ-ביאור|ויצטרכו כלי לכל כהן}}? רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] שאל חפן ומת {{שוליים|ה_ח}}אחר מהו שיכנס בחפניו? {{ירו&quot;מ-ביאור|עונה הגמרא שהכל תלוי בשאלה הראשונה האם יש מצוות חפינה או מדין קידוש כלי}} אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש {{ירו&quot;מ-ביאור|זה ודאי רק בחפניו של מקטיר ואם כך}} הדא אמרה: חפן ומת {{שוליים|ה_ט}}אין אחר נכנס בחפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו ועושין מדה לחפניו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף זה כלי שרת}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|מעשרין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משערין}} בכל חפנים. אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור|אלא שיש מצווה מיוחדת לחפון}} הדא אמרה: חפן ומת {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} נכנס בחפניו אחר חופן ונותן לתוך חפניו ואין עושין מידה לחפניו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומשערין בכל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חפניו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן לתוך הכף}} הגדול לפי גודלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והקטן לפי קוטנו וכך היתה מידתן}} אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפני קוטנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכלי קטן}} אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים. הילוך {{ירו&quot;מ-ביאור|הדם}} בזר מהו? חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר הילוך בזר כשר, רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמר {{שוליים|ה_י}}הילוך בזר פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שאינו מעכב}}. מתניתא פליגא על רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ה_יא}}קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא נפסל בכך}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא: '''חפנים מהו ככלי שרת לקדש?''' ואז בעצם לקטורת לא יהיה תיקון אם יפסלו. עוד שאלה: '''אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו?''' האם דווקא חופניו שלו, או שאפילו אם מישהו אחר עשה את זה זה בסדר, אבל צריך שיהיה במצוות חפינה. עוד שאלה: '''מהו שיעשה מדה לחפניו?''' כלומר שיעשה כלי במידה של חפניו, ואז ביום הכיפורים הוא לא יחפון, אלא פשוט ימלא את הכלי הזה. עוד שאלה: '''בכל חפנים משערים או אין משערים אלא בחפניו?''' כלומר האם היו כלים לפי מידתו של כל כהן וכהן, או שמכינים שלושה כלים ממוצעים - אחד גדול, אחד קטן ואחד בינוני.

'''רבי יהושע בן לוי שאל: חפן ומת, אחר מהו שיכנס בחפניו?''' כלומר אם הכהן הגדול חפן והניח את זה בכלי, ולאחר מכן מת, האם כהן חדש שבא במקומו יכול להיכנס עם החפינה של הקודם? הגמרא מבינה שבעצם הכל תלוי בשאלה הראשונה - אם יש בכלל מצוות חפינה, וגם האם לחפינה יש דין קידוש כמו כלי.

'''אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש, הדא אמרה: חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו, אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו, ועושין מדה לחפניו, ואין בכל חפנים.''' כי גם זה כלי שרת, אין הבדל בין אם הוא יחפון בכלי שרת בידיים שלו או יחפון בכלי שרת אחר, וגם משערים שיהיה בדיוק בגודל של חפניו.

'''אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש, הדא אמרה: חפן ומת נכנס בחפניו, אחר חופן ונותן לתוך חפניו, ואין עושין מידה לחפניו.''' לא צריך כלי בדיוק במידה של חפניו, אלא משערים בכל החפנים, כי בעצם מה שצריך זה מצוות חפינה. מספיק שאדם אחד עשה מצוות חפינה, וכבר יצא ידי חובה, ואפשר להשתמש בקטורת הזאת.

'''הגדול לפי גודלו אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין, והקטן לפני קוטנו אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים.''' עשו בעצם שלושה כלים כאלה - אחד גדול מאוד, אחד קטן מאוד ואחד בינוני, ולפי זה בעצם הלכו.

אומרת הגמרא: '''הילוך בזר מהו?''' כלומר אם זר הוליך את הדם. הרי ההילוך לכאורה אינו חובה, אין חובה להוליך, אז אם זה ככה אולי לא יפסול. אבל '''חזקיה אמר הילוך בזר כשר, רבי ינאי אמר הילוך בזר פסול'''. כלומר, למרות שזה לא מעכב, אבל בכל זאת אם הזר עשה את זה - פסול.

'''מתניתא פליגא על רבי ינאי''', דתני: '''קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו'''. כלומר הרי יד שמאל פוסלת, אבל אם קיבל בשמאלו מחזיר לימינו ולא נפסל, כי ברגע שהוא מעביר את זה לימין זה לא נחשב כהולכה בזר. והגמרא מתרצת: ששמאלו כלפי פנים. כלומר יד שמאל הייתה לכיוון המזבח, אז בעצם הוא לא הלך לכיוון המזבח, אלא הפוך - הרחיק את זה מהמזבח, ולכן לא היתה כאן הלכה ביד שמאל, ולכן זה כשר.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ה_ו}} '''כלי שרת אינו מקדש קטורת שנשפכה לארץ ואינה נפדית אלא נאספת וכשרה להקטרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהקטורת שנשפכה לארץ נאספת וכשרה, כדרשת &quot;ולקח מלא המחתה... ומלא חפניו קטרת&quot; - כפי שפסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_ז}} '''הכהן הגדול חייב לחפון את הקטורת בעצמו בחפניו, ואין אחר יכול לחפון ולתת לתוך חפניו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כח. ''הכרעה:'' הירושלמי מעלה בעיא ולא פושט; הרמב&quot;ם פסק שהחפינה נעשית ביד הכהן הגדול עצמו ואין אחר ממלא לו, מחמת חשש שלא ימעט או ירבה בשיעור החפינה.

{{שוליים|ה_ח}} '''כהן שחפן קטורת ומת - האם רשאי כהן אחר להיכנס בחפניו של הראשון להקטירה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כח. ''הכרעה:'' הירושלמי מכריע שחפן ומת נכנס אחר בחפניו, משום שהחפינה עשאה ככלי שרת המקדש את הקטורת, אך הרמב&quot;ם השמיט דין זה בהלכה כח.

{{שוליים|ה_ט}} '''כהן גדול שחפן קטורת יום הכיפורים ומת - האם כהן אחר יכול להיכנס בחפינה שנעשתה, או שצריך לחפון מחדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הברייתא בירושלמי שאין אחר נכנס בחפניו של הראשון ואין אחר חופן ונותן לתוך חפניו, שכן חפינה זו כלי שרת ומקדשת מדתה ואינה ניתנת להשלמה או להעברה מכהן לכהן, כפי שפסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_י}} '''הולכת אברי הקרבן על ידי זר לבית השריפה - האם פוסלת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כז. ''הכרעה:'' נפסק כמתניתא דפליגא על רבי ינאי, שהילוך בזר פוסל, כפי שהביא הרמב&quot;ם להלכה.

{{שוליים|ה_יא}} '''קבלת דם בימין ונתינתו בשמאל בטעות - מהו הדין כשמחזיר לימין להולכה למזבח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כד &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא: כשמעביר מהשמאל לימין אין זה כהולכה בזר וגם לא כהילוך שמאל פסול, כיון שאין זו הולכה ממש אלא תיקון בעלמא (&quot;שהיא מאיליו&quot;), ולכן הדם כשר; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה כד..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חפנים מהו שייעשה ככלי שרת לקדש · אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו מהו שיעשה מידה לחפניו · בכל חפנים משערין או אין משערין אלא בחפניו · ר' יהושע בן לוי שאל חפן ומת · אחר מהו שייכנס בחפניו · אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקודש · הדא אמרה חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו · אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו · ועושין מידה לחפניו ואין משערין בכל חפנים · אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש · הדא אמרה חפן ומת · אחר נכנס בחפניו · אחר חופן ונותן לתוך חפניו · ואין עושין מידה לחפניו · ומשערין בכל חפנים · הגדול לפי גודלו · אפי' כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפי קוטנו · אפי' כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים · הילוך בזר מהו · חזקיה אמ' הילוך בזר כשר · ר' ינאי אמ' הילוך בזר פסול · מתנית' פליגא על ר' ינאי · קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ושמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעביר לימינו}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כהולכת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כזר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זר}} היא? תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|לצד המזבח שכשמחזיר לימין מתרחק מהמזבח ולא מוליך}}. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: ואפילו תימר כלפי לחוץ שניא היא הילוך בזר ושנייא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמאל שהיא}} מאיליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוליך את יד ימין לשמאל ויד שמאל במקומה עמדה והניחה לתוך יד ימין}}. רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר {{שוליים|ה_יב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ר זעירה }}פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הילוך אלא ברגליו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן יכול להחזיר משמאל לימין}}. מתניתא פליגא על רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ה_יג}}נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהדם התגלגל על הרצפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכוון המזבח והיתה הולכה. אמר}} רבי ביבי[[ביאור:עץ מסורת#רב ביבי|°]] תיפתר שהיה מתגלגל כלפי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|לפנים}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ואפילו תימר כלפי {{ירו&quot;מ-הוסר|לחוץ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פנים}} שנייא היא הילוך בזר שנייא שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נשפך שהוא}} הילוך מאיליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} פשיטת יד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} עשו אותה כהילוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין הילוך אלא ברגלים}}. מתניתא פליגא על רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי שמאל דינו כזר}}? שנייא היא שאינו יכול לעשותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרת כיצד יעשה}}? יתלה אותו בזרוע אינה דרך כבוד ויחליף {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקטורת שהיא עיקר ובה יש מצוות הולכה תהיה בימין, והגחלים שהם רק מכשירי מצווה יהיו בשמאל, כיוון שכשחתה גחלים המחתה היתה ביד ימין חייב להשאירה בימין? ד}}סברין מימר אם החליף פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא יאחז את המחתה בשמאלו ויאחז כלי אחר בימינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ויחתי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויחתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גחלים לתוך המחתה כמו שלמדנו שבשאר הימים}} אם החתי מימינו לשמאלו כשר ואמר אוף {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן ביום הכיפורים}} ויחתי {{ירו&quot;מ-הוסר|תמן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מימין לתוך המחתה שהיא בשמאל ולא יצטרך להחליף יד ביום הכיפורים}} אם החתי פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש ולקיחה בימין ו}}אם החליף פסול. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאר ימות השנה}} אם החתי כשר אם החליף פסול. הכל מודין שאם הכניסן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכף ומחתה}} אחת אחת כיפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה על איזה מהן הוא עובר? {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא אם הראשונה הייתה שוגג והשניה מזיד}} חברייא אמרי על האחרונה. אמר להם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכהן גדול}} היכנס {{ירו&quot;מ-הדגשה|עם המחתה לעשות עבודת היום}} ואת אמר הכין אלא על הראשונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם נטמא בעזרה צריך לצאת מיד}} תמן תנינן {{שוליים|ה_יד}}השתחוה או ששהא כדי השתחויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בא לו בארוכה חיב בקצרה פטור}} על איזו מהן הוא עובר? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שבקצרה יוצא בעשרה רגעים ובארוכה בעשרים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא אם חלק היה בשוגג וחלק במזיד}} חברייא אמרי על {{ירו&quot;מ-הדגשה|העשרה רגעים האחרונים שהרי עשרה רגעים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הראשונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם אם היה הולך בקצרה היה שוהה כך}}. אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|לו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להם}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי אחרי עשרה רגעים במקום שבו הוא עומד}} אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על {{ירו&quot;מ-הוסר|האחרונ}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הראשונים}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים}} וביניהן אמה. אמר רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: זכר לדבר כהיא דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|במסכת מידות}} {{שוליים|ה_טו}}אמה טרקסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}עשרים אמה לבית קודש הקדשים מהו אמה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף כ&quot;ו. בדף הקודם שאלנו, הילוך של אדם בזר מהו? אמרנו שחזקיה אמר שהילוך בזר כשר ורבי ינאי אמר שהילוך בזר פסול, למרות שבעצם הילוך לא מעכב. ואמרנו שהמשנה, מצאנו ברייתא שחולקת על רבי ינאי, שלמדנו קיבל בימינו אבל נטל משמאלו, יחזיר לימינו ולא נפסל בכך. למרות שבעצם שמאל זה לכאורה כמו זר. ואמרה הגמרא '''תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים'''. כלומר, הייתה לכיוון המזבח דווקא, ואז כשהוא מעביר את זה לימין הוא לא מוליך לכיוון המזבח, אלא הפוך - הוא מרחיק מהמזבח. אז בעצם לא הייתה הולכה בשמאל.

אומר '''רבי אבא: ואפילו תימר כלפי לחוץ''', כלומר אפילו אם להגיד שהיד שמאל הייתה כלפי חוץ ואז בעצם הוא הוליך את זה לכיוון המזבח, '''שניא היא הילוך בזר ושנייא היא מאיליו'''. כן? יכול להיות שכאן בעצם השמאל נשארה במקומה ואת יד ימין הוא הביא לכיוון יד שמאל. בעצם עוד לא הייתה הולכה. כלומר יד שמאל הייתה יותר רחוקה מהמזבח, אבל הוא לא הביא אותה לכיוון יד ימין, לכיוון המזבח, אלא הפוך. הוא הוליך את יד ימין אליה ואז בעצם לא הייתה הולכה בשמאל.

'''רבי זעירה אמר פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך''', שאין הילוך אלא ברגליו, ולכן בעצם יכול להחזיר משמאל לימין. כלומר, אפילו אם השמאל הייתה רחוקה מהמזבח וימין הייתה קרובה, והוא העביר את זה באמת עם יד שמאל לימין, אבל בכל זאת זה לא נקרא הילוך כי הילוך זה רק ברגליו.

ואמרה הגמרא '''מתניתא פליגא''' על רבי ינאי, דתני '''נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר'''. למרות שבעצם אדם הרי התגלגל - יש אפשרות שהתגלגל ברצפה לכיוון המזבח. אז זו הלכה. אמר '''רבי ביבי תיפתר שהיה מתגלגל כלפי''' חוץ. אפשרות אחת שהיה שיפוע כלפי חוץ, ואז בעצם לא התגלגל לכיוון המזבח, אלא הפוך החוצה, אז לכן לא הייתה הולכה כזו. ואמר '''רבי אבא ואפילו תימר כלפי''' פנים, '''שנייא היא הילוך בזר, שנייא שהיא הילוך מאיליו'''. כי אמר רבי זעירה '''פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך''' שאין הילוך אלא ברגליים. כי הוא אמר כמו שאמרנו שאין הילוך אלא ברגליים, ולכן אפילו אם הוא העביר עם יד שמאל לכיוון יד ימין וזה לכיוון המזבח זה לא נקרא הולכה, כי הולכה זה רק ברגליים. אז גם כאן שזה זרם על הרצפה לכיוון המזבח זה לא נקרא הולכה.

אמרה הגמרא '''מתניתא פליגא''' על רבי ינאי, דתני '''נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו'''. והרי שמאל דינו כזר. אז רואים מכאן שזר שעבד, שהוליך, אז לא נפסל. ואומרים '''שנייא היא''' - שאין דרך אחרת. הרי הוא חייב לקחת גם את המחתה עם הגחלים וגם את הכף. אז אחד מהם חייב להיות ביד שמאל. כיצד יעשה? '''יתלה אותו בזרוע''', כלומר יחזיק את המחתה ביד ימין ואת הכף יתקע מתחת לבית השחי וככה יחזיק את זה בזרוע. '''אינה דרך כבוד'''.

עכשיו '''ויחליף''' - שואלת הגמרא, אוקיי, בסדר, אבל למה שיחליף? הרי הקטורת זה העיקר, ובמצוות קטורת יש מצווה שראשית - בימין, שהגחלים שהם רק מכשירי מצווה יהיו בשמאל. אומרת הגמרא לא, כיוון שכשהוא חתה את הגחלים אז המחתה הייתה ביד ימין, אז הוא חייב להשאיר אותה בימין. '''סברין מימר אם החליף פסול'''. כן? כלומר, ברגע שהוא מחליף את היד שבה חתה, אז בעצם זה יהיה פסול.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטל את המחתה בימינו.''' זהו המחתה של גחלים

'''ואת הכף בשמאלו.''' ומן הדין היה שיוליך המחתה בשמאלו וכף הקטרת בימינו שההולכה פסולה בשמאל בשאר עבודות אלא מפני כובד המחתה ועוד שהיא חמה אינו יכול לסובלה בשמאלה עד הארון לפיכך ניטל המחתה בימינו וכף הקטרת בשמאלו

'''מהלך בהיכל.''' נכנס ומהלך בתוכו למערב

'''עד שהוא מגיע לבין שני הפרכות.''' זה היה בבית שני ולפי שנסתפקו אם המחיצה שהיה בבית ראשון המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים והיה עוביה אמה אם אותה אמה כלפנים או כלחוץ ולפיכך עשו שתי פרכות אחת חיצונה ואחת פנימית וביניהן אויר אמה לקלוט אויר מקום המחיצה

'''גמ' ולא כבר תנינתה.''' בפרק דלעיל נטל את המחתה וכו' ומאי האי דקתני הכא הוציאו לו את המחתה

'''כיני מתני'.''' כן צריך לפרש כאן במתני' דהציאו לו את הכף ואת הבזך מלאה קטרת והיינו המחתה דמתני' דהכא

'''מהו כף.''' דקתני

'''מגיס.''' דקרינן ליה בעלמא וכלומר לאו כף דכלי שרת קאמר אלא כמו מגיס בעלמא וכדר' יוסה דקאמר הדא אמרה דכף דהכא כלי חול הוא דאם תאמר כלי קדש הוא וכי מצינו דבר שקדש בכלי קדש נפדה הא כיון שקדש בכלי קדש קדושת הגוף הוא ואין לו פדיון ואנן אשכחן דקטרת יש לה פדיון כדתנינן בפ&quot;ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין וכו'. וגרסי' לכל הא דלקמן שם בהלכה ה'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ושמאלו לא כזר היא · תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים · אמ' ר' בא ואפי' תימר כלפי לחוץ · שנייא היא הילוך בזר ושנייא היא מאיליו · אמ' ר' ביבי זעורה פשיטא יד לא עשו אותה כהילוך · מתנית' פליג' על ר' ינאי · נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר · אמ' ר' ביבי תיפתר שהיה מתגלגל כלפי לפנים · אמ' ר' בא ואפי' תימר כלפי לחוץ שנייה היא הילוך בזר שנייא היא הילוך מאיליו · אמ' ר' זעורה פשיטת יד עשו אותה כהילוך · מתנית' פליגא על ר' ינאי נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו · שנייא היא שאינו יכול לעשותו · יתלה אותו בזרועו אינה דרך כבוד · ויחליף סברין מימר אם החליף פסול · ויחתי אם החתי מימינו לשמאלו כשר ואמ' אוף תמן ויחתי · תמן אם החתי פסול · ברם הכא אם החתי כשר · אם החליף פסול · הכל מודין שאם הכניסן אחת אחת כיפר · אלא שהוא עובר משם הכנסה · על אי זה מהן הוא עובר חברייא אמרי על האחרונה · אמ' לו ר' יוסי אומ' לו היכנס · ואת אמר הכין · אלא על הראשונה · תמן תנינן השתחוה או ששהא כדי השתחויה על אי זו מהן · הוא עובר · חברייא אמרי על הראשונה אמ' לו ר' יוסי אומ' לו צא · ואת אמר הכין אלא על האחרונה · וביניהן אמה · אמ' ר' הילא זיכר לדבר · כהיא דתנינן תמן אמה טרקסין עשרים אמה לבית קודש הקדשים · מהו אמה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דאיתפלגון.''' ואשכחן פלוגתא דפליגי אם צריך לפטם הקטרת בכלי קדש או לא

'''קדש היא.''' ודריש שתהא הבאתה ופיטומה בכלי קדש וריב&quot;ל דרש קדש היא שתהא באה מתרומת הלשכה משל צבור והיינו משל קדש ולא משל נדבת יחיד

'''אתיא דר' יוסי ב&quot;ח כשמואל.''' דלקמן דקאמר מכתשת שמפטמין בה הקטרת היתה כלי שרת לקדש ודריב&quot;ל דקחמר כשירה אם פיטמה בכלי חולין כדר' יוחנן דלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא, אז אוקיי, אז למה לא יאחז את המחתה בשמאלו כל הזמן, הוא לא יחליף, ויאחז כלי אחר בימינו ויחתה גחלים לתוך המחתה כמו שעושים בשאר הימים? כן? כמו ששאר הימים הרי מחתים בגחלים ושם ההלכה היא שאם הוא מחתה מימין לתוך הכלי שנמצא ביד שמאל אז זה כשר. אז גם כאן אומר בימי הכיפורים שיחתה בימין, יקח גחלים עם כלי אחר ביד ימין, אבל המחתה תמיד תישאר ביד שמאל והוא ישפוך לתוכה, ואז בעצם הוא לא יצטרך להחליף יד. אומרת הגמרא לא, '''אם החתי מימינו לשמאלו כשר''' - בימי הכיפורים '''אם החתי פסול'''. כן, כלומר הוא חייב לחתות באותו יום באותו כלי שבו הוא לוקח, כי הלקיחה עצמה היא בימין, ואם הוא החליף זה יהיה פסול. אבל בשאר הימים '''אם החתי כשר''', יכול לחתות בכלי אחר ולשפוך לתוך הכלי שנמצא ביד שמאל, כי כל האיסור שם הוא רק להחליף את היד של המחתה, אבל החיתוי עצמו יכול להיות בכלי אחר.

אומרת הגמרא '''הכל מודין שאם הכניסן אחת אחת כיפר''', כלומר אם הוא הכניס בהתחלה עם המחתה עם הגחלים והניח אותה בתוך קודש הקודשים, לאחר מכן יצא וחזר והביא את הכף והכניס גם כן. אז כל מודים שבעצם הוא כיפר, '''אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה'''. כן, כניסה יתרה יש פה. אז שואלת הגמרא '''על איזה מהן הוא עובר'''? על הראשונה שהוא הכניס את הגחלים או על השנייה שהוא הכניס את הקטורת. כן, הנפקא מינה תהיה אם אחד מהם היה בשוגג ואחד במזיד.

'''חברייא אמרי על האחרונה'''. כן, אמר כי הרי אחת הוא חייב. '''אמר להם רבי יוסי: אומר לו היכנס ואת אמר הכין?''' כלומר כשהגחלים שם, הוא לוקה משהוא מצווה. אז בעצם אומרים לו כנס עם המחתה, עם הקטורת. אז אתה אומר לו לעשות את זה ואתה אומר שהוא עובר איסור? '''אלא על הראשונה'''.

דין דומה - אם הוא שוהה בעזרה, ההלכה היא שצריך לצאת מיד. תמן תנינן '''השתחוה או ששהא כדי השתחויה''' - אם בא לו בארוכה חייב, בקצרה פטור. כן, כלומר אם הוא הולך בדרך ארוכה אז הוא יהיה חייב. אם הוא הולך בדרך קצרה הוא יוצא, אבל לוקח הרבה זמן כי זה רחוק. אבל כיוון שזה הדרך הכי קצרה אז הוא יהיה פטור. עכשיו השאלה '''על איזו מהן הוא עובר'''? כלומר כשהוא הולך בדרך הארוכה, באיזה שלב הוא עובר - על החלק הראשון או על החלק השני? כגון נניח שבקצרה הוא יוצא בעשרה רגעים ובארוכה בעשרים רגעים. אז הנפקא מינה שוב פעם, אם חלק ראשון של הדרך היה בשוגג והחלק השני היה במזיד.

'''חברייא אמרי על''' האחרונה, כי הרי את עשרת הרגעים הראשונים, את החלק הראשון של הדרך הארוכה, בכל מקרה הזמן הזה היה עובר - הוא היה משתהה אותו, גם כשהוא הולך בקצרה. '''אמר רבי יוסי''' שוב פעם, הרי אחרי עשר הרגעים, אחרי שהוא בעצם עבר את החלק הראשון, במקום שבו הוא עומד - אם הוא היה נשאר שם, אתה אומר '''צא ואת אמר הכין''' שהוא יהיה חייב על החלק האחרון? '''אלא על''' הראשון.

תנן, ואומרת המשנה שהוא מהלך בהיכל עד שהוא מגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש לקודש הקודשים, '''וביניהן אמה'''. אמר '''רבי הילא: זכר לדבר''' כהיא דתנינן תמן '''אמה טרקסין עשרים אמה לבית קודש הקדשים'''. שואלת הגמרא '''מהו אמה טרקסין'''? '''רבי יונה בוצריא אמר טרקסון''' - זה חוץ מבפנים. כלומר זה משהו שמפריד, ויש ספק האם זה מבחוץ או מבפנים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ה_יב}} '''האם פשיטת יד בקבלת/הולכת דם נחשבת כהילוך הפוסל בשינוי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כג. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים שאין פשיטת יד כהילוך, כדברי המתניתא הדוחה את רבי ינאי הכהן; וכך פסק הרמב&quot;ם שאין שינוי בפשיטת יד פוסל..

{{שוליים|ה_יג}} '''דם שנשפך על הרצפה והתגלגל לכיוון המזבח ונאסף - כשר, ואינו נפסל כדין הולכת הדם על ידי זר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא, שהרחיב את הכשרות אף לגלגול הדם כלפי פנים, משום שדם המתגלגל מאליו אינו בגדר הילוך הפוסל בזר, שההילוך הפוסל הוא רק כשנעשה ברגלים; וכך נפסק ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_יד}} '''כהן גדול ששהה בבית הקודשים ביום הכיפורים כדי שיעור החזרה בדרך ארוכה חייב, ואם שהה רק כדי שיעור חזרה בדרך קצרה פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ג, הלכה כב. ''הכרעה:'' נפסק כחברייא, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה כב) שהחיוב הוא על השהות העודפת על שיעור הדרך הקצרה, בהתאם לדעת חברייא בירושלמי.

{{שוליים|ה_טו}} '''האם אמת הטרקסין (עובי הכותל בין ההיכל לקודש הקדשים) נמדדת מבפנים ההיכל או מבחוץ לקודש הקדשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ד, הלכה ב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שאמת הטרקסין מבחוץ, וכן פסק הרמב&quot;ם (הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;ב) שאמה זו נוספת על עשרים אמה של קודש הקדשים ועל ארבעים אמה של ההיכל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
טרקסין? רבי יונה בוצריא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה בצריה|°]] אמר טרקסון {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ פנים שספק}} מה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} מבפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} מבחוץ? אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מן מה דכתיב {{הפ|מלכים א|ו|יז}} וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי הדא אמרה: מבפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי הבית כולו שישים אמה}} אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} והכתיב {{הפ|דברי הימים ב|ג|ח}} ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה הוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} מבחוץ. מאי טעמא? דרבנן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כו לג|שמות תרומה כו לג]]) והבדילה הפרכת לכם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בין הקדש ובין קדש הקדשים שיכל לכתוב בין הקדש לקדש הקדשים ולמה כתב פעמים בין מכאן שהיו שני פרוכות מה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהעבד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד}} לה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יסי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת היו שני פרוכות אחת מעל השניה אחת להפריד}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}קדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקדש}} הקדשים שלמעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחת להפריד בין הקדש}} לקדש קדשים שלמטן ולית לרבנן כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך להפריד בין הקדש לקדש הקדשים גם בגג}} אית לן כהיא דתנינן {{שוליים|ה_טז}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ורושם פסיפסין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וראשיפסיפסין}} מבדיל בעלייה בין קדש לבין קדש הקדשים.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ב|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יז}}החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון, ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון. הגיע לצפון — הפך פניו לדרום, הלך לשמאלו עם הפרכת עד שמגיע לארון. הגיע לארון — נתן את המחתה בין שני הבדים, צבר את הקטרת על גבי גחלים, ונתמלא הבית {{ירו&quot;מ-הוסר|עשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עשן}} יצא ובא לו דרך כניסתו, מתפלל תפלה קצרה, ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל.&lt;br&gt; [[קובץ:חיטוי מזבח הזהב.png|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי מזבח הזהב]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון}} תני מן המנורה ולדרום היה נכנס דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר מן השלחן ולצפון היה נכנס {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתו היתה רק פרוכת אחת, ולא היתה הפרוכת פרופה שלא יראו את קדש הקדשים, אלא הכהן הגדול היה מגיעה לפרוכת בצד צפון ודוחף את הפרוכת ונכנס}}. אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפתח דרומי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בין המנורה לקיר שלא ללכלך את בגדיו שהקירות היו קצת מתפיחות מהמנורה}}. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ישתפו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישרפו}} הפרכות הגיע לצפון והפך פניו לדרום {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשסים}} חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבבית ראשון אי אפשר היה לעבור שכן הבדים היו בולטים ונוגעים בפרוכת ואף שבבית שני לא היו ארון ובדים אסרו לעבור שם לפי שאם ימשיך לכיוון דרום ידרוך על המקום שבו היו הבדים אמורים להיות}} כיצד הוא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי יוסי: מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי'''. אז אתה רואה שאם הכל היה שישים, ואם ההיכל היה ארבעים, אז זה אומר שהתרקסין הוא מבפנים, כי הרי הבית כולו שישים. '''הדא אמרה: מבפנים'''. '''אמר לו רבי מנא: והכתיב ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה'''. אז אתה רואה שבית קודש הקודשים עשרים אמה, אז אם זה ככה, '''הוי מבחוץ'''. כן, לכן בעצם יש ספק.

'''מאי טעמא דרבנן''' שנאמר '''והבדילה הפרכת לכם''' - בין הקודש ובין קודש הקודשים? הרי היה יכול לכתוב &quot;בין הקודש לקודש הקודשים&quot;. למה כתוב &quot;בין&quot; פעמיים? מכאן שהיו שתי פרוכות. מה עבד רבי יוסי? אומר לא באמת היו שתי פרוכות, אלא שאחת מעל השנייה. בעצם המקדש היה בשתי קומות, אז הפרוכת הראשונה הייתה בקומה הראשונה ומעליה הייתה עוד פרוכת - אחת להפריד בין הקודש לקודש הקודשים של מעלה ואחת להפריד בין הקודש לקודש הקודשים של מטה.

שואלת הגמרא '''ולית לרבנן כן''' - צריך גם להפריד בין קודש הקודשים של מעלה בגג? '''אית לן כהיא דתנינן מבדיל בעלייה בין קדש לבין קדש הקדשים'''. כלומר בעלייה לא היה פרוכת, אלא היה פשוט פסיפסים - היו נקודות או מקלות קטנות שהבדילו כדי להראות איפה זה קודש קודשים.

ופרק ב הלכה ב. אומרת המשנה '''החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון, ומהלך ביניהן עד שמגיע לצפון'''. כלומר הוא נכנס בדרום, בפתח הדרומי שהיה פרוף, ואז הוא הולך ביניהם עד שהוא מגיע לצפון. '''הגיע לצפון — הפך פניו לדרום''', כלומר הוא נכנס פנימה, עובר את הפרוכת השנייה והופך פניו לדרום '''הלך לשמאלו עם הפרכת עד שמגיע לארון'''. '''הגיע לארון — נתן את המחתה בין שני הבדים'''. במקום שבו היו שני הבדים - בבית שני זה היה במקום אבל לא היה את הארון עצמו. '''צבר את הקטרת על גבי גחלים, ונתמלא הבית''' עשן. '''יצא ובא לו דרך כניסתו''', כלומר הוא חוזר אחורה, הוא לא ממשיך קדימה אלא חוזר אחורה. '''מתפלל תפלה קצרה, ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל'''.

תני '''מן המנורה ולדרום היה נכנס''', כלומר המנורה הייתה בדרום, השולחן בצפון והמנורה בדרום, והוא היה עובר בין המנורה לכותל, לקיר הדרומי. אלה '''דברי רבי מאיר'''. '''רבי יוסי אומר מן השלחן ולצפון היה נכנס'''. כן, כלומר הוא לא היה נכנס בין המנורה לקיר, אלא בין השולחן לקיר, כלומר זה היה בצד צפון. ולפי השיטה של רבי מאיר בעצם הייתה רק פרוכת אחת והיא לא הייתה פרופה - כי אם הייתה פרופה הרי היו רואים את קודש קודשים, אלא הכהן כשהיה מגיע בצד צפון לפרוכת הוא היה פשוט דוחק אותה והיה נכנס.

אומרת הגמרא '''אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס'''. כלומר הוא היה עובר בדרום, אבל לא בין המנורה לקיר אלא בין המנורה למזבח. המזבח היה באמצע, הוא היה הולך בין המנורה למזבח, והסיבה שהוא היה עושה את זה ולא בין המנורה לקיר, כיוון שהמנורה הייתה מפייחת את הקירות, אז שהבגדים שלו לא יתלכלכו. אז הוא היה הולך בין המנורה למזבח לכיוון הפתח הדרומי, ואז הוא נכנס פנימה - בפרוכת שהייתה פרופה בדרום. היה נכנס משם ועובר בין שני הפרוכות לכיוון צפון עד שהוא מגיע לצפון, ושם '''דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא''' יישרפו '''הפרכות'''. כן, כלומר תוך כדי שהוא הולך, עם האצילים שלו מרחיק את הפרוכות כי אחרת הן יכולות להישרף, הרי הוא מחזיק את המחתה.

'''הגיע לצפון והפך פניו לדרום''' - הוא מגיע לצד בפרוכת הפנימית, הרי יש פתח בצד הצפוני, אז הוא הופך פניו לדרום, וכשסיים '''חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים'''. אחרי שהוא מניח את הגחלים ואת הקטורת, הוא חוזר לאחוריו כדי שלא ייראה מפסיע בין הבדים. כלומר, אם הוא ימשיך - הרי בית שני לא היה בו הארון, אז לא היה דבר שחוסם אותו, היה יכול להמשיך לכיוון דרום ולחזור מהצד השני. אבל כיוון שבבית ראשון אי אפשר היה לעבור כיוון שהבדים היו בולטים ונוגעים בפרוכת, אז גם בבית שני - למרות שלא היה ארון ובדים - אסור לו לעבור שם, כי אם ימשיך לכיוון דרום אז הוא כביכול דורך במקום שבו הבדים אמורים להיות. זה היה כאילו שהוא פוסע בין הבדים. '''כיצד הוא''' עושה?
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ה_טז}} '''האם היה קיר של ממש מפריד בין קודש לקודש הקדשים בבית שני.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ד, הלכה יג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שלא היה קיר אלא ראשי פספסים (עמודי עץ דקים) המבדילים ביניהם, כמידת פרוכת שבמשכן, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה יג.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתנינן.''' בפ&quot;ד דשקלים המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות צבור ינתנו לאומנין בשכרן ומפרש ר' יוחנן מה הן דברים הראויין

'''קטרת.''' שראוין הן לקרבנות צבור ומדנותנין אותן לאומנין בשכרן ש&quot;מ יש לה פדיון וא&quot;כ לא קידשה בכלי שרת קדש וכדריב&quot;ל

'''א&quot;ר הושעיה.''' דמהכא אין ראיה דתיפתר אומנין דקתני באומן של בית אבטינס שהן היו מפטמין את הקטרת שהיה נוטל קטרת בשכרו ומוסרה לצבור ונשארה בקדושתה כמות שהיא

'''ודר' יוסי ב&quot;ח כשמואל וכו'.''' כדפרישית

'''אמרה.''' להא דר' חונה קומי ר' יוסה והקשה וכי מצינו דבר שקדש בכלי נפדה וכדפרכינן לעיל

'''הותירו שעירים.''' של יה&quot;כ וכן שעירי ע&quot;ז כגון שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ונמצאו הראשונים לדעתיה דשמואל אם עולה כמו התמידין שכולה לגבוה נפדית לכ&quot;ש שעירין שהן לחטאת אבל לדעתיה דרבי יוחנן ירעו עד שיסתאבו כדין שאר פסולי המוקדשין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טרקסין ר' יונה בוצריא אמ' טירקסון · מה מבפנים מבחוץ · אמ' ר' יוסי מן מה דכת' וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי · הדא אמרה מבפנים · אמ' ליה ר' מנא והכת' ויעש את בית הקדשים עשרים אמה · הוי מבחוץ · מה טע' דרבנן והבדילה הפרכת לכם וגו' · מה עבד לה ר' יסי · בין קודש קדשים שלמעלן לקדש קדשים שלמטן · ולית לרבנן כן · אית לן כהיא דתנינן ודו שם פסיפסין מבדיל בעלייה בין קודש לבין קודש הקדשים · הל' ג תני מן המנורה ולדרום היה נכנס · דברי ר' מאיר · ר' יוסי או' מן השולחן ולצפון היה נכנס · אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון · דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישרפו הפרכות · הגיע לצפון והפך פניו לדרום · חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים · כיצד&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולאו שמואל הוא.''' וכי לא אליבא דשמואל אמרינן להא ואשכחן דאמר שמואל הוא שהקילו במותר מן קרבנות צבור. משום דלב ב&quot;ד מתנה על כך אם הוצרכו הוצרכו ומה שלא הוצרך נפדה היא. וכדאשכחן דאיתפלגון בתמידין שהותירו דסבר שמואל נפדין תמימים ור' יוחנן ס&quot;ל דדינן כפסולי המוקדשין שצריכין לרעייה עד שיפול בהן מום

'''מקיצים בה את המזבח.''' כשאין נדרים ונדבות מקיצין באלו המותרות של שעירים שלא יהא המזבח בטל

'''וקשיא.''' על זה וכי יש חטאת קריבה עולה והלא לחטאת הופרשו וקיץ המזבח עולה היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ה_יז}} '''כהן גדול ביום הכיפורים נכנס לקודש הקודשים דרך פתיחת הבגד הפנימי בצפון, מהלך לצפון ומשם לדרום עם הפרוכת עד הארון, מניח המחתה, צובר הקטורת, ויוצא כדרך כניסתו תוך תפילה קצרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביאו הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה א, ואין חולק בבבלי על סדר הכניסה והיציאה ואופן הקטרת הקטורת.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עושה? אמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: מניח את {{ירו&quot;מ-הוסר|הכף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המחתה}} בארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וזורקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וזורק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכף}} באויר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקולטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקולט}} {{ירו&quot;מ-הוסר|במחתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הקטורת בחפניו}}. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר בודדה ברגלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחזיק ברגליו ושופך לתוך ידיו}}. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} מערה מתוך הכף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישירות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בלי לחפון בידיו}} והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת. יצא ובא לו כדרך כניסתו כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלשיטתו היתה רק פרוכות אחת פרופה, ויכול היה לדחוק אותה ולצאת, ובאה המשנה ללמד שלא יעשה כך, אלא יחזור לאחריו ויצא כדרך שנכנס}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו שני פרוכות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אפי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין בכך חידוש דאי}} בעי {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדחוק ולצאת ממול הבדים}} לא יכיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יש שני פרוכות ו}}למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבי יוסי לא ידחק את הפרוכת ויצא}}? שלא יתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חיב להגביה את הפרוכת בידיו ואז יהיה עם גבו כלפי הארון}}. כתיב {{הפ|דברי הימים ב|א|יג}} ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם מירושלם היה בא — נימר מירושלם לבמה, אם מבמה היה בא — נימר מבמה לירושלם היה בא? אמר רבי שמואל בר אבודמא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|לבמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מהבמה}} היה בא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שהלך אחורנית}} שלא ליתן אחוריו לקודש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. וכך היתה תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא תצא עלינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרת}} גלות לא ביום הזה ולא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנה הזאת ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או}} בשנה הזאת תהא גלותינו למקום של תורה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת ואם יצא עלינו חסרון {{ירו&quot;מ-ביאור|שנצטרך להוציא ממון}} ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון של מצות יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|במידה ובזמן הראוי}} ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו, ואל תפנה לתפלת יוצאי דרכים. רבנן דקסרין אומרין: ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו. ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבותינו}} שלא יעשו בתיהן קבריהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל מעשה באחד שהאריך וגמרו להכנס אחריו אמרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו כהן גדול}} [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק היה. אמרו לו: למה הארכתה? אמר להן: מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא יחרב. אמרו לו: אף על פי כן לא היית צריך להאריך. ארבעים שנה שימש [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה. ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה הזאת אני מת. אמרו לו: מאיכן אתה יודע? אמר להן: כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי. בעון קומי רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] והא כתיב ([[ויקרא טז יז|ויקרא אחרי מות טז יז]]) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אפי{{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} אותן שכתוב בהן {{הפ|יחזקאל|א|י}} ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לון {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מי}} אמר לי: דהוה בר נש אני אומר הקדוש ברוך הוא היה {{ירו&quot;מ-ביאור|דמות שהקדוש ברוך הוא ברא שבא הוא נגלה ל[[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק כמו שהוא נגלה לנביאים}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ג|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יח}}משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}את גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון, משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} למה נק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}א שמה אבן שתייה? שממנה הושתת העולם. תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ולמה נקרא אבן שתייה? שממנה {{ירו&quot;מ-הוסר|הושתת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הושתה}} העולם. כתיב {{הפ|תהילים|נ|א}} מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל {{ירו&quot;מ-ביאור|נברא}} יופי אלהים הופיע ואומר {{הפ|ישעיה|כח|טז}} לכן הנני יסד בציון אבן וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שהאבן שממנה הושתת העולם נמצאת בציון}}.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
לכבוד התלמידים, ירושלמי מסכת יומא, דף כ&quot;ז.

שואלת הגמרא כיצד הוא עושה? כלומר, כשהוא מגיע לקודש הקודשים, הרי יש לו ביד ימין את המחתה עם הגחלים וביד שמאל את הכף עם הקטורת. אז מה הוא עושה? אמר רבי חנינה: '''מניח את המחתה בארץ''' וזורק את הכף באוויר וקולט את הקטורת בכופנו, כי הוא צריך לחפון פעם נוספת. ושמואל אמר: '''בודדה ברגלו'''. כלומר הוא מניח את הכף בין הרגליים והוא מחזיק אותה בין הרגליים ואז מטה אותה עם הרגליים שלו והכול נשפך לתוך הידיים שלו. רבי יוחנן אמר: '''מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת'''. כלומר, אין צורך לחפון פעם נוספת, ודי בחפינה הראשונה שהוא עשה, ולכן הוא יכול את הקטורת לשפוך ישירות מהכף על הגחלים.

לאחר מכן '''יצא ובא לו כדרך כניסתו'''. כלומר הוא חוזר, כשהוא הולך אחורנית הוא חוזר לכיוון צפון, למקום שבו הייתה הפרוכת פרוכה, ויוצא משם. ואתה אומר זה כרבי יוסי, שהיו שני פרוכות והפנימית פרוכה בצפון, לכן היה חייב לחזור לצפון. אבל ברם כרבי מאיר, שהייתה רק פרוכת אחת ולא הייתה פרוכה, בעצם היה צריך לדחוק ולהיכנס, אז גם הוא צריך לדחוק ולצאת. אף על פי כן לכאורה יכול בכל מקום, אבל הוא חוזר לאחוריו. למה? כי אם ידחוק לצאת מממול הבדים הוא לא יכול, לפי '''שלא יתן אחוריו לקודש''', כי הרי הוא חייב להגביה את הפרוכת בידיו, אז בעצם צריך להפנות את הגב שלו כלפי המקום שבו היה ארון, ולכן לא יעשה את זה.

ואתה אומר מה המקור שבעצם חוזרים אחורנית? '''ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם'''. ואתה אומר '''מה נן קיימין'''? '''אם מירושלם היה בא — נימר מירושלם לבמה, אם מבמה היה בא — נימר מבמה לירושלם'''. אז מה זה לבוא לבמה אשר בגבעון ירושלים? אמר רבי שמואל בר אבודמא: '''היה בא''' מהבמה. אז למה כתוב לבמה ירושלים? מלמד שהלך אחורנית, כמו שהוא יצא מהבמה הוא הלך אחורנית '''שלא ליתן אחוריו לקודש'''.

ואתה אומר תנן '''ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון'''. אמרנו שהכוהן הגדול כשהוא יוצא מקודש הקודשים, אז הוא נשאר בהיכל כנגד הפרוכת, שם הוא מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון. '''וכך היתה תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש''': '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שלא תצא עלינו גלות לא ביום הזה ולא בשנה הזאת, תהא גלותינו למקום של תורה'''. '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת'''. כלומר שלא נצטרך להוציא המון. '''ואם יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון של מצות'''. כלומר שנקנה ונעשה בזה מצוות. '''יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה, ושלא יצטרכו עמך ישראל אלו לאלו, ואל תפנה לתפלת יוצאי דרכים'''. כלומר שאם יתפללו כי הם רוצים שלא יהיה גשם בשביל שיוכלו ללכת, הקדוש ברוך הוא לא יקשיב להם כי אחרת האחרים יינזקו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שנייא היא.''' בקרבנות הצבור שאינן נקבעין אלא בשחיטה ושחיטת הסכין מושך אותן למה שהן ראויין

'''ר' חנניה בן תרדיון.''' אמר היינו טעמא לפי שתנאי ב&quot;ד היא על המותרות מקרבנות הצבור שיקרבו עולות לקיץ המזבח

'''מלא קומצו וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ פ' ויקרא כתיב במנחה וקמץ משם מלא קומצו יכול מלא קומצו מבורץ שיהא מבצבץ מכל צד ויוצא

'''ת&quot;ל בקומצו.''' בפ' צו כתיב והרים ממנו בקומצו דמשמע שלא יותיר מקומצו

'''אי בקומצו.''' אי דדייקת בקומצו יכול יקמוץ בראשי אצבעותיו בלבד דכל כמה דקמיץ פחות טפי עדיף ת&quot;ל וכו'

'''במחבת ובמרחשת.''' שהן מיני טיגון ונאפות תחלה וחוזר ופותתן וקומץ ובירוציהן יותר מקמיצת מנחת הסולת צריך שיהא מוחק באצבעותיו בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה

'''תמן את אומר וכו'.''' כלומר הניחא בקמיצת מנחה דאתה דורש מלא קומצו ובקומצו שלא יותיר ולא יחסיר

'''והכא את אמר מלא קומצו.''' כלומר והכא בחפינת קטרת דלא כתיב בחפניו אלא מלא חפניו בלבד וא&quot;כ נימא דהוי כמאן דדרשת מלא קומצו דמנחה דלא שמעינן שלא יחסיר ושלא יותיר אלו לא כתיב עוד בקומצו והשתא מנלן בחפינת קטרת כן

'''מה להלן וכו'.''' דכתיב כאן מלא קומצו וכתיב בחפינה מלא חפניו מה להלן קומץ החסר פסול אף הכא קומץ החסר פסול וכלומר דילפינן מלא מלא שלא יחסיר ושלא יותיר בחפינה כמו בקמיצת המנחה

'''חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקדש.''' אם חפנים דינן ככלי שרת לקדש מה שנתון בתוכן ושוב אינו נפדה כדין מה שנתקדש בכלי שרת או לא

'''אחר מהו וכו'.''' עוד מיבעיא לן אם יכול כהן אחר לחפון ליתן לתוך חפניו של המקטיר וכן מהו שיעשה מדה כמלא חפניו ויתן לחפניו וכן מספקא לן אם בכל חפנים משערין ולא בעינן חפניו של המקטיר בדוקא או אין משערין אלא בחפניו של המקטיר

'''הילוך בזר.''' הולכת הדם בזר מהו שתהא כשר

'''כשר.''' מפני שהיא עבודה שאפשר לבטלה ששוחט בצדה מזבח וזורק

'''מתני' פליגא על ר' ינאי.''' דקאמר פסול ומשמע דאין לו תקנה והתנינן בריש פ&quot;ג דזבחים קיבל את הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו ולא מיפסל במה שנתן לשמאלו וכי שמאלו לאו כזר היא דהא שמאל אינו ראוי לעבודה ואפ&quot;ה מהני ביה שיחזיר ימינו וקשיא לר' ינאי

'''תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים.''' להמזבח קודם שנתן לתוכה ולאו הולכה מיקריא שלא נתקרב להמזבח לתוכה והלכך מהני ביה תקנה

'''אמר ר' זעירה.''' בלאו הכי ל&quot;ק שפשיטת יד לא עשו אותה כהילוך ברגליו ואין כאן הולכה בפיסול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עושה · אמ' ר' חנינה מניח את הכף בארץ · וזורקה באויר וקולטה במחתה · שמואל אמ' בודדה ברגלו · אמ' ר' יוחנן מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה ואחר כך היא פוסה ויורדת · יצא ובא לו כדרך כניסתו · כר' יוסה ברם כר' מאיר אפי' בעי לא יכיל · למה שלא יתן אחוריו לקודש · כת' ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירוש' · מה נן קיימין אם מירוש' היה בא נימר מירוש' לבמה · אם מבמה היה בא נימר מבמה לירוש' היה בא · אמ' ר' שמואל בר אבודמא · לבמה היה בא שלא ליתן אחוריו לקודש · ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון · וכך היתה תפילתו שלכהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש · יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבותינו שלא תצא עלינו גלות לא ביום הזה ולא בשנה הזאת · ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או בשנה הזאת תהא גלותינו למקום שלתורה · יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבותינו שלא יצא עלינו חסרון לא ביום הזה ולא בשנה הזאת · ואם יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת יהא חסרונינו בחסרון שלמצוות · ועל אנשי השרון היה או' יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבותינו שלא יעשו בתיהן קבריהן · ולא היה מאריך שלא להבעית את יש' · מעשה באחד שהאריך וגמרו להיכנס אחריו · אמרו שמעון הצדיק היה · אמרו לו למה הארכתה · אמ' להן מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא ייחרב · אמרו לו אעפ'כ לא היית צריך להאריך · ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את יש' בכהונה גדולה · ובשנה האחרונה אמ' להן בשנה הזאת אני מת · אמרו לו מאיכן אתה יודע · אמ' להן כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי · ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי · בעון קומי ר' אבהו והכת' וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקודש עד צאתו · אפילו אותן שכת' בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד · אמ' לון מה אמ' לי דהוה בר נש אני או' הקב'ה היה · הל' ד תני עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו שלארון · משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא · אמ' ר' יוחנן למה נקרא שמה אבן שתייה שממנה הושתה העולם · תני ר' חייה ולמה נקרא אבן שתייה שממנה הושתה העולם · כת' מזמור לאסף אל אלהים י'י דיבר ויקרא ארץ וגו' · מציון מכלל יופי אלהים הופיע · ואו' לכן הנני יסד בציון אבן וגו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יהושע בן לוי שאל וכו'.''' עוד מספקא לן כהאי דשאל ריב&quot;ל בפ' דלעיל בהלכה ג' חפן ומת וכו'. והשתא פשיט ליה דכל אלו הבעיות בתרייתא בבעיא קמייתא תליין דאם תאמר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש מה שנתון לתוכן א&quot;כ חפנים הראשונים דוקא הן ואם חפן ומת אין אחר נכנס תחתיו בחפניו לפי שכבר קידשו בחפניו של הראשון ואם יכנס אחר בחפניו ילכו הראשונים לאיבוד שכבר קידשו בכלי שרת ואין להם פדיון וכן תפשוט שאין אחר חופן ונותן לתוך חפניו לפי שהחפנים של המקטיר הן שעשו אותן ככלי שרת ולא של אחר וכן תפשוט שעושין מדה לחפניו שאם חופן במדה ג&quot;כ החפינה בכלי שרת היא ואין הפרש בין חופן בכלי שרת ובין בחפניו שהן ככלי שרת וכן תפשוט שאין משערין בכל חפנים אלא בחפניו של המקטיר דוקא שהן הוא שעשו אותן ככלי שרת אבל אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת וכו' דהשתא חפנים שלו לאו דוקא הן א&quot;כ הדא אמרה וכו' ואין עושין מדה לחפניו משום דהשתא מיהת מלא חפנים בעינן ולא של מדה שהרי לאו מטעמא שהן ככלי שרת דומין אלא גזירת הכתוב הוא שיהו מלא חפנים בחפינה וכן משערין החפינה בכל החפנים דלא קפיד אלא על מלא חפנים בלבד

'''אמר ר' בא ואפי' תימר.''' שהיתה כלפי לחוץ נמי לא קשיא ושנייא היא הילוך בזר שההולכה היא כולה ע&quot;י הפסול ושנייא היא כאן בנתינתו לשמאל שהיא מאליו כלומר בעצמו של כהן וכשמחזיר לימינו מהניא

'''מתני' פליגא על ר' ינאי.''' דתנינן שם נשפך הדם מן הכלי שקיבל בו על הריצפה ואספו להכלי כשר והרי כשנשפך על הריצפה לא היה ראוי לזריקה וכדתנן שם לעיל בפ&quot;ב נשפך הדם על הריצפה פסול ואפ&quot;ה מהניא ביה תקנה וקשיא לר' ינאי

'''תיפתר שהיה מתגלגל.''' הדם כלפי לפנים להמזבח ואין באסיפתו מהרצפה משום הולכה שהרי קרוב למזבח הוא

'''אמר ר' בא וכו' אמר ר&quot;י פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך.''' כצ&quot;ל וכדלעיל וכלומר מה שהוא פושט ידו לאספו מהרצפה לא עשו אותה כהילוך

'''מתני' פליגא על ר' ינאי וכו'.''' דקתני ואת הכף בשמאלו והרי הולכה בשמאל כהולכה בזר היא

'''שנייא היא.''' במתני' שאינו יכול לעשותו בענין אחר שהרי אם יתלה אותו להכף קטרת בזרוע ימינו אינו דרך כבוד כלפי מעלה להכנס כך

'''ויחליף.''' ליטול את המחתה בשמאלו ואת הכף קטרת שהיא עיקר העבודה בימינו. ומשני סברין מימר שאם החליף פסול שכך היא סדר העבודה ביה&quot;כ&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבנן דקסרין אומרין: '''ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו'''. '''ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי שלא יעשו בתיהן קבריהן'''. כיוון שהבתים שלהם היו עשויים מבוץ, אז כשהיה יורד גשם יותר מדי הבתים היו מתמוטטים.

תנן: '''ולא היה מאריך שלא להבעית את ישראל'''. ואתה אומר '''מעשה באחד שהאריך וגמרו להכנס אחריו'''. אמרו '''שמעון הצדיק היה'''. '''אמרו לו: למה הארכתה? אמר להן: מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא יחרב'''. '''אמרו לו: אף על פי כן לא היית צריך להאריך'''.

ואתה אומר '''ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה'''. '''ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה הזאת אני מת'''. '''אמרו לו: מאיכן אתה יודע? אמר להן: כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי'''.

בעו קומי רבי אבהו: והא כתיב '''וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו''', אפילו אותן שכתוב בהן '''ודמות פניהם פני אדם''' לא היו באהל מועד. כלומר גם מלאכים לא היו שם. אז איך הוא ראה זקן? אמר לון אמר לי: &quot;דהוה בר נש&quot; — אני אומר '''הקדוש ברוך הוא היה'''. הרי צריך שהנביאים יזדהו מול משהו. הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אבל הקדוש ברוך הוא בורא דמות כדי שהנביאים יוכלו, כמו שהם ראו את השם יושב על כיסא כבוד וכולי. אז ודאי שלהקדוש ברוך הוא אין גוף, אבל הקדוש ברוך הוא יצר שהם יראו דמות כדי שיוכלו להבין שמולם הקדוש ברוך הוא. אז זה מה שהוא בעצם ראה.

הולך פרק אחד, גמרנו את המשנה. '''משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת, גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן'''.

ואתה אומר תני: '''עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון, משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא'''. אמר רבי יוחנן: '''למה נקרא שמה אבן שתייה? שממנה הושתת העולם'''. תני רבי חייה: '''ולמה נקרא אבן שתייה? שממנה העולם'''. כתיב: &quot;מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ... מציון מכלל יופי אלהים הופיע.&quot; בכלל הכוונה נברא. ואומר: '''לכן הנני יסד בציון אבן וגו''''. כלומר שהאבן שממנה הושתת העולם נמצאת בציון. זה הכוונה של הפסוקים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ה_יח}} '''בבית שני, בהעדר הארון, יש להניח את מחתת הקטורת ביום הכיפורים בקודש הקודשים על אבן השתייה במקום הארון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה א &lt;קטע סוף=כז א/&gt; ==דף כז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כפשט המשנה והגמרא בירושלמי שהאבן משמשת תחת הארון; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה (הלכות עבודת יום הכיפורים פ&quot;ד ה&quot;א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ד|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_יט}}נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד {{שוליים|ה_כ}}והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשמזה אחת למעלה כף ידו מופנה כלפי מעלה, וכשמזה שבע למטה כף ידו מופנת כלפי מטה}}. וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע {{שוליים|ה_כא}} יצא והניחו על כןהזהב שהיה בהיכל {{שוליים|ה_כב}} הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס במקום שנכנסועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף. וכך היה מונה: {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע}} {{שוליים|ה_כג}} יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד {{ירו&quot;מ-הוסר|נטלד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נטל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הפר והניח דם השעירוהזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ}} אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת, אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע}} עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו זה מזבח הזהב.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מהו כמצליף? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שמואל בר חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חנניה|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: כמטוורד {{ירו&quot;מ-ביאור|כמכה בשוט}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע}} אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ה_כד}}כדי שלא יטעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וימנה את הראשונה שלמטה שניה ולמה לא ימנה אותה שניה ויספור עד שמונה}}? אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שבתורה מזכר שיזה שבע פעמים מונה כך}} כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע והא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכך מונה: אחת, אחת ואחת, שתים ואחת, שלוש ואחת, ארבע ואחת, חמש ואחת, שש ואחת}} שבע ואחת? אמר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרת הכתוב היא ד}}כתיב ([[ויקרא טז יד|ויקרא אחרי מות טז יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח הכהן מדם הפר והזה באצבעו}} על פני {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו היה יכול לכתוב ולפני}} הכפורת שבע {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים}} מה תלמוד לומר יזה? כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן כתיב ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת כתיב}} והזה אתו על הכפרת יכול על גגה תלמוד לומר ולפני הכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הזאה צריכה להיות גם על הכפורת וגם לפני הכפורת}} יכול על מצחה {{ירו&quot;מ-ביאור|בצד של הכפורת כמו המצח שהוא הצד של הראש וכך שני התנאים התקימו}} תלמוד לומר על ולפני {{ירו&quot;מ-ביאור|ולפני פרושו בלא שיגע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן יזה כנגד מצחה אבל בלא שיגע}}. רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר צריך שיהא נוגע, רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר אינו צריך שיהא נוגע. אמר רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]]: טעמא דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובפר כתיב}} ([[ויקרא טז יד|ויקרא אחרי מות טז יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולקח הכהן מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו}} מה כפורת שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-ביאור|בפר}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|מחצה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב על פני הכפרת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע {{ירו&quot;מ-ביאור|דכתיב ולפני הכפרת}} אף כפורת שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשעיר}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|מחצה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצחה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מיסבור סבר רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן אלא הזיות שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|שלמעלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלמטה}} למידות מהזיות פר שלמטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|והזית פר שלמעלן למד מהזית שעיר שלמעלן נאמר בשעיר}} והזה אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פרק אחד עוד, גמרנו את המשנה. '''נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו'''. אמרנו שאחרי ששוחט את הפר, הוא נותן אותו למי שממרס בו מחוץ להיכל. אז הוא נכנס — הכניס את הקטורת ולאחר מכן הוא יוצא ולוקח ממנו את המזרק. '''נכנס למקום שנכנס''', כלומר עמד במקום שעמד, כלומר בקודש הקודשים, '''והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף'''.

הגמרא מסבירה מה זה כמצליף? כמו מכה. מי שמכה, אז אחת למעלה הכוונה שהיד שלו כלפי מעלה, ולמטה הכף יד כלפי מטה. '''וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע'''. '''יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל. הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו'''. כלומר, בעצם אחרי שהוא מזה דם פר, אז הוא שוחט את השעיר. '''נכנס למקום שנכנס''', כלומר שוב בקודש הקודשים, '''ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף'''. '''וכך היה מונה'''. '''יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל'''. '''רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד'''.

'''נטל דם השעיר והניח דם הפר, והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה'''. '''עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן''', '''ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו — זה מזבח הזהב'''.

שאלתם מהו כמצליף? רבי שמואל בר חנניה בשם רבי אלעזר: '''כמטוורד''', כמו מכה בשוט. אמר רבי יוחנן: למה הוא מונה ככה? '''כדי שלא יטעה''' וימנה את הראשונה שלמטה בתור שנייה. הוא עושה אחת למעלה, אז כדי שלא יחשוב אחרי שהוא מגיע לשנייה — לאחת למטה — ויגיד שתיים, אז לכן אומרים לו שיגיד אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים וכולי.

שאתה אומר ולמה לא ימנה את השנייה ויספור עד שמונה? אמר רבי זעירא: '''כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע'''. והא שבע ואחת? אז הרי פה הוא לא מסיים בשבע. אמר רבי בון: '''כתיב על פני הכפורת שבע, מה תלמוד לומר יזה? כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן'''.

כתיב: '''והזה אתו על הכפרת''', יכול על גגה — כלומר למעלה על הגג של הארון, שזה בעצם הכפורת מלמעלה — '''תלמוד לומר ולפני הכפרת'''. כלומר שכל ההזיה צריכה להיות גם על הכפורת וגם לפני הכפורת. '''יכול על מצחה, תלמוד לומר על ולפני'''. אז לכן בעצם מצד אחד כתוב מעל, מצד שני כתוב לפני, ולכן בעצם הוא מזה כנגד הכפורת אבל בלי שיגע.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ויחתי.''' ואכתי יעשה כך שיחתה המחתה גחלים על הכף שיטול בימינו וכשיבא להקטיר יחתה אותה מימינו לשמאלו ויתן את המחתה במקומה ויצבור הקטרת ע&quot;ג הגחלים

'''אם החתי מימינו לשמאלו כשר.''' כלומר וכדתנן בסדר התמיד בפ&quot;ה מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופינה את הגחלים הילך והילך וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ומשמע שאפי' היתה אותה של זהב בשמאלו כשהחתה מימינו לשמאלו כשר וא&quot;כ ואימור אף תמן ויחתי כלומר חוף כאן במתני' יעשה כן. ומשני תמן והיינו כאן במתני' אם החתי מימינו לשמאלו פסול וכן אם החליף להמחתה במקום הכף פסול ברם הכא בשאר סדר התמיד אם החתי מימינו לשמאלו כשר אלא אם החליף לחתות בתחלה בשמאלו הוא שפסול

'''הכל מודין שאם הכניסן.''' להמחתה ולהכף אחת אחת בתחלה לאחת מהן וחוזר ומכניס את השניה שכיפר אלא שלכתחלה אין לעשות כן לפי שהוא עובר על הכנסה יתירה דהבאה אחת אמר רחמנא ולא שתי הבאות

'''על איזה מהן.''' מהכנסות הוא עובר על הראשונה או על האחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מהו כמצליף · ר' שמואל בר חנניה בשם ר' לעזר כמטוורד · אמ' ר' יוחנן כדי שלא יטעה · אמ' ר' זעורא כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע' · והא קתני שבע ואחת אמ' ר' בון כת' אל פני הכפורת שבע · מה תל' יזה · כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן הל' ה כת' והזה אותו על הכפורת יכול על גגה תל' לפני הכפורת · יכול על מצחה · תל' על ולפני · ר' זעורה אמ' צריך שיהא נוגע · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' אינו צריך שיהא נוגע · אמ' ר' בון בר חייה טע' דר' שמואל בר רב יצחק והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת מה כפורת שנ' להלן על מצחה לא על גגה · ואינו צריך שיהא נוגע · אף כפורת שנ' כאן על מצחה לא על גגה · ואינו צריך שיהא נוגע · אמ' ר' יוסה מיסבור סבר ר' בון בר חייה הזיות שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן · ואינה כן · אלא הזיות שלמעלן למידות מהזיות פר שלמטן · והזה אותו מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חברייא אמרו על האחרונה.''' שהיא היא הכנסה יתירה

'''א&quot;ל ר' יוסי אומר לו היכנס ותימר הכין.''' בתמיה שהרי אם לא הכניס בתחלה את הכף או את המחתה אומרים לו היכנס עוד את שלא הבאת וא&quot;כ היאך מתחייב הוא על הכנסה שניה אלא על הראשונה הוא מתחייב שלא הביא אלא אחת מהן ונכנס שלא כמצותו ונפקא מינה שאם לא הזיד אלא בשניה ושגג בראשונה אינו מתחייב כלום

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ב דשבועות נטמא בעזרה והשתחוה או ששהא כדי השתחויה או שבא לו בארוכה חייב

'''על איזה מהן עובר.''' כלומר בכה&quot;ג שנטמא בפנים ולא יצא לחוץ או שנכנס לפני ולפנים על איזה מהן מתחייב על הראשונה שנטמא בפנים הוא מביא קרבן או על האחרונה שלא יצא לחוץ או נכנס לפני ולפנים ונ&quot;מ כגון שהזיד בכניסה לפני ולפנים או ביציאה לחוץ שאין חיוב קרבן על המזיד

'''מ&quot;ט דרבנן.''' דס&quot;ל שתי פרכות הוו והא והבדילה הפרוכת כתיב דמשמע אחת

'''מה עביד לה ר' יוסי.''' להא דכתיב בין הקדש וגו' וא&quot;כ לא סגי אלא בשתי פרוכת&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''חברייא אמרי וכו' א&quot;ל אומר לו צא ואת אמר הכין.''' בתמיה שהרי כשנטמא אומרים לו צא לחוץ וא&quot;כ עיקר החיוב אחר שנטמא הוא ועל שלא יצא לחוץ והיינו על האחרונה. וגרסי' לכל הא שם בהלכה ג'

'''וביניהן אמה אמר ר' הילא זכר לדבר.''' זה שהרויח ובבית שני אמה בין פרוכת לפרוכת הוא כהאי דתנינן בפ&quot;ד דמדות אמה טרקסין וכו' וכדמפרש לקמיה על שהיו מסופקין במקום הזה אם כמבפנים היא או כמבחוץ

'''מהו אמה טרקסין.''' מה הלשון הזה של טרקסין. ומפרש ר' יונה מבוצרייא טריקסין כלומר על שם הספק נקרא כך כאדם החומר מה זה כמבפנים או כמבחוץ אם קדושת המקום הזה כלפנים שהיא בית קדש הקדשים או קדושתו כהיכל שהיא מבחוץ ממנו ואותו אמה היה כותל מפסיק בין הקדש ובין קדש הקדשים

'''מן מה דכתיב.''' במלכים ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני חלמא דמבית ולדביר הוא הכותל המפסיק והיא בכלל זהו קדש הקדשים והדביר היא בחשבון של לפני ולפנים שהרי ארבעים אמה שהיא ההיכל לפני לפי משמעות הכתוב הוא חוצה לו וא&quot;כ הדא אמרה שהדביר והיא האמה טרקסין מבפנים הוא נחשב

'''א&quot;ל ר' מנת מן מה דכתיב.''' בד&quot;ה ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רוחב הבית אמות עשרים ורחבי אמות עשרים ושם לא הוזכר דביר אלמא דבית קדש הקדשים עשרים אמה מלבד הדביר וא&quot;כ הוי אומר שהדביר מבחוץ היא ואכתי מספקא לן דחד קרא משמע הכי יחד קרא משמע הכי. וגרסינן להא לעיל בכלאים פ&quot;ח בהלכה ה'

'''והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.''' כתיב ומכיון דמסתפקא לן אם מקום האמה הזה כלפנים או כלחוץ וכדאמרן לא סגי בפרוכת אחת וע&quot;כ עשו שתי הפרוכת להפסיק בין הקדש ובין קדש הקדשים

'''בין קדש קדשים שלמעלן וכו'.''' כלומר ר' יוסי דריש דהא דכתיב והבדילה בין הקדש וגו' ללמד שתהא הפרוכת ארוכה ושיהא ניכר ההבדל מלמעלן בין הקדש ובין קדשי הקדשים כשם שמבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים מלמטן ולהכי הוא דאתא ולא ללמד שיהא המקום הספק בכלל ההפסק בין ב' הפרוכת

'''ולית לרבנן כן.''' וכי לית להו שיהא ניכר ההבדל מלמעלה ג&quot;כ כמו מלמטה

'''אית לון.''' שבודאי היה שם היכר גם מלמעלה כהאי דתנינן בפ&quot;ג דמדות וראשי פספסין מבדילין בעלייה מלמעלה לבין קדש ולבין קדש הקדשים

'''החיצונה פרופה מן הדרום.''' רבנן קאמרי לה דפליגי עליה דר' יוסי וס&quot;ל דהאי קרא והבדילה וגו' במשכן הוא דנאמר וכך היה במקדש ראשון ובבית שני היו שתי פרכות כדלעיל

'''פרופה.''' ראשה כפולה לצד החיצון ונאחזת בקרסי זהב להיות פתוחה מן הדרום ועומדת

'''ומהלך ביניהן.''' נכנס בפריפת הדרום ומהלך ביניהן עד שמגיע לפריפת הצפון

'''הגיע לצפון.''' משנכנס לתוך חלל בית קדשי הקדשים הופך פניו לדרום לילך עד בין הבדים שהוא באמצע החלל שהבדים היו ארוכים עד הפרכות ראשו אחד למערב והשני למזרח אחד בראש הארון לצפון ואחד בראשו לדרום

'''הולך לשמאלו עם הפרוכת.''' לפי שהמהלך מצפון לדרום שמאלו למזרח והפרכות במזרח נמצא שמאלו עם הפרוכת

'''עד שמגיע לארון.''' ובבית שני שלא היה שם ארון עד שהוא מגיע למקום הארון

'''דרך כניסתו.''' שלא היה מסיב את פניו לצאת אלא יוצא דרך אחוריו ופניו לארון

'''מתפלל תפלה קצרה.''' בהיכל וזו היא יה&quot;ר מלפניך ה' אלהי שאם שנה זו שחונה כלומר חמה שתהא גשומה ולא יעדי עבד שולטן מבית יהודה ולא יהיו עמך ישראל צריכים פרנסה זה מזה ולא מעם אחר ולא תיכנס לפניך תפלת עוברי דרכים מפני שהן מתפללין שלא ירדו גשמים ולא היה מאריך בתפלתו יותר שלא להבעית את ישראל שיאמרו אירע לו דבר בפנים

'''תני וכו'.''' בתוספתא פ&quot;ב איתא להאי מילתא וגרים התם כאית תניי תני דהכא

'''מן המנורה ולדרום היה נכנס.''' כשנכנס להיכל היה מהלך בין המנורה לבין דרומו של הכותל שהמנורה היתה נתון בדרום ההיכל והשלחן בצפון ומזבח הזהב היה ממוצע בין המנורה ובין השלחן ומשוך קימעא כלפי חוץ

'''מן השלחן ולצפון היה נכנס.''' דקסבר פיתחא בצפון קאי

'''אית תניי תני וכו'.''' הכי גריס בתוספתא שהיה נכנס ומהלך בהיכל עד שנמצא עומד בין המזבח הזהב ולמנורה ומהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון

'''דוחק היה באצילי ידיו.''' כשמהלך בין שתי הפרכות דוחק הוא אותן באצילי ידיו להרחיבן כדי שלא יגעו בגחלים שבמחתה וישרפו הפרכות

'''חוזר היה לאחוריו.''' למן הצד כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים ועייל להדיא

'''כיצד הוא עושה.''' בקטרת כשמגיע לארון

'''מניח את הכף בארץ וזורקה.''' להקטרת באויר וקולטה במחתה

'''בודדה ברגלו.''' דוחק להמחתה ברגליו שתהא קולטת הקטרת שבאויר

'''אמר ר' יוחנן.''' לא כך ולא כך אלא מערה הקטרת מתוך הכף על המחתה והיא מתמרת העשן ועולה ואח&quot;כ היא פוסה ויורדת שמתפשט העשן עד למטה ונתמלא הבית כולו

'''כר' יוסי.''' שפיר אתיא שיצא ובא לו דרך כניסתו דאיהו ס&quot;ל בין השלחן ולצפון היה מהלך בהיכל ומשום דלדידיה לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד והיא היתה פרופה מן הצפון ושם הוא הפתח שנכנס לפני ולפנים וכשיוצא חוזר לאחוריו מיד דרך כניסתו בצפון

'''ברם כר&quot;מ.''' דאמר בין המנורה ולדרום היה נכנס להיכל דלדידיה שתי פרכות היה והחיצונה פרופה בדרום ומהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון ששם היה הפתח ליכנס לפני ולפנים לכ&quot;ע וא&quot;כ אפי' בעי לחזור לאחוריו וליצא דרך כניסתו לא יוכל שהיה צריך לילך לאחוריו כל אותו מהלך שבין שתי הפרכות עד שיגיע לפריפת החיצונה שבדרום ולחזור לההיכל ונמצא בשעה שהוא מהלך נותן הוא אחוריו לקדש

'''כתיב ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם.''' ומה אנן קיימין לפירוש הפסוק הזה אם על ביאתו מירושלים להבמה היא נאמר א&quot;כ יאמר ויבא מירושלם לבמה ואם על ביאתו מהבמה לירושלים הוא נאמר א&quot;כ יאמר ויבא מהבמה לירושלם אלא כדר' שמואל בר אבודמא שבא ללמד לבמה היה בא וכו' כלומר כשיצא מן הבמה לירושלים היה כמו שהוא בא להבמה שחזר לאחוריו דרך כניסתו שלא ליתן אחוריו לקדש

'''למקום של תורה.''' שלא תהא לנו ביטול התורה מחמת הגלות

'''בחסרון של מצות.''' כלומר שנדאג תמיד אפשר שחסרנו לעשות איזה מצוה מן המצות

'''גשומה ושחונה.''' אם שחונה תהא גשומה בעתה

'''ועל אנשי השרון.''' שדרים בין ההרים ובעומק

'''שלא יעשו בתיהם קבריהם.''' מחמת רוב הגשמים ושלא יהו טובעים בתיהן

'''אפי' אותן וכו'.''' והיאך נדמה לו דמות אדם

'''א&quot;ל מאן אמר לי וכו'.''' אפשר כבוד הקב&quot;ה בעצמו נראה לו

'''מתני' משניטל הארון וכו' ושתיה היתה נקראת.''' שתיה לשון יסוד על שם שממנה נשתת העולם ובה יסד הקב&quot;ה את עולמו

'''גמ' לאורו של ארון.''' שהיה מאיר בכל בית קדשי הקדשים

'''היה מגשש.''' ממשמש כמו באישון ואפלה

'''תני ר&quot;ח.''' כן ולמה נקרא אבן שתיה וכו' כדיליף מדכתיב מציון מכלל יופי ממנו מוכלל יופיו של עולם

'''ואומר לכן כה אמר אדני ה' הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש.''' פנת יקרת מוסד על שם שממנה יוסד והושתת העולם

'''מתני' נטל את הדם.''' הפר ממי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבעזרה כדאמרי' בפ' דלעיל

'''נכנס למקום שנכנס.''' בבית קדש הקדשים

'''ועמד למקום שעמד.''' בבין הבדים

'''והזה ממנו אחת למעלן ושבע מלמטן.''' כדיליף בגמרא דגבי פר כתיב והזה באצבעו על פני הכפורת קדמה ולפני הכפורת יזה שבע פעמים וגבי שעיר כתיב והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת הרי בפר מפורש שאותן שלפני הכפורת היינו למטה שבע ובשעיר מפורש דאותה שעל הכפורת אחת היא דכתיב והזה אותו דמשמע חדא וכתיב בשעיר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר מה תלמוד לומר כאשר עשה ללמד שיהו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע וכשם שלמעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת

'''ולא היה מתכוין להזות לא למעלן.''' שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון ולא שיהו השבע למטה בעוביו שהרי לא היו צריכים להיות נוגעים על הכפורת אלא על הארץ נופלים

'''אלא כמצליף.''' מפרש בגמרא כמטוורד כזו שהוא מטווה ויורד או כמנגדנא כמלקה הזה שמתחיל בין הכתפים ויורד למטה כך היה מתכוין שיהיו ח' הזאות הללו בארץ כשורה זו תחת זו

'''וכך היה מונה אחת אחת ואחת וכו'.''' מפרש בגמרא כדי שלא יטעה שאם לא ימנה הזאה הראשונה שהיא למעלה לעצמה עם כל השבע שלמטה פעמים שיטעה וימנה בהזאה ראשונה של השבע שלמטה שתים ואין לומר שימנה לצרף הזאה של מעלה עם השבע שלמטה וימנה עד שמונה מפני שמצוה להפסיק מתנות שלמטה מתוך שבעה ולא מתוך שמונה

'''הביאו לו את השעיר.''' שיוצא מן ההיכל לבין האולם ולמזבח ומביאין לו השעיר ושוחטו במקום ששחט את פרו

'''ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד.''' טעמיה דחייש לאחלופי ונכתוב עלייהו הי דפר והי דשעיר נמי לא דזמנין דלאו אדעתיה לעיוני בכתבא

'''נטל דם הפר וכו'.''' מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דס&quot;ל לא היה שם אלא כן אחד והיה צריך ליטול דם הפר תחלה כדי להניח דם השעיר על הכן שהיה עליו דם הפר ואין הלכה כר' יהודה

'''והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ.''' זהו בהיכל דכתיב וכן יעשה לאהל מועד דכשם שהוא מזה כל ההזאות בלפני ולפנים כך הוא מזה באהל מועד

'''עירה דם הפר לתוך דם השעיר.''' דכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר משמע משניהן יחד

'''ונתן את המלא לתוך הריקן.''' חוזר ומערה מזרק המלא לתוך הריקן כדי שיתערבו הדמים יפה יפה

'''גמ' מהו כמצליף וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''כדי שלא יטעה א&quot;ר זעירא וכו'.''' כדפרישית במתני' ולפיכך אינו מונה עד שמונה

'''והא קתני שבע ואחת.''' כלומר לדידך דקאמרת שמצוה שיגמור הזיותיו מתוך שבע א&quot;כ לא היה צריך כלל להזכיר הזאה ראשונה עמהן ובמתני' קתני שמזכיר גם את האחת

'''א&quot;ר בון.''' דזה נלמד מן הכתוב היא דכתיב ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים והאי יזה מיותר הוא דהא כתיב והזה באצבעו אלא ללמד שצריך שתהא הזאה ראשונה שהיא אחת שלמעלה נמנית עם כל הזאות שבע שלמטה

'''כתיב והזה וכו'.''' במתן דמים דשעיר כתיב והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת יכול על גגה וחודה דהכפרת תלמוד לומר לפני אי לפני יכול על מצחה כלומר על פני רחבה ת&quot;ל על ולפני כלומר דתרוייהו צריכי ללמד שלא יזה לא על תודה ולא ע&quot;פ רחבה אלא כנגדה

'''צריך שיהא נוגע.''' הזאה בהכפרת: טעמא דר' שמואל דא&quot;צ שיהא נוגע דכתיב בשעיר והזה אותו וגו' וכתיב לעיל בפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מה להלן על מצחה כלומר כנגד מצחה וא&quot;צ שיהא נוגע דהא קדמה כתיב משמע דבמקצת צריך שיהא קדמה וכלומר שיטה בההזאה קדמה ולא יגע בהכפרת שהיא במערב אף כפרת שנאמר בשעיר כנגד מצחה ולא על גגה וכו': מיסבור סבור ר' [בון בר] חייה (בון) הזיית שעיר מעלה וכו' ואינה כן אלא הזיות שעיר שלמטן למידות מהזיות פר שלמטן. כצ&quot;ל וכדמייתי הברייתא דת&quot;כ פ' אחרי מות דלקמיה דדריש והזה אותו דשעיר על אחת דלמעלה ולפני הכפרת והיינו למטה בשעיר אינו יודע כמה שאינו מפורש למטה אלא בפר הרי אני דן וכו' כמבואר ונמצא דלמטה בשעיר הוא דנלמד מלמטה דפר ולמעלה דפר הוא דנלמד מלמעלה דשעיר
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי זעירה אמר '''צריך שיהא נוגע''', רבי שמואל בר רב יצחק אמר '''אינו צריך שיהא נוגע'''. אמר רבי בון בר חייה: טעמא דרבי שמואל בר רב יצחק — '''והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת''' — מה כפורת שנאמר להלן בפר &quot;על פני הכפורת&quot; זה על מצחה, לא הכוונה על הכפורת ממש ולא על גגה, ולא צריך שיהא נוגע — '''אף כפורת שנאמר כאן על לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע'''. כלומר כנגד הצד אבל לא נוגע, אלא כנגד האוויר של הצד.

אמר רבי יוסה: '''מיסבור סבר רבי בון בר חייה הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן'''. כלומר הוא הרי לומד את הזיית שעיר למעלה מהזיית פר מלמעלה, אבל אינה כן — '''אלא הזיות שעיר למידות מהזיות פר שלמטן, והזה אותו הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני'''. כלומר ההזיות של שעיר למטה נלמדות מהזיות פר למטה, והזיות פר למעלה נלמדות משעיר למעלה. הגמרא מסבירה מכאן ואילך איך כל אחד מהם נלמד.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ה_יט}} '''כהן גדול הנוטל את דם הפר לשם הזאה בקודש הקודשים חייב להיכנס לאותו מקום ולעמוד באותו מקום שבו עמד מי שממרס בדם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, שהרמב&quot;ם פסק &quot;נטל הדם ממי שהוא ממרס בו, נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד&quot;.

{{שוליים|ה_כ}} '''כהן גדול המזה מדם הפר ביום הכיפורים סופר את ההזיות באמירת &quot;אחת&quot; ומצרף אליה את מספר ההזיות למטה בכל פעם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג, הלכה ה, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ה, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמנייה היא &quot;אחת, אחת ואחת, אחת ושתים&quot; וכו', וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים.

{{שוליים|ה_כא}} '''הכהן הגדול היוצא מקודש הקדשים ביום הכיפורים מניח את מחתת הקטורת על כן הזהב שהיה בהיכל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' כך נפסק כפי משמעות הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב.

{{שוליים|ה_כב}} '''בהזיית דם השעיר לפני ולפנים יש למנות &quot;אחת, אחת ואחת&quot; וכו', ולא להתכוון להזות למעלה או למטה אלא כמצליף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ד ה&quot;ב) בהתאם למשנה ולברייתא המובאת בירושלמי, ואין בזה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי.

{{שוליים|ה_כג}} '''בהזיית הדם על הפרוכת (בקודש הקדשים וההיכל) יש למנות &quot;אחת&quot; בכל הזיה ולא להתכוון להזות דווקא למעלה או למטה, אלא כמצליף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' כרבי יהודה בר עילאי כפשט הסוגיה, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ד ה&quot;ב) שיש כן אחד בהיכל ומזה כמצליף ומונה אחת ואחת וכו'..

{{שוליים|ה_כד}} '''בהזיית דם פר ושעיר ביום הכיפורים יש למנות כל הזאה בצירוף להזאה הראשונה (אחת ואחת, שתים ואחת וכו') ולא למנותן ברצף עד שמונה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ה &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי בון שזו גזירת הכתוב &quot;ולקח הכהן מדם הפר&quot;, ולכן מונה כל הזאה בצירוף לראשונה, כפי שנפסק ברמב&quot;ם הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ג ה&quot;ה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הכפורת {{ירו&quot;מ-הדגשה|למטה}} איני יודע כמה, הרי אני דן: נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן, מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע, אף מתן דמים אמורין בשעיר למטן שבע. או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטן, מה דמים אמורין בו למעלן אחת, אף דמים אמורין בו למטן אחת. נראה למי דומה — דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן. או לכה לך לדרך הזו — דנין דם השעיר מדם השעיר ואין דנין דם השעיר מדם הפר. תלמוד לומר ([[ויקרא טז טו|ויקרא אחרי מות טז טו]]) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטה שבע. ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן, נאמר מתן דמים בשעיר למעלן ונאמר מתן דמים בפר למעלן, מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת, אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת. או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למטן ונאמרו דמים למעלן, מה דמים אמורין בו למטה שבע, אף דמים אמורין בו למעלן שבע. {{ירו&quot;מ-הוסר|נאמרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נראה}} למי דומה — דנין שלמעלן משלמעלן ואין דנין שלמעלן משלמטן. או לכה לך לדרך הזו — דנין דם הפר מדם הפר ואין דנין דם הפר מדם השעיר. תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — שיהו כל מעשיו שוין. מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטן שבע. מה דם השעיר למעלן אחת, אף דם הפר למעלן אחת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא אחרי מות טז טז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיפר על}} הקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכיפר על הקדש מכאן ש}}צריך לכוין כנגד הקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולהזות בין בדי הארון}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחמיה {{ירו&quot;מ-הוסר|לפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי}} שמצאנו בפר הבא על כל המצות {{שוליים|ה_כה}}שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על {{ירו&quot;מ-ביאור|לכיוון}} הפרוכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן תלמוד לומר ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויצא אל המזבח}} אשר לפני ה' {{שוליים|ה_כו}}ואיכן היה לפנים מן המזבח או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון {{ירו&quot;מ-ביאור|וקדם כשהזה על הפרוכת היה חוץ למזבח פנימי כמו בפר הבא על כל המצוות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצא למזבח החיצון}} תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי. הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדם}} נוגע {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפרוכת ב}}מה פליגין בפר ושעיר של יום הכיפורים? אית תניי תני צריך שיהא נוגע אית תניי תני אין צריך שיהא נוגע. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]]: אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין של דם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרתי אלו מן הדמים שהיו מזין עליה ביום הכיפורים הדא אמרה: צריך שיהא נוגע ואפילו תימר אין צריך שיהא נוגע {{ירו&quot;מ-הוסר|ואם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} נגע נגע. {{שוליים|ה_כז}}נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הדם}} מכלי קדש לתוך כלי חול פסל הא מכלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להזות מהשני}}. אמר רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: עירה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הכפורת איני יודע כמה, הרי אני דן''': הזיות של שעיר שלמטה הן צריכות ללמוד מהזיות של פר למטה, אבל הזיות פר של מעלה הם לומדים משעיר של מעלה, ולא כמו שרצו ללמוד שהשעיר למעלה ילמד מהפר למעלה. כן, זה איך הלימוד צריך להיות. נאמר בשעיר &quot;והזה אותו על הכפורת&quot; — מלמד שהוא נותן אחת למעלה ולפני הכפורת, אבל לא כתוב לפני הכפורת כמה, כלומר למטה לא כתוב כמה.

'''הרי אני דן: נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן.''' '''מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע''' — שמה כתוב שבע פעמים. '''אף מתן דמים אמורין בשעיר''' — למרות שלא כתוב, הכוונה צריכה להיות שבע. '''או לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטן.''' כן, בשעיר עצמו כתוב למעלה וגם כתוב למטה. '''מה דמים אמורין בו למעלן אחת, אף דמים אמורין בו למטן אחת.'''

'''נראה למי דומה — דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן.''' או אולי '''לכה לך לדרך הזו — דנין דם השעיר מדם השעיר ואין דנין דם השעיר מדם הפר.''' '''תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטה שבע.'''

'''ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן''' — כן, בפר לא כתוב כמה למעלה. אז '''נאמר מתן דמים בשעיר למעלן ונאמר מתן דמים בפר למעלן''', שם לא כתוב. '''מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת, אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת.''' אולי נלך '''לכה לך לדרך הזו: נאמרו דמים למטן ונאמרו דמים למעלן, מה דמים אמורין בו למטה שבע, אף דמים אמורין בו למעלן שבע.'''

'''למי דומה — דנין שלמעלן משלמעלן ואין דנין שלמעלן משלמטן.''' או אולי '''לכה לך לדרך הזו — דנין דם הפר מדם הפר ואין דנין דם הפר מדם השעיר.''' '''תלמוד לומר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר — שיהו כל מעשיו שוין. מה דם הפר למטן שבע, אף דם השעיר למטן שבע. מה דם השעיר למעלן אחת, אף דם הפר למעלן אחת.'''

הכתיב &quot;וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעם וכל חטאתם&quot; — מכאן לומדים ש'''הקדש צריך לכוין כנגד הקדש''', כלומר בין הבדים, כיוון הפרוכת בין הבדים.

'''אמר רבי נחמיה שמצאנו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת''', כן, משם הוא מזה. '''יכול אף זה כן''' — כלומר גם כאן בכפרת יום הכיפורים גם כן הוא יעמוד מחוץ למזבח ויזה לכיוון הפרוכת? '''תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה'''' — כלומר אחרי שהוא מסיים לזרוק על הפרוכת כתוב &quot;ויצא אל המזבח&quot;. היכן הוא היה? כנראה לפנים מהמזבח.

'''או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון''' — כלומר לפני שהוא מזה על הפרוכת הוא היה מחוץ למזבח הפנימי, ואז הוא מזה, ולאחר מכן הוא יוצא לכיוון המזבח החיצון? '''תלמוד לומר ויצא אל המזבח אשר לפני ה', הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי.''' אז לכן בעצם הוא היה לפנים מהמזבח הפנימי ושם הוא היה מזה, ולאחר מכן הוא יצא לכיוון המזבח.

'''הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא נוגע''' בפרוכת. כן, זה גם כן בלתי אפשרי, כי הוא נמצא מאחורי המזבח, כלומר בחוץ, והוא צריך לזרוק לכיוון הפרוכת. '''מה פליגין בפר ושעיר של יום הכיפורים? אית תניי תני צריך שיהא נוגע, אית תניי תני אין צריך שיהא נוגע.'''

'''אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין של דם''' — כלומר ראיתי את הפרוכת שהייתה מלאה טיפין של דם — '''אמרתי אלו מן הדמים שהיו מזין עליה ביום הכיפורים.''' זה אולי מראה '''צריך שיהא נוגע.''' '''ואפילו תימר אין צריך שיהא נוגע, נגע נגע.''' אף אחד לא אמר שאסור שיגע, אלא אין צריך שיהא נוגע — אז אם נגע, נגע.

'''נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסל''' — אם ערה את הדם מכלי קודש לתוך כלי חול פסל. '''הא מכלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל''' — מה משמע מכאן, שאם ערה מכלי קודש לתוך כלי קודש לא פסל ויכול לעשות מהשני.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ה_כה}} '''הכהן המזה על הפרוכת ביום הכיפורים חייב לעמוד בפנים ולהזות לכיוון הפרוכת, ואינו עומד חוץ למזבח בהזייה זו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ה, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הכתוב &quot;ויצא אל המזבח אשר לפני ה'&quot;, המלמד שדין היציאה למזבח נאמר במזבח החוץ ולא בהזיית הפרוכת, וכך פסק הרמב&quot;ם..

{{שוליים|ה_כו}} '''דם הפר והשעיר של יום הכיפורים בהזאה על הפרוכת - האם צריך שהדם ייגע בפרוכת בפועל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שאינו צריך שהדם ייגע בפרוכת בפועל, אלא כמזה כלפי הפרוכת בלבד, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הקדש.''' וכפר על הקדש כתיב ודריש צריך לכוין בהזיותיו כנגד הקדש

'''גמ' אמר ר' נחמיה וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ פרשת אחרי מות

'''ויצא אל המזבח אשר לפני ה' מה ת&quot;ל.''' אשר לפני ה'

'''לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה.''' כדדריש לעיל בפ' ויקרא גבי פר כהן המשיח דכתיב ביה והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה' את פני פרוכת הקדש יכול שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת ת&quot;ל שם ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' מזבח לפני ה' ואין הכהן לפני ה' אלא עומד חוץ להמזבח ומזה על הפרוכת

'''יכול אף זה.''' של יה&quot;כ כן ת&quot;ל אשר לפני ה' היכן היה הכהן עומד לפנים מן המזבח שהיא בין הפרוכת ובין המזבח ומזה

'''או אינו מדבר.''' כאן אלא על מזבח החיצון לפי שבפר הבא על כל המצות מפורש שם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד. אבל כאן כתיב ויצא אל המזבח ולא מפורש איזה מזבח

'''ת&quot;ל אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא במזבח הפנימי.''' שהוא כולו לפני ה' באהל מועד

'''הכל מודין.''' לעיל בהלכה שלפניה דפליגי אם צריך שיהא נוגע הדם בכפורת או לא מודין הן בפר משיח ופר העדה שכתוב בהם לפני ה' את פני הפרוכת שאינו צריך שיהא נוגע הדם בפרוכת ומה פליגין לעיל בפר ושעיר של יה&quot;כ ואית תני וכו'

'''אמרתי וכו'.''' ובתוספתא סוף פ&quot;ב גריס ואמרו לו אלו מדמים של יוה&quot;כ

'''הדא אמרה צריך שיהא נוגע.''' א&quot;כ ש&quot;מ שצריך היה שיהא נוגע. וקאמר דלא היא דאפילו תימר א&quot;צ שיהא נוגע אלא שאם נגע נגע ואירע כך לפעמים ולפיכך ראה שהיה עליה טיפי דמים

'''נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסול.''' כלומר בהא פשיטא לן שאם נתן הדם מכלי קדש לכלי חול שפסול הוא כל זמן שלא יחזיר לכלי חדש כדתנן בפ&quot;ג דזבחים קיבל בכלי קדש ונתן בכלי חול יחזיר לכלי קדש ומשמע הא מכלי קדש לתוך כלי קדש אחר לא פסל א&quot;נ לשון שאלה היא מי נימא הא לתוך כלי קדש אחר לא פסל או דילמא צריך שיחזיר להכלי קדש שקיבל בו ולזרוק ממנו

'''מתני' אמרה כן.''' דלא פסל דקתני לעיל עירה דם הפר לתוך דם השעיר וזהו מכלי קדש לכלי קדש אחר

'''ופריך מה את שמע מינה מהכא.''' הרי אין כאן אלא עירוב הדמים זה בזה. ולעולם אם עירה הדם מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר ריקן אפשר שפסל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הכפורת איני יודע כמה · הרי אני דן נאמ' ד מתן דמים בפר למטן · ונאמ' מתן דמים בשעיר למטן · מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע · אף מתן דמים אמורין בשעיר למטן שבע · או לכה לך לדרך הזו נאמרו דמים למעלן ונאמ' דמין למטן · מה דמים אמורין בו למעלן אחת · אף דמים אמורין בו למטן אחת · נראה למי דומה דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן · או לכה לך לדרך הזו דנין דם השעיר מדם השעיר · ואין דנין דם השעיר מדם הפר · ת'ל ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר · מה דם הפר למטן שבע אף דם השעיר למטה שבע · ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן · נאמ' מתן דמים בשעיר למעלן ונאמ' מתן דמים בפר למעלן · מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת · או לכה לך לדרך הזו · נאמרו דמים למטן · נאמ' דמים למעלן · מה דמים אמורין בו למטה שבע אף דמים אמורין בו למעלן שבע · נראה למי דומה דנין שלמעלן משלמעלן · ואין דנין שלמעלן משלמטן · או לכה לך לדרך הזו · דנין דם הפר מדם הפר · ואין דנין דם הפר מדם השעיר · ת'ל ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר · שיהיו כל מעשיו שוין מה דם הפר למטן שבע אף דם השעיר למטן שבע · מה דם השעיר למעלן אחת אף דם הפר למעלן אחת · הקודש · צריך לכוין כנגד הקודש · אמ' ר' נחמיה · לפי שמצאנו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה · יכול אף זה כן · תל' לומ' אשר לפני י'י · ואיכן היה · לפנים מן המזבח · או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון · ת'ל אשר לפני י'י · הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי · הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא נוגע · מה פליגין · בפר ושעיר שליום הכיפורים · אית תניי תני · צריך שיהא נוגע · אית תניי אינו צריך שיהא נוגע · אמ' ר' לעזר ביר' יוסי · אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין שלדם · אמרתי אילו מן הדמים שהיו מזין עליה ביום הכיפורים · הדא אמרה · צריך שיהא נוגע · ואם נגע נגע נתן מכלי קודש לתוך כלי חול פסל · הא מכלי קודש לתוך כלי קודש לא פסל · אמ' ר' חגיי קומי ר' יוסה · מתנית' אמרה כן · עירה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמר ר' מנא וכו'.''' כלומר דר' מנא מסיק הקושיא וכי נימר כאן שמערה מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם בתמיה והלא דם לתוך דם הוא מערה ולא לכלי אחר ריקם

'''א&quot;ר יוסי בר' בון עירה דם הפר לתוך דם השעיר מלא.''' כלומר דר' יוסי בר' בון מתרץ להא דר' חניי דאכתי האי מילתא ש&quot;מ ממתני' דודאי מה דקתני עירה דם הפר לתוך דם השעיר היינו לתוך דם השעיר מלא ובהא מודינא לך אלא מכאן והילך חוזר ובוללו לתוך כלי אחר כדי שיבללו ויתערבו כל צרכן וא&quot;כ ש&quot;מ שיכול להערות מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ה_כז}} '''דם קדשים שהועבר מכלי קודש לכלי קודש אחר כשר להזאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א, הלכה כד &lt;קטע סוף=כח א/&gt; ==דף כח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כח ב/&gt; &lt;קטע סוף=כח ב/&gt; ==דף כט עמוד א== &lt;קטע התחלה=כט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חגיי בשם רבי יוסה, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות פסולי המוקדשין א,כד) שאין הדבר פוסל, כמו במתניתא של עירוי דם הפר לתוך דם השעיר.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דם הפר לתוך דם השעיר מה את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא הרי בכל כלי יש דם}}? אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|נימא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נימר}} מדם הפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שבו הרבה דם נחשב}} שהוא מלא לתוך דם השעיר {{ירו&quot;מ-ביאור|שבו מעט דם ונחשב כאילו}} שהוא ריקם. רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר שהראיה ממה שאחר ש}}עירה דם הפר לתוך דם השעיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והת}}מלא מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כלי {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השני שהתרוקן}} כדי שיבללו כל צורכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא ששופך מתוך כלי מלא לכלי ריק וכיוון ששניהם כלי קדש זה כשר}}. מנין שהוא זקוק להערות? תלמוד לומר ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ונתן מדם הפר ומדם השעיר — בזמן שהן מעורבין. יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו? תלמוד לומר ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה — אחת בשנה הוא מכפר, ואינו מכפר שתים בשנה. או נימר דם הפר אחת בשנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא שתים בשנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מדם השעיר יכול לכפר}} תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאן לא נאמר באיזה דם}} אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה. הכל מודין בשבע הזאות שלמטן {{ירו&quot;מ-ביאור|שנותן על מזבח הזהב}} שהוא צריך להערות דכתיב שבע ולא ארבע עשרה. קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרכת {{ירו&quot;מ-הוסר|מאחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מאחד}} על מזבח הזהב, אי זה מהן זקוק להערות? ויש אדם מחשב חצי כפרה? אלא כיני: קבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על הבדים, ומאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרכת}}, ומאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן הוא זקוק להערות? תפלוגתא דרבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] וד רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} דאיתפלגון הגריל ג' זוגות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על הבדים מאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרכת}} מאחד על מזבח הזהב אי זה מהן משתלח? רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא מכפר בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו מקצת כפרה}} חבירו משתלח את שאינו מכפר אין חבירו משתלח. רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו — את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו כל ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}פרה אין חבירו משתלח. על דעתיה דרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלשתן משתלחין על דעתיה דרבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו משתלח אלא אחרון בלבד והכא על דעתיה דרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלשתן הוא זקוק להערות על דעתיה דרבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו זקוק להערות אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ותו שהזה ממנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחרון}}. קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק}} מאחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהן}} על הבדין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומאחד על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועל}} הפרוכת {{ירו&quot;מ-הוסר|ומאחד על}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ועל}} מזבח הזהב &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי חגיי קומי רבי יוסה: מתניתא אמרה כן''' — זה בלשון מפורשת: '''עירה דם הפר לתוך דם השעיר.''' אז אתה רואה מכאן שמותר לערות מכלי קודש אחד לכלי קודש שני. '''מה את שמע?''' הרי בכל כלי יש דם, אז הוא עירה לתוך הכלי שיש בו דם שעיר, ואנחנו דיברנו על כלי ריק.

'''אמר רבי מנא: מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם''' — כלומר בתוך הכלי של הפר יש הרבה דם, אז לגביו הכמות של דם שעיר שיש נחשבת כמו ריקה.

'''רבי יוסה ברבי בון: עירה דם הפר לתוך דם השעיר''' — מה שאמר, שאחרי שהוא עירה את דם הפר לתוך דם השעיר, ואז זה מלא, לאחר מכן '''מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך כלי כדי שיבללו כל צורכן.''' כלומר הוא חוזר ובולל את התערובת לתוך הכלי שבו היה דם הפר שכרגע הוא ריק. בעצם נמצא שהוא שופך מתוך כלי מלא לכלי ריקן, ורואים כאן שכיוון ששניהם כלי קודש אז זה כשר.

'''מנין שהוא זקוק להערות? תלמוד לומר ונתן מדם הפר ומדם השעיר''' — כן, הכוונה בזמן שהן מעורבין. '''יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו?''' — מי אמר, אולי דם הפר לבד ודם השעיר לבד. '''תלמוד לומר וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה — אחת בשנה הוא מכפר, ואינו מכפר שתים בשנה.'''

'''או נימר דם הפר אחת בשנה לא שתים בשנה''' — כי הרי הפסוק הזה מדבר על דם הפר, &quot;וכפר... קרנותיו אחת בשנה&quot;, דם הפר כתוב. אבל '''תני רבי ישמעאל: מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם''' — ופה לא כתוב איזה סוג דם. '''אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה''' — אז לכן בעצם צריך לתת בעירוב, אחת בשנה מכפר ולא מכפר שתים בשנה.

'''הכל מודין בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות''' — כלומר הזאות שהוא מזה על מזבח הזהב, כולם מודים שהוא צריך לערות, שיהיו מעורבבים. '''דכתיב שבע ולא ארבע עשרה.'''

עכשיו מה הדין אם '''קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרכת על מזבח הזהב, אי זה מהן זקוק להערות?''' הרי בסופו של דבר כשהוא מגיע למזבח הוא צריך לערבב את שני הדמים, ויש פה שלושה כוסות — איזה מהם צריך לערבב?

שואלת הגמרא: '''ויש אדם מחשב חצי כפרה?''' — אז זה פסול, הרי מראש הוא חשב שהדם הזה יינתן רק לחלק מהכפרה, וזה פסול. '''אלא כיני: קבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות מאחד על הבדים, ומאחד, ומאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן הוא זקוק להערות?''' — מתוך כוונה לבצע את כל הפעולות, אבל לאחר מכן במציאות הוא נתן מאחד על הבדים, מאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב. פה השאלה איזה מהם זקוק להערות.

מתברר '''תפלוגתא דרבי זירא ודרבי הילא דאיתפלגון: הגריל ג' זוגות מאחד על הבדים מאחד על מאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן משתלח?''' — כלומר במקרה כזה שהדם נשפך אז הוא כל פעם צריך להגריל מחדש. אז השאלה איזה מהן משתלח.

'''רבי זעירה אמר: לכפר עליו — את שהוא מכפר בו חבירו משתלח, את שאינו מכפר אין חבירו משתלח.''' כלומר כל אחד כיפר קצת, אז כולם. '''רבי הילא אמר: לכפר עליו — את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו כל הכפרה אין חבירו משתלח.'''

'''על דעתיה דרבי זעירה שלשתן משתלחין, על דעתיה דרבי הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד.''' אז גם כאן אותו דבר: '''והכא על דעתיה דרבי זעירה שלשתן הוא זקוק להערות, על דעתיה דרבי הילא אינו זקוק להערות אלא ותו שהזה ממנו.'''

ואומרת הגמרא: '''קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות מאחד על הבדין הפרוכת מזבח הזהב''' — כלומר הוא עשה בעצם את כל הכפרות רק מאחד מהם. איזה מהן נקרא שיריים וזקוק להישפך על היסוד? הרי את השיריים צריך לשפוך על היסוד — אז מי מהם נקרא שיריים?

זה תפלוגתא דרבי ורבי אלעזר ברבי שמעון: חטאת שקיבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד, מניין שכולם ישפכו על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת כל דמו ישפוך&quot;. יכול אפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהיו כולם נשפכים — כלומר, אם רק מכוס אחת הוא נתן את כל המתנות, האם כולם יחשבו שיריים וצריך לשפוך אותם על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת דמה ישפוך&quot; — כלומר לא את כולם, אלא חלק מהדם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מנין שהוא זקוק להערות.''' ולערב דם הפר עם דם השעיר

'''ת&quot;ל ונתן.''' ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב

'''יכול.''' לא יהא מערבן אלא דה&quot;ק שיתן מזה בפ&quot;ע ומזה בפ&quot;ע&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דם הפר לתוך דם השעיר · מה את שמע מינה · אמ' ר' מנא נימר · מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם · אמ' ר' יוסה ביר' בון · עירה דם הפר לתוך דם השעיר מלא · מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיבללו כל צורכן · מניין שהוא זקוק להערות · ת'ל ונתן מדם הפר ומדם השעיר · בזמן שהן מעורבין · יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו · ת'ל וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה · אחת בשנה הוא מכפר · ואינו מכפר שתים בשנה · או נימר · דם הפר אחת בשנה · לא שתים בשנה · תני ר' ישמעאל · מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם · אחת בשנה הוא מכפר · ואינו מכפר שתים בשנה הכל מודין בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות · דכת' ולא ארבע עשרה · קיבל מדם הפר בשלשה כוסות ומדם השעיר בשלשה כוסות ליתן מאחד על הבדין · מאחד על הפרכות מאחד על מזבח הזהב · אי זה מהן זקוק להערות · ויש אדם מחשב חצי כפרה · אלא כיני · קיבל מדם הפר בשלשה כוסות ליתן מאחד על הבדים · ומאחד על הפרכות · ומאחד על מזבח הזהב אי זה מהן הוא זקוק להערות · תפלוגתא דר' זעורה ודר' הילא · דאיתפלגון · הגריל שלשה זוגות ליתן מאחד על הבדים מאחד על הפרכות מאחד על מזבח הזהב · אי זה מהן משתלח ר' זעורה אמ' · לכפר עליו · את שהוא מכפר בו חבירו משתלח · את שאינו מכפר · אין חבירו משתלח · ר' הילא אמ' · לכפר עליו · את שהוא גומר בו כל הכפרה · חבירו משתלח · את שאינו גומר בו כל הכפרה · אין חבירו משתלח · על דעת' דר' זעורה שלשתן משתלחין · על דעתיה דר' הילא · אינו משתלח · אלא אחרון בלבד · והכא על דעת' דר' זעורה שלשתן הוא זקוק להערות · על דעת' דר' הילא · אינו זקוק להערות · אלא אותו שהזה ממנו · קיבל דם הפר בשלשה · כוסות ומדם השעיר בשלשה כוסות ליתן מאחד על הבדין · ומאחד על הפרכות · ומאחד על מזבח הזהב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

הכיצד? הוא נשפך על היסוד — כלומר הכוס שממנו הוא נתן את כל הדמים, ישפך על היסוד, אבל השאר ישפכו לאמה. זה דברי רבי. אבל רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: מניין שאפילו לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע שיהיו כולם נשפכים על היסוד? תלמוד לומר &quot;ואת כל דמו ישפוך&quot;.

אז אם כך, על דעת רבי אלעזר ברבי שמעון כולם נשפכים על היסוד. כלומר, אם הוא קיבל את הדמים בשלוש כוסות ואת כל המתנות הוא שם מכוס אחת רק, אף על פי כן כולם ישפכו על היסוד. לעומת דעת רבי — אינו נשפך על היסוד אלא אותו שיזם ממנו...
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;57&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ה_כח}}איזה מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|ישפך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נעשה שיריים וזקוק לשפוך}} על היסוד? תפלוגתא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי וד [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} דאיתפלגון חטאת שקבל דמה בד' כוסות נתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד מניין שכולם נשפכין על היסוד? תלמוד לומר ([[ויקרא ד ל|ויקרא ויקרא ד ל]]) ואת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דמו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמה}} ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל יסוד המזבח}} יכול אפילו לא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מאחד מהן מתן ארבע יהו כולם נשפכין תלמוד לומר ([[ויקרא ד כה|ויקרא ויקרא ד כה]]) ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|כל דמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמו}} ישפך הא כיצד? {{שוליים|ה_כט}}הוא נשפך על היסוד, והן נשפכין לאמה — דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי.. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|רא בי }}מנין אפילו לא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מאחד מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}מתן ד' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יהו כולן נשפכין על היסוד תלמוד לומר ואת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} דמו ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| עד דרא בי רש מניון אפי לא נתן מאחד מהן אלא מתן ד יהו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כולן נשפכין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעתיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| היסוד תל ואת דמו ישפך עד}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} כולהן נשפכין על היסוד על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהזה ממנו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחט שני שעירים}} חבריא אמרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי הם כאחד}} נתפגל זה {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתפגל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתפגל}} זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה. הכל מודין בפר משיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופר העלם דבר של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתערב דמם שנותן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| עד שיהא שם}} מתנה אחת משל שניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודיו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין סדר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל דם פר יום הכיפורים ודם שעיר שנתערבו נותן משום פר וחוזר ונותן משום שעיר}}. חברייא אמרי {{ירו&quot;מ-הוסר|אימורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דמים}} כשירין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשירין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מה פליגין בדם שני חטאות שנתערבו? [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: אומר אני רואין את הדם, אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה — כשר, ואם לאו — פסול. וחכמים אומרים: אפילו אין בו אלא מתנה אחת משל שניהן — כשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין שיעור להזאה}} על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יש שיעור למתנות על דעתיה דרבנן אין שיעור למתנות {{ירו&quot;מ-הדגשה|על פי מה שאמרנו, שאם שחט שני פר משיח או שני פר העלם דבר של עדה ונתערב דמם נותן מתנה אחת משל שניהן ודיו}} הדא אמרה: נתפגל זה נתפגל זה, אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ה|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
התחיל מחטא ויורד מהיכן {{שוליים|ה_ל}}הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית {{שוליים|ה_לא}}מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון {{ירו&quot;מ-ביאור|דרום מזרח}} שם גומר על מזבח הפנימי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר במקומו היה עומד ומחטא {{שוליים|ה_לב}}על כולן הוא נותן מלמטה למעלן חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יזל הדם לתוך השרוול}}.&lt;br&gt; [[קובץ:חיטוי מזבח הזהב.png|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי מזבח הזהב]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ויתחיל בקרן מזרחית דרומית {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו במזבח החיצון}} אמר רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שהזה על הפרכת הולך בין השלחן לכותל הצפוני של ההיכל עד שיוצא חוץ למזבח, וכשעובר את המזבח ומסתובב כלפי המזבח פונה לקרן צפון מזרח שלגבי מקומו היא הקרן ה}}ימנית {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקרן דרום מזרחית}} אין זו ימנית ויתחיל מקרן צפונית מערבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבה פגע ראשונה}} אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[ויקרא טז יח|ויקרא אחרי מות טז יח]]) ויצא אל המזבח {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיצא מכל המזבח}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
התלמוד ירושלמי מסכת יומא דף כ&quot;ט. נתחיל מהשורה הרביעית. ולמדנו שחט שני שעירים. כלומר אם במקום שעיר אחת הוא שחט שני שעירים, אז חבריא אמרי הרי הם כאחד, אבל לשניהם יש דין כמו אחד ואז '''נתפגל זה נתפגל זה'''. אם '''אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה'''. '''הכל מודין בפר משיח''' - פר עולה ופר אילם דבר של עדה שמתערב דמם, שנותן '''מתנה אחת משל שניהן'''. כן, כי הרי אין סדר, אין סדר מה הייתה קודם, ולכן מספיק מתנה אחת. אבל דם הפר של יום הכיפורים ודם השעיר שהתערבו, אז פה הוא חייב לתת משום פר וחוזר ונותן משום שעיר, כי הרי בעצם יש סדר. הוא חייב קודם כל לתת את דם הפר ולאחר מכן דם השעיר. הוא לא יכול לתת בהזאה אחת.

'''חבריא אמרי כשירין שנתערבו בפסולין''', אז צריך שיהיה, כלומר '''עד שיהא מתנה אחת משל כשירין''', כלומר שיהיה לפחות כמות של דם שהוא יכול לתת מתנה אחת מהדם של הכשרים. ומה פליגין? '''בדם שני חטאות שנתערבו'''. כל המחלוקת היא בדם שתי חטאות שהתערבו, ששתיהם כשרים. '''רבי אומר: אומר אני רואין את הדם, אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה - כשר'''. כלומר אם יש בו כדי לתת בעצם שתי מתנות - מתנה אחת מהחטאת האחת ומתנה מהחטאת השנייה - אז למרות שהוא בעצם נותן פעם אחת, אז זה יהיה כשר. '''ואם לאו - פסול'''. '''וחכמים אומרים: אפילו אין בו אלא מתנה אחת משל שניהן - כשר''', כיוון שאין שיעור להזאה. אז הגמרא אומרת: '''על דעתיה דרבי יש שיעור למתנות''', אז לכן צריך שיהיה פה כמות כפולה. לעומת '''דעתיה דרבנן אין שיעור למתנות''', לכן די אם יש כמות אחת.

ואומרת - על פי מה שאמרנו, שאם שחט שני פרים... יוצא שאם הוא שחט שני פרי משיח או שני פרי אילם דבר של עדה והתערב דמם, אז נותן מתנה אחת בשביל שניהם. כן, '''הדא אמרה: נתפגל זה נתפגל זה, אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה''', כמו שראינו לגבי השעירים.

פרק הלכה י'. עומד המשנה, '''התחיל מחטא ויורד'''. כן, מהמזבח, מהיכן הוא מתחיל, '''מקרן מזרחית צפונית'''. כן, מקרן מזרחית צפונית. לאחר מכן הוא עובר ל'''צפונית מערבית''', לאחר מכן '''מערבית דרומית''' ו'''דרומית מזרחית'''. '''מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון''' - הכוונה דרום מזרח. כן, '''שם גומר על מזבח הפנימי''' - גם בדרום מזרח הוא מסיים.

'''רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא'''. כלומר הוא לא היה הולך בעצמו אלא עומד במקום, כי הרי כל המזבח היה קטן. הוא, בעצם, דומה לקרן, כמו קרן אחת, אז לכן היה עומד במקומו והיה מחטא. '''ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלן''' - כן, כלומר את האצבע הוא מעביר מלמטה למעלה, '''חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן''', כי אם הוא עושה את זה גם, סליחה, אם הוא נותן מלמטה למעלה אז הדם יכול להיכנס לו לתוך השרוול.

ואומרת הגמרא, למה הוא מתחיל מקרן צפונית מזרחית, שיתחיל מקרן דרומית מזרחית כמו שהוא עושה במזבח החיצון? '''אמר רבי הילא''', כיוון שאחר שהוא מזה על הפרוכת אז הרי הוא חוזר, הוא יוצא בין השולחן למזבח. כן, כלומר בחלק הצפוני בין השולחן למזבח עד שהוא עובר את המזבח, ואז הוא פוגש את הקרן הצפון מזרחית, וקרן דרום מזרחית - '''זו אין זו ימנית'''. כלומר זה לא ימינה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ת&quot;ל.''' גבי ועשית מזבח מקטר קטרת בפ' תצוה וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה א&quot;כ אחת בשנה היא דמכפר ולא שיתן עליו מזה ומזה בפ&quot;ע דא&quot;כ הוי שתים בשנה

'''או נימר.''' דלא קפיד קרא אלא מדם הפר לא יהא אלא אחת בשנה אבל יכול לחזור וליתן עליו מדם שעיר

'''תני ר' ישמעאל.''' דהדר כתיב מדם חטאת הכפורים אחת בשנה וגו' ללמד על כל חטאת הכפורים שיהא דוקא אחת בשנה בין מהפר ובין מהשעיר ולפיכך זקוק להערות וליתן מדם שניהם אחת בשנה

'''הכל [מודים] בשבע הזאות שלמטן.''' על המזבח לאחר שנותן על הקרנות מזה הוא על טהרו של המזבח שבע כדכתיב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וגו' וכדתנן לקמן הזה על טהרו וכו' ובקרנות פליגי תנאי בברייתא דאיכא מ&quot;ד דס&quot;ל דאין מערבין לקרנות אלא נותן מזה בפני עצמו ומזה בפ&quot;ע ומיהת הכל מודים באלו שבע שלמטה על טהרו שזקוק הוא להערות ולערבן וליתן משניהם ולא מכל אחד בפ&quot;ע דכתיב שבע פעמים ולא ארבע עשרה

'''קיבל מדם הפר בשלשה כוסות.''' וכן מדם השעיר בשלשה כוסות אחרים אחד מזה ליתן ממנו על הבדים וכו' וכן ליתן מאחד מזה על הבדים וכו' איזה מן הכוסות הוא זקוק להערות זה עם זה שיתן מהן על המזבח

'''ויש אדם מחשב חצי כפרה.''' בתמיה לדידך שקיבל כל א' וא' מהן בשלשה כוסות בפני עצמן וא&quot;כ בתחלה לא חישב אלא על חצי כפרה בכפרת המזבח שהרי קיבל כל א' וא' בפני עצמו והא כבר שמעינן דאין כפרת המזבח אלא משניהן יחד ובכה&quot;ג דאמרת הקבלה שלא כהוגן היתה

'''ויתחיל מקרן צפונית מערבית.''' דהאי הוא דפגע ברישא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;זה מהן נשפך על היסוד · תפלוגתא דר' ודר' אלעזר ביר' שמעון · דאיתפלגון חטאת · שקיבל דמה בארבעה כוסות · נתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד · מניין שכולם נשפכין · על היסוד · ת'ל את דמה ישפך · יכול אפי' לא נתן מאחד מהן מתן ארבע יהו כולם נשפכין · ת'ל ואת כל דמה ישפך · הא כיצד הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה · דברי ר' · ר' אלעזר ביר' שמעון · מניין אפי' לא נתן מאחד מהן אלא מתן ארבע יהו כולן נשפכין על היסוד ת'ל ואת דמה ישפך · על דעת' דר' אלעזר ביר' שמעון כולהן נשפכין על היסוד · על דעתיה דר' אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהיזה ממנו · חבריא אמרי נתפגל זה ונתפגל זה · אבדו אימוריו שלזה מזין על אימוריו שלזה · הכל מודין בפר משיח ועדה עד שיהא שם מתנה אחת משלשניהן · חברייא אמרי אימורין כשירין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משלכשירין · מה פליגין בדם שני חטאות שנתערבו · ר' או' אומר אני רואין את הדם אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה כשר · ואם לאו פסול · וחכמ' אומ' אפי' אין בו אלא מתנה אחת כשר · על דעת' דר' יש שיעור למתנות · על דעת' דרבנן אין שיעור למתנות · הדא אמרה נתפגל זה נתפגל זה · אבדו אימוריו שלזה מזין על אימוריו שלזה · הל' ו ויתחיל בקרן מזרחית דרמית · אמ' ר' הילא ימנית אין זו ימנית · ויתחיל מקרן צפונית מערבית · אמ' ר' אלעזר ויצא אל המזבח&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אלא כיני קיבל מדם הפר בשלשה כוסות ומדם השעיר בשלשה כוסות וכו'.''' כלומר לא תימא שקיבל מכל אחד ואחד בכוס בפ&quot;ע ובשלשה לשלשה העבודות אלא כך שקיבל מדם הפר בשלשה כוסות ובאותן שלשה כוסות בעצמן קיבל ג&quot;כ מדם השעיר וחישב מאחד מהן על הבדים שיזה בשביל דם הפר ואח&quot;כ יזה בשביל דם השעיר וכן מכוס השני על הפרוכת וכן על מזבח הזהב ונמצא כל הכוסות כולן עומדות איזה מהן הוא זקוק להערות וכלומר למאי דאמרי' לעיל שאחר שנותן דם הפר לתוך דם השעיר חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיתערבו יפה יפה וכאן שיש שלשה כוסות מדם שניהן מספקא לן אם לאחר שנתן מהן המתנות על הבדים ועל הפרוכת זקוק הוא להערות מכל א' וא' ולערבן יפה בכלי אחר דעל כל כוס וכוס אמרי' שמא זה הוא שחישב עליו שיזה מהן על מזבח הזהב או דילמא אינו זקוק להערות אלא כוס אחד מהן ואיזה שירצה שלאחר שנתן מהן על הבדים ועל הפרכת נוטל כוס א' ומערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב או אותו כוס שניתן ממנו אותן המתנות אותו מערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב

'''תפלוגתא.''' האי מילתא תליא בתפלוגתא דר&quot;ז ודר' הילא במאי דפליגי בשעירים שאם הגריל על שלשה זוגות שעירים וליתן מהשעיר אשר לה' מאחד מהן על הבדים ומאחד מהן וכו' ונמצא שיש כאן שלשה שעירים שנפל עליהן הגורל לעזאזל ואיזה מהן משתלח

'''קיבל דם הפר וכו' איזה מהן ישפך על היסוד.''' איזו מהן נקרא שיריים שהן נשפכין על היסוד המזבח וקאמר דתליא בתפלוגתא דפליגי רבי ור&quot;א בר&quot;ש בתוספתא דזבחים סוף פ&quot;ח&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ר&quot;ז אמר לכפר עליו.''' כתיב יעמד חי לפני ה' לכפר עליו את שהוא מכפר בו המתנות חבירו של זה הזוג הוא שמשתלח וכלומר אפי' אינו מכפר בו כל המתנות אלא אחת מהן בלבד כגון על בין הבדים או על הפרוכת או על מזבח הזהב יכול הוא להשתלח לחבירו של זה הזוג שכיפר בו כפרה אחת ואת שאינו מכפר מהזוג כלל כגון שכיפר כל הכפרות בהאחרים אין חבירו שלו משתלח

'''ר' הילא אמר וכו'.''' איך הדבר תלוי אלא בזה שהוא גומר בו כל הכפרה שנתן ממנו על המזבח הזהב שהוא גמר כל המתנות וחבירו של זה הוא שמשתלח ואת שאינו גומר בו וכו' ואפי' כיפר ממנו איזה כפרה כגון על הבדים ועל הפרוכת אין חבירו משתלח

'''על דעתיה דר&quot;ז.''' אשכחן ששלשתן משתלחין אם כיפר אחת משלשה המתנות בכל אחד ואחד על הבדים מאחד מהן ועל הפרוכת מאחד מהן ועל מזבח הזהב מאחד מהן כל השלשה של אלו הזוגות משתלחין הן ולר' הילא אינו משתלח אלא האחרון בלבד אותו שכיפר מחבירו המתנות שעל מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה

'''והכא וכו'.''' והשתא הכא נמי פליגי בכוסות לר&quot;ז שלשתן הוא זקוק להערות ולערבן למתן שבע על טהרו של מזבח הזהב שהרי כולן ראוין וניתן מהן לכפרה אחת מן המתנות הקודמים ולר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו על הקרנות של מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה מן המתנות

'''חטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות.''' וחטאת טעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות

'''ונתן מזה אחד וכו'.''' כלומר מכל כוס וכוס נתן מתנה אחת על קרן אחת ובתוספתא גריס בהדיא אם נתן מכילן על ארבע קרנות

'''מנין שכולן נשפכין על היסוד ת&quot;ל ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח.''' כצ&quot;ל. בחטאת יחיד כתיב ואת כל דמה ולעיל בחטאת נשיא כתיב ואת דמו ישפך וגו'

'''יכול אפי' לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהו כולן נשפכין ליסוד ת&quot;ל ואת דמו ישפך.''' כצ&quot;ל ונתחלף בספרי הדפוס בטעות

'''הא כיצד הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה דברי רבי.''' דס&quot;ל כוס אחד עושה חבירו דיחוי. דכשלא נתן כל המתנות אלא מאחד נדחה חבירו ואין זה שיריים שיהו נשפכין ליסוד אלא נשפכין הן לאמה שבעזרה

'''ר&quot;א בר&quot;ש וכו' ת&quot;ל ואת כל דמה ישפך.''' כצ&quot;ל דר&quot;א בר&quot;ש ס&quot;ל כוס אחד עושה חבירו שיריים ויליף לה מכל דמה דחטאת יחיד

'''על דעתיה דר&quot;א בר&quot;ש וכו'.''' והשתא בעיין קיבל דם הפר בשלשה כוסות וכו' תליא נמי בהך פלוגתא דלר&quot;א בר&quot;ש כולן נקראו שיריים ונשפכין על היסוד ולרבי אין נקראין שיריים אלא אותו הכוס שהזה ממנו המתנות והשאר נשפכין הן לאמה

'''חברייא אמרי נתפגל זה נתפגל זה וכו'.''' אדלקמן קאי כדמסיק דחברייא ס&quot;ל דלא פליגי רבי ור&quot;א בר&quot;ש בחטאת אחת שקיבל דמה בד' כוסות אלא בדם שני חטאות שנתערבו הוא דפליגי ואם נתפגל אחד מהן במחשבת פיגול נתפגל חבירו מפני שדמן נתערב הוא והוי כדם חטאת אחת שאם פיגל במקצתו כולו פיגול הוא אבל אם אבדו אמורין של זה עדיין יש אימורין של זה שהרי הן לא נתערבו ומזין על אלו אמורין כלומר בשביל אלו שהן עומדין להקטיר

'''הכל מודין בפר משיח ופר העדה.''' שאם הפריש שנים ונתערבו דמן שאינו צריך אלא עד שיהא שם כדי מתנה אחת מכל שניהן וכלומר דבשאר שני חטאות שנתערבו פליגי כדלקמן ובפר משיח ופר העדה מודים שאם יש אפי' משל שניהן כדי מתנה אחת שצריך ליתן מהן דיו

'''חברייא אמרי.''' ועוד אמרי דהכל מודים באמורין כשרין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשרין כלומר מהדם שאמורין של חטאת זה כשירין הן צריך. שיהא בו כדי מתנה ואינו מצטרף הדם אחר של זה שנפסלו אמוריו

'''מה פליגין וכו'.''' השתא מפרש דחברייא סברי דלא פליגי רבי ור&quot;א בר&quot;ש אלא בדם שני חטאות שנתערבו דלרבי צריך שיהא שם כדי מתנה מזה וכדי מתנה מזה וכדמסיק ואזיל דרבי ס&quot;ל יש שיעור להמתנות וצריך שיהא שיעור מתנה מכל אחד ואחד ורבנן סברי אין שיעור למתנות ואם יש בו כדי מתנה אחת וכלומר כדי ליתן איזו מתנה אפי' משל שניהן כשר

'''הדא אמרה נתפגל וכו'.''' כלומר היינו דאמרי' לעיל דנתפגל זה נתפגל זה והיינו לרבנן דמחשבי לתרוייהו כמו שהן אחד ולדידהו ש&quot;מ דנתפגל זה בפגול של חבירו אבל באימורין לא שייכא הכי וכדאמרן שהרי הן לא נתערבו

'''מתני' ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' זה מזבח הזהב.''' דאלו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא כדקאמר בגמרא

'''התחיל מחטא ויורד.''' האי תנא ס&quot;ל שהיה הכהן מקיף ברגליו לכל קרן וקרן וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו ולהכי נקט מחטא ויורד כלומר שהיה נותן המתנה מלמעלה למטה לפי שבקרן שלפניו אם יתן מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד שלו ומטנף את בגדיו

'''מהיכן היא מתחיל מקרן מזרחית צפונית וכו'.''' בגמ' קאמר דאתיא כר' יוסי דאמר לעיל לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד ופרופה מן הצפון וכשגומר מתנות שלפני ולפנים ויוצא דרך צפון פוגע תחלה בצפונית מערבית של המזבח אלא דבההיא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח ובא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין

'''מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון.''' שהיא דרומית מזרחית כדתנן בפ' איזהו מקומן שם גומר המתנות על מזבח הפנימי וקמ&quot;ל דדרך ימין הוא מקיף

'''ר&quot;א אומר במקומו היה עומד ומחטא.''' דס&quot;ל שלא היה מקיף ברגל אלא מכיון שכל המזבח אינו אלא אמה על אמה יכול הוא לעמוד בקרן אחת ומשם הוא נותן המתנות על כל הקרנות ואין הלכה כר&quot;א

'''על כולן הוא נותן מלמטה למעלן.''' האי מילתא אתיא אף לת&quot;ק דס&quot;ל שהיה מסבב והולך לכל קרן וקרן ומזה וכלומר דעל כל הקרנות שאינן לפניו בסמוך היה נותן מלמטה למעלה לפי שיכול הוא ליתן קצת מרחוק ואח&quot;כ מקיף ברגל מקרן לקרן חוץ מזו והיינו קרן אחרונה שהיתה לפניו ובסמוך לו שהרי אינו זז ממנה עד שיתן ועליה היה נותן מלמעלה למטה כדי שלא יתלכלכו בגדיו

'''ויתחיל בקרן מזרחית דרומית.''' אמתני' קא מהדר מ&quot;ט לא יתחיל כמו בחטאת על מזבח החיצון ואפי' למ&quot;ד פיתחא בצפון קאי הוא דפריך דאע&quot;ג דלא מצי למיהב אלא בקרן דפגע ברישא אי מצי למיהב ביה דאכתי לא אסיק אדעתיה דבעינן עד דנפיק מכוליה דמזבח עד לבתר הכי מ&quot;מ פריך דטפי אית לן למימר דאזיל עד לקרן מזרחית דרומית ויתחיל בו וכדי להשוות המתנות של פנימי למתנות של החיצון

'''א&quot;ר הילא ימנית.''' כלומר שצריך להקיף דרך ימין וכשיוצא בהאי קרן פגע ברישא שהיא צפונית מערבית אלא דצריך שיצא מכוליה דמזבח כדלקמן וכדפרישית במתני' והלכך מתחיל ממזרחית צפונית ואם יתחיל מדרומית מזרחית ואח&quot;כ צפונית מזרחית וכו' אין זו דרך ימנית

'''אמר ר' אלעזר וכו'.''' דבעי' עד דנפיק מכוליה דמזבח כדפרישית

'''ויתחיל מקרן מערבית דרומית.''' דמכיון דאמרת דמצפונית מערבית אינו יכול להתחיל משום דצריך שיצא מכוליה דמזבח עד שמגיע למזרחית צפונית ומתחיל להזות ועולה דרך ימין וחוזר לצפונית מערבית וכו' ולמה לו לילך כל כך אם אינו יכול להתחיל מצפונית מערבית מטעמא דאמרן ילך לו לקרן מערבית דרומית הסמוך דזה ג&quot;כ נפיק מכוליה דמזבח ויתחיל שם ויסבב וילך דרך ימין דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ושואלת - שיתחיל מקרן צפון מערבית, הרי הוא בא ופגע בה ראשונה. למה הוא ממשיך הלאה ומתחיל מהקרן הצפון מזרחית, ולא יתחיל מהצפון מערבית? ואומרת הגמרא, '''אמר רבי אלעזר''': דכתיב '''ויצא אל המזבח''' - עד שיצא מכל המזבח. הוא לא יכול להתחיל מהקרן הצפון מערבית, הוא חייב קודם כל לעבור את כל המזבח, ואז להתחיל. ואחרי שהוא עבר את כל המזבח אז הוא בעצם פוגע בקרן הצפון מזרחית ראשונה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כט עמוד א'''

{{שוליים|ה_כח}} '''דם חטאת שקיבלוהו בארבע כוסות ונתן ממנו מזה אחת - אלו נעשים שירים הזקוקים לשפיכה על היסוד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי, שכל כוס שהוזה ממנה מתן דמים כדינה - נעשית שיריים וזקוקה לשפיכה על היסוד, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_כט}} '''דם החטאת שנתן ממנו מתן אחד מארבע המתנות ונשאר ממנו, מה דינו של הנותר לגבי שיריים הנשפכים על היסוד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ב, הלכה כא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר ברבי שמעון שכל הדם נשפך על היסוד אפילו ניתן ממנו מתנה אחת בלבד, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות פסולי המוקדשין (פ&quot;ב הכ&quot;א)..

{{שוליים|ה_ל}} '''סדר הזאת הדם על קרנות המזבח ביום הכיפורים מתחיל מקרן מזרחית צפונית ומקיף בסדר צפונית-מערבית, מערבית-דרומית, דרומית-מזרחית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ה, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכפורים פרק ד הלכה ב ובהלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה יד, שהסדר מתחיל מקרן מזרחית צפונית.

{{שוליים|ה_לא}} '''סדר נתינת דמי החטאת על מזבח הפנימי כמקבילה לזוית שבה מתחילים במזבח החיצון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ה, הלכה י. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, וכך נקבע ברמב&quot;ם (הלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה י) שהכהן גומר במזבח הפנימי כנגד המקום שבו התחיל במזבח החיצון.

{{שוליים|ה_לב}} '''כהן גדול מזה על מזבח הזהב ביום הכיפורים - באיזה סדר ומאיזה כיוון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב &lt;קטע סוף=כט א/&gt; ==דף כט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי הילא שמתחיל בקרן מזרחית דרומית, מקיף בין השולחן לכותל צפוני, ופונה לקרן צפון מזרחית, כדי שלא יזל הדם לתוך השרוול; כך פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;58&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא יצא באמצע ויעבור משמאל למזבח}} ויתחיל מקרן מערבית דרומית שלא יתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הארון באמצע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף עכשו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמתחיל מהפינה הצפון מזרחית אחר כך צפון מערבית ואחר כך דרום מערבית}} ואין סופו ליתן אחוריו לקודש {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהולך לכוון קרן דרום מזרחית}} חוזר היה לאחוריו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשפניו לכיוון ההיכל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ויעמוד בדרום}} ויתחיל מקרן מזרחית צפונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר כך יזה בקרן דרום מזרחית ואחר כך דרום מערבית ואחר כך צפון מערבית וכך לא יפנה את גבו גם בלי ללכת אחורה}} כיי דאמר רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הפניות במקדש לימין וצריך ללכת לקרן ה}}ימנית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין זו ימנית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר במקומו היה עומד ומחטא על כולן הוא נותן מלמטה למעלן חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלן למטן}} תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ממקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן, חוץ מזו שהיה לפניו לוכסן {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן דרום מערבית הרחוקה ממנו}} שהיה נותן מלמטן למעלן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שניהן מקרא אחד דורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} סביב {{ירו&quot;מ-הוסר|רבנין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רבנן}} אמרי סביב להילוך ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר סביב לקרנות. שני כהנים ברחו בפולמוסיות אחד אומר עומד הייתי ומחטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל מזבח פנימי כחד קרן וגם שלא יהיה גבו להיכל}} ואחד אומר מהלך הייתי ומחטא. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: הדא אמרה: מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ו|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ה_לג}}הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון {{שוליים|ה_לד}}ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}רומי {{שוליים|ה_לה}}אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון {{שוליים|ה_לו}}ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים}} והזה עליו לא על אפריו עליו לא על גחליו. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאת שבע ההזאות הללו נותן ב}}צד צפוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מזבח הזהב}} אית תניי {{שוליים|ה_לז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}צד דרומי. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנותן ב}}צד צפוני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שממקומו בצד צפון מזרח היה עומד ומחטא לכן שם גם היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מזה}}ומאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}צד דרומי רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוברים שהיה סובב את המזבח ומסים בדרום מזרח, ולכן שם היה מזה. תנן: שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה: זה סימן כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון גחלים לקטורת או להדלקת המנורה}} &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף ל א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא - אז שיצא באמצע, לא מהצד בין השולחן למזבח, אלא מול המזבח, באמצע ההיכל, ואז אחרי שהוא יגיע למזבח הוא יפנה ימינה, לימין המזבח, ואז הוא יפגוש את הקרן הדרום מערבית, ואז זה יהיה כמו במזבח הרגיל. ואומרת - '''שלא יתן אחוריו לקודש''', הרי אם הוא יצא באמצע לכיוון המזבח אז בעצם אחריו הם ממש מול ארון הברית. אז לכן הוא הולך בצד, בצד הצפוני, בין השולחן למזבח.

אבל גם עכשיו, גם אם אתה אומר שהוא מתחיל מהקרן הצפון מזרחית, לאחר מכן הוא הולך לקרן הצפון מערבית, לאחר מכן לקרן הדרום מערבית, אבל לאחר מכן כשהוא ממשיך לכיוון הדרום מזרחית, הרי שוב פעם הגב שלו מופנה לכיוון ההיכל. אז מה הרווחת בזה? ואומרת הגמרא '''ואין סופו ליתן אחוריו לקודש, חוזר היה לאחוריו''' - כלומר, אחרי שהוא מגיע לקרן הדרום מערבית, כשהוא הולך לכיוון הקרן הדרום מזרחית, הוא הולך הפוך, שהפנים שלו כלפי ההיכל, הולך אחורה.

ואומרת הגמרא '''ויתחיל מקרן מזרחית צפונית''' ואחר כך דרומית מזרחית ואחר כך דרום מערבית ואחר כך צפון מערבית, ואז בעצם לא צריך אף פעם להפוך את הגב שלו וללכת אחורה. כלומר ילך שמאלה במקום ימינה. אם הוא הולך ימינה יש לו מצב שהוא חייב ללכת בסוף אחורה כלפי ההיכל, אבל אם יפנה שמאלה אז לא יהיה שום שלב שהוא מפנה את הגב כלפי ההיכל והוא גם לא צריך ללכת אחורה. אז אמור לא עושה את זה. אומרת הגמרא, '''כי הדא דאמר רבי הילא: ימנית אין זו ימנית'''. כלומר, בעצם כל הפניות שלך יהיו לימין, ואם אתה אומר שהוא ילך שמאלה אז בעצם לא לימין.

ואומרת הגמרא - '''תני רבי אליעזר אומר: ממקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן, חוץ מזו שהיה לפניו לוכסן שהיה נותן מלמטן למעלן'''. כלומר לא הקרובה אליו, אלא דווקא הרחוקה ממנו - כלומר הקרן הדרום מערבית שהיא רחוקה ממנו, שנותן מלמטה למעלה.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: שניהן מקרא אחד דורשין''' - מי שאומר שמסתובבים סביב המזבח, ומי שאומר שעומד במקומו ומזה על כל הקרנות, שניהם מאותו פסוק למדו. '''סביב - אמרי סביב להילוך''', כלומר צריך ללכת מסביב. '''ורבי אליעזר אומר סביב לקרנות''', כלומר הוא ייתן קרן אחרי קרן בצורה מסביב.

אמרה הגמרא '''שני כהנים ברחו בפולמוסיות. אחד אומר עומד הייתי ומחטא''' - כלומר את המזבח הפנימי הוא עמד וחיטא, כיוון שהוא סובר שכל המזבח הפנימי זה כמו קרן אחת, אז לכן יכול לעמוד במקום, וגם כדי שלא יהיה צריך ללכת אחורה. '''ואחד אומר מהלך הייתי ומחטא'''. '''אמר רבי יודן: הדא אמרה מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש'''. כלומר, כל אחד איך שהוא יעשה זה יהיה בסדר.

פרק ו', מתני'. ואומרת המשנה '''הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד רומי'''. כן, כלומר אמרנו שבמזבח היה יסוד בצד המערבי ובצד הצפוני. אז ביסוד בצד המערבי בפינה הדרומית שלו היו שני חורים, אחד שהיה יותר לכיוון דרום ואחד יותר לכיוון מערב. אז את שיירי הדם של הפר והשעיר הוא היה שופך על יסוד מערבי, ואת שיירי הדם ממזבח החיצון, כל דבר שהוא של מזבח החיצון, היה שופך על היסוד הדרומי, כלומר לחור שהיה יותר דרומה. '''ואלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו'''.

ואומרת הגמרא - תנן '''הזה על טיהרו של מזבח שבע פעמים'''. מה שכתוב, כי כתוב '''והזה עליו''' - '''לא על אפריו, עליו לא על גחליו'''. אנחנו צריכים לנקות את זה - עליו ולא הגחלים שעליו.

'''אית תניי תני צד צפוני, אית תניי צד דרומי'''. הברייתות חלוקות - יש ברייתא שאומרת שאת השבע הזאות הללו הוא נותן בצד צפון של המזבח הזהב, ויש שאומרת בצד דרומי. ואומרת הגמרא '''מאן דאמר צד צפוני - רבי אליעזר''', כי הוא סובר שממקומו בצד צפון מזרח הוא היה עומד ומחטא, הוא לא זז - הוא עומד במקום בקרן הצפון מזרחית ומשם הוא מחטא את הכל, אז לכן גם את ההזאות האלה הוא עושה במקומו בצד צפון. '''ומאן דאמר צד דרומי - רבנן''', כי הם אומרים שהיה סובב את המזבח והוא מסיים בדרום מזרח, אז לכן שם הוא היה מזה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שלא יתן אחוריו לקדש.''' אם הולך הוא מצפונית מערבית עד מערבית דרומית להתחיל להזות א&quot;כ מהלך הוא אחוריו לקדש כלפי לפני ולפנים

'''ואין סופו ליתן אחוריו לקדש.''' בתמיה הרי כשהוא מסבב והולך א&quot;כ מ&quot;מ סופו צריך שיתן אחוריו לקדש ומשני דזהו הוא אחר שהתחיל להזות יכול לתקן שחוזר הוא לאחוריו דרך הליכתו אבל בהתחלה אי אפשר לו אלא א&quot;כ נותן אחוריו לקדש כשהולך מצפונית מערבית עד מערבית דרומית

'''תני.''' בתוספתא ריש פ&quot;ג: ועל כולן היה נותן מלמטן למעלן חוץ וכו' שהיה נותן מלמעלן למטן כצ&quot;ל

'''חוץ מזה.''' שהיה לפניו לוכסן שהיא מזרחית דרומית ואם היה נותן מלמטה למעלה כשפושט ידיו יטנף בגדיו

'''סביב.''' כתיב ונתן על קרנות המזבח סביב

'''סביב להילוך.''' שמקיף ברגל ור&quot;א מפרש סביב לקרנות והוא עומד במקומו

'''ברחו בפולמוסיות.''' בחיילות שבאו עליהן בבית ראשון

'''גמ' והזה עליו.''' כתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ויתחיל מקרן מערבית דרומית · שלא יתן אחוריו לקודש · ואין סופו ליתן אחוריו לקודש · חוזר היה לאחוריו · ויעמד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית צפונית · כיי דאמ' ר' הילא ימנית אין זו ימנית · תני · ר' ליעזר או' ממקומו היה עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן חוץ מזו שהיה לפניו שהיה נותן מלמטן למעלן · ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מיקרא אחד דרשין · סביב · לקרנות · שני כהנים ברחו בפולמוסיות אחד או' עומד הייתי ומחטא · ואחד או' מהלך הייתי ומחטא · אמ' ר' יודן הדא אמרה מאן דעבד הכין לא חשש · ומאן דעבד הכין לא חשש · הל' ז · והזה עליו · לא על אפיו · עליו · לא על גחליו · אית תניי תני צד צפוני · אית תניי תני צד דרומי · מאן דאמ' צד צפוני ר' ליעזר · ומאן דאמ' צד דרומי · רבנן · אמ' ר' יוסה זה סימן · כל הניטל להינתן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ויעמוד בדרום.''' כלומר כלפי דרום יעמוד במקומו אצל קרן צפונית מערבית דבההיא פגע ברישא ויהפוך פניו כנגד הדרום שלא ליתן אחוריו לקדש ולמ&quot;ד הקפה ביד. היא דפריך השתא שיעמוד שם יפשוט ידו ויתחיל מקרן מזרחית צפונית דג&quot;כ נקרא כדנפיק מכוליה דמזבח מכיון שאינו מתחיל להזות אלא מאותו הקרן ולא בקרן הסמוך לו. ומשני דזה א&quot;א דכהאי דאמר ר' הילא שצריך שיקיף דרך ימנית ואם יעמוד במקומו ויתחיל מזרחי' צפוני' צפונית מערבית וכו' אין זה דרך ימנית

'''מאן דעבד הכין לא חשש.''' אין כאן חשש כלל אם עושה כר&quot;א או כרבנן שהרי אלו שני כה&quot;ג כל חד וחד היה נוהג לפי סברתו ולא נענשו על כך

'''מתני' הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים.''' לאחר שגמר כל המתנות שבקרנות מזה על טהרו של מזבח והיינו המקום המגולה שבו שהיה חותה הגחלים והאפר הילך והילך ומזה על זהבו של המזבח כדכתיב והזה עליו מן הדם שבע פעמים וטהרו וזהו מקום המגולה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.''' דכתיב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ואהל מועד למערבו של מזבח החיצון הוא

'''ושל מזבח החיצון.''' ושירי הדם של חטאת החיצונות היה שופך על יסוד דרומי דילפינן ירידתו מן הכבש בחטאות החצונות ושירי הדם בידו מן יציאתו מההיכל ושירי הפנימים בידו מה יציאתו מן ההיכל היה נותן שירי הדם בסמוך לו שהיא יסוד המערבי כדכתיב אשר פתח אהל מועד אף ירידתו מן הכבש נותן השירים בסמוך לו דהיינו יסוד דרומי שהוא סמוך להכבש שהכבש היה בדרומו של המזבח

'''אלו ואלו.''' דמי הפנימים והחיצונים הנשפכים על יסוד מזבח העולה היו שותתים מהיסוד ונופלים להרצפה ומתערבים באמה שבעזרה. כמו סילון שבו הדמים יוצאין עד לנחל קדרון

'''ונמכרין לגננין לזבל.''' דמדאורייתא אין בהן מעילה לפי שלאחר שנעשו מצותן הן

'''ומועלין בהן.''' בלא דמים דמדרבנן אסור ליהנות מהן עד שיתן דמים

'''לא על אפריו וכו'.''' תוספתא היא בפ&quot;ג ומסיים שם אלא על גגו של מזבח והיא נכפפת על הקיר כלומר שתהא ההזאה נוגעת בקיר עצמו של המזבח

'''אית תניי תני צד דרומי.''' בצד דרומי של המזבח היה נותן אלו שבע מתנות

'''ואית תניי תני בצד צפוני.''' ומפרש דפליגי בפלוגתא דר&quot;א ורבנן במתני' דלעיל דמ&quot;ד בצד צפוני ס&quot;ל כר&quot;א דאמר במקומו היה עומד ומחטא על הקרנות והרי הוא עומד אצל קרן מזרחית צפונית שממנו הוא מתחיל והלכך כשגומר המתנות שעל הקרנות נותן שבע מתנות שעל טהרו של המזבח בצד צפוני שהוא הסמוך לו ומ&quot;ד בצד דרומי ס&quot;ל כרבנן דאמרי ברגל הוא מקיף ומתחיל ממזרחית צפונית ומסיים במזרחית דרומית והרי הוא עומד סמוך לדרום כשמסיים המתנות שעל הקרנות ונותן מתן שבע שם בצד דרומי

'''א&quot;ר יוסי זה סימן וכו'.''' תוספתא היא בפ&quot;ג ושם הגירסא משובשת וגי' דהכא נכונה היא ומילתיה דר' יוסי לפרושי מתני' דסוף פ&quot;ב דתמיד היא ואיידי דאיירי הכא בשירי דמים מייתי להא כדלקמן. דתנינן בסוף פ&quot;ב דתמיד בררו משם עצי תאנה יפין לסדר מערכה שניה של קטרת מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות באומד חמש סאין גחלים ובשבת באומד שמונה סאים גחלים ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים כלומר בכל יום היו נותנים עצים באותה מערכה שניה של קטרת באומד חמשה סאים גחלים שמהם היה חותה לצורך הקטרת ובשבת שהיה צריך גחלים יותר לשני בזיכי לבונה שהיו מקטירים משבת לשבת על מזבח החיצון היו נותנים באומד שמונה סאים גחלים ומפרש ר' יוסי דמאיזה טעם היו מסדרים לאותה מערכה בקרן מערבית דרומית וקאמר מפני שזה הטעם של אותו הסימן שקבע לפי שכל הניטל מבחוץ להנתן בפנים והיינו הגחלים להקטיר עליהן הקטרת שהן ניטלין ממזבח החיצון להינתן בפנים של מזבח הזהב ולהקטיר עליהן: ניטל מן הסמוך לפנים מצד המערב של החצון שהוא סמוך לפנים שהוא כלפי ההיכל שהוא במערבו של מזבח החיצון
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואומרת הגמרא - תנן '''שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי'''. '''אמר רבי יוסה: זה סימן, כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים''', כלומר כמו כל דבר שלוקחים אותו מהמזבח החיצון פנימה, כמו גחלים לקטורת או להדלקת הנרות של המנורה, אז ניטל מהסמוך לפנים - כלומר יקחו אותו מהמערכה השנייה, שהייתה בצד המערבי קרוב להיכל. וכל היוצא מבפנים יינתן בחוץ, כמו הדמים כמו שראינו עכשיו - שיירי הדם, הם ניטלים בסמוך לפנים, כלומר אותם ישפכו ביסוד המערבי, בחור שבצד המערבי, שיש שם שני חורים. ניתן ביסוד המערבי, וגם כן בבזיכי לבנה של לחם הפנים - אותם ישרפו, יקטירו אותם על המערכה בצד המערבי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כט עמוד ב'''

{{שוליים|ה_לג}} '''שירי הדם ביום הכיפורים נשפכים על יסוד מערבי של המזבח החיצון, לאחר הזיית טהרו של המזבח שבע פעמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג, הלכה ה, רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ה, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים ובהלכות מעשה הקרבנות.

{{שוליים|ה_לד}} '''דם חטאות שנשפכות על היסוד במזבח החיצון נשפך על יסוד דרומי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ה, הלכה י. ''הכרעה:'' כירושלמי, וכך פסק הרמב&quot;ם שדמים הניתנים על היסוד במזבח החיצון שופכם על יסוד דרומי.

{{שוליים|ה_לה}} '''דם החטאות ושאר קרבנות הנשפך לאמה שבמקדש דינו כדם התמצית לענין יציאתו לנחל קדרון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יא..

{{שוליים|ה_לו}} '''דם פר ושעיר של יום הכיפורים שנשפך מן הכלי לאחר גמר מתן דמים - האם חייבים במעילה על שיירי הדם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יא. ''הכרעה:'' כרמב&quot;ם שהדם שנשאר בכלי לאחר גמר מתנותיו מועלים בו, שכן נמכר לגננים לזבל ומועלים בו כלשון הירושלמי.

{{שוליים|ה_לז}} '''היכן היה כהן גדול מזה משיירי דם הפר והשעיר בהיכל, בצד צפוני או דרומי.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב &lt;קטע סוף=כט ב/&gt; ==דף ל עמוד א== &lt;קטע התחלה=ל א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שנתינת שירי הדם בצד דרומי, כרמב&quot;ם הלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ד הלכה ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;59&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ניטל מן הסמוך לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|ממערכה שניה שהיתה בצד מערב קרוב להיכל}} וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן {{ירו&quot;מ-הוסר|מן הסמוך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסמוך}} לפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בזיכי לבונה על מערכה בצד מערב, ושיירי הדם של פר ושעיר יום הכיפורים ישפך על יסוד מערבי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]]: גחלים שבכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקטורת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}נר המערבי למידין מגחלים של יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם נאמר}} [{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויקרא אחרי מות טז יב ולקח גחלי אש מעל המזבח מלפני ה}}' {{ירו&quot;מ-ביאור|שנלקח מהמערכה שבצד מערב}} ושני בזיכי לבונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריכים להיות מקטרים על}} {{ירו&quot;מ-ביאור|המערכה שבצד מערב}} למידין משירי דמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנשפכים על יסוד מערבי כתיב}} ואת כל דם הפר ישפך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד תני ואת כל דם הפר}} לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה ולמה לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}}? אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: בלא כך אינו זקוק להערות {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם כשמזה על מזבח הזהב נמצא ששניהם בכלי אחד ושפיכה אחת לשניהם}} אשכחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרבה את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ד ז|ויקרא ויקרא ד ז]]) ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} וכלה מכפר את הקדש. אית תניי תני: אם כילה כיפר, ואית תניי תני: אם כיפר כילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מחלוקת ביניהון מאן דאמר אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כילה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לעשות את כל הנאמר}} כיפר {{ירו&quot;מ-הוסר|כילה }}השיריים מעכבין מאן דאמר אם {{ירו&quot;מ-הוסר|כלה }}כיפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שנתן את כל ההזאות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כילה}} {{שוליים|ה_לח}}אין השיריים מעכבין. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר משמעות {{ירו&quot;מ-הדגשה|דורשין}} ביניהון {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לדעת כולם אין השיריים מעכבין}}. רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהם חולקים לכולי עלמא}} אין השיריים מעכבין. מאי כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|במה הם חלקים}}? מאן דאמר אם כלה כיפר עושה אותן {{ירו&quot;מ-ביאור|את הנתינה על קרנות מזבח הזהב}} ארבע מתנות, מאן דאמר אם כיפר כלה אינו עושה אותן אלא מתנה אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נתן אחת מהם כיפר כמו במזבח החיצון}}. תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}: מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכפרה בנתינה על הקרנות}} ניתנין על היסוד תחילת עולה {{ירו&quot;מ-ביאור|שתים שהן ארבע שנותן בקרבן עולה}} שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שיש בו}} היסוד? אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך צריך היתה}} לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|מר מה}} אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף ל ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ל'. אנחנו נתחיל מהשורה השנייה. אומרת הגמרא, מה, רבי ירמיה בשם רבי פדת: '''גחלים שבכל יום ונר המערבי למידין מגחלים של יום הכיפורים'''. כלומר הדבר שלוקחים, הרי לוקחים מהמזבח, כן? פנימה. אז גם את הגחלים של יום הכיפורים לוקחים למזבח פנימה, וגם את הגחלים להדליק את הקטורת, להכתיר את הקטורת ולהדליק את הנר - נלמדים מאותו מקום, כן? כי כתוב &quot;ולקח גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'&quot;, מה שמשמע שהוא נלקח מהמערכה שבצד מערבי. כן, &quot;לפני ה'&quot; הכוונה בצד של כלפי ההיכל, כלפי המערב.

'''ושני בזיכי לבונה''' שהם הפוך - לוקח אותם מבפנים החוצה למזבח, אז צריכים להכתיר אותם על המזבח. הם למדים משיירי דמים שנשפכים על יסוד מערבי, כמו שיירי דמים של הפר והשעיר והפרים הנשרפים שנשפך על יסוד מערבי, שכתוב &quot;את כל דם הפר ישפוך על יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד&quot;, כלומר בצד המערבי. אז גם כאן, גם שני בזיכי לבונה שלוקחים אותם מבפנים החוצה, גם כן הם ישרפו על המערכה בצד המערב.

אומרת הגמרא: תני, כתוב '''ואת כל דם הפר ישפך'''. מה זה בא לרבות? זה בא לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה, שגם הוא צריך לשפוך את הדם שלו על היסוד, את שיירי הדם. שואלת הגמרא: ולמה לא אמר גם שהשעיר? הרי ליכא, גם השעיר אותו דבר. אמר רבי מנא: '''בלא כך אינו זקוק להערות'''. איך? זה באחד, הרי מערים את שניהם - שניהם באותו כלי. אז אם אמר לשפוך את הדם של הפר, אז ממילא שופכים את הדם של השעיר. אשכחת תני, ומצאנו ברייתא ששומרת את שניהם: '''ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה'''.

וכתוב: '''וכלה מכפר את הקדש'''. אית תניי תני אם כילה כיפר, ואית תניי תני אם כיפר כילה. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''מחלוקת ביניהון'''. יש ביניהם מחלוקת. מאן דאמר אם כילה כיפר - הכוונה שמעשה את כל מה שנאמר, אז הוא כיפר, כולל שפיכת השיריים, כי השיריים מעכבים. אבל מאן דאמר אם כיפר כילה - אז השיריים לא מעכבים. כלומר אם הוא עשה את כל הכפרות, את כל ההזאות, אז כבר הוא כילה, גם אם הוא לא שפך את השיריים.

רבי יהושע בן לוי אמר: '''משמעות ביניהון''' - דורשים מהם. כלומר שניהם מודים ששיריים לא מעכבים, וכל המחלוקת היא רק איך דורשים את הפסוק. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: לכולם אין השיריים מעכבין. שאלתי: אם כן מה, במה הם חולקים? אמרה, מאן דאמר אם כילה כיפר, אז הוא עושה את הנתינה על קרנות המזבח ארבע מתנות - הוא צריך על כל אחד מהקרנות לתת. כלומר הוא עושה את כל המתנות, כל ארבע מתנות, אז כיפר. אבל מאן דאמר אם כיפר כילה, אז אינו עושה אותן אלא מתנה אחת. כלומר גם אם הוא ייתן מתנה אחת רק על המזבח, מזבח הזהב, אז הוא כיפר, כמו שמצאנו לגבי המזבח החיצון, שגם בחטאת שצריך ארבע מתנות על ארבע קרנות, בכל זאת עם מתנה אחת יצא.

תני, אמר רבי ישמעאל: '''מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על היסוד'''? כלומר השתיים של ארבע של העולה שזה היה מכפר - אינו דין שניתן על מקום שיש בו יסוד. הרי במזבח היסוד רק בצד המערבי ובצד הצפוני. אז בעצם הוא צריך לתת בקרן הצפון מזרחית והדרום מערבית. אז זה המקור. כלומר כמו שבחטאת אני חייב לשפוך על היסוד, למרות שבעצם זה לא תחילת הכפרה, אז קל וחומר עולה שזה הכפרה עצמה.

אמר לו רבי עקיבא: '''לא, אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד, תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על היסוד'''? כלומר אין שום מציאות שהם מכפרים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד א'''

{{שוליים|ה_לח}} '''שיירי הדם שנשארו לאחר נתינת המתנות אינם מעכבים את הכפרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יט, הלכה ד &lt;קטע סוף=ל א/&gt; ==דף ל עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שאין השיריים מעכבין (כרבי סימון בשם ריב&quot;ל, שגם למאן דפליג בסדר המתנות מודה בזה), וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יט הלכה ד.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ.''' והן שני בזיכי לבונה של לחם הפנים שהן ניטלין ויוצאין מבפנים בכל שבת ולהינתן בחוץ להקטירן

'''ניתן מן הסמוך לפנים.''' ניתנין הן על צד המערבי של מזבח החצון שהוא הסמוך לפנים

'''ר' ירמיה בשם ר' פדת וכו'.''' לפרש למילתיה דר' יוסי ולטעמיה קאמר דהא גופה מנלן שהגחלים שבכל יום נוטלין מצד המערבי של מזבח החצון אלא שהן למידין מגחלים של יה&quot;כ דכתיב בהו ולקח מלא המחתה גחלי אש מלפני ה' והאי מלפני ה' דרשינן שהוא מעל מזבח החצון לצד מערב מדכתיב מלפני ה' איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החצון דאלו מזבח הפנימי כולו לפני ה' הוא ודרשינן נמי דלכתחלה צריך שיטול ממקום המזבח שהוא נגד פתח ההיכל והלכך נוטל מקרן מערבית דרומית ומשוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות שהוא נגד הפתח והשתא למדין הן גחלים שבכל יום מגחלים של יה&quot;כ

'''ונר המערבי.''' כלומר וכן לפני ה' דכתיב גבי נר המערבי ילפינן נמי מלפני ה' דכתיב גבי גחלים דיה&quot;כ שהוא ממזבח החיצון שאין כולו לפני ה' וכדאמרן וה&quot;ה לפני ה' דכתיב בנרות על נר המערבי קאמר דאותו לפני ה' אבל אין כולו לפני ה' וזהו כמ&quot;ד דמזרח ומערב היו מונחין ואותו שהוא כלפי מערב לצד בית קדש הקדשים זהו הנקרא לפני ה' וכעין דדרשינן מלפני ה' הכתוב במזבח החצון הוא הדין לפני ה' הכתוב בנרות שהן בפנים בהיכל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מן הסמוך לפנים · וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן מן הסמוך לפנים · ר' ירמיה בשם ר' פדת גחלים שבכל יום ונר המערבי למידין מגחלים שליום הכיפורים · ושני בזיכי לבונה למידין משירי דמים · ואת כל דם הפר ישפך · לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה · ולמה לא אמ' ושעיר אמ' ר' מנא בלא כך אינו זקוק להערות · אשכחת אמר ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה · וכלה מכפר את הקודש · אית תניי תני אם כילה כיפר · ואית תניי תני אם כיפר כלה · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מחלוקת ביניהון מאן דאמ' אם כיפר כילה השיריים מעכבין · מאן דאמ' אם כילה כפר אין השיריים מעכבין · ר' יהושע בן לוי אמ' משמעות ביניהון מן השיריים אין השיריים מעכבין · ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין השיריים מעכבין · מאי כדון · מאן דאמ' אם כלה כיפר עושה אותן ארבע מתנות · מאן דאמ' אם כיפר כלה אינו עושה אותן אלא מתנה אחת · תני · אמ' ר' ישמעאל מה אם שירי חטאת שאינן מכפרין ניתנין על היסוד · תחילת עולה שהיא מכפרת אינו דין שתינתן על היסוד · אמ' לו ר' עקיבה לא אם אמרת בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראויין לכפר ניתנין על היסוד תחילת עולה שהיא מכפרת וראויה לכפר אינו דין שתינתן על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ושני בזיכי לבונה.''' שהן ניתנין על מזבח החיצון להקטירן ילפינן שנתנין הן לצד מערב משירי דמים הפנימים שכתוב בהן אשר פתח אהל מועד וכדפרישית במתני'

'''ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד.''' נאמר בפר כהן משיח ומשם למדנו ששירי דמים הפנימים נשפכין על יסוד מערבי ומדכתיב ואת כל דם הפר דרשינן לרבות דם פר יום הכפורים לשפיכה על היסוד מערבי דלא כתיב ביה בהדיא ומפר כהן המשיח הוא למד

'''ולמה לא אמר.''' ג&quot;כ ושעיר שהרי שירי דמו אף הן נשפכין לאותו יסוד

'''אמר ר' מנא.''' וכי בלא כך אינו זקוק להערות ולערב אותן כדתנן לעיל עירה דם הפר לתוך דם השעיר וא&quot;כ דם השעיר בכלל הוא

'''אשכחת אמר.''' אשכחן חדא ברייתא דתני בהדיא לרבות דם הפר ודם השעיר של יה&quot;כ לשפיכה ליסוד

'''אית תניי תני אם כילה כיפר וכו'.''' דכתיב וכלה מכפר את הקדש וגריס בתוספתא פ&quot;ג אם כיפר כילה דברי ר&quot;ע ר' יהודה אומר אם כילה כיפר ופליגי אמוראי במאי הוא דפליגי הני תנאי

'''ר' אבהו וכו'.''' מחלוקת ביניהון לענין המעשה היא דפליגי

'''דמ&quot;ד אם כילה כיפר השיריים מעכבין ומ&quot;ד אם כיפר כילה אין השיריים מעכבין.''' כצ&quot;ל ובספרי הדפוס נתהפך בטעות. דמ&quot;ד אם כילה הכל ואף שפיכת שיריים להיסוד הוא דכיפר דשיריים מעכבין הן ס&quot;ל ומ&quot;ד אם כיפר המתנות דכתיבי כבר כילה ואין השיריים מעכבין&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ר' יהושע בן לוי אמר.''' דלא פליגי אלא משמעות דורשין איכא בינייהו מר דריש ליה הכי ומר ניחא ליה למידרש כסדר המקרא וכלה וגו' אם כילה כיפר

'''מן השיריים.''' כלומר אבל מענין השיריים לד&quot;ה אין מעכבין. וכן אמר ר' סימון בשם ריב&quot;ל דאין השיריים מעכבין

'''מאי כדון.''' נהי דאמרת דלד&quot;ה אין השיריים מעכבין ואין ביניהן אלא משמעות דורשין מ&quot;מ טעמא בעי אמאי מר דריש לה הכי ומר דריש לה הכי

'''מ&quot;ד אם כילה כפר וכו'.''' כלומר היינו טעמא דשינוי דרש דהני תנאי דמאן דדריש אם כילה כפר ס&quot;ל דהכתוב עושה אותן ארבע מתנות והיינו מתנה שעל בין הבדים ומתנה שעל הפרכת ומתנה שעל הקרנות של מזבח הזהב ומתנה שעל טהרו של מזבח הזהב הרי ארבע מתנות וזהו דקאמר אם כילה כל אותן ארבע מתנות האמורים בענין כיפר ואם לאו לא כיפר שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום ומאן דדריש אם כיפר כילה ס&quot;ל דכל המתנות האמורות בענין אינו עושה אותן אלא מתנה אחת וכלומר שהן נחשבות כמתנה אחת ואם קיים מתנה אחת מהן כיפר וכלה ולכ&quot;ע אין השיריים בכלל שאין אמורים באותה פרשה ואינן מעכבין

'''תני.''' בברייתא אמר ר' ישמעאל וכו'. רישא דברייתא גריס לה בת&quot;כ הכי כשהוא אומר בפר העדה ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה שאין ת&quot;ל דהא כתיב ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת וזהו פרו של כהן המשיח האמור למעלה וכתיב גביה ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח העולה. אלא ללמד שאין יסוד לפנימי עצמו. כלומר מזבח העולה שהוא מזבח החיצון יש לו יסוד ואין למזבח הפנימי יסוד. וכשהוא אומר בשעיר נשיא ואת דמו ישפוך אל יסוד מזבח העולה שאין ת&quot;ל אם את שיריו לא קיבל מזבח הפנימי שירי מזבח החיצון הוא מקבל ד&quot;א וכי יש יסוד לפנימי עצמו וכלומר אם ללמד ששירי שעיר נשיא ישפך אל יסוד מזבח העולה ולא על הפנימי א&quot;צ דק&quot;ו הוא אם שירי דמים של הפנימי עצמו כגון פר המשיח ועדה שהן פנימים לא קיבל דהא אל יסוד מזבח העולה כתיב ג&quot;כ אצלן שיריו של חיצון והוא שעיר נשיא יקבל בתמיה. דבר אחר וכי יש יסוד כלל לפנימי דאיצטריך למעוטי א&quot;כ למה נאמר בשעיר נשיא אל יסוד מזבח העולה שיהא יסוד מזבח של עולה. כלומר ללמד תורת שפיכת שיריים ליסוד בכל הניתנין על מזבח העולה וזהו מזבח החיצון ושיהא עולה וכל הדמים הניתנין עליו טעונין שפיכת שיריים אל היסוד ומשום דבעולה גופה לא כתיבא שפיכת שיריים הלכך איצטריך למילף מהכא. ע&quot;כ בת&quot;כ. וגריס עוד בסיפא דברייתא או אינו אלא מזבחה של עולה יהא ליסוד. כלומר או אינו בא ללמד כלום לשפיכת שיריים של עולה ושל שאר דמים אלא בא ללמד על הלכות המזבח במתן דמים של העולה שהן שתי מתנות שהן ארבע שיהו כנגד היסוד ולמעוטי קרן מזרחית דרומית שאין לה יסוד כדאמרי' בפרקי איזהו מקומן לפי שלא היה בחלקו של טורף. אמר ר' ישמעאל וכו'. היינו סיפא דהברייתא שהעתיק כאן הש&quot;ס ולא העתיק הרישא לפי שהיו בקיאין בברייתות וסמיך על היודעין ולא הביא אלא בקצרה והצריך להענין כאן. כלומר דר' ישמעאל קאמר שאם ללמד על כך א&quot;צ דק&quot;ו הוא מה אם שירי חטאת שאין מכפרין דעיקר כפרה במתן דמים שעל הקרנות היא

'''ניתנין על היסוד.''' כדכתיב בהו ישפוך אל יסוד מזבח העולה

'''תחלת עולה שהיא מכפרת.''' כלומר שתי מתנות הדם שלה שהן תחלת עולה והיא מכפרת כדאמרי' שהעולה מכפר על חייבי עשה: אינו דין שתנתן על היסוד כלי' על הקרנות שיש להן יסוד בדוקא

'''א&quot;ל ר&quot;ע לא אם אמרת וכו'.''' כלו' לא כך כדאמרת הק&quot;ו אלא אם אמרת כך הק&quot;ו שפיר הוא דקאמרת ומה בשירי חטאת שאינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ניתנין על היסוד תחלת עולה וכו'. ומפרש הש&quot;ס מאי בינייהו

'''מ&quot;ד אין מכפרין.''' משמע דה&quot;ק אין מכפרין הן בשאר ימות השנה הא ביה&quot;כ מכפרין הן דס&quot;ל שיריים הפנימים מעכבין הן לפי שניתנין לכפרה והלכך לא קאמר שאינן ראוין לכפר משום שביה&quot;כ ראוין הן לכפר ומ&quot;ד אינן מכפרין ואינן ראוין לכפר ה&quot;ק אין מכפרין לא בשאר השנה ולא ביה&quot;כ וס&quot;ל אפי' שיריים הפנימים אין מעכבין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היסוד? מאן דאמר אין מכפרין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזו דעת [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}}} אין מכפרין בשאר ימות השנה הא ביום הכיפורים מכפרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף השריים מעכבים ביום הכיפורים}}. מאן דאמר אינן מכפרין ואינן ראויים לכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|שזו דעת [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}}} אין מכפרין לא {{ירו&quot;מ-הוסר|בראש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ימות}} השנה ולא ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשריים אינם מעכבים אף ביום הכיפורים. תני כתיב}} ([[ויקרא ד ז|ויקרא ויקרא ד ז]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם למצוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף בשאר ימות השנה}} מצוה ליתן על היסוד, אלא אם אינו ענין למצוה תניהו ענין לעיכוב. אמר רבי שמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמאי|°]]: מתניתא אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|המשנה רוצה להוכיח שאם נתן את הניתנים למעלה למטה לא יצא, כמו שמצאנו שאם נתן את התחתונים למעלה לא יצא {{שוליים|ה_לט}}}} מה לתחתונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למטה מחוט הסיקרה כמו עולה}} אם נתנן למעלן לא הורצו שאין מהן קרב למעלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אין שום נתינה מדמם למעלה}} תאמר בעליונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למעלה כמו חטאת}} אם נתנן למטן הורצו שיש מהן קרב למטן {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש נתינה מדמם למטה שהרי שירי דמם נשפך ליסוד}} הפנימיים יוכיחו שיש מהם קרב בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|שירי הדם}} ואם נתנן בחוץ לא הורצו. מה לפנימיים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין שהכוונה שהשירים מעכבים והם הממרקים}} תאמר בעליונים {{ירו&quot;מ-ביאור|קרבנות שדמם ניתן למעלה כמו חטאת}} אם נתנן למטן הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשריים אינם מעכבים}} הואיל והקרנות ממרקות אותן אם {{ירו&quot;מ-הוסר|נתנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתנן}} למטן תהא כשירה תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר הכהן המחטא}} אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יאכלנה אותה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתן}} דמיה למעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתן}} דמיה למטן. מהו אין המזבח הפנימי ממרקן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא כפי שהבנו שמתן דמים על המזבח לא מסים את העבודה כיוון שצריך עוד לשפוך שיריים על היסוד, כיוון שהשירים מעכבים}}, אלא כדאמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמזבח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שאינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} ממרקן לעשותן שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו מכפר לבדו אלא אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שעל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} ידי הבדין ועל ידי הפרוכת הן נעשות שיריים אבל שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינם מעכבים אפילו ביום הכיפורים. אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מתני' אמרה שאין השיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה הוא מקומם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים הנשרפים וכ&quot;ו שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי}} אם לא נתן לא עיכב. רבי בורקיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי בורקיי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מתני' אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לג|ויקרא אחרי מות טז לג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר}} וכפר את מקדש הקדש זה לפניי לפנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן בין הבדים}} ואת אהל מועד זה ההיכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן על הפרכת בהיכל}} ואת המזבח {{ירו&quot;מ-הוסר|זה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו הזאות שנותן על}} מזבח הזהב יכפר אף על העזרות {{ירו&quot;מ-ביאור|מתנה שנותן בעזרה}} מה אית לך כפרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתנת}} בעזרות? לא השיריים. רבי בון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] בעי {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למאן}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר השיריים מעכבין מקומן מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון אם שפך שלא על היסוד}} נותנן בלילה שוחט עליהן בתחילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שנשפך הדם האם יכול לשחוט, או שכדי שיקראו שיריים צריך קדם שיהיה מתן דמים}}? חברייא בעיי מחשב להן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מחשבת פיגול פוסלת בהם}}. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בעי אבדו {{ירו&quot;מ-ביאור|האם דינם כמו אברים שאם הם קימים מעכבים ואם אבדו אינם מעכבים}} מה הן? צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כשהתחיל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ליתן וחסרו}}, אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}התחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושפך מעט ואחר כך אבדו}} כל עמא מודיי משהוא משייר שהן&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף לא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: אם זה ככה, מאן דאמר אין מכפרין - כלומר רבי ישמעאל שאמר רק אין מכפרין, אז הוא כנראה מתכוון לומר '''אין מכפרין בשאר ימות השנה, הא ביום הכיפורים מכפרין''', כי הוא סובר שביום הכיפורים השיריים מעכבין. ואילו רבי עקיבא שאמר שאינם מכפרין ואינן ראויים לכפר, אז הוא סובר שאין מציאות למכפרין כאן, אז הם לא מכפרין לא בשאר ימות השנה ולא ביום הכיפורים. הוא כנראה סובר שהשיריים לא מעכבין.

ואת אמרת מצאנו ברייתא שהשיריים מעכבין, דתני '''ואת כל דם הפר ישפך לרבות דם פר יום הכיפורים ושעיר לשפיכה'''. את אומר, '''מה נן קיימין'''? אם למצוה - הרי גם בשאר ימות השנה יש מצוה ליתן על היסוד, אלא אם אינו ענין למצוה תניהו ענין לעיכוב. כלומר בפר יום הכיפורים השפיכה על היסוד זה מעכב.

ואמר רבי שמי: '''מתניתא אמרה שהשיריים מעכבין''' - יש גם משנה שאפשר להוכיח ממנה שהשיריים מעכבין. דתנינן: '''מה לתחתונים אם נתנן למעלן לא הורצו שאין מהן קרב למעלן'''. כלומר אם הוא נתן, לדוגמא חטאת, הרי צריך את הדם שלה לתת למעלה על הקרנות, אז אם נתן אותם למטה - לא יצא, כמו שמצאנו שאם נתן את התחתונים למעלה לא יצא. ככה הגמרא רוצה להוכיח.

שואלת הגמרא: מה פתאום? זה לא ראיה. '''מה לתחתונים'''? כלומר הקורבן עצמו ניתן למטה מחוץ, כמו עולה. אם נתנן למעלן לא הורצו, הסיבה שהם לא הורצו כי אין מהן קרב למעלן. תאמר בעליונים, כמו חטאת, שייתנה למטה הורצו, שיש בהן קרב למטה, כי הרי יש להם למטה - את שפיכת הדם שופכים על היסוד. אז מה, '''הפנימיים יוכיחו''', שיש בהן קרב בחוץ, כלומר יש שיירי דם. ואף כן אם ליתן בחוץ לא הורצו. כלומר אם במקום בפנים הוא ייתן בחוץ, אז לא ירצה. אבל זה לא ראיה גם כן. '''מה לפנימיים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן''' - הגמרא חשבה שהכוונה שהשיריים מעכבין, כלומר הם הממרקים, כלומר מה שהוא עשה בפנים לא סיים את הכפרה. אז כך הגמרא חשבה, מה לפנימיים אם ניתן להם בחוץ לא הורצו כיוון שהמזבח הפנימי לא ממרק אותם אלא חייב גם את השפיכה. אז השפיכה היא מעכבת.

'''תאמר בעליונים אם נתנן למטן הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן''' - כלומר קורבנות שניתן למעלה, אם ניתן להם למטה הורצו, כי הרי הקרנות ממרקות אותם. כלומר השיריים לא מעכבים שם. הואיל והקרנות ממרקות אותן, אם למטן תהא כשירה.

'''תלמוד אותה דמיה למעלן לא דמיה למטן''' - זו גזירת הכתוב. כתוב &quot;הכהן המחטא אותה יאכלנה&quot;, והברייתא אומרת שדווקא אם הוא עשה את זה כדין, נתן את הדמים למעלה, רק אז הוא כיפר והכהן המחטא אותה - יכול לאכול אותה. אבל אם נתן אותם למטה אז זה פסול.

שואלת הגמרא: '''מהו אין המזבח הפנימי ממרקן'''? לא כפי שהבנו בהתחלה, שהכוונה שמתן הדמים של המזבח הפנימי, מזבח הזהב, לא מסיים את העבודה כיוון שהשיריים מעכבין. אלא כדאמר רבי יוסי ברבי בון: '''ממרקן לעשותן שיריים''' - שהמזבח אינו ממרקן אלא סתם עושה אותם שיריים. כלומר הוא לא מכפר לבדו - &quot;על ידי הבדין ועל ידי הפרוכת הן נעשות שיריים&quot;. צריך את שלושתם - גם הבדים, גם הפרוכת וגם המזבח. אבל המזבח לבדו לא, אבל שיריים לא מעכבין אפילו ביום כיפור.

ורבי יוסה: '''מתני' אמרה שאין השיריים מעכבין''', דתנינן, כתוב באיזה מקום פר יום הכיפורים וכו', שיירי דם היה שופך יסוד מערבי, '''אם לא נתן לא עיכב''', כתוב במפורש. אז רואים מכאן באמת ששיריים לא מעכבין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מה אנן קיימין.''' השתא מפרש לה מאי האי דקאמרי אינן מכפרין

'''אם למצוה.''' שאפי' מצוה לשפיכת שיריים אין כאן הא ודאי מצוה לכתחלה ליתן אותם על היסוד כדכתיבא אלא אם אינו ענין למצוה תנהו ענין לעיכוב וכדפרישית

'''א&quot;ר שמי מתניתא אמרה שהשיריים מעכבין.''' מהאי ברייתא שמעינן דס&quot;ל להאי תנא דשיריים הפנימים מעכבין

'''דתנינן מה לתחתונים וכו'.''' גם בכאן קיצר הש&quot;ס ולא הביא רישא דהברייתא והכי איתא בת&quot;כ בפ' צו הכהן המחטא אותה יאכלנה דכתיבא גבי חטאת ודריש אותה שניתן דמה למעלה ולא שניתן דמה למטה. לפי שחטאת בהמה ניתן דמה למעלה על הקרנות ואם ניתן דמה למעלה כדינה נאכלת ואם ניתן מדמה למטה מחוט הסיקרא כחטאת העוף שדינה למטה ובבהמה פסולה ואינה נאכלת

'''וכי מאין באת.''' כלומר ומהיכי תיתי נאמר להכשיר שהוזקקת להביא מהכתוב למעט

'''מכלל שנאמר ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל.''' שומע אני חטאת שניתן מדמה למטה כשירה הא מה אני מקיים על קרנות המזבח מצוה

'''והלא דין הוא.''' ואכתי למה לי אותה למעט&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היסוד · מאן דאמ' אין מכפרין אין מכפרין בשאר ימות השנה הא ביום הכיפורים מכפרין · מאן דאמ' אינן מכפרין ואינן ראויים לכפר אין מכפרין לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים · מה נן קיימין אם למצוה מצוה ליתן על היסוד · אלא אם אינו עניין למצוה תניהו עניין לעיכוב · אמ' ר' שמי מתנית' אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן מה לתחתונים אם נתנן למעלן לא הורצו שאין מהן קרב למעלן תאמ' בעליונים אם נתנן למטן הורצו שיש מהן קרב למטן · הפנימיים יוכיחו שיש מהם קרב בחוץ ואם נתנן בחוץ לא הורצו · מה לפנימיים אם נתנן בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן תאמר בעליונים אם נתנן למטן הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן · הואיל והקרנות ממרקות אותן אם נתנן למטן תהא כשירה · ת'ל אותה שיתן דמיה למעלן · לא שיתן דמיה למטן מהו אין המזבח הפנימי ממרקן · אמ' ר' יוסי ביר' בון שאינו ממרקן לעשותן שיריים שעל ידי הבדין ועל ידי הפרכות הן נעשות שיריים · אמ' ר' יוסה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יכול כשם שהטעון ארבע מתנות אם נתנם במתנה אחת כיפר.''' משום דישפך שפיכה אחת משמע וכתיב והבשר תאכל

'''כך תהא הטעונה דמים למעלה אם נתנם למטה כשירה.''' לכך נאמר אותה

'''נאמרו דמים ניתנים למטה והיינו חטאת העוף.''' ודמים ניתנים למעלה חטאת בהמה

'''מה הניתנים למטה אם נתנם למעלה לא הורצו.''' כדתנן פ&quot;ז דזבחים חטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה כולן פסיל אף הניתנים למעלה אם נתנם למטה לא הורצו

'''מה לתחתונים וכו'.''' כמו שהועתקה כאן הסיפא דברייתא כלומר דלא היא דמה לתחתונים אם נתנן למעלה לא הורצו שאין מהן קרב למעלן

'''שלא מצינו שיהא איזה דבר מהן קרב למעלה.''' תאמר בעליונים אם נתנן למטה הורצו שיש מהן קרב למטן. והיינו השיריים שהן ניתנין על היסוד מלמטה

'''הפנימים יוכיחו.''' חטאות הפנימית יוכיחו

'''שיש מהן קרב בחוץ.''' שהרי שירי הדם הפנימים ניתנין על היסוד מזבח החיצון

'''ואם נתנו בתחלה בחוץ לא הורצו.''' דעיכובא כתיב בהו כדילפינן מועשה לפר כאשר עשה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מה לפנימים וכו'.''' הדר פריך מה לחטאות הפנימית שאם נתנו בתחלה בחוץ לא הורצו שאין המזבח ממרקן. כדמפרש לה לקמן

'''תאמר בעליונים אם נתנו למטה הורצו שהרי הקרנות ממרקות אותן הואיל והקרנות ממרקות אותן וכו'.''' הלכך ת&quot;ל אותה וכו'. למעט והשתא מפרש מהו דקאמר אין המזבח פנימי ממרקן וקאמר ר' יוסי בר' בון שאין ממרקן לעשותן שיריים כלומר שאין מזבח הפנימי בלבד גומרן לעשותן שיריים ושיהיו ראוין להשפך על היסוד אלא שצריך ג&quot;כ מתנות שבתחלה וע&quot;י הבדים וע&quot;י מתנות הפרכת ועם מתנות מזבח הפנימי הם ראוים להיות שיריים ולהינתן על היסוד תאמר בעליונים וכו' שהקרנות ממרקן שכשניתן מהן על הקרנות כבר גמרה כפרתן ואין צריכין שיהו שיריים מהן להיסוד דשיריים החצונים ודאי לא מעכבי קתני מיהת דהפנימים אין גמר כפרתן אלא בשיריים שהן ניתנין על היסוד אלמא דהאי תנא ס&quot;ל שיריים הפנימים מעכבין

'''א&quot;ר יוסה מתניתין.''' דריש איזהו מקומן אמרה שאין השיריים אפי' הפנימים מעכבין דקתני בהו שירי הדם היה שופך על היסוד המערבי של מזבח החיצון ואם לא נתן לא עיכב

'''מתניתא אמרה.''' ואיכא עוד ברייתא דס&quot;ל השיריים הפנימים מעכבין דתנינן דדריש להאי קרא וכפר וגו' על הכפרות של המתנות שבאותו יום על לפני ולפנים וכו' ומה אית לך כפרה בעזרות דמישתעי בהאי קרא לאו השיריים הוא דקאמר דהן ניתנין על יסוד של מזבח החיצון שבעזרה ומדרמז עליהן בהאי קרא בהדי דאינך ש&quot;מ דתעכבין הן כמו המתנות שלפני ולפנים ושבהיכל ושעל מזבח הזהב

'''ר' בון בר אייה בעי.''' להאי מ&quot;ד דס&quot;ל השיריים מעכבין אם מקומן נמי מעכב הוא שאם לא נתנו על יסוד המערבי לא כיפר או דילמא דוקא עיקר מתנות השיריים הוא דמעכב ואין מקומן מעכב

'''נותנן בלילה.''' וכן בעי אם מותר ליתנן בלילה על היסוד דאינו מעכב אלא נתינתן בלבד או דילמא כשאר מתנות הדם שעל המזבח הן שאין כפרתן אלא ביום וכן מספקא לן אם שוחט הקרבן עליהן בתחלה ושלא יתן מהדם על המזבח אלא על היסוד כדין שיריים או דילמא אין ניתן על היסוד אלא השיריים שנשתיירו אחר מתנות הדמים על המזבח כדינן

'''חברייא בעי.''' אם מחשב עליהן כלומר אם מהני בהו מחשבת פסול או פיגול דהוי כשאר מתנות הדם או לא

'''ר' יודן בעי אבדו.''' השיריים אם ג&quot;כ מעכבין ולא יצא או דילמא מעכבין דס&quot;ל להאי תנא היינו כשישנו בעין שצריך ליתן על היסוד אבל אם אבדו יוצא הוא במתנות הדם שעל הקרנות

'''מה הן צריכה ליה.''' ומפרש דהיכא הוא דקא מבעיא ליה לר' יודן כשהתחיל ליתן מהשירי הדם על היסוד ובתוך כך חסרו שאבדו אם מעכב הוא עד שיתן כל השיריים או לא אבל אם לא התחיל ליתן מהן כלל ואבדו כ&quot;ע מודיי שמה שהוא משייר שהן הן שיריים כלומר אם נשתייר מן הדם אחר המתנות שעל הקרנות הן השיריים שמעכבין ליתן על היסוד ואם לא נשתייר שאבדו מיד אחר מתנות הקרנות אין כאן שיריים כלל דנימא שיעכבו. ולא איפשטו כל הני בעי'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי בורקיי בשם רבי יוחנן: '''מתני' אמרה שהשיריים מעכבין''', דתנינן, כתוב '''וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר'''. אז הברייתא אומרת ככה: &quot;וכפר את מקדש הקדש&quot; - זה ההזאות שנותן בין הבדים לפני ולפנים. &quot;ואת אהל מועד&quot; - זה ההיכל, זה ההזאות שנותן על הפרוכת. &quot;ואת המזבח&quot; - זה ההזאות שנותן על מזבח הזהב. אז מה זה &quot;יכפר&quot; אחרי שכתוב &quot;יכפר&quot;? הכוונה '''אף על העזרות'''. במה? '''מה אית לך כפרה בעזרות'''? איזה כפרה עושים בעזרות? לא, שיריים. כלומר אם לא שפיכת השיריים, אז רואים מכאן שזה מעכב.

רבי בון בר חייא בעי: אם מר השיריים מעכבין, האם גם מקומן מעכב? כלומר אם הוא חייב לשפוך דווקא ליסוד? עוד שאלה: '''נותנן בלילה שוחט עליהן בתחילה'''? כלומר נניח נשפך הדם אחרי שהוא הזה על המזבח, נשפך הדם - האם הוא צריך לשחוט עכשיו עוד פעם פר ושעיר כדי שמהדם שלהם יהיה שיריים, והוא ישפוך על יסוד המזבח?

חברייא בעיי: '''מחשב להן'''? כלומר האם, אם נניח נקבע שכן צריך לשחוט עליהם, האם מחשבת פיגול פוסלת בהם? כלומר לשוב לשפוך את השיריים מחוץ לזמנם, או אפילו בתחילה, כלומר אפילו בלי ידיעה בשחיטה הראשונה - האם כששחט, אם הוא התכוון לשפוך את השיריים מחוץ לזמנם, האם זה פיגול פוסל בהם?

רבי יודן בעי: '''אבדו מה הן'''? כלומר אם השיריים אבדו, האם דינם כמו איברים - שאם הם קיימים אז מעכבים, ואם הם אבדו לא מעכבים?

אומרת הגמרא: '''צריכה ליה''' - מתי השאלות קיימות? שלא התחיל, כמו בכלל לא נתן שיריים, לא נתן על היסוד. '''אבל אם התחיל כל עמא מודיי משהוא משייר שהן''' - כן, יש שיריים, אבל אין שיריים לשיריים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד ב'''

{{שוליים|ה_לט}} '''דם קרבנות עליונים (חטאת) שניתן במקום קרבנות תחתונים (עולה) למטה מחוט הסיקרה, פוסל את הקרבן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ב, הלכה י &lt;קטע סוף=ל ב/&gt; ==דף לא עמוד א== &lt;קטע התחלה=לא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמעורב מן העליונים למטה אינו מרוצה, כדברי הרמב&quot;ם (פסולי המוקדשין ב,י) הפוסק שדם חטאת הניתן במקום עולה מטה - פסול, כדין &quot;מה לתחתונים... תאמר בעליונים&quot; הנדחה מקושיית &quot;הפנימיים יוכיחו&quot;..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;61&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שיריים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינם מעכבות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין שיריים לשיריים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בו}} תני מועלין היו בדמים דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} וחכמים אומרים {{שוליים|ה_מ}}אין מעילה בדמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי טעמא? דרבנן אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא יז יא|ויקרא אחרי מות יז יא]]) כי הדם הוא בנפש יכפר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא יז יד|ויקרא אחרי מות יז יד]]) כל אכליו יכרת אין לך בו אלא כרת נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאכליו}} בלבד. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: הקדיש דם ביניהון? מאן דאמר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד וזה {{ירו&quot;מ-ביאור|דם שהוקדש לבדק הבית}} הואיל ואין בו כפרה {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} בו מעילה. מאן דאמר אין לך בו אלא כרת נפש בלבד וזה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוקדש לבדק הבית}} הואיל ויש בו כרת {{ירו&quot;מ-הוסר|יש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} בו מעילה אתא רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הקדיש דם {{ירו&quot;מ-הוסר|ובדק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדק}} הבית {{ירו&quot;מ-הוסר|ביניהון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מועלין בו}} והוה רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] חדי {{ירו&quot;מ-ביאור|שמח}} בה סבר: על דרבנן איתאמרת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהם סוברים שאין מעילה בדם קדשים הם מודים שאם הקדיש דם לבדק הבית יש בו מעילה ולכן הוא שמח שזה מתאים להבחנה שלו שאם המקור לדעת חכמים הוא מהפסוק}} ([[ויקרא יז יא|ויקרא אחרי מות יז יא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי הדם הוא בנפש יכפר אז רק דם קדשים שמכפר אין בו מעילה אבל אם הקדיש דם לבדק הבית אף חכמים יודו שיש בו מעילה}} אמר לו: ומה בידך {{ירו&quot;מ-הוסר|ועל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אולי על}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} איתאמרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שמועלין בכל דם}}? רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כך משיבין [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}חכמים {{ירו&quot;מ-הוסר|לרש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוברים שבדם קדשי מזבח אין מעילה}} אילו מכרן {{ירו&quot;מ-ביאור|את הדם}} שמא אינו תופס דמיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם השתמש בהם מעל}} מה ביניהן ומה בין דמיהן? ופליג על ההיא דאמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} דאמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן אינו תופש את דמיהן; ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן תופש את דמיהן. {{שוליים|ה_מא}}דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}תופש את דמיהןהדמים לא נהנין ולא מועלין בהן {{ירו&quot;מ-הוסר|לפיכך אם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם}} מכרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} תופש את דמיהן.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ז|ירושלמי יומא, פרק ה, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ה_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום {{שוליים|ה_מב}}הקדים דם השעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אם {{שוליים|ה_מג}}עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר ויחזיר ויזה בתחילה מבפנים, וכן בהיכל וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} ממקום שפסק משם הוא מתחיל.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק חמישי#דף לא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''מועלין היו בדמים דברי רבי מאיר ורבי שמעון'''. כלומר לפי רבי מאיר ורבי שמעון בדם של הקודשים יש מעילה. מי שיקח ויהנה מזה עובר, חייב קורבן מעילה וחייב חומש ואשם וכולי. אך '''חכמים אומרים אין מעילה בדמים'''. שואלת הגמרא מה טעם דרבנן? '''אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן''' משום שנאמר '''כי הדם הוא בנפש יכפר'''. דם קודשים, כל מה שהוא נועד זה רק ככפרה. '''אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד'''. אבל דם עצמו אחרי שמתכפרים בו, אין בו מעילה, אין בו כלום.

ורבי חייה אמר בשם רבי יוחנן משום שנאמר '''כל אכליו יכרת'''. כלומר, '''אין לך בו אלא כרת נפש בלבד'''. כיוון שיש בדם עצמו, לא משנה איזה דם, יש בו רק חיוב כרת ואין בו מעילה גם אם הקדישו אותו.

אמר רבי זעירה: אם כך, הקדיש דם בינייהו? מאן דאמר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד, אז זה, כלומר דם חולין שיקדיש אותו לבית הבית, הואיל ואין בו כפרה, יש בו מעילה. כי מה שנאמר זה רק לגבי דם קודשים. אבל מאן דאמר אין לך בו אלא כרת נפש בלבד, אז זה, כלומר אם הוא הקדיש לבית הבית דם, הרי גם בו יש כרת, אז גם בו אין מעילה.

אומרת הגמרא: אתא רבי אבא, ואמר רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן, הקדיש דם הבית — מועלים בו. והוה רבי זעירה חדי בה, הוא שמח, כי הוא סבר על דרבנן איתאמרת. אתה חושב שרבי יוחנן אמר את זה על דברי חכמים, על שיטת חכמים, שגם הם סוברים שלמרות שהם סוברים שאין מעילה בדם קודשים, הם מודים שאם הקדיש דם לבית הבית יש בו מעילה, ולכן הוא שמח, כי זה מתאים להבחנה שלו — שהמקור לדעת חכמים זה מהפסוק כי הדם הוא בנפש יכפר, ולכן רק דם קודשים שמכפר אין בו מעילה. אבל אם הקדיש דם לבית הבית גם החכמים מודים שיש בו מעילה, וזה מתאים לשיטה שלו ולכן הוא שמח.

אמר לו: '''ומה בידך'''? למה אתה כל כך שמח? אולי דרבי שמעון איתאמרת, אולי בעצם רבי יוחנן אמר את זה על שיטת רבי שמעון. רבי שמעון סובר הרי שמועלים בכל דם, לא רק בחולין, גם בקודשים מועלים. אז אין פה, אין מה לשמוח, כלומר זה לא קשור בכלל להבחנה שלך.

רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא: כך משיבין רבי שמעון לחכמים שהם סוברים שדם קודשים במזבח אין מעילה. אמר להם: '''אילו מכרן שמא אינו תופס דמיהן'''? אנחנו על הדם הזה אמרנו שמוכרים לגננים, אחרי המכירה שמא לא תופס דמיהם, ואם ישתמש בהם בכסף עצמו, כולם מודים שהכסף הוא קודש, ומי שישתמש בכסף הזה מעל. '''מה בין דמיהן ומה בין דמיהן'''? אם הדמים שלהם מועלים אז למה בהם אין מעילה?

ואומרת הגמרא: וזה כיוון המחשבה הזה, שאם מועלים בדמים מסתמא מועלים גם בהם — '''ופליג על ההיא דאמר רבי אלעזר'''. דאמר רבי אלעזר: '''יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, מכרן אינו תופש את דמיהן; ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין, מכרן תופש את דמיהן'''. כלומר למרות שאין בהם מעילה, בכסף יש. ומה הם? '''דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין מכרן תופש את דמיהן''', כלומר הכסף עצמו נהיה קודש ומועלים בו. '''הדמים לא נהנין ולא מועלין בהן מכרן תופש את דמיהן'''. כן, אז מה שאמר שרבי שמעון אמר שמועלים בדמיהם, זה חולק על הטענה הזאת, על רבי אלעזר.

אומרת הגמרא הלכה. פרקה יום אחד ראש חודש אלול.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא דזבחים פ&quot;ו

'''מועלין היו בדמים.''' הנהנה מדם קדשים חייב משום מעילה: ר' אבהו בשם ר' יוחנן טעמון דרבנן דכתיב כי הדם היא בנפש יכפר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. דלכפרה נתתיו ולא למעילה. ור' חייה בשם ר' יוחנן קאמר דמהאי קרא הוא דממעטו דכתיב כל אוכליו יכרת אין לך בו אלא כרת באכילה ולא מעילה בנהנה

'''הקריש דם ביניהון.''' אם קרש הדם ואינו ראוי לזריקה איכא בינייהו דמאן דאמר אין לך אלא כפרת נפש בלבד וזה הואיל ואין בו כפרה יש בו מעילה ומ&quot;ד אין לך בו אלא כרת נפש בלבד וזה הואיל ויש בו כרת אין בו מעילה. כצ&quot;ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות

'''אתא ר' בא.''' וקאמר משמיה דר' חייה בשם ר' יוחנן דהקריש הדם ודם קדשי בדק הבית איכא בינייהו דקדשי בדק הבית מועלין בהן כדתנן בריש פ&quot;ד דמעילה ואם שחטן אין הדם ראוי לכפרה ולמאן דיליף מלכפר הני לא אימעוט דלא ניתנו לכפרה ולמאן דיליף מקרא דכרת הני נמי אימעוט

'''והוה ר' זעירא חדי בה סבר על דרבנן איתאמרת.''' והיה ר&quot;ז שמח כששמע זה משום דקסבר היה דאליבא דרבנן דסברי אין מעילה בדמים איתמר כל הא דר' יוחנן הנפקותא בין הני לישני ונמצא דלמידין אנו דלרבנן דהלכתא כוותייהו מודים הן דמיהת איכא מעילה בדמים כגון הקריש וכן דם קדשי בדק הבית למאן דמפרש טעמייהו דאימעוט מקרא דלכפר ולפיכך היה ר&quot;ז שמח בהאי שמעתתא. ומשום דמיתכוונא כהאי דידיה דלעיל דקאמר הקריש הדם ביניהון

'''א&quot;ל.''' ר' בא

'''ופליג על ההיא דאמר ר' אלעזר.''' האי כללא דכייל ר' בא דכל שדמיו נתפסין להקדש לא שייכא ביה מעילה ולדידיה כל שאין בו מעילה דמיו נתפסין הן פליגא על הא דר' אלעזר דלדידיה לאו כללא הוא כדלקמיה

'''מתני' כל מעשה יום הכפורי' האמור על הסדר.''' שבפרשה ונשנה במשנתינו והיינו עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים ובהיכל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' אמרה שאין השיריים מעכבין דתנינן אם לא נתן לא עיכב · ר' בורקיי בשם ר' יוחנן מתנית' אמרה שהשיריים מעכבין דתנינן וכפר את מקדש הקודש זה לפניי לפנים · ואת אוהל מועד זה ההיכל · ואת המזבח זה מזבח יכפר אף על העזרות · מה אית לך כפרה בעזרות · לא השיריים מעכבין מקומן מעכב נותנן בלילה שוחט עליהן כתחילה · חברייא בעיי מחשב להן · ר' יודן בעי אבדו מה הן · צריכה ליה כשהתחיל ליתן וחסרו · אבל אם לא התחיל ליתן כל עמא מודיי משהוא משייר שהן שיריים · תני מועלין היו בדמים דברי ר' מאיר ור' שמעון וחכמ' אומ' אין מעילה בדמים · ר' אבהו בשם ר' יוחנן כי הדם הוא בנפש יכפר · אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד · ר' חייה בשם ר' יוחנן כל אוכלי יכרת · אין לך בו אלא כרת נפש בלבד · אמ' ר' זעורה הקדיש דם ביניהון · מאן דאמ' אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד · וזה הואיל ואין בו כפרה אין בו מעילה · מאן דאמ' אין לך בו אלא כרת נפש בלבד וזה הואיל ויש בו כרת יש בו מעילה · אתא ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן הקדיש דם ובדק הבית ביניהון והוה ר' זעורה חדי בה סבר על דרבנן איתאמרת · אמ' ליה ומה בידך ועל דר' שמעון איתאמרת · ר' בא בריה דר' חייה בר בא כך משיבין חכמ' לר' שמעון אילו מכרן שמא אינו תופס דמיהן · מה ביניהן ומה בין דמיהן ופליג על ההיא דאמ' ר' לעזר יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין לפיכך אם מכרן אינו תופש את דמיהן · ויש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין לפיכך אם מכרן תופש את דמיהן דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין לפיכך אם מכרן אינו תופש את דמיהן · הדמים לא נהנין ולא מועלין בהן לפיכך אם מכרן תופש את דמיהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ומה בידך ועל דר' שמעון איתאמרת.''' כלומר לא כמה שאתה סבור דשמעתתא דידי אזלא כדידך והנ&quot;מ אליבא דרבנן ובין הני לישני קאמרי לא היא אלא שמעתתא דידי אליבא דר&quot;ש היא והכי קאמרי דהא דר&quot;ש קאמר מועלין בדמים היינו באלו שאין ראוין לכפרה כגון הקריש הדם וכן דם קדשי בדק הבית ובהני הוא דפליג ר&quot;ש ומשום דשמעינהו לרבנן דקאמרי טעמייהו כמ&quot;ד דמקרא דלכפר הוא דאימעוט והלכך קאמר להו דלסברא דידכו אשכחן מעילה בדמים באלו שאינן ראוין לכפרה והשתא איכא למימר דלרבנן גופייהו אפי' בהני סבירא להו דאין בהן מעילה ומשום דעיקר הדם לכפרה הוא דניתן אין מועלין בכל מיני דמים ודקאמרי הקריש הדם ובדק הבית ביניהון היינו בין ר&quot;ש ורבנן הוא דקאמינא ולא כדקאמרת דעל הני לישני אליבא דטעמייהו דרבנן איתמר האי מילתא

'''כך משיבין חכמים לר&quot;ש.''' לדידך דקאמרת דמועלין בדם קדשי בדק הבית ומטעמא דר' בא דלעיל וכדפרישית והשתא אילו מכרן לדם קדשי בדק הבית שמא אינו תופס דמיהן דהא ודאי דמיהן נתפשין להקדש הן וא&quot;כ לית בהו מעילה דלא שייכא מעילה אלא היכא דיצא מן ההקדש לחולין אבל הני מכיון דדמיהן נתפסין להקדש כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא איתנהו וא&quot;כ מה ביניהן ומה בין דמיהן ואם דמיהן אין בהן מעילה הן עצמן הדם שלהן אין בו מעילה

'''אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום.''' דכתיב והיתה זאת לכם לחוקת עולם וחוקה עיכובא הוא וכתיב זאת דמשמע חוקה על זאת כתיבא ולא על אחרת וכתיב נמי אחת חד למעוטי בגדי זהב וחד למעוטי עבודות שבבגדי לבן בחוץ

'''וכן בהיכל.''' אם התחיל במקצת המתנות שבהיכל על הפרוכת ונשפך הדם יביא דם מפר אחר ויתחיל מתחלת המתנות שבהיכל וכן הוא במזבח הזהב לפי שכולן כפרה בפני עצמן הן

'''ממקום שפסק הוא מתחיל.''' שאפילו לא נגמרה אותה כפרה א&quot;צ לחזור וליתן מה שנתן ואין הלכה כר&quot;א ור&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''יש מהן שאמרו לא נהנין ולא מועלין וכו'.''' כלומר מצינו שיש שאמרו בהן לא נהנין לכתחלה ולא מועלין בהן וכהאי דמייתי לקמיה דתנינן בפ&quot;ג דמעילה דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין. לפיכך אם מכרן אינו תופס את דמיהן וכלומר הואיל ולא נהנין בו לכתחלה אינו תופס את דמיהן אע&quot;ג דלית בהו מעילה ויש שאמרו בהן לא נהנין ולא מועלין וכגון הדמים ולפיכך אם מכרן תופס את דמיהן להקדש וכלומר הואיל ולית בהו מעילה אע&quot;ג דאין נהנין מהן לכתחלה הרי דמצינו דלפעמים הולכין אחר דאין נהנין מהן ולפעמים אחר שאין בהן מעילה והאי לא ככללא דכייל ר' בא
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת המשנה: '''כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר, הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום'''. הקדים דם השעיר או דם הפר — כלומר הסדר צריך להיות שהוא קודם כל מזה אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, ורק לאחר מכן הוא שוחט את השעיר ומזה אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר. אבל מה יקרה אם הוא הקדים? אז '''יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר''', כי הוא הזה את דם השעיר לפני דם הפר, חייב לחזור עוד הפעם להזות את דם השעיר, כי בעצם דם השעיר הקודם לא עשה כלום.

עכשיו, אבל '''אם עד שלא גמר את המתנות שמבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר ויחזיר ויזה בתחילה מבפנים'''. '''וכן בהיכל וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן'''. כלומר כל יחידה — המתנות בפנים זה כפרה אחת, המתנות בהיכל כלפי הפרוכת זה מתנה אחת, ומתנת מזבח הזהב מתנה אחת. כל יחידה אחת זה כפרה אחת.

'''רבי אלעזר ורבי שמעון אומר ממקום שפסק משם הוא מתחיל'''. אומרים שבתוך כל מתנה — מתנות בפנים יש הרי אחת למעלה ושבע למטה של הפר, ואחת למעלה ושבע למטה של השעיר, כל הזאה היא מתנה בפני עצמה. לכן אם נשפך הדם ימשיך משם.

אומרת הגמרא: תני, '''אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן''', כלומר רק מה שנעשה בקודש הקודשים בבגדי לבן, רק זה מעכב. '''אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי לבן, אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי'''. כלומר אם הוא הזה על המזבח לפני הפרוכת וכדומה, מה שעשה עשוי. '''וחכמים אומרים אף הנעשות בחוץ בבגדי לבן, אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום'''.

'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: שניהן מקרא אחד הן דורשין''', נאמר '''והיתה זאת לכם לחקת עולם''', '''אחת בשנה'''. רבנן אמרי: עבודות פעם אחת בשנה, לא משנה אם זה בתוך קודש הקודשים או בהיכל — הכל נעשה אחת בשנה, ולכן בכולם אם שינה, לא עשה כלום. '''רבי יהודה אומר מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה''' — הרי קודש הקודשים שם הוא נכנס רק פעם אחת בשנה, אבל בהיכל הוא הרי נמצא כל הזמן.

מתני': '''הקדים דם השעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר'''. אמר בירושלמי '''רבי הושעיה בשם רבי אפס''': מה שאתה אומר זה רק במתנות הפרוכת. כלומר אם הוא הקדים על הפרוכת, נתן קודם כל את דם השעיר ואחרי זה דם הפר, באמת יחזיר ויזה אחרי הפר את דם השעיר. '''אבל במתנות שעיר מעכב את הפר''', כלומר אם הזה קודם כל את דם השעיר, הפר מעכב, כי אם שחטו את השעיר קודם שנתן דם של פר, השעיר פסול.

'''רבי אלעזר אמר: שחט את השעיר ואחר כך נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת הנעשה בתחילה כשר'''. הוא אומר: לא, הפר לא מעכב את שחיטת השעיר. אז לכן גם בפנים זה יכול להיות שיקדים את דם השעיר לדם הפר ואז זה יהיה כשר, רק צריך לעיין על זה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד א'''

{{שוליים|ה_מ}} '''אין מעילה בדמי הקרבנות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו/רבי חייה בשם רבי יוחנן שאין מעילה בדם משום &quot;כי הדם הוא בנפש יכפר&quot; או &quot;כל אכליו יכרת&quot;, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ה_מא}} '''דישון המזבח הפנימי והמנורה - האם נהנים ומועלים בהם ובדמיהם אם נמכרו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה טו. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא בירושלמי: דישון אין נהנין ולא מועלין בו, ואם מכרו תופש את דמיו וחייבים מעילה בדמים, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הל' מעילה פ&quot;ב הט&quot;ו).

{{שוליים|ה_מב}} '''אם הקדים הכהן הגדול ביום הכיפורים דם השעיר לדם הפר בהזיות הקודש הפנימי, עליו לחזור ולהזות מדם השעיר לאחר דם הפר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה ד. ''הכרעה:'' כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ה הלכה ד), שיש לקיים את הסדר הקבוע (פר תחילה ואחר כך שעיר), ואם הקדים - מעשהו בטל וצריך לחזור ולהזות בסדר הנכון.

{{שוליים|ה_מג}} '''נשפך הדם באמצע מתן ההזיות ביום הכיפורים לפני שגמר, האם מתחיל מחדש מתחילת אותה כפרה או ממקום שפסק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה ה &lt;קטע סוף=לא א/&gt; ==דף לא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שחוזר ומתחיל מתחילת אותה כפרה, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה הלכה ה), שכן כן משמעות הסתם במשנה וכל כפרה וכפרה עומדת בפני עצמה, ודברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי שמעון בן יוחאי נדחו כדעת מיעוט.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;62&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום}} תני אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ה_מד}} במה דברים אמוריםבעבודות {{ירו&quot;מ-הוסר|בעבודות }}הנעשות בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בקדש הקדשים}} בבגדי לבן אבל בעבודות הנעשות בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בהיכל ובעזרה}} בבגדי {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי וחכמים אומרים אף הנעשות בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בהיכל ובעזרה}} בבגדי {{ירו&quot;מ-הוסר|זהב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבן}} אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שניהן מקרא אחד הן דורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[שמות ל י|שמות תצוה ל י]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והיתה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חטאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הכפורים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לכם לחקת עולם}} אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנה}} רבנן אמרי עבודות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשות}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שהוא נכנס}} פעם אחת בשנה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודות הנעשות ב}}מקום שהוא נכנס בו פעם אחת בשנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר אמר}} רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] בשם רבי אפס[[ביאור:עץ מסורת#רבי אפס|°]]: במתנות {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפרוכת}} אבל במתנות {{ירו&quot;מ-הוסר|הפרוכת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שעיר מעכב את הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם שחט את השעיר קדם מתן דמיו של פר בין הבדים השעיר פסול}}. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחט את השעיר אחר כך}}{{ירו&quot;מ-הוסר| רבי לעזר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת {{ירו&quot;מ-הוסר|ואחר כך שחט את השעיר }}הנעשה בתחילה כשר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין הפר מעכב את שחיטת השעיר}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יאות}} אילו נשפך {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דם}} הפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שנתן על הבדים}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ודם}} השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} וכשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שהשעיר נשחט קדם הפר השני}}? מה בין שחט {{ירו&quot;מ-הדגשה|את השעיר קדם הפר}} עד שלא נתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדם הפר}} מה בין שחט משנתן {{ירו&quot;מ-הוסר|אילו אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרנו שכשר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם עד שלא גמר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יאות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המתנות שמבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכולן כפרה וכפרה בפני עצמן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל}} רבנן אמרי שלש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתנות}} לכושר ושלש לפסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל מתנות בין הבדים אחת, וכל מתנות על הפרוכת אחת, וכל המתנות שעל מזבח הזהב אחד, שכל אחד נחשב מכפר לעצמו, לכן אם נשפך הדם באמצע של אחד מהם מתחיל מתחילת אותו אחד}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול {{ירו&quot;מ-הוסר|ורבנן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל הזאה כפרה בפני עצמה, נמצא שיש ארבעים ושלוש כפרות: אחת למעלה ושבע למטה של פר ושל שעיר בפנים, ועל הפרוכת, ועל ארבע קרנות, ושבע הזהות על טיהרו של מזבח, כל אחת עצמאית, ואם נשפך הדם ממשיך ממנה. דרבנן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמריכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} שבע ושבע כפרה בפני עצמה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמרי כל אחד ואחד כפרה בפני עצמו. רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן שמוע|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום שנאמר}} ([[ויקרא טז כ|ויקרא אחרי מות טז כ]]) וכלה מכפר את הקדש אפילו אין שם אלא מתנה אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שנשפך הדם לפני הזיה אחרונה על המזבח}} אמרה התורה כלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל תתחיל מהתחלה אלא תגמור ותזה רק אותה}}. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: נתן מק{{ירו&quot;מ-הדגשה|צ}}ת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן אלו ואלו נשפכין {{ירו&quot;מ-הוסר|במצותן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליסוד כמצותן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה הייתי חושב שלא לא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לכן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}? צריכה כשנקרא עליהן לשם פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שנטמא הדם ונשאר מעט טהור, קא משמע לן שאף על פי כן את מה שנשאר טהור צריך לשפוך ליסוד}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ויאות אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונשאר מעט}} שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין בראשונים {{ירו&quot;מ-ביאור|מה ההבדל בין נשפך לבין נטמא מכאן שהחלק שנשאר כל דיני דם כשר עליו}}? רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] בעא קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי יוסה: אילו נשפך''' דם הפר — אחרי שנתן לבדים ואז נשפך דם הפר, עכשיו דם השעיר נמצא בכוס — '''שמא אינו מביא פר וכשר'''? עכשיו הוא צריך להביא פר אחר. הרי לכאורה דם השעיר הזה, והשעיר נשחט קודם לפר השני, אז למה זה כשר? '''מה בין שחט עד שלא נתן, מה בין שחט משנתן'''? כי הרי אמרנו שאם הוא נתן אז זה בסדר, למה? מה ההבדל?

'''רבי אלעזר ורבי שמעון''': '''רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול'''. כלומר כל מתנות בין הבדים זה אחת, מתנות על הפרוכת זה אחת, ומתנות המזבח זה אחד. כל אחד מהם מכפר על עצמו, אז לכן אם נשפך הדם באמצע של אחד מהם, הוא צריך להתחיל מתחילת אותו אחד. '''ורבי אלעזר ורבי שמעון אומר ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול'''. כן, זה אומר שכל הזאה עצמאית — יש לנו אחד למעלה ושבע למטה של הפר, אותו דבר של השעיר ביחד — שש עשרה, וגם עוד הפעם יש לנו את זה על הפרוכת עוד שש עשרה, אז שלושים ושתים, ויש לנו את השבע זעות על המזבח, כשמערבבים את הכל ביחד זה שלושים ותשע, ויש לנו את הארבעה לקרן המזבח, זה ביחד ארבעים ושלוש. כלומר שכל אחד ואחד מהם הוא עצמאי, ולכן אם נפסל, הוא ממשיך משם.

'''שבע ושבע כפרה בפני עצמה''' — רבנן אמרי כל שבע, הכוונה אחד ושבע כפרה בפני עצמה. '''רבי אלעזר ורבי שמעון אמרי כל אחד ואחד כפרה בפני עצמו'''.

'''רבי זעירה בשם רבי אלעזר: טעמא דרבי אלעזר ורבי שמעון''', שהם אומרים שכל אחד ואחד זה כפרה בפני עצמו, משום שנאמר '''וכלה מכפר את הקדש'''. כתוב בלשון יחיד, מה שאומר '''אפילו אין שם אלא מתנה אחת''', כאילו אם נשפך הדם אפילו לפני הזאה האחרונה על המזבח — '''אמרה התורה כלה'''. כלומר אל תתחיל מההתחלה, אלא תגמור את הזאה כולה.

'''אמר רבי אלעזר: נתן מקצת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן'''. כלומר נשפך הדם, אז אתה צריך להביא אחרים תחתיהן. '''אלו ואלו נשפכין''' ליסוד, כלומר גם הראשון, אם נשאר קצת, אין בו מספיק כדי לעשות את מה שנשאר, הלכו ושחטו אחר. אז גם מה שנשאר צריך להישפך ליסוד, הוא גם נקרא שיריים.

אלא תאמר, למה הייתי חושב שלא? '''צריכה כשנקרא עליהן לשם פסול'''. כלומר לא מדובר שנשפך אלא גם שנטמא הדם. קא משמע לן שאף על פי שבעצם נטמא הדם, אם נשאר משהו, את מה שנשאר הוא צריך לשפוך ליסוד.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ג א&quot;ר יהודה וכו'

'''שניהן מקרא אחד דרשו.''' דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה רבנן אמרו עבודות שהן פעם אחת בשנה ושהוא נכנס למקדש לעבוד עבודתם בין שהן בפנים בין שהן בחוץ נאמר חוקה עליהן לעכב סדרן

'''רבי יהודה אומר מקום וכו'.''' והוא לפני ולפנים

'''בשם ר' פס.''' הוא ר' אפס

'''במתנות הבדים.''' היינו כדאמרי' לעיל פ' טרף בקלפי סוף הלכה א' דאין שעיר מעכב את הפר ודוקא במתנות הבדים אבל במתנות הפרוכת שבהיכל שעיר מעכב את הפר וכלומר שאם הקדים ליתן מדם הפר על הפרוכת קודם שיתן מדם השעיר על בין הבדים לא עשה כלום

'''א&quot;ר אלעזר ונתן וכו'.''' אם נתן מדם הפר על בין הבדים ועל הפרוכת קודם ששחט את השעיר לפי שזמן שחיטתו הוא אחר מתן דם הפר על בין הבדים קודם שיתן מדם הפר על הפרוכת והוא שחט אח&quot;כ את השעיר הנעשה בתחלה קודם מתן דם הפר על הפרוכת אפילו כן כשר דר&quot;א פליג וס&quot;ל דאין השעיר מעכב הפר לגמרי קאמרינן

'''א&quot;ר יוסה אלו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס.''' וכלומר שכבר נתן מדם הפר על בין הבדים ולא נתן על הפרוכת ולפי שעדיין לא היה נשחט השעיר ואח&quot;כ שחט את השעיר ודמו ג&quot;כ מונח בכוס ונשפך הדם של שניהן וכי לא אינו מביא פר אחר ושוחטו ונותן בתחלה מדמו על בין הבדים ואח&quot;כ ישחוט את השעיר ונותן מדמו ג&quot;כ שם כדינו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ח תני אמ' ר' יהודה במ' דבר' אמור' בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן · אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי · וחכמ' אומ' אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום · ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין מדם חטאת הכיפורים אחת · רבנן אמרי עבודות שהוא נכנס אחת בשנה · ר' יהודה או' מקום שהוא נכנס בו אחת בשנה · ר' הושעיה בשם ר' פס במתנות הבדים אבל במתנות הפרכות שעיר מעכב את הפר · אמ' ר' לעזר ונתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרכות ואחר כך שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר · אמ' ר' יוסה אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר · מה בין שחט עד שלא נתן · מה בין שחט משנתן · אילו אמ' ונתן יאות רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול · ר' לעזר ור' שמעון אומ' ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול · ורבנן אמרי כל שבע ושבע כפרה בפני עצמה · ר' זעורה בשם ר' לעזר טעמ' דר' לעזר ביר' שמעון וכלה מכפר את הקודש אפי' אין שם אלא מתנה אחת אמרה התורה כלה אמ' ר' לעזר נתן מקצת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן אילו נשפכין כמצותן · לכן צריכה בשנקרא עליהן לשם פסול אמ' ר' יוסה ויאות אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין בראשונים ר' חגיי בעא קומי ר' יוסה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכשר.''' כלומר ואז כשר הוא וכי מה בין שחט השעיר עד שלא נתן מדם הפר ומה בין שחט השעיר משנתן מדם הפר ונשפך הדם אלא בשתיהן צריך להביא פר אחר ושוחטו ונוהג כדינו ואז הוא כשר ולא כדקאמרת שאם שחט השעיר אחר מתן דם הפר על הפרוכת שהוא כשר

'''אילו אמר ונתן יאות.''' כלומר דהא בקרא כתיב הכי ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפורת וגו' ושחט את שעיר החטאת וגו' ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר וגו' והדר כתיב וכן יעשה לאהל מועד וגו' משמע דצריך הוא שיהא שחיטת השעיר אחר מתן דם הפר על בין הבדים וקודם מתן דם הפר על הפרוכת דהא ושחט את שעיר החטאת בינייהו הוא דכתיב ואלו לא הוה כתיב אלא ונתן מדם השעיר כאשר עשה לדם הפר ולא היה כתיב ושחט את השעיר יאות אתה אומר שאפי' שחט השעיר אחר מתן דם הפר על הפרוכת כשר והשתא דכתיב התם ושחט את השעיר משמע דהכי קפיד רחמנא שתהא שחיטת השעיר בין מתן דם הפר על בין הבדים ובין מתן דמו על הפרוכת

'''ורבנן אמרי וכו'.''' היינו הך דאמרן ולפרש לכושר דקאמר הוא דלרבנן כל שבע ושבע כפרה בפני עצמה וכלומר כל המתנות של אלו המקומות כפרה בפני עצמן נחשבין הן וכל שבע ושבע לאו דוקא דהא אחת למעלה וז' למטה היו מדם הפר וכן מדם השעיר אלא דנקט חשבון הכללי ולר&quot;א ור&quot;ש כל אחת ואחת מהמ&quot;ג כולן כפרה בפני עצמה נחשבין

'''וכלה מכפר את הקדש.''' ומדלא כתיב מכפרות הקדש דייק שאפי' אין שם אלא מתנה אחת לכפר מהדם אחר שצריך להביא אמרה התורה כלה אותה וא&quot;צ להתחיל מתחילת המתנות של המקום שפסק בו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול.''' השתא מפרש לפלוגתא דת&quot;ק ור&quot;א ור&quot;ש דמתני' דרבנן דסברי דמדם אחר שמביא צריך להתחיל מתחלת המתנות של אותן שהפסיק בהן משום דסבירא להו שאלו מתנות של השלש מקומות שהן לפני ולפנים ובהיכל ובמזבח הזהב הן נחשבין כל אחת ואחת בפני עצמה בין לכושר אם עשאן כתקנן בהכשר ובין לפסול כגון שחישב מחשבת פיגול באחת מאלו השלש מתנות שנחשבת כל אחת ואחת כמתיר בפני עצמה ותליא בפלוגתא דתנאי בתוספתא דזבחים סוף פ&quot;ד דקתני התם שאם פיגל בין בראשונה והיא בהמתנות שלפני ולפנים ובין בשניה בהמתנות שבהיכל ובין בשלישית במתנות שעל מזבח הזהב ר&quot;מ אומר פיגול וחייבין עליהן כרת וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר דאינהו סברי דכולן כמתיר אחד נחשבין ואין מפגלין בחצי מתיר כדאמרי' בריש פ&quot;ד דזבחים ומיהו רבנן דמתני' דהכא דפליגי עם ר&quot;א ור&quot;ש סבירא להו כר&quot;מ דהתם בזה דשלשה מתנות נחשבות הן כל אחת ואחת כמתיר בפני עצמה בין להכשר בין לפסול וכדאמרן. ר&quot;א ור&quot;ש אומר ארבעים ושלש לכושר וכו'. כלו' דאינהו סברי דלא אמרי' כל אחת מכל המתנות שבאלו שלש מקומות אותן יהו נחשבין בפני עצמן ולא כל אחת ואחת מהמתנות כולן אלא דכל אחת מהמתנות כולן והן מ&quot;ג בכלל אחת למעלה ושבע למטה לפני ולפנים של דם הפר וכנגדו מדם השעיר הרי שש עשרה וכן בהיכל מדם הפר ומדם השעיר הרי ל&quot;ב וד' שעל קרנות המזבח הזהב ושבע שעל טהרו של מזבח הרי י&quot;א. ובין הכל ארבעים ושלש וכל אחת ואחת מאותן מ&quot;ג נחשבות הן בפני עצמן בין להכשר שאם מביא דם אחר מתחיל ממקום שפסק ובין לפסול שאם פיגל באחת מהן תליא בפלוגתא דר&quot;מ ורבנן דאמרן

'''נתן מחצת המתנות וכו'.''' שמביא אחרים תחתיהן ונותן לת&quot;ק כדאית ליה ולר&quot;א ור&quot;ש כדאית להו והרי יש כאן שירי הדם מהראשוני' ומהאחרונים וכגון שלא נשפך הכל אלא שאין בו כדי ליתן ממנו המתנות כולן

'''אלו ואלו נשפכין כמצותן.''' וקס&quot;ד על היסוד קאמר והלכך מסיים ואזיל לא כן צריכה אלא כשנקרא עליהן שם פסול משום דקשיא מאי קמ&quot;ל מהיכי תיתי לא יהיו נשפכין ליסוד הלכך קאמר דלכן צריכה כגון שאירע להן פסול ששחט את השני במחשבת פסול ונשפכין כמצותן דקאמר היינו שירי הראשונים הן נשפכין על היסוד והשניים נשפכין לאמה הן כדין דם פסולין וקמ&quot;ל דלא נפסלו שירי הראשונים במחשבת פסול של השנים ולא אמרי' הואיל ודם השני תחת הראשון הוא נחשבין כאחד מהן

'''עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול.''' שאין מחשבת פסול של השניים פוסל את הראשונים שכבר נשחט בהכשר
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסה: ויאות'''. מה זאת אומרת? ברור שזה נכון. '''אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלין בראשונים'''? כלומר דין מעילה יש — הדם הראשון הוא דם רגיל, עובדה שיש בו מעילה, אז ממילא ברור שגם צריך לשפוך, יש לו דין של שיריים וצריך לשפוך אותו ליסוד.

'''רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה''': עד כדון כשהראשונים לשם כשר והשניים לשם פסול, מובן שהשני שנפסל לא יפסול את מה שנשאר מהראשון מדין שיריים, כי הראשון הוא העיקר. אבל מה יקרה אם הראשונים היו לשם פסול והשניים לשם כשר? כלומר הראשונים נטמאו, לבסוף נטמאו כולם ובשניים נשאר מעט. אז האם כיוון שהראשון נפסל אז השניים יתבטלו מדין שיריים? כי הרי בעצם השניים באו בגלל הראשון, אז אם הראשון נטמא והוא פסול אז אולי גם השניים יהיו פסולים.

אמר רבי יוסי: מצינו פסול מוציא מידי פיגול. אנחנו יודעים שקרבן ששוחטים אותו מתוך כוונה לזרוק דמו חוץ לזמנו, זה פיגול. אבל אם היה עוד פסול כלשהו — נניח הוא חשב לא לשמו וגם חשב לזרוק את הדם חוץ לזמנו, כיוון שיש פסול אחר, זה כבר לא פיגול, זה פסול. אז פסול מוציא מידי פיגול, אבל מצאנו פסול מוציא מידי כשר? יש חלק נפסל, מה שנפסל פסול, מה שכשר נשאר כשר.

הדרן עלך פרק &quot;הוציאו לו&quot; — הדרן עלך פרק &quot;הוציאו לו&quot; למסכת יומא.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד ב'''

{{שוליים|ה_מד}} '''סדר עבודות יום הכיפורים הנעשות בחוץ בבגדי לבן מעכב זו את זו או לא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה א &lt;קטע סוף=לא ב/&gt; הדרן עלך הוציאו לו ה. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שאין הסדר מעכב בעבודות החוץ בבגדי לבן, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ה הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;63&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שאחר שנישפך הדם ונשאר מעט דם שחט שני בהמות, ראשונה בכשרות ושניה לשם פסול, כך שהבהמה הראשונה שהייתה בהכשר משלימה את השיריים, והשניה שנפסלה לא באה במקום הראשונה אלא במקום השניה, ולכן השיריים לא ניפסלו. אבל האם גם במקרה}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}חט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז הבהמה הראשונה שנשחטה באה כהשלמה לשיירי הראשונה, ואולי כמו שאמרנו שאם שחט שתי בהמות ופיגל באחת פסל את השניה}}? אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: מצינו פסול מוציא מיד פיגול {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שחשב מחשבת פיגול ושלא לשמו ששלא לשמו מוציא מדין פיגול}} מצינו פסול מוציא מיד כושר?&lt;br&gt; {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי ההסבר של הרב חיים קנייבסקי, כל הדיון הוא במקרה שערב את שיירי הדם של הבהמה החדשה עם שיירי הדם הראשון.
עד כדון כששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול . מובן שהשני לא יפסול את מה שנשאר מהראשון מדין שיראים דקמא קמא בטיל. אבל אם הדמים הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר? האם השניים יפסלו דקמא קמא בטיל? ועל זה עונה הגמרא שלא מצאנו פסול מוציא מידי כשר}} 

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הוציאו לו&lt;/strong&gt;

==פרק שישי – שני שעירי==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_א|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_א}}שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת, אף על פי שאינן שוין כשרים. לקח אחד היום ואחד למחר כשרים. {{שוליים|ו_ב}}מת אחד מהן, אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני, ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה, ויאמר: אם של שם מת זה שעלה עליו {{ירו&quot;מ-הוסר|הגורם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הגורל}} לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שחטאת שנתכפרו בעליה תמות}} שאין חטאת ציבור מתה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר תמות. ועוד אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: נשפך הדם ימות המשתלח, מת המשתלח ישפך הדם.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז ה|ויקרא אחרי מות טז ה]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת נאמר}} שעירים מיעוט שעירים שנים, אם כן למה אמר שני שיהו שוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי טהרת מצורע כתיב}} ([[ויקרא יד י|ויקרא מצורע יד י]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים נאמר}} כבשים מיעוט כבשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהו שוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי צפרי מצורע כתיב}} ([[ויקרא יד ד|ויקרא מצורע יד ד]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפורים חיות''' נאמר}} צפרים מיעוט צפרים שתים, אם כן למה נאמר שתי {{שוליים|ו_ג}}שיהו שוות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי חצוצרות שעשה משה כתיב}} ([[במדבר י ב|במדבר בהעלתך י ב]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשה לך שתי חצוצרת כסף נאמר}} חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהו שוות. התיב רבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} והא כתיב ([[דברים יט יז|דברים שפטים יט יז]]) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם כאן נדרוש נאמר}} אנשים מיעוט אנשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהו שוין {{ירו&quot;מ-ביאור|ישראל עם ישראל וגר עם גר}}? והא כתיב ([[דברים כד יז|דברים כי תצא כד יז]]) לא תטה משפט גר יתום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלמנה}} והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר, יתום דן עם מי שאינו יתום, אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} מה תלמוד לומר שני? אלא מפנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|מופנה}} להקיש לגזירה שוה נאמר כאן שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|האנשים אשר להם הריב}} ונאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וישארו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שנימה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אנשים במחנה מה}} שני שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-ביאור|אלדד ומידד}} אנשים {{שוליים|ו_ד}}ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם אינו ענין לבעלי דינים תניהו ענין לעדים}} הרי למדנו שאין האשה מעידה, מעתה {{שוליים|ו_ה}}אין האשה דנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל שפסול לעדות אינו דן}}. רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] ורבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הפסול של נשים לעדות נלמד ממקום אחר}}: נאמר כאן שני ([[דברים יז ו|דברים שפטים יז ו]]) על פי שנים עדים, ונאמר להלן שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יא כו|במדבר בהעלתך יא כו]]) וישאר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} שני אנשים במחנה, מה שני שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. אם כן למה נאמר ועמדו שני האנשים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר להם הריב}}? {{שוליים|ו_ו}}שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד שותק ואחד מדבר, אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך, שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
מהגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא דף לב ב. נתחיל מהמשנה, תחילת הפרק ו' הלכה א'.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שחט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר.''' אם שחט הראשונים במחשבת פסול ונשפך הדם או אפי' לא נשפך אלא שמתוך שנפסל צריך הוא להביא אחרים ושחט אותם בהכשר מהו בשירי דמים השניים מי אמרי' דהואיל והראשונים נפסלין ונשפכין לאמה גם שירי השניים שבאין תחת הראשונים נשפכין לאמה

'''א&quot;ר יוסה.''' מאי תיבעי לך מצינו פסול מוציא מיד פיגול כהאי דתנינן גבי פיגול בפ&quot;ב דזבחים דבעינן שיהא קרב המתיר כמצותו כגון שבתחלה שחט במחשבת חוץ לזמנו ולא חישב במחשבת פסיל שהוא חוץ למקומו אבל אם חישב במחשבת פסול אע&quot;פ שאח&quot;כ בשאר עבודות חישב מחשבת פיגול שהוא חוץ לזמנו אותה מחשבת פסול מוציא מיד פיגול ופסול הוא ואין בו כרת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עד כדון בששחט את הראשונים לשם כושר והשניים לשם פסול · שחט את הראשונים לשם פסול ואת השניים לשם כושר · אמ' ר' יוסה מצינו פסול מיד פיגול מצינו פסול מוציא מיד כושר · הדרן עלך הוציאו לו את הכף&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מצינו פסול מוציא מיד כושר.''' בתמיה וכי מצינו שמחשבת פסול של הראשון יוציא מיד מחשבת הכשר של השני שנשחט תחתיו הא לא אמרי' אלא מה שנשחט בפסול נפסל ומה שנשחט בהכשר כשר: הדרן עלך פרק הוציאו לו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5g1plxcmqgph0d8spc87w35vfzzm2lf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755688</id>
    <revision>
      <id>3084422</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:46:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084422</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="205930" sha1="qxdlf3m6nv4xsxfscp3gzfb4d4oz69t" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק שישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;64&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מעמיד לזה ומושיב לזה. משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אמרו אומר לו לבוש כשם שהוא לובש, או הלבישו כשם שאתה לבוש. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב, ואי זה האסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צורכו וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{שוליים|ו_ז}}צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת. היו השעירים}} שוין בדמים ואין שוין בשבח הדמים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאף שנקנו באותו מחיר אחד משובח מחברו שהמוכר עשה עליו הנחה}} אין השעירין כמצוותן, שוין בשבח הדמין ואין שוין בדמים השעירים כמצוותן. משובח בגופו {{ירו&quot;מ-ביאור|שמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משובח במראיו מי קודם? רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] סבר מימר נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בעניין העומר}} אביב {{ירו&quot;מ-ביאור|לח}} קצור {{ירו&quot;מ-הוסר|יבוש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבש}} לקצור, אביב קצור קודם {{ירו&quot;מ-ביאור|שאביב משובח בגופו}}, הדא אמרה: משובח בגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משובח במראיו משובח בגופו קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקצירה הידור מצווה כמו משובח במראה ולח זה משובח בגופו. תנן: ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה, ויאמר: אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. הרי הוא יודע של מי מת, אז למה הוא מתנה}}? כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם של עזאזל מת}} יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה ויאמר זה שעלה עליו הגורל {{ירו&quot;מ-הוסר|לשם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעזאזל}} יתקיים תחתיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך יש שנים להשם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} מהן קרב תחילה? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}} שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהראשון נדחה}}. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ו_ח}}שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין בעלי חיים נדחים}}. אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: טעמא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא טז ט|ויקרא אחרי מות טז ט]]) '''{{ירו&quot;מ-הדגשה|והקריב את אשר עלה עליו הגורל לה}}' ועשהו חטאת''' {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לומר לחטאת למה נאמר ועשהו ללמד שמצוותו}} בראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף אם מת חבירו תעשה אותו חטאת}}. רבי אילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} טעמא דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ועשהו חטאת — {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגורל}} קבעו בתלייה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיזווגו לו חברו}} שלא ידחה. ואתיה כהיא דאמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ועשהו חטאת קבעו בתלייה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד}} שיזדווג לו חבירו. על דעתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסובר שאין בעלי חיים נדחים אם אחר שהביאו זוג שני והגרילו}} מת {{ירו&quot;מ-הוסר|שני שבין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|גם השני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שב}}זוג{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שני שבין זוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שני שבזוג שני}} מהו שידחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או שאין בעלי חיים נדחים כלל ואינו נדחה ושני השעירים שבזוג השני כשרים ויהיו כפי שעלה עליהם הגורל אחד לה' ואחד לעזאזל}}? אתא רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מת שני {{ירו&quot;מ-הוסר|שבין זוג}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזוג}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שני שבין שוג}} ראשון שני שבזוג שני כבר נדחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כל שכן. {{ירו&quot;מ-הוסר|מחליפה שיטתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשיטתיה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר ששני שבזוג ראשון נדחה שאם}} מת שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}בזוג {{ירו&quot;מ-הדגשה|שני שני שבזוג}} ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מצטרף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שני שבזוג שני}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כבר נדחה. הגריל {{ירו&quot;מ-הוסר|שלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ג' זוגות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ליתן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן}} מאחד על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדים}} מאחד על הפרוכת מאחד על מזבח הזהב, אי זה מהן {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתלח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משתלח}}? רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא מכפר בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו מקצת כפרה}} חבירו משתלח, {{ירו&quot;מ-הוסר|אתש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינו מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|בו }}אין חבירו משתלח. רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} לכפר עליו את שהוא גומר בו {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}כל הכפרה חבירו משתלח, את שאינו גומר בו {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}כל הכפרה אין חבירו משתלח. על דעתיה דרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלשתן משתלחין, על דעתיה דרבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} אינו משתלח אלא אחרון בלבד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} שאין חטאת ציבור מתה [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר תמות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה לשני שבזוג שני}}. וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה? אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת המשנה: '''שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת'''. ואף על פי שאינם שווים, כשרים. '''לקח אחד היום ואחד למחר כשרים'''. מת אחד מהן. אם עד שלא הגריל מת אחד מהם — יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת — יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר: אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה, '''שאין חטאת ציבור מתה'''. רבי יהודה אומר תמות. ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם ימות המשתלח, מת המשתלח ישפך הדם.

'''שעירים מיעוט שעירים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שווים?''' גבי קרבן מצורע גם כן נאמר '''כבשים מיעוט כבשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שווים?''' גבי ציפורי מצורע נאמר '''צפרים מיעוט צפרים שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהיו שוות?''' גבי חצוצרות נאמר '''חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים, אם כן למה נאמר שתי שיהיו שוות?'''

התיב רבי חגיי קומי רבי יוסה: והא כתיב '''ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה''''. אז מעתה גם כן נדרוש - אנשים מיעוט אנשים שנים, אם כן למה נאמר שני שיהיו שוין? כמו שישראל עם ישראל, גר עם גר. והכתיב '''לא תטה משפט גר יתום''', והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר, יתום דן עם מי שאינו יתום, אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה. מה תלמוד לומר שני? אלא מפנייא - כלומר זה פנוי - להקיש לגזירה שווה. נאמר כאן שני, ונאמר להלן שני, שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים - זה אלעד ומדד - אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים.

עכשיו, אם אינו עניין לבעלי דינים - כן, הרי בעלי דינים יכול להיות גם נשים גם קטנים - אז פנה הוא עניין לעדים. הרי למדנו מכאן שאין האשה מעידה. מעתה אין האשה דנה, כיוון שכל הפסול לעדות אין הוא דן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה.''' שניהם לבנים או שחורים

'''ובקומה ובדמים.''' דתלתא שני כתיבי ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירים ולקח את שני השעירים ונתן אהרן על שני השעירים, וכיון דשעירים תרי משמע שני שני שני למה לי אלא שיהו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים

'''ולקיחתן כאחת.''' נפקא מדכתיב ולקח את שני השעירים את לרבות שמצוה בלקיחתן כאחד

'''ואע&quot;פ שאינן שוין כשרין.''' דכתיב שעיר שעיר ריבה

'''מת אחד מהן וכו' ויאמר אם של שם מת וכו'.''' הכי מיתפרשא אם של שם מת יאמר זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת יאמר זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו

'''והשני.''' אם של עזאזל מת והרי יש כאן עכשיו שנים לשם אחד מזוג הראשון ואחד מזוג שני יתכפר באחד מהן והשני ירעה וכן אם של שם מת והרי יש כאן שנים לעזאזל האחד ישתלח והשני ירעה ואיזה מהן שאמרנו יקרב הראשון שבזוג ראשון יקרב אם הוא של שם והשני שבזוג שני הוא ירעה וכן הראשון שבזוג ראשון ישתלח אם הוא של עזאזל לפי שאין בעלי חיים נדחין ואם אירע להן שעת פסול עדיין יכולין הן להתקן כשיזדווג לו אחר: שאין חטאת צבור מתה דכי גמירי חמש חטאות המתות ביחיד גמירי ושעירי יה&quot;כ חטאות הצבור הן דכתיב ומאת עדת בני ישראל יקח ולפיכך ירעה עד שיסתאב וכו'. וחטאת מתה הדין בה שמכניסין אותה בבית אחד ומניחין אותה שם עד שתמות

'''ר' יהודה אומר תמות.''' ס&quot;ל דאף (ביחיד) [בצבור] גמירי

'''ועוד אמר ר' יהודה וכו'.''' פליג נמי אהא דס&quot;ל לת&quot;ק בעלי חיים אינן נדחין והלכך אם נשפך הדם של שעיר לשם ימות המשתלח לפי שצריך להביא דם משעיר אחר ואי אפשר אלא בהגרלה שיביא שנים ויגריל עליהן וימות המשתלח הראשון דס&quot;ל בעלי חיים נדחין

'''מת המשתלח ישפך הדם.''' אע&quot;ג דשילוח לא מעכבא לכ&quot;ע דכי כתיב חוקה לעכב אדברים הנעשים בכהן ובבגדי לבן ולא על הדברים הנעשין ביד איש עתי מ&quot;מ ילפינן מקרא דכתיב יעמד חי לפני ה' לכפר עליו עד מתי יהא זקוק המשתלח לעמוד חי עד שעת מתן דמים של חבירו ואם מת קודם לכן אין כפרת הדם של חבירו והלכך צריך להביא אחר ובלא הגרלה אי אפשר וצריך להביא שנים והראשון הוא שידחה דהכל מודים בשחוטים שנדחים

'''גמ' שעירים מיעוט שעירים שנים וכו'.''' גרסי' להא בפ&quot;ג דסנהדרין בהלכה ט' ובריש פ&quot;ד דשבועות עד ר' ירמיה בשם ר' אבהו אף הנידונין צריכין לעמוד בשעה שמקבלין דינו ושם היא הגי' הנכונה ובארתי הכל וע&quot;ש

'''שוין בדמים ואין שוין בשבח הדמים.''' יש אחד מהן יותר משובח בדמים הוא אלא שלקח שניהן בדמים שוין ה&quot;ז אין השעירים כמצותן דהכל הולך אחר שבח הדמים ולפיכך אם שוין הן בשבח הדמים ואין שוין בדמים בלקיחה שלקח אחד מהן ביוקר מחבירו מ&quot;מ השעירים כמצותן הן

'''משובח בגופו וכו'.''' אם יש כאן אחד או השנים שמשובחין בגופן שמנים ואחד שאינו שמן כל כך אלא שמשובח במראיו יותר מחבירו מי קודם

'''ר' ירמיה סבר מימר.''' דנוכל נישמעינה מן הדא דאיתמר גבי עומר דמצותו לקצור מן הלח והיא אביב ואם לא מצא יביא מן היבש כדתנן במנחות בסוף פ' ר' ישמעאל ואם יש כאן אביב שהוא כבר קצור ויבש לקצור אביב הקצור קודם שאע&quot;פ שמצוה היא לקצור מ&quot;מ הואיל וזה משובח בגופו הוא שהוא אביב כרמל עודנו לח מצוה בו יותר א&quot;כ הדא אמרה דהכא נמי המשובח בגופו קודם הוא

'''כיני מתניתא יביא שנים וכו'.''' משום דקשיא לישנא דמתני' דקתני מת אחד מהן וכו' ויאמר אם של שם וכו' הרי יודע הוא איזה מהן מת שלאחר שהגריל הוא הלכך קאמר דכן צריך לפרש המתני' אם של שם מת יביא וכו' ויאמר זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו

'''איזה מהן קרב תחלה.''' מתני' דקתני ואם של עזאזל מת וכו' וא&quot;כ יש כאן שנים של שם איזה מהן שקרב תחלה כלומר שמצוה בתחלה להקריבו

'''שני שבין זוג שני.''' שהוא מזוג השני שהביא להגריל עליהם הוא שיקרב והשני שהוא מזוג ראשון ירעה דס&quot;ל בעלי חיים נדחין ומכיון שבתחלה היה נראה וכשמת חבירו נדחה שוב אינו חוזר ונראה

'''רבי יוחנן אמר שני.''' שמן זוג ראשון יקרב דס&quot;ל בעלי חיים אינן נדחין שאף שאירע לו שעת פסול כשמת חבירו יכול הוא להיות עוד נראה כשיזדווג לו אחר ולא אמרינן הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין כגון מת המשתלח ישפך הדם

'''ועשהו חטאת.''' כתיב בראשון הוא דקאמר קרא דהכי משמע והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' והדר כתיב ועשהו חטאת והרי כבר אמר והקריב אלא ללמד זה שעלה עליו הגורל בראשון ועשהו חטאת

'''אמר ר' לא טעמא דרבי יוחנן וכו'.''' כלומר ר' לא קאמר לא כדקאמרת דר' יוחנן דריש ועשהו חטאת בראשון סתם דא&quot;כ אפי' מת המשתלח לאחר שנשחט של שם יקרב הוא דגזירת הכתוב הוא שמצוה בראשון ואנן קי&quot;ל דלכ&quot;ע שחוטין נדחין וישפך הדם וצריך להביא זוג אחר ויגריל עליהן אלא דהכי דריש ועשהו חטאת קבעו להראשון בתלייה שאם ימות חבירו שלא ידחה הוא כשיזדווג לו אחר להשתלח והוא יקרב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת ואעפ' שאינן שוין כשירים · לקח אחד היום ואחד למחר כשירים · מת אחד מהן אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשיני · ואם משהגריל מת ויביא שנים ויגריל עליהם כתחילה · ויאמר אם שלשם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו · ואם שלעזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו · והשיני ירעה עד שיסתאב ויימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת ציבור מתה · ר' יהודה או' תמות · ועוד אמ' ר' יהודה שפך הדם ימות המשתלח · מת המשתלח ישפך הדם · בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה או' אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית יש'ראל אנא השם כפר נא וגו' · מסרו למי שהוא מוליכו הכל כשירין להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחין יש' להוליכו · אמ' ר' יוסי מעשה והוליכו ערסלא מציפורין וישראל היה · וכבש עושין לו מפני הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומ' לו טול וצא טול וצא · יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה עשר סוכות מירושלם עד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל · על כל סוכה וסוכה או' לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עמד מרחוק ורואה את מעשיו · ומה היה עושה · חלק לשון שלזהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו ודוחפו לאחוריו מתגלגל ויורד לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים · בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך · מאימתי מטמא בגדים משייצא חוץ לחומת ירושלם · ר' שמעון או' משעת דחייתו לצוק · בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן ונתנם במגס והקטירן על גבי המזבח קלען במקלות והוציאן לבית השריפה · מאימתי מטמין בגדים משייצאו חומת העזרה · ר' שמעון או' משיצת האור ברובן · אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר · ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר · דירכאות רן היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר · אמ' ר' יהודה והלא סימן גדול היה להן שלשת מילין מירושלם ועד בית חורון הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר ·
שני שעירי יום הכיפורים כול' · שעירים · מיעוט שעירים שנים · אם כן למה נאמ' שני שיהו שוין צפרים · מיעוט צפרים שתים · אם כן למה נאמ' שתי שיהו שוות · חצוצרות מיעוט חצוצרת שתים · אם כן למה נאמ' שתי שיהו שוות · התיב ר' חגיי קומי ר' יוסה והא כת' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני י'י · מעתה אנשים · מיעוט אנשים שנים · אם כן למה נאמ' שני שיהו שוין · והא כת' לא תטה משפט גר יתום · והרי מצאנו גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום · אלמנה דנה עם מי שאינה אלמנה · מה ת'ל שני · אלא מפנייא להקיש לגזירה שוה · נאמ' כאן שני ונאמר להלן שני · מה שני שלהלן אנשים ולא נשים ולא קטנים · אף שני שלכאן אנשים ולא נשים ולא קטנים · הרי למדנו שאין האשה · מעתה אין האשה · ר' יוסה ביר' בון ר' חונה בשם רב יוסף · נאמ' כאן שני ונאמ' להלן שני · וישארו שני אנשים במחנה · מה שני שלהלן אנשים ולא נשים ולא קטנים · אף שני שלכאן אנשים ולא נשים ולא קטנים · אם כן למה נאמ' שלא יהא אחד עומד ואחד יושב · אחד מדבר כל צורכו · ואחד את או' קצר בדבריך · שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד · מעמיד לזה ומושיב לזה · אמ' ר' יהודה שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב · ואי זה האסור · שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צורכו וכול' · ר' בא בשם רב הונא צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן · ר' ירמיה בשם ר' אבהו · אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן · שווין בדמים ואין שווין בשבח הדמים · אין השעירין כמצוותן · שוין בשבח הדמין ואין שווין בדמין · השעירים כמצותן · משובח בגופו משובח במראיו מי קודם · ר' ירמיה סבר מימר · נישמעינה מן הדא · אביב קצור יבש לקצור · אביב קצור קודם · הדא אמרה · משובח בגופו משובח בגופו קודם · כיני מתנית' · יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה · ויאמר · זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו · אי זה מהן קרב תחילה · רב אמ' · שיני שבזוג שיני · ר' יוחנן אמ' · שיני שבין זוג ראשון · אמ' ר' זעורה · טע' דר' יוחנן · ועשהו חטאת · כראשון · אמ' ר' לא · טע' דר' יוחנן · ועשהו חטאת קבעו בתלייה שלא יידחה · ואתיא כהיא דאמ' ר' יונה בשם ר' זעורה · ועשהו חטאת קבעו בתלייה שלא שיזדווג לו חבירו · על דעת דר' יוחנן · מת שיני שבין זוג שיני שיני שבין זוג ראשון מהו שיידחה · אתא ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן · מת שיני שבין זוג שיני · שיני שבין זוג ראשון כבר נדחה · הגריל שלשה ליתן מאחד על הבדין · מאחד על הפרכות · מאחד על מזבח הזהב · אי זה מהן המשתלח · ר' זעורה אמ' · לכפר עליו · את שהוא מכפר בו חבירו משתלח את שאינו מכפר בו אין חבירו משתלח · ר' הילא אמ' · לכפר עליו · את שהוא גומר בו את כל הכפרה חבירו משתלח · את שאינו גומר בו את כל הכפרה אין חבירו משתלח · על דעת דר' זעורה שלשתן משתלחין · על דעת דר' הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד · שאין חטאת ציבור מתה · ר' יהודה או' · תמות · וקשיא על דר' יהודה · ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה אמ' ר' אבון&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי יוסה ברבי בון ורבי חונה בשם רב יוסף אמרו: הפסול של נשים לעדות למדנו ממקום אחר. נאמר כאן שני - '''על פי שנים עדים''' - ונאמר להלן שני - '''וישאר שני אנשים במחנה''' - אלעד ומדד. מה שם נאמר אנשים ולא נשים ולא קטנים, אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. אם כן, למדנו בעצם שנשים פסולות לעדות. אם כן למה נאמר '''ועמדו שני האנשים אשר להם הריב'''? הרי לכאורה מיעוט אנשים שנים, לא צריך להגיד שני - '''שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד שותק ואחד מדבר, אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך, שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז פנים כנגד האחד, מעמיד לזה ומושיב לזה'''.

משום רבי ישמעאל אמרו: '''אומר לו לבוש כשם שהוא לובש'''. כלומר, אם נניח יש אחד עני ואחד עשיר, אומרים לעשיר או שילביש אותו כמוהו או ילבש בגדי עני כמו שהוא לובש. אמר רבי יהודה: שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב, ואיזה הוא האסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צורכו ואחד אומרים לו קצר.

אמר רבי אבא בשם רב הונא: '''צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן'''. אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן.

תנן: שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שווים במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחד. היו השעירים שווים בדמים - כלומר, על אותו מחיר - אבל לא שווים בשבח הדמים, כלומר למרות שהם נקנו באותו מחיר אבל אחד מהם יותר משובח, המוכר עשה לו הנחה או משהו כזה, או שנקנה במקום אחר - אלה השעירים כמצוותן. אבל אם היו שווים בשבח הדמים - כלומר שניהם היו משובחים - אבל לא היו שווים בדמים, כמו שאמרנו שאחד נקנה יותר ביוקר - השעירים כמצוותן.

משובח בגופו, משובח במראיו - מי קודם? כלומר אחד שמן והשני נראה יותר יפה, מי קודם? רבי ירמיה סבר מימר נישמעינה מן הדא: אביב קצור לקצור. אם היה אביב, כלומר היה לח אבל קצור, ויש לו יבש שהוא צריך לקצור - כלומר לא יבש בשדה, לא קצור - מה קודם? אביב קצור קודם, כי אביב זה משובח בגופו. הדא אמרה: משובח בגופו, משובח במראיו, משובח בגופו קודם. כלומר האביב שהוא משובח בגוף הוא יותר טוב מאשר יבש שמשובח במראה. אף כאן משובח בגופו קודם.

כיני מתניתא: יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה ויאמר זה שעלה עליו הגורל יתקיים תחתיו. שואלת הגמרא: מה זאת אומרת? הרי הוא יודע מי מת, למה בכלל מתנה? כי על זה הברייתא לפני ששנה מה ששמענו שהוא מתנה.

מהן קרב תחילה? רב אמר שני שני. רבי יוחנן אמר שני ראשון. אמר רבי זעירה: טעמא דרבי יוחנן - דכתיב '''ועשהו חטאת''' בראשון. רבי אילא: טעמא דרבי יוחנן - '''ועשהו חטאת''' - קבעו בתלייה, שלא ידחה. ואתיא כהיא דאמר רבי יונה בשם רבי זעירה: '''ועשהו חטאת''' - קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו.

על דעתיה דרבי יוחנן, מת זוג ראשון מהו שידחה? האם אני אומר בעלי חיים לא נדחים בכלל, ואז שני האחרים יהיו אחד להשם ואחד לעזאזל כמו שעלה להם הגורל, או שאני אומר לא, כיוון שמראש הגרלנו וידענו שהוא הולך למוות, אז גם רבי יוחנן אומר שהוא נדחה.

אתא רבי אבא ורבי חייה בשם רבי יוחנן: מת שני ראשון, שני שבזוג שני כבר נדחה - כל שכן. דרב: מת שני בזוג ראשון כבר נדחה. כלומר לפי רב אפילו הראשון נדחה, כי הוא סובר שבעלי חיים נדחים. כל שכן שאם הראשון מת, אם מת שני שבזוג שני - שני שבזוג ראשון אינו מצטרף שכבר נדחה.

הגריל מאחד על מאחד, על הפרוכת מאחד, על מזבח הזהב - איזה מהן? רבי זעירה אמר: '''לכפר עליו''' - את שהוא מכפר בו, חבירו משתלח; אינו מכפר, אין חבירו משתלח. רבי הילא אמר: '''לכפר עליו''' - את שהוא גומר בו כל הכפרה, חבירו משתלח; את שאינו גומר בו כל הכפרה, אין חבירו משתלח. על דעתיה דרבי זעירה שלשתן משתלחין, על דעתיה דרבי הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד.

ואתא מתנן: '''שאין חטאת ציבור מתה, רבי יהודה אומר תמות''' - לרבי יוחנן. וקשיא על דרבי יהודה: ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה? כלומר מראש הוא מגריל כדי שאחד מהם ימות. אמר רבי אבון: מה הפלא? ולא אשכחן כן על דרבי אלעזר, דרבי אלעזר אמר: אשם שמת הוא בעליה - ותמורת אשם ימותו. הרי תמורת אשם לכאורה הוא ממיר אותה מראש למיתה.

אמר רבי מנא: אין דעת מקשה על רבי יהודה כשיטת... הקשה לרבי יהודה גם על חכמים. תנן תמן: ולד חטאת וחטאת שאיבדו בעליה, וחטאת שמת הוא בעליה, וחטאת שעברה שנתה - ותמורת חטאת ימותו. כלומר גם תמורת חטאת מתה, וזה דעת חכמים, ושם ממיר במיתה משעה ראשונה. אותה שאלה בדיוק קיימת גם על דעת חכמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד ב'''

{{שוליים|ו_ז}} '''שני שעירי יום הכפורים חייבים להיות שווים במראה, בקומה ובדמים, ולקיחתם כאחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה טו &lt;קטע סוף=לב ב/&gt; ==דף לג עמוד א== &lt;קטע התחלה=לג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כמשנה: אם שוו בדמים אך לא בשבח הדמים אין השעירים כמצוותם, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ה הלכה טו.

{{שוליים|ו_ח}} '''שעיר המשתלח שמת חברו (הנשחט) - האם דוחים לו זוג אחר או משתמשים בשני שבזוג הראשון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שאין בעלי חיים נדחים ומצוותו בראשון שבזוג, שנאמר &quot;ועשהו חטאת&quot; ללמד שהגורל קובעו אף אם מת חברו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;65&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ולא אשכחנן כן על ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשם שמתו בעליה ותמורת אשם}} ימותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי תמורת אשם מפרישה משעה ראשונה למיתה}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הן דאת מקשי לה על ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} קשיתה על דמתניתא דתנינן תמן וולד חטאת וחטאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתכפרו בעליה באחר וחטאת}} שמתו בעליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחטאת שעברה שנתה ותמורת חטאת}} {{שוליים|ו_ט}}ימותו, ויש אדם מימר למיתה משעה ראשונה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ב|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_י}}בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל, אנא השם כפר נא וגומר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] עוו פשעו חטאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא היה מזכיר ישראל}} שלא להזכיר גניין של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} יעמד חי מלמד שהוא עתיד למות, עד מתי הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך להיות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|חיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חי}}? עד {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר מתן דמים של שני דכתיב}} וכלה מכפר את הקודש דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר עד שעת הוידוי. על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} הוידוי מעכב, על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אין }}הוידוי מעכב. מה נפק מן ביניהון? שלחו בלא וידוי, על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} צריך להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}, על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}. אף בפר כן שחטו בלא וידוי, על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו}} צריך להביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}, על דעתיה ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}צריך להביא פר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}}. נתוודה ושחטו ונשפך הדם {{ירו&quot;מ-הוסר|ואת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|נו}} צריך להביא פר אחר, צריך להתוודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידוייו של ראשון? אף בשעיר המשתלח כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם מת שעיר המשתלח אחר שנעשו כל עבודות שבפנים וכבר אין צורך בשעיר לה' האם}} צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו של ראשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול לקחת אחד בלי הגרלה}}?&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ג|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_יא}}מסרו למי שהוא מוליכו, הכל כשירין להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחין ישראל להוליכו. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: מעשה והוליכו ערשלא מציפורין וישראל היה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} ([[ויקרא טז כא|ויקרא אחרי מות טז כא]]) ושלח ביד איש {{ירו&quot;מ-הדגשה|עתי המדברה איש}} להכשיר את הזר, עתי שיהא עתיד, עתי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהא}} מזומן, עתי {{שוליים|ו_יב}}אף בשבת, עתי {{שוליים|ו_יג}}אף בטומאה. לא {{ירו&quot;מ-הוסר|הוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} עתיד הוא מזומן, אלא שלא ישלחנו ביד שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו שניהם מזומנים}}. שילחו {{ירו&quot;מ-הוסר|בידם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביד}} שנים מהו שיטמא {{ירו&quot;מ-ביאור|השני}} בגדים? נישמעינה מן הדא והמשלח לא המשלח את המשתלח {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה למתלווה}}, הדא אמרה שילחו ביד שנים אינו מטמא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו מדברים בירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ג. נתחיל מהמשנה פרק ו' הלכה ב'. אומרת המשנה: &quot;'''בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו ונתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל, אנא השם כפר נא'''...&quot; וכולי.

תני בר קפרא, &quot;עוו פשעו חטאו&quot; - אבל לא מזכיר &quot;ישראל&quot;, כדי לא להזכיר גנאי של ישראל. נאמר על השעיר &quot;יעמד חי&quot; - מלמד שעתיד למות. אז עד מתי הוא צריך להיות חי? עד '''וכלה מכפר את הקודש''', כלומר עד לאחר מתן דמים של השני - של הפר - להשם. זה דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר עד שעת הוידוי. על דעתיה דרבי יהודה אין הוידוי מעכב, על דעתיה דרבי שמעון הווידוי מעכב. מה נפקא מינה? אם שלחו בלא וידוי, כלומר אם שלח את השעיר לעזאזל בלי וידוי, אז לדעת רבי יהודה לא צריך להביא שעיר אחר, ולדעת רבי שמעון צריך להביא שעיר אחר, כי הווידוי מעכב.

אף בפר כן, שחטו בלא וידוי - אז לדעת רבי יהודה לא צריך להביא פר אחר, ולדעת רבי שמעון צריך להביא פר אחר. נתוודה ושחטו ונשפך הדם - הרי צריך להביא פר אחר. השאלה, האם צריך להתוודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידוייו של הראשון? עוד שאלה: אף בשעיר המשתלח כן - אם מת השעיר המשתלח אחרי שנעשו כל העבודות שבפנים וכבר לא צריך את השעיר, האם צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו של הראשון, ועכשיו כיוון שכבר נעשו כל המצוות בשני, יכול לקחת אחד בלי הגרלה? זו נשארת שאלה.

פרק ו' הלכה ג'. אומרת המשנה: &quot;'''מסרו למי שהוא מוליכו, הכל כשירין להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחין ישראל להוליכו'''. אמר רבי יוסי: '''מעשה והוליכו ערשלא מציפורין וישראל היה'''.&quot;

נאמר &quot;ושלח ביד איש אתי המדברה&quot; - איש להכשיר את הזר. &quot;עתי&quot; - שיהא עתיד, &quot;עתי&quot; - מזומן, כלומר שיזמינו אותו, שיחכו לו. &quot;עתי&quot; - אף בשבת, &quot;עתי&quot; - אף בטומאה. לא, &quot;עתי&quot; הוא מזומן - יכול להיות אותו דבר, מה ההבדל? אלא לא הוא עתיד הוא מזומן, אלא שלא ישלחנו ביד שנים. ואפילו אם שניהם מזומנים, כלומר גם אם בית דין שלחו והזמינו שניים, אבל בפועל הליכה רק עם אחד.

שילחו ביד שנים, מהו שיטמא בגדים? נשמענה מן הדא: &quot;והמשלח&quot; - ולא המשלח את המשתלח, כלומר לא מתלווה אליו. הדא אמרה שילחו ביד שנים אינו מטמא בגדים - כלומר השני לא מטמא בגדים, רק מי שמחזיק את השעיר.

ברח דרך הליכה מטמא בגדים - כלומר אם הוא הולך לכיוון הצוק אז הוא מטמא בגדים, אבל דרך חזירה אינו מטמא בגדים - אם הוא ברח חזרה אחורה, אז מי שהולך איתו לא מטמא בגדים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד א'''

{{שוליים|ו_ט}} '''שעיר המשתלח שמת - כפרתו נגמרת במיתתו, ואין צריך שעיר אחר תחתיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמיתה עצמה היא גמר הכפרה, כמפורש ברמב&quot;ם הלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ד הלכה ב.

{{שוליים|ו_י}} '''השעיר המשתלח צריך להישאר חי עד גמר הזיית דמי הפרים והשעירים בקודש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהודה, שהשעיר חי עד וכלה מכפר את הקודש דהיינו גמר מתן דמים, כפי שכתב הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ו_יא}} '''שילוח שעיר לעזאזל כשר בזר או דווקא בכהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה יט. ''הכרעה:'' נפסק כדין התורה שהכל כשרים להוליכו, כרבי יוסי שמעשה בערשלא מציפורין וישראל היה, שכן &quot;איש&quot; בא להכשיר את הזר ו&quot;עתי&quot; מלמד רק שיהא מזומן ועתיד, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואתא.''' הא דרבי הילא כהאי דאמר רבי יונה בשם רבי זעירה דקבעו בתלייה עד שיזדווג לו חברו קאמר ולא כהאי דרבי זעירה דמעיקרא

'''על דעתיה דרבי יוחנן.''' דסבירא ליה בעלי חיים אינן נדחין אם אחר כך מת שני שמן זוג שני. ואם כן אין כאן עכשיו זוג אחר שנאמר הראשון חוזר ונראה שיש לו חברו להזדווג עמו מפני שזה הזוג גם כן נפסל הוא והלכך מיבעיא לן שני שמן זוג הראשון מהו שידחה עכשיו הואיל וכבר נדחה שני פעמים שוב אינו חוזר ונראה ואפי' יביא עוד זוג אחר ויגריל אינו קרב אלא זה של שם של זוג האחרון והראשון ירעה

'''אתא רבי בא וכו'.''' וקאמר בשם רבי יוחנן דבכהאי גוונא אמרינן ראשון כבר נדחה כל שכן כלומר משום שכבר נדחה שני פעמים אם כן כמו מכל שכן הוא שדינו שידחה. אי נמי דהאי כל שכן אדבתריה קאי כדקאמר מחלפא שיטתיה דרב וכו' דשמעינן ליה דסבירא ליה דבכהאי גוונא שני שבזוג שני הוא דאמרינן ביה כבר נדחה והא איהו ס&quot;ל דבעלי חיים נדחין כשאירע להן איזה פסול כדקאמר לעיל וא&quot;כ לדידיה מכ&quot;ש שבדין הוא שיהא הראשון נדחה בכה&quot;ג דאפי' לר' יוחנן קאמרינן דנדחה הואיל ונדחה שני פעמים ומכ&quot;ש לרב ולא משני מידי

'''הגריל ג' וכו'.''' גרסינן להא בפרק דלעיל בהלכה ד' ושם מפורש

'''ר' יהודה אמר תמות.''' וא&quot;כ לדידיה מגריל על זוג אחר והשני שיעלה עליו הגורל לה' אינו קרב אלא ימות דלא ס&quot;ל רועה וקשיא על דר' יהודה ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה לכך בתמיה

'''מה נפקא מביניהון.''' כלומר מה איכא עוד נ&quot;מ מביניהן

'''נתודה.''' על הפר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ולא אשכחנן כן על דר' אליעזר · דר' אליעזר אמ' · ימותו · אמ' ר' מנא · הן דאת מקשי לה על דר' יהודה קשיתה על דמתנית' · דתנינן תמן · וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו · ויש אדם מימר למיתה משעה הראשונה · הל' ב תני בר קפרא · עוו פשעו חטאו · שלא להזכיר גנויין שליש' · יעמד חי · מלמד שהוא עתיד למות עד מתי הוא חייה · עד וכלה מכפר את הקודש · דברי ר' יהודה · ר' שמעון או' · עד שעת הוידוי על דעתיה דר' יהודה הוידוי מעכב · על דעתיה דר' שמעון אין הוידוי מעכב · מה נפק מן ביניהון שלחו בלא ווידוי · על דעת דר' יהודה צריך להביא שעיר אחר · על דעת דר' שמעון אינו צריך להביא שעיר אחר · אף בפר כן · שחטו בלא וידוי · על דעת דר' יהודה צריך להביא פר אחר · על דעת דר' שמעון אינו צריך להביא פר אחר · נתודה ושחטו ונשפך הדם · ואת אמר · צריך להביא פר אחר · צריך להתודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידויו שלראשון · אף בשעיר המשתלח כן · צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו שלראשון · הל' ג ושלח ביד איש · להכשיר את הזר · עתי · שיהא עתיד · עתי · שיהא מזומן · עתי · אף בשבת · עתי · אף בטומאה · לא הוא עתיד הוא מזומן · אלא שלא ישלחנו ביד שנים · שילחו ביד שנים מהו שיטמא בגדים · נישמעינה מן הדא · והמשלח · לא המשלח את המשתלח · הדא אמרה · שילחו ביד שנים אינו מטמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא אשכחן על דר' אלעזר.''' וכי לא מצינו לר&quot;א דס&quot;ל כה&quot;ג ומה אתה מתמה לר' יהודה בלבד הא תנינן בפ&quot;ג דתמורה תמורת אשם וולד תמורתה וכו' ירעה עד שיסתאב וכו' ר&quot;א אומר ימותו ותקשי נמי וכי ממירין בתחלה למיתה ור' מנא קאמר דעדיפא מיניה הן דאת מקשי על הא דר' יהודה וקשייתא טפי על סתם מתני' דריש פ&quot;ד דתמורה דקתני תמן ולד חטאת ותמורת חטאת וכו' ויש אדם מימר למיתה משעה הראשונה אלא מכיון דדינא הכי לק&quot;ע

'''מתני' בא לו אצל שעיר המשתלח.''' לאחר שגמר כל המתנות דמים של פר ושעיר בא לו הכהן אצל שעיר המשתלח במקום שהעמידו שם כנגד בית שילוחו

'''עוו פשעו חטאו.''' מתני' ר&quot;מ היא כדפרישית לעיל פ&quot;ג ואינה הלכה אלא כך היה אומר חטאו עוו פשעו

'''גמ' תני בר קפרא עוו פשעו חטאו וכו'.''' כלומר סתם אמר ולא סיים עמך בית ישראל שלא להזכיר גנותן של ישראל

'''יעמד חי.''' כתיב מלמד שהוא עתיד למות וכדדריש להא בת&quot;כ יעמד חי לפני ה' מה ת&quot;ל לפי שנאמר לשלח אותו שילוחו למיתה יכול שילוחו לחיים ת&quot;ל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו הא כיצד עמידתו חי לפנ ה' ומיתתו בצוק והיינו נמי דקאמר הכא מלמד שהוא עתיד למות אח&quot;כ אבל עכשיו לפני ה' צריך שיעמד חי ואם מת מקודם צריך להביא אחר ופליגי בה עד מתי צריך להיות חי וגרסינן להא לקמן בסוף פ&quot;ק דשבועות

'''שלחו בלא ודוי וכו'.''' לאו היינו נ&quot;מ אחריתא דהיינו הך אלא הא דגריס אבתרה אף בפר כן וכו' כלומר כי היכי דפליגי בוידוי שעיר המשתלח אם מעכב או לא ה&quot;ג איכא נ&quot;מ ביניהן בפר אם שחטו בלא וידוי&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד וכלה מכפר את הקודש.''' כלומר עד סוף כל הכפרה שהוא לאחר מתן דם של חבירו ולאחר וידוי ודריש לקרא דוכלה וגו' דאדבתריה קאי והקריב את השעיר החי וסמך אהרן וגו' והתודה עליו שבזה נגמר הוא גם כפרת בני ישראל ושלח וגו' וכדמפרש ואזיל דס&quot;ל לר' יהודה דוידוי מעכב כפרה: עד שעת הוידוי ולא הוידוי בכלל דס&quot;ל אין הוידוי מעכב וכלה מכפר את הקודש אדלעיל קאי והזה עליו מן הדם וגו' שהוא לאחר מתן דמים של חבירו וכלה מכפר הוא ואין דבר אחר מעכב

'''ושחטו ונשפך הדם ואת אמר וכו'.''' וכלומר דבהא את אומר לכ&quot;ע צריך להביא פר אחר דהרי לר' יהודה נמי כפרת דמים בעינן אלא דמוסיף הוא וקאמר דגם הוידוי מעכב מיהו הא קא מיבעיא לן לר' יהודה אם צריך להתודות על הפר האחר פעם שניה או דנימא דאפי' לר' יהודה כבר יצא בוידויו של ראשון

'''אף בשעיר המשתלח כן.''' איכא נמי למיבעי הכי ואליבא דר' יהודה דס&quot;ל הוידוי מעכב ואם שלחו בלא וידוי צריך להביא אחר להתודות עליו אם צריך להגריל פעם שניה וכו' ולא איפשיטא הני בעיי לר' יהודה

'''מתני' מסרו.''' הכ&quot;ג להשעיר למי שהוא מוליכו

'''הכל כשרים להוליכו.''' אף ישראל דמהו דתימא הואיל וכפרה כתיב ביה ליבעי כהן קמ&quot;ל דדרשינן איש להכשיר את הזר

'''אלא שעשו כהנים גדולים קבע.''' מעצמן קבעו זה שלא היו מניחין את ישראל להוליכו ערסלא. שם האיש והיה מצפורי

'''גמ' ושלח ביד איש.''' עתי המדברה והוה ליה למיכתב ושלחו המדברה הלכך דריש ליה איש להכשיר את הזר

'''עתי.''' שיהא עתיד לכך כמו להיות עתידים ליום הזה ולקמיה פריך דהיינו מזומן

'''עתי אף בשבת.''' כלומר אף שיש כאן איסור מדאורייתא בשליחותו כגון שחלה וצריך להרכיבו על כתיפו

'''עתי אפילו בטומאה.''' שנטמא המשתלח וצריך ליכנס לעזרה בטומאה

'''לא הוא עתיד הוא מזומן.''' וכי לאו היינו הך

'''אלא.''' מזומן דהדר קאמר שלא ישלחנו ביד שנים ומזומנים אלא ביד אחד מזומן לכך בלבדו

'''שילחו ביד שנים.''' כגון שהמשלח הראשון מסרו לשליח אחר מהו שהראשון יטמא בגדים מפני שנמסר לו בתחלה לשלחו מי הוי כמשלח ממש

'''נישמעינה מן הדא.''' דדריש בת&quot;כ והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו וגו' ומדכתיב לעזאזל יתירא דהא כבר נאמר לעיל לשלח אותו לעזאזל המדברה ללמד שהמשלחו לעזאזל טעון כיבוס בגדים ולא המשלח את המשלח. כצ&quot;ל וכן הוא בת&quot;כ א&quot;כ הדא אמרה באם שילחו ביד שנים והיינו שהראשון מסרו לשליח אחר אין הראשון טעון כיבוס בגדים לפי שאי אפשר לומר דקרא ממעט להכה&quot;ג שמוסרו בתחלה פשיטא דמהיכי תיתי דטעון כיבוס בגדים ועדיין לא גמר עבודות היום אלא להמשלח הראשון הוא דממעטיה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ו_יב}} '''האם עבודת הקטרת בכל יום נעשית בעת קבועה (עתי) גם בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כא &lt;קטע סוף=לג א/&gt; ==דף לג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאף בשבת הקטרת היא עתי, כרמב&quot;ם הלכות עבודת יוה&quot;כ פרק ה הלכה כא, שאין שינוי סדר העבודה בין חול לשבת מחמת קדושת היום.

{{שוליים|ו_יג}} '''המשלח את השעיר לעזאזל ביד שני אנשים במקום אחד – רק המחזיק בשעיר עצמו מטמא בגדים, ולא המשתלח הנוסף עמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כ. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי &quot;והמשלח לא המשלח את המשתלח&quot;, שרק המחזיק בשעיר מטמא בגדים, כך פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;66&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|רק המחזיק את השעיר}}. ברח דרך הליכה מטמא בגדים, דרך חזירה אינו מטמא בגדים. שאלו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} חלה השליח {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה יעשו}}? אמר להן: כך תהו בשלום. ואם חלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}} המשתלח אמר להן: יכול הוא לטעון אתכם ולי. דחייו ולא מת אמר להן: כך יהו אויבי השמים. לא שהיה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מפליגן אלא שלא היה אומר להן דברים שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שמעון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמען}} מימיו. וחכמים אומרים {{שוליים|ו_יד}}חלה השליח משלחו ביד אחר, חלה המשתלח מרכיבו על החמור, {{שוליים|ו_טו}}דחייו ולא מת יורד אחריו וממיתו. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברין איברין, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק היה בורח למדבר והסרקין {{ירו&quot;מ-ביאור|ערבים}} אוכלין אותו. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים היה גורל של שם עולה בימין, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק פעמים בימין פעמים בשמאל. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי דולק, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים היה לשון של זהורית מלבין, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק פעמים מלבין פעמים מאדים. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים היה אור המערכה מתגבר ועולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}משהיו נותנין שני גזירי עצים בשחרית לא היו נותנין כל היום, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק תשש כוחה של מערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום. כל ימים שהיה [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק קיים היתה ברכה משולחת בשתי הלחם ובלחם הפנים, והיה נופל לכל אחד ואחד עד כזית, ויש מהן שהיו אוכלים ושביעין ויש מהן שהיו אוכלין ומותירין, משמת [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון, הצנועים היה מושכין את ידיהן והגרגרנים היו פושטין את ידיהן. מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו, והוא היה נקרא בן האפון עד היום, הוא שדוד אמר {{הפ|תהילים|עא|ד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלהים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלהי}} פלטיני מיד רשע מכף מעוול וחומץ. תני: ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי כבה, ולשון של זהורית מאדים, וגורל של שם עולה בשמאל, והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו רוח רפאים}}. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבן יוחנן בן זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן יוחנן בן זכאי{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} היכל למה אתה מבהלינו? יודעין אנו שסופך ליחרב שנאמר {{הפ|זכריה|יא|א}} פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. ארבעים שנה שימש [[ביאור:עץ מסורת#שמעון הצדיק|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה זו אני מת. אמרו לו למי נמנה אחריך? אמר להן הרי נחוניון {{ירו&quot;מ-הוסר|בנין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בני}} לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון וקינא בו שמעון אחיו והלך והלבישו אונקלה {{ירו&quot;מ-ביאור|בגד מעור}} וחגרו צלצל {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם בגדי נשים}} אמר להן: ראו מה נדר לאהובתו אמר לו לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך. {{ירו&quot;מ-הוסר|בדקו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביקשו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבדק}} את הדברים ולא מצאו אותו {{ירו&quot;מ-ביאור|שברח מהבושה}} אמרו משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה {{הפ|ישעיה|יט|יט}} ביום {{ירו&quot;מ-הוסר|הזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ההוא}} יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים. והרי הדברים קל וחומר ומה אם זה שברח מן השררה {{ירו&quot;מ-ביאור|שעד אותה עת לא רצה לשמש וזו היתה חניכתו}} ראו היאך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה. תני זו דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר לא כי אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחונין סרב ו}}מינו את שמעון {{ירו&quot;מ-הוסר|וקינו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקינה}} בו נחונין אחיו והלך והלבישו {{ירו&quot;מ-הוסר|נקלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אנקלי}} וחגרו צלצל אמר לו: ראו מה נדר לאהובתו {{ירו&quot;מ-הוסר|כו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו: לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש אנקלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שליך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קדמייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחגור בצלצל שליך. ביקשו לבדק את}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדברים ולא מצאו אותו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שברח מהבושה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו: משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה, ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה}} {{הפ|ישעיה|יט|יט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים. הרי}} הדברים קל וחומר ומה אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה שברח מן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי שלא נכנס}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לשררה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השררה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי חוניו לא רצה להתמנות}} ראו {{ירו&quot;מ-הוסר|האיך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היאך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נחזר עליה בסוף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| העשיא את ישראל לעכום}} מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שאלו את רבי אליעזר: חלה השליח, מה יעשו? אמר להן: '''כך תהו בשלום'''. ואם חלה המשתלח, מה עושים? אמר להן: '''יכול הוא לטעון אתכם ולי'''. דחייו ולא מת - כלומר אם זרקו את השעיר אבל הוא לא מת, מה יעשו? אמר להן: '''כך יהו אויבי השמים'''. ולא שהיה רבי אליעזר מפליגן, לא סתם הוא יצא להעביר את הזמן, אלא שלא היה אומר להן דברים שלא שמע מימיו, כלומר שלא שמע מרבותיו מימיו.

וחכמים אומרים: חלה השליח משלחו ביד אחר, חלה המשתלח מרכיבו על החמור, דחייו ולא מת יורד אחריו וממיתו.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברים איברים. משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר והסרקין אוכלין אותו - כלומר הערבים, הבדואים, היו אוכלים אותו.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה גורל של שם עולה בימין, משמת שמעון הצדיק פעמים בימין פעמים בשמאל. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי דולק, משמת שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה לשון של זהורית מלבין, משמת שמעון הצדיק פעמים מלבין פעמים מאדים. כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה אור המערכה מתגבר ועולה, משהיו נותנין שני גזירי עצים בשחרית לא היו נותנין כל היום, משמת שמעון הצדיק תשש כוחה של מערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום.

כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היתה ברכה משולחת בשתי הלחם ובלחם הפנים, והיה נופל לכל אחד ואחד עד כזית, ויש מהן שהיו אוכלים ושביעין ויש מהן שהיו אוכלין ומותירין. משמת שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון, הצנועים היו מושכין את ידיהן והגרגרנים היו פושטין את ידיהן לקחת את זה.

מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו, והוא היה נקרא בן האפון עד היום, הוא שדוד אמר &quot;פלטיני מיד רשע מכף מעוול וחומץ&quot; - חומץ, אולי הכוונה לחומוס.

תני: ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי כבה, ולשון של זהורית מאדים, וגורל של שם עולה בשמאל, והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין - כמו רוח רפאים, נפתח לבד. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: היכל למה אתה מבהלינו? יודעין אנו שסופך ליחרב, שנאמר &quot;פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך&quot;.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברח.''' השעיר ממנו למדבר וכדאמר לקמן משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר אם דרך הליכה לצוק ברח הוי כמשלחו לצוק ומטמא המשלח בגדים ואם לא ברח דרך הליכה לשם אלא דרך חזרה אין זה כמשלחו ואינו מטמא בגדים

'''שאל את ר' אליעזר וכו'.''' תוספתא היא בפ&quot;ג ונשתנית שם הנוסחא במקצת

'''לא שהיה ר&quot;א מפליגן.''' בדברים להשואלים אותו אלא כך היה דרכו שלא אמר הלכה בבירור אם לא שמע מימיו מרבותיו

'''והסרקיין.''' הישמעאלים השוכנים באהלים במדבר

'''ולא היו נמנעים וכו'.''' כלומר שהיה צריך שלא יהו נמנעים מלהוסיף עצים כל היום

'''עד כאפון.''' פול א' מן אפונים

'''הוא שדוד אמר וכו' מכף מעול וחומץ.''' אם מעול הוא הרי חומץ וגוזל הוא אלא כגון זה שחטף חלק חברו שפשט ידיו ממנו והניחו מעצמו ואעפ&quot;י שאינו מעוול מ&quot;מ נקרא חומץ וכמו שכינו אותו וקראוהו בן האפון על שחטפו

'''הרי נחוניא בני לפניכם.''' לפי שהיה ממלא מקום אבותיו ואעפ&quot;י שהיה שמעון אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה כדהובאה האי ברייתא בסוף מנחות

'''אונקלה.''' מלבוש של עור

'''וחגרו בצלצל.''' אזור אחד שהיתה מתקשטת בו אשתו ואמר להן וכו'

'''בדקו את הדברים.''' וכשרדפו אחריו ולא מצאו אותו ואמרו משם ברח להר המלך וכו': והרי הדברים ק&quot;ו מה אם זה שלא נכנס לשררה וכו' מי שכבר נכנס לשררה ויצא על ידי שהורידוהו על אחת כמה וכמה. כצ&quot;ל בדברי ר&quot;מ וכן הוא שם ובדברי ר' יהודה גרסינן להא ומה אם זה שברח מן השררה וכו' ונתחלף כאן בטעות

'''היך קדמייא.''' כמו דגריס לעיל בדברי הת&quot;ק&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בגדים · ברח דרך הליכה מטמא בגדים · דרך חזירה אינו מטמא בגדים שאלו את ר' אליעזר · חלה השליח · אמ' להן · כך תהו בשלום · ואם חלה המשתלח · אמ' להן · יכול הוא לטעון אתכם ולי · דחייו ולא מת · אמ' להן · כן יהו אויבי השמים · לא שהיה ר' אליעזר מפליגן אלא שלא היה או' להן דברים שלא שמען מימיו · וחכמ' אומ' · חלה השליח משלחו ביד אחר · חלה המשתלח מרכיבו על החמור · דחייו ולא מת · יורד אחריו וממיתו · כל ימים שהיה שמעון הצדיק לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברין איברין · משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר והסרקיין אוכלין אותו · כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה גורל שלשם עולה בימין · משמת שמעון הצדיק פעמים בימין פעמים בשמאל · כל ימים שהיה שמעון הצדיק הצדיק קיים היה נר מערבי דולק · משמת שמעון הצדיק פעמים כבה פעמים דלק · כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה לשון שלזהורית מלבין · משמת שמעון הצדיק פעמ' מלבין פעמ' מאדים · כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה אור המערכה מתגבר ועולה · משהיו נותנין שני גזירי עצים בשחרית לא היו נותנין כל היום · משמת שמעון הצדיק תשש כוחה שלמערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום · כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היתה ברכה משולחת בשתי הלחם ובלחם הפנים והיה נופל לכל אחד ואחד עד כזית · ויש מהן שהיו אוכלין ושביעין · ויש מהן שהיו אוכלין ומותירין · משמת שמעון הצדיק ניטלה ברכה משתי הלחם ומלחם הפנים · והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון · הצנועים היו מושכין את ידיהן · והגרגרנים היו פושטין את ידיהן · מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו · והוא היה נקרא בן האפון עד היום · הוא שדוד אמ' אלהי פלטיני מיד רשע מכף מעוול וחומץ · ארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש היה נר מערבי כבה ולשון שלזהורית מאדים וגורל שלשם עולה בשמאל · והיו נועלין דלתות ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין · אמ' לו רבן יוחנן בן זכיי · היכל · למה אתה מבהלינו יודעין אנו שסופך ליחרב · פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך · ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את יש' בכהונה גדולה · ובשנה האחרונה אמ' להן · בשנה זו אני מת · אמרו לו · למי נמנה אחריך · אמ' להן · הרי נחוניון בני לפניכם · הלכו ומינו את נחוניון · וקינא בו אחיו והלך והלבישו לה וחגרו צלצל · אמ' להן · ראו מה נדר לאהובתו · אמ' לה · לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך · בדקו את הדברים ולא מצאו · אמרו · משם ברח להר המלך משם ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה שם מזבח · וקרא עליו את הפסוק הזה · ביום ההוא יהיה מזבח ליי' בתוך ארץ מצרים · והרי הדברים קל וחומ' · ומה אם זה שברח מן השררה ראו היאך נחזר עליה בסוף · מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה · תני · זו דברי ר' מאיר · ר' יהודה או' · לא כי אלא מינו את שמעון · וקינא בו נחונייון אחיו והלך והלבישו נקלה וחגרו צלצל · אמ' להן · ראו מה נדר לאהובתו · כול' היך קדמייא · והרי הדברים קל וחומ' ומה אם מי שלא נכנס לשררה ראו היאך העשיא את יש' לע'ז · מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה, ובשנה האחרונה אמר להן: בשנה זו אני מת. אמרו לו: למי נמנה אחריך? אמר להן: הרי נחוניון לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון, וקינא בו שמעון אחיו, והלך והלבישו אונקלה וחגרו צלצל - כלומר בגדי נשים. אמר לו הוא - כן, הוא לא עבד אף פעם, אז הוא אמר לו: ככה עובדים. אמר להן: ראו מה נדר לאהובתו, אמר לה: לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצלצל שליך.

ביקשו לבדוק את הדברים ולא מצאו אותו - הוא ברח מהבושה. אמרו: משם ברח להר המלך, משם ברח לאלכסנדריאה, ועמד ובנה שם מזבח וקרא עליו את הפסוק הזה: &quot;ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים&quot;. והרי הדברים קל וחומר: ומה אם זה שברח מן השררה - הרי הוא עד עכשיו לא היה כהן, לא שימש אף פעם, לכן לא ידע מה עושים - ראו היאך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.

תני, זו דברי רבי מאיר - ככה רבי מאיר מספר את הסיפור. רבי יהודה אומר לא כי, אלא נחוניו סירב ומינו את שמעון אחיו, וקינא בו נחוניו, והלך והלבישו וחגרו צלצל. אמר לו: ראו מה נדר לאהובתו - כמו הסיפור מקודם - ואז הם רצו לבדוק והתברר שנחוניו ברח. הדברים קל וחומר: ומה אם זה שברח מהשררה - נחוניו, הרי הוא לא רצה להיות כהן גדול - ראו איך נחזר עליה בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד ב'''

{{שוליים|ו_יד}} '''אם חלה השליח המשלח את השעיר לעזאזל, ממנים אחר תחתיו; ואם חלה המשתלח בדרך, מרכיבים אותו על החמור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ה, הלכה כב &lt;קטע סוף=לג ב/&gt; ==דף לד עמוד א== &lt;קטע התחלה=לד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק ה הלכה כב) שאם חלה השליח משלחים אחר תחתיו, ואם חלה המשתלח מרכיבים אותו על החמור עד שיגיע למקום התלחשת.

{{שוליים|ו_טו}} '''שעיר המשתלח שנדחף מן ההר ולא מת - יש לרדת אחריו ולהמיתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שקלים, פרק ד, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם קבע שאם דחפו ולא מת יורד אחריו וממיתו, שנאמר &quot;ושלח... המדברה&quot; - שילוחו הוא כליונו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;67&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ד|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_טז}}וכבש עושין לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני}} הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא. יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה. י' סוכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשו}} מירושלם עד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל. {{שוליים|ו_יז}}על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מלוין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וכבש עושין לו מפני הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו: טול וצא, טול וצא}} אית תניי תני כבש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}גופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעטפו אותו בבגד שלא יתלשו לו שערות}} אית תניי תני כבש ממש. אמר רבי חייה בר יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב חיא בר יוסף|°]]: אלכסנדריין היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו תולשין בשערו ו}}אומרים עד מתי אתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתעכבים ו}}תולין את הקלקלה {{ירו&quot;מ-ביאור|משהים את העברות}} בנו.{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|י' סוכות עשו}} תני עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|עשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשע}} סוכות בתוך עשרה מיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושני מיל אחרונים מסוכה לצוק}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר חמש וכולן על ידי עירוב וכן אמר לי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן רבי יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר בן רבי יוסי בני יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמירושלים ילכו שני מיל ומהסוכה הראשונה חלק יעשו עירוב לכיוון ירושלים ויצאו לקראתו שני מיל וחצי יעשו עירוב לכיוון הצוק וילכו שני מיל וכן מהסוכה השניה}}. על כל סוכה וסוכה אומר לו הרי מזון והרי מים לייפות את כוחו למה? שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וברגע שאומרים לו שמותר כבר אינו תאב}}. כהדא רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} סלק למבקרה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך לבקר}} לרבי חגיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום כיפור}} דהוה תשיש אמר לו: צחינא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמא}} אמר ליה: שתה שבקיה ונחת ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עזב אותו והלך}} בתר שעה סלק לגביה אמר ליה: מה עבדת ההיא צחיותך {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שעה הלך אליו אמר מה עשיתה עם הצמא שלך}} אמר לו: כד שרית לי אזלת לה {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהתרתה לי לשתות היא הלכה לה}}. רבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] הוה משתעי הדין עובדא {{ירו&quot;מ-ביאור|סיפר מעשה זה}} חד בר נש הוה מהלך בשוקא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} וברתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|וביתו}} עימיה אמרה ליה ברתיה אבא צחייא אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמאה}} אמר לה: אורכין ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמתיני מעט}} אמרה לו אבא צחייא אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני צמאה}} אמר לה: אורכין ציבחר {{ירו&quot;מ-ביאור|תמתיני מעט}} ומתת. רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] כד מפני {{ירו&quot;מ-ביאור|כשסיים}} מוספא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של כיפור}} הוה אמר קומיהון אחינן מאן דאית ליה מייניק ייזיל בגיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיש לו תינוק שילך בשבילו להאכיל אותו}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ה|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_יח}}ומה היה עושה? חלק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין {{ירו&quot;מ-הוסר|קרבניו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרניו}}, ודוחפו לאחוריו מתגלגל ויורד, לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים איברים. בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך. {{שוליים|ו_יט}}מאימתי מטמא בגדים? משיצא חומת ירושלם. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר משעת דחייתו לצוק.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בס&quot;ד

אנחנו מדברים בירושלמי מסכת יומא, דף ל&quot;ד, סוף המשנה, פרק ו' הלכה ד'.

אומרת המשנה: '''וכבש עושין לו הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא, טול וצא.''' '''יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה.''' עשר סוכות עשו מירושלים עד הצוק, היה תשעים ריס. זה שנים עשר מיל, כי שבעה וחצי ריס לכל מיל. '''על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים, מלוין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו.'''

אומרת הגמרא: תנן '''כבש עושין לו הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא, טול וצא'''. '''אית תניי תני כבש''' - כבש לגופו, הכוונה שעטפו אותו בבגדים כדי שלא יתלשו בשערו. '''ואית תניי תני כבש ממש''' - ממש, גשר כזה.

אמר רבי חייה בר יוסף: האלכסנדריים היו - זה לא היה בבלים, אלא אלכסנדרוניים ששונאים את הבבלים, לכן כינו אותם בבלים. אבל אלה האלכסנדריים היו מתלשים בשערו ואומרים '''עד מתי אתם''' תולין ומעכבים ותולים את הקלקלה בנו, ואתם עושים את העבירות והקלקלה עלינו.

'''יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה''' - ועשר סוכות עשו. תני, אמרת ברייתא שאומרת '''עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל, דברי רבי מאיר'''. '''רבי יהודה אומר''' - לא, תשע '''סוכות בתוך עשרה מיל''', כי הוא סובר שהשני מיל האחרונים - מהסוכה לצוק - לא עשו כלום. '''רבי יוסי אומר חמש, וכולן על ידי עירוב'''. '''וכן אמר לי רבי אליעזר בן רבי יוסי: בני, יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב'''. כלומר, אם על ידי עירוב, לא צריך אפילו חמש, מספיק שתיים. כי הרי מירושלים היו עושים עירוב. אז בעצם אפשר ללכת שתי מיל, ומהסוכה חצי מהם יעשו לכיוון ירושלים וחצי לכיוון השני. אלה שעשו לכיוון ירושלים יבואו אליהם - אז זה עוד שני מיל, ביחד ארבעה מיל, והשניים ימשיכו לכיוון השני עוד שני מיל - שישה מיל, ואלה מהסוכה השנייה יצאו לקראתם עוד שני מיל - זה שמונה מיל, והם יכולים ללכת עוד שני מיל - עשרה מיל. וכמו שאמרנו, את השני מיל האחרונים הוא הולך לבד.

אומרת הגמרא: '''על כל סוכה וסוכה אומר לו הרי מזון והרי מים''', לייפות את כוחו, למה? '''שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו'''. וברגע שאומרים לו שמותר, אז הוא כבר אינו תאב.

כהדא, רבי מנא סלק למבקרה לרבי חגיי ביום הכיפורים, דהוה תשיש - רבי חגיי היה זקן והיה חלש, והרגיש חולשה בצום. '''אמר לו: צחינא''' - אני צמא. '''אמר ליה: שתה, שבקיה''' ונחת ליה - הוא הלך, ולאחר מכן חזר. '''בתר שעה סלק לגביה, אמר ליה: מה עבדת ההיא צחיותך''' - מה עשית עם הצמא שלך? '''אמר לו: כד שרית לי, אזלת לה''' - איך שאמרת לי שמותר, לא הייתי כבר צמא.

רבי חייה בר אבא הוה משתעי הדין עובדא, הוא סיפר את הסיפור הזה: '''חד בר נש הוה מהלך בשוקא''' ביום הכיפורים, '''וברתיה עימיה''' - הבת שלו הקטנה הייתה איתו. '''אמרה ליה ברתיה: אבא, צחייא אנא''' - אני צמאה למים. '''אמר לה: אורכין ציבחר''' - תמתיני קצת. '''אמרה לו: אבא, צחייא אנא''' - עוד פעם אני צמאה. '''אמר לה: אורכין ציבחר''' - עוד פעם, תמתיני קצת - '''ומתת''' - היא מתה.

רבי אחא כד מפני מוספא - כלומר כשיסיימו את תפילת מוסף של יום כיפור, הוה אמר קומיהון: אחינן, '''מאן דאית ליה מייניק ייזיל בגיניה''' - מי שיש לו ילדים קטנים שיילך הביתה להאכיל אותם, חס ושלום שלא יקרה אסון.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' וכבש עושין לו.''' כמין מעלה עשו לו בגובה שהוא יוצא דרך אותו הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע בו בהמשתלח לפי שהיו רגילין לתלוש בשערו ואומרים לו טול מהר וצא ולא תשהה עוונותינו אצלנו עוד

'''יקירי ירושלים.''' מחשובי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה שסוכות עשו לו בדרך והולכין בני אדם לפני יה&quot;כ לגור שם ומלוין אותו מסוכה לסוכה

'''עשר סוכות.''' היו מירושלים עד צוק והוא הר גבוה וזקוף לפי שי&quot;ב מיל היה מירושלים עד לשם והן תשעים ריס שהריס הוא רס&quot;ו פסיעות נמצא ז' ריס ומחצה הן אלפים פסיעות פחות חמש והך קרוב לתחום שבת ותשעים ריס הן י&quot;ב מיל

'''על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון הרי מים.''' מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שהיו אומרים לו כן כדי שתתיישב דעתו וייטיב לו לפי שמי שיש לו פת בסלו אינו חושק ותאב לאכול כמי שאין לו פת בסלו

'''ומלוין אותו מסוכה לסוכה וכו'.''' שמירושלים עד סוכה הראשונה מיל וכן בין כל סוכה וסוכה מיל הרי מירושלים עד סוכה האחרונה עשרה מילין ונשארו ב' מילין מסוכה אחרונה עד לצוק ומלוין אותו מיל כמדת תחום שבת ועומדין שם ורואין מרחוק את מעשיו כדמפרש במתני' דלקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ד' אית תניי תני כבש גופו · אית תניי תני כבש ממש · אמ' ר' חייה בר יוסף · אלכסנדריין היו אומ' · עד מתי אתם תולין את הקלקלה בנו · יקירי ירוש' היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה · תני · עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל · דברי ר' מאיר · ר' יהודה או' · סוכות בתוך עשרה מיל · ר' יוסי או' · חמש וכן אמ' לי אליעזר בני · יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב · על כל סוכה וסוכה או' לו · הרי מזון והרי מים · לייפות את כוחו · למה שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו כהדא ר' מנא סלק למבקרה לר' חגיי דהוה תשיש · אמ' ליה · צהינא · אמ' ליה · שתה · שבקיה ונחת ליה · בתר שעה סלק לגביה · אמ' ליה · מה עבדת ההיא צהיותך · אמ' ליה · כד שרית לי אזלת לה · ר' חייה בר בא הוה משתעי הדין עובדא · חד בר נש הוה מהלך בשוקא וברתיה עימיה · אמרה ליה ברתיה · אבא · צהייא אנא · אמ' לה · אורכין ציבחד · אמ' ליה · אבא · צהייא אנא אמ' לה · אורכין ציבחד · ומיתת · ר' אחא כד מפני מוספא הוה אמ' קומיהון · אחינן · מאן דאית ליה מיינוק ייזיל בגיניה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' אית תניי תני כבש גופו.''' כלומר כמין מכבש עשו לו או איזה דבר לכסותו על ראשו וגופו להטמין אותו כדי שלא יגעו בו בעצמו לתלוש שערו ומלשון כבשו פניהם בקרקע הוא ואית תניי יתני כבש ממש מעלה אחת כדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ו' הלכה ה'. אומרת המשנה: '''ומה היה עושה? חלק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין''' קרניו, '''ודוחפו לאחוריו, מתגלגל ויורד, לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים איברים.''' '''בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך.''' עכשיו, ממתי מטמא בגדים? '''משיצא חומת ירושלם. רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד א'''

{{שוליים|ו_טז}} '''יש לעשות כבש (מעבר מוגבה) לשעיר המשתלח מפני הבבליים שתולשים בשערו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, כפי שהביא הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג הלכה ז.

{{שוליים|ו_יז}} '''למשתלח לעזאזל בונים סוכות לאורך הדרך ומלווים אותו מסוכה לסוכה עד לצוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ז. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא זו במסכת יומא, שעל כל סוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלווים אותו עד הסוכה האחרונה הסמוכה לצוק, ומשם רואים את מעשיו מרחוק.

{{שוליים|ו_יח}} '''שעיר המשתלח נדחף מאחוריו מן ההר ומתגלגל ויורד עד שמתפרק לאיברים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ה, הלכה ו &lt;קטע סוף=לד א/&gt; ==דף לד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות פרה אדומה פ&quot;ה ה&quot;ו, בהתאם למשנה ולתיאור המעשה בבית המקדש.

{{שוליים|ו_יט}} '''השעיר המשתלח מטמא בגדים משעת דחייתו לצוק ולא משיצא מחומת ירושלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ג, הלכה ז, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן יוחאי, שהמשלח אינו מטמא בגדים אלא משעת דחיית השעיר לצוק, כשיטת הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;68&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; בראשונה היו קושרין אותו {{ירו&quot;מ-ביאור|כל אחד}} בחלונותיהן ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים והיו מתביישין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלו}} מאלו חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל, ויש שנים שהיה מלבין ושנים שהיה מאדים, חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב {{הפ|ישעיה|א|יח}} לכו נא ונוכחה {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יאמר ה' אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו}}. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{הפ|ישעיה|א|יח}} אם יהיו חטאיכם כשנים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבין}} שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם מהלך חמש מאות שנים}} כשלג ילבינו, יותר מכאן כצמר יהיו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות הראשונים {{ירו&quot;מ-ביאור|חמש מאות שנים}} [{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה יצחק - 180 שנה יעקב – 147 שנים}}] כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. אמר רבי יודא בר פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית ראשון}}, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בשני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שני}}. ורבנן אמרין בזמן שעוונותיו של אדם כפי שניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחטא מתאים לגילו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון צעיר מנאף וזקן רודף כבוד ומשתכר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשלג ילבינו אם הם לא כשניו}} כצמר יהיו.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ו|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ו_כ}}בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנם {{ירו&quot;מ-הוסר|במגם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במגס}} והקטירן על גבי המזבח קלען במקלות והוציאן לבית השריפה. {{שוליים|ו_כא}}מאימתי מטמאין בגדים? משיצאו חומת העזרה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר משיצת האור ברובן.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} בא לו אצל {{ירו&quot;מ-הוסר|פרו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואצל השעיר הנשרפין}} אנן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמיד אחרי שילוח השעיר}} בא לו אצל הפר ואצל שעיר הנשרפין, אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקדם}} בא לו כהן גדול לקרות. אמר רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]]: קרא מסייע למתניתן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא טז כו|ויקרא אחרי מות טז כו]]) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו, מה כתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו כהן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} כאהן {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} תנייא ברייא {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו הגרסה ששנה התנה שמחוץ למשנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר שקדם קרא את הפרשה}} אתיא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף הוא סובר שקדם שורפים את הפר ושעיר ורק אחר כך קראים דאף שעדין לא הלך לקרא אמרו שהלך}} כאנש דסלק מטבריא לציפורין עד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב. רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שאל {{שוליים|ו_כב}}פרים הנשרפים ושעירין הנשרפין שניטמאו מהו שישרפו&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''בראשונה היו קושרין אותו''' כל אחד '''בחלונותיהן''' - כלומר לא היה רק אחד, אלא כל אדם ואדם היה קושר בחלון שלו. '''ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים, והיו מתביישין מאלו.''' '''חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל''' - עשו רק אחד וקשרו לפתח ההיכל, '''ויש שנים שהיה מלבין ושנים שהיה מאדים.''' '''חזרו וקשרו אותו בסלע''' כמו שנהגו עד הסוף.

כתיב '''לכו נא ונוכחה''' יאמר ה'. תני רבי אליעזר אומר: '''אם יהיו חטאיכם כשנים''' - הכוונה כמרחק שבין שמים לארץ, כלומר חמש מאות שנה, '''כשלג ילבינו, יותר מכאן כצמר יהיו'''.

רבי יהושע אומר: '''אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות הראשונים''' - הכוונה אברהם, יצחק ויעקב, שביחד זה חמש מאות ושתיים שנה, אבל אברהם הכיר את בוראו רק בגיל שלוש, אז בעצם שנתיים נופלות - זה בעצם חמש מאות שנה. '''כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו'''.

אמר רבי יודא בר פזי: '''אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו''' - הכוונה '''בראשונה''', בבית ראשון, '''אם יאדימו כתולע כצמר יהיו''' - זה בית שני. ויש אומרים שהכוונה על החטא הראשון - כלומר אם זה חטא ראשון, הקדוש ברוך הוא ימחק לגמרי, וזה כשלג ילבינו. אבל אם זה כבר חטאים שניים שלישיים, אז זה כצמר יהיו - לא יתנקו לגמרי.

'''ורבנן אמרין: בזמן שעוונותיו של אדם כפי שניו כצמר יהיו''' - כלומר שהחטא מתאים לגיל שלו. כל גיל יש את החטא שמתאים לגיל, אבל אם אדם חוטא חטאים שלא מתאימים לגיל שלו, אז זה רק כצמר יהיו.

פרק ו' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין''' - כלומר הפר שהוא התוודה עליו והשעיר שהיה לה', אז הם עכשיו הולכים לשריפה. '''קרען והוציא את אימוריהן, נתנם''' במגיס '''והקטירן על גבי המזבח, קלען במקלות והוציאן לבית השריפה''' - כלומר כדי שיוציא אותם מבית השריפה. וממתי מטמאין בגדים? '''משיצאו חומת העזרה. רבי שמעון אומר משיצת האור ברובן.'''

'''ואית תניי תני''' - '''אנן תנינן''': אנחנו למדנו שמיד אחרי שילוח השעיר '''בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין''' - כך מופיע במשנה שלנו. '''אית תניי תני''' - יש ברייתא שכתוב שמה שקודם - '''בא לו כהן גדול לקרות''' - כלומר אחרי שילוח השעיר, המשלח, אז הוא בא לקרות.

אמר רבי חנניה: '''קרא מסייע למתניתן''', דכתיב '''והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו''', מה כתיב בתריה - '''ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת''' וכולי, כלומר הוא הולך אליהם מיד אחרי זה.

אמר רבי מנא: כאהן תנייא ברייא אתיא היא - כלומר גם לפי הברייתא, זה מסתדר. הוא שאמר שקודם כל קורא את הפרשה - גם כאן זה יכול להסתדר, למה? כי גם הוא סובר שקודם שורפים את הפר ואת השעיר, ורק אחרי זה קוראים. למרות שעדיין הוא לא הלך לקרוא, אמרו שהלך - כלומר נכון שהוא לא הלך לקרוא, אבל המשנה אומרת שהוא הלך לקרוא, למה? כי '''אתיא היא כאנש דסלק מטבריא לציפורין''', כי אדם שהולך מטבריה לציפורי, עוד עד הוא בטיבריא, '''אמרין בציפורין הוא יתיב''' - כבר אומרים שהוא גר בציפורי.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד ב'''

{{שוליים|ו_כ}} '''פר ושעיר הנשרפים - הקטרת אימוריהם והוצאתם לשריפה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' כהירושלמי; קרע הכוהן את הפר והשעיר הנשרפים, הוציא את אימוריהם והקטירם על המזבח, ואת הנותר קלע במקלות והוציא לבית השריפה - כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות פרה אדומה פרק ה הלכה ה.

{{שוליים|ו_כא}} '''פר ושעיר הנשרפים - מאימתי מטמאים בגדים למשלחם ולמסייעים בהוצאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ז, הלכה ג &lt;קטע סוף=לד ב/&gt; ==דף לה עמוד א== &lt;קטע התחלה=לה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כחכמים, שמשיצאו מחומת העזרה מטמאין בגדים, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ג, ולא כרבי שמעון בן יוחאי.

{{שוליים|ו_כב}} '''פרים ושעירים הנשרפים שנטמאו לאחר זריקה - האם נשרפים כמצוותם חוץ לשלוש מחנות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק שאם נטמאו לאחר זריקה נשרפים במקומם כמצוותם, שנאמר &quot;אלה תעשו לה' במועדיכם&quot; - במועדו אף בשבת, במועדו אף בטומאה; הספק היה רק בנטמאו לפני זריקה..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ג עשר סוכות וכו' כסתמא דמתני'

'''ר' יהודה אומר תשע סוכות בתוך עשרה מיל.''' כצ&quot;ל וכן הוא בתוספתא שהרי לכ&quot;ע מסוכה אחרונה עד לצוק ב' מילין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ה' אנן תנינן · בא לו אצל הפר ואצל שעיר הנשרפין · אית תניי תני · בא לו כהן גדול לקרות · אמ' ר' חנניה · קרא מסייע למתניתן והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו · מה כת' בתריה · ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אמ' ר' מנא כאהן דתנינן תנייא ברייא אתיא היא כאנש דסלק מטיבריא לציפורין עד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב · ר' זריקן אמ' ר' זעורה שאל פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין שניטמאו מהו שישרפו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;69&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כמצותן {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוץ לשלוש מחנות}}? מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} בשניטמאו לפני זריקה, אבל אם ניטמו אחר זריקה קורא אני עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלה תעשו לה' במועדכם}} במועדו אף בשבת במועדו אף בטומאה. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שכתב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כתב}} בו במועדו לית שמע מינה כלום {{ירו&quot;מ-ביאור|אין עליו ראיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשאלה קימת אף אחר זריקה}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מיתמנע {{ירו&quot;מ-ביאור|לא חולק}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששאלת}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|קיים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קיימת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הכא ואמר ליה קיים}} בפר משיח {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגם בפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ועדה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עדה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בשניהם לא נאמר במועדו אף שהקשה רק על פר עדה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{שוליים|ו_כג}}פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|חציו שבתוכו}} רוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|איבר ומיעוט האיבר שבפנים משלים לרוב מהו האם מיעוט האיבר הולך אחר רובו וכאילו כל האיבר יצא והוי כיצא רוב הפר או לא מילתיה אמרה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מדבריו אפשר להבין שהוא סובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברובו הדבר תלוי פשיטא הדא מילתא שאם יצא רובו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חציו ועוד מיעוט איבר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוב}} האבר המשלים לרוב לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא שהוא טמא. לא}} צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בזה יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשלא}} יצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה שלם אלא דיצא}} אבר אבר ואחר כן יצא {{ירו&quot;מ-הוסר|רובה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיעוט}} אבר המשלים לרוב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{ירו&quot;מ-הוסר|פריט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פרים}} הנשרפין ושעירים הנשרפין {{שוליים|ו_כד}}שיצאו וחזרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? פשיטה דרך חזירה אינו מטמא בגדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו מטמא אלא בשעת הוצאה}}. לא צורכא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מכיון {{ירו&quot;מ-הוסר|שהתחילולצאת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתחילו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת פעם שניה אחר שחזר}} מהו שיטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|האם אינו מטמא אלא ביציאה ראשונה או בכל הוצאה}}? התיב רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] והא תנינן {{שוליים|ו_כה}}היו סובלין אותן במוטות. יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה והאחרונים לא יצאו — הראשונים מטמין בגדים, האחרונים אינן מטמין בגדים. {{ירו&quot;מ-ביאור|אף שכל גוף הפר כבר יצא}} עד שיצאו, יצאו אלו ואלו מטמין בגדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא תלוי האם הפר יצא או לא, אלא האם האנשים שמוציאים את הפר יצאו. אם כך, אף כאן האחרונים שמוציאים את הפר בפעם השניה נטמאים אף שהפר כבר יצא}}. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אבי ר' מתניא|°]]: שנייא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ה. אומרת הגמרא, אמר רבי זעירא° שאל, פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שנטמאו מהו שישרפו '''כמצוותן''' מחוץ לשלוש מחנות? אומרת הגמרא, מה צריכה ליה ששיטמאו לפני זריקה. כלומר, אם הם נטמאו מיד אחרי שחטו אותם הם נטמאו. אבל אם נטמאו אחר זריקה, כלומר כבר ביצעו את המצווה שלהם, זרקו את הדמים ואחרי זה נטמאו, אז כבר '''קורא אני עליו במועדו אף בשבת, במועדו אף בטומאה'''. כן, אז כיוון שכבר עשה מצוותן, אז אפילו אם נטמאו שורפים אותם מחוץ לשלוש מחנות.

אמר רבי יוסי° בו במועדו לית שמע מינה כלום. כלומר השאלה של רבי זעירא° היא נשארת קושיה. כל התירוץ הזה יכול להיות טוב לגבי פר, פר של יום כיפורים שעליו נאמר &quot;במועדו&quot;. אבל פר עדה שלא נאמר בו &quot;במועדו&quot; אז אין לי פה ראיה, ואם כן גם אחר זריקת דמים מה הדין?

אמר רבי מנא° לא מיתמנע רבי יוסי° רבי, בפר משיח? הוא אומר בעצם הרב שלי, רבי יוסי° שאל רק לגבי פר עדה, אבל אותה שאלה קיימת גם בפר משיח. למה הוא לא שאל? ויש אומרים שהוא בעצם אומר את זה בניחותא. זאת אומרת, למרות שהוא אמר על זה, הוא התכוון גם על זה.

אומרת הגמרא, רבי בון בר חייה° רבי אלעזר° שאל: פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שיצא חציו, וחציו כלומר חצי יצא, אבל בתוכו היה רוב איבר בתוך החצי שיצא, והמיעוט איבר שבפנים משלים לרוב. כלומר, אם נצרף אותו אז זה יהיה ביחד רוב. מהו? האם אני אומר שמיעוט איבר הולך אחר רוב איבר, ואז כאילו כל האיבר יצא, ואז בעצם זה כאילו יצא רוב הפר ומטמא, או לא?

אומרת הגמרא, לא צורכא יצא אבר אבר '''ואחר כן יצא אבר המשלים לרוב'''. זאת אומרת בעצם הפר לא יצא שלם, אלא הוציאו חצי, ולאחר מכן הוציאו עוד מיעוט איבר, וכך בעצם נוצר רוב. אבל רוב האיבר שלו נמצא עדיין בפנים. זו השאלה — האם המיעוט מצטרף לרוב האיבר, ואז בעצם אני מתייחס לזה כאילו יצא מיעוטו והוא לא מטמא, או שאני אומר לא, מה שיצא יצא ויש פה רוב, לכן הוא מטמא.

אמר רבי חייה בר אבא° רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שיצאו וחזרו''', מהו? כלומר אם הפר והשעירים יצאו החוצה ולאחר מכן חזרו. אז באמת פשיטא דרך חזירה אינו מטמא בגדים, כי הרי לא מטמא אלא בשעת הוצאה. לא צורכא, אלא מכיוון שהתחילו לצאת פעם שנייה אחרי שחזרו, מהו שיטמאו בגדים? כלומר, הם יצאו החוצה, נטמאו האנשים, לאחר מכן הם חזרו. ברור שבחזרה מי שהחזיר אותם לא נטמא. השאלה מה קורה אם הם הוציאו אותם מחדש — האם בפעם השנייה שמוציאים אותם, גם הם מטמאים בגדים או לא?

התיב רבי אבא°: והא תנינן '''היו סובלין אותן במוטות'''. '''יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה והאחרונים לא יצאו — הראשונים מטמין בגדים, האחרונים אינן מטמין בגדים'''. כלומר, למרות שבעצם כל הגוף של הפר יצא, עד שיצאו לגמרי, '''עד שיצאו, יצאו אלו ואלו מטמין בגדים'''. מה שאומר שבכלל לא תלוי בפר, לא ברובו. אפילו כולו יצא, לא תלוי בזה, אלא תלוי שהאנשים שמוציאים את הפר הם יצאו. אז אם כך, גם כאן האחרונים שמוציאים את הפר בפעם השנייה נטמאים למרות שהפר כבר יצא. כלומר בעצם לא אכפת לי אם הפר הזה יצא. הנה עובדה, כאן אנחנו רואים שהפר יצא, אבל האנשים שבפנים לא נטמאו, ורק אחרי שהאנשים עצמם יוצאים אז הם נטמאו. אם זה ככה, בכלל לא תלוי ביציאה של הפר, אז אם ככה גם ביציאה השנייה האנשים שיוצאים איתו יטמאו.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד א'''

{{שוליים|ו_כג}} '''פרים ושעירים הנשרפים שיצא רוב האבר ורוב האברים - האם טמאים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ה, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק שהיוצא רוב אבר עם רוב האברים טמא, כדברי הירושלמי שהדבר תלוי ברוב; הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות פרה אדומה פ&quot;ה ה&quot;ה.

{{שוליים|ו_כד}} '''שעיר המשתלח ופרים הנשרפים המטמאים בגדים ביציאתם, אם יצאו וחזרו ויצאו שוב — האם כל יציאה מטמאת בגדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ה, הלכה ה &lt;קטע סוף=לה א/&gt; ==דף לה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;. ''הכרעה:'' הירושלמי משאיר את השאלה בעיא דלא איפשיטא ללא הכרעה מפורשת בסוגיה זו.

{{שוליים|ו_כה}} '''פרה ושעיר הנשרפים - מטמאים בגדים משעה שיצאו הנושאים חוץ לחומת העזרה, ולא משעת יציאת גוף הפר עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יט, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן (הירושלמי) שהטומאה תלויה ביציאת הנושאים עצמם חוץ לחומה, וכך פסק הרמב&quot;ם: הראשונים שיצאו נטמאים גם אם עוד לא הוציאו את כל הפר, והאחרונים אף שהפר כבר יצא כולו - כל עוד הם עצמם לא יצאו, אינם מטמאים בגדים.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כמצוותן · מה צריכה ליה בשניטמאו לפני זריקה · אבל אם ניטמו אחר זריקה קורא אני עליו במועדו אף בשבת · במועדו אף בטומאה אמ' ר' מנא לא מיתמנע ר' יוסי קיים הכא ואמ' ליה קיים בפר משיח ועדה · ואמ' ליה ר' בון בר חייה אמ' ר' לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצא רוב האבר המשלים לרוב מילתיה אמרה ברובו הדבר תלוי · פשיטה הדא מילתא יצא רובו ואחר כך יצא רוב האבר המשלים לרוב · ר' חייה בר בא אמ' ר' לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצאו וחזרו פשיטה דרך חזירה אינו מטמא בגדים · לא צורכא דלא מכיון שהתחילו לצאת מהו שיטמו בגדים · התיב ר' בא והא תנינן היו סובלין אותן במוטות יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה האחרונים לא יצאו · הראשונים מטמין בגדים · האחרונים אינן מטמין בגדים עד שיצאו אילו ואילו אמ' ר' יודן אבוי דר' מתניה שנייא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;70&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסיבה שאם האחרונים לא יצאו אינן מטמין בגדים}} דכתיב והוציא עד שיוציא רשות כל המוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכאן כל המוציאים בפעם הראשונה כבר יצאו וההוצאה הסתימה, והשאלה האם ההוצאה השניה נחשבת הוצאה שמטמאה או לא. אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצאו קדם זמנם}} {{שוליים|ו_כו}}שניטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו מהו שיפסלו משם יוצא? מה צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|במה הוא הסתפק}} כרבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] ברם כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פשיטא ליה דאיתפלגון השוחט {{שוליים|ו_כז}}תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם, רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר חוץ לחומת ירושלים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי סופו לצאת ולהאכל בירושלים}}, רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר חוץ לחומת העזרה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיצא קדם זמנו נפסל}}. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] כדעתיה דאמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שעתיד לצאת ולהיאכל בירושלים ואף בלחמי תודה כן שאם יצאו קדם זמנם פסולים}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: ואפילו כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמר גבי לחמי תודה שרק אם יצא חוץ לירושלים ניפסל, אבל יצא חוץ לעזרה — כיוון שסופו לצאת לא נפסל}} צריכה ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום להסתפק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לשיטתו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי פרים הנשרפים כי}} ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים, חוץ לחומת ירושלים אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואולי בזה מודה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אינה מחיצה להן {{ירו&quot;מ-ביאור|לפרים הנשרפים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חוץ לירושלים זה מקום עבודתן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זה מחיצתן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של הנשרפים כמו שירושלים זה מקום אכילת התודה}}. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שאל {{שוליים|ו_כח}}פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אוכלים ומשקים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו אוכל שהוכשר וניטמא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בגדים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שיצאו}} בלא הכשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלא טומאה מפני שסופן לטמות טומאה חמורה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי סופן לטמא את המוציא אותם לטמא בגדים}}? התיב שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} קפודקיא מעתה יטמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ו את אימוריהן אלא בשפירשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|האימורים קדם זריקת הדם שרק אז הם ראוים לטמא אם יצאו}} ואפילו תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בש}}לא פירשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם זריקת הדם, כיוון שהוצאת האימורים היא הגורמת לטומאה, ואם יצאו קדם הסרת האימורים אין הם מטמאים ביציאתם, אין האימורים חזרים ונטמאים בשעת הוצאתם מהפרים}}. כהדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שהנושא מי חטאת נטמא אין הוא חוזר ומטמא אותם}}. התיב רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] הרי נבלת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין {{שוליים|ו_כט}}בלא הכשר בלא טומאה מפני&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שישי#דף לו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה°: שנייא היא, קצת שונה, דכתיב &quot;והוציא&quot;, '''עד שיוציא רשות כל המוציא'''. וכאן כל המוציאים בפעם הראשונה כבר יצאו — הקץ שהוציא אותו כבר יצא, ההוצאה הראשונה הסתיימה. השאלה אם ההוצאה השנייה נחשבת הוצאה שמטמא או לא, זה בדיוק השאלה.

אמר רבי ירמיה° רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שניטמאו''', מהו שיפסלו משם יוצא? כלומר, האם הם יצאו לפני זריקת הדמים, לפני העבודה שעשו בהם, לפני הוצאת האימורים, האם הם נפסלו בשביל יוצא או לא?

מה צריכה ליה כרבי שמעון בן לקיש°, ברם כרבי יוחנן° פשיטא ליה. מה זאת אומרת? דאיתפלגון: '''השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם'''. הרי כשמביאים תודה צריכים להביא איתה ביחד ארבעים לחמים — ארבעה סוגים, שבכל סוג יש עשרה לחמים. סוג אחד כולו חמץ, כלומר עשרה לחמים חמץ, ושלושים אחרים הם מסוגי מצות. אז אם הלחמים היו מחוץ לחומה כששחטו את קורבן התודה, אז הלחם לא קדש.

'''רבי יוחנן° אמר חוץ לחומת ירושלים''', כיוון שאם היא בירושלים אז זה כן קדש, כיוון שסופה להאכל בירושלים. הרי בסופו של דבר אוכלים את זה בירושלים. '''רבי שמעון בן לקיש° אמר חוץ לחומת העזרה'''. הוא אומר, כיוון שזה עדיין לא הזמן שזה יהיה בירושלים, כלומר זה כאילו יצא קודם זמנו, אז זה כבר נפסל.

'''רבי שמעון בן לקיש° כדעתיה''', דאמר רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש°: '''בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא'''. כלומר, אחרי השחיטה הבשר יצא ולאחר מכן הוא חזר ונכנס, ואז זרקו את הדם, ואז הוא כבר נפסל משום יוצא. למרות שבסופו של דבר הוא נאכל בירושלים, בכל זאת הוא נפסל. אז גם כאן, בלחם, למרות שבסופו של דבר הלחם יאכל בירושלים, כיוון שהוא יצא קודם זמנו אז הוא נפסל.

אמר רבי יוסה°: ואפילו כרבי יוחנן°, שאמר גם על לחמי תודה שרק אם יצאו חוץ לירושלים רק אז זה נפסל, אבל אם יצא חוץ לעזרה כיוון שסופו להיאכל בירושלים אז הוא לא נפסל — גם הוא צריכה ליה, יש מקום להסתפק לשיטתו לגבי פרים הנשרפים. כיוון ש'''ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים'''. אז לכן אומר רבי יוחנן° שאם הלחם יצא לתוך ירושלים אז כן קדש, אבל '''חוץ לחומת ירושלים אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלים'''. הפרים שיצאו חוץ לירושלים — הרי חוץ לירושלים אין בו שום קדושה לעניין זה, לא לקדשים קלים ולא לקדשי קדשים. אז אולי בזה גם רבי יוחנן° מודה.

אמר רבי מנא°: זה לא ראיה, כי '''אינה מחיצה להן'''. כלומר, אני צריך להסתכל על הקורבן עצמו. לגבי הלחם, לגבי לחמי תודה, ירושלים זה המחיצה שלה. אבל לגבי פרים הנשרפים, חוץ לירושלים זה המחיצה — זה המקום שבהם הדין שלהם להישרף, זה מחיצתן, כמו שירושלים זה המקום של אכילת התודה. אז לכן גם בזה רבי יוחנן° יגיד כנראה שהם לא נפסלו.

רבי אלעזר° שאל: '''פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמ ו בלא הכשר בלא טומאה מפני שסופן לטמות טומאה חמורה'''? יש לנו מעין כלל כזה, שכל דבר שסופו לטמא טומאה חמורה, הוא מטמא בלי הכשר. כאן הפרים הנשרפים, סופן, כשיוציאו אותם, לטמא את הנושא אותם טומאת בגדים, טומאה חמורה. אז השאלה אם כבר עכשיו הם מטמאים אוכלין ומשקין, קודם שיצאו.

התיב שמואל° קפודקיא: '''מעתה יטמ ו את אימוריהן'''. אם אתה אומר שכבר במקדש, לפני שהוציאו אותם, הם כבר מטמאים אוכלין, אם כן הם יטמאו את האימורים קודם זריקת הדם. בעצם רק אחרי זריקת הדם הם ראויים לטמא, ואז בעצם מוציאים את האימורים לפני כן. אז לכן בעצם אין שאלה לגבי האימורים.

'''ואפילו תימר לא פירשו''', כיוון שהוצאת האימורים היא הגורמת לטומאה, ואם הם יצאו קודם הוצאת האימורים אז הם לא מטמאים בהוצאתם, אין האימורים חוזרים ונטמאים. כשמוציאים את האימורים עצמם, למרות שזה נוגע בפרים, בכל זאת הם לא חוזרים ונטמאים מהפרים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכולן.''' מלוין אותו מסוכה לסוכה ע&quot;י עירוב

'''וכן השיב לי ר&quot;א בני.''' אם ע&quot;י עירוב יכול אני לעשות ב' סוכות בין ירושלים ובין צוק ותו לא וע&quot;י עירוב היו מהלכין ויהיו בני ירושלים מלוין אותו ב' מילין ובני סוכה ראשונה יצאו לקראתו ב' מילין הרי ד' מילין שאתה יכול להרחיק סוכה ראשונה מירושלים וכן סוכה השניה ד' מילין מסוכה הראשונה ויהיו בני סוכה הראשונה מקצתן מערבין לצד ירושלים ומקצתן יערבו לצד השניה ללוותו וכן בני סוכה השניה יערבו מקצתן לצד הראשונ' לצאת לקראתו ב' מילין ומקצתן יערבו לצד צוק ללוותו ב' מילין

'''לייפות את כחו.''' להחזיקו וליישב דעתו ולמה וכו' כהדא עובדא דר' מנא סליק לבקרו לר' חגיי ביה&quot;כ שהיה תש כחו וא&quot;ל ר' חגיי צהינא כמו צחינא צמא אני ותאב לשתות וא&quot;ל שתה שמותר אתה והניחו וירד ולאחר שעה חזר ועלה אצלו ושאלו מה היה בצמאך אם שתית והשיב לו משעה שהתרת לי לשתות הלך לה הצמאה ולא הייתי תאב כלל לשתות

'''אבא צהייא אנא.''' וביום הכפורים היה ואמר לה תמתין עוד מעט וכך אמר לה בפעם שנייה ומתה מחמת הצמא ואלו היה אומר לה שתה אפשר ששוב לא היתה תאבה לשתות

'''מתני' ומה הי' עושה.''' דקתני לעיל ורואין את מעשיו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דכת' והוציא עד שיוציא רשות כל המוציא · ר' ירמיה אמ' ר' לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין שניטמו מהו שייפסלו משם יוצא · מה צריכה ליה · כר' שמעון בן לקיש ברם כר' יוחנן פשיט ליה · דאיתפלגון השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם · ר' יוחנן אמ' חוץ לחומת ירוש' · ר' שמעון בן לקיש אמ' חוץ לחומת העזרה · ר' שמעון בן לקיש כדעתיה דאמ' ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן כבר נפסל משם יוצא · אמ' ר' יוסה ואפי' כר' יוחנן צריכה ליה ירוש' אעפ' שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים · חוץ לחומת ירושלם אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלין · אמ' ר' מנא אינה מחיצה להן · ר' לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמו בגדים בלא הכשר בלא טומאה מפני שֶ סופן ליטמות טומאה חמורה · התיב שמואל קפודקייא מעתה יטמו את אימוריהן אלא בשפירשו ואפילו תימר לא פירשו כהדא אין מי חטאת מטמין דבר לחזר וליטמות ממנו · התיב ר' ירמיה הרי נבלת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר בלא טומאה מפני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כד מפני מוספא.''' כשסיימו להתפלל תפלת מוסף ביום הכפורים היה אומר לפני האנשים שבביה&quot;כ מי שיש לו תינוק יצא וילך בשבילו להאכילו ולהשקותו וכל כך למה שלא יבואו לידי סכנה

'''חלק לשון של זהורית וכו'.''' לא היה קושרו כל לשון של זהורית בהסלע שמא ילבין מיד מקודם דחיפת השעיר ומתוך שמחת ליבון הלשון שמראה שכבר נתכפרו העוונות ישכח מצות הדחיפה ועוד שיחשוב שמאחר שהלבין הלשון כבר נשלמה המצוה וכן לא היה קושר כולו בין קרניו שמא בשעת דחיפה יכוף השעיר את ראשו תחת גופו כשיפול לאחוריו ולא יוכל לראות אם הלבין הלשון ויהיו כל ישראל עצבין לפיכך קשר חציו בסלע וזה לא ילבין לחצאין עד שתגמור כל המלאכה וכשקושר חציו השני בין קרניו אע&quot;פ שילבין מיד לא יניח מלדחפו הואיל והוא עוסק בו

'''בא וישב לו.''' חוזר ובא וישב תחת סוכה אחרונה ואע&quot;ג שהיוצא חוץ לתחום אפי' הוא ברשות דמצוה אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם לזה התירו לפי שהוא ירא לעמוד במדבר משתחשך

'''מאימתי מטמא בגדים.''' כדכתיב והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו משיצא וכו' ואין הלכה כרבי שמעון

'''גמ' בראשונה היו קושרין אותו וכו'.''' גרסינן לה לעיל בשבת פרק ט' בהלכה ג' עד כצמר יהיו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' בא לו אצל הפר וכו'.''' לאחר שמסר הכ&quot;ג השעיר המשתלח להמשלח בא לו אצל הפר והשעיר שהכניס דמן לפנים והן עומדין להשרף וקרען והוציא אימוריהן

'''ונתנם במגס.''' בקערה של כלי שרת

'''והקטירן.''' לאו דוקא הוא שהרי אינו מקטירן אלא על מזבח החיצון אחר שלובש בגדי זהב ומקריב את המוספין ואת אילו ואיל העם ואח&quot;כ מקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין כדכתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו' ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה אלא להקטירן הוא דקאמר אח&quot;כ כשיגיע זמן הקטרתן

'''קלען במקלות.''' כמין קליעה. וארבעה בני אדם נושאין ב' מוטות שנים לפנים שנים לאחור ומהלכין מוט אצל מוט והפר והשעיר נתונים עליהם מורכבין זה על זה וכופפן זה תחת זה כמין קליעה ושלימים הן עם עורותן ובשרם ופרשם אלא שנקרע כריסם להוציא את אימוריהן ונתנם להוציאן לבית השריפה וזהו לבית הדשן חוץ לירושלים ובשעה שהכה&quot;ג קורא בספר כדתנן בפ' דלקמן הוציאו אותן לבית השריפה

'''מאימתי מטמאין בגדים.''' דכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו

'''משיצאו חוץ חומת העזרה.''' דכתיב ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש וגו' והרי ילפינן לפר ושעיר שיהו נשרפין חוץ לשלש מחנות כמו הפר המשיח והעדה א&quot;כ למה נאמר כאן מחוץ למחנה דמשמע מינה אחת אלא לומר לך כיון שיצאו חוץ למחנה האחת והיינו חוץ לחומת העזרה שהיא מחנה שכינה מטמאין בגדים ומחנה שנייה הוא הר הבית וירושלים מחנה שלישית

'''ר&quot;ש אומר וכו'.''' דס&quot;ל דהאי מחוץ למחנה איצטריך למילף מפרה אדומה שהיא נשרפת במזרחה של ירושלים דכתיב בה אל נוכח פני אוהל מועד ופתח אהל מועד במזרח הוה אף כאן שריפתן במזרחה של ירושלים ורבנן סברי דנשרפין לצפונה של ירושלים שכל מעשה חטאת בצפון והלכה כת&quot;ק

'''גמ' אנן תנינן.''' במתני' בא לו אצל הפר וכו' דמשמע אחר שילוחו של שעיר היה זה מיד שהוציא אימורי הפר והשעיר ליתנם בכלי

'''ואית תניי תני בא לו כ&quot;ג לקרות.''' הפרשה אחר שילוחו של שעיר ואח&quot;כ הוציא את אמוריהן ונותנן בכלי

'''קרא מסייע למתני'.''' דהכי כתיב והמשלח את השעיר וגו' וכתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וא&quot;כ היה צריך להוציא את אימוריהן כדי להקטירן בזמנן ומיד אחר השילוח של שעיר היה שהרי צריך להוציא את הפר והשעיר לבית השריפה וכדקתני סידורן במתני'

'''א&quot;ר מנא.''' מסדר הכתוב לא תסייע למתני' דאפי' כאהן דתני תנייא ברייא אתיא היא המקרא דהא דכתיב בתריה ואת פר החטאת וגו' לאו דוקא שיהא זה מיד אחר שילוחו של שעיר הוא דקאמר אלא ה&quot;ז דומה לאינש דסלק מטבריא לצפורי ובעוד שהוא בטבריא אומרין עליו בצפורי הוא יושב ועל שבדעתו לילך לצפורי ואף כאן אעפ&quot;י שלא הגיע הזמן להוציא אימוריהן ולשלחן לבית השריפה עד אחר קריאת הפרשה קורא המקרא ואומר ואת פר החטאת וגו' כלומר שכשיגיע הזמן יעשה כך וא&quot;כ נוכל לתרץ הכתוב ואפי' כהאי תנא ברא

'''ר' זעירא שאל וכו'.''' משום דתנן בפרק י&quot;ב דזבחים פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין בזמן שהן נשרפין כמצותן שלא אירע בהן פסול נשרפין בבית הדשן שהוא חוץ לג' מחנות ומטמאין בגדים ואם אינם נשרפים כמצותן כגון שנפסלו נשרפין בבית הבירה כשאר פסולי קדשים ואינן מטמאין בגדים והבעיא דבעי הכא אם נשרפין כמצותן לאחר שנטמאו מפרש לקמיה

'''מה צריכה ליה.''' היכא הוא דקא מיבעיא ליה משום דקשיא הא מתני' היא כדאמרן הלכך מפרש לא קא מיבעיא ליה אלא בשנטמאו לפני זריקה דעדיין לא הגיע הזמן להוציאן ואיכא למימר דנשרפין בעזרה כשאר פסולי קדשים או נשרפין כמצותן ומתני' דהתם בשנטמאו לאחר זריקה מיירי או דילמא מכיון שלא הגיע זמנן לצאת לעולם נשרפין בבית הבירה והיינו דקתני התם במתני' סתמא נשרפין בבית הבירה אבל אם נטמאו אחר זריקה וכו'. ומיהו לפי גי' שלפנינו מ&quot;מ קשיא הך מתניתין דזבחים דסתמא קתני ועוד מאי שייך נטמא לאחר זריקה לדחיית טומאה דקאמר אבל אם נטמאו לאחר זריקה קורא אני וכו' דאם נטמא מקודם זריקה הוא דדחייא טומאה דעיקר כפרה בזריקת דמים הוא לכך נראה דאיפכא גרסינן וכדרך העתקת הספר בהש&quot;ס הזה דברוב המקומות נתחלפו התיבות בטעות. וכצ&quot;ל מה צריכה ליה בשנטמאו לאחר זריקה אבל אם נטמו לפני זריקה קורא אני עליו במועדו וכו'. וה&quot;פ דאי ממתני' דזבחים לא שמעינן מידי באירע להן טומאה דאיכא למימר בפסולא אחריתא הוא דמיירי כגון שנפסלו בלינה או ביוצא לפני זמן יציאתן אבל בטומאה מכיון דאשכחן דקרבן צבור דחיא טומאה א&quot;כ אם נטמאו לפני זריקה ודאי לא קא מיבעיא ליה דהואיל ונזרק הוא בטומאה דהא דחיא טומאה א&quot;כ כמצותן נקרא ונשרפין בבית הדשן ומאי הוא דקא מיבעיא ליה בשנטמאו לאחר זריקה מי נימא דמכיון דאירע להן טומאה לאחר זריקה הרי הן נשרפין שלא כמצותן דהזריקה שהיתה בהכשר לא מהני להו מידי למימרא בהו דחיית טומאה שהרי כבר נזרק הדם כמצותן ועכשיו הן נקראין שלא כמצותן לענין מקום שריפתן או דילמא אפכא הוא דמסתברא דאפ&quot;ה נשרפין כמצותן מאחר דהזריקה היתה בהכשר ומתני' דזבחים בשאר פסולין הוא דמיירי וכדאמרן

'''אמר ר' יוסי ועדה שכתב בו במועדו לית ש&quot;מ כלום.''' כלומר דר' יוסי פריך עלה וקאמר דהדא היכא דכתיב ביה במועדו לית שמע מינה כלום להבעיא דפרים ושעירים הנשרפין דהא דדרשינן מבמועדו דקרבן צבור דוחה שבת וטומאה היינו דוקא בקבוע להם זמן אבל הני לא וכדמפרש לה לקמי'

'''אמר ר' מנא לא מיתמנע ר' יוסי רבי קיים הכא.''' בתמיה וכלומר דר' מנא שהיה תלמידו של רבי יוסי כדאמרינן בכמה דוכתי מתמה עליה על האי פירכא דפריך ר' יוסי רבו וכי לא מנע עצמו דלא ליפרך האי פירכא אם קיים הוא הכא בפרים ושעירים הנשרפין של יום הכפורים דג&quot;כ קבוע להם זמן הוא ואם ילפינן מבמועדו דכל הקרבנות הקבוע להם זמן דוחין טומאה א&quot;כ שפיר הוא דאמרינן דבשנטמאו לפני זריקה הואיל דדחיין טומאה נשרפין כמצותן נקראו ולא קא מיבעיא ליה לר' זעירה מידי דנשרפין בבית הדשן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

כהדא, כמו שראינו: '''אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו'''. כלומר, למרות שהנושא את מי החטאת נטמא, בכל זאת הוא לא חוזר ומטמא את מי החטאת. אז גם כאן, למרות שהפרים עצמם הופכים לטמאים, ברגע שמוציאים את האימורים אז הפרים נהיים טמאים, בכל זאת הם לא חוזרים לטמא את האימורים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד ב'''

{{שוליים|ו_כו}} '''אברים שנטמאו לאחר שנעשה מהם דם היוצא מהם - האם פוסלים משם יוצא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שאברים שנטמאו פוסלים משום יוצא, כפי שהביא הרמב&quot;ם להלכה.

{{שוליים|ו_כז}} '''קדוש לחם התודה כשהוקרב הבשר בפנים והלחם נמצא חוץ לחומה בעת ההקרבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ג, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כר' שמעון בן לקיש, כפי שכתב הרמב&quot;ם שהחוץ לעזרה פוסל, כשיטתו העקבית ביוצא.

{{שוליים|ו_כח}} '''פרים ושעירים הנשרפים האם מטמאים אוכלים ומשקים קודם שיצאו לשריפה בלא הכשר וללא טומאה בפועל, מדין &quot;סופן לטמא טומאה חמורה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק טו, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שמטמאים אוכלים ומשקים קודם יציאתם מפני שסופן לטמא טומאה חמורה, ודחיית קושיית שמואל בר אבא קפודקיא מיושבת בכך שמדובר כשפירשו האימורין קודם זריקת הדם; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות פרה אדומה פרק טו הלכה ב.

{{שוליים|ו_כט}} '''נבלת עוף טהור מטמאה בבית הבליעה רק בתוך מחיצות ירושלים, ולא מחוץ להן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ג, הלכה ג &lt;קטע סוף=לה ב/&gt; ==דף לו עמוד א== &lt;קטע התחלה=לו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי אסי שנבלת עוף הטהור יש לה מחיצה ואינה מטמאה חוץ לירושלים, וכך פסק הרמב&quot;ם בהלכות טומאת אוכלין פ&quot;ג ה&quot;ג.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;71&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שסופן ליטמות טומאה חמורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית הבליעה מכאן נלמד שגם פרים הנשרפים מטמאים}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה {{ירו&quot;מ-ביאור|איזור שרק בו היא מטמאה}} אלו יש להן מחיצה {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ לחומה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל שלא במחיצתן אינן מטמאים}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית הבליעה של}} אדם הוא מחיצתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה מטמאה}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבית הבליעה של אדם ואף על פי}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרו טומאת אוכלים אם כך גם בפרים נגזור שיטמאו אוכלין ומשקים אף שלא במחיצתן וראיה שהאדם הוא מחיצתה של נבלת עוף טהור דהא}} אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור, שמא {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו }}מטמא בגדים בבית הבליעה? אמר רבי אלעזר דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר דרומיא|°]]: נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אדם יכניסם לבית הבליעה}} אלו מחיצתן חוץ לירושלים. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל {{שוליים|ו_ל}}להקטיר אימורין למחר פיגל {{שוליים|ו_לא}}לשרוף את בשרו למחר לא פיגל שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח. רבי שמיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמיי|°]] בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר? ולא שמיע דאמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך הבשר כאילו אינו ואין זורקים את הדם}}. תנא רבי זכיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]] זר ששרף מטמא בגדים {{ירו&quot;מ-ביאור|ששרפה כשרה בזר}}. לא צורכה {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מהו שיהו כשירים בלילה קל וחומר מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר {{שוליים|ו_לב}}כשירים בלילה, אלו {{שוליים|ו_לג}}שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז כח|ויקרא אחרי מות טז כח]]) והשורף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותם יכבס בגדיו השורף}} {{שוליים|ו_לד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה, אי זהו השורף? זהו המסייע בשעת שריפה. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הדא אמרה: מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: המהפך בכזית מטמא בגדים. לא צורכה אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}} היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית מהו? נישמעינה מן הדא והוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל מחוץ למחנה}} ושרף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותו באש}} מה המוציא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו נטמא}} עד {{ירו&quot;מ-הוסר|שיוציא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גופו}} לחוץ, אף השורף עד שישרוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} בחוץ {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא תפשוט דהא}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי פרה אדומה}} אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] ([[במדבר יט ח|במדבר חקת יט ח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשורף אותה יכבס בגדיו}} וטמא עד הערב לרבות השורף {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מרחוק אולי}} אוף הכא כן.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ז|ירושלמי יומא, פרק ו, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ו_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר. {{שוליים|ו_לה}}ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר? {{ירו&quot;מ-הוסר|דידכאות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דירכאות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}} היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: והלא סימן גדול היה להן ג' מילין מירושלם ועד בית חורון {{ירו&quot;מ-ביאור| (בבלי בית חידודו)}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ששם תחילת המדבר}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''נבלת עוף הטהור מטמאת טומאת אוכלין בלא הכשר בלא טומאה''' — כלומר, למרות שבעצם נבלת עוף טהור מדאורייתא לא מטמאה אלא רק בבית הבליעה, אבל בכן גזרו עליו טומאה. כלומר חכמים תיקנו שהוא יטמא אוכלין ומשקין גם בלא הכשר, גם בלא טומאה, '''וסופן ליטמות טומאה חמורה'''. כיוון שהרי אם אדם יאכל את זה, בטח כשהוא בבית הבליעה אז הוא יטמא, יטמא בגדים. כיוון שסופן ליטמא טומאה חמורה, אז כבר עכשיו גזרו עליו שהוא יטמא אוכלין למרות שבעצם הוא לא בבית הבליעה. אז לכאורה מכאן נלמד שגם פרים נשרפים מטמאים.

'''אמר רבי יוסה: נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה'''. כלומר, בכל אזור, בכל מקום שבו היא מטמאה, '''אלו יש להן מחיצה'''. כלומר שרק הפרים הנשרפים רק חוץ לחומה הם מטמאים. אבל כל עוד שלא במחיצתם הם לא מטמאים.

'''אמר רבי מנא: נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה, אדם הוא מחיצתה''', כיוון שהיא אינה מטמאה אלא בבית הבליעה של האדם. אבל בכן גזרו טומאת אוכלין. אם כן גם בפרים יגזור שיטמאו טומאת אוכלין אף שלא במחיצתן. עכשיו מה הראיה שהאדם זה המחיצה של נבלת עוף טהור? '''אלא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור, שמא מטמא בגדים בבית הבליעה?''' אתה רואה שלא. אם זה כך, רואים שהאדם זה בעצם המחיצה שלו.

'''אמר רבי אלעזר דרומיא: נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום''' — אם אדם מכניס לבית הבליעה, אז כל מקום, לא משנה איפה זה. '''אלו מחיצתן חוץ לירושלים''', כלומר כל עוד שהם בירושלים הם לא מטמאים, רק כשהם יוצאים מירושלים רק אז הם מטמאים. אז יש להם מחיצה, אז זה שונה. לכן כל עוד שהם לא הגיעו למחיצה שלהם הם לא מטמאים.

'''אמר רבי אלעזר: פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל, להקטיר אימורין למחר פיגל, לשרוף את בשרו למחר לא פיגל''', כיוון שפיגול שייך רק בדבר שהוא אכילת אדם או אכילת מזבח, וכאן כשהוא חושב לשרוף את בשרו למחר, '''שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח''', ולכן הוא לא מפגל.

'''רבי שמיי בעי: אבדו האימורין, מהו לזרוק את הדם על הבשר?''' כלומר האימורים לא קיימים, אבל הבשר קיים, בשר שיוצא לשריפה. האם אפשר לזרוק את הדם על הבשר? '''ולא שמיע דאמר רבי אלעזר: שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח'''. כלומר בעצם הוא לא שמע שרבי אלעזר אמר שהבשר לא נחשב, הוא נחשב כאילו לא קיים, ולכן אם זורקים את הדם כדי לשרוף את הבשר למחר לא פיגל. כלומר הבשר, כאילו מתייחסים אליו כאילו שהוא לא קיים. אז גם כאן, האימורים לא קיימים, לא זורקים את הדם על הבשר, כי הבשר בעצם הולך לשריפה מחוץ לירושלים והוא נחשב כאילו שהוא לא קיים.

'''תנא רבי זכיי: זר ששרף מטמא בגדים''', כיוון ששריפה כשרה בזר. '''לא צורכה''', אלא '''מהו שיהו כשירים בלילה'''? זה ברור — השאלה האם השריפה כשרה בלילה. '''קל וחומר: מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר כשירים בלילה'''? כן, שורפים את האימורים, מקטירים כל הלילה. '''אלו שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה'''. כלומר שריפה שהיא כשרה בזר, אינו דין שהיא כשרה בלילה.

מכאן למדו: '''והשורף לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה'''. אז '''אי זהו השורף? זהו המסייע בשעת שריפה''', כלומר שהוא נוגע בבשר. '''אמר רבי יוסי: הדא אמרה מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים'''. '''רבי אמי בשם רבי אלעזר: המהפך בכזית מטמא בגדים'''. '''לא צורכה, אלא היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית, מהו?''' השאלה, הספק, מה יקרה אם הוא נמצא בתוך ירושלים ויש לו מקל ארוך והוא הופך כזית בשר של הפרים הנשרפים — האם הוא נטמא או לא?

'''נישמעינה מן הדא: והוציא ושרף, מה המוציא עד לחוץ, אף השורף עד שישרוף בחוץ'''. אז למדו מכאן, מה המוציא אינו נטמא עד שיצא גופו לחוץ, אז אף השורף, כלומר אינו נטמא כשהפר עצמו יוצא, אלא כשהוא עצמו יוצא. כך למדנו — צריך שהמוציאים עצמם יצאו. אז גם כאן השורף אינו נטמא עד שהוא ישרוף והוא בחוץ.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וא&quot;ל.''' ר' יוסי קיים האי פירכא דפרכית בפר משיח ועדה כלומר בפרים הנשרפין של פר משיח ופר העלם דבר ושעירי ע&quot;ז שאותן אין קבוע להם זמן ולא דחיין לא שבת ולא טומאה והיינו דקאמרי דמכיון דר' זעירה סתמא הוא דקא מיבעיא ליה א&quot;כ אף אותן פרים ושעירים הנשרפין שאין קבוע להם זמן בכלל והשתא מה שייך לגבייהו הא דמחלקת בין לפני זריקה ובין לאחר זריקה ולטעמא דקאמרת קורא אני עליו במועדו דלאינהו לית ש&quot;מ כלום מבמועדו

'''וא&quot;ל.''' ועוד אמר ר' זריקן לר' יוסי ר' בון בר חייה בשם רבי אלעזר שאל פרים הנשרפין וכו' שיצא רוב האבר המשלים לרוב כלומר שיצאו רובן אלא שאותו הרוב הוא ע&quot;י רוב האבר שמשלים לרוב כגון שיצאו חציין ובאותו החצי יצא רוב אבר אחד מן האיברים ומיעוטו נשאר בפנים ואם נלך אחר הרוב האבר שיצא ושדינן מיעוטו הנשאר בפנים בתר רובו שיצא והוה ליה כאלו יצא כולו ומכח זה הוי כיצא רוב הבהמה ונפסלו ודינן לשרוף בפנים או לא

'''מילתיה אמרה ברובו הדבר תלוי.''' כלומר הש&quot;ס הוא דמדייק על הבעיא זו דהא שמעינן ממילתיה דס&quot;ל ברובו הדבר תלוי ואם יצאת רוב הבהמה ודאי נפסלה דבכל דוכתי אמרינן רובו ככולו ומבעל הבעיא גופיה נמי ש&quot;מ דס&quot;ל דהכל הולך אחר הרוב וא&quot;כ מאי קא מיבעיא ליה הרי יש כאן רוב שיצא וכדמסיים הקושיא ואזיל

'''פרים הנשרפין וכו' שיצאו.''' מחומת העזרה וחזרו מהו לענין טומאת בגדים וכדמסיים ואזיל למאי הלכתא קא מיבעיא ליה

'''אמר ר' מנא.''' לר' יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שסופן ליטמות טומאה חמורה · אמ' ר' יוסה נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה · אילו יש להן מחיצה אמ' ר' מנא נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה · אדם הוא מחיצתה דאי לא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור שמא אינו מטמא בגדים בבית הבליעה · אמ' ר' לעזר דרומיא · נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום · אילו מחיצתן חוץ לירוש' · אמ' ר' לעזר פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל · להקטיר אימורין למחר פיגל לשרוף את בשרו למחר לא פיגל · שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח ר' שמיי בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר · ולא שמיע דאמ' ר' לעזר שלא תישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח · תנא ר' זכיי ששרף מטמא בגדים לא צורכה דלא מהו שיהו כשירים בלילה · קל וחומ' מה אם הקטר אימורין שאינן כשירין בזר כשירין בלילה · אילו שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה · והשורף לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה · אי זהו המסייע בשעת שריפה מטמא בגדים · ר' אמי בשם ר' אלעזר המהפך בכזית מטמא בגדים · לא צורכה אלא היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית נישמעינה מן הדא והוציא ושרף · מה המוציא עד שיוציא לחוץ אף השורף עד שישרוף בחוץ · תמן אמ' חזקיה וטמא עד הערב לרבות את השורף · אוף הכא כן · מהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''פשיטא הדא מילתא יצא רובו ואח&quot;כ יצא רוב האבר המשלים לרוב.''' כלומר זהו פשיטא שאם יצא רובו והיינו ע&quot;י שיצא אח&quot;כ רוב האבר המשלים לרוב א&quot;כ הרי יש כאן רוב הבהמה שיצאת ולא צריכה למיבעי להך מילתא. א&quot;נ י&quot;ל שבעל הבעיא בעצמו השיב זה פשיטא הדא מילתא וכו'. וכלו' לא כדס&quot;ד שביציאה אחת קא מיבעיא לי וכדאמרן דזהו פשיטא לי שהולכין אחר רוב והרי כאלו יצאת רוב הבהמה

'''לא צורכה דלא יצא וכו'.''' לא צריכה דקא מיבעי לי אלא כך אם בתחלה לא יצא חצי הבהמה עם רוב האבר אלא שיצא אבר אבר מעט מעט ואח&quot;כ יצא רוב אבר אחד המשלים לרוב של כל היציאות שבתחלה דבכה&quot;ג איכא למיבעי מי נימא הואיל ובתחלה יצא מיעוט מיעוט אין מצטרפין ליציאת רוב ואע&quot;פ שאח&quot;כ יצא רוב אבר אחד ומשלים לרוב לא כלום הוא מכיון שיציאות המיעוטין אינן מצטרפין זה עם זה או דילמא מכיון דמכל מקום הרי אח&quot;כ יש כאן רוב הבהמה שיצא ע&quot;י רוב האבר שיצא ומשלים לרוב אמרינן דהשתא כולהו מצטרפי והוה ליה רובא דבהמה שיצא ונפסלה ונשרפת בפנים

'''פשיטא דרך חזירה אינו מטמא בגדים.''' כלומר הא ודאי פשיטא לי לענין הנוגע בהם כשהן דרך חזירה אינן מטמאין בגדים שהרי עדיין לא יצאו דניטמו להנוגע בהן עכשיו

'''לא צורכה דלא מכיון וכו'.''' לא צריכה להא דמיבעיא לי אלא לענין טומאת גברי לאלו שהוציאו אותן בתחלה מי נימא מכיון שהתחילו לצאת הוי להו כאלו הוציאן ונטמאו בגדיהן או דילמא מכיון דהדר הדר&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''התיב ר' בא.''' ומאי קא מיבעיא ליה והתנינן בזבחים שם בסיפא דהמתני' דלעיל היו סובלין אותן במוטות להוציאן לבית השריפה ויצאו הראשונים הנושאין במוט שבראשו מחוץ לחומת העזרה והאחרונים שנושאים ראש המוט השני לא יצאו הראשונים מטמאין בגדים וכו' ואם איתא דאמרינן מכיון שהתחילו לצאת כאלו יצאו והוציאו הכל א&quot;כ אפילו חלו האחרונים ליטמאו בגדים דהא הוי להו כדנפיק כולהון

'''א&quot;ר יודן וכו' שנייא היא.''' התם לגבי האחרונים דהיינו טעמא דלא מטמאו דכתיב גבי פר המשיח והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה וגו' עד שיוציא רשות וכו' כלומר שיוציא מכל הרשות המוציא והיינו מרשות כל העזרה דאל מחוץ למחנה כתיב ומכיון דהאחרונים לא יצאו מחומת העזרה לא קרינן בהו והוציא ומיהו הראשונים שיצאו מכל הרשות הן מטמאין בגדים אבל הכא מכיון שחזרו אכתי מיבעיא לן מי הוה כאלו הוציאו לגמרי דנלך בתר התחלה או דילמא מכיון דחזרו חזרו

'''ר' ירמיה אמר ר' אלעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיפסלו משם יוצא.''' כצ&quot;ל ושניטמו הכתוב בספרי הדפוס ט&quot;ס הוא ואגב גררא דלעיל הובא כאן שהרי אם ניטמו כבר נכסלו ולעיל שקיל וטרי בהא והכא קאי מיבעיא ליה אם יצאו מקודם שהגיע זמנן לצאת מי אמרינן דנפסלו ודינן להשרף בבית הבירה שאינן נשרפין כמצוותן או דילמא מכיון שסופן לצאת לא פסיל בהו יוצא

'''מה צריכה ליה.''' למי הוא דקא מיבעיא ליה אליבא דר&quot;ש בן לקיש אבל לר' יוחנן פשיטא ליה וכדלקמן

'''דאיתפלגון.''' ר' יוחנן ור&quot;ל בהאי מתני' דתנינן במנחות פרק התודה השוחט תודה בפנים ולחמה שהוא קדוש מחמת זבח התודה כדכתיב על זבח התודה חלות וגו' היה חוץ לחומה לא קדש הלחם ופליגי בה מאי חוץ לחומה ר' יוחנן אמר חוץ לחומת ירושלים דס&quot;ל דעל זבח התודה דכתיב לאו היינו על בסמוך שיהא הלחם בעזרה בשעת זבח התודה אלא אפי' אם הוא חוץ לחומת העזרה קידש ור&quot;ל ס&quot;ל דבעינן על בסמוך ואם הוא חוץ לחומת העזרה לא קידש ואכתי לא אסיק למילתיה דקאמר מה צריכה ליה כרשב&quot;ל וכו' עד לקמן

'''רשב&quot;ל כדעתיה.''' כלומר ואמרינן עלה דר&quot;ל לשיטתיה הוא דאזיל דאמר ר' אמי בשמיה בשר שלמים שיצא לפני זריקת דמים חוץ לעזרה ואח&quot;כ נכנס וכו' כלומר אפי' חזר והכניס ונזרק. עליו מן הדם מ&quot;מ נפסל הוא משום יוצא ולא מהני ליה זריקה להתירו באכילה ואע&quot;פ שסופו לצאת שהרי בשר קדשי קלים נאכלין בכל העיר אפילו הכי מכיון שעדיין לא הגיע זמנו לצאת עד לאחר זריקת הדם נפסל הוא משום יוצא והלכך נמי סבירא ליה לר&quot;ל גבי לחם התודה דאם הוא [חוץ] לחומת העזרה לא קידש שאף על פי שעתיד הוא לצאת שהרי נאכל בכל העיר כתודה עצמה מ&quot;מ הואיל ועדיין לא הגיע הזמן לצאת לא קידש וזהו ר&quot;ל כדעתיה גבי בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים ונפסל מהך טעמא והשתא הא דבעי ר&quot;א בפרים ושעירים הנשרפין אי מהני בהו פסול יוצא אליבא דרשב&quot;ל הוא דקא מבעיא ליה מי נימא דדינן כהאי דקאמר התם בלחמי תודה ובבשר קדשים קלים שנפסלו משום דעדיין לא הגיע זמנן לצאת או דלמא שאני התם שאין סופן לצאת חובה אלא שנאכלין הן אף בכל העיר ואין חובה לכך אבל הכא בפרים ושעירים הנשרפין מכיון שסופן לצאת חובה היא אפשר דלא מפסלו ביציאתן ואע&quot;פ שעדיין לא הגיע זמנו לצאת אבל אליבא דרבי יוחנן לא מיבעיא ליה דמכיון דס&quot;ל חוץ לחומת ירושלים הוא דלא קידש הא בתוך ירושלים קידש ומשום דהא סופן לצאת לירושלים א&quot;כ ק&quot;ו הוא ומה לחמי תודה שאין סופן חובה לצאת אפ&quot;ה קידשו קודם שהגיע זמנן לצאת ולא מהני בהו יציאתן חוץ לחומת העזרה דנימא לא נתקדשו פרים ושעירים הנשרפים דסופן לצאת חובה הוא לכ&quot;ש דלא מהני בהו פסול יוצא ואעפ&quot;י שלא הגיע זמנן לצאת והיינו דקאמר ברם כר' יוחנן פשיטא ליה

'''אמר ר' יוסה.''' דלא היא דאיכא למימר ואפילו אליבא דר' יוחנן צריכה ליה למיבעי בפרים ושעירים הנשרפין אי מהני בהו פסול יוצא דהא דס&quot;ל לר' יוחנן בלחמי תודה דוקא אם הן חוץ לחומת ירושלים לא קדשו היינו טעמא משום דירושלים אע&quot;פ שאינה מחיצה לקדשי קדשים שהן אינן נאכלים אלא בעזרה מ&quot;מ מחיצה היא לקדשים קלים וא&quot;כ כלשהן בתוך ירושלים קידשו מפני שאינן חוץ למחיצתן וחוץ לירושלים אינה מחיצה וכו' הלכך אם הן חוץ לחומת ירושלים הוא דתנן לא קידש הלחם מה שאין כן כאן בפרים ושעירים הנשרפין שהן יוצאין חוץ לחומת ירושלים להשרף א&quot;כ כל זמן שלא הגיע זמנן לצאת לשם אפשר דמהני בהו פסול יוצא חוץ לעזרה וכן נמי איכא למימר לאידך גיסא. דמכיון דסופן לצאת אפי' חוץ לחומת ירושלים שהוא חוץ לשלש מחנות לא תהני בהו פסול יוצא חוץ לחומת העזרה שאינו אלא יוצא חוץ למחנה הראשונה ואם כן בעי' דר&quot;א אפי' אליבא דרבי יוחנן שייכא היא

'''ואינה מחיצה להן.''' וכלומר הא דקאמרת ירושלים אעפ&quot;י שאינה מחיצה לק&quot;ק מחיצה היא לקדשים קלים לאו הכי הוא שהרי ירושלים אינה מחיצה להן בדווקא שאם ירצה יכול לאכול קדשים קלים בעזרה אלא שמותרין הן לאכלן אף בירושלים והשתא הדרינן למאי דאמרן דלרשב&quot;ל הוא דקא מיבעיא ליה לר' אלעזר ברם כר' יוחנן פשיטא ליה וכדפרישית דלר' יוחנן ק&quot;ו היא דפרים ושעירים הנשרפין דסופן חובה הוא לצאת דלא מהני בהן פסול יוצא

'''מהו שיטמו בגדים.''' דלא כתיב אלא והשורף אותם יכבס בגדיו והן עצמן מהו שיטמאו לדברים הנוגעין בהן ול&quot;ג בגדים דהא מתני' היא בפ&quot;ח דפרה שהן עצמן אינן מטמאין בגדים אלא מהו שיטמאו אוכלין בלא הכשר וכו' גרסי' וכדלקמן גבי נבלת עוף טהור אפי' בלא הכשר מים ובלא טומאה שלא נגעו בשום טומאה אחרת ומפני שסופן לטמאות טומאה חמורה להנושאן והשורפן שצריכין כיבוס בגדים ואנן קי&quot;ל דכל שסופי לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר דכתיב על כל זרע וגו' מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה אף כל וכו' צריך הכשר יצא את שסופו לטמא טומאה חמורה ומהו הדין בפרים ושעירין הנשרפין

'''מעתה.''' דאמרת דיש להן טומאת עצמן אפי' לא הוכשרו ואפי' לא נגעו בשום טומאה הואיל וסופן לטמא טומאה חמורה א&quot;כ יטמאו את אמורין שלהן והיכי משכחת לה שיקרבו האימורין הרי נטמאו מחמתן

'''אלא.''' משכחת לה בשפירשו האימורין מהן קודם שהגיע זמנן לצאת והיינו קודם שנזרק דמן דאכתי לא חלה עליהן טומאה וכלומר דהשתא אין כאן ראיה מהאימורין

'''ואפי' תימר לא פירשו.''' והדר דחי לה איהו גופיה דאפי' לא פירשו מקודם לא נטמאו האימורין מחמתן ואעפ&quot;י שחלה עליהן טומאה וכהדא ששנינן במי חטאת שאין מטמאין דבר לחזור וליטמאות ממנו והיינו אם נפסלו כדתנן בפ&quot;ט דפרה מי חטאת שנפסלו מטמאין את הטהור לתרומה וכו' ודוקא לתרומה ומשום שאינה אלא מדרבנן דמדאורייתא אין מי חטאת מטמאין אלא בראויין להזייה וה&quot;ה הני נמי דמכיון שהן פסולין לפי שעומדין להשרף אין להן טומאת עצמן לטמא אחרים ואין מטמאין לא האימורין ולא בגדים שנגעו בהן ואעפ&quot;י שסופן לטמא טומאה חמורה מ&quot;מ מקודם שיצאו מחומת העזרה אין להן טומאה לטמא דבר אחר

'''התיב ר' ירמיה.''' על הא דשמואל קפודקיא דדעתיה שאין להן טומאת עצמן ואע&quot;פ שסופן לטמא חמורה והרי נבלת עוף טהור דמטמא טומאת אוכלין אם חישב עליה לאכילה והרי היא כאוכל ראשון לטומאה ובלא הכשר ואפי' בלא נגיעה בטומאה אחרת ומפני שסופה לטמא טומאה חמורה לטמא האדם והבגדים בבית הבליעה וכדתנינן בריש פ&quot;ק דטהרות והשתא מאי שנא נבלת עוף טהור ומאי שנא פרים ושעירים הנשרפין

'''אמר ר' יוסה.''' שאני נבלת עוף טהור שאין לה מחיצה כלומר שאין לה זמן מחיצה דנימא אינה מטמאה טומאה חמורה זו עד שתגיע למחיצה זו אבל אלו פרים ושעירים הנשרפין יש להן מחיצה שאינן מטמאין טומאה חמורה עד שיצאו לחוץ למחיצה וא&quot;כ לאו חמירי נינהו כנבלת עוף טהור ולא דמיין אהדדי

'''אמר ר' מנא.''' לר' יוסה הרי נבלת עוף טהור ג&quot;כ יש לה מחיצה שהאדם האוכלה הוא מחיצתה שכל זמן שהיא אינה בבית הבליעה שלו אינה מטמאה בגדים ואם בלעה וירדה להבטן שוב אין לה טומאה חמורה וכן כשהיא בתוך פיו עד שיבלענה טהור וכדתנן בפ&quot;ה דזבים וכדילפינן מדכתיב לא יאכל לטמאה בה

'''דאי לא כן וכו'.''' כלומר תדע דכך הוא שהרי אלו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף טהור שמא אינו מטמא בגדים בבית הבליעה בתמיה כלומר שמא אינו מטמא בגדים הוא עד שתהא בבית הבליעה שלו הא ודאי לא אלא מיד הוא מטמא הבגדים שעליו ומשום דגבי אדם בלחוד הוא דאמרינן הכי דגזירת הכתוב הוא כדדרשינן אין לך טומאה אלא האמור בה ולא יאכל כתיב אכילה בבית הבליעה ומעתה מצינו דלנבלת עוף טהור יש לה ג&quot;כ מחיצה

'''א&quot;ר אלעזר מדרומיא.''' אפ&quot;ה לא דמו אהדדי דנבלת עוף טהור מחיצתה בכל מקום כלומר אין הפרש במקומות אצלה דבכל מקום שאוכלה מטמאה טומאה חמורה לטמא בגדים בבית הבליעה אבל אלו הנשרפין מחיצתן חוץ לירושלים הוא וכל זמן שלא יצאו מהעזרה להוציאן לשם אינן מטמאין טומאה חמורה והלכך נמי אין מטמאין טומאת עצמן בלא הכשר ובלא נגיעה בטומאה אחרת

'''לשרוף את בשרן למחר לא פיגל וכו'.''' דבעינן עד שיחשוב לאכול דבר שדרכו לאכול לאכילת אדם או אכילת מזבח או להקטיר דבר שדרכו להקטיר וכדתנינן בפ&quot;ג דזבחים

'''אבדו האימורין.''' שלהן קודם לזריקה

'''מהו לזרוק את הדם על הבשר.''' שלהן שיהו כמצותן ולשרפן בבית הדשן

'''ולא שמיע וכו'.''' מאי תיבעי ליה וכי לא שמיע לו מה דא&quot;ר אלעזר גבי פיגול דלא כלום מפני שלא חישב וכו' וא&quot;כ ה&quot;ה באבדו אימוריהן נמי דאין מקטירין אותן אלא להתיר הבשר באכילה ובעלמא אם אבדו זורק הדם להתיר הבשר באכילה אבל הכא אינו אלא לשריפה מחוץ למחנה

'''זר ששרף.''' פרים ושעירין מטמא בגדים לפי ששריפתן כשרה בזר. לא צורכה וכו'. לא קא מיבעיא לן אלא מהו שיהא שריפתן כשרה בלילה וקאמר ק&quot;ו הוא וכו' שהרי הקטר חלבים ואימורים כשרים בלילה הן

'''והשורף וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ

'''המסייע בשעת שריפה.''' שמחתה הגחלים והאש לשורפן

'''הדא אמרה וכו'.''' כלומר הא דאמרינן מסייע בשעת שריפה היינו בשעת שריפה ממש ובמקום השריפה וכדלקמן דר' אמי וכו' אמר המהפך בכזית מבשרן ושרפו מטמא בגדים דהיינו מסייע בשעת שריפה ומכיון דמהפך בשיעור כזית דבכל מקום השיעור הוא בכזית נקרא מסייע והא פשיטא לן

'''לא צורכה וכו'.''' לא קא מיבעיא לן אלא אם היה עומד בפנים מחומת ירושלים ובידו קורה ארוכה ומהפך בשריפתן בכזית מהו מי נימא דבעינן עד שיסייע בשעת שריפה ובמקום השריפה

'''נישמעינה מן הדא וכו'.''' דבפר כהן משיח כתיב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה וגו' ושרף אותו על עצים באש וכן בפר העדה כתיבו בחד קרא והוציא ושרף מקיש ושרף לוהוציא וכו'

'''תמן אמר חזקיה וכו'.''' כלומר דאפילו הכי קא מיבעיא לן אם מסייע מרחוק מי הוי כמסייע בשריפה ומשום דתמן גבי פרה דכתיב והשורף אותה יכבס בגדיו וגו' וטמא עד הערב ומה ת&quot;ל וכי לא שמענו דהטעון טבילה טמא הוא עד הערב אלא לרבות השורף כלומר כל שהוא שורף ואפי' מסייע מרחוק בכלל השורף הוא וטעון כבוס בגדים ורחץ במים וטמא עד הערב והשתא אפשר אוף הכא בפרים ושעירים הנשרפים כן הוא דילפינן מוהשורף דנאמר בפרה

'''אמרו לו לכ&quot;ג הגיע שעיר למדבר.''' לפי שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר דכתיב ושלח את השעיר במדבר ואח&quot;כ ובא אהרן אל אוהל מועד וגו' ואפי' קריאת הפרשה שאינה עבודה לא היתה אלא אחר שהגיע השעיר למדבר

'''דירכאות היו עושין.''' שורות שורות של אבנים זו ע&quot;ג זו מלשון דריכה הוא שעליהן דורכין השומרים שעומדים עליהם ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר

'''א&quot;ר יהודה וכו' ועד בית חורון.''' שהוא ראש המדבר וס&quot;ל שמשהגיע השעיר לראש המדבר נעשית מצותו ואעפ&quot;י שלא הגיע למקום הצוק
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואת אמר, זה לא ראיה, לא תפשוט מכאן. למה? דאטמא גם בפרה אדומה. '''תמן אמר חזקיה: וטמא עד הערב, לרבות השורף''', אפילו מרחוק. אז אולי גם כאן אותו דין.

עכשיו המשנה: '''אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר'''. '''ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר?''' כלומר היו עושים אבנים גבוהות שהעמידו אותן כדי שיוכלו לעמוד עליהן ויראו אותם מרחוק. '''היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר'''. '''אמר רבי יהודה: והלא סימן גדול היה להן, ג' מילין מירושלם ועד בית חורון''', שמה זה תחילת המדבר. '''הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר למדבר'''. '''רבי ישמעאל אומר: והלא סימן אחר היה להם — לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'''.

למדנו במשנה — מנין הם יודעים שהגיע שעיר למדבר: '''היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר'''. מהו &quot;עושין&quot;? זה קבלן, כלומר זה אבן גבוהה לעמוד עליה.

בעזרת השם, פרק ז', הלכה א'. אומרת המשנה: '''בא לו כהן גדול לקרות, אם רוצה בבגדי בוץ קורא, ואם לאו באיסטלית לבן משלו. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל ועומד וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן'''. '''ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה''', כדי לא להטריח את הציבור. '''ומברך עליה ח' ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודייה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה. הרואה כהן גדול שהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. לא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה נעשית כאחת'''.

אומרת הגמרא: '''מניין לקריאת הפרשה?''' אמר רבי אידי בשם רבי יצחק: כתיב '''ויעש''', מה תלמוד לומר '''כאשר צוה ה' את משה'''? אתה יכול לומר &quot;ויעש&quot; כן, אלא מכאן לקריאת הפרשה. כלומר, שהוא קורא את הציווי — &quot;ויעש אהרון כאשר ציווה ה' את משה&quot;, הכוונה שהוא קרא את הציווי של ה' למשה.

'''רבי אמי בשם רבי יוחנן: שירי עבודות עובדן בבגדי לבן''', כלומר שירי עבודות, עבודות שהן לא מעכבות, כמו קריאת הפרשה, הוא עושה אותן בבגדי לבן. '''אמר רבי מתנא: מתניתא אמרה כן: ואם לאו באיסטלית לבן משלו'''. כן, אם כתוב &quot;באיסטלית לבן משלו&quot;, משמע שסתם צריך להיות לבן, אז גם הוא עובד בבגדי כהונה, צריך בגדי לבן.

'''רבי יוסה בעי: למה שהן בחוץ?''' אולי בבגדי זהב אסור לעבוד בחוץ? מה פתאום? הרי שחיטת פרה אדומה נעשית בחוץ ועובדה בבגדי זהב. '''רבי יסא בשם רבי יוחנן''': צריך לתקן ולומר '''רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן''', כמו שמצאנו בשחיטת פרה אדומה. שואלת הגמרא: וכי מצאנו בשחיטת פרה אדומה שרצה עובדה בבגדי זהב ורצה בבגדי לבן? הרי שם זה רק בבגדי זהב.

אומרת הגמרא: '''חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל'''. לכאורה קשה — '''בכל אתר את אמר הולכין התורה, והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן'''? כלומר, לכהן גדול ולמלך מוליכין את התורה אצלם? אלא '''על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א'''

{{שוליים|ו_ל}} '''כוונה בשעת שחיטה/קבלה/הולכה/זריקה להקטיר את האימורים למחר – מפגלת את הקרבן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יז, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שמחשבת חוץ לזמנו באימורים מפגלת את כל הקרבן, כלשון הירושלמי &quot;להקטיר אימורין למחר פיגל&quot;.

{{שוליים|ו_לא}} '''כשירים בפסולי המוקדשין הנשרפים כשרים לשריפה בזר וגם בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זכיי שזר ששרף פסולי מוקדשין ושרפם כשרה, מקל וחומר מדין תרומה, שכן טעם הפסול הוא היעדר קבלה ואילו כאן אין צורך בקבלה; הרמב&quot;ם פסק כן שהשריפה כשרה בזר ובלילה.

{{שוליים|ו_לב}} '''הקטרת אימורים ואיברים על המזבח כשרה בלילה כולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;כשירים בלילה&quot; הכוללת הקטר חלבים ואיברים, ועל כן פסק הרמב&quot;ם שהקטרתם כשרה כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר.

{{שוליים|ו_לג}} '''שריפת פרים הנשרפים ופרה אדומה כשרה בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ז, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, מקל וחומר מכשרות זר בעבודה זו; הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ה.

{{שוליים|ו_לד}} '''פרה אדומה השורפת - האם המסייע בשעת שריפתה מטמא בגדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות פרה אדומה, פרק ה, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אמי בשם רבי אלעזר שהמהפך בכזית מטמא בגדים, שהמסייע בשעת שריפה נחשב כשורף עצמו, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ו_לה}} '''ידיעת הגעת השעיר למדבר ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה ז &lt;קטע סוף=לו א/&gt; הדרן עלך שני שעירי ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שהיו הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל, כפי שהביא הרמב&quot;ם בפירוט זה להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;72&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 הולכין מיל {{ירו&quot;מ-ביאור|ללוות את המשלח}} וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר למדבר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: והלא סימן אחר היה להם — לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנא' {{הפ|ישעיה|א|יח}} אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דירכאות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גמרא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר}} מהו {{ירו&quot;מ-הוסר|דידכיות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דירכיות}}? {{ירו&quot;מ-הוסר|קבלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קבל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבן גבוה לעמוד עליה}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק שני שעירי&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק שביעי – בא לו כהן גדול==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת היום כתובים בפרשת אחרי מות נקראים גם חטאת הכיפורים פר לחטאת ואיל לעולה אותם מביא הכהן הגדול שעיר עזים לחטאת לה' שעיר עזים לעזאזל ואיל אחד לעולה}}   {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוספי יום הכיפורים כנאמר בפרשת פינחס פר איל ושבעה כבשים לעולה (כמו בראש השנה ובשמיני עצרת) שני כבשים לקרבן תמיד דכתיב את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים פרק ז הלכה א}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ז_א}}בא לו כהן גדול לקרות. אם רוצה בבגדי בוץ קורא, ואם לאו באיסטלית {{ירו&quot;מ-ביאור|בגד}} לבן משלו. {{שוליים|ז_ב}}חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל {{ירו&quot;מ-הוסר|וקורא }}ועומד וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. ומברך עליה ח' ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודייה, ועל מחילת העון, ועל המקדש, ועל ישראל, ועל הכהנים, ועל שאר התפילה. {{שוליים|ז_ג}}הרואה כהן גדול שהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. לא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה נעשית כאחת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מניין לקריאת הפרשה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי|°]] בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יצחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא טז לד|ויקרא אחרי מות טז לד]]) ויעש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אהרון כאשר ציוה ה' את משה}}. מה תלמוד לומר כאשר צוה ה' את משה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי היה יכול לומר ויעש כן}}? מיכן לקריאת הפרשה {{ירו&quot;מ-ביאור|שיקרא את הציווי}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: שירי עבודות {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו קריאת הפרשה שאינה מעכבת}} עובדן בבגדי לבן. אמר רבי מתנא[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ואם לאו באיסטלית לבן משלו {{ירו&quot;מ-ביאור|ומסתמא גם אם עבד בבגדי כהונה יעבוד בבגדי לבן}}. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בעי: למה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא יכול לעבדם בבגדי זהב האם מפני}} שהן בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|ואולי אסור לעבוד בבגדי זהב בחוץ}}? הרי {{ירו&quot;מ-הוסר|שחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שחיטת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרה אדומה}} הרי אינה אלא בחוץ והוא עובדה בבגדי זהב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לתקן ולומר}} רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו ש}}מצינו {{ירו&quot;מ-הוסר|שחיטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשחיטת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרה אדומה וכי מצאנו שבשחיטת פרה אדומה}} רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי חייב לשחוט בבגדי זהב}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, הסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל}}. בכל אתר את אמר הולכין {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אצל}} התורה, והכא {{ירו&quot;מ-ביאור|כהן גדול ביום הכיפורים ולמלך בהקהל}} את אמר מוליכין את התורה אצלן. {{שוליים|ז_ד}}אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והולכין מיל.''' כדאמרינן לעיל יקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה והוא מיל וחוזרין מיל וכששוהין אח&quot;כ כדי הילוך מיל יודעין שכבר הגיע השעיר לבית חורון שהוא ראש המדבר ואין הלכה כר' יהודה

'''לשון של זהורית היה קשור בפתחו של היכל.''' ואידך ס&quot;ל מכיון שזה לא היה סימן קבוע שהרי אח&quot;כ התקינו שיקשור חציו בסלע וכו' כדאמרי' בהלכה דלעיל לפיכך היו צריכין לסימן אחר

'''מהו דידביות.''' דתנינן במתני' ודידביות היו עושין

'''קבלן.''' מלשון מקרא הוא כדכתיב ביחזקאל כ&quot;ו ומתי קבלו יתן בחומותיך והוא כמו שעושין דיק ומצבה נגד החומה ונותנין עליה כלי משחיתים להשחית החומה ולשברה וה&quot;נ במתני' מצבת גדולה עשו שעליה עומדים השומרים ומניפין בסודרין: הדרן עלך שני שעירי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דידכיות קבלן הדרן עלך שני שעירי יום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>qxdlf3m6nv4xsxfscp3gzfb4d4oz69t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שביעי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755689</id>
    <revision>
      <id>3084423</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:46:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112436" sha1="fd9spa9lkx9on4n8fm4crxw9cdn9hwv" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק שביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;73&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מוליכין תורה אל ראש הגולה}} אף כשהם עמי ארצות. אמר רבי יוסה ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: תמן על ידי שזרעו של דוד משוקע שם, אינון עבדין לו כמנהג אבהת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר: יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב, ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה}}. תמן תנינן: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. {{שוליים|ז_ה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף ש}}מדלגין בנביא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין}} מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה}} אין מדלגין בתורה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ז_ו}}שאין ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}ין ספר תורה ברבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני כבוד הציבור}}. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בעי: הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קרובה ואין צורך לגלול למה אין מדלגים}}? אלא כדי שישמעו ישראל תורה {{ירו&quot;מ-הוסר|של}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} סדר {{ירו&quot;מ-ביאור|שישראל דורשין סמוכים}}. והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור. שנייא היא שהיא סדרו של יום {{ירו&quot;מ-ביאור|וכאילו קרא על הסדר}}. תדע לך דאמר רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: בכל מקום אינו קורא על פה, והכא קורא. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ציוה אתבר עולא החזן של בהכנ&quot;ס של עולי בבל}}: כד דהיא חדא אוריא {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר יש ספר תורה אחד}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וצריך שתים כגון בשבת וראש חדש}} תהא גייל לה להדי פרוכתא {{ירו&quot;מ-ביאור| תגלול על הבמה}}. כד אינון תרתי {{ירו&quot;מ-ביאור|כאשר יש שני ספרי תורה}}, תי מייבל חדא ומייתא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|תביא אחד ותחזיר את השני}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואל תוציא אחד ותגלול משום טורח ציבור}}. {{שוליים|ז_ז}}ומברך עליה שמנה ברכות: על התורה הבוחר בתורה {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, ברוך אתה ה' הבוחר בתורה}}, על העבודה שאותך נירא ונעבוד {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד.}}, על ההודייה הטוב לך להודות {{ירו&quot;מ-ביאור|מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות.}}, על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים {{ירו&quot;מ-ביאור|סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' מוחל עונות עמו ישראל ברחמים}}, על המקדש {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם}} הבוחר במקדש רבי אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אידי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ואר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר חותם}} השוכן בציון, על ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חותם}} הבוחר בישראל, על הכהנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|חותם}} הבוחר בכהנים, על שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך {{ירו&quot;מ-הוסר|באי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה}}' שומע תפלה.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ב|ירושלמי יומא, פרק ז, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-ביאור|רשימת כל הקרבנות ביום הכיפורים:
שני כבשים לקרבן תמיד האחד בבקר השני בין הערבים
מוספי יום הכיפורים כנאמר בפרשת פינחס פר איל ושבעה כבשים לעולה (כמו בראש השנה ובשמיני עצרת) עבודת היום כתובים בפרשת אחרי מות נקראים גם חטאת הכיפורים. פר לחטאת (שמכניס דמו לפנים) ואיל לעולה (אילו) אותם מביא הכהן הגדול שעיר עזים לחטאת לה' (שמכניס דמו לפנים) , שעיר עזים לעזאזל, ואיל אחד לעולה (איל העם) .}} &lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;ואם בבגדי בוץ קרא, קידש ידיו ורגליו {{שוליים|ז_ח}}ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם שלישית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ נעשה עם תמיד של שחר}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: עם תמיד של שחר היו קריבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר מלבד עולת הבקר}}, ופר העולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נעשה עימם}} ושעיר הנעשה בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|ואימורים של פר ושעיר שניכנס דמם לפנים}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-ביאור|שלשיטתם חלק מהמוספים נעשו עם תמיד של שחר וחלק עם תמיד של בין הערבים}}. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם רביעית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם חמישית}}, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש, קידש ידיו ורגליו. נכנס והקטיר את הקטורת ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הטיב את הנרות. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר עם תמיד של שחר היו קריבין}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זו דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלשיטתם חלק מהמוספים נעשו עם תמיד של שחר וחלק עם תמיד של בין הערבים}}, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד של בין הערביים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב יוסף[[ביאור:עץ מסורת#רב יוסף|°]]: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, כמה ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אמרי: תדיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מקודש מקודש קודם {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו בקידוש על היין בערב שבת, שלבית שמאי מקדש על היום ואחר כך על היין, אף שהיין תדיר}}, כן [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תדיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מקודש מקודש קודם. היך עבידה? עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין {{ירו&quot;מ-ביאור|שבכל חג יש מוספין}}, עבודת היום קודמת למוספי היום {{ירו&quot;מ-ביאור|לכן ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}תמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם}} עו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ד את ע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}וד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} היו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}קריב את {{ירו&quot;מ-הדגשה|המוספים}}}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני: ה}}פר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והאיל ואילו}} ואיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|העם}} ושבעת כבשים ת{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ימים היו קריבין עם תמיד של שחר, והשאר {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיר החטאת הנעשה בחוץ ואימורי הפר והשעיר שניכנס דמם לפנים}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר טעמא דה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}ן תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|של תנא זה}} כדי לסמוך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא דף ל&quot;ז. בדף הקודם שאלנו למה מוליכים את התורה לכהן הגדול ולמלך. אמרנו שעל ידי שהם בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן. שואלת הגמרא: '''והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא אף כשהם עמי ארצות'''. כן, הרי בבבל מוליכים את התורה לראש הגולה, למרות שהוא בעצם הרבה פעמים עם הארץ.

אמר רבי יוסה ברבי בון: '''תמן על ידי שזרעו של דוד משוקע שם, אינון עבדין לו כמנהג אבהתון'''. כלומר, כיוון שהראש הגולה הוא היה בדרך כלל מזרעו של דוד, אז נהגו כמו שנהגו אצל האבות שלהם, כמו אצל המלך.

אומרת הגמרא: '''תמן תנינן: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה'''. ואף שמדלגים בנביא, '''מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מותר'''. שואלת הגמרא: למה בעצם אין מדלגים בתורה? רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש: '''שאין גוללין ספר תורה ברבים''' - מפני כבוד הציבור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' בא לו כהן גדול לקרות.''' פרשת היום כדיליף בגמרא מקרא דקריאת הפרשה מצוה היא

'''אם רוצה לקרות בבגדי בוץ.''' שעובד בהם עבודת היום קורא ואע&quot;פ שקריאת הפרשה אינה עבודה לפי שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן במקדש אפי' שלא בשעת עבודה

'''ואם לאו.''' קורא באיסטלית לבן משלו דמיהת מצוה בבגדי לבן ואפי' אינם בגדי כהונה כדאמר בגמ' ששירי עבודה ג&quot;כ בבגדי לבן

'''חזן הכנסת.''' הוא השמש בצרכי צבור

'''ונותנו לראש הכנסת.''' הוא שעל פיו נחתכין כל צרכי הכנסת מי מפטיר מי פורס על שמע ומי העובר לפני התיבה והוא נותנו לסגן וכו' וכל כך למה משום כבודו דכהן גדול להראות חשיבותו שיש שררות הרבה למטה ממנו

'''וכהן גדול עומד ומקבל.''' מכלל דמקודם יושב הוה ונמצינו למדין שבעזרת נשים היה קורא דאי בעזרת ישראל אסור לישב שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כדכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה'

'''וקורא אחרי מות.''' עד סוף הענין ואך בעשור שבפרשת אמור לפי שהוא בענין אחד וסמוך ומותר לדלג בתורה אם הוא בענין אחד וקרוב בכדי שלא יפסוק המתורגמן אבל אם קודם שיגלול הס&quot;ת עד מקום הדילוג יפסיק המתורגמן לתרגם הפסוק שקרא הקורא אסור לדלג ולגלול לפי שנמצאו הצבור יושבים ומצפים ואין זה כבוד הצבור וכן אם אפי' קרוב הוא בכדי שלא יפסוק המתורגמן אלא שהוא מענין אחר אסור לגלול לפי שבתורה אין מדלגין מענין לענין שדברי תורה הן אזהרות ועונשין ומצות וצריך שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוצא משיטה לשיטה אחרת אינו נוח לו להתבונן

'''וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי וכו'.''' כדי שלא להוציא לעז על הס&quot;ת כשרואין אותו אח&quot;כ שקורא לפרשה השלישית על פה ויהיו סבורים שס&quot;ת זו חסר אותה פרשה

'''ובעשור שבחומש הפקודים.''' בפ' פנחס שהוא בספר במדבר ונקרא חומש הפקודים שכתוב בו מניינן של ישראל

'''קורא על פה.''' שאותה פרשה רחוקה היא מפרשת אחרי מות ואך בעשור יותר מכדי הפסקת המתורגמן לפיכך אינו יכול לגלול הס&quot;ת עד לשם כדאמרן מפני כבוד הצבור וס&quot;ת אחר אינו יכול להביא משום פגמו של ראשון שלא יאמרו הראשון חסר הוא כשרואין שאדם אחד קורא בשני ספרים

'''ומברך עליה שמונה ברכות.''' אברכות של אחריה קאי לפי שמברך בתתלה על התורה לפניה ולאחריה כדרך שמברכין בבית הכנסת ומוסיף עוד שבע ברכות לאחריה כדחשיב ואזיל

'''ועל העבודה.''' רצה ומסיים שאותך לבדך וגו' ועל ההודיה מודים ומסיים הטוב וכו' ועל מחילת העון סלח לנו ומסיים מוחל עונות וכו' ועל המקדש ועל ישראל וכו' כדקאמר בגמרא

'''הרואה כ&quot;ג שהוא קורא וכו' לא מפני שאינו רשאי.''' דמהו דתימא הרואה עבודה אחת אינו רשאי להניחה כדי לילך לראות עבודה אחרת דראיית העבודה מצוה היא משום ברוב עם הדרת מלך ואין מעבירין על המצות קמ&quot;ל דמכיון שהוא אינו עסוק בה לאו עבורי מצוה היא

'''גמ' מנין לקריאת הפרשה.''' שהיא מצוה

'''ויעש.''' כתיב בפרשת המלואים ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה מה ת&quot;ל אשר צוה הלא כבר נאמר לעיל מיניה כי כן צוויתי אלא מכאן לרבות שנצטוה גם לקריאת הפרשה וילפינן כ&quot;ג ביה&quot;כ ממלואים

'''שירי עבודות.''' אע&quot;פ שאינו עבודות ממש ואין מעכבין אלא כשירי עבודות שאינן אלא למצוה אפ&quot;ה עובדן בבגדי לבן

'''מתניתא אמרה כן וכו'.''' דמשמע דקפדינן על לבן וכלומר למעוטי שאינו עובדה בבגדי זהב וקריאת הפרשה אינה אלא כשירי עבודה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בא לו כהן גדול לקרות אם רוצה בבגדי בוץ קורא · ואם לאו באיסטלית לבן משלו · חזן הכנסת ונטל ספר תורה ונתנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא ועמד וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואו' יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב ובעשור שבחומש הפיקודים קורא על פה ומברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל יש' ועל הכהנים ועל שאר התפילה · ב · הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא לא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה עשית כאחת · ג · ואם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו · ד · יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי ר' ליעזר ר' עקיבה או' עם תמיד שלשחר היו קריבין · ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו · ה · נכנס להוציא את הכף ואת המחתה קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש קידש ידיו ורגליו · ו · נכנס והקטיר את הקטורת והטיב את הנרות קידש ידיו ורגליו ופשט הביאו לו בגדי עצמו ולבש מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו כשיצא בשלום · ז · כהן גדול משמש בשמונה כלים · וההדיוט בארבעה · בכתנת ומכנסיים במצנפת ואבנט · מוסיף עליו כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ · באילו נשאלין באורים ותמים ואין נשאלין להדיוט אלא למלך ולבית דין · ולמי שצורך הציבור בו ·
בא לו כהן גדול כול' · מניין לקריאת הפרשה · ר' אידי בשם ר' יצחק ויעש מה ת'ל כאשר צוה יי' את משה · מיכן לקריאת הפרשה · ר' אמי בשם ר' יוחנן שירי עבודות עובדן בבגדי לבן · אמ' ר' מתנא מתנית' אמרה כן ואם לאו באיסטלית לבן משלו · ר' יוסה בעי למה שהן בחוץ · הרי שחיטה הרי אינה אלא בחוץ והוא עובדה בבגדי זהב · ר' יסא בשם ר' יוחנן רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן · מצינו שחיטה רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן · בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה · והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן · אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן · והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא · אמ' ר' יוסה ביר' בון תמן על ידי שזרעו שלדוד משוקע שם אינון עבדין לו כמנהג אבהתהון · תמן תנינן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה · מדלגין בנביא ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא שלשנים עשר מותר · אין מדלגין בתורה ר' ירמיה בשם ר' שמעון בן לקיש שאין גלין ספר תורה ברבים · ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי שישמעו יש' תורה על סדר · והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור · שנייא היא שהיא סדרו שליום · תדע לך דאמ' ר' שמעון בן לקיש בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא · ר' יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי כד דהיא חדא אוריא תהא גייל לה להדי פרוכתא · כד אינון תרתיי תי מייבל חדא ומייתי חדא · ומברך עליה שמונה ברכות על התורה · הבוחר בתורה · על העבודה שאותך נירא ונעבוד · על ההודייה הטוב לך להודות · על מחילת העון מוחל עוונות עמו יש' ברחמים · על המקדש · הבוחר במקדש · ואמ' ר' אידי השוכן בציון · על יש' הבוחר ביש' · על הכהנים הבוחר בכהנים · על שאר תפילה ותחינה · ובקשה שעמך יש' צריכין להיוושע לפניך · בא'י שומע תפילה · הל' ב · אמ' ר' יוחנן זו דברי ר' אליעזר ור' עקיבה · אבל דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים · ר' חונה בשם רב יוסף אתיא דר' ליעזר כבית שמי · כמה דבית שמי אמרי תדיר מקודש מקודש קודם · כן ר' ליעזר או' תדיר מקודש מקודש קודם · היך עבידה עבודת היום מקודשת · ומוספי היום תדירין · עבודת היום קודמת למוספי היום · פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד שלשחר · והשאר היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים · ר' שמעון בן לקיש אמ' טעמ' דהן תנייא כדי לסמוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי יוסה בעי: '''הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה'''? שהייתה קרובה מאוד לפרשה השנייה ולא צריך לגלול, אז למה לא מדלגים? '''אלא כדי שישמעו ישראל תורה סדר''', כי הרי ישראל דורשים סמוכים. אז אם ידלגו אז הם ילמדו הלכות שלא נכון, ידרשו סמוכים וידרשו הלכות לא נכונות.

אומרת הגמרא: '''והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור''', שהם לא סמוכים. אומרת הגמרא: '''שנייא היא שהיא סדרו של יום'''. כן, כיוון שזה סדר היום, אז זה כאילו קרא על סדר ואפשר לדרוש סמוכים במקרה כזה.

אומרת הגמרא: '''תדע לך, דאמר רבי שמעון בן לקיש: בכל מקום אינו קורא על פה, והכא קורא'''. אנחנו יודעים שבכל מקום אסור לקרוא תורה שבכתב בעל פה, אבל כאן התירו כי זה סדר היום וכדי שלא יגללו בציבור.

רבי יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי. כלומר רבי יוסה היה מפקד לבר עולא, החזן של בית הכנסת של הבבלים. זה היה בארץ ישראל, אבל היה בית כנסת של הבבלים. '''כד דהיא חדא אוריא''', כלומר שצריך להוציא שני ספרי תורה - לדוגמה בשבת וראש חודש ויש רק ספר תורה אחד, אז '''תהא גייל לה להדי פרוכתא''', כלומר אתה יכול לגלות את זה על הבמה. אבל '''כד אינון תרתי''', כשיש לך שני ספרים, אז תהיה '''מייבל חדא ומייתא חדא''', כן, תוציא אחד, לאחר מכן תוציא את השני, אבל אל תגלול את הראשון.

'''ומברך עליה שמנה ברכות'''. אמרנו שהכהן הגדול מברך שמונה ברכות. מה הברכות? '''על התורה''' - מה הוא מברך? '''הבוחר בתורה''', כמו שאנחנו מברכים היום. '''על העבודה''' - הוא אומר '''שאותך נירא ונעבוד''', ככה הוא חותם. '''על ההודייה''' - '''הטוב לך להודות'''. '''על מחילת העון''' - הוא אומר '''מוחל עונות עמו ישראל ברחמים'''. '''על המקדש''' - מסיים '''הבוחר במקדש''' ורבי אידי אמר '''השוכן בציון'''. '''על ישראל''' - '''הבוחר בישראל'''. '''על הכהנים''' - '''הבוחר בכהנים'''. '''ועל שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך''' - ברוך אתה השם '''שומע תפלה'''.

פרק ז' הלכה ב'. אומרת המשנה: '''ואם בבגדי בוץ קרא'''  - כלומר בגד לבן - '''קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''', זה הפעם השלישית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר'''. כן, כי לשיטתו המוספים שמופיעים בחומש במדבר נעשים ביחד עם תמיד שבין הערביים.

ורבי עקיבה אומר: '''עם תמיד של שחר היו קריבין''', שנאמר &quot;מלבד עולת הבוקר&quot;, אז זה אומר צמוד לעולת הבוקר. '''ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של בין הערבים''', וכאן גם היו מקריבים את האימורים של פר ושעיר.

אומרת הגמרא: '''קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''', כלומר זה פעם רביעית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל''' פעם חמישית, '''עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש, קידש ידיו ורגליו. נכנס והקטיר את הקטורת והטיב את הנרות. קידש ידיו ורגליו ופשט, ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום'''.

אומרת הגמרא: למדנו במשנה: '''יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר'''. כלומר לשיטתו המוספים שמופיעים בחומש במדבר הם נעשים ביחד עם תמיד שבין הערביים. '''רבי עקיבא אומר: עם תמיד של שחר היו קריבין'''. אמר רבי יוחנן: '''זו דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה, אבל דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד של בין הערביים'''.

אמר רבי חונה בשם רב יוסף: '''אתיא דרבי אליעזר כבית שמאי'''. כלומר רבי אליעזר סובר כבית שמאי, '''כמה דבית שמאי אמרי: תדיר מקודש מקודש קודם'''. כמו שראינו שביום שישי כשהוא עושה קידוש בשבת אז הוא קודם כל מקדש ואחרי זה רק על היין, כי הוא אומר שקידוש קודם ליין למרות שהיין הוא תדיר, הוא סובר שבין מקודש ותדיר, מקודש קודם. '''כן רבי אליעזר אומר: תדיר מקודש מקודש קודם'''.

שואלת הגמרא: '''היך עבידה'''? כלומר איך אתה רואה את זה כאן? אומרת הגמרא: '''עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין''', הרי כל חג וכל שבת יש מוספים, אז לכן המוספים הם תדירין, ואף על פי כן '''עבודת היום קודמת למוספי היום'''. לכן לפי רבי אליעזר, אחרי התמיד מיד הוא עושה את עבודת היום ורק אחרי זה את המוספים.

'''פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר, והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים'''. כלומר השעיר החיצוני ושאר דברים נעשים קרבים עם תמיד שבין הערבים.

'''רבי שמעון בן לקיש אמר טעמא דהן תנייא כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה'''. כלומר הוא סומך את שעיר החטאת החיצוני לחטאת, כלומר לפר ושעיר הפנימיים - אחרי עבודת היום. ועולה, כלומר פר והאיל, שבעת הכבשים שבעולה, הוא סומך אותם לתמיד של שחר, אז לכן הם מקריבים עם תמיד של שחר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לז עמוד א'''

{{שוליים|ז_ה}} '''בקריאה בציבור אין מדלגים מנביא לנביא, אך בתרי עשר מותר לדלג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יב, הלכה יג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן קמד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שבתורה אין מדלגים כלל, ובנביא מדלגים מענין לענין אך לא מנביא לנביא, ובתרי עשר מותר לדלג מנביא לנביא מפני שנחשבים כספר אחד.

{{שוליים|ז_ו}} '''אין לגלול ספר תורה ברבים בין קריאה לקריאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יב, הלכה כג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן קמד סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי מפני כבוד הציבור; יש להביא ספר תורה שני ולא לגלול.

{{שוליים|ז_ז}} '''כהן גדול מברך שמונה ברכות לאחר קריאת התורה ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ג, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך שמונה ברכות (תורה, עבודה, הודייה, מחילת עוון, מקדש וישראל וכהנים, ירושלים, ישראל, עם, ושאר הברכות), וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פ&quot;ג ה&quot;יא..

{{שוליים|ז_ח}} '''סדר הקרבת אילו ואיל העם ופר העולה ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ב, הלכה ב &lt;קטע סוף=לז א/&gt; ==דף לז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כר' עקיבא, כמבואר ברמב&quot;ם הלכות עבודת יום הכפורים פרק ב הלכה ב ופרק ד הלכה ב, שפר העולה קרב לאחר עבודת היום עם אילו ואיל העם ולא עם תמיד של שחר.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;74&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
חטאת {{ירו&quot;מ-ביאור|שעיר חטאת חיצוני}} לחטאת {{ירו&quot;מ-ביאור|פר ושעיר שניכנס דמם לפנים}} ועולה {{ירו&quot;מ-ביאור|פר ואיל ושבעת הכבשים}} לעולה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמיד של שחר}}. ואית דבעי מימר הפר והאיל {{ירו&quot;מ-הוסר|ואילו ואיל העם }}ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר {{ירו&quot;מ-ביאור|אילו ואיל העם}} היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. והדין תנייא {{ירו&quot;מ-ביאור|ותנא זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|תולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חולק}} עבודות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כפי הסדר שהן בפרשה}} מאי טעמא? כתיב ([[ויקרא טז כד|ויקרא אחרי מות טז כד]]) ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין {{ירו&quot;מ-ביאור|בפרשת אחרי מות}}. מה אמור בענין? אילו ואיל העם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיעשה אותם עם תמיד של בין הערבים}}. אמר רבי בון בר חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ושעיר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מט}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|החטאת החיצונה אינה קרבה עם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תמיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של שחר, אף שהיא מן המוספים בפרשת פינחס וכל המוספים האחרים נעשו עם תמיד של שחר. מאי טעמא? דכתיב}} ([[במדבר כט יא|במדבר פינחס כט יא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעיר עזים אחד חטאת מלבד}} חטאת הכפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם משמע ש}}כבר קדמה חטאת הכפורים {{ירו&quot;מ-ביאור| (פר ושעיר הנעשים בפנים)}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והם היו אחרי תמיד של שחר כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שילוח השעיר}} ([[ויקרא טז כג|ויקרא אחרי מות טז כג]])ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם. מאיכן בא? מקריית הפרשה. ולהיכן הוא הולך? להוציא כף ומחתה. כתיב {{ירו&quot;מ-ביאור|מיד אחר כך}} ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שעולתו ועולת העם אחר הוצאת הכף והמחתה}}. ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבא להוציא את הכף והמחתה}} ולא כן. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ז_ט}}הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי לא מקריבים אחר תמיד של בין הערבים}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חנינה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חנינה: כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף שעולתו ועולת העם נכתבו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוצאת המחתה שהיתה אחר תמיד של בין הערבים באמת הם היו נעשים קודם}}. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אומר: עוד היא אמורה על סדר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי באמת הפסוק הזה לא עוסק בעבודה אלא בא ללמד שצריך קידוש בלבישת הבגדים לפני הכניסה לאהל מועד, וקידוש בפשיטת הבגדים, שנאמר}} ובא אהרן אל אהל מועד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם, ורחץ את בשרו במים במקום קדוש, ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם}}. מאיכן בא? מקידוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידים ורגלים}} הראשון שהיה בידו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר שפשט את הבגדים הקדמים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולאין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולאן}} הוא הולך? לקידוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ידים ורגלים}} האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|של אחר לבישת הבגדים החדשים}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קומי רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: למה לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן אמרין חוץ מקידוש האחרון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי רק אחרי הפשיטה כתוב ורחץ בשרו במים, ומנין שמקדש גם אחר לבישה}}? אמר לו: שנייא היא דכתיב ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ויצא }}ופשט את בגדי הבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר לבש}}. שאין תלמוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר}} אשר לבש, וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש? אם כן למה נאמר אשר לבש? הקיש פשיטה ללבישה: מה לבישה בקידוש ידים ורגלים, אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש, וכי איני יודע שנכנס אל הקדש בבגדי לבן? בבואו אל הקדש למה לי}}? אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ללמד ש}}יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן, ואי זו זו? זו הוצאת כף ומחתה. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערבים {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת לא יהיו חמש טבילות}}. ולמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבודת יום הכיפורים}} בבגדי לבן? אמר רבי חייה בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: כשירות של מעלן כך שירות של מטן. מה למעלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במלאכים נאמר}} {{הפ|יחזקאל|ט|ב}} ואיש אחד בתוכם לבוש בדים, אף למטן ([[ויקרא טז ד|ויקרא אחרי מות טז ד]]) כתנת בד קדש ילבש.&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ג|ירושלמי יומא, פרק ז, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ז_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה: בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים? ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הצבור בו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''ואית דבעי מימר הפר והאיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים'''. '''והדין תנייא''' הוא בעצם חולק את העבודות לפי סדר שהם כתובים בתורה כסדר הפרשה. איך אתה רואה את זה? '''כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין'''. '''מה אמור בענין'''? כלומר מה מדובר שמה? '''אילו ואיל העם'''. אז שיעשה אותם עם התמיד של שחר, רק עם מה שמופיע בפרשה, רק אותם, רק את אלו ואלה, הוא עושה עם התמיד של שחר.

אמר רבי בון בר חייא: אף שעיר החטאת החיצוני הייתה קריבה עם תמיד של שחר. מה איתה מה? '''חטאת הכפורים כבר קדמה חטאת הכפורים'''. כלומר בעצם אילו ואיל העם קרובים לתמיד של שחר, אבל לפניהם כבר קדמה והקריבו את חטאת הכפורים.

ואתה גמור, אחר שילוח השעיר כתוב: '''ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם'''. '''מאיכן בא'''? זאת אומרת ממקריאת הפרשה. '''ולהיכן הוא הולך'''? '''להוציא כף ומחתה'''. ומיד אחרי זה '''כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם'''. מה זאת אומרת - שעולתו ועולת העם זה נעשה אחר הוצאת כף ומחתה. '''ואת אמר הכין ולא כן'''. הרי אמר רבי יוחנן: '''הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים'''. אז אם כף ומחתה אחר תמיד שבין הערבים ועולתו ועולת העם זה אחר הוצאת כף ומחתה, אז זה לא עם תמיד של שחר, זה הרבה אחרי תמיד שבין הערבים בכלל.

אמר רבי יוסה בן חנינה: '''כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו'''. כלומר באמת כל הפרשה מסודרת כמו שאמרנו, אבל עולתו ועולת העם היא לא במקום, כי באמת עולתו ועולת העם נכתב אחר הוצאת המחתה, אבל הוא נעשה עם תמיד של שחר.

רבי יוסה אומר: '''עוד היא אמורה על סדר'''. באמת גם הפרשה הזאת נאמרה על הסדר, אלו ואיל העם גם נאמר על הסדר, רק צריך להסביר את זה אחרת. מה שכתוב &quot;ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם&quot; - איך צריך להבין את זה? '''מאיכן בא'''? הוא לא בא כמו שאמרנו מקריאת הפרשה, אלא הוא בא '''מקידוש הראשון שהיה בידו''' לאחר שהוא פשט את בגדי הלבן, '''ולהיכן הוא הולך? לקידוש האחרון''' שלאחר לבישת בגדי זהב. אז בעצם כל דבר שנאמר בפרשה הוא לפי הסדר.

אמר רבי מנא קומי רבי יוסה: '''למה לנן אמרין חוץ מקידוש האחרון'''? כלומר, אין לו מקור. הרי רק אחרי הפשיטה כתוב &quot;ורחץ בשרו במים&quot;. אז מנין שבקידוש גם אחרי לבישה? אמר לו: '''שנייא היא דכתיב ובא ופשט את בגדי הבד. שאין תלמוד אשר לבש'''. מה זאת אומרת &quot;אשר לבש&quot;? '''וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש'''? כלומר, וכי על דעתנו שאדם פושט מה שהוא לא לבש? אם כן, למה נאמר אשר לבש? כי '''הקיש פשיטה ללבישה: מה לבישה בקידוש ידים ורגלים, אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים'''. כלומר אני יכול לגזור גם לצד ההפוך - כלומר מצאנו שאחרי הפשיטה מקדש ידיים ורגליים, אז גם הלבישה מקדש ידיים ורגליים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''למה.''' אינו עובדן בבגדי זהב לשירי העבודות

'''שהן בחוץ.''' וקס&quot;ד דה&quot;ק לא ניתן היום לעבוד בבגדי זהב לדבר שאינו עבודה והוא בחוץ והלכך פריך הרי שחיטה דלאו עבודה היא ואינה אלא בחוץ בעזרה והוא עובדה בבגדי זהב היום שהרי שחט את התמיד בבגדי זהב

'''רצה עובדה וכו'.''' דבאמת אם רצה עובדה בבגדי לבן ועל זה מתמה וכי מצינו לשחיטה רצה וכו' והלא שחיטת התמיד לא היתה אלא בבגדי זהב ושחיטת פרו והשעיר לא היו אלא בבגדי לבן

'''בכל אתר את אמר וכו'.''' הרי בכל מקום מצינו שצריך לנהוג כבוד להתורה ולילך למקום שהיא והכא את אמר שמוליכין הס&quot;ת מבה&quot;כ אצלם ולהיות כ&quot;ג קורא והיה לו לילך לבהכ&quot;נ ולקרות שם אלא וכו' התורה מתעלה בהן שחשיבות וכבוד הוא להתורה שהיא מתעלה ומתכבדת בהן שזה נותן לזה כדתנינן במתני' וגרסינן להסוגיא עד סוף הלכה בפ&quot;ז דסוטה בהלכה י' וכן לקמן בפ&quot;ד דמגילה בהלכה ה' ושם פירשתי ע&quot;ש

'''מתני' אם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט.''' כלומר דאלו קרא בכלי לבן שלו א&quot;כ כבר קידש קודם שפשט הבגדי בוץ כשהיה רוצה לקרות ואז א&quot;צ עכשיו אלא טבילה ולבישת בגדי זהב וכו'

'''ויצא ועשה את אילו וכו' דברי ר&quot;א.''' דס&quot;ל לר&quot;א דכל הני דכתיבי ברישא בפרשת היום עביד להו ברישא והיינו אילו ואיל העם ואימורי החטאת והוצאת הכף ומחתה ובתר הכי עביד למוספין את פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ האמורים בחומש הפקודים עם תמיד של בין הערבים

'''מתני' קדש ידיו ורגליו וכו' הביאו לו בגדי לבן וכו'.''' בגמרא מפרש למה היה זה בבגדי לבן וזה היה אחר הקרבת תמיד של בין הערבים כמפורש בהלכה דלעיל

'''נכנס והקטיר את הקטורת.''' בין הערבים ולהטיב את הנרות של בין הערבים כמו בשאר הימים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חטאת לחטאת ועולה לעולה · ואית דבעי מימר הפר והאיל ואילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד שלשחר · והשאר היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים · והדין תנייא תולה עבודות · מה טע' ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם · כאמור בעניין · מה אמור בעניין · אילו ואיל העם · אמ' ר' בון בר חייה ושעיר מה טע' מדם חטאת הכיפורים · כבר קדמה חטאת הכפור' ובא אהרן אל אוהל מועד · מאיכן בא · מקריית הפרשה · ולהיכן הוא הולך להוציא כף ומחתה · כת' ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם · ואת אמר הכין · ולא כן אמ' ר' יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד שלבין הערבים · אמ' ר' יוסה בן חנינה כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו · אמ' ר' יוסה עוד היא אמורה על סדר · ובא אהרן אל אהל מועד · מאיכן בא מקידוש הראשון שהיה בידו · ולאיין הוא הולך לקידוש האחרון · אמ' ר' מנא קומי ר' יוסה למה לי נן אמרין חוץ מקידוש האחרון · אמ' ליה שנייא היא דכת' ובא ויצא · ופשט את בגדי הבד · שאין ת'ל אשר לבש · וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש · אם כן למה נאמ' אשר לבש · הקיש פשיטה ללבישה · מה לבישה בקידוש ידים ורגלים · אף פשיטה בקידוש ידיים ורגליים · אמ' ר' אלעזר יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן · ואי זו זו · זו הוצאת כף ומחתה · אמ' ר' יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד שלבין הערבים · הל' ג ולמה בבגדי לבן · אמ' ר' חייה בר בא כשירות שלמעלן כך שירות שלמטן · מה למעלן איש אחד בתוכם לבוש בדים · אף למטן כתונת בד קודש ילבש · מפני מה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר&quot;ע אומר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה.''' דס&quot;ל פר העולה ושבעה כבשים של מוספים היו קריבים אחר התמיד של שחר דכתיב מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד אלמא מוספין עם עולת הבקר נעשין ובסמוך לה ואח&quot;כ עובד עבודת היום בבגדי לבן בטבילה שניה ואח&quot;כ שעיר הנעשה בחוץ ואע&quot;פ שהוא מכלל קרבנות מוסף של היום משום שנאמר בו מלבד חטאת הכפורים א&quot;כ למדנו ששעיר הפנימי שהוא חטאת הכפורים ומעבודת היום הוא קודמו ואח&quot;כ עושה אילו ואיל העם ואח&quot;כ מקטיר אימורי החטאת והן של פר ושעיר הנשרפין ואחר כך מקריב התמיד של בין הערבים כל אלו בטבילה שלישית כשלבש בגדי זהב ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל ולובש בגדי לבן ומקדש ונכנס לקודש הקדשים להוציא את הכף ואת המחתה וכו' וכדתנן במתני' דלקמן וכן הלכה וכדקאמר הכא בגמרא הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים

'''הביאו לו בגדי עצמו ולבש.''' ויוצא לביתו ומלוין אותו כל העם עד לביתו וי&quot;ט היה עושה לאוהביו על שיצא בשלום מן הקודש

'''גמ' זו דברי ר&quot;א ור&quot;ע.''' כדפליגי במתני' אבל דברי חכמים דפליגי עלייהו בברייתא וס&quot;ל כולהון היו קריבין וכו' אף אילו ואיל העם ואימורי החטאת הכל היו קריבין אחר עבודת היום של פנים וקודם תמיד של בין הערבים מלבד הוצאת כף ומחתה שהיא אינה עבודה ואותה היה מאחרה לאחר תמיד של בין הערבים וכדאמר ר' יוחנן לקמן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה וכו'

'''אתיא דר' אליעור.''' דאמר אילו ואיל העם היו קודמין למוספין כב&quot;ש בריש פ&quot;ח דברכות דס&quot;ל מברך על היום ואח&quot;כ מברך על היין דברכת היום מקודש וברכת היין תדירה ותדיר ומקודש מקודש קודם כן ר&quot;א ס&quot;ל נמי הכי כדמפרש ואזיל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''היך עבידה.''' כלומר לפיכך ס&quot;ל לר&quot;א דהיך עבידה כך שעבודת היום מקודשת ואילו ואיל העם ואימורי חטאת מעבודות היום הן ומוספין תדירין הן ותדיר ומקודש מקודש קודם

'''פר ואיל וכו'.''' לדברי ר&quot;ע מפרש וכר&quot;ע דתוספתא פ&quot;ג דגריס התם ר&quot;ע אומר פר העולה ושבעת כבשים. שהן מוספין של היום האמורים בחומש הפקודים וכתיב ובעשור לחודש השביעי הזה וגומר והקרבתם עולה לה' פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה וגו' והן עולות ואילו היו קרבין עם תמיד של שחר

'''והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים.''' כדמסיים ר&quot;ע שם ואח&quot;כ פר ושעיר הנעשה בפנים ואח&quot;כ שעיר הנעשה בחוץ ועולת התמיד ומנחתה ונסכה ואח&quot;כ אילו ואיל העם

'''טעמא דהן תניא.''' דנהי דטעמא דמוספין אחר תמיד של שחר מפרש שם דכתיב מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד א&quot;כ סמוכין הן נעשין וכן מה שקדם שעיר הנעשה בפנים לשעיר הנעשה בחוץ משום דכתיב בשעיר הנעשה בחוץ מלבד חטאת הכפורים אלמא דשעיר שבפנים ברישא ופר ושעיר שבפנים נמי הואיל ומתנותיהן שוין נעשין כאחת אלא מה דמסדר עולת התמיד של בין הערבים ואחר כך אילו ואיל העם מה טעמא

'''כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה.''' כלומר כשם ששעיר שבחוץ שהוא חטאת אתה סומכו לפר ושעיר שהן חטאות שבפנים כך אתה סומך אילו ואיל העם שהן עולות לעולת תמיד של בין הערבים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואתה גמור, כתיב &quot;ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש&quot;. וכי איני יודע שנכנס אל הקודש בבגדי לבן? אז &quot;בבואו אל הקדש&quot; למה לי? אמר רבי אלעזר: '''יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן'''. כלומר חוץ מהעבודות שלמדנו עליהם - להקטיר את הקטורת בהיכל, קודשים. לאחר מכן הוא נכנס עוד הפעם בבגדי לבן, ואיזו? '''זו הוצאת כף ומחתה''' שגם נעשית בבגדי לבן. אמר רבי יוחנן: '''הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערביים'''.

שואלת הגמרא: '''ולמה בבגדי לבן'''? אמר רבי חייה בר אבא: '''כשירות של מעלן כך שירות של מטן. מה למעלן ואיש אחד בתוכם לבוש בדים, אף למטן כתנת בד קדש ילבש'''. כלומר הכוהנים מתלבשים בבגדי לבן, הכוהן הגדול מתלבש בבגדי לבן כמו שהמלאכים מתלבשים בבגדי לבן.

למדנו במשנה: '''כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה: בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים? ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הצבור בו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לז עמוד ב'''

{{שוליים|ז_ט}} '''סדר עבודת יום הכיפורים - הוצאת כף ומחתה נעשית לפני עולתו ועולת העם, אף שנכתבה אחריהם בפסוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודת יוה&quot;כ, פרק ב, הלכה ב &lt;קטע סוף=לז ב/&gt; ==דף לח עמוד א== &lt;קטע התחלה=לח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסה בן חנינה שהוצאת הכף והמחתה קודמת לעולתו ולעולת העם, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הל' עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ב ה&quot;ב) שסדר העבודה כולל את הוצאת הכף והמחתה לפני הקרבת העולות.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;75&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מפני מה כהן גדול משמש בשמנה כלים? רבי חנניה חברון דרבנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה חברון דרבנן|°]] אמר: כנגד המילה שהיא לח' ימים על שם {{הפ|מלאכי|ב|ה}} בריתי היתה אתו. מפני מה אינו משמש בבגדי זהב {{ירו&quot;מ-ביאור|בעבודת היום}} מפני הגאוה? אמר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: על שם {{הפ|משלי|כה|ו}} אל תתהדר לפני מלך. רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: לפי}} שאין קטיגור נעשה סניגור. אתמול כתיב בהם ([[שמות לב לא|שמות כי תשא לב לא]]) ויעשו להם אלהי זהב, ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב. תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: ולבשם ובלו שם. {{שוליים|ז_י}}שם היו גנוזין, שם היו מרקיבין, ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי דוסא בן הרכינס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי דוסא אומר: כשרים הם לכהן הדיוט. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: שתי תשובות בדבר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תשובה}} אחת בבגדי כהן גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגדים ששמשו קדושה חמורה ישמשו קדושה קלה}}, ואחת בבגדי כהן הדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים של בוץ ושל כהן הדיוט של כלאים}}. תני: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} על אבניטו של כהן גדול ביום הכיפורים שהוא של בוץ, ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים. ועל מה נחלקו? על אבנטו של כהן הדיוט ש[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר {{שוליים|ז_יא}}יש בו כלאים ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}} אומר: אין בו כלאים. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כט לה|שמות תצוה כט לה]]) ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה. מה בגדי אהרן יש בו כלאים, אף בגדי בניו יש בהן כלאים. מה עבד לה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר ברבי שמעון{{ירו&quot;מ-הוסר|רש}}? מה אהרן בראוי לו, אף בניו בראוי להן. אמר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט. כתונת היתה מכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} לובשי כלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אית דבעי מימר על שופכי דמים כמה דאת אמר ([[בראשית לז לא|בראשית וישב לז לא]]) ויטבלו את הכתונת בדם. מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמה דאת אמר ([[שמות כח מב|שמות תצוה כח מב]]) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה. מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח כמה דאת אמר ([[שמות כט ו|שמות תצוה כט ו]]) וישם את המצנפת על ראשו {{ירו&quot;מ-ביאור|וגסי הרוח הולכים בראש זקוף}}. אבנט {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא כנגד הלב}} היה מכפר על הגנבים, ואית דבעי מימר על העוקמנים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאין פיהם וליבם שוה}}. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: {{שוליים|ז_יב}}ל&quot;ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן. חושן היה מכפר על מטי הדין כמה דאת אמר ([[שמות כח טו|שמות תצוה כח טו]]) ועשית חשן משפט. אפוד היה מכפר על עבודה זרה כמה דאת אמר {{הפ|הושע|ג|ד}} ואין אפוד ותרפים {{ירו&quot;מ-ביאור|אפוד לשאול בה' וטרפים לשאול בעבודה זרה}}. מעיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יונתן דבית גוברין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן דבית גוברין|°]]: שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן: האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות כח לה|שמות תצוה כח לה]]) והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו. יבא קול ויכפר על קול. ההורג נפש {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשגגה}} לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה מיתת כהן גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[במדבר לה כה|במדבר מסעי לה כה]]) וישב בה עד מות הכהן גדול. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן יעקב|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן יעקב אומר: נאמרה כפרה בפנים {{ירו&quot;מ-ביאור|בעבודת יום הכיפורים}} ונאמר כפרה בחוץ {{ירו&quot;מ-ביאור|בעגלה ערופה}}. מה כפרה {{ירו&quot;מ-הוסר|האמורים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|האמורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים אף כפרה האמורה}} בפנים בן הבקר מכפר על שופכי דמים {{ירו&quot;מ-הוסר|אף}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמרנו שאין}} כפרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא במיתת כהן גדול}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אמורה בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיתת כהן גדול מכפר על שופכי דמים}} בשוגג. כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה ערופה ופר יום הכיפורים מכפר על שופכי דמים}} במזיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא תני}} שנייא היא עגלה ערופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמכפרת}} בין שוגג בין מזיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אמרנו שרק מיתת כהן גדול מכפר על השוגג}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיתת כהן גדול מכפר}} על חט{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}ידוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי הרוצח}}, וכאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|עגלה ערופה ופר מכפרים}} על חט{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} שאינו ידוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי הרוצח}}. ציץ אית דבעי מימר על {{ירו&quot;מ-הוסר|הגודפנים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדפים}}, אית דבעי מימר על עזי פנים. מאן דאמר על הגודפנין ניחא דכתיב ([[שמואל א יז מט]]) ותטבע האבן במצחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגלית היה מחרף ומגדף}}, וכתיב ([[שמות כח לח|שמות תצוה כח לח]]) והיה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שביעי#דף לח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו מדברים ממסכת יומא דף ל&quot;ח. מתחלת הגמרא, אומרת הגמרא '''מפני מה כהן גדול משמש בשמונה כלים?''' רבי חנניה חברון דרבנן אמר '''כנגד המילה שהיא לשמונה ימים''', על שם ברית היא הייתה איתו. מפני מה אין הוא משמש בבגדי זהב ביום הכיפורים? אומרת הגמרא מפני הגאווה. כלומר, למה הוא הולך לשלושה חודשים בבגדי זהב? מפני הגאווה. אמר רבי סימון: על שם '''אל תתהדר לפני מלך'''. רבי לוי אמר '''לפי שאין קטיגור נעשה סניגור'''. אתמול כתיב בהם '''ויעשו להם אלהי זהב''', ועכשיו הוא בא, הוא עומד בבקשה משמש בבגדי זהב.

תני רבי חייא: '''ולבשם ובלו שם'''. הכוונה הוא בלוי שם, כן, '''שם היו גנוזין''', '''שם היו מרקיבין''', ולא היו כשרים ליום הכיפורים הבא. תני רבי דוסא אומר: כשרים הם לכהן הדיוט. תני רבי אומר: שתי תשובות בדבר, אחת בבגדי כהן, שהרי בגדים ששימשו בלבושה חמורה ישמשו בלבושה קלה, ואחת בבגדי כהן הדיוט.

תני: לא נחלקו רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון על אבניטו של כהן גדול ביום הכיפורים שהוא של בוץ, כלומר פשתן, ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים. ועל מה נחלקו? על אבנטו של כהן הדיוט, ש°רבי אומר יש בו כלאים, ורבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אין בו כלאים.

רבי יעקב בר אחא ורבי אבהו בשם רבי יוחנן: טעמא דרבי, שנאמר '''ועשית לאהרן ולבניו ככה, ככל אשר צויתי אתכה'''. מה בגדי אהרן יש בו כלאים, אף בגדי בניו יש בהן כלאים. מה עבד לה רבי אלעזר ברבי שמעון? מה אהרן בראוי לו, אף בניו בראוי להן.

אמר רבי סימון: '''כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין'''. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט. כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים, אית דבעי מימר על שופכי דמים, כמה דאת אמר '''ויטבלו את הכתונת בדם'''. מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות, כמה דאת אמר '''ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'''. מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח, כמה דאת אמר '''וישם את המצנפת על ראשו''', וגסי הרוח הם הולכים בראש זקוף. אבנט שהוא כנגד הלב היה מכפר על הגנבים, אית דבעי מימר על העוקמנים, כלומר שאין פיהם ולבם שווה.

אמר רבי לוי: שלושים ושתיים אמה היה בו באבנט, והיה מעקמו לכאן ולכאן. כלומר, אחרי שהוא מלפף אז היה הקצוות שלו יוצאים משני הצדדים. חושן היה מכפר על מטי הדין, כמה דאת אמר '''ועשית חשן משפט'''. אפוד היה מכפר על עבודה זרה, כמה דאת אמר '''ואין אפוד ותרפים'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואית דבעי מימר.''' לר&quot;ע שכך היו קריבין הפר והאיל של מוספי היום ואילו ואיל העם ושבעת כבשים של חומש הפקודים הן היו קריבין אחר תמיד של שחר והשאר החטאות של עבודת היום קריבין אח&quot;כ עם תמיד של בין הערבים

'''והדין תניא תולה עבודות מה טעמא.''' להך תנא שתולה עבודות סמוכות זו לזו ואינו סומך עולה לעולה בתמיד של בין הערבים שהרי אומר אילו ואיל העם היו קריבין בתוך המוספין ואחר תמיד של שחר א&quot;כ היו החטאות של עבודות היום עם התמיד של בין הערבים אחריהן סמוכין ואין כאן עולות סמוכים בתמיד הזה כמו שהן סמוכין בתמיד של שחר ומה טעמא

'''ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם.''' כתיב ודריש הך תנא להאי קרא שהוא מרמז כאמור בענין וכלומר שהוא בראש הפרשה ומה אמר בענין ראש הפרשה אילו ואיל העם כדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה והפר והשעיר שהן חטאות אי אפשר להקריבן קודם האילים לפי שצריך שיהא החטאות סמוכין והן השעיר שבפנים ושעיר החיצון שהן קריבין זה אחר זה כדמפרש טעמא לקמיה ולפיכך ס&quot;ל שאילו ואיל העם שהן עולות וכתובין בריש הפרשה קריבין הן בתוך עולות המוספין של היום ואחר תמיד של שחר

'''אמר ר' בון בר חייה ושעיר מה טעמא.''' מה ראו לומר שאח&quot;כ שעיר הנעשה בפנים ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ דזה כ&quot;ע שוין הן ומ&quot;ט משום דכתיב גבי שעיר הנעשה בחוץ מלבד חטאת הכפורים. כצ&quot;ל. משמע שכבר קדמה לו חטאת הכפורים והוא שעיר הנעשה בפנים. ומדם חטאת הכפורים הכתוב בספרי הדפוס ט&quot;ס הוא דלא שייך כאן שאין המקרא הזה הכתוב בפ' תצוה מלמדנו על סדר העבודות כלום

'''ובא אהרן אל אהל מועד.''' ודריש מהיכן הוא בא מקריאת הפרשה שהיתה בעזרה ולהיכן הוא הולך אח&quot;כ להוציא כף ומחתה שהניחם לפני ולפנים

'''ופריך הא כתיב בתריה ולבש את בגדיו והן בגדי זהב ויצא ועשה את עולתו וגו' ואת אמר הכין.''' בתמיה שאין זה על סדר המקרא

'''ולא כן וכו'.''' כלומר ועוד הא לא כן אמר ר' יוחנן לקמן דהכל מודים שהוצאת כף ומחתה אחר תמיד של בין הערבים היא והיאך אתה מסדר להוצאת כף ומחתה שהוא עכשיו

'''כל הפרשה כתובה על הסדר חוץ מזו.''' באמת דבכל הפרשה האמורה על הסדר עבודות אין כאן אלא הפסוק הזה שלא על הסדר הוא אלא אחר כך הוא צריך שיהא כתוב אחר גמר עבודות הקודמים ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אחר שהוציא כף ומחתה וקרא דויצא ועשה את עולתו וגומר צריך שיהא כתוב מקודם

'''א&quot;ר יוסה.''' זהו סתם ר' יוסי אמורא. עוד היא אמורה על הסדר כלומר אעפ&quot;כ יש לנו ג&quot;כ לפרש שאמורה על הסדר

'''א&quot;ל שנייא היא וכו'.''' כלומר שאני הוא זה שאתה רוצה לומר שאין קידוש לפשיטה לפי שזה למדנו מדכתיב ובא ופשט וגו' אשר לבש וכי עלת על דעתינו וכו' אלא להקיש וכו' ויצא הכתוב כאן ט&quot;ס הוא

'''הכל מודים וכו'.''' כדלעיל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כהן גדול משמש בשמונה כלים · ר' חנניה חברון דרבנן אמ' כנגד המילה שהיא לשמונה ימים · על שם בריתי היתה אתו · מפני מה אינו משמש בבגדי זהב מפני הגאוה · אמ' ר' סימון · על שם אל תתהדר לפני מלך · אמ' ר' לוי שאין קטיגור נעשה סניגור · אתמול כת' בהם ויעשו להם אלהי זהב · ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב · תני ר' חייה ולבשם ובלו שם · שם היו גנוזין שם היו מרקיבין ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא · תני ר' או' שתי תשובות בדבר · אחת בבגדי כהן גדול · ואחת בבגדי כהן הדיוט · תני לא נחלקו ר' ור' אלעזר ביר' שמעון על אבניטו שלכהן גדול ביום הכיפורים שהוא שלבוץ ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים · ועל מה נחלקו · על אבניטו שלכהן הדיוט · שר' או' יש בו כלאים · ור' אלעזר ביר' שמעון או' אין בו כלאים · ר' יעקב בר אחא ר' אבהו בשם ר' יוחנן טעמ' דר' ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אותכה · מה בגדי אהרן יש בו כלאים · אף בגדי בניו יש בהן כלאים · מה עבד לה ר' אלעזר ביר' שמעון · מה אהרן בראוי לו · אף בניו בראוי להן · הל' ה · אמ' ר' סימון כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין · בכתונת ומכנסים · מצנפת ואבנט · כתונת היתה מכפרת על שופכי דמים כמ' דא' אמר ויטבלו את הכתונת בדם · מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות · כמה דאת אמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה · מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח · כמה דאת אמר וישם את המצנפת על ראשו · אבנט היה מכפר על העוקמנים · אמ' ר' לוי שלשים ושתים אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן · חושן היה מכפר על מטי הדין · כמה דא' אמ' ועשית חושן משפט · אפוד היה מכפר על עובדי ע'ז · כמ' דא' אמ' אין אפוד ותרפים · מעיל · ר' סימון בשם ר' יונתן דבית גוברין · שני דברים לא היתה בהן כפרה · וקבעה להן התורה כפרה · ואילו הן האו' לשון הרע · וההורג נפש בשגגה · האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל · והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו · יבא קול ויכפר על קול · ההורג נפש לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה מיתת כהן גדול · וישב בה עד מות הכהן הגדול תני ר' אליעזר בן יעקב או' נאמרה כפרה בפנים ונאמ' כפרה בחוץ · מה כפרה האמורה בפנים בן הבקר מכפר על שופכי דמים · אף כפרה אמורה בחוץ בן הבקר מכפר על שופכי דמים · כאן בשוגג כאן במזיד · שנייא היא עגלה ערופה בין שוגג בין מזיד · אמ' ר' יוסה כאן על חט ידוע · וכאן על חט שאינו ידוע · ציץ · אית דבעי מימר על הגודפנים · אית דבעי מימר על עזי פנים · מאן דאמ' על הגודפנין ניחא דכת' ותטבע האבן במצחו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ובא אהרן אל אוהל מועד מאיכן בא מקידוש הראשון שהיה בידו וכו'.''' כלומר שהכתוב הזה מלמדנו עם האמור לאחריו ורחץ את בשרו במים וגו' שהוא טובל ומקדש ידיו ורגליו מחילוף עבודה לעבודה ומרמז לנו שהוא בא מקידוש הראשון שהיה בידו כשלבש לצורך העבודה והולך לקידוש האחרון לקידוש הפשיט' כשהוא פושט ומחלף הבגדים מעבודה לעבודה ואין כאן קפידא מה שכתוב אח&quot;כ ויצא ועשה את עולתו וגו' וזה היה קודם לפי שהכתוב הוה ובא אהרן וגו' אין מלמדנו כאן לסדר העבודה אלא ללמד ולרמז על סוף העבודות כולן שיהא בקודש כמו בתחלת עבודה

'''אמר ר' מנא קומי ר' יוסה לית אנן אמרין חוץ מקידוש האחרון.''' כלומר מנא לך למידרש הכי וללמד על קידוש השני כשפושט ומחליף הבגדים מעבודה אימא לך איפכא דהכתוב הזה ושלאחריו מלמדנו שא&quot;צ קידוש האחרון והוא קידוש השני כשפושט שהרי כתוב כאן ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד וגו' ולא הוזכר כאן רחיצה וקידוש ובפסוק של אחריו נאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ואין ללמד מפסוקים האלו אלא רחיצה וקידוש כשלובש הבגדים ומחלף מעבודה לעבודה ומנין לך קידוש האחרון בשעת פשיטת הבגדים

'''א&quot;ר אלעזר וכו'.''' כלומר וג&quot;כ הדבר הזה מלמדנו המקרא הזה דכתיב ובא אהרן וגו' יפשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקודש והאי בבואו וגו' מיותר הוא אלא ללמד יש לך עוד עבודה אחרת היום שהוא עובד בבגדי לבן בבואו אל הקודש ואיזו זו הוצאת כף ומחתה מלפני ולפנים והשתא שפיר דריש לעיל מאיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך להוציא כף ומחתה לפי שבפסוק הזה מרומז זה

'''גמ' ולמה בבגדי לבן.''' להוצאת כף ומחתה נהי שאין יכול להכנס לפני ולפנים בבגדי זהב כדמפרש טעמא בהלכה דלקמן מכל מקום למה בלבן של בגדי כהונה הלא אינה עבודה והיה יכול ללבוש בגדים של חול וכמו בקריאת הפרשה שאינה עבודה

'''כשירות.''' של מלאכים למעלה כדכתיב ואיש אחד בתוכם לבוש בגדים וכן הוא בשירות שלמטה לפני ולפנים. ובבגדי כהונה לבן דכתיב כתונת בד קודש ילבש וא&quot;א ללבוש שאר בגדים ואפי' לבן

'''מתני' כהן גדול משמש.''' בשאר ימות השנה בח' כלים

'''במצנפת.''' לא נאמר בכתוב מצנפת בבגדי כהן הדיוט אלא מגבעות ובבגדי אהרן נאמר מצנפת ובל' מקרא קורא לשל כ&quot;ג מצנפת לפי שצונף בה סביב סביב על ראשו וכהן הדיוט צונף בה ככובע ונקרא מגבעות על שם שנראית כגביע ובלשון המשנה קורא לשניהם מצנפת

'''אלא למלך.''' וכו' דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו' הוא זה המלך וכל בני ישראל אתו זה מי שכל בני ישראל אתו לצאת אחריו למלחמה והוא המשוח מלחמה ולמי שהצבור צריך בו דכתיב וכל העדה ואלו סנהדרי גדולה

'''גמ' מפני מה כ&quot;ג משמש בשמונה כלים.''' מה טעם שאמרה תורה כך

'''על שם בריתי היתה אתו.''' דכתיב בתריה כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' וזהו על כ&quot;ג דכתיב בזאת יבא אהרן וגו' וכתיב ואני זאת בריתי וגו'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''באלו נשאלין באורים ותומים.''' כהן הנשאל באורים צריך ללבוש שמונה בגדים וכיצד שואלין הכהן עומד ופניו לפני הארון והשואל עומד מאחריו ופניו לאחורי הכהן ואומר השואל אעלה או לא אעלה ואינו שואל בקול רם ולא מהרהר בלבו אלא שואל בקול נמוך כמו שמתפלל בינו לבין עצמו ומיד רוח הקודש לובש את הכהן ומביט בחושן במראה הנבואה להאותיות הבולטות כנגד פניו עלה או לא תעלה לפי שהיו כתובים על החושן שמות של י&quot;ב שבטים ואברהם יצחק ויעקב ותיבות שבטי יה ונמצא כל האלפא ביתא והכהן משיבו ואומר לו כפי שהוא מביט בהאותיות הבולטות

'''על שם אל תתהדר לפני מלך.''' לבא לפניו בבגדי גאוה

'''שאין קטיגור וכו' שהרי אתמול כתיב בהם וכו'.''' ולשני הטעמים אין קפידא אלא כשנכנס לפני ולפנים

'''ולבשם.''' והא כתיב ברישא דקרא כתונת בד קדש ילבש וגו' מה ת&quot;ל ולבשם ללמד ובלו שם וכו'

'''שתי תשובות בדבר.''' אחת בבגדי כ&quot;ג וכו'. כלומר אחת (שאין) אבנטו של כ&quot;ג ביום הכפורים לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שאבנט של כ&quot;ג ביה&quot;כ הוא של בוץ ושל כהן הדיוט של כלאים דשוין הן עם אבנטו של כ&quot;ג בשאר ימות השנה דכתיב ביה מפורש ואת האבנט שש משזר ותכלת והיא כלאים

'''ואחת בבגדי כהן הדיוט.''' ועוד תשובה אחת לבגדי כהן הדיוט שאין תשמישו של כהן הדיוט אלא בקדושה קלה והיאך ישתמש בבגדים שנשתמש בהן קדושה חמורה לפני ולפנים. א&quot;נ איפכא שתשובה הראשונה בבגדי כה&quot;ג שנשתמש בהן קדושה חמורה והאיך ישתמש בהן כהן הדיוט קדושה קלה ותשובה שניה בבגדי כהן הדיוט שאין אבנטו של כ&quot;ג ביה&quot;כ כאבנטו של כהן

'''תני.''' בברייתא דפליגי בה רבי ור&quot;א בר&quot;ש רבי אומר אין בין כ&quot;ג לכהן הדיוט בבגדי ארבעה השוין אלא אבנט. ר&quot;א בר&quot;ש אומר אף לא אבנט ומפרש דלא נחלקו על אבנטו של כ&quot;ג שביה&quot;כ היה של בוץ דכתיב בגדי הבד ושל שאר ימות השנה היה של כלאים כדאמרן

'''ועל מה נחלקו על אבנטו של כהן הדיוט.''' בין בשאר ימות השנה בין ביה&quot;כ מה שלובשין לסייע לכה&quot;ג בדברים השייכים כגון להביא לו את הפר והשעיר וכיוצא בזה שרבי אומר וכו' ולר&quot;א בר&quot;ש אין חלוק בין אבנטו של כהן הדיוט ובין אבנטו של כ&quot;ג ביה&quot;כ

'''ועשית לאהרן ולבניו וגו'.''' משמע ששוין הן באלו בגדים שהן לו ולבניו ור&quot;א בר&quot;ש ס&quot;ל מה אהרן בראוי לו אף בניו וכו' ושל כה&quot;ג היה האבנט של כלאים בשאר ימות השנה ושל כהן הדיוט של בוץ

'''על ראשו.''' רמז על גסי הרוח שהולכין בגובה הראש

'''על הגנבים.''' שגונבין דעת הבריות והלבבות והאבנט היו חוגרין כנגד אצילי ידיהן שהוא כנגד הלב

'''על העוקמנים.''' דוברי שקר שמעקמין ומסבבים דבריהם נגד האמת ועל שם שהיו חוגרין באבנט ועקמין ומסבבין אותו לכאן ולכאן וכדאמר ר' לוי

'''מעיל.''' מה היה מכפר כדר' סימון וכו' שמכפר על לשון הרע יבא קול ויכפר על קול

'''ההורג נפש.''' בשגגה לא היתה לו כפרה וכו'

'''ונאמר כפרה בחוץ.''' בעגלה ערופה ונכפר להם הדם

'''מה כפרה האמורה בחוץ בן בקר מכפר על שופכי דמים אף כפרה האמורה בפנים וכו'.''' כצ&quot;ל. וס&quot;ל לר&quot;א בן יעקב דקרבנות מכפרים ג&quot;כ על שופכי דמים והיינו בשגגה וכדמסיים כאן בשוגג הקרבנות מכפרים וכאן במזיד ולא ידיע מאן קטליה עגלה ערופה מכפרת

'''שנייא היא עגלה ערופה.''' כלומר דדחי להיקשא דר&quot;א בן יעקב ומקשי עלה דשאני עגלה ערופה דמכפרת בין שוגג בין מזיד שהרי אינו ידוע מאן קטליה והיך קטליה ואלו קרבנות ודאי אין מכפרין על המזיד

'''אמר ר' יוסה.''' הכי הוא דאמרינן כאן קרבנות מכפרין על חטא ידוע שידוע הוא מי ההורג אלא שבשגגה הרג וכן משכחת לה נמי במזיד ולא אתרו ביה דלאו בר קטלא הוא וכאן בעגלה ערופה על חטא שאינו ידוע מי ההורג ובין בשוגג ובין במזיד והשתא שניהם שוין הן

'''על הגודפנים.''' המחרפים ומגדפים

'''מ&quot;ד על הגודפנים ניחא.''' כדאשכחן בגלית הפלשתי שהיה מחרף ומגדף וכדכתיב ותטבע האבן במצחו וכתיב בציץ והיה על מצחו תמיד. מאן דאמר על עזי פנים מהו הרמז על המצח וקאמר כדכתיב ומצח אשה זולה היה לך מאנה הכלם כדרך עזי הפנים שאין להם בושה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

מעיל, רבי סימון בשם רבי יונתן דבית גוברין: שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן: האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל, שנאמר '''והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו''', יבא קול ויכפר על קול. ההורג נפש בשגגה לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה - מיתת כהן גדול, שנאמר '''וישב בה עד מות הכהן הגדול'''.

תני רבי אלעזר בן יעקב אומר: נאמרה כפרה בפנים, כלומר בעבודת יום הכיפורים, ונאמרה כפרה בחוץ, בעגלה ערופה. מה כפרה בפנים - בן הבקר מכפר על שופכי דמים, אז אף כפרה בחוץ - בן הבקר מכפר על שופכי דמים. אז אם כך, למה אמרנו שאין כפרה למיתת כהן גדול? כאן בשוגג, כאן במזיד. שנייא היא עגלה ערופה, שמכפרת בין בשוגג בין במזיד. אמר רבי יוסה: כאן על חטא ידוע, כאן על חטא שאינו ידוע.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לח עמוד א'''

{{שוליים|ז_י}} '''בגדי כהן גדול של יום הכיפורים שנגנזו - האם כשרים לשימוש בשנה הבאה או לכהן הדיוט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי דוסא, שהבגדים כשרים לכהן הדיוט בלבד, כמבואר בטעמו של רבי ששימשו קדושה חמורה ואינם יכולים לשוב לקדושה חמורה אך כשרים לקדושה קלה יותר, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ז_יא}} '''בגדי כהן הדיוט - האם יש בהם כלאים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ח, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי (חכמים) שיש כלאים בבגדי כהן הדיוט, שכן זו הדעה המובאת בסתם ובתמיכת רבי יוחנן, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות כלי המקדש פרק ח הלכה א.

{{שוליים|ז_יב}} '''בגדי הכהן הגדול (חושן, אפוד, מעיל, ציץ) מכפרים כל אחד על חטא מסוים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ח, הלכה יט &lt;קטע סוף=לח א/&gt; ==דף לח עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לח ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו בירושלמי המפרטת כפרת כל בגד; הרמב&quot;ם (הל' כלי המקדש פ&quot;ח הי&quot;ט) פסק כך להלכה, ובבבלי (זבחים פח:) מובאת ברייתא מקבילה בעניין זה..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;76&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על מצחו תמיד. מאן דאמר על עזי פנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|ירמיה|ג|ג}} ומצח אשה זונה היה לך. ולמה נקרא שמם אורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותומים? אורים}} שהן מאירין לישראל, ותומים שהן מתימין לפניהם את הדרך. שבעת שהיו ישראל תמימין היו מכוונין להן את הדרך. שכן {{ירו&quot;מ-הוסר|שמצאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מצאנו}} שבידו {{ירו&quot;מ-ביאור|שיקרו}} להן בגבע בנימין. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: חס וחלילה לא בידו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}הם בגבע בנימין. שבראשונה אמר עלה ולא אמר נתתיו, ובשנייה אמר עלה ואמר נתתיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ז_יג}}ואין נשאלין שתי שאילות כאחת. אם נשאלו, אית תניי תני: משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה. ואית תניי תני: משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה. ואית תניי תני: אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משיבו על השנייה ואינו}} משיבו על הראשונה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואינו משיבו על השנייה }}מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א כג י]] -יא) ויאמר דוד ה' אלהי ישראל וגו' היסגירני בעלי קעילה בידו', {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}הירד שאול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר ה' ירד שהשיבוהו רק על השניה מאן דאמר משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה}}: דוד לא שאל כהוגן. לא צורכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא כך היה לו לשאול}}: הירד שאול, ואם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ירד}}{{ירו&quot;מ-הוסר| השנייה ואינו משיבו על הראשונה מן הדא ויאמר דוד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היסגרני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יסגרוני}} בעלי קעילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בידו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אותי וגו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|והשיבו לו על מה שהיה ראוי להישאל ראשון}}. מאן דאמר אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א ל ח]]) וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא השיבו לו אלא מפני ש}}דוד ביקש עליה רחמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמואל א כג י]] -יא) ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך. תדע לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השיבו לו בגלל ששאל אלא מפני שביקש רחמים}} שהרי שתים שאל והשיבו שלש: ([[שמואל א ל ח]]) ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל. אית תניי תני {{ירו&quot;מ-הוסר|הקול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קול}} היה שומע, אית תניי תני הכתב בולט. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הוסר|הקול}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קול}} היה שומע ניחא דכתיב וישמע את הקול. מאן דאמר {{שוליים|ז_יד}}הכתב היה בולט, והא לית חי&quot;ת {{ירו&quot;מ-הוסר|בשבטים }}ולא צד&quot;י ולא קו&quot;ף בשבטים! {{שוליים|ז_טו}}אברהם יצחק יעקב כתוב עליהן. והא לית טי&quot;ת בשבטים! ([[בראשית מט כח|בראשית ויחי מט כח]]) כל אלה שבטי ישראל היה חקוק עליהן.&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק בא לו כהן גדול&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;

==פרק שמיני – יום הכיפורים אסור==


&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_יומא_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_א|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_א}}יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. {{שוליים|ח_ב}}המלך והכלה ירחצו את פניהם. {{שוליים|ח_ג}}והחיה תנעול את הסנדל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} וחכמים אוסרין.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה}} ענוש כרת ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-ביאור|שרק אסור}}. אמר רבי הילא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{שוליים|ח_ד}}לפחות מכשיעורין נצרכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמר}} תענו את נפשותיכם יכול ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער. תלמוד לומר ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]]) כל מלאכה לא תעשו מלאכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אסרתי לך במקום אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|בשבת}} ועינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אסרתי לך במקום אחר {{ירו&quot;מ-ביאור|מאכלות אסורות}} מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר — מלאכה שחייבין עליה כרת, אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר — עינוי שחייבין עליו כרת. ואלו הן? אלו הפיגולין והנותרין. מנין לרבות את הטבלין? תלמוד לומר ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]]) תענו את נפשתיכם — ריבה. מרבה אני את הטבלין שהן במיתה, ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה, ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול, ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם — ריבה. ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר, ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם {{ירו&quot;מ-הוסר|רביה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ריבה}} דבר אחר תענו את נפשתיכם.

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
ציץ, אית דבעי מימר על הגודפנין, אית דבעי מימר על עזי פנים. מאן דאמר על הגודפנין ניחא, דכתיב '''ותטבע האבן במצחו''', וכתיב '''והיה על מצחו תמיד'''. מאן דאמר על עזי פנים, '''ומצח אשה זונה היה לך'''.

ולמה נקרא שמם אורים ותומים? אורים שהן מאירין לישראל, ותומים שהן מתימין לפניהם את הדרך. שבעת שהיו ישראל תמימין היו מכוונין להן את הדרך, שכן שבידו להן בגבע בנימין. אמר רבי יהודה: חס וחלילה לא בידו הם בגבע בנימין, שבראשונה אמר עלה ולא אמר נתתיו, ובשנייה אמר עלה ואמר נתתיו. הוא לא שיקר, פשוט הוא אמר רק חלק, הם באמת ניצחו, אבל הוא לא אמר להם שהם ינצחו בפועל, ובאמת לא ניצחו.

ואין נשאלין שתי שאילות כאחת. אם נשאלו, אית תניי תני: משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה, ואית תניי תני: משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה, ואית תניי תני: אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה.

מאן דאמר משיבו על הראשונה, מן הדא: '''ויאמר דוד ה' אלהי ישראל וגו' היסגירני בעלי קעילה בידו, הירד שאול'''. הוא שאל שתי שאלות, ואמר השם ירד - בעצם השיבו אותו רק על הראשונה. מאן דאמר דוד לא שאל כהוגן - לא צורכא: הירד שאול, ואם בעלי קעילה, ובעצם השיבו לו על מה שהיה צריך לשאול.

מאן דאמר אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה, דכתיב '''וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו''', ולא השיבו לו אלא מפני שדוד ביקש עליה רחמים, שנאמר '''ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך'''. תדע לך שהרי שתים שאל והשיבו שלש, שנאמר '''ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל'''.

אית תניי תני היה שומע, כלומר באורים ותומים היו שומעים קול, ואית תניי תני הכתב בולט. מאן דאמר היה שומע ניחא, דכתיב וישמע את הקול. מאן דאמר הכתב היה בולט - והא לית חי&quot;ת ולא צד&quot;י ולא קו&quot;ף בשבטים! אברהם יצחק יעקב כתוב עליהן. והא לית טי&quot;ת בשבטים! '''כל אלה שבטי ישראל''' היה חקוק עליהן, אז יש פה טי&quot;ת.

הדרן עלך פרק בא לו כהן גדול.

מתני': '''יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. המלך והכלה ירחצו את פניהם, והחיה תנעול את הסנדל - דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין.

גמ': ענוש כרת ואת אמר הכין? אמר רבי הילא: לפחות מכשיעורין נצרכה - פה מדובר באכילה פחות מכשיעור. '''תענו את נפשותיכם''' - יכול ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער? תלמוד לומר '''כל מלאכה לא תעשו''' - מלאכה אסרתי לך במקום אחר, ועינוי אסרתי לך במקום אחר. מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר - מלאכה שחייבין עליה כרת, אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר - עינוי שחייבין עליו כרת. ואלו הן? אלו הפיגולין והנותרין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולמה נקרא שמם אורים וכו'.''' אמתני' מהדר

'''שכן מצינו שבידו להן בגבע בנימין.''' שנאמר להן עלו אליו וכתיב ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד וגו' ומשום שלא היו ישראל תמימין באותו הדור שלא מיחו על פסל מיכה

'''חס ושלום.''' מעולם לא בידו מה שאמרו בפירוש לנצח ובגבע בנימין ג&quot;כ לא בידו שבראשונה אמר עלה סתם שלא שאלו אלא סתם האוסיף לגשת למלחמה וגו' ולא אמרו אם אחדל כבשניה ואז השיבו להן עלו כי מחר אתננו בידיך

'''מ&quot;ד משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה מן הדא וכו'.''' כלומר על הראשונה לפי הסדר הוא שמשיבין לו ודוד הוא ששאל שלא כהוגן לפי הסדר ששאל היסגירוני בעלי קעילה הירד שאול ולא היה צריך לומר אלא כך הירד שאול ואם ירד היסגירוני ולפיכך השיב לו על הראשונה לפי הסדר בלבד כדכתיב ויאמר ה' ירד וכששאל אח&quot;כ היסגירו השיבו יסגירו ותו לא ואע&quot;פ שאמר היסגירוני וגו' ביד שאול דמשמע שחזר ושאל גם על זה הירד שאול וזהו כמ&quot;ד משיבין על השנייה בלבד וכלומר שלפעמים כך הוא ומפני שכבר השיבו בתחלה ואמר ירד

'''מ&quot;ד אינו משיבו לא על הראשונה וכו'.''' כלומר שלפעמים אין התשובה לא על הראשונה ולא על השנייה בלבד אלא מוסיפין לו להשיב לפי צורך השעה וכדמסיק

'''הקול היה שומע.''' הכהן והשיב כך להנשאל

'''הכתב.''' שעל החושן בולט וכפי שהכהן רואה על לבו להאותיות שבולטות כך הוא משיב להנשאל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;וכת' והיה על מצחו תמיד · מאן דאמ' על עזי פנים ומצח אשה היה לך · ולמה נקרא שמם אורים שהן מאירין ליש' · ותומים שהן מתימין לפניהם את הדרך · שבשעה שהיו יש' תמימין היו מכוונין להן את הדרך · שכן מצאנו שבידו להן בגבע בנימן · אמ' ר' יהודה חס ושלום לא בידו להם בגבע בנימן · שבראשונה אמ' עלה ולא אמ' נתתיו · ובשנייה אמ' עלה ואמ' נתתיו · ואין נשאלין שתי שאילות כאחת · אם נשאלו · אית תניי תני משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה · ואית תניי תני משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה · ואית תניי תני אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השנייה · מאן דאמ' משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה מן הדא ויאמר דוד י'י אלהי יש' וגו' היסגירוני בעלי קעילה בידו וגו' ‸ מאן דאמ' משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה מן הדא ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אותי וגו' · מאן דאמ' אינו משיבו לא על הראשונה ולא על האחרונה · וישאל דוד בי'י לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו · דוד ביקש עליה רחמים · י'י אלהי יש' הגד נא לעבדך · תדע לך שהרי שתים שאל והשיבו שלש · ויאמר רדוף כי השג תשיג והצל תציל · אית תניי תני הקול היה שומע · אית תניי תני הכתב בולט · מאן דאמ' הקול היה שומע ניחא דכת' וישמע את הקול · מאן דאמ' הכתב היה בולט · והא לית חי'ת בשבטים ולא צד'י ‸ בשבטים · אברהם יצחק יעקב כתוב עליהן · והא לית טי'ת בשבטים · כל אלה שבטי ישראל היה חקוק עליהן הדרן עלך בא לו כהן גדול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וישאל דוד וגו'.''' בקרא לא כתוב כן במעשה דצקלג אלא וישאל דוד בה' לאמר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו. ומה שבקש רחמים ואמר ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך לא נאמר אלא במעשה דקעילה וכלומר שכבר ביקש דוד עליה רחמים פעם אחד ואמר הגד נא לעבדך ולשון הגדה מורה בכל מקום על בירור הדבר ולהגיד מה יהיה בסופו ולכן גם כאן השיבו לו אף על מה שלא שאל ולפי שהיתה השעה דחוקה וכדמסיק תדע לך וכו' והוסיף לו ואמר והצל תציל וזה גרם בקשת רחמים של דוד בראשונה כשהתפלל ואמר הגד נא לעבדך

'''מ&quot;ד הקול היה שומע ניחא.''' שכך מצינו דכתיב וישמע וגו' והיה יכול לשמוע כל הצריך להשיב אלא למ&quot;ד הכתב היה בולט א&quot;כ היה צריך שיהיה בכתב החושן כל הא&quot;ב והא לית חי&quot;ת בכתב השבטים ולא צדי&quot;ק ולא קו&quot;ף ומשני אברהם יצחק ויעקב כתוב עליהן וכן תיבות כל [אלה] שבטי ישראל הם חקוק עליהן והרי כל הא&quot;ב היה שם: הדרן עלך פרק בא לו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

מנין לרבות את הטבלין? תלמוד לומר '''תענו את נפשתיכם''' - ריבה. מרבה אני את הטבלין שהן במיתה, ולא ארבה את הנבלה שאינה במיתה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה, ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול, ולא ארבה את התרומה ומעשר שני שהן בעמוד אכול? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה. ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר, ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר? תלמוד לומר תענו את נפשתיכם - ריבה, דבר אחר תענו את נפשתיכם - דבר שהוא עינוי שיש בו אבדת נפש. ואיזה זה? זו אכילה ושתייה.

זה משום רבי ישמעאל, שאמרו: נאמר כאן תענו את נפשתיכם ונאמר לעיל ויענך וירעיבך ואכילך. מה עינוי שנאמר לעיל - עינוי רעבון, אף עינוי שנאמר כאן - עינוי רעבון.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לח עמוד ב'''

{{שוליים|ז_יג}} '''אין נשאלים באורים ותומים שתי שאלות כאחת, ואם נשאלו כיצד משיבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק י, הלכה יב. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר משיבו על השנייה ואינו משיבו על הראשונה, מדכתיב &quot;היסגירני בעלי קעילה... ירדו&quot;, שהשיב על השאלה השנייה שנשאלה קודם..

{{שוליים|ז_יד}} '''האותיות שהיו חסרות מ-12 שבטי ישראל היו חקוקות בין הפנינים על גבי הטבעות של אבני החושן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק י, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שהיו קובעים בין החותם אותיות אחרות שלא היו בשמות השבטים כדי לכתוב בהן &quot;שבטי ישורון&quot; או שמות האבות.

{{שוליים|ז_טו}} '''על אבני החושן היו חקוקים שמות שנים עשר השבטים כפי שנכתבו בברכת יעקב &quot;כל אלה שבטי ישראל&quot; ולא כשמותיהם המקוריים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ט, הלכה ז &lt;קטע סוף=לח ב/&gt; הדרן עלך בא לו כהן גדול ז. ''הכרעה:'' נפסק כן, כדברי הירושלמי שמבאר שהחקיקה הייתה כלשון &quot;כל אלה שבטי ישראל&quot; כדי שיהיה בהם אות טי&quot;ת (בתיבת &quot;שבטי&quot;), וכך נפסק ברמב&quot;ם הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fd9spa9lkx9on4n8fm4crxw9cdn9hwv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא/הדפסה עם ליידן (פרק שמיני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755690</id>
    <revision>
      <id>3084424</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:46:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>פיילוט: הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן, פני משה והדינים המקוצרים (בוט)</comment>
      <origin>3084424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="226864" sha1="ab2klkfmi6lcx52hkhmgx9pk5qhevnf" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת יומא, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;77&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דבר שהוא עינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אב בית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אבדת}} נפש ואי זו זו זו אכילה ושתייה. משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אמרו נאמר כאן תענו את נפשתיכם ונאמר להלן ([[דברים ח ג|דברים עקב ח ג]]) ויענך וירעיבך מה עינוי שנאמר להלן עינוי רעבון אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון. ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה {{ירו&quot;מ-ביאור|שנים באחרי מות ([[ויקרא טז כט]]) ([[ויקרא טז לא]]) ושלושה באמור ([[ויקרא כג כז]]) ([[ויקרא כג כט]]) ([[ויקרא כג לב|ויקרא אמור כג לב]])}}. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ואחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפרשת}} מוסף {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פנחס ([[במדבר כט ז]])}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} ברחיצה. רבי זעירה בר חמא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירה בר חמא|°]] ורבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{שוליים|ח_ה}}בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו. {{שוליים|ח_ו}}בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה {{ירו&quot;מ-ביאור|שרה שמרטוט במים והניח אותו תחת כד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיהיו נגובים ולמחרת מעבירן על פניו}}. והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|חילק גבי שטיפת פנים}}.

{{שוליים|ח_ז}}היה הולך אצל רבו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש. ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש. הורי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] כה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן תנייא הורי רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] {{שוליים|ח_ח}}בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים.

תני {{שוליים|ח_ט}}אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו. וכן בט' באב וכן בתענית ציבור.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובסיכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בסיכה}}. כהדא דתני {{שוליים|ח_י}}בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר. {{שוליים|ח_יא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים ביןסיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור}}. {{שוליים|ח_יב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשעה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בטב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|באב}} ובתענית ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סיכה שהיא של תענוג אסור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שאינה של תענוג מותר. והא תני {{שוליים|ח_יג}}שוות סיכה לשתייה לאיסור {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר אסור לסוך שמן תרומה}} ולתשלומין {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך חייב חומש}} אבל לא לעונש {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך במזיד אינו לוקה}}. {{שוליים|ח_יד}} ביום הכיפוריםלאיסור {{ירו&quot;מ-הוסר|לאיסור }}אבל לא לעונש {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא לוקים על הסיכה}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|והא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וה}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי תרומה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} יחללו להביא {{ירו&quot;מ-הוסר|את }}הסך ואת השותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם היה זר לוקה}}. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} לית {{ירו&quot;מ-ביאור|אין}} כאן סך. אמר רבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין}} לית כאן סך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לית כאן}} שותה {{ירו&quot;מ-הוסר|דל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לית כאן שהרי איסור אכילה כבר נאמר ושתיה בכלל אכילה דאי לא}} כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן איך אמרנו אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי}} דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף. מניין שהוא מחוור בעשה אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי סימיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימאי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) ולא נתתי ממנו למת מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{שוליים|ח_טו}}אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכסף מעשר שני, הרי זה דבר שהוא אסור לחי, שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה}} לחי הוא אסור כל שכן למת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואיזה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזו}} דבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמותר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}} לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}} למת הוי אומר זו סיכה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובנעילת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בנעילת}} הסנדל. תני: כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל — יצא לדרך נועל, הגיע לכרך חולץ, וכן באבל וכן במנודה. אית תניי תני יוצאין באמפליא {{ירו&quot;מ-ביאור|גרב}} ביום הכפורים ואית תניי תני אין יוצאין. אמר רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: מאן דאמר {{שוליים|ח_טז}}יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ין}} באמפליא של עור. רבי יצחק בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר נחמני|°]] סלק לגבי רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] בלילי צומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|הצום הגדול}} נפק לגביה לבוש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|יצא אליו לבוש סנדל שעם}} אמר ליה: מה הוא דין אמר לו: איסתניס אנא. רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] סלק לגביה רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה אמר לו: מה הוא דין אמר לו: איסתניס אני. רבי סמיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סמיי|°]] חמונה נפיק {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו אותו יוצא}} בלילי תעניתא לבוש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|סנדל שעם}}. חד תלמיד מן דרבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} הורי {{ירו&quot;מ-ביאור|התיר}} לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה {{ירו&quot;מ-ביאור|סנדל שעם}} אמר לו

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף לט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו לומדים ירושלמי מסכת יומא, דף ל&quot;ט. נתחיל מהשורה השנייה.

תא שמע, '''ולמה ששה דברים''' - כלומר למה שישה דברים נאסרו? '''כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה''' - כלומר שש פעמים כתוב עינוי. אבל תנן לך חמישה, יש שניים באחרי מות ושלושה בפרשת אמור. אמר רבי תנחומא° '''ואחד מוסף''' - בפרשת פנחס.

תנן, '''ברחיצה''' - אסור ברחיצה. רבי זעירא בר חמא° ורבי יוסי בי רבי חנינא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי°, '''בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו'''. '''בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו'''. '''ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו'''. רבי יונה° תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה, כדי שיהיו נגועים, ולמחרת היה מעבירן על פניו.

תא שמע, '''והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו'''. אז למה הוא מחלק לגבי שטיפת פנים? נשאל בשאלה.

רבי יהושע בן לוי° '''היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש'''. '''ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש'''. כלומר מותר אם יש טינוף מותר לחלוץ הרגליים. אם הוא עבר במים כי היה צריך לעבור שמה אז זה מותר.

הורי רבי אבא° כה&quot;ן תנייא - הוא רק כמו שאמרנו עכשיו. הורי רבי אחא° '''בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים'''.

תני, '''אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל''', למרות שאבל אסור בנעילת הסנדל, אבל כשהוא הולך בדרך אז מותר לו. '''לכשיבואו בעיר יחלוצו'''. '''וכן בט' באב וכן בתענית ציבור'''.

תנן, אסור בסיכה. '''כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר'''. '''ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר'''. בתשעה באב ותענית ציבור, סיכה של תענוג אסור, שאינה של תענוג מותר.

תא שמע, '''והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש'''. כיוון שאם זר סך שמן תרומה, זה אסור ומחייב בתשלומים - כי זר שסך יהא חייב חומש, אבל לא לעונש, כי זר שסך במזיד הוא לא לוקה. '''ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש'''. מה שאומר מכאן שלא לוקים על הסיכה. אז רואים שסיכה אינה כשתייה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · המלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל · דברי ר' ליעזר · וחכמ' אוסרין · ב האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב · כל האוכלין מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו · אכל ושתה אין מצטרפין ג אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת · אכל ושתה ועשה מלאכה חייב שתי חטאות · אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור · תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין במצות · ד עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה · חולה מאכילין אותו על פי בקיאין · אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די'י · ה מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפי' דברים טמאים עד שיאורו עיניו · מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו ר' מתיה בן חרש מתיר · ועוד אמ' ר' מתיה בן חרש · החושש בגרונו מטילין בתוך פיו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות שכל ספק נפשות דוחה את השבת · ו מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם · ספק חי ספק מת · ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו · מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו · ז· חטאת ואשם ודאי מכפרין · מיתה ויום הכיפו' מכפרין עם התשובה · התשובה מכפרת על עבירות הקלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר · ח· האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה · אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר · עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר · ושבין לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו · ט· את זו דרש ר' לעזר בן עזריה · מכל חטאתיכם לפני י'י תטהרו · עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר · ושבין לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו · י· אמ' ר' עקיבה אשריכם יש' לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם · ואו' מקוה יש' י'י · מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב'ה מטהר את יש' ·
יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה · כול' ענוש כרת · ואת אומר הכין · אמ' ר' הילא לפחות מכשיעורין נצרכה · תענו את נפשותיכם · יכול ישב לו בחמה ובצינה כדי שיצטער · ת'ל כל מלאכה לא תעשו מלאכה אסרתי לך במקום אחר · ועינוי אסרתי לך במקום אחר · מה מלאכה שאסרתי לך במקום אחר שחייבין עליה כרת · אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר · עינוי שחייבין עליו כרת · ואילו הן · אילו הפיגולין והנותרין · מניין לרבות את הטבלין · ת'ל תענו את נפשותיכם ריבה · ארבה את הנבילות שהן בלא תעשה · ולא ארבה את החולין שאינן בלא תעשה · ת'ל תענו את נפשותיכם ריבה · ארבה את החולין שאינן בעמוד ואכול · ולא ארבה את התרומה ומעשר שיני שהן בעמוד אכול · ת'ל תענו את נפשותיכם ריבה · ארבה את התרומה והמעשר שאינן בבל תותיר · ולא ארבה את הקדשים שהן בבל תותיר · ת'ל תענו את נפשותיכם ריבה · ד'א תענו את נפשותיכם · דבר שהוא עינוי אב בית נפש · ואי זו זו · זו אכילה ושתייה · משם ר' ישמעאל אמרו נאמ' כאן תענו את נפשותי' ונאמ' להלן ויענך וירעיבך · מה עינוי שנ' להלן עינוי רעבון · אף עינוי שנאמ' כאן עינוי רעבון · ולמה ששה דברים · כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה · והא ליתנון אלא חמשה · אמ' ר' תנחומא ואחד מוסף · ברחיצה · ר' זעורה בר חמא בשם ר' יהושע בן לוי בתענית ציבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו · בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו · ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו · ר' יונה תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה · והא תני אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו · היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש · ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש · הורי ר' בא כהן תנייא · הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים · תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו · וכן בתשעה באב · וכן בתענית ציבור · בסיכה · כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר · ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור · בתשיעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא שלתענוג אסור · שאינה שלתענוג מותר · והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין · אבל לא לעונש · ביום הכיפור' לאיסור אבל לא לעונש · והא תני ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה · אמ' ר' יוחנן לית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

ואת אז אמרת, תא שמע, '''תני יחללו להביא הסך ואת השותה''' - ראינו הפוך, ראינו גם בתרומה כתוב לא יחללו להביא את הסך ואת השותה, שאם זר סך אז הוא לוקה. אמר רבי יוחנן° '''לית כאן סך'''. אמר רבי אבא מרי° '''לית כאן סך שותה כן''' - אף שותה כן. כי אם אתה אומר שלא לומדים מכאן את הדין של סך, אז אם ככה גם שותה אתה לא יכול ללמוד מכאן. למה? כי הרי איסור אכילה כבר נאמר ואמרנו שהיא שתייה בכלל אכילה. חייבים לומר שהיא שתייה בכלל אכילה, דאי לאו כן - אם שתייה לא בכלל אכילה אלא שאיסור שתייה נלמד מכאן, אז איך אמרנו שאם אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת? '''דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף'''.

תא שמע, '''מניין שהוא מחוור בעשה''' - מתרומה שהוא עובר בעשה. מאיפה זה? אמר רבי אלעזר° בשם רבי סימיי° דכתיב &quot;ולא נתתי ממנו למת&quot;. '''מה נן קיימין''' - אם להביא לו הרי מדובר בכסף מעשר שני, הרי זה דבר שהוא אסור אפילו לחי, כי בחי לא התירו אלא אכילה, שתייה וסיכה במעשר שני. אז לחי הוא אסור כל שכן למת. אלא איזה הוא דבר שהוא מותר לחי ואסור למת? '''הוי אומר זו סיכה'''.

ותא שמע, תנן אסור בנעילת הסנדל. תני: '''כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל — יצא לדרך נועל, הגיע לכרך חולץ, וכן באבל וכן במנודה'''.

'''אית תניי תני יוצאין באמפליא ביום הכפורים''' - כלומר בגרב. '''ואית תניי תני אין יוצאין'''. אמר רב חסדא°: '''מאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ומאן דאמר אין יוצא באמפליא של עור'''.

רבי יצחק בר נחמן° סלק לגבי רבי יהושע בן לוי° בלילי צומא רבא, נפק לגביה לבוש סוליסה. הוא ראה שהוא נועל נעלי שם, סנדלי שם. אמר ליה: '''מה הוא דין'''? למה אתה נועל נעליים? אמר לו: '''איסתניס אנא'''. אז זה מותר.

רבי שמואל בר נחמן° סלק לגביה רבי יהושוע בן לוי° בלילי תעניתא, נפק לגביה לבוש סוליסה. אמר לו: '''מה הוא דין'''? אמר לו: '''איסתניס אני'''.

רבי סמיי° חמונה נפיק בלילי תעניתא לבוש סוליסה - ראו אותו שיוצא בליל יום כיפור בנעליים משם.

חד תלמיד מן דרבי מנא° הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה, התירו להם ללבוש את הנעליים האלה. אמר לו: הדה? מאיפה למדת את זה? אמר לו: '''מן דרבי יהושוע בן לוי° הוא'''. אמר לו: '''רבי יהושוע בן לוי° איסתניס הוה''', ואתה לא יכול ללמוד ממנו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לט עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''מותר לרחוץ פנים ידיים ורגליים כדרכו בתענית ציבור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ג, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעה סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבתענית ציבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו ואין בזה איסור רחיצה.

{{שוליים|ח_ז}} '''ההולך לדבר מצווה ועבר בדרכו בים או בנהר או שנטנפו רגליו, מותר לו לטבול או לשטוף רגליו ואינו חושש משום רחיצה ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו כפי שהורה רבי אבא בשם רבי אחא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשולחן ערוך להלכה בלא חולק.

{{שוליים|ח_ט}} '''אבל, מנודה, ותענית ציבור המהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל, וכשיבואו לעיר יחלצו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה ו, רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ג, הלכה ד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף יז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעה סעיף ג, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפב סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כהוראת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו להלכה שההיתר בדרך תקף עד לחזרה לעיר, ומיד בכניסתם חוזר עליהם איסור נעילת הסנדל.

{{שוליים|ח_י}} '''בשבת מותר להתסוך בין סיכה של תענוג ובין סיכה שאינה של תענוג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כא, הלכה כג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שבשבת כל סיכה מותרת, שאין בה איסור טרחא כבסיכה ביום הכיפורים; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להתיר סתם.

{{שוליים|ח_יא}} '''אסור לסוך ביום הכיפורים אף סיכה שאינה של תענוג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכל סיכה אסורה ביום הכיפורים, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יב}} '''בתשעה באב ובתענית ציבור אסורה סיכה של תענוג ומותרת סיכה שאינה של תענוג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ג, הלכה ד, רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ה, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף טו, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעה סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלישנא זו בירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להתיר סיכה שאינה של תענוג בתשעה באב ובתענית ציבור.

{{שוליים|ח_יג}} '''זר שסך שמן תרומה במזיד פטור ממלקות, אף שחייב חומש ואסור בסיכה מדין שתייה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק י, הלכה ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי ששוו סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אך לא לעונש, כפי שפסק הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;י ה&quot;ב) שהזר סך במזיד פטור ממלקות ואינו כשותה לענין עונש.

{{שוליים|ח_יד}} '''חובת הימנעות מסיכה ביום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שהסיכה אסורה ביום הכיפורים כדין שתייה, אך איסורה קל מאיסור אכילה ושתייה ואין חייבים כרת או קרבן על סיכה, כפי שנלמד בירושלמי שהסיכה כשתייה לענין איסור אך לא לענין עונש כרת, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תריא,א.

{{שוליים|ח_טו}} '''אין להביא ארון ותכריכין למת מכסף מעשר שני, שהרי אף סיכה שמותרת לחי אסורה למת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשר שני, פרק ג, הלכה י. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין להשתמש בכסף מעשר שני לצרכי מת, שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה לחי, וכל שכן שאסור למת שאף החי אסור בכך.

{{שוליים|ח_טז}} '''האם מותר לצאת ביום הכיפורים בנעל עשויה מבד או מסוליאס.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריד סעיף ב &lt;קטע סוף=לט א/&gt; ==דף לט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר יוצאין באמפליא של בגד ואין יוצאין בסוליאס אלא לאיסטניס, וכך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;78&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין}}{{ירו&quot;מ-הוסר| אן מן}} הדה אמר לו: מן דרבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] הוא אמר לו רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] איסתניס הוה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אסור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובתשמיש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשמיש}} המטה. אתי חמי {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וראה}} ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי הוא חייב לטבול}}. תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי ייסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אין קרי {{ירו&quot;מ-ביאור|שעליה תיקן עזרא טבילה}} אלא מתשמיש המטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום. הוו בעיין מימר ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] תרוויהון אמרין אפילו מדבר אחר. והא תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה {{שוליים|ח_יז}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים. לית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האין זה חולק}} אד רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש המטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והא תני מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: המלך והכלה ירחצו את פניהם}} המלך על שם {{הפ|ישעיה|לג|יז}} מלך ביפיו תחזינה עיניך. הכלה מפני איבה {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא תתגנה על בעלה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} והחיה תנעול את הסנדל דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחכמים אוסרין}} הוינן סברין מימר על סופה {{ירו&quot;מ-ביאור|שחכמים חלקו רק על מה שאמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסוף החיה תנעול את הסנדל}}}} אשכח תני על כולהון {{ירו&quot;מ-ביאור|מלך כלה וחיה}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ב|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ח_יח}}האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב. כל האוכלין מצטרפין {{ירו&quot;מ-הוסר|לככתובת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לככותבת}} וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה}} אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: זאת אומרת שצריך למעך את חללו. {{ירו&quot;מ-הוסר|דל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאי לא}} כן ניתני כמוה וכגלעינתה {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחללה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וחללה}}. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר בכותבת נמרית {{ירו&quot;מ-ביאור|מבית נימרה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: והשותה מלא לוגמיו חייב}} תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}מלא לוגמיו מה ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר במשנה}} מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת {{ירו&quot;מ-ביאור|לצד אחד ונראה כמלא לוגמיו}}. תני משם [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי מלוא לוגמיו שיעורו ברביעית. רבי חייה בר אדא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אדא|°]] בעי קומי רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: ולמה לא תנינתה מקולי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ומחומרי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אמר לו: מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ג|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_יט}}אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות. {{שוליים|ח_כ}}אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתי{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ה {{שוליים|ח_כא}}שתה ציר או מורייס פטור. תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת}} למה שתייה בכלל אכילה ואין אכילה

&lt;br&gt;&lt;br&gt;  &lt;span id=&quot;דף_מ_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מ א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן, אסור בתשמיש המטה. '''אתי חמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן''' - הרי הוא חייב אחרי זה לטבול. '''תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין'''.

רבי יעקב בר אחא° ורבי ייסה° בשם רבי יהושע בן לוי°: '''אין קרי אלא מתשמיש המטה'''. כלומר, לא תיקנו טבילה אלא על תשמיש המטה. רב הונא° אמר '''אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום''' - גם כן חייב לטבול. הוו בעיין מימר ובלבד מאשה. רבי יונה° ורבי יוסא° תרוויהון אמרין '''אפילו מדבר אחר''' - לא רק מאשה.

והא תנינן: '''יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה''', ותני עלה '''בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים'''. אז איך מותר ביום הכיפורים? הרי ביום הכיפורים אסור בתשמיש המטה. אם אתה אומר שטבילה חייבים רק מתשמיש המטה, אז איך התירו לטבול לבעלי קרין ביום הכיפורים?

'''לית הדא פליגא אד רבי יהושע בן לוי°''', דרבי יהושע בן לוי° אמר: '''אין קרי אלא מתשמיש המטה'''. '''פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל'''. יכול להיות שהוא שימש ביום לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל והתירו לו לטבול ביום הכיפורים.

והא תני '''מעשה ברבי יוסי בר חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים'''. '''אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח'''? הוא בדבר שכח? אז אם זה ככה, כנראה שהוא ראה בחלום.

מתניתין: '''המלך והכלה יכחלו את עיניהם, המלך על שם מלך ביפיו תחזינה עיניך'''. '''הכלה מפני איבה''' - כי לשון תיגנה על בעלה.

מתניתין: '''והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר''' וחכמים אוסרים. '''הוינן סברין מימר על סופה''' - כלומר שרבי אליעזר, מה שהוא אמר, זה רק לגבי הסוף, גם בסייפא החיה תנעול את הסנדל זה רק דברי רבי אליעזר, אבל '''אשכח תני על כולהון''' - שבעצם על כולם אמר רבי אליעזר ועל כולם חכמים חולקים. כלומר מלך, כלה וחיה וכולי.

פרק שני. מתני': '''האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב'''. '''כל האוכלין מצטרפין וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין'''.

גמ': תנן '''האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה'''. אמר רבי יוסה°: '''זאת אומרת שצריך למעך את חללו'''. '''כן ניתני כמוה וכגלעינתה'''. תני רבי שמעון בן אלעזר° בכותבת נמרית - כלומר שיערו אותה בכותבת מבית נמרה, זה גודל ידוע.

תנן והשותה מלא לוגמיו חייב. תני '''מלא לוגמיו מה ופליג'''? מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת, כלומר שהוא בצד אחד. כן, אם הוא ימלא את הפה בצד אחד אז זה נקרא מלוא לוגמיו.

תני משם בית שמאי° '''מלוא לוגמיו שיעורו ברביעית'''. רבי חייה בר אדא° בעי קומי רבי מנא°: '''ולמה לא תנינתה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל'''? כי הרי רביעית זה יותר מלא לוגמיו, אם אמרנו שמלא לוגמיו הכוונה רק בצד אחד. אמר לו: '''מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית'''. כלומר בעצם בית שמאי אמרו את זה כללי - תמיד רביעית, ולפעמים רביעית זה פחות ממלא לוגמיו, כמו בן אבטיח שאין לו פה גדול.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו'.''' דחמשה ענוים כתובים בתורה גבי יום הכפורים וכל הני דקחשיב איקרי עינוי וה' עינויים הן דשתייה בכלל אכילה ואע&quot;ג דאכילה ושתייה בעונש כרת הן משום דבעי למיתני שאר עינוים דלית בהו כרת קתני אסור בכולן דבאיסור שוים הן

'''המלך והכלה ירחצו את פניהם.''' מלך משוה דכתיב מלך ביופיו תחזינה עיניך והכלה כדי לחבבה על בעלה וכל ל' יום מיום החופה קרוי הכלה

'''והחיה.''' יולדת תנעול את הסנדל מפני הצינ'

'''דברי ר&quot;א.''' אכולהו קאי אמלך וכלה וחיה והל' כר&quot;א

'''גמ' ענוש כרת הוא.''' על אכילה ושתיה ואת אמר הכין בתמיה דקחשבת אכילה ושתיה באיסור בלבד כמו אינך

'''תענו את נפשותיכם יכול ישב לו בחמה וכו'.''' ברייתא היא בת&quot;כ

'''דבר שהוא עינוי בבית נפש בתוך חלל הגוף.''' ואיזו וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כאן סך · אמ' ר' אבמרי אין לית כאן סך לית כאן שותה · דלכן דבר שהוא בא משני לווין מצטרף הגוף הקדוש בשוכח · המלך · על שם מלך ביופיו תחזינה עיניך · הכלה מפני איבה · והחיה תנעול את הסנדל · דברי ר' אליעזר · הוינן סברין מימר על סופה · אשכח תני על כולהון · הל' ב · אמ' ר' יוסה זאת אומרת שצריך למעך את חללו דל כן ניתני כמוה וכגלעינתה ומחללה · תני ר' שמעון בן אלעזר ככותבת נמרית · תני מלא לוגמיו · מה ופליג מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת · תני משם בית שמי מלוא לוגמיו ברביעית · ר' חייה בר אדא בעא קומי ר' מנא ולמה לא תנינתה מקולי בית שמי ומחומרי בית הלל · אמ' ליה מפני לוגמו שלבן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית · ג למה שתייה בכלל אכילה · אין אכילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לפחות מכשיעורין נצרכה.''' אכילה ושתיה דקתני אסור בפחות מכשיעור מיירי דאע&quot;ג שחצי שיעור אסור הוא מן התורה אינו ענוש כרת אלא על השיעור

'''שאסרתי לך במקום אחר.''' בשבת אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר ביה&quot;כ עינוי שחייבין עליו כרת הוא וזהו האכילה כמו שמצינו בדבר אכילה שחייבין עליו כרת ואלו הן וכו'

'''ולמה ששה דברים.''' דקחשיב במתני' ומנין לנו רמז לכל אלו

'''כנגד ששה ענוים האמורין בפרשה.''' גבי יום הכפורים תרי באחרי מות ושלש בפרשת אמור וחד בפנחס

'''והא ליתנון אלא חמשה.''' דאע&quot;ג דששה פעמים הוזכר לשון עינוי מ&quot;מ הציוויין אינן אלא חמשה תענו ועניתם באחרי מות ותרי ועניתם בפרשת אמור וחד בפנחס וכל הנפש אשר לא תעונה האמור בפרשת אמור אין זה ציווי כשארי עינויין המוזכרים

'''הורה ר' בא כהן תנייא.''' כהך תנא דברייתא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואחד מוסף ברחיצה.''' כלומר אע&quot;פ שאין מקרא הזה צווי כמו שאר המקראות של עינוי מ&quot;מ יש בו רמז עינוי לדבר מן הדברים המוספין הן על אכילה ושתיה כגון רחיצה או אחד משארי הדברים המוספין דקחשיב במתני' ורחיצה דנקט לאו דוקא אלא משום דרחיצה היא הראשונה מכל הני דקחשיב הלכך נקט לה. וא&quot;נ ואחד מוסף סיום דברי ר' תנחומא הן וכלומר אחד מכל הני דקחשיב במתני' מוסף הוא ונרמז בקרא דכי כל הנפש אשר לא תעונה וכדאמרן. ותיבת ברחיצה אדבתרה קאי וציון הוא להמתני' ברחיצה ר' זעירא וכו' ועיקר

'''בתענית צבור.''' שגוזרין על הגשמים וכיוצא בזה מרחיץ וכו' וגרסינן להא לקמן בפ&quot;ד דתענית ומקצת הסוגיא הובאה לעיל בפ&quot;ב דברכות בהלכה ז'

'''תרי מרטוטה.''' שורה סמרטוט אחד מערב יוה&quot;כ ויהב ליה תחות כדה תחת כד שתתנגב במקצת ולמחר מעבירה על פניו

'''והא קתני אין בין וכו'.''' ואמאי מחלק ר' יהושע בן לוי ביניהן

'''בסיכה כהדא דתני וכו'.''' גרסינן להא בפ&quot;ב דמעשר שני בהלכה א' עד הוי אומר זו סיכה ועיקרא דהאי מילתא בהא דלקמן בענין סיכה התם היא דשייכא ושם הוא מבואר בחיבורי על סדר זרעים וע&quot;ש

'''תני כל אלו שאמרו אסורין וכו'.''' בתשעה באב ובתענית צבור אם יצא לדרך נועל וכו' וגרסינן להא נמי בפ' בתרא דמועד קטן

'''אית תניי תני יוצאין באמפלייא.''' של בגד ביה&quot;כ ואית תניי תני וכו'. וגרסינן להא ביבמות בפרק י&quot;ב בהלכה א'

'''סוליסא.''' זהו אנפלייא של בגד: א&quot;ל ר' יצחק לריב&quot;ל מה היא דין מי התיר לך זה דס&quot;ל כהתנא דהתוספתא דמכילתין פ&quot;ד דגריס בנעילת הסנדל אפי' באנפליא של בגד וא&quot;ל איסתניס אנא ומותר לכ&quot;ע

'''לחד מן קריבויי דנשיא.''' לאחד מהקרובים של בית הנשיא

'''אן מן הדא.''' הוראה זו ממי הוא והשיב לו מדריב&quot;ל וא&quot;ל שאני ריב&quot;ל דאיסתניס הוה

'''איתא חמי.''' בתמיה בא וראה אם ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לכ&quot;ש דהא טבילה בעי ולמה לי למיתני בתשמיש המטה

'''תיפתר במקום שאין טובלין.''' לקרי שאינן נוהגין בתקנה זו או דמתני' קודם שהתקין עזרא טבילה היא נשנית

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה וכו'.''' גרסינן להא לעיל בפ&quot;ג דברכות בהלכה ד' עד אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. ושם מפורש

'''המלך.''' טעמא על שם מלך ביופיו וכו' לפיכך מותר ברחיצה. והכלה מפני איבה שלא תתגנה על בעלה ויהיה לה איבה ממנו

'''הוינן סברין מימר.''' מעיקרא על סופה היא דמיתני דברי ר&quot;א דלא קאי אלא על הסיפא והחיה וכו' ולבתר כן אשכח תני בברייתא על כולהון קאי המלך והכלה ברחיצה והחיה בנעילת הסנדל הכל הוא מדברי ר' אליעזר

'''מתני' האוכל ביה&quot;כ ככותבת הגסה.''' כתמרה גסה והיא פחות מכביצה מעט ואע&quot;ג דבכל מקום שעור אכילה בכזית היינו היכא דאכילה כתיבה אבל ביה&quot;כ דאשר לא תעונה כתיב גמירי דבבציר מככותבת לא מיתבא דעתיה והוי מעונה ושעור זה לכל האדם דאפי' אדם גדול כעוג מלך הבשן מיתבא דעתיה מיהת פורתא בככותבת וכבר אמרינן בהלכה דלעיל דשיעורין הללו דמתניתין באכילה ושתיה דיה&quot;כ לענין חיוב כרת מיתניא אבל לענין איסור אסור מן התורה אפי' בחצי שיעור או פחות ואין חייבין כרת ולא מלקות אלא על כשיעור וכן הוא בשאר שיעורין

'''והשותה מלא לוגמיו.''' של כל א' וא' לפי מלא לוגמיו הוא השיעור וכמה מלא לוגמיו כל שאלו יסלקנו לצד אחד ויהיה אותו הצד בולט ונראה נקרא מלא לוגמיו ושיעור זה הוא באדם בינוני פחות מרביעית

'''כל האוכלין מצטרפין וכו'.''' בין דברים המותרים בין דברים האסורים כגון פגול ונותר וחלב או דם וטבל ונבלות וטריפות הואייל ואכל אוכלין שהן ראויין לאכילת אדם מצטרפין לכשיעור וכן כל המשקין וחייב כרת משום האוכל או שותה ביה&quot;כ

'''אכל ושתה אין מצטרפין.''' ואע&quot;ג דאכילה ושתייה מחד קרא נפקי וחד שמא הוא דשתייה בכלל אכילה הואיל ומשום יתובי דעתא הוא ובכה&quot;ג לא מיתבא דעתיה

'''גמ' זאת אומרת.''' מדקתני כמוה וכגרעינתה ותו לא א&quot;כ ש&quot;מ שצריך למעך את חללה כלומר דבהכי משערינן כשנתמעך חללה ואין החללה מהשיעור דאם לא כן אלא עם החלל משערינן ניתני כמוה וכגרעינתה וכחללה

'''ככותבת נמרית.''' ממקום נימרין וכך הוא שנוי בתוספתא פ&quot;ד האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה שבארץ ישראל חייב ר' שמעון בן אלעזר אומר אפי' ככותבת הנמרין והיא קטנה משל ארץ ישראל

'''תני.''' בתוספתא שם ר' אליעזר אומר השותה מלא לוגמיו חייב

'''מה ופליג.''' מה הוא מלא לוגמיו דהאי תנא דברייתא אם פליג על תנא דמתני' וסבירא ליה דדוקא מלא לוגמיו משני צדדיו הוא דבעינן או לא וקאמר דלא פליג אלא מלא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת היא דקאמר וכדפרישית במתני'

'''מלא לוגמיו.''' שיעורו ברביעית כלימר דאם הוא כשיעור רביעית חייב

'''ולמה לא תנינתה.''' בעדיות בין מקולי בית שמאי ומחומרי ב&quot;ה דסתמא דמתני' כבית הלל היא וסברו מלא לוגמיו מצד אחד היא פחות מרביעית וחייב

'''א&quot;ל מפני לוגמו של בן אבטיח וכו'.''' שהיה אדם גדול ביותר כדתנינן בפי&quot;ז דכלים אגרוף הגדול שיעורו כאגרופו של בן בטיח וכי איתשיל בבה&quot;מ במלא לוגמיו של בן בטיח הוא דאיתשיל דהוי להו ב&quot;ש לחומרא וב&quot;ה לקולא

'''מתני' אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת.''' כדאמרי' לעיל דמחד קרא נפקא וחד שמא הוא

'''אכל ועשה מלאכה.''' דנפקי מתרי קראי

'''חייב שני חטאות.''' אפי' בהעלם אחד

'''שאינן ראוין לאכילה.''' כגון עשבים המרים ושרפים הבאושין

'''שאינן ראוין לשתיה.''' כגון חומץ חי וציר או מורייס אפי' אכל ושתה מהן הרבה פטור מכרת אבל מכין אותו מכת מרדות

'''מתני' תינוקות אין מענין אותן ביה&quot;כ.''' אין חייבין למנוע מהן מאכל

'''אבל מחנכין אותן.''' לשעות אם היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מאכילין אותו בשלש היה רגיל לאכול בשלש מאכילין אותו בארבע או בחמש או בשש הכל לפי כח הבן מוסיפין אותו לענות בשעות

'''קודם שנה וקודם שתים וכו'.''' בגמרא מפרשינן להא

'''גמ' למה שתיה בכלל אכילה וכו'.''' האי למה אמתני' דפ&quot;ג דשבועות בהלכה ב' הוא דקאי דגרסינן התם לכולה סוגיא דלקמן דתנינן שם שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת. משום דשתיה בכלל אכילה. והוי ליה כאוכל וחוזר ואוכל בהעלם אחד ואם אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים. דאע&quot;ג דכי אמר לא אוכל איתסר ליה נמי בשתיה וכי הדר ואמר לא אשתה הוה לן למימר דאין שבועה חלה על שבועה שאני הכא כיון דאמר ברישא לא אוכל והדר אמר לא אשתה גלי דעתיה דהך אכילה דאמר ברישא אכילה גרידתא היא ובהאי דאמר לא אשתה שתיה גרידתא היא דאין אכילה בכלל שתיה והוי להו שתי שבועות וחייב שתים

'''מנין שהשתיה בכלל אכילה וכו'.''' כל זה הוא מבואר שם ובפרק ב' דמעשר שני בהלכה א' כמו שהובא מקצת הסוגיא לעיל בהלכה א' וכדציין הש&quot;ס לקמן גרס בהלכתא קדמייתא עד הוי אומר זו סיכה וגי' דהכא מיושבת ביותר כמו שבארתי שמה וע&quot;ש
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק שלישי. מתני': '''אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת'''. '''אכל ושתה ועשה מלאכה חייב ב' חטאות'''. '''אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור'''. '''תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יז}} '''בעלי קריין רשאים לטבול ביום הכיפורים כדרכם בצנעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנד סעיף ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק שמותר לבעלי קריין לטבול ביום הכיפורים בצנעה, כדמוכח ממעשה רבי יוסי בר חלפתא, שהרחיצה ביום הכיפורים אסורה מלבד לצורך מצוה או הסרת זיעה וכיו&quot;ב, וטבילת בעל קרי נחשבת לצורך כזה ולא נאסרה.

{{שוליים|ח_יח}} '''שיעור אכילה ביום הכיפורים לחיוב כרת/חטאת הוא ככותבת הגסה, ושיעור שתייה הוא מלוא לוגמיו, ואכל ושתה אין מצטרפין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריב סעיף א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריב סעיף ב, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריב סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא דמתניתין שהאוכל ככותבת (כמוה וכגרעינתה, כלומר יש למעך את חללה כרבי יוסי) חייב, והשותה מלוא לוגמיו חייב, ואכילה ושתייה אין מצטרפות זו לזו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_יט}} '''האוכל ושותה ועושה מלאכה ביום הכיפורים בהעלם אחד, כמה חטאות הוא חייב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שגגות, פרק ו, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: אכילה ושתייה מצטרפות לחטאת אחת (שכן שתייה בכלל אכילה), ואילו מלאכה חייבת חטאת נפרדת, ובסך הכל חייב שתי חטאות - כרמב&quot;ם, הלכות שגגות, פרק ו הלכה ה..

{{שוליים|ח_כ}} '''האוכל אוכלין שאינם ראויים לאכילה או השותה משקין שאינם ראויים לשתייה ביום הכיפורים - פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריב סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שפטור, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תריב, ו).

{{שוליים|ח_כא}} '''חינוך קטנים לתענית יום הכיפורים לפני גיל חיוב מצוות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריב סעיף ט &lt;קטע סוף=לט ב/&gt; ==דף מ עמוד א== &lt;קטע התחלה=מ א/&gt;. ''הכרעה:'' מחנכים קטנים קודם שנה וקודם שתיים לשעות בשביל שיהיו רגילים במצוה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע או&quot;ח תריב,ט.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;79&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בכלל שתייה. מני{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן שהשתייה בכלל אכילה רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] שמע לה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יז יב|ויקרא אחרי מות יז יב]]) על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הדם הוא משקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} בדם שקרש {{ירו&quot;מ-הוסר|הא תני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והתני}} דם שקרש אינו לא {{שוליים|ח_כב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}וכל ולא משקה אלא כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין כמות שהוא והתורה {{ירו&quot;מ-הוסר|קראת אותו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קראהאותו}} אכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ח_כג}}המחה את החלב {{ירו&quot;מ-הוסר|וגמייו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגמאו}} הקפה את הדם ואכלו אם יש בו כזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי זה}} חייב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז אולי מה שנאמר לא תאכל דם מדבר במקרה כזה שהקפה את הדם ואכלו}} מה עבד {{ירו&quot;מ-הוסר|לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבריתא שהביא}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שדם קרוש}} אינו אוכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינו משקה כוונת הבריתא שאינו לא אוכל}} לטמא טומאת אוכלין ולא משקה {{ירו&quot;מ-הוסר|לטמאו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לטמא}} טומאת {{ירו&quot;מ-הוסר|משקה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משקין}}.

חזר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|שמע לה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמעה}} מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבקר ובצאן ביין ובשכר ואכלתה וכ&quot;ו והרי שכר זה משקה ונאמר בו אכילה}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם {{ירו&quot;מ-הוסר|בטועם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בנותן}} טעם יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתבשיל והלא הטעם לפגם הוא ואסור לתת יין של מעשר שני}} לתוך התבשיל {{ירו&quot;מ-הוסר|והלא טעם יין לפגם הוא }}אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| כי נן קיימין כמות שהוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והתורה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משתמשת בלשון}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קראת אותו}} אכילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם לגבי שתיה}}. רבנן דקיסרין אמרי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} תיפתר באילין {{ירו&quot;מ-הוסר|אורזנייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אורזנייה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומנניא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וגמזוזינייה מיני תבשילים שהיין משביחם ומותר לתת ין מעשר שני לתוכם ונקרא אכילה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל הטפל לאכילה כאכילה.

רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: שבועה שלא אוכל ואכל ושתה {{שוליים|ח_כד}}אינו חייב אלא אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן ששתיה בכלל אכילה אמר לון}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|חברייא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבתרא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו את הסיפא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה קשה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קומי ר יוסה אמור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דבתרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לסברה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הזו דתני}} {{שוליים|ח_כה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבועה שלא אוכל ואשתה, ואכל ושתה — חייב שתים. ואם שתיה בכלל אכילה, למה חייב שתים? אין מכאןקושיה שכשאומר}} שבועה שלא אוכל ושלא אשתה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נשבע שני שבועות אחת שלא יאכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחד שלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושתה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| חייב שתים אמר לון: ר יוסי}} אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר {{ירו&quot;מ-הוסר|ואכלן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר שבועה שלא אוכל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ככר זה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שניהן כאחת}} שמא אינו חייב שתים {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם כאן כשאמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה חייב שתים שעבר על שתי שבועות}}.

רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] בשם רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ח_כו}}שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן {{ירו&quot;מ-הוסר|ראויין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוים}} לאכילה ושתה משקין שאינן {{ירו&quot;מ-הוסר|ראויין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוין}} לשתייה פטור {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה אבל}} אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתה משקין הראויין לשתייה חייב לא בשבועה שלא אוכל הוא עומד ולמה חייב מכאן ששתיה בכלל אכילה ניחא במתניתין דנן דגרסינן שבועה שלא אוכל ברם כרבנין דאינון גורסים שבועה שלא אוכל ושלא אשתה אין מכאן ראיה}}.

רבי חיננא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיננא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמע לה מן הדא דתנן}} אכל {{ירו&quot;מ-הוסר|אוכלין שהן ראויין לאכילה שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב לא שבועה שלא אוכל אמר ניחא במתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל כר דו אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ר חיננה שמע לה מן הדא האוכל }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ושותה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ושתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום כיפור}} בהעלם {{ירו&quot;מ-הוסר|אחת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד}} אינו חייב אלא אחת. רבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] שמע לה מן {{ירו&quot;מ-הוסר|הדא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הכא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא אכלתי באוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנו וכי יעלה על הדעת לאמר לא אכלתי}} אלא שתיתי {{ירו&quot;מ-הוסר|ניחא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא שלא אז מדוע לא צוותה תורה שיאמר לא אכלתי ולא שתיתי באוני ממנו אלא ודאי שתייה בכלל אכילה עד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדון}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בשאמר}} שבועה שלא אוכל ושתה ברם {{ירו&quot;מ-הוסר|כמאן דאמר }}שבועה שלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}שתה ואכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פטור ד}}שתייה בכלל אכילה {{שוליים|ח_כז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין אכילה בכלל שתייה.

{{ירו&quot;מ-הוסר|ואית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אית}} דבעי {{ירו&quot;מ-הוסר|מישמעינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע}} מן הדא דכתיב ([[דברים יב יז|דברים ראה יב יז]]) לא תוכל לאכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ל בשעריך {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשר דגנך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תירושך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויצהרךתירושך}} זה היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יצהרך זו סיכה והתורה קראה {{ירו&quot;מ-הוסר|אותו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אותה}} אכילה ואינו מחוור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאיסור סיכה מהתורה אלא קרא אסמכתא בלבד ד}}אין תימר מחוור הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|ילקו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ילקה}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם סך}} חוץ לחומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ה ה}} {{שוליים|ח_כח}}אין לוקין חוץ לחומה אלא על {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכילה ושתיה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומניין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין}} שאינו מחוור כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין סיכה שאינה של תענוג — מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג — אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור בסיכה שהיא של תענוג — אסור, ושאינה של תענוג — מותר. והתני: שוות סיכה לשתייה לאיסור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר אסור לסוך שמן תרומה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולתשלומין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך חייב חומש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא לעונש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שזר שסך במזיד אינו לוקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא לוקים על הסיכה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה. והתני גבי תרומה: לא יחללו — להביא הסך ואת השותה, שאם היה זר לוקה. אמר}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לית כאן סך אמר}} רבי אבא מרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא מרי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין לית}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|גרש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאן סך, אף שותה לית כאן, שהרי איסור אכילה כבר נאמר ושתיה בכלל אכילה. דאי לא כן, אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן, איך אמרנו אכל ושתה ביום כיפור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בהיל קדמייתא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף}} מני{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן שהוא מחוור בעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי סימיי[[ביאור:עץ מסורת#רבי סימאי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא נתתי ממנו למת מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכסף מעשר שני הרי זה}} דבר שהוא אסור לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה}} לחי הוא אסור {{ירו&quot;מ-הוסר|לאכל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} שכן למת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אי זהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|איזו}} דבר שהוא מותר לחי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור}} למת הוי אומר {{ירו&quot;מ-הוסר|זה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זו}} סיכה.

אזהרה למלאכת היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג כח|ויקרא אמור כג כח]]) כל מלאכה לא תעשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצם היום הזה}} עונש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג ל|ויקרא אמור כג ל]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנפש אשר תעשה מלאכה בעצם היום הזה}} והאבדתי את הנפש ההיא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזהרה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עונש}} לעינוי היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|מניין שנאמר}} ([[ויקרא כג כט|ויקרא אמור כג כט]]) כי כל הנפש אשר לא {{ירו&quot;מ-הוסר|תעונש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תעונה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עונש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בעצם היום הזה}} ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש {{ירו&quot;מ-ביאור|למלאכת הלילה}} לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|אזהרה לעינוי לית כתיב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בין ליום בין ללילה}}.

רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אכול משמע}} אלא לא תאכל כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת. אמר רב הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רב הושעיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לכתוב}} השמר פן {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} תעונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכתוב כך}} הא תלת אזהרן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמר פן ואל זה לאו}} אמר רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכל לכתוב}} השמר באותה האמירה

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מ_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מ ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מ עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אזהרה למלאכת היום.''' וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה

'''ועונש.''' למלאכת היום דכתיב וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא

'''אזהרה לעינוי יום כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה.''' וילפינן עצם עצם ממלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר

'''אזהרה למלאכת הלילה וכו'.''' ואלו ללילה אין כאן עונש מפורש לא למלאכה וכן לית כאן אזהרה למלאכת הלילה

'''ועונש לעינוי הלילה לית כתיב.''' כלומר וכן לענוי הלילה לא כתיב עונש מפורש דאלו הוה כתיב במלאכת הלילה עונש ואזהרה ובעינוי הלילה אפי' עונש בלחוד הוה מצינן למילף עינוי הלילה ממלאכת הלילה כמו דילפינן אזהרה לעינוי היום ממלאכת היום כדלעיל אבל השתא דאין כאן מפורש בלילה כלל מהיכא נפקא לן

'''רשב&quot;ל בעי.''' על הא דמדייק דעונש לית כתיב מפורש בעינוי וכי מה הוי ליה למימר ביה לא תעונה. בתמיה

'''אלא לא תאכל וכו'.''' כלומר ואלא לא תאכל נמי לא הוה מצי למיכתב דאכילה בכל מקום שבתורה בכזית הוא וכאן בכותבת הוא דהוי שיעורא דכל פחות מככותבת לא מיתבא דעתיה ומעונה הואי

'''אמר רב הושעיה.''' דהוה מצי למיכתב השמר פן לא תעונה

'''הא תלת אזהרן.''' הא כה&quot;ג נמי לא מצי למיכתב דא&quot;כ הוו להו שלשה אזהרות השמר חדא ופן ג&quot;כ אזהרה ולא תעונה הא תלת

'''אמר ר' חונה.''' דאכתי הכי הוה מצי למיכתב השמר באותה אמירה שאמרתי לך מעינוי וכמו דאשכחן בכה&quot;ג דכתיב השמר בנגע הצרעת וגו' דילפינן מכאן אזהרה לקוצץ בהרתו

'''תני ר' חייא וכו'.''' כלומר דר&quot;ח נפקא ליה אזהרה בעינוי מהכא דלא יאמר הכתוב עונש במלאכה דנפקא לן מק&quot;ו מעינוי הקל שלא מצינו שענש על העינוי במקום אחר וענש עלה מלאכה החמורה שנוהגת בשבתות וי&quot;ט לא כ&quot;ש הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו וכלומר ללמד דכל מקום דכתיב עונש יש אזהרה לפניו וללמד על הענוי מה עונש שנאמר במלאכה וכו' דאלו למלאכה גופה הרי כתיב בה אזהרה מפורש ואם אינו ענין למלאכה תנהו ענין לענוי דניליף בג&quot;ש ממלאכה

'''הדא אמרה למידין ג&quot;ש וכו'.''' דהרי אין כאן מופנה אלא מצד אחד גבי מלאכה ואפ&quot;ה למידין ואין משיבין דהא הכא איכא למיפרך מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וי&quot;ט

'''ולא דר&quot;ע היא.''' מה לך לדייק מהא דר' חייא וכי לא שמעינן זה מדר&quot;ע דקדמו לדר&quot;ח וס&quot;ל דלמדין מג&quot;ש אעפ&quot;י שאינה מופנה אלא מצד אחד ואין משיבין

'''תני ר&quot;א בן יעקב וכו'.''' דגמר בעצם בעצם עינוי ממלאכה

'''עד כדון כר&quot;ע.''' דאיהו ס&quot;ל דלמדין ואין משיבין אבל כר' ישמעאל דלא ס&quot;ל הכי נפקא ליה מהיקשא כדתני ר' ישמעאל וכו'. דכתיב בהאי קרא תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו הקיש וכו' מה מלאכה וכו' כלומר מה כרת שנאמר במלאכה יש בו אזהרה אף כרת שנאמר בעינוי כן ואין משיבין על ההקש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בכלל שתייה · מניין שהשתייה בכלל אכילה · ר' יונה שמע לה מן הדא על כן אמרתי לבני יש' כל נפש מכם לא תאכל דם · מה נן קיימין אם בדם שקרש · הא תני דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה · אלא כי נן קיימין כמות שהוא והתורה קראת אותו אכילה · והתני המחה את החלב וגמייו · הקפה את הדם ואכלו חייב · מה עבד לה ר' יונה אינו אוכל לטמאו טומאת אוכלין ולא משקה · לטמאו טומאת משקה · חזר ר' יונה שמע לה מן הדא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך · מה נן קיימין אם בטועם טעם יין לתוך התבשיל והלא טעם יין לפגם הוא · רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילין אורזנייא וגומננייא כל הטפל לאכילה כאכילה היא · ר' יוסה שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת · אמרון חברייא קומי ר' יוסה אמור דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים · אמ' לון ר' יוסי אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמ' שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואכלן כאחת שמא אינו חייב שתים · ר' חנניה בשם ר' פינחס שמע לה מן הדא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור מפני ששתה משקין שאינן ראויין לשתייה · אבל אם שתה משקין שהן ראויין לשתייה חייב · לא שבועה שלא אוכל אמ' · ניחא כמתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל · כר' דו אמ' שבועה שלא אוכל ושלא אשתה · ר' חיננה שמע לה מן הדא לא אכלתי באוני · אלא שתיתי · ניחא כמאן דאמ' שבועה שלא אוכל ושתה · ברם כמאן דאמ' שבועה שלא אשתה ואכל · שתייה בכלל אכילה · אין אכילה בכלל שתייה · ואית דבעי מישמעינה מן הדא לא תוכל לאכול בשעריך וגו' · תירושך זה היין יצהרך זו סיכה והתורה קראת אותו אכילה · ואינו מחוור · אין תימר מחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה · אמ' ר' יוסה בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שיני טהור שנכנס לירוש' ויצא · ומניין שאינו מחוור · כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג · גרש בהיל' קדמייתא · מניין שהיא מחוור בעשה · ר' לעזר בשם ר' סימיי לא נתתי ממנו למת · מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי · לחי הוא אסור לא כל שכן למת · אי זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת · הוי אומ' זה סיכה · אזהרה למלאכת היום כל מלאכה לא תעשו · עונש והאבדתי את הנפש ההיא · אזהרה לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תעונה · עונש ונכרתה הנפש ההיא · אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה · ועונש לעינוי הלילה לית כת' · ר' שמעון בן לקיש בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה · אלא לא תאכל · כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת אמ' רב הושעיה השמר פן ולא תעונה · הא תלת אזהרן · אמ' ר' חונה השמר באותה האמירה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק חמישי מסכת יומא, דף מ'. נעשה חזרה, נתחיל משתי השורות האחרונות בדף הקודם, תחילת המשנה, פרק חת, הלכה ג'. אומרת המשנה: &quot;אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל ושתה בהעלם אחד, חייב שתי חטאות. אכל אוכלין שאינם ראויין לאכילה, שתה משקין שאינם ראויין לשתייה, כשהוא צעיר או מזיד, אסור. תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים, אבל מחנכים אותם קודם שנה וקודם שתיים בשביל שיהיו רגילים במצוות&quot;.

אומרת הגמרא, למדנו במשנה, אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. למה? מפני ששתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה. שואלת הגמרא, &quot;'''מנין שהשתייה בכלל אכילה'''&quot;? רבי יונה שמע מן הכתוב, &quot;'''על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם'''&quot;. מה נן קיימין? הרי דם לכאורה זה משקה. אם בדם שקרש, &quot;'''דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה'''&quot;, משמע לכאורה שפטור על זה, אלא כי נן קיימין כמות שהוא, &quot;'''והתורה'''&quot; קראה אותו אכילה.

שואלת הגמרא, &quot;והתורה אכילה המחה את החלב הקפה את הדם ואכלו, אם יש בו כזית חייב&quot;. אז אולי מה שאומרת התורה &quot;לא תאכל דם&quot; מדבר במקרה כזה שהקפיא את הדם ואכלו? אם כן, מה נעשה עם הברייתא שהביא רבי יונה, שאומרת שדם קרוש אינו לא אוכל ולא משקה? אומרת הגמרא, &quot;'''מה עבד רבי יונה אינו אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה טומאת'''&quot; משקין. כן, הוא לא אוכל להיטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמא טומאת משקין.

חזר רבי יונה ושמע מן הדא, הוא מצא פסוק אחר. דכתיב לגבי מעשר שני, &quot;'''ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך'''&quot; בבקר ובצאן וביין ובשכר והאכלת. והרי שיכר זה משקה, אבל פה קראו אותו אכילה. ודאי אמרת &quot;מה נן קיימין&quot;? אם בנותן טעם יין בתבשיל, כלומר אם את היין הזה של מעשר שני הוא שם בתוך תבשיל ונתן בו טעם, ועשו את יין של מעשר שני אותו תבשיל, אלא מכאן שהתורה משתמשת בלשון אכילה גם לגבי שתייה.

&quot;'''רבנן דקיסרין אמרי תיפתר באילין כל הטפל לאכילה כאכילה'''&quot;. כלומר, זה מיני תבשילים שהיין משביחם ושם מותר את היין. היין לא הולך לאיבוד, גם משביח את המאכל. אז המותר את יין מעשר שני, לכן זה נקרא אכילה כי הוא אוכל אותה, את היין, תוך כדי האכילה של שאר הרכיבים. &quot;'''דכל הטפל לאכילה כאכילה'''&quot;, מהכיוון שהיין טפל לתבשיל עצמו אז זה נקרא אכילה.

&quot;'''רבי יוסי שמע לה מן: שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת'''&quot;. כלומר, אם אדם נשבע שלא יאכל והוא אכל ושתה, אז אינו חייב אלא אחת. מכאן ששתייה בכלל אכילה. אמרו לו לרבי יוסי, אמרין דבתרא, תגיד את הסיפא ותראו שיש קושיה בסברא הזאת. &quot;'''שבועה שלא אוכל ושלא אשתה'''&quot;. כלומר אם הוא נשבע על שני הדברים, שהוא גם לא יאכל וגם לא ישתה, ואכל ושתה חייב שתיים. עכשיו אם שתייה בכלל אכילה אז למה הוא חייב שתיים?

אומרת הגמרא, אין מכאן קושיה, שכשהוא אומר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה הרי נשבע שתי שבועות, אחת שלא יאכל ואחת שלא ישתה. &quot;'''אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר'''&quot; ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה, &quot;'''שמא אינו חייב שתים'''&quot;? אז גם כאן, כשהוא אומר שבועה שלא אוכל ושבועה שלא אשתה, אם הוא אכל ושתה חייב שתיים כי עבר על שתי השבועות.

&quot;'''רבי חנניה בשם רבי פינחס: שמע לה מן שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן לאכילה ושתה משקין שאינן לשתייה פטור'''&quot;. משמע מכאן ששבועה שלא אוכל, ושתה משקין שראויין לשתייה, היה חייב. הרי לא בשבועה שלא אוכל הוא עומד רק לגבי אכילה, אבל בסיפא, שתה משקין הראויין לשתייה - היה חייב. אז למה הוא חייב? מכאן ששתייה בכלל אכילה.

ואומרת הגמרא, ניחא במתניתן דגרסינן שבועה שלא אוכל. במקרה שרבנן דילן גורסין שבועה שלא אוכל ושלא אשתה, אין מכאן ראיה. כן, אצלנו במשנה גורסים רק שבועה שלא אוכל, אבל יש גרסאות אחרות שגורסות שבועה שלא אוכל ושלא אשתה. אז אין ראיה, כי בעצם הוא נשבע על שני הדברים.

&quot;'''רבי חיננא אכל בהעלם אינו חייב אלא אחת'''&quot;. אם הוא חייב רק אחת אז סימן ששניהם, אכילה ושתייה, בכלל אותו איסור. ביום כיפור אסור גם לאכול וגם לשתות, אבל מכאן הוא חייב רק אחת. כנראה ששניהם דין אחד, שניהם משום אותו איסור.

&quot;'''רבי אבא מרי שמע לה מן: לא אכלתי באוני אלא שתיתי'''&quot;. וכי צריך היה לומר &quot;לא אכלתי ולא שתיתי&quot;? פשיטא שגם לשתות אסור. אז למה כתבה התורה רק &quot;לא אכלתי&quot;? אלא ודאי ששתייה בכלל אכילה.

אומרת הגמרא, &quot;'''שבועה שלא אוכל ושתה ברם שבועה שלא שתה ואכל'''&quot; - &quot;'''שתייה בכלל אכילה אין אכילה בכלל שתייה'''&quot;. ברם אם אמר שבועה שלא ישתה והוא אכל, אז פטור, כיוון ששתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה.

דבעי מן הדא דכתיב, &quot;'''לא תוכל לאכל בשעריך'''&quot; - &quot;'''תירושך'''&quot; זה יין, &quot;'''יצהרך'''&quot; זו סיכה, &quot;'''והתורה קראה'''&quot; אכילה. &quot;'''ואינו מחוור'''&quot;. כלומר אין האיסור סיכה מן התורה, אלא רק אסמכתא. שאם תאמר מחוור הוא, אם תאמר שהאיסור סיכה במעשר שני מהתורה, אז ילקה עליו חוץ לחומה. &quot;'''אמר רבי יוסי בן חנינא אין לוקין חוץ לחומה אלא על שאינו מחוור'''&quot;. רואים מכאן שלא מדאורייתא.

&quot;'''כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג'''&quot; ובין שאינה של תענוג - מותר. ביום הכיפורים בין סיכה של תענוג ובין שאינה של תענוג - אסור. בתשעה באב שיחה, סיכה שהיא של תענוג אסור, שאינה של תענוג מותר.

רבי יוחנן, רבי אבא מרי, &quot;'''מנין שהוא מחוור'''&quot; בעשה? &quot;'''אמר רבי אלעזר בשם רבי סימיי: לא נתתי ממנו למת'''&quot;. מה נן קיימין? אם להביא לו ארון ותכריכין בכסף מעשר שני - פשיטא. הרי דבר שהוא אסור לחי - לחי הוא אסור, קל שכן למת. אלא איזה דבר שהוא מותר לחי והוא אסור למת - &quot;'''הוי אומר'''&quot; סיכה.

&quot;'''אזהרה למלאכת היום'''&quot; - מן אין? שנאמר &quot;'''כל מלאכה לא תעשו'''&quot;. &quot;'''עונש'''&quot; - מן אין? שנאמר &quot;'''והאבדתי את הנפש ההיא'''&quot;. &quot;'''לעינוי היום'''&quot; - מן אין? תלמוד לומר &quot;'''כי כל הנפש אשר לא'''&quot; תעונה &quot;'''ונכרתה הנפש ההיא'''&quot;. &quot;'''אזהרה למלאכת הלילה - לית כאן'''&quot;. כלומר אזהרה ועונש לעינוי הלילה - לית כתיב. כלומר אפילו ליום לא כתוב אזהרה לעינוי במפורש.

&quot;'''רבי שמעון בן לקיש בעי, מה הוה ליה למימר ביה? לא תעונה'''&quot; - מה אתה רוצה שיכתוב, &quot;לא תעונה&quot; משמע אכול. &quot;'''אלא לא תאכל'''&quot;. הרי &quot;'''כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת'''&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מ עמוד א'''

{{שוליים|ח_כב}} '''שתייה נחשבת אכילה לעניין דיני טומאת אוכלין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק א, הלכה יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהתורה קראה לשתייה &quot;אכילה&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כג}} '''הקפה את הדם ואכלו כזית - חייב כאיסור אכילת דם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יד, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדם קרוש שנעשה מוקף ונאכל בכזית חייב, שאף שאינו נחשב אוכל או משקה לענין טומאה, לענין איסור אכילה עדיין דם הוא וחייב עליו כרת.

{{שוליים|ח_כד}} '''הנשבע שלא יאכל ואכל ושתה חייב אחת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ד, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא ששתיה בכלל אכילה, שהאוכל ושותה בהעלם אחד חייב אחת בלבד; כן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כה}} '''הנשבע &quot;שלא אוכל ושלא אשתה&quot; ועבר ואכל ושתה חייב שתים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' כירושלמי, שכן אמירת &quot;שלא אוכל ושלא אשתה&quot; הרי היא שתי שבועות נפרדות (כמו האומר שבועה שלא אוכל ככר זה וככר זה), ולכן חייב שתים על אכילה ושתייה בנפרד, כפי שפסק הרמב&quot;ם בהלכות שבועות פרק ד הלכה ו..

{{שוליים|ח_כו}} '''שתייה בכלל אכילה לעניין שבועה, ומי שנשבע &quot;שלא אוכל&quot; ושתה משקין הראויין לשתייה חייב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ה, הלכה ה, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רלח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חיננא שלמד ששתייה בכלל אכילה, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שהנשבע שלא לאכול ושתה חייב.

{{שוליים|ח_כז}} '''האם סיכה נחשבת בכלל אכילה לעניין חיוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבועות, פרק ד, הלכה ד, שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רלח סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק שסיכה אינה בכלל אכילה מן התורה אלא מדרבנן, שכן &quot;ויצהרך&quot; הוא אסמכתא בלבד ואינו מחוור מהתורה, ולכן אין לוקין על סיכה חוץ לחומה מדין אכילה..

{{שוליים|ח_כח}} '''אין חייבים מלקות על יציאה חוץ לחומה באכילת מעשר שני אלא על אכילה ושתייה בלבד, ולא על סיכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעשר שני, פרק ב, הלכה ו &lt;קטע סוף=מ א/&gt; ==דף מ עמוד ב== &lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין לוקין חוץ לחומה אלא על אכילה ושתייה, שכן סיכה שוותה להם רק לעניין איסור ולא לעניין מלקות, וכך פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;80&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שאמרתי לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו שנאמר}} ([[דברים כד ח|דברים כי תצא כד ח]]) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר צויתם}}. תני רבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הייתי למד מן העינוי: מה אם העינוי הקל חייבין כרת, מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת? הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שכבר נאמר אזהרה במלאכה אם אינו ענין למלאכה תנהו ענין לעינוי}} מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו אמר רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: הדא אמרה: למידין גזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין משיבים, שהרי יכל לפרוך מה למלאכה שנוהגת בשבת ויום טוב}} אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: ולא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה היא {{ירו&quot;מ-ביאור|שסתם משנה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אליבא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}}}} ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אמר למדין מגזירה שוה אף על פי שאינה מופנה.

תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן יעקב|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן יעקב אומר נאמר ([[ויקרא כג כח|ויקרא אמור כג כח כט]]) בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה, אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה.

עד כדון כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דיליף גזירה שווה אף שאינו מופנה כלל}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנין לנו לחייב בלילה}} תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ([[ויקרא טז כט|ויקרא אחרי מות טז כט]])והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעשור לחדש תענו את נפשותכם כל מלאכה לא תעשו}} הקיש מלאכה לעינוי מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזהרים עליה}} אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזהרים עליו אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ח_כט}}האוכל כלאי הכרם לוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הכוסס חיטי תרומה לוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגמא}} חומץ של תרומה לוקה. {{ירו&quot;מ-הוסר|המגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המגמא}} חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם של}} תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר אומר אני {{שוליים|ח_ל}}שהוא משלם קרן וחומש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אימי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}}: מודין חכמים ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי {{ירו&quot;מ-הוסר|במגמע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|במגמא}} חומץ של תרומה {{ירו&quot;מ-הוסר|לאחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} טיב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} משלם קרן וחומש שהחומץ אחר טיבולו {{ירו&quot;מ-הוסר|משיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיישב}} את הנפש.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצוה}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] פתר מתניתא {{שוליים|ח_לא}}תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין {{ירו&quot;מ-ביאור|לצום שעות}}. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשעות ו}}קודם לשנה קודם לשתים משלימין

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
&quot;'''אמר רב הושעיה: השמר פן תעונה'''&quot; - אם תכתוב כך, יש כאן שלוש אזהרות, &quot;השמר... פן...&quot; וכל אחד מהם לאו. &quot;'''אמר רבי חונה: השמר באותה האמירה שאמרתי לך'''&quot; - כמו שאמרנו לגבי צרעת - &quot;'''השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות'''&quot; וגו'.

&quot;'''תני רבי חייה: לא יאמר עונש במלאכה שאינו צריך'''&quot;, שהייתי למד מן העינוי בקל וחומר: &quot;'''מה אם העינוי הקל חייבין כרת, מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת'''&quot;? &quot;'''הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו'''&quot;. כלומר התורה כתבה את העונש למרות שלא היה צריך, כדי שיהיה כאילו שיש אזהרה עליו. וכיוון שכן נאמרה אזהרה במלאכה, &quot;'''מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו'''&quot;, כאילו שכתוב אזהרה בעינוי.

&quot;'''אמר רבי זעירה: הדא אמרה: למידין גזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד'''&quot; ואין משיבים. כלומר יש רק אחד מהם מופנה, ואין משיבים כי בעצם אין לנו מה לשאול, שהרי יכול לפרוך: מה למלאכה שנוהגת בשבת ויום טוב, ואילו עינוי לא קיים בהם.

&quot;'''אמר רבי יודן: ולא דרבי עקיבה היא'''&quot; - הרי סתם משנה כרבי מאיר אליבא דרבי עקיבא, ולא כרבי עקיבה. &quot;'''דרבי עקיבה אמר למדין מגזירה שוה אף על פי שאינה מופנה'''&quot;. אבל כרבי ישמעאל מן הלה לחייב בלילה.

&quot;'''תני רבי אלעזר בן יעקב אומר: נאמר בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי. מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה, אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה'''&quot;. למרות שלא כתוב במפורש, כאילו שכתוב.

&quot;'''עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל: והיתה לכם לחוקת עולם בחדש השביעי'''&quot; - &quot;'''הקיש מלאכה לעינוי, מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת'''&quot;, ומוזהרים עליו כאילו שכתוב עליו אזהרה.

&quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: האוכל כלאי הכרם לוקה'''&quot;. &quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: הכוסס חיטי תרומה לוקה'''&quot;. כלומר, למרות שזה על ידי אכילה שאינה כדרכה, בכל זאת לוקה על זה. &quot;'''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: חומץ של תרומה לוקה'''&quot;. &quot;'''חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש'''&quot;, כי בעצם אין פה הנאה. &quot;'''הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש'''&quot; כי זאת דרך האכילה.

&quot;'''רבי אומר: אומר אני שהוא משלם קרן וחומש'''&quot;. &quot;'''רבי ירמיה בשם רבי אימי: מודין חכמים לרבי חומץ של תרומה'''&quot; - &quot;'''טיב לו משלם קרן וחומש שהחומץ אחר טיבולו את הנפש'''&quot;. כי אחרי שטובלים בחומץ, החומץ משיב את הנפש, לכן זה ראוי לשתייה ולכן משלם את החומש.

&quot;'''תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; אבל מחנכין אותן קודם שנה וקודם שתיים בשביל שיהיו רגילים במצוות. &quot;'''רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; ולא מחנכין אותן כלל, &quot;'''קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין'''&quot; לשעות. ככה סובר רב חונה, כי הוא סובר שעד גיל המצוות הם לא צריכים לשמור מלא, וגם החינוך שנה-שנתיים קודם זה רק לשעות.

&quot;'''רבי יוחנן פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים'''&quot; אבל מחנכין אותן לשעות, &quot;'''קודם לשנה קודם לשתים משלימין'''&quot; עד כאן, כמו זמן שמחנכים אותם לשעות.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מ עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' אבהו בשם רבי יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה.''' כלומר אפי' שלא כדרך הנאתן וכעין האי דלקמן הכוסס חטי תרומה לוקה אם מזיד הוא וקמ&quot;ל דדרך אכילה הוא וגרסינן להא לעיל בפ&quot;ו דתרומות בהלכה א' וכן בפ' י&quot;ד דשבת ולא גריס התם הא דכלאי הכרם

'''המגמע חומץ של תרומה.''' במזיד לוקה ולא אמרינן אין זה דרך שתיה

'''הכוסס חטי תרומה.''' תני בברייתא הכוסס חטי תרומה בשוגג משלם את הקרן ואינו משלם את החומש דס&quot;ל דמזיק הוא וכתיב אשר יאכל בשגגה פרט למזיק שאינו משלם אלא הקרן בלבד

'''רבי אומר וכו'.''' דס&quot;ל דרך אכילה בכך ולא נקרא מזיק

'''מודים חכמים לר'.''' דפליגי בשותה חומץ ביה&quot;כ דלרבי חייב מפני שהוא משיב את הנפש ולרבנן פטור וכי היכי דפליגי ביה&quot;כ ה&quot;ה נמי דפליגי בחומץ תרומה דחדא טעמא הוא ומודים חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה לאחר טבלו כלומר לאחר שטבל בו פתו ושוב גמעו שמשלם קרן וחומש שכן דרך להיות מטבל בו מעט מעט ואח&quot;כ מגמע ממנו ובכה&quot;ג החומץ משיב את הנפש הוא

'''גמ' רב הונא פתר מתניתא וכו'.''' משום דקשיא להו מתני' השתא קודם שתים מחנכין קודם שנה מיבעיא הלכך מפרש רב הונא דה&quot;ק תינוקות אין מענין אותן ולא מחנכין אותן קודם לשנה. וכלומר שקודם לזמן שהיא קודם שנה לפני פרקן שפרקן היא בן י&quot;ג לזכר ובת י&quot;ב לנקבה ושנה אחת קודם לפרקן הוא דמחנכין ולאפוקי מקודם לזמן הוה אין מחנכין אותן כלל ואפילו לשעות והיינו דקתני אין מענין אותן אבל מחנכין אותן קודם שנה לומר דקודם שנה לפרקן הוא דמחנכין אותן אבל לא מקודם דליתנהו אפילו בחינוך שעות ואין מענין אותן כלל והיינו בחולה וכחוש דבהא קתני שאין מחנכין אותן עד קודם שנה לפרקן

'''קודם לשנתים מחנכין.''' כלומר והא דקתני קודם שתים נמי אחינוך קאי דלפעמים מחנכין אותן קודם שנתים לפרקן והיינו בבריא ונמצא דלרב הונא אבל מחנכין דקתני אתרוייהו קאי אקודם שנה ואקודם שנתים וכאן בחולה וכאן בבריא וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שאמרתי לך · השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' · תני ר' חייה יאמר עונש במלאכה שאינו צריך · הייתי למד מן העינוי הקל חייבין כרת · מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת · הא לא נאמ' עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו · מה עונש שנאמ' במלאכה אזהרה לפניו · אף עונש שנ' בעינוי אזהרה לפניו · אמ' ר' זעורה הדא אמרה למידין גזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד · אמ' ר' יודן ולא דר' עקיבה היא · דר' עקיבה אמ' למידין מגזירה שוה אע'פ שאינה מופנה · תני ר' אליעזר בן יעקב או' נאמ' בעצם היום הזה במלאכה ונאמ' בעצם היום הזה בעינוי · מה בעצם היום הזה שנ' במלאכה לא חלקתה בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה · אף בעצם היום הזה שנאמ' בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה · עד כדון כר' עקיבה · כר' ישמעאל · תני ר' ישמעאל והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השבי' הקיש מלאכה לעינוי מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת · אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת · ר' אבהו בשם ר' יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה · ר' אבהו בשם ר' יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה · ר' אבהו בשם ר' יוחנן המגמא חומץ שלתרומה לוקה · המגמע חומץ שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש · הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש · ר' או' אומר אני שהוא משלם קרן וחומש · ר' ירמיה בשם ר' אמי מודין חכמ' לר' במגמע חומץ שלתרומה לאחר טיבלו משלם קרן וחומש שהחומץ משיב את הנפש · תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים · רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין · ר' יוחנן פתר מתנית' תינוקות אין מענין אותן ביום הכיפור' אבל מחנכין קודם לשנה קודם לשתים משלימין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ר' יוחנן פתר מתניתא וכו'.''' כלומר דאבל מחנכין דקתני לא קאי אלא אקודם לשנה והיינו דבחדא מודי לאוקמתא דרב הונא דקודם שנה בחולה מיירי וקודם שנתים בבריא מיירי ופליג עליה בחדא דלרב הונא אבל מחנכין אתרווייהו קאי וכדפרישית ולר' יוחנן אבל מחנכין דקתני דוקא באלו שזמנן קודם לשנה לפרקן והיינו בחולה אבל באלו שזמנן קודם לשתים והיינו בבריא לא קתני בהו חינוך לשעות אלא שאלו משלימין התענית אם הגיעו קודם שנתים לפירקן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מ עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כט}} '''האוכל תרומה באכילה שאינה כדרך הנאתה (כגון כוסס חיטים או מגמא חומץ) חייב מלקות אך פטור מתשלום חומש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יד, הלכה י. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן בשם רבי אבהו שהכוסס והמגמא לוקין ומשלמין קרן בלא חומש, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_ל}} '''זר האוכל חומץ תרומה לאחר טיבולו חייב קרן וחומש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק י, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כמודים חכמים לרבי, שהחומץ אחר טיבולו מיישב את הנפש ונחשב כאוכל, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_לא}} '''חינוך תינוקות לצום יום הכיפורים - באיזה גיל ובאיזה אופן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה י, רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרטז סעיף ב &lt;קטע סוף=מ ב/&gt; ==דף מא עמוד א== &lt;קטע התחלה=מא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן: קודם שנה-שנתיים לגיל החינוך מחנכים לשעות (מוסיפים ומאחרים סעודתם), ומגיל החינוך ואילך משלימים כל היום, כדעת רמב&quot;ם (הלכות שביתת עשור פ&quot;ב ה&quot;י-יא) ושו&quot;ע (או&quot;ח תרטז,ב)..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;81&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד איכן {{ירו&quot;מ-ביאור|מאיזה גיל מחנכים לשעות לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] רבי חיננה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חיננא|°]] רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]] בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא: כבן תשע וכבן עשר.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ד|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_לב}}עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנו רבנן עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר מאכילין אותה עד שתשוב נפשה}} בתחילה תוחבה ברוטב, אם שבה נפשה הרי יפה, ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור. שתי עוברות באו לפני [[ביאור:עץ מסורת#רבי טרפון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי טרפון שלח לגבון תרין תלמידים אמר לון: אזלון ואמרון לון {{ירו&quot;מ-ביאור|לכו תגידו לה}} צומא רבה הוא אמרין לקדמייא ושדך {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו לראשונה ונרגע}} וקרוי עלוי {{הפ|תהילים|כב|יא}} מבטן אמי אלי אתה אמרין לתיניינא ולא שדך {{ירו&quot;מ-ביאור|אמרו לשניה ולא נרגע}} וקרון עלוי {{הפ|תהילים|נח|ד}} זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי}} {{שוליים|ח_לג}}חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא. רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא {{ירו&quot;מ-ביאור|יש מקום לספק מה הדין אם}} {{שוליים|ח_לד}}חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת {{ירו&quot;מ-ביאור|וקל וחומר שדוחה יום כיפור}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ה|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_לה}}מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו [[ביאור:עץ מסורת#רבי מתיא בן חרש|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי מתיא בן חרש|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מתיה בן חרש: החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות {{שוליים|ח_לו}}שכל ספק נפשות דוחה את השבת {{שוליים|ח_לז}}מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל — מפקחין עליו. מצאוהו חי מפקחין עליו, ואם מת יניחוהו.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו}} מניין שמאכילין אותו דבילה וצימוקין של תרומה {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו יש להם אוכל אחר של חולין כיוון שאלו משיבים את הנפש}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל א ל יב]]) ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותחי רוחו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהם משיבים נפש}}. רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|בנב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שסובר שאכל את כל שנים עשר כיכרות לחם הפנים שכל אחד שני עשרונים}} ברעבון אכלן. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה שמצא לפניו}} וקרון עלוי {{הפ|קהלת|ז|יב}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קוהלת ז }}החכמה תחיה בעליה.

תני {{שוליים|ח_לח}}מאכילין אותו {{ירו&quot;מ-הוסר|את הכל }}בקל {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקל תחילה}} נבילה ותרומה מאכילין אותו מתרומה. טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית. חלה וערלה צריכה {{ירו&quot;מ-ביאור|יש ספק מה קל יותר}}. אמר רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: קשיתה קומי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|סבר תרומה בזמן הזה מדרבנן}} כמאן דאמר {{שוליים|ח_לט}}מאיליהן קיבלו עליהן את

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו תלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף מ&quot;א. מתחילים המשנה פרק ח' הלכה א'. תאמר לי המשנה: '''עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין, אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי'''. ואתה בא ללמוד במשנה, &quot;עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה&quot;. אז אתם-- מתחילה '''תוחבה ברוטב, אם שבה נפשה הרי יפה, ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור'''. כלומר, מתחילים מהקל לקל ולאחר מכן ל-- לייסור עצמו.

'''שתי עוברות באו לפני רבי טרפון. שלח לגבון תרין תלמידים''', שלח אליהם שני תלמידים. '''אמר לון: אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא'''. תגידו להם שזה יום כיפור. '''אמרין לקדמייא ושדך וקרוי עלוי מבטן אמי אלי אתה'''. תאמרו לה שהראשונה נרגע התינוק וקוראים עליה &quot;מבטן אמי אלי אתה&quot;. '''אמרין לתיניינא ולא שדך וקרון עלוי זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב'''. תאמרו לה שהשנייה לא נרגע, וקוראים עליה &quot;זורו רשעים מרחם&quot;.

תנן, חולה מאכילים אותו על פי בקיאים, ואם אין שם בקיאים מאכילים אותו על פי עצמו עד שיאמר די. אתם רואה? '''חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא. רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה'''. '''לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע''', יש מקום להסתפק. אם החולה אומר יכול אני והרופא אומר איני יודע, במקרה כזה יש מקום להסתפק. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: '''נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת'''. אז גם מאכילים אותו ביום כיפור גם כן.

פרק ח' הלכה ה', עומדת המשנה: '''מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו'''. כן, בכבד שמה יש את כל החיידקים המתים, אז שמה אם מאכילים אותו זה בעצם מביא את המחלה בצורה חריפה יותר, אולי הגוף שלו יכול להתגבר. '''רבי מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר רבי מתיה בן חרש: החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות שכל ספק נפשות דוחה את השבת'''.

'''מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל — מפקחין עליו'''. כלומר, מותר לחלל את השבת ולפקח את הגל. '''מצאוהו חי מפקחין עליו'''. כלומר, אם מצאו אותו וראו שהוא חי, ממשיכים להוציא את כולו, '''ואם מת יניחוהו'''.

כלומר, תנן. '''מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו'''. מניין שמאכילים אותו? נבלה וצימוקין של תרומה. מנין אתה? דכתיב '''ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים'''. כן, מותר-- מכאן שזה דברים שמשביעים את הנפש.

רבי חונה אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד בנוב, כן, הוא סובר שהוא אכל את כל השתיים עשר כיכרים של לחם הפנים, כן, בכל אחד היה שני עשרונים, אז בהתחלה עשרים וארבעה עשרונות. '''ברעבון אכלן''', כן, הוא היה אחזו בולמוס, אכל את כולם. בכל אופן הוא אכל, כן, לחם הפנים. '''רבי יוחנן מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי'''כלומר הגיע לבולמוס ואכל מה שנמצא לפניו, '''וקרון עלוי החכמה תחיה בעליה'''. הוא ידע שזה מה שמשביע נפש, ככה הוא ניצל.

ואתם מתני, '''מאכילין אותו בקל נבילה ותרומה'''. מה מאכילים? '''מאכילין אותו מתרומה. טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית. חלה וערלה צריכה''', כלומר בזה יש להסתפק.

אמר רבי יוסה: קשיתה קומי רבי אבא, '''תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין''', מאכילים אותו תרומה? ואתה מה? הוא סובר שתרומה בזמן הזה זה רק דרבנן, '''כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות'''. כלומר, בימי עזרא לא חזרו המעשרות, אלא קיבלו את המעשרות מאליהן כי לא היה פה רוב ישראל, ממילא זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד איכן.''' אליבא דרבי יוחנן קאי דעד היכן מגיע דין החינוך ומאיזה זמן הוא מתחיל דאלו לרב הונא הא אמרן דס&quot;ל דלא מחנכין אותן כלל עד הגיעו קודם שנה לפירקן אלא לר' יוחנן דלא מדייק ליה הכי מאיזה זמן הוא מתחיל שיש לחנכן בשעות

'''כבן תשע וכבן עשר.''' אזי מתחילין לחנך אותן ובן תשע לבריא ובן עשר לחולה ואם היו רגילין לאכול בב' שעות וכו' כדפרישית במתני' ומוסיפין להיות מחנכין אותן עד קודם שנה לפירקן וזה הכלל הכל לפי כחן ובריאותן מוסיפין לחנכן בשעות ואין חילוק בזה בין זכר לנקבה עד אם הגיעו לשנתים קודם לפרקן כדלעיל אז משלימין הן לר' יוחנן

'''מתני' עוברה שהריחה.''' ריח תבשיל וזה כשהעובר מריח היא מתאוה לו ואם אינה אוכלת שניהם מסוכנין

'''חולה מאכילין אותו ע&quot;פ בקיאין.''' רופאים המומחים באומנותן

'''אם אין שם בקיאין וכו'.''' ה&quot;ק במה דברים אמורים שסומכין ע&quot;פ בקיאין בזמן שהחולה שותק או אפילו החולה אומר אינו צריך והרופא הבקי אומר צריך הוא לאכול מאכילין אותו על פיו אבל אם החולה אומר צריך אני אין שם בקיאין כלל כלומר אין בקיאתן חשובה לכלום ומאכילין אותו ע&quot;פ עצמו ואע&quot;פ שהרופאים הבקיאין אומרים אינו צריך משום דלב יודע מרת נפשו

'''מי שאחזו בולמוס.''' הוא חולי האוחז מחמת רעבון ועיניו כהות ומסוכן הוא למות וכשמראיתו חוזרת בידוע שנתרפא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עד איכן · ר' אחא ר' חיננה ר' יעקב בר אידי בשם ר' שמעון בן חלפתא כבן תשע וכבן עשר הל' ד כתחילה בה ברוטב אם שבה נפשה הרי יפה · ואם לאו נותנין לה מגופו שלאיסור · שתי עוברות באו לפני ר' טרפון שלח לגבון תרין תלמידים אמ' לון אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא · אמרין לקדמייא ושדך · וקרוי עלוי מבטן אמי אלי אתה · אמרין לתיניינא ולא שדך · וקרון עלוי זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב · חולה או' יכול אני ורופא או' אינו יכול שומעין לרופא · רופא או' יכול הוא וחולה או' אינו יכול שומעין לחולה · לא צורכא דלא · חולה או' יכול אני ורופא או' איני יודע · ר' אבהו בשם ר' יוחנן נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת · מנין שמאכילין אותו דבילה וצימוקין שלתרומה מן הדא ויתנו לו פלח דבילה ושני צימוקים · ר' חונה אמ' עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד ברעבון אכלן · ר' יוחנן מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי וקרון עלוי החכמה תחיה בעליה תני מאכילין אותו את הכל בקל · נבילה ותרומה מאכילין אותו מתרומה · טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית · חלה וערלה צריכה · אמ' ר' יוסה קשיתה קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמ' הכין · כמאן דאמ' מאיליהן קיבלו עליהן את&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מאכילין אותו אפי' דברים טמאים.''' כגון נבלות ושקצים ורמשים עד שיאירו עיניו ואין משהין את הדבר לחזר אחר דברים המותרין

'''גמ' בתחלה תוחבה ברוטב.''' תוחב בשבילה איזה דבר ברוטב כגון פלך וכיוצא בו ומניחין לה על פיה ואם שבה נפשה הרי יפה וכו' מגופו של איסור מהרוטב עצמו ואם לאו מאכילין אותה השומן וכיוצא בזה שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש

'''אמרין לקדמייא ושדך.''' כשאמרו להראשונה כך נתרצית והועיל לה ששבה נפשה ולא בקשה כלום וקראו עלוי דהעובר מבטן אמי וגו' וכשאמרו להשניה לא הועיל ולא נשתתק העובר מלהיות מתאוה וקראו עליו וכו'

'''חולה אומר יכול אני.''' להתענות ורופא אומר אינו יכול וצריך הוא לאכול שומעין לרופא

'''רופא אומר יכול הוא.''' להתענות וחולה אומר צריך אני לאכול ודאי שומעין לחולה לא צורכה דקא מיבעיא לן אם החולה אומר יכול אני להתענות והרופא אומר איני יודע אם צריך הוא לאכול מהו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מא עמוד א'''

{{שוליים|ח_לב}} '''עוברה שהריח לה תאווה למאכל אסור, מאכילים אותה בהדרגה עד שתשוב נפשה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה ט, רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יד, הלכה יד, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שתחילה מאכילים אותה ברוטב או במעט מגוף האיסור, ורק אם לא שככה תאוותה נותנים לה מגוף האיסור עצמו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לג}} '''בחולה שיש בו סכנה ביום הכיפורים, כאשר החולה אומר צריך אני לאכול והרופא אומר אינו צריך - שומעים לחולה ומאכילים אותו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמסקנה היא ששומעים לחולה גם כשהרופא חולק, שנאמר &quot;לב יודע מרת נפשו&quot;, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך.

{{שוליים|ח_לה}} '''מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה ט, רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יד, הלכה טז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריח סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מתיא בן חרש, שכל ספק נפשות דוחה איסורין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שמאכילין אפילו דברים טמאים ואף חצר הכבד של כלב שוטה משום פיקוח נפש.

{{שוליים|ח_לו}} '''ספק נפשות דוחה את השבת ומחללים עליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה א, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף י. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שספק נפשות דוחה שבת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לחלל שבת על ספק פיקוח נפש, שהתורה חסה על נפשות ישראל.

{{שוליים|ח_לז}} '''מי שנפלה עליו מפולת ויש ספק אם הוא שם, אם חי או מת, ואף אם ספק ישראל הוא — מפקחים עליו בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה יח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכט סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמפקחים בכל ספק (ספק שם, ספק חי, ואף ספק נכרי), שנפש אחת אינה נדחית מפני חשש איסור שבת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_לח}} '''כאשר יש צורך להאכיל אדם מאכל איסור, מאכילים אותו באיסור הקל תחילה (נבילה קודם תרומה, טבל קודם שביעית).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יד, הלכה יז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריח סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא שמאכילים מתרומה לפני נבילה משום שתרומה בזמן הזה מדרבנן ואיסורה קל מנבילה שהיא בלא תעשה מדאורייתא, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריח סעיף ט..

{{שוליים|ח_לט}} '''מותר להאכיל את מי שנשכו כלב שוטה מחצר הכבד שלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק א, הלכה כו &lt;קטע סוף=מא א/&gt; ==דף מא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=מא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מתיא בן חרש שמתיר, שכן פיקוח נפש דוחה איסורי אכילה, וכן פסק הרמב&quot;ם..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;82&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בימי עזרא תנן: מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מתיא בן חרש|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מתיה בן חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתיר אלו הן}} סימני כלב {{ירו&quot;מ-הוסר|ושוטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שוטה}}: פיו {{ירו&quot;מ-הוסר|פתוחה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|פתוח}}, רירו יורד, אזניו סרוחות, זנבו נתון בין שתי יריכותיו, מהלך לצדדין, והכלבין נובחין בו. ויש אומרים אף הוא נובח ואין קולו נשמע. מה עיסקיה דהדין כלב שוטה רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר רוח חזזית {{ירו&quot;מ-ביאור|רעה}} עולה עליו וחורנה אמר אשה עושה כשפים ובודקת {{ירו&quot;מ-ביאור|מנסה}} בו. גרמני עבדיה דרבי יודן נשייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]] נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו. אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה, שעקצו חוורבר וחיה, שבעטתו פרדה וחיה, ובלבד פרדה לבנה.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: שכל ספק נפשות דוחה את השבת}} מניין שספק נפשות דוחה את השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} ([[שמות לא יג|שמות כי תשא לא יג]]) אך את שבתתי תשמרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אך}} מיעוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|למעט בשעת פיקוח נפש}}. אית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} אמרה תורה חלל עליו שבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} והוא יושב ומשמר שבתות הרבה {{ירו&quot;מ-ביאור|נפקא מינא לחלל שבת על מנת להציל לשעה שלא יזכה לקיים אפילו שבת אחת}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וישראל אחד דר בתוכו {{ירו&quot;מ-הוסר|ונפלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ונפלה}} בו {{ירו&quot;מ-הוסר|משפולת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מפולת}} {{שוליים|ח_מ}}מפקחין עליו בשביל ישראל של שם.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו}} עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפקחין}} תרין אמורין חד אמר {{שוליים|ח_מא}}עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו. מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה עומד}} ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|רבון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|רכין}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכופף או הפוך}}.

תני {{שוליים|ח_מב}}הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל הרי זה שופך דמים. תני {{שוליים|ח_מג}}כל דבר שהוא של סכנה אין אומר יעשו דברים בעובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} ובקטנים אלא אפילו בגדולים בישראל. מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין, וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן. אמר: הניחו לגבאי שיגבה את חובו. מיד קשר עליו הענן וכיבהו. ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע, ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר. אמרו חכמים: לא היה צריך לעשות כן. חד נפתיי {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה גוי}} הוה מגיריה {{ירו&quot;מ-ביאור|היה שכן}} דרבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|נופלת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|נפלת}} דליקתא במגירותיה דרבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה ולא שבקיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הלך אותו נפתי ורצה לכבות את האש ולא הניחו}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] אמר לו: בגדך מדלי {{ירו&quot;מ-ביאור|אתה מוכן לקבל על המזל שלך אחריות לרכוש שלי}} אמר לו: אין ואישתיזב {{ירו&quot;מ-ביאור|וניצלה}} כולה. רבי יודן דכפר אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן דכפר אמי|°]] פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|פרס מעילו על הגדיש והאש ברחה ממנו}}.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ו|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ו&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
חטאת ואשם ודאי מכפרין {{שוליים|ח_מד}}מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עבירות הקלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תמן תנינן {{שוליים|ח_מה}}ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר {{שוליים|ח_מו}}ועל שאר עבירות שבתורה, קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|למה הכפילות}} לא היא קלות עשה ולא תעשה לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}כיני מתני' {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן {{ירו&quot;מ-הוסר|החמורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השגגות}} בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אלו הן הקלות — עשה ולא תעשה, אלו הן החמורות — כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן, מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו, רבי מתיה בן חרש מתיר. ואתה אומר, מה הם '''סימני כלב'''? זה '''פיו, רירו יורד, אזניו סרוחות, זנבו נתון בין שתי יריכותיו, מהלך לצדדין, והכלבין נובחין בו. ויש אומרים אף הוא נובח ואין קולו נשמע'''.

עכשיו '''מה עיסקיה דהדין כלב שוטה'''? כלומר מה גרם לו להיות כלב שוטה? רב ושמואל, חד אמר '''רוח חזזית עולה עליו''', כלומר רוח רעה עולה עליו, וחורנה אמר '''אשה עושה כשפים ובודקת בו'''.

'''גרמני עבדיה דרבי יודן נשייא, נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו'''. כן, רוצה להגיד שמזה רואים שבעצם זה לא עוזר. '''אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה, שעקצו חוורבר וחיה, שבעטתו פרדה וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כן, הגמרא בבבלי אומרת שהכוונה לא שהוא לא יחיה, אלא הכוונה שהמכה תבריא.

תנן, שכל ספק נפשות דוחה את השבת. מנין שספק נפשות דוחה את השבת? אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן שנאמר '''אך את שבתתי תשמרו''' - אך זה מיעוט, למעט בשעת פיקוח נפש. אית דבעי מימר: '''אמרה תורה חלל עליו שבת והוא יושב ומשמר שבתות הרבה'''. מותר לך לחלל עליו שבת אחת כדי שישמור הרבה שבתות. אז לפי זה דווקא אם הוא, כן, דווקא אם הוא אחרי זה יבריא. אבל אם זה רק להציל אותו שעה אחת, כן, אז לא. אבל לפי הקודם אז מאכילים.

תנן, ספק נכרי, ספק ישראל מפקחים עליו את הגל. רבי זעירא ורבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן: '''מבוי שכולו עובדי כוכבים וישראל אחד דר בתוכו בו מפקחין עליו בשביל ישראל של שם'''. כן? כיוון שזה קבוע.

תנן, מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו. '''עד איכן''' מפקחים, כלומר עד איפה בודקים לראות אם הוא חי? על זה '''תרין אמורין, חד אמר עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו'''. '''מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים''', כלומר אם הוא היה עומד. '''ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה''', אם הוא כפוף או הפוך, אז על הטבור אפשר לראות אם יש לו דופק.

תני, '''הזריז משובח והנשאל מגונה'''. כן? אם אדם, רב ששואלים אותו, סימן שהוא לא העביר מספיק טוב את העניין הזה בציבור, אז לכן זה מגונה. '''והשואל הרי זה שופך דמים'''. כן, גם ההולך לשאול האם מותר לחלל שבת או לא, הרי הוא שופך דמים.

תני, '''כל דבר שהוא של סכנה אין אומר יעשו דברים בעובדי כוכבים ובקטנים אלא אפילו בגדולים בישראל'''. כן.

'''מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין, וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן. אמר: הניחו לגבאי שיגבה את חובו. מיד קשר עליו הענן וכיבהו. ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע, ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר'''. '''אמרו חכמים: לא היה צריך לעשות כן'''. לא היה צריך לעצור את הגויים מלכבות.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נעשה.''' זה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת וה&quot;ה כאן

'''מתני' מי שנשכו כלב שוטה.''' הוא שרוח רעה שורה עליו או שהנשים עושין בו כשפים ובודקות בו כשפיהן כדאמר בגמרא וסימניו פיו פתוח וכו'

'''אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו.''' ואע&quot;פ שנהגו הרופאים ברפואה זו מ&quot;מ אינה רפואה גמורה להתיר לו איסור בהמה טמאה בשביל כך וכדאמר בגמרא שלא הועיל זה לגרמני עבדו של ר' יהודה הנשיא

'''ור' מתיא בן חרש מתיר.''' דס&quot;ל רפואה גמורה היא ואין [הלכה] כר' מתיא בן חרש בהך קמייתא

'''החושש בגרונו.''' שחושש בפיו או בשיניו ולפעמים מתחיל בשר השינים להתעכל ומשם הילך לחיך ולגרון

'''מטילין בתוכו סם.''' עשב או שורשו לרפואה בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכו' וכל לאתויי אפי' פשיטא לן שבשבת זו לא ימות אלא הספק שאם לא יעשו לו רפואה היום אפשר שימות לשבת הבאה וכגון שאמדוהו לשתות סם זה תמניא יומי ויומא קמא שבתא מהו דתימא לעכבינהו עד לאורתא כי היכי דלא נחלל עליה תרי שבי קמ&quot;ל

'''מי שנפלה עליו מפולת וכו'.''' ה&quot;ק דלא מיבעיא ספק הוא שם ספק אינו שם אלא אפילו ספק חי וספק מת מפקחין עליו ולא מיבעיא ספק חי ספק מת דישראל אלא אפילו ספק עכו&quot;ם ספק ישראל מפקחין עליו שחופרין את הגל ומחפשין אחריו ואם בדקו עד חוטמו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה ולא מצאו בו נשמה בידוע שהוא מת דכתיב וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו ושוב אין מפקחין עליו

'''מצאוהו חי מפקחין עליו.''' לא נצרכה אלא אפי' שראוהו שאי אפשר שיחיה אלא לחיי שעה ומיד ימות הוא וקמ&quot;ל דאף לחיי שעה מפקחין עליו

'''ואם מת יניחוהו.''' הא קמ&quot;ל שאפי' לדברי האומר מצילין את המת מפני הדליקה מודה בהא דהתם היינו טעמא שהתירו לו לטלטל את המת ולהוציאו משום דאמרינן אדם בהול על מתו ואי לא שרית ליה אתי לכבויי אבל הכא אפי' לא שרית ליה לפקח את הגל מאי אית ליה למיעבד טפי דליהוי איסור אדאורייתא דנשרי הא מקמי הא

'''מנין.''' להאוחז בולמוס שמאכילין אותו אפילו דבלה וצימוקין של תרומה ומשום שמיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם

'''מטתיה כן.''' הגיעו כך שאחזו בולמוס ואכל כל הנמצא לפניו לאכול עד שנתרפא וקרון וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המעשרות הל' ה סימני כלב שוטה פיו רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין והכלבים נובחין בו · ויש אומ' אף הוא נובח ואין קולו הולך · מה עיסקיה דהדין כלב שוטה · רב ושמואל חד אמ' רוח תזזית עולה עליו · וחורנה אמ' אשה עושה כשפים ובודקת בו · גרמני עבדיה דר' יודן נשייא נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו · ולא נתרפא מימיו · אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה · שעקצו חוורבר וחיה · שבעטתו פרדה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · מניין שספק נפשות דוחה את השבת · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אך את שבתותי תשמרו מיעוט · אית דבעי מימר אמרה תורה חלל עליו שבת והוא יושב ומשמר שבתות הרבה · ר' זעורה ר' חייה בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ונפלה בו מפולת מפקחין עליו בשביל יש' שלשם · עד איכן · תרין אמורין חד אמ' עד חוטמו · וחורנה אמ' עד טיבורו · מאן דאמ' עד חוטמו בהוא דהוה קיים · ומאן דאמ' עד טיבורו בהוא דהוה רכין · תני משובח · והנשאל והשואל הרי זה שופך דמים · תני כל דבר שהוא שלסכנה אין אומ' יעשו דברים בגוים ובקטנים אלא אפי' בגדולים בישראל מעשה שנפלה דליקה בחצירו שליוסי בן סימאי בשיחין · וירדו בני קצרה שלציפורין לכבותו ולא הניח להן · אמ' הניחו לגבאי שיגבה את חובו · מיד קשר עליו הענן וכיבהו · ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר · אמרו חכמ' לא היה צריך לעשות כן · חד נפתיי הוה מגיריה דר' יונה נפלת דליקתא במגירותיה דר' יונה · אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה ולא שבקיה ר' יונה · אמ' ליה בגדך מדלי · אמ' ליה אין ואישתיזב כולה · ר' יודן דכפר אמי פרס גולתיה על גדישא דנורא ערקה מיניה · הל' ו תמן תנינן ועל זדון מקדש וקדשיו · שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר · ועל שאר עבירות שבתורה קלות וחמורות זדונות ושגגות לא היא קלות עשה ולא תעשה · לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין · ר' יודה או' כיני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מן הדא.''' דכתיב גבי מעשה דצקלג שרדף דוד אחרי הגדוד וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אותו אל דוד וגו' ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים ויאכל ותשב רוחו אליו וגומר ולמה זכר הכתוב לפלח דבלה וצמוקים והלא כתיב בתחלה ויתנו לו לחם ויאכל וישקוהו מים אלא ללמד שאפי' הן תרומה נותנין לו ולפי שמיני מתיקה כאלו מועילין לאחר אכילה ביותר עד שמאירין העינים

'''עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד.''' כשבא אצל אחימלך הכהן ומחמת הרעבון אכלן שאחזו בולמוס כדדרשו מדקאמר ואף כי היום יקדש בכלי וכ&quot;ד עשרונות נפקא ליה מדכתיב ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כ&quot;א לחם הפנים המוסרים מלפני ה' לשום לחם חום ביום הלקחו ומשמע שביום השבת היה שמסירין לחם הפנים משבת העברה ומשימין לחם הפנים אחר תחתיהן ואת הכל לקח ונתנו לו לאכול ולחם הפנים הוא כ&quot;ד עשרונים כדכתיב שני עשרונים יהיה החלה האחת וי&quot;ב חלות היו ומדמאריך הכתוב לחם הפנים המוסרים וגו' ללמד שאכל דוד כל הכ&quot;ד עשרונים

'''את הכל בקל.''' בקל הקל תחלה כדמפרש ואזיל

'''נבלה ותרומה וכו'.''' ולקמן פריך ומשני

'''מאכילין אותו שביעית.''' לפי שהטבל במיתה

'''חלה וערלה צריכה.''' מיבעיא לן איזו מהן הוא הקל להאכילו בתחלה

'''קשיתה קומי ר' בא.''' על הא דקתני נבלה ותרומה מאכילין אותו תרומה הרי נבלה אינה אלא בלאו ותרומה היא במיתה להזר

'''כמ&quot;ד.''' לעיל בפ&quot;ו דשביעית ובכמה מקומות שמאיליהן קבלו עליהן בבית שני כשחזרו בימי עזרא את המעשרות ואין התרומה בזמן הזה אלא מדרבנן

'''גמ' סימני כלב שוטה וכו'.''' כדי להזהר ממנו קמ&quot;ל

'''מה עסקיה.''' מהיכן בא לו זה

'''חזזית.''' רוח רעה ואידך אומר אשה וכו' כדפרישית במתני'

'''חוורבר.''' מין נחש רע והוזכר בפ&quot;ג דברכות&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''חד נפתיי הוה מגיריה דרבי יונה'''. היה גוי שכן של רבי יונה. '''דליקתא במגירותיה דרבי יונה'''. במחסן של רבי יונה נפלה דליקה. '''אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה''', הגוי הזה רצה לכבות, '''ולא שבקיה רבי יונה'''. '''אמר לו: בגדך מדלי'''. כלומר הנכסים שלי יהיו תלויים במזל שלך, תצילני? '''אמר לו: אין ואישתיזב כולה'''. וניצל הכל.

'''רבי יודן דכפר אמי פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מיניה'''. כן? היה שריפה בגדיש. הוא שם את המעיל שלו על הגדיש והאש הסתלקה.

פרק ח' משנה ואומרת: '''חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עבירות הקלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר'''.

ואת אמרת מן תנינן, '''ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר. ועל שאר עבירות שבתורה, קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר'''.

ואתה אומר לי, חביבי, יש פה כפילות. '''לא היא קלות עשה ולא תעשה, לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין'''. אז למה הכפילות הזאת?

אמר רבי יודה, כיני מתני' - '''הקלות והחמורות''', ככה צריך לקרוא את זה, '''אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אלו הן הקלות — עשה ולא תעשה, אלו הן החמורות — כריתות ומיתות בית דין'''.

'''כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות''' בדבר שיש בו חיוב קורבן. כן, כלומר שיש בו ידיעה בתחילה, רק כרגע אין בו ידיעה בסוף. אז הוא תולה עד שתהיה ידיעה בסוף. אז גם השעיר המשתלח תולה עד שיוודע לו ואז יביא קורבן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_מ}} '''עד היכן מפקחין על גל שנפל על אדם בשבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה כ, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכט סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כדעה שמפקחין עד חוטמו, שהחיות ניכרת בנשימת האף, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מא}} '''שיעור טביעה במים המצילה מדין ספק נפשות בשבת - עד היכן נחשב האדם טבוע ומצילים עליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה יט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכט סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כמאן דאמר עד חוטמו, שהחשש הוא שמא נשמט ונטבע לגמרי, וכן פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע דמצילים כל שראשו למעלה מן המים כשהוא זקוף.

{{שוליים|ח_מב}} '''בפיקוח נפש בשבת אין להישאל אלא לחלל שבת מיד בזריזות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שהזריז משובח והנשאל מגונה והשואל שופך דמים, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_מג}} '''כיבוי דליקה בשבת מפני פיקוח נפש נעשה על ידי ישראל גדולים ולא רק בנכרים וקטנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק ב, הלכה ג, שו&quot;ע או&quot;ח סימן שכח סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו שבישראל עצמם מכבים דליקה מפני סכנת נפשות, ולא כיוסי בן סמאי שהחמיר על עצמו ולא הניח לכבות; חכמים גינו את מעשהו.

{{שוליים|ח_מד}} '''יום הכיפורים עם התשובה מכפר על עבירות חמורות, ועל קלות התשובה עצמה מכפרת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ג, רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ד. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם (הל' תשובה א,ג-ד) פסק שהתשובה מכפרת מיד על עשה ולא תעשה קלות, ועל חמורות ועל כריתות ומיתות בית דין היא תולה עד שיבוא יוה&quot;כ ויכפר.

{{שוליים|ח_מה}} '''שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפרים על זדון טומאת מקדש וקדשיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שגגות, פרק יא, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שהשעיר הנעשה בפנים עם יום הכיפורים מכפרים על זדון טומאת מקדש וקדשיו, בהתאם לדרשת הכתוב &quot;וכפר על הקדש&quot;.

{{שוליים|ח_מו}} '''שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, אם עשה תשובה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ב &lt;קטע סוף=מא ב/&gt; ==דף מב עמוד א== &lt;קטע התחלה=מב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יודה בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק כדבריו שכפרת יום הכיפורים ושעיר המשתלח מכפרים על כל העבירות בין קלות בין חמורות בין שנתוודע בהן בין לא נתוודע, בתנאי שעשה תשובה, ובכך יישב את הכפילות במשנה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;83&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בדבר שיש בו חיוב קרבן {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו ידיעה בתחילה ואין בו ידיעה בסוף, ולכשיוודע לו יביא קרבן}} אף שעיר המשתלח מכפר {{ירו&quot;מ-ביאור|תולה עד שיודע לו ויביא קרבן}}. ניחא לא הודע {{ירו&quot;מ-ביאור|שיתלה עד שיביא קרבן}} הודע {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי חייב להביא קרבן}} לא כן תנינן {{שוליים|ח_מז}}חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטורין. אמר רבי בון בר חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בון בר חייא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שעל הספקות שחיב עליהן אשם תלוי}} בין שנתוודע לו בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בספקן}} בין שלא נתוודע לו בהן {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה ואפי לא נתוודע לו בהן יהכ מכפר }}תמן תנינן: על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ובהם האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים}} ולא כבר כיפר יום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא הודע ולמה מביא אשם תלוי אמר}} רבי שמעון ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון ברבי|°]] בשם רבי לוי סוכייה[[ביאור:עץ מסורת#לוי סוכיה|°]] {{שוליים|ח_מח}} במורד ביום הכיפורים {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואומר איני רוצה שיום הכיפורים יכפר לי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}}מתני' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה שאפילו לא נתוודע לו בהן יום הכיפורים מכפר עבר על}} עשה אף על פי שלא עשה תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יום הכיפורים מכפר עבר על}} לא תעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: והוא שעשה תשובה.

&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ז|ירושלמי יומא, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_יומא_ח_ז&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ח_מט}}האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר {{שוליים|ח_נ}}עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]])מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' {{הפ|יחזקאל|לו|כה}} וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר {{הפ|ירמיה|יז|יג}} מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; האומר אין עולה מכפרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} אין עולה מכפרת עלי — מכפרת היא. אי איפשי שתכפר לי — אינה מכפרת לו על כרחו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האומר}} אין יום הכיפורים מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|מכפרת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכפר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אי איפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כורחו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיום הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים}} אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בריה דר' הלל|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה יום הכיפורים מכפר בעל כרחו}} לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך {{ירו&quot;מ-ביאור|אין בכוחו של אדם לאמר למלך אל תמלוך}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|והעולה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|העולה}} מכפרת על הרהור הלב מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|יחזקאל|כ|לב}} והעלה {{ירו&quot;מ-ביאור|באה לכפר}} על רוחכם היו לא תהיה וכן איוב אומר {{הפ|איוב|א|ה}} והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אמר אולי חטאו בלבם}} הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב.

[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבידא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבידא|°]] רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|אר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מקשי מיסבור סבר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה רבי אשיין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אשיין|°]] רב יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי{{ירו&quot;מ-הוסר|מודה ר שאין}} יום הכיפורים מכפר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|בתשוב הא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תשובה וכן}} מיתה מכפרת בלא תשובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני יום מיתה כיום תשובה {{ירו&quot;מ-ביאור|כיום הכיפורים}} מאן תנינתה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנה אותה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי הווי הדא היא דתנינן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה דלא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי.

שאל [[ביאור:עץ מסורת#רבי מתיא בן חרש|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מתיה בן חרש את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה בישיבה אמר לו: שמעת {{שוליים|ח_נא}}ד' חלוקי כפרה שהיה [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} דורש אמר לו: ג' הם חוץ מן התשובה {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך תשובה עם כל אחד מהם}} כתוב אחד אומר {{הפ|ירמיה|ג|כב}} שובו בנים שובבים וכתוב {{ירו&quot;מ-הוסר|אחד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} אומר ([[ויקרא טז ל|ויקרא אחרי מות טז ל]]) כי ביום הזה יכפר עליכם וכתוב אחר אומר {{הפ|תהילים|פט|לג}} ופקדתי בשבט פשעם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}וכתוב אחר אומר {{הפ|ישעיה|כב|יד}} אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. הא כיצד עבר על מצוות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבים העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_מב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת יומא/פרק שמיני#דף מב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת יומא, דף מ&quot;ב. בתחילת הגמרא הבאנו ברייתא שאומרת ש&quot;שאר עבירות שבתורה קלות וחמורות, זדונות ושגגות, הודה ולא הודה&quot; וכולי - שעיר משתלח מכפר. אז זה לכאורה קשה, כן? '''ניחא לא הודע''', כי אנחנו מבינים שהשעיר המשתלח מכפר על אם לא הייתה ידיעה, אבל אם היה הודה, הרי אם נודע לו אז הוא חייב להביא חטאת או אשם. '''לא כן תנינן חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטורין'''. אז פה מדובר שהוא חייב חטאת ואשם, אז לכאורה היה צריך להיות חייב. אז למה אתה אומר שהשעיר המשתלח פוטר אותם? ואתה אומר, אמר רבי בון בר חייה, מדובר על הספקות שעליהם הוא חייב אשם תלוי. '''בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן''' - יום הכיפורים, השעיר המשתלח מכפר. ואתה אומר, תא מה תנינן, '''על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי'''. ומשמע כמו המשנה שם מביאה מסכת קידושין מביאה רשימה ארוכה של כל הדברים שחייבים עליהם, כמו שאמרנו, כרת וחטאת ושגגה ועל לא הודע שלהן אשם תלוי. וביניהם מופיע האוכל ושותה מלח ביום הכיפורים.

שואלת הגמרא, לכאורה למה שיחייב אשם תלוי? כן, אם הוא אכל ולא נודע לו, או שם מלח ביום הכיפורים או אכל ביום הכיפורים ולא נודע לו, הרי אמרנו שיום הכיפורים מכפר. אז למה אתה אומר שהוא צריך להביא על זה אשם תלוי? אמר רבי שמעון ברבי בשם רבי לוי, סוכייה, מדובר ב'''מורד ביום הכיפורים'''. כלומר, אדם שאומר אני לא רוצה שיום הכיפורים יכפר לי, כן? בזה מדובר. שואלת הגמרא, ולמה הוא לא אמר בשלא נתוודע לו בהם? כי הוא יכול להגיד שמדובר שלא נודע לו, כן? כלומר יום הכיפורים מכפר על מה שנודע וזה לא נודע לו. למה אתה אומר לו אפילו לא נתוודע לו ביניהם יום הכיפורים מכפר. אומר לו כיוון שלפי המשמעות של הברייתא אז רואים שגם אם הוא לא נודע לו, לפי יום הכיפורים, יום הכיפורים מכפר.

אומרת המשנה, אומרת הגמרא, '''עשה אף על פי שלא עשה תשובה''', יום הכיפורים מכפר. '''לא תעשה''' - אמר שמואל בשם רבי זעירא: '''והוא שעשה תשובה'''. כן, הוא אמר על עשה יום הכיפורים מכפר אפילו בלי תשובה, ועל לא תעשה צריך תשובה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחיה.''' וחיתה המכה ובלבד מפרדה לבנה והיינו דחיורן כרעיה

'''אך את שבתותי תשמורו מיעוט.''' אם ספק הוא שאין אתה מצווה לשמור. ואית דבעי מימר דהכי דריש אמרה תורה וכו' וא&quot;כ אף ספק נפשות בכלל דשמא לא יוכל לשמור עוד

'''מבוי שכולו עכו&quot;ם וכו' מפקחין עליו בשביל ישראל של שם.''' ואע&quot;ג דרובא עכו&quot;ם נינהו לפי שאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב

'''עד איכן.''' בודקין אותו לידע אם הוא חי

'''מ&quot;ד עד חוטמו וכו'.''' כלומר ולא פליגי דמ&quot;ד עד חוטמו מיירי בהוא דהוה קיים כלומר שחזק וקשה הוא ונרגש בבדיקת חוטמו אם יש בו איזה חיות ומ&quot;ד עד טיבורו בהוא דהוה רכין שהוא רך כשממשמשין בו אינו נרגש בחוטמו ובודקין אותו עד טיבורו שאפשר שעוד ירגישו בי חיות

'''הזריז.''' להציל במקום שהתירו ה&quot;ז משובח

'''תני כל דבר שהוא של סכנה וכו'.''' גרסינן להא לעיל בפרק כל כתבי בהלכה ו' עד סוף הלכה וע&quot;ש

'''מתני' חטאת ואשם ודאי מכפרין.''' עם התשובה ולא חש התנא להזכירה דמסתמא כשהוא מביא חטאתו ואשמו כבר עשה תשובה שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן אלא שהוא מתנחם על מה שחטא ומתודה עליו ומקבל עליו שלא ישוב לאותו חטא ועון לעולם וזו היא עיקר התשובה

'''מיתה ויה&quot;כ מכפרין עם התשובה.''' עם כל אחד ואחד

'''על עשה ועל לא תעשה.''' הניתק לעשה תשובה מכפרת אבל לא תעשה גמור תשובה תולה ויה&quot;כ מכפר ומסקנא דמילתא בגמרא שאם הזיד בעשה ובלאו הניתק לעשה או ששגג בל&quot;ת גמור ועשה תשובה איני זז משם עד שמוחלין ואם הזיד בל&quot;ת גמור ויש בו מלקות תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר ואם שגג בחייבי כריתות ומיתות ב&quot;ד החטאת מכפרת עם התשובה והיינו חטאות בשוגג ואם הזיד בהם תשובה ויוה&quot;כ תילין ויסורין ממרקין וכל זה כשלא חלל השם שלא חטא והחטיא לאחרים אבל אם חלל את השם אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות ובזמן שהיה שעיר המשתלח היה מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות והחמורות בין שעבר בזדון בין בשגגה בין הודע לו בין לא הודע לו הכל מתכפר בשעיר המשתלח והוא שעשה תשובה אבל אם לא עשה תשובה אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות

'''גמ' תמן תנינן.''' בפ&quot;ק דשבועות בהלכה ו'

'''ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו וכו'.''' וגרסינן שם לכל הסוגיא זו עד סוף הלכה

'''לא היא קלות וכו'.''' על לישנא דהמתני' פריך דהא קלות העשה ול&quot;ת והחמורות כריתות ומיתות ב&quot;ד ומאי האי דהדר תני להו

'''כיני מתניתא.''' ה&quot;ק הקלות והחמורות אותן הקלות והחמורות בין שעשאן בזדון וכו' ואותן השגגות בין שנתוודע לו בהן וכו' כצ&quot;ל וכדלקמן דמקשי עלה ומשני. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על זדונות. של טומאת מקדש וקדשיו ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן כגון יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שיכול לבוא לכלל קרבן כשיתוודע לו לאחר יה&quot;כ&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתנית' הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן · אילו הן הקלות עשה ולא תעשה · אילו הן החמורות כריתות ומיתות בית דין · כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן · אף שעיר המשתלח כן מכפר · ניחא לא הודע הודע לא כן תנינן חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין וחייבי אשמות תלויין פטור · אמ' ר' בון בר חייה בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן מילתיה אמרה ואפילו לא נתוודע לו בהן יום הכיפורים מכפר · תמן תנינן על אילו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי · ולא כבר כיפר יום הכיפורים · ר' שמעון בשם ר' לוי סובייה במורד ביום הכיפור היא מתניתה · עשה · אעפ' שלא עשה תשובה · לא תעשה ר' שמואל בשם ר' זעורא והוא שעשה תשובה · האומר אין עולה מכפרת אין עולה מכפרת עליו מכפרת היא אי איפשי שתכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו אין יום הכיפורים מכפר · מכפרת היא איפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כורחו · אמ' ר' חנניה בריה דר' הילל לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך · והעולה מכפרת על הירהור הלב · מה טעמ' והעולה על רוחכם היו לא תהיה · אמ' ר' לוי והעולה על רוחכם היו לא תהיה · וכן איוב אומ' והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם וגו' ר' או' על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו · ר' זבידא אמ' ר' יסא מקשי מיסבור סבר ר' שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה · ר' אשיין ר' יונה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן מודה ר' שאין יום הכיפורים מכפר אלא בתשובה · הא מיתה מכפרת בלא תשובה · תני יום מיתה כיום תשובה · מאן תנינתה ר' הווי הדא היא דתנינן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה · דלא כר' · הל' ח שאל ר' מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה · אמ' לו שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש · אמ' לו שלשה הם חוץ מן התשובה · כת' אחד או' שובו בנים שובבים · וכת' אחר או' כי ביום הזה יכפר עליכם · וכת' אחר או' ופקדתי בשבט פשעם וגו' וכת' אחר או' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון · הא כיצד עבר על מצות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו · עליו הכת' או' שובו בנים שובבים · העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפור מכפר · עליו הכת' או' כי ביום הזה יכפר עליכם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עוברת המשנה למקום אחר. אומר כתוב: '''האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה'''. '''אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר'''. '''עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו'''. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, כתוב '''מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'''. '''עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו'''. אמר רבי עקיבה: '''אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם''' - אביכם שבשמים, שנאמר '''וזרקתי עליכם מים טהורים''' וגו'. ואומר '''מקוה ישראל ה''''. מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

ואומרת הגמרא, האומר '''אין עולה מכפרת''' - '''אין עולה מכפרת עלי''' - מכפרת היא. אבל אם הוא אומר '''אי איפשי שתכפר לי''', אני לא רוצה שתכפר לי, אינה מכפרת לו על כרחו. '''אין יום הכיפורים מכפר''' - מכפר הוא לו. כן, אם הוא אומר '''אי איפשי שיכפר לי''', אני לא רוצה שיום הכיפורים יכפר לי, אז זה מכפר לו על כורחו. כלומר בניגוד לקורבן, שם אם הוא אומר אני לא רוצה שזה יכפר לי אז זה לא מכפר. אבל ביום הכיפורים אפילו אם הוא אומר אינו רוצה זה מכפר לו על כורחו. למה? כיוון שיום הכיפורים מכפר אף על שאינם שווים. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל, למה יום הכיפורים מכפר בעל כורחו? ואתה אומר למה? פשוט כי '''לא כולא מן הדין בר נשא מימור למלכא לית את מלך'''. כן, האדם הזה לא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא אתה לא מלך. הקדוש ברוך הוא מלך העולם והקדוש ברוך הוא החליט שיום הכיפורים מכפר, אז יום הכיפורים מכפר ואותו אדם לא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא מה לעשות.

'''מכפרת על הרהור הלב'''. מאי טעמא? שנאמר '''והעלה על רוחכם היו לא תהיה'''. העולה מלשון עולה, כאילו בא לכפר על מה שיש ברוחכם. וכן איוב אומר '''והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם''', כי אמר אולי חטאו בליבם. הדא אומר שהעולה מכפרת על הרהור הלב.

רבי אומר '''על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה'''. '''אם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אינו מתכפר לו'''. אמר רבי זבידא, רבי יסא מקשי: מי סבור רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה? רבי אשיין, רב יונה - מה הוא אמר? הוא אמר שמה שחוץ מפורק עול ומפר ברית, שם צריך תשובה, מה שאינו כן שאר דברים לא צריך תשובה. רבי אשיין, רב יונה ורבי אבא ורבי חייה אמרו בשם רבי יוחנן, בדברי רבי - יום הכיפורים מכפר בלא תשובה, וכן מיתה מכפרת בלא תשובה. דתני '''יום מיתה כיום תשובה'''. מאן תנינתה? רבי. הווי הדא היא דתנינן '''מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה''' - דלא כרבי. כלומר המשנה שאומרת שמיתה ויום הכיפורים מכפרים עם התשובה, זה כנראה לא כדעת רבי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מב עמוד א'''

{{שוליים|ח_מז}} '''חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהם יום הכיפורים - חייבים להביא קרבנם, אך חייבי אשם תלוי שעבר עליהם יום הכיפורים - פטורים מלהביאו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שגגות, פרק ג, הלכה ט. ''הכרעה:'' נפסק כסוגיית הירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות שגגות פ&quot;ג ה&quot;ט) פסק שיוה&quot;כ מכפר על הספק ופוטר מאשם תלוי, מה שאין כן בחטאות ואשמות ודאין שהחיוב בהם קיים וגמור.

{{שוליים|ח_מח}} '''העובר על עשה ולא עשה תשובה, האם יום הכיפורים מכפר לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שגגות, פרק ג, הלכה י, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרז סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק שהעובר על עשה, יום הכיפורים מכפר אף בלא תשובה, ועל לא תעשה - צריך תשובה, כדברי שמואל בר אבא בשם רבי זעירא; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_מט}} '''האומר &quot;אחטא ואשוב&quot; או &quot;אחטא ויוה&quot;כ מכפר&quot; - אין לו כפרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ד, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - הרמב&quot;ם פסק שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, והאומר אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר, משום שהתשובה והכפרה נועדו למי שחוזר בו בתמימות ולא למי שסומך על כך מראש כדי לחטוא.

{{שוליים|ח_נ}} '''יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אך אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ט, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בן עזריה כלשונו, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הלכות תשובה פ&quot;ב ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן תר&quot;ו ס&quot;א), שאין יוה&quot;כ מכפר על חטא שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו וישיב לו.

{{שוליים|ח_נא}} '''חלוקי הכפרה - עבירה שיש בה ארבע חלוקות לפי חומרתה, ותשובה נצרכת בכל אחת מהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ד &lt;קטע סוף=מב א/&gt; ==דף מב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ישמעאל בן אלישע שמנה ד' חלוקי כפרה (עשה, לא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, חילול השם), וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות תשובה פרק א הלכה ד, כלשון הירושלמי ובניית סדר החלוקות ממנו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף מב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;84&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אבל מי {{ירו&quot;מ-הוסר|שנתחללו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתחלל}} בו שם שמים אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא בייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש, והייסורין מכפרין שליש, והמיתה ממרקת בייסורין. עליו הכתוב אומר: אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון. הא למדנו שהמיתה ממרקת.

אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: זו דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{שוליים|ח_נב}}שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר היום מכפר כיצד הוא מכפר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] אמר כל שהוא {{ירו&quot;מ-ביאור|כל רגע שבו מכפר על העבר}} רבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] אומר בסוף. מה מפקא מביניהון מת {{ירו&quot;מ-הוסר|מרד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתחילת יום הכיפורים}} על דעתיה דרבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] כבר כיפר על דעתיה דרבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] לא כיפר. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: מתניתא מסייעא לרבי חנניה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנניה דציפורין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}} חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חומר ביום הכיפורים}} שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: איתתבת קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ואמר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר {{ירו&quot;מ-הוסר|אחר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהיה בדעתם להביא שעיר אין יום הכיפורים מכפר בלי שעיר}} ולא הביאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן מכפר רק בסופו}}. רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בעי ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד {{ירו&quot;מ-ביאור|ויודע שלבסוף לא יביאו}} ויכפר מיד {{ירו&quot;מ-ביאור|נשאר בשאלה}}.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א מר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ההן דחטא על חבריה {{שוליים|ח_נג}}צריך מימר ליה סרחית עלך {{ירו&quot;מ-ביאור|צריך לאמר לו חטאתי לך}} ואין קבליה הא טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אם מחל לו הרי טוב}} ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון {{ירו&quot;מ-ביאור|יביא אנשים ויפיס אותו בפניהם}} הדא היא דכתיב {{הפ|איוב|לג|כז}} ישר על אנשים — יעשה שורה של אנשים ויאמר: חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. אם עשה כן, עליו הכתוב אומר: {{הפ|איוב|לג|כח}} פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה {{שוליים|ח_נד}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מית}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ואםמת}} צריך מפייסתיה על קיברתיה ומימר {{ירו&quot;מ-הוסר|סרחיתע}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סרחית}} עלך {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאתי לך}}.

תני עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אין צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא אם עשה כן עליו הכתוב אומר {{הפ|משלי|כו|יא}} ככלב שב על ק{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}או כסיל שונה באולתו. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{שוליים|ח_נה}} הרי זהזריז {{ירו&quot;מ-הוסר|זריז }}ונשכר מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|תהילים|נא|ה}} וחטאתי נגדי תמיד. מה מקיים [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} טעמא דרבנן ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו בשונה באותה העבירה. מה מקיימין רבנן טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר}} וחטאתי נגדי תמיד שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|כשעשאן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כעשאן}} ונמחל לו.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנו רבנן}} מצות הוידוי {{שוליים|ח_נו}} ערב יום הכיפוריםעם {{ירו&quot;מ-הוסר|עם }}חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא תטרף דעתו בסעודה}} אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתודה קודם שאכל ושתה - מתודה בערבית}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר שיאכל וישתה, שמא אירע דבר קלקלה בסעודה חוזר ומתוודא בערבית. אף על פי שנתודה בערבית}} צריך להתודות בשחרית אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי. כיצד הוא מתודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי אבא בר בינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר בינה|°]]: רבוני, חטאתי ומירע עשיתי, ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, וכשם שעשיתי איני עושה. יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתכפר לי על כל פשעי, ותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאתי.

תני צריך לפרוט את מעשיו דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר {{שוליים|ח_נז}} אין צריךלפרוט {{ירו&quot;מ-הוסר|לפרוט }}את מעשיו מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה שנאמר ([[שמות לב לא|שמות כי תשא לב לא]]) אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב. מה עבד לה [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} מי גרם להם? אני, שהרביתי להם כסף וזהב, למה שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין.

{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר}} ([[יחזקאל לו כה]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|כתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר}} {{הפ|ירמיה|יז|יג}} מקוה ישראל ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו }}מה {{ירו&quot;מ-הוסר|המקוה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מקוה}} מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל{{ירו&quot;מ-הוסר| וכן אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם}}.

&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק יום הכיפורים וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמיא&lt;/strong&gt;&lt;br&gt; {{:סיום מסכת|מסכת=יומא}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שאל רבי מתיה בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, אמר לו: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר לו: שלושה הם חוץ מן התשובה. כתוב אחד אומר '''שובו בנים שובבים''', וכתוב אומר '''כי ביום הזה יכפר עליכם''', וכתוב אחר אומר '''ופקדתי בשבט פשעם''', וכתוב אחר אומר '''אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'''. הא כיצד: '''עבר על מצוות עשה ושב מיד אינו זז ממקומו עד שימחול לו''' - עליו הכתוב אומר '''שובו בנים שובבים'''. '''העובר על מצוה בלא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו''' - הכתוב אומר '''כי ביום הזה יכפר עליכם'''. '''העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה''' - עליו הכתוב אומר '''ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם'''. אבל מי שיש בו חילול שם שמים, אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא בייסורין למרק, '''אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש, והייסורין מכפרין שליש, והמיתה ממרקת בייסורין''' - עליו הכתוב אומר: '''אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'''. הא למדנו שהמיתה ממרקת.

אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה, אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. כלומר, אם אין שעיר, יום הכיפורים מכפר. כן, כלומר אם יש שעיר, שעיר משתלח מכפר, ואם לא, אז יום הכיפורים מכפר. אה, '''כיצד הוא מכפר'''? רבי זירא אמר '''כל שהוא''', כלומר כל רגע שעובר מתכפר חלק, כל רגע שהוא מכפר על הזמן שעבר. רבי חנניה אומר '''בסוף''', כלומר רק סוף היום הוא מכפר. '''מה מפקא מביניהון'''? אם מת מיד בתחילת יום הכיפורים - על דעתיה דרבי זירא כבר כיפר, כי הוא אומר כל רגע ביום הכיפורים מכפר על העבר, ברגע שנכנס טיפה דקה מיום כיפור הוא כבר כיפר. אבל על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר, כי רק סוף היום מכפר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף מב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אף שעיר המשתלח מכפר.''' כן בשאר עבירות דהאי דתנן שמכפר על השגגות לאו כפרה גמורה קאמר אלא דבאותן דבני קרבן נינהו כגון חייבי כריתות תולה הוא עליהן וכשיתוודע לו אחר יה&quot;כ מביא הקרבן שחייב עליהן

'''ניחא לא הודע.''' ששעיר המשתלח מכפר כדקאמרת בדבר שיש בו חיוב קרבן אלא הודע בתמיה דקס&quot;ד שהודע לו חטאו שחייב עליו קרבן קאמר וקשיא וכי לא כן תנינן בפ&quot;ו דכריתות חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה&quot;כ חייבין להביא אחר יה&quot;כ שאותן לא כיפר יוה&quot;כ עליהן כדדריש מקרא דחטא שאין מכיר בו אלא ה' הוא דיה&quot;כ מכפר

'''א&quot;ר בון בר חייא.''' ה&quot;ק בין שנתוודע לו בהן. היינו בהספק שבא לידו ובין שלא נתוודע לו הספק דבכי הא הוא דיוה&quot;כ מכפר אבל לא בשנתוודע לו שחייב בודאי עליה קרבן. והגי' דהכא מסורסת בהא דלקמן ומשובשת ובשבועות שם נכונה היא דגריס הכא הא דלקמן: ולא כבר כיפר יה&quot;כ כלומר דפריך אי הכי דבשלא נתוודע לו אלא הספק שבא לידו הוא דקאמר קשיא אהא דקאמרת דשעיר המשתלח תולה הוא בדוקא אבל לא מכפר כפרה גמורה על השגגות ואמאי הא תנן תנינן התם חייבי אשמות תלוין פטורין להביא אחר יה&quot;כ לפי שיה&quot;כ כיפר עליהן והרי זה מחייבי אשמות תלוין הוא שהרי לא נודע לו ביה&quot;כ כ&quot;א הספק שבא לידו וליכפר עליו יה&quot;כ כפרה גמורה

'''ר' שמעון בשם ר' לוי סוכייה.''' ובשבועות גריש שובדא

'''במורד ביה&quot;כ היא מתניתא.''' הכא במאי עסקינן במבעט ביה&quot;כ ואינו מאמין בכפרתו דבכה&quot;ג אמרינן דשעיר המשתלח אינו מכפר כפרה גמורה שהוקש לשעיר הפנימי שאינו מכפר אלא עם יוה&quot;כ וזה אינו מאמין ביה&quot;כ ומיהת תולה השעיר עליו דנהי דביה&quot;כ הוא דמרד השעיר המשתלח תולה עליו מכפרת חלקו שיש לו בו. וכאן הוא דגרסינן להא דלעיל ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן ביום הכפורים מילתיה אמרה ואפילו לא נתוודע לו בהן ביה&quot;כ יה&quot;כ מכפר כמו שהגי' היא בשבועות. כלומר דפריך מאי דוחקיה דר&quot;ש לאוקמי למתניתין בשמורד ביה&quot;כ ומשום הך קושיא ולא כבר כיפר ביה&quot;כ ואמאי קאמר תולה כדאקשינן ולמה לא אמר הכי לתרץ להאי קושיא דאנן הכי קאמרינן שלא נתוודע לו ביוה&quot;כ מחיוב הקרבן כ&quot;א מהספק שבא לידו והיינו ביה&quot;כ דוקא הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה&quot;כ נתוודע לו שחייב בקרבן והשתא לא קשיא מחייבי אשמות תלוין שפטורין הן לאחר יה&quot;כ דהתם נמי כן היא שאם לאחר יה&quot;כ נתוודע לו שבודאי אכל חלב חייב הוא להביא חטאת כדמסקינן הכא בכריתות ומשני מילתיה אמרה וכו' כלומר דבאמת שמעינן ממילתיה דר&quot;ש דס&quot;ל אפילו לא נתוודע לו בהן ביה&quot;כ יה&quot;כ מכפר וכלומר אפי' דביה&quot;כ הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה&quot;כ נתוודע לו שחטא בודאי אפ&quot;ה פעור הוא מחטאת שכבר כיפר לו יה&quot;כ ור&quot;ש כדאמרי' התם מעיקרא הוא דס&quot;ל דאימא דחייבי אשמו' תלוין פטורין אפי' לכי מתיידע ליה בתר יוה&quot;כ והלכך ע&quot;כ הוא דדחיק לאוקמי למתני' במבעט ביוה&quot;כ דהיינו טעמא דשעיר המשתלח אינו אלא תולה וכדאמרן

'''תמן תנינן וכו' עד אשם תלוי.''' לא שייך הכא וכן בשבועות שם לא גריס להא כלל. ולגי' הס' דכאן מציין הוא להמתני' דפ&quot;ק דכריתות על אלו דקחשיב התם לעיל וכלומר וחייבי כריתות דתנינן בהאי מתני' דשבועות כמו ששנינו בכריתו' שם

'''עשה אע&quot;פ שלא עשה תשובה.''' יוה&quot;כ מכפר ול&quot;ת כדקאמר ר' שמואל דדוקא עם התשובה

'''מתני' עבירות שבין אדם למקום וכו'.''' דכתיב אם יחטא איש לאיש ופללו. אלקים. כלומר אם לאיש יחטא ופללו יפייס אותו ואז אלהים ג&quot;כ ימחול לו ואם לו' יחטא איש מי יפלל בעדו תשובה ומעש&quot;ט

'''העולה מכפרת וכו' העולה על רוחכם.''' רמז הוא שהעולה באה על העולה ברוחכם

'''וכן איוב אומר וכו'.''' אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;העובר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה · והייסורין בשאר ימות השנה מכפרין מחצה · עליו הכת' או' ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם · אבל מי שנתחלל בו שם שמים אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא בייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים מכפרין שליש · והייסורין מכפרין שליש · והמיתה ממרקת בייסורין עליו הכת' או' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון · הא למדנו שהמיתה ממרקת · אמ' ר' יוחנן זו דברי ר' לעזר בן עזריה ור' ישמעאל ור' עקיבה · אבל דברי חכמ' שעיר המשתלח מכפר · אם אין שעיר היום מכפר · כיצד הוא מכפר · ר' זעורה אמ' כל שהוא · ר' חנניה או' בסוף · מה מפקא מביניהון מת מיד · על דעת דר' זעורה כבר כיפר · על דעת דר' חנניה לא כיפר · אמ' ר' זעורה מתניתא מסייעא לר' חנניה חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים · וביום הכיפורים מה שאין בשעיר · שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר · והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפור' · חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד · ויום הכיפורים מכפר משתחשך · אמ' ר' חונה איתתבת קומי ר' ירמיה ואמ' תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו · ר' יוסי ביר' בון בעי ואין הקב'ה רואה את הנולד ויכפר מיד · הל' ט שמואל אמ' ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה סרחית עלך · ואין קבליה הא טבאות · ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון · הדא הוא דכת' ישר על אנשים · יעשה שורה שלאנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי · אם עשה כן עליו הכת' או' פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה · מית צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר סרחית עלך · תני עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אינו צריך להתודות עליהן יום הכיפורים הבא אם עשה כן עליו הכת' או' ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו · תני ר' ליעזר או' הרי זה זריז ונשכר · מה טע' דר' ליעזר וחטאתי נגדי תמיד · מה מקיים ר' ליעזר טע' דרבנן ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו · בשונה באותה העבירה · מה מקיימין רבנן טע' דר' ליעזר וחטאתי נגדי תמיד שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן · אלא כשעשאן ונמחל לו · מצות הוידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה · א'ע'פ שנתודה בערבית צריך להתודות בשחרית · א'ע'פ שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף · א'ע'פ שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה · א'ע'פ שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי · כיצד הוא מתודה ר' ברכיה בשם ר' בא בר בינה רבוני חטאתי ומורע עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד ובדרך רחוקה הייתי מהלך וכשם שעשיתי איני עושה יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתמחול לי על כל עוותיי ותסלח לי על כל חטאותיי · תני צריך לפרוט את מעשיו דברי ר' יהודה בן בתירה · ר' עקיבה או' אינו צריך לפרוט את מעשיו · מה טע' דר' יהודה אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב · מה עבד לה ר' עקיבה מי גרם להם אני שהרביתי להם כסף וזהב · למה שאין חמור נוהק מתוך כפיפה שלחרובין · כת' מקוה ישראל י'י וגו' · מה המקוה מטהר את הטמאים · אף הקב'ה מטהר את ישראל · וכן הוא או' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם הדרן עלך יום הכיפורים · וכולא מסכתא דיומא ברחמי שמייא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''האומר אין עולה מכפרת.''' או שאומר אין עולה מכפרת עלי או שאומר מכפרת היא ואי אפשי שיכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו והאומר אין יוה&quot;כ מכפר וכו' מכפר הוא לו על כרחו. וחסר כאן וה&quot;ג בשבועות שם א&quot;ר חנינא בריה דרב הלל לא מסתברא דאלא חילופין. וכי לא איפכא מסתברא היא שבקרבן אע&quot;פ שהוא אומר כן עכ&quot;פ מביא הוא להקרבן אבל ביוה&quot;כ אם אומר כן לא כולא מן בר נש מימר למלכא לית את מליך. וכי כל הימנו של בן אדם לומר לית את מליך עלי ואם הוא אינו רוצה מורד הוא ומסתברא דאין יוה&quot;כ מכפר עליו: האומר אחטא ואשוב וכו' דכשסומך על התשובה וחוטא בודאי שיעשה עוד הפעם כך ומכיון שעובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר ושוב לא יפרוש מן זה ולפיכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכן החוטא וסומך על יה&quot;כ שיכפר לו אין יה&quot;כ מכפר לו

'''ר' יסא מקשי.''' הוה תמיה על כך וכי מיסבור סבר רבי יוה&quot;כ מכפר בלא תשובה ובשבועות גרס אתא רבי אשיאן וכו' בשם רבי יוחנן יוה&quot;כ מכפר בלא תשובה. כלומר אין דהכי ס&quot;ל לרבי ומיתה מכפרת בלא תשובה

'''תני יום מיתה כיום תשובה מאן תנינתה רבי היא.''' דלדידיה יוה&quot;כ ומיתה שוין דשניהן אינן צריכין תשובה עמהם

'''הווי.''' דהדא דתנינן במתני' מיתה ויוה&quot;כ מכפרין עם התשובה דלא כרבי

'''שאל ר' מתיא בן חרש וכו'.''' גרסינן להא נמי בסנהדרין פרק חלק בהלכה א'

'''שלשה הם חוץ מן התשובה.''' כלומר יש ג' בהן שמכפרין עם התשובה עמהן בשוה שהן מכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מועלת ג&quot;כ לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה היא מכפרת לגמרי

'''הא כיצד.''' דמכתוב הראשון משמע שהתשובה היא שמכפרת ומהב' למדנו שיה&quot;כ מכפר ומהג' שמענו שהיסורין מכפרין ומהד' מיתה הוא שמכפרת

'''והמיתה ממרקת.''' לכפר לגמרי והתשובה ויוה&quot;כ מועילין עם היסורין לתלות אבל לא כל אחת וא' לבדה כדאמר אין כח לא בתשובה לתלות וכו'

'''אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר.''' עם התשובה ואפי' על חלול השם

'''אם אין שעיר.''' כגון בזמן הזה או שלא הביאו שעיר יה&quot;כ הוא דמכפר

'''כיצד הוא מכפר.''' יוה&quot;כ

'''כל שהוא כל שהו.''' כלומר כל היום הוא מכפר מעט מעט מתחלת היום ועד סופו

'''ר' חנניה אומר בסוף.''' היום הוא שמכפר ולא ס&quot;ל כל שעתא ושעתא מכפר

'''מה מפקא מביניהון.''' הנ&quot;מ שביניהן מת מרד אם מת קודם סוף היום או מרד שבועט ביה&quot;כ דאמרינן לעיל שאין יה&quot;כ מכפר עליו ולדברי האומר כל שעתא ושעתא מכפר אם מרד באמצע היום כבר כיפר עליו במקצת

'''מתניתא.''' תוספתא היא בסוף פ&quot;ד ומסייעא לרבי חנניה דלא כיפר כדקתני חומר בשעיר' וכו' ויוה&quot;כ מכפר משתחשך

'''איתותבת.''' הקשיתי לפני ר' ירמי' אהא דקתני השעיר יכפר מיד ויה&quot;כ משתחשך א&quot;כ האי ברייתא לא אתיא כדברי חכמים דלעיל דאמרי שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר היום מכפר דלדידהו יה&quot;כ בלא שעיר מכפר כמו כפרת שעיר ואם השעיר מכפר מיד בזמן הבאתו א&quot;כ ליכפר יה&quot;כ נמי באותו שעה שהיה השעיר מכפר שהרי במקום השעיר הוא

'''ואמר לי ר' ירמיה תיפתר.''' דברי חכמים דלעיל דקאמרי אם אין שעיר היום מכפר דלאו בזמן הזה הוא דאיירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואם אין שעיר דקאמרי כגון שהומם ונפסל שהרי ראוי לה' בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך ומכיון שהיה בדעתן להביא שעיר אחר אין היום מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יה&quot;כ בלבד והשתא שפיר נמי דמשתחשך הוא דמכפר

'''ר' יוסי בר בון בעי.''' הקשה על זה וכי אין הקב&quot;ה רואה את הנולד וא&quot;כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר והשתא יכפר היום מיד&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' שמואל אמר ההן דחטא על חבריה וכו'.''' כה&quot;ג גריס נמי בפ' החובל בהלכה ז' ומסיים שם א&quot;ר ייסא הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית

'''בשונה באותה העבירה.''' וחוטא בה ולא במתודה בה וחוזר ומתודה בה

'''מה מקיימין רבנן וכו' וחטאתי נגדי תמיד.''' ה&quot;ק שלא יהו בעיניו כאלו לא עשאן מעולם ושוכח מהן אלא יהו תמיד נזכרין שעשאן וחזר בהן ונמחל לו וע&quot;י כך יזהר עוד מלחזור ולעשותן דשמא לא יהא ספק בידו לעשות תשובה עליהן

'''צריך לפרוט את מעשיו.''' בוידוי יוה&quot;כ וגרסי' להא בפ&quot;ה דנדרים בהל' ד'

'''מי גרס להם אני וכו'.''' כלו' כך אומר המקום מי גרם להם שיעשו אלהי זהב אני וכו' וכך הוא בתוספתא פ&quot;ד והיינו דקאמר משה נמי הכי לפי שבזה לימד עליהם זכות ונמחל להם: הדרן עלך פרק יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא בריך
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי זירא: מתניתא מסייעא לרבי חנניה, דתניא '''חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר''': '''שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים''', '''חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים מכפר משתחשך''' - כלומר בסוף היום. אז רואים מכאן סייעתא לרבי חנניה. אמר רבי חונה: איתתבת קומי רבי ירמיה, ואמר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר ולא הביאו. מכיוון שבדעתם להביא שעיר אז אין יום הכיפורים מכפר אלא בלי שעיר, והם לא הביאו, לכן מכפר בסופו.

רבי יוסי ברבי בון בעי: '''ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד''' ויכפר מיד? הקדוש ברוך הוא יודע שבסוף הם לא יביאו שעיר, אז שייכפר מיד. למה צריך לחכות עד מוצאי כיפור? נשאר בשאלה.

שמואל: '''ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה סרחית עלך'''. כלומר, מי שפוגע בחברו צריך לגשת אליו ולהגיד לו &quot;סרחתי עליך&quot;. '''ואין קבליה הא טבאות''' - ואם קיבל מוטב. '''ואין לא מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון''' - ואם לא, צריך להביא אנשים ולפייס אותו לפניהם. הדא היא דכתיב, '''ישר על אנשים''' - יעשה שורה של אנשים ויאמר: '''חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי'''. '''אם עשה כן, עליו הכתוב אומר: פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה'''. ואם מת, כלומר אם החבר הזה מת אז הוא לא יכול לפייס אותו - מה יעשה? '''צריך מפייסתיה על קיברתיה ומימר עלך''' - צריך לפייס על הקבר שלו ולהגיד &quot;סלחתי עליך&quot;, חטאתי לך.

תני: '''עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר אין צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא'''. אם עשה כן, כלומר אם הוא חוזר ומתוודה עוד פעם, עליו הכתוב אומר '''ככלב שב על קיאו או כסיל שונה באולתו'''. אומר שמי שמזכיר כל הזמן את החטאים שלו, זה כמו כלב שחוזר על קיאו. תני רבי אליעזר אומר '''הרי זה זריז ונשכר'''. מי שמזכיר כל פעם את החטאים שלו, הפוך - הוא זריז ונשכר. מאי טעמא דרבי אליעזר? '''וחטאתי נגדי תמיד'''. מה מקיים רבי אליעזר טעמא דרבנן '''ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו'''? '''בשונה באותה העבירה''' - זה הכוונה. אם הוא חוזר ועושה את העבירה זה כסיל, כמו כלב שחוזר על קיאו. אבל להזכיר את העבירה תמיד - זה זריז ונשכר. מה מקיימין רבנן טעמא דרבי אליעזר '''וחטאתי נגדי תמיד'''? '''שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן אלא ונמחל לו'''. הוא תמיד צריך לזכור שהוא עשה אותם, אבל לא להזכיר אותם - הוא לא צריך לראות אותם כאילו לא עשה אותם בכלל, אלא הוא צריך לראות אותם כאילו שעשה אותם אבל נמחל לו. הזיכרון גורם שהוא לא יחטא עוד הפעם.

'''מצות הוידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה עד שלא נשתקע במאכל ובמשתה'''. כלומר לפני שהוא אוכל ושותה. '''אף על פי צריך להתודות בשחרית אף על פי שנתודה בשחרית צריך להתודות במוסף אף על פי שנתודה במוסף צריך להתודות במנחה אף על פי שנתודה במנחה צריך להתודות בנעילה שכל היום כשר לוידוי'''.

'''כיצד הוא מתודה'''? רבי ברכיה בשם רבי אבא בר בינה: '''רבוני, חטאתי ומירע עשיתי, ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, וכשם שעשיתי איני עושה. יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתכפר לי על כל פשעי, ותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאתי'''.

תני: '''צריך לפרוט את מעשיו''' - דברי רבי יהודה בן בתירה. רבי עקיבא אומר '''אין צריך לפרוט את מעשיו'''. מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה? שנאמר '''אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב''' - כלומר משה רבנו מזכיר מה הם עשו. מה עבד לה רבי עקיבא? הוא אמר להפך: מי גרם להם שעשו את העגל? אני, שהרביתי להם כסף וזהב, למה שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין. כלומר חמור לא נוהק אלא כשיש לו מאכל טוב, אז גם כך כשהעליתי עליהם כסף וזהב לכן עשו את העגל.

רבי עקיבה: '''מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל'''.

הדרן עלך פרק יום הכיפורים וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמיא.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף מב עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נב}} '''היום מכפר ללא שעיר המשתלח - מתי חל הכיפור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ב, רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק א, הלכה ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנניה, שהיום מכפר רק בסופו, שכן הברייתא (חומר בשעיר...) מסייעת לו, ורמב&quot;ם (הל' תשובה א,ב-ג) פסק שהיום מכפר לשבים בלבד ורק בסיומו, כדעת רבי חנניה.

{{שוליים|ח_נד}} '''המתוודה על עוונות שכבר התוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר אין צריך לשוב ולהתוודות עליהם ביום הכיפורים הבא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה יא, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרו סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי שאין צריך להתוודות שוב, ואם עשה כן הרי זה כ&quot;כלב שב על קיאו&quot;; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ח_נה}} '''האם על המתוודה להיות עוונותיו כמונחים לפניו תמיד או שלא יזכירם עוד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ח, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרז סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בן הורקנוס, שלעולם יהיו דברי הוידוי כאילו חטא לפניו תמיד ולא יראה עצמו כמי שנמחל לו, כדי שלא ישוב לכסלו.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובת וידוי בערב יום הכיפורים קודם הסעודה, ולהמשיך ולהתוודות בכל תפילות היום ועד תפילת נעילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ז, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, כרמב&quot;ם (הלכות תשובה ב,ז) והשו&quot;ע (או&quot;ח תרז,א) שיתוודה קודם שיאכל וישתה שמא תיטרף דעתו בסעודה, ואף על פי כן חוזר ומתוודה בכל תפילה - ערבית, שחרית, מוסף ומנחה - שמא אירע דבר קלקלה בסעודה או בתפילות הקודמות.

{{שוליים|ח_נז}} '''אין חובה לפרט חטאים בוידוי, ומתוודים בלשון כללית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ה, שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרז סעיף ב &lt;קטע סוף=מב ב/&gt; הדרן עלך יוה&quot;כ וכולא מסכתא דיומא ברחמי דשמיא ח. ''הכרעה:'' נפסק שאין צריך לפרט את החטא בוידוי, כדברי ר' יהודה בן בתירא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להתוודות בלשון כלל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ab2klkfmi6lcx52hkhmgx9pk5qhevnf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תתפרקון ותשתזבון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755691</id>
    <revision>
      <id>3084439</id>
      <timestamp>2026-09-23T14:59:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן...&quot;</comment>
      <origin>3084439</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1570" sha1="543vmj92wuvdt0yfbohuznelt5hp43w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִן חַרְבָּא, מִן כַּפְנָא, מִן בִּזְּתָא, מִן שִׁבְיָא, מִן מוֹתָא, מִן מוֹתָנָא, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְיִחְזְיָן עֵינֵיכוֹן בְּבִנְיָנֵהּ דְּמַקְדְּשָׁא וּבְשַׁכְלוּלֵהּ דְּהֵיכְלָא וּבְנֶחָמַת קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם. וִירַקְּדָן רַגְלֵיכוֹן בַּעֲזַרְתָּא דְקֻדְשָׁא, וִידָשְׁשָׁן רַגְלֵיכוֹן עַל פִּרְקַת צַוְּרֵי סָנְאֵיכוֹן. וְתִסְּקוּן כֻּלְּכוֹן בְּרֵישׁ גְּלֵי וַאֲנָא עִמְּכוֹן. וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא, אֶתְּרוֹגִין, לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל. וְתַעֲנוּן וְתֵימְרוּן הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא. {{ש}}
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>543vmj92wuvdt0yfbohuznelt5hp43w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אל אחד ומבייש אומרי שנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755692</id>
    <redirect title="אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים" />
    <revision>
      <id>3084443</id>
      <timestamp>2026-09-23T15:06:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נוסח תימן</comment>
      <origin>3084443</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70" sha1="skjq89qsntc00tj3ooafkq4rnd19aqg" xml:space="preserve">#הפניה: [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]</text>
      <sha1>skjq89qsntc00tj3ooafkq4rnd19aqg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אל אחד הנקדש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755693</id>
    <redirect title="אנא האל הנקדש" />
    <revision>
      <id>3084448</id>
      <timestamp>2026-09-23T15:15:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה (נוסח תימן)</comment>
      <origin>3084448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40" sha1="dw006av6sybaygz4jwpnaayjqwd59qg" xml:space="preserve">#הפניה [[אנא האל הנקדש]]</text>
      <sha1>dw006av6sybaygz4jwpnaayjqwd59qg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Aryehshebson</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755694</id>
    <revision>
      <id>3084456</id>
      <timestamp>2026-09-23T16:14:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3084456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="awi6leyxusdn2htvxct95ze6won6r05" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:14, 23 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>awi6leyxusdn2htvxct95ze6won6r05</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/משנה כלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755695</id>
    <revision>
      <id>3084462</id>
      <timestamp>2026-09-23T16:46:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;  __TOC__  '''משנה דמסכת כלים'''  '''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומק והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות'''  אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י*** שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי(?) ארוכה מארץ מדה(?...&quot;</comment>
      <origin>3084462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6609" sha1="qpsghd8jds7u9ltlwx38hrzfeoauy27" xml:space="preserve">

__TOC__

'''משנה דמסכת כלים'''

'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומק והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י*** שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי(?) ארוכה מארץ מדה(?), וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם ב&quot;ן לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה, ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות. ואחר כך יצאו האורות דב&quot;ן - כל פרטי האצילות. ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות ובו נכללים כל האורות ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה ועתיק **** לו וכו' כוללים כל שאר האורות ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות ונתקיימה.  ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד ככלי(?) שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר(?) וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתותנות. גם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו פנים ואחור בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלויה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר וגו'}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל בנ&quot;י(?) שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}. 


וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.

הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה {{להשלים}}</text>
      <sha1>qpsghd8jds7u9ltlwx38hrzfeoauy27</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוזרי משרד החינוך לבעלויות</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1755696</id>
    <redirect title="שיחה:חוזרי משרד החינוך לבעלויות" />
    <revision>
      <id>3084465</id>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3084465</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="nuognh6ahjpzwkhdtwkryjjcil6duyu" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]</text>
      <sha1>nuognh6ahjpzwkhdtwkryjjcil6duyu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוזרי משרד החינוך לבעלויות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755697</id>
    <revision>
      <id>3084466</id>
      <timestamp>2026-09-23T18:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3084466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:הושענות תימניות</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1755698</id>
    <revision>
      <id>3084510</id>
      <timestamp>2026-09-23T19:02:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3084510</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44" sha1="gmbt3kclcg9jo5b5quwo7v72r3k6wf6" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטי הושענות]]</text>
      <sha1>gmbt3kclcg9jo5b5quwo7v72r3k6wf6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084513</id>
      <parentid>3084510</parentid>
      <timestamp>2026-09-23T19:03:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:נוסח תימן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3084513</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" sha1="iotn3mts93chpow5xujxs2w1r03vwb4" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטי הושענות]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>iotn3mts93chpow5xujxs2w1r03vwb4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/דף שער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755699</id>
    <revision>
      <id>3084562</id>
      <timestamp>2026-09-23T20:06:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; ==דף שער - דפוס ויניציא שנת תט&quot;ו==    ==דף שער - דפוס ירושלים שנת תרנ&quot;א== {{דף שער|ספר=ספר|טוב הארץ|חברו הגאון הגדול המקובל האלקי{{ש}} מוהר&quot;ר '''נתן שפירא''' זלל&quot;ה{{ש}} בעל המחבר הספר מצת שמורים, והגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים.    ובתוספות דברים מפנינים יקרים מאת...&quot;</comment>
      <origin>3084562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1264" sha1="m8pa6gqvnsmog9gsknsjlhtp6duh6ze" xml:space="preserve">
==דף שער - דפוס ויניציא שנת תט&quot;ו==


==דף שער - דפוס ירושלים שנת תרנ&quot;א==
{{דף שער|ספר=ספר|טוב הארץ|חברו הגאון הגדול המקובל האלקי{{ש}}
מוהר&quot;ר '''נתן שפירא''' זלל&quot;ה{{ש}}
בעל המחבר הספר מצת שמורים, והגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים. 


ובתוספות דברים מפנינים יקרים מאת הגאון הגדול מרבץ תורה המקובל האלקי{{ש}}
מוהר&quot;ר '''{{דף ויקיפדיה|משה זכות}}''' זלל&quot;הה{{ש}}
בעל המחבר הספר מקדש מלך והדרת מלך. והוא הרמ&quot;ז ז&quot;ל


זרזו על המלאכה והגיהו בדפוס וויניצייא}}


{{מר|
'''חלק ראשון על מעלת ארץ ישראל'''

'''חלק שני על משניות דעשר קדושות'''

'''חלק שלישי שפר תיקונים'''

ותוספות רבות ויקרות מפז מבואר בהקדמת המדפיס ובמפתחות אשר בסוף הספר


{{ציור סוף פסקה}}
נדפס{{ש}}
בעיה&quot;ק '''ירושלם''' תובב&quot;א{{ש}}
שנת תרנ&quot;א{{ש}}
בדפוס ובהוצאות הרב ר' יצחק הירשענזאהן נ&quot;י

}}</text>
      <sha1>m8pa6gqvnsmog9gsknsjlhtp6duh6ze</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/478</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1755700</id>
    <revision>
      <id>3084592</id>
      <timestamp>2026-09-23T21:44:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב כה/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3084592</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5685" sha1="slw5edwhq820opo2lhhnykx4q4hwpki" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֹ֖שֶׁת כׇּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יז}}שְׁמֹנֶה֩ עֶשְׂרֵ֨ה אַמָּ֜ה קוֹמַ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֗ד וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֥יו{{מ:פסק}}נְחֹשֶׁת֮ וְקוֹמַ֣ת הַכֹּתֶרֶת֮ שָׁלֹ֣שׁ אַמּה{{הערה|{{גדול|אַמּה}} – {{גדול|אַמּוֹת֒}} ק'}} וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּנִ֧ים עַל־הַכֹּתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י עַל־הַשְּׂבָכָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יח}}וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖הוּ כֹּהֵ֣ן מִשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסף׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יט}}וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲשֶׁר־ה֥וּא פָקִ֣יד{{מ:לגרמיה-2}} עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַחֲמִשָּׁ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁר־נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת הַסֹּפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַנִּמְצְאִ֖ים בָּעִֽיר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כ}}וַיִּקַּ֣ח אֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹתָ֛ם עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כא}}וַיַּ֣ךְ אֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִיתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כב}}וְהָעָ֗ם הַנִּשְׁאָר֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִשְׁאִ֔יר נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּפְקֵ֣ד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כג}}וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים הֵ֣מָּה וְהָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־הִפְקִ֤יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶת־גְּדַלְיָ֔הוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑ה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡ה וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָ֠רֵחַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת הַנְּטֹפָתִ֗י וְיַאֲזַנְיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כד}}וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֤ם גְּדַלְיָ֙הוּ֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעַבְדֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִטַ֥ב לָכֶֽם׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כה}}וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְ֠תַנְיָה בֶּן־אֱלִ֨ישָׁמָ֜ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַעֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֥וּ אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ וַיָּמֹ֑ת וְאֶת־הַיְּהוּדִים֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁר־הָי֥וּ אִתּ֖וֹ בַּמִּצְפָּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כו}}וַיָּקֻ֨מוּ כׇל־הָעָ֜ם מִקָּטֹ֤ן וְעַד־גָּדוֹל֙ וְשָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם כִּ֥י יָֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י כַשְׂדִּֽים׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כז}}וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מׇלְכ֗וֹ אֶת־רֹ֛אשׁ יְהוֹיָכִ֥ין מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה מִבֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כח}}וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֗ל כִּסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כט}}וְשִׁנָּ֕א אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם תָּמִ֛יד לְפָנָ֖יו כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ל}}וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַ֨ת תָּמִ֧יד נִתְּנָה־לּ֛וֹ מֵאֵ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽו׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>slw5edwhq820opo2lhhnykx4q4hwpki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכי צבאות אראלי מוראות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755701</id>
    <revision>
      <id>3084608</id>
      <timestamp>2026-09-24T07:56:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ כ&quot;י פרמה 1904 והמבורג 37</comment>
      <origin>3084608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3008" sha1="gti2y5y0lk3wivodve31m55x8knk56z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= מלאכי צבאות אראלי מוראות
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]
| מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מאיר ברבי יצחק יחי לעולם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|מ-1475}}
| מנהגים = היה נהוג בימי הביניים בשבת חול המועד סוכות בחלק מקהילות אשכנז המערבי.{{הערה|כנראה כך נהגו בתקופה מסויימת במגנצא, כי הוא נמצא בסדור הר' יצחק גנשמן עם הוראה שבמגנצא אין אומרים.}} בקהילות אחרות נאמר בשבת של חתונה.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מאיר ברבי יצחק יחי לעולם'''}}

מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת / אֶרְאֶלֵי מוֹרָאוֹת{{ש}}
יִדּוֹדוּן לְנָאוֹת / רוֹמֵמוֹת וְהוֹדָאוֹת{{ש}}
בְּקִִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת / לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת

בְּרֹן כּוֹכָבִים / רִבּוֹתַיִם מְעֻכָּבִים{{ש}}
כִּמְכַבִּים וְכַוִּים / יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים{{ש}}
תְּהִלּוֹת מַרְבִּים / לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

יֵרָאוּ כְּתַרְשִׁישִׁים / צָקִים מַחֲרִישִׁים{{ש}}
חָשִׁים וְלוֹחֲשִׁים / קְדוּשָׁה מַאֲרִשִׁים{{ש}}
בִּנְעִימָה מַקְדִּישִׁים / לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים

יַעֲקֹב וְילָדָיו / חָלִים בְּסִלּוּדָיו{{ש}}
יָחִיד כְּיִחוּדָיו / יָעִידוּ יַחְדָּו{{ש}}
בְּכׇל יוֹם פַּעֲמַיִם / לְאֵל הַשָּׁמַיִם

לְעִתּוֹת עֲרוּכוֹת / עֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
סוֹדֶרֶת בַּמַעֲרָכוֹת / מֵאָה בְרָכוֹת{{ש}}
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַעֲרֵץ / לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ

עַל כֵּס אוֹרָה / וָתִיק יוֹשֵׁב בְּתִפְאָרָה{{ש}}
לְעוֹלָמוֹ מַבִּיט בִּסְקִירָה / 'מִי כָמוֹנִי' יִקְרָא{{ש}}
עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגָּאֶה / עַל הַמֶּרְכָּבָה הָדוּר וְנָאֶה&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gti2y5y0lk3wivodve31m55x8knk56z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084609</id>
      <parentid>3084608</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T08:20:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>כך כתבו במהדורת פרנקל-וסרמן לפיוטי שבת חתן (חלק ממערכת היוצר של רמב&quot;י ש&quot;ץ לשבת זו. בברלין 1224 מועתק לשבת נחמו ובפרמה 1904 לשבת שקודם סוכות (כרגיל להעביר פיוטים בין שחוה&quot;מ לשבת שלפניו)</comment>
      <origin>3084609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3093" sha1="hzukb5wys6udqk6phxvc43qddprtxzb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= מלאכי צבאות אראלי מוראות
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]
| מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מאיר ברבי יצחק יחי לעולם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|מ-1475}}
| מנהגים = לפי ההשערה, נכתב במקור לשבת חתונה. היה נהוג בימי הביניים בשבת חול המועד סוכות בחלק מקהילות אשכנז המערבי,{{הערה|כנראה כך נהגו בתקופה מסויימת במגנצא, כי הוא נמצא בסדור הר' יצחק גנשמן עם הוראה שבמגנצא אין אומרים.}}, ובקהילות אחרות בשבת שלפני סוכות או בשבת נחמו.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מאיר ברבי יצחק יחי לעולם'''}}

מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת / אֶרְאֶלֵי מוֹרָאוֹת{{ש}}
יִדּוֹדוּן לְנָאוֹת / רוֹמֵמוֹת וְהוֹדָאוֹת{{ש}}
בְּקִִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת / לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת

בְּרֹן כּוֹכָבִים / רִבּוֹתַיִם מְעֻכָּבִים{{ש}}
כִּמְכַבִּים וְכַוִּים / יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים{{ש}}
תְּהִלּוֹת מַרְבִּים / לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

יֵרָאוּ כְּתַרְשִׁישִׁים / צָקִים מַחֲרִישִׁים{{ש}}
חָשִׁים וְלוֹחֲשִׁים / קְדוּשָׁה מַאֲרִשִׁים{{ש}}
בִּנְעִימָה מַקְדִּישִׁים / לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים

יַעֲקֹב וְילָדָיו / חָלִים בְּסִלּוּדָיו{{ש}}
יָחִיד כְּיִחוּדָיו / יָעִידוּ יַחְדָּו{{ש}}
בְּכׇל יוֹם פַּעֲמַיִם / לְאֵל הַשָּׁמַיִם

לְעִתּוֹת עֲרוּכוֹת / עֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
סוֹדֶרֶת בַּמַעֲרָכוֹת / מֵאָה בְרָכוֹת{{ש}}
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַעֲרֵץ / לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ

עַל כֵּס אוֹרָה / וָתִיק יוֹשֵׁב בְּתִפְאָרָה{{ש}}
לְעוֹלָמוֹ מַבִּיט בִּסְקִירָה / 'מִי כָמוֹנִי' יִקְרָא{{ש}}
עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגָּאֶה / עַל הַמֶּרְכָּבָה הָדוּר וְנָאֶה&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hzukb5wys6udqk6phxvc43qddprtxzb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084611</id>
      <parentid>3084609</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T08:44:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3269" sha1="lxrlz4g1ko69myigbu37vf4tbwqvin4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= מלאכי צבאות אראלי מוראות
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]{{הערה|השערת החוקרים שבמקור הוא נכתב כחלק ממערכת ר' מאיר ש&quot;ץ לשבת וחתונה}}
| מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מאיר ברבי יצחק יחי לעולם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|מ-1475}}
| מנהגים = לפי ההשערה, נכתב במקור לשבת חתונה. היה נהוג בימי הביניים בשבת חול המועד סוכות בחלק מקהילות אשכנז המערבי,{{הערה|כנראה כך נהגו בתקופה מסויימת במגנצא, כי הוא נמצא בסדור הר' יצחק גנשמן עם הוראה שבמגנצא אין אומרים.}}, ובקהילות אחרות בשבת שלפני סוכות או בשבת נחמו.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מאיר ברבי יצחק יחי לעולם'''}}

מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת / אֶרְאֶלֵי מוֹרָאוֹת{{ש}}
יִדּוֹדוּן לְנָאוֹת / רוֹמֵמוֹת וְהוֹדָאוֹת{{ש}}
בְּקִִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת / לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת

בְּרֹן כּוֹכָבִים / רִבּוֹתַיִם מְעֻכָּבִים{{ש}}
כִּמְכַבִּים וְכַוִּים / יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים{{ש}}
תְּהִלּוֹת מַרְבִּים / לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

יֵרָאוּ כְּתַרְשִׁישִׁים / צָקִים מַחֲרִישִׁים{{ש}}
חָשִׁים וְלוֹחֲשִׁים / קְדוּשָׁה מַאֲרִשִׁים{{ש}}
בִּנְעִימָה מַקְדִּישִׁים / לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים

יַעֲקֹב וְילָדָיו / חָלִים בְּסִלּוּדָיו{{ש}}
יָחִיד כְּיִחוּדָיו / יָעִידוּ יַחְדָּו{{ש}}
בְּכׇל יוֹם פַּעֲמַיִם / לְאֵל הַשָּׁמַיִם

לְעִתּוֹת עֲרוּכוֹת / עֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
סוֹדֶרֶת בַּמַעֲרָכוֹת / מֵאָה בְרָכוֹת{{ש}}
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַעֲרֵץ / לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ

עַל כֵּס אוֹרָה / וָתִיק יוֹשֵׁב בְּתִפְאָרָה{{ש}}
לְעוֹלָמוֹ מַבִּיט בִּסְקִירָה / 'מִי כָמוֹנִי' יִקְרָא{{ש}}
עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגָּאֶה / עַל הַמֶּרְכָּבָה הָדוּר וְנָאֶה&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lxrlz4g1ko69myigbu37vf4tbwqvin4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084613</id>
      <parentid>3084611</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T08:48:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3268" sha1="qpqiozs9l2w0ml2kauow8q6sp2ef9ng" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= מלאכי צבאות אראלי מוראות
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]{{הערה|השערת החוקרים שבמקור הוא נכתב כחלק ממערכת ר' מאיר ש&quot;ץ לשבת וחתונה}}
| מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מאיר ברבי יצחק יחי לעולם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|מ-1475}}
| מנהגים = לפי ההשערה, נכתב במקור לשבת חתונה. היה נהוג בימי הביניים בשבת חול המועד סוכות בחלק מקהילות אשכנז המערבי,{{הערה|כנראה כך נהגו בתקופה מסויימת במגנצא, כי הוא נמצא בסדור הר' יצחק גנשמן עם הוראה שבמגנצא אין אומרים.}} ובקהילות אחרות בשבת שלפני סוכות או בשבת נחמו.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מאיר ברבי יצחק יחי לעולם'''}}

מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת / אֶרְאֶלֵי מוֹרָאוֹת{{ש}}
יִדּוֹדוּן לְנָאוֹת / רוֹמֵמוֹת וְהוֹדָאוֹת{{ש}}
בְּקִִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת / לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת

בְּרֹן כּוֹכָבִים / רִבּוֹתַיִם מְעֻכָּבִים{{ש}}
כִּמְכַבִּים וְכַוִּים / יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים{{ש}}
תְּהִלּוֹת מַרְבִּים / לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

יֵרָאוּ כְּתַרְשִׁישִׁים / צָקִים מַחֲרִישִׁים{{ש}}
חָשִׁים וְלוֹחֲשִׁים / קְדוּשָׁה מַאֲרִשִׁים{{ש}}
בִּנְעִימָה מַקְדִּישִׁים / לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים

יַעֲקֹב וְילָדָיו / חָלִים בְּסִלּוּדָיו{{ש}}
יָחִיד כְּיִחוּדָיו / יָעִידוּ יַחְדָּו{{ש}}
בְּכׇל יוֹם פַּעֲמַיִם / לְאֵל הַשָּׁמַיִם

לְעִתּוֹת עֲרוּכוֹת / עֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
סוֹדֶרֶת בַּמַעֲרָכוֹת / מֵאָה בְרָכוֹת{{ש}}
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַעֲרֵץ / לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ

עַל כֵּס אוֹרָה / וָתִיק יוֹשֵׁב בְּתִפְאָרָה{{ש}}
לְעוֹלָמוֹ מַבִּיט בִּסְקִירָה / 'מִי כָמוֹנִי' יִקְרָא{{ש}}
עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגָּאֶה / עַל הַמֶּרְכָּבָה הָדוּר וְנָאֶה&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qpqiozs9l2w0ml2kauow8q6sp2ef9ng</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084622</id>
      <parentid>3084613</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T11:22:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3448" sha1="5dp7zwrwqxbzpb104dna0mcfwu2z7v5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= מלאכי צבאות אראלי מוראות
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]{{הערה|השערת החוקרים שבמקור הוא נכתב כחלק ממערכת ר' מאיר ש&quot;ץ לשבת וחתונה}}
| מחבר = [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מאיר ברבי יצחק יחי לעולם
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|מ-1475}}
| מנהגים = לפי ההשערה, נכתב במקור לשבת חתונה. היה נהוג בימי הביניים בשבת חול המועד סוכות בחלק מקהילות אשכנז המערבי,{{הערה|כנראה כך נהגו בתקופה מסויימת במגנצא, כי הוא נמצא בסדור הר' יצחק גנשמן עם הוראה שבמגנצא אין אומרים.}} ובקהילות אחרות בשבת שלפני סוכות או בשבת נחמו.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מאיר ברבי יצחק יחי לעולם'''}}

{{סי|מַ}}לְאֲכֵי צְבָאוֹת / {{סי|אֶ}}רְאֶלֵי מוֹרָאוֹת{{ש}}
{{סי|יִ}}דּוֹדוּן לְנָאוֹת / {{סי|ר}}וֹמֵמוֹת וְהוֹדָאוֹת{{ש}}
בְּקִִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת / לְמֶלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת

{{סי|בְּ}}רֹן כּוֹכָבִים / {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם מְעֻכָּבִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}מְכַבִּים וְכַוִּים / {{סי|יָ}}קִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים{{ש}}
תְּהִלּוֹת מַרְבִּים / לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

{{סי|יֵ}}רָאוּ כְּתַרְשִׁישִׁים / {{סי|צָ}}קִים מַחֲרִישִׁים{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים וְלוֹחֲשִׁים / {{סי|קְ}}דוּשָׁה מַאֲרִשִׁים{{ש}}
בִּנְעִימָה מַקְדִּישִׁים / לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים

{{סי|יַ}}עֲקֹב וְילָדָיו / {{סי|חָ}}לִים בְּסִלּוּדָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד כְּיִחוּדָיו / יָעִידוּ יַחְדָּו{{ש}}
בְּכׇל יוֹם פַּעֲמַיִם / לְאֵל הַשָּׁמַיִם

{{סי|לְ}}עִתּוֹת עֲרוּכוֹת / עֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
סוֹדֶרֶת בַּמַעֲרָכוֹת / מֵאָה בְרָכוֹת{{ש}}
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַעֲרֵץ / לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ

{{סי|עַ}}ל כֵּס אוֹרָה / {{סי|וָ}}תִיק יוֹשֵׁב בְּתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|לְ}}עוֹלָמוֹ מַבִּיט בִּסְקִירָה / '{{סי|מִ}}י כָמוֹנִי' יִקְרָא{{ש}}
עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מִתְגָּאֶה / עַל הַמֶּרְכָּבָה הָדוּר וְנָאֶה&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5dp7zwrwqxbzpb104dna0mcfwu2z7v5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלאכי צבאות אראלי מוראות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755702</id>
    <revision>
      <id>3084612</id>
      <timestamp>2026-09-24T08:47:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקשר לסוכות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3084612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288" sha1="6z5cdz3sax1clf3vw3z8uy27vrdhvoi" xml:space="preserve">== הקשר לסוכות ==
אולי הקשר הוא במשפט &quot;יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים&quot; רמז להקפת המזבח (הגם שבשבת אין מקיפין). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:47, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6z5cdz3sax1clf3vw3z8uy27vrdhvoi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084619</id>
      <parentid>3084612</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T10:55:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקשר לסוכות */</comment>
      <origin>3084619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="584" sha1="qz97mxglm612ojfqfks4a3p3wqcnhrv" xml:space="preserve">== הקשר לסוכות ==
אולי הקשר הוא במשפט &quot;יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים&quot; רמז להקפת המזבח (הגם שבשבת אין מקיפין). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:47, 24 בספטמבר 2026 (IDT)
:טרם בדקתי את כתבי היד, אבל לכאורה לפי האקרוסטיכון יש לגרוס 'במכבים וכוים' ולא 'כמכבים'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:55, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qz97mxglm612ojfqfks4a3p3wqcnhrv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084621</id>
      <parentid>3084619</parentid>
      <timestamp>2026-09-24T11:21:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקשר לסוכות */ תגובה</comment>
      <origin>3084621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1229" sha1="55hmjfiki1kuz4dx04vw7qwyd3w6p2o" xml:space="preserve">== הקשר לסוכות ==
אולי הקשר הוא במשפט &quot;יָקִיפוּ בְכַרְכּוֹבִים&quot; רמז להקפת המזבח (הגם שבשבת אין מקיפין). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:47, 24 בספטמבר 2026 (IDT)
:טרם בדקתי את כתבי היד, אבל לכאורה לפי האקרוסטיכון יש לגרוס 'במכבים וכוים' ולא 'כמכבים'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:55, 24 בספטמבר 2026 (IDT)
::כך קראתי בכ&quot;י המבורג 37. בכ&quot;י פרמה 1904 &quot;כִּמְבַכִּים&quot; וכן העתיק גולדשמידט (הוא לא השתמש בכ&quot;י המבורג, ובאמת כ&quot;י זה חסר כמה מילים והחלק הראשון אינו מנוקד והחלק השני מופיע בו פעמיים, אחת עם היוצר ואחת כמה דפים אחר כך עם הזולת). אני לא שמתי לב שמילה זו חלק מהאקרוסטיכון, ולגבי &quot;מבכים&quot; או &quot;מכבים&quot; העדפתי האחרון. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:21, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>55hmjfiki1kuz4dx04vw7qwyd3w6p2o</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>